ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.5 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 4 1349 3018522 3018293 2026-06-02T14:05:22Z Roxette5 5159 החלפת הדף בתוכן "{{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{שבוע נוכחי}}" 3018522 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{שבוע נוכחי}} 251i6vsycthtg2nvdlmb9fye3zmxvvo 106 60745 3018629 3018305 2026-06-03T11:21:58Z Ori229 476 קצת שיפורים והערות 3018629 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|כ|a09a20}} <קטע התחלה=פרק כ/> {{כותרת1|מלך ארם שם מצור על שומרון. כפי שנביא אמר לאחאב, ישראל מצליחים לגרש אותם}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|א}} <קטע התחלה=כ א/>וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ, וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ, וְסוּס וָרָכֶב, וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ.<קטע סוף=כ א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ב}} <קטע התחלה=כ ב/>וַיִּשְׁלַח {{ב|מַלְאָכִים|שליחים}} אֶל אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{ב|הָעִירָה|לשומרון, בה ישב אחאב בארמונו}}.<קטע סוף=כ ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ג}} <קטע התחלה=כ ג/>וַיֹּאמֶר לוֹ: "כֹּה אָמַר בֶּן הֲדַד: כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי הוּא, וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים לִי הֵם".<קטע סוף=כ ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ד}} <קטע התחלה=כ ד/>וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר: "כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, לְךָ אֲנִי {{ב|וְכָל אֲשֶׁר לִי|לשלם לך מס וכו'}}".<קטע סוף=כ ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ה}} <קטע התחלה=כ ה/>וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים וַיֹּאמְרוּ: "כֹּה אָמַר בֶּן הֲדַד לֵאמֹר: {{ב|כִּי|הרי}} שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר: כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ {{ב|לִי תִתֵּן|אני לא מסתפק בכך שתצהיר שהם שייכים לי, אלא אני רוצה שהם ממש יעברו אלי}}.<קטע סוף=כ ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ו}} <קטע התחלה=כ ו/>{{ב|כִּי אִם|אלא}} כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֶת עֲבָדַי אֵלֶיךָ, וְחִפְּשׂוּ אֶת בֵּיתְךָ וְאֵת בָּתֵּי עֲבָדֶיךָ, וְהָיָה כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ".<קטע סוף=כ ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ז}} <קטע התחלה=כ ז/>וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְכָל זִקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר: "דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי {{ב|רָעָה זֶה מְבַקֵּשׁ|בן הדד מחפש תירוץ לתקוף אותנו}}, כִּי שָׁלַח אֵלַי לְנָשַׁי וּלְבָנַי וּלְכַסְפִּי וְלִזְהָבִי, {{ב|וְלֹא מָנַעְתִּי מִמֶּנּוּ|הסכמתי לשלם לו מס (בכסף או באנשים)}}".<קטע סוף=כ ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ח}} <קטע התחלה=כ ח/>וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כָּל הַזְּקֵנִים וְכָל הָעָם: "אַל תִּשְׁמַע וְלוֹא תֹאבֶה".<קטע סוף=כ ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ט}} <קטע התחלה=כ ט/>וַיֹּאמֶר לְמַלְאֲכֵי בֶן הֲדַד: "אִמְרוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ: כֹּל אֲשֶׁר {{ב|שָׁלַחְתָּ אֶל עַבְדְּךָ|בקשת ממני}} בָרִאשֹׁנָה אֶעֱשֶׂה, וְהַדָּבָר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת". וַיֵּלְכוּ הַמַּלְאָכִים {{ב|וַיְשִׁבֻהוּ דָּבָר|אמרו לבן הדד את תשובת אחאב}}.<קטע סוף=כ ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|י}} <קטע התחלה=כ י/>וַיִּשְׁלַח אֵלָיו בֶּן הֲדַד וַיֹּאמֶר: "כֹּה יַעֲשׂוּן לִי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּ, אִם {{ב|יִשְׂפֹּק|יספיק}} עֲפַר {{ב|שֹׁמְרוֹן|העיר שומרון, לאחר שאשמיד אותה והיא תהפוך לעפר}} {{ב|לִשְׁעָלִים|למלא את כף ידיהם}} {{ב|לְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי|של כל החיילים ההולכים בעקבותי (יש לי כל כך הרבה חיילים, שאם כל אחד יקח בידו קצת עפר מהעיר, לא יהיה מספיק עפר)}}".<קטע סוף=כ י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יא}} <קטע התחלה=כ יא/>וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר: "{{ב|דַּבְּרוּ|אימרו לבן הדד}}: אַל יִתְהַלֵּל {{ב|חֹגֵר|מי שחוגר את כלי מלחמתו, חייל לפני יציאתו למלחמה, ועדיין אין ידוע אם ינצח}} {{ב|כִּמְפַתֵּחַ|כמי שפותח את חגורתו, לאחר שחזר כמנצח מהמלחמה}}".<קטע סוף=כ יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יב}} <קטע התחלה=כ יב/>וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְהוּא {{ב|שֹׁתֶה|יין}}, הוּא וְהַמְּלָכִים {{ב|בַּסֻּכּוֹת|אהלים שהקימו לעצמם באיזור}}. וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו: "{{ב|שִׂימוּ|הכינו חיילים למתקפה על שומרון}}"! וַיָּשִׂימוּ עַל הָעִיר.<קטע סוף=כ יב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יג}} <קטע התחלה=כ יג/>וְהִנֵּה נָבִיא אֶחָד נִגַּשׁ אֶל אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר: "כֹּה אָמַר יְהוָה: הְרָאִיתָ אֵת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה? הִנְנִי נֹתְנוֹ בְיָדְךָ הַיּוֹם, וְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי יְהוָה".<קטע סוף=כ יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יד}} <קטע התחלה=כ יד/>וַיֹּאמֶר אַחְאָב: "{{ב|בְּמִי|על ידי איזה חיילים}}"? וַיֹּאמֶר: "כֹּה אָמַר יְהוָה: {{ב|בְּנַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת|על ידי החיילים ששרתו את שרי המדינות (מדינות חסות, מדינות של עמים אחרים הנאמנים לממלכת אחאב)}}". וַיֹּאמֶר: "מִי {{ב|יֶאְסֹר הַמִּלְחָמָה|יתחיל ויפקד על המלחמה}}"? וַיֹּאמֶר: "{{ב|אָתָּה|יש כאן מבחן לאמונתו של אחאב - אם יעז לצאת בראש כח קטן אל מול הצבא של בן-הדד}}".<קטע סוף=כ יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|טו}} <קטע התחלה=כ טו/>וַיִּפְקֹד אֶת נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת, וַיִּהְיוּ מָאתַיִם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים. וְאַחֲרֵיהֶם פָּקַד אֶת {{ב|כָּל הָעָם|הלוחמים שנמצאים בשומרון}}, {{ב|כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|הנלחמים בשביל כל ישראל}}, שִׁבְעַת אֲלָפִים.<קטע סוף=כ טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|טז}} <קטע התחלה=כ טז/>{{ב|וַיֵּצְאוּ|נערי שרי המדינות יצאו משומרון}} בַּצָּהֳרָיִם. וּבֶן הֲדַד שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בַּסֻּכּוֹת, הוּא וְהַמְּלָכִים, שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ עֹזֵר אֹתוֹ.<קטע סוף=כ טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יז}} <קטע התחלה=כ יז/>וַיֵּצְאוּ נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת בָּרִאשֹׁנָה. {{ב|וַיִּשְׁלַח בֶּן הֲדַד|בן הדד שלח תצפיתנים}} וַיַּגִּידוּ לוֹ לֵאמֹר: "אֲנָשִׁים יָצְאוּ מִשֹּׁמְרוֹן".<קטע סוף=כ יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יח}} <קטע התחלה=כ יח/>וַיֹּאמֶר אִם {{ב|לְשָׁלוֹם|להכנע לי}} יָצָאוּ - תִּפְשׂוּם חַיִּים, וְאִם לְמִלְחָמָה יָצָאוּ - {{ב|חַיִּים תִּפְשׂוּם|גם כן תתפסו אותם, כדי שנוכל לחקור אותם על מה קורה בתוך שומרון}}.<קטע סוף=כ יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|יט}} <קטע התחלה=כ יט/>וְאֵלֶּה יָצְאוּ מִן הָעִיר, נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת, {{ב|וְהַחַיִל|שבעת אלפים הלוחמים שהיו בעיר}} אֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם.<קטע סוף=כ יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כ}} <קטע התחלה=כ כ/>וַיַּכּוּ {{ב|אִישׁ אִישׁוֹ|כל אחד את מי שבא מולו}}, וַיָּנֻסוּ אֲרָם, וַיִּרְדְּפֵם יִשְׂרָאֵל, וַיִּמָּלֵט בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם עַל סוּס {{ב|וּפָרָשִׁים|וכן ברחו איתו כמה פרשים}}.<קטע סוף=כ כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כא}} <קטע התחלה=כ כא/>וַיֵּצֵא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת הַסּוּס {{ב|וְאֶת הָרָכֶב|ואת המרכבות (של ארם)}}, וְהִכָּה בַאֲרָם מַכָּה גְדוֹלָה.<קטע סוף=כ כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כב}} <קטע התחלה=כ כב/>וַיִּגַּשׁ הַנָּבִיא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לוֹ: "לֵךְ {{ב|הִתְחַזַּק|אסוף כח, כדי להתכונן למלחמה נוספת (וכן מבחינה רוחנית)}}, וְדַע וּרְאֵה אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, כִּי {{ב|לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה|כעבור שנה (כאשר השמש תשוב למקום שנמצאת בו כעת)}} מֶלֶךְ אֲרָם עֹלֶה עָלֶיךָ". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=כ כב/> {{כותרת1|כעבור שנה ארם תוקפים שנית, הפעם במישור, ושוב מפסידים. אחאב מרחם על בן הדד}} {{איור|The Israelites Slaughter the Syrians.jpg|250|ישראל טובחים בארם. גוסטב דורה, 1866}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כג}} <קטע התחלה=כ כג/>וְעַבְדֵי מֶלֶךְ אֲרָם אָמְרוּ אֵלָיו: "אֱלֹהֵי הָרִים אֱלֹהֵיהֶם - {{ב|עַל כֵּן|כי נלחמנו איתם בהרי השומרון}} חָזְקוּ מִמֶּנּוּ. {{ב|וְאוּלָם|אבל אם}} נִלָּחֵם אִתָּם בַּמִּישׁוֹר {{ב|אִם לֹא נֶחֱזַק מֵהֶם|ברור שנהיה יותר חזקים מהם (סגנון של שבועה)}}.<קטע סוף=כ כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כד}} <קטע התחלה=כ כד/>וְאֶת הַדָּבָר הַזֶּה עֲשֵׂה: הָסֵר {{ב|הַמְּלָכִים|את 32 המלכים שכנועים לך}} אִישׁ מִמְּקֹמוֹ, וְשִׂים {{ב|פַּחוֹת|פקידים מטעמך (כך שלאותם 32 ממלכות לא תהיה אוטונומיה, וכך יוכל להכריח אותם להשתתף במלחמה}} {{ב|תַּחְתֵּיהֶם|במקומם}}.<קטע סוף=כ כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כה}} <קטע התחלה=כ כה/>וְאַתָּה {{ב|תִמְנֶה|תספור, תגייס}} לְךָ {{ב|חַיִל כַּחַיִל הַנֹּפֵל מֵאוֹתָךְ|חיל במקום כל חיל שמת בקרב}}, וְסוּס כַּסּוּס, וְרֶכֶב כָּרֶכֶב. וְנִלָּחֲמָה אוֹתָם בַּמִּישׁוֹר, אִם לֹא נֶחֱזַק מֵהֶם". וַיִּשְׁמַע לְקֹלָם וַיַּעַשׂ כֵּן. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=כ כה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כו}} <קטע התחלה=כ כו/>וַיְהִי {{ב|לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה|כפי שאמר הנביא (פסוק כב)}}, וַיִּפְקֹד בֶּן הֲדַד אֶת אֲרָם, וַיַּעַל {{ב|אֲפֵקָה|לעיר אפק (כנראה הכוונה ל[[W:אפיק (קיבוץ)|אפיק]] שבגולן)}} לַמִּלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=כ כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כז}} <קטע התחלה=כ כז/>וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|הָתְפָּקְדוּ|פקדו את עצמם (המפקדים ספרו את החיילים)}} {{ב|וְכָלְכְּלוּ|צוידו במזון ונשק}} וַיֵּלְכוּ לִקְרָאתָם. וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגְדָּם {{ב|כִּשְׁנֵי חֲשִׂפֵי עִזִּים|ישראל תפסו שטח קטן, ששני עדרי עיזים חושפים (אוכלים את העשב וכך חושפים את האדמה) ביום אחד}}, וַאֲרָם מִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ.<קטע סוף=כ כז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כח}} <קטע התחלה=כ כח/>וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר: "כֹּה אָמַר יְהוָה: יַעַן אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲרָם: 'אֱלֹהֵי הָרִים יְהוָה, וְלֹא אֱלֹהֵי עֲמָקִים הוּא' - וְנָתַתִּי אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּיָדֶךָ, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה".<קטע סוף=כ כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|כט}} <קטע התחלה=כ כט/>וַיַּחֲנוּ אֵלֶּה נֹכַח אֵלֶּה שִׁבְעַת יָמִים, וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי {{ב|וַתִּקְרַב הַמִּלְחָמָה|קרבו הלוחמים אחד לשני}}, וַיַּכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת אֲרָם מֵאָה אֶלֶף רַגְלִי בְּיוֹם אֶחָד.<קטע סוף=כ כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|ל}} <קטע התחלה=כ ל/>וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה, אֶל הָעִיר, {{ב|וַתִּפֹּל|ישראל רדפו אחריהם והפילו (או שהחומות נפלו מעצמן, בנס)}} הַחוֹמָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים, וּבֶן הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל הָעִיר, {{ב|חֶדֶר בְּחָדֶר|התחבא בחדר שבתוך חדר}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=כ ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לא}} <קטע התחלה=כ לא/>וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עֲבָדָיו: "הִנֵּה נָא שָׁמַעְנוּ כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי מַלְכֵי חֶסֶד הֵם. נָשִׂימָה נָּא {{ב|שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ|לבוש של אבלים}} {{ב|וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ|מסביב לצווארנו, כמו שבויי מלחמה}} וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל - אוּלַי יְחַיֶּה אֶת נַפְשֶׁךָ".<קטע סוף=כ לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לב}} <קטע התחלה=כ לב/>וַיַּחְגְּרוּ שַׂקִּים בְּמָתְנֵיהֶם וַחֲבָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם, וַיָּבֹאוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ: "עַבְדְּךָ בֶן הֲדַד אָמַר: {{ב|תְּחִי נָא נַפְשִׁי|השאר אותי בחיים}}", וַיֹּאמֶר: "הַעוֹדֶנּוּ חַי? {{ב|אָחִי הוּא|לשון נימוסין בין מלכים, כלומר, הוא בן בריתי}}".<קטע סוף=כ לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לג}} <קטע התחלה=כ לג/>{{ב|וְהָאֲנָשִׁים יְנַחֲשׁוּ|עבדי בן הדד התייחסו לדברי אחאב כסימן לכך שהוא לא יפגע בבן הדד}} וַיְמַהֲרוּ {{ב|וַיַּחְלְטוּ הֲמִמֶּנּוּ|הזדרזו ולקחו את דברי אחאב, "אָחִי הוּא", והשתמשו בלשון זאת בעצמם}} וַיֹּאמְרוּ: "אָחִיךָ בֶן הֲדַד", וַיֹּאמֶר: "{{ב|בֹּאוּ קָחֻהוּ|חיזרו לעיר והביאו אותו אלי}}". וַיֵּצֵא אֵלָיו בֶּן הֲדַד, וַיַּעֲלֵהוּ עַל הַמֶּרְכָּבָה.<קטע סוף=כ לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לד}} <קטע התחלה=כ לד/>{{ב|וַיֹּאמֶר אֵלָיו|בן הדד לאחאב}}: "הֶעָרִים אֲשֶׁר {{ב|לָקַח|כבש (לעיל [[מלכים א טו כ]])}} אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ - אָשִׁיב, {{ב|וְחוּצוֹת תָּשִׂים לְךָ|תהיה לך זכות להקים שווקים}} בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן"{{ב|,&nbsp;&nbsp;|תשובת אחאב:}} "וַאֲנִי, {{ב|בַּבְּרִית|מתוך הסכם בינינו}} אֲשַׁלְּחֶךָּ". וַיִּכְרָת לוֹ בְרִית וַיְשַׁלְּחֵהוּ. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=כ לד/> {{כותרת1|הנביא מיכיהו בן ימלה מוכיח את אחאב על כך שחמל על בן הדד}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לה}} <קטע התחלה=כ לה/>{{ב|וְאִישׁ אֶחָד|כפי הנראה זהו מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה ([[ביאור:מלכים א כב#ח|לקמן כב, ח]])}} מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים אָמַר אֶל רֵעֵהוּ בִּדְבַר יְהוָה: "הַכֵּינִי נָא", וַיְמָאֵן הָאִישׁ לְהַכֹּתוֹ.<קטע סוף=כ לה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לו}} <קטע התחלה=כ לו/>וַיֹּאמֶר לוֹ: "יַעַן אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה, הִנְּךָ הוֹלֵךְ מֵאִתִּי וְהִכְּךָ הָאַרְיֵה". וַיֵּלֶךְ מֵאֶצְלוֹ, וַיִּמְצָאֵהוּ הָאַרְיֵה, וַיַּכֵּהוּ.<קטע סוף=כ לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לז}} <קטע התחלה=כ לז/>וַיִּמְצָא אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמֶר: "הַכֵּינִי נָא". וַיַּכֵּהוּ הָאִישׁ הַכֵּה וּפָצֹעַ.<קטע סוף=כ לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לח}} <קטע התחלה=כ לח/>וַיֵּלֶךְ הַנָּבִיא וַיַּעֲמֹד לַמֶּלֶךְ עַל הַדָּרֶךְ, וַיִּתְחַפֵּשׂ {{ב|בָּאֲפֵר עַל עֵינָיו|בצעיף על עיניו, כדי שלא יזהה אותו המלך}}.<קטע סוף=כ לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|לט}} <קטע התחלה=כ לט/>וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עֹבֵר, וְהוּא צָעַק אֶל הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר: "עַבְדְּךָ יָצָא בְקֶרֶב הַמִּלְחָמָה, וְהִנֵּה {{ב|אִישׁ|איש חשוב, קצין}} {{ב|סָר|פנה מדרכו ובא אלי}} וַיָּבֵא אֵלַי {{ב|אִישׁ|שבוי מהמלחמה}}, וַיֹּאמֶר 'שְׁמֹר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה - אִם {{ב|הִפָּקֵד יִפָּקֵד|יחסר, יברח לך השבוי}} וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ, אוֹ כִכַּר כֶּסֶף {{ב|תִּשְׁקוֹל|תשלם לי כקנס}}'.<קטע סוף=כ לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|מ}} <קטע התחלה=כ מ/>וַיְהִי עַבְדְּךָ {{ב|עֹשֵׂה הֵנָּה וָהֵנָּה|מתעסק בדבר מה או אחר}} וְהוּא אֵינֶנּוּ". וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: "כֵּן מִשְׁפָּטֶךָ, אַתָּה {{ב|חָרָצְתָּ|גזרת את דינך עליך}}".<קטע סוף=כ מ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|מא}} <קטע התחלה=כ מא/>וַיְמַהֵר וַיָּסַר אֶת הָאֲפֵר <small>(מעל)</small> מֵעֲלֵי עֵינָיו, וַיַּכֵּר אֹתוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵהַנְּבִאִים הוּא.<קטע סוף=כ מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|מב}} <קטע התחלה=כ מב/>וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "כֹּה אָמַר יְהוָה: יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ {{ב|חֶרְמִי|שהחרמתי, שגזרתי עליו מיתה}} {{ב|מִיָּד|מידך, מחזקתך}}, וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ".<קטע סוף=כ מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כ|מג}} <קטע התחלה=כ מג/>וַיֵּלֶךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{ב|עַל|אל}} בֵּיתוֹ {{ב|סַר וְזָעֵף|עצוב וכועס}}, וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹנָה. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=כ מג/> <קטע סוף=פרק כ/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|כ}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||יט|כ|כא|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ" (ה) \ "לְנָשַׁי וּלְבָנַי וּלְכַסְפִּי וְלִזְהָבִי" (ז) - בן הדד התחיל מהקל לכבד, ואחאב הופך את הסדר כדי להביע את הזעזוע מהדברים. {{קטן|(ע"פ הרב בזק)}} * "הוּא וְהַמְּלָכִים בַּסֻּכּוֹת" (פסוק יב) - ניתן גם לפרש שמדובר בעיר סוכות. ראו לגבי כך הערה ב[[ביאור:שמואל ב יא|ש"ב יא]]. לגבי הפקודה הקצרה "שִׂימוּ!" - נראה שבן-הדד היה עסוק מיד בשתיית יין ולא היה לו פנאי לפרט. * כמו בסיפור על נחש העמוני ואנשי יבש גלעד ([[ביאור:שמואל א יא|שמואל א פרק יא]]) גם כאן נכונים ישראל להיכנע בתחילה, אך חוזרים בהם נוכח דרישה מופרזת. שני הסיפורים מסתיימים בניצחון ישראלי, ובכך משתקפת הקבלה מחמיאה בין אחאב לשאול המלך בשיאו. * "מָאתַיִם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים" (פסוק טו) - צמצום מכוון של מספר הלוחמים, כדי להדגיש את נס הניצחון. כך גם היה אצל גידעון ([[ביאור:שופטים ז|שופטים ז]]) ואצל שאול ([[ביאור:שמואל א יג|ש"א יג]]). * "שִׁבְעַת אֲלָפִים" - מזכיר את המספר מהפרק הקודם: "וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים - כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל". (ר' רש"י) * "וּבֶן הֲדַד שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בַּסֻּכּוֹת, הוּא וְהַמְּלָכִים, שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם '''מֶלֶךְ עֹזֵר אֹתוֹ'''" (טז) - הכוונה היא "המלכים שעוזרים לו במלחמתו" אך הניסוח המסורבל רומז לכך שעיקר הסיוע שלהם היה בלעזור לו להשתכר. * "אִם לְשָׁלוֹם יָצָאוּ - תִּפְשׂוּם חַיִּים, וְאִם לְמִלְחָמָה יָצָאוּ - חַיִּים תִּפְשׂוּם" (יח) - בשכרותו בן-הדד אומר משפט לא הגיוני. הוא התכוון להגיד "אם למלחמה - הרגום" ובמקום להפוך את ההוראה הפך רק את סדר המילים (תפשום חיים \ חיים תפשום). הרב בזק מסביר שכך קיבלו חייליו פקודה שבפועל אוסרת עליהם לפגוע באויב - מה שהוביל לכך שהפסידו. * "הָסֵר הַמְּלָכִים אִישׁ מִמְּקֹמוֹ, וְשִׂים פַּחוֹת תַּחְתֵּיהֶם" (כד) - אולי גם כי המלכים עסוקים בלשתות יין, ואת הפיקוד על הצבא עדיף לתת בידי אנשי מקצוע. * "וַיַּכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת אֲרָם '''מֵאָה אֶלֶף''' רַגְלִי... וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים ... וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל '''עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף''' אִישׁ הַנּוֹתָרִים" (כט-ל) - סך ההרוגים מצטבר ל-127,000, וייתכן שהשימוש במספר 127 נועד לבטא ריבוי והיקף נרחב, בדומה ל-127 המדינות של המלך אחשורוש. * "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי... וַתִּפֹּל הַחוֹמָה" - מהדהד את נס נפילת חומות יריחו, ומדגיש כי גם במערכה זו הושג הניצחון בדרך פלאית. נצחון שהושג בדרך נס משמעותו שהשלל מוקדש לה', חרם, כפי שהיה הדבר ביריחו. אחאב היה צריך לדעת זאת, ולכן ננזף בהמשך על שוויתר לבן-הדד: "יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי" (פסוק מב). בפסוק כד אין הבחנה בין דברי בן-הדד לדברי אחאב. נראה שיש כאן ביקורת של המקרא על כך שבן-הדד קובע את תנאי הכניעה במקום שאחאב יכתיב אותם. * "כֵּן מִשְׁפָּטֶךָ, אַתָּה חָרָצְתָּ" (פסוק מ) - פנייה למלך בדרך זו מאפיינת מקרים שבהם המבקש עותר לפנים משורת הדין, בדומה למשל "כבשת הרש" ולפניית האישה התקועית. במקרה זה קבע אחאב כי אין עילה לחנינה וכי יש למצות את הדין עם הפונה. מכאן משתמע הנמשל בבירור: גם לאחאב עצמו אין כל הצדקה או תירוץ ליחסו המקל כלפי בן-הדד. בהקשר זה מתבהרת גם חומרת עונשו של האיש שסירב להכות את הנביא (פסוקים לה-לו) – אל מול ציווי ה', אין מקום לרגשי רחמים או לשיקול דעת אנושי. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=מלחמות אחאב בבן הדד}} {{מיזמים|ויקיפדיה=בן-הדד השני}} {{מיזמים|ויקיפדיה=מיכיהו בן ימלה}} {{מיזמים|ויקימילון=אל יתהלל חוגר כמפתח}} rombdcnrrarqtda29pie54mm9o18yzm 106 162731 3018556 3016140 2026-06-02T19:39:44Z Nahum 68 3018556 wikitext text/x-wiki {{הבהרת מרחב ביאור}} {{ביאור:תוכן לגמרא גיטין|גיטין|יז|17}} {{ביאור:עמוד א}} {{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}} חַבָּרָא<ref>פרסאי</ref>, שקלה{{דקס|בכתה"י וד"פ|שקליה; ושקליה; שקל; ושקיל}} לשרגא מקמייהו<ref>שיש לפרסיים יום איד שאין מדליקין אור באותו יום אלא בבית עבודה זרה שלהן</ref>; אמר<ref>רבה בר בר חנה</ref>: רחמנא! או{{דקס|נ"א|אי}} בטולך<ref>או החביאנו בצילך</ref> או{{דקס|נ"א|אי}} בטולא דבר עשו<ref>או הגלונו בצל בני עשו שהן מכבדין אותנו</ref>! למימרא דארומאי{{דקס|נוסח כל כתה"י והדפוסים הישנים|דרומאי. {{ק|והיינו הרומיים}}.}} מעלו מפרסאי? והתני רבי חייא: מאי דכתיב ([[איוב כח כג]]) אלהים הבין דרכה<ref>של תורה ולומדיה</ref> והוא ידע את מקומה<ref>היכן היא ראויה להתיישב</ref>? – יודע הקב"ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירות{{דקס|בכרוב כתה"י|גזירות}} ארומיים{{דקס|דפו"י|רומיים. {{ק|רוב כתה"י}}: של עשו הרשע}}<ref>שגוזרין שמד: שלא יתעסקו בתורה ולא יקיימו מצות</ref>, עמד והגלה אותם לבבל<ref>בחורבן הבית</ref>'! לא קשיא: הא מקמי דניתו חַבָּרֵי לבבל<ref>בימי כשדים: נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר</ref>, הא לבתר דאתו חברי לבבל<ref>משכבש כורש את המלכות ומלך בבבל</ref>. '''אחד אומר "בפני נכתב" ושנים אומרים "בפנינו נחתם" – כשר:''' אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: 'לא שנו אלא שהגט יוצא מתחת יד עֵד כתיבה<ref>דהשליח נאמן כשנים</ref> דנעשו כשנים על זה וכשנים על זה, אבל מתחת ידי עדי{{דקס|בכת"י פיר' וד"י|עד}} חתימה – פסול<ref>ואף על פי ששניהם הביאוהו</ref>'; אלמא קסבר: <u>שנים</u> שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם"! אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני '''שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול, ורבי יהודה מכשיר''' - ואפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסלי רבנן?! אמר ליה: אִין! זימנין<ref>פעם אחרת</ref> אשכחיה<ref>רבי אסי לרבי אמי</ref> דיתיב וקאמר דאפילו{{דקס|ברוב כתה"י|ואפילו, {{ק|ובכת"י ג'}}: אפילו}} גט יוצא מתחת ידי עדי חתימה – כשר; אלמא קסבר 'שנים שהביאו גט ממדינת הים '''אֵין''' צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם". אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני '''שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול, ורבי יהודה מכשיר''' - טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם, הא גט יוצא מתחת ידי שניהם - מכשרי רבנן!? אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: אִין! והא זמנין לא{{דקס|בכת"י מ' וו3|זמנין סגיאין בעיי מינך ולא}} אמרת לן{{דקס|בכת"י מ' וו1,3|לי}} הכי? אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: יתד היא שלא תמוט<ref>לשון אחרון זה אמת</ref>. '''משנה:''' נכתב ביום ונחתם ביום, {{דקס|בכתי"י נ'|נכתב}}בלילה ונחתם בלילה, {{דקס|בכתי"י נ'|נכתב}}בלילה ונחתם ביום – כשר<ref>היינו חד יומא ואין כאן גט מוקדם</ref>; {{דקס|בכתי"י נ'|נכתב}}ביום ונחתם בלילה – פסול<ref>מוקדם הוא: דמשמע דמההוא יומא איגרשה, ולא איגרשה עד למחר; ובגמרא מפרש מאי פסוליה</ref>. רבי{{דקס|בכתה"י|ור'}} שמעון מכשיר. שהיה רבי שמעון אומר: כל הגיטין<ref>של מכר ומתנה והלואה</ref> שנכתבו ביום ונחתמו בלילה – פסולין<ref>דאתי למטרף לקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין</ref>, חוץ מגיטי נשים<ref>דלאו לגוביינא עבידא; ובגמרא מפרש לה</ref>. '''גמרא:''' איתמר: מפני מה תיקנו{{דקס|בד' פארה נ'|חכמים}} זמן בגיטין<ref>כיון דלאו שטרא דגוביינא הוא</ref>? רבי יוחנן אמר{{דקס|בדפו"י|אומר}}: משום בת אחותו<ref>והיא אשתו; ושמא תזנה תחתיו, וחס עליה שלא תחנק, וכותב לה גט בלא זמן, ונותן לה; וכשמעידין עליה בבית דין – מוציאה גיטה ואומרת "גרושה הייתי, ופנויה באותה שעה"</ref>; ריש לקיש{{דקס|בכת"י פיר'|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: משום פירות<ref>שמזמן הגט ואילך: אם ימכור הבעל בפירות נכסי מלוג שלה – תגבם, ואם לא היה בו זמן – יהיה מוכר והולך, וכשתתבע לדין הויא ידה על התחתונה, שיאמר לה "קודם גירושין מכרתי"</ref>. ריש{{דקס|בד' פארה ובכת"י מ' ופיר'|וריש}} לקיש – מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן? אמר לך: {{ביאור:עמוד ב}} זנות לא שכיחא<ref>ולא חשו בה רבנן</ref>. ורבי יוחנן – מאי טעמא לא אמר כריש לקיש? קסבר: יש לבעל פירות עד שעת נתינה<ref>הלכך זמן כתיבת גט לא מהני מידי, דכי אתיא למיטרף - בעיא לאתויי סהדי אימת מטא גיטא לידה</ref>. בשלמא לריש לקיש – משום הכי קא מכשיר{{דקס|בכמה כתי"י|קא מכשר}} רבי שמעון<ref>בגט מוקדם, כדאמר לקמן: קסבר רבי שמעון: <u>כיון שנתן עיניו לגרשה – שוב אין לו פירות</u>, הלכך אם אתיא למיטרף לקוחות דפירות מיום כתיבה – שפיר עבדא; וטעמא דרבנן לקמיה מפרש</ref>, אלא לרבי יוחנן<ref>דאמר זמן משום בת אחותו איתקן</ref> – מאי טעמא דרבי שמעון דמכשיר{{דקס|בכמה כתי"י|דמכשר}}<ref>הא זמנין דזנאי באותו יום ועודנה אשת איש, דכל זמן שלא נחתם – לא ניתן לה, וכשמעידין על זנותה – מוציאה גיטה, וכתוב בו מאותו יום [שנכתב] ואומרת "גרושה הייתי"</ref>? אמר לך רבי יוחנן: אליבא דרבי שמעון – לא קאמינא<ref>דלרבי שמעון ודאי זמן לאו משום בת אחותו איתקן, אלא משום פירות</ref>, כי קאמינא אליבא דרבנן<ref>דמשום הכי פסלי רבנן: דקא סברי זמן משום בת אחותו</ref>. בשלמא לרבי יוחנן<ref>דאמר: לרבנן משום בת אחותו, ולרבי שמעון משום פירות</ref>, היינו דאיכא בין רבי שמעון לרבנן<ref>טעמא דפלוגתייהו בהכי: לרבנן פסול גט מוקדם משום בת אחותו, ולרבי שמעון כשר, דקסבר: זמן משום פירות איתקן; והלכך גט מוקדם כשר, דאי טרפא – משעת כתיבה שפיר טרפא, <u>דהא נתן עיניו לגרשה</u></ref>, אלא לריש לקיש – מאי איכא בין רבי שמעון לרבנן<ref>במאי פליגי? ואמאי פסלי רבנן? הא שפיר טרפא, דהא להכי איתקן זמן</ref>? פירי דמשעת כתיבה ועד שעת חתימה איכא בינייהו<ref>דלרבנן לא בעיא למיטרף אלא מחתימה ואילך, הלכך מוקדם פסול; דכי מפקא ליה – אתיא למיטרף מיום כתיבה, דסברי בו ביום נחתם</ref>. והא איפכא שמעינן להו<ref>לרבי יוחנן וריש לקיש</ref>, דאתמר: מאימתי מוציאין לפירות? רבי יוחנן אמר: משעת כתיבה; וריש לקיש אמר: משעת נתינה! איפוך.{{הערה|'''תוספות''' {{קטן|([[גיטין יז ב#תוספות|ד"ה איפוך]])}}: ריש לקיש אמר: משעת כתיבה, פירוש, משעת חתימה.}} אמר ליה אביי לרב יוסף {{קטן|([[משנה גיטין ט ד|גיטין פ"ט מ"ד]])}}: '''שלשה גיטין פסולים<ref>ואחד מהם 'יש עליו עדים ואין בו זמן', ותנן</ref> ואם ניסת – הולד כשר''',<ref>כיון דאי עבד שפיר דמי –</ref> מה הועילו חכמים בתקנתן<ref>משום בת אחותו ומשום פירות</ref>? אהנו דלכתחילה לא תינשא<ref>וכיון דהכי הוא, אי בעי לכתוב גט בלא זמן {{קטן|[בכדי]}} לחפות על בת אחותו או למכור בפירות – לא כתבו ליה סופרי הדיינים ולא חתמי עליה סהדי</ref>. <ref>לאחר שכתב בו זמן</ref>גזייה<ref>חתכו</ref> לזמן דידיה<ref>כדי לחפות על בת אחותו, או למכור בפירות</ref>, ויהביה ניהלה<ref>ואמרינן דגט שאין בו זמן אם ניסת הולד כשר, וכשמוציאתו הרי היא בחזקת מגורשת, ולא מיקטלה</ref> – מאי<ref>מה הועילו חכמים בתקנתן</ref>? אמר ליה: לרמאי<ref>לרמאות כזה שהוא ניכר ונגלה</ref> לא חיישינן<ref>לא עבידי אינשי דעבדי, ולא חשו רבנן להכי</ref>. כתוב בו שבוע, שנה, חדש, שבת<ref>זמנו בשבוע פלונית של יובל – ולא כתב איזו שנה; או כתב שנה ולא כתב חדש; או כתב חדש ולא כתב שבת; או כתב שבת ולא כתב יום</ref> – מאי? אמר ליה: כשר<ref>לכתחילה</ref>. ומה הועילו חכמים בתקנתן<ref>הא לא ממנעי מלמכתביה נהליה</ref>? אהנו לשבוע דקמיה<ref>שאם זינתה תיהרג</ref> ולשבוע דבתריה<ref>לפירות: שאם ימכור בהם, תוציא גיטה ותגבם. ואי אפשר לפרש דלשבוע <u>דקמיה</u> אהני לפירות – שלא תטרפם מלקוחות, דבלאו זמן נמי לא טרפה, דיָדָהּ על התחתונה עד דמייתה ראיה דבתר גירושין זבין; ולשבוע דבתרא לא מהני לזנות דלא תיקטול, דבלאו זמן נמי לא מיקטלה, דספק נפשות להקל</ref>; דאי לא תימא הכי – יומא גופיה מי ידעינן אי מצפרא אי מפניא? אלא ליומא דקמיה וליומא דבתריה; הכא נמי אהני לשבוע דקמיה ולשבוע דבתריה. אמר ליה רבינא לרבא: כתביה {{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|גיטין|יז|17}} 0h6tyftaxbf4co9ni7tdg74uiwipknn 0 163776 3018578 984796 2026-06-03T08:10:02Z ידידיה צ' צבאן 2420 חלוקה לקטעים, הגהה 3018578 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מדבר שור||ל|לא|לב}} בעזר צור ישראל, ב"ה. "ויאמר הנני", במדרש רבה: "הנני לכהונה ולמלכות. א"ל הקב"ה במקום עמודו של עולם אתה עומד, אברהם אמר הנני ואתה אומר הנני. בקש משה שיעמדו ממנו כהנים ומלכים, א"ל הקב"ה: 'אל תקרב הלם', כלומר לא יהיו בניך מקריבין שכבר מתוקנת הכהונה לאהרן אחיך, הלום זו מלכות כמה דתימא: 'כי הבאתני עד הלם' ואומר: 'הבא עוד הלם איש', א"ל הקב"ה כבר מתוקן המלכות לדוד. אעפ"כ זכה משה לשתיהן, כהונה ששימש בז' ימי המילואים, מלכות דכתיב: 'ויהי בישרון מלך'ה"ו. ראוי לשאול, הלא משרע"ה כל עיקר סירובו הי' ג"כ אחר שהי' דבר ד' אליו מפני רוב ענותנותו, וכמו שהעידה התורה עליו "והאיש משה ענו מאד"ז, איך יתכן שקודם דבר ד' אליו יזמין עצמו לגדולות שלא נקרא אליהן, עד שקרא על עצמו שהוא מוכן לכהונה ומלכות ולא עלתה בידו. גם עיקר הענין צריך ביאור, כיון שהיתה זו עצת השי"ת שתהי' הכהונה והמלכות באה בירושה, מה טעם נטלה ממשה אחרי שזכה בה בחייו כמו שאמרו ז"ל ש"זכה משה לשתיהן". והלא כלל גדול אמרו חז"ל: כשהקב"ה פוסק גדולה לאדם פוסק לו ולזרעו עד סוף כל הדורות, ולמה נשתנתה הגדולה הגדולה שבגדולות מגדולות ישראל שלא תהי' מורשה לבניו אחריו. גם ראוי להבין למה חרד משה כ"כ באמרו: "והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך ה'. והלא לא זוהי הפעם הראשונה שהיתה נבואה בעולם, וגם האבות נביאים היו, וכבר הי' מפורסם לישראל ענין הנבואה ואמתתה. אלא שצריך שיוחזק הנביא, והנה בודאי כמו שבכל הדורות מספיק ד' ית' ביד נביאי האמת והצדק להודיע אמתתם וצדקם, כן גם ממנו לא ימנע חסדו. והנה בכלל אפשר להצטייר שני דרכים של מנהיגי הכלל. כי נודע שעיקר כח הנהגת ישראל הוא להביאם אל תכלית ההשלמה שהשי"ת דורש מהם, אך באיזה אופן יכונן השי"ת את דרך ההנהגה שהיחיד המנהיג הכללי יביא את הכלל אל שלמות קדושתם והשלמתם, יתכן דרך אחד שיהי' עיקרו מצד הכלל, ודרך אחד שיהי' עקרו מצד המנהיג. כי יש הנהגה שעצם המנהיג אין בו להוסיף דבר מחודש על שלמות הכלל, וכל מה שאין בכח שלמות הכלל אי אפשר שתתוסף ג"כ ע"י המנהיג. רק כח המנהיג הוא שהשלמות שהיא בכלל מפוזרת בפרטים, ודורשת הנהגה איך לחברם ולהנהיגם אל מחוז החפץ, לזה יהי' בכח המנהיג לקבץ את כל כוחות הנפוצים ומהם תתבנה קדושת הכלל. אבל יש כח נשגב של הנהגה שהמנהיג הוא יוסיף כח קדושה ושלמות בהכלל המונהגים, לא לבד קיבוץ כוחות מפוזרים שלהם, כ"א הוספה של מעלה, שבלא כח המנהיג לא היתה מעלה זו במציאות אצלם, והוא בזכותו וקדושתו מעטר אותם בעטרה זו. והנה ענין ברית אבות שהקב"ה זוכר לישראל, הוא תמיד כדי להעלותם אל מדרגה גבוהה יותר מערכם, וזהו בשביל הקדושה שהכינו האבות. וכשם שהאבות פעלו להעלות בניהם יותר מכפי מה שזכו הם בעצמם, כמו כן אפשר שינהיגם איש כזה שיהי' בכחו להעלותם אל מדרגה יותר רמה מערכם, ולא שהוא בלבד יהי' המקבץ את שלמותם הפזורה. והנה ע"ד האמת מנהיג כזה שהוא רק על מין הראשון, דהיינו מנהיג את הכלל רק ע"פ כח קדושת עצמם, אין מיחש לעצמו מעלה, שאינו כ"א עבדות אל העם, וכמו שאמרו חז"ל: "כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם". והנה העבדות היא ודאי מצד הטורח של קיבוץ השלמות הנפוצה בתוך הכלל, ודבר זה הוא תלוי בבחירת השי"ת, שמי שהוא יתברך יבחרנו, יהי' מרכז לקבץ את השלמות הנפוצה בתוך הכלל, אע"פ שאפשר שיהיו אחרים יותר שלמים ממנו. מה שאין כן אם תהי' תעודת המנהיג לרומם את הכלל אל מעלה רמה כזאת שאין בכחם כלל, רק הוא מקדושתו צדקתו וחכמתו ישפיע עליהם לנהלם בדרך חיים שהיא למעלה מערכם ולהצליחם בה בתכלית ההצלחה, מנהיג כזה ראוי שיהי' באמת המרומם מאד, ונשגב ג"כ מכל בני עמו המונהגים. ודבר זה אינו בחירה בעלמא, כ"א יתרון וחשיבות מיוחדת במה שיהי' בכח מעלת איש רם ונשא לעשות נפלאות בהנהגת עמו. כענין הכתוב: "תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה", שהכונה בעניי בזה היא, שאומר שכ"כ תגדל התועלת היוצאת מכתיבת הנפלאות של השי"ת שמספר שם, עד שיפעול הדבר לחדש רוח חדש בעם להלל להשי"ת לא כפי מה שהיו מוכנים מקודם כ"א כאילו נבראו בריאה חדשה, ע"כ אמר "ועם נברא, יהלל יה". והנה גאולת ישראל ממצרים אם היתה מצד הדרך של ההנהגה הראשונה, שיהי' המנהיג רק כערך המונהגים, היתה צריכה להיות מתחלת בכח שפל מאד. ודרך ד' שהיתה ראוי' להיות מתגלה אליהם, לא הי' אפשר שתהי' דרך התוה"ק כולה, שהיא בתכלית המעלה והרוממות, שהרי לא זכו אליה כל הדורות הקודמים. ובאשר רצון השי"ת הי' להאיר באור התוה"ק, הי' ההכרח להעמיד מנהיג ממין השני. לא מנהיג שהוא רק עבד לעם ושאינו כ"א הכח המאחד את כל השלמות שנמצאת בהעם הגוי כולו, שזה לא הי' מספיק להעלותם למעלה רמה כזאת. כ"א הי' צריך מנהיג שירומם אותם בכח קדושתו הנפלאה אל רוממות מעלה גבוהה, שלא היו מוכנים אליה אפי' מצד כח קיבוץ כללותם, כ"א ע"י קדושת רוממות המנהיג, המקודש בקדושת השי"ת הנפלאה. וההבדל באיכות ההנהגה, אם היתה רק ע"י כח קיבוץ הגוי כולו מצד ריבוי האור והקדושה הנוסף ע"י ההתאחדות בהמנהיג כולם יחד, אז היתה בהכרח הולכת רק בהדרגה ממעלה אל מעלה הסמוכה לה. אבל שלא בסדר ההדרגה, א"א כלל לרוממם, כיון שאין בכח המונהגים בכללם דבר, מאין יקח מנהיג כזה שאינו כ"א ע"י סגולת כח הקיבוץ. אבל כשתהי' הגאולה וההנהגה ע"י מנהיג נשגב שיקים השי"ת לעשותם בריאה חדשה, אז לא בהדרגה יבאו אל מעלתם כ"א בפעם אחת יעלו מעומק שפל מצבם וריחוקם מהשלמות, אל רוממות מעלה הרוממה הנפלאה אשר יאתה לקבל התורה, שהיא כלי חמדה שלה יאתה מקבלים בעלי מעלה נפלאה. והנה המעלה הגדולה שהמנהיג ממין היותר נעלה ינהיג בה את העם, עכ"פ אותה המעלה שהיא רוממה ממעלתם שאליה יביאם, צריך עכ"פ שתהי' להם זכות מוכנה, שמצדם או מצד ברית אבות יתעורר עליהם כח זה להרימם אל המעלה הרמה. וא"צ שיהי' יוצא מן הכח אל הפועל כעת, כי דבר שאינו מצדם ודאי כבר יצא מהכח אל הפועל, והוא כבר גמור וממולא אלא שלא ירד אליהם מפני חסרון הכנתם. וצריך מנהיג כזה שירומם אותם עד שהקדושה שכבר מוכנת ועומדת וגמורה תחול עליהם. ואולי יתבארו בזה דחז"ל שאמרו במדרש: "שמסורת גאולה הוא בידם שכל גואל שיבוא ויאמר להם פקידה כפולה גואל של אמת הוא"יב, אשר צריך ביאור מה יתרון ללשון פקידה על שאר לשונות של זכירה וישועה, גם מה צורך בכפילת הלשון. אמנם כשנתבונן בענין פקידה ע"פ דחז"ל נמצא שענינו הוא, זכות שמתעוררת ע"י איזה ענין להביא ענין שהוא כבר מוכן מראש מקדם וגמור, אלא שצריך זכות להגיעו ליד הזוכה בו, ולא יאמר על דבר שלא נתחדש עדיין וצריך לצאת מן הכח אל הפועל בהדרגה. ועפ"ז מבואר דרש חז"ל במדרש ע"פ: "וד' פקד את שרה"יג "בעל פקדונות אני, עמלק הפקיד אצלי חבילות של קוצים והחזיר לו הקב"ה חבילות של קוצים, ... שרה הפקידה אצלי מצות ומעשים טובים החזיר לה הקב"ה מצות ומע"ט"יד. שהכונה להורות שענין פקידה הוא שכבר הי' הדבר מוכן למעלה ע"י מצות ומע"ט של הצדקת הזאת, ולא נעשה הדבר בשום הדרגה, וזהו ענין פקדון שהוא כבר מוכן ועומד וא"צ התחדשות כ"א להגיעו ליד בעליו. ע"כ אמר להם יעקב אבינו ע"ה שידעו שהגאולה ממצרים לא תהי' ע"ד הדרגה שתגיע להם תחילה שלמות לפי ערכם הנשפל ואח"כ ילכו הלוך וגדול במעלות ומדרגות, כ"א יתעורר אצלם כח נפלא יותר מערכם שהוא מוכן ועומד להם מצד קדושת האבות. אבל זאת המעלה של הרמת הכלל למדרגה גדולה בפתע פתאום, יש בה שני ענינים. כי הנה עיקר הדבר שישראל יכולים להתעלות במעלה גדולה פתאום, כבר נתבאר בכ"מ שהוא מפני שבפנימיות נפשם הם רמים במעלה מאד ורק ע"י סיבות חיצוניות מתקלקלים, ע"כ הדבר חוזר לתיקונו והעונות והקלקולים אצלם מקרה גמור. וכדחז"ל בפ': "הן עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק"טו "משל לקווץ וקרח שהיו עומדין על שפת הגורן, ועלה המוץ בקווץ ונסתבך בשערו, עלה המוץ בקרח ונתן ידו על ראשו והעבירו"טז. וכבר האריך באלו הענינים הגאון מוהר"ל מפראג ז"ל בספריויז. וכדחז"ל: "רצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות"יח. א"כ אפי' אם היתה הטובה של הגאולה באה להעלות אותם משפלות מצבם וקלקוליהם אל המדרגה שהיו מוכנים לה מצד עצמם זולת המקרים הרעים אשר שתו עליהם, היתה ג"כ גאולה גדולה והשלמה עליונה, שלא יהיו צריכים הדרגה אל מה שהם ראוים לה מצד עצמם. אבל באמת לא זו בלבד, כ"א אל מעלה גדולה הורמו יותר ממה שהיו מוכנים אלי' ---- זולת הגלות, כי מירוק הגלות גרם שיזמין להם השי"ת דרך לעלות אל רוממות מדרגה עליונה ונפלאה, וגם זה כבר הוכן להם מראש בזכות האבות. ובאו להם שתי המדרגות הללו שלא בהדרגה כ"א בפתע פתאום, וכמו שאה"כ: "ואשא אתכם על כנפי נשרים"יט. וזו היא הפקידה הכפולה שאמר להם יעקב שיבא גואל שירומם אותם בכח קדושתו הגדולה למעלה רמה, לא לבד כפי מה שהם ראוים בעצמם ולא בהדרגה, כ"א עוד במעלה יותר עליונה ממה שהיו ראויים אליה לולא הגלות והשיעבוד. וזהו שאמר: "פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים"כ, ב' פקידות, וב' מדרגות אעלה אתכם שלא בהדרגה. הא' ?אתכם", היינו מדרגה שלכם כפי שהיא מצד עצמכם לולא שנפלתם מאגרא רמה לבירא עמיקתא של השיעבוד של מצרים. אך עוד פקדתי להעלות אתכם שלא בהדרגה כענין "דם מפקד פקיד"כא שכבר מוכן ועומד הוא, יען "העשוי לכם במצרים" שהחושך והמירוק של הגלות גרמו שתתבקש לכם זכות להעלות אתכם אל הגדולה שבמעלות שהיא קבלת התורה, אע"פ שגם זולת הגלות אינכם ראויים לזה, מ"מ ע"י זכות משה רבינו ע"ה וכח קדושתו תעלו עד המעלה ההיא. ובמדרש ע"פ: "מי אנכי"כב, "א"ר יהושע בן לוי משל למלך שהשיא את בתו ופסק ליתן לה מדינה ושפחה אחת מטרונית, ונתן לה שפחה כושית, א"ל חתנו לא שפחה מטרונית פסקת ליתן לי. כך אמר משה לפני הקב"ה רבון העולמים כשירד יעקב למצרים לא כך אמרת לו 'אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה'כג, ועכשיו אתה אומר לי 'לכה ואשלחך אל פרעה'כד לא אנכי הוא שאמרת לו 'ואנכי אעלך גם עלה"'כה. והדברים צריכין ביאור ממנ"פ, אם יהי' פירוש "ואנכי אעלך" ע"ד הפשוט שיעלהו בדרך נס בהשגחה פרטית, ואפי' תהי' ע"י שליח מה בכך הלא יקיים את דברו, ואם יהי' "ואנכי" ממש שלא ע"י שליח, א"כ קשיא מה השיב לו השי"ת. אבל באמת הדברים מכוונים מאד לפשטא דקרא, ד"מי אנכי" שאמר משה רבינו ע"ה הוא ע"פ דרכו דרך ענוים, ומ"מ כלולה בזה ג"כ טענתו כדחז"ל על ההבטחה, והשי"ת ביאר לו ענין שליחותו שהיא היא ההבטחה ממש. כי הוא ע"ה חשב כי אם שהוא ידע בעצמו שהוא עומד להנהיג ולהושיע את ישראל באיזו ישועה, כאשר הוכיח ענין ההשגחה שהיתה עליו בהצלתו בילדותו וענין גידולו בבית פרעה ע"ד נשגב ניסי, שבודאי הכינו השי"ת להיות למגן ועזר אל כלל עם ד'. אבל חשב כי ענינו לא יתכן כ"א ע"ד בחירה, כמש"כ שהמנהיג הרגיל הוא להנהיג את העם ע"פ דרך שלמות שלהם ע"פ ההדרגה, אבל לחדש בהם קדושה ושלמות לזה אינו ראוי כלל, וכיון שהקב"ה שולחו א"כ ע"כ תהי' הגאולה ע"ד הדרגה להנהיגם בתחילה ע"פ מדרגתם ואח"כ להעלותם ממדרגה למדרגה, א"כ אין זה כמו שהבטיח ית'. כי ענין הנאמר ליעקב עיקר הוראתו הי' על הכלל היוצא ממנו, שע"ז אמר "אנכי ארד עמך מצרימה" פי' אע"פ שטומאת מצרים היא בודאי ירידה גדולה לגדולת קדושתם של ישראל, מ"מ היא ברצון השי"ת והשגחתו לצורך עלי', והיינו "ואנכי אעלך" פי' אעלך פתאום אל המעלה שהיית מוכן לה לולא הגלות, "גם עלה" אל מדרגה יותר עליונה ממה שהיית מוכן לזה, א"כ היתה ההבטחה להנהיגם במעלה רוממה פתאומית לחדש בהם ענינים נפלאים מה שאינו בכחם כלל. א"כ ודאי חשב הוא ע"ה שהוא אינו ראוי לה, ע"כ אמר "מי אנכי" ע"פ הדרך הפשוט, וממילא כלל בזה ג"כ טענה זו שכללו חז"ל. וע"ז היתה תשובתו ית': "כי אהי' עמך וזה לך האות וגו' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה"כו. יבואר ע"פ דחז"ל בהגדה של פסח: "אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו", וכבר העירו רבים וכי מה בצע בקרבתם לפני הר סיני בלא נתינת התורה. ולפ"ד יתבאר, כי אמרו חז"ל בפ' אין מעמידין ועוד כמה מקומות: "בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ... ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן וכו"'כז, א"כ סגולת הר סיני היתה שע"י העמידה עליו, נגד קדושתו שהשרה השי"ת עליו, נתעלו ישראל מירידתם שירדו במצרים, גם הירידה של כללות המין האנושי, וחזרו למעלתן הקדומה. ראינו שזכות הקריבות לפני הר סיני גורמת להחזיר לאיתנה קדושה ישנה שנתבטלה ע"י סיבות חיצוניות, להחזירה אל מעלתה, אבל לא מצינו שתוכל תת כח לחדש קדושה עליונה מה שלא הי' מוכן בהם מקדמת דנא. אמנם לזה יש כח בתורה "שהיא נותנת חיים לעושיה"כח, והיינו שמשפעת חיים חדשים ממקור החיים, להשלים בהשלמה חדשה מה שלא הי' קודם זה כלל. ע"ז אמר "אלו קרבנו לפני הר סיני", והיינו עי"ז מגיעים לאותה המדרגה שאבדנו ע"י הגלות, ג"כ "דיינו" שהוחזרה לנו אבדתנו, אע"פ ש"לא נתן לנו את התורה" לקנות עוד נוסף ע"ז שלמות חדשה שלא היתה כלל ביכולתנו והכנה שלנו מקודם. א"כ הקירוב לפני הר סיני מורה על ההחזרה אל איתן המעלה המוכנת בהסתר אצלם לולא חושך הגלות, ועבודת ד' שעל ההר דהיינו קבלת התורה, מורה על העטרה הגדולה של רוממות המעלה העליונה אע"פ שלא הוכשרו לה כלל. וזהו שאמר לו השי"ת, שאין הדבר כמחשבתך שלא תהי' שלמותם כ"א בהדרגה כפי מה שהם בערכם, יען שאין ביכולת אנושית כ"א להשפיע על המונהגים כפי ערך הכנתם והדרגתם, לא כן, "כי אהי' עמך" ותוכל להשפיע מכח עליון עליהם שפע גדול שלא ע"פ ההדרגה, ויתעלו עוד יותר ממעלתם הראויה להם אפי' זולת הגלות, וכהבטחה ליעקב בכפל הדברים של "אעלך גם עלה". "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך", היינו שהשליחות היא מצד מילוי המאמר של "אנכי אעלך גם עלה", וכענין דחז"ל שאמרו ע"ז: "שבאנכי ירדו ישראל למצרים ... ובאנכי אני מעלה אתכם וכו"'כט. "בהוציאך את העם ממצרים" אע"פ שמצד עצמם לא הגיעו כלל למעלות הגדולות בפועל, מ"מ בלא המשך של דורות תיכף "תעבדון את האלהים" במתן תורה "על ההר הזה", שיתקבץ בו הכח המתקן העבר מה שנתקלקל, מצד קדושת ההר לפסוק זוהמא וקלקול, ומצד העבודה עליו להוסיף שלמות עליונה נשגבה מערך המקבלים. והנה בכלל ישנן אלו שתי ההנהגות, האחת של תיקון קלקולים הקודמים, והשנית של הוספת מעלה יתירה, גם אצל ההנהגה התמידית שהיא בהדרגה ג"כ. אלא שהי' צריך באותו הדור שיולד גוי פעם אחת, ותהי' ההנהגה שלא בהדרגה כ"א בפסיחת כמה מעלות. ויתכן לומר שכלל החילוק של ההנהגות המיוחדות למלכות ולכהונה בזה הן מתחלקות. הנהגת הכהונה עקר יסודה הוא על תיקון כל קלקול, ע"כ מכפר הכהן בקרבנות על כל חטא ועון, והוא מתודה על לשון של כלל ישראל. מה שאין כן המלך, הוא מוכן להנהיג את העם על הוספת שלמות ומעלה, וזה שאמר אצל מלך "ישאו הרים שלום לעם" ([[תהלים עב ג]]), הכונה שיוסיפו השלמות כהררי אל. והנה ההנהגה שאינה ע"פ ההדרגה אינה יכולה להיות מתנהגת תמיד, שכן יסד השי"ת שתהי' רק פועלת לזמן ועת לחפץ זה. ע"כ משה רבינו ע"ה חשב כי השי"ת עצמו ישלים את ישראל ע"י שיתן רוחו עליהם שלא ע"י שליחות איש. ואח"כ על ההנהגה התמידית, שצריך להנהיג בהדרגה אחר שכבר תהיינה מוטבעות בהם אלו הגדולות, שא"צ לזה כ"א מנהיג שיהי' נבחר מצד בחירת השי"ת, אבל א"צ להנהגה כזו כח גדול שהרי אינו כ"א מרכז מקשר את השלמות המפוזרת בהכלל. ע"ז רצה מאד לזכות בזה ואמר "הנני לכהונה ולמלכות", וממילא כיון שכונתו היתה בההנהגה שע"פ ההדרגה שהיא תמידית, היתה א"כ זכייתו באלו הכתרים זכי' תמידית. אבל לא כן יעץ השי"ת היודע גדולתו של אדון הנביאים ע"ה, שהוא ראוי לשא משא העם לרומם אותם אל מעלתם הנפלאה משפל מצבם שלא בדרך הדרגה, ולהיות כולל שלמות הכהונה ושלמות המלכות שלא ע"פ ההדרגה, שאינה כלל לפי ערך ההנהגה של הדורות. וזהו מין מיוחד של גדולה שאין במציאות דוגמתו, כ"א אז באותו הזמן שהיתה נחוצה ההנהגה הבלתי מודרגת. ע"כ לא תאות לו לפי גדולת ערכו ההנהגה הזאת שהיא לפי ערך העם בהדרגה, ע"כ לא הי' אפשר שיטלו בניו גדולתו, כי גדולתו היתה מין גדולה מיוחדת מה שאי אפשר כלל שתהי' דוגמתה כ"א באותו הדור. ע"כ רק מזרעו לא יצא חוטר הכהונה והמלכות, אבל הוא עצמו ודאי זכה לשתיהן. כי הוא מלא את מקום הכהונה ע"י תיקון כל הקלקולים שעברו שלא בהדרגה ע"י, ומקום המלכות ע"י הרמתם אל מעלה נפלאה ע"י כח מתן תורה, שהוא ע"ה הי' הסרסור, וזכותו וכחו גרמו להם כל זאת. וזאת היתה עיקר טענתו במה שאמר "והן לא יאמינו לי". כי כל הנביאים כולם אשר מעולם, לא באו כ"א להנהיג את העם ע"פ מדרגה שלהם ומעלתם, ואני בא להנהיגם במעלה עליונה ממעלתם, והם לא הוכשרו אליה כלל, יהי' אצלם דבר זר מאד ע"כ לא יאמינו. והנה תיקון הקלקולים שלא בהדרגה, צריך שיהי' שורש כח הרע שגורם כל הקלקולים, והוא כח הנחש, מסור בידו להתיש כוחו שלא יפעול להרע, וזוהי סיבת כל הקלקולים. אך אחרי שכבר חלו הקלקולים בגופם, הלא נתקלקל הגוף עצמו ע"י ההמשכה של כח הטומאה, א"כ צריך שהגוף ג"כ יבנה כבריה חדשה. ע"ז הראה לו השי"ת, שיראה לישראל מופת אחד, שהנחש הוא רק נהפך ממטה ברצון השי"ת, כלומר שאין כח לרע וקליפה מצד עצמו כלל רק ע"פ רצון השי"ת לתועלת שכלול ההשלמה העליונה הידועה אצלו ית"ש, ע"כ הוא נהפך למטה ואובד כח שלו ע"י נגיעת משרע"ה בדבר ד' בו. והשני, שקלקול גופם מצד ההמשכה אחר הרע ג"כ יבנה ויתחדש שלא בהדרגה ויתטהר, ע"כ הראה להם איך ידו נעשית מצורעת ושבה תיכף לאיתנה ברצון השי"ת. והנה בזה כבר הם בטוחים על התיקון של הקלקולים, וכי ישובו למה שהיו ראויים אם לא החשיכה הגלות את פניהם. אבל על המעלה המחודשת אצלם מה שלא היו ראויים קודם לזה, ע"ז צוהו להפך המים לדם מה שלא היו דם מעולם, ובזה יראה להם שגם צורה עליונה שלא היתה בכחם תמשך להם, וכי הוא שלוח עליהם על תיקון שלהם ע"ד הפלא שלא בהדרגה כלל. ובהפטרה: "כה אמר ד' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם, לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו. כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי, והקדישו את קדוש יעקב, וגו"'לא. שהפסוקים צריכים ביאור, ועל המשך ?אל בית יעקב אשר פדה את אברהם" צריך ביאור, ודחז"ל שפדאו מתוך כבשן האשלב ג"כ צריך ביאור והבנה. אבל הענין יתבאר ע"פ דברינו הקודמים, בצירוף דחז"ל במדרש ע"פ: "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ד' יראה"לג, "אברהם קרא אותו 'יראה', שנאמר: 'ויקרא וגו' ד' יראה', שם קרא אותו 'שלם' שנאמר: ?ומלכי צדק מלך שלם'לד, אמר הקב"ה אם קורא אני אותו 'יראה' כשם שקרא אותו אברהם, שם אדם צדיק מתרעם, ואם קורא אני אותו 'שלם' אברהם אדם צדיק מתרעם, אלא הריני קורא אותו ירושלים כמו שקראו שניהם, יראה, שלם, ירושלים. ר' ברכיה בשם רבי חלבו אמר עד שהוא שלם עשה לו הקב"ה סוכה והי' מתפלל בתוכה שנאמר: 'ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון'לה ומה הי' אומר יה"ר שאראה בבנין ביתי"לו. ולא נרבה בהערות ע"ד המאמר הזה שהוא מבואר החיתום. אכן כלל הדבר של קריאת השמות, הוא ודאי הוראה על הנושא המכוון שבסגולת קדושת המקום. והנה ע"פ דברינו שיש ב' דרכים באופן ההנהגה להשלים את האדם, והשי"ת בוחר בשניהם לפעמים. האחת היא השלמה של הדרגה שמדה זו לעולם היא נוהגת, והיא באה לאדם ע"י טרחו ולמודו, וגם לזה צריך שיתן השי"ת מפיו דעת ותבונה. והב' היא השלמה שבאה פתאום ע"י סגולה כפי אשר יהי' רצון העליון שלא בהדרגה, וזו באה לפעמים שלא ע"י השתדלות האדם כ"א באורח פתאומי, כענין הנאמר בשאול ?ונהפכת לאיש אחר"לז. והנה מצינו שסגולת ביהמ"ק היתה ודאי להשפיע קדושה שלא בהדרגה על הבאים בו כשהיו מוכנים לזה מקודם, ע"כ מספיקה בו הראייה שהיא אין לה שיעור כדתנן במתניתין דפאהלח, מפני שהשלמות הבאה בסגולה א"צ זמן כלל וא"צ הדרגה. וכך היתה מעלתן של ישראל ע"י מ"ת ג"כ במעלה עליונה שלא לפי ערכם, ע"כ פרחה נשמתםלט. והנה גם על ההנהגה של ההשלמה הבלתי מושפעת כ"א בהדרגה, היתה ג"כ קדושת ירושלים, וזהו ששם קרא אותה שלם, פי' הכיר בה שמי שבא להיות מצד עצמו שלם ע"י הדרגתו והכנתו, ישיג סיוע ע"י קדושת המקום שבירושלים. אברהם הוסיף קדושה שקרא אותה יראה, להורות על הכנה עליונה שיש בה בתורת סגולה למעלה למעלה מהכנת האדם, כ"א ע"י הראי' בלבד האדם מתקדש כענין "והיו עיניך רואות את מוריך"מ. ע"כ נתן הקב"ה שתי אלה ההכנות, ששתיהן נצרכות, שהאדם צריך להכין עצמו תחילה עד מקום שכוחו מגיע, ואח"כ יושפע עליו שפע חדש פתאומי מכח הסגולה האלהית. וכאלו היו פעולותיו של אברהם אע"ה בענין המילה והעקדה פעולות נפלאות שלא בהדרגה, שעי"ז באה סגולה אלהית לבניו ג"כ שלא בהדרגה. אמנם הדבר שבא שלא בהדרגה אינה מדה קבועה כ"א לשעה, אבל לדורות נצרכת המדה של הוספת שלמות בהדרגה. וזוהי מדתו של יעקב שהי' "איש תם יושב אהלים"מא, ולא מצינו בו דבר פתאומי כ"א הוספת שלמות ממדרגה למדרגה ע"י שקידת התורה שהיא דבר שאין לו קץ ותכלית. ואמרתי בקדושת ביהכ"נ רמזו חז"ל בפ' בני העיר: '"ואהי להם למקדש מעט'מב אמר רבי יצחק אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל"מג. ואמרי' עוד שם: "דרש רבא מאי דכתיב 'ד' מעון אתה היית לנו בדור ודור'מד אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות", וצריך ביאור מה הוסיף רבא ע"ד ר' יצחק. ויתבאר ע"פ דחז"ל בפ"ק דברכות: "אמרו ליה לר' יוחנן איכא סבי בבבל, תמה ואמר ?למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה'מה כתיב אבל בחוצה לארץ לא, כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו"מו. וצריך ביאור למה תלוי' אריכות ימים דוקא בא"י או בביהכ"נ וביהמ"ד ולא במצות אחרות. ונראה כי תכלית הברכות שבתורה נודע שאינן כ"א שיגיעו את האדם לתכלית השלמות, כד' הרמב"ם בה' תשובה כי ברכות של טובות עוה"ז אינן תכלית הברכהמז, ע"כ גם אריכות ימים צריכה תכלית מיוחדת. והנה עבודת ד' תחלק בכלל לחובות הלב וחובות האברים. והנה חובות האברים תמיד מסורים ביד האדם, אבל טהרת הלב צריכה הכנה כי לפעמים הלב מטומטם, ע"כ המקום המקודש הוא דבר נחוץ מאד, שהמקום הטמא גורם הרחקה וטמטום הלב. ע"כ הנה בבחרות האדם עלול הוא להשלים עצמו בחלק המעשה, אבל לעת הזיקנה שכוחות הגוף רפים עיקר ההשלמה הוא ע"י חובת הלב וטהרתו, וע"ז צריך קדושת ארץ ישראל, כי א"י גורמת קדושת הלב, וארץ העמים מטמטמת את הלב. וכיון שא"א לזכות לטהרת הלב, א"כ ימי הזקנה אינם בכלל ברכה, ע"כ תמה ואמר "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב", אבל הם אמרו לו "מקדמי ומחשכי לבי כנישתא" ששם המקום גורם לטהרת הלב כענין א"י, ע"כ הם זוכים לזקנה כדי לעבוד את השי"ת ע"י טהרת לבבם. אמנם כח המקדש הי' כפול, שהי' משרה קדושה בסגולה שלא בהדרגה, גם הי' עוזר מאד על ההדרגה. ובבתי כנסיות הנה דרך הסגולה שלא בהדרגה הוא בהסתר גדול, ע"כ נקרא רק "מקדש מעט". אבל "מעון", הוא נגד מה שיש לו סגולה של סיוע בהדרגה כמו מעון שהאדם בו תדיר, זה מוחש בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. וזהו רמוז ג"כ בכניסת שני פתחים בביה"כמח על קניית אלו ב' המעלות, אחת מצד ההדרגה ואחת מצד הסגולה כענין "ד' יראה". וזהו שאמר "אשר יאמר היום בהר ד' יראה"מט, פי' שמתדמה שהאדם פועל את השלמות ע"י מה שנתוספה קדושה בו בבואו לבית ד', ובאמת ד' הוא הפועל והרואה, אלא שיאמר לעיני בנ"א גם לענין זכות האדם שתחילה השתדל להגיע לזה, נחשב כאילו הוא הפועל והשי"ת מאליו יראה אליו, אע"פ שבאמת רק ?ד' יראה" והוא ית' הוא הפועל האמיתי בזה. והנה תכלית האדם להשלים עצמו ע"י השתדלותו, שלא יהי' בכלל נהמא דכיסופאנ, כענין ירידת הנשמה לגוף, לזו התכלית. ולכאורה ע"י כח הסגולה שהשי"ת משפיע הוא נהמא דכיסופא, אבל כיון שעי"כ האדם מוסיף אח"כ שלמות גדולה בבחירה, שוב א"ז נהמא דכיסופא. הדבר דומה לאב שנותן מתנה לבנו הגדול, אם אינו מרויח כלום רק יושב ואוכל מהקרן עד שמחסרו ה"ז נהמא דכיסופא, אבל אם עושה פירות כפלי כפלים א"ז נהמא דכיסופא כ"א נח"ר לאב וכבוד לבן. והנה אברהם אבינו ע"ה מצד השלמות הגדולה של עצמו ודאי היתה זכותו גדולה מאד כשהי' נשרף על קדושת השי"ת. והשלמות של מעשה גדולה מהשלמות של הרצון לבדו, אע"פ שמצורף לה מעשה, מ"מ הגמר מעשה הוא ענין נשגב וכענין רע"ק שיצאה נשמתו באחדנא, והרוגי לוד שאין אדם יכול לעמוד במחיצתם. והנה זאת המעלה היא הדרך של השלמה פתאומית, אך תכלית הנהגתו של יעקב אבינו היתה להשלים בהדרגה ובמשך הזמן, זה גרם שיהי' אברהם ג"כ משלים עצמו בהדרגה, ע"כ יצא מכבשן האשנג, וגמר ההשלמה בהדרגה. והנה יעקב רצונו רק בשלמות של הדרגה ויגיעה כדי לברוח מנהמא דכיסופא, אמר שלא יבוש יעקב ולא יחורו פניו ע"י צירוף כח הסגולה של השפעת הקדושה שלא בהדרגה הניתן לו, כיון שעי"ז יוסיפו שלמות בהשתדלות, א"כ א"ז נהמא דכיסופא כ"א מתנה של כבוד ואהבה. כי בראותו ילדיו, אע"פ שמעשי ידי הוא מה שיקדישו את שמי, הוא רק מעשי ידי וקדושתי שאני משפיע בקרבו, מ"מ א"ז לבושת פנים כלל כי הלא עי"ז מעצמם יקדישו את קדוש יעקב ביתרון הכשר. א"כ תועיל המתנה וההשפעה הבלתי מודרגת לסייעם בהשתדלותם, ע"כ א"ז בכלל נהמא דכיסופא כ"א בכלל חן וכבוד אשר יתן השי"ת, וכמש"כ "חן וכבוד יתן ד' לא ימנע טוב להולכים בתמים". {{סרגל ניווט|מדבר שור||ל|לא|לב}} 6o76uxflz20rahpobih9h4oxs74n7k8 0 165084 3018525 491962 2026-06-02T14:38:15Z ~2026-32919-38 45717 3018525 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:מאמרי הראי"ה|אחדות ושניות]] הרוחניות, מלבד עדניה הגדולים לאין תכלית כשהיא לעצמה, היא נותנת עז וגדולה גם לחיים החומריים. וכשאתה רואה שמתגבר החפץ בקרב האומה לבסס את חייה החומריים, סימן הוא, שהרוחניות התגברה בעולם, עד שהתרוממה גם מעלת החומריות, הדרושה להשלמת תכנית היצירה. כשהרוחניות מתגברת אז מוצאים בני האדם טעם לחייהם. אז הם מבינים ומרגישים שכדאי לחיות. ערך החיים אז הולך ועולה, ועל כן מבקשים אז בני האדם לבסס יותר את החיים החומריים, שיהיו יותר בטוחים, יותר רחבים ונאים. אז ירבו בעולם שלום אהבה וחדוה, "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה". כי הרוחניות הגדולה והנשגבה, המקפת את הכל וחודרת אל תוך הכל, ממלאה בנחלי עדניה גם את החיים הריאליים החומריים, ומצרפת ומזככת אותם, מפני שלפניה אין העולם החומרי נפרד מהעולם הרוחני, אחדות שלמה יש בין שני העולמות האלה, כי שניהם ממקור אחד מוצאם "כי ביה ה, צור עולמים". ואולם קצרי ההשגה, כשהם רואים בעולם נטיה כלפי החיים החומריים, מתנפלים על החדוש הזה ובקנאתם לחומריות הם מבקשים לבטל לגמרי את הרוחניות, שלדעתם היא סותרת את החומריות החביבה עליהם. והם מעבירים קו בין החומריות ובין הרוחניות ; והעולמות, שהם באמת אחד, נפלגים אצלם לשנים, הסותרים זה את זה. ועם ישראל גוי אחד בארץ, שהשניות שנואה לו על פי שרש נשמתו, מרגיש כי ההפרדה בין החומריות ובין הרוחניות מסבה לו צער גדול ועמוק, והוא מבקש לו דרך לשוב אל האחדות. אין עם ישראל יכול לסבול את השניות, שהיא עבודה זרה. והוא בא בכור ברזל להזדכך ולהנקות מחלאתה של עבודה זרה זו. אין תקנה לעבודה זרה אלא נתיצה ואבוד, ויד פושעי ישראל בה בראשונה. הם, מקימי הפסל, ממהרים בעצמם לנתצו. פושעי ישראל סוף סוף גם הם בני עם אחד, גם הם אינם יכולים לסבל את השניות, ועל כן הם מקדימים בעבודת הנתיצה... נותצים הם מתחילה את הרוחניות החלוקה מעל החומריות וסותרת לה. בבקרת עזה הם מבקרים אותה ומראים את כל שקרה והפסדה. מנתצים ומשברים הם רוחניות זו בקנאות המיוחדת לעם ישראל ושמחים רגע לראות כי האליל של הרוחניות היה למעי מפלה. ואולם מחוסר הבחנה עמוקה הם טועים לחשב, כי כבר עקרו את כל הרוחניות משרש, שמעכשיו אין עוד רוחניות בעולם, אבל באמת הספיקו לנתץ רק את אליל הרוחניות, את הרוחניות האילוזיונית, הרומנטית, בת הדמיון הכוזב, ולא את הרוחניות האמתית שאי אפשר להכחידה, והיא עומדת וקימה לנצח, בין שמודים בה ובין שכופרים בה. ואחרי שגמרו את עבודת הנתיצה של אליל הרוחניות, הם על כרחם באים לנתץ גם את אליל החומריות, כי אחרי שהחומריות נפרדת מהרוחניות גם היא אינה אלא אליל ואין לה זכות הקיום. אז מתעוררות מלחמות המפלגות והמעמדים, והמלחמות הקשות והאכזריות מרעילות את נעימות החומריות. קשה לאדם ליהנות מסעודתו אם בידו האחת הוא אוחז את הפרוסה ובידו השנית חנית ורובה לבתק את חברו, הבא גם הוא לנגדו מזוין לגזל את הפרוסה מידו. ומצד השני החומריות כשהיא לעצמה נעשית לאה, מאין קורטוב של רוחניות אמתית, ואכולי ספק ונגועי שעמום אינם מוצאים דרך אחרת אלא אבוד עצמם לדעת. והספרות עוד באה ומוסיפה שמן על המוקד, כמעט מכל שיר ושיר, מכל ספור וציור בוקעת ועולה אנקת חלל, הקורעת שמים מעל ומפעפעת כארס מתחת עד קצוי שאול. החוקרים מבקשים איזה תכלית לחיים ואינם מוצאים, אין קו של אור להאיר ולחמם את הנפש הרועדת מקור. גם מקול המחרפים והמגדפים, החצופים ועזי הפנים, אתה שומע תרעומות של איוב, הסובל יסורים אין קץ ומרב כעסו הוא נכון לרמס, לטרף ולהשחית את הכל. כך הולכים פושעי ישראל ושוברים בעצמם את אלילי הזמן, שוברים ומנפצים ומנקים את המקום מהרוחניות המזויפה ומהחומריות הריקה והשפלה ומפנים דרך לקדושה העליונה. שתשלח היא את אורה להשיב לב בני ישראל אל אמונת האחדות. ?תרתי דסתרי" הוא מסקנת ההגיון הצר. אצלו הסתירה מביאה לידי בטול וכליון, אבלבעולם הריאלי אין הדבר כן: שני יסודות מתנגדים זה לזה מתלכדים יחד ומביאים לידי הפריה, ומכל שכן בעולם הרוחני "מיכאל שר של אש וגבריאל שר של שלג עושים שלום ביניהם". ובאמת בספירה של האמונה הגדולה והרחבה אין הרוחניות סותרת את החומריות, והחומריות את הרוחניות, אלא שתיהן מתחברות יחד להגדיל ולהפרות את נשמת אומתנו העורגת אל האחדות. "לית שכינתא שריא באתר פגימא", אומר הזוהר, אבל "לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא". הוא אחד, ושמו אחד, והכל על ידו מתאחד ומתעלה. וגם החומריות הדבוקה אל הרוחניות מזדככת מגסות, פראיות ובהמיות, ומקבלת צורה של עדינות והוד עליון. לפעמים, אמנם, אנו רואים שבעלי הרוחניות, צדיקי הדור, נוטים לנזירות ופרישות ומואסים בחומריות. אבל זהו סימן שבא קלקול בעולם, וכדי להתרפאות מן הקלקול הם משתמשים בסמים חריפים, שהבריא, כמובן, אינו צריך להם כלל. משל נתנו המקובלים מקדושת השבת וקדושת יום הכפורים. קדושת השבת גדולה מקדושת יום הכפורים, ובכל זאת מצוה לאכל ולשתות בשבת ולהתענג בחיים והיא תדירה, ולהיפך יום הכפורים קדושתו פחותה מקדושת השבת ואסור לאכל בו ולהתענג, מפני שהוא בא לכפר על החטאים, ועל כן אינו בא אלא פעם, בתקופה ידועה. וכשהחטאים מתמרקים, אז הרוחניות והחומריות מתאחדים יחד, והעולם מתמלא חדוה וענג זמן שמחתנו. ?נרשם ע"י אז"ר, הניר שנה א' חוב' א' תרס"ו) q9mseuncdqul40d3lufosonad39mw1y 0 206412 3018628 2975125 2026-06-03T11:06:53Z בן עדריאל 9444 3018628 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><קטע התחלה=סיון/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''הילל בן יעקב חזק ואמץ אמן'''}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> {{סי|אֱ}}מוּנֵי שְׁלֻמֵי יִשְׂרָאֵל גִּזְרָתָם כְּשֹׁהַם{{ש}} נְטַשְׁתָּם זְנַחְתָּם וְהָיִיתָ כְּגִבּוֹר נִדְהָם{{ש}} בְּתִתְּךָ עַמְּךָ בְּיַד טִיבְלַת{{הערה|בחלק מן הדפוסים הוחלף שמו ל'רָשָׁע', ובדפוסים רבים הושמט הטור לגמרי, כנראה בשל הצנזורה.}} הַמְזֹהָם{{ר1}} נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם.{{ממס|תהלים מז י}}{{ש}} {{סי|בְּ}}עֶשְׂרִים בְּסִיוָן גּוֹמֵר פֵּרוֹת וּמַפְרִיחַ{{ש}} בְּתַתְּקְלָ"א לִפְרָט נִתְּנוּ בְיָדוֹ לְהַכְרִיחַ{{ש}} נִתְרַצּוּ לְהַעֲלוֹת לְאִשִּׁים לְהָרִיחַ{{ר1}} הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ.{{ממס|שה"ש ז יד}} {{סי|גָּ}}מַר לְכַלּוֹת נַפְשָׁם בְּלִי פִדְיוֹם{{ש}} בַּעֲצַת הָרָשָׁע הַמְנֻוָּל לְהַרְחִיק הַתְּיוֹם{{ש}} נְתָמָם בְּמִגְדָּל לְהַכְרִיחָם אָיוֹם{{ר1}} אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם.{{ממס|איכה ג ג}} {{סי|דָּ}}בָר זֶה כְּשָׁמְעָם נִתְרַצּוּ יַחַד{{ש}} כִּבְסִין נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע לְהָשִׁיב כְּאֶחָד{{ש}} כֻּלָּם בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, מִטָּה הַמֻּשְׁלֶמֶת מִלְּהִכָּחַד{{ר1}} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} {{סי|הֵ}}ם כְּעָנוּ עָלָיו נַשְׁלִיךְ יַהַב{{ש}} וְלֹא נָשִׂים כִּסְלֵנוּ בֵּאלֹהֵי זָהָב{{ש}} לַעֲרֹךְ מַעֲרָכָה צִוָּה קְדוֹשִׁים לְהַבְהַב{{ר1}} וַיְהִי בַעֲלוֹת הַלַּהַב.{{ממס|שופטים יג כ}} {{סי|וַ}}יֹּאמְרוּ לְהוֹצִיא אוֹתָם לְבֵית הַשְּׂרֵפָה{{ש}} יַחְדָּו שָׂמְחוּ כְּהַכְנָסַת כַּלָּה לְחֻפָּה{{ש}} עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ שִׁבְּחוּ בְּנֶפֶשׁ כְּסוּפָה{{ר1}} הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה.{{ממס|שה"ש א טו}} {{סי|זֻ}}וְּגוּ יַחַד פִּרְחֵי כְהֻנָּה בַּעֲנִיבָתָם{{ש}} יְחִיאֵל וִיקוּתִיאֵל בִּכְהֻנָּה וּבְשֵׁרוּתָם{{ש}} בְּאַהַב נִמְתְּחוּ עַל הָעַמּוּד לְכַפּוֹתָם{{ר1}} הַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם.{{ממס|ש"ב א כג}} {{סי|חֻ}}תְּמוּ בְחוֹתָם קֹדֶשׁ בַּחוּרִים וִישִׁישִׁים{{ש}} וְעָלוּ לְמִנְיָן וְהֵם אֶחָד וּשְׁלשִׁים{{ש}} יְהוּדָה וְיִצְחָק משֶׁה חֲסִידִים מְאֻשָּׁשִׁים{{ר1}} וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים.{{ממס|הושע יב א}} {{סי|טְ}}בוּעִים בְּחוֹתָמָם אַרְבָּעָה בְּלִי כַחַד{{ש}} בָּרוּךְ וּשְׁמוּאֵל אָחִיו נִגְוְעוּ כְּאַחַד{{ש}} מְנַחֵם וִיהוּדָה אַחִים בְּאֵימָה וָפַחַד{{ר1}} הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.{{ממס|תהלים קלג א}} {{סי|יַ}}חַד הַנָּשִׁים לְבֵית הַמּוֹקֵד בְּחֵילֵךְ{{ש}} אִשָּׁה רְעוּתָהּ מְזָרֶזֶת לְמַהֵר וְלֵילֵךְ{{ש}} שְׁבַע עֶשְׂרֵה מֵהֶם נִמְנוּ בְּפֶלֶךְ{{ר1}} בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבוֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.{{ממס|תהלים מה טז}} {{סי|כְּ}}הַגִּיעַ הָאֵשׁ לַאֲסִירֵי יְדֵי הַכֹּהֲנִים{{ש}} נִתְּקוּ הַמּוֹסֵרוֹת מֵעַל יְדֵי הַבָּנִים{{ש}} צָרְחוּ צְרָפַתְנוּ הָאֵשׁ וְיָצָאנוּ כֵנִים{{ר1}} יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים.{{ממס|תהלים ב ב}} {{סי|לֹ}}א שַׁךְ חֲרוֹן הַצּוֹרֵר מֵעֲלֵיהֶם{{ש}} צִוָּה עֲבָדָיו לְהַחֲזִירָם לְבֵית מוֹקְדֵיהֶם{{ש}} הַכֵּה וּפָצוֹעַ הִכּוּם בְּאָלוֹת וּבְמַקְלוֹתֵיהֶם{{ר1}} תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְיָ כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.{{ממס|איכה ג סד}} {{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה יִבְכָּיוּן עַל דַּאֲבוֹנָי{{ש}} כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבַי וְגָדְלוּ יְגוֹנָי{{ש}} שְׁלשֶׁת הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר נָפְלוּ לְפָנָי{{ר1}} וַיַּצִּקֻם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|יהושע ז כג}} {{סי|נ}}וֹרָא וְאַדִּיר צוֹפֶה בְּעֶלְבּוֹן יְרֵאָיו{{ש}} לְבָרֵר לְקָרְבְּנוֹתָיו מְשַׁבְּחָיו בַּנָּאָיו{{ש}} בְּאֵלֶּה הַחֲסִידִים אֲשֶׁר נִקְרְאוּ מְקֹרָאָיו{{ר1}} הֵכִין יְיָ זֶבַח הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו.{{ממס|צפניה א ז}} {{סי|סֶ}}מֶךְ וְתֹקֶף אוֹת וּפֶלֶא לְגַדְּלָה{{ש}} שְׂרֵפַת נְשָׁמָה וְגוּף לֹא כָלָה{{ש}} עַיִן רָאֲתָה וְאֹזֶן שָׁמְעָה וּמִלְּלָה{{ר1}} נֵס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קשֶׁט סֶלָה.{{ממס|תהלים ס ו}} {{סי|עָ}}מְדוּ בְנִסְיוֹנָם וְקִבְּלוּ דִין בַּעֲלִיזוֹת{{ש}} וְלֹא נָסֹג אָחוֹר לֵב וְעֵינַיִם נְלוֹזוֹת{{ש}} רְאוּיִם לִקְבּוֹעַ תְּפִלּוֹת עֲזִיזוֹת{{ר1}} וְנָצוּמָה וּנְבַקְשָׁה עַל זֹאת.{{ממס|לפני=ע"פ|עזרא ח כג}} {{סי|פְּ}}דוּת וְכַפָּרָה יְחוֹקְקוּ לִישֻׁרוּן בַּסֵּפֶר{{ש}}<קטע סוף=סיון/> הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם כִּפּוּר לְכַפֵּר{{ש}}<קטע התחלה=סיון/> תַּעֲמֹד זְכוּתָם לְעֻמָּם כַּעַס לְהָפֵר{{ר1}} עַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר.{{ממס|ויקרא טז לג}} {{סי|צַ}}דִּיק יִצְרַח אָפְסוּ חֲסִידֵי הַזֶּבַח{{ש}} חֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו מָסְרוּ נַפְשָׁם לָאֶבַח{{ש}} רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵירָיו בַּעֲלֵי הַטֶּבַח{{ר1}} כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח.{{ממס|תהלים נ ה}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ זָכֹר יִזְכֹּר זֹאת הָעֲקֵדָה{{ש}} עִם עֲקֵדַת יִצְחָק אוֹתָהּ לְהֵעָנְדָה{{ש}} רְצוּיָה וַעֲשׂוּיָה כַּדָּת וְכִתְעוּדָה{{ר1}} זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה.{{ממס|ויקרא ו ב}} {{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה בְּעֳנִי יִשְׂרָאֵל{{ש}} וְקַנֵּא לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּלְחָרְבוֹת אֲרִיאֵל{{ש}} וּלְדַם חֲסִידֶךָ הַשָּׁפוּךְ הוֹאֵל{{ר1}} נְקֹם נִקְמַת בְנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|במדבר לא ב}} {{סי|שְׁ}}פִיכַת דַּם חֲסִידֶיךָ לְעֵינֵינוּ תוֹדִיעַ{{ש}} וְעַד מָתַי תִּהְיֶה כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ{{ש}} אוֹיְבַי רִיב תָּרִיב וּדְמֵיהֶם תַּשְׁפִּיעַ{{ר1}} אֵל נְקָמוֹת יְיָ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ.{{ממס|תהלים צד א}} {{סי|תָּ}}בֹא תְפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְמַעְלָה לְמָעְלָה{{ש}} אֶנְקַת אָסִיר וּדְמֵי חֲסִידֶיךָ לְהִתְקַבְּלָה{{ש}} בַּהֲבִיאֲךָ עַל הָאוֹיֵב נֶחֱרָצָה וְכָלָה{{ר1}} תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה.{{ממס|תהלים קיט קעא}} {{סי|הַ}}קֹּל קוֹל יַעֲקֹב בִּצְוָחָה וּבִנְהִימָה{{ש}} מִדַּם שֶׁשָּׁפְכוּ יְדֵי עֵשָׁו לְהִנָּקְמָה{{ש}} שְׂרֵפַת בֵּית הַבְּחִירָה וְתוֹרְתְךָ הַמְרוֹמָמָה{{ר1}} תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה.{{ממס|תהלים יט ח}} {{סי|יִ}}תְאַשְּׁרוּ עַל מְחִיצָתָן הֲרוּגֵי בְלוּיֵשׁ{{ש}} לֹא נִסְתַּפְּקוּ לוֹמַר יְיָ בְּקִרְבֵּינוּ הֲיֵשׁ{{ש}} נִתְחַזְּקוּ בְּמָעוּזָּם כְּמוֹ אַרְיֵה וָלָיִשׁ{{ר1}} לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ.{{ממס|משלי ח כא}} {{סי|לָ}}נֶצַח יָרִיב רִיבָם לְמַעַן שְׁמוֹ{{ש}} יִוָדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ תְּשׁוּעַת נוֹאֲמוֹ{{ש}} מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב מְהֵרָה בְּהִנָּקְמוֹ{{ר1}} הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ.{{ממס|דברים לב מג}} {{סי|לְ}}עֵמֶק הוֹרִידוּם בְּלֹא קֶבֶר לְהִשָּׁפֵט{{ש}} רְאֵה וְהַבִּיטָה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט{{ש}} קַיֶּם נָא בְּאוֹיְבַי הֶחָזוֹן וְהַמִּשְׁפָּט{{ר1}} וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט.{{ממס|יואל ד ב}} {{סי|בִּ}}י{{סי|נָ}}ה הֲגִיגִי אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי וְתוֹחַלְתִּי{{ש}} שִׂימָה בְנֹאדְךָ וּלְפָנֶיךָ דִּמְעַת לֶחֱיָתִי{{ש}} קַיֶּם נָא מְהֵרָה חֶזְיוֹן נְבוּאָתִי{{ר1}} וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי.{{ממס|יואל ד כא}} {{סי|יַעַ}}ן עָבְרוּ חֹק וְחָלְפוּ תְעוּדָה{{ש}} מִקְדָּשַׁי וְצִיּוֹן חָרְשׁוּ רֵיקָם לְהַעֲמִידָה{{ש}} נִקְמַת הַדָּם וְנִקְמַת הֶחָמָס תַּצְמִידָה{{ר1}} מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה.{{ממס|יואל ד יט}} {{סי|קַבֶּ}}ל נָא צְקוֹנִי אֵל עֶלְיוֹן{{ש}} חִישׁ מִפְלָט וְהַצֵּל עַמְּךָ הָאֶבְיוֹן{{ש}} תָּשִׁיב עִירְךָ וְנָוְךָ כְּמִקֶּדֶם בְּצִבְיוֹן{{ר1}} וַיְיָ שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן.{{ממס|יואל ד כא}} {{סי|חָזָק וְאַמִּץ אָמֵן|0}} יֵאָמֵן בֶּאֱמוּנָה{{ש}} דְּבָרוֹ הַטּוֹב יְמַהֵר וְיָחִישׁ לַהֲקִימֶנָּה{{ש}} הֲמוֹן עִיר לְמַלֹּאוֹת וְאַרְמוֹן לְכוֹנְנָה{{ר1}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה.{{ממס|ישעיהו לה י}}<קטע סוף=סיון/><noinclude> [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:ד' תתקלא]] </noinclude> gzfwmkf0kghr7qngu2nalnv521vada6 3018630 3018628 2026-06-03T11:23:49Z בן עדריאל 9444 3018630 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><קטע התחלה=סיון/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''הילל בן יעקב חזק ואמץ אמן'''}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> {{סי|אֱ}}מוּנֵי שְׁלֻמֵי יִשְׂרָאֵל גִּזְרָתָם כְּשֹׁהַם{{ש}} נְטַשְׁתָּם זְנַחְתָּם וְהָיִיתָ כְּגִבּוֹר נִדְהָם{{ש}} בְּתִתְּךָ עַמְּךָ בְּיַד טִיבְלַת{{הערה|בחלק מן הדפוסים הוחלף שמו ל'רָשָׁע', ובדפוסים רבים הושמט הטור לגמרי, כנראה בשל הצנזורה.}} הַמְזֹהָם{{ר1}} נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם.{{ממס|תהלים מז י}}{{ש}} {{סי|בְּ}}עֶשְׂרִים בְּסִיוָן גּוֹמֵר פֵּרוֹת וּמַפְרִיחַ{{ש}} בְּתַתְּקְלָ"א לִפְרָט נִתְּנוּ בְיָדוֹ לְהַכְרִיחַ{{ש}} נִתְרַצּוּ לְהַעֲלוֹת לְאִשִּׁים לְהָרִיחַ{{ר1}} הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ.{{ממס|שה"ש ז יד}} {{סי|גָּ}}מַר לְכַלּוֹת נַפְשָׁם בְּלִי פִדְיוֹם{{ש}} בַּעֲצַת הָרָשָׁע הַמְנֻוָּל לְהַרְחִיק הַתְּיוֹם{{ש}} נְתָמָם בְּמִגְדָּל לְהַכְרִיחָם אָיוֹם{{ר1}} אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם.{{ממס|איכה ג ג}} {{סי|דָּ}}בָר זֶה כְּשָׁמְעָם נִתְרַצּוּ יַחַד{{ש}} כִּבְסִין נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע לְהָשִׁיב כְּאֶחָד{{ש}} כֻּלָּם בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, מִטָּה הַמֻּשְׁלֶמֶת מִלְּהִכָּחַד{{ר1}} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} {{סי|הֵ}}ם כְּעָנוּ עָלָיו נַשְׁלִיךְ יַהַב{{ש}} וְלֹא נָשִׂים כִּסְלֵנוּ בֵּאלֹהֵי זָהָב{{ש}} לַעֲרֹךְ מַעֲרָכָה צִוָּה קְדוֹשִׁים לְהַבְהַב{{ר1}} וַיְהִי בַעֲלוֹת הַלַּהַב.{{ממס|שופטים יג כ}} {{סי|וַ}}יֹּאמְרוּ לְהוֹצִיא אוֹתָם לְבֵית הַשְּׂרֵפָה{{ש}} יַחְדָּו שָׂמְחוּ כְּהַכְנָסַת כַּלָּה לְחֻפָּה{{ש}} עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ שִׁבְּחוּ בְּנֶפֶשׁ כְּסוּפָה{{ר1}} הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה.{{ממס|שה"ש א טו}} {{סי|זֻ}}וְּגוּ יַחַד פִּרְחֵי כְהֻנָּה בַּעֲנִיבָתָם{{ש}} יְחִיאֵל וִיקוּתִיאֵל בִּכְהֻנָּה וּבְשֵׁרוּתָם{{ש}} בְּאַהַב נִמְתְּחוּ עַל הָעַמּוּד לְכַפּוֹתָם{{ר1}} הַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם.{{ממס|ש"ב א כג}} {{סי|חֻ}}תְּמוּ בְחוֹתָם קֹדֶשׁ בַּחוּרִים וִישִׁישִׁים{{ש}} וְעָלוּ לְמִנְיָן וְהֵם אֶחָד וּשְׁלשִׁים{{ש}} יְהוּדָה וְיִצְחָק משֶׁה חֲסִידִים מְאֻשָּׁשִׁים{{ר1}} וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים.{{ממס|הושע יב א}} {{סי|טְ}}בוּעִים בְּחוֹתָמָם אַרְבָּעָה בְּלִי כַחַד{{ש}} בָּרוּךְ וּשְׁמוּאֵל אָחִיו נִגְוְעוּ כְּאַחַד{{ש}} מְנַחֵם וִיהוּדָה אַחִים בְּאֵימָה וָפַחַד{{ר1}} הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.{{ממס|תהלים קלג א}} {{סי|יַ}}חַד הַנָּשִׁים לְבֵית הַמּוֹקֵד בְּחֵילֵךְ{{ש}} אִשָּׁה רְעוּתָהּ מְזָרֶזֶת לְמַהֵר וְלֵילֵךְ{{ש}} שְׁבַע עֶשְׂרֵה מֵהֶם נִמְנוּ בְּפֶלֶךְ{{ר1}} בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבוֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.{{ממס|תהלים מה טז}} {{סי|כְּ}}הַגִּיעַ הָאֵשׁ לַאֲסִירֵי יְדֵי הַכֹּהֲנִים{{ש}} נִתְּקוּ הַמּוֹסֵרוֹת מֵעַל יְדֵי הַבָּנִים{{ש}} צָרְחוּ צְרָפַתְנוּ הָאֵשׁ וְיָצָאנוּ כֵנִים{{ר1}} יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים.{{ממס|תהלים ב ב}} {{סי|לֹ}}א שַׁךְ חֲרוֹן הַצּוֹרֵר מֵעֲלֵיהֶם{{ש}} צִוָּה עֲבָדָיו לְהַחֲזִירָם לְבֵית מוֹקְדֵיהֶם{{ש}} הַכֵּה וּפָצוֹעַ הִכּוּם בְּאָלוֹת וּבְמַקְלוֹתֵיהֶם{{ר1}} תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְיָ כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.{{ממס|איכה ג סד}} {{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה יִבְכָּיוּן עַל דַּאֲבוֹנָי{{ש}} כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבַי וְגָדְלוּ יְגוֹנָי{{ש}} שְׁלשֶׁת הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר נָפְלוּ לְפָנָי{{ר1}} וַיַּצִּקֻם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|יהושע ז כג}} {{סי|נ}}וֹרָא וְאַדִּיר צוֹפֶה בְּעֶלְבּוֹן יְרֵאָיו{{ש}} לְבָרֵר לְקָרְבְּנוֹתָיו מְשַׁבְּחָיו בַּנָּאָיו{{ש}} בְּאֵלֶּה הַחֲסִידִים אֲשֶׁר נִקְרְאוּ מְקֹרָאָיו{{ר1}} הֵכִין יְיָ זֶבַח הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו.{{ממס|צפניה א ז}} {{סי|סֶ}}מֶךְ וְתֹקֶף אוֹת וּפֶלֶא לְגַדְּלָה{{ש}} שְׂרֵפַת נְשָׁמָה וְגוּף לֹא כָלָה{{ש}} עַיִן רָאֲתָה וְאֹזֶן שָׁמְעָה וּמִלְּלָה{{ר1}} נֵס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קשֶׁט סֶלָה.{{ממס|תהלים ס ו}} {{סי|עָ}}מְדוּ בְנִסְיוֹנָם וְקִבְּלוּ דִין בַּעֲלִיזוֹת{{ש}} וְלֹא נָסֹג אָחוֹר לֵב וְעֵינַיִם נְלוֹזוֹת{{ש}} רְאוּיִם לִקְבּוֹעַ תְּפִלּוֹת עֲזִיזוֹת{{ר1}} וְנָצוּמָה וּנְבַקְשָׁה עַל זֹאת.{{ממס|לפני=ע"פ|עזרא ח כג}} {{סי|פְּ}}דוּת וְכַפָּרָה יְחוֹקְקוּ לִישֻׁרוּן בַּסֵּפֶר{{ש}}<קטע סוף=סיון/> הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם כִּפּוּר לְכַפֵּר{{ש}}<קטע התחלה=סיון/> תַּעֲמֹד זְכוּתָם לְעֻמָּם כַּעַס לְהָפֵר{{ר1}} עַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר.{{ממס|ויקרא טז לג}} {{סי|צַ}}דִּיק יִצְרַח אָפְסוּ חֲסִידֵי הַזֶּבַח{{ש}} חֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו מָסְרוּ נַפְשָׁם לָאֶבַח{{ש}} רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵירָיו בַּעֲלֵי הַטֶּבַח{{ר1}} כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח.{{ממס|תהלים נ ה}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ זָכֹר יִזְכֹּר זֹאת הָעֲקֵדָה{{ש}} עִם עֲקֵדַת יִצְחָק אוֹתָהּ לְהֵעָנְדָה{{ש}} רְצוּיָה וַעֲשׂוּיָה כַּדָּת וְכִתְעוּדָה{{ר1}} זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה.{{ממס|ויקרא ו ב}} {{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה בְּעֳנִי יִשְׂרָאֵל{{ש}} וְקַנֵּא לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּלְחָרְבוֹת אֲרִיאֵל{{ש}} וּלְדַם חֲסִידֶךָ הַשָּׁפוּךְ הוֹאֵל{{ר1}} נְקֹם נִקְמַת בְנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|במדבר לא ב}} {{סי|שְׁ}}פִיכַת דַּם חֲסִידֶיךָ לְעֵינֵינוּ תוֹדִיעַ{{ש}} וְעַד מָתַי תִּהְיֶה כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ{{ש}} אוֹיְבַי רִיב תָּרִיב וּדְמֵיהֶם תַּשְׁפִּיעַ{{ר1}} אֵל נְקָמוֹת יְיָ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ.{{ממס|תהלים צד א}} {{סי|תָּ}}בֹא תְפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְמַעְלָה לְמָעְלָה{{ש}} אֶנְקַת אָסִיר וּדְמֵי חֲסִידֶיךָ לְהִתְקַבְּלָה{{ש}} בַּהֲבִיאֲךָ עַל הָאוֹיֵב נֶחֱרָצָה וְכָלָה{{ר1}} תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה.{{ממס|תהלים קיט קעא}} {{סי|הַ}}קֹּל קוֹל יַעֲקֹב בִּצְוָחָה וּבִנְהִימָה{{ש}} מִדַּם שֶׁשָּׁפְכוּ יְדֵי עֵשָׁו לְהִנָּקְמָה{{ש}} שְׂרֵפַת בֵּית הַבְּחִירָה וְתוֹרְתְךָ הַמְרוֹמָמָה{{ר1}} תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה.{{ממס|תהלים יט ח}} {{סי|יִ}}תְאַשְּׁרוּ עַל מְחִיצָתָן הֲרוּגֵי בְלוּיֵשׁ{{ש}} לֹא נִסְתַּפְּקוּ לוֹמַר יְיָ בְּקִרְבֵּינוּ הֲיֵשׁ{{ש}} נִתְחַזְּקוּ בְּמָעוּזָּם כְּמוֹ אַרְיֵה וָלָיִשׁ{{ר1}} לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ.{{ממס|משלי ח כא}} {{סי|לָ}}נֶצַח יָרִיב רִיבָם לְמַעַן שְׁמוֹ{{ש}} יִוָדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ תְּשׁוּעַת נוֹאֲמוֹ{{ש}} מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב מְהֵרָה בְּהִנָּקְמוֹ{{ר1}} הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ.{{ממס|דברים לב מג}} {{סי|לְ}}עֵמֶק הוֹרִידוּם בְּלֹא קֶבֶר לְהִשָּׁפַט{{ש}} רְאֵה וְהַבִּיטָה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט{{ש}} קַיֶּם נָא בְּאוֹיְבַי הֶחָזוֹן וְהַמִּשְׁפָּט{{ר1}} וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט.{{ממס|יואל ד ב}} {{סי|בִּ}}י{{סי|נָ}}ה הֲגִיגִי אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי וְתוֹחַלְתִּי{{ש}} שִׂימָה בְנֹאדְךָ וּלְפָנֶיךָ דִּמְעַת לֶחֱיָתִי{{ש}} קַיֶּם נָא מְהֵרָה חֶזְיוֹן נְבוּאָתִי{{ר1}} וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי.{{ממס|יואל ד כא}} {{סי|יַעַ}}ן עָבְרוּ חֹק וְחָלְפוּ תְעוּדָה{{ש}} מִקְדָּשַׁי וְצִיּוֹן חָרְשׁוּ רֵיקָם לְהַעֲמִידָה{{ש}} נִקְמַת הַדָּם וְנִקְמַת הֶחָמָס תַּצְמִידָה{{ר1}} מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה.{{ממס|יואל ד יט}} {{סי|קַבֶּ}}ל נָא צְקוֹנִי אֵל עֶלְיוֹן{{ש}} חִישׁ מִפְלָט וְהַצֵּל עַמְּךָ הָאֶבְיוֹן{{ש}} תָּשִׁיב עִירְךָ וְנָוְךָ כְּמִקֶּדֶם בְּצִבְיוֹן{{ר1}} וַיְיָ שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן.{{ממס|יואל ד כא}} {{סי|חָזָק וְאַמִּץ אָמֵן|0}} יֵאָמֵן בֶּאֱמוּנָה{{ש}} דְּבָרוֹ הַטּוֹב יְמַהֵר וְיָחִישׁ לַהֲקִימֶנָּה{{ש}} הֲמוֹן עִיר לְמַלֹּאוֹת וְאַרְמוֹן לְכוֹנְנָה{{ר1}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה.{{ממס|ישעיהו לה י}}<קטע סוף=סיון/><noinclude> [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:ד' תתקלא]] </noinclude> 1k4ucr3ysykc7pz6jir251v8ei7lk9s 0 259257 3018626 2900432 2026-06-03T10:32:11Z 1אברהם1 4446 3018626 wikitext text/x-wiki {{ניווט ספר|שם הספר=קל&#34;ח פתחי חכמה/פתח|נו}} פתח נו <ההבדל שבין הע"ב שבעס"מ לבין הע"ב שבב"ן>: '''אף על פי שמספר הרבוע, שהוא ע"ב, ישנו בכל השמות, אין נחשב להם אלא מה שהוא פרטי להם, כל אחד בפני עצמו. רק ב"ן, שאין לו בפני עצמו - נחשב לו מה שיש לו. וזה מראה שלכל אחד יש הוראה שוה בתחלה, אפילו בבחינת הפשוט, כי זה לפי מציאותם. אך בהמלאם, שהם משתנים זה מזה, ניתן לכל אחד הוראה בפני עצמה, לפי הפעולה שהוא פועל בפני עצמו. וב"ן שאינו פועל בפני עצמו, אלא שמקבל מה שנותנים לו, לכן אין לו הוראה אחרת, ומתחבר עם האחרים בהוראה הראשונה הכללית:''' כיון שביארנו הע"ב שבכל השמות, צריך לבאר עוד ענין אחד פרטי, שנראה קשה בזה הענין: חלקי המאמר הזה ב'. ח"א, אף על פי שמספר, והוא תירוץ קושיא אחת שנראה נופלת בענין הע"ב האלה. ח"ב, וזה מראה, והוא הבנת התירוץ הנ"ל: חלק א: א. '''אף על פי שמספר הרבוע, שהוא ע"ב, ישנו בכל השמות, אין נחשב להם אלא מה שהוא פרטי להם, כל אחד בפני עצמו''', היינו שהרי קושיא אחת נמצאת בענין הזה, ממה נפשך, או שאנו אומרים רק שיהיה מספר הע"ב בשמות בכל מקום שהם, או צריך שיהיה דוקא במילואם. אם בכל מקום שהם - אם כן נחשוב שבכל הויות ברבוע יש ע"ב בלא מילוי. ואם זה אינו די, לפי שאינו פרטי למילוי אינו נחשב לע"ב, שאנו רוצים למצוא במלואים עצמם, אם כן תקשה - ב"ן שאין לו אלא ברבוע, וזה אינו יכול לחשוב לו, כי כך הוא בו כמו באחרים. ולכן באה התשובה, אף על פי כי אמת שיש ע"ב בכל אחד, ועל פי האמת כך הוא, שאינו נחשב בפעולה זאת של הוראת א"א כנ"ל, כיון שיש להם ע"ב אחר בלא זה, פרטי לענינם, '''אך ב"ן שאין לו אחר, מראה בזה שיש לו'''. פירוש - אדרבא שזהו מה שרואים, שאף על פי שאין לו אחר, אף על פי כן אינו יוצא מכלל זה, שלא יש בו מה שמורה השורש, כי ודאי יש לו, לא יהיה אלא שהוא שם הוי"ה. אך יתירים עליו עס"מ, שמלבד מה שיש להם מצד זה, יש להם גם כן בפני עצמם. ונמצאת הכוונה עולה כהוגן, להראות שאי אפשר לימלט שום ענף מלהיות נכלל תחת א"א, שהוא שורש לו, כי אפילו ב"ן שאין לו בפרט, על כל פנים יש לו לפחות ממה שהוא שם הוי"ה. ולקמן אפרש למה שינוי זה: ב. '''רק ב"ן, שאין לו בפני עצמו - נחשב לו מה שיש לו''', והוא מה שביארנו, שאין חסר אפילו לב"ן, אף על פי שאין בו בפרט, שבאיזה צד לא יהיה דבר זה בו גם כן: חלק ב: א. '''וזה מראה''', והיינו מה שכתבתי, שאין המנינים דבר מקרה בלא טעם, אלא מראה סדרי ההנהגה הרבה: ב. '''שלכל אחד יש הוראה שוה בתחלה''', אפילו בבחינת הפשוט, שמיד שהם נמצאים - יש להם הוראה על שרשם, והיינו כי תחלת מציאותם הוא ד' הוי"ה, שכן הם נרמזים בא"א בד' יודין שוים זה לזה, והיינו מצד היותן אורות ענפי א"א. אך מצד הפעולה הפרטית שיש לכל אחד מהם, יש להם המילוי, כל אחד בפני עצמו. אדרבא, הכוונה היא להודיע שאף על פי שהם מדרגות שונות, אך סוף סוף כולם אינם אלא שם הויה ב"ה. אם כן, ראשית מציאותם הוא המין הראשון, היינו שם הוי"ה ב"ה אך אח"כ נוסף בהם פעולה פרטית. והמילואים עצמם מורים הפעולה הפרטית שיש להם. ונמצא שמצד מציאותם הראשון כבר מראים על שרשם, אחר כך גם בפעולות הפרטיות שלהם מראים עדיין על שרשם, להודיע שאפילו בבחינת פרטיותם הם מתדבקים ונקשרים בא"א, שהוא השורש: ג. '''כי זה לפי מציאותם''', והיינו בסדר הויו"ת כנ"ל: ד. '''אך בהמלאם, שהם משתנים זה מזה''', דבר זה ברור הוא, שבבחינת הויו"ת הם שווים, ובבחינת המילואים הם מתחלפים. והכוונה מבוארת - שבבחינת מציאותם כולם שווים שהם אורות ממין אחד, שהם שם הוי"ה ב"ה, ועל כן בזה מורים על השורש, כולם בדרך אחד, אך פעולתם מתחלפת, והיינו המילואים. ועל כן צריך שכל פעולה, לפי מה שהיא, מורה על השורש, להודיע שבבחינה זאת היא מתדבקת בשרשה, והיא הוראה פרטית. וזהו: ה. '''ניתן לכל אחד הוראה בפני עצמה, לפי הפעולה שהוא פועל בפני עצמו''', שכשנשתנה ענינם, היינו הפעולה, נשתנית עמה הוראתם זאת גם כן: ו. '''וב"ן שאינו פועל בפני עצמו''', כמו שהיא פעולה פרטית לעס"מ - לפעול כל אחד בפני עצמו, כך היא פעולה פרטית לב"ן - שלא לפעול, אלא לעמוד ולקבל: ז. '''אלא שמקבל מה שנותנים לו''', ענין שם ב"ן - ר"ל שהוא מקבל ואינו פועל, כנ"ל: ח. '''לכן אין לו הוראה אחרת''', כי הוראה זו הפרטית ר"ל שניתן להם לפעול פעולתם, וממשיכות אותם מן השורש. אך ב"ן אינו פועל כלום, אלא מקבל מה שנותנים לו. כל מה שהוא מקבל - כבר מקבלו לפי השורש, כיון שהפעולות נמשכו מן השורש. אם כן אין שייך לו הוראה פרטית, אלא בהוראה ראשונה - לדעת שגם אורו בבחינת הוי"ה, כמו אחרים. ונודע שהוא המקבל מאחרים, שלכן אין לו הוראה אחרת, כי אין לו מעשה: ט. '''ומתחבר עם האחרים בהוראה הראשונה הכללית''', על כל פנים צריך גם הוא ליכנס בענין זה - לתת הוראת שליטה לשורש על הענפים. והנה הוא נכנס בזה במה שיש בו מוכן לזה, שהוא לפי החלק אשר נתן לו השורש, שלא נתן לו פעולה כלל, אלא מציאות אור ממין שם הוי"ה ב"ה בפשוט: 74hlem7k59z8ipypjdt0it5g82isyvl 0 261522 3018503 3018295 2026-06-02T12:14:19Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3018503 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא |- | {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}} |- | {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}} |- | {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}} |- | {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}} |- | {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}} |- | {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}} |- | {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}} |- | {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}} |- | {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. ===קטע זמני=== {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס"א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס"א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא <קטע סוף=דף קנא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=דף קנא ב/>אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו"ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}. '''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס"א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר"ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ"ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}} ({{קטן|ס"א מ"ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}} ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא '''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס"א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א"ר אבא מ"ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=דף קנב א/>כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון. '''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}<קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- aqf1t16032z00qrnfnwnen3c0w8pm9z 3018505 3018503 2026-06-02T12:20:23Z Roxette5 5159 /* פרשת בהעלותך - זהר */ 3018505 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. ===קטע זמני== וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}} |- | {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}} |- | {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}} |- | {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. ===קטע זמני=== {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס"א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס"א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא <קטע סוף=דף קנא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=דף קנא ב/>אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו"ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}. '''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס"א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר"ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ"ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}} ({{קטן|ס"א מ"ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}} ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא '''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס"א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א"ר אבא מ"ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=דף קנב א/>כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון. '''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}<קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- 4amjmwux0sdxo7zaee2ryhcucfzxrpc 3018506 3018505 2026-06-02T12:20:37Z Roxette5 5159 /* =קטע זמני */ 3018506 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. ===קטע זמני=== וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}} |- | {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}} |- | {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}} |- | {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. ===קטע זמני=== {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס"א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס"א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא <קטע סוף=דף קנא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=דף קנא ב/>אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו"ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}. '''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס"א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר"ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ"ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}} ({{קטן|ס"א מ"ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}} ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא '''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס"א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א"ר אבא מ"ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=דף קנב א/>כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון. '''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}<קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- 36llhhd9c2b3g0n1sjqtm3sj2cm74hf 3018507 3018506 2026-06-02T12:23:22Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3018507 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. ===קטע זמני=== וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. ===קטע זמני=== {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס"א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס"א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא <קטע סוף=דף קנא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=דף קנא ב/>אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו"ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}. '''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס"א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר"ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ"ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}} ({{קטן|ס"א מ"ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}} ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא '''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס"א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א"ר אבא מ"ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=דף קנב א/>כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון. '''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}<קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- 0b2knhokv1bg6ubz7k8es3gcyo6zxz5 3018508 3018507 2026-06-02T12:23:59Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3018508 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. ===קטע זמני=== {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס"א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס"א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא <קטע סוף=דף קנא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=דף קנא ב/>אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו"ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}. '''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס"א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר"ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ"ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}} ({{קטן|ס"א מ"ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}} ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא '''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס"א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א"ר אבא מ"ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=דף קנב א/>כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון. '''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}<קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- op0m8mjzak9l1hpvv41ljlzc0tcj3r6 3018509 3018508 2026-06-02T12:24:17Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3018509 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} ===קטע זמני=== שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס"א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס"א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא <קטע סוף=דף קנא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=דף קנא ב/>אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו"ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}. '''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס"א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר"ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ"ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}} ({{קטן|ס"א מ"ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}} ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא '''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס"א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א"ר אבא מ"ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=דף קנב א/>כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון. '''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}<קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- hc3l8kwgdth956zhek9hx9lmseui8ts 3018519 3018509 2026-06-02T14:03:38Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3018519 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} ===קטע זמני=== שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''" אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''" אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס"א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א"ר אבא מ"ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=דף קנב א/>כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון. '''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}<קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- q8jyotbvzole5xzjfzgesx9hlcu39te 3018520 3018519 2026-06-02T14:04:10Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3018520 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} ===קטע זמני=== שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''" אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''" אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס"א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א"ר אבא מ"ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=דף קנב א/>כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון. '''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}<קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- axt53wgiikhfoqxhwt0uhebp23iegq5 3018524 3018520 2026-06-02T14:22:51Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3018524 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! ===קטע זמני=== '''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- j2mbuwb1cwayn2ico3a4pmdxi4v32m5 3018581 3018524 2026-06-03T08:33:17Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3018581 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! ===קטע זמני=== '''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}} מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- 5qgoo0ma25fosdje7sceadv7zzco6ly 3018585 3018581 2026-06-03T08:42:57Z Roxette5 5159 /* פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא */ 3018585 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! ===קטע זמני=== '''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}} מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- 27ndvbsz37tefhsjjuyl37g8owmwk22 3018601 3018585 2026-06-03T08:49:10Z Roxette5 5159 3018601 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! ===קטע זמני=== '''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}} מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=דף קנו ב/> ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- 7muqtl1ke408nxxwah9qgi3q8c1f4ef 3018603 3018601 2026-06-03T08:53:24Z Roxette5 5159 3018603 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! ===קטע זמני=== '''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}} מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=דף קנו ב/> ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=שלח דף קנו ב/>{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=שלח דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- f7lf7d15oht5u9ha40s0fmgqxajj66m 3018624 3018603 2026-06-03T10:11:19Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3018624 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! ===קטע זמני=== '''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}} מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=דף קנו ב/> ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=שלח דף קנו ב/>{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=שלח דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- 0dpve7vexrd8vqjuk9o4kogcujebzbl 0 262354 3018582 477774 2026-06-03T08:34:45Z Roxette5 5159 3018582 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קמח ב|קמט א|קמט ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קמט א}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קמט א}} 5hxl0yad2oietv5cjjxmnddw71ns004 3018619 3018582 2026-06-03T08:56:43Z Roxette5 5159 3018619 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קמח ב|קמט א|קמט ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קמט א}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קמט א}} ltolmaart5a78r73045lnygrgj8xmbl 0 262357 3018583 477780 2026-06-03T08:35:04Z Roxette5 5159 3018583 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קמט א|קמט ב|קנ א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קמט ב}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קמט ב}} 758zka7csiccvl98ou9ng3f3nv3xww1 3018618 3018583 2026-06-03T08:56:33Z Roxette5 5159 3018618 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קמט א|קמט ב|קנ א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קמט ב}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קמט ב}} q5w3o3cg53iqm5fj0ttb86cfkcqi663 0 262358 3018584 477781 2026-06-03T08:35:25Z Roxette5 5159 3018584 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קמט ב|קנ א|קנ ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנ א}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנ א}} ed3k3it3q70h9rqg7y54du471o8nafj 3018617 3018584 2026-06-03T08:56:27Z Roxette5 5159 3018617 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קמט ב|קנ א|קנ ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנ א}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנ א}} b1qw276stcvbb8b5er83dsb5c4jwpzb 0 262359 3018587 477782 2026-06-03T08:43:56Z Roxette5 5159 3018587 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנ א|קנ ב|קנא א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנ ב}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנ ב}} 4vok8fo5ylx8eirkl2kmare18xjn53q 3018616 3018587 2026-06-03T08:56:20Z Roxette5 5159 3018616 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנ א|קנ ב|קנא א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנ ב}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנ ב}} o3kxplstgc9oln05cx4kyzhd5ctggpv 0 262360 3018588 477783 2026-06-03T08:44:17Z Roxette5 5159 3018588 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנ ב|קנא א|קנא ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנא א}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנא א}} tbv3hj7x58ok4da09zzps10e9y6dbgt 3018591 3018588 2026-06-03T08:44:58Z Roxette5 5159 3018591 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנ ב|קנא א|קנא ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנא א}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנא א}} ------------ 39rsh7q3krf3o95w2lby81b3gsuzr9f 3018615 3018591 2026-06-03T08:56:13Z Roxette5 5159 3018615 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנ ב|קנא א|קנא ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנא א}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנא א}} ------------ i65ad1py1457joiz8q7qyjzm5jl7ton 0 262361 3018589 477784 2026-06-03T08:44:29Z Roxette5 5159 3018589 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנא א|קנא ב|קנב א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנא ב}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנא ב}} bf6rtstvm18qj58lgiv2hqhbodc6x7j 3018590 3018589 2026-06-03T08:44:41Z Roxette5 5159 3018590 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנא א|קנא ב|קנב א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנא ב}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנא ב}} -------------- s3in4eiju8edt2hns96qyorfoucnee3 3018614 3018590 2026-06-03T08:56:06Z Roxette5 5159 3018614 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנא א|קנא ב|קנב א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנא ב}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנא ב}} -------------- 9veofgcj7fiar0d27pxbm8kx4s3rwp3 0 262362 3018592 477785 2026-06-03T08:45:24Z Roxette5 5159 3018592 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנא ב|קנב א|קנב ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנב א}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנב א}} s9j4mk0qq2m015ydnbs4woetmjebxb2 3018613 3018592 2026-06-03T08:55:59Z Roxette5 5159 3018613 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנא ב|קנב א|קנב ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנב א}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנב א}} b1b17g9ngjf3slxz50xfj6ym7iw7w6l 0 262363 3018593 2915822 2026-06-03T08:45:49Z Roxette5 5159 3018593 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנב א|קנב ב|קנג א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנב ב}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנב ב}} 4ua8uajd3uhgqrzov7pytdzzmyed2dp 3018612 3018593 2026-06-03T08:55:51Z Roxette5 5159 3018612 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנב א|קנב ב|קנג א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנב ב}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנב ב}} s9bi58k6fzzsz8uppq2p4saow25q2np 0 262364 3018594 2915823 2026-06-03T08:46:31Z Roxette5 5159 3018594 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנב ב|קנג א|קנג ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנג א}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנג א}} 6mbhf208v6hxy3smmufuyrfens5kr0t 3018611 3018594 2026-06-03T08:55:45Z Roxette5 5159 3018611 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנב ב|קנג א|קנג ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנג א}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנג א}} aaq3rkic2obticu26mazbj7vr18jm1o 0 262365 3018595 2915824 2026-06-03T08:46:49Z Roxette5 5159 3018595 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנג א|קנג ב|קנד א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנג ב}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנג ב}} 61mk9t8vaqefll67q8bq2i1k0nalc32 3018610 3018595 2026-06-03T08:55:38Z Roxette5 5159 3018610 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנג א|קנג ב|קנד א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנג ב}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנג ב}} h19qri2il6x8xad99rqd72w74d4hzq0 0 262366 3018596 477789 2026-06-03T08:47:11Z Roxette5 5159 3018596 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנג ב|קנד א|קנד ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנד א}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנד א}} 4qtucin2v2avl7bkjzoi7mbxafg4tob 3018609 3018596 2026-06-03T08:55:32Z Roxette5 5159 3018609 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנג ב|קנד א|קנד ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנד א}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנד א}} 80kkuyypmkt1s1mfba9yr0335v115jd 0 262367 3018597 477790 2026-06-03T08:47:33Z Roxette5 5159 3018597 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנד א|קנד ב|קנה א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנד ב}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנד ב}} g4unm1k8yv03ay491rmxno8yggdype5 3018608 3018597 2026-06-03T08:55:26Z Roxette5 5159 3018608 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנד א|קנד ב|קנה א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנד ב}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנד ב}} q0nv4vmoq6unx7ushpub7ln6l197reh 0 262368 3018598 477791 2026-06-03T08:47:45Z Roxette5 5159 3018598 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנד ב|קנה א|קנה ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנה א}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנה א}} f28gn1ik1b3cdxizywp8drgsgqa7o5o 3018607 3018598 2026-06-03T08:55:15Z Roxette5 5159 3018607 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנד ב|קנה א|קנה ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנה א}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנה א}} p64bv8vordyszva987jmswsdg3q5vf3 0 262369 3018599 477792 2026-06-03T08:47:55Z Roxette5 5159 3018599 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנה א|קנה ב|קנו א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנה ב}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנה ב}} 3x7f8wzzkkvz4i1baskjnchgocec35k 3018606 3018599 2026-06-03T08:55:09Z Roxette5 5159 3018606 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנה א|קנה ב|קנו א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנה ב}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנה ב}} 7eqsvtt24i8e904ue8bljvid921n107 0 262370 3018600 477793 2026-06-03T08:48:07Z Roxette5 5159 3018600 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנה ב|קנו א|קנו ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנו א}} ==פרשת בהעלותך- רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנו א}} ot12w2o1ke9jr89k91lpy4utrxyi7xx 3018605 3018600 2026-06-03T08:55:02Z Roxette5 5159 3018605 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנה ב|קנו א|קנו ב|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנו א}} ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנו א}} 8cq7nd9842zo10wyoodlxwdvaz9430o 0 262371 3018602 477794 2026-06-03T08:51:18Z Roxette5 5159 3018602 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנו א|קנו ב|קנז א|}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנו ב}} ==פרשת שלח לך אנשים - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|שלח דף קנו ב}} ==רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנו ב}} qzq74n2b554f3w012smv0s32e6sgfqp 0 262372 3018604 477795 2026-06-03T08:54:49Z Roxette5 5159 3018604 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק ג|קנו ב|קנז א|קנז ב|}} __TOC__ ==פרשת שלח - זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|דף קנז א}} ==פרשת שלח - רעיא מהימנא== {{קטע זוהר|זוהר חלק כו|רע"מ דף קנז א}} rs496tqar2flucqel5nm1lkxm73oj5x 4 265104 3018540 3018196 2026-06-02T17:11:14Z Dovi 1 /* מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים */ 3018540 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה]. ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&tab=description כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע"א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}} #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''. היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית נדפסה לראשונה ב[https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up ירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וחומר נוסף=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] irsvytgp069o4h6j62hi73yg0t6irgo 3018548 3018540 2026-06-02T19:06:55Z Dovi 1 /* מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים */ 3018548 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה]. ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&tab=description כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע"א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}} #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]''', ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וחומר נוסף=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] mwt0fukvxi2zgsg3id6vtu16u6lu1ac 3018549 3018548 2026-06-02T19:07:36Z Dovi 1 /* מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים */ 3018549 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה]. ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&tab=description כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע"א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}} #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וחומר נוסף=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] ph5c582jy1u8vbmmbrpdfi2dz03yv14 2 293285 3018637 3018314 2026-06-03T11:47:17Z Fuzzy 29 3018637 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א), התשפ"ו-2026]] bp6y1thzjemoj8c1d566b65mg8p9sps 116 314923 3018632 2980924 2026-06-03T11:33:43Z Fuzzy 29 עדכון סכומים 3018632 wikitext text/x-wiki <שם> חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד–2013 <מאגר 2001377 תיקון 2203821 תקן 473244 קוד a163Y00000DuJXvQAN> <מקור> ((ס"ח תשע"ד, 92|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)); ((תשע"ו, 1264|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 124|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((696|תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך|20:382526)), ((982|תיקון מס' 65 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|20:387451)); ((תשע"ט, 253|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ"א, 176|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)); ((תשפ"ב, 963|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ"ג, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ה, 4076|הודעה)); ((תשע"ו, 3766|הודעה)); ((תשע"ז, 2661|הודעות)), ((2661|הודעות)); ((תשע"ח, 4194|הודעה)), ((4459|הודעה)); ((תשע"ט, 6385|הודעה)), ((7045|הודעה)); ((תש"ף, 2986|הודעה)), ((3550|הודעה)); ((תשפ"א, 3161|הודעה)); ((תשפ"ב, 3472|הודעה)), ((3811|הודעה)); ((תשפ"ג, 3049|הודעה על עדכון סכומים|11050)), ((5695|הודעה על עדכון סכומים|11288)); ((תשפ"ד, 3028|הודעה בדבר עדכון סכומים|12002)), ((3271|הודעה בדבר עדכון סכומים|12023)); ((תשפ"ה, 3151|הודעה בדבר עדכון סכומים|13141)), ((3208|הודעה בדבר עדכון סכומים|13150)); ((תשפ"ו, 3447|הודעה בדבר עדכון סכומים|14202)), ((6906|הודעה על עדכון סכומים|14611)). __TOC__ == פרק א׳: הגדרות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ט) : בחוק זה – :- ”הוועדה לצמצום הריכוזיות” – הוועדה שהוקמה לפי [[סעיף 40]]; :- ”חוק הבנקאות (רישוי)” – [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981]]; :- ”חוק התחרות הכלכלית” – [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988]]; :- ”חוק הסדרת העיסוק” – [[=חוק הסדרת העיסוק|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995]]; :- ”חוק החברות” – [[חוק החברות, התשנ״ט–1999]]; :- ”חוק החברות הממשלתיות” – [[חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975]]; :- ”חוק חופש המידע” – [[חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]]; :- ”חוק ניירות ערך” – [[חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]]; :- ”חוק התקשורת” – [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982]]; :- ”הממונה על התחרות” – כמשמעותו [[בחוק התחרות הכלכלית]]; :- ”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים” – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי [[סעיף 29]]; :- ”רשימת הגורמים הריכוזיים” – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי [[סעיף 4]]; :- ”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים” – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי [[סעיף 30]]. == פרק ב׳: שקילת שיקולי ריכוזיות כלל־משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות == === סימן א׳: הגדרות === @ 2. הגדרות – [[פרק ב׳]] : [[בפרק זה]] – :- ”אמצעי שליטה”, ”החזקה” ו”שליטה” – כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך]]; :- ”החזקה בשיעור משמעותי” – כל אחד מאלה: :: (1) שליטה בתאגיד, שבידי המדינה, או אמצעי שליטה בתאגיד, שבהחזקת המדינה, אשר העברתם לאחר טעונה הליך לפי [[חוק החברות הממשלתיות]]; לעניין פסקה זו, ”אמצעי שליטה” – בשיעור של 20% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה, ואם נדרש לפי דין או הסכם אישור מאת המדינה או מי מטעמה כתנאי להעברת אמצעי שליטה שבהחזקת המדינה לאחר – בשיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה; :: (2) אישור הנדרש מאת המדינה או מי מטעמה, לפי דין או הסכם, להעברת שליטה בתאגיד או להעברת אמצעי שליטה בתאגיד כמשמעותם בפסקה (1), מהמחזיק בהם לאחר, גם אם השליטה או אמצעי השליטה אינם בידי המדינה או בהחזקתה, ובלבד שהתאגיד היה במועד כלשהוא בעבר חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, או תאגיד אחר שחלות עליו הוראות [[חוק החברות הממשלתיות]], לפי [[סעיף 60 לחוק האמור]]; :- ”הקצאה”, של זכות – כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) מתן רישיון או מתן אישור כאמור בהגדרה ”רישיון”; :: (2) התקשרות בחוזה או מתן אישור כאמור בהגדרה ”חוזה”; :: (3) העברת החזקה בשיעור משמעותי או מתן אישור כאמור בהגדרה ”החזקה בשיעור משמעותי”; :: לעניין הגדרה זו, שיעור אמצעי השליטה יחושב על פי השיעור המצטבר של החזקות שיהיו בידי אדם לאחר העברת ההחזקה; :- ”זכות” – רישיון, חוזה או החזקה בשיעור משמעותי; :- ”חברה ממשלתית”, ”חברת בת ממשלתית”, ”חברה מעורבת” ו”רשות החברות הממשלתית” – כמשמעותן [[בחוק החברות הממשלתיות]]; :- ”חוזה” – התקשרות לביצוע הפעילות שהיא תחום מתחומי תשתית חיונית הנערכת בהליך לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], לרבות אישור הנדרש לפי התקשרות כאמור להעברתה לאחר, כולה או חלקה, ובכלל זה אישור הנדרש לצורך העברת שליטה או אמצעי שליטה במתקשר או במחזיק בו לעניין שיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה, שנוקט אחד מאלה: :: (1) המדינה; :: (2) חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, ובלבד שהממשלה לא קבעה פטור לגביהם בהחלטתה לפי [[סעיף 17]] ובכפוף לתנאי ההחלטה; :- ”מאסדר” – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות הקצאה של זכות, לרבות שר משרי הממשלה ומי ששר אצל לו את סמכותו כאמור, ולעניין חוזה – אחד מאלה: :: (1) ועדת המכרזים העורכת או המאשרת את ההליך לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], שבמסגרתו נערכת ההתקשרות, בין במכרז ובין בהליך אחר, אף אם ההליך או חלק ממנו טעון אישור של גורם אחר; :: (2) גורם אחר שאינו ועדת המכרזים, אם הוסמך לערוך הליך לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], במקום ועדת המכרזים; :- ”נושא תשתית חיונית” – נושא המנוי [[בטור א׳ לתוספת]], הכולל תחום תשתית חיונית אחד או יותר; :- ”רישיון” – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר, שתחום הפעילות שלגביו היא נדרשת הוא תחום תשתית חיונית, וכן אישור הנדרש לפי דין או הסכם להעברת הרשאה כאמור לאחר, כולה או חלקה, ובכלל זה אישור הנדרש כאמור לצורך העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל ההרשאה, לעניין שיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה; :- ”שיקולי ריכוזיות כלל־משקית” – כמשמעותם [[בסעיף 5(ד)]]; :- ”תחום תשתית חיונית” – תחום פעילות שבו נעשה שימוש בתשתית חיונית או במשאב ציבורי או שבמסגרתו מוענק שירות חיוני לציבור, המנוי [[בטור ב׳ לתוספת]]. === סימן ב׳: שיקולי ריכוזיות כלל־משקית בהקצאת זכויות === @ 3. הגדרות – [[סימן ב׳]] : [[בסימן זה]] – :- ”גורם ריכוזי” – גורם המנוי ברשימת הגורמים הריכוזיים; :- ”הקצאת זכות”, לגורם ריכוזי – הקצאה של זכות כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) לגורם ריכוזי כאמור [[בסעיף 4(א)(1) או (3)]] – הקצאת זכות בתחום תשתית חיונית; :: (2) לגורם ריכוזי כאמור [[בסעיף 4(א)(2)]] ואשר לא מתקיים בו תנאי אחר לפי [[סעיף 4(א)]] – הקצאת זכות בתחום תשתית חיונית נוסף על התחום שבו היקף הפעילות המצטבר עולה על מחצית מכלל הפעילות באותו תחום, ובלבד שהתחום הנוסף כלול בנושא תשתית חיונית שונה מנושא התשתית החיונית שבה כלול התחום שבו היקף הפעילות המצטבר עולה על השיעור האמור; :: (3) לכל גורם ריכוזי – הקצאת החזקה בשיעור משמעותי. :: לעניין הגדרה זו, אם נקבעו לגבי תחום תשתית חיונית מסוים, [[בטור ג׳ לתוספת]], היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין הקצאה, יראו כהקצאת זכות באותו תחום, לעניין פסקאות (1) ו־(2) להגדרה זו, רק הקצאה של זכות בהיקף הפעילות המזערי לפחות או בהתאם להגבלה האחרת, שנקבעו [[בטור ג׳ לתוספת]], לפי העניין. @ 4. רשימת הגורמים הריכוזיים (תיקון: תשע״ז, תשע״ז-3, תשע"ט) : (א) הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות [[http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/gormim.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר]] את רשימת הגורמים הריכוזיים שתכלול את מי שמתקיים בו אחד מאלה: :: (1) אחד מבין שני אלה: ::: (א) הוא אחד מאלה: :::: (1) גוף פיננסי משמעותי; :::: (2) תאגיד ריאלי משמעותי; :::: (3) גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה; ::: (ב) הוא משתייך לקבוצת מחזיקים, ובלבד שהיא כוללת לפחות אחד מהמנויים בפסקת משנה (א); :: (2) היקף הפעילות המצטבר שלו או של קבוצת המחזיקים שאליה הוא משתייך, בתחום תשתית חיונית, עולה על מחצית מכלל הפעילות באותו תחום; :: (3) הוא או קבוצת המחזיקים שאליה הוא משתייך בעלי זכות בלפחות ארבעה תחומי תשתית חיונית, באמצעות לפחות עשרה רישיונות או חוזים. : (ב) נקבעו לגבי תחום תשתית חיונית מסוים, [[בטור ג׳ לתוספת]], היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין בעל הזכות באותו תחום תשתית חיונית, יראו כבעל זכות באותו תחום, לעניין סעיף זה, רק את מי שבבעלותו זכות בהיקף הפעילות המזערי לפחות או בהתאם להגבלה האחרת, שנקבעו [[בטור ג׳ לתוספת]], לפי העניין. : (ג) רשימת הגורמים הריכוזיים לא תכלול את המדינה, תאגיד שהוקם בחוק או רשות מקומית, ולעניין קבוצת מחזיקים – לא יראו במדינה בעלת שליטה. : (ד) הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת הגורמים הריכוזיים בהתאם להוראות אלה: :: (1) הממונה על התחרות יקבע את הגורמים הריכוזיים, בין השאר על פי מידע שימסרו לו המאסדרים; :: (2) המאסדרים יעמידו לרשות הממונה על התחרות את המידע הדרוש לו לשם קביעת הגורמים הריכוזיים ואת המידע הנדרש לשם בחינת קביעתו לפי פסקה (3); :: (3) הממונה על התחרות יבחן את קביעתו לפי פסקה (1), אחת לשנה; :: (4) הממונה על התחרות ימסור את רשימת הגורמים הריכוזיים שקבע לפי פסקה (1), וכל עדכון שלה, לוועדה לצמצום הריכוזיות. : (ה) רשימת הגורמים הריכוזיים תכלול את שם הגורם הריכוזי, התנאי לפי סעיף קטן (א) שבשלו הוא כלול ברשימה, תחום התשתית החיונית הנוגע לעניין, וכל פרט נוסף שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הממשלה, ובלבד שהרשימה לא תכלול מידע שאין למסרו לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]], ורשאית הוועדה לצמצום הריכוזיות שלא לכלול ברשימה האמורה מידע שאין חובה למסרו לפי [[סעיף 9(ב) לאותו חוק]]. : (ו) בסעיף זה – ::- ”גוף פיננסי משמעותי” – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים; ::- ”גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה” – אחד מהמנויים להלן: ::: (1) עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור; ::: (2) בעל זיכיון לשידורים או בעל רישיון לשידורים לפי [[=חוק הרשות השנייה|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990]] ([[בפרק זה]] – חוק הרשות השנייה); ::: (3) משדר ערוץ ייעודי כהגדרתו [[בסעיף 6א לחוק התקשורת]], המשדר שידורי חדשות או תכניות בענייני היום; ::: (4) מפיק חדשות עצמאי כהגדרתו [[בסעיף 6כ2(א)(1) לחוק התקשורת]]; ::: (5) משדר ערוץ נושאי בנושא חדשות לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק הפצת שידורים]]; ::: (6) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי [[פרק ב׳1 לחוק התקשורת]]; ::: (7) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[פרק ב׳2 לחוק התקשורת]]; ::: (8) בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים]]; ::: (9) בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 6כ3(א) לחוק התקשורת]]; ::- ”חוק הפצת שידורים” – [[=חוק הפצת שידורים|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012]]; ::- ”קבוצת מחזיקים” – תאגיד, השולט בתאגיד או תאגיד בשליטת מי מהם; ::- ”תאגיד ריאלי משמעותי” – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים. :: ((רשימת הגורמים הריכוזיים פורסמה לאחרונה בי״פ תשפ״ד מס׳ 12198, עמ׳ 5146.)) @ 5. שיקולי ריכוזיות בהקצאת זכות לגורם ריכוזי : (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מאסדר רשאי שלא להקצות זכות לגורם ריכוזי, לאחר שמצא כי סביר שלא תיגרם פגיעה של ממש לתחום שבו מוקצית הזכות ולהסדרת התחום האמור בשל אי־ההקצאה. : (ב) מאסדר המבקש להקצות זכות לגורם ריכוזי לא יעשה כן, ובכלל זה לא יאפשר לגורם ריכוזי להשתתף בהליך ההקצאה של זכות כאמור ולא יקבע תנאים המאפשרים את הקצאת הזכות לגורם ריכוזי, אלא לאחר ששקל שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, בהתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות. : (ג)(1) מי שמוסמך לפי הדין החל על ההקצאה לקבוע כללים בעניינה, רשאי, בדרך הקבועה באותו דין, לאחר ששקל שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, בהתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, לקבוע בכללים שיבטאו שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, הוראות ותנאים לעניין הקצאת הזכות לגורם ריכוזי, ובכלל זה לאסור הקצאה כאמור. :: (2) נקבעו כללים לפי פסקה (1), רשאי המאסדר להקצות זכות לגורם ריכוזי כאמור בסעיף קטן (ב), בהתאם לכללים, אף בלא התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות; הקצה המאסדר זכות לגורם ריכוזי כאמור בסעיף קטן (ב), בהסתמך על הכללים, בלא התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, ידווח לה על כך. :: (3) מצאה הוועדה לצמצום הריכוזיות כי הקצאה כאמור בסעיף קטן (ב), שנערכה בלא התייעצות עמה, מצדיקה בחינה חוזרת של הכללים לפי סעיף קטן זה מטעמים של צמצום הריכוזיות, תודיע על כך למאסדר, ותקוים היוועצות חוזרת בעניין הכללים. :: (4) תקופת תוקפם של כללים לפי סעיף קטן זה לא תעלה על שלוש שנים או על תקופה קצרה יותר שתיקבע בהם בהתאם להוראת הוועדה לצמצום הריכוזיות. : (ד) המאסדר, מי שמוסמך לקבוע כללים כאמור בסעיף קטן (ג), גם אם אינו המאסדר, וכן הוועדה לצמצום הריכוזיות, ישקלו בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), נוסף על כל שיקול אחר שעליהם לשקול לפי דין לעניין ההקצאה, שיקולים של מניעת הרחבת הפעילות של גורם ריכוזי, בשים לב לתחומי הפעילות הנוגעים לעניין ובהתחשב בזיקה ביניהם. : (ה) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל דין, ובלבד שהפעלת הסמכות לפיהן תיעשה באופן שיבטיח כי לא תיגרם פגיעה משמעותית ברווחת הצרכנים. @ 6. פנייה לוועדה לצמצום הריכוזיות לקבלת חוות דעתה : (א) מאסדר המבקש להקצות זכות לגורם ריכוזי, יפנה לוועדה לצמצום הריכוזיות, בכתב, בצירוף נימוקים, לשם התייעצות לפי [[סעיף 5(ב)]], בעת גיבוש התנאים המאפשרים את ההקצאה כאמור או בשלב אחר מוקדם ככל האפשר. : (ב) פנה המאסדר לוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף קטן (א), תודיע לו הוועדה, בכתב, בתוך 20 ימים, אם בכוונתה לייעץ לו בעניין ההקצאה נושא פנייתו. : (ג) הודיעה הוועדה לצמצום הריכוזיות למאסדר, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), כי בכוונתה לייעץ לו, תמסור לו את חוות דעתה בעניין אותה הקצאה, בכתב, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מתום 60 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור; חוות דעת הוועדה תכלול מסקנות מנומקות של בדיקותיה וכן המלצות מנומקות. : (ד) הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם את חוות דעתה לפי סעיף זה [[http://www.mof.gov.il/Committees/Pages/CentralizationDecreaseCommittee.aspx|באתר האינטרנט של משרד האוצר]], ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]], ורשאית הוועדה שלא לכלול בפרסום כאמור מידע שאין חובה למסרו לפי [[סעיף 9(ב) לאותו חוק]]. : (ה) לא הודיעה הוועדה לצמצום הריכוזיות על כוונתה לייעץ למאסדר בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) או הודיעה שאין בכוונתה לייעץ כאמור, או לא מסרה למאסדר את חוות דעתה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), ימשיך המאסדר לקיים את הליכי ההקצאה של הזכות ולפעול בהתאם להוראות [[סעיף 5(ב)]], גם בלא התייעצות עם הוועדה, או לפעול בהתאם להוראות [[סעיף 5(א)]], אלא אם כן מצא המאסדר, מנימוקים מיוחדים, אחרת. : (ו) קבע הדין החל על ההקצאה מועדים להליך ההקצאה, לא יבואו ימי ההמתנה של המאסדר להודעתה או לחוות דעתה של הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף זה במניין הימים הקבוע בדין כאמור. @ 7. גיבוש חוות דעת הוועדה לצמצום הריכוזיות (תיקון: תשע"ט) : (א) הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את חוות דעתה לעניין [[סעיף 5]], לאחר ששקלה את נימוקי המאסדר לעניין זה, ורשאית היא לבקש את עמדותיהם של מאסדרים נוספים, ככל שהעניין נוגע לתחום אחריותם; היתה חוות הדעת בעניינו של גורם ריכוזי שהוא תאגיד שחל עליו [[חוק החברות הממשלתיות]], תבקש הוועדה גם את עמדתה של רשות החברות הממשלתיות. : (ב) הוועדה לצמצום הריכוזיות רשאית לבקש ממאסדרים מידע הדרוש לה לצורך תפקידה לפי [[סימן זה]], נוסף על רשימת הגורמים הריכוזיים שמסר לה הממונה על התחרות לפי [[סעיף 4(ד)(4)]]; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לחייב את הממונה על התחרות למסור לוועדה כל מידע נוסף. @ 8. שיקולי ריכוזיות בהליכים לפי [[חוק החברות הממשלתיות]] : (א) רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש הרשות את חוות דעתה לממשלה לפי [[סעיף 11(ב) לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין הצעה לאשר החלטה של חברה ממשלתית הכלולה ברשימת הגורמים הריכוזיים, שבלעדיה לא תוכל החברה הממשלתית לפעול בתחום תשתית חיונית נוסף. : (ב) רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את חוות הדעת או התזכיר מטעמה לפי [[סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין האפשרות להקצות זכות לגורם ריכוזי במסגרת הפרטה ולעניין התנאים לכך; חוות דעתה של הוועדה תצורף לחוות הדעת או לתזכיר של רשות החברות הממשלתיות, ויראו בהחלטת ההפרטה לפי [[סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות]] שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כהחלטה שהתקבלה לפי הוראות [[סעיף 5]]. : (ג) רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את עמדתה לפי [[סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני” [[שבאותו סעיף]], ואולם אם כללה חוות דעתה של הוועדה לפי סעיף קטן (ב) גם חוות דעת לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור, לא תידרש היוועצות נוספת לעניין זה, לפי הוראות סעיף קטן זה. : (ד) נקבע בצו לפי הוראות [[סעיף 59ח לחוק החברות הממשלתיות]], כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בסעיף קטן (ג), לא יאשרו השרים העברת שליטה לפי [[סעיף 59ט לחוק האמור]] או העברת אמצעי שליטה לפי [[סעיף 59י(א)(1) לאותו חוק]], אלא לאחר התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות; בסעיף זה, ”השרים” – כהגדרתם [[בסעיף 59ז לחוק האמור]]. : (ה) בהפעלת סמכויותיהם לפי סעיף זה ישקלו רשות החברות הממשלתיות, השרים והוועדה לצמצום הריכוזיות שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, והוראות [[סעיפים 5(ה)]], [[6]] [[ו־7]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים. @ 9. שיקולי ריכוזיות בהליכים לפי [[חוק תאגידי מים וביוב]] : (א) מועצת הרשות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את חוות דעתה לפי [[+|סעיפים 74]] [[ו־75(ג) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]], לעניין האפשרות להעביר שליטה או אמצעי שליטה בחברה לגורם ריכוזי ולעניין התנאים לכך; חוות דעתה של הוועדה תצורף לחוות הדעת של מועצת הרשות, ויראו באישור הממשלה לפי [[-#74|הסעיפים האמורים]], שהתקבל בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כאישור שהתקבל לפי הוראות [[סעיף 5]]; בסעיף זה ”מועצת הרשות” ו”חברה” – כהגדרתן [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]]. : (ב) בהפעלת סמכויותיהן לפי סעיף זה ישקלו מועצת הרשות והוועדה לצמצום הריכוזיות שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, והוראות [[סעיפים 5(ה)]], [[6]] [[ו־7]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים. === סימן ג׳: שיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות === @ 10. הגדרות – [[סימן ג׳]] (תיקון: תשע"ט) : [[בסימן זה]] – :- ”זכות” – כהגדרתה [[בסעיף 2]], לרבות רישיון הנדרש לתחום פעילות שאינו תחום תשתית חיונית, ובלבד שמחמת טבעה של הזכות, ערכה הכלכלי או הדין החל עליה, מספר הפועלים בענף שלגביו היא מוקצית מוגבל; :- ”רשימת הזכויות” – רשימת הזכויות שפרסם הממונה על התחרות לפי [[סעיף 13]]. @ 11. שיקולי תחרותיות בהקצאת זכות (תיקון: תשע"ט) : (א) בהקצאת זכות ובקביעת התנאים באותה זכות יביא המאסדר בחשבון, נוסף על כל שיקול אחר שעליו לשקול לפי דין לעניין ההקצאה, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית. : (ב) היתה הזכות האמורה בסעיף קטן (א) כלולה ברשימת הזכויות, לא יקצה מאסדר את הזכות האמורה אלא לאחר ששקל שיקולים של קידום התחרותיות הענפית כאמור בסעיף קטן (א), בהתייעצות עם הממונה על התחרות. : (ג)(1) מי שמוסמך לפי הדין החל על ההקצאה לקבוע כללים בעניינה, רשאי, בדרך הקבועה באותו דין, לאחר ששקל שיקולי תחרותיות ענפית כאמור בסעיף קטן (א), לקבוע, בכללים, הוראות ותנאים לעניין הקצאת הזכות שיש בהם כדי לקדם את התחרותיות הענפית. :: (2) היתה הזכות האמורה בפסקה (1) רישיון המנוי ברשימת הזכויות, אשר מחמת טבעו, ערכו הכלכלי או הדין החל עליו, מוענק לחמישה מבקשים שונים לפחות, מדי שנה בשנה, ונקבעו הכללים לפי אותה פסקה בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי המאסדר להקצות את הזכות, אף בלא התייעצות עם הממונה לפי סעיף קטן (ב). :: (3) תקופת תוקפם של כללים לפי סעיף קטן זה תיקבע בהם בהתאם להוראת הממונה על התחרות, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים. : (ד) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל דין. @ 12. פנייה לממונה על התחרות לקבלת חוות דעתו ועבודת הממונה (תיקון: תשע"ט) : (א) מאסדר המבקש להקצות זכות הכלולה ברשימת הזכויות, יפנה לממונה על התחרות, בכתב, בצירוף נימוקים, לשם התייעצות לפי [[סעיף 11(ב)]], בעת גיבוש התנאים להקצאה כאמור או בשלב אחר מוקדם ככל האפשר; על פנייה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 6(ב) עד (ו)]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)]] – התקופה שבה יודיע הממונה על התחרות אם בכוונתו לייעץ למאסדר תהיה 30 ימים; :: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ג)]] – התקופה למתן חוות דעתו של הממונה על התחרות לא תעלה על 90 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בפסקה (1). : (ב) על עבודת הממונה על התחרות יחולו הוראות [[סעיף 7]], בשינויים המחויבים. @ 13. רשימת הזכויות (תיקון: תשע"ט) : (א) סבר הממונה על התחרות כי להקצאת זכות עשויה להיות השפעה משמעותית על התחרות, רשאי הוא לכלול את הזכות ברשימת הזכויות החייבות בהתייעצות עמו לפי [[סעיף 11(ב)]]; הממונה על התחרות לא יכלול זכות ברשימה לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שהודיע, בכתב, למאסדר הממונה לפי דין על הקצאת הזכות כאמור, על כוונתו לעשות כן, כדי לאפשר למאסדר להמציא את עמדתו בכתב, בתוך 30 ימים, אם ביקש זאת המאסדר. : (ב) רשימת הזכויות לפי סעיף קטן (א) וכל עדכון שלה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות התחרות. : ((פורסמה [[רשימת הזכויות לפי חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]] (י"פ תשפ"ג, 8564).)) @ 14. שיקולי תחרותיות ענפית בהליכים לפי [[חוק החברות הממשלתיות]] (תיקון: תשע"ט) : (א) רשות החברות הממשלתיות תשקול, נוסף על כל שיקול אחר שעליה לשקול לפי דין, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית, בטרם תגבש את חוות הדעת או התזכיר מטעמה לפי [[סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין האפשרות להקצות זכות במסגרת הפרטה ולעניין התנאים לכך; היתה הזכות כלולה ברשימת הזכויות, תתייעץ רשות החברות הממשלתיות עם הממונה על התחרות לעניין השיקולים האמורים; חוות דעתו של הממונה תצורף לחוות הדעת או לתזכיר של רשות החברות הממשלתיות, ויראו בהחלטת ההפרטה לפי [[סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות]] שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כהחלטה שהתקבלה לפי הוראות [[סעיף 11(ב)]]. : (ב) רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הממונה על הגבלים עסקיים, לעניין שיקולים של קידום התחרותיות הענפית, בטרם תגבש את עמדתה לפי [[סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני” [[שבאותו סעיף]], לגבי הקצאה של זכות הכלולה ברשימה הזכויות; ואולם אם כללה חוות דעתו של הממונה לפי סעיף קטן (א) גם חוות דעת לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור, לא תידרש היוועצות נוספת לעניין זה, לפי הוראות סעיף קטן זה. === סימן ד׳: הוראות שונות === @ 15. דיווח שנתי לממשלה ולכנסת : הוועדה לצמצום הריכוזיות תדווח לממשלה, אחת לשנה, על הליכים שהתקיימו לפי [[סימן ב׳]] בהתייעצות עמה וכן על שיקולים ששקלה לשם גיבוש חוות דעתה באותה תקופה (בסעיף זה – הדיווח השנתי), ותעביר את הדיווח השנתי, לאחר הגשתו לממשלה, לוועדת הכספים של הכנסת. @ 16. שינוי [[התוספת]] : הוועדה לצמצום הריכוזיות תביא לפני הממשלה, אחת לשנתיים, את חוות דעתה והמלצתה בדבר הצורך בתיקון [[התוספת]]; הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את חוות דעתה והמלצתה של הוועדה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת]]. @ 17. החלטת הממשלה לעניין ההגדרה ”חוזה” (תיקון: תשע"ט) : הממשלה רשאית לפטור, בהחלטה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, חברות ממשלתיות או תאגידים שהוקמו בחוק, מתחולת [[סעיף 2|פסקה (2) להגדרה ”חוזה” שבסעיף 2]]; החלטה כאמור יכול שתהיה לעניין חברות ממשלתיות מסוימות או תאגידים מסוימים שהוקמו בחוק או סוג של חברות או תאגידים כאמור, ויכול שתהיה לעניין התקשרות, דרך כלל, או לעניין התקשרות מסוימת או סוג של התקשרויות; החלטת הממשלה לפי סעיף זה החלה לעניין חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, תתקבל לאחר שהונחה לפני הממשלה חוות דעתם של רשות החברות הממשלתיות וכן של הממונה על התחרות ושל הוועדה לצמצום הריכוזיות בעניין האמור; החלטת הממשלה תפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר. @ 18. דין הארכת תוקפה של זכות : (א) בסעיף זה, ”הארכת תוקפה”, של זכות – הארכת תוקף רישיון או חוזה, או חידושם, או כל הליך אחר אף אם כינויו שונה, המאפשרים למחזיק בזכות לפעול תקופה נוספת על פיהם. : (ב) דין הארכת תוקפה של זכות כדין הקצאת זכות, ויחולו עליה הוראות [[סימן ב לפרק זה|סימן ב׳]] או [[סימן ג׳ לפרק זה]], לפי העניין, בהתקיים שני אלה: :: (1) המחזיק בזכות שלגביה מבוקשת הארכת התוקף מחזיק בה תקופה העולה על עשר שנים, בין שנקבעה בהקצאה בודדת ובין שנצברה בכמה הקצאות; :: (2) הקצאת הזכות או הארכה קודמת של תוקפה לא נבחנו לפי הוראות [[פרק זה]], בעשר השנים שקדמו להארכת התוקף המבוקשת. : (ג) מאסדר הדן בבקשה להארכת תוקפה של זכות ישקול, בין מכלול השיקולים, את מאפייני ההליך להארכת תוקפה של הזכות הנדונה ונסיבותיו. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על הארכת תוקפה של זכות שבהחזקת גורם ריכוזי הכלול ברשימת הגורמים הריכוזיים בשל כך שמתקיימת בו הוראת [[סעיף 4(א)(2)]], ובלבד שמתקיימת בו הוראת [[סעיף 4(א)(2)]] בנושא תשתית חיונית אחד בלבד, ולא מתקיים בו תנאי אחר לפי [[סעיף 4(א)]]. : (ה) לעניין [[פרק זה]] יראו החלטה של מאסדר בבקשתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השנייה]], לקבל רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות [[+|סעיף 71ד]] [[או 71ה לחוק האמור]], כהארכת תוקפה של זכותו של בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה. @ 19. [[פרק ב׳]] – תחילה ותחולה : (א) תחילתו של [[פרק זה]] שנה מיום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה). : (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו על הליכי הקצאה של זכות שיחלו ביום התחילה ואילך. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות [[פרק זה]] לעניין שיקולי ריכוזיות כלל־משקית כאמור [[בסימן ב׳]] יחולו על הליכי הקצאה של זכות בחברה שהופרטה, שהחלו ביום פרסומו של חוק זה; בסעיף קטן זה, ”הקצאה של זכות בחברה שהופרטה” – מתן אישור להעברת שליטה או אמצעי שליטה, כאמור בהגדרה ”החזקה בשיעור משמעותי” או [[בסעיף 8(ד)]], והכל גם אם הצו לפי [[סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות]], שבו נקבע כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני” [[שבאותו סעיף]], הוצא לפני יום פרסומו של חוק זה. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות [[פרק זה]] יחולו על הליכי הארכת תוקפה של זכות החל מתום שלוש שנים מיום התחילה. == פרק ג׳: הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידלי == @ 20. פרשנות [[לפרק ג׳]] : (א) [[בפרק זה]] – ::- ”חברת שכבה” – חברה או חברת חוץ שהן תאגיד מדווח, למעט חברה או חברת חוץ שאין אינטרס ציבורי לסווג אותה כחברת שכבה והיא מסוג שקבעו שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה יראו חברת איגרות חוב שהיא תאגיד מדווח כחברת שכבה; ::- ”חברת שכבה ראשונה” – חברת שכבה הנשלטת בידי אחד מאלה: ::: (1) בעל שליטה שאינו חברת שכבה; ::: (2) בעל שליטה שהוא חברת שכבה שאינה נשלטת בידי בעל שליטה; ::- ”חברת שכבה שנייה” – חברת שכבה הנשלטת בידי חברת שכבה ראשונה; ::- ”הכונס הרשמי” – כהגדרתו [[+#חלק 8א|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983]]; ::- ”שליטה” – כהגדרתה [[בחוק החברות]]; לעניין [[פרק זה]], לחברת שכבה המחזיקה אמצעי שליטה בחברת שכבה אחרת ייוחסו גם החזקות באמצעי שליטה בחברת השכבה האחרת בידי מי שהוא בעל השליטה הן בחברת השכבה המחזיקה והן בחברת השכבה האחרת, והכול בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 23]], ככל שנקבעו. : (ב) לכל מונח אחר [[בפרק זה]] תהיה המשמעות הנודעת לו [[בחוק החברות]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת. @ 21. איסור על חברת שכבה שנייה לשלוט בחברת שכבה אחרת : לא תשלוט חברת שכבה שנייה בחברת שכבה אחרת. @ 22. סמכות לגבי חברת שכבה השולטת שליטה אסורה בחברת שכבה אחרת : (א) שלטה חברת שכבה בחברת שכבה אחרת בניגוד להוראות [[פרק זה]], ימנה בית המשפט המחוזי, לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), נאמן מטעם בית המשפט, אשר יוקנו לו אמצעי השליטה בחברת השכבה האחרת המוחזקים בניגוד להוראות [[פרק זה]] לצורך מכירתם. : (ב) בקשה למינוי נאמן לפי סעיף קטן (א) תוגש לבית המשפט בידי הכונס הרשמי, ויכול שתוגש בידי בעל מניה או נושא משרה בחברת השכבה הנשלטת בניגוד להוראות [[פרק זה]]; הוגשה הבקשה בידי בעל מניה או נושא משרה כאמור, יהיה הכונס הרשמי צד להליך; בפעולותיו לפי סעיף קטן זה יפעל הכונס הרשמי בהתייעצות עם רשות ניירות ערך. : (ג) בית המשפט ימנה לנאמן לפי סעיף זה עורך דין או רואה חשבון, ואולם הוא רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהמלצת הכונס הרשמי, למנות לנאמן אדם בעל הכשרה מקצועית אחרת, הדרושה, לדעת בית המשפט, למילוי התפקיד. : (ד) לא ימנה בית המשפט לנאמן אדם שקשריו עם אחת מחברות השכבה האמורות בסעיף קטן (א), מעמדו בחברה כאמור או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי תפקידו כנאמן. : (ה) נאמן שמונה לפי סעיף זה יפעל בכל הנוגע לשימוש בזכויות הנובעות מאמצעי השליטה ולמכירתם לפי הנחיות בית המשפט, ולא יהיה רשאי לקבל הוראות בעניין זה ממי שהחזיק באמצעי השליטה בניגוד להוראות [[פרק זה]] או מכל גורם אחר; הנאמן רשאי לבקש מבית המשפט להורות, בין השאר – :: (1) כי הצבעה מכוח אמצעי השליטה שהוחזקו בניגוד להוראות [[פרק זה]], שנערכה לפני מינוי הנאמן, לא תובא במניין הקולות באותה הצבעה; :: (2) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אדם שהחזיק באמצעי השליטה האמורים; :: (3) על ביטול עסקה או התקשרות של חברת השכבה הנשלטת בניגוד להוראות [[פרק זה]], עם בעל השליטה בה או עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי, אם ביצוע העסקה או ההתקשרות טרם הושלם בידי שני הצדדים, והכול בתנאים שיקבע בית המשפט; :: (4) על ביטול של חלוקת דיבידנד שנערכה לפני מינוי הנאמן אם נעשתה שלא לטובת החברה, והכל בתנאים שיקבע בית המשפט. : (ו) בית המשפט יקבע את תפקידי הנאמן וסמכויותיו, ככל שלא נקבעו לפי סעיף זה, וכן חובות דיווח של הנאמן לבית המשפט, אחת לשנה לכל הפחות, לגבי פעילותו כאמור בסעיף קטן (ה). : (ז) חברות השכבה האמורות בסעיף קטן (א) ונושאי משרה בהן יסייעו לנאמן ככל הנדרש לשם ביצוע תפקידיו לפי סעיף זה. : (ח) בית המשפט יקבע את שכרו של הנאמן, שישולם מתוך תמורת המכירה של אמצעי השליטה או בדרך אחרת שיקבע בית המשפט. : (ט) מצא בית המשפט, מנימוקים שיירשמו, כי מינוי נאמן לפי סעיף זה אינו אפשרי או אינו מתאים בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי אמצעי השליטה המוחזקים בניגוד להוראות [[פרק זה]] לא יקנו זכויות כלשהן (בסעיף קטן זה – אמצעי שליטה רדומים), כל עוד אמצעי השליטה הרדומים מוחזקים כאמור. : (י) שלטה חברת שכבה בחברת שכבה אחרת בניגוד להוראות [[פרק זה]], וכל עוד לא מינה בית המשפט נאמן לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) או החליט כאמור בסעיף קטן (ט), לא יקנו אמצעי השליטה בחברת השכבה האחרת המוחזקים בידיה זכויות הצבעה כלשהן באסיפה הכללית של חברת השכבה האחרת. : (יא) בתום ארבע שנים ממועד מינוי הנאמן לפי סעיף זה, יגיש הנאמן לבית המשפט דיווח המפרט את כלל פעילותו בכל הנוגע לשימוש בזכויות הנובעות מאמצעי השליטה ולמכירתם לפי הנחיות בית המשפט; בית המשפט רשאי לקבוע הוראות נוספות ומועדים בכל הנוגע למכירת אמצעי השליטה, לרבות לעניין זהות הנאמן. @ 23. תקנות לעניין ההגדרה ”שליטה” : שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, לעניין ההגדרה ”שליטה” [[שבסעיף 20(א)]], הוראות בדבר ייחוס החזקות באמצעי שליטה בחברת שכבה, ובכלל זה הוראות בדבר אופן ייחוס ההחזקות. : ((פורסמו [[תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (סוג של חברה שאינה חברת שכבה והוראות לעניין ייחוס שליטה), התשע״ד–2014]].)) @ 24. : ((הנוסח שולב [[בחוק החברות, התשנ״ט–1999]].)) @ 25. [[פרק ג׳]] – תחילה, הוראות מעבר והחלה על שותפויות : (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ט), תחילתו של [[פרק זה]] ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום). : (ב) תחילתו של [[סעיף 24 לחוק זה]] 30 ימים מיום הפרסום. : (ג) על אף הוראות [[סעיף 21]] – :: (1) חברה שהיתה ביום הפרסום חברת שכבה שנייה, וכל עוד היא חברה כאמור, רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה אחרת עד תום שש שנים מיום הפרסום, אם שלטה בה לפני יום הפרסום (בסעיף זה – חברת שכבה אחרת); :: (2) על אף האמור בפסקה (1), חברת שכבה אחרת רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה נוספת רק עד תום ארבע שנים מיום הפרסום אם שלטה בה לפני יום הפרסום. : (ד) בתקופה שתחילתה שישה חודשים מיום הפרסום (בסעיף קטן זה – יום התחילה) ועד תום התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג), יחולו על חברת שכבה אחרת הוראות אלה: :: (1) רוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים; :: (2) מספר הדירקטורים החיצוניים המזערי יהיה מחצית ממספר חברי הדירקטוריון, לאחר שהופחת ממנה אחד, בעיגול כלפי מעלה, ולא פחות משניים; על מינוי הדירקטורים החיצוניים יחולו הוראות [[פרט 7 לתוספת הראשונה בחוק החברות]]; שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מספר דירקטורים חיצוניים מזערי נמוך יותר לעניין סוגי חברות שכבה אחרת, ובלבד שלא יפחת משליש ממספר חברי הדירקטוריון; ::: ((פורסמו [[תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (הקלות לעניין מספר הדירקטורים החיצוניים), התשע"ד-2014]].)) :: (3) דירקטורים חיצוניים שמינוים נדרש לפי סעיף קטן זה ימונו בחברה ציבורית על ידי אסיפה כללית שתכונס לא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום התחילה; ואולם דירקטור חיצוני שכיהן ערב יום התחילה ימשיך לכהן עד תום תקופת כהונתו, והוא יבוא במניין הדירקטורים שמינוים נדרש לפי הוראות פסקה (2), ובלבד שעל מינויו לתקופה נוספת יחולו הוראות סעיף קטן זה; :: (4) חדלה חברה להיות חברת שכבה אחרת, ימשיכו הדירקטורים החיצוניים המכהנים בה לפי הוראות פסקה (2) לכהן עד תום תקופת כהונתם לפי [[סעיף 245 לחוק החברות]]. : (ה)(1) הפרה חברת שכבה אחרת את החובה למנות דירקטורים חיצוניים או דירקטורים בלתי תלויים שמינוים נדרש לפי סעיף קטן (ד) במשך למעלה מתשעים ימים, ולעניין דירקטורים חיצוניים ראשונים כאמור בסעיף קטן (ד)(3) – במשך למעלה מתשעים ימים מהמועד האחרון לכינוס אסיפה כללית לפי אותו סעיף קטן, רשאית רשות ניירות ערך להטיל עליה עיצום כספי בסכום הבסיסי, והכול אלא אם כן ההפרה נובעת מהעדר הרוב הדרוש למינוי באסיפה הכללית; לעניין זה, ”הסכום הבסיסי” – הסכום הקבוע לגבי אותה חברה [[בפרט 1 לתוספת השישית לחוק ניירות ערך]]. :: (2) על עיצום כספי לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 363ב]] [[ו־363ג לחוק החברות]]. : (ו) בתקופה שתחילתה שלושים ימים מיום הפרסום ועד תום התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג), לפי העניין, הסדר שחברת שכבה עשתה לקיום הוראות [[פרק זה]], יחייב את החברה ואת כל בעלי המניות או בעלי ניירות הערך הניתנים להמרה או למימוש למניות או את כל מחזיקי אגרות החוב, לפי העניין, גם אם לא התקבלה הסכמה כאמור [[בסעיף 350(ט) לחוק החברות]], ובלבד שמתקיים האמור בסעיף קטן (ז) או (ח); הוראות סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ז) ו־(ח) יחולו על אף הוראות [[סעיף 350(ט) לחוק החברות]]. : (ז)(1) הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על הסדר שעניינו הצעה לרכישת כלל המניות בחברת שכבה, שאינן מוחזקות בידי בעל השליטה, בהתקיים כל אלה: ::: (א) דירקטוריון החברה שאת מניותיה מוצע לרכוש יחווה את דעתו בדבר הוגנות ההסדר המוצע; הדירקטוריון יגלה גם כל עניין אישי שיש לכל אחד מהדירקטורים בהסדר המוצע או הנובע ממנו; ::: (ב) בעלי מניות המחזיקים יותר מחמישים אחוזים מהמניות שאינן מוחזקות בידי מי שיש לו עניין אישי בקבלת ההצעה הסכימו להסדר; ::: (ג) בית המשפט אישר את ההסדר לאחר ששוכנע, בין השאר על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההסדר הוגן וצודק ביחס לבעלי מניות שלא הסכימו לו, ובכלל זה כי התמורה שהוצעה בעבור המניות משקפת את שווין ההוגן. :: (2) בחברה שניירות ערך שלה הניתנים להמרה או למימוש למניות של אותה חברה רשומים למסחר בבורסה, לא יאושר הסדר כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוא כולל רכישה של כלל ניירות הערך כאמור שאינם מוחזקים בידי בעל השליטה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1)(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים. : (ח) הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על הסדר שעניינו פדיון מוקדם של כלל איגרות החוב מסדרה או מסדרות שהנפיקה החברה, אם בית המשפט אישר את ההסדר לאחר ששוכנע כי ההסדר הוגן וצודק ביחס לכל סוג איגרות חוב, ובכלל זה שהתמורה בעבור איגרות החוב משקפת את שווין ההוגן; לעניין זה, ”שווי הוגן” – הגבוה מבין אלה: :: (1) שווי השוק של יתרת איגרות החוב שבידי הציבור, על פי מחיר הנעילה הממוצע של איגרות החוב בשלושים ימי המסחר שקדמו למועד קבלת החלטת הדירקטוריון בדבר הפדיון המוקדם; :: (2) הערך המתואם של איגרות החוב, שייקבע לפי סכום הערך הנקוב של איגרות החוב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שנצברו עד ליום התשלום בפועל בהתאם לתנאי איגרות החוב; :: ואולם בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לקבוע שווי גבוה יותר לאחר ששוכנע, בין השאר וככל הנדרש על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי התקיימו נסיבות מיוחדות שבשלן השווי כאמור אינו משקף את שווי איגרות החוב. : (ט) שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע כי הוראות [[פרק זה]] החלות לעניין חברת שכבה, יחולו גם לעניין שותפות המציעה יחידת השתתפות לציבור כפי שיקבעו, ותחילתו של [[פרק זה]] לעניין שותפויות תהיה ביום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף קטן זה. @ 26. הוראות לעניין מגבלות אשראי (תיקון: תשפ"ג) : (א) שר האוצר או מי שהוא הסמיך לעניין זה ונגיד בנק ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה יקבעו הוראות לעניין מגבלות על אשראי שיינתן לתאגיד או לקבוצה עסקית בידי גופים פיננסיים, במצטבר, בהתחשב בין השאר בחבות של כל תאגיד או בסך החבות של הקבוצה העסקית, לפי העניין; בסעיף זה – ::- ”קבוצה עסקית” – בעל שליטה והחברות בשליטתו; ::- ”גוף פיננסי” – גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]], תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]]. : (ב) שר האוצר ונגיד בנק ישראל רשאים לקבוע כי הוראות לפי סעיף קטן (א) יחולו גם על קבוצות לווים ועל חברות קשורות שמתקיימים בהם תנאים כפי שיקבעו. @ 27. הוראות ראשונות לעניין מגבלות אשראי : (א)(1) הוראות ראשונות לפי [[סעיף 26]] ייקבעו בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה. :: (2) שר האוצר ונגיד בנק ישראל, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים להאריך את התקופה לקביעת הוראות ראשונות בתקופה אחת נוספת של שנה. : (ב) מיום פרסומו של חוק זה ועד למועד קביעת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), ידווחו שר האוצר ונגיד בנק ישראל לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשלושה חודשים, על ההתקדמות בגיבושן. == פרק ד׳: הפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים ובין גופים פיננסיים משמעותיים == @ 28. הגדרות – [[פרק ד׳]] (תיקון: תשע״ו, תשפ"ג) : [[בפרק זה]] – :- ”אמצעי שליטה” ו”שליטה” – כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]]; :- ”גוף פיננסי” – כל אחד מאלה: :: (1) גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]]; :: (2) חברה שייעודה הנפקת מוצרי מדדים כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק]]; :: (3) מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994]]; :: (4) מנהל תיקים כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק]]; :: (5) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]]; :: (6) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]]; :: (6א) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]]; :: (7) גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר בהסכמת נגיד בנק ישראל, בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; ::: ((פורסמו תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי), התשפ"א-2020, לפיהן תאגיד הרשום במרשם החתמים כמשמעותו [[בתקנה 2 לתקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007]], הוא גוף פיננסי.)) :- ”הממונה על שוק ההון” – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]]; :- ”תאגיד ריאלי” – תאגיד שאינו גוף פיננסי. @ 29. רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים (תיקון: תשפ"ג, [י"פ הודעות]) : (א) הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות [[http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/finance.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר]] את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, שתכלול גופים פיננסיים שמתקיים בהם אחד מאלה: :: (1) שווי כלל נכסיו של הגוף הפיננסי עולה על 40 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 47,082,891,350.8 ש"ח))); לעניין זה יחושב שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי כשווי כלל הנכסים שלו ושל כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; לעניין פסקה זו לא יראו במדינה בעלת שליטה; :: (2) הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות [[http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/finance.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר]] את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, שתכלול גופים פיננסיים ששווי כלל הנכסים של כל אחד מהם עולה על 40 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2025, 45,996,907,302.44 ש"ח))); לעניין זה יחושב שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי כשווי כלל הנכסים שלו ושל כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; לעניין פסקה זו (([צ"ל: סעיף קטן זה])) לא יראו במדינה בעלת שליטה. : (ב) הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים לפי הוראות אלה: :: (1) קביעת הגופים הפיננסיים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1) תיעשה בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) =הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך ימסרו את רשימת הגופים הפיננסיים שקבעו לפי פסקה (1), וכל עדכון שלה, לוועדה לצמצום הריכוזיות. : (ג) רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים תכלול את שם הגוף הפיננסי והשולט בו. : (ד) בסעיף זה, ”שווי כלל הנכסים”, של גוף פיננסי – שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי והנכסים המנוהלים על ידו, לרבות הנכסים המנוהלים על ידו בעבור גופים פיננסיים אחרים, ולגבי תאגיד בנקאי – שווי כלל הנכסים כפי שמופיע במאזן התאגיד הבנקאי בדוח הכספי האחרון שנערך על בסיס מאוחד, ובלבד שבכלל הנכסים כאמור של גוף פיננסי מסוים לא יימנה אותו נכס יותר מפעם אחת; לעניין זה שווי כלל הנכסים לעניין גוף פיננסי מסוים יחושב לפי הוראות שהורה הגורם המפקח לפי דין על פעילותו של אותו גוף פיננסי. : ((רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים פורסמה לאחרונה בי״פ תשפ״ד מס׳ 12216, עמ׳ 6124.)) @ 30. רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים (תיקון: תשע"ט, [י"פ הודעות]) : (א) הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות [[http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/taagidim.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר]] את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים, שתכלול תאגידים ריאליים שמתקיים בהם אחד מאלה: :: (1) מחזור המכירות הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 7,062,433,702.62 ש"ח))), או על 2 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 2,354,144,567.54 ש"ח))) בשוקי מונופולין; לעניין זה מחזור המכירות של תאגיד ריאלי יחושב כסך מחזור המכירות שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס כל מחזור המכירות כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; בפסקה זו, ”שוק מונופולין” – שוק שבו התאגיד הריאלי, השולט בו או תאגיד ריאלי שבשליטתו או שבשליטת השולט בו הוכרז כבעל מונופולין לפי [[סעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית]], ובלבד שמחזור המכירות של מי שהוכרז כבעל מונופולין כאמור באותו שוק עולה על 300 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 353,121,685.13 ש"ח))); :: (2) האשראי הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 7,062,433,702.62 ש"ח))); לעניין זה האשראי הקובע של תאגיד ריאלי יחושב כסך האשראי הקובע שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס סך האשראי הקובע כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד. : (ב) לעניין סעיף קטן (א) לא יראו במדינה בעלת שליטה. : (ג) הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים לפי הוראות אלה: :: (1)(א) קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1), תיעשה בידי הממונה על התחרות, בין השאר, על פי מידע שימסרו לו הגופים המפקחים לפי דין על תחום פעילותם של התאגידים הריאליים, ככל שישנם, ועל פי מידע שיימסר לו לפי הוראות [[סעיף 42]]; הגופים המפקחים יעמידו לרשות הממונה על התחרות את המידע הדרוש לו לשם קביעה כאמור. ::: (ב) מצא הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך כי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(1), מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא, השולט בו או המחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי, לפי העניין, שבפיקוחו, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי כאמור, לפי העניין, יודיע על כך לממונה על התחרות. ::: (ג) הממונה על התחרות ימסור את רשימת התאגידים שקבע כאמור וכל עדכון שלה לוועדה לצמצום הריכוזיות. :: (2) קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(2) תיעשה באחת מאלה: ::: (א) בידי הוועדה לצמצום הריכוזיות – בדרך כמפורט להלן: :::: (1) היה לוועדה לצמצום הריכוזיות יסוד סביר להניח כי בתאגיד ריאלי מסוים עשוי להתקיים התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), תפנה לתאגיד הריאלי או לשולט בו בדרישה לקבל תצהיר לעניין התקיימות התנאי האמור; :::: (2) פנתה הוועדה לצמצום הריכוזיות כאמור בפסקת משנה (1), ימסור לה התאגיד הריאלי או השולט בו, לפי העניין, תצהיר שבו יציין אם מתקיים בתאגיד הריאלי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), בצירוף אישור מאת רואה חשבון; :::: (3) הצהיר התאגיד הריאלי או השולט בו כי מתקיים בתאגיד הריאלי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), תקבע אותו הוועדה לצמצום הריכוזיות כתאגיד ריאלי משמעותי; ::: (ב) בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך – אם מצא כי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא, השולט בו או המחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי, לפי העניין, שבפיקוחו, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי כאמור, לפי העניין; מצא הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך כי מתקיים התנאי כאמור, יודיע על כך לוועדה לצמצום הריכוזיות. : (ד) רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים תכלול את שם התאגיד הריאלי והשולט בו. : (ה) בסעיף זה – ::- ”אשראי” – אשראי שקיבל אדם מגוף פיננסי בישראל או מתאגיד בישראל שבשליטת גוף פיננסי כאמור וכן איגרות חוב שהנפיק אדם בישראל לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, למעט אשראי שקיבל או איגרות חוב שהנפיק לצורך אחד מאלה: ::: (1) רכישת שליטה בגוף פיננסי, או רכישת אמצעי שליטה נוספים בגוף הפיננסי לאחר רכישת השליטה בו; ::: (2) רכישת פעילות של גוף פיננסי; ::: (3) מימון מיזם ציבורי בשיתוף המגזר הפרטי, המבוצע בישראל, שלהסכם המימון שלו ניתן אישור הגורם הציבורי האחראי על המיזם; לעניין זה, ”גורם ציבורי” – הממשלה או חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות]], המשמשת זרוע לביצוע המיזם הציבורי על פי החלטת הממשלה; ::- ”אשראי קובע” – יתרת האשראי שאדם חב בו בסוף שנת הכספים הקודמת בהתאם לדרך החישוב שתורה הוועדה לצמצום הריכוזיות, ולגבי תאגיד שערך דוח כספי שנתי לגבי אותה שנת כספים – יתרת האשראי נטו המופיעה במאזן שבאותו דוח, ולעניין זה יראו אשראי נטו כאשראי המופיע במאזן בניכוי מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות בתאגידים בנקאיים; ואולם אם שוכנעה הוועדה לצמצום הריכוזיות כי יתרת האשראי בשנת הכספים הקודמת אינה מייצגת את פעילותו של אותו אדם – יתרת האשראי כאמור בסוף אחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת או ממוצע יתרות האשראי כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הוועדה; ::- ”מחזור מכירות קובע” – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בישראל בשנת הכספים הקודמת, בהתאם לדוח הכספי השנתי שנערך לגבי אותה שנה, ואם לא נערך דוח כאמור – בהתאם לדרך החישוב שיורה הממונה על התחרות; ואולם אם שוכנע הממונה על התחרות כי סכום התקבולים שהתקבל כאמור בשנת הכספים הקודמת אינו מייצג את פעילות מקבל התקבולים – סכום התקבולים כאמור שהתקבל באחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת או ממוצע סכומי התקבולים כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הממונה; ::- ”שולט”, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר. : ((רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים פורסמה לאחרונה בי״פ תשפ״ד מס׳ 12199, עמ׳ 5617.)) @ 31. עדכון סכומים : הסכומים הקבועים [[בסעיפים 29(א)]] [[ו־30(א)]] יעודכנו ב־16 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב־16 בינואר של השנה הקודמת; הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה. @ 32. : ((הנוסח שולב [[=חוק הפיקוח על הביטוח|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]].)) @ 33. : ((הנוסח שולב [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005]].)) @ 34. : ((הנוסח שולב [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]].)) @ 35. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981]].)) @ 36. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הבנקאות, 1941]].)) @ 37. : ((הנוסח שולב [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994]].)) @ 38. : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995]].)) @ 39. [[פרק ד׳]] – תחילה והוראות מעבר (תיקון: תשע״ו, תשע"ט) : (א) בסעיף זה – ::- ”הוראות איסור שליטה” – [[סעיף 32א לחוק הפיקוח על הביטוח]], [[סעיף 35ב לחוק הבנקאות (רישוי)]], [[סעיף 23ב2 לחוק השקעות משותפות בנאמנות]] [[וסעיף 4א לחוק הסדרת העיסוק]], כנוסחם [[בסעיפים 32(4)]], [[35(5)]], [[37(3)]] [[ו־38(1) לחוק זה]], בהתאמה; ::- ”הוראות איסור החזקה” – [[סעיף 36(ד) לחוק הפיקוח על הביטוח]], [[סעיף 26 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], [[סעיף 24א לחוק הבנקאות (רישוי)]], [[וסעיף 62(ב1) לחוק השקעות משותפות בנאמנות]], כנוסחם [[בסעיפים 32(7)]], [[33(3)]], [[35(2)]] [[ו־37(4) לחוק זה]], בהתאמה; ::- ”הוראות מניעת ניגוד עניינים” – [[סעיף 41ט(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח]], [[סעיף 11א1 לפקודת הבנקאות]], [[סעיף 16(א2) לחוק השקעות משותפות בנאמנות]], [[וסעיף 24ב1 לחוק הסדרת העיסוק]], כנוסחם [[בסעיפים 32(9)]], [[36(1)]], [[37(2)]] [[ו־38(2) לחוק זה]], בהתאמה; ::- ”חברה מנהלת” – כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]]; ::- ”מבטח” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]]; ::- ”מנהל קרן” – מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות]]; ::- ”תאגיד החזקה בנקאי” – כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]]; ::- ”יום הפרסום” – יום פרסומו של חוק זה. : (ב) תחילתו של [[סעיף 31]] ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014). : (ג) תחילתם של [[סעיפים 32(ב3) לחוק הפיקוח על הביטוח]] [[ו־9(ב1) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כנוסחם [[בסעיפים 32(3)]] [[ו־33(1) לחוק זה]], בהתאמה, תשעה חודשים מיום הפרסום; ואולם מי שערב יום התחילה של הסעיפים האמורים היה בעל יותר מהיתר אחד, שניתן לו כדין, לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח]] או בחברה מנהלת, יהיה רשאי להמשיך ולשלוט בהתאם לאותם היתרים, במשך 15 חודשים מיום התחילה האמור. : (ד) על אף האמור בהוראות איסור שליטה [[ובסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], תאגיד ריאלי משמעותי, השולט בתאגיד ריאלי משמעותי או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי כאמור בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לפי העניין, רשאי להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור עד תום שש שנים מיום הפרסום, ובלבד שאם מחזור המכירות הקובע או האשראי הקובע של התאגיד הריאלי או שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי גדלו מעבר למחזור, לאשראי או לשווי, לפי העניין, שהיו ערב יום הפרסום, הגידול כאמור לא נבע מרכישה של תאגיד ריאלי או גוף פיננסי אחר, ממיזוג עם תאגיד או גוף כאמור או מרכישת פעילות של תאגיד או גוף כאמור; לעניין סעיף קטן זה – ::- ”גוף פיננסי משמעותי” – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין, לרבות גוף פיננסי שהפך לגוף פיננסי משמעותי לאחר יום הפרסום; ::- ”שולט” – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין; ::- ”תאגיד ריאלי משמעותי” – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין, לרבות תאגיד ריאלי משמעותי שהפך לתאגיד ריאלי משמעותי לאחר יום הפרסום. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), תאגיד ריאלי משמעותי, השולט בתאגיד ריאלי משמעותי או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לפי העניין, יהיה רשאי לרכוש תאגיד ריאלי אחר, להתמזג עם תאגיד ריאלי אחר או לרכוש פעילות של תאגיד ריאלי אחר, ובלבד שאם פעל כאמור יהיה רשאי להמשיך ולהחזיק אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]] או לשלוט בגוף פיננסי משמעותי עד תום ארבע שנים מיום הפרסום; לעניין סעיף קטן זה, ”גוף פיננסי משמעותי”, ”שולט” ו”תאגיד ריאלי משמעותי” – כהגדרתם בסעיף קטן (ד). : (ו) לא היה תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו רשאי להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ה), יחולו הוראות [[סעיף 22]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) הסמכויות המוקנות לכונס הרשמי יהיו נתונות לממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך, לפי העניין; :: (2) אמצעי השליטה שיוקנו לנאמן יהיו בתאגיד הריאלי המשמעותי, בגוף הפיננסי המשמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי, לפי בחירת השולט בתאגיד הריאלי המשמעותי; :: (3) במקום סעיף קטן (ב) יקראו: ::: ”(ב) בקשה למינוי נאמן לפי סעיף קטן (א) תוגש לבית המשפט בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך, לפי העניין.” : (ז) על אף האמור בהוראות איסור החזקה, ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), מבטח, חברה מנהלת, תאגיד בנקאי או מנהל קרן אשר ערב יום הפרסום החזיקו כדין אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח, לפי העניין, בשיעור העולה על הקבוע בהוראות איסור ההחזקה, רשאים להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה עד תום שש שנים מיום הפרסום. : (ח)(1) על אף האמור בהוראות מניעת ניגוד עניינים, אדם המכהן כדין ערב יום הפרסום כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי, ובמועד האמור הוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי, קשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי, רשאי להמשיך בכהונתו עד תום שנתיים מיום הפרסום. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), מי שמכהן כאמור באותה פסקה כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי והוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי המחזיק אמצעי שליטה או השולט בגוף הפיננסי המשמעותי כדין לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), קשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד הריאלי המשמעותי, רשאי לכהן כדירקטור בגוף הפיננסי המשמעותי, מעבר לשנתיים האמורות בפסקה (1), כל עוד התאגיד הריאלי המשמעותי או השולט בו רשאי להמשיך ולהחזיק או לשלוט בגוף הפיננסי לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה). :: (3) לעניין סעיף קטן זה, ”אדם הקשור לשולט”, ”גוף פיננסי משמעותי”, ”שולט”, בתאגיד ריאלי משמעותי ו”תאגיד ריאלי משמעותי” – כהגדרתם בכל אחת מהוראות מניעת ניגוד עניינים. : (ט) חבר ועדה מכהן שמונה לפי [[סעיף 36ג(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)]], לפני יום הפרסום, יכהן עד לאחר האסיפה השנתית שלאחר האסיפה השנתית הבאה, ובלבד שתקופת כהונתו לא תעלה על שנתיים. : (י)(1) בתום שש שנים מיום הפרסום יוקם צוות לבחינת יישום הוראות [[פרק זה]], והשפעתו של [[פרק זה]] על מידת הריכוזיות במשק. :: (2) חברי הצוות יהיו ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה, יושב ראש רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים, הממונה על התחרות, המנהל הכללי של משרד האוצר והממונה על שוק ההון. :: (3) הצוות יגיש את מסקנותיו והמלצותיו לוועדת הכספים של הכנסת. == פרק ה׳: הוראות כלליות == @ 40. הוועדה לצמצום הריכוזיות (תיקון: תשע"ט) : (א) מוקמת בזה ועדה לצמצום הריכוזיות, ואלה חבריה: :: (1) הממונה על התחרות, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) המנהל הכללי של משרד האוצר או ראש אגף במשרד האוצר הממלא תפקיד של ראש אגף כלכלה אם שר האוצר מינה אותו כחבר הוועדה; :: (3) ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה, או אחד מסגניו אם ראש הממשלה מינה אותו כחבר הוועדה. : (ב) הוועדה לצמצום הריכוזיות תקבע את סדרי עבודתה, ואולם קיומה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה או פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקום של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. @ 41. בקשה לתיקון או להשלמת מידע ברשימות : אדם שעיין במידע שעליו ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים או ברשימת הגורמים הריכוזיים, ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (בסעיף זה – מידע שגוי), רשאי לפנות לוועדה לצמצום הריכוזיות בבקשה לתקן את המידע השגוי או למחקו; סברה הוועדה כי יש להיעתר לבקשה, תעדכן את הרשימה בהתאם; סברה הוועדה כי יש לדחות את הבקשה, תודיע על כך למבקש התיקון; היה גורם אחר אחראי על קביעת המידע נושא הפנייה, לפי [[סעיפים 4(ד)]], [[29(ב)]] [[או 30(ג)]], תפנה הוועדה לאותו גורם לשם קבלת עמדתו בבקשה, ותחליט בה בהתאם לעמדה כאמור. @ 42. חובת מסירת מידע לממונה על התחרות (תיקון: תשע"ט) : כל אדם חייב, לפי דרישת הממונה על התחרות או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה; לעניין זה, ”מסמך” – כהגדרתו [[בסעיף 45(ג) לחוק התחרות הכלכלית]]. @ 43. הפרה של חובת מסירת מידע – עונשין ועיצום כספי (תיקון: תשע"ט, [י"פ הודעות]) : (א) אדם שלא מסר ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, בהתאם לדרישה לפי [[סעיף 42]], דינו – מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], וקנס נוסף שהוא פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לאותו חוק]], לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי העניין. : (ב) הפר אדם דרישה למסור ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, שניתנה לפי [[סעיף 42]], רשאי הממונה על התחרות להטיל עליו עיצום כספי, בסכום של עד 300,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 353,470 ש"ח))); היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד 3% ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 9,425,790 ש"ח))); לעניין זה, ”מחזור מכירות” – כמשמעותו לפי [[סעיף 17 לחוק התחרות הכלכלית]], בשינויים המחויבים. : (ג) על עיצום כספי לפי סעיף קטן (ב) יחולו הוראות [[סעיפים 50ה עד 50טז לחוק התחרות הכלכלית]], בשינויים המחויבים. @ 44. ביצוע ותקנות : (א) שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה, למעט [[פרק ג׳]]. : (ב) שר המשפטים ממונה על ביצועו של [[פרק ג׳]]. : (ג) תקנות לעניין [[פרק ב׳]], למעט כללים לפי [[סעיפים 5]] [[ו־11]], טעונות את אישור הממשלה ואת אישור ועדת הכספים של הכנסת. @ 45. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].)) == תוספת == ==== ((([[סעיף 2|ההגדרות ”נושא תשתית חיונית” ו”תחום תשתית חיונית” שבסעיף 2]], [[סעיף 3|ההגדרה ”הקצאת זכות” לגורם ריכוזי שבסעיף 3]], [[וסעיף 4(א)(1)]]))) ==== : {| ! {{מוקטן|טור א׳}} !! {{מוקטן|טור ב׳}} !! colspan="2" | {{מוקטן|טור ג׳}} |- ! נושא תשתית חיונית !! תחום תשתית חיונית !! היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין ההגדרה ”הקצאת זכות”, לגורם ריכוזי [[שבסעיף 3]] !! היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין קביעת בעל זכות כגורם ריכוזי לפי [[סעיף 4(א)(1)]] |- | 1. שירותי בזק (((תיקון: תשפ"ב))) || 1.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפי [[סעיף 4 לחוק התקשורת]], למתן שירות בזק באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, שמספר המשתמשים בה עולה על הקבוע לפי [[סעיף 2(ב)(2) לחוק האמור]]. || colspan="2" | -- |- || 1.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפי [[סעיף 4 לחוק התקשורת]], למתן שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד. || colspan="2" | -- |- | 2. דואר || 2.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון כללי לפי [[סעיף 5א לחוק הדואר, התשמ״ו–1986]]. || colspan="2" | -- |- | 3. שידורים (((תיקון: תשע״ז, תשפ"ב))) || 3.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי [[חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990]]. || colspan="2" | -- |- | || 3.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מרישיונות אלה: {{ש}} (1) רישיון כללי לשידורי כבלים, לפי [[פרק ב׳1 לחוק התקשורת]]; {{ש}} (2) רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[פרק ב׳2 לחוק התקשורת]]. || colspan="2" | -- |- | || 3.3 (((נמחק).)) || colspan="2" | -- |- | || 3.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מאלה: {{ש}} (1) רישיון לשידורו של ערוץ נושאי לפי [[=חוק הפצת שידורים|סעיף 13 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012]] ([[בתוספת זו]] – חוק הפצת שידורים); {{ש}} (2) היתר להפעלת תחנות שידור ספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים]]; {{ש}} (3) מינוי לגורם מפעיל פרטי לפי [[חוק הפצת שידורים]]; {{ש}} (4) רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים]]. || colspan="2" | -- |- | 4. הפקת מים || 4.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי [[סעיף 23 לחוק המים, התשי״ט–1959]] ([[בתוספת זו]] – חוק המים), לעניין התפלת מי־ים. || colspan="2" | התפלת מי־ים בשיעור מזערי המהווה 15% לפחות מסך הכמויות המרביות השנתיות שקבועות בהסכמים להתפלת מי־ים בין כלל בעלי הרישיונות למדינה. |- | || 4.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי [[סעיף 23 לחוק המים]], לעניין הפקת מים שאינה התפלת מי־ים ואינה הפקת מי־קולחין. || colspan="2" | הפקת מים, שאינה התפלת מי־ים ואינה הפקת מי־קולחין, בשיעור מזערי המהווה 20% לפחות מסך ההפקה השנתית שאינה מי־ים מותפלים או מי־קולחין. |- | || 4.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי [[סעיף 23 לחוק המים]], לעניין מי־קולחין. || colspan="2" | הפקת מי־קולחין בשיעור מזערי המהווה 20% לפחות מסך ההפקה השנתית של מי קולחין. |- | 5. תאגיד מים וביוב || 5.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לעסוק בפעילות חיונית לפי [[סעיף 14 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]]. || colspan="2" | עיסוק בפעילות חיונית לגבי מי־ביוב המהווים 15% לפחות מסך כמות מי־הביוב המטופלים על ידי תאגידי מים וביוב. |- | 6. משק החשמל || 6.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לניהול המערכת לפי [[חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996]] ([[בתוספת זו]] – חוק משק החשמל). || colspan="2" | -- |- | || 6.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הולכה לפי [[חוק משק החשמל]]. || colspan="2" | -- |- | || 6.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון חלוקה לפי [[חוק משק החשמל]]. || colspan="2" | רישיון החלוקה עניינו בהקמה, בהחזקה או בהפעלה של 1% לפחות מרשת החלוקה של כלל בעלי רישיונות החלוקה או במתן שירותי חלוקה ל־1% לפחות ממספר צרכני החשמל. |- | || 6.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון ייצור לפי [[חוק משק החשמל]]. || colspan="2" | רישיון הייצור עניינו בהקמה ובהפעלה של תחנת כוח לייצור חשמל בהיקף העולה על 175 מגה וואט, המתחברת לרשת החשמל של בעל רישיון הולכה לפי [[חוק משק החשמל]]. |- | 7. נפט || 7.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק אחד מאלה, לפי [[חוק הנפט, התשי״ב–1952]] ([[בתוספת זו]] – חוק הנפט): {{ש}} (1) זכות נפט כהגדרתה [[בחוק הנפט]]; {{ש}} (2) היתר מוקדם, ובלבד שניתנת עמו זכות קדימה לפי [[סעיף 7א לחוק הנפט]]. || colspan="2" | הקצאת זכות הנפט היא למי שבמועד ההקצאה אין לו זכות נפט אחרת לגבי אותו שטח. |- | 8. מחצב מסוג מסוים || 8.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק לגבי המחצב מאותו סוג, אחד מאלה לפי [[פקודת המכרות]]: {{ש}} (1) רישיון חיפוש או זכות כרייה, כמשמעותם לפי [[פקודת המכרות]]; {{ש}} (2) זכות יחיד או זכות בכורה להשיג רישיון לחיפוש לפי [[סעיף 17 לפקודת המכרות]]. || colspan="2" | הקצאת רישיון החיפוש, זכות הכרייה, ההיתר לחיפוש או ההיתר לחקירה היא למי שבמועד ההקצאה אין לו רישיון, זכות או היתר כאמור באותו שטח. |- | 9. חציבה של סוג מחצב מסוים || 9.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק רישיון חיצוב, לגבי אותו סוג מחצב, לפי [[סעיף 109 לפקודת המכרות]]. || colspan="2" | -- |- | 10. משק הדלק || 10.1 תחום הפעילות של חברת דלק הרשומה במרשם חברות הדלק לפי [[סעיף 12 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס״א–2001]] ([[בתוספת זו]] – חוק ההסדרים לשנת 2001). || colspan="2" | -- |- | || 10.2 זיקוק של דלק כהגדרתו [[-|בסעיף 9 לחוק ההסדרים לשנת 2001]]. || colspan="2" | -- |- | 11. גז פחמימני מעובה (((תיקון: תשפ"א))) || 11.1 תחום הפעילות שלגביו נדרשרישיון ספק גז לפי [[=חוק הגפ"מ|חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020]] ([[בתוספת זו]] - חוק הגפ"מ), ובלבד שפעילות שיווק נכללת בתחום הפעילות על פי הרישיון. || colspan="2" | -- |- | || 11.2 פעילות הקמה או הפעלה של מיתקן גז טעון היתר המשמש לאחסון גז שלגביה נדרש רישיון ספק גז לפי [[חוק הגפ"מ]]. || colspan="2" | -- |- | || 11.3 (((נמחק).)) || colspan="2" | -- |- | 12. משק הגז הטבעי || 12.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הולכה לפי [[חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002]] ([[בתוספת זו]] – חוק משק הגז הטבעי). || colspan="2" | -- |- | || 12.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון חלוקה לפי [[חוק משק הגז הטבעי]]. || colspan="2" | -- |- | || 12.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון למיתקן גט״ן לפי [[חוק משק הגז הטבעי]]. || colspan="2" | -- |- | || 12.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון אחסון לפי [[חוק משק הגז הטבעי]]. || colspan="2" | -- |- | || 12.5 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון שיווק לפי [[חוק משק הגז הטבעי]]. || colspan="2" | -- |- | 13. זיכיון ים המלח || 13.1 תחום הפעילות שעליו חל [[חוק זיכיון ים המלח, התשכ״א–1961]]. || colspan="2" | -- |- | 14. משאב טבע אחר || 14.1 שימוש וניצול של משאב טבע שאינו מנוי בפרט אחר [[בתוספת זו]] – לגבי כל סוג של משאב טבע בנפרד. || colspan="2" | -- |- | 15. שדות תעופה || 15.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון להפעלת שדה תעופה לפי [[סעיף 31 לחוק הטיס, התשע״א–2011]]. || colspan="2" | -- |- | 16. קווי שירות באוטובוסים || 16.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון קו להפעלת קו שירות באוטובוסים, לפי [[פרק שני בחלק ה׳ לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961]]. || colspan="2" | אורכם הכולל בקילומטרים של קווי השירות שלגביהם חל רישיון הקו הוא 5% לפחות מאורך כלל קווי השירות באוטובוסים שלגביהם ניתנו רישיונות קו. |- | 17. מסילות ברזל מקומיות || 17.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי [[סעיף 46א לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשס״א–2001]] ([[בתוספת זו]] – פקודת מסילות הברזל). || colspan="2" | -- |- | 18. מסילות ברזל שאינן מסילות ברזל מקומיות || 18.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מאלה: {{ש}} (1) אישור הפעלה או ניהול של מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית, לפי [[סעיף 48 לפקודת מסילות הברזל]]; {{ש}} (2) צו לפי [[סעיף 48א לפקודת מסילות הברזל]]. || colspan="2" | -- |- | 19. ספנות ונמלים || 19.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש כתב הסמכה להיות חברת נמל או תאגיד מורשה לפי [[סעיף 10 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004]]. || colspan="2" | -- |- | 20. כבישים || 20.1 תחום הפעילות הנוגע להחזקת כביש ומתן שירות בו או להפעלת כביש ומתן שירות בו, לרבות – {{ש}} (1) תחום הפעילות שלגביו חל [[חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995]]; {{ש}} (2) תחום הפעילות שלגביו חל [[חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ״ה–1995]]; {{ש}} (3) תחום הפעילות שלגביו חל [[חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000]]. || colspan="2" | -- |- | 21. מחסני מסוף מטענים אווירי || 21.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון מחסן מסוף מטענים אווירי לפי [[תקנות המכס, התשכ״ו–1965]]. || colspan="2" | -- |- | 22. מערכות סליקה פנסיוניות מרכזיות || 22.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005]]. || colspan="2" | -- |- | 23. מערכת למסחר בניירות ערך (((תיקון: תשע"ז-2))) || 23.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפתיחה וניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45 לחוק ניירות ערך]] || colspan="2" | -- |- | 24. מערכת לסליקת עסקאות בניירות ערך (((תיקון: תשע"ז-2))) || 24.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א לחוק ניירות ערך]] || colspan="2" | -- |} <פרסום> התקבל בכנסת ביום ו׳ בטבת התשע״ד (9 בדצמבר 2013). <חתימות> * בנימין נתניהו, ראש הממשלה * יאיר לפיד, שר האוצר * שמעון פרס, נשיא המדינה * יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת ry22995ish9an8bmhha56pi502i8g59 116 316603 3018633 3001265 2026-06-03T11:37:04Z Fuzzy 29 עדכון סכומים 3018633 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015 (תיקון: תשע"ו) <שם קודם> פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983 <מאגר 2000839 תיקון 2204193 תקן 2002268 קוד a163Y00000DuNZQQA3> <מקור> '''נוסח ישן:''' <!-- 2000838 --> ((ע"ר 1935, תוס' 1, 53|פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון)|0:560939)); ((1938, תוס' 1, 17|תקון|0:561272)); ((1939, תוס' 1, 46|תקון|0:561441)); ((1942, תוס' 2, 556|תקנות ההגנה (תקון פקודת בריאות העם (תקנות בנידון צרכי מזון){{ריק}})|1093)); ((1944, תוס' 2, 454|תקנות ההגנה (תיקון פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון){{ריק}})|1344)); ((1945, תוס' 2, 781|תקנות ההגנה (הפקעה)|1436)), ((תוס' 1, 126|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((ע"ר תש"ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ס"ח תש"ט, 69|תיקון|1:208088)); ((תשכ"ב, 7|תיקון מס' 2|5:208089)); ((תשל"ט, 50|תיקון מס' 3|9:208093)). '''נוסח חדש:''' <!-- 2000839 --> ((דמ"י תשמ"ג, 750|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש]|scl_ei:10:546683)); ((ס"ח תשנ"ה, 136|תיקון|13:211104)); ((תשס"ד, 484|תיקון מס' 2|16:299827)); ((תשס"ה, 44|תיקון מס' 3|16:299722)); ((תש"ע, 567|תיקון מס' 4|18:301094)); ((תשע״ו, 90|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316718)); ((תשע"ז, 1057|תיקון|20:390356)); ((תשע"ח, 4|ת"ט|fr:20:392593)), ((278|תיקון מס' 28 לפקודת המכס|20:491910)); <!-- ; ((תשפ"ב, 4|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|24:608417)). --> ((תשפ"ב, 427|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)); ((תשפ"ג, 19|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)), ((229, 246, 248|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)), ((634|חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה)|25:3021153)); ((תשפ"ד, 184|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1037|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)), ((1220|תיקון מס' 10 והוראת שעה|25:4758414)). <!-- עדכון אחרון: תשפ"ד-3 --> ''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשע"ו, 1826|שינוי התוספת העשירית לחוק|7704)); ((תשפ"ג, 698|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות) (הוראת שעה)|10465)), ((1204|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות)|10608)); ((תשפ"ד, 1878|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות) [תשפ"ג] (תיקון)|11190)); ((תשפ"ה, 1080|שינוי התוספת השנייה לחוק|11726)), ((2351|שינוי התוספת השנייה לחוק|11993)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשפ"ד, 7348|הודעה בדבר עדכון סכום האגרה הבסיסי|12313)); ((תשפ"ה, 3936|הודעה בדבר עדכון סכום האגרה הבסיסי|13236)); ((תשפ"ו, 4692|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|14357)), ((6908|הודעה בדבר עדכון סכום האגרה הבסיסי|14612)). ''שינוי תחילה:'' ((ק"ת תשע"ו, 1184|תחילת החוק|7664)); ((תשע"ז, 1134|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים|7818)); ((תשע"ח, 240|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים|7887)), ((1168|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים|7970)), ((2656|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים|8059)); ((תשע"ט, 1352|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים|8110)). ''הארכת תקופות מעבר:'' ((ק"ת תש"ף, 1560|הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל|8601)); ((תשפ"א, 1884|הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל (תיקון)|9162)). <מבוא> (([[20:316718|תיקון תשע"ו (חוק ההסדרים 2015)]] החליף את '''פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983''' במלואה, באמצעות שינוי שם הפקודה והחלפת תוכנה, ולא ע"י ביטולה.)) ---- ((סמכויות שר הכלכלה לפי החוק הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י"פ תשע"ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק"ת תשע"ח, 250).)) __TOC__ == פרק א': מטרה ופרשנות == @ 1. מטרה (תיקון: תשפ"ד-3) : חוק זה נועד - : (1) להסדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, את הפיקוח על ייצור מזון ועל ייבואו, בהתבסס על ניהול סיכונים של העוסק במזון, והכול כדי להבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, ובכלל זה בתנאי ייצור נאותים, המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון; : (2) להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו בכל שלב משלבי העברת המזון מעת ייצורו, דרך ייבואו ועד מקום המכירה ישירות לצרכן ולפקח על קיומן, בהתבסס על ניהול סיכונים של העוסק במזון, והכול כדי להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי גורם המורשה לכך, ואם יובא - שהיבואן בעל תעודת יבואן רשום, וכן כדי להבטיח כי המזון משווק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון; : (3) לקבוע אמות מידה לאיכות, תקינות ובטיחות המזון בישראל, בהתאם למקובל באסדרה במדינות המפותחות, לרבות בתקנים בין־לאומיים מקובלים ולפיקוח המבוסס על ניהול סיכונים ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו לפי חוק זה; : והכול במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור. @ 2. הגדרות (תיקון: תשע״ח, תשפ"ב, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד, תשפ"ד-2, תשפ"ד-3) : בחוק זה - :- "אזור" - אזור וכן שטחי המועצה הפלסטינית, כהגדרתם [[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#|בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007]]; :- "אישור הגשת התחייבות" - אישור הגשת התחייבות לפי [[סעיף 41(ב)]]; :- "אישור ייצור נאות" - אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41]] שניתן לבעל רישיון ייצור; :- "אישור ייצור נאות" - (((החל מיום 1.8.2026):)) אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41(א1)]]; :- "אישור מוקדם לייבוא" - אישור לפי [[סעיף 64]] לייבוא מזון רגיש מסוים שניתן ליבואן רשום; :- "אישור סחר חופשי" - אישור שמאפשר סחר חופשי במזון במדינה שבה נמכר המזון (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה, אף אם כינויו שונה; :- "אישור קבלת הצהרה" - אישור מקוון לפי [[סעיף 78]] בדבר קבלת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, שניתן ליבואן רשום; :- "אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות" - אישור מקוון לפי [[סעיף 79ה]] על קבלת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי; :- "אריזה" - עטיפה או מכל שהמזון נארז בו, כולו או חלקו, או שנותנים לתוכו מזון; :- "אתר האינטרנט" - דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות; :- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]]; :- "הוראות האיחוד האירופי" - הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות [[בתוספת השנייה א']]; :- "הוראות יצרן" - התנאים שסומנו על גבי המזון או אריזתו על ידי בעל רישיון הייצור או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין אחסון, הובלה וטמפרטורה מוגדרת; :- "ההוראות המאומצות" - כמשמעותן [[בסעיף 3א(א)]]; :- "הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל" - הצהרה לפי [[סעיף 74]] שמסר יבואן רשום לרשם על כוונתו לייבא מזון רגיל מסוים; :- "הוועדה" - ועדת הבריאות של הכנסת; :- "ועדת החריגים" - ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 313א]]; :- "חומר טעם וריח" - חומר שאינו נצרך כמזון כשלעצמו, המוסף למזון כדי להקנות לו טעם או ריח מסוימים או לשנותם, למעט חומרים בעלי טעם בלעדי מתוק, חמוץ או מלוח ותבלינים; :- "חומר מסייע ייצור" - חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, שנעשה בו שימוש מכוון להשגת מטרה טכנולוגית בתהליך הייצור של מזון או של רכיב במזון, ושימוש בו עשוי להביא לנוכחות לא מכוונת ובלתי נמנעת של שאריות החומר או נגזרותיו במוצר המזון הסופי, ובתנאי שאין בו, בשאריותיו או בנגזרותיו משום סיכון בריאותי ואין לו, לשאריותיו או לנגזרותיו כשלעצמם כל מטרה טכנולוגית במוצר הסופי; :- "חיי מדף" - תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו; :- "חלב גולמי" - נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של בעל חיים, ובלבד שלא עבר תהליך עיבוד, ובכלל זה אריזת אותו נוזל, הוספה אליו או גריעה ממנו; :- "חוק הגנת הצרכן" - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]]; :- "חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים" - [[=חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז-1957]]; :- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]; :- "חוק רישוי עסקים" - [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]; :- "חוק התקנים" - [[חוק התקנים, התשי"ג-1953]]; :- "חקיקת המזון" - חיקוק המפורט להלן: :: (1) חוק זה, תקנות או צווים לפיו או הוראות מנהל שירות המזון שלהלן: ::: (א) הוראה לפי [[סעיף 11]], שעניינה שאריות מזון; ::: (ב) הוראה לפי [[סעיף 86(ב)]], שעניינה ביצוע בדיקות מיוחדות כתנאי למתן תעודת שחרור; ::: (ג) הוראה לפי [[סעיף 157]], שעניינה החזקה בטמפרטורה מבוקרת; ::: (ד) הוראה לפי [[סעיף 163]], שעניינה מניעת סכנה ממזון מסוים; :: (1א) ההוראות המאומצות; :: (2) תקנים רשמיים לפי [[חוק התקנים]] החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון; :: (3) צווים לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957]], החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון; :: (4) תקנות או צווים שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי [[סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן]]; :: (5) תקנות שהתקין שר הבריאות לפי [[סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים]]; :- "חקיקת המזון המקומית" - חקיקת המזון למעט ההוראות המאומצות; :- "טיפול בבשר גולמי" - מיון, פירוק, פריסה, פילוט, הכשרה, גירום, טחינה בלא הוספת חומרים, שטיפה, חיטוי, צינון והקפאה הנעשים בבשר כהגדרתו [[בסעיף 9]] לאחר המתת בעל החיים, וכן אריזה או סימון הנלווים לפעולות אלה; :- "טמפרטורה מבוקרת" - טמפרטורה מוגדרת שנקבעה לפי חקיקת המזון; :- "טמפרטורה מוגדרת" - טמפרטורה שהוגדרה לעניין תנאי הייצור, האחסון וההובלה של מזון, ובכלל זה הגדרה כי הטמפרטורה של מזון מסוים לא תעלה על טמפרטורה מסוימת או לא תפחת מטמפרטורה מסוימת או הגדרת טווח טמפרטורות למזון מסוים, ויכול שתוגדר טמפרטורה שונה לייצור, לאחסון או להובלה, וכן למזון עצמו או לסביבתו; :- "ייבוא מזון במסלול האירופי" - ייבוא מזון לפי הוראות [[סעיף 54א]]; :- "יבואן" - אדם העוסק בייבוא מזון; :- "יבואן נאות" - יבואן הרשום במרשם היבואנים הנאותים כאמור [[בסעיף 115(ב)]], לעניין סוג מזון מסוים; :- "יבואן רשום" - יבואן שבידו תעודת יבואן רשום תקפה המעידה על רישומו במרשם היבואנים לפי [[סעיף 102]]; :- "ייצור" - פעילות מסוגי הפעילויות המפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכול בין אם נעשית למטרות מכירה ובין אם לאו, ולמעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית - :: (1) הכנת מזון; :: (2) עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו, והוספת תוסף מזון, חומר טעם וריח או חומר מסייע ייצור, וכן עיבוד כהגדרתו [[בסעיף 9]]; :: (3) שינוי מזון מבחינת הצורה, הטיב, האיכות, ההרכב, הצבע או מכל בחינה אחרת; :: (4) אריזה של מזון, למעט צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת של כמה אריזות של מוצרי מזון, מסומנים וארוזים מראש על ידי היצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מוגדרת; :: (5) סימון מזון, למעט סימון על גבי אריזת המזון, שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון; :: (6) אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת, ובלבד שהיא מבוצעת על ידי מי שמקיים פעילות מהפעילויות לפי פסקאות (1) עד (5), כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור; :- "יצרן" - אדם העוסק בייצור מזון; :- "לשכת בריאות מחוזית" - לשכת בריאות של משרד הבריאות האחראית על מחוז; :- "מזהם ביולוגי" - אחד מהמפורטים להלן, העלול להזיק לבריאות האדם: :: (1) מיקרואורגניזם, ובכלל זה חיידק, נגיף, שמר, עובש, אצה, פרוטוזואה טפילי (parasitic protozoa) או תולעת מיקרוסקופית טפילית (microscopic parasitic helminths), שלא הוסף באופן מכוון למזון; :: (2) רעלן או תוצר של מיקרואורגניזם כאמור בפסקה (1); :: (3) פריון (prion); :- "מזהם כימי" - חומר שלא הוסף באופן מכוון למזון, העלול להימצא במזון בעקבות השלבים של ייצורו, אריזתו, הובלתו או החזקתו או כתוצאה מזיהום סביבתי, ועלול להזיק לבריאות האדם; :- "מזון" - כל חומר, מעובד, מעובד למחצה או שאינו מעובד, המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה, או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון, לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם [[בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940]], ולמעט - :: (1) תמרוק, תכשיר או סמי מרפא, כהגדרתם [[בפקודת הרוקחים]]; :: (2) מוצרי עישון כהגדרתם [[בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג-1983]]; :: (3) מכשיר המשמש לטיפול רפואי, כהגדרתו [[סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה "ציוד רפואי" בחוק ציוד רפואי, התשע"ב-2012]]; :: (4) סם מסוכן כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]], וחומר אסור בהפצה כמשמעותו [[בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013]], ובכלל זה כאשר נעשה שימוש בסם המסוכן או בחומר האסור בהפצה בתהליך הייצור של מזון אחר; :- "מזון במסלול האירופי" - (((נמחקה);)) :- "מזון חדש" (novel food) - מזון או רכיב מזון שמתקיים בו אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4) והוא אינו תוסף תזונה או רכיב של תוסף תזונה או תוסף מזון שהשר קבע לגביהם שהם מותרים לשימוש ובהתאם לתנאים שקבע, ואינו חומר מסייע ייצור או חומר טעם וריח - :: (1) הוא בעל מבנה ראשוני חדש ברמה המולקולרית או עבר שינוי מכוון במבנה הראשוני ברמה המולקולרית ואין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל לפני פברואר 2006; :: (2) הוא מכיל אורגניזם שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית (Genetically Modified Organism) או חלק ממנו; :: (3) הוא מכיל צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם, פטרייה או אצה או שבודד מהם, שאין לגביהם ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל, ולמעט אנזימים; :: (4) הוא יוצר בתהליך ייצור, למעט תהליך ניקוי וחיטוי, שלא נעשה בו שימוש בישראל לגבי המזון או רכיב המזון המסוים, והתהליך גרם לשינוי משמעותי בהרכב המזון, במבנהו או ברכיביו, והשפיע על ערכו התזונתי, על תכונותיו בקשר לחילוף החומרים בגוף או על רמת החומרים הבלתי רצויים במזון; :- "מזון ייחודי" - תוסף תזונה, מזון חדש ומזון ייעודי; :- "מזון ייעודי" - מזון המותאם לצרכים בריאותיים או תזונתיים מיוחדים בהתאם לגיל, מין ומצב תחלואה, שיש לעשות בו שימוש בפיקוח והתוויה רפואיים או תזונתיים, והמיועד להזנה מלאה או חלקית של מי שסובל מבעיות פיזיות או מטבוליות או מהפרעות במערכת העיכול, ובכלל זה הפרעות ספיגה, לעיסה או בליעה, והכול בין שנצרך בדרך של בליעה או לעיסה ובין בדרך אחרת, למעט בהזנה תוך-ורידית; :- "מזון רגיל" - מזון שאינו מזון רגיש; :- "מזון רגיש" - מזון שהשר הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות [[סעיף 59]] או מזון שמנהל שירות המזון הכריז עליו שהוא מזון רגיש בהכרזה זמנית לפי הוראות [[סעיף 62]]; :- "מחולל מחלה" ((-)) (((נמחקה);)) :- "מכירה" - בסיטונאות או בקמעונאות, באופן מקוון, ברוכלות או בכל דרך אחרת, בין בלא תמורה ובין בתמורה, ובכלל זה תמורה ישירה, עקיפה, מותנית או נדחית, ולרבות - :: (1) הצעה למכור; :: (2) פרסום והצגה; :: (3) החלפה או המרה; :: (4) אחסנה או החזקה; :: (5) הפצה, הספקה או חלוקה; :: (6) הובלה, משלוח או העברה; :- ”המנהל” – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך; :- ”מנהל היחידה הווטרינרית” – מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון, או רופא וטרינר עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לענין הוראות [[פרק ח׳]], כולן או מקצתן; :- ”מנהל השירותים הווטרינריים” – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או רופא וטרינר עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוא הסמיך לעניין הוראות [[פרק ח׳]], כולן או מקצתן; :- "מעבדה בישראל" - מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה מוכרת; :- "מעבדה מוכרת" - מעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון לפי [[סעיף 170]]; :- "מפקח" - מי שהשר הסמיכו לפי [[סעיף 244]]; :- "מרשם היבואנים" - המרשם המתנהל לפי [[סעיף 102(ב)]]; :- "משווק" - מי שעוסק במכירת מזון; :- "משווק גדול" - ספק גדול או קמעונאי גדול, כהגדרתם [[בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד-2014]]; :- "משקה משכר" - משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה; :- "נושא משרה בתאגיד" - מנהל התאגיד, מנהל אבטחת איכות בתאגיד או כל תפקיד דומה גם אם תוארו שונה וכן כל בעל תפקיד בכיר בתאגיד בתחום איכות המזון ובטיחותו, ולרבות בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה" - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :- "נותן רישיון ייצור" - מנהל שירות המזון או רופא מחוזי; :- "ניהול סיכונים" - ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות המתייחס לסיכון הנשקף מהמזון; :- "נמל" - נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי; :- "סימון מזון" - מידע על מזון, בין באמצעות תווית ובין בדרך אחרת, לרבות ציונו, כינויו, התווייתו או תיאורו בדרך אחרת, ובכלל זה אזהרות, וכן כל דבר מודפס, מצויר או מתואר בדרך אחרת, והכול בין שהוא מופיע על מזון, ובין שהוא צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו, מופיע על כלי קיבול של המזון או חלק בלתי נפרד מאריזתו; :- "סמל ייצור נאות" - סמל המסמל כי המזון המסומן בו מיוצר בידי יצרן שהוא בעל אישור ייצור נאות, בצורה, גודל, מאפיינים ודרך סימון כמפורט [[בתוספת הראשונה א']]; :- "עוסק במזון" - מי שעיסוקו במזון; :- "עיסוק במזון" - ייצור, ייבוא או מכירה של מזון; :- "עקיבות" - היכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם ששימשו לייצורו או חומר אחר המיועד או הצפוי להיות משולב במזון, והכול בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה ולרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים, מגורמים בישראל ובחוץ לארץ, ומגורמים שהחזיקו, אחסנו, הובילו או עיבדו בכל דרך שהיא את חומרי הגלם או המזון; :- "פעילות טיפול בתוצרת חקלאית" - כל אחת מאלה: :: (1) איסוף, מיון ואריזה של ביצים טריות ובקליפתן, וכן סימון על גבי ביצים כאמור; לעניין זה "טריות" - לאחר ההטלה, בלא טיפול כלשהו, למעט שטיפה, שימון או ציפוי; :: (2) גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם ושחיטתם; :: (3) גידול, קטיף, איסוף, מיון, אריזה וסימון של תוצרת חקלאית מן הצומח, טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד, וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית אריזה של ירקות או פירות לפי [[חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א-2011]]; :: (4) דיג ומיון של דגים, לרבות סרטנים ורכיכות, בסמוך לאחר הדיג; :: (5) ציד; :: (6) חליבה, אחסון חלב גולמי והובלתו עד שער המחלבה; :: (7) כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת; :: (8) טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו [[בסעיף 177]]; :- "פקודת בריאות הציבור (מזון)" - פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983; :- "פקודת ההסגר" - [[פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ"א-1981]]; :- "פקודת הייבוא והייצוא" - [[פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979]]; :- "פקודת מחלות בעלי חיים" - [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985]]; :- "פקודת הרוקחים" - [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981]]; :- "רופא מחוזי" - רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית; :- ”רופא ממשלתי” – כל אחד מאלה: :: (1) רופא מחוזי, רופא הממונה עליו ורופאים הכפופים לו במחוז או בנפה; :: (2) רופא וטרינר שהוסמך כרופא ממשלתי על ידי מנהל היחידה הווטרינרית, והוא אחד מאלה: עובד המדינה, עובד רשות מקומית או עובד התאגיד; לעניין פסקה זו, ”תאגיד” – כהגדרתו [[בסעיף 177]]; :: (3) בתקופת המעבר כהגדרתה [[בסעיף 223]] – גם רופא וטרינר שהוא עובד רשות מקומית או רופא וטרינר כאמור [[בסעיף 230(א)(2)]]; :- "רישיון אחסנה" - רישיון לאחסון בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 150(א)(1)]]; :- "רישיון הובלה" - רישיון להובלה בטמפרטורה מבוקרת שניתן לפי [[סעיף 149(1)]]; :- "רישיון ייצור" - רישיון לייצור מזון שניתן לפי [[סעיף 29]]; :- "רישיון עסק" - רישיון, היתר, לרבות היתר זמני או אישור לפי [[חוק רישוי עסקים]], שעניינו מזון, לרבות הובלת מזון או אחסון מזון; :- "רשות מקומית" - עירייהאו מועצה מקומית, או איגוד ערים לרבות איגוד ערים לשירותים וטרינריים; :- "הרשם" - רשם של יבואני מזון שמונה לפי [[סעיף 102(א)]]; :- "שיווק קמעונאי" - מכירת מוצר ישירות לצרכנים; :- "שירות הסגר" - כמשמעותו [[בסעיף 1 לפקודת ההסגר]]; :- "שירות המזון" - שירות המזון הארצי במשרד הבריאות; :- "תבלין" - צמח או חלקי צמחים המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון ייבוש ובין שלא עברו תהליך כאמור, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי; :- "תווית" - סימון המופיע על מזון, צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו או כחלק בלתי נפרד מהאריזה ומתייחס למזון או לכלי קיבול המכיל אותו; :- "תוסף מזון" - חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, ואינו משמש כרכיב אופייני של המזון, בין אם יש לו ערך תזונתי ובין אם לאו, והוספתו למזון היא למטרה טכנולוגית בייצור, בהובלה או באחסון, והוא, תוצרי הלוואי שלו או תוצרי הפירוק שלו, נועדים, צפויים או הופכים למרכיב במזון, באופן ישיר או עקיף, או נותרים במזון באופן המשפיע בצורה אחרת על תכונות המזון, ולמעט מזהם, חומר טעם וריח וחומר המוסף למזון כרכיב תזונה; :- "תוסף תזונה" - ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הם להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה, ולמעט - :: (1) תכשיר רשום כפי שנרשם בפנקס התכשירים המתנהל לפי [[סעיף 47א לפקודת הרוקחים]]; :: (2) צמח מרפא לפי [[פקודת הרוקחים]], ובלבד שאינו נצרך כמזון שגרתי; :- "תחנת הסגר" - מקום בנמל או בסמוך לו שיש בו שירות הסגר, כמשמעותו [[בסעיף 1 לפקודת ההסגר]]; :- "תנאי ייצור נאותים" - תנאי בקרה, לרבות בקרת איכות ובטיחות, לפי תקנים בין־לאומיים מקובלים שנועדו להבטיח את התקיימותם של התנאים, התקנים או ההוראות המהותיים החלים על ייצור ושיווק המזון, לרבות לפי הוראות ותנאים שהורה היצרן בעניינים אלה; :- "תעודות" - כל אחת מאלה: :: (1) אישור מוקדם לייבוא; :: (2) אישור קבלת הצהרה; :: (3) תעודת יבואן רשום; :: (4) תעודת שחרור; :- "תעודת יבואן רשום" - כמשמעותה [[בסעיף 102]]; :- "תעודת שחרור" - תעודה שמנפיק שירות ההסגר ליבואן לשם שחרור של משלוח מזון מתחנת הסגר, לפי הוראות [[סעיף 81]]; :- "תקנים בין־לאומיים מקובלים" - התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, היבוא וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP - Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק: :: (1) תקנים של המכון הבין־לאומי לתקינה The International Organization for Standardization (ISO)‎; :: (2) תקני ה-Food Hygiene Basic Texts של Codex Alimentarius; :: (2א) תקנים של BRC - British Retail Consortium; :: (2ב) תקנים של FSSC 22000 - Food Safety System Certification; :: (2ג) תקנים של IFS - International Featured Standards; :: (3) כל תקן בין־לאומי או אסדרה בין־לאומית אחרים המקובלים בקרב המדינות המפותחות, שקבע השר לעניין זה; :- "השר" - שר הבריאות. == פרק ב': הבטחת תקינות המזון ואיכותו == @ 3. מניעת סכנה לבריאות הציבור והבטחת תקינות המזון ואיכותו (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) : (א) השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות לשם הגנה על בריאות הציבור, ובכלל זה הוראות בדבר נקיטת אמצעים למניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון או מעיסוק במזון, למניעת חשש לסכנה לבריאות הציבור כאמור או למניעת מעשה או מחדל העלולים להביא לחשש כאמור. :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), תשל״ט–1979]].)) :: ((פורסמו [[תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), התשמ״ג–1983]].)) :: ((ראו גם [[תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס״ט–2009]].)) : (ב) השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע בתקנות הוראות לשם שמירה על בטיחותו של מזון, איכותו ותקינותו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: :: (1) בטיחותו, איכותו, מהותו ותכונותיו של מזון, לרבות פירוט של דרישות או תקנים שיחולו בנוגע למזון; :: (2) סימון נאות של מזון, לרבות סימון תזונתי של סוכרים במזון, הימצאות גלוטן במזון, חובת סימון אזהרת חנק על גבי אריזות של מוצרים מסוימים וסימון אזהרה בשלט במקום הממכר נוסף על אזהרה על אריזת מוצרים, לרבות בדרך של פרסום, וכן לעניין שפת הסימון; :: (3) נטילת דוגמאות מזון ובדיקתן; :: (4) אריזת מזון וחומרים הבאים במגע עם מזון. :: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי אוכל), 1935]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (בשר המובא מחו״ל), 1938]].)) :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), תש״י–1950]].)) :: ((פורסם [[צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), תשט״ו–1955]].)) :: ((פורסם [[צו ההגנה (הובלת חלב), תשט״ז–1956]].)) :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), תשי״ח–1958]].)) :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), תשי״ח–1958]].)) :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), תש״ך–1959]].)) :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), תשכ״א–1960]].)) :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), תשכ״א–1960]].)) :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960]].)) :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), תשכ״ג–1963]].)) :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), תשל״ו–1975]].)) :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), תשל״ו–1975]].)) :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), תשל״ו–1975]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה), תשל״ז–1977]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), תשל״ח–1978]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), תשל״ח–1978]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), תשל״ט–1979]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), תשל״ט–1979]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), תשל״ט–1979]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור אריזה), תשל״ט–1979]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ״ג–1983]].)) :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ״ד–1983]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר), התשמ״ד–1984]].)) :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ״ד–1984]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ״ו–1985]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (מזון דיאטתי וממתיקים), התשמ״ז–1987]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תחליף לחלב־אם), התש״ן–1990]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה), התשנ״א–1991]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ״ג–1992]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ״ג–1993]].)) <!-- ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים), התשנ״ג–1993]].)) --> :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (אריזת מזון המכילה חפץ), התשנ״ה–1995]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), התשנ״ו–1996]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ״ו–1996]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ״ז–1997]].)) :: ((פורסמו [[צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס״א–2001]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (מניעת הטעיה באריזות מזון), התשע״ג–2012]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם), התשע״ד–2014]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח–2017]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים), התשע״ט–2018]].)) : (ג) תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו דרך כלל או ביחס לאזור או למקום שיפורטו, וכן יכול שיהיו כלליות או לקבוצות או לסוגים שונים של מזון או למזון מסוים, לרבות לאוכלוסייה שלה מיועד המזון, ויכול שיאסרו, יגבילו או יתירו סימון או פרסום לגבי עניין מסוים שנקבע בהן במפורש. : (ד) במקרה של סתירה בין תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים להלן, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עמו במגע, יגברו הוראות התקנות: :: (1) מזהמים כימיים; :: (2) מזהמים ביולוגיים; :: (3) שאריות חומרי הדברה; :: (4) תוספי מזון; :: (5) חומרי טעם וריח; :: (6) חומרים מסייעי ייצור; :: (7) טמפרטורה מבוקרת; :: (8) אורך חיי מדף מרביים; :: (9) סימון מזון שעניינו הרכב המזון, השימוש בו או צריכתו, הנדרש לצורך בטיחות המזון ובריאות הציבור; :: (10) מזון ייחודי. : (ה) תקנות בעניין טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו [[בסעיף 177]], טעונות התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, למעט אם התקנות מסדירות שיווק של בשר או מסדירות את תהליך הייצור של מזון מסוים או סוג מסוים של מזון, והפעילות היא חלק משיווק הבשר או מתהליך הייצור, לפי העניין. : (ו) (((בוטל).)) : (ז) התקנת תקנות לפי סעיף זה, שעניינן אורך חיי מדף של מזון המיוצר על ידי יצרן מזון שהוא יצרן נאות כמשמעותו [[בסעיף 23]], טעונה גם אישור של ועדת החריגים לפי הוראות [[סעיף 313א]]. @ 3א. החלת הוראות האיחוד האירופי על מזון (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א) הוראות האיחוד האירופי המנויות [[בתוספת השנייה א']], יחולו בישראל על מזון, ועל עניינים שבסמכות השר לפי חוק זה, בהחרגות, בתנאים, בשינויים או בהרחבות הקבועים לגביהן [[בטורים א' עד ג' באותה תוספת]] ובכפוף להוראות סעיף זה, וכן בעדכונים להוראות כאמור שנקבעו בצו לפי סעיפים קטנים (ד)(1) או (ט) או שנקבעו בהודעה או בצו לפי סעיף קטן (ד1) (בחוק זה - ההוראות המאומצות). : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ההוראות שלהלן לא יהיו הוראות מאומצות, אלא בכפוף לאמור להלן או אם נקבע במפורש אחרת [[בטור ג' בתוספת השנייה א']], ולעניין פסקה (2) - גם בהתאמות שייקבעו באותו טור: :: (1) התייחסות או הפניה להוראת האיחוד האירופי שאינה הוראה מאומצת, המופיעה בהוראה המנויה [[בתוספת השנייה א']]; :: (2) הוראת האיחוד האירופי שעניינה הטלת חובה על מוסדות האיחוד האירופי, ובכלל זה על הנציבות או על המדינות החברות, לרבות לעניין חובתן לדווח, לקיים היוועצות, להתקין תקנות משלימות או לעניין יחסי הגומלין ביניהן. : (א2) בכל הנוגע למזון או לעניינים שבסמכות השר לפי חוק זה, יחולו לגבי התייחסות או הפניה כאמור בפסקה (1) לסעיף קטן (א1) שלא נקבע לגביה במפורש כי היא חלה כאמור באותו סעיף קטן, ולגבי עניינים שהוחרגו מהוראות האיחוד האירופי [[בטור א' בתוספת השנייה א']], הוראות חקיקת המזון המקומית. : (א3) עניינים המנויים [[בטור ב' בתוספת השנייה א']] אינם הוראות מאומצות ולא יחולו לגביהם הוראות חקיקת המזון המקומית או הוראות דין ישראלי אחר שצוין באותו טור. : (א4) נקבעו [[בטור ג' בתוספת השנייה א']], שינויים או תנאים בהוראות האיחוד האירופי או הרחבות להוראות כאמור, יחולו ההוראות האמורות בתנאים, בשינויים או בהרחבות כאמור; לעניין זה, "הרחבה" - החלה על חומרים, מוצרי מזון או תהליכים נוספים של הוראות האיחוד האירופי וכן קביעת תנאים והוראות נוספים לגבי חומרים, מוצרי מזון ותהליכים שלגביהם חלות הוראות האיחוד האירופי. : (א5) נקבעה בהוראות המאומצות חובה על עוסק במזון לדווח לרשויות המוסמכות, תחול במקומה חובה לדווח למנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו לכך, לפי דרישתו. : (ב) הנוסח המחייב של הוראות האיחוד האירופי יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגום מהימן ומקצועי שלו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלתן בישראל, לרבות מועד החלת כל עדכון שלהן; בפרסום כאמור יפורטו גם ההחרגות, התנאים, השינויים וההרחבות להוראות האיחוד האירופי הקבועים לגביהן [[בתוספת השנייה א']]. : (ג) תוקנו הוראות האיחוד האירופי (בסעיף זה - השינוי), יפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט הודעה על השינוי ואת הדרך להגשת הערות לגבי החלתו בישראל, לרבות המועד להגשת הערות אלה שיהיה 14 ימים ממועד פרסום ההודעה; ההודעה תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית ולגבי שינוי שאינו בנספח (Annex) - גם את עיקריו; מנהל שירות המזון ימסור ליועץ המשפטי לממשלה העתק מההודעה, אלא אם כן מדובר בהחלת שינוי בנספח (Annex) להוראות המאומצות בלבד כאמור בסעיף קטן (ד1) (בסעיף זה - שינוי בנספח). : (ד)(1) חלף המועד לקבלת הערות הציבור לפי סעיף קטן (ג), יקבע השר צו בדבר החלת השינוי בישראל (בסעיף זה - העדכון) בציון המועד לכניסת העדכון לתוקף; תרגום מהימן ומקצועי לעברית של נוסח השינוי יפורסם באתר האינטרנט לא יאוחר ממועד פרסום הצו. :: (2) מועד הכניסה לתוקף של העדכון יהיה במועד כניסתו לתוקף של השינוי, אך לא לפני יום פרסום הצו ברשומות, או במועד מאוחר יותר שקבע השר בצו כאמור, לגבי השינוי או חלק ממנו, לשם הקלה עם העוסקים במזון או לשם היערכות מעבדה בישראל, ובלבד שמועד מאוחר כאמור ייקבע לא יאוחר משנה ממועד כניסתו לתוקף של השינוי או ממועד פרסום הצו ברשומות, לפי המאוחר, ולעניין הוראות בדבר סימון מזון - לא יאוחר משנתיים מאותו מועד. :: (3) בצו כאמור בפסקה (1) רשאי השר - ::: (א) לקבוע מועדים שונים לעניין כניסה לתוקף של העדכון לגבי ייצור, יבוא או מכירה של מזון; ::: (ב) (((נמחקה).)) :: (4) בלי לגרוע מהוראות [[פרק ז']], ניתן צו לפי סעיף קטן זה, יהיה אפשר להמשיך לשווק מזון שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני כניסת העדכון לתוקף לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, עד תום חיי המדף של המזון, אלא אם כן נקבע בצו כאמור אחרת, ולעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה למתן תעודת השחרור מתחנת ההסגר כמועד ייבוא המזון. :: ((לרשימת הצווים וההודעות ראו הוראות האיחוד האירפאי המנויות [[בתוספת שנייה א']].)) : (ד1) לעניין שינוי בנספח, יחולו הוראות סעיף קטן (ד) בשינויים אלה: :: (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), החלת שינוי בנספח תיקבע בידי מנהל שירות המזון, בהודעה שתפורסם ברשומות בתוך שישה חודשים לכל המאוחר מיום כניסת השינוי בהוראת האיחוד האירופי לתוקף, ובה יצוין מועד כניסתה לתוקף; לא ניתנה הודעה עד המועד כאמור, רשאי המנהל הכללי של המשרד לפרסם הודעה כאמור בתוך 60 ימים מתום ששת החודשים כאמור, אולם אין בכך כדי לגרוע מסמכות השר לתת צו בעניין זה גם לאחר תום התקופה האמורה; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) לא יראו עוסק במזון כמי שהפר את ההוראות המאומצות רק משום שפעל לפי שינוי בנספח, לפני תחילתם של צו או של הודעה לפי סעיף קטן זה להחלת העדכון לשינוי כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: ::: (א) פעולתו נעשתה לאחר הכניסה לתוקף של השינוי בדין האירופי; ::: (ב) מנהל שירות המזון טרם פרסם הודעה לציבור כאמור בסעיף קטן (ג) על השינוי, ואם פרסם הודעה כאמור, היא אינה כוללת כוונה שלא להחיל את השינוי או להחריגו בהחרגות או בהגבלות; ::: (ג) שר הבריאות טרם פרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה לפי [[סעיף 313א(ה) סיפה]], על פנייה לוועדת חריגים לעניין אי-החלת השינוי או החלתו בהחרגות או בהגבלות שלא יאפשרו את הפעולה. :: ((לרשימת הצווים וההודעות ראו הוראות האיחוד האירפאי המנויות [[בתוספת שנייה א']].)) : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), החליט השר שלא להחיל את השינוי, כולו או חלקו, או להחילו בתנאים, יפנה לקבלת המלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]], ואם המליצה ועדת החריגים לתמוך בהחלטת השר יקבע השר בצו את החרגת השינוי, כולו או חלקו, או את התנאים שבהם יחול השינוי, לפי העניין. : (ו) השר רשאי, בצו - :: (1) לשנות את [[התוספת השנייה א']], ובכלל זה להוסיף להוראות המאומצות הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי ובלבד שאין בשינוי כאמור כדי לגרוע הוראה מחייבת כאמור מההוראות המאומצות; על צו לפי פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה); :: (2) לקבוע החרגות, תנאים, שינויים והרחבות להוראות המאומצות, [[בתוספת השנייה א']], לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]]. : (ז) צו לפי סעיפים קטנים (ה), (ו), (ח) או (ט)(1) או (2), המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי או מחיל אותה בתנאים או בהחרגות או המשנה הוראה מההוראות המאומצות או הקובע או משנה תנאי, הרחבה או החרגה, והכול באופן המשנה את [[התוספת השנייה א']], טעון גם אישור הוועדה, ובצו כאמור תתוקן בהתאם [[התוספת השנייה א']] כאמור בהוראות [[סעיף 313]]. : (ז1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו), הרחבה המתירה או המאפשרת שימוש בתהליך, במוצר מזון, בחומר או בכמויות מעבר למה שמותר לפי נספח להוראה מאומצת, טעונה התייעצות של השר עם הוועדה המקצועית המייעצת לפי [[סעיף 3ב]], במקום המלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]]. : (ח)(1) צו לתיקון [[התוספת השנייה א']] הנוגע [[לפרטים 1 עד 4 באותה תוספת]], לגבי מזון שהוא בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, או הנוגע [[$ אותה תוספת|לפרט 4]] לגבי פירות טריים או ירקות טריים וצו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין שאריות תכשירים כימיים לשימוש על בעלי חיים ובמיתקנים לבעלי חיים או שאריות תרופות וטרינריות, כך שתחול על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, טעונים גם הסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר; ראש הממשלה רשאי, לבקשת השר או שר החקלאות ופיתוח הכפר, לקבוע, בצו, תיקון כאמור ויחולו על צו זה הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים. :: (2) צו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין סימון מזון, כך שתחול על בשר גולמי וביצים טריות בקליפתן, טעון גם התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר. : (ט) ראש הממשלה רשאי לתת צו כמפורט בפסקאות (1) עד (3) להלן לגבי שינוי בהוראות המאומצות בנושא כאמור בסעיף קטן (ח)(1), ובלבד ששר החקלאות ופיתוח הכפר ביקש זאת בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הצו או ההודעה כאמור בפסקה (1) או (2), או בתוך שישה חודשים ממועד פרסום השינוי כאמור בפסקה (3) להערות הציבור, לפי העניין: :: (1) לבטל צו או הודעה שניתנו לפי סעיף קטן (ד) או (ד1), לפי העניין; :: (2) לקבוע החרגות, תנאים, שינויים או הרחבות לגבי צו או הודעה שניתנו לפי סעיף קטן (ד) או (ד1), לפי העניין; :: (3) אם השר החליט על אי-החלת שינוי לפי הוראות סעיף קטן (ה) - לתת צו לעדכון לגבי השינוי האמור; :: על צו של ראש הממשלה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים, לפי העניין. : (י) במקרה של סתירה בין ההוראות המאומצות ובין חקיקת המזון המקומית בנושאי האסדרה שבהם עוסקות ההוראות המאומצות, יגברו ההוראות המאומצות. : (יא)(1) לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל ההוראות המאומצות ולא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות. :: (2) לא ייקבעו הפרות של הוראות מאומצות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי ולא יוטל עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות, אלא אם כן ההפרות מנויות [[בתוספת שנייה ב']] ובהתאם להוראות לפי [[פרק י"א]]. : (יב) (((בוטל).)) @ 3ב. ועדה מקצועית מייעצת (תיקון: תשפ"ד-3) : (א) השר ימנה ועדה מקצועית מייעצת לעניין הרחבה כאמור [[בסעיף 3א(ז1)]] שלגביה לא תידרש המלצת ועדת חריגים כאמור [[באותו סעיף]]. : (ב) חברי הוועדה המקצועית המייעצת יהיו בעלי תואר אקדמי בתחום המזון או בעלי ידע וניסיון משמעותיים בתחום זה, והם: :: (1) מנהל שירות המזון ושני עובדי שירות המזון, ואחד מהם, לפי קביעת מנהל שירות המזון, יהיה היושב ראש; :: (2) נציג שר הבריאות מקרב עובדי משרדו; :: (3) נציג שר הכלכלה והתעשייה מקרב עובדי משרדו; :: (4) נציג שר החקלאות וביטחון המזון מקרב עובדי משרדו; :: (5) נציגים מקרב הציבור כלהלן: ::: (א) שניים עד שישה מומחים; ::: (ב) נציג של ארגון יצרני מזון; ::: (ג) נציג של ארגון משווקי מזון; ::: (ד) נציג של ארגון יבואני מזון; ::: (ה) נציג של ארגון חקלאים. : (ג) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המקצועית המייעצת תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות; הודעה על מינוי חבר הוועדה המקצועית המייעצת תפורסם ברשומות. : (ד) הוועדה המקצועית המייעצת רשאית לזמן לדיוניה מומחים ובעלי ידע בנושאים מקצועיים או לבקש מהם חוות דעת, אם ראתה שהדבר דרוש לשם גיבוש עמדתה. : (ה) חמישה מבין חברי הוועדה ובהם היושב ראש וחבר אחד לפחות כאמור בסעיף קטן (ב)(5)(א), יהיו מניין חוקי לישיבותיה ובלבד שכל חברי הוועדה הוזמנו לישיבה. : (ו) עוסק במזון וחבר הוועדה המקצועית המייעצת רשאים לפנות לוועדה המקצועית המייעצת בבקשה להרחבה לפי [[סעיף 3א(ז1)]], בהתאם להנחיות שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט. : (ז) הוועדה המקצועית המייעצת תקבע את סדרי עבודתה; החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים - יכריע יושב ראש הוועדה. : (ח) החלטות הוועדה המקצועית המייעצת לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו. : (ט)(1) חבר הוועדה המקצועית המייעצת לא יטפל בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדה ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו. :: (2) נודע לחבר הוועדה המקצועית המייעצת שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בפסקה (1), יודיע על כך ליושב ראש הוועדה, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין ולא יטפל בנושא האמור. :: (3) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר הוועדה המקצועית המייעצת להביא בחשבון גם את עניינם של הגוף או האוכלוסייה שהוא נציגם, ככל שהם קשורים לחוק זה, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. :: (4) לעניין זה - :::- "טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לישיבות הוועדה המקצועית המייעצת; :::- "עניין אישי" - לרבות עניין אישי של קרובו, עניין של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו, או עניין של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו; :::- "קרוב" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה של האדם, לרבות בן משפחה כאמור שהוא שלוב (חורג) וכן כל אדם הסמוך על שולחנו, וכן שותף, מעסיק או עובד שלו. @ 4. ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לחיקוק : עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי [[סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה "חקיקת המזון"]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור. @ 4א. ייצור, יבוא או מכירה של מזון בניגוד להוראות המאומצות (תיקון: תשפ"ב) : עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי [[סעיף 2|בפסקה (1א) להגדרה "חקיקת המזון"]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור. @ 5. ייצור, ייבוא או מכירה של מזון פסול (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) : (א) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שמתקיים לגביו אחד מאלה: :: (1) המזון אינו ראוי למאכל אדם; :: (2) המזון יוצר, יובא או נמכר בתנאי תברואה בלתי נאותים; :: (3) יש במזון גורם רעיל או מזיק, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות או בתקנים רשמיים לפי [[חוק התקנים]] החלים על מזון, לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון, ובמידה שהותרה כאמור; ואולם, לעניין גורם רעיל או מזיק שלגביו חלות ההוראות המפורטות [[בתוספת השנייה א']], תחול הוראת פסקה זו רק על מזון מסוג שהוחרג מתחולת אותן הוראות [[בטור א' לאותה תוספת]] או על נושאים שהוחרגו מתחולתן [[התוספת האמורה|בטור האמור]]; :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) נמצא במזון גוף זר שאינו חלק מהחומרים המשמשים באופן שיטתי בייצור אותו מזון; :: (6) אריזת המזון נפגמה באופן העלול לחשוף את המזון בתוכה לזיהום, לגורמי סיכון סביבתיים או לרקב; :: (7) המזון התקלקל, ובלבד שהקלקול אינו על פי אופיו והרכבו של המזון, ולרבות כל אחד מאלה: ::: (א) אריזתו התנפחה; ::: (ב) יש בו עובש נראה לעין; ::: (ג) רכיב בו תסס או החמיץ. : (ב) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שלא בהתאם להוראות שחלות עליו, לפי העניין, לפי [[סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים]]. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) בסעיף זה, "גורם רעיל או מזיק" - אחד מאלה: :: (1) מזהם כימי מסוג כמפורט [[בחלק א' לתוספת הראשונה]]; :: (2) מזהם ביולוגי; :: (3) גורם רעיל או מזיק מסוג אחר, כמפורט [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]]. @ 6. ייצור, ייבוא או מכירה של מזון שיש בו ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות המזון או באיכותו : עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שיש בו ליקוי מהליקויים המפורטים להלן במידה העלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו: : (1) המזון רקוב או שיש בו רקב; : (2) המזון עבר שינוי לא אופייני של צבע, מרקם, ריח או טעם שלא כחלק שיטתי מתהליך ייצורו; : (3) המזון הושחת; : (4) נמצא במזון או התווסף לו או לאריזתו, חומר רעיל או מזיק, דבר אחר שלא צריך להימצא בו, או מזהם, ובכלל זה מזהם ביולוגי או כימי; : (5) חסר בו רכיב או חומר שצריך להימצא בו, כולו או חלקו, והכול בין שהרכיב או החומר מופיע ברכיבי המזון על גבי התווית ובין אם לאו. @ 7. הצעת מזון לציבור העלול לפגוע בבריאותו : לא יציע אדם לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, והכול אם הוא עלול לפגוע בבריאות של אדם. @ 8. הוספת חומרים למזון (תיקון: תשפ"ד-3) : (א) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, אלא אם כן השר קבע כי התוסף או החומר מותרים לשימוש ובתנאים שקבע. :: (((החל מיום 1.1.2028):)) השר רשאי לקבוע תוספי מזון וחומרי טעם וריח שיהיו אסורים בשימוש במזון או לקבוע תנאים לעניין תוספי מזון או חומרי טעם וריח שיותרו בשימוש במזון. : (ב) (((יבוטל ביום 1.1.2028):)) :: (1) לא ייצר יצרן מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שנקבעו לגביו הוראות בתקנות, אלא בהתאם לאותן הוראות. :: (2) לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון הכולל חומר כאמור בפסקה (1) אלא בהתאם להוראות כאמור באותה פסקה. : (ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ושיווק של תוספי מזון, חומרי טעם וריח וחומרים מסייעי ייצור או שימוש בהם בייצור מזון. @ 9. עיבוד בשר (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ד-3) : (א) בסעיף זה - ::- "בהמות" - רשימת הבהמות כמפורט [[בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים]]; ::- "בעלי חיים החיים במים" - דגים, לרבות סרטנים ורכיכות; ::- "בשר" - חלקים ניתנים לאכילה של בהמות, עופות ובעלי חיים החיים במים, עם עצמות או בלעדיהן ועם עור או בלעדיו; ::- "בשר טרי" - בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט צינון בטמפרטורה שלא עלתה על ארבע מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס, ובלבד שנשמרו טעמו, צבעו, ריחו ומרקמו הטבעיים של הבשר; ::- "בשר מיושן" - שרירי שלד של בשר בהמות טרי שעברו תהליך של הבחלה טבעית בטמפרטורה שלא עלתה על שתי מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס במשך ארבעה עשר ימים רצופים לפחות; ::- "בשר מיושן קפוא" - בשר מיושן שהוקפא לאחר תהליך ההבחלה; ::- "בשר קפוא" - בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט הקפאה בטמפרטורה פנימית שלא עלתה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס; ::- "מוצר בשר מעובד" - מוצר המיוצר מבשר טרי או מבשר קפוא שעבר עיבוד, ושאינו מוכן לאכילה, לרבות מוצר המכיל בשר; ::- "עופות" - רשימת העופות כמפורט [[בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים]]; ::- "עיבוד" - עיבוד מכל סוג שהוא של בשר, לרבות הוספת מים, תבלינים, חומרי כבישה או חומרים אחרים, וכן הפשרה וכבישה, ולמעט טיפול בבשר גולמי. : (ב) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, אלא אם כן הוא בשר טרי, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא או בשר קפוא, בהתאמה. : (ג) עוסק במזון לא יוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר מכל סוג שהשר קבע לגביו הגבלות או איסורים לפי הוראות סעיף קטן (ו)(1). : (ד) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר מעובד אלא אם כן הוא מסומן במילים "מוצר בשר מעובד", "מוצר עוף מעובד" או "מוצר דג מעובד", בהתאמה, למעט אם קבע השר אחרת לעניין סימון מוצר כאמור ששיעור הבשר שהוא מכיל נמוך משיעור שיקבע. : (ה) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר קפוא שהופשר אלא אם כן הוא ארוז מראש ומסומן במילים "מוצר בשר מעובד מופשר". : (ו) השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות את כל אלה, ורשאי הוא לקבוע הוראות כלליות או לסוגים שונים של מוצר בשר מעובד: :: (1) סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד והגבלות על הוספת חומרים למוצר כאמור ועל אופן שיווקו; :: (2) אופן סימון שיעור המים שמכיל מוצר בשר מעובד שלא עבר טיפול בחום, ודרכי חישוב של שיעור המים המוסף במוצר בשר מעובד מסוים; :: (3) אופן סימון מוצר בשר טרי, בשר מעובד, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, ובשר קפוא, לרבות אופן סימון החומרים והמים שהוספו במהלך העיבוד, גודל האותיות, וכללים נוספים בדבר האריזה. : (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 8]]. @ 10. הסדרת חומרים הבאים במגע עם המזון : לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, נאסרו או הוסדרו בחקיקת המזון, אלא כאמור בחקיקה האמורה. @ 11. הסדרת שימוש בשאריות מזון : (א) בסעיף זה, "שאריות" - מזון שניטש, הושלך או נזרק, לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם. : (ב) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור שאריות מזון ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות למעט במקרים שעליהם הורה מנהל שירות המזון ופורסמו ברשומות. : (ג) מנהל שירות המזון רשאי להורות, בהוראה שתפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט, כי מה שנותר ממזון לאחר עיבודו ייחשב שאריות לעניין סעיף זה; הוראה לפי סעיף זה יכול שתהיה, בין השאר, בנוגע למזון מסוים או בנוגע לדרך עיבוד מסוימת. @ 12. תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ג-3, תשפ"ד-3) : (א) לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף. : (ב) לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו כפי שקבע היצרן של אותו מזון, חלף. : (ג) לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו כפי שקבע יצרן המזון האמור, חלף, ואולם בעל רישיון ייצור רשאי לעשות שימוש בתהליך ייצור בחומר גלם שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי ושהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף אם התקיימו ביצרן כל אלה: :: (1) בידיו אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי [[סעיף 41(ב)]]; :: (2) הוא קיבל את אישורו בכתב של יצרן חומר הגלם להארכת תקופת השימוש מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש כפי שיקבע, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך, או שיש לו נוהל להארכת חיי מדף במסגרת אישור ייצור נאות או במסגרת יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (1); :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) הוא שומר כל מסמך הנדרש לפי פסקה (2), כל עוד המזון המיוצר לא הועבר לאחר. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא יראו באחסנה או בהובלה של מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, חלף, הפרה של הוראות סעיף זה, אם המזון כאמור מאוחסן במחסן או באמצעי ההובלה בנפרד מיתר המזון ומסומן באופן ברור ובולט כי הוא אינו מיועד למכירה אלא להשמדה או להחזרה ליצרן או ליבואן, לפי העניין. : (ה) על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע תנאים לעניין שימוש במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, או מכירתו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי מזון שונים ולגבי עוסקים שונים במזון. @ 13. איסור ייחוס סגולות מרפא למזון (תיקון: תשפ"ד-3) : לא ייחס אדם למזון סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו, או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בדרך של סימון, או פרסום, אלא אם כן הותר הדבר לפי חקיקת המזון. @ 14. התאמת הסימון והמסמכים למזון : (א) לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, אלא אם כן הותר הדבר בחקיקת המזון. : (ב) לא ימסור ולא יפרסם יצרן או יבואן מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, לפי העניין, ושאינו תואם את המזון, ובכלל זה מידע הנוגע לתהליך ייצור המזון, מהותו, רכיביו או תכונותיו. : (ג) לא ימסור ולא יפרסם משווק מידע - :: (1) בנוגע למזון שאינו ארוז מראש בידי היצרן - אם המידע אינו תואם את המזון; :: (2) בנוגע למזון הארוז מראש בידי היצרן - אם המידע אינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור. @ 15. סימון מזון (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א) יצרן או יבואן יסמן את המזון או את אריזתו, לפי העניין, בהתאם לחיקוקים אלה ולא יאוחר מהמועדים הקבועים בסעיף קטן (ב) או [[בסעיף 90]], לפי העניין, ובכפוף להוראות [[סעיף 3א(י)]]: :: (1) הוראות לעניין סימון שנקבעו לפי חוק זה; :: (2) סימונים כפי שנקבעו באחד או יותר מאלה: ::: (א) תקנים רשמיים לפי [[חוק התקנים]] החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון; ::: (ב) תקנות או צווים, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי [[סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן]]; ::: (ג) צווים לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים]] החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון; ::: (ד) הוראות סימון לפי ההוראות המאומצות; :: (3) הוראות לפי [[סעיף 2|פסקה (1) להגדרה "חקיקת המזון"]], שעניינן סימון מזון. : (ב) יצרן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א) בטרם הובלת המזון למחסן שנמצא מחוץ לאתר הייצור או למשווק, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון הייצור שלו. : (ג) יבואן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א), בהתאם להוראות [[סעיף 90]]. : (ד) משווק יסמן את המזון או את אריזתו בהתאם להוראות כאמור בסעיף קטן (א) החלות על פעולתו כמשווק או נוגעות למקום ממכר המזון. @ 16. איסור שינוי סימון : (א) לא ישנה אדם סימון שנדרש לפי חקיקת המזון וסומן על גבי מזון, ובכלל זה, לא יסתירו, לא יסירו, לא יוסיף על גביו ולא יימחקו, אלא אם כן הדבר הותר לפי חקיקת המזון. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הוספת סימון שנדרש לפי דין אחר או סימון שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון, ובלבד שאין בהוספת הסימון כדי להפר את הוראות סעיף קטן (א). : (ג)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להתיר ליצרן או ליבואן, בכתב, לבקשתו, לשנות סימון כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות שבהיתר, אף אם לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה לעניין שינוי סימון כאמור. :: (2) ההיתר יכול שיינתן במקרים של טעות בסימון, של חשש כי סימון קיים עשוי להטעות את הציבור או אם הוברר, מטעמים מיוחדים, כי יש צורך בהבטחת התאמה של המידע בסימון למזון. :: (3) ההיתר יפורסם באתר האינטרנט בהשמטת פרטי המבקש או המוצר, אלא אם כן סבר מנהל שירות המזון כי מדובר בהיתר שאין בו עניין לציבור או לעוסקים אחרים במזון. @ 17. איסור הטעיה בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון (תיקון: תשפ"ד-3) : (א) עוסק במזון לא יעשה אחד מאלה במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון: :: (1) לעניין יצרן - הוספת חומר או רכיב למזון בעת ייצורו או הכנתו, טיפול במזון או עיבודו בדרך כלשהי, באופן המשנה או מסווה את מהותו או איכותו, או מגדיל את הנפח, המשקל או המידה של המזון; :: (2) לעניין יצרן, יבואן או משווק - סימון מזון בניגוד להוראות [[סעיפים 15]] [[ו־16]], או תיאור מזון באמצעות תווית, מסמך, פרסומת או הצגה אחרת של מידע באופן שאינו תואם את המזון או את תכונותיו; :: (3) לעניין משווק - מכירת מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל או עובד כאמור בפסקה (1), או מזון שסומן או תואר כאמור בפסקה (2). : (ב) עוסק במזון לא יסמן מזון כמזון שיש לו אישור משרד הבריאות. @ 18. הסדרת ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי והכרה במזון כמזון חדש (תיקון: תשפ"ד-3) : (א) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון ייחודי, אלא אם כן הותר הדבר לפי חקיקת המזון ובתנאים שהותר. : (ב) יצרן או יבואן רשאי להגיש למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך בקשה להכרה במזון כמזון חדש. : (ג) רשימת מזונות שהוכרו כמזונות חדשים לפי סעיף זה תפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט. : (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: :: (1) בקשות להכרה בסוגי מזון כמזון חדש כאמור בסעיף קטן (ב), תנאים לאישורן, ואגרות בעד בקשות להכרה כאמור; :: (2) סימון מזון ייחודי, ייצורו, ייבואו או מכירתו. @ 19. תקנות בעניין משקאות משכרים : (א) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין החלת הוראות חוק זה על ייצור, ייבוא, שיווק וייצוא של משקאות משכרים, ובכלל זה הדרישה להעדר עבר פלילי, בשינויים ובתנאים שיקבע. :: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ה-2025]].)) : (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרישה כי יצרן משקאות משכרים יהיה בעל האישורים הנדרשים כדין לצורכי מס. : (ג) הוראות לפי סעיף זה בעניין ייצוא משקאות משכרים ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה. == פרק ג': הסדרת ייצור מזון == === סימן א': חובות יצרן === @ 20. חובות יצרן : לא ייצר אדם מזון, אלא בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון והוראות חוק זה. @ 21. רישיון ייצור ותנאיו : (א) לא ייצר אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו רישיון ייצור תקף לאתר ייצור המזון. : (ב) לא ייצר אדם מזון אלא לפי סוג פעילות הייצור או סוג המזון שהותר לו לייצר ברישיון הייצור. @ 22. אישור ייצור נאות ותנאיו (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ג-3, תשפ"ד-3) : (((יבוטל ביום 1.8.2026):)) : (א) לא ייצר אדם מזון חדש, למעט מזון שנכלל ברשימת המזונות החדשים לפי [[סעיף 18]] עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), או מזון אחר שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41]], אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות. :: (((הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):)) לא ייצר אדם מזון חדש, למעט מזון שנכלל ברשימת המזונות החדשים לפי [[סעיף 18]] עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור או מזון אחר שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41]], אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות. : (א1) (((הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):)) על אף האמור בסעיף קטן (א) [[ובתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ"ו-1996]], יצרן רשאי לסמן מזון "ללא גלוטן", אף אם אין בידיו אישור ייצור נאות, ובלבד שקיבל אישור הגשת התחייבות לפי [[סעיף 41(ב)]]. : (א2) (((הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):)) יצרן שקיבל אישור הגשת התחייבות לפי [[סעיף 41(ב)]], המייצר מזון המסומן "ללא גלוטן", יפעל בהתאם לתוכנית כאמור שצירף להתחייבות שמסר. : (ב) חלה על אדם חובה לקבל אישור ייצור נאות כאמור [[בסעיף 41]], או שהוא קיבל היתר סימון בסמל ייצור נאות לפי [[סעיף 46]], לא ייצר מזון אלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות. @ 23. חובת סימון מזון וקביעת אורך חיי מדף (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ג-4) : (א) יצרן מזון יסמן את המזון שייצר בהתאם לדרישות חקיקת המזון החלות על אותו המזון; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובתו לעמוד בדרישות סימון לפי כל דין אחר. : (ב) נקבעה בחקיקת המזון הוראה לגבי אורך חיי מדף, יסמן יצרן מזון את המזון שאותו ייצר בהתאם להוראה זו; לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה כאמור - יקבע יצרן המזון את אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו; בסעיף קטן זה, "יצרן מזון" - למעט יצרן שבידו אישור ייצור נאות ויצרן שבידו אישור הגשת התחייבות ליישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי [[סעיף 41(ב)]] (בחוק זה - יצרן נאות). :: (((הוראת שעה מיום 1.9.2023 עד יום 31.7.2026):)) נקבעה בחקיקת המזון הוראה לגבי אורך חיי מדף, יסמן יצרן מזון את המזון שאותו ייצר בהתאם להוראה זו; לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה כאמור - יקבע יצרן המזון את אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו; בסעיף קטן זה, "יצרן מזון" - למעט יצרן שבידו אישור ייצור נאות או לפי [[סעיף 178(א) או (ג)]] (בחוק זה - יצרן נאות). : (ב1) נקבעו בתקנות לפי [[סעיף 3(ז)]] הוראות לעניין אורך חיי מדף שהוחלו במפורש על יצרן נאות או נקבעה הוראה מאומצת לפי [[סעיף 3א]] לעניין אורך חיי מדף - יסמן יצרן נאות את המזון שייצר בהתאם לתקנות או להוראה המאומצת כאמור, לפי העניין; לא נקבעו תקנות או הוראה כאמור - יקבע יצרן נאות את אורך חיי המדף של המזון שייצר ויסמן אותו, אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת מחובת סימון כאמור. : (ג) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 15]] [[ו־23(א)]], קבע יצרן מזון כי נדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון, יסמן זאת על גבי המזון. @ 24. אישור פעילות ייצור שהיא פעילות הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירתו לצרכן : (א) על אף האמור [[בסעיף 21]], ביצוע פעילות ייצור במזון שהיא פעילות הכנה או אריזה לקראת מכירתו לצרכן, על ידי המשווק באתר המכירה לצרכן (בסעיף זה - פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן), אינה טעונה רישיון ייצור, ואולם לא יבצע אדם פעילות כאמור אלא אם כן ניתן לו אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן ובהתאם לתנאיו. : (ב) על מתן אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן יחולו הוראות [[סימן ב' לפרק זה]], בשינויים המחויבים, ובשינויים נוספים שהשר רשאי לקבוע. : (ג) מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות הודעה על - :: (1) פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, ורשאי הוא לקבוע בהודעה תנאים לעניין ביצוע פעילות בלא אישור כאמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט; :: (2) סוגי פעילויות שבנסיבות האמורות בהודעה ייחשבו פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן. @ 25. פטור להכנת מזון בבית אוכל : (א) על אף האמור [[בסעיף 21]], הכנת מזון בבית אוכל אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקה לגופים אחרים שאינם הסועדים לשם צריכה מחוץ לבית האוכל. : (ב) בסעיף זה, "בית אוכל" - עסק שבו מכינים ומגישים מזון המיועד דרך כלל לאכילה במקום העסק ובסמוך למועד הכנתו, ובכלל זה בית קפה, מסעדה, מזנון ועסק של מזון מהיר. @ 26. פטור להכנת מזון במטבח מוסדי : (א) על אף האמור [[בסעיף 21]], הכנת מזון במטבח מוסדי אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקתו לגופים אחרים שאינם הסועדים, לשם צריכה מחוץ למוסד או לעסק, או שהוא מספק לגופים אחרים כאמור 1,000 ארוחות לפחות בממוצע, ביום עבודה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי הדבר דרוש לשם שמירה על בריאות הציבור, רשאי הוא, באישור הוועדה, לקבוע כי מטבח מוסדי יהיה טעון רישיון מטבח מוסדי בהתאם לתנאים שיקבע; קביעה כאמור יכול שתהיה לפי סוג המטבח המוסדי, סוגי המזון שמכינים בו, היקף פעילותו או מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות לעניין בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, תוקף הרישיון והנסיבות והדרך לביטול רישיון כאמור, התלייתו או הגבלתו. : (ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו - :: (1) לעניין מטבח מוסדי במלון - בהתייעצות עם שר התיירות; :: (2) לעניין מוסד חינוך או מעון יום - בהתייעצות עם שר החינוך או שר הכלכלה, לפי העניין. : (ד) קבע השר כי מטבח מוסדי טעון רישיון מטבח מוסדי, לא ייצר אדם מזון במטבח מוסדי אלא אם כן קיבל רישיון כאמור ובהתאם לתנאיו. : (ה) בסעיף זה, "מטבח מוסדי" - בית אוכל במוסד או בעסק, שמכינים ומגישים בו מזון המיועד לצריכת העובדים המועסקים באותו מוסד או עסק או לצריכת קבוצה מוגדרת של אנשים השוהים באותו מוסד או עסק, ובכלל זה מטבח של גן אירועים, אולם אירועים, מלון, מוסד רפואי, מוסד חינוך או בית אבות. @ 27. פטור בתקנות מחובות יצרן : השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות פטור אלה: : (1) פטור מחובת רישיון ייצור או מהחובה לקבל אישור ייצור נאות למטרות מסוימות וכן לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון, ורשאי הוא לקבוע תנאים לפטור כאמור, ובכלל זה עמידת הזכאי לפטור בתנאים הקבועים לפי [[פרק זה]]; : (2) פטור או הקלות מחובות לפי [[פרק זה]] בייצור מזון כחלק ממחקר ופיתוח של מזון, ובלבד שאינו מיועד למכירה. === סימן ב': רישיון ייצור === @ 28. הגשת בקשה לרישיון ייצור (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) המבקש רישיון ייצור או חידוש רישיון ייצור יגיש, ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש הרישיון, בקשה בצירוף מסמכים, פרטים וטפסים (בסעיף זה - מסמכים), בהתאם לתקנות לפי [[סעיף 49]], ובצירוף אישור על תשלום האגרה המפורטת [[בתוספת העשירית]] בעד הגשת הבקשה. : (ב) מי שמייצר מזון ביותר מאתר ייצור אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מאתרי ייצור המזון, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג). : (ג) לא ייקבע תנאי שונה לשני אתרי ייצור שאין שוני מהותי ביניהם בשים לב לסוג המזון המיוצר בהם, גודלם, תהליכי הייצור והיקפם, אלא באישור מנהל שירות המזון. : (ד) נותן רישיון ייצור רשאי לדרוש ממבקש רישיון הייצור או חידושו מסמכים נוספים הנחוצים לו לשם החלטה בדבר עמידת המבקש בתנאים לפי [[סעיף 30]]. : (ה) החלטה בבקשה למתן רישיון ייצור או לחידושו תינתן בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה המלאה ללשכת הבריאות המחוזית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה; לעניין זה, יראו בהגשת בקשה לאחר החלטה על דחיית בקשה למתן רישיון ובה מסמכים המעידים על השלמת דרישות שניתנו בהחלטה כאמור, כהגשת בקשה חדשה, והחלטה בבקשה החדשה תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשתה, למעט בנסיבות חריגות שבהן סבר נותן רישיון הייצור כי נדרשות השלמות שמהותן אינה מאפשרת השלמת הבדיקה בתוך תקופה כאמור. : (ו) בקשה לחידוש רישיון ייצור לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ושולמה האגרה המפורטת [[בתוספת העשירית]] בעד הגשת הבקשה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעתו, יראו את הרישיון כאילו הוארך תוקפו עד למועד ההחלטה בבקשה. @ 29. מתן רישיון ייצור או חידושו (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) נותן רישיון ייצור ייתן רישיון ייצור למבקש או יחדש רישיון כאמור לאחר שמצא כי - :: (1) הוא עומד בתנאים לייצור מזון לפי [[סימן זה]] ולפי [[סעיף 3]]; :: (2) הוא עומד בהוראות שחלות עליו לפי [[סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים]]; :: (3) הוא, ובתאגיד - הוא או נושא משרה בתאגיד, לא הורשע בעבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת נותן רישיון הייצור, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותני רישיון הייצור לעניין סעיף זה. : (ב) ברישיון ייצור יצוינו סוג פעילות הייצור וסוגי המזון שבעל רישיון הייצור רשאי לייצר. : (ג) מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי רישיון ייצור תקף, בהתאם לסוג פעילות הייצור וסוג המזון שלגביהם ניתן הרישיון. @ 30. קביעת תנאים ברישיון ייצור (תיקון: תשפ"ד-3) : (א) נותן רישיון ייצור רשאי להתנות רישיון ייצור בתנאים, ובכלל זה תנאים מיוחדים הנדרשים לעניין ייצור המזון שניתן לגביו הרישיון, ככל שלא נקבעו לפי [[סעיפים 3]], [[3א]] [[או 49]] או לפי סעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות [[סעיף 28(ג)]]; : (ב) מנהל שירות המזון רשאי לקבוע הנחיות לעניין התנאים שייקבעו ברישיון ייצור בהתאם לסוג המזון המיוצר; נקבעו הנחיות כאמור, לא ייקבעו ברישיון הייצור תנאים בניגוד להנחיות אלה, אלא באישור מנהל שירות המזון. : (ג) נקבעו הנחיות לפי סעיף קטן (ב) לעניין סוג מזון מסוים וביקש נותן רישיון ייצור להתנות את רישיון הייצור של המזון המסוים בתנאי נוסף שלא לבעל רישיון מסוים, לא יעשה זאת אלא באישור מנהל שירות המזון. : (ד) אין באמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) כדי לגרוע מסמכות נותן רישיון הייצור לקבוע תנאים נוספים ברישיון בהתאם לסעיף קטן (א) במקרים שבהם הדבר נדרש לאתר ייצור מסוים בהתאם למאפייניו. : (ה) תנאים נוספים לגבי רישיון ייצור קיים ייקבעו בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו. @ 31. תקופת תוקפו של רישיון ייצור (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ג-4) : (א) תוקפו של רישיון ייצור יהיה שנתיים, ואולם בחידוש רישיון רשאי נותן רישיון הייצור לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, השאלה אם יש בידו אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי [[סעיף 41(ב)]], מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, התקופה שבה הרישיון נמצא בידי בעל הרישיון והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו. :: (((הוראת שעה מיום 1.9.2023 עד יום 31.7.2026):)) תוקפו של רישיון ייצור יהיה שנתיים, ואולם בחידוש רישיון רשאי נותן רישיון הייצור לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, השאלה אם יש בידו אישור ייצור נאות או היתר לסימון בסמל ייצור נאות, מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, התקופה שבה הרישיון נמצא בידי בעל הרישיון והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן רישיון הייצור, בהחלטה מנומקת, לקבוע כי תקופת הרישיון או רישיון שחודש, לפי העניין, תהיה קצרה מהאמור בסעיף קטן (א), אך לא תפחת משלושה חודשים, אם ראה צורך בכך לשם שמירה על בריאות הציבור. : (ג) מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה. : (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקופת תוקפם של רישיונות שחודשו לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה לפי סוג המזון או סוג פעילות הייצור. @ 32. שמירת מסמכים בידי יצרן לשם עקיבות : (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את המסמכים ואת פרטי המסמכים, לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, הנדרשים לשם עקיבות המזון, שיישמרו אצל היצרן משלב חומרי הגלם ששימשו לייצור המזון בכל שלבי הייצור והשלבים שהמזון מצוי אצלו וכל עוד המזון לא הועבר לשם מכירה; תקנות כאמור יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים בהתחשב, בין השאר, בתנאי ייצורם, הובלתם ואחסונם. : (ב) יצרן ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), בנוגע לכל אצוות מזון שייצר, למשך תקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהעדר סימון של מועד כאמור - משנה ממועד העברת המזון לאחר כפי שמצוין בתעודת המשלוח. @ 33. חובת דיווח על שינוי במסמכים : חל שינוי במסמכים שנכללו בבקשה לרישיון ייצור כמשמעותם [[בסעיף 28]], ידווח המבקש או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, על השינוי ללשכת הבריאות המחוזית שלה הגיש את הבקשה לרישיון ייצור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה. @ 34. הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו, סירוב לחדשו או צמצום הפעילות המותרת על פיו (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ד-3) : (א) נותן רישיון ייצור רשאי להגביל רישיון ייצור, להתלותו, לבטלו, לסרב לחדשו אם מצא כי התקיים אחד מאלה: :: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב; :: (2) הרישיון ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון; :: (3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון; :: (4) מבקש רישיון הייצור או חידושו, בעל רישיון הייצור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל רישיון, הפר תנאי מתנאי הרישיון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו לפי [[פרק זה]], או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון; :: (5) בעל רישיון הייצור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור [[בסעיף 36]]; :: (6) בעל רישיון הייצור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו - ליקוי); ואולם נותן הרישיון לא יורה על ביטול רישיון ייצור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל הרישיון או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר; :: (7) השתנה פרט במסמכים, בטפסים או במידע שנמסרו לפי [[סעיף 28]] אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון לא היה נותן את הרישיון לפי [[סימן זה]]; :: (8) היצרן אינו מקיים את התחייבותו ליישם את תכנית בטיחות המזון בבקרה עצמית כאמור [[בסעיף 41(ב)]]. : (ב) מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן רישיון ייצור רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע. @ 35. תקופת התליה של רישיון ייצור : הוראה על התליית רישיון ייצור לפי [[סעיף 34]] תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן רישיון הייצור, באישור מנהל שירות המזון, רשאי להאריך התליה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה. @ 36. התליה או הגבלה של רישיון ייצור בשל חשד לאי־עמידה בהוראות חקיקת המזון : (א) חשד נותן רישיון ייצור כי המזון שלגביו ניתן הרישיון אינו עומד בהוראות שנקבעו בחקיקת המזון או בהוראות שנקבעו לפי חוק זה, רשאי הוא להתלות או להגביל את הרישיון עד לבירור החשד האמור אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון. : (ב) התליה או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה עד לבירור החשד אך תוקפה לא יעלה על חודש; ואולם מנהל שירות המזון רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף. @ 37. הזדמנות לטעון טענות לפני התליה, ביטול או הגבלה של רישיון ייצור : לא יקבל נותן הרישיון החלטה לפי [[סעיפים 34]], [[35]] [[או 36]] אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו. @ 38. התליית רישיון ייצור לאלתר בשל חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור : על אף האמור [[בסעיף 37]] ובלי לגרוע מכלליות האמור [[בסעיף 34]], היה לנותן רישיון הייצור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון הייצור עילה מהעילות האמורות [[בסעיפים 34]] [[או 36(א)]], וסבר כי קיים צורך דחוף ומיידי להתלות את רישיונו לאחר ששוכנע כי קיים חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, בהחלטה מנומקת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההחלטה. @ 39. מסירת הודעה לבעל רישיון ייצור (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) הודעה מנומקת על החלטת נותן רישיון ייצור לפי [[סעיפים 34]], [[35]], [[36]] [[או 38]] תימסר בכתב לבעל הרישיון. : (ב) נותן רישיון ייצור יפרסם באתר האינטרנט הודעה על החלטה לבטל רישיון ייצור או לסרב לחדשו; תוקף הפרסום יהיה כל עוד לא ניתן רישיון ייצור חדש אך לא יותר מארבע שנים. : (ג) החליט נותן רישיון ייצור על התליית רישיון ייצור או על הגבלתו לפי [[סעיפים 34]], [[36]] [[או 38]], רשאי הוא לפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט לתקופה שלא תעלה על תקופת תוקף ההתליה או ההגבלה, לפי העניין. @ 40. מתן רישיון ייצור לאחר ביטולו : בוטל רישיון ייצור מטעמים שפורטו [[בסעיף 34]], לא תידון בקשה של בעל רישיון הייצור שבוטל למתן רישיון ייצור חדש אלא בתום תקופה של 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן רישיון ייצור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל הרישיון, מנימוקים שיירשמו. === סימן ג': אישור ייצור נאות === @ 41. חובת קבלת אישור ייצור נאות (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ג-3, תשפ"ד-3) : (א) השר, בכפוף להוראות [[סימן ח']], רשאי לקבוע בתקנות כי ייצור מזון מסוים או סוג מזון מסוים מחייב את היצרן בקבלת אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון, נוסף על קבלת רישיון ייצור, ורשאי הוא לקבוע תנאים למתן אישור כאמור. : (ב)(1) בעל רישיון ייצור של מזון שאינו מנוי [[בתוספת האחת עשרה]] רשאי להגיש ללשכת הבריאות המחוזית התחייבות כי מיושמת במפעלו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן זה, ואם הגיש התחייבות כאמור - תנפיק לו הלשכה אישור הגשת התחייבות. :: (2) התחייבות בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי פסקה (1) תוגש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו הוגשה ההתחייבות, בצירוף כל אלה: ::: (א) תכנית בטיחות המזון המבוססת על עקרונות HACCP‏ (Hazard Analysis Critical Control Points) לכל סוג מזון מסוים שהוא מייצר, הכוללת נהלים לזיהוי והערכת הסיכונים הנוגעים לתהליך ייצור המזון האמור, אמצעי בקרה לנקודות קריטיות בתהליך הייצור, סקר סיכונים ובו התייחסות להרכב המזון, בטיחותו, סימונו, תנאי הובלתו, אחסונו ומכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין-לאומיים מקובלים; ::: (ב) התחייבות שלפיה הוא מיישם את תכנית בטיחות המזון כאמור בפסקת משנה (א) בעבור מזון המיוצר באתר הייצור. :: (3) (((נמחקה).)) :: (4) תוקפה של התחייבות לפי סעיף קטן זה עד תום תוקפו של רישיון הייצור. : (ג) מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי אישור ייצור נאות ובעלי היתר לסימון בסמל ייצור נאות, ויעדכן ברשימה זו החלטות בעניין ביטול אישור או היתר כאמור, סירוב לחדשו או החלטה על התלייתו. @ 41. אישור ייצור נאות או תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כתנאי לייצור מזון (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ג-3, תשפ"ד-3) : (((החל מיום 1.8.2026):)) : (א) בלי לגרוע מחובתו לקבל רישיון ייצור, בעל רישיון ייצור לא ייצר מזון אלא אם כן יש בידו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לגבי מזון שאינו מנוי [[בתוספת האחת עשרה]]. : (א1) לא ייצר אדם מזון המנוי [[בתוספת האחת עשרה]] אלא אם כן יש בידו אישור ייצור נאות. : (א2)(1) מי שבידו אישור ייצור נאות לא ייצר מזון אלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות. :: (2) מי שבידו אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לגבי מזון שאינו מנוי [[בתוספת האחת עשרה]] לא ייצר את המזון אלא בהתאם לתוכנית כאמור. : (א3) מנהל שירות המזון רשאי לתת אישור ייצור נאות לבעל רישיון ייצור אם מצא שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הייצור במפעל מתנהל בתנאי ייצור נאותים; :: (2) בעל רישיון הייצור התקשר עם אחד מהגופים המנויים [[בפסקאות משנה (א) או (ב) של סעיף 42(ב1)(2)]], בהסכם לביצוע בקרה שוטפת בידי אותו גוף על יישום תוכנית בטיחות מזון המבוססת על אחד מהתקנים הבין-לאומיים המקובלים כאמור [[באותו סעיף]], המעיד כי המפעל מיישם תוכנית כאמור; :: (3) מתקיים בו תנאי נוסף שקבע השר בתקנות. : (ב)(1) בעל רישיון ייצור של מזון שאינו מנוי [[בתוספת האחת עשרה]] רשאי להגיש ללשכת הבריאות המחוזית התחייבות כי מיושמת במפעלו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן זה, ואם הגיש התחייבות כאמור - תנפיק לו הלשכה אישור הגשת התחייבות. :: (2) התחייבות בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי פסקה (1) תוגש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו הוגשה ההתחייבות, בצירוף כל אלה: ::: (א) תכנית בטיחות המזון המבוססת על עקרונות HACCP‏ (Hazard Analysis Critical Control Points) לכל סוג מזון מסוים שהוא מייצר, הכוללת נהלים לזיהוי והערכת הסיכונים הנוגעים לתהליך ייצור המזון האמור, אמצעי בקרה לנקודות קריטיות בתהליך הייצור, סקר סיכונים ובו התייחסות להרכב המזון, בטיחותו, סימונו, תנאי הובלתו, אחסונו ומכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין-לאומיים מקובלים; ::: (ב) התחייבות שלפיה הוא מיישם את תכנית בטיחות המזון כאמור בפסקת משנה (א) בעבור מזון המיוצר באתר הייצור. :: (3) (((נמחקה).)) :: (4) תוקפה של התחייבות לפי סעיף קטן זה עד תום תוקפו של רישיון הייצור. : (ג) מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימות של בעלי אישור ייצור נאות וושל מי שבידם אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בסעיף קטן (ב) ויעדכן ברשימה זו החלטות בעניין ביטול אישור כאמור, סירוב לחדשו או החלטה על התלייתו. @ 42. בקשה לקבלת אישור ייצור נאות או לחידושו (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) : (א) לא ייתן מנהל שירות המזון אישור ייצור נאות ולא יחדש אישור כאמור אלא לאחר שהמבקש הגיש לו מקוונת דרך אתר האינטרנט הכוללת את כל הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) בצירוף כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (ב1), וכן את הפרטים והמסמכים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב2), ושילם את האגרה המפורטת [[בתוספת העשירית]] בעד הגשת הבקשה. : (ב) לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורף אישור מאחד הגופים המנויים להלן המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין-לאומיים מקובלים שמנהל שירות המזון פרסם באתר האינטרנט כי ניתן לתת על בסיסם אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים: :: (1) גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב־IAF - International Accreditation Forum - כמוסמך לתת אישור כאמור; :: (2) רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור כאמור. : (ב) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את כל אלה: :: (1) שם היצרן, מענו ומספר רישיון הייצור; :: (2) שם מנהל מפעל הייצור; :: (3) שם הממונה על תנאי ייצור נאותים במפעל או בעל תפקיד דומה אף אם כינויו שונה; :: (4) רשימת סוגי המזון המיוצרים במפעל שלגביהם מבוקש האישור. : (ב1) לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורפו כל אלה: :: (1) העתק של רישיון העסק של מפעל הייצור, אם רישיון כאמור נדרש לפי [[חוק רישוי עסקים]]; :: (2) העתק אישור שקיבל המבקש מאחד הגופים המנויים להלן, המעיד כי ייצור המזון במפעל הייצור שלו נעשה בהתאם לתוכנית בטיחות מזון המבוססת על אחד מהתקנים הבין-לאומיים המקובלים הנכללים ברשימה שמנהל שירות המזון פרסם לעניין זה באתר האינטרנט (בסעיף קטן זה - אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים): ::: (א) גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב-IAF - International Accreditation Forum (בסעיף קטן זה - IAF) כמוסמך לתת אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים; ::: (ב) רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים; :: (3) אם ניתן אישור העמידה בתנאי ייצור נאותים בידי גוף כאמור בפסקה (2)(א) - העתק תעודת ההכרה שניתנה לאותו גוף על ידי גוף הרשום כחבר ב-IAF לעניין הסמכתו לתת אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים; :: (4) העתק דוח בדבר המבדק האחרון שערך הגוף המנוי בפסקה (2) במפעל הייצור, לגבי עמידתו של המפעל בתנאי ייצור נאותים. : (ב2) השר רשאי לקבוע פרטים ומסמכים שייכללו בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) או יצורפו לבקשה כאמור, נוסף על הפרטים המנויים בסעיף קטן (ב) והמסמכים המנויים בסעיף קטן (ב1). : (ב3) על בקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו יחולו הוראות [[סעיפים 28(ה) ו-(ו)]] [[ו-33]], בשינויים המחויבים. : (ג) השר יקבע תקנות לעניין בקרה ופיקוח על הגופים כאמור בסעיף קטן (ב1)(2)(א), בהתאם לאסדרה של האיחוד האירופי. @ 43. תוקפו של אישור ייצור נאות : תוקפו של אישור ייצור נאות יהיה לשנתיים, ואולם בעת חידוש האישור רשאי מנהל שירות המזון לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, התקופה שבה האישור נמצא בידי בעל האישור, התקופה שנקבעה לרישיון הייצור שבידיו והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופות אלה. @ 44. ביטול אישור ייצור נאות, התלייתו או סירוב לחדשו : (א) מנהל שירות המזון רשאי לבטל אישור ייצור נאות, להתלותו או לסרב לחדשו אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: :: (1) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב; :: (2) האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור, לא היה נותן את האישור; :: (3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור; :: (4) מבקש האישור או חידושו, בעל האישור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל אישור, הפר תנאי מתנאי האישור, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, או שחדל מלקיים תנאי או הוראה כאמור; :: (5) בעל האישור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו - ליקוי); ואולם מנהל שירות המזון לא יורה על ביטול אישור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר; :: (6) השתנה פרט מהפרטים שנכתבו בבקשה לקבלת האישור או במסמכים שצורפו לה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע. : (ג) על ביטול, התליה או סירוב לחדש אישור כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיפים 35]] [[ו־37 עד 40]], בשינויים המחויבים. @ 45. דיווח למנהל על שינוי בפרטים : השתנה פרט מהפרטים בבקשה לקבלת אישור ייצור נאות או במסמכים שצורפו לה, ובכלל זה בוטל אישור שצורף לבקשה כאמור [[בסעיף 42]], ידווח על כך בעל אישור הייצור הנאות למנהל שירות המזון בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה. @ 46. היתר לסמן מזון בסמל ייצור נאות (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ג-4) : (((יבוטל ביום 1.8.2026):)) : (א) בעל רישיון ייצור רשאי לבקש ממנהל שירות המזון היתר לסימון מזון בסמל ייצור נאות, אף אם המזון שהוא מייצר אינו טעון קבלת אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41]]. : (ב) היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן רק לאחר שהתקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 42]]. : (ג) על בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) ועל היתר שניתן לפיה, יחולו הוראות [[סעיפים 42 עד 45]], בשינויים המחויבים. @ 47. שימוש בסמל ייצור נאות (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ג-4) : לא יסמן אדם מזון בסמל ייצור נאות, אלא אם כן הוא בעל אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41]] (((הסיפה תימחק ביום 1.8.2026):)) או שיש בידיו היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי [[סעיף 46]]. @ 48. (תיקון: תשפ"ג-2) : (((בוטל).)) === סימן ד': תקנות לעניין ייצור מזון === @ 49. תקנות לעניין ייצור מזון (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) : השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר - : (1) בקשה לרישיון ייצור או חידושו, ובכלל זה בעניין דרך הגשתה, המסמכים שיש לצרף לה ואופן הטיפול בה; : (2) קביעת תנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי סוגי המזון המיוצר או לפי סוגי פעילות הייצור; : (3) תנאים לעניין צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת, של כמה אריזות של מוצרי מזון מסומנים וארוזים מראש על ידי יצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מבוקרת; : (4) תנאים לעניין ייצור מזון ייחודי וסימונו; : (5) בקרה ופיקוח על ייצור ועל מכירה של המזון שייצר מי שיש בידו אישור ייצור נאות. == פרק ד': הסדרת ייבוא מזון == === סימן א': חובות יבואן === @ 50. חובות יבואן : לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן מתקיימות דרישות לפי חקיקת המזון ומתקיימות הוראות חוק זה. @ 51. החזקת תעודת יבואן רשום ועמידה בתנאיה : (א) לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו תעודת יבואן רשום תקפה. : (ב) לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן המזון שהוא מייבא עומד בתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום. @ 52. ייבוא מזון שייצורו חייב באישור ייצור נאות (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ג-3, תשפ"ד-3) : (א) לא ייבא אדם מזון חדש, למעט מזון שנכלל ברשימת המזונות החדשים לפי [[סעיף 18]] עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), או מזון אחר שנקבע לפי [[סעיף 41]] כי ייצורו טעון אישור ייצור נאות, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים. :: (((הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):)) לא ייבא אדם מזון חדש, למעט מזון שנכלל ברשימת המזונות החדשים לפי [[סעיף 18]] עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור או מזון אחר שנקבע לפי [[סעיף 41]] כי ייצורו טעון אישור ייצור נאות, למעט מזון המסומן "ללא גלוטן" המיובא במסלול האירופי, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים. :: (((החל מיום 1.8.2026):)) לא ייבא אדם מזון שנקבע [[בתוספת האחת עשרה]], אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים. : (ב) אישור על ייצור המזון המיובא כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיינתן על ידי כל אחד מאלה: :: (1) אחד הגופים המנויים [[בסעיף 42(ב1)(2)]]; :: (2) רשות ממשלתית מחוץ לישראל המוסמכת לפי דין בארצה לתת אישור כאמור, שמנהל שירות המזון הכיר בה לעניין זה. : (ג) מנהל שירות המזון יורה על כללים להכרה ברשות ממשלתית מחוץ לישראל כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בהתאם למקובל במדינות מפותחות, לרבות כללים לעניין התחומים שבהם רשות כאמור תוכר לשם מתן אישור, ובשים לב למדינות מפותחות המאפשרות ייבוא לשטחן על בסיס אישור של רשות ממשלתית כאמור; רשימת גופים שהוכרו לפי הסעיף הקטן האמור תפורסם באתר האינטרנט. @ 53. ייבוא מזון רגיל : לא ייבא אדם מזון רגיל, אלא אם כן - : (1) יש בידיו אישור קבלת הצהרה; : (2) הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיל [[שבפרק זה]]. @ 54. ייבוא מזון רגיש : (א) לא ייבא אדם מזון רגיש אלא אם כן - :: (1) יש בידיו אישור מוקדם לייבוא המזון הרגיש והוא מקיים את הדרישות שפורטו באישור המוקדם לייבוא; :: (2) הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיש [[שבפרק זה]]. : (ב) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע חובות, הקלות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יבואני מזון רגיש, והכול בשים לב לצורך בהבטחת בטיחות, תקינות ואיכות המזון ובשמירה על בריאות הציבור; תקנות לעניין סעיף קטן זה יכול שייקבעו לגבי מזון רגיש מסוים או סוגי מזונות רגישים, והכול על בסיס ניהול סיכונים לגבי המזון האמור. :: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר), התש"ף-2020]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור מזון (מתן תעודת שחרור למזון רגיש מסוים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מתן תעודת שחרור למזון רגיש מסוים המיובא על ידי יבואן נאות) (הוראת שעה), התשפ"ג-2022]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ״ה–2025]].)) @ 54א. יבוא מזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א) יבואן רשאי לייבא מזון, למעט מזון המנוי [[בתוספת השתים עשרה]], שלא לפי הוראות [[סעיפים 53]] [[ו-54]], ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הוא קיבל תעודת רישום של יבואן נאות בהתאם [[לסעיף 115(ב)]] לגבי אותו סוג מזון; :: (2) יש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סימן ד'1]] לעניין אותו מזון; :: (3) הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין ייבוא מזון במסלול האירופי [[שבפרק זה]]; :: (4) לעניין יבואן שהצהיר הצהרה לפי [[פסקה (2)(א) לתוספת השלישית א']] - המזון משווק באיחוד האירופי; :: (5) לעניין יבואן שהצהיר הצהרה לפי [[פסקה (2)(ב) לתוספת השלישית א']] - המזון מיוצר באיחוד האירופי. : (ב) יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי חייב לבצע את כל אלה, לגבי המזון האמור: :: (1) לפעול בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע לפי [[סעיף 115(א)(1)]]; :: (2) לשמור בדרך דיגיטלית תיק מוצר לגבי כל משלוח של מזון, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו מזון; לעניין זה, "תיק מוצר" - המסמכים והפרטים הנדרשים לפי [[סעיפים 79ג]], [[79ד]], [[84]] [[וסימן ו' לפרק זה]]; :: (3) לשמור בדרך דיגיטלית, בעבור כל תיק מוצר, רשימה של העוסקים במזון שמהם קיבל את המזון וכן את רשימת העוסקים שאליהם העביר את המזון ישירות, בהתאם להוראות [[סעיפים 134]] [[ו-135]], לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו מזון; :: (4) לתעד תלונות שקיבל בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון שייבא במסלול האירופי ולשמור את התיעוד בדרך דיגיטלית לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד קבלת התלונה; :: (5) לשמור תיעוד בדרך דיגיטלית בכל הנוגע לביצוע חובותיו לפי [[סעיף 164]] לעניין מזון מזיק, לתקופה שלא תפחת משבע שנים; :: (6) להודיע בלא דיחוי למנהל שירות המזון, באמצעות אתר האינטרנט, על כל מקרה כאמור [[בסעיף 164(ב)]], ולנקוט את הפעולות הנדרשות לפי הוראות [[סימן ג' לפרק ז']] לעניין מניעת סכנה לבריאות הציבור מהמזון. @ 55. ייבוא מזון שנאסר או שהוגבל לייבוא, בייבוא אישי : לא ייבא אדם בייבוא אישי מזון שמנהל שירות המזון אסר לייבאו בייבוא אישי לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]] או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, ובכלל זה הגבלות על הכמות שניתן לייבא ממנו בייבוא אישי, ככל שנקבעו; מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט רשימה של מזונות מסוימים או סוגי מזון שנאסרו או הוגבלו בייבוא אישי, ושל ההגבלות שנקבעו. @ 56. פטור לייבוא של מזון מסוים (תיקון: תשפ"ג-2) : הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על ייבוא של כל אחד מסוגי המזון שלהלן, הטעון היתר לייבוא לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]], והכול בלי לגרוע מהוראות חקיקת המזון לגביהם: : (1) ביצים טריות ובקליפתן, שטרם עברו בישראל שיקוף, החתמה או אריזה לשיווק; : (2) חלב גולמי; : (3) בשר בהמות גולמי ובשר עוף גולמי, שלא עברו עיבוד כהגדרתו [[בסעיף 9]]. @ 57. תקנות לעניין פטור לייבוא שנעשה למטרה מסוימת : השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מדרישות [[פרק זה]], כולן או חלקן, לרבות לעניין סוגי שימוש, היקף או ייעוד מסוימים ולעניין משך הפטור, לגבי אלה: : (1) ייבוא מזון שלא למטרה מסחרית או ייבוא מזון לשם ייצור מזון שלא מיועד למטרה מסחרית, לרבות דוגמאות מזון; : (2) ייבוא מזון שלא לשם שימוש כמזון לאדם; : (3) ייבוא מזון לצורך כל אחד מאלה: :: (א) ייצוא; :: (ב) ייצורו לשם ייצוא; : (4) יבוא מזון במסגרת החזרת משלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור. @ 58. מפר אמון (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה - מנהל שירות המזון) רשאי לקבוע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה, אם נוכח שהתקיים לגביו אחד או יותר מאלה: :: (1) הוא ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים; לעניין זה, "מסמכים" - לרבות המסמכים והפרטים כאמור [[בסעיף 64(א)(2)]], הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]], התחייבות המצורפת להצהרה כאמור לפי [[סעיף 77(א)]], אישור לפי [[סעיף 84(א)(4)]], הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול אירופי לפי [[סעיף 79א]] ומסמכים לפי [[סעיפים 79ד]] [[ו-84(ב1)]]; :: (2) הוא הפר תנאי מן התנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 116]] או חדל מלקיים תנאי כאמור ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון; :: (2א) הוא הפר חובה מהחובות החלות עליו לפי [[סעיף 54א(ב)]]; :: (3) מתנהל נגדו הליך שיפוטי או מינהלי בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר החל בעניין ייבוא של מזון ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון; לעניין פסקה זו, "הליך שיפוטי או מינהלי" - הליך שיפוטי או מינהלי לפי דין, ובכלל זה הטלת עיצום כספי או התראה מינהלית לפי [[פרק י"א]], מתן צו הגבלה מינהלי לפי [[סעיף 290]], או הפעלת סמכות המנויה [[בסעיפים 164(ג)]], [[166]] [[ו־167]]; :: (4) הוא נרשם מחדש כיבואן, לאחר שתעודת יבואן רשום קודמת שלו בוטלה לפי [[סעיף 114]]. : (ב) מנהל שירות המזון לא יקבע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; החלטת מנהל שירות המזון תהיה מנומקת בכתב. : (ב1) קבע מנהל שירות המזון כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט לתקופה שלגביה חלה הקביעה. : (ג) מנהל שירות המזון רשאי להטיל על מפר אמון דרישות נוספות על דרישות [[פרק זה]] לעניין הצגת מסמכים ועריכת בדיקות, שיחולו גם לגבי משלוחים עתידיים בתקופה שבה הוא מפר אמון, ובכלל זה קביעת מספרן של הבדיקות ודרישת ערובה. : (ג1) קבע מנהל שירות המזון כי יבואן ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי כאמור בסעיף קטן (א)(1), רשאי הוא להורות על איסור ייבוא מזון או סוג מזון המסופק בידי הספק או המיוצר בידי היצרן שעימו התקשר היבואן כאמור, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנתיים, בין שקבע כי היבואן הוא מפר אמון ובין שלא; רשימה של היצרנים או הספקים שייאסר לייבא מהם ותקופת האיסור לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט. : (ד) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה - :: (1) יקבע, באישור הוועדה, הוראות לעניין דרישת ערובה ממפר אמון לפי סעיף זה [[וסעיף 93]], ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה; :: (2) רשאי לקבוע הוראות לעניין סוגי הבדיקות, תדירותן ומספרן שיחולו על מפר אמון. === סימן ב': הכרזה בדבר מזון רגיש === @ 59. הכרזה בדבר מזון רגיש : (א) השר רשאי להכריז על מזון מסוים או על סוג מזון, לרבות על מזון שיובא מאזור מסוים או שיוצר בו, או על מזון המכיל רכיב או חומר מסוים, שהוא מזון רגיש (בחוק זה - הכרזה בדבר מזון רגיש), והוא רשאי לקבוע תנאים להכרזה כאמור; הכרזה כאמור תינתן לפי המלצת מנהל שירות המזון, בהתבסס על ניהול סיכונים. :: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש), התש"ף-2019]].)) : (ב) הכרזה בדבר מזון רגיש תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח בדואר האלקטרוני לבעלי תעודות יבואן רשום שכתובתם רשומה במרשם היבואנים או למי מהציבור שנרשם באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על הכרזות בדבר מזון רגיש בדואר אלקטרוני ([[בסימן זה]] - רשימת תפוצה אלקטרונית לבעלי עניין). @ 60. הודעה על כוונה להכריז על מזון כמזון רגיש : (א) 60 ימים לפחות טרם הכרזה בדבר מזון רגיש יפרסם השר הודעה על כוונה להכריז על המזון כמזון רגיש לפי [[סעיף 59(א)]]. : (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את עיקרי ההנמקה להכרזה, ואת הדרך להגשת הערות בנוגע להכרזה האמורה, לרבות כתובת דואר אלקטרוני להגשת ההערות; ההודעה תפורסם באתר האינטרנט ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין. @ 61. מועד כניסתה לתוקף של ההכרזה : הכרזה בדבר מזון רגיש תיכנס לתוקף בתום 60 ימים מיום פרסומה ברשומות, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: : (1) נקבע בהכרזה תוקף מוקדם יותר, בנסיבות חריגות שיירשמו, ובלבד שאינו קודם למועד פרסום ההכרזה ברשומות; : (2) ניתנה לגבי המזון הכרזה זמנית בדבר מזון רגיש לפי [[סעיף 62]], סמוך לפני ההכרזה לפי סעיף זה, תיכנס לתוקף ההכרזה לפי סעיף זה ברציפות מיד בתום ההכרזה הזמנית, אלא אם כן נקבע אחרת בהכרזה כאמור; : (3) נקבע בהכרזה תוקף מאוחר יותר. @ 62. הכרזה זמנית על מזון רגיש : (א) על אף האמור [[בסעיפים 59 עד 61]], מנהל שירות המזון רשאי להכריז, באופן זמני, כי מזון הוא מזון רגיש (בסעיף זה - הכרזה זמנית), במקרים שבהם סבר כי קיים צורך דחוף בהכרזה כאמור עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור ורשאי הוא לקבוע תנאים להכרזה זמנית. : (ב) הכרזה זמנית תהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי מנהל שירות המזון להאריך את תוקפה של ההכרזה הזמנית לתקופות נוספות אם סבר כי הצורך בהכרזה דורש זאת, ובלבד שסך התקופות הנוספות לא יעלה על שישה חודשים. : (ג) הכרזה זמנית תפורסם בידי מנהל שירות המזון ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח ברשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין. : (ד) הודעה על הארכת הכרזה זמנית תפורסם ברשומות שלושה שבועות לפני תום ההכרזה הזמנית הקודמת, ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין. : (ה) הכרזה זמנית תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או במועד מאוחר יותר שנקבע בה, ואולם מנהל שירות המזון רשאי לתת לתחנת הסגר הוראות שלפיהן יש להתייחס למזון כמזון רגיש מרגע החלטה בעניין, עוד בטרם הפרסום ברשומות ובלבד שההכרזה הזמנית פורסמה באתר האינטרנט לפי סעיף קטן (ג). === סימן ג': אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש === @ 63. בקשה למתן אישור מוקדם לייבוא : (א) לשם קבלת אישור מוקדם לייבוא, או חידוש אישור כאמור, יגיש יבואן רשום למנהל שירות המזון או לעובד שירות המזון שהוא הסמיכו לכך ([[בסימן זה]] - נותן האישור) בקשה בהתאם להוראות [[סעיף 64]]. : (ב) החלטה בבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא תינתן בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים והפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 64(א)(2)]] (בסעיף זה - המסמכים). : (ג) הוגשה בקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא 45 ימים לפחות לפני פקיעת האישור אך לא מוקדם מ־90 ימים לפני פקיעתו, בצירוף המסמכים, ולא ניתנה החלטה עד מועד הפקיעה, יראו את האישור כאילו תוקפו הוארך עד מועד החלטה בבקשה. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), נותן האישור רשאי לעכב את הטיפול בבקשה אם מצא כי לא צורפו כל המסמכים, עד לצירופם בתוך מועד שיקבע, ואם לא צורפו במועד כאמור - רשאי הוא לדחות את הבקשה. @ 64. התנאים לקבלת אישור מוקדם לייבוא (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) אישור מוקדם לייבוא יינתן למבקש שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא יבואן רשום, אלא אם כן הוא פטור לפי [[סעיף 57]]; :: (2) הוא מסר את כל המסמכים והפרטים שנקבעו לפי [[סעיף 116(3)]] המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון; :: (3) הוא שילם את האגרה המפורטת [[בתוספת העשירית]] בעד הגשת הבקשה. : (ב) לא יינתן אישור מוקדם לייבוא ולא יחודש אישור כאמור, למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון. : (ג) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 12(א)]] [[ו-156(א)]], יבואן רשום המייבא מזון שחלות עליו הוראות לעניין קביעת אורך חיי מדף לפי חקיקת המזון, רשאי, על אף האמור באותן הוראות לעניין התקופה, לסמן את אורך חיי המדף של המזון שהוא מייבא לתקופה שלא תעלה על אורך חיי המדף שקבע היצרן במדינת הייצור, ובלבד שיש בידו הצהרה של היצרן כי בדק בבדיקות מקובלות שתכונות המזון נשמרות במהלך חיי המדף. @ 65. חובת דיווח על שינוי במסמכים : חל שינוי בפרט מהמסמכים או הפרטים שמסר היבואן לפי [[סעיף 64(א)(2)]], ידווח היבואן לנותן האישור על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימי עבודה. @ 66. קביעת חובות מקצועיות באישור מוקדם לייבוא : נותן האישור רשאי להורות באישור המוקדם לייבוא כי משלוח המזון ייבדק במעבדה בישראל עם הגיעו לתחנת ההסגר, בסוגי בדיקות שפירט באישור וכן כי תבוצע בו בדיקה אורגנולפטית, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות מקצועיות נוספות הנדרשות לסוג מזון רגיש מסוים, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון; לעניין זה, "בדיקה אורגנולפטית" - בדיקה של ריח, מראה, מרקם וטעם. @ 67. תוקפו של אישור מוקדם לייבוא (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ד-3) : (א) תוקפו של אישור מוקדם לייבוא יהיה לתקופה שבין שנה לעשר שנים, בהתאם לבקשת היבואן. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור רשאי לתת את האישור לתקופה קצרה מזו שהתבקשה, שלא תפחת משנה אלא בנסיבות חריגות, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה האישור נמצא בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו. @ 68. הגבלת אישור מוקדם לייבוא, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו : נותן האישור רשאי להגביל אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, להתלותו, לבטלו, או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה: : (1) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב; : (2) האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור; : (3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור; : (4) בעל האישור הפר תנאי מתנאי האישור או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש באישור שנקבעו לפי [[פרק זה]]; : (5) בעל האישור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור [[בסעיף 70(א)]]; : (6) בעל האישור הוא מפר אמון לפי [[סעיף 58]]; : (7) בעל האישור או האחראי מטעמו על הייבוא גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו - ליקוי); ואולם נותן האישור לא יורה על ביטול אישור מוקדם לייבוא, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לאבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיורה מנהל שירות המזון; : (8) השתנה פרט במסמכים או בפרטים שנמסרו לפי [[סעיף 64(א)(2)]] אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור הוא לא היה נותן את האישור; : (9) התקיים אחד מאלה: :: (א) בעל האישור הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; :: (ב) בעל האישור, ואם הוא תאגיד - הוא או נושא משרה בו, הורשע בעבירה הקשורה בעיסוקו ושמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא, או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור. @ 69. תקופת תוקפה של התליית אישור מוקדם לייבוא : הוראה על התליית אישור לפי [[סעיף 68]], תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן האישור רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך את ההתליה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה. @ 70. התליה או הגבלה של אישור מוקדם לייבוא בשל חשד לאי־עמידה בחקיקת המזון : (א) חשד נותן האישור כי המזון שלגביו ניתן אישור מוקדם לייבוא אינו עומד בדרישות שנקבעו בחקיקת המזון כאמור [[בסעיף 68(4)]], רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות או להגביל את האישור המוקדם לייבוא עד לבירור החשד האמור, אך לא ליותר מחודש, אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור, רשאי בנסיבות מיוחדות, להאריך את התקופה כאמור באותו סעיף קטן לבירור החשד בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף. @ 71. התליית אישור מוקדם לייבוא לאלתר לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור : היה לנותן האישור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל האישור המוקדם לייבוא עילה מהעילות האמורות [[בסעיפים 68]] [[או 70]], וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את האישור לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את האישור לאלתר, ובלבד שייתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההתליה. @ 72. מסירת הודעה לבעל אישור מוקדם לייבוא : הודעה מנומקת על החלטת נותן האישור לפי [[סעיפים 68]], [[69]], [[70]] [[או 71]], תימסר בכתב לבעל האישור המוקדם לייבוא הנוגע בדבר. @ 73. מתן אישור מוקדם לייבוא לאחר ביטולו : בוטל אישור מוקדם לייבוא מטעמים שפורטו [[בסעיף 68]], לא תידון בקשה של בעל האישור שבוטל למתן אישור מוקדם לייבוא חדש לאחר הביטול, אלא בחלוף 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן האישור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל האישור, מנימוקים שיירשמו. === סימן ד': הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל === @ 74. הגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל : (א) יבואן רשום שבכוונתו לייבא מזון רגיל מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי הוראות [[סימן זה]]. : (ב) הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תוגש בידי יבואן רשום, באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם למפורט [[בסעיף 76]]. @ 75. סירוב להנפיק אישור קבלת הצהרה : אישור קבלת הצהרה לא יונפק למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון. @ 76. פרטי ההצהרה (תיקון: תשע"ח, תשפ"ד-3) : ההצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תכלול את הפרטים האלה: : (1) שם היבואן, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום; : (2) שם המזון הרגיל שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, רק אם קיים, והכול כפי שמופיע על תווית המזון; : (3) ייעוד המזון לאחת או יותר ממטרות אלה: ייצור מזון על ידי יצרן, שיווק קמעונאי או אחר, כגון שיווק למטבח מוסדי, או מטרה לפי [[סעיף 57]] אם לא חל לגביה פטור; : (4) משקל יחידת מזון ותיאור אריזת המזון, ואם יש מגוון של משקלים או סוגי אריזות - פירוט לגבי כל אחד מהם; : (5) מדינת הייצור; : (5א) האם ליבואן יש קשר ישיר ליצרן המזון, ואם כן - שם יצרן המזון; : (5ב) האם המזון מיובא באמצעות ספק, ואם כן - שם הספק, לרבות מדינת הספק, והאם ידוע לו אם יש לספק קשר ישיר עם יצרן המזון; לעניין [[פרק זה]], "ספק" - מי שיבואן מתקשר עימו להספקת מזון למטרת ייבוא והוא אינו יצרן המזון; : (6) אם יש בידיו אחד לפחות מהמסמכים האמורים [[בסעיף 97]] אם לאו. @ 77. צירוף מסמכים להצהרה : (א) להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תצורף התחייבות של היבואן, בנוסח [[שבתוספת השלישית]]. : (ב) המגיש יצרף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל מסמכים ופרטים שקבע השר לפי [[סעיף 116(2)]]. @ 78. קבלת אישור הצהרה מקוון : מסר יבואן רשום הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]], ושילם אגרה כמפורט [[בתוספת העשירית]], יקבל באופן מקוון את אישור קבלת ההצהרה. @ 79. תחולת ההצהרה : (א) הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]] תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה: :: (1) פרט מהפרטים לפי [[סעיף 76]] שמסר היבואן הרשום בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל; :: (2) הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, "הרכב המזון" - לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו [[בסעיף 96]], ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר במדינה שממנה יובא. : (ב) בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות [[סעיף 76]] - :: (1) השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א), למעט פרט לפי [[סעיף 76(4)]]; ואולם השתנה פרט לפי [[סעיף 76(4)]] ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי האמור בדרך האמורה [[בסעיף 175]]; :: (2) היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים לפחות. === סימן ד'1: הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ"ב) === @ 79א. הגשת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) : (א) יבואן נאות שבכוונתו לייבא מזון מסוים במסלול האירופי יגיש לרשם הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי הוראות [[סימן זה]]. : (ב) הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תוגש באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם להוראות [[סעיפים 79ג]] [[ו-79ד]]. @ 79ב. התנאי לאישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) : לא יונפק אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות למזון המבובא במסלול האירופי אם המזון אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון. @ 79ג. הפרטים הכלולים בהצהרה (תיקון: תשפ"ב) : ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תכלול את הפרטים המנויים [[בסעיף 76(1) עד (5)]]. @ 79ד. המסמכים שיצורפו להצהרה (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי יצרף היבואן הנאות את כל אלה: : (1) התחייבות של היבואן בנוסח [[שבתוספת השלישית א']]; : (2) התחייבות כי היבואן מבצע את הפעולות הנדרשות כמפורט [[בסעיף 54א(ב)]]; : (2א) לעניין יבואן שהצהיר לפי [[פסקה (2)(א) לתוספת השלישית א']] - הצהרה של יצרן המזון או ספק המזון, לפי העניין, שהמזון משווק באיחוד האירופי כדין; : (2ב) לעניין יבואן שהצהיר לפי [[פסקה (2)(ב) לתוספת השלישית א']] - הצהרה של יצרן המזון שהמזון מיוצר במדינה באיחוד האירופי ועומד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי; : (3) לעניין מזון רגיש המיוצר במדינה שאינה מדינה באיחוד האירופי - אחד או יותר מהמסמכים המפורטים [[בסעיף 97]]; ואולם, יבואן רשאי שלא לצרף מסמך כאמור, ובלבד שהמזון כאמור מיובא ישירות ממדינה באיחוד האירופי באמצעות ספק מהאיחוד האירופי אשר חתם על ההצהרה כנדרש בפסקה (2א); : (4) אחד מאלה, לגבי המזון: :: (א) חשבונית מכירה או קנייה, למעט לשם ייצוא אל מחוץ למדינות האיחוד האירופי, על ידי יצרן או משווק במדינה באיחוד האירופי או על ידי יבואן המייבא מזון אליה; :: (ב) תעודת משלוח ליצרן או משווק במדינה באיחוד האירופי או ליבואן המייבא מזון אליה; :: (ג) אישור סחר חופשי שנתן גורם מוסמך לכך במדינה באיחוד האירופי; :: (ד) אישור שהמזון מיועד לשיווק או שמותר לשווקו במדינה באיחוד האירופי, שנתן גורם מוסמך לכך במדינה באיחוד האירופי; :: (ה) לעניין מזון המיוצר במדינה באיחוד האירופי - הצהרה של יצרן המזון על עמידת המזון בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי; :: (ו) מסמך אחר שקבע השר בצו; : (5) כל מסמך נוסף שקבע השר בצו בהמלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]]. @ 79ה. קבלת אישור הצהרה מקוון מאת יבואן נאות (תיקון: תשפ"ב) : מסר יבואן נאות הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79א]], ושילם אגרה כמפורט [[בתוספת העשירית]], יקבל באופן מקוון אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות. @ 79ו. תחולת ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ד-3) : (א) הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79א]] תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה: :: (1) פרט מהפרטים לפי [[סעיף 79ג]] שמסר היבואן הנאות בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, למעט פרט לפי [[סעיף 76(4)]]; :: (2) הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן נאות שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו [[בסעיף 96]], ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שמשווק באיחוד האירופי כדין; לעניין זה, "הרכב המזון" - לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון. : (ב) בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות [[סעיף 79א]]: :: (1) אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א) השתנה, למעט פרט לפי [[סעיף 76(4)]]; השתנה פרט לפי [[סעיף 76(4)]], ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי בדרך האמורה [[בסעיף 175]]; :: (2) היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה מזה שנתיים לפחות. === סימן ה': תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר === @ 80. איסור שחרור משלוח מזון מנמל בלא תחנת הסגר : (א) לא ישוחרר משלוח מזון מנמל שאין בו תחנת הסגר. : (ב) פירוט רשימת הנמלים שיש בהם תחנת הסגר תפורסם באתר האינטרנט. @ 81. תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר : לא יוציא יבואן משלוח מזון מתחנת הסגר אלא אם כן קיבל תעודת שחרור. @ 82. איסור מתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי : חקיקת המזון לא תינתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון. @ 83. בקשה לקבלת תעודת שחרור (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) : לאחר יציאתו של משלוח המזון מהמדינה שממנה יובא, לישראל, יגיש יבואן רשום בקשה מקוונת דרך אתר האינטרנט לקבלת תעודת שחרור, ובה יציין, בין השאר, כי - : (1) לגבי מזון רגיש - יש בידיו אישור מוקדם לייבוא שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה; : (2) לגבי מזון רגיל - יש בידיו אישור קבלת הצהרה שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה; : (3) לגבי מזון שיובא במסלול האירופי - יש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות שקיבל לעניין אותו מזון לפני הגשת הבקשה. @ 84. פרטי הבקשה לקבלת תעודת שחרור (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) : (א) בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיל תכלול את הפרטים האלה: :: (1) פרטי תעודת היבואן הרשום, מגיש הבקשה; :: (2) פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח; :: (3) מספר אישור קבלת ההצהרה ופרטים בדבר המזון שבמשלוח; :: (4) אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח. : (ב) בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיש, תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), וכן כל פרט נוסף שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 116(8)]]. : (ב1) בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון המיובא במסלול האירופי תכלול את הפרטים והמסמכים האלה: :: (1) פרטי תעודת הרישום של מגיש הבקשה כיבואן נאות; :: (2) פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח; :: (3) מספר אישור קבלת ההצהרה מאת יבואן נאות בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי ופרטים בדבר המזון שבמשלוח; :: (4) אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח; :: (5) הפרטים והמסמכים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']]. : (ג) בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור תשולם אגרה כמפורט [[בתוספת העשירית]], ולעניין מזון שהוא מוצר בשר - בהתאם להוראות [[סעיף 216(ב)]]. @ 85. מתן תעודת שחרור למזון רגיל ולמזון המיובא במסלול האירופי (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) : תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל או למשלוח מזון המיובא במסלול האירופי, לפי העניין, תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט - : (1) בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז תינתן התעודה בהקדם האפשרי; : (2) לגבי משלוח מזון הדורש בדיקה לפי [[סעיף 86]] [[או 87]]. @ 86. בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור (תיקון: תשע"ח, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א) משלוח מזון ייבדק, כולו או חלקו, בידי מפקח בתחנת הסגר, כתנאי למתן תעודת שחרור, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) המשלוח, כולו או חלקו, כולל מזון רגיש שאינו מזון המיובא במסלול האירופי; :: (2) היבואן הצהיר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]] כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים [[בסעיף 97]]; :: (3) נדרשת בדיקה יזומה בהתאם להוראות של מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (ב); :: (4) נערכת בדיקה אקראית, שלא תעלה על חמישה אחוזים מתוך כלל המשלוחים, בחישוב שנתי. : (ב) מנהל שירות המזון רשאי להורות - :: (1) על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועי המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ספק המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון לייבוא או לייצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין־לאומי בתחום המזון על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת חקיקת המזון לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו; :: (2) בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור, לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים, כתנאי למתן תעודת שחרור. : (ג) בסעיף זה, "בדיקה" - כאמור [[בסעיף 66]] או בהוראות לפי [[סעיף 116(6)]]. @ 87. עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון : לא תינתן תעודת שחרור אם המפקח בתחנת ההסגר הורה על בדיקה לפי [[סעיף 86]], ובדיקה כאמור טרם בוצעה; ואולם מפקח רשאי להורות על ביצוע הבדיקה לאחר מתן תעודת שחרור ובכפוף לתנאים שייקבעו בתעודת השחרור, לרבות לעניין ביצוע הבדיקה. @ 88. עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר : ראה מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו לכך או מפקח בתחנת ההסגר כי הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור לגבי מזון הנמצא בתחנת הסגר והתעורר לגביו חשד כי מדובר במזון שאסור לייבאו מכוח חיקוק שאינו לפי חקיקת המזון, יודיע על כך לגובה מכס כהגדרתו [[בפקודת המכס]], מיד עם היוודע לו על כך, בלא דיחוי, ורשאי הוא, במקרים חריגים, לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך. @ 89. מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון (תיקון: תשפ"ב) : על אף האמור [[בסעיפים 64(ב)]], [[75]] [[ו-79ב]], מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור. @ 90. מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן (תיקון: תשפ"ב) : (א) יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון והמסמכים למזון כמפורט להלן, טרם הוצאת המזון מהמחסן הרשום בתעודת היבואן הרשום שלו, ובכפוף לתנאים שלהלן: :: (1) לעניין מזון רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתעודה האמורה - הוראות [[סעיפים 15]], [[95]] [[ו־96]], ולעניין מזון רגיל שיובא במסלול האירופי - הוראות [[סעיף 15]]; :: (2) לעניין מזון רגיש, ובכלל זה מזון רגיש שיובא במסלול האירופי, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה - הוראות [[סעיף 15]]. : (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חקיקת המזון. @ 91. סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות : על אף האמור [[בסעיף 82]], מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו רשאי - : (1) לתת תעודת שחרור למשלוח מזון, אף שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור כאמור; : (2) לתת תעודת שחרור למשלוח שהמזון בו אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה, ובלבד שיקבע תנאים בתעודת השחרור להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן שצוין בתעודת היבואן הרשום; : (3) לתת תעודת שחרור למשלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור, כאמור [[בסעיף 57(4)]], ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודה. @ 92. סמכויות מפקח בתחנת הסגר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון : לא ניתנה תעודת שחרור למזון מחמת אי-עמידה בדרישות כאמור [[בסעיף 82]], יחולו הוראות אלה: : (1) מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח, והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור; : (2) מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה, וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן; : (3) מצא מפקח שהפגם במזון מהותי או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות לפי חוק זה להורות על השמדת המזון. @ 93. ערובה לקיום תנאים או דרישות : תנאים לפי [[סעיפים 87 עד 92]] יכול שיכללו, בין השאר, דרישה למתן ערובה לקיום הדרישות שנקבעו ולעמידה בתנאים. === סימן ו': שמירת מסמכים בידי יבואן === @ 94. שמירת מסמכים בידי יבואן (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) : (א) יבואן ישמור את המסמכים והפרטים שנקבעו לפי [[סעיף 116(4)]] ואת המסמכים והפרטים המפורטים לפי [[סימן זה]], לכל משלוח מזון שניתנה לגביו תעודת שחרור, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון, ובהעדר סימון של מועד כאמור - שנה ממועד העברת המזון לאחר, כפי שמצוין בתאריך תעודת המשלוח של המזון. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שמירת מסמכים בנוגע למזון שיובא במסלול האירופי יחולו הוראות [[סעיף 54א(ב)]], בתקופה האמורה [[באותו סעיף]]. : (ג) יבואן שסימן לפי [[סעיף 64(ג)]] את אורך חיי המדף של המזון שייבא, על אף הוראות לעניין קביעת אורך חיי מדף לפי חקיקת המזון שחלות עליו, ישמור את מסמך הצהרת היצרן כאמור [[באותו סעיף]] לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון. @ 95. שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש : (א) יבואן של מזון ארוז מראש ישמור צילום או סריקה ממוחשבת של אריזת המזון כפי שהוא נמכר מחוץ לישראל, וכן כפי שישווק בישראל בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון. : (ב) לא היתה התווית חלק מאריזת המזון כאמור בסעיף קטן (א), ישמור היבואן בדרך כאמור בסעיף קטן (א) גם את התווית המקורית של היצרן כפי שסומנה על ידי היצרן, על גבי המזון כפי שנמכר מחוץ לישראל, ואם תווית כאמור לא היתה בשפה העברית - גם את התווית בעברית כפי שסומנה בידי היבואן על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל. : (ג) נקבעה חובה לפי חוק זה לסמן את אריזת המזון בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד. @ 96. בדיקות מעבדה (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א) יבואן מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון, ואולם - :: (1) יבואן נאות רשאי שלא לבצע בדיקה כאמור, ובלבד שביצע בדיקה של המזון שבמשלוח, או שבדק את המזון כאמור באמצעות מסמכים, בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע לפי [[סעיף 115(א)(1)]]; :: (2) יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין במישרין ובין באמצעות ספק שלו יש קשר עם יצרן המזון, רשאי שלא לבצע בדיקה כאמור, ובלבד שבדק, באמצעות מסמכים לפי פסקאות משנה (א) ו-(ב) שלהלן, אם המזון עומד בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון: ::: (א) מסמך חתום על ידי היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך ייצוא לישראל; ::: (ב) אחד מאלה: :::: (1) מסמך חתום על ידי היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן; :::: (2) תוצאות בדיקה המעידה כי המזון עומד בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון לגבי אחת או יותר מהאצוות שבמשלוח; :: (3) יבואן של מזון רגיל או מזון המיובא במסלול האירופי שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר [[שבתוספת הרביעית]], שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי שלא לבצע בדיקה כאמור, ובלבד שקיבל מפרט של המזון מהמשווק שממנו קיבל את המזון. : (ב) יבואן מזון ישמור תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בסעיף קטן (א), מסמך כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) או מפרט כאמור בסעיף קטן (א)(3), לפי העניין. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) (((בוטל).)) : (ד1) יבואן יבצע בדיקות נוספות לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח או בדיקות נוספות לעמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון באמצעות מסמכים לפי סעיף קטן (א)(2)(א) או (ב), לפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי [[פרק זה]]. : (ה) בסעיף זה - ::- "בדיקה" - בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים כאמור [[בסעיף 52(ב)]]; ::- "מפרט" (Specification) - מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון החלות על המזון בעניינים אלה או להוראות מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 101]]. @ 97. שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן (תיקון: תשע"ח, תשפ"ב) : יבואן מזון שמסר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]] כי יש בידו מסמך מהמסמכים שלהלן, ישמור אחד לפחות מהם: : (1) אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך; : (2) אישור סחר חופשי; : (3) תעודת בריאות (health certificate) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור אף אם כינויה שונה; : (4) (((נמחקה);)) : (5) אישור כאמור [[בסעיף 52]] המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור. @ 98. שמירת תרגום של מסמכים (תיקון: תשפ"ד-3) : (א) אם מסמך שיבואן נדרש לשמור לפי הוראות [[פרק זה]] אינו בעברית או באנגלית, ישמור היבואן גם תרגום של המסמך האמור לאחת השפות האמורות. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) על אף האמור בסעיף זה, מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך, אם ראה שהדבר נדרש לשם השלמת ביקורת שערך. @ 99. שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות : יבואן מזון ישמור את רשימת העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות. @ 100. שמירת מסמכי משלוח (תיקון: תשע"ח-2, תשפ"ב) : יבואן מזון ישמור את המסמכים שלהלן, לגבי כל משלוח: : (1) חשבון מכר; : (2) הצהרת ייבוא כהגדרתה [[בפקודת המכס]]; : (3) שטר מסירה, כמשמעותו [[בסעיף 18 לפקודת המכס]]; : (4) אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל, אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות או אישור מוקדם לייבוא, לפי העניין; : (5) תעודת שחרור. @ 101. שמירת מסמכים נוספים : מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון מסוים לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לשם הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות לפי חקיקת המזון, ובלבד שלא נקבעו לעניין סוג מזון זה דרישות לשמירת מסמכים נוספים לפי [[סעיף 116(4)]]. === סימן ז': רישום יבואנים === @ 102. רישום יבואנים : (א) מנהל שירות המזון ימנה, מבין עובדי שירות המזון, רשם של יבואני מזון. : (ב) הרשם ינהל מרשם יבואנים, שבו ירשום יבואני מזון. : (ג) הרשם ייתן למי שנרשם במרשם היבואנים תעודת יבואן רשום. @ 103. בקשה לרישום יבואן : (א) המבקש להירשם או לחדש רישום במרשם היבואנים יגיש לרשם בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), בצירוף המסמכים והפרטים המפורטים בסעיף זה. : (ב) הבקשה תכלול את כל אלה: :: (1) שמו המלא של המבקש, כתובתו, דרכי ההתקשרות עמו, ובכלל זה כתובת הדואר האלקטרוני שלו; :: (2) העתק תעודת הזיהוי שלו ותעודת עוסק מורשה שלו, אם הוא יחיד או העתק תעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד; :: (3) כתובת המחסן שבו יאוחסן המזון לפי [[סעיף 104]] ופרטיו, בצירוף אחד מאלה, לפי העניין: העתק רישיון העסק של המחסן, העתק רישיון האחסנה של בעל המחסן, העתק רישיון ייצור שבו היתר לאחסנה או העתק של התקשרות עם בעל מחסן או עם בעל רישיון כאמור, והכול לפי הוראות [[סעיף 104]]. @ 104. תנאי סף לרישום במרשם היבואנים - עמידה בהוראות לעניין אחסון מזון : תנאי לרישום מבקש במרשם היבואנים, הוא שמתקיים בו אחד מאלה לעניין אחסון המזון שהוא מבקש לייבא: : (1) המבקש הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות: :: (א) רישיון עסק לאחסנת מזון לפי [[חוק רישוי עסקים]], וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא (בסעיף זה - מחסן מורשה) ואם הוא מבקש לאחסן מזון בקירור או בהקפאה - הוא גם בעל רישיון אחסנה לפי חוק זה; :: (ב) רישיון ייצור לפי חוק זה הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה "ייצור"]], וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא; : (2) הוא הציג התקשרות עם בעל מחסן מורשה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא, שבידיו לפחות אחד מהרישיונות הנדרשים כאמור בפסקה (1), ואם אין בידי בעל המחסן שהתקשר עמו רישיון אחסנה או רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה "ייצור"]] - הוא קיבל אישור של לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המחסן, על העדר התנגדותה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא במחסן שבעליו הוא בעל המחסן המורשה, אף שאינו בעל רישיון כאמור. @ 105. הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור : (א) יבואן שביקש לייבא מזון לשטחי האזור בלבד, פטור מהוראת [[סעיף 104]] לעניין מחסן בתחומי האזור, ויצרף לבקשתו התחייבות לייבא לשטחי האזור בלבד. : (ב) בתעודת היבואן הרשום של יבואן כאמור בסעיף קטן (א) יצוין כי חל עליו איסור לשווק מזון בישראל, והיבואן יידרש, כתנאי למתן תעודת שחרור, להציג אישור של הגורם המוסמך לאשר כי משלוח מזון קודם שייבא, אם היה כזה, הועבר לאזור. : (ג) יבואן רשום שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף זה, לא יוכל לייבא מכוחה מזון לשטח שאינו האזור. @ 106. דרישת מידע נוסף לבחינת בקשת הרישום : הרשם רשאי לדרוש מסמכים או פרטים נוספים לשם בחינת עמידתה של בקשה לרישום יבואן בתנאים שנקבעו לפי [[סימן זה]]. @ 107. סייג לרישום יבואן : הרשם לא ירשום במרשם היבואנים מבקש שהוא, ואם הוא תאגיד - הוא או נושא משרה בתאגיד, הורשע בעבירה, שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להירשם במרשם מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור. @ 108. סירוב לרשום במרשם היבואנים : החלטת הרשם לסרב לרשום אדם במרשם היבואנים תהיה מנומקת. @ 109. היתר להדבקת תווית במחסן בתעודת היבואן הרשום : (א) על אף האמור [[בסעיף 21]], הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להדביק במחסן תווית על גבי מזון מיובא ארוז מראש, אם יש ליבואן מחסן העומד בתנאים הנדרשים לביצוע הדבקה כאמור או שהיבואן התקשר עם בעל רישיון אחסנה שרישיונו כולל היתר לסימון בהתאם [[לסעיף 152]]; ההיתר ליבואן יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום. : (ב) ניתן היתר לסימון כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון ייצור לביצוע הסימון האמור. @ 110. היתר להובלה ולאחסנה בטמפרטורה מבוקרת : (א) על אף האמור [[בסעיפים 149]] [[ו־150]], הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להובלה או לאחסנה בטמפרטורה מבוקרת של מזון הטעון הובלה או אחסנה בטמפרטורה מבוקרת; ההיתר יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום. : (ב) ניתן היתר כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון הובלה או רישיון אחסנה, לפי העניין. @ 111. קביעת תנאים בתעודת היבואן הרשום : (א) הרשם רשאי לקבוע תנאים שיירשמו בתעודת היבואן הרשום, לשנותם, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, והכול לאחר שנתן ליבואן הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ב) הרשם רשאי להורות כי הוראות מקצועיות הנדרשות לסוג מזון מסוים, שמנהל שירות המזון הורה עליהן, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון, יחולו כתנאים בתעודת היבואן הרשום של היבואן המייבא את אותו סוג מזון מסוים. @ 112. חובת דיווח על שינוי במסמכים : חל שינוי במסמכים או בפרטים שמסר היבואן לפי [[סעיף 103]], ידווח היבואן לרשם על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה. @ 113. תוקפה של תעודת יבואן רשום : (א) תוקפה של תעודת יבואן רשום יהיה שנתיים, ורשאי הרשם להאריך את תוקפה לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא, לשאלה אם היבואן מייבא מזון שנדרש לגביו אישור ייצור נאות, למערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, לתקופה שבה התעודה נמצאת בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו. : (ב) בקשה לחידוש תעודת יבואן רשום לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת תוקף התעודה; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעת התעודה, יראו את התעודה כאילו הוארך תוקפה עד למועד ההחלטה בבקשה. @ 114. הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש רישום במרשם היבואנים (תיקון: תשפ"ב) : (א) הרשם רשאי להגביל רישום במרשם היבואנים, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שלא תעלה על שנה, לפי המוקדם, לבטלו או לסרב לחדשו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה: :: (1) התקיימו אחת או יותר מהנסיבות [[בסעיף 68]], בשינויים המחויבים; :: (2) הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי [[סעיף 77(א)]], או באישור לפי [[סעיף 84(א)(4)]]; :: (3) נשקפת סכנה לבריאות הציבור מפעולת הייבוא בידי היבואן; :: (4) הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי [[סעיף 79ד(1) ו-(2)]] או באישור לפי [[סעיף 84(ב1)(4)]]. : (ב) על החלטת רשם לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 71 עד 73]], בשינויים המחויבים. === סימן ח': רישום כיבואן נאות (תיקון: תשפ"ב) === @ 115. רישום יבואן נאות (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה - מנהל שירות המזון) ירשום יבואן רשום כיבואן נאות ויחדש רישום של יבואן רשום כיבואן נאות אם מצא שהיבואן הגיש לו את כל אלה: :: (1) תוכנית בקרת איכות ובטיחות שהיבואן הרשום מקיים, לכל סוג מזון מסוים שהוא מבקש לייבא, בהתאם לניהול סיכונים; התוכנית תכלול סקר סיכונים המותאם לסוג המזון, לרמת הקשר עם יצרן המזון, להרכב המזון, בטיחותו וסימונו, תוכנית דיגום וכן נהלים לתנאי הובלת המזון, לאחסונו ולמכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין-לאומיים מקובלים, ולהבטחת עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון; :: (2) התחייבות שלפיה הוא יישם את התכנית כאמור בפסקה (1) בעבור כל משלוח של מזון שהוא מייבא. : (ב) מנהל שירות המזון ינהל מרשם יבואנים נאותים לפי סעיף זה (בסעיף זה - המרשם) ויפרסמו באתר האינטרנט. : (ג) הגיש היבואן בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), ירשום אותו מנהל שירות המזון כיבואן נאות במרשם ותינתן לו באופן מקוון תעודת רישום כיבואן נאות לעניין סוג המזון המסוים. : (ד) הוראות [[סעיפים 112 עד 114]] יחולו לעניין תעודת רישום כיבואן נאות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "הרשם" יקראו "מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו". : (ה) בסעיף זה, "יבואן רשום" - למעט מי שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי [[סעיף 105]], בלבד. === סימן ט': תקנות לעניין ייבוא מזון === @ 116. תקנות לעניין ייבוא מזון (תיקון: תשע"ח, תשפ"ב, תשפ"ג, תשפ"ד-3) : השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי להתקין תקנות בעניינים אלה הנוגעים לייבוא מזון; אולם תקנות כאמור החלות על יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי יותקנו באישור הוועדה: : (1) תנאים נוספים לרישום במרשם היבואנים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה ניתן לרשום יבואנים במרשם היבואנים, אף אם אינם עומדים בתנאי הרישום לפי [[סעיף 104]], והכול לשם שמירה על בריאות הציבור ובטיחות המזון; : (2) המסמכים והתנאים הנדרשים, נוסף על האמור בפסקה (1), לשם קבלת תעודות או אישורים לפי [[פרק זה]], ובכלל זה – :: (א) המסמכים והפרטים שנדרש לצרף לבקשה לרישום במרשם היבואנים, להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל או לבקשה לקבלת תעודות או אישורים לפי [[פרק זה]], לרבות מהרשויות המוסמכות במדינה שממנה יובא המזון; :: (ב) התנאים למתן התעודות או האישורים, וכן התנאים לביטולם, לסירוב לתתם, להגבילם או לסרב לחדשם, נוסחם או דרכי נתינתם; :: (ג) תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו דרישות לגבי סוגי מזון מסוימים ומקומות ייצורם, לרבות לעניין ייצורם בתנאי ייצור נאותים, תנאי הובלתם ואחסונם, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; : (3) המסמכים והפרטים שעל יבואן להגיש במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא לפי [[סעיף 64(א)(2)]], המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון; : (3א) מסמכים שעל יבואן לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79ד(4)]], המעידים על שיווק המזון במדינה ממדינות האיחוד האירופי או על עמידת המזון בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי; : (4) המסמכים או הפרטים הנדרשים, בין השאר, לצורך עקיבות מזון או מתן תעודת שחרור, שיישמרו אצל היבואן הרשום, ודרכי שמירתם משלב ייצור המזון מחוץ לישראל, דרך שלבי הובלתו ואחסנתו ועד למכירתו על ידי היבואן הרשום למשווקים שלהם מכר את המזון; : (5) נוסח ההצהרות וההתחייבויות הנדרשות לפי [[פרק זה]]; : (6) דרכי בדיקת משלוחי מזון, ובכלל זה בדיקת מסמכים שהיבואן נדרש לשמור לפי חוק זה, כתנאי למתן תעודת שחרור, ותדירותן, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה הוא רשום כיבואן ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו; : (7) באישור הוועדה - תנאים לייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות מסוימות וכן איסור על ייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות כאמור, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; : (8) הוראות לעניין בקשות לקבלת תעודת שחרור ובכלל זה הוראות כמפורט להלן, ויכול שיקבע דרישות שונות לגבי קבוצות מזון שבמשלוח, מקומות ייצור שונים או מדינות ייצור מסוימות, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור: :: (א) הוראות מיוחדות לגבי בקשות לקבלת תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר, לרבות לעניין מזון שיוצא מישראל והוחזר אליה או שנפסל לייבוא במדינה אחרת או שנפסל לייצוא מישראל; :: (ב) דרכי הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור של מזון מתחנת הסגר, הפרטים והמסמכים שיש לצרף לבקשה, תנאים שבהם ניתן להתנות את הבקשה, לרבות לעניין אופן שיווק המזון, דרכי הסירוב למתן התעודה, מתן ערובה כבטוחה לקיום התנאים או להיתר לשחרור מתחנת הסגר לפי [[סעיפים 89 עד 93]]; : (9) הוראות לעניין דיגום מזון בתהליך היבוא; : (10) תנאים לעניין ייבוא מזון ייעודי וסימונו; : (11) הוראות לעניין חובת יבואן רשום למסור מידע על מזון מסוים, ובכלל זה את המפרט של מזון מסוים וכן תוצאות בדיקה המתייחסות לאיכות ובטיחות מזון או מזון מסוים, תנאי הובלתו ואחסונו; : (12) (((נמחקה).)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), תשל״ח–1978]].)) : ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר), התש"ף-2020]].)) : ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ״ה–2025]].)) == פרק ד'1: מזון המיועד לייצוא בלבד == @ 117. תנאים לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) על אף האמור [[בסעיפים 4]] [[ו־20]], ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, רשאי בעל רישיון ייצור לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, שלא מתקיימות בו דרישות לפי חקיקת המזון ([[בפרק זה]] - מזון המיועד לייצוא בלבד), ובלבד שהמזון ראוי למאכל אדם, ושמתקיימים כל אלה: :: (1) המזון מתאים לאסדרה בתחום המזון החלה במדינת היעד או שהמזון הוזמן בידי עוסק במזון במדינת היעד; :: (2) בעל הרישיון מסר מראש למנהל שירות המזון הצהרת ייצוא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב); :: (3) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 32]], הוא שומר לתקופה הקבועה [[בסעיף 32(ב)]] את הצהרת הייצוא והמסמכים המעידים על תוכנה, ואם הוא יצרן המיישם מערכת בקרת איכות - גם מסמכים המוכיחים את התנאים בסעיף קטן (ב) ואת יישום מערכת בקרת איכות; :: (4) הוא מקיים את הוראות [[סעיפים 126 עד 128]]. : (ב)(1) הצהרת הייצוא תהיה בהתאם לנוסח שיפורסם באתר האינטרנט ובה יודיע בעל רישיון ייצור על כוונתו לייצא מזון המיועד לייצוא בלבד, ועל התחייבותו לנקוט צעדים להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל ולהבטחת מניעת מכירתו בישראל. :: (2) בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות יכלול בהצהרת הייצוא גם את אלה: ::: (א) סוג המזון המיועד לייצוא בלבד; ::: (ב) השינויים במפרט המזון המיועד לייצוא בלבד לעומת מפרט מזון מאותו סוג שהוא מייצר ומיועד למכירה בישראל, ואם אינו מייצר מזון מאותו סוג המיועד למכירה בישראל - מפרט המזון המיועד לייצוא בלבד בהתאם להזמנת עוסק במזון במדינת היעד; ::: (ג) האמצעים שננקטו במפעל הייצור להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל, להבטחת מניעת מכירתו בישראל, ולתיעוד ייצור המזון המיועד לייצוא בלבד. :: (3) הצהרת הייצוא תימסר - ::: (א) לגבי בעל רישיון ייצור שמיישם מערכת בקרת איכות - לפני תחילת ייצור של מזון המיועד לייצוא בלבד, ובמועד חידוש רישיון ייצור מזון כאמור; ::: (ב) לגבי בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות - שבעה ימי עבודה לפחות לפני כל עת שבה הוא מתכוון להתחיל בייצור מזון מסוים שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון, ולגבי כל מזון מסוים כאמור. : (ג) בסעיף זה - ::- "אסדרה" - לרבות חיקוק, תקן, והנחיה; ::- "יצרן המיישם מערכת בקרת איכות" - יצרן שיש בידו אישור מאחד הגופים המנויים [[בסעיף 42(ב1)(2)]], המעיד כי הוא מיישם אחד מאלה: ::: (1) ISO-22000; ::: (2) ISO 9001 יחד עם HACCP; ::: (3) תקנים בין־לאומיים מקובלים נוספים, כפי שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט. @ 118. ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד שלא מתקיימות בו דרישות לעניין סימון : על אף האמור [[בסעיף 23]] ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, בעל רישיון ייצור רשאי לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, אף אם לא מתקיימות במזון דרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון המזון, תכולתו או אריזתו, ובלבד שמתקיימות בו שאר הדרישות לפי חקיקת המזון. @ 119. שיווק מזון המיועד לייצוא בלבד : משווק רשאי לייצא מזון שיוצר כאמור [[בסעיף 117]] [[או 118]], אם נקט אמצעים למניעת מכירת מזון כאמור בישראל. @ 120. הוראות מנהל שירות המזון לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד : מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, בכל עת ואף אם הוחל בייצוא המזון, לתת הוראה פרטנית ליצרן או למשווק בדבר אופן ייצור המזון כאמור [[בפרק זה]], או מכירתו, לפי העניין, ואופן הפרדת המזון משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ומניעת מכירתו בישראל, אם ראה כי הדבר דרוש לשם הבטחת בריאות הציבור בישראל, ואם נקבעו הוראות לפי [[סעיף 121(4)]], תינתן הוראה פרטנית לפי סעיף זה בכפוף לאמור בהן. @ 121. תקנות לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד : השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: : (1) תנאים או דרישות למתן אישורים, תעודות או רישיונות מאת נותן הרישיון, כפי שהתבקשו על ידי מדינות יעד לשם ייצוא; : (2) תנאים לעניין ייצוא, הנובעים ממחויבויות בין-לאומיות של מדינת ישראל; : (3) פטור מחובות לפי [[פרק ג']] או פטור לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון מסוימים, המיועדים לייצוא בלבד, בכפוף לתנאים שיקבע, לרבות תנאים לעניין היות הייצור למטרת ייצוא בלבד; : (4) הוראות הנדרשות להבטחת בריאות הציבור בישראל, לעניין אופן ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ומכירת מזון המיועד לייצוא בלבד, ובכלל זה לעניין הפרדת מזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ולעניין מניעת מכירתו בישראל; : (5) הוראות לעניין שמירת מסמכים בנוגע לייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ולמכירתו. @ 122. סייג לתחולה על תוצרת חקלאית טרייה ומזון מן החי : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על תוצרת חקלאית טרייה ועל מזון מן החי ואין בהן כדי לגרוע מהוראות [[חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים]] או [[בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי"ד-1954]]. @ 123. שמירת סמכויות : אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי חוק זה לעניין מתן רישיון ייצור, ומסמכות הנתונה למנהל שירות המזון במקרה של סכנה לבריאות הציבור בישראל. == פרק ה': הסדרת מכירת מזון == === סימן א': חובות משווק === @ 124. חובות משווק : משווק לא יעסוק במכירת מזון, אלא אם כן הוא מקיים את הוראות חקיקת המזון החלות על פעולת המכירה הנעשית על ידו, ואת הוראות חוק זה. @ 125. החזקה ברישיון עסק ועמידה בתנאיו : משווק לא ימכור מזון אלא בהתקיים אחד מאלה: : (1) אם נדרש רישיון עסק - הוא בעל רישיון עסק תקף ופועל בהתאם לתנאיו; : (2) אם לא נדרש רישיון עסק - הוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה. @ 126. קבלת מזון מיצרן בעל רישיון ייצור או מיבואן רשום (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) משווק לא יקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור תקף או מיבואן שאינו בעל רישום תקף כיבואן רשום. : (א1) (((החל מיום 1.8.2026):)) משווק לא יקבל מזון המנוי [[בתוספת האחת עשרה]] מיצרן שאינו יצרן בעל אישור ייצור נאות תקף. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על משווק שהוא יבואן רשום לגבי מזון שהוא מייבא לישראל; אין באמור כדי לגרוע מחובותיו של משווק כאמור כיבואן. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), משווק רשאי לקבל מזון גם מיצרן או מיבואן שרישיונו או תעודתו כאמור בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם, אם בהחלטה בעניין ביטול, התליה או סירוב חידוש כאמור, ניתן היתר למכירת מלאי מזון שיוצר או יובא כדין טרם המועד שנקבע בהחלטה, והמזון שהמשווק מקבל הוא חלק מהמלאי כאמור. @ 127. אימות תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) משווק יאמת את תוקפם של רישיון הייצור של יצרן או של תעודת היבואן הרשום של יבואן שעמו הוא מתקשר, במועדים אלה: :: (((החל מיום 1.8.2026):)) משווק יאמת את תוקפם של רישיון הייצור של יצרן, של אישור הייצור הנאות שלו או של תעודת היבואן הרשום של יבואן שעמו הוא מתקשר, במועדים אלה: :: (1) במועד ההתקשרות הראשונה ביניהם; :: (2) אחת לשנה ממועד ההתקשרות הראשונה, אלא אם כן המשווק נרשם מראש באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על שינויים בתוקפם של רישיונות ייצור או תעודות יבואן רשום, ובכלל זה עדכונים על החלטות לעניין היתר להמשך שיווק מלאי של יצרנים או יבואנים שרישיונם או תעודתם בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם. ::: (((החל מיום 1.8.2026):)) אחת לשנה ממועד ההתקשרות הראשונה, אלא אם כן המשווק נרשם מראש באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על שינויים בתוקפם של רישיונות ייצור, אישורי ייצור נאות או תעודות יבואן רשום, ובכלל זה עדכונים על החלטות לעניין היתר להמשך שיווק מלאי של יצרנים או יבואנים שרישיונם או תעודתם בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם. : (ב) אימות תוקפם של רישיון או תעודה לפי סעיף קטן (א) ייעשה על ידי פנייה לקבלת אישור משירות המזון, באחת מדרכים אלה: :: (((החל מיום 1.8.2026):)) אימות תוקפם של רישיון, אישור או תעודה לפי סעיף קטן (א) ייעשה על ידי פנייה לקבלת אישור משירות המזון, באחת מדרכים אלה: :: (1) קבלת אישור דרך אתר האינטרנט, לאחר שהמשווק הזין את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם [[בסעיף 133]]; :: (2) קבלת אישור בכתב, לאחר שהמשווק שלח לשירות המזון פנייה בדואר או בדואר אלקטרוני, הכוללת את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם [[בסעיף 133]]. @ 128. קבלת מזון הפטור מהוכחת קיומם של רישיון ייצור או תעודת יבואן רשום : (א) על אף האמור [[בסעיף 127]], משווק שקיבל מזון פטור ישמור העתק של אישור או תעודה תקפה אחרת מאת הרשות הממונה על סוג המזון הפטור, ובהעדר רשות כאמור - ישמור הוכחה אחרת כי מי שממנו התקבל המזון, הוא בעל רישיון עסק תקף או שהוא רשום כתאגיד או כעוסק מורשה. : (ב) בסעיף זה, "מזון פטור" - כל אחד מסוגי מזון אלה: :: (1) מזון שייצורו פטור מחובת קבלת רישיון ייצור; :: (2) מזון שאינו תוצאה של פעילות ייצור; :: (3) מזון שייבואו פטור מחובת קבלת תעודת יבואן רשום. @ 129. חובת בדיקת סימונים : בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 15(ד)]], משווק אחראי לוודא את קיומם של פרטי הסימון המפורטים [[בתוספת החמישית]] לגבי מזון ארוז מראש שהוא מוכר. @ 130. עמידה בדרישות של תקנות מכירה : משווק לא ימכור מזון אלא אם כן הוא עומד בדרישות שקבע השר לפי [[סעיף 138]]. @ 130א. חובת יישום מערכת בקרת איכות עצמית בידי משווק (תיקון: תשפ"ד-3) : (((החל מיום 1.8.2026):)) : (א) משווק לא ימכור מזון שאינו ארוז מראש על ידי יצרן או מיובא ככזה על ידי יבואן, אלא אם כן הוא מיישם לגבי אותו מזון מערכת בקרת איכות עצמית ונוקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהמזון שהוא משווק התקבל מידי עוסק במזון הפועל כדין וכי המזון עומד בדרישות לפי חקיקת המזון, ובכלל זה לעניין החזקת המזון, הטיפול בו, הובלתו, אחסנתו ומכירתו; בסעיף זה, "בקרת איכות עצמית" ו"נקיטת אמצעים סבירים" - כפי שייקבעו בהוראות מנהל שירות המזון ויפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט. : (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין מזון שהוא מזון ארוז מראש על ידי יצרן או מיובא ככזה על ידי יבואן; תקנות כאמור יכול שייקבעו לכל סוגי המזון או לגבי מוצרי מזון או סוגי מזון מסוימים. @ 131. פטור בתקנות מחובות משווק : השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע פטור או הקלה מהוראות [[סימן זה]], לרבות לסוגי משווקים, בשים לב לגודלם, לסוג פעולת המכירה שהם מבצעים ולסוג המזון הנמכר על ידם. @ 132. חזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ד-2) : (א) חזקה שמשווק לא הפר את הוראות [[סעיפים 4א]] - למעט לעניין ההפרות המפורטות [[בתוספת החמישית א']]((,)) [[5(א)(1), (3) עד (5) ו־(7)(ג)]], [[6]], [[7]], [[8]], [[9(ב), (ד) ו־(ה)]], [[14(ג)(2)]] [[ו־18]], לעניין מזון ארוז מראש על ידי יצרן, או מיובא ככזה על ידי יבואן, אם מתקיימים כל אלה: :: (1) המשווק מיישם מערכת בקרת איכות מסוג המנוי ברשימה שפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט, או שהוא נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהמזון שהוא משווק התקבל מידי עוסק במזון הפועל כדין וכי המזון האמור עומד בדרישות לפי חקיקת המזון; :: (2) המשווק נקט בתחום שליטתו את כל האמצעים הנדרשים לפי דין לשמירה על המזון בהתאם לשאר הוראות חקיקת המזון החלות עליו לעניין החזקת המזון, הטיפול בו ומכירתו; :: (3) ההפרה נוצרה כתוצאה ממעשה או מחדל של אחר, שאינו בשליטת המשווק, או עקב הסתמכות על מידע שסיפק לו אחר כאמור, בנסיבות בהן סביר היה להסתמך על מידע כאמור; :: (4) המשווק לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומה של הפרה לגבי המזון; :: (5) הפגם במזון לא היה פגם ניכר לעין או ניתן לזיהוי במישוש או בהרחה. : (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין - :: (1) יצרן, יבואן או משווק מהאזור בעת שהם משווקים את המזון שייצרו, ייבאו או שיווקו מהאזור, לפי העניין; :: (2) משווק בנוגע למצרך מותג פרטי כהגדרתו [[בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד-2014]], שמזוהה אתו. === סימן ב': הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו === @ 133. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשפ"ד-3) : [[בסימן זה]] - :- "זיהוי מזון שהועבר" - בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 137(1)]]; :- "העברת מזון" - העברת מזון בין עוסקים במזון, למעט אלה: :: (1) העברה לעוסק במזון שהוא מוביל בלבד, או ממנו, למטרת הובלתו בין עוסקים במזון; :: (2) העברת דוגמאות מזון לצורכי מחקר ופיתוח שאינן מיועדות למכירה לצרכנים; :: (3) העברת מזון שמתבצעת רק אל גורם מחוץ לישראל במסגרת ייצוא; :: (4) העברת מזון מחוץ לישראל אל יבואן במסגרת ייבוא; :- "מזון פטור" - כהגדרתו [[בסעיף 128(ב)]]; :- "פרטי העוסק" - שם היצרן ומספר רישיון הייצור שלו או שם היבואן ומספר תעודת היבואן הרשום שלו, כפי שהם מופיעים באחד ממסמכים אלה, ואם לא הופיעו במסמכים אלה - אחד מהמסמכים בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לשם היצרן או היבואן ומספרי רישיונו או תעודתו: :: (1) תעודת משלוח, אם ישנה, ולעניין מוצר בשר - תעודת משלוח למוצר בשר, כהגדרתם [[בפרק ח']]; :: (2) חשבונית עסקה, חשבונית מס או מסמך אחר המשמש לייעוד דומה, אף אם כינויו שונה; :: (3) לגבי מזון פטור - אחד מהמסמכים הנדרשים [[בסעיף 128(א)]]. @ 134. הסדרת עקיבות המזון על ידי מעביר מזון : (א) בהעברת מזון יקבל עוסק במזון המעביר את המזון ממקבל המזון פרטים כמפורט בסעיף קטן (ב) ומסמכים שקבע השר לפי [[סעיף 137]], יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למקבל המזון פרטים כאמור [[בסעיף 135]]. : (ב) עוסק במזון המעביר את המזון ישמור עותק של תעודת המשלוח שנתן למקבל המזון, הכוללת את פרטי מקבל המזון, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר זיהוי; לא כללה תעודת המשלוח מספר זיהוי כאמור, ישמור העוסק במזון את התעודה בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לזהות מקבל המזון; לעניין זה, "מספר זיהוי" - אחד מאלה: מספר רישיון ייצור, מספר תעודת יבואן רשום, מספר רישיון עסק או מספר עוסק מורשה. : (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על עוסק במזון בשיווק קמעונאי אם עוסק אחר במזון רכש ממנו את המזון כצרכן, בלי ידיעתו. @ 135. הסדרת עקיבות המזון על ידי מקבל מזון : (א) בהעברת מזון יקבל מקבל המזון ממעביר המזון את שמו המלא, מען עסקו ופרטי העוסק שלו ומסמכים שקבע השר לפי [[סעיף 137]], יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למעביר המזון פרטים כאמור [[בסעיף 134]]. : (ב) היה למקבל המזון יותר מאתר אחד שאליו מיועד המזון, חובה על מקבל המזון לתעד את האתרים שבהם נמצא המזון שקיבל, בהתאם לזיהוי המזון, ולעדכן את התיעוד אם חלו שינויים במיקום המזון; בסעיף קטן זה, "תיעוד" - לרבות באמצעות מערכת לניהול מלאי או מערכת ממוחשבת אחרת. @ 136. תיעוד פרטיהם של מעביר מזון ומקבל מזון : (א) עוסק במזון החייב בתיעוד לפי [[סימן זה]] ישמור את הפרטים והמסמכים הנדרשים ומסמכים לפי [[סעיפים 134]], [[135]] [[ו־137]], לגבי כל משלוח מזון, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהיעדר סימון של מועד כאמור - משנה ממועד העברת המזון בהתאם לתאריך בתעודת המשלוח ובהיעדר תעודת משלוח - במסמך אחר כאמור [[סעיף 133|בפסקה (2) בהגדרה "פרטי העוסק"]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה למשלוח של מוצרי בשר תעודת משלוח וטרינרית, יישמר התיעוד האמור לתקופה שלא תפחת משישה חודשים בלבד ממועד העברת המזון. : (ג) משווק גדול ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) בנוגע למלאי הקיים בידיו באותה עת, במקום העסק או באופן המאפשר נגישות מהירה אליהם. @ 137. תקנות לעניין עקיבות מזון : השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה בשים לב לסוג העוסקים במזון שעליהם יחולו ההוראות: : (1) הפרטים הנדרשים לזיהוי המזון לפי [[סימן זה]]; : (2) מסמכים נוספים או פרטים שיש לקבל ולשמור להבטחת העקיבות לפי [[סימן זה]]; : (3) הקלות בדרישות [[סעיף 136]] ופסקאות (1) ו־(2) בסעיף זה, לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון המועבר או המתקבל על ידם; : (4) סוגי מזון שלגביהם יחולו הוראות [[סעיפים 134]] [[ו־135]] אף אם הם מועברים למי שאינו עוסק במזון, ובלבד שהדבר נדרש לשם שמירה על בריאות הציבור. === סימן ג': תקנות לעניין מכירת מזון === @ 138. תקנות לעניין מכירת מזון : השר, באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: : (1) התנאים למכירת מזון, לרבות לעניין תנאי מכירה נאותים, ורשאי השר לקבוע הוראות כאמור לפי סוגי משווקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון הנמכר על ידם; :: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), תש״י–1950]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח–2017]].)) : (2) חובות משווק בעניין מכירת מזון, לרבות הטלת חובת סימון לגבי מזון מסוים שקבע השר, ובכלל זה מזון שאינו ארוז מראש על ידי היצרן וחובת סימון במקום הממכר; :: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח–2017]].)) : (3) החזרה יזומה בידי משווק לפי [[סעיף 164]]; : (4) חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיש מסוים, לרבות הקביעה כי בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת, בשים לב לסכנה לבריאות הציבור ולבטיחות המזון, נדרשת הוכחה לגבי מילוי דרישות הדין החל על ייצורו וכי אין לשווקו בלא הוכחה כאמור; קבע השר כאמור, יקבע את דרכי ההוכחה והמסמכים הנדרשים לשם הוכחה כאמור, ורשאי הוא לקבוע דרישות כאמור לפי סוגי משווקים; : (5) חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיל מסוים, לרבות קביעה כי נדרשת הוכחה כאמור בפסקה (4) לתקופה שקבע, שלא תעלה על שישה חודשים; : (6) תנאים לעניין מכירת מזון ייעודי. === סימן ד': חובות משווק מהאזור === @ 139. הגדרות - [[סימן ד']] : [[בסימן זה]] - :- "מרשם המשווקים מהאזור" - כמשמעותו [[בסעיף 146]]; :- "משווק מהאזור" - אדם העוסק בהבאת מזון מהאזור לישראל; :- "משווק רשום מהאזור" - אדם בעל רישום תקף במרשם המשווקים מהאזור. @ 140. החלת הוראות על הבאת מזון מהאזור לישראל לשם שמירה על בריאות הציבור : (א) על משווק מהאזור ועל הבאת מזון מהאזור לישראל, יחולו הוראות [[פרקים ב']], [[ד']] [[ו־ה']] והתקנות לפיהם, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים [[בסימן זה]]. : (ב) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע שינויים נוספים לעניין החלת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), וכן הוראות נוספות שיחולו על משווק מהאזור, והכול ככל הנדרש לשם שמירה על בריאות הציבור. @ 141. החלת הוראות על משווק מהאזור (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) על אף האמור [[בפרקים ד']] [[ו־ה']] כפי שהוחלו [[בסעיף 140]] על הבאת מזון מהאזור, לעניין הוראות החלות על משווק מהאזור - :: (1) רישום כמשווק מהאזור יבוא במקום רישום כיבואן רשום; :: (2) אישור מיוחד לפי [[סעיף 143]] יבוא במקום אישור מוקדם לייבוא לפי [[סעיף 64]]; :: (3) אישור מהרשות המוסמכת באזור בדבר הפיקוח הנדרש לפי [[פרק ד']] על המזון, יבוא במקום אישור גורם מוסמך במדינת הייצור ככל שנדרש אישור כאמור; :: (4) לא תחול חובת תשלום אגרה לפי [[סעיף 64(א)(3)]] כפי שהוחל [[בסעיף 143]], ולפי [[סעיפים 78]] [[ו-84(ג)]]; :: (5) ערובה לפי [[סעיף 147(ב)(3)]] תבוא במקום ערובה לקיום דרישות או לעמידה בתנאים לפי [[סעיף 93]]. : (ב) [[סעיף 57]] יוחל בשינויים אלה: :: (1) במקום האמור בפסקה (3)(ב) יקראו "ייצורו לשם ייצוא או לשם החזרה לאזור"; :: (2) במקום האמור בפסקה (4), יקראו "החזרת משלוח מזון שיוצא או שהועבר לאזור והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור". : (ג) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על הבאה מהאזור של מזון שיוצר על ידי בעל רישיון ייצור או יובא על ידי יבואן רשום כהגדרתו [[בסעיף 115(ה)]], לפי חוק זה. @ 142. הבאת מזון מהאזור לישראל : לא יביא אדם מזון מהאזור לישראל אלא בהתקיים אלה: : (1) הוא משווק רשום מהאזור; : (2) הוא קיבל את המזון מאדם בעל היתר תקף להוצאת המזון מאת הרשות המוסמכת באזור; : (3) הוא הביא את המזון לישראל בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר האמור בפסקה (2). @ 143. אישור מיוחד למכירת מזון רגיש בישראל : משווק מהאזור לא יביא לישראל מזון רגיש אלא אם כן קיבל אישור מיוחד לכך מאת מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, שיינתן לפי [[סעיף 64]], בשינויים המחויבים, ובהתאם לתנאי האישור. @ 144. עמידה בהוראות סימון מזון : משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל אלא אם כן סימון המזון כולל את שם המשווק מהאזור, בהתאם להוראות החלות על יבואן לעניין סימון לפי חקיקת המזון, בשינויים המחויבים. @ 145. עמידה בהוראות התקנות : משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל בניגוד לתקנות שקבע השר לפי [[סעיף 140(ב)]]. @ 146. רישום משווק מהאזור : הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום את מי שעוסק בהבאה של מזון מהאזור לישראל והתקיימו לגביו התנאים [[שבסעיף 147]]. @ 147. תנאים לרישום או לחידוש רישום במרשם המשווקים מהאזור (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) המבקש להירשם במרשם המשווקים מהאזור או לחדש רישום כאמור יגיש בקשה בהתאם להוראות [[סעיף 103]]. : (ב) הרשם לא ירשום ולא יחדש רישום של מבקש במרשם המשווקים מהאזור, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא תושב ישראל או אזרח ישראלי או שהוא רשום כתאגיד לפי הדין בישראל; :: (2) הוא הגיש הצהרה הכוללת את אלה: ::: (א) פרטים על יצרן המזון, לרבות מספר זיהוי של היצרן; ::: (ב) פרטים על מקום עסקו, לרבות רישיון או אישור שניתן למקום עסקו, ככל שנדרש רישיון או אישור כאמור; :: (3) הוא נתן ערובה לקיום תנאים, דרישות והוראות לפי [[סעיפים 87]] [[ו-89 עד 92]], כפי שהוחלו [[בסעיף 140]] על הבאת מזון מהאזור, שסוגה, תנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה נקבעו בידי השר. == פרק ו': הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת == @ 148. חובת רישוי להובלה או לאחסנה של מזון בטמפרטורה מוגדרת : לא יוביל אדם מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת ולא יאחסן אדם מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת אלא אם כן הוא עומד בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ומתקיימות לגביו הוראות חוק זה. @ 149. רישיון הובלה : נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, לא יוביל אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש להובילו: : (1) רישיון הובלה לפי [[פרק זה]], שניתן בידי נותן רישיון ייצור; : (2) רישיון ייצור הכולל פעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה "ייצור"]]; : (3) היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום לפי [[סעיף 110(א)]]. @ 150. רישיון אחסנה : נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, לא יאחסן אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש לאחסנו: : (1) רישיון אחסנה לפי [[פרק זה]] שניתן בידי נותן רישיון ייצור; : (2) רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה "ייצור"]]; : (3) היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום לפי [[סעיף 110(א)]]. @ 151. פטור מרישיון אחסנה : על אף האמור [[בסעיף 150]], לא יידרש רישיון אחסנה לאלה: : (1) אחסנה בטמפרטורה מבוקרת על ידי משווק באתר המכירה לצרכן; : (2) אחסנה בטמפרטורה מבוקרת בבית אוכל או במטבח מוסדי שאינו נדרש לרישיון ייצור לפי [[סעיף 25]] [[או 26]]. @ 152. היתר לסימון ברישיון אחסנה : על אף האמור [[בסעיף 21]], נותן רישיון ייצור רשאי לקבוע ברישיון אחסנה היתר להדבקת תווית על גבי מזון ארוז מראש או לסימון לפי [[סעיף 90]]. @ 153. בקשה לרישיון הובלה או רישיון אחסנה : (א) המבקש רישיון הובלה או רישיון אחסנה ([[בפרק זה]] - רישיון) או חידוש רישיון יגיש בקשה בצירוף מסמכים ופרטים, בהתאם לנדרש בתקנות לפי [[סעיף 155]]. : (ב) בקשה לרישיון תוגש ללשכת הבריאות המחוזית, במחוז שבו הגיש המבקש את בקשתו לקבלת רישיון עסק או במחוז מהמחוזות שבו יש לו רישיון עסק לפי בחירתו. @ 154. החלת הוראות על רישיון : (א) על רישיון הובלה יחולו הוראות [[סעיפים 28(ד) עד (ו)]], [[ו־29 עד 40]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: תוקפו של רישיון הובלה יהיה לחמש שנים. : (ב) על רישיון אחסנה יחולו הוראות [[סעיפים 28 עד 40]], בשינויים המחויבים. @ 155. תקנות לעניין רישיון : השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: : (1) בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לבקשה ואופן הטיפול בה; : (2) קביעת תנאים למתן הרישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי קבוצות המזונות המובלים או המאוחסנים או לפי סוגי פעילות ההובלה והאחסנה, לפי העניין; : (3) תנאים לעניין מחסנים שהאחסון בהם אינו דורש רישיון אחסנה, ובכלל זה לעניין הציוד הנדרש בהם ואופן החזקת המזון בהם. == פרק ז': הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק == === סימן א': הוראות לעניין החזקת מזון === @ 156. קיום הוראות היצרן : (א) עוסק במזון יאחסן ויחזיק את המזון ויובילו לפי הוראות היצרן, בלי לגרוע מהחובה לעמוד בהוראות חקיקת המזון. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עוסק במזון רשאי לאחסן ולהחזיק מזון או להובילו בטמפרטורה מבוקרת שנקבעה לפי חקיקת המזון, אף אם הוראות היצרן קובעות טמפרטורה מוגדרת שהיא מחמירה לעומת חקיקת המזון, ואולם אם הוראות היצרן כאמור קובעות חובה להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת מחמירה כאמור, ומסמנות הוראה זו במילה "בלבד", יאחסן, יחזיק או יוביל את המזון בהתאם להוראות היצרן. @ 157. מזון שלא נקבעה לו טמפרטורה מבוקרת : (א) לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה על החזקת מזון מסוים בטמפרטורה מבוקרת, רשאי מנהל שירות המזון לתת לגביו הוראות להחזקה בטמפרטורה מבוקרת, לתקופה שלא תעלה על חודש, ובנסיבות מיוחדות לחודש נוסף. : (ב) הוראה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט. : (ג) עוסק במזון יחזיק מזון בהתאם להוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (א). @ 158. תקנות בעניין טמפרטורה מוגדרת : השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור מזון, אחסנתו, הובלתו או ייבואו בטמפרטורה מוגדרת, בהתאם לסוג המזון ולמאפייניו. === סימן ב': ארגונים לחלוקת מזון === @ 159. פטור לארגונים לחלוקת מזון (תיקון: תשפ"ב) : (א) ארגון לחלוקת מזון פטור מרישיון ייצור, רישיון הובלה ורישיון אחסנה לפי חוק זה; [[בסימן זה]] - ::- "ארגון לחלוקת מזון" - תאגיד המספק מזון לנזקקים או לבתי נזקקים, בלא תמורה או תמורת תשלום סמלי, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה: ::: (1) אם התאגיד מספק מזון תמורת תשלום סמלי - התאגיד אינו מסרב לספק ארוחת מזון לנזקק שאינו עומד בתשלום הסמלי; ::: (2) התאגיד פועל שלא למטרות רווח, והוא מאוגד ורשום כעמותה לפי [[חוק העמותות, התש"ם-1980]], או שהוא הקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות לפי [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]], או שהוא חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל רשם ההקדשות לפי [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]], שהוכרו כמוסד ללא כוונת רווח לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; ::: (3) אחת ממטרות התאגיד הרשומות בתקנון או במסמך היסוד שלו היא הספקת מזון לנזקקים; ::: (4) התאגיד אינו עוסק במכירת מזון שאינה למטרה של הספקת מזון לנזקקים; ::: (5) התאגיד אינו פועל במסגרת גוף החייב בהספקת מזון לסועדים או במסגרת גוף שהספקת המזון נלווית לשירות אחר שהוא מספק לסועדים; ::: (6) התאגיד נרשם באתר האינטרנט כארגון לחלוקת מזון שמתקיימים בו התנאים בפסקאות (1) עד (4), תוך פירוט הכתובות שבהם הוא פועל נכון למועד הרישום, וציון אם המזון שמחולק או שמועבר הוא שלא בתמורה או בתשלום סמלי; ::- "תשלום סמלי" - תשלום בעד מזון או הספקת מזון לבית הנזקק, בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר, ובהעדר קביעה כאמור - בסכום שאינו עולה על התשלום המרבי שניתן לגבות לפי מבחנים שנקבעו לזכאות לתמיכה לפעילות זו לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]. : (ב) תאגיד המספק מזון לארגון לחלוקת מזון ומתקיימות בו הוראות פסקאות (2) עד (5) להגדרה "ארגון לחלוקת מזון" יראו אותו כארגון לחלוקת מזון לפי סעיף זה. @ 160. (תיקון: תשפ"ב) : (((בוטל).)) @ 161. תקנות בעניין ארגונים לחלוקת מזון : השר יקבע הוראות לעניין תחולת הוראות [[פרקים ג' עד ז']] על ארגונים לחלוקת מזון. @ 162. היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו : על אף האמור [[בסעיף 12]], ארגון לחלוקת מזון רשאי לעשות שימוש במזון שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי והתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, ולחלקו, אם קיבל אישור בכתב של היצרן לשימוש במזון מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש לתקופה מוגבלת, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך ושהשימוש או החלוקה כאמור ייעשו בתוך אותה תקופה. === סימן ג': מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון === @ 163. הוראות המנהל לעוסקים במזון לשם מניעת סכנה ממזון מסוים : (א) נוכח מנהל שירות המזון, ובהעדרו - מי שהוא הסמיכו לכך, כי נגרמת סכנה חמורה ומיידית לבריאות הציבור או עלולה להיגרם סכנה כאמור בשל מזון מסוים או בשל השימוש בו, רשאי הוא לתת הוראות למניעת הסכנה שיחולו על כל עוסק במזון, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הייצור, האריזה, ההובלה, האחסון והמכירה של המזון (בסעיף זה - הוראות המנהל), ובלבד שיפורסמו בכל אלה: :: (1) באתר האינטרנט, באופן בולט, ובמיקום שייועד להוראות המנהל, עם עיקרי הסיבות למתן ההוראה, בעברית ובערבית ובכל שפה נוספת שימצא מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו כי נדרשת לאותו עניין; :: (2) בשני עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה ארצית, אחד מהם בשפה הערבית; :: (3) ברשומות. : (ב) הוראות המנהל יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ואולם רשאי מנהל שירות המזון להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שנה, אם נוכח שממשיכים להתקיים הטעמים המצדיקים את נתינתן. : (ג) הוראות המנהל ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; על אף האמור, בנסיבות חריגות הנוגעות למיידיות הסכנה לבריאות הציבור וחומרתה, רשאי מנהל שירות המזון לקבוע בהוראות שיפורסמו באתר האינטרנט כי הן ייכנסו לתוקף במועד הפרסום באתר כאמור, ובלבד שהפרסום ברשומות יבוצע בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שני ימי עבודה ממועד הפרסום באתר האינטרנט. : (ד) הוראות המנהל יישלחו בדואר האלקטרוני לעוסקים במזון שנרשמו לקבלת עדכונים על הוראות לפי סעיף זה ברשימת תפוצה אלקטרונית. @ 164. אחריות יצרן, יבואן ומשווק לעניין מזון מזיק (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) : (א) בסעיף זה, "מזון מזיק" - מזון שהזיק או שעלול להזיק לבריאות אדם, לרבות מזון שנמצאו לגביו תוצאות של בדיקת מעבדה המעידות על אי-עמידה של המזון בדרישות לפי חקיקת המזון, שיש בה כדי להזיק או לעורר חשש לנזק כאמור. : (ב) עוסק במזון שנודע לו כי מזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, הוא מזון מזיק, יפעל לפי הוראות אלה: :: (1) ינקוט בהקדם האפשרי אמצעים סבירים למניעת השימוש במזון, לרבות אמצעים מבין אלה, לפי העניין, והכול לשם מניעת הסכנה לבריאות או החשש לסכנה לבריאות מצריכת המזון: ::: (א) עדכון של היצרן או היבואן, ולגבי מזון שהוא תוצרת חקלאית טרייה - של מי שממנו קיבל את המזון; ::: (ב) בתיאום עם מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal); על אף האמור, הוראה על החזרה יזומה של מזון על ידי משווק תינתן רק לגבי מזון שהוא מוכר, ובהתאם לתקנות שייקבעו לפי [[סעיף 138(3)]]; ::: (ג) בתיאום עם מנהל שירות המזון - מסירת הודעה לציבור (Recall) על הסכנה הנשקפת מהמזון, אם הודעה כאמור לא נמסרה על ידי היצרן או היבואן, לפי העניין; :: (2) עוסק במזון ידווח למנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו לכך על פירוט האמצעים שנקט לפי פסקה (1), אם ביצע החזרה יזומה או מסר הודעה לציבור, לפי פסקה (1)(ב) או (ג) ובכל מקרה אחר שלגביו קבע השר, באישור הוועדה, חובת דיווח לעניין זה, ואם נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון בעקבות הדיווח, יפעל העוסק במזון בהתאם להוראותיו. : (ג) נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לפעול לביצוע ההוראה בנסיבות שבהן העוסק במזון סירב לבצע את ההוראה או בנסיבות של דחיפות מיוחדת. : (ד) נודע למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך כי מזון הוא מזון מזיק, רשאי הוא, בנסיבות דחופות או בנסיבות שבהן קיים קושי לאתר את בעלי המזון, לפעול לפי הוראות סעיף קטן (ב)(1)(ב) אף בטרם נתן הוראה כאמור בסעיף (ב)(2) או במקביל למתן הוראה כאמור. : (ה) עוסק במזון יישא בהוצאות של פעולות שננקטו לפי סעיף קטן (ג) או (ד), אלא אם כן קבע מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת. : (ו) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להורות על החזרה יזומה, אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף קטן (ב), אף אם לא הובא הדבר לידיעתו באמצעות עוסק במזון, לאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן ראה כי קיים צורך דחוף, לשם שמירה על בריאות הציבור, להורות על החזרה יזומה כאמור בלי לשמוע את טענותיו. : (ז) עוסק במזון יתעד אצלו, לרבות באמצעות שמירת עותק, תלונות בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, לתקופה של שלוש שנים לפחות ממועד קבלת התלונה; אולם על יבואן המייבא מזון במסלול האירופי יחולו הוראות [[סעיף 54א(ב)(4)]] לעניין המזון שייבא במסלול האירופי. : (ח) על אף ההוראות המאומצות, התעורר חשש כי במזון שחלות לגביו ההוראות המאומצות והוא עומד בהן יש גורם רעיל או מזיק, כהגדרתו [[בסעיף 5(ד)]], שקיומו במזון לא הוגבל בהוראות המאומצות, בין בכלל ובין לעניין אותו מזון, רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מעוסק במזון הוכחה שהמזון אינו מזיק או עלול להזיק לבריאותו של אדם; לא השתכנע מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך כי המזון אינו מזיק או עלול להזיק כאמור, יראו את המזון מאותו מועד כמזון מזיק לעניין חוק זה. @ 165. הודעה בדבר מסוכנות מזון : בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 164]], מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה: : (1) להורות לעוסק במזון לפרסם, או להודיע לכל אדם הנוגע בדבר, כי מזון או תהליך עבודה אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו, וכי המזון או תהליך העבודה מסוכן לבריאותו או לבטיחותו של אדם הצורך את המזון, או שקיימת הסתברות ממשית למסוכנות כאמור; הפרסום או ההודעה יהיו באופן שיורה עליו מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך; הוראה לפי פסקה זו לא תינתן אלא לאחר שניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו; : (2) לפרסם, או להודיע הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק סירב לפרסם, או להודיע באופן שהורה עליו כאמור בפסקה (1), או אם סבר כי קיים חשש ממשי לשלומו או לבריאותו של אדם, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ורשאי הוא - :: (א) להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלי שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו אם סבר כי קיים חשש מיידי כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן; :: (ב) לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום, כולן או חלקן; : (3) להורות לכל עוסק להודיע או לפרסם, או להודיע או לפרסם הודעה מטעמו, על ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי נגרמה פגיעה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או שיש הסתברות ממשית שתיגרם פגיעה כאמור, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו טרם מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר נותן ההוראה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן. @ 166. הוראות להפסקת פעולות עוסק במזון, לאיסוף המזון ולמניעת העברת מזון לגורם מפר : (א) מצא מנהל שירות המזון או רופא מחוזי שמזון אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו או כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל המזון, רשאי הוא לתת הוראות בכתב לעוסק במזון, ובכלל זה הוראות להפסיק את ייצור המזון, ייבואו או מכירתו, וכן להורות על איסופו של המזון למקום שקבע או על החזרתו לעוסק במזון שממנו קיבל את המזון, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ב) סבר מנהל שירות המזון או רופא מחוזי כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, רשאי הוא לתת לעוסק במזון הוראה לפי סעיף קטן (א), בלי שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן. : (ג) ראה מנהל שירות המזון כי עוסק במזון הפר הוראה לפי חקיקת המזון וכי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל כך, רשאי הוא לתת הוראות ליצרן, יבואן או משווק ולגבי תוצרת חקלאית טרייה או מזון מן החי - גם למגדל, במטרה למנוע העברת מזון הקשור לחשש האמור לגורם המפר. @ 167. פסילת מזון והשמדתו : (א) מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי שמצא כי מזון המיועד למכירה עלול להזיק לבריאות אדם או שאינו ראוי למאכל אדם, רשאי לפסול את המזון ולצוות על השמדתו או למנוע באופן אחר את השימוש בו למאכל; לעניין סעיף זה, יראו גם כל מוצר המוצג למכירה וכל מזון שטרם ניתנה לגביו תעודת שחרור כמזון המיועד למכירה. : (ב) לא יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על פסילת מזון, על השמדתו או על מניעת השימוש בו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הודיע על כך ליצרן, ליבואן או למשווק שהמזון ברשותו, זמן סביר לפני מתן ההוראה, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, בכתב או בעל פה; החלטה לפי סעיף זה תתקבל לא יאוחר משבעה ימי עבודה לאחר המועד שבו נטענו הטענות. : (ג) הורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א), רשאי היצרן, היבואן, או המשווק, לפי העניין, לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה; השמדת המזון בהתאם להחלטה כאמור לא תבוצע אלא בחלוף המועד להגשת העתירה, אלא אם כן הסכים, בכתב, היצרן, היבואן או המשווק לביצוע ההשמדה בטרם המועד האמור. : (ד) עד לקבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או עד לקבלת החלטת בית משפט לפי סעיף קטן (ג), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או הרופא הממשלתי או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, להוציא את המזון מידי המחזיק בו ולאחסנו במקום שיורה, ובכלל זה בנמל או בפיקוח המכס, או להורות למחזיק להעביר את המזון למקום אחסנה שיורה; כמו כן רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש ערובה בגובה שקבע השר להבטחת מימון הוצאות האחסנה עד לשמיעת הטענות והחלטה לגביהן. : (ה) מצא מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לתת הוראה על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א) אף אם לא הודיע על כך קודם לכן לעוסק במזון ובלי שנתן לו הזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן (ב): :: (1) המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיש; :: (2) המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיל אך מנהל שירות המזון או הרופא הממשלתי נוכח כי קיים חשש מיידי לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, אם לא תינתן הוראת ההשמדה אף בטרם שמיעת הטענות; :: (3) לא ניתן להעביר את המזון לאחסון בלי שהדבר יעלה כדי השמדתו, או שיש בכך משום נטל בלתי סביר; :: (4) לא ניתנה ערובה לפי סעיף קטן (ד), במועד שנקבע בדרישה האמורה; :: (5) לא ניתן לאתר את היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו במאמץ סביר. : (ו) היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו יישא בעלות ההוצאות לשם שמירה, הובלה, אחזקה והשמדה של מזון לפי סעיף זה. : (ז) ניתנה הוראה להשמדת מזון לפי סעיף זה, יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על העברת המזון לאתר מסוים לביצוע ההשמדה, ורשאי הוא להורות על דרכי ההשמדה. @ 168. התליית רישיון בשל אירוע בריאותי חמור : (א) היה בעל רישיון ייצור, יבואן רשום, בעל רישיון אחסנה, בעל רישיון הובלה או בעל רישיון אחר לפי חוק זה קשור עקב עיסוקו במזון בפגיעה בריאותית חמורה באנשים, ולדעת נותן הרישיון או התעודה התליית רישיונו או תעודתו, לפי העניין, נחוצה לשם מניעת סכנה ממשית לבריאות הציבור עד לבירור האירוע, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון או התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישיונו או תעודתו; אין באמור כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לפי חוק זה לעניין הרישיון או התעודה. : (ב) תקופת ההתליה לפי סעיף קטן (א) תסתיים במועד שלא יאוחר מ־45 ימים ממועד סיום בירור האירוע על ידי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או במועד מוקדם יותר שיורה, ובלבד שתקופת ההתליה לא תעלה על שנה. === סימן ד': הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק === @ 169. חובת עריכת בדיקות (תיקון: תשפ"ד-3) : (א) יבואן או יצרן, וכל עוסק אחר שנקבע לגביו בחוק זה או לפיו כי יבדוק מזון במעבדה מוכרת, יקיים את החובה כפי שנקבעה ויישא בהוצאות הבדיקה. : (ב) מפקח רשאי לדרוש מעוסק במזון לבדוק מזון במעבדה בישראל או במעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים המנויים [[בסעיף 52(ב)]]; עוסק במזון שנדרש לבצע בדיקה כאמור יישא בהוצאות הבדיקה וישלמן במישרין למעבדה, בין שנטל בעצמו את הדגימה ובין שניטלה בידי מפקח. @ 170. הכרה במעבדה לבדיקת מזון (תיקון: תשפ"ד-3) : (א) מנהל חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להכיר במעבדה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון, לאחר שמצא כי היא עומדת בתנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג). : (ב) רשימת המעבדות המוכרות תפורסם באתר האינטרנט. : (ג) השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: :: (1) באישור הוועדה, תנאים להכרה במעבדות, לרבות לעניין עבר פלילי של בעלי תפקידים במעבדה והכשרתם; :: (2) ציוד וטכנולוגיות שיידרשו במעבדה מוכרת; :: (3) סוגי הבדיקות והדרכים והמועדים לעריכתן, תוקף ההכרה וכן תנאים בהכרה ועילות ותנאים לביטולה. @ 171. תעודת בדיקה : מעבדה מוכרת העורכת בדיקה שהמציא לה מפקח תמציא לו את תוצאות הבדיקה לפי [[תוספת 8|הטופס שבתוספת השמינית]] (בחוק זה - תעודת בדיקה). @ 172. חובת דיווח על תוצאה חריגה : (א) מצאה מעבדה מוכרת תוצאה חריגה שיש בה סכנה לבריאות הציבור, לרבות מזהם ביולוגי או כימי, בדוגמת מזון שקיבלה לבדיקה מגורם שאינו מפקח לפי חוק זה, תמציא הודעה על כך בטופס כאמור [[בסעיף 171]]. : (ב) מנהל שירות המזון יורה בנוהל שיפרסם באתר האינטרנט ויועבר למעבדות המוכרות על הגורמים שלהם תומצא ההודעה כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע נסיבות שבהן לא תחול חובת מסירת ההודעה. : (ג) מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות רשאי לבטל הכרה כאמור [[בסעיף 170(א)]] ממעבדה מוכרת, אם מצא שלא קיימה את חובת הדיווח על תוצאה חריגה בדוגמת מזון כאמור בסעיף קטן (א). @ 173. תעודת בדיקה כראיה (תיקון: תשפ"ד-3) : (א) בהליכים לפי חוק זה תשמש תעודת בדיקה של מזון שנתנה מעבדה מוכרת, ראיה לתוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. : (ב) תעודת בדיקה לא תהיה קבילה בבית המשפט אלא אם כן תוצאותיה נשלחו לעוסק במזון שמזונו נבדק, לכתובת הדואר האלקטרוני שמסר לשירות המזון או למענו הדיגיטלי כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]] או בדרך אחרת שקבע השר בתקנות, בתוך 21 ימים מהתאריך הנקוב בה כתאריך סיום הבדיקה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים מיוחדים. : ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (מסירת ממצאים), תש״ם–1980]].)) @ 174. שמירת מסמכים : (א) מסמכים ופרטים שעל עוסק במזון לשמור לפי הוראות חוק זה, לרבות לצורך עקיבות המזון (בסעיף זה - מידע) יכול שיישמרו בדרך דיגיטלית, אלא אם כן נאמר אחרת, ובלבד ששמירת מידע בדרך דיגיטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא, ויגובה תקופתית. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגיטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לגודל העוסק ולמהות עסקו. @ 175. דיווח בידי עוסק במזון : דיווח שעוסק במזון חייב למסור לפי הוראות חוק זה יכול שיישלח בדואר אלקטרוני לכתובת שתפורסם באתר האינטרנט חתום בחתימה אלקטרונית או כשהוא כולל סריקה ממוחשבת של דיווח חתום בכתב, ויראו את הדיווח כאילו נמסר משעה שהתקבל אישור מסירה. @ 176. השגה : (א) על החלטה של רשות כמפורט להלן רשאי מי שההחלטה ניתנה בעניינו להגיש השגה בכתב, בהתאם להוראות אלה: :: (1) החלטה של רשות לפי [[פרקים ג']] [[ו־ו']] שהתקבלה על ידי מי שאינו מנהל שירות המזון - לפני מנהל שירות המזון או לפני מי שמנהל שירות המזון הסמיכו לכך, ובתנאי שהסמכה כאמור פורסמה באתר האינטרנט, ויכול שההסמכה תהיה לדון בהשגה על סוגי החלטות או על החלטות לפי זהות הגורם מקבל ההחלטה; :: (2) החלטה של רשות לפי [[פרקים ג']] [[ו־ו']] שהתקבלה על ידי מנהל שירות המזון - לפני מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות; :: (3) החלטה של רשם היבואנים לפי [[פרק ד']] - לפני מנהל שירות המזון; :: (4) החלטה של רשות לפי [[פרק ד']] שאינה כאמור בפסקה (3) ואינה החלטה של מנהל שירות המזון - לפני גורם כאמור בפסקה (1); לא יקבל הגורם המחליט בהשגה לפי פסקה זו החלטה, אלא בהתייעצות עם הממונה על הגורם מקבל ההחלטה שעליה מוגשת ההשגה; :: (5) החלטה שאינה החלטה של מנהל שירות המזון לפי [[פרק ד'1]] - לפני מנהל שירות המזון; :: (6) החלטה שאינה של מנהל שירות המזון, לפי [[סעיפים 164]], [[165]] [[או 166]] - לפני גורם כאמור בפסקה (1). : (ב) החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתה, ואולם השגה לפי סעיף קטן (א)(4) על החלטה בעניין מתן תעודת שחרור תינתן בתוך 15 ימים מיום הגשתה, אלא אם כן הגורם המוסמך להחליט בהשגה האריך את המועד להחלטתו, ובלבד שלא יאריך ביותר מ־15 ימים נוספים. : (ג) אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך 10 ימים מיום הגשתה. == פרק ח': הסדרת הפיקוח הווטרינרי == === סימן א': הגדרות === @ 177. הגדרות - [[פרק ח']] (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) : לעניין [[פרק זה]] - :- "בית קירור" - מקום המשמש לאחסנת מזון, ובכלל זה מוצר בשר, בקירור או בהקפאה; :- "בעל היתר הפעלה" - בעל היתר לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] להפעלת מפעל לבשר גולמי, או מי שעסקו טעון היתר כאמור; :- "חוק הרופאים הווטרינרים" - [[חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991]]; :- "יצרן", "יצרן של מוצר בשר" - אדם העוסק בייצור מוצר בשר, או בעל רישיון אחסנה כאמור [[בסעיף 150(1)]] לעניין מוצר בשר או מי שעסקו טעון רישיון כאמור, ולמעט - :: (1) מוביל מוצר בשר בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה "ייצור"]]; :: (2) מייצר מוצר בשר במסגרת פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן לפי [[סעיף 24]]; :: (3) מי שפטור מרישיון ייצור לפי [[סעיפים 25]], [[26]] [[או 27(1) או (2)]]; :: (4) ארגון לחלוקת מזון לפי [[סעיף 159]]; :- "מוצר בשר" - בשר כהגדרתו [[בסעיף 9(א)]] ומוצריו; :- "מפעל בשר" - עסק לייצור בשר שניתן לגביו רישיון ייצור או שהפעלת העסק טעונה רישיון כאמור; :- "מפעל לבשר גולמי" - כל אחד מאלה: :: (1) מפעל לשחיטת בשר, למעט אם מתבצע בו עיבוד; :: (2) מפעל שמבוצע בו רק טיפול בבשר גולמי; :: (3) מפעל כאמור [[בסעיף 190(2)]]; :- "מפעל לשחיטת בשר" - מפעל שהוא אחד מאלה: :: (1) בית מטבחיים - מפעל שמיועד להמתת בהמות ושחיטתן; :: (2) בית שחיטה לעופות - מפעל שמיועד לשחיטת עופות; :: (3) תחנת מיון לדגים - מפעל שמיועד למיון ולאריזה של דגים המיועדים למאכל; :- "מפעל שאושר לייצוא" - מפעל שקיבל אישור לייצוא לפי [[חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים]]; :- "עיבוד" - כהגדרתו [[בסעיף 9(א)]]; :- "רופא וטרינר" - כהגדרתו [[בחוק הרופאים הווטרינרים]]; :- "רופא וטרינר מוסמך" - רופא וטרינר מוסמך במפעל או רופא וטרינר מוסמך בשווקים; :- "רופא וטרינר מוסמך", במפעל - רופא וטרינר שהוסמך לפי [[סעיף 191]] [[או 193]]; :- "רופא וטרינר מוסמך", בשווקים - רופא וטרינר שהוסמך לפי [[סעיף 194]] [[או 195]]; :- "רכב הובלה" - כלי תחבורה שמובילים בו מוצר בשר; :- "תאגיד לפיקוח וטרינרי", "תאגיד" - התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי [[פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים]]; :- "תכנית בטיחות מזון" - (((תימחק ביום 1.8.2026):)) תכנית הכוללת לפחות את כל אלה: :: (1) הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, האריזה וההובלה של מוצר הבשר (Hazard Analysis Critical Control Points - HACCP); :: (2) אמצעים לשמירה על עקיבות מוצרי הבשר וחומרי הגלם שלהם ועל הוצאתם מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה; :- "תעודת משלוח למוצר בשר" - תעודת משלוח למוצר בשר שהנפיק יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה, ונכללים בה הפרטים האמורים [[בסעיף 181]]; :- "תעודה וטרינרית" - תעודה החתומה בידי רופא וטרינר מוסמך במפעל בשר או במפעל לבשר גולמי, שניתנת למוצר בשר טרם הוצאתו מהמפעל; :- "תעודות" - תעודת משלוח למוצר בשר ותעודה וטרינרית. === סימן ב': חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר === ==== סימן משנה א': תנאי ייצור נאותים למוצרי בשר (תיקון: תשפ"ג-2) ==== : ((([[סימן משנה זה]] יבוטל ביום 1.8.2026):)) @ 178. החובה לקבל אישור ייצור נאות (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) יצרן של מוצר בשר לא ייצר מוצר כאמור אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון. : (ב) על מתן אישור נאות לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[סימן ג' בפרק ג']]. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להורות כי מפעל לייצור בשר מסוג מסוים לא יהיה חייב באישור ייצור נאות אם הוא מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון; הוראות לפי סעיף קטן זה יינתנו בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב, בין השאר, בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל, בהקפדתו בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, בסוג המזון המיוצר בו ובמורכבות הטכנולוגית של הייצור. ==== סימן משנה ב': תנאים להוצאת מוצר בשר, קבלתו והעברתו ==== @ 179. צירוף תעודת משלוח ותעודה וטרינרית למוצר בשר : יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, לפי העניין, אלא לאחר שהנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר וצירף אותה למשלוח וכן צירף למשלוח תעודה וטרינרית, אם הנפקתה נדרשת לפי הוראות [[סעיף 206]] או לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]]. @ 180. איסור הנפקת תעודת משלוח למוצר בשר : על אף האמור [[בסעיף 179]], יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא ינפיק תעודת משלוח למוצר בשר, אם התקיים אחד מאלה: : (1) הרופא הווטרינר המוסמך במפעל - :: (א) הודיע על כוונה לערוך בדיקה של המשלוח או שמצא שהתקיימה אחת מהנסיבות כאמור [[בסעיף 205]]; :: (ב) סירב לחתום על תעודה וטרינרית הנדרשת לפי דין לרבות תעודה וטרינרית כאמור [[בסעיף 206]]; : (2) חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב המוביל את מוצר הבשר, כאמור [[בסעיף 205(4)]]; : (3) חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן לא שילם את האגרה הנדרשת כאמור [[בסעיף 205(5)(א) או (ב)]]. @ 181. פרטי תעודת משלוח למוצר בשר : יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן יכלול בתעודת משלוח למוצר בשר את כל אלה: : (1) פרטי היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לרבות כתובתו ופרטי ההתקשרות עמו; : (2) פרטים בדבר מוצר הבשר, לרבות שם מוצר הבשר, מספר האריזות במשלוח, משקל המשלוח ומספר אצווה; : (3) היום והשעה שבה רכב ההובלה יוצא מהמפעל; : (4) היעד של מוצר הבשר, ובכלל זה שם העסק וכתובתו, ואם אינו עסק - שם המקום וכתובתו; : (5) פרטי רכב ההובלה שבו מובל מוצר הבשר, ובכלל זה מספר הרישוי והטמפרטורה הנדרשת ברכב; : (6) מספר הטלפון הנייד של נהג רכב ההובלה וכן מספר הטלפון הנייד של עובדו של היצרן בעל היתר ההפעלה או היבואן, המשמש כאיש קשר לעניין הוראות פסקה זו. @ 182. שליחת העתק של התעודות : בעת יציאתו של משלוח מוצרי בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, יעביר היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לפי העניין, למערכת הממוחשבת את פרטי המשלוח, יעד המשלוח, פרטי רכב ההובלה ושם הרופא הווטרינר המוסמך במפעל, לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית. @ 183. תנאי הובלה ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר : יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן, לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי רכב ההובלה שבו הוא מובל: : (1) הטמפרטורה ברכב עומדת בכללים שנקבעו לפי [[סעיף 155]]; : (2) מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב; : (3) קיימת מערכת לתיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב; : (4) קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום מערכת כאמור לגבי יצרן, בעל היתר הפעלה או יבואן, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם. @ 184. איסור קבלה של מוצר בשר : יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה לא יקבל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר: : (1) מצורפת למשלוח שבו הגיע מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר שנכללים בה הפרטים האמורים [[בסעיף 181]], ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית, כאמור [[בסעיף 206]] או לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] - צורפה תעודה כאמור; : (2) תעודת המשלוח של מוצר הבשר הונפקה במהלך 24 השעות שקדמו להגעת המשלוח; : (3) יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי הבשר לגבי הפרטים שלפי [[סעיף 181]], ואם צורפה תעודה וטרינרית - יש התאמה בין התעודה הווטרינרית ובין תעודת המשלוח. @ 185. איסור מכירה של מוצר בשר : משווק לא ימכור מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים [[בפסקאות (1) עד (3) לסעיף 184]] לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר שקיבל. @ 186. תנאי הובלה מאתר מכירה : משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו הוראות [[סעיף 183]], בשינויים המחויבים, לגבי רכב ההובלה. @ 187. הוצאת מוצרי בשר לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה : (א) משווק של מוצר בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, אלא לאחר שצירף למוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר בשר שאותה הנפיק היצרן של מוצר הבשר או בעל היתר ההפעלה, ומצוין בה כי היא אושרה על ידי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל. : (ב) לשם מתן האישור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל להיעזר ברופא ווטרינר מוסמך בשווקים, המפקח בתחום השיפוט של הרשות המקומית שבו נמצא אתר המכירה. : (ג) על יצרן או על בעל היתר הפעלה שהנפיק תעודת משלוח חדשה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות לעניין שליחת העתק מתעודת המשלוח כאמור [[בסעיף 182]]. @ 188. תקנות לעניין העברה ומכירה של מוצר בשר : השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות כללים ותנאים בעניינים אלה: : (1) העברה של מוצר בשר באמצעות הובלה ממשווק מזון בשיווק קמעונאי אל צרכן; : (2) פעולתם של משווקים של מוצרי בשר שמחזיקים את מוצר הבשר ברכב ההובלה בלבד החל מרכישת מוצר הבשר על ידיהם ועד לשיווקו, לרבות תנאים ומגבלות על משך הזמן שבו מותר להחזיק מוצר הבשר ברכב ההובלה. ==== סימן משנה ג': הוראות שונות - חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר ==== @ 189. סייג לתחולה על מייצר ארוחות מוכנות להסעדה : הוראות [[פרק זה]] לעניין יצרן לא יחולו על מי שמייצר ארוחות מוכנות להסעדה ממוצרי בשר, שאינו בית אוכל כהגדרתו [[בסעיף 25(ב)]], אלא אם כן השר קבע כי הוראות [[פרק זה]], כולן או חלקן, יחולו לגביו. @ 190. חובות רישיון ייצור או היתר הפעלה במפעלים שמבצעים עיבוד וטיפול בבשר גולמי : על אף האמור בחוק זה [[ובפקודת מחלות בעלי חיים]], מפעל שמתבצעים בו באותו מבנה טיפול בבשר גולמי ועיבוד - : (1) יהיה טעון קבלת רישיון ייצור ופטור מקבלת היתר הפעלה לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]], אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי; : (2) יהיה טעון קבלת היתר הפעלה לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] ופטור מקבלת רישיון ייצור, אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד. === סימן ג': פיקוח על-ידי רופאים וטרינרים === ==== סימן משנה א': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל ==== @ 191. הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל : מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי התאגיד, לבצע פיקוח וטרינרי במפעל בשר, בבית קירור וברכב הובלה. @ 192. היקף הפיקוח הנדרש ((<s>ועל</s>)) ((ו))תפקידי הפיקוח הנדרשים במפעל בשר או בבית קירור (תיקון: תשפ"ג-5) : מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הווטרינרי הנדרש ועל תפקידי הפיקוח הנדרשים בכל מפעל בשר ובית קירור, לאחר שהתייעץ עם הרופא הווטרינר שבמפעל, ככל שישנו, ויסמיך את הרופאים הווטרינרים בהתאם לכך; מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הנדרש ועל תפקידי הפיקוח הנדרשים כאמור, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב בין השאר בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל או בהיקף האחסנה בבית הקירור, בהקפדתו של המפעל או בית הקירור בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, ובסוג המזון המיוצר או מאוחסן בו. @ 193. הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל לבשר גולמי : (א) לשם פיקוח במפעל לבשר גולמי, רשאי מנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי [[סעיף 191]] רופאים וטרינרים שמונו בידי מנהל השירותים הווטרינריים לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] ועומדים בתנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים להסמכת רופא וטרינר מוסמך במפעל, בסמכויות הפיקוח הווטרינרי על הוצאת התעודות במפעל. : (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח של רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף קטן (א), הנתונות לו לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]]. ==== סימן משנה ב': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים ==== @ 194. הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי רשות מקומית : מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי רשות מקומית, שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי על אתרי המכירה של מוצרי בשר ברשות המקומית ([[בפרק זה]] - שווקים), ובכלל זה על ההובלה של מוצרי בשר. @ 195. הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי התאגיד : (א)(1) על אף האמור [[בסעיף 194]], רשות מקומית שבה הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הם מבין עובדי הרשות, רשאית, באישור מועצתה, להודיע בכתב למנהל כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית. :: (2) הודיעה רשות מקומית כאמור בפסקה (1), יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית רופאים וטרינרים מבין עובדי התאגיד שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה החל במועד שצוין בהודעתה, ובלבד שהמועד לא יהיה לפני שחלפו ארבעה חודשים ממועד מסירת ההודעה. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 194]], מצא המנהל כי הרשות המקומית אינה מציעה די מועמדים לרופאים וטרינרים המוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה או שהיא מציעה מועמדים שאינם עומדים בתנאי הכשירות וההכשרה לשם הסמכתם לרופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, רשאי הוא להורות, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית ולאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי יהיו מבין עובדי התאגיד רופאים וטרינרים שיהיו מוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה של הרשות המקומית. : (ג) ביקשה רשות מקומית שהרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שבתחום שיפוטה הם מבין עובדי התאגיד, מהמנהל, בכתב, באישור מועצתה, שהרופאים הווטרינרים המוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה יהיו מבין עובדיה, והמנהל, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית, הסכים לבקשה, יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית את הרופאים הווטרינרים המוסמכים כאמור מבין עובדי הרשות המקומית. @ 196. מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרש בשווקים : (א) מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הנדרשים במדינה, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב במספר אתרי המכירה במדינה שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, בסוג מוצרי הבשר שהם מוכרים, ובתדירות הביקורת שיורה עליה בין השאר בהתאם לסיכון הנשקף מהמזון לבריאות הציבור. : (ב) מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים בכל רשות מקומית, בהתחשב בחלקם היחסי של מספר אתרי המכירה ברשות המקומית שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, ובתדירות הביקורת שהורה עליה כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) לשם מתן הוראה ראשונה לפי סעיף קטן (ב) ולשם הקמת המערכת הממוחשבת, תמציא רשות מקומית בתוך שישה חודשים מעת שהתבקשה לכך בידי מנהל היחידה הווטרינרית, נתונים כמפורט להלן, ככל שיש בידה, על עסקים שבהם נמכר בשר בתחום שיפוטה, לרבות עסקים שלא ניתן להם רישיון עסק, בחלוקה לסוגי עסקים ככל שהתבקשה: שם העסק, כתובתו ומספר הטלפון בעסק, ושם בעל העסק, ואם הוא תאגיד - מספר הרישום שלו. ==== סימן משנה ג': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים - הוראות כלליות ==== @ 197. תקנות הסמכה של רופא וטרינר מוסמך : השר רשאי להתקין תקנות בדבר דרכי ההסמכה של רופאים וטרינרים מוסמכים, לרבות לעניין שינוי בהסמכה. @ 198. תנאי כשירות והכשרה של רופא וטרינר מוסמך : כל הרופאים הווטרינרים שהוסמכו לפי [[סימן זה]], חייבים לעמוד בתנאי הכשירות שנקבעו לפי [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]], ולהשתתף בהכשרה ובהשתלמויות מקצועיות לפי [[סעיף 32מב לחוק האמור]]. @ 199. הנחיה מקצועית : הרופאים הווטרינריים שהוסמכו לפי [[סימן זה]], יפעלו בהתאם להנחיות מקצועיות של מנהל היחידה הווטרינרית או של מנהל השירותים הווטרינריים, לפי העניין. @ 200. ביטול או התליית הסמכה של רופא וטרינר מוסמך : (א) מנהל היחידה הווטרינרית רשאי, לאחר שנתן לרופא וטרינר מוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל פה, לבטל או להתלות את הסמכתו של רופא וטרינר מוסמך, אם מצא שהרופא הווטרינר המוסמך אינו ממלא את חובותיו לפי חוק זה או שהוא פעל באופן שגרם לסכנה לבריאות הציבור או שאינו עומד בתנאי הכשירות וההכשרה שנקבעו לפי [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]], ולאחר ששוכנע שלא ניתן לקבוע לגביו תנאים של הכשרה מתאימה שיביאו לתיקון הפגם בפעולת הפיקוח על ידו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מצא מנהל היחידה הווטרינרית כי קיים צורך דחוף לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור באותו סעיף קטן לשם מניעת סכנה מיידית לבריאות הציבור, רשאי הוא לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור לאלתר, ובלבד שייתן לרופא הווטרינר המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר הביטול או ההתליה, ולא יאוחר משבעה ימים ממועד החלטתו. @ 201. מינוי רופא וטרינר מוסמך מבין עובדי המדינה או הרשות המקומית : (א) על אף ההוראות לעניין הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים, מבין עובדי התאגיד, במפעל או בשווקים כאמור [[בסעיפים 191]] [[ו־195(ב) או (ג)]], מצא השר כי יש צורך בהסמכת רופאים וטרינרים נוספים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, להתיר למנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי הסעיפים האמורים, לתקופה שיקבע, רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל או בשווקים מבין עובדי רשות מקומית שבתחום שיפוטה נמצאים המפעל או השווקים, אם ניתנה לכך הסכמת הרשות המקומית, לפי החלטת המועצה, או מבין עובדי המדינה. : (ב) על אף האמור [[בסעיפים 214]] [[ו־215]], התיר השר כאמור בסעיף קטן (א), תשולם האגרה כאמור [[214|באותם סעיפים]] לרשות המקומית או למשרד הבריאות, לפי העניין; גבה התאגיד לפיקוח וטרינרי את האגרה, יעבירה למשרד הבריאות או לרשות המקומית, בהתאם להוראות [[סעיף 218(א)]], בשינויים המחויבים. ==== סימן משנה ד': חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך במפעל ==== @ 202. נקיטת פעולות פיקוח במפעל (תיקון: תשפ"ג-2) : רופא וטרינר מוסמך במפעל יאמת את יישומה של תכנית בטיחות המזון במפעל, ובכלל זה יפקח על אלה: : (((החל מיום 1.8.2026):)) רופא וטרינר מוסמך במפעל יאמת את יישומה של תכנית בטיחות המזון בבקרה עצמית לפי [[סעיף 41(ב)]] במפעל, ובכלל זה יפקח על אלה: : (1) תנאי התברואה במפעל; : (2) בטיחות מוצרי הבשר וחומרי הגלם; : (3) שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון; : (4) אחסון מוצרי בשר; : (5) הובלת מוצרי הבשר מאתר הייצור לדרכי השיווק. @ 203. נוכחות במפעל : רופא וטרינר מוסמך במפעל יהיה נוכח במפעל בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בהתאם לניהול סיכונים ובין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים הקיימים לבריאות הציבור מאותו מפעל ומאותו סוג מזון. @ 204. נטילת דוגמאות וביצוע בדיקות : רופא וטרינר מוסמך במפעל ייטול דוגמאות של מזון ויבצע בדיקות, יידע את המפעל לגבי תוצאות הבדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית שיפורסמו באתר האינטרנט; המפעל יישא בהוצאות הבדיקות ונטילת הדוגמאות תהיה בלא תשלום. @ 205. פיקוח על הוצאת תעודת משלוח למוצר בשר (תיקון: תשפ"ג-2) : רופא וטרינר מוסמך במפעל רשאי להחליט כי יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא תעודת משלוח למוצר בשר, במקרה מסוים או דרך כלל, אם הוא מעוניין לבצע בדיקה של המשלוח, או אם מצא שהתקיים אחד מאלה: : (1) מוצר הבשר אינו ראוי למאכל אדם או שאינו עומד בדרישות חקיקת המזון; : (2) יש אי־התאמה לתכנית בטיחות מזון, באופן העלול לפגוע בבטיחות מוצר הבשר; :: (((החל מיום 1.8.2026):)) יש אי־התאמה לתכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי [[סעיף 41(ב)]], באופן העלול לפגוע בבטיחות מוצר הבשר; : (3) רכב ההובלה אינו עומד בדרישות [[סעיף 183]] או בדרישות לפי חקיקת המזון; : (4) חל איסור במערכת הממוחשבת כאמור [[בסעיף 211(ב)]] להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב שמוביל את מוצר הבשר; : (5) חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן או בעל היתר ההפעלה לא שילמו את האגרה הנדרשת לפי הוראות סעיפים אלה: :: (א) לגבי יצרן שאינו בעל היתר הפעלה - לפי [[סעיף 214]]; :: (ב) לגבי בעל היתר הפעלה - לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] או לפי [[סעיף 215]]. @ 206. מתן תעודה וטרינרית : (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוצאת מוצר בשר מסוג מסוים ממפעל בשר מחייבת קבלת תעודה וטרינרית כאמור בסעיף קטן (ב), וכן תנאים למתן תעודה כאמור. : (ב) רופא וטרינר מוסמך המפקח במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק את מוצר הבשר ואם מצא כי הוא ראוי למאכל אדם יחתום, טרם הוצאת מוצר בשר ממפעל כאמור, על תעודה המעידה על הבדיקה ועל תוצאותיה. : (ג) רופא וטרינר מוסמך במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יסרב לחתום על תעודה וטרינרית אם התקיימה אחת מהנסיבות השוללות מתן תעודת משלוח למוצרי בשר כאמור [[בסעיף 180]] או אם לא התקיים תנאי לחתימה על התעודה הווטרינרית שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מפעל בשר. @ 207. דיווח למנהל היחידה הווטרינרית : רופא וטרינר מוסמך במפעל ידווח בכתב למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הבדיקות בהתאם להוראות שלפי [[סעיף 204]], על הליקויים והחריגות במפעל, על הפעולות המתקנות שבוצעו בו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית. ==== סימן משנה ה': חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך בשווקים ==== @ 208. נקיטת פעולות פיקוח בשווקים : רופא וטרינר מוסמך בשווקים יפקח על קיומם של אלה, לפי הוראות חקיקת המזון: : (1) תנאי התברואה; : (2) בטיחות של מוצרי הבשר; : (3) שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון; : (4) אחסון מוצרי הבשר; : (5) הובלת מוצרי הבשר ופריקתם מרכב הובלה; : (6) תהליכי העבודה; : (7) עקיבות; : (8) אורך חיי המדף. @ 209. ביצוע ביקורות : רופא וטרינר מוסמך בשווקים יבצע ביקורת באתרי המכירה בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים לבריאות הציבור מאותו אתר מכירה ומאותו סוג מזון. @ 210. נטילת דוגמאות מזון וביצוע בדיקות : רופא וטרינר מוסמך בשווקים ייטול דוגמאות של מזון, יבצע בדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית. @ 211. פיקוח על העברת מזון לאתר מכירה : (א) רופא וטרינר מוסמך בשווקים לא ירשה להעביר מוצר בשר לאתר מכירה, במקרים אלה: :: (1) ניתן לגבי אתר המכירה צו הפסקה לפי [[+|סעיפים 16]], [[+|17]] [[או 20 לחוק רישוי עסקים]] או צו מניעת פעולות לפי [[סעיף 22א לחוק האמור]]; :: (2) הרופא הווטרינר כאמור מצא שהעברת מוצר הבשר עלולה לסכן את בריאות הציבור. : (ב) לא הרשה רופא וטרינר מוסמך בשווקים להעביר מוצר בשר לאתר מכירה כאמור בסעיף קטן (א), יעביר עדכון על כך לאלתר באמצעות המערכת הממוחשבת שהוקמה לפי [[סעיף 220]], ויציין בה כי חל איסור העברה כאמור. : (ג) הוראה של רופא וטרינר מוסמך בשווקים כאמור בסעיף קטן (א)(2) תהיה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות ותינתן רק לאחר שהרופא הווטרינר המוסמך נתן לבעל אתר המכירה הזדמנות להשמיע את טענותיו; ואולם אם מצא הרופא הווטרינר המוסמך כי השהיית ההוראה עלולה לסכן את בריאות הציבור, רשאי הוא לתתה לאלתר, ובלבד שייתן לבעל אתר המכירה הזדמנות לטעון את טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן. : (ד) לא יעביר אדם מוצר בשר לאתר מכירה בניגוד להוראת רופא וטרינר מוסמך בשווקים לפי סעיף זה. @ 212. דיווח על ביקורות ובדיקות למנהל היחידה הווטרינרית : (א) רופא וטרינר מוסמך בשווקים ידווח באמצעות המערכת הממוחשבת למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הביקורות והבדיקות בהתאם להוראות שלפי [[סעיף 209]], על הליקויים והחריגות, על הפעולות המתקנות שבוצעו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית. : (ב) רופא וטרינר מוסמך בשווקים יעביר את הדיווח כאמור בסעיף קטן (א) למנהל היחידה הווטרינרית, לפי הוראותיו, ורשאי מנהל היחידה הווטרינרית להורות על מסירת דיווחים שונים על ידי סוגי מפקחים שונים, לגורמים שונים, ובלבד שדיווח לעניין עובד של רשות מקומית יימסר גם למנהל המחלקה הווטרינרית באותה רשות, ובהעדר מנהל מחלקה כאמור - למי שממלא תפקיד דומה ברשות המקומית. === סימן ד': אגרות פיקוח === @ 213. הסכום הבסיסי לעניין אגרת פיקוח (תיקון: תשפ"ג-5, [י"פ הודעות]) : (א) [[בסימן זה]], "סכום האגרה הבסיסי" - 32,850 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2023; בשנת 2026, 36,145 ש"ח))). : (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה הבסיסי כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב בין השאר בעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ובתקורה הכרוכה בהעסקה. : (ג)(1) סכום האגרה הבסיסי יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי (בסעיף זה - סכום האגרה המעודכן). :: (2) סכום האגרה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה (בסעיף זה - סכום האגרה הבסיסי המעוגל). :: (3) עודכנה אגרה לפי פסקה (1), ייעשה העדכון הבא של אותה אגרה לגבי סכום האגרה המעודכן, לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון. :: (4) המנהל הכללי של משרד הבריאות והמנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר יפרסמו הודעה ברשומות על סכום האגרה הבסיסי המעוגל. :: (5) בסעיף קטן זה - :::- "המדד" - הממוצע השנתי של השכר הממוצע למשרת שכיר בחברות הממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש יוני בכל שנה, לגבי השנה הקלנדרית שקדמה לה; :::- "המדד הבסיסי" - המדד שהיה ידוע ביום העדכון הקודם; :::- "המדד החדש" - המדד הידוע ביום העדכון. @ 214. אגרה בעד פיקוח וטרינרי במפעל (תיקון: תשפ"ג-5) : (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל, ויכול שיקבע אגרות שונות בעד פיקוח כאמור בשעות העבודה הרגילות ובעד פיקוח כאמור בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות ובשעות לילה או אגרות שונות בעד תפקידי פיקוח שונים; סכום האגרה לגבי כל מפעל יחושב בהתאם להיקף הפיקוח הנדרש ולתפקידי הפיקוח כפי שהורה מנהל היחידה הווטרינרית כאמור [[בסעיף 192]]; לעניין זה, "שעות העבודה הרגילות" - כפי שיקבע השר בתקנות בדרך האמורה בסעיף קטן זה. :: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל), התשפ"ד-2023]].)) : (ב) אגרות לפי סעיף זה לעניין פיקוח בשעות העבודה הרגילות ייקבעו בזיקה לסכום האגרה הבסיסי כאמור [[בסעיף 213(א)]] ובהתחשב בעלויות העסקה גבוהות או נמוכות יותר בתפקידי פיקוח וטרינרי מסוימים. : (ג) על אגרה המשתלמת לתאגיד לפי סעיף זה יתווסף מס ערך מוסף לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]. @ 215. אגרה בעד פיקוח וטרינרי בשווקים (תיקון: תשפ"ג-5) : (א) בעל היתר הפעלה של מפעל לשחיטת בשר או יבואן של מוצרי בשר ישלם לתאגיד, בעד פיקוח וטרינרי בשווקים, אגרה חודשית בסכום של 0.077 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2023))) בתוספת מס ערך מוסף לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]] בעד כל קילוגרם של מוצר בשר המשווק בישראל מהמפעל או המיובא, לפי העניין; סכום האגרה האמור יעודכן בהתאם להוראות [[סעיף 213(ג)]], אולם סכום הנקוב בחלק מאגורה יעוגל לעשירית האגורה הקרובה ובמועד העדכון הבא יובא בחשבון גם חלק מאגורה; הודעה על עדכון סכום האגרה תפורסם כאמור [[בסעיף 213(ג)(4)]]. : (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה כאמור בסעיף קטן (א) בעד כל קילוגרם של מוצר בשר, בשים לב להיקף הפיקוח הנדרש כפי שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית כאמור [[בסעיף 196]], למשקל הבשר המיוצר או המיובא, ולעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ולתקורה הכרוכה בהעסקה. @ 216. מועד תשלום האגרות : (א) אגרות לפי [[סימן זה]] ישולמו לא יאוחר מתום 14 ימים לאחר תום החודש שבעדו משולמת האגרה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אגרה לפי [[סעיף 215(א)]] המשולמת בידי יבואן תשולם כתנאי לטיפול בבקשה לתעודת שחרור. @ 217. גביית האגרות : (א) התאגיד יגבה את האגרות לפי [[סימן זה]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, בהתייעצות עם השר ועם שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי לקבוע בצו שהאגרות ייגבו בידי משרד הבריאות. : (ג) על גביית אגרות לפי [[סימן זה]], למעט אגרות שייגבו בידי משרד הבריאות לפי סעיף קטן (ב), יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]]. @ 218. הקצאת אגרת פיקוח בשווקים לרשויות מקומיות : (א) התאגיד יעביר לרשויות המקומיות המעסיקות רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים המועסקים באותה רשות; התשלום האמור יועבר בתוך 60 ימים מהמועד לתשלום האגרה לפי [[סעיף 216(א)]]. : (ב) מספר הרופאים הווטרינרים שיובא בחשבון לעניין סעיף קטן (א), לא יעלה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שנדרש להעסיקם לפי היקף הפיקוח שמנהל היחידה הווטרינרית הורה עליו כאמור [[בסעיף 196]]. @ 219. הקצאת אגרות שנגבות על ידי משרד הבריאות : נקבע בצו לפי [[סעיף 217(ב)]] כי משרד הבריאות יגבה את אגרות הפיקוח יחולו הוראות אלה: : (1) משרד הבריאות יעביר לתאגיד תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים המועסקים בתאגיד, אך לא יותר ממספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים שהתאגיד נדרש להעסיקם כאמור [[בסעיף 196]]. : (2) משרד הבריאות יעביר לרשות מקומית שהפיקוח הווטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה מבוצע בידי עובדיה כאמור [[בסעיף 194]] [[או 195]] תשלום בסכום כאמור [[בסעיף 218(א)]]. === סימן ה': הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי === @ 220. הקמת מערכת ממוחשבת : השר יקים מערכת ממוחשבת לרישום בעלי היתר הפעלה, יצרנים, יבואנים ומשווקים לרבות מובילים ומאחסנים, של מוצרי בשר וכן לקבלת פרטים לגביהם הנוגעים ליישום הוראות [[פרק זה]], לרבות סוג המזון המיוצר, כמותו, החלטות פיקוח על אתרי המכירה ותשלום אגרות הפיקוח. @ 221. ביטול בדיקת משנה ותשלום אגרה בעדה (תיקון: תשע"ח) : (א) בסעיף זה, ”בדיקת משנה” – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוצרי בשר או למוביל או לרכב הובלה של מוצרי בשר ותכולתו, מכוח הוראות לפי חוק עזר, לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] או לפי פקודת בריאות הציבור (מזון), כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה. : (ב) על אף האמור בכל דין – :: (1) מוביל של מוצר בשר ורכב הובלה של מוצר בשר אינו חייב להגיע לבדיקת משנה; :: (2) בעל היתר הפעלה, יצרן של מוצר בשר, או משווק של מוצר בשר, לרבות מוביל של מוצר בשר, אינו חייב בתשלום אגרה בעד בדיקת משנה, או אגרה לפי חוק עזר בעד בדיקה או פיקוח וטרינריים שאינם בדיקת משנה הנעשים בקשר למוצר בשר; :: (3) לא יהיה תוקף להוראות שנקבעו לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) כנוסחו לפני יום תחילתו של חוק זה, האוסרות על מכירה, העברה או הוצאה של דגים בלא בדיקה של רופא וטרינר של רשות מקומית ובלא הוצאת תעודת משלוח על ידו. @ 222. שמירת סמכויות : אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מסמכויות פיקוח או סמכויות אחרות המוקנות לפי חוק זה. === סימן ו׳: הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי === ==== סימן משנה א׳: הגדרות ותחולה ==== @ 223. הגדרות – [[סימן ו׳]] (תיקון: תשע"ז, תשע"ח) : [[בסימן זה]] – :- ”בדיקת משנה” – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוביל של מוצר בשר או לרכב ההובלה ותכולתו, המבוצעת בתחנת בדיקה; לעניין זה, ”רשות מקומית” – הרשות המקומית שאליה מועבר מוצר הבשר שבהובלה, ובלבד שהמוצר לא נשחט, יוצר או אוחסן בתחומה קודם לכן; :- ”בעל היתר הפעלה” – בעל היתר לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] להפעלת מפעל לשחיטת בשר, או מי שעסקו טעון היתר כאמור; :- ”בשר עוף לאחר שחיטה” – מוצר בשר לאחר שחיטתו או פירוקו בבית שחיטה לעופות; :- ”בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור” – בשר עוף לאחר שחיטה, שלאחר יציאתו מבית השחיטה לעופות בוצעה בו פעילות מהפעילויות המפורטות [[סעיף 2|בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”ייצור”]]; :- ”עוסק פטור מבדיקות משנה” – כל אחד מאלה: :: (1) בעל היתר הפעלה של בית מטבחיים תעשייתי הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]]; :: (2) יבואן של מוצר בשר קפוא, הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]]; :- ”תעודה וטרינרית” – תעודה החתומה בידי הרופא הווטרינר שפיקח על השחיטה או ההמתה או על הייצור במפעל, הניתנת לפי דין למוצר בשר, טרם הוצאתו מהמפעל; :- ”תקופת המעבר” – תקופה של ארבע שנים שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. :: ((יום פרסומו של חוק זה י״ח בכסלו התשע״ו (30 בנובמבר 2015).)) @ 224. תחולה : הוראות [[סימן זה]], למעט הוראות [[סעיף 243]], יחולו בתקופת המעבר. ==== סימן משנה ב׳: בדיקות משנה בתקופת המעבר ==== @ 225. בדיקות משנה לבשר עוף לאחר שחיטה (תיקון: תשע״ז) : (א) מוביל של בשר עוף לאחר שחיטה, למעט בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור ובשר עוף המיועד לייצוא, יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה, אחת בלבד; חלה על מוביל כאמור חובה להגיע לבדיקת משנה לפי חוק עזר, הוא לא יהיה חייב להגיע אליה ולא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר. : (ב) מוביל של בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה אם חלה עליו חובה כאמור לפי חוק עזר, ואולם לא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר האמור. @ 226. תיעוד בדיקות המשנה במערכת הממוחשבת : רופא וטרינר של רשות מקומית שביצע בדיקת משנה לפי [[סעיף 225]] או לפי דין אחר המחייב ביצוע בדיקת משנה, ידווח על ביצוע הבדיקה ועל תוצאותיה למערכת הממוחשבת כאמור [[בסעיף 235]], מיד לאחר ביצועה. ==== סימן משנה ג׳: פטור מבדיקות משנה בתקופת המעבר ==== @ 227. פטור מבדיקות משנה : מוביל של מוצר בשר שנקבעה לגביו חובת הגעה לבדיקות משנה לפי [[סעיף 225]] או לפי דין אחר, אינו חייב להגיע לבדיקות משנה כאמור, למעט בדיקות משנה אקראיות לפי [[סימן משנה ד׳]], אם מנהל היחידה הווטרינרית אישר שמתקיימים התנאים כאמור בפסקה (1) או (2) שלהלן וכל עוד מתקיימים התנאים האמורים ([[בסימן זה]] – פטור מבדיקות משנה): : (1) במפעל שאת מוצריו הוא מוביל מיושמת תכנית בטיחות מזון וכן מתקיים פיקוח וטרינרי בידי רופא וטרינר בהתאם לתקנות לפי חוק זה, לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]], לפי [[החוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים]] או לפי [[סעיף 230(א)(2)]], ואם לא ניתן להסמיכו או למנותו בהתאם לחיקוק כאמור – בידי רופא וטרינר שהוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לפי [[סעיף 230(א)(1)]]; : (2) המפעל שאת מוצריו הוא מוביל הוא מפעל לשחיטת בשר או מפעל מאושר לייצוא ומנהל השירותים הווטרינריים הודיע למנהל היחידה הווטרינרית שהתקיים בהם האמור בפסקה (1). @ 228. פרסום רשימת בעלי הפטור : רשימת מקבלי הפטור מבדיקות משנה וכן העוסקים הפטורים מבדיקות משנה, תפורסם באתר האינטרנט; פרסום כאמור אינו תנאי לתוקף הפטור. @ 229. חובות בעלי הפטור לעניין הובלה ומשלוח : מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה, וכן עוסק פטור מבדיקות משנה - : (1) לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי הטמפרטורה של הרכב שבו הוא מובל: :: (א) הטמפרטורה ברכב עומדת בדרישות הדין; :: (ב) מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב; :: (ג) קיימת מערכת של תיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב; :: (ד) קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור לגבי מפעל או עוסק כאמור, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם; : (2) לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (א) מצורפת למשלוח של מוצרי הבשר תעודת משלוח למוצרי בשר שנכללים בה הפרטים האמורים [[בסעיף 181]]; על הוצאת תעודת המשלוח יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 182]]; :: (ב) לגבי מפעל לשחיטת בשר, מפעל שאושר לייצוא ומפעל לייצור מוצרי דגים – מצורפת תעודה וטרינרית לתעודת המשלוח כאמור בפסקת משנה (א); :: (ג) היצרן או בעל היתר ההפעלה יעביר, בדרך אלקטרונית, את פרטי תעודת המשלוח למערכת הממוחשבת כאמור [[בסעיף 235]] לפי הוראות שיורה עליהן מנהל היחידה הווטרינרית, וכן יעבירן לרופא הווטרינר העירוני; תעודה כאמור תועבר בעת יציאתו של המוביל מתחומי המפעל. @ 230. הסמכת רופא וטרינר במפעל לשם קבלת פטור מבדיקות משנה : (א) ביקש יצרן של מוצר בשר לקבל פטור מבדיקות משנה כאמור [[בסעיף 227]], רשאי מנהל היחידה הווטרינרית ולגבי מפעל לשחיטת בשר - מנהל השירותים הווטרינריים, להסמיך לשם פיקוח וטרינרי במפעלו – :: (1) רופא וטרינר שהוא עובד של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה פועל היצרן, לפי הסכם בין היצרן או בעל היתר הפעלה ובין הרשות המקומית או רופא וטרינר שהוא עובד של המועצה לענף הלול - עד יום תחילת פעילות התאגיד; :: (2) רופא וטרינר שהוא עובד של התאגיד – מיום שנקבע בצו לפי [[סעיף 320(ג)]], כיום תחילת פעילות התאגיד לעניין הסמכת רופאים וטרינרים. : (ב) על אף האמור בכל דין, לגבי יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא יהיה תוקף להוראה הקובעת כי פיקוח במפעל, לרבות הוצאת תעודת וטרינר, ייעשה בידי רופא וטרינר של רשות מקומית. : (ג) השר רשאי להסמיך רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף זה בסמכויות מפקח ויחולו לעניין הסמכה כאמור הוראות [[פרק ט׳]]. @ 231. אגרה בעד פיקוח במפעל של רופא וטרינר שהוא עובד תאגיד : יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי התאגיד כאמור [[בסעיף 230(א)(2)]], ישלם לתאגיד אגרה כאמור [[בסעיף 214]], או לפי [[סעיף 23(א1) לפקודת מחלות בעלי חיים]], לפי העניין, בהתאם להיקף הפיקוח שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית, ועל תשלום האגרה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 239]]. @ 232. חובות רופא וטרינר במפעל (תיקון: תשע"ח) : הוסמך רופא וטרינר במפעל כאמור [[בסעיף 230]], יחולו עליו, על אף האמור [[בסעיף 320]], החובות והסמכויות כאמור [[בסימן משנה ד׳ ((לסימן ג')) לפרק ח׳]], בשינויים המחויבים. @ 233. ביטול הפטור מבדיקות משנה : (א) נוכח מנהל היחידה הווטרינרית כי לא קוימה חובה מהחובות המפורטות [[בסעיף 229]] או [[בסימן משנה ד׳]], וכי אי קיום החובה סיכן או היה עלול לסכן באופן ממשי את בריאות הציבור, או שמדובר בהפרה חוזרת ונשנית של החובה, רשאי הוא לבטל את הפטור מבדיקות משנה, לתקופה שיורה, לאחר שנתן ליצרן או לבעל היתר ההפעלה הזדמנות להשמיע את טענותיו. : (ב) לגבי מפעל לשחיטת בשר ומפעל שאושר לייצוא, לפני ביטול הפטור כאמור בסעיף קטן (א), יתייעץ מנהל היחידה הווטרינרית עם מנהל השירותים הווטרינריים; שלח מנהל היחידה הווטרינרית הודעה למנהל השירותים הווטרינריים על כוונתו לבטל את הפטור, ומנהל השירותים הווטרינריים לא העביר את חוות דעתו לגבי הכוונה לבטל את האישור בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההודעה, יראו את ההתייעצות כאילו קוימה. ==== סימן משנה ד׳: חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות בתקופת המעבר ==== @ 234. חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות : (א) מוביל של מוצר בשר שיוצר במפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה לפי הוראות [[סעיף 227]], יהיה חייב להגיע לבדיקות משנה אקראיות. : (ב) מנהל היחידה הווטרינרית יזמן מוביל כאמור בסעיף קטן (א), לבדיקת משנה של מוצר הבשר המובל ברכב ההובלה, בהתאם לנתוני המערכת הממוחשבת כאמור [[בסעיף 235]], לפי הוראות אלה: :: (1) ההגעה לבדיקות המשנה למקום הבדיקה לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה; :: (2) ההגעה למקום הבדיקה תהיה במועד שיחול בשעות העבודה של המוביל באותה נסיעה ולא תגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה; :: (3) רכב הובלה של מוביל של יצרן או בעל היתר הפעלה, יזומן ל־12 בדיקות משנה בשנה לפי הוראות סעיף זה, ואם הוראת סעיף זה תחול בחלק מהשנה – המוביל יזומן לבדיקות משנה אקראיות לפי הוראות סעיף זה שמספרן כמספר החודשים שבהם יחולו הוראות סעיף זה. ==== סימן משנה ה׳: מערכת ממוחשבת לתקופת המעבר ==== @ 235. הקמת מערכת ממוחשבת : השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר יקימו מערכת ממוחשבת ליישום הוראות [[סימן זה]], ובכלל זה לסיוע בבחירת ההובלות שלגביהן תתבצע בדיקת המשנה, לקבלת תעודת משלוח למוצר בשר ולקבלת הודעות על ביצוע בדיקות משנה מרופאים וטרינרים של הרשות המקומית. ==== סימן משנה ו׳: פיקוח וטרינרי באתרי מכירה ==== @ 236. איסור מכירה והחזקה של מוצר בשר : משווק לא ימכור מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שקיבל פטור מבדיקות משנה או בידי עוסק פטור מבדיקות משנה, ויצרן לא יחזיק מוצר בשר שהגיע לידיו ממי שקיבל פטור כאמור או ממי שפטור כאמור, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר: : (1) למשלוח המזון מצורפת תעודת משלוח למוצרי בשר, שנכללים בה הפרטים האמורים [[בסעיף 181]], ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית כאמור [[בסעיף 206]] – צורפה תעודה כאמור; : (2) אם צוין בתעודת המשלוח כי חלה חובה להגיע לבדיקת משנה אקראית כאמור [[בסעיף 234]] – בתעודת המשלוח צוין כי בדיקת המשנה בוצעה; : (3) תעודת המשלוח הונפקה ב־24 שעות שקדמו להגעת המשלוח; : (4) יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי בשר לעניין הפרטים לפי [[סעיף 181]], ואם צורפה תעודה וטרינרית – יש התאמה בין התעודה הווטרינרית לבין תעודת המשלוח האמורה. @ 237. הוראות לעניין רכב הובלה : (א) משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצר בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר או ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר מאתר מכירה אלא לאחר שמצא כי התקיימו הוראות [[סעיף 183(1) עד (3)]] [[וסעיף 217]], בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו הוא מובל. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם לעניין החובה לוודא כי התקיימו הוראות [[סעיף 183(4)]], בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו מובל הבשר החל מתום שישה חודשים מיום תחילתה של תקופת המעבר, אלא אם כן קבע השר, באישור הוועדה, כי תחילתה של הוראה זו תהיה מתום שנה מיום תחילתה של תקופת המעבר כאמור. : (ג) השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור [[בסעיף 183(4)]] לגבי משווק בהתאם להיקף פעילותו ולסוג המזון הנמכר על ידו. ==== סימן משנה ז׳: אגרות בעד בדיקות משנה בתקופת המעבר ==== @ 238. אגרה בעד בדיקות משנה של בשר עוף לאחר שחיטה (תיקון: תשע״ז) : (א) בית שחיטה לעופות, למעט מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור [[בסעיף 227]], ישלם לרשות המקומית אגרה חודשית בעד ביצוע בדיקות המשנה לגבי בשר עוף לאחר שחיטה, למעט מוצר בשר עוף המיועד לייצוא. : (ב) סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של בשר עוף לאחר שחיטה שיצא מבית השחיטה לעופות באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים ברשות המקומית שאליה שווק המזון; [[בסימן משנה זה]], ”שיעור התושבים” – היחס בין מספר התושבים ברשות המקומית לבין מספר כלל התושבים בכלל הרשויות המקומיות, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה ערב תחילת תקופת המעבר. @ 239. תשלום אגרה בידי מי שפטור מחובת הגעה לבדיקות משנה או מי שחייב בהגעה לבדיקות משנה אקראיות (תיקון: תשע״ז) : (א) עוסק פטור מבדיקות משנה, ומפעל לשחיטת בשר שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור [[בסעיף 227]], ישלמו לרשות המקומית מדי חודש אגרה בעד פיקוח וטרינרי שיבצעו רופאים וטרינרים בשווקים שבתחום שיפוטה של אותה רשות מקומית. : (ב) סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של מוצר בשר לאחר שחיטה או המתה, שיוצר בידי החייב בתשלום האגרה, ושווק בכלל הרשויות המקומיות בישראל באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים. @ 239א. ביטול גביית אגרות (תיקון: תשע״ז) : רשות מקומית לא תגבה אגרה לפי חוקי העזר בעד ביצוע בדיקות המשנה לפי חוק זה. @ 240. סירוב להנפיק תעודה וטרינרית בשל אי־תשלום אגרה : רופא וטרינר כאמור [[בסעיף 230]] לא ינפיק תעודה וטרינרית למפעל שקיבל אישור על מתן פטור מבדיקות משנה ולבעל היתר הפעלה כאמור [[סעיף 223|בפסקה (1) להגדרה ”עוסק פטור מבדיקות משנה”]], שלא שילמו את האגרה לפי [[סימן משנה זה]] בתוך 14 ימים מתום החודש שבעדו היה עליהם לשלמה כאמור [[בסעיף 239(א)]]. @ 241. היעזרות בגוף אחר לשם גביית האגרה : (א) עד ערב תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו לפי [[סעיף 320(ג)(2)]] רשאית רשות מקומית להסתייע בגוף אחר לשם גביית האגרה. : (ב) מיום תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א), רשאית רשות מקומית להיעזר רק בתאגיד לשם גביית האגרה. : (ג) גוף כאמור בסעיף קטן (א) והתאגיד יהיו כפופים להנחיות השר וידווחו לשר מדי חודש או לפי דרישה על פעילותם בכל הנוגע לגביית האגרות ולתשלומן לרשויות המקומיות. @ 242. מערך משותף של בדיקות משנה : רשויות מקומיות רשאיות לשתף פעולה כדי להקים ולהפעיל את מערך בדיקות המשנה לפי כל דין. ==== סימן משנה ח׳: התחשבנות עם רשויות מקומיות – הוראת שעה (תיקון: תשע"ח) ==== @ 243. התחשבנות עם רשויות מקומיות לעניין עלות שכר השונה מסכום האגרה הבסיסי – הוראת שעה : (א) בתקופה של שנתיים מתום תקופת המעבר, רשות מקומית, שעלות השכר החודשי בפועל לרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שהיא מעסיקה שונה מסכום האגרה הבסיסי, תהיה זכאית לתוספת לתשלום האמור [[בסעיף 218(א)]] [[או 219(2)]], או שיופחת התשלום המגיע לה לפי [[218|הסעיפים האמורים]], לפי העניין, בגובה ההפרש שבין סכום עלות השכר החודשי בפועל לסכום האגרה הבסיסי. : (ב) בסעיף זה – ::- ”עלות השכר החודשי בפועל” – עלות השכר החודשי הממוצע המשולם כדין בכפוף להוראות מגבילות בשנת 2015 לרופאים וטרינרים המועסקים בידי הרשות המקומית בפיקוח וטרינרי על מזון, וכן תוספות שהרשות המקומית מחויבת לשלם לפי הסכם קיבוצי המגיעות לאחר יום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), והיא שילמה אותן בפועל; ::- ”הוראות מגבילות” – כל אחת מאלה: ::: (1) הוראות [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]]; ::: (2) הוראות [[10:562702|סעיף 23 לחוק התקציב לשנת הכספים 1982, התשמ״ב–1982]]; ::: (3) הוראות [[10:562704|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1983, התשמ״ג–1983]]; ::: (4) הוראות [[10:546515|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1984, התשמ״ד–1984]]. == פרק ט': סמכויות פיקוח ואכיפה == === סימן א': הסמכת מפקחים === @ 244. הסמכת מפקחים (תיקון: תשפ"ד-3) : השר רשאי להסמיך לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, כולן או חלקן, מפקחים מקרב אלה: : (1) עובד משרד הבריאות; : (2) עובד מדינה במשרד ממשלתי אחר - בהסכמת השר הממונה על אותו משרד; : (3) רופא ממשלתי שהוא עובד רשות מקומית - בהסכמת ראש הרשות המקומית; : (4) רופא וטרינר שהוסמך לפי [[סעיפים 194]] [[או 195]]; : (5) רופא וטרינר שהוסמך לפי [[סעיף 191]]; : (6) תברואן או מפקח, שהוא עובד הרשות המקומית - בהסכמת ראש הרשות המקומית, ולגבי תחום הרשות. @ 245. תנאים להסמכת מפקחים : לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 244]], אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: : (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; : (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים; : (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים. === סימן ב': סמכויות מפקחים === @ 246. סמכויות פיקוח : לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור [[בסעיף 244(5)]] - : (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; : (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]; : (3) לערוך מדידות ובדיקות או ליטול דגימות של מזון או של חומרים העשויים לדעתו לשמש רכיב במזון או לשמש בייצורו, לזהם מזון או להשפיע על איכותו בדרך אחרת, לרבות אריזתו וחומרים הבאים עמו במגע, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשם בדיקתן, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; דגימה כאמור תינטל בלא תשלום; : (4) להיכנס לכל מקום שבו מייצרים או מוכרים מזון, לרבות מקום המשמש לאחסנת מזון או לכלי תחבורה כשהוא נייח, וכן לתחנת הסגר או לנמל או למקום אחר שבו מוחזק מזון, כדי לבדוק אותו ואת תהליכי ייצורו, ייבואו או מכירתו, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט; : (5)(א) לשם בדיקת קיום התנאים לפי [[סעיף 155(2)]], ברישיון ההובלה - לזמן מוביל מזון שהגיש בקשה לרישיון הובלה או לחידושו להתייצב במקום והמועד שעליהם יורה או לחייב מוביל מזון מסוים להתייצב לבדיקה עם רכב ההובלה במקום שאינו תחנת בדיקה קבועה במועד שיורה. :: (ב) בדיקה לפי פסקה זו תתבצע במקום שההגעה אליו לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה ובמועד שיהיה בשעות העבודה של הנהג באותה נסיעה ולא יגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה. :: (ג) לא יפעיל מפקח סמכויות לפי פסקה זו אלא אם כן מנהל שירות המזון הסמיכו לכך. @ 247. מסירת תוצאות בדיקות ודגימות בידי מפקח שאינו עובד משרד הבריאות : בלי לגרוע מסמכותו לפי [[סעיף 246(3)]], מפקח שאינו עובד משרד הבריאות, ימציא לרופא המחוזי הנוגע בדבר ולמנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, כל תוצאת בדיקת מעבדה או דגימה שמהן עולה חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה. @ 248. סמכויות אכיפה : התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור [[בסעיף 244(5)]] - : (1) לחקור כל אדם שלדעתו קשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים; : (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה או העשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]] (להלן - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; לעניין זה, "חפץ" - לרבות מסמך, מזון, כלי רכב המובילים מזון, אמצעים לייצור מזון וחומרי אריזה; : (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים. @ 249. סמכויות פיקוח על הוראות לפי דברי חקיקה אחרים : השר רשאי להסמיך מפקח שהוסמך לפי חוק זה להשתמש בסמכויות פיקוח לפי החוקים שלהלן, לעניין קיום הוראות אלה: : (1) [[חוק התקנים]] לעניין הוראות תקנים רשמיים לפי [[חוק התקנים]] החלים על מזון, לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון - בהסכמת הממונה על התקינה; : (2) [[חוק הגנת הצרכן]] לעניין הוראות לפי [[+|סעיפים 17]] [[או 37 לחוק הגנת הצרכן]] לעניין סימון מזון, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות - בהסכמת הממונה על הגנת הצרכן; : (3) [[חוק רישוי עסקים]] לעניין הוראות שקבע השר מכוח [[חוק רישוי עסקים]], החלות על עוסקים במזון. @ 250. נוהלי פיקוח : (א) הפעלת סמכויות מפקח לפי [[סעיפים 246]], [[248]] [[ו־249]], אך למעט הפעלת סמכויות הפיקוח לפי [[פרק ח']], תיעשה בהתאם להוראות שעליהן יורה מנהל שירות המזון בנוהל, בשים לב לצורך באחידות בהפעלת הסמכויות ובהגשמת מטרות חוק זה; נהלים כאמור ייקבעו, בין השאר, בהתאם לניהול סיכונים מקובל בתחום המזון במדינות מפותחות ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו בחוק זה. : (ב) אין בקביעת נהלים כאמור בסעיף זה כדי לגרוע מחובת רשות מקומית לעניין שמירה על בריאות הציבור בהתאם לסמכויותיה וחובותיה לפי דין. @ 251. חובת דיווח : (א) מנהל שירות המזון רשאי להורות בנוהל על חובת מפקח לפי חוק זה לדווח לגורם שעליו יורה המנהל על הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה. : (ב) רשות מקומית תודיע למנהל שירות המזון על חקירה של עבירה לפי חוק זה שפתחה בה ועל כתב אישום שהוגש עקב חקירה כאמור, לא יאוחר מ־14 ימים ממועד פתיחת החקירה או הגשת כתב האישום, לפי העניין. : (ג) מפקח יהיה חייב בדיווח לגורם שעליו יורה מנהל שירות המזון, בנוהל. @ 252. חובת הזדהות : מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה, לפי העניין: : (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; : (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי [[סעיף 248]] - הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; : (3) יש בידו תעודה החתומה על ידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. @ 253. פטור מחובת הזדהות : חובת ההזדהות לפי [[סעיף 252]] לא תחול אם קיומה עלול לגרום לפגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר, ובלבד שאם חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף זה, יקיים המפקח את החובות כאמור מוקדם ככל האפשר. @ 254. סמכויות למפקח רופא וטרינר : לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה במפעל שלגביו הוסמך מפקח כאמור [[בסעיף 244(5)]], יהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[סעיף 246]], ובלבד שסמכויות לפי [[סעיף 246(4)]] לא יופעלו במקום שבו מוכרים מזון. @ 255. ייעוד קנסות : על אף האמור בכל דין, קנס שהוטל בבית המשפט עקב הפעלת סמכותו של מפקח שהוא עובד הרשות המקומית והוגש באמצעות תובע עירוני, ישולם לקופת הרשות המקומית. == פרק י': עונשין == @ 256. עונשין (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ג-4, תשפ"ד-3) : (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס החל על יחיד כאמור: :: (1) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות [[בחלק א' של התוספת השנייה]], בניגוד להוראות [[סעיף 4]]; :: (2) מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות [[סעיף 5(א)(5)]]; :: (3) מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב)]]; :: (4) מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]]; :: (5) מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א)]]; :: (6) עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]]; :: (7) מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות [[סעיף 13]]; :: (8) מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)]]; :: (9) מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ב)]]; :: (10) מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן - שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ג)]]; :: (11) לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה, בניגוד להוראות [[סעיפים 32]], [[94]], [[128]] [[או 136]]; :: (12) לא מדווח על שינוי במסמכים או בפרטים בניגוד להוראות [[סעיף 33]], [[65]] [[או 112]]; :: (12א) לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי [[סעיף 164]], בניגוד להוראות [[סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5)]]; :: (12ב) יבואן המייבא מזון במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']] במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 84(ב1)]]; :: (13) לא שומר תוצאות של בדיקה, או מסמך או מפרט, בניגוד להוראות [[סעיף 96(ב)]]; :: (14) לא מאמת את תוקפם של רישיון ייצור, של אישור ייצור נאות או של תעודת יבואן רשום, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 127(א)]]; :: (15) מעביר מזון לעוסק במזון, בלי שקיבל ממנו פרטים ותיעד אותם, בניגוד להוראות [[סעיף 134(א)]]; :: (16) מקבל מזון בלי שקיבל ממי שהעביר לו את המזון פרטים ומסמכים ותיעד אותם, בניגוד להוראות [[סעיף 135(א)]]; :: (17) לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות [[סעיף 164(ז)]]; :: (18) מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות [[סעיף 181]]; :: (19) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות [[סעיף 183]]; :: (20) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 186]]; :: (21) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות [[סעיף 229]]; :: (22) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 237]]; :: (23) מפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה. : (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס החל על יחיד כאמור: :: (1) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות [[בחלק ב' של התוספת השנייה]], בניגוד להוראות [[סעיף 4]]; :: (2) מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות [[סעיף 5(א)(1) עד (3), (6) ו־(7)]]; :: (3) מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות [[סעיף 6]]; :: (4) מציע לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום, ועלול לפגוע בבריאותו של אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 7]]; :: (5) (((תימחק ביום 1.1.2028):)) מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות [[סעיף 8(א)]]; :: (6) (((תימחק ביום 1.1.2028):)) מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)(1)]], או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)(2)]]; :: (7) מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)]]; :: (8) מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)]]; :: (9) מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות [[סעיף 10]]; :: (10) מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות [[סעיף 11(ב)]]; :: (11) אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)(1)]], או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות [[סעיף 15(ד)]]; :: (12) משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]]; :: (13) מוסיף חומר או רכיב למזון, מטפל במזון או מעבדו, מסמן או מתאר מזון, או מוכר מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל, עובד, סומן או תואר, והכול במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 17(א)]]; :: (14) מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות [[סעיף 18(א)]]; :: (15) מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות [[סעיף 21]]; :: (16) מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 22(א)]]; ::: (((החל מיום 1.8.2026):)) בעל רישיון ייצור המייצר מזון שאינו מנוי [[בתוספת האחת עשרה]], בלי שיש בידו אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית מזון בבקרה עצמית בניגוד להוראות [[סעיף 41(א)]]; :: (16א) (((החל מיום 1.8.2026):)) מייצר מזון שהוא מזון המנוי [[בתוספת האחת עשרה]], בלי שיש בידו אישור ייצור נאות בניגוד להוראות [[סעיף 41(א1)]]; :: (17) מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 22(ב)]]; ::: (((החל מיום 1.8.2026):)) בעל אישור ייצור נאות שמייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 41(א2)(1)]]; :: (17א) (((החל מיום 1.8.2026):)) מי שבידו אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית ומייצר מזון שלא בהתאם לתוכנית כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 41(א2)(2)]]; :: (18) יצרן מזון שאינו יצרן נאות כמשמעותו [[בסעיף 23(ב)]] שמסמן אורך חיי מדף בניגוד לתקנות לפי חוק זה או מייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב)]]; :: (18א) יצרן נאות כמשמעותו [[בסעיף 23(ב)]] שמסמן אורך חיי מדף בניגוד להוראה מאומצת לפי [[סעיף 3א]] לעניין אורך חיי מדף או בניגוד לתקנות לפי חוק זה לעניין אורך חיי מדף שהוחלו במפורש על יצרן נאות, או שמייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב1)]]; :: (19) מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 24(א)]]; :: (20) מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד [[לסעיף 26(ד)]]; :: (21) מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בסמל ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 47]]; ::: (((הוראת שעה מיום 1.9.2023 עד יום 31.7.2026):)) מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בסמל ייצור נאות, ובלי היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 47]]; :: (22) מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 51]]; :: (23) מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]]; ::: (((החל מיום 1.8.2026):)) מייבא מזון שנקבע [[בתוספת האחת עשרה]], בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]]; :: (24) מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות [[סעיף 53(1)]]; :: (24א) מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)(1)]]; :: (24ב) מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)(2)]]; :: (25) מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות [[סעיף 54(א)(1)]]; :: (26) מייבא בייבוא אישי מזון האסור בייבוא אישי או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, בניגוד להוראות [[סעיף 55]]; :: (27) מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה: ::: (א) במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור [[בסעיף 64(א)(2)]]; ::: (ב) בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות [[סעיף 76]]; ::: (ב1) בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79ג]]; ::: (ב2) [[תוספת 3|בפסקה (3) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית]] כאמור [[בסעיף 77(א)]]; ::: (ג) במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות [[סעיף 77(ב)]]; ::: (ג1) [[תוספת 3א|בפסקה (5) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית א']] כאמור [[בסעיף 79ד(1)]] או במסמכים המפורטים [[בסעיף 79ד(3) ו-(4)]]; ::: (ד) בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 83]] [[או 84]], למעט הפרטים והמסמכים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']]; ::: (ה) בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות [[סעיף 103]]; :: (28) מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 81]]; :: (29) לא בודק את קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות [[סעיף 96(א)]]; :: (30) מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא, בניגוד להוראות [[סעיף 117(א)]], או שאינו מקיים את הוראות [[סעיפים 126 עד 128]], בניגוד להוראות [[סעיף 117(א)(4)]]; :: (31) מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי [[סעיף 120]]; :: (32) מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה בניגוד להוראות [[סעיף 125(2)]]; :: (33) מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 126(א)]]; :: (34) מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים [[בתוספת החמישית]], בניגוד להוראות [[סעיף 129]]; :: (35) מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות [[בתוספת השישית]] לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי [[סעיף 138]], בניגוד להוראת [[סעיף 130]]; :: (36) מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 142]]; :: (37) מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 143]]; :: (38) מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות [[סעיף 144]]; :: (39) מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי [[סעיף 140(ב)]], המנויות [[בתוספת השביעית]], בניגוד להוראות [[סעיף 145]]; :: (40) מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 149]]; :: (41) מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 150]]; :: (42) עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות [[סעיף 156(א)]]; :: (43) עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן בעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות [[סעיף 156(ב)]]; :: (44) מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 157(ג)]]; :: (45) לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 163]]; :: (46) לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 164(ב)]]; :: (47) לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי [[סעיף 166(א)]] או הוראה של מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 166(ג)]]; :: (48) לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי [[סעיף 167]]; :: (49) (((תימחק ביום 1.8.2026):)) מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 178(א)]]; :: (50) מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות [[סעיף 179]]; :: (51) מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות [[סעיף 180]]; :: (52) מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 184]]; :: (53) מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 185]]; :: (54) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 187]]; :: (55) מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי [[סעיף 211(ד)]]; :: (56) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות [[סעיף 229(2)(א)]], או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות [[סעיף 229(2)(ב)]]; :: (57) מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר, מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 236]]. : (ג) משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (א), בניגוד לסעיפים המנויים בו, כפי שהוחלו לגביו [[בסעיף 140]], דינו - מאסר שנה או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס החל על יחיד כאמור. : (ד) משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ב), בניגוד לסעיפים המנויים בו כפי שהוחלו לגביו [[בסעיף 140]], דינו - מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס החל על יחיד כאמור. : (ה) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה. @ 257. אחריות מעסיק, ונושא משרה בתאגיד : (א) מעסיק ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 256]], למעט עבירה לפי [[סעיף 256(א)(23)]], בידי עובד מעובדיו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראת סעיף זה, דינו - מחצית הקנס הקבוע לעבירה; לעניין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - למעט בעל שליטה. : (ב) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בידי עובד, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעסיק או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו. @ 258. סמכויות בית משפט מעת הגשת כתב אישום : (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט לתת צו עשה, צו אל תעשה, וכל צו אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה. : (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב הנאשם לדיון בבקשה אף שהוזמן כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרו. : (ג) תוקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולכל המאוחר עד לגמר ההליכים. : (ד) נאשם או תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט. : (ה) נאשם או תובע רשאים לערער על החלטה בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (ד); בית המשפט שלערעור ידון בערעור בשופט אחד. : (ו) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את ההחלטה שעליה מערערים, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שנתן את ההחלטה. @ 259. סמכויות בית משפט בגזר הדין : (א) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל - :: (1) לצוות עליו לפעול להוצאת מזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal) ולאחסנתו; :: (2) לחייבו בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו להוצאת המזון מדרכי השיווק ולאחסנתו אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה כאמור להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד או לחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, ככל שיראה לנכון בנסיבות העניין; :: (3) להורות על שלילת רישיון או תעודה לצמיתות או לתקופה שיקבע. : (ב) הרואה את עצמו נפגע מצו או החלטה שניתנו לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי לערער עליהם במסגרת הערעור על גזר הדין. == פרק י"א: אכיפה מינהלית == === סימן א': הטלת עיצום כספי === @ 260. הגדרות - [[פרק י"א]] (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ד-3, [י"פ הודעות]) : [[בפרק זה]] - :- "הממונה" - מנהל שירות המזון או עובד המשרד הכפוף אליו האחראי לנושא עיצומים כספיים, שהוא הסמיכו לעניין [[פרק זה]]; :- "הסכום הבסיסי" - סכום כמפורט להלן, בין שההפרה היא במוצר אחד ובין ביותר מאחד, לפי העניין: :: (1) לגבי יחיד שהוא עוסק במזון - 8,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025; בשנת 2026, 8,190 ש"ח))); :: (2) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 100 מיליון שקלים חדשים - 40,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025; בשנת 2026, 40,940 ש"ח))); :: (3) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 80,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025; בשנת 2026, 81,890 ש"ח))); :: לעניין זה, "תאגיד" - לרבות בעל שליטה בו. @ 261. עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הבסיסי, לפי העניין: : (1) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות [[בחלק א' של התוספת השנייה]], בניגוד להוראות [[סעיף 4]]; : (2) מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב)]]; : (3) מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]]; : (4) מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א)]]; : (5) עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]]; : (6) מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות [[סעיף 13]]; : (7) מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)]]; : (8) מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ב)]]; : (9) מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן - שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ג)]]; : (10) אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)(1)]] או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות [[סעיף 15(ד)]]; : (11) לא מדווח על שינוי במסמכים או בפרטים בניגוד להוראות [[סעיף 33]], [[65]] [[או 112]]; : (11א) לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי [[סעיף 164]], בניגוד להוראות [[סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5)]]; : (11ב) יבואן המייבא מזון במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']] במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 84(ב1)]]; : (11ג) לא שומר תוצאות של בדיקה, או מסמך או מפרט, בניגוד להוראות [[סעיף 96(ב)]]; : (12) לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות [[סעיף 164(ז)]]; : (13) מנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות [[סעיף 181]]; : (14) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות [[סעיף 183]]; : (15) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 186]]; : (16) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות [[סעיף 229]]; : (17) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 237]]; : (18) מייצר, מוכר או מייבא מזון שלא עומד בדרישות בדבר סימון המזון בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות [[סעיפים קטנים (א)(2)(א) ו־(ג) שבסעיף 15]] ולהוראות [[סעיף 9(א) לחוק התקנים]]; : (19) אינו מתעד או אינו שומר את התיעוד הנדרש, בניגוד [[לסעיפים 134]], [[135]] [[או 136]]. @ 262. עיצום כספי בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ג-4, תשפ"ד-3) : הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראת [[פרק זה]] בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי, לפי העניין: : (1) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות [[בחלק ב' של התוספת השנייה]], בניגוד להוראות [[סעיף 4]]; : (1א) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד להוראה מההוראות המאומצות, כמפורט [[בתוספת השנייה ב']], החלה לגביו, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]]; : (2) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד להוראות [[סעיף 5(א)(3)]] - למעט לעניין מזהם ביולוגי, [[5|(6) או (7)(א) עד (ג)]]; : (3) מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות [[סעיף 6(1), (3), (4) או (5)]]; : (4) מייצר או מוכר מזון בתנאים שאינם לפי הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים]] המנויות [[בתוספת השביעית א']], בניגוד להוראת [[סעיף 5(ב)]]; : (5) (((תימחק ביום 1.1.2028):)) מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות [[סעיף 8(א)]]; : (6) (((תימחק ביום 1.1.2028):)) מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)(1)]], או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)(2)]]; : (7) מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)]]; : (8) מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)]]; : (9) מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות [[סעיף 10]]; : (10) מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות [[סעיף 11(ב)]]; : (11) משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]]; : (12) מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות [[סעיף 18(א)]]; : (13) מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות [[סעיף 21]]; : (14) מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 22(א)]]; :: (((החל מיום 1.8.2026):)) בעל רישיון ייצור המייצר מזון שאינו מנוי [[בתוספת האחת עשרה]], בלי שיש בידו אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית מזון בבקרה עצמית בניגוד להוראות [[סעיף 41(א)]]; : (14א) (((החל מיום 1.8.2026):)) מייצר מזון שהוא מזון המנוי [[בתוספת האחת עשרה]], בלי שיש בידו אישור ייצור נאות בניגוד להוראות [[סעיף 41(א1)]]; : (15) מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 22(ב)]]; :: (((החל מיום 1.8.2026):)) בעל אישור ייצור נאות שמייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 41(א2)(1)]]; : (15א) (((החל מיום 1.8.2026):)) מי שבידו אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית ומייצר מזון שלא בהתאם לתוכנית כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 41(א2)(2)]]; : (15ב) יצרן מזון שאינו יצרן נאות כמשמעותו [[בסעיף 23(ב)]] שמסמן אורך חיי מדף בניגוד לתקנות לפי חוק זה או מייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב)]]; : (15ג) יצרן נאות כמשמעותו [[בסעיף 23(ב)]] שמסמן אורך חיי מדף בניגוד להוראה מאומצת לפי [[סעיף 3א]] לעניין אורך חיי מדף או בניגוד לתקנות לפי חוק זה לעניין אורך חיי מדף שהוחלו במפורש על יצרן נאות, או שמייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב1)]]; : (16) מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 24(א)]]; : (17) מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד [[לסעיף 26(ד)]]; : (18) מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בסמל ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 47]]; :: (((הוראת שעה מיום 1.9.2023 עד יום 31.7.2026):)) מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בסמל ייצור נאות, ובלי היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 47]]; : (19) מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 51]]; : (20) מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]]; :: (((החל מיום 1.8.2026):)) מייבא מזון שנקבע [[בתוספת האחת עשרה]], בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]]; : (21) מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות [[סעיף 53(1)]]; : (22) מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות [[סעיף 54(א)(1)]]; : (22א) מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)(1)]]; : (22ב) מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)(2)]]; : (22ג) מייבא מזון במסלול האירופי שהצהיר הצהרה לפי [[תוספת 3א|פסקה (2)(א) לתוספת השלישית א']] בלי שהמזון משווק באיחוד האירופי בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)(4)]]; : (22ד) מייבא מזון במסלול האירופי שהצהיר הצהרה לפי [[תוספת 3א|פסקה (2)(ב) לתוספת השלישית א']] בלי שהמזון מיוצר באיחוד האירופי בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)(5)]]; : (22ה) מייבא מזון שלא בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות, בניגוד להוראות [[סעיף 54א(ב)(1)]]; : (23) מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה: :: (א) במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור [[בסעיף 64(א)(2)]]; :: (ב) בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות [[סעיף 76]]; :: (ב1) בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79ג]]; :: (ב2) [[תוספת 3|בפסקה (3) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית]] כאמור [[בסעיף 77(א)]]; :: (ג) במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות [[סעיף 77(ב)]]; :: (ג1) [[תוספת 3א|בפסקה (5) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית א']] כאמור [[בסעיף 79ד(1)]] או במסמכים המפורטים [[בסעיף 79ד(3) ו-(4)]]; :: (ד) בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 83]] [[או 84]], למעט הפרטים והמסמכים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']]; :: (ה) בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות [[סעיף 103]]; : (23א) לא צירף הצהרה של יצרן המזון או ספק המזון כאמור [[בסעיף 79ד(2א)]] להצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות [[סעיף 79ד(2א)]]; : (23ב) לא צירף הצהרה של יצרן המזון כאמור [[בסעיף 79ד(2ב)]] להצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות [[סעיף 79ד(2ב)]]; : (24) מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 81]]; : (25) מוציא מזון ממחסן הרשום בתעודת רישום היבואן, בניגוד להוראות [[סעיף 90]]; : (26) לא בודק קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות [[סעיף 96(א)]]; : (26א) לא ביצע בדיקות לפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 96(ד1)]]; : (27) מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא בניגוד להוראות [[סעיף 117(א)]] או שאינו מקיים את הוראות [[סעיפים 126 עד 128]] בניגוד להוראות [[סעיף 117(א)(4)]]; : (28) מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי [[סעיף 120]]; : (29) מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד, או פועל כעוסק מורשה, בניגוד להוראות [[סעיף 125(2)]]; : (30) מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור, או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 126(א)]]; : (30א) (((החל מיום 1.8.2026):)) מקבל מזון המנוי [[בתוספת האחת עשרה]] מיצרן שאינו יצרן בעל אישור נאות תקף בניגוד להוראות [[סעיף 126(א1)]]; : (31) מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים [[בתוספת החמישית]], בניגוד להוראות [[סעיף 129]]; : (32) לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה בניגוד להוראות [[סעיפים 32]], [[94]], [[128]] [[או 136]]; : (33) מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות [[בתוספת השישית]] לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי [[סעיף 138]], בניגוד להוראת [[סעיף 130]]; : (33א) (((החל מיום 1.8.2026):)) מוכר מזון שאינו מיישם מערכת בקרת איכות עצמית או שאינו נוקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהמזון שהוא משווק התקבל מידי עוסק במזון הפועל כדין ועומד בדרישות לפי חקיקת המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 130א]]; : (34) מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 142]]; : (35) מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 143]]; : (36) מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות [[סעיף 144]]; : (37) מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי [[סעיף 140(ב)]] המנויות [[בתוספת השביעית]], בניגוד להוראות [[סעיף 145]]; : (38) מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 149]]; : (39) מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 150]]; : (40) עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות [[סעיף 156(א)]]; : (41) עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן לעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות [[סעיף 156(ב)]]; : (42) מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 157(ג)]]; : (43) לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 163]]; : (44) לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 164(ב)]]; : (45) לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי [[סעיף 166(א)]], או הוראה של מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 166(ג)]]; : (46) לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי [[סעיף 167]]; : (47) (((תימחק ביום 1.8.2026):)) מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 178(א)]]; : (48) מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות [[סעיף 179]]; : (49) מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות [[סעיף 180]]; : (50) מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 184]]; : (51) מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 185]]; : (52) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 187]]; : (53) מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי [[סעיף 211(ד)]]; : (54) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות [[סעיף 229(2)(א)]], או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות [[סעיף 229(2)(ב)]]; : (55) מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 236]]; : (56) מייצר, משווק, מייבא או מייצא מזון שלא עומד בדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המזון, או מבצע כל פעולה הנוגעת למזון שהכללים לעניין ביצועה אינם מתאימים לדרישות תקן רשמי, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א) לחוק התקנים]], בכפוף להוראות חוק זה. @ 263. עיצום כספי על הפרות של הוראות בעניין סימון מזון : (א) על אף האמור [[בסעיפים 260 עד 262]], בהפרות לפי [[260|הסעיפים האמורים]] שעניינן הוראות סימון, רשאי הממונה להטיל עיצום כספי בסך 100 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי [[סעיף 260]] ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בהפרה של הוראת סימון המנויה [[בתוספת התשיעית]], סכום העיצום שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי [[סעיף 260]], ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור. @ 264. עיצום כספי על הפרות הוראות לעניין גוף זר : (א) הממונה רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] על מי שמייצר או מייבא מזון שיש בו גוף זר בניגוד להוראות [[סעיף 5(א)(5)]], אלא אם כן הגוף הזר התווסף למזון באופן בלתי נמנע כחלק מתהליך הייצור; לעניין זה הסכום הבסיסי יהיה 500 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי [[סעיף 260]] ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרה כאמור עלולה לפגום בבטיחות המזון, סכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי [[סעיף 260]] ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור. @ 265. עיצום כספי על משווק מהאזור : משווק מהאזור המבצע אחת מן ההפרות המנויות [[בסעיפים 261]] [[ו־262]], בניגוד לסעיפים המנויים [[261|בסעיפים האמורים]] כפי שהוחלו לגביו [[בסעיף 140]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של הסכום הבסיסי בשל הפרה לפי [[סעיף 261]] או פי 1.5 מהסכום הבסיסי בשל הפרה לפי [[סעיף 262]]; ואולם אם חלים, לעניין הפרות כאמור, [[סעיפים 263]] [[או 264]], רשאי הממונה להטיל על המפר עיצום כספי בשיעור הקבוע [[263|באותם סעיפים]]; על הפרה כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[פרק זה]], למעט [[263|הסעיפים האמורים]], כאילו היתה הפרה לפי [[263|אותם סעיפים]]. @ 266. עיצום כספי בנסיבות מחמירות : היה לממונה יסוד סביר להניח כי יצרן, יבואן או משווק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, המפורטת [[בסעיפים 261]] [[ו־262]], בנסיבות מחמירות, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי השווה לכפל הסכום שניתן היה להטיל בשל אותה הפרה; בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" - הפרה העלולה לגרום לסיכון לבריאות הציבור או בטיחות המזון. @ 267. סייגים להטלת עיצום כספי (תיקון: תשע"ח, תשפ"ג-2) : (א) על אף האמור [[בסעיף 262(1א)]], הממונה לא יטיל עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות, כאמור [[באותו סעיף]], אם התברר כי תרגומה של ההוראה לעברית כאמור [[בסעיף 3א(ב)]] אינו תואם את הנוסח המחייב של ההוראה בשפה האנגלית וכי הוא פעל בהתאם לנוסח ההוראה בתרגומה לעברית כפי שהועמדה לעיון הציבור באתר האינטרנט במועד ביצוע ההפרה. : (ב) על אף האמור [[בסעיפים 261(18)]] [[ו־262(56)]], הממונה לא יטיל עיצום כספי לפי הוראות אלה על משווק שאינו יצרן או יבואן של המזון שחל עליו תקן רשמי שיש בידיו אישור מאת היצרן או היבואן, לפי העניין, בדבר התאמת המצרך לדרישות התקן הרשמי או אם המצרך סומן בתו־תקן. @ 268. הודעה על כוונת חיוב : (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 261 עד 264]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[261|אותם סעיפים]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב). : (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה: :: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה; :: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; :: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 269]]; :: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 271]] והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]]. @ 269. זכות טיעון : מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 268]] רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. @ 270. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ"ד-3) : (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 269]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 272]]. : (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; :: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב. : (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו. : (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 269]] בתוך התקופה האמורה [[269|באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. : (ה) היה המפר תאגיד, ייקבע סכום העיצום הכספי בהתאם למחזור המכירות שלו כאמור [[בסעיף 260]]; לא היה בידי הממונה מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר מידע ופרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם קביעת מחזור המכירות; לא הוכח מחזור המכירות של התאגיד כאמור, רשאי הממונה לקבוע את מחזור המכירות לפי מיטב שפיטתו. @ 271. הפרה חוזרת והפרה נמשכת (תיקון: תשע"ח) : (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת” – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 261]] [[ו־262]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה [[בסעיף 277]], בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור [[בסעיף 278]]. : (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 261]] [[ו־262]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ולעניין הפרה כאמור [[בסעיף 263]] [[או 264]] – בתוך שנה מהפרה קודמת כאמור. @ 272. סכומים מופחתים : (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], ובשיעורים שיקבע. : ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשפ״ד–2023]].)) @ 273. סכום מעודכן של העיצום הכספי : (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 269]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 286]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. : (ב) הסכום הבסיסי הקבוע [[בסעיף 260]] יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. : (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הבסיסי המעודכן לפי סעיף קטן (ב). @ 274. המועד לתשלום העיצום הכספי : המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 270]]. @ 275. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ"ד) : לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים. @ 276. גבייה : עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]]. === סימן ב': התראה מינהלית === @ 277. התראה מינהלית (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 261 עד 264]] והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]], ואולם לא יוטל עיצום כספי על יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי בשל הפרה כאמור [[בסעיף 262(1א)]] אלא לאחר שנמסרה למפר התראה לפי הוראות [[סימן זה]], ובלבד שהוכיח לממונה כי פעל בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות כאמור בהוראות [[סעיף 54א(ב)(1)]]; [[בפרק זה]], "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה. : (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 271]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 278]]. @ 278. בקשה לביטול התראה מינהלית : (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 277]], רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה: :: (1) המפר לא ביצע את ההפרה; :: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. : (ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים. @ 279. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה : (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 271(א)]]; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות [[סעיפים 269]] [[ו־270]] בשינויים המחויבים. : (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי [[סעיף 263]] [[או 264]] - בתוך שנה מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 271(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 268]] בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות [[סעיפים 269]] [[ו־270]], בשינויים המחויבים. === סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה === @ 280. הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון : היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 261 עד 264]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות [[סימן זה]], במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה לפי הוראות [[סימן א']]. @ 281. תנאי ההתחייבות וגובה העירבון : (א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור [[בסעיף 280]] ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות). : (ב) הממונה רשאי לדרוש כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה. : (ג) נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה שנקבעו לפי [[סעיף 272(ב)]]. @ 282. תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־הגשתם : הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]] בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 280]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי [[סעיף 268]]. @ 283. הפרת התחייבות : (א) הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין: :: (1) המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור [[בסעיף 271(א)]]; :: (2) חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 271(ב)]] ויחולו הוראות אלה: ::: (א) הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; ::: (ב) שלח הממונה דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות [[סעיף 270(ב)(1)]] או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור [[בסעיף 270(ד)]], יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת; :: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 281(ב)]] - יחלט הממונה את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב לעניין זה. : (ב) לעניין [[פרק זה]] יראו את חילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון. : (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]], בשל אותה הפרה. @ 284. השבת עירבון (תיקון: תשפ"ד) : עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. === סימן ד': הוראות שונות - אכיפה מינהלית === @ 285. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר : על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מהוראות חוק זה המנויות [[בסעיפים 261 עד 264]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. @ 286. ערעור (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ד) : (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה. : (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך. : (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות [[פרק זה]], לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. @ 287. פרסום : (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט וכן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: :: (1) דבר הטלת העיצום הכספי; :: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; :: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל; :: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; :: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; :: (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד. : (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 286]] יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. : (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]. : (ה) פרסום באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א), בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים וחצי. @ 288. שמירת האחריות הפלילית (תיקון: תשפ"ד) : (א) תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות המנויות [[בסעיפים 261 עד 264]] המהווה עבירה. : (ב) מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת. : (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. @ 289. תקנות לעניין אכיפה מינהלית : השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות [[פרק זה]]. == פרק י"ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים == @ 290. התראה וצו הגבלה מינהלי : (א) היה לנותן רישיון ייצור או לרשם (בסעיף זה - נותן ההתראה) יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון ייצור לפי [[סעיף 29(א)]] או למתן תעודת יבואן רשום לפי [[סעיף 102]] או כי הופר תנאי מתנאי רישיון הייצור או תעודת היבואן הרשום, או כי הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה על ידי יצרן או יבואן, וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור, רשאי הוא לדרוש, בכתב, מהיצרן או היבואן, לפי העניין, לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור ([[בפרק זה]] - התראה), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה. : (ב) בהתקיים נסיבות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן ההתראה לתת הוראה, לצמצום או למניעת סכנה לבריאות הציבור בשל הנסיבות האמורות, גם למוביל, למאחסן או למשווק. : (ג) מנהל שירות המזון רשאי לתת התראה כאמור בסעיף קטן (א) גם למשווק, אם היה לו יסוד סביר לחשד כי המשווק הפר הוראות לפי חוק זה החלות לגביו או שחדל להתקיים תנאי מן התנאים לשיווק מזון על ידו לפי חוק זה וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור. : (ד) ניתנה התראה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי נותן ההתראה, להורות, בצו, ליצרן, ליבואן, למשווק או לבעל הרישיון או התעודה, לפי העניין, לא לעשות כל פעולה של ייצור מזון, ייבוא מזון, שיווק מזון או כל פעולה אחרת במזון, או לעשות פעולות כאמור רק במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין ([[בפרק זה]] - צו הגבלה מינהלי), ורשאי הוא לקבוע בצו ההגבלה המינהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו. : (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מי שמוסמך לפי אותם סעיפים קטנים לתת צו הגבלה מינהלי (בסעיף זה - נותן הצו), רשאי לתת צו כאמור אף בלי שנתן קודם לכן התראה, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) המזון מיוצר בלא רישיון ייצור ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון ייצור או לחידושו לפי הוראות [[סעיף 28]] או שהמזון יובא על ידי יבואן שאינו יבואן רשום לפי [[סעיף 102]], או בלי אישור מוקדם לייבוא לפי [[סעיף 64]] או בלא תעודת שחרור לפי הוראות [[סעיף 81]]; :: (2) יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור כתוצאה מפעילות ייצור המזון או כתוצאה מייבוא המזון. : (ו) לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למי שהצו מופנה כלפיו הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן לא ניתן לאתרו בשקידה סבירה. : (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), נותן הצו רשאי להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ה)(2) גם בלי שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותו סעיף קטן, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות זו כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן. : (ח) עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג במקום שלגביו ניתן או במקום עסקו של מי שייבא את המזון, ויימסר לבעל המקום או לאדם שמנהל אותו, או למי שייבא את המזון, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה. : (ט) לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, בנסיבות כאמור בסעיף קטן (ה)(2), רשאי נותן הרישיון לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לשם ביצועו ובמידת הצורך יהיה רשאי לקבל סיוע של שוטר, לרבות לשם שימוש בכוח סביר הנדרש למימוש הצו. : (י) צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי נותן הצו להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 60 ימים מיום שניתן; בית משפט שלום רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המינהלי, לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל־30 ימים לאחר הגשת כתב האישום. : (יא) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי [[סעיף 292]]. @ 291. בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי : (א) הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות [[סעיף 290]] רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו. : (ב) הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת. @ 292. צו הגבלה שיפוטי : (א) היה לתובע, למנהל שירות המזון או לנותן הרישיון לפי חוק זה יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירה לפי חוק זה או כי עומדת להתבצע עבירה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, בבקשה למתן צו שיאסור את המשך ביצוע העבירה האמורה או יאסור על ביצועה. : (ב) בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף זה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד כאמור, יתקיים הדיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו. : (ג) נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שניתן לגביו הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון; נתן בית המשפט החלטה כאמור בסעיף קטן זה במעמד צד אחד, רשאי בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה לבקש את ביטולה או שינויה, בתוך שבעה ימים מיום המצאתה ורשאי בית המשפט לבטלה או לשנותה, בתנאים שייראו לו. : (ד) תוקפו של צו לפי סעיף זה, אף אם הוארך, לא יעלה על שנה. : (ה) בית משפט רשאי להתנות מתן צו לפי סעיף זה בתנאים או בערובה. : (ו) מי שניתן לגביו צו לפי סעיף זה רשאי לפנות לבית המשפט שהוציא את הצו בבקשה לעיון חוזר אם התגלו עובדות חדשות שלא היו לפני בית המשפט בעת הוצאת הצו או אם השתנו הנסיבות, והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת. : (ז) על החלטה לפי סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) ניתן לערער לבית המשפט שלערעור, שידון בערעור בשופט אחד. : (ח) בסעיף זה, "תובע" - כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]]. == פרק י"ג: תיקונים עקיפים == @ 293. : ((הנוסח שולב [[בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי"ד-1954]].)) @ 294. : ((הנוסח שולב [[בחוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז–1957]].)) @ 295. (תיקון: תשע"ח) : ((הנוסח שולב [[בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד–1963]].)) @ 296. : ((הנוסח שולב [[בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]].)) @ 297. : ((הנוסח שולב [[בפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ"א-1981]].)) @ 298. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981]].)) @ 299. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985]].)) @ 300. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]].)) @ 301. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]].)) @ 302. : ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985]].)) @ 303. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991]].)) @ 304. : ((הנוסח שולב [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]].)) @ 305. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]].)) @ 306. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב-2012]].)) @ 307. : ((הנוסח שולב [[בחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011]].)) @ 308. : ((הנוסח שולב [[בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013]].)) @ 309. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ד-2014]].)) == פרק י"ד: הוראות שונות == @ 310. שמירת דינים : (א) הוראות חוק זה באות להוסיף על כל דין, ובכלל זה [[פקודת המכס]], [[פקודת הייבוא והייצוא]], [[חוק רישוי עסקים]] [[ופקודת ההסגר]]. : (ב) אין במתן אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים ובחובות לשמירת מסמכים, לפי חוק זה, כדי לגרוע מהחובה לקבל אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים אחרים, או מהחובות לשמירת מסמכים, לפי כל חיקוק אחר. : (ג) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעת לכשרות המזון. @ 311. פרסום תוצרי פיקוח : מנהל שירות המזון יפרסם מדי שנה, לא יאוחר מ־1 באפריל, באתר האינטרנט, את תוצרי הפיקוח לפי חוק זה. @ 311א. ניתוח סיכונים (תיקון: תשפ"ד-3) : מנהל שירות המזון רשאי לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים בתחום המזון ובכלל זה הבטחת איכות, תקינות ובטיחות המזון, לשם תכנון פעולות הפיקוח והאכיפה והפעלת הסמכויות לפי חוק זה, בהתאם לניהול סיכונים מקובל בתחום המזון במדינות מפותחות ובהן האיחוד האירופי. @ 312. ביצוע ותקנות : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. : (ב) בקביעת תקנות לפי חוק זה, יבחן השר את האפשרות לאמץ תקינה בין־לאומית או הסדרים הנהוגים בקרב מדינות מפותחות, או לקבוע הסדרים ברוח תקינה או הסדרים כאמור. @ 313. שינוי התוספות (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א) השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספות, ואולם שינוי [[התוספת הראשונה א']] [[והתוספת השלישית]] אינו טעון אישור ועדה. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שינוי [[התוספת השנייה ב']], [[התוספת החמישית א']] [[והתוספת השביעית א']], נדרשת גם הסכמת שר המשפטים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שינוי [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] [[והתוספת השתים עשרה]] יחולו הוראות אלה: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) השינוי טעון גם קבלת המלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]]. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), על שינוי [[התוספת השנייה א']] יחולו הוראות [[סעיף 3א]]. : (ד) (((בוטל).)) @ 313א. ועדת החריגים (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא]] תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה בעניינים אלה (בסעיף זה - הפעולות): :: (1) אי-החלת עדכון של שינוי שחל בהוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בהחרגות, בתנאים או בשינויים כאמור [[בסעיף 3א]], או בהרחבות, למעט לפי [[סעיף קטן (ז1) לאותו סעיף]], ותיקון [[התוספת השנייה א']] בהתאם לכך לפי הוראות [[סעיף 313]]; :: (2) הוספה של החרגות, תנאים, שינויים או הרחבות בטורים [[שבתוספת השנייה א']], כאמור [[בסעיף 3א]], למעט לפי [[סעיף קטן (ז1) לאותו סעיף]], לפי הוראות [[סעיף 313]]; :: (3) דרישת צירוף מסמך נוסף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בהתאם להוראות [[סעיף 79ד(5)]]; :: (4) שינוי [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] [[והתוספת השתים עשרה]]; :: (5) קביעת הוראות בידי השר לעניין אורך חיי מדף לפי [[סעיף 3(ז)]] (בסעיף זה - הוראות אורך חיי מדף). : (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה. : (ג) המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהוא ימנה לעניין זה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה. : (ד) הסמכויות הנתונות לשר הכלכלה והתעשייה יהיו נתונות לשר. : (ה) השר יפנה לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה בעניין הפעולות; לפנייה יצורפו הוראות אורך חיי מדף שהשר מבקש לקבוע, פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי-החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בהחרגות, בתנאים או בשינויים, או הרחבתו כאמור [[בסעיף 3א]], בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות בדבר קיומו של חשש לפגיעה בבריאות הציבור, או באיכות הסביבה ובהגנת הצרכן; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לשיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה; השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה על פנייה לוועדת החריגים. : (ו) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה על הפעולות בהתאם לפניית השר. : (ז) המליצה ועדת החריגים לשר על הפעולות, רשאי השר לעשות כן, בהתאם להוראות חוק זה. : (ח) המליצה ועדת החריגים לשר בניגוד לפעולות, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לפעולות. : (ט) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לפעולות יצורפו הוראות אורך חיי מדף שהשר מבקש לקבוע((,)) פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי-החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור [[בסעיף 3א]], בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן המלצת ועדת החריגים ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים. : (י) פנה השר לממשלה לפי סעיף קטן (ח), יודיע על כך לוועדת החריגים, ורשאי הוא לקבוע בצו, אשר תוקפו לא יעלה על שלושה חודשים ממועד מסירת ההודעה לוועדת החריגים הוראות אורך חיי מדף שהוא מבקש לקבוע, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו שתוקפו כאמור להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את [[התוספת השנייה א']], [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] או [[התוספת השתים עשרה]], לפי העניין (בסעיף זה - צו זמני), ובלבד שלא יחולו באותה עת ולאותו עניין צו לפי סעיף קטן זה וצו שניתן לפי סעיף קטן (טו). : (יא) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ח) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט. : (יב) החליטה הממשלה שלא לאשר את פניית השר וקבע השר צו זמני לפי סעיף קטן (י), והצו עומד בתוקפו במועד קבלת החלטת הממשלה, יבטל השר את הצו מוקדם ככל הניתן. : (יג) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), יראו את פניית השר לעניין הפעולות כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו לפי סעיף קטן (ח) טרם סיום התקופה האמורה. : (יד) החליטה הממשלה לאשר את פניית השר או אושרה פניית השר בשל חלוף התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), רשאי השר לקבוע, בצו את הוראות אורך חיי המדף לפי [[סעיף 3(ז)]], או, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או באישור הוועדה ובכפוף להוראות [[סעיף 3א(ח)]], לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את [[התוספת השנייה א']], [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] או [[התוספת השתים עשרה]], לפי העניין; הובא צו כאמור לאישור הוועדה וקבע השר צו זמני, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו הזמני כל עוד לא החליטה הוועדה אם לאשר את הצו. : (טו)(1) על אף האמור בסעיף זה, ראה השר, לרבות בעקבות פנייה מהציבור, כי יש חשש מיידי לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות הציבור או כי קיים צורך חיוני אחר, רשאי הוא לקבוע בצו את הוראות אורך חיי המדף לפי [[סעיף 3(ז)]] או את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את [[התוספת השנייה א']], [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] או [[התוספת השתים עשרה]], אף בלא קבלת המלצת ועדת החריגים; צו כאמור יהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. :: (2) ביקש השר כי צו שקבע לפי פסקה (1) יהיה בתוקף לתקופה העולה על שלושה חודשים, יפנה בהקדם האפשרי לוועדת החריגים, ויחולו על פנייה כאמור הוראות סעיפים קטנים (ה) עד (יד), בשינויים המחויבים. : (טז) בסעיף זה - ::- "הוועדה המשותפת" - (((נמחקה);)) ::- "השר" - שר הבריאות, ולעניין צו לפי [[סעיף 3א(ח) או (ט)]] - גם ראש הממשלה. @ 313ב. ביטול הכרזת רשמיות של תקנים בנושא מזון (תיקון: תשפ"ב) : (א) על אף האמור [[בפרק ג' לחוק התקנים]], שר הכלכלה והתעשייה יכריז, באכרזה שתפורסם ברשומות, על ביטול הרשמיות לגבי התקנים הרשמיים בתחום המזון, למעט לגבי אלה: :: (1) ת"י 1145; :: (2) תקן או חלק ממנו, שהמנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן - המנהל), באישור הוועדה לבחינת תקני מזון, הודיע לו עד יום ו' בתשרי התשפ"ג (1 באוקטובר 2022) כי אין לבטל את הכרזת הרשמיות שלו, מנימוקים של בריאות הציבור, ובשל אחד מאלה: ::: (א) הוראותיו אינן מוסדרות בהוראות המאומצות; ::: (ב) הוראותיו חלות על סוג מזון או על נושא שההוראות המאומצות אינן חלות עליו; ::: (ג) הוראותיו חלות לעניין כל סוגי המזון; ::: (ד) בהתחשב בנהוג במדינות מפותחות. : (ב) לא ניתנה החלטה של הוועדה לבחינת תקני מזון בתוך 90 ימים ממועד פניית המנהל אליה כאמור בסעיף קטן (א), יראו כאילו אישרה הוועדה את הודעת המנהל. : (ג) ביטול ההכרזה לפי סעיף זה אינו טעון הליך נוסף, ובכלל זה הליך לפי [[סעיף 8 לחוק התקנים]]. : (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות שר הכלכלה והתעשייה לפי [[חוק התקנים]]. : (ה) בסעיף זה, "הוועדה לבחינת תקני מזון" - ועדה שחבריה הם חברי ועדת החריגים והממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה. : ((פורסמה [[אכרזת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ביטול רשמיות), התשפ"ג-2022]].)) @ 314. אגרות (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ג-5) : (א) מבקש רישיון ייצור, רישיון הובלה, רישיון אחסנה, אישור ייצור נאות, רישום יבואן, רישום יבואן נאות, אישור מוקדם לייבוא, תעודת שחרור למזון רגיל או למזון רגיש, לרבות למזון המיובא במסלול האירופי או תעודות ואישורים לעניין ייצוא, או חידושם, או מי שמוסר הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל או בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי, ישלם אגרות כמפורט [[בתוספת העשירית]]. : (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע [[בתוספת העשירית]] - :: (1) לקבוע אגרות בעד שירות הניתן לפי חוק זה והוראות לעדכונן, לרבות לעניין מתן רישיונות, היתרים, תעודות ואישורים, ובכלל זה אישורי מעבדות, ובעד בקשות למתן שירות כאמור, שנקבעו לפי חוק זה, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות בהתחשב, בין השאר, בגודל העסק, בסוג המזון ובקבוצות המזון שבמשלוח, לרבות היות המזון מזון רגיש או מזון רגיל; :: (2) לקבוע אגרות נוספות, וכן לשנות סכומי אגרות ולקבוע תנאים לפטור או הנחה מאגרה. : (ג) על גביית אגרות לפי חוק זה, למעט גבייה כאמור [[בסעיף 217(א)]], תחול [[פקודת המסים (גבייה)]]. : (ד) האגרה בעד הגשת בקשה או מסירת הצהרה כמפורט [[בתוספת העשירית]] תשולם עם הגשת הבקשה או עם מסירת ההצהרה, לפי העניין, וכתנאי לטיפול בבקשה או לקבלת ההצהרה, לפי העניין. : (ה) סכומי האגרות הנקובים בחוק זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש הידוע באותו מועד לעומת המדד הבסיסי; סכומי האגרות לאחר עדכונם יפורסמו באתר האינטרנט; לעניין זה - ::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המדד הבסיסי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם; ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון. : (ו) סכומי האגרות שנקבעו לפי חוק זה יעוגלו בהתאם [[לחוק עיגול סכומים, התשמ"ו-1985]], ואולם סכום הנקוב באגורות או בחלק מאגורה יעוגל לאגורה הקרובה. : (ז) הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) לא יחולו על סכומי האגרה כאמור [[בסעיפים 213(א)]] [[ו-215(א)]]. @ 315. אי־תחולה : הוראות לפי חוק זה לא יחולו על ייצור מזון, ייבואו, ייצואו או מכירתו על ידי אדם לצרכיו המשפחתיים או הפרטיים, למעט ההגבלה על ייבוא כאמור [[בסעיף 55]]. @ 316. תחולה על המדינה : הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה. @ 317. תחולה על מערכת הביטחון (תיקון: תשע"ח) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 316]], השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי להורות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחוני. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות [[סעיפים 208 עד 212]] [[ו־244 עד 255]] לא יחולו לגבי מזון המיוצר, מסופק או מוגש בגוף ביטחוני, וגוף ביטחוני יקבע הוראות בדבר פיקוח ואכיפה בגוף הביטחוני על מזון כאמור; ואולם השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיפים אלה, כולן או חלקן, יחולו על גוף מהגופים הביטחוניים, ככל שייקבע כאמור. : (ג) בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו, בין השאר, דרך הטיפול במקרים שבהם התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות חוק זה ואופן הדיווח על עבירה כאמור לגורם המוסמך על פי דין לנהל חקירות בנוגע לגוף הביטחוני. : (ד) גוף ביטחוני ימסור למנהל שירות המזון דיווח על אירוע בריאותי חמור הקשור במזון, בכפוף לכללי אבטחת מידע ובהתאם להוראות שבנוהל שיקבע השר, בהסכמת השר הממונה. : (ה) בסעיף זה - ::- "גוף ביטחוני" - גוף מהגופים המנויים בהגדרה "מערכת הביטחון"; ::- "השר הממונה" ו"מערכת הביטחון" - כהגדרתם [[בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011]]. @ 318. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א) השר ידווח לוועדה אחת לכל כנס של הכנסת, על יישום הוראות חוק זה, למעט [[פרק ח']], בתקופה של חמש שנים מיום פרסומו. : (ב) השר ידווח לוועדה על יישום הוראות [[פרק ח']], בתקופה של שש שנים מיום פרסומו - אחת לכל כנס של הכנסת, ובתקופה של ארבע שנים נוספות - אחת לשנה. : (ג) השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר ידווחו לוועדה עד סוף חודש יוני 2022, ועד סוף חודש דצמבר 2022, על פעולותיהם להסדרת תחום שאריות חומרי הדברה בהתאם לדרישות האיחוד האירופי ותחום המזהמים הכימיים והביולוגיים בהתאם לדרישות הנהוגות במדינות מפותחות לגבי סוגי מזון שנקבעו [[בטור ג' של התוספת השנייה א']]. : (ד) השר ושר הכלכלה והתעשייה ידווחו לוועדה עד סוף חודש פברואר 2023 על תקני המזון שרשמיותם לא בוטלה לפי הוראות [[סעיף 313ב]]. : (ה) השר ידווח לוועדה ב-1 בינואר בכל שנה, עד לשנת 2026, על הפעלת עיצומים כספים לפי חוק זה, בשנה שקדמה לה. : (ו) השר ידווח לוועדה עד סוף חודש אוקטובר 2022 על ההיערכות ליישום הוראות חוק זה בעניין יבוא מזון במסלול האירופי. : (ז) השר ידווח לוועדה עד יום כ"ד באייר התשפ"ד (1 ביוני 2024) על ההיערכות להתקנת תקנות ראשונות לפי [[סעיף 319(ד)]]. : (ז) השר ידווח לוועדה עד 31 ביולי בכל שנה מהשנים 2026 עד 2031, על מספר ההתראות המינהליות והעיצומים הכספיים שניתנו או הוטלו על כל אחד מאלה: יבואנים נאותים, יבואנים ויצרנים, וההפרות שבשלהן ניתנו או הוטלו. : (ח) השר ידווח לוועדה עד יום י"ז באב התשפ"ו (31 ביולי 2026) על ההיערכות ליישום חובת סימון אלרגנים בהסעדה ובבתי אוכל. : (ט) השר ושר החקלאות וביטחון המזון ידווחו לוועדה עד ליום כ' בכסלו התשפ"ז (30 בנובמבר 2026) ועד ליום ל' בחשוון התשפ"ח (30 בנובמבר 2027) על פעילות משרד הבריאות ומשרד החקלאות וביטחון המזון לעניין עדכון שאריות חומרי הדברה. : (י) השר ידווח לוועדה עד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027) על היערכות ענף החקלאות וענף התעשייה לעמידה בתקנה 2017/2158 כהגדרתה [[בתוספת השנייה א']], לקראת כניסתה לתוקף; הדיווח יתבסס בין השאר על נתונים שמשרד החקלאות וביטחון המזון יעביר למשרד הבריאות עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026) לשם היערכות ענף החקלאות ליישום התקנה האמורה. @ 318א. דיווח לכנסת (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א) השר ידווח לוועדה, עד 31 בדצמבר בכל שנה, על כל אלה: :: (1) שינויים שחלו בהוראות המאומצות באותה שנה, ובכלל זה נושא השינוי, מועד פרסומו ומועד תחילתו באיחוד האירופי; :: (2) עדכונים שהחילו שינויים בהוראות המאומצות באותה שנה, ובכלל זה מועד הפרסום להערות הציבור, מספר ההערות שהתקבלו, מועד פרסום צו או הודעה לעניין העדכון ומועד תחילתו של השינוי; :: (3) פניות לוועדת החריגים לעניין שינויים בהוראות המאומצות באותה שנה. : (ב) בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (א), השר ידווח לוועדה, לא יאוחר מ-31 בדצמבר בכל שנה, על שינוי בנספח כמשמעותו [[בסעיף 3א(ד1)]], באותה שנה, שהתקיים לגביו אחד מאלה, ויפרט את הסיבות לאיחור במתן הצו ואת הצעדים שנקט למניעת הישנות איחורים כאמור: :: (1) השר נתן צו לעדכון השינוי לאחר שחלפו למעלה מ-60 ימים ממועד פרסום להערות הציבור כאמור [[בסעיף 3א(ג)]]; :: (2) בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (א), השר ידווח לוועדה, לא יאוחר מ-31 בדצמבר בכל שנה, על שינוי בנספח כמשמעותו [[בסעיף 3א(ד1)]], באותה שנה, שהתקיים לגביו אחד מאלה, ויפרט את הסיבות לאיחור במתן ההודעה ואת הצעדים שנקט למניעת הישנות איחורים כאמור: :: (1) ניתנו צו או הודעה לעדכון השינוי לאחר שחלפו למעלה מ-60 ימים ממועד פרסום להערות הציבור כאמור [[בסעיף 3א(ג)]]; :: (2) צו או הודעה להחלת השינוי לא פורסמו אף שחלפו יותר מ-60 ימים ממועד פרסום להערות הציבור כאמור [[בסעיף 3א(ג)]], אלא אם כן ניתנה הודעה בפרסום כאמור, בדבר כוונה שלא להחיל את העדכון או להחילו בהחרגות או בהגבלות או שהוגשה בקשה לוועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]] כאמור [[בסעיף 3א(ה)]]. == פרק ט"ו: תחילה והוראות מעבר == @ 319. תחילה ותחולה - הוראות כלליות (תיקון: ק"ת תשע"ו, ק"ת תשע"ז, ק"ת תשע"ח, ק"ת תשע"ח-2, ק"ת תשע"ח-3, ק"ת תשע"ט, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) [[וסעיף 320]], תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו; השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים. :: ((שר הבריאות דחה את מועד תחילתו של החוק ליום כ"ז באלול התשע"ו (30 בספטמבר 2016).)) : (ב) תחילתם של [[סעיפים 293]] [[ו־297]] ביום פרסומו של חוק זה (להלן - יום הפרסום). : (ג) תחילתו של [[פרק י"א]] ביום כניסתן לתוקף של תקנות שהותקנו לפי [[סעיף 272(ב)]], והוראות [[פרק יא|הסימן האמור (([צ"ל: הפרק האמור]))]] יחולו על הפרה שבוצעה במועד האמור ואילך. : (ד) (((בוטל).)) : (ה)(1) הוראות חוק זה, לעניין ייצור, ייבוא, ייצור ושיווק של משקאות משכרים, יחולו מתום 18 חודשים מיום הפרסום או במועד מוקדם יותר שנקבע בתקנות לפי סעיף 19; ואולם השר, בהסכמת שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על 24 חודשים; :: ((שר הבריאות דחה את מועד תחילתו של החוק לעניין לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים ליום כ"ג באדר א' התשע"ט (28 בפברואר 2019).)) :: (2) עד למועד החלת ההוראות כאמור בפסקה (1), יחולו לעניין ייבוא, ייצוא, ייצור ושיווק של משקאות משכרים ההוראות לעניין זה כפי שהיו בתוקף ערב יום התחילה. @ 320. תחילה, תחולה ותקנות ראשונות לעניין פיקוח וטרינרי : (א) [[בפרק זה]], "תקופת המעבר" - כהגדרתה [[בסעיף 223]]. : (ב) תחילתן של הוראות אלה בתום תקופת המעבר: :: (1) [[פרק ח']], ואולם תחילתם של [[סימן ו' לפרק האמור]] ושל [[סעיפים 177]], [[196(ג)]] [[ו־222]] ביום תחילתה של תקופת המעבר, ותחילתו של [[סעיף 195(א)]] - שנתיים מתום תקופת המעבר; תקנות ראשונות לפי [[סעיף 188(2)]] יובאו לאישור הוועדה עד יום תחילתו של [[פרק ח']]; :: (2) [[סעיף 136(ב)]]; :: (3) [[סעיף 2|פסקה (8) להגדרה "(([פעילות])) טיפול בתוצרת חקלאית"]]; :: (4) [[סעיף 3(ה)]]. : (ג) תחילתו של [[פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינריים]], כנוסחו בחוק זה, ביום תחילתה של תקופת המעבר, ואולם תחילת פעולתו של התאגיד תהיה בתום תקופת המעבר, אלא אם כן קבעו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, בצו, מועד מוקדם יותר כמפורט להלן: :: (1) מועד שהחל ממנו ניתן להסמיך רופא וטרינר שהוא עובד התאגיד; :: (2) מועד שהחל ממנו יהיה רשאי התאגיד לגבות אגרות בעבור רשויות מקומיות, כאמור [[בסעיף 241(ב)]], ובלבד שלא יקדם מתום שנתיים מתחילת תקופת המעבר. : (ד) בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של חוק זה, ימנו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר את מועצת התאגיד לפיקוח וטרינרי לפי הוראות [[פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים]]; לא מינו השרים את המועצה בתוך התקופה האמורה - ימנה אותה ראש הממשלה. : (ה) תחילתם של [[פקודת מחלות בעלי חיים]] ושל [[חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים|חוק לפיקוח על ייצוא בעלי חיים]] כנוסחם בחוק זה, בתום תקופת המעבר, ואולם תחילתם של [[פקודת מחלות בעלי חיים|סעיף 23(א1) לפקודה האמורה]] ושל [[חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים|סעיף 15(ב) לחוק האמור]], בתום תקופת המעבר או במועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם. : (ו) תחילתו של [[חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963]], כנוסחו בחוק זה, בתום תקופת המעבר או ארבעה חודשים ממועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם. : (ז) הוראות [[סעיפים 256(א)(21) ו־(22)]], [[256(ב)(56) ו־(57)]], [[261(16) ו־(17)]] [[ו־262(54) ו־(56)]], יחולו על עבירות והפרות שנעברו בתקופת המעבר. @ 321. הוראות מעבר כלליות (תיקון: ק"ת תש"ף, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : (א)(1) רישיון שניתן לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960]], שהיה תקף ביום תחילתו של חוק זה יראו אותו כאילו ניתן לפי [[סעיף 29 לחוק זה]], לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישיון האמור. :: (2) הוראת [[סעיף 29(א)(3)]] לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שהיה לו רישיון לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960]], עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום. : (ב)(1) מי שהיה רשום בשירות המזון הארצי כיבואן, ערב יום תחילתו של חוק זה, יראו אותו, לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישום האמור, כאילו נרשם לפי [[סעיף 102]]. :: (2) הוראת [[סעיף 107]] לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שרשום בשירות המזון הארצי כיבואן, עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום. : (ג) מזון רגיש שערב תחילתו של חוק זה היה מנוי ברשימת המזונות הרגישים שמתפרסמת באתר האינטרנט, יראו אותו כאילו הוכרז שהוא מזון רגיש לפי [[סעיף 59]], לתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד שהוכרז מחדש כמזון רגיש בהתאם [[לסעיף האמור]], לפי המוקדם. : (ד) הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון הקובעות דרישות לבטיחות ולאיכות מזון, ובכלל זה לעניין מזון חדש, שפורסמו באתר האינטרנט ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן, ויראו אותן כמנויות בתקנות לפי [[סעיף 2|פסקה (1) להגדרה "חקיקת המזון"]], עד שייקבעו הוראות שיחליפו אותן לפי חוק זה, או עד שיבוטלו על ידי השר כאמור בסעיף קטן (ו1)(1), או עד יום כ' באלול התשפ"ט (31 באוגוסט 2029), לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים כל אחת. :: ((פורסם [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020]], לפיו התקופה האמורה הוארכה עד יום ד׳ בשבט התשפ״ב (6 בינואר 2022).)) : (ה) אישורים והחלטות של שירות המזון שניתנו ערב תחילתו של חוק זה לצורך ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול לעניין שלגביו ניתנו, עד לפקיעתם או עד למתן החלטה אחרת; חובות יבואן לשמירת מסמכים לפי [[פרק ד']] לא יחולו לעניין מזון שהגיע לתחנת ההסגר וטרם שוחרר ממנה עד יום תחילתו של חוק זה. : (ו) הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון שפורסמו ערב תחילתו של חוק זה לעניין ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן עד שיותקנו תקנות שיחליפו אותן או עד שיבוטלו בידי השר כאמור בסעיף קטן (ו1)(1), או עד יום כ' באלול התשפ"ט (31 באוגוסט 2029). :: ((פורסם [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש"ף–2020]], לפיו התקופה האמורה הוארכה עד יום ד׳ בשבט התשפ"ב (6 בינואר 2022).)) : (ו1) רשאי השר, בהודעה ברשומות, לגבי הנחיה או הוראה כאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ו) - :: (1) לבטלה; :: (2) לקבוע שהיא לא תחול על מזונות מסוימים; :: (3) להודיע שהיא אינה בתוקף, כולה או לעניין מזונות מסוימים, משום שנקבעו הוראות לפי חוק זה שהחליפו אותה. : (ז) על אף האמור [[=תקנות האגרות|בתקנות אגרות בריאות, התשמ"ט-1989]] (בסעיף קטן זה - תקנות האגרות) לעניין סכומי האגרה לגבי [[תקנות ההסגר, 1933]], המנויות [[+|בפרט 13 לתוספת הראשונה]] [[ובפרט 13(6) לתוספת השנייה של תקנות האגרות]], מיום הפרסום ועד יום תחילתו של חוק זה יהיו סכומי האגרה בעד תעודת אישור מוקדם לייבוא שתוקפה שנה, תעודת רישום מוקדם לייבוא שתוקפה שנה ותעודת שחרור מתחנת הסגר למזון רגיש או למזון רגיל, 384 שקלים חדשים; תעודות כאמור יוענקו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) ולפי [[פקודת ההסגר]], ובהתאם להנחיות והוראות הנוהל ערב יום הפרסום. : (ח) מי שייצא מזון המיועד לייצוא בלבד כהגדרתו [[בסעיף 117(א)]] ערב תחילתו של חוק זה, ימסור הצהרת ייצוא ראשונה לפי [[הסעיף האמור]] לא יאוחר מחודש לפני יום תחילתו של חוק זה, או עד תום חודש מיום פרסום נוסח הצהרת ייצוא כאמור [[באותו סעיף]], לפי המאוחר. : (ט) על אף האמור [[בסעיף 149]], מי שעסק ערב יום הפרסום בהובלת מזון שנקבע לגביו בחקיקת המזון כי הוא טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, יראו אותו כאילו קיבל רישיון הובלה לפי [[סעיף 149]] שיעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד תום שנה ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לעניין הובלה לפי [[סעיף 155]], לפי המוקדם. : (י) מי שערב תחילתו של חוק זה היה מוסמך כמפקח לפי פקודת הבריאות הציבור (מזון), או לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957]], יראו אותו כמפקח שהוסמך על ידי השר לפי [[סעיף 244 לחוק זה]], עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק. : (יא) מעבדה שערב תחילתו של חוק זה היתה מנויה ברשימת המעבדות המוכרות המתפרסמת באתר האינטרנט של משרד הבריאות, יראו אותה כמעבדה בישראל שהוכרה לפי [[סעיף 170]], לעניין הבדיקות שהוכרה לגביהן, עד תום שלוש שנים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 170]]. @ 321א. סייג לתחולת חקיקת המזון בתקופת הביניים (תיקון: תשפ"ד-3) : (א) בסעיף זה - ::- "הוראות מאומצות חדשות", "הוראות הסימון" ו"המועד הקובע" - כהגדרתם [[25:4758414|בסעיף 53 לתיקון מס' 10]]; ::- "תיקון מס' 10" - [[25:4758414|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 10 והוראת שעה), התשפ"ד-2024]]; ::- "תקופת הביניים" - התקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום כ' באלול התשפ"ט (31 באוגוסט 2029). : (ב) בתקופת הביניים [[סעיף 2|פסקאות (2) עד (4) להגדרה "חקיקת המזון"]], ותקנות וצווים שנכללים [[סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה האמורה]] או הנחיות והוראות נוהל שרואים אותן כמנויות [[סעיף 2|בפסקה האמורה]] מכוח [[סעיף 321(ד) או (ו)]], המנויים [[בתוספת השלוש עשרה]], לא יחולו, למעט לעניין מזון המפורט [[בתוספת השתים עשרה]], לגבי אלה: :: (1) יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי, ולעניין התקופה שעד המועד הקובע - יבואן נאות כאמור שהודיע לפי [[25:4758414|סעיף 55 לתיקון מס' 10]] שהוראות הסימון יחולו עליו; :: (2) יצרן שהתקיימו בו כל אלה לגבי המזון: ::: (א) יש בידיו אישור ייצור נאות או שיש בידו אישור הגשת התחייבות; ::: (ב) הוא הגיש הצהרה מקוונת דרך אתר האינטרנט לעניין מזון מסוים שהוא מייצר, כי המזון עומד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי, ובכפוף לכל ההוראות המאומצות; ::: (ג) בתקופה שעד המועד הקובע - הוא הודיע לפי [[25:4758414|סעיף 55 לתיקון מס' 10]] שיחולו עליו כל ההוראות המאומצות החדשות ובכללן הוראות הסימון; ::: (3) משווק שרכש או קיבל מזון שמיוצר או מיובא על ידי יצרן או יבואן כאמור בפסקאות (1) ו-(2), לעניין אותו מזון בתקופת הביניים. : (ג) השר רשאי לשנות, בצו, את [[התוספת השלוש עשרה]]. : (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 3א(י)]]. @ 322. הוראות מעבר לעניין מעבר עובדים לתאגיד לפיקוח וטרינרי : (א) בסעיף זה - ::- "הוראות מגבילות" - כהגדרתן [[בסעיף 243]]; ::- "הסדר פנסיה תקציבית" - הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות מקומית מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו - לשאירו, והכול בכפוף להוראות מגבילות; ::- "עובד המועצה לענף הלול" - מי שערב יום הפרסום היה עובד של המועצה שהוקמה לפי [[חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963]], עסק באותו מועד בפיקוח וטרינרי, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; ::- "עובד רשות מקומית" - רופא וטרינר שערב יום הפרסום היה עובד רשות מקומית והתקיים בו באותו מועד אחד מאלה: ::: (1) הוא ביצע פיקוח וטרינרי על בית מטבחיים, בית שחיטה לעופות, מפעל שאושר לייצוא או בית קירור, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, או שביצע פיקוח וטרינרי על מפעל בשר או על בית קירור (בסעיף קטן זה - עובד רשות מקומית במפעלים); ::: (2) ביצע פיקוח וטרינרי בשווקים (בסעיף קטן זה - עובד רשות מקומית בשווקים). : (ב) לעניין [[פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים]], כנוסחו בחוק זה - :: (1) בתוך שלושה חודשים מיום מינויו יציע המנהל הכללי הראשון של התאגיד, לעובדי המועצה לענף הלול ולעובדי רשות מקומית במפעלים, לעבור לתאגיד כעובדי התאגיד; :: (2) הודיעה רשות מקומית למנהל הכללי של משרד הבריאות כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית, כאמור [[בסעיף 195(א)]], יציע המנהל הכללי של התאגיד, בתוך 60 ימים ממועד ההודעה, לעובד רשות מקומית בשווקים שלגבי פעילותו נמסרה הודעה כאמור, לעבור לתאגיד כעובד התאגיד; :: (3) על אף האמור [[בסעיף 195]] ובפסקה (2), רשות מקומית שמעסיקה רופא וטרינר שהוא עובד הרשות המקומית בשווקים, חייבת כתנאי להודעתה לפי [[סעיף 195(א)]] להודיע למנהל הכללי של התאגיד על כוונתה למסור הודעה לפי [[סעיף 195(א)]]; נמסרה הודעה על כוונה כאמור, ועובד שצפוי להיות מועבר לתאגיד הודיע למנהל הכללי על כוונתו להסכים לעבור לתאגיד, יודיע המנהל הכללי של התאגיד לרשות מהו סך שווי הזכויות שיש להעבירו לפי פסקה (13); תשלום סכום זה יהיה תנאי למסירת הודעתה של הרשות לפי [[סעיף 195(א)]], והוא יוחזר לרשות המקומית אם העובד לא עבר לעבוד בתאגיד; :: (4) עובד כאמור בפסקאות (1) או (2) שהמנהל הכללי של התאגיד הציע לו לעבור לעבוד בתאגיד לפי הוראות הפסקאות האמורות, ישיב להצעה בתוך 21 ימים מיום קבלתה; לא השיב העובד בחיוב להצעה בתוך התקופה האמורה, יראו אותו כמי שסירב להצעה, והיקף משרתו ברשות המקומית או במועצה לענף הלול, לפי העניין, יקטן בהתאם ויעמוד על היקף המשרה התואם את הפעילות שתיוותר ברשות המקומית או במועצה לענף הלול; :: (5) השיב עובד כאמור בפסקאות (1) או (2) בחיוב להצעת המנהל הכללי של התאגיד כאמור באותן פסקאות, יעבור לעבוד בתאגיד; :: (6) על אף האמור בפסקה (5), עובד רשות מקומית כאמור באותה פסקה שלא נסתיימו יחסי עבודתו עם הרשות המקומית, יעבור לתאגיד בחלקיות משרה, בהיקף משרה כלהלן (בסעיף קטן זה - היקף המשרה בתאגיד), ומשרתו ברשות המקומית תקטן בהתאם: ::: (א) לגבי עובד המועצה לענף הלול ועובד רשות מקומית במפעלים - בהתאם להיקף העסקתו ערב יום הפרסום; ::: (ב) לגבי עובד רשות מקומית בשווקים - כפי שיקבע מנהל היחידה הווטרינרית; :: (7) עבר עובד לתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), יחולו עליו השכר ותנאי העבודה שחלו עליו כדין, ערב קליטתו בתאגיד, כעובד מועצת הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, ובהתאם להיקף המשרה בתאגיד; :: (8) על אף האמור בפסקה (7), נחתם הסכם קיבוצי מיוחד, כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]], בין התאגיד ובין ארגון העובדים היציג בתאגיד, המסדיר את שכרם ותנאי עבודתם, וההסכם הקיבוצי האמור אושר לפי [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], יחולו הוראות הסכם קיבוצי זה; :: (9) על אף האמור בכל דין, עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל סיום העסקתו במועצה לענף הלול או ברשות המקומית, לפי העניין, אלא אם כן אושרו לעובד בקשר לסיום העסקתו כאמור הטבות פרישה לפי [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :: (10) בלי לגרוע מהוראות פסקה (7), זכויות עובד המועצה לענף הלול או עובד רשות מקומית שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), לפי העניין, הנובעות מעבודתו כעובד המועצה לענף הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, למעט זכויות לגמלה הנובעות מהסדר פנסיה תקציבית, ייחשבו זכויות הנובעות מעבודה בשירות התאגיד, בהתאם להיקף המשרה בתאגיד; :: (11) על אף האמור בפסקה (7), על תקופת עבודתו בתאגיד של עובד שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקה (5) או (6), ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל הסדר פנסיה תקציבית, יחולו ההוראות הקבועות [[בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970]], והרשויות הפועלות לפי [[החוק האמור]] מוסמכות לפעול לגבי עובדים כאמור של התאגיד כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב שירות המדינה לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד כאמור של התאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004]], אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד; הגמלאות לעובדים כאמור של התאגיד ישולמו מקופת התאגיד; אין בהוראות פסקה זו ופסקה (12) כדי להקנות לעובד כאמור זכויות לפנסיה תקציבית העולות על הזכויות שלהן היה זכאי לפי הסדר פנסיה תקציבית כעובד הרשות המקומית, או הפחותות מהן; :: (12) על תקופות עבודתו הקודמות של עובד הרשות המקומית שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל עליו הסדר פנסיה תקציבית, יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסכם רציפות זכויות הפנסיה בין הממשלה ובין מרכז השלטון המקומי מיום כ"ד בתמוז התשל"ו (22 ביולי 1976); התאגיד, מרכז השלטון המקומי וארגון העובדים היציג בתאגיד רשאים, באישור שר האוצר, לקבוע הסכם רציפות זכויות אחר שיחול על עובד כאמור; :: (13) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (12), המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, תעביר לתאגיד את סך שווי הזכויות שנצברו במועצה או ברשות לעובד העובר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), למעט זכויות כאמור בפסקה (12), בהתאם לנוסחה שתיקבע על ידי גורם שיוסכם בין משרד האוצר לבין הגוף היציג של מרבית הרשויות המקומיות, בשים לב למספר שנות העבודה שעבד במועצה לענף הלול וברשות המקומית, להתפתחות השכר ולערך פדיון הזכויות הצפוי במועד הפרישה מהתאגיד; הסכום האמור ישולם לגבי עובד המועצה לענף הלול ועובד רשות מקומית במפעלים - במועד המעבר לתאגיד, ולגבי עובד רשות מקומית בשווקים - בהתאם לאמור בפסקה (3); :: (14) העברה של עובד רשות מקומית ושל עובד המועצה לענף הלול אל התאגיד לפי סעיף קטן זה תיעשה על אף האמור [[בסעיף 32מט(ה) לחוק הרופאים הווטרינרים]]; :: (15) לא העבירה המועצה לענף הלול או רשות מקומית את הסכומים לפי פסקה (13), כולם או חלקם, בשיעורים ובמועדים שנקבעו לפי הפסקה האמורה, מכל סיבה שהיא, יפחית החשב הכללי במשרד האוצר מההקצבות המועברות מתקציב המדינה למועצה לענף הלול או לרשות המקומית, ככל שמועברות, סכומים השווים לסכומים שעל המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, להעביר לפי חוק זה, ויעביר סכומים כאמור לתאגיד; :: (16)(א) אין בהוראות סעיף קטן זה, כשלעצמן, כדי להקנות לעובד שעבר לתאגיד כאמור בפסקה (5) או (6) זכויות העולות על הזכויות שהיה זכאי להן אילולא עבר לתאגיד או הפחותות מהן; ::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) ובפסקאות (6), (7) ו־(10), לגבי עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (6), ובתקופת עבודתו ברשות מקומית חל לגביו הסדר פנסיה תקציבית, לא יפחת היקף המשרה בתאגיד והיקף משרתו הנותרת ברשות המקומית, משליש משרה, לכל משרה כאמור. @ 323. הוראות מעבר לעניין כשירות והכשרה של רופאים וטרינרים : (א) על אף האמור [[בסעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]], כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה - חוק הרופאים הווטרינרים), מי שמונה, ערב יום הפרסום, לבצע פיקוח וטרינרי על מזון מן החי על פי החיקוקים [[שבתוספת הראשונה לחוק האמור]], לא יידרש לסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור לפי [[חלק א' בתוספת השנייה לחוק האמור]]. : (ב) לעניין [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]], יראו רופא וטרינר שסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור ערב תחילתו של [[פרק ו'1 לחוק האמור]], כאילו עמד בדרישות לעניין קורס רקע הקבועות [[בתוספת השנייה לחוק האמור]]. : (ג) רופא וטרינר שמועסק ערב יום הפרסום ברשות מקומית, וביצע פיקוח וטרינרי בשווקים, לרבות בדיקות משנה ערב תחילתה של תקופת המעבר, יראו אותו כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]]. : (ד) רופא וטרינר שהיה מוסמך לבצע פיקוח וטרינרי במפעלים ערב יום הפרסום, ייחשב כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]] והוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לעניין [[סעיף 193]]. @ 324. הוראת מעבר לעניין רופאים וטרינרים במפעל בשר : על אף האמור [[בסעיף 191]], מנהל היחידה הווטרינרית או מנהל השירותים הווטרינריים, לפי העניין, רשאי, במקרים מיוחדים, להסמיך רופא וטרינר מבין עובדי רשות מקומית אשר יהיה מוסמך לבצע פיקוח וטרינרי במפעלי בשר או במפעלים לבשר גולמי, בתחום שיפוטה של הרשות המקומית, אם התקיימו כל התנאים כמפורט להלן, והוראות [[סעיף 218]] [[או 219(2)]], לפי העניין, יחולו בשינויים המחויבים על רופא וטרינר שהוסמך כאמור: : (1) ערב יום הפרסום היה הרופא הווטרינר עובד של הרשות המקומית וביצע פיקוח וטרינרי הן במפעל בשר או מפעל לשחיטת בשר והן בשווקים; : (2) הפיקוח הווטרינרי בשווקים מתבצע בידי עובדי הרשות המקומית; : (3) הרשות המקומית הסכימה להעסיק את הרופא הווטרינר במפעל בשר או מפעל לבשר גולמי שבתחום שיפוטה והרופא הווטרינר נתן את הסכמתו להסמכה לפי סעיף קטן זה. @ 325. שמירת תוקף צווים ותקנות : (א) הצווים המפורטים להלן יעמדו בתוקפם, כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות שיחליפו אותם וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותם לפי דין, ויראו אותם כאילו הותקנו מכוח חוק זה: :: (1) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), התש"י-1950]]; :: (2) [[צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), התשט"ו-1955]]; :: (3) [[צו ההגנה (הובלת חלב), התשט"ז-1956]]; :: (4) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי"ח-1958]]; :: (5) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), התשי"ח-1958]]; :: (6) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), התש"ך-1959]]; :: (7) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960]]; :: (8) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), התשכ"א-1960]]; :: (9) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), התשכ"א-1960]]; :: (10) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), התשכ"ג-1963]]; :: (11) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל"ו-1975]]; :: (12) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל"ו-1975]]; :: (13) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), התשל"ו-1975]]; :: (14) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ"ד-1983]]; :: (15) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ"ד-1984]]. : (ב) התקנות המפורטות להלן יעמדו בתוקפן כל עוד לא נכנסו לתוקף תקנות שיחליפו אותן וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותן לפי דין ויראו אותן כאילו הותקנו מכוח חוק זה בלבד: :: (1) [[תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), התשל"ח-1978]]; :: (2) [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), התשל"ח-1978]]; :: (3) [[תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), התשל"ט-1979]]; :: (4) [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), התשל"ט-1979]]; :: (5) [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), התשל"ט-1979]]; :: (6) [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ"ג-1983]]. : (ג) תקנות שהותקנו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) (בסעיף קטן זה - התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה ויראו אותן לעניין חוק זה, לרבות לעניין [[פרקים י']] [[ו־י"א]], כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה הסמכות להתקנת תקנות באותם עניינים, והכול זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה. == תוספת ראשונה (תיקון: תשפ"ג-2) == ==== ((([[סעיף 5(ד)]]))) ==== === סוגי חומרים רעילים או מזיקים === === חלק א': מזהמים כימיים __NOTOC__ === @ 1. : ניטראטים. @ 2. : רעלנים. @ 3. : מתכות. @ 4. : 3-MCPD ונגזרותיו. @ 5. : דיוקסינים. @ 6. : פוליכלורינטייד ביפנולים (PCBs). @ 7. : פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (PAHs). @ 8. : פרכלורט. @ 9. : מלמין והאנלוגים שלו. @ 10. : פרפלואורואלקילים (Perfluoroalkyl substances). @ 11. : רדיוניקלידים. === חלק ב': גורמים רעילים או מזיקים מסוגים אחרים __NOTOC__ === @ 1. : שאריות חומרי הדברה. @ 2. : שאריות תרופות. @ 3. : תמרוקים. == תוספת ראשונה א' (תיקון: תשפ"ג-2) __NOSUB__ == ==== ((([[ֻֻסעיף 2, ההגדרה "סמל ייצור נאות"]]))) ==== === חלק א': צורת סמל ייצור נאות === : {{ממורכז|[[תמונה:אישור ייצור נאות כחול.png]]}} : או : {{ממורכז|[[תמונה:אישור ייצור נאות שחור.png]]}} : (((במקור רקע האריזה סומן בצבע אפור).)) === חלק ב': מאפייני סמל ייצור נאות ואופן הסימון בו === @ 1. : סמל ייצור נאות ([[תוספת 1א חלק ב|בחלק זה]] - הסמל) יהיה בולט לעין, בצורתו השלמה לפי אחת מהחלופות שבחלק א', לרבות האותיות, צורתן והדגשותיהן ויכלול מסגרת מקיפה בצבע לבן. @ 2. : גודלו של הסמל לא יפחת מ-10 מ"מ לרוחב. @ 3. : צבע קו המיתאר בחלק העליון של הסמל, האותיות בתוכו והרקע בחלק המלבני של הסמל יהיו: :: פרוצס Blue 072 Pantone או G129 G53 R40 : RGB 100c, 90m, 12y, ok או צבע שחור, והרקע בחלק העליון והאותיות בחלק המלבני של הסמל יהיו לבנים, או צבע לבן כשהרקע בחלק העליון והאותיות בחלק המלבני של הסמל יהיו כהים באופן שיאפשר לראות את הסמל במלואו. @ 4. : אין לשנות את צורתו של הסמל או את הגוון שלו, או להציג חלק ממנו. @ 5. : הסמל יהיה בסמוך לפרטי יצרן המזון. @ 6. : המרווח בין הסמל לסימון אחר על גבי האריזה יהיה 1 מ"מ לפחות. == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיף 3]], לעניין עבירות והפרות לפי [[סעיפים 256(א)(1) ו־(ב)(1)]], [[261(1)]] [[ו־262(1)]]))) ==== === רשימת תקנות לעניין ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לקבוע בהן === === חלק א' __NOTOC__ === @ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ"ו-1985]] | [[-|תקנה 14]] }} @ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ"ה-1994]] | [[-|תקנה 2]] לעניין [[-|תקנה 4]] }} @ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ"א-1981]] | [[-|תקנה 2א]] }} @ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס"ו-2006]] | [[-|תקנה 5]] }} @ (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : {{טורים שווים | [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ה-2025]] | [[-|תקנה 10]] }} @ (תיקון: ק"ת תשפ"ה-2) : {{טורים שווים | [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ה-2025]] | [[-|תקנה 2(2), (3), (4) ו-(5)]] }} === חלק ב׳ __NOTOC__ === @ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ״ג–1993]] | [[-|תקנה 2]] לעניין [[-|תקנה 3]] }} @ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981]] | [[-|תקנות 2]], [[-|2ב]], [[-|3]], [[-|3א]] }} @ (תיקון: תשע"ח) : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר), התשמ״ד–1984]] | [[-|תקנה 2]] לעניין [[-|תקנות 3]], [[-|4]], [[-|5]], [[-|7]], [[-|8]], [[-|9]], [[-|10]] }} @ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ״ו–1985]] | [[-|תקנות 2]], [[-|3(ג)]], [[-|4]], [[-|5]], [[-|7]], [[-|8]] }} @ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994]] | [[-|תקנה 2]] לעניין [[-|תקנות 3]], [[-|8]], [[-|9]] }} @ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985]] | [[-|תקנה 2(א)]] }} @ (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : {{טורים שווים | [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ה-2025]] | [[-|תקנות 6(1)]], [[-|15]] [[-|ו-39]]}} @ (תיקון: ק"ת תשפ"ה-2) : {{טורים שווים | [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ה-2025]] | [[-|תקנה 2(1)]] }} == תוספת שנייה א' (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ד-3) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 3א]]))) ==== === הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל === @ : [[בתוספת זו]] - : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 2023/915" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/915 | תקנת הנציבות (EU) מס' 2023/915 מיום 25 באפריל 2023 לעניין רמות מרביות עבור מזהמים מסוימים במזון המבטלת את תקנה (EC) מס' 1881/2006]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/915 | Commission regulation (EU) No 2023/915 of 25 April 2023 on maximum levels for certain contaminants in food and repealing Regulation (EC) No 1881/2006]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 2018/73" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2018/73 | תקנת הנציבות (EU) מס' 2018/73 מיום 16 בינואר 2018 המתקנת את נספחים II ו-III בתקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בעניין רמות מרביות של שאריות תרכובות כספית במוצרים מסוימים או על גבי מוצרים מסוימים]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2018/73 | Commission regulation (EU) No 2018/73 of 16 January 2018 Amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for mercury compounds in or on certain products]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 2073/2005" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/2073 | תקנת הנציבות (EC) מס' 2073/2005 מיום 15 בנובמבר 2005 בעניין קריטריונים מיקרוביולוגיים במזון]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/2073 | Commission regulation (EC) No 2073/2005 of 15 November 2005 on Microbiological Criteria for Foodstuffs]]);}} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 396/2005" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/396 | תקנה (EC) מס' 396/2005 של הפרלמנט האירופי והמועצה מיום 23 בפברואר 2005 בעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה במזון או במזון לבעלי חיים, מן הצומח או מן החי, או עליהם, המתקנת את דירקטיבת המועצה ‎91/414/EEC]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/396 | Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council of 23 February 2005 on maximum residue levels of pesticides in or on food and feed of plant and animal origin and amending Council Directive 91/414/EEC]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1169/2011" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1169 | תקנה (EU) מס' 1169/2011 של הפרלמנט האירופי והמועצה מיום 25 באוקטובר 2011 בעניין מסירת מידע על מזון לצרכנים, המתקנת את תקנות (EC) מס' 1924/2006 ו-(EC) מס' 1925/2006 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה, והמבטלת את דירקטיבת הנציבות ‎87/250/EEC, דירקטיבת המועצה ‎90/496/EEC, דירקטיבת הנציבות ‎1999/10/EC, דירקטיבה ‎2000/13/EC של הפרלמנט האירופי ושל המועצה, דירקטיבות הנציבות ‎2002/67/EC ו-‎2008/5/EC ותקנת הנציבות (EC) מס' 608/2004]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1169 | Regulation (EU) No 1169/2011 Of The European Parliament and of the Council of 25 October 2011 on the provision of food information to consumers, amending Regulations (EC) No 1924/2006 and (EC) No 1925/2006 of the European Parliament and of the Council, and repealing Commission Directive 87/250/EEC, Council Directive 90/496/EEC, Commission Directive 1999/10/EC, Directive 2000/13/EC of the European Parliament and of the Council, Commission Directives 2002/67/EC and 2008/5/EC and Commission Regulation (EC) No 608/2004]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 828/2014" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/828 | תקנת יישום של הנציבות האירופית (EU) מס' 828/2014 מיום 30 ביולי 2014 בעניין הדרישות למתן מידע לצרכנים על העדר או נוכחות מופחתת של גלוטן במזון]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/828 | Commission Implementing Regulation (EU) No 828/2014 of 30 July 2014 on the requirements for the provision of information to consumers on the absence or reduced presence of gluten in food]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1925/2006" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1925 | תקנה (EC) מס' 1925/2006 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 20 בדצמבר 2006 בעניין הוספת ויטמינים ומינרלים וחומרים מסוימים אחרים למזון]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1925 | Regulation (EC) No 1925/2006 of the European Parliament and of the Council of 20 December 2006 on the addition of vitamins and minerals and of certain other substances to foods]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1333/2008" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1333 | תקנה (EC) מס' 1333/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 16 בדצמבר 2008 בעניין תוספי מזון]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1333 | Regulation (EC) No 1333/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on food additives]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 231/2012" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/231 | תקנת הנציבות (EU) מס' 231/2012 מיום 9 במרץ 2012 הקובעת מפרטים עבור תוספי מזון המפורטים בנספחים II ו-III לתקנה מס' 1333/2008 של הנציבות האירופית ושל המועצה]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/231 | Commission Regulation (EU) No 231/2012 of 9 March 2012 laying down specifications for food additives listed in Annexes II and III to Regulation (EC) No 1333/2008 of the European Parliament and of the Council]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1332/2008" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1332 | תקנה (EC) מס' 1332/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 16 בדצמבר 2008 בעניין אנזימי מזון והמתקנת את דירקטיבת המועצה ‎83/417/EEC, ואת תקנת המועצה (EC) מס' 1493/1999, דירקטיבה ‎2000/13/EC, דירקטיבת המועצה ‎2001/112/EC ואת תקנה (EC) מס' 258/97]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1332 | Regulation (EC) No 1332/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on food enzymes and amending Council Directive 83/417/EEC, Council Regulation (EC) No 1493/1999, Directive 2000/13/EC, Council Directive 2001/112/EC and Regulation (EC) No 258/97]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1334/2008" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1334 | תקנה (EC) מס' 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 16 בדצמבר 2008 בעניין חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים בעלי תכונות טעם וריח לשימוש במזון ועל גבי מזון, והמתקנת את תקנת המועצה (EEC) מס' 1601/91, תקנות (EC) מס' 2232/96 ו-(EC) מס' 110/2008 ואת דירקטיבה ‎2000/13/EC]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1334 | Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on flavourings and certain food ingredients with flavouring properties for use in and on foods and amending Council Regulation (EEC) No 1601/91, Regulations (EC) No 2232/96 and (EC) No and Directive 2000/13/EC 110/2008]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 2065/2003" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2003/2065 | תקנה (EC) מס' 2065/2003 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 10 בנובמבר 2003 בעניין חומרי טעם וריח מעושן המשמשים או המיועדים לשימוש במזון או על גבי מזון]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2003/2065 | Regulation (EC) No 2065/2003 of the European Parliament and of the Council of 10 November 2003 on smoke flavourings used or intended for use in or on foods]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1321/2013" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2013/1321 | תקנת יישום של הנציבות (EU) מס' 1321/2013 מיום 10 בדצמבר 2013 המכוננת את רשימת האיחוד של מוצרים ראשוניים ליצירת חומרי טעם וריח מעושן המורשים לשימוש ככאלו במזון או על גבי מזון ו/או לצורך ייצור חומרי טעם וריח מעושן מהם]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2013/1321 | Commission Implementing Regulation (EU) No 1321/2013 of 10 December 2013 establishing the Union list of authorised smoke flavouring primary products for use as such in or on foods and/or for the production of derived smoke flavourings]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "דירקטיבה ‎2009/32/EC" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/32 | דירקטיבה ‎2009/32/EC של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 23 באפריל 2009 בעניין קירוב חוקי המדינות החברות בנושא ממיסים למיצוי המשמשים בייצור מוצרי מזון ורכיבי מזון]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/32 | Directive 2009/32/EC of the European Parliament and of the Council of 23 April 2009 on the approximation of the laws of the Member States on extraction solvents used in the production of foodstuffs and food ingredients]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1935/2004" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/1935 | תקנה (EC) מס' 1935/2004 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 27 באוקטובר 2004 בעניין חומרים ומוצרים המיועדים לבוא במגע עם מזון, והמבטלת את דירקטיבות ‎80/590/EEC ו-‎89/109/EEC]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/1935 | Regulation (EC) No 1935/2004 of the European Parliament and of the Council of 27 October 2004 on materials and articles intended to come into contact with food and repealing Directives 80/590/EEC and 89/109/EEC]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 10/2011" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/10 | תקנת הנציבות (EU) מס' 10/2011 מיום 14 בינואר 2011 בעניין חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/10 | Commission Regulation (EU) No 10/2011 of 14 January 2011 on plastic materials and articles intended to come into contact with food]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 450/2009" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/450 | תקנת הנציבות (EC) מס' 450/2009 מיום 29 במאי 2009 בעניין חומרים ומוצרים פעילים וחכמים המיועדים לבוא במגע עם מזון]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/450 | Commission Regulation (EC) No 450/2009 of 29 May 2009 on active and intelligent materials and articles intended to come into contact with food]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "דירקטיבה ‎84/500/EEC" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1984/500 | דירקטיבת המועצה ‎84/500/EEC מיום 15 באוקטובר 1984 בעניין קירוב חוקי המדינות החברות בנושא פריטים קרמיים המיועדים לבוא במגע עם מוצרי מזון]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1984/500 | Council Directive 84/500/EEC of 15 October 1984 on the approximation of the laws of the Member States relating to ceramic articles intended to come into contact with foodstuffs]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "דירקטיבה ‎2007/42/EC" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2007/42 | דירקטיבת הנציבות ‎2007/42/EC מיום 29 ביוני 2007 המתייחסת לחומרים ולמוצרים העשויים מסרט תאית משוחזר המיועדים לבוא במגע עם מוצרי מזון]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2007/42 | Commission Directive 2007/42/EC of 29 June 2007 relating to materials and articles made of regenerated cellulose film intended to come into contact with foodstuffs]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1895/2005" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/1895 | תקנת הנציבות (EC) מס' 1895/2005 מיום 18 בנובמבר 2005 בעניין הגבלת השימוש בנגזרות אפוקסי מסוימות בחומרים ובמוצרים המיועדים לבוא במגע עם מזון]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/1895 | Commission Regulation (EC) No 1895/2005 of 18 November 2005 on the restriction of use of certain epoxy derivatives in materials and articles intended to come into contact with food]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "דירקטיבה ‎93/11/EEC" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/11 | דירקטיבת הנציבות ‎93/11/EEC מיום 15 במרץ 1993 בעניין שחרור חומרים N-ניטרוזאמינים (N-nitrosamines) ו-N-ניטרוזאטאביל (N-nitrosatable) מפטמות ומוצצים מאלסטומר או גומי]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/11 | Commission Directive 93/11/EEC of 15 March 1993 concerning the release of the N-nitrosamines and N-nitrosatable substances from elastomer or rubber teats and soothers]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 2016/52" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/52 | תקנת המועצה (סא"א) 2016/52 מ-15 בינואר 2016 הקובעת את הרמות המרביות המותרות של זיהום רדיואקטיבי של מזון ומזון לבעלי חיים בעקבות תאונה גרעינית או כל מקרה חירום רדיולוגי אחר, ומבטלת את תקנה (סא"א) מס' 3954/87 ותקנות הנציבות (סא"א) מס' 944/89 ו-(סא"א) מס' 770/90]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/52 | Council Regulation (Euratom) 2016/52 of 15 January 2016 laying down maximum permitted levels of radioactive contamination of food and feed following a nuclear accident or any other case of radiological emergency, and repealing Regulation (Euratom) No 3954/87 and Commission Regulations (Euratom) No 944/89 and (Euratom) No 770/90]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 2017/2158" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/2158 | תקנת הנציבות (EU) מס' 2017/2158 מיום 20 בנובמבר 2017 הקובעת אמצעי אפחות ורמות ייחוס להפחתת הנוכחות של אקרילאמיד במזון]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/2158 | Commission Regulation (EU) 2017/2158 of 20 November 2017 establishing mitigation measures and benchmark levels for the reduction of the presence of acrylamide in food]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "דירקטיבה ‎2009/54/EC" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/54 | דירקטיבה ‎2009/54/EC של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 18 ביוני 2009 בעניין ניצול ושיווק מים מינרליים טבעיים]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/54 | Directive 2009/54/EC of the European Parliament and of the Council of 18 June 2009 on the exploitation and marketing of natural mineral waters]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "דירקטיבה ‎2003/40/EC" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2003/40 | דירקטיבת הנציבות ‎2003/40/EC מיום 16 במאי 2003 המכוננת את הרשימה, הריכוזים המרביים ודרישות הסימון עבור הרכיבים של מים מינרליים טבעיים ואת התנאים לשימוש באוויר מועשר באוזון לטיפול במים מינרליים טבעיים ובמי מעיינות]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2003/40 | Commission Directive 2003/40/EC of 16 May 2003 establishing the list, concentration limits and labelling requirements for the constituents of natural mineral waters and the conditions for using ozone-enriched air for the treatment of natural mineral waters and spring waters]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 115/2010" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/115 | תקנת הנציבות (EU) מס' 115/2010 מיום 9 בפברואר 2010 הקובעת את התנאים לשימוש באלומינה פעילה להסרת פלואוריד ממים מינרליים טבעיים וממי מעיינות]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/115 | Commission Regulation (EU) No 115/2010 of 9 February 2010 laying down the conditions for use of activated alumina for the removal of fluoride from natural mineral waters and spring waters]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "דירקטיבה ‎1999/2/EC" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1999/2 | דירקטיבה ‎1999/2/EC של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 22 בפברואר 1999 בעניין קירוב חוקי המדינות החברות בנושא מזונות ומרכיבי מזון המטופלים בקרינה מייננת]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1999/2 | Directive 1999/2/EC of the European Parliament and of the Council of 22 February 1999 on the approximation of the laws of the Member States concerning foods and food ingredients treated with ionising radiation]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "דירקטיבה ‎1999/3/EC" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1999/3 | דירקטיבה ‎1999/3/EC של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 22 בפברואר 1999 בעניין כינון רשימת הקהילה של מזונות ומרכיבי מזון המטופלים בקרינה מייננת]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1999/3 | Directive 1999/3/EC of the European Parliament and of the Council of 22 February 1999 on the establishment of a Community list of foods and food ingredients treated with ionising radiation]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1924/2006" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1924/2014-12-13 | תקנה (EC) מס' 1924/2006 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 20 בדצמבר 2006 בעניין מסרים תזונתיים ובריאותיים על מזון]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1924/2014-12-13 | Regulation (EC) No 1924/2006 of the European Parliament and of the Council of 20 December 2006 on nutrition and health claims made on foods]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 432/2012" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/432 | תקנת הנציבות (EU) מס' 432/2012 מיום 16 במאי 2012 המכוננת רשימה של מסרים בריאותיים מותרים למזון, למעט אלו המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה ולהתפתחותם ובריאותם של ילדים]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/432 | Commission Regulation (EU) No 432/2012 of 16 May 2012 establishing a list of permitted health claims made on foods, other than those referring to the reduction of disease risk and to children's development and health]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 983/2009" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/983 | תקנת הנציבות (EC) מס' 983/2009 מיום 21 באוקטובר 2009 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזון המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה ולהתפתחותם ובריאותם של ילדים]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/983 | Commission Regulation (EC) No 983/2009 of 21 October 2009 on the authorisation and refusal of authorisation of certain health claims made on food and referring to the reduction of disease risk and to children's development and health]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1024/2009" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1024 | תקנת הנציבות (EC) מס' 1024/2009 מיום 29 באוקטובר 2009 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזון המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה ולהתפתחותם ובריאותם של ילדים]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1024 | Commission Regulation (EC) No 1024/2009 of 29 October 2009 on the authorisation and refusal of authorisation of certain health claims made on food and referring to the reduction of disease risk and to children's development and health]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 957/2010" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/957 | תקנת הנציבות (EU) מס' 957/2010 מיום 22 באוקטובר 2010 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזונות המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה ולהתפתחותם ובריאותם של ילדים]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/957 | Commission Regulation (EU) No 957/2010 of 22 October 2010 on the authorisation and refusal of authorisation of certain health claims made on foods and referring to the reduction of disease risk and to children's development and health]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1228/2014" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1228 | תקנת הנציבות (EU) מס' 1228/2014 מיום 17 בנובמבר 2014 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזונות המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1228 | Commission Regulation (EU) No 1228/2014 of 17 November 2014 authorizing and refusing to authorize certain health claims made on foods and referring to the reduction of disease risk]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1048/2012" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/1048 | תקנת הנציבות (EU) מס' 1048/2012 מיום 8 בנובמבר 2012 המאשרת מסר בריאותי על מזון המתייחס להפחתת הסיכון למחלה]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/1048 | Commission Regulation (EU) No 1048/2012 of 8 November 2012 on the authorisation of a health claim made on foods and referring to the reduction of disease risk]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 440/2011" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/440 | תקנת הנציבות (EU) מס' 440/2011 מיום 6 במאי 2011 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזונות המתייחסים להתפתחותם ובריאותם של ילדים]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/440 | Commission Regulation (EU) No 440/2011 of 6 May 2011 on the authorisation and refusal of authorisation of certain health claims made on foods and referring to children's development and health]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 665/2011" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/665 | תקנת הנציבות (EU) מס' 665/2011 מיום 11 ביולי 2011 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזונות המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/665 | Commission Regulation (EU) No 665/2011 of 11 July 2011 on the authorisation and refusal of authorisation of certain health claims made on foods and referring to the reduction of disease risk]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1160/2011" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1160 | תקנת הנציבות (EU) מס' 1160/2011 מיום 14 בנובמבר 2011 על אישורם ועל הסירוב לאישורים של מסרים בריאותיים מסוימים על מזונות המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1160 | Commission Regulation (EU) No 1160/2011 of 14 November 2011 on the authorisation and refusal of authorisation of certain health claims made on foods and referring to the reduction of disease risk]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 384/2010" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/384 | תקנת הנציבות (EU) מס' 384/2010 מיום 5 במאי 2010 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזונות המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה ולהתפתחותם ובריאותם של ילדים]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/384 | Commission Regulation (EU) No 384/2010 of 5 May 2010 on the authorization and refusal of authorization of certain health claims made on foods and referring to the reduction of disease risk and to children's development and health]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1226/2014" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1226 | תקנת הנציבות (EU) מס' 1226/2014 מיום 17 בנובמבר 2014 על אישור מסר בריאותי על מזונות המתייחס להפחתת הסיכון למחלה]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1226 | Commission Regulation (EU) No 1226/2014 of 17 November 2014 on the authorisation of a health claim made on foods and referring to the reduction of disease risk]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 1135/2014" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1135 | תקנת הנציבות (EU) מס' 1135/2014 מיום 24 באוקטובר 2014 על אישור מסר בריאותי על מזונות המתייחס להפחתת הסיכון למחלה]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1135 | Commission Regulation (EU) No 1135/2014 of 24 October 2014 on the authorisation of a health claim made on foods and referring to the reduction of disease risk]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 2016/1389" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/1389 | תקנת הנציבות (EU) מס' 2016/1389 מיום 17 באוגוסט 2016 המאשרת מסר בריאותי על מזונות המתייחס להתפתחותם ובריאותם של ילדים]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/1389 | Commission Regulation (EU) 2016/1389 of 17 August 2016 authorising a health claim made on foods and referring to children's development and health]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "תקנה 2023/648" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/648 | תקנת הנציבות (EU) מס' 2023/648 מיום 20 במרץ 2023 המאשרת מסר בריאותי על מזונות המתייחס להפחתת הסיכון למחלה]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/648 | Commission Regulation (EU) 2023/648 of 20 March 2023 authorising a health claim made on foods and referring to the reduction of disease risk]]); }} : {{דוכיווני שווה | :- "החלטה 2009/980" - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dec/2009/980 | החלטת הנציבות מיום 17 בדצמבר 2009 המאשרת מסר בריאותי בנושא השפעת רכז עגבניות מסיס במים על אגרגציה של טסיות דם ומתן הגנה על נתונים קנייניים במסגרת תקנה (EC) מס' 1924/2006 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה (שעליה נמסרה הודעה במסמך C(2009) 10113)]]; | ([[https://eur-lex.europa.eu/eli/dec/2009/980 | Commission Decision of 17 December 2009 authorising a health claim on the effect of water-soluble tomato concentrate on platelet aggregation and granting the protection of proprietary data under Regulation (EC) No 1924/2006 of the European Parliament and of the Council (notified under document C(2009) 10113)]]); }} :- "תרכובות מזון לתינוקות" ו"תרכובת מזון לפעוטות" - כהגדרתם [[בתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח-2017]]. @ : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} החרגות ותחולת חקיקת המזון המקומית !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} החרגות בעניינים שלגביהם לא תחול חקיקת המזון המקומית או שאין אסדרה בחקיקה כאמור !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תנאים, שינויים והרחבות בעניינים שלגביהם יחולו הוראות האיחוד האירופי |- <עוגן פרט 1> | colspan="3" | : '''1. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/915 | תקנה 2023/915]]''' :: ((פורסם [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 - מזהמים מסוימים במזון), התשפ"ה-2025]]; פורסמה [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 - מזהמים מסוימים במזון), התשפ"ו-2025]].)) |- | : (1) הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן; : (2) הוראות בנספח I‏ (Annex I) לתקנה הנוגעות לדיגום ובדיקות מעבדה (sampling and analysis) - לא יחולו; : (3) פרטים 2.6.1 ו-2.6.2 בנספח 1 לתקנה - לא יחולו. | || |- <עוגן פרט 2> | colspan="3" | : '''2. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2018/73 | תקנה 2018/73]]''' |- | : (1) הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן. || || |- <עוגן פרט 3> | colspan="3" | : '''3. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/2073 | תקנה 2073/2005]]''' :: ((פורסמה [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2073/2005 – בעניין קריטריונים מיקרוביולוגיים במזון), התשפ״ה–2025]].)) |- | : (1) הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן; : (2) בסעיף 7 לתקנה, תת-סעיף 2, במקום "סעיף 19 לתקנה (EC) מס' 178/2002" יקראו "[[חוק זה|סעיף 164 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]]"; : (3) (((הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):)) הוראות התקנות בעניין תנאי תברואה בתהליך ייצור (process hygiene criteria), ובכלל זה פרק 2 בנספח I לתקנה, לא יחולו, לעניין ייצורו בלבד של מזון לגבי מי שמייצר מזון שייצורו טעון קבלת רישיון ייצור או אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, לפי [[פרק ג' לחוק]], ואין לו אישור ייצור נאות בתוקף לפי [[הפרק האמור]], למעט לעניין פרטים 2.2.5 ו-22.7 בפרק 2 בנספח I לתקנה שלגביהם יחולו הוראות אלה; :: (((החל מיום 1.8.2026):)) הוראות התקנה בעניין תנאי תברואה בתהליך ייצור (process hygiene criteria), ובכלל זה פרק 2 בנספח I לתקנה, יחולו רק לעניין ייצורו של מזון אשר טעון קבלת רישיון ייצור או אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, לפי [[פרק ג' לחוק]]. | || : (1) בסעיף 5 לתקנה, תת-סעיף 2, בסופו, במקום "אזורי העיבוד והציוד למונוציטוגנס" יקראו "אזורי העיבוד והציוד למיני ליסטריה (SPP)"; : (2) בפרק 1 של נספח I לתקנה, בפרטים 1.2 ו-1.3, בטור "Limits", במקום "100 cfu/g" יקראו "לא מזוהה ב-25 גרם"; : (3) בפרק 1 של נספח I לתקנה, בפרט 1.18, יראו אותו כאילו חל גם לגבי מזונות מסוג טחינה, אגוזים ותבלינים, ואולם לגבי סוגי מזונות אלה בלבד, בטור "תוכנית דגימה", בעמודה "n", במקום "5" יקראו לגביהם "30". |- <עוגן פרט 4> | colspan="3" | : '''4. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/396 | תקנה 396/2005]]''' :: ((פורסם [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 - רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה), התשפ"ה-2025]]; פורסמה [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 - רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה), התשפ"ה-2025]].)) |- | : (1) הוראות התקנה לא יחולו על פירות טריים, ירקות טריים, בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן; : (2) כל הוראות התקנה לא יחולו למעט סעיפים 1, 2, 3, 5, 18, 19 ו-20, וכן נספח I, נספח II, נספח III, נספח IV ונספח V בלבד. | || |- <עוגן פרט 5> | colspan="3" | : '''5. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1169 | תקנה 1169/2011]]''' :: ((פורסמה [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 - מסירת מידע על מזון לצרכנים), התשפ"ה-2025]].)) |- | : (1) הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי למעט דגים מיובאים; : (2) בסעיף 44, תת-סעיף 1, בפסקה (ב), המילה "אחרים" - לא תיקרא, ובמקום הסיפה החל במילה "מדינות" יקראו "הדבר נדרש לפי חקיקת המזון"; : (3) (((הוראת שעה בתקופה של שבע שנים מיום 1.1.2025):)) בסעיף 44, תת-סעיף 1, פסקה (א) לא תיקרא; : (3) (((מספור שגוי במקור))) (((הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):)) הוראות התקנה לא יחולו על בשר מעובד ועל דגים מיובאים. | : (1) סעיף 26 ונספח 11 לא ייקראו; : (2) הדרישה לסמן את הערך האנרגטי במקדמי המרה המבוטאים ביחידות קילוג'אול שבסעיף 32, בנספח 13, בנספח 14, בנספח 15 ובכל מקום שבו תופיע - לא תחול; : (3) בסעיף 2, תת-סעיף 2(ז) ותת-סעיף 3 - לא ייקראו. | : (1) בסעיף 2 תת-סעיף 1(א), ההגדרה שאליה מפנה הסעיף לעניין "צרכן סופי" - תחול; : (2) בסעיף 2, בתת-סעיף 1(ח), ההגדרה שאליה מפנה הסעיף לעניין "ננו חומרים מהונדסים" - תחול; : (3) בסעיף 7, בתת-סעיף 1(א), במקום "מדינת המקור או מקום המוצא" יקראו "מדינת הייצור"; : (4) בסעיף 8, בתת-סעיף 1, במקום "אינו בתחומי האיחוד במקרה של יבוא" יקראו "מחוץ לישראל" ובמקום "לשוק האיחוד" יקראו "לישראל"; : (5) בסעיף 9, בתת-סעיף 1, במקום סעיף קטן (ח) יקראו: :: "(ח) שם יצרן המזון וכתובתו, ולעניין מזון שמיובא לישראל - שם היבואן וכתובתו; ואולם, לעניין מזון המיוצר בישראל, ניתן לסמן על המזון, במקום שם יצרן המזון וכתובתו, קוד בהתאם להוראות [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ"ד-1983]], המזהה את היצרן וכן את שמו ואת כתובתו של עוסק במזון אחר, ובלבד שאותו אדם התחייב לנקוט את כל האמצעים להבטחת קיומו של כל דין הקשור בייצור המזון, לרבות ביצוע ביקורת מתמדת על ייצור המוצר, אריזתו, משקלו, סימונו, שיווקו, הובלתו ואחסנתו;"; : (6) בסעיף 9, בתת-סעיף 1, בסעיף קטן (ט), במקום האמור בו יקראו "מדינת הייצור, אולם אם המזון יוצר במדינה ממדינות האיחוד האירופי, יכול שלא תסומן מדינת הייצור, ובלבד שיסומן כי המזון יוצר באיחוד האירופי; לעניין קביעת מדינת הייצור לא יראו אריזה בישראל של מזון מיובא או סימונו, בלא שנעשית לגביו פעולת ייצור אחרת, כייצור"; : (7) בסעיף 10, בנספח 3, אחרי פרט 6 יקראו: :: (()) "7. מזונות המכילים פול (Vicia faba) ומוצריו :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! סוג או קטגורית מזון !! פרטי סימון |- | מזונות המכילים פול (Vicia faba) ומוצריו || "מכיל פול - אינו מיועד לסובלים מחוסר באינזים G6PD"; {{ש}} הסימון יתווסף מייד לאחר רשימת הרכיבים, ובהעדרה - בצמוד לשם המזון"; |} : (8) בסעיף 13, בתת-סעיף 2, בסופו יקראו: :: "גודל הגופן של סימון תכולת המזון נטו (סעיף 9, תת-סעיף 1(ה)) - :: (א) לא עולה על 50 ג'/מ"ל - מינימום 2 מ"מ*; :: (ב) 50 ג'/מ"ל עד 200 ג'/מ"ל - מינימום 3 מ"מ*; :: (ג) מעל 200 ג'/מ"ל עד 1 ק"ג/ליטר - מינימום 4 מ"מ*; :: (ד) מעל 1 ק"ג/ליטר - מינימום 6 מ"מ*; :: {{מוקטן|* המספרים מתייחסים לגובה המספר, ולא לגובה גופן x.}}"; : (9) בסעיף 15, בתת-סעיף 1, במקום הסיפה החל במילים "בשפה המובנת" יקראו "בשפה העברית"; : (10) בסעיף 16 - :: (א) בנספח 5, בפרטים 1 ו-2 - יחולו ההגדרות לעניין "עיבוד", "מוצרים לא מעובדים" ו"מוצרים מעובדים" שאליהן מפנה סעיף 2, בתת-סעיף 1(ב) לתקנה זו; :: (ב) בנספח 5, בפרט 7 - הפטור הקבוע בנספח 5 יחול בעבור המוצרים המצויים בגדר הוראה ‎1999/4/EC של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 22 בפברואר 1999 שאליה מפנה הפרט; : (11) בסעיף 29, בתת-סעיף 1 - :: (א) במקום הרישה יקראו "חלק זה לא יחול על מזונות כאמור בפסקה (א) ועל מזונות הנכללים בגדר מעשי החקיקה כאמור בפסקה (ב):" :: (ב) במקום פסקה (א) יקראו: ::: "(א) תוספי תזונה, אשר לגביהם יסומן מידע תזונתי כמפורט להלן רק לעניין הוויטמינים והמינרלים שנמצאים בהם, בכל כמות שהיא: :::: (1) שם הוויטמין או המינרל, כפי שמפורט בתת-סעיף 1 לחלק א' לנספח 13; :::: (2) תכולה של מנת הצריכה היומית המומלצת לשימוש לפי הוראות היצרן, המבוטאת ביחידות המשקל המפורטות לצד אותו ויטמין או מינרל בתת-סעיף 1 לחלק א' לנספח 13; :::: (3) שיעור באחוזים של התכולה כאמור בפסקה (2) מתוך ערכי הייחוס של הצריכה היומית הכוללת כפי שקבועה בתת-סעיף 1 לחלק א' לנספח 13;" : (12) בסעיף 30, נספח 1, נספח 13 ונספח 15, ובכל מקום, במקום "מלח" ("salt") יקראו "נתרן" ("sodium"), וערכי הנתרן יחושבו בהתאם לנוסחת החישוב שבנספח 1 לתקנה ויסומנו ביחידות של מיליגרם (מ"ג); : (13) בסעיף 30, בתת-סעיף 1, אחרי סעיף קטן (ב) יקראו: :: "(ג) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) - ::: (1) לעניין תרכובות מזון לתינוקות, תרכובת מזון לפעוטות או מזון ייעודי עבורם, תהיה חובת סימון תכולת כל אחד מרכיבי התזונה בהתאם לדרישות ההרכב שבחקיקת המזון המקומית עבור מוצרי מזון אלה, למעט תכולת מוליבדן; ::: (2) לעניין מזון ייעודי שאינו כלול בפסקה (1) לעיל, תהיה חובת סימון תכולת הוויטמינים והמינרלים כמפורט בתת-סעיף 2 לחלק א' של נספח 13 בכל כמות שהיא."; : (14) בסעיף 30, בתת-סעיף 3, ברישה, אחרי "הבא", יקראו "למעט בתרכובות מזון לתינוקות, בתרכובת מזון לפעוטות ובמזון ייעודי"; : (15) בסופם של סעיף 31, תת-סעיף 3, וסעיף 32, תת-סעיף 2, ובסעיף 33, תת-סעיף 1 ברישה, לפני פסקה (א) יקראו: :: "על אף האמור בתת-סעיף זה, הערך האנרגטי וכמויות הרכיבים התזונתיים של תרכובות מזון לתינוקות ותרכובת מזון לפעוטות יבוטאו לכל 100 מיליליטר של המזון כפי שהוא מוכן לצריכה לאחר הכנתו בהתאם להוראות היצרן; במידת הצורך, המידע יכול להתייחס, נוסף על כך, ל-100 גרם של המזון כפי שנמכר."; : (16) בסעיף 32, בתת-סעיף 3, בסופו יקראו "למעט במזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, ובכלל זה תרכובות מזון לתינוקות, תרכובת מזון לפעוטות ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור, או במזון ייעודי"; : (17) לעניין משקאות אלכוהוליים, בכל מקום, במקום "1.2%" יקראו "2%"; : (18) על מזון שיש חובה לסמן בו את תכולת הסוכרים לפי הוראות סעיף 30, תת-סעיף 1(ב) לתקנה 1169/2011, למעט מזון כאמור [[בתקנה 6(א) לתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח-2017]], וכמות הסוכרים היא 2 גרם או יותר ב-100 גרם מזון מוצק או ב-100 מיליליטר מזון נוזלי, יסומנו, נוסף על תכולת הסוכרים, גם מספר הכפיות או חלקי הכפיות, בספרות עשרוניות או בשברים לפי הוראות [[תקנות 4(א)(7)(א) לתקנות האמורות]] ויחולו הוראות [[תקנה 15 לתקנות האמורות]]; הסימון ייעשה מתחת למילים "סוכרים" כמפורט בנספח 15 ובאותו אופן כמפורט בסעיף 13 לתקנה 1169/2011; : (19) על מזון שיש חובה לסמנו במידע תזונתי לפי הוראות סעיף 9, תת-סעיף 1(יב) וסעיף 30 לתקנה 1169/2011, והסימון כאמור כולל פריט מהפריטים [[שבטור א' בתקנה 5 לתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח-2017]], בכמות העולה על זו הקבועה לגבי הפריט בטור ב' או ג', לפי העניין, למעט מזונות לפי [[תקנה 6 לתקנות האמורות]], יסומן בסמל המזון האדום המתאים, לפי הוראות [[תקנה 9 לתקנות האמורות]] ויחולו הוראות [[+|תקנות 11(ג)]] [[ו-15 לתקנות האמורות]] [[+|והתוספות הראשונה]] [[והרביעית לאותן תקנות]]. |- <עוגן פרט 6> | colspan="3" | : '''6. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/828 | תקנה 828/2014]]''' |- | || : (1) הוראות התקנה לעניין נוכחות מופחתת של גלוטן במזון ולעניין סימון "דל מאוד בגלוטן" - לא יחולו. || : (1) יבואן המייבא מזון שלא בייבוא מזון במסלול האירופי רשאי לסמן את המזון לפי תקנה זו, ובלבד שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים לפי [[סעיף 52(א) לחוק זה]]. |- <עוגן פרט 7> | colspan="3" | : '''7. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1925 | תקנה 1925/2006]]''' :: ((פורסם [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006 - הוספת ויטמינים ומינרלים וחומרים מסוימים אחרים למזון), התשפ"ו-2025]].)) |- | : (1) הוראות התקנה לא יחולו על מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, ובכלל זה תרכובות מזון לתינוקות, תרכובת מזון לפעוטות ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור, ולא יחולו על מזון ייעודי; לעניין זה לא יראו מזון כמזון ייעודי רק משום שהוא מסומן "ללא גלוטן". || || : (1) לעניין משקאות אלכוהוליים, בכל מקום, במקום "1.2%" יקראו "2%". |- <עוגן פרט 8> | colspan="3" | : '''8. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1333 | תקנה 1333/2008]]''' :: ((פורסמה [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 - תוספי מזון), התשפ"ה-2025]]; פורסמה [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 2)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 - תוספי מזון), התשפ"ה-2025]].)) |- | || || |- <עוגן פרט 9> | colspan="3" | : '''9. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/231 | תקנה 231/2012]]''' :: ((פורסמה [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 - מפרטים של תוספי מזון המפורטים בנספחים II ו-III לתקנה מס' 1333/2008), התשפ"ה-2025]]; פורסמה [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012) (מס' 2)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 - מפרטים של תוספי מזון המפורטים בנספחים I ו-II לתקנה מס' 1333/2008), התשפ"ה-2025]].)) |- | || || : (1) ניתן לעשות שימוש להדפסה על קליפת ביצים בדיו העומד במפרט לפי אחד מאלה: :: (א) Compendium of Food Additive Specifications; :: (ב) Food Chemical Codex (F.C.C.). |- <עוגן פרט 10> | colspan="3" | : '''10. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1332 | תקנה 1332/2008]]''' |- | || || : (1) כל עוד לא נקבעה רשימת הקהילה בסעיפים 1, 4 ו-7 לתקנה האמורה, במקום "רשימת הקהילה" יקראו "רשימת האינזימים שקבעה מדינה באיחוד האירופי בהתאם לתקנה זו". |- <עוגן פרט 11> | colspan="3" | : '''11. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1334 | תקנה 1334/2008]]''' :: ((פורסמה [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 - חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 - חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים בעלי תכונות טעם וריח לשימוש במזון ועל גבי מזון), התשפ"ה-2025]].)) |- | || || : (1) יראו חומרים שנכללים ברשימות חומרי הטעם והריח המאושרים על ידי הגופים שלהלן ועומדים בנספחים 3, 4 ו-5 לתקנה 1334/2008, כנכללים ב"רשימת הקהילה" האמורה בסעיף 10 לתקנה ובהגדרה "חומרי טעם וריח" לפי סעיף 3(2) לתקנה ויחולו לגביהם הוראות הסימון לפי התקנה האמורה: :: (1) FDA - Food and Drug Administration; :: (2) JECFA; :: (3) FEMA (Flavor and Extract Manufacturers Association). |- <עוגן פרט 12> | colspan="3" | : '''12. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2003/2065 | תקנה 2065/2003]]''' |- | || || : (1) יראו חומרים שנכללים ברשימות חומרי טעם וריח מעושן המאושרים על ידי הגופים שלהלן ועומדים בנספח 1 לתקנה 2065/2003, כנכללים ב"רשימת הקהילה" האמורה בנספח לתקנה 1321/2013 ובהגדרה "חומרי טעם וריח שמקורם בעשן" לפי סעיף 3 לתקנה 2065/2003, ויחולו לגביהם הוראות הסימון לפי תקנה 1169/2011: :: (1) FDA - Food and Drug Administration; :: (2) JECFA; :: (3) FEMA (Flavor and Extract Manufacturers Association). |- <עוגן פרט 13> | colspan="3" | : '''13. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2013/1321 | תקנה 1321/2013]]''' : ((פורסם [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 - רשימת האיחוד של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים), התשפ"ה-2025]].)) |- | || || : (1) יראו חומרים שנכללים ברשימות חומרי טעם וריח מעושן המאושרים על ידי הגופים שלהלן, ועומדים בנספח 1 לתקנה 2065/2003, כנכללים ב"רשימת הקהילה" האמורה בנספח לתקנה 1321/2013 ובהגדרה "חומרי טעם וריח שמקורם בעשן" לפי סעיף 3 לתקנה 2065/2003, ויחולו לגביהם הוראת הסימון לפי תקנה 1169/2011: :: (1) FDA - Food and Drug Administration; :: (2) JECFA; :: (3) FEMA (Flavor and Extract Manufacturers Association). |- <עוגן פרט 14> | colspan="3" | : '''14. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/32 | דירקטיבה ‎2009/32/EC]]''' |- | || || : (1) בסעיף 2, תת-סעיף 1, המילים "המדינות החברות יאשרו את" - לא ייקראו, ולפני "בתנאי השימוש" יקראו "יעמוד"; : (2) בסעיף 3, ברישה, במקום "המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהחומרים" יקראו "החומרים" ובמקום "עומדים" יקראו "יעמדו"; : (3) בסעיף 7 - :: (א) בתת-סעיף 1, במקום "המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שלא ניתן" יקראו "לא ניתן"; :: (ב) בתת-סעיף 4, במקום "עם זאת, כל מדינה חברה תבטיח שמכירת ממסים למיצוי בשטחה" יקראו "מכירת ממסים למיצוי". |- <עוגן פרט 15> | colspan="3" | : '''15. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/1935 | תקנה 1935/2004]]''' |- | : (1) התקנה תחול רק לעניין אלה: :: (א) יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי; :: (ב) יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 321א לחוק זה]]; :: (ג) משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב). | : (1) סעיף 9 - לא יחול. | : (1) סימון סמל לפי התקנה יכול שיהיה בשפה העברית או בשפה שהיצרן סימן. |- <עוגן פרט 16> | colspan="3" | : '''16. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/10 | תקנה 10/2011]]''' : ((פורסם [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון), התשפ״ו–2025]].)) |- | : (1) התקנה תחול רק לעניין אלה: :: (א) יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי; :: (ב) יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 321א לחוק זה]]; :: (ג) משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב). | || |- <עוגן פרט 17> | colspan="3" | : '''17. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/450 | תקנה 450/2009]]''' |- | : (1) התקנה תחול רק לעניין אלה: :: (א) יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי; :: (ב) יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 321א לחוק זה]]; :: (ג) משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב). | || : (1) סימון סמל לפי התקנה יכול שיהיה בשפה העברית או בשפה שהיצרן סימן. |- <עוגן פרט 18> | colspan="3" | : '''18. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1984/500 | דירקטיבה ‎84/500/EEC]]''' |- | : (1) הדירקטיבה תחול רק לעניין אלה: :: (א) יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי; :: (ב) יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 321א לחוק זה]]; :: (ג) משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב). | || |- <עוגן פרט 19> | colspan="3" | : '''19. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2007/42 | דירקטיבה ‎2007/42/EC]]''' |- | : (1) הדירקטיבה תחול רק לעניין אלה: :: (א) יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי; :: (ב) יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 321א לחוק זה]]; :: (ג) משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב). | || |- <עוגן פרט 20> | colspan="3" | : '''20. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/1895 | תקנה 1895/2005]]''' |- | : (1) התקנה תחול רק לעניין אלה: :: (א) יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי; :: (ב) יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 321א לחוק זה]]; :: (ג) משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב). | || |- <עוגן פרט 21> | colspan="3" | : '''21. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/11 | דירקטיבה ‎93/11/EEC]]''' |- | : (1) הדירקטיבה תחול רק לעניין אלה: :: (א) יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי; :: (ב) יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 321א לחוק זה]]; :: (ג) משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב). | || |- <עוגן פרט 22> | colspan="3" | : '''22. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/52 | תקנה 2016/52]]''' |- | || || |- <עוגן פרט 23> | colspan="3" | : '''23.''' (((החל מיום 1.1.2030):)) '''[[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/2158 | תקנה 2017/2158]]''' |- | || || |- <עוגן פרט 24> | colspan="3" | : '''24. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/54 | דירקטיבה ‎2009/54/EC]]''' |- | || || : (1) סעיף 15 לא יחול. |- <עוגן פרט 25> | colspan="3" | : '''25. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2003/40 | דירקטיבה ‎2003/40/EC]]''' |- | : (1) בסעיף 5, בתת-סעיף 1, ברישה, אחרי "המוסמכות" יקראו "ולעניין יצרן בישראל - לרשויות המוסמכות בישראל". || || |- <עוגן פרט 26> | colspan="3" | : '''26. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/115 | תקנה 115/2010]]''' |- | || || |- <עוגן פרט 27> | colspan="3" | : '''27. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1999/2 | דירקטיבה ‎1999/2/EC]]''' |- | : (1) הוראות הדירקטיבה לא יחולו על הקרנה שבוצעה לשם עמידה בהוראות או בתנאים לפי [[חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956]]. | || : (1) הרשימה שלפי סעיף 4 לדירקטיבה - תחול; : (2) הרשימה שלפי סעיף 7, תת-סעיף 4 לדירקטיבה - תחול; : (3) בסעיף 8 לדירקטיבה, בתת-סעיף 1, ברישה, אחרי "לסעיף 7" יקראו "ועל מיתקן הקרנה שקיבל אישור לכך ממנהל שירות המזון"; : (4) הרשימה שלפי סעיף 9(2) לדירקטיבה - תחול. |- <עוגן פרט 28> | colspan="3" | : '''28. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1999/3 | דירקטיבה ‎1999/3/EC]]''' |- | || || |- <עוגן פרט 29> | colspan="3" | : '''29. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1924/2014-12-13 | תקנה 1924/2006]]''' |- | : (1) הוראות התקנה לא יחולו על תרכובות מזון לתינוקות ותרכובת מזון לפעוטות, ולא יחולו על מזון ייעודי; לעניין זה לא יראו מזון כמזון ייעודי רק משום שהוא מסומן "ללא גלוטן"; : (2) הוראות התקנה לעניין מסרים בריאותיים כהגדרתם בתקנה, יחולו על תוספי תזונה ועל מזון שאין חובה לסמנו בסמל מזון אדום, בלבד; : (3) (((הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):)) הוראות התקנה לא יחולו על בשר מעובד ועל דגים מיובאים. | : (1) סעיף 4, למעט תת-סעיף 3, וסעיפים 15 עד 20 ו-28 - לא יחולו; : (2) יחידות המשקל בקילוג'אול לא ייקראו. | : (1) בסעיף 7, במקום "לסעיף 8 להוראה ‎2002/46/EC" יקראו בהתאם להוראות הסימון התזונתי שבסעיף 29(1)(א) שבתקנה 1169/2011"; : (2) לעניין משקאות אלכוהוליים, בכל מקום, במקום "1.2%" יקראו "2%". |- <עוגן פרט 30> | colspan="3" | : '''30. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/432 | תקנה 432/2012]]''' :: ((פורסם [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 - רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון), התשפ"ה-2025]]; פורסמה [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 - רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון), התשפ"ו-2025]].)) |- | : (1) הוראות התקנה לא יחולו על תרכובות מזון לתינוקות ותרכובת מזון לפעוטות, ולא יחולו על מזון ייעודי; לעניין זה לא יראו מזון כמזון ייעודי רק משום שהוא מסומן "ללא גלוטן"; : (2) הוראות התקנה יחולו על תוספי תזונה ועל מזון שאין חובה לסמנו בסמל מזון אדום, בלבד; : (3) (((הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):)) הוראות התקנה לא יחולו על בשר מעובד ועל דגים מיובאים. | || |- <עוגן פרט 31> | colspan="3" | : '''31. [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/983 | תקנה 983/2009]], [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1024 | תקנה 1024/2009]], [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/957 | תקנה 957/2010]], [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1228 | תקנה 1228/2014]], [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/1048 | תקנה 1048/2012]], [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/440 | תקנה 440/2011]], [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/665 | תקנה 665/2011]], [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1160 | תקנה 1160/2011]], [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/384 | תקנה 384/2010]], [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1226 | תקנה 1226/2014]], [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1135 | תקנה 1135/2014]], [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/1389 | תקנה 2016/1389]], [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/648 | תקנה 2023/648]] [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dec/2009/980 | והחלטה 2009/980]]''' |- | : (1) הוראות התקנה או ההחלטה לא יחולו על תרכובות מזון לתינוקות ותרכובת מזון לפעוטות, ולא יחולו על מזון ייעודי; לעניין זה לא יראו מזון כמזון ייעודי רק משום שהוא מסומן "ללא גלוטן"; : (2) הוראות התקנה או ההחלטה יחולו על תוספי תזונה ועל מזון שאין חובה לסמנו בסמל מזון אדום, בלבד; : (3) (((הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):)) הוראות התקנה לא יחולו על בשר מעובד ועל דגים מיובאים. | || |} == תוספת שנייה ב' (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיפים 3א]] [[ו-4א]] לעניין הפרות לפי [[סעיף 262(1א)]]))) ==== === הוראות מאומצות שניתן להטיל בשל הפרתן עיצום כספי === === חלק א': הגדרות __NOTOC__ === : [[בתוספת זו]] - :- "מזון מורכב" - מזון המורכב משני רכיבים או יותר; :- "תקנה 2023/915", "תקנה 2073/2005", "תקנה 1169/2011", "תקנה 828/2014", "תקנה 1925/2006", "תקנה 1332/2008", "תקנה 1334/2008", "דירקטיבה ‎2009/32/EC", "תקנה 1935/2004", "תקנה 10/2011", "תקנה 450/2009", "דירקטיבה ‎84/500/EEC", "דירקטיבה ‎2007/42/EC", "תקנה 1895/2005", "דירקטיבה ‎93/11/EEC", "תקנה 2016/52", "תקנה 2017/2158", "דירקטיבה ‎2009/54/EC", "דירקטיבה ‎2003/40/EC", "תקנה 115/2010", "דירקטיבה ‎1999/2/EC", ו"דירקטיבה ‎1999/3/EC" - כהגדרתן [[בתוספת השנייה א']]; :- "תקנה 396/2005" - כהגדרתה [[בתוספת השנייה א']], לרבות תקנה 2018/73 כהגדרתה [[בתוספת האמורה]]; :- "תקנה 1333/2008" - כהגדרתה [[בתוספת השנייה א']], לרבות תקנה 231/2012 כהגדרתה [[בתוספת האמורה]]; :- "תקנה 2065/2003" - כהגדרתה [[בתוספת השנייה א']], לרבות תקנה 1321/2013 כהגדרתה [[בתוספת האמורה]]; :- "תקנה 1924/2006" - כהגדרתה [[בתוספת השנייה א']]((,)) לרבות תקנה 432/2012, תקנה 983/2009, תקנה 1024/2009, תקנה 957/2010, תקנה 1228/2014, תקנה 1048/2012, תקנה 440/2011, תקנה 665/2011, תקנה 1160/2011, תקנה 384/2010, תקנה 1226/2014, תקנה 1135/2014, תקנה 2016/1389, תקנה 2023/648 והחלטה 2009/980, כהגדרתן [[בתוספת האמורה]]. === חלק ב': הפרות של הוראות מאומצות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי __NOTOC__ === : {| width="100%" ! {{מוקטן|טור א'}} !! width="100px" | {{מוקטן|טור ב'}} |- <עוגן פרט 1> | : (1) מייצר, מייבא או מוכר מזון המפורט בנספח I לתקנה 2023/915, המכיל מזהם מסוג מסוים כמפורט באותו נספח, ברמה העולה על הרמה המרבית הקבועה בנספח האמור, בהתחשב במפורט בתתי–סעיפים 3 ו-4 לסעיף 2 לתקנה האמורה, בניגוד להוראות סעיף 2, תת-סעיף 1 רישה לתקנה האמורה כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 2> | : (2) מייצר, מייבא או מוכר מזון שהוא מיובש, מדולל, מעובד או מורכב, המכיל רכיב מזון המפורט בנספח I לתקנה 2023/915, והמכיל מזהם ברמה העולה על הרמה המרבית המותרת בהתחשב במפורט בתת-סעיף 2 לסעיף 3 לתקנה האמורה, בניגוד להוראות סעיף 2, תת-סעיף 1 לתקנה האמורה כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 3> | : (3) מבצע פעילות כמפורט [[בפסקאות (1) עד (3) של ההגדרה "ייצור" שבסעיף 2 לחוק זה]], תוך שימוש בחומר גלם או ברכיב מזון המכיל מזהם מסוג מסוים כמפורט בנספח I לתקנה 2023/915, ברמה העולה על הרמה המרבית הקבועה בנספח האמור, בהתחשב במפורט בתתי–סעיפים 3 ו-4 לסעיף 2 לתקנה האמורה, בניגוד להוראות סעיף 2, תת-סעיף 1 לתקנה האמורה כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן |- <עוגן פרט 4> | : (4) מערבב מזון העומד ברמה המרבית המותרת הקבועה בנספח I לתקנה 2023/915 לעניין מזהם, עם מזון המכיל מזהם ברמה העולה על הרמה המרבית הקבועה בנספח האמור, בניגוד להוראות סעיף 2, תת-סעיף 2, לתקנה האמורה כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 5> | : (5) מערבב מזון שמיועד למיון או לטיפול פיזי אחר להפחתת רמות הזיהום שבו, עם מזון המשווק לצרכן הסופי או עם מזון המיועד לשימוש כרכיב במזון, בניגוד להוראות סעיף 5, תת-סעיף 3, לתקנה 2023/915 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 6> | : (6) מייצר, מייבא או מוכר מזון שאינו עומד בקריטריונים המיקרוביולוגיים לעניין בטיחות מזון הקבועים בפרק 1 לנספח I לתקנה 2073/2005, בניגוד להוראות סעיף 3, תת-סעיף 1, לאותה תקנה כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 7> | : (7) משתמש לצורכי ייצור מזון באצוות מזון שנבדק ונמצא כי אינו עומד בקריטריונים של בטיחות המזון שנקבעו בפרק 1 לנספח I לתקנה 2073/2005, בלי היתר מהרשות המוסמכת או שלא בהתאם לתנאיו, והכול בניגוד להוראות סעיף 7, תת-סעיף 2, לתקנה האמורה כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן |- <עוגן פרט 8> | : (8) מייצר, מייבא או מוכר מזון המפורט בנספח I לתקנה 396/2005, המכיל שארית חומר הדברה או כספית ברמה העולה על הרמה הקבועה לגביו בנספח II לאותה תקנה, בנספח III לאותה תקנה, בנספח V לאותה תקנה או על הערך הקבוע בסעיף 18, תת-סעיף 1(ב), לאותה תקנה, לפי העניין, והכול בניגוד להוראות סעיף 18, תת-סעיף 1, לתקנה האמורה כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 9> | : (9) מעבד או מערבב מזון המפורט בנספח I לתקנה 396/2005 שאינו עומד בהוראות סעיפים 18, תת-סעיף 1, או 20 לתקנה האמורה, עם מזון מאותו סוג או מסוג אחר, בניגוד להוראות סעיף 19 לאותה תקנה כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 10> | : (10) מייצר, מייבא או מוכר מזון שהוא מעובד או מורכב, שהרמה המרבית המותרת של שארית חומר הדברה או כספית לגביו אינה קבועה בנספח II או בנספח III לתקנה 396/2005, המכיל שארית חומר הדברה או כספית ברמה העולה על הרמה המרבית המותרת לגביו כפי שחושבה לפי הוראות סעיף 20, תת-סעיף 1, לתקנה האמורה כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 11> | : (11) מייצר, מייבא או מוכר מזון, שמוסר לגביו מידע, או מסמן, או מוסר מידע מטעה בנושא מהנושאים המפורטים בתקנה 1169/2011, בניגוד להוראות תקנה 1169/2011 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 12> | : (12) מייצר, מייבא או מוכר מזון שלא מוסר מידע שחובה עליו למוסרו בפרטים, בניגוד להוראות הקבועות בתקנה 1169/2011 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 13> | : (13) מייצר מייבא או מוכר מזון שמוסר מידע על העדר גלוטן במזון, בניגוד להוראות הקבועות בתקנה 828/2014 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 14> | : (14) מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל ויטמין, מינרל או חומר אחר, שנעשה בו שימוש במזון, בניגוד לתקנה 1925/2006 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 15> | : (15) מייצר, מייבא או מוכר מזון, המסמן, המציג או המפרסם ויטמין, מינרל או חומר אחר, בניגוד לתקנה 1925/2006 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 16> | : (16) מייצר, מייבא או מוכר תוסף מזון או מזון הכולל תוסף מזון, אם השימוש בתוסף המזון הוא בניגוד להוראות תקנה 1333/2008 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 17> | : (17) מייצר, מייבא או מוכר תוסף מזון שסימן תוסף מזון בניגוד להוראות תקנה 1333/2008 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 18> | : (18) מייצר, מייבא או מוכר אנזים מזון או כל מזון שבו נעשה שימוש באנזים מזון, אם השימוש באנזים המזון הוא בניגוד להוראות תקנה 1332/2008 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 19> | : (19) מייצר, מייבא או מוכר אנזים מזון שסימן אנזים מזון בניגוד להוראות תקנה 1332/2008 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 20> | : (20) מייצר, מייבא או מוכר חומר טעם וריח או כל מזון שיש בו חומר טעם וריח או מרכיבי מזון בעלי תכונות טעם וריח לשימוש במזון ועל גבי המזון, אם השימוש בחומר הטעם והריח הוא בניגוד להוראות תקנה 1334/2008 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 21> | : (21) מייצר, מייבא או מוכר חומר טעם וריח שסימן חומר טעם וריח בניגוד להוראות תקנה 1334/2008 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 22> | : (22) מייצר, מייבא או מוכר חומרי טעם וריח מעושן או כל מזון המכיל או שיש עליו חומרי טעם וריח מעושן אם חומרי הטעם והריח המעושן אינם מוצר עיקרי מורשה לפי הוראות תקנה 2065/2003 או שאינם מקיימים את תנאי השימוש הקבועים בתקנה 2065/2003 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 23> | : (23) מייצר, מייבא או מוכר מזון שנעשה בו שימוש בממס שאינו כמפורט בנספח הממיסים שבדירקטיבה ‎2009/32/EC כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 24> | : (24) מייצר, מייבא או מוכר מזון המכיל שארית ממס ברמה העולה על מסגרת גבולות השאריות המרביות המפורטות בנספח לדירקטיבה ‎2009/32/EC כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 25> | : (25) מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 1935/2004 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 26> | : (26) מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 10/2011 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 27> | : (27) מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 450/2009 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 28> | : (28) מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות דירקטיבה ‎84/500/EEC כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 29> | : (29) מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות דירקטיבה ‎2007/42/EC כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 30> | : (30) מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 1895/2005 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 31> | : (31) מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות דירקטיבה ‎93/11/EEC כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 32> | : (32) מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל רדיונוקלאידים, בניגוד להוראות תקנה 2016/52 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 33> | : (33) (((החל מיום 1.1.2032):)) מייצר, מייבא או מוכר מזון שלא נקט אמצעים סבירים לצמצום רמות אקרילאמיד במזון כדי לעמוד ברמות הקבועות לאקרילאמיד במזון, בניגוד להוראות תקנה 2017/2158 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 34> | : (34) מייבא או מוכר מים מינרליים טבעיים או מי מעיין, שעברו טיפול או שיש בהם או במקום הנביעה שלהם מזהמים או גורמים מזיקים, בניגוד להוראות דירקטיבה ‎2009/54/EC כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 35> | : (35) מייבא או מוכר מים מינרליים טבעיים או מי מעיין שסימן אותם או ארז אותם, בניגוד להוראות דירקטיבה ‎2009/54/EC כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 36> | : (36) מייבא או מוכר מים מינרליים טבעיים או מי מעיין שלא בהתאם לרכיבים ולשיעורים המרביים שלהם, או שלא בהתאם לתנאים לטיפול באוויר מועשר באוזון, או שסימן אותם, בניגוד להוראות דירקטיבה ‎2003/40/EC כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 37> | : (37) מייבא או מוכר מים מינרליים טבעיים או מי מעיין שטופלו להסרת פלואוריד או שסומנו בניגוד להוראות תקנה 115/2010 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 38> | : (38) מייצר, מייבא או מוכר מזון שטופל בקרינה מייננת בניגוד להוראות דירקטיבה ‎1999/2/EC כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 39> | : (39) מייצר, מייבא או מוכר מזון שטופל בקרינה מייננת בניגוד להוראות דירקטיבה ‎1999/3/EC כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]; || יצרן, יבואן או משווק |- <עוגן פרט 40> | : (40) מייצר, מייבא או מוכר מזון העושה שימוש במסרים תזונתיים או בריאותיים בסימון, תצוגה או פרסום של מזון, בניגוד להוראות תקנה 1924/2006 כפי שאומצה [[בתוספת השנייה א']]. || יצרן, יבואן או משווק |} == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיף 77]]))) ==== === התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל === : אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי [[חוק זה|סעיף 76 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]] (להלן - החוק), מתחייב בזה כי - : (1) הפרטים שמסרתי בהצהרה נכונים, והיא חלה לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון הרגיל המסוים שבהצהרה; : (2) כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישות חקיקת המזון, החלות בישראל על המזון בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות [[סעיף 90 לחוק]]; : (3) קיבלתי מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון (Recall) או על הוראה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal); : (4) יש/אין {{מוקטן|(*מחק את המיותר)}} בידי אחד מבין המסמכים המפורטים [[בסעיף 97 לחוק]]. @ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|מספר יבואן רשום}} | {{טקסט תחתי|....................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|..............................|חתימה וחותמת היבואן}} }} == תוספת שלישית א' (תיקון: תשפ"ב) == ==== ((([[סעיף 79ד(1)]]))) ==== === התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי === @ (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי [[חוק זה|סעיף 79ג לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]] (להלן - החוק), מתחייב בזה כי - : (1) הפרטים שמסרתי בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי והמסמכים המצורפים להצהרה נכונים, והם חלים לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון המסוים שבהצהרה; : (2) אחד מאלה (* יש לסמן, לפי העניין): :::: {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|הגורם המצהיר}} | {{מוקטן|תוכן ההצהרה}} }} :: □ (()) (א) (()) {{טורים שווים | יבואן נאות שצירף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי מסמך כאמור [[בסעיף 79ד(2א)]] | בכל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות [[סעיף 90 לחוק]], יהיה המזון כאמור משווק באיחוד האירופי כדין; }} :: □ (()) (ב) (()) {{טורים שווים | יבואן נאות שצירף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי מסמך כאמור [[בסעיף 79ד(2ב)]] | בכל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות [[סעיף 90 לחוק]], יהיה המזון מיוצר במדינה באיחוד האירופי ויעמוד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי; }} : (3) (((נמחקה);)) : (4) אני אבצע את הפעולות הנדרשות מיבואן המייבא מזון במסלול האירופי כמפורט [[בסעיף 54א(ב) לחוק]]; : (5) קיבלתי מיצרן המזון או מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון (Recall) או על הוראה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal). @ : {{טורים שווים ממורכז | מספר רישום יבואן נאות .............................. | תאריך ..............................}} @ : {{טורים שווים ממורכז | | ............................................. {{ש}} חתימה וחותמת היבואן}} == תוספת שלישית ב' (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) == ==== ((([[סעיף 84(ב1)(5)]]))) (תיקון: תשפ"ג-2) ==== === מסמכים ופרטים נוספים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון המיובא במסלול האירופי (תיקון: תשפ"ג-2) === @ (1) : חשבון מכר (Invoice); @ (2) : רשימת מטען (Packing list); @ (3) : שטר מטען (Bill of Lading); @ (4) (תיקון: תשפ"ד-3) : מפרט (Specification), כמשמעותו [[בסעיף 96(ה)]], של יצרן המזון או תוצאות בדיקה, אם נעשתה בדיקה לפי הוראות [[סעיף 96(א)]], בעבור כל מזון מסוים שבמשלוח, המעידים כי המזון תואם לדרישות לפי חקיקת המזון; @ (5) : לגבי מזון שנדרש להובילו בטמפרטורה מוגדרת או מבוקרת - גרף הטמפרטורה בהובלה; @ (6) (תיקון: תשפ"ד-3) : לגבי מוצרי חלב - תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate); @ (7) : לגבי דבש ומוצריו - תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate); @ (8) (תיקון: תשפ"ד-3) : לגבי מוצרי בשר בהמות המכילים ג'לטין או קולגן - תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate); @ (9) : לגבי פטריות או תערובותיהן כולל מוצרים שבהם פטרייה היא רכיב עיקרי - נדרש לציין במפרט את השם המדעי של הפטרייה שבמזון; @ (10) : לגבי מיקרואורגניזמים לשימוש בתעשיית המזון או כמוצר מוגמר - השם המדעי המלא של המיקרואורגניזמים; @ (11) (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : לגבי שימורי מזון בעלי חומציות נמוכה 4.5 < PH - כל אלה: : (א) תעודה על טיפול עיבוד תרמי (Certificate of Thermal Treatment of Low Acid Canned Food), למעט לעניין יבואן נאות המייבא שימורי מזון שיוצרו במדינה באיחוד האירופי; : (ב) (((נמחקה);)) : (ג) תעודה המעידה על תוצאות בדיקת סטריליות מסחרית או תעודת בדיקת כושר השתמרות. == תוספת רביעית == ==== ((([[סעיף 96(ב)(3)]]))) (תיקון: תשפ"ד-3) ==== === מוצר שניתן לשמור לגביו מפרט === @ : סוכר @ : פולי קפה ירוק @ : פולי סויה @ : חיטה == תוספת חמישית == ==== ((([[סעיף 129]], [[סעיפים 256(ב)(34)]] [[ו־262(31)]]))) ==== === פרטי סימון שיש חובה לבדקם === @ 1. : שם היצרן, היבואן או המשווק מן האזור, לפי העניין. @ 2. : תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש. @ 3. : אזהרות לעניין חנק, ככל שהן נדרשות. == תוספת חמישית א' (תיקון: תשפ"ג-2) == ==== ((([[סעיף 132(א)]], לעניין הפרות של [[סעיף 4א]] לפי [[סעיף 262(1א)]]))) ==== === הפרות המנויות [[בחלק ב' לתוספת שנייה ב']], המוחרגות מהחזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק === @ 1. : הפרה כאמור [[תוספת 2ב חלק ב פרט 5|בפרט 5]]. @ 2. : הפרה כאמור [[תוספת 2ב חלק ב פרט 9|בפרט 9]]. == תוספת שישית == ==== ((([[סעיף 138]] לעניין עבירה לפי [[סעיף 256(ב)(35)]] והפרה לפי [[סעיף 262(33)]]))) ==== === רשימת תקנות הקובעות תנאים בדבר מכירת מזון === @ 1. : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס"ו-2006]]. == תוספת שביעית == ==== ((([[סעיף 145]], לעניין עבירה לפי [[סעיף 256(ב)(39)]] והפרה לפי [[סעיף 262(37)]]))) ==== === רשימת תקנות החלות על משווק מן האזור === == תוספת שביעית א' (תיקון: תשפ"ג-2) == ==== ((([[סעיף 262(4)]]))) ==== === תקנות לפי [[חוק רישוי עסקים]] שניתן להטיל עיצום כספי בשל הפרתן === == תוספת שמינית == ==== ((([[סעיף 171]]))) ==== === תעודת בדיקה === @ : תיאור הדוגמה הנבדקת: ........................................................ : אני הח"מ מאשר בזה שבדקתי את הדוגמה המתוארת לעיל והריני מצהיר כי תוצאת בדיקתי היא כדלקמן: ................................................. : ולראיה באתי על החתום היום ............... בחודש .................... שנה .................... : שם וחתימת עובד המעבדה ............................. == תוספת תשיעית == ==== ((([[סעיף 263]]))) ==== === הוראות סימון === @ 1. : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס"ו-2006]]. @ 2. (תיקון: תשפ"ד-3) : (((ימחק ביום 1.1.2028):)) [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ"ו-1996]]. == תוספת עשירית == ==== ((([[סעיף 314]]))) ==== === אגרות === @ (1) (תיקון: תשפ"ג-2) : בעד הגשת בקשה לרישיון או לחידושו, במועדים המפורטים להלן, תשולם אגרה בסכום בשקלים חדשים כמפורט להלן: : (((הסכומים מתואמים לשנת 2016; הסכומים בסוגריים מעודכנים לשנת 2026))) : {| ! width="250px;" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הרישיון !! width="150px;" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} הגשת בקשה לקבלת רישיון חדש !! width="150px;" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} הגשת בקשה לחידוש רישיון, 90 ימים לפחות לפני יום פקיעתו, בעד כל שנה !! width="150px;" | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} הגשת בקשה{{ש}}לחידוש רישיון{{ש}}שהוגשה לאחר{{ש}}המועד שבטור ג',{{ש}}בעד כל שנה |- | : 1. רישיון אחסנה || 780 (((1,047))) || 390 (((523))) || 448 (((601))) |- | : 2. רישיון הובלה || 275 (((369))) || 275 (((369))) || 316 (((424))) |- | : 3. רישיון ייצור לטחנת קמח || 930 (((1,248))) || 465 (((624))) || 535 (((718))) |- | : 4. רישיון ייצור ליצרן שאינו טחנת קמח - || || || |- | :: (א) המעסיק עד 10 עובדים || 550 (((738 || 275 (((369))) || 316 (((424))) |- | :: (ב) המעסיק 11 עד 50 עובדים || 780 (((1,047))) || 390 (((523))) || 448 (((601))) |- | :: (ג) המעסיק למעלה מ־50 עובדים || 930 (((1,248))) || 465 (((624))) || 535 (((718))) |} @ (2) (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) : בעד הגשת בקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו או בקשה לתעודת רישום יבואן נאות או לחידוש הרישום תשולם אגרה בסך 250 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 515 ש"ח))) בעד כל שנה שלגביה ניתנו האישור או התעודה. @ (3) : בעד מסירת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 336 ש"ח))). @ (3א) (תיקון: ק"ת תשע"ו-2) : בעד הגשת בקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא או לחידושו תשולם אגרה בסך של 384 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 515 ש"ח))) בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור. @ (3ב) (תיקון: תשפ"ב) : בעד מסירת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 515 ש"ח))). @ (4) (תיקון: ק"ת תשע"ו-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2) : בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון, על כל סוגי המזון שבו, לרבות מזון המיובא במסלול האירופי, תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח, כמפורט להלן: : (א) לגבי מזון רגיל - סך של 384 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 515 ש"ח))) לכלל קבוצות המזון הרגיל שבמשלוח; : (ב) לגבי מזון רגיש - סך של 384 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 515 ש"ח))) לכל קבוצת מזון רגיש שבמשלוח, לרבות שימורי בשר ודגים, ולמעט מוצר בשר כהגדרתו [[בפרק ח']] וביצים שלא עברו טיפול טרמי, לפי קבוצות המזון כמפורט להלן: :: (1) מוצרי חלב ומקביליהם (analoguse), למעט מוצרים כאמור המשויכים לקבוצת שומנים ושמנים ותחליבי שומן; :: (2) שומנים ושמנים ותחליבי שומן; :: (3) קרחונים, כולל שרבט וסורבט; :: (4) פירות וירקות (כולל פטריות, שורשים ופקעות, קטניות ואלוורה), עשבי-ים, אגוזים וזרעים לרבות קטניות ולמעט פולי סויה ודגנים; :: (5) ממתקים; :: (6) דגנים ומוצריהם המיוצרים מגרעיני דגנים, משורשים ופקעות ומקטניות, למעט מוצרי מאפה שבקבוצת מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים; :: (7) מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים; :: (8) שימורי בשר ומוצריו; :: (9) שימורי דגים ושימורי מוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמיים (קיפודי ים, מלפפוני ים וכו'); :: (10) ביצים שעברו טיפול טרמי ומוצרי ביצים; :: (11) ממתיקים כולל דבש; :: (12) מלח, תבלינים, מרקים, רטבים, סלטים, מוצרים על בסיס חלבון (כולל מוצרי חלבון ופולי סויה); :: (13) מזון ייעודי ותוספי תזונה; :: (14) משקאות, למעט מוצרי חלב; :: (15) חטיפים מוכנים לאכילה; :: (16) תוספי מזון וחומרים מסייעי ייצור; :: (17) מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור. @ (4א) (תיקון: ק"ת תשע"ו-2) : בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור לחלק ממשלוח המזון שמבקשים לשחרר תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח שאותן מבקשים לשחרר, כמפורט [[בפסקאות (א) ו-(ב) שבפרט (4)]]. @ (5) (תיקון: תשפ"ג-2) : בעד הגשת בקשה לקבלת תעודה או אישור בנוגע לייצוא מזון, תשולם אגרה בסך 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 201 ש"ח))). == תוספת אחת עשרה (תיקון: תשפ"ב) == ==== ((([[סעיפים 41]] [[ו-52]]))) ==== === מזון המחייב אישור ייצור נאות === @ (1) : מזון חדש; @ (2) (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) : מזון ייעודי, ולעניין זה לא יראו מזון כמזון ייעודי רק משום שהוא מסומן "ללא גלוטן"; @ (3) : מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור; @ (4) : תוסף תזונה; @ (5) (תיקון: תשפ"ג-2) : (((נמחק).)) == תוספת שתים עשרה (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2) == ==== ((([[סעיף 54א(א)]]))) (תיקון: תשפ"ג-2) ==== === מזון שלא ניתן לייבא במסלול האירופי (תיקון: תשפ"ג-2) === @ (1) (תיקון: תשפ"ד-3) : מזון ייעודי, ולעניין זה לא יראו מזון כמזון ייעודי רק משום שהוא מסומן "ללא גלוטן"; @ (2) : תוסף תזונה; @ (3) : מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור; @ (4) (תיקון: תשפ"ג-2) : בשר ומוצריו למעט שימורי בשר ושימורי מוצרי בשר; @ (5) (תיקון: תשפ"ג-2) : דגים ומוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמים ולמעט שימורי דגים ושימורי מוצרי דגים; @ (6) : ביצים ומוצרי ביצים; @ (7) : משקאות משכרים; @ (8) : מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר; @ (9) : עלי צמח הגת. == תוספת שלוש עשרה (תיקון: תשפ"ד-3) == ==== ((([[סעיף 321א]]))) ==== === תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל שלא יחולו בתקופת הוראת השעה === === חלק א': תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל בעניין הוראות סימון __NOTOC__ === @ (1) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935]]; @ (2) : [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים), התשע"ט-2018]]; @ (3) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ"ו-1996]]; @ (4) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), התשל"ח-1978]]; @ (5) : ההנחיה המפורטת [[=צו הגנה|בפרט 57 בתוספת לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש"ף-2020]], כנוסחו ערב פרסומו של [[25:4758414|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 10 והוראת שעה), התשפ"ד-2024]], למעט [[פרט 57 בתוספת לצו הגנה|סעיפים 1 עד 3 לאותה הנחיה]]. === חלק ב': תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל בעניינים שמוסדרים בהוראות מאומצות שאינן הוראות סימון __NOTOC__ === @ (1) : [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה), התשנ"א-1991]], למעט לעניין פירות טריים וירקות טריים; @ (2) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ"ג-1983]]; @ (3) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), התשל"ט-1979]]; @ (4) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), התשנ"ו-1996]]; @ (5) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ"ה-1985]]; @ (6) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (צבעים במזון), התשמ"ד-1984]]; @ (7) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001]], למעט הוראות סימון בתקנות אלה; @ (8) : [[תקנות בריאות העם (מים מינרליים ומי מעיין), התשמ"ז-1986]], ולעניין יצרן - למעט [[-|תקנה 2(א)]], [[-|3]] [[-|ו-8 לתקנות אלה]]; @ (9) : הנחיות והוראות נוהל המפורטות [[+#תוספת $|בפרטים 1 עד 3]], [[+#תוספת $|32]], [[+#תוספת $|48 עד 55]] [[ו-61 בתוספת לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש"ף-2020]], כנוסחו ערב פרסומו של [[25:4758414|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 10 והוראת שעה), התשפ"ד-2024]]. === חלק ג': תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל בעניינים אחרים __NOTOC__ === @ (1) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (חומרי אריזה), התשל"ז-1977]]; @ (2) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור אריזה), התשל"ט-1979]]; @ (3) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם), התשע"ד-2014]], למעט לעניין יצרן; @ (4) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ"ג-1992]]; @ (5) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), התשל"ט-1979]]; @ (6) : [[תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צורכי מזון), 1935]]; @ (7) : [[תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), התשל"ח-1978]]; @ (8) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס"ו-2006]]; @ (9) : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (אריזת מזון המכילה חפץ), התשנ"ה-1995]]; @ (10) : ההנחיות והוראות נוהל המפורטות בפרטים שלהלן [[בתוספת לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש"ף-2020]], כנוסחו ערב פרסומו של [[25:4758414|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 10 והוראת שעה), התשפ"ד-2024]]: : (א) [[$ תוספת לצו הגנה|פרט 31]], למעט סעיף 10.5 עד 10.7 להנחיה המובאת בו ובכפוף להוראות [[סימן ו' לפרק ד' לחוק]]; : (ב) [[$ תוספת לצו הגנה|פרטים 21 עד 26]], [[$ תוספת לצו הגנה|28]], [[$ תוספת לצו הגנה|30]], [[$ תוספת לצו הגנה|33]], [[$ תוספת לצו הגנה|34]], [[$ תוספת לצו הגנה|40]], [[$ תוספת לצו הגנה|41]], [[$ תוספת לצו הגנה|56 עד 60]] [[$ תוספת לצו הגנה|ו-67]]; : (ג) למעט לעניין יצרן - [[$ תוספת לצו הגנה|פרט 42]]. <פרסום> נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י"א באב התשמ"ג (21 ביולי 1983). <חתימה> משה נסים שר המשפטים 4qdzkwphnel0j36gglvuu704r45t48d 0 344530 3018553 2997247 2026-06-02T19:19:30Z Dovi 1 3018553 wikitext text/x-wiki __NOTOC__{{עוגן|ראש}}{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {| width=80% border=5 cellpadding=2 align=center |colspan=60 bgcolor="yellow" align=center|{{ג|'''נְבִיאִים עַל־פִּי הַמָּסֹרָה'''}} |- align=center |width=20% colspan=12|'''נביאים ראשונים:''' |width=20% colspan=12|'''[[#ספר יהושע|יהושע]]''' |width=20% colspan=12|'''[[#ספר שופטים|שופטים]]''' |width=20% colspan=12|'''[[#ספר שמואל|שמואל]]''' |width=20% colspan=12|'''[[#ספר מלכים|מלכים]]''' |- align=center |width=20% colspan=12|'''נביאים אחרונים:''' |width=20% colspan=12|'''[[#ספר ישעיהו|ישעיהו]]''' |width=20% colspan=12|'''[[#ספר ירמיהו|ירמיהו]]''' |width=20% colspan=12|'''[[#ספר יחזקאל|יחזקאל]]''' |width=20% colspan=12|'''[[#ספר תרי עשר|תרי עשר]]''' |- align=center |colspan=60|'''[[#ספר תרי עשר|תרי עשר]]:''' [[#נבואת הושע|הושע]] · [[#נבואת יואל|יואל]] · [[#נבואת עמוס|עמוס]] · [[#נבואת עֹבדיה|עֹבדיה]] · [[#נבואת יונה|יונה]] · [[#נבואת מיכה|מיכה]]<br>[[#נבואת נחום|נחום]] · [[#נבואת חבקוק|חבקוק]] · [[#נבואת צפניה|צפניה]] · [[#נבואת חגי|חגי]] · [[#נבואת זכריה|זכריה]] · [[#נבואת מלאכי|מלאכי]] |- align=center |bgcolor="aqua" colspan=60|'''{{קו תחתי|צורת השיר בספרי הנביאים}}'''{{קק|{{הערה|להסבר מלא ומפורט על צורת השיר בספרי הנביאים במהדורתנו, ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|"פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא", סעיף 5 (צורת השיר בכ"א הספרים)]]. וראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רשימת הדפים לצורת השיר|כאן]] לרשימת דפי המקרא לצורת השיר.}}}}<br>'''[[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען בספר יהושע]] · [[שירת דבורה/טעמים|שירת דבורה בספר שופטים]]<br>[[שירת דוד/טעמים|שירת דוד בספר שמואל]]''' |- align=center |bgcolor="aqua" colspan=60|'''{{קו תחתי|קריאת ההפטרה}}{{ש}}[[מקרא על פי המסורה/תורה|לפרשת השבוע]] · [[מקראי מועד|למועדים וזמנים]]''' |- align=center |bgcolor="aqua" colspan=60|'''{{קו תחתי|רשימות של הפטרות}}{{ש}}[[ויבינו במקרא/הפטרות|לפי סדרם של ספרי הנביאים]] · [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי פרשת השבוע ומועדי השנה]]''' |- align=center |bgcolor="aqua" colspan=60|[[מקרא על פי המסורה/שמות הטעמים|'''טעמי המקרא''']] |- align=center bgcolor="yellow" |width=40% colspan=24|{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|מידע על מהדורה זו]]'''}}{{קק|{{הערה|למידע מפורט על נוסח ספרי הנביאים במהדרותנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|מבוא למהדורה, פרק רביעי]]''' (על החלקים החסרים בכתר ארם צובה) וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק חמישי]]''' (על החלקים הקיימים בכתר ארם צובה). לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של "נביאים וכתובים על פי המסורה" ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|'''כאן''']].}}}} |width=20% colspan=12|[[File:CC-BY-SA icon orange.svg|75px|רשיון חופשי|link=:w:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם]] |width=40% colspan=24|נוסח המקרא שייך לכולם.<br>נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,<br>ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.{{קק|{{הערה|את ה"ייחוס" לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע"י קישור לשער הראשי של הפרויקט '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|כאן]]'''.}}}} |} ==ספר יהושע== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר יהושע בתוך כתב־יד תימני של ספרי נביאים ראשונים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) ו'''תרגום''' ("תרגום יונתן" בארמית בניקוד עליון בבלי). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בשנת רכ"ט (1468), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר יהושע ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2210 01 Joshua.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=11 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר יהושע על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[יהושע א/טעמים|א]] · [[יהושע ב/טעמים|ב]] · [[יהושע ג/טעמים|ג]] · [[יהושע ד/טעמים|ד]] · [[יהושע ה/טעמים|ה]] · [[יהושע ו/טעמים|ו]] · [[יהושע ז/טעמים|ז]] · [[יהושע ח/טעמים|ח]] · [[יהושע ט/טעמים|ט]] · [[יהושע י/טעמים|י]] · [[יהושע יא/טעמים|יא]] · [[יהושע יב/טעמים|יב]] · [[יהושע יג/טעמים|יג]] · [[יהושע יד/טעמים|יד]] · [[יהושע טו/טעמים|טו]] · [[יהושע טז/טעמים|טז]] · [[יהושע יז/טעמים|יז]] · [[יהושע יח/טעמים|יח]] · [[יהושע יט/טעמים|יט]] · [[יהושע כ/טעמים|כ]] · [[יהושע כא/טעמים|כא]] · [[יהושע כב/טעמים|כב]] · [[יהושע כג/טעמים|כג]] · [[יהושע כד/טעמים|כד]]'''}} *{{ג|'''[[ספר יהושע/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[מלכי כנען/טעמים|צורת השיר במלכי כנען]]''' (המופיעה ב[[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען חזרה|ספר יהושע]] וב[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען חזרה|פרק י"ב]]) מבוססת על [[מלכי כנען/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של מלכי כנען ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר יהושע/יב/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[מלכי כנען/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר יהושע|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]'''}}{{הערה|ראו גם [http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_06Joshua קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] ו[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_06Joshua קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי].}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר יהושע|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר יהושע=== '''הפטרות, מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[ויבינו במקרא/הפטרות#ספר יהושע|רשימת ההפטרות בספר יהושע]]''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם ספר שופטים), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר יהושע (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים ראשונים|"פרשות השבוע" בנביאים ראשונים]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר יהושע באתר '''[https://www.929.org.il/page/188 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר יהושע באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=5.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) <br /> <br /> <br /> ==ספר שופטים== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר שופטים בתוך כתב־יד תימני של ספרי נביאים ראשונים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) ו'''תרגום''' ("תרגום יונתן" בארמית בניקוד עליון בבלי). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בשנת רכ"ט (1468), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר שופטים ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2210 02 Judges.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=12 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר שופטים על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[שופטים א/טעמים|א]] · [[שופטים ב/טעמים|ב]] · [[שופטים ג/טעמים|ג]] · [[שופטים ד/טעמים|ד]] · [[שופטים ה/טעמים|ה]] · [[שופטים ו/טעמים|ו]] · [[שופטים ז/טעמים|ז]] · [[שופטים ח/טעמים|ח]] · [[שופטים ט/טעמים|ט]] · [[שופטים י/טעמים|י]] · [[שופטים יא/טעמים|יא]] · [[שופטים יב/טעמים|יב]] · [[שופטים יג/טעמים|יג]] · [[שופטים יד/טעמים|יד]] · [[שופטים טו/טעמים|טו]] · [[שופטים טז/טעמים|טז]] · [[שופטים יז/טעמים|יז]] · [[שופטים יח/טעמים|יח]] · [[שופטים יט/טעמים|יט]] · [[שופטים כ/טעמים|כ]] · [[שופטים כא/טעמים|כא]]'''}} *{{ג|'''[[ספר שופטים/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[שירת דבורה/טעמים|צורת השיר בשירת דבורה]]''' (המופיעה ב[[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה חזרה|ספר שופטים]] וב[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה חזרה|פרק ה']]) מבוססת על [[שירת דבורה/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של שירת דבורה ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר שופטים/ה/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[שירת דבורה/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר שופטים|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר שופטים|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר שופטים=== '''הפטרות, מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[ויבינו במקרא/הפטרות#ספר שופטים|רשימת ההפטרות בספר שופטים]]''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם ספר יהושע), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר שופטים (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים ראשונים|"פרשות השבוע" בנביאים ראשונים]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר שופטים באתר '''[https://www.929.org.il/page/212 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר שופטים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=6.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[https://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_07Judges קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[https://archive.org/details/Tanakh_Narration_07Judges קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר שמואל== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר שמואל בתוך כתב־יד תימני של ספרי נביאים ראשונים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) ו'''תרגום''' ("תרגום יונתן" בארמית בניקוד עליון בבלי). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בשנת רכ"ט (1468), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר שמואל ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2210 03-Samuel.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=13 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר שמואל על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים:'''}} **{{ג|'''שמואל א' (שמ"א): [[שמואל א א/טעמים|א]] · [[שמואל א ב/טעמים|ב]] · [[שמואל א ג/טעמים|ג]] · [[שמואל א ד/טעמים|ד]] · [[שמואל א ה/טעמים|ה]] · [[שמואל א ו/טעמים|ו]] · [[שמואל א ז/טעמים|ז]] · [[שמואל א ח/טעמים|ח]] · [[שמואל א ט/טעמים|ט]] · [[שמואל א י/טעמים|י]] · [[שמואל א יא/טעמים|יא]] · [[שמואל א יב/טעמים|יב]] · [[שמואל א יג/טעמים|יג]] · [[שמואל א יד/טעמים|יד]] · [[שמואל א טו/טעמים|טו]] · [[שמואל א טז/טעמים|טז]] · [[שמואל א יז/טעמים|יז]] · [[שמואל א יח/טעמים|יח]] · [[שמואל א יט/טעמים|יט]] · [[שמואל א כ/טעמים|כ]] · [[שמואל א כא/טעמים|כא]] · [[שמואל א כב/טעמים|כב]] · [[שמואל א כג/טעמים|כג]] · [[שמואל א כד/טעמים|כד]] · [[שמואל א כה/טעמים|כה]] · [[שמואל א כו/טעמים|כו]] · [[שמואל א כז/טעמים|כז]] · [[שמואל א כח/טעמים|כח]] · [[שמואל א כט/טעמים|כט]] · [[שמואל א ל/טעמים|ל]] · [[שמואל א לא/טעמים|לא]]'''}} **{{ג|'''שמואל ב' (שמ"ב): [[שמואל ב א/טעמים|א]] · [[שמואל ב ב/טעמים|ב]] · [[שמואל ב ג/טעמים|ג]] · [[שמואל ב ד/טעמים|ד]] · [[שמואל ב ה/טעמים|ה]] · [[שמואל ב ו/טעמים|ו]] · [[שמואל ב ז/טעמים|ז]] · [[שמואל ב ח/טעמים|ח]] · [[שמואל ב ט/טעמים|ט]] · [[שמואל ב י/טעמים|י]] · [[שמואל ב יא/טעמים|יא]] · [[שמואל ב יב/טעמים|יב]] · [[שמואל ב יג/טעמים|יג]] · [[שמואל ב יד/טעמים|יד]] · [[שמואל ב טו/טעמים|טו]] · [[שמואל ב טז/טעמים|טז]] · [[שמואל ב יז/טעמים|יז]] · [[שמואל ב יח/טעמים|יח]] · [[שמואל ב יט/טעמים|יט]] · [[שמואל ב כ/טעמים|כ]] · [[שמואל ב כא/טעמים|כא]] · [[שמואל ב כב/טעמים|כב]] · [[שמואל ב כג/טעמים|כג]] · [[שמואל ב כד/טעמים|כד]]'''}} *{{ג|'''[[ספר שמואל/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[שירת דוד/טעמים|צורת השיר בשירת דוד]]''' (המופיעה ב[[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד חזרה|ספר שמואל]] וב[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד חזרה|שמ"ב פרק כ"ב]]) מבוססת על [[שירת דוד/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של שירת דוד ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר שמואל/שמ"ב כב/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[שירת דוד/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר שמואל|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר שמואל|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר שמואל=== '''הפטרות, מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[ויבינו במקרא/הפטרות#ספר שמואל|רשימת ההפטרות בספר שמואל]]''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר שמואל (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים ראשונים|"פרשות השבוע" בנביאים ראשונים]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר שמואל באתר '''[https://www.929.org.il/page/233 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים): [https://www.929.org.il/page/233 שמ"א] · [https://www.929.org.il/page/264 שמ"ב] *ספר שמואל באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=7.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים): [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=7.0.0 שמ"א] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=8.0.0 שמ"ב] '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_08Samuel קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_08Samuel קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר מלכים== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר מלכים בתוך כתב־יד תימני של ספרי נביאים ראשונים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) ו'''תרגום''' ("תרגום יונתן" בארמית בניקוד עליון בבלי). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בשנת רכ"ט (1468), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר מלכים ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2210 04 Kings.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=14 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר מלכים על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים:'''}} **{{ג|'''מלכים א' (מל"א): [[מלכים א א/טעמים|א]] · [[מלכים א ב/טעמים|ב]] · [[מלכים א ג/טעמים|ג]] · [[מלכים א ד/טעמים|ד]] · [[מלכים א ה/טעמים|ה]] · [[מלכים א ו/טעמים|ו]] · [[מלכים א ז/טעמים|ז]] · [[מלכים א ח/טעמים|ח]] · [[מלכים א ט/טעמים|ט]] · [[מלכים א י/טעמים|י]] · [[מלכים א יא/טעמים|יא]] · [[מלכים א יב/טעמים|יב]] · [[מלכים א יג/טעמים|יג]] · [[מלכים א יד/טעמים|יד]] · [[מלכים א טו/טעמים|טו]] · [[מלכים א טז/טעמים|טז]] · [[מלכים א יז/טעמים|יז]] · [[מלכים א יח/טעמים|יח]] · [[מלכים א יט/טעמים|יט]] · [[מלכים א כ/טעמים|כ]] · [[מלכים א כא/טעמים|כא]] · [[מלכים א כב/טעמים|כב]]'''}} **{{ג|'''מלכים ב' (מל"ב): [[מלכים ב א/טעמים|א]] · [[מלכים ב ב/טעמים|ב]] · [[מלכים ב ג/טעמים|ג]] · [[מלכים ב ד/טעמים|ד]] · [[מלכים ב ה/טעמים|ה]] · [[מלכים ב ו/טעמים|ו]] · [[מלכים ב ז/טעמים|ז]] · [[מלכים ב ח/טעמים|ח]] · [[מלכים ב ט/טעמים|ט]] · [[מלכים ב י/טעמים|י]] · [[מלכים ב יא/טעמים|יא]] · [[מלכים ב יב/טעמים|יב]] · [[מלכים ב יג/טעמים|יג]] · [[מלכים ב יד/טעמים|יד]] · [[מלכים ב טו/טעמים|טו]] · [[מלכים ב טז/טעמים|טז]] · [[מלכים ב יז/טעמים|יז]] · [[מלכים ב יח/טעמים|יח]] · [[מלכים ב יט/טעמים|יט]] · [[מלכים ב כ/טעמים|כ]] · [[מלכים ב כא/טעמים|כא]] · [[מלכים ב כב/טעמים|כב]] · [[מלכים ב כג/טעמים|כג]] · [[מלכים ב כד/טעמים|כד]] · [[מלכים ב כה/טעמים|כה]]'''}} *{{ג|'''[[ספר מלכים/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר מלכים|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר מלכים|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– חלק מהפרקים בספר מלכים (מל"ב י"ד-י"ח) חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר מלכים=== '''הפטרות, מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[ויבינו במקרא/הפטרות#ספר מלכים|רשימת ההפטרות בספר מלכים]]''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר מלכים (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים ראשונים|"פרשות השבוע" בנביאים ראשונים]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר מלכים באתר '''[https://www.929.org.il/page/288 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים): [https://www.929.org.il/page/288 מל"א] · [https://www.929.org.il/page/310 מל"ב] *ספר מלכים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=9.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים): [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=9.0.0 מל"א] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=10.0.0 מל"ב] '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_09Kings קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] (מל"ב י"א-כ"ה חסר!) *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_09Kings קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר ישעיהו== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר ישעיהו בתוך כתב־יד תימני של ספרי נביאים אחרונים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' ("תרגום יונתן" בארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בשנת רל"ה (1475), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר ישעיהו ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2211 03 Isaiah.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=15 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר ישעיהו על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[ישעיהו א/טעמים|א]] · [[ישעיהו ב/טעמים|ב]] · [[ישעיהו ג/טעמים|ג]] · [[ישעיהו ד/טעמים|ד]] · [[ישעיהו ה/טעמים|ה]] · [[ישעיהו ו/טעמים|ו]] · [[ישעיהו ז/טעמים|ז]] · [[ישעיהו ח/טעמים|ח]] · [[ישעיהו ט/טעמים|ט]] · [[ישעיהו י/טעמים|י]] · [[ישעיהו יא/טעמים|יא]] · [[ישעיהו יב/טעמים|יב]] · [[ישעיהו יג/טעמים|יג]] · [[ישעיהו יד/טעמים|יד]] · [[ישעיהו טו/טעמים|טו]] · [[ישעיהו טז/טעמים|טז]] · [[ישעיהו יז/טעמים|יז]] · [[ישעיהו יח/טעמים|יח]] · [[ישעיהו יט/טעמים|יט]] · [[ישעיהו כ/טעמים|כ]] · [[ישעיהו כא/טעמים|כא]] · [[ישעיהו כב/טעמים|כב]] · [[ישעיהו כג/טעמים|כג]] · [[ישעיהו כד/טעמים|כד]] · [[ישעיהו כה/טעמים|כה]] · [[ישעיהו כו/טעמים|כו]] · [[ישעיהו כז/טעמים|כז]] · [[ישעיהו כח/טעמים|כח]] · [[ישעיהו כט/טעמים|כט]] · [[ישעיהו ל/טעמים|ל]] · [[ישעיהו לא/טעמים|לא]] · [[ישעיהו לב/טעמים|לב]] · [[ישעיהו לג/טעמים|לג]] · [[ישעיהו לד/טעמים|לד]] · [[ישעיהו לה/טעמים|לה]] · [[ישעיהו לו/טעמים|לו]] · [[ישעיהו לז/טעמים|לז]] · [[ישעיהו לח/טעמים|לח]] · [[ישעיהו לט/טעמים|לט]] · [[ישעיהו מ/טעמים|מ]] · [[ישעיהו מא/טעמים|מא]] · [[ישעיהו מב/טעמים|מב]] · [[ישעיהו מג/טעמים|מג]] · [[ישעיהו מד/טעמים|מד]] · [[ישעיהו מה/טעמים|מה]] · [[ישעיהו מו/טעמים|מו]] · [[ישעיהו מז/טעמים|מז]] · [[ישעיהו מח/טעמים|מח]] · [[ישעיהו מט/טעמים|מט]] · [[ישעיהו נ/טעמים|נ]] · [[ישעיהו נא/טעמים|נא]] · [[ישעיהו נב/טעמים|נב]] · [[ישעיהו נג/טעמים|נג]] · [[ישעיהו נד/טעמים|נד]] · [[ישעיהו נה/טעמים|נה]] · [[ישעיהו נו/טעמים|נו]] · [[ישעיהו נז/טעמים|נז]] · [[ישעיהו נח/טעמים|נח]] · [[ישעיהו נט/טעמים|נט]] · [[ישעיהו ס/טעמים|ס]] · [[ישעיהו סא/טעמים|סא]] · [[ישעיהו סב/טעמים|סב]] · [[ישעיהו סג/טעמים|סג]] · [[ישעיהו סד/טעמים|סד]] · [[ישעיהו סה/טעמים|סה]] · [[ישעיהו סו/טעמים|סו]]'''}} *{{ג|'''[[ספר ישעיהו/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר ישעיהו|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר ישעיהו=== '''הפטרות, מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[ויבינו במקרא/הפטרות#ספר ישעיהו|רשימת ההפטרות בספר ישעיהו]]''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר שופטים (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים אחרונים - ישעיהו וירמיהו|"פרשות השבוע" בנביאים אחרונים (ישעיהו וירמיהו)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]'''{{הערה|לטיוטה חלקית של טבלה המציגה את ספר ישעיהו לפי "פרשות השבוע בנביאים וכתובים", ראו בדף המיושן [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ישעיהו#קריאת ספר ישעיהו לפי פרשת השבוע|'''כאן''']].}} *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]'''){{הערה|לטיוטה חלקית של טבלה המציגה את ספר ישעיהו לפי חלוקת הסדרים (כחלק ממחזור קריאה שנתית), ראו בדף המיושן [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ישעיהו#קריאת ספר ישעיהו לפי חלוקת הסדרים|'''כאן''']].}} *ספר ישעיהו באתר '''[https://www.929.org.il/page/335 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר ישעיהו באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=11.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_10Isaiah קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] (רק פרקים א'-ל"ז קיימים!) <br /> <br /> <br /> ==ספר ירמיהו== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר ירמיהו בתוך כתב־יד תימני של ספרי נביאים אחרונים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) ו'''תרגום''' ("תרגום יונתן" בארמית בניקוד עליון בבלי). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בשנת רל"ה (1475), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. דף השער הדקורטיבי לנביאים אחרונים מוצג בתמונה. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר ירמיהו ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''' (עמוד 1 מתוך 2). | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2211 01 Jeremiah.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=16 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר ירמיהו על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[ירמיהו א/טעמים|א]] · [[ירמיהו ב/טעמים|ב]] · [[ירמיהו ג/טעמים|ג]] · [[ירמיהו ד/טעמים|ד]] · [[ירמיהו ה/טעמים|ה]] · [[ירמיהו ו/טעמים|ו]] · [[ירמיהו ז/טעמים|ז]] · [[ירמיהו ח/טעמים|ח]] · [[ירמיהו ט/טעמים|ט]] · [[ירמיהו י/טעמים|י]] · [[ירמיהו יא/טעמים|יא]] · [[ירמיהו יב/טעמים|יב]] · [[ירמיהו יג/טעמים|יג]] · [[ירמיהו יד/טעמים|יד]] · [[ירמיהו טו/טעמים|טו]] · [[ירמיהו טז/טעמים|טז]] · [[ירמיהו יז/טעמים|יז]] · [[ירמיהו יח/טעמים|יח]] · [[ירמיהו יט/טעמים|יט]] · [[ירמיהו כ/טעמים|כ]] · [[ירמיהו כא/טעמים|כא]] · [[ירמיהו כב/טעמים|כב]] · [[ירמיהו כג/טעמים|כג]] · [[ירמיהו כד/טעמים|כד]] · [[ירמיהו כה/טעמים|כה]] · [[ירמיהו כו/טעמים|כו]] · [[ירמיהו כז/טעמים|כז]] · [[ירמיהו כח/טעמים|כח]] · [[ירמיהו כט/טעמים|כט]] · [[ירמיהו ל/טעמים|ל]] · [[ירמיהו לא/טעמים|לא]] · [[ירמיהו לב/טעמים|לב]] · [[ירמיהו לג/טעמים|לג]] · [[ירמיהו לד/טעמים|לד]] · [[ירמיהו לה/טעמים|לה]] · [[ירמיהו לו/טעמים|לו]] · [[ירמיהו לז/טעמים|לז]] · [[ירמיהו לח/טעמים|לח]] · [[ירמיהו לט/טעמים|לט]] · [[ירמיהו מ/טעמים|מ]] · [[ירמיהו מא/טעמים|מא]] · [[ירמיהו מב/טעמים|מב]] · [[ירמיהו מג/טעמים|מג]] · [[ירמיהו מד/טעמים|מד]] · [[ירמיהו מה/טעמים|מה]] · [[ירמיהו מו/טעמים|מו]] · [[ירמיהו מז/טעמים|מז]] · [[ירמיהו מח/טעמים|מח]] · [[ירמיהו מט/טעמים|מט]] · [[ירמיהו נ/טעמים|נ]] · [[ירמיהו נא/טעמים|נא]] · [[ירמיהו נב/טעמים|נב]]'''}} *{{ג|'''[[ספר ירמיהו/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר ירמיהו|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ירמיהו|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– חלק מהפרקים בספר ירמיהו (כ"ט-ל"ב) חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר ירמיהו=== '''הפטרות, מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[ויבינו במקרא/הפטרות#ספר ירמיהו|רשימת ההפטרות בספר ירמיהו]]''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר ירמיהו (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים אחרונים - ישעיהו וירמיהו|"פרשות השבוע" בנביאים אחרונים (ישעיהו וירמיהו)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר ירמיהו באתר '''[https://www.929.org.il/page/401 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר ירמיהו באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=12.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) <br /> <br /> <br /> ==ספר יחזקאל== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר יחזקאל בתוך כתב־יד תימני של ספרי נביאים אחרונים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) ו'''תרגום''' ("תרגום יונתן" בארמית בניקוד עליון בבלי). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בשנת רל"ה (1475), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר יחזקאל ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2211 02 Ezekiel.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=18 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר יחזקאל על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[יחזקאל א/טעמים|א]] · [[יחזקאל ב/טעמים|ב]] · [[יחזקאל ג/טעמים|ג]] · [[יחזקאל ד/טעמים|ד]] · [[יחזקאל ה/טעמים|ה]] · [[יחזקאל ו/טעמים|ו]] · [[יחזקאל ז/טעמים|ז]] · [[יחזקאל ח/טעמים|ח]] · [[יחזקאל ט/טעמים|ט]] · [[יחזקאל י/טעמים|י]] · [[יחזקאל יא/טעמים|יא]] · [[יחזקאל יב/טעמים|יב]] · [[יחזקאל יג/טעמים|יג]] · [[יחזקאל יד/טעמים|יד]] · [[יחזקאל טו/טעמים|טו]] · [[יחזקאל טז/טעמים|טז]] · [[יחזקאל יז/טעמים|יז]] · [[יחזקאל יח/טעמים|יח]] · [[יחזקאל יט/טעמים|יט]] · [[יחזקאל כ/טעמים|כ]] · [[יחזקאל כא/טעמים|כא]] · [[יחזקאל כב/טעמים|כב]] · [[יחזקאל כג/טעמים|כג]] · [[יחזקאל כד/טעמים|כד]] · [[יחזקאל כה/טעמים|כה]] · [[יחזקאל כו/טעמים|כו]] · [[יחזקאל כז/טעמים|כז]] · [[יחזקאל כח/טעמים|כח]] · [[יחזקאל כט/טעמים|כט]] · [[יחזקאל ל/טעמים|ל]] · [[יחזקאל לא/טעמים|לא]] · [[יחזקאל לב/טעמים|לב]] · [[יחזקאל לג/טעמים|לג]] · [[יחזקאל לד/טעמים|לד]] · [[יחזקאל לה/טעמים|לה]] · [[יחזקאל לו/טעמים|לו]] · [[יחזקאל לז/טעמים|לז]] · [[יחזקאל לח/טעמים|לח]] · [[יחזקאל לט/טעמים|לט]] · [[יחזקאל מ/טעמים|מ]] · [[יחזקאל מא/טעמים|מא]] · [[יחזקאל מב/טעמים|מב]] · [[יחזקאל מג/טעמים|מג]] · [[יחזקאל מד/טעמים|מד]] · [[יחזקאל מה/טעמים|מה]] · [[יחזקאל מו/טעמים|מו]] · [[יחזקאל מז/טעמים|מז]] · [[יחזקאל מח/טעמים|מח]]'''}} *{{ג|'''[[ספר יחזקאל/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר יחזקאל|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר יחזקאל|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר יחזקאל=== '''הפטרות, מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[ויבינו במקרא/הפטרות#ספר יחזקאל|רשימת ההפטרות בספר יחזקאל]]''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר יחזקאל (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים אחרונים - יחזקאל, תרי-עשר|"פרשות השבוע" בנביאים אחרונים (יחזקאל ותרי עשר)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר יחזקאל באתר '''[https://www.929.org.il/page/453 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר יחזקאל באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=13.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) <br /> <br /> <br /> <br /> ==ספר תרי עשר== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר תרי עשר בתוך כתב־יד תימני של ספרי נביאים אחרונים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) ו'''תרגום''' ("תרגום יונתן" בארמית בניקוד עליון בבלי). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בשנת רל"ה (1475), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר תרי עשר ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''' (עמוד 1 מתוך 2). | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2211 04 Twelve-Minor-Prophets.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=18 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר תרי עשר על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים:'''}} **{{ג|'''{{קו תחתי|הושע:}} [[הושע א/טעמים|א]] · [[הושע ב/טעמים|ב]] · [[הושע ג/טעמים|ג]] · [[הושע ד/טעמים|ד]] · [[הושע ה/טעמים|ה]] · [[הושע ו/טעמים|ו]] · [[הושע ז/טעמים|ז]] · [[הושע ח/טעמים|ח]] · [[הושע ט/טעמים|ט]] · [[הושע י/טעמים|י]] · [[הושע יא/טעמים|יא]] · [[הושע יב/טעמים|יב]] · [[הושע יג/טעמים|יג]] · [[הושע יד/טעמים|יד]]'''}} **{{ג|'''{{קו תחתי|יואל:}} [[יואל א/טעמים|א]] · [[יואל ב/טעמים|ב]] · [[יואל ג/טעמים|ג]] · [[יואל ד/טעמים|ד]]'''}} **{{ג|'''{{קו תחתי|עמוס:}} [[עמוס א/טעמים|א]] · [[עמוס ב/טעמים|ב]] · [[עמוס ג/טעמים|ג]] · [[עמוס ד/טעמים|ד]] · [[עמוס ה/טעמים|ה]] · [[עמוס ו/טעמים|ו]] · [[עמוס ז/טעמים|ז]] · [[עמוס ח/טעמים|ח]] · [[עמוס ט/טעמים|ט]]'''}} **{{ג|'''{{קו תחתי|עֹבדיה:}} [[עובדיה א/טעמים|א]]'''}} **{{ג|'''{{קו תחתי|יונה:}} [[יונה א/טעמים|א]] · [[יונה ב/טעמים|ב]] · [[יונה ג/טעמים|ג]] · [[יונה ד/טעמים|ד]]'''}} **{{ג|'''{{קו תחתי|מיכה:}} [[מיכה א/טעמים|א]] · [[מיכה ב/טעמים|ב]] · [[מיכה ג/טעמים|ג]] · [[מיכה ד/טעמים|ד]] · [[מיכה ה/טעמים|ה]] · [[מיכה ו/טעמים|ו]] · [[מיכה ז/טעמים|ז]]'''}} **{{ג|'''{{קו תחתי|נחום:}} [[נחום א/טעמים|א]] · [[נחום ב/טעמים|ב]] · [[נחום ג/טעמים|ג]]'''}} **{{ג|'''{{קו תחתי|חבקוק:}} [[חבקוק א/טעמים|א]] · [[חבקוק ב/טעמים|ב]] · [[חבקוק ג/טעמים|ג]]'''}} **{{ג|'''{{קו תחתי|צפניה:}} [[צפניה א/טעמים|א]] · [[צפניה ב/טעמים|ב]] · [[צפניה ג/טעמים|ג]]'''}} **{{ג|'''{{קו תחתי|חגי:}} [[חגי א/טעמים|א]] · [[חגי ב/טעמים|ב]]'''}} **{{ג|'''{{קו תחתי|זכריה:}} [[זכריה א/טעמים|א]] · [[זכריה ב/טעמים|ב]] · [[זכריה ג/טעמים|ג]] · [[זכריה ד/טעמים|ד]] · [[זכריה ה/טעמים|ה]] · [[זכריה ו/טעמים|ו]] · [[זכריה ז/טעמים|ז]] · [[זכריה ח/טעמים|ח]] · [[זכריה ט/טעמים|ט]] · [[זכריה י/טעמים|י]] · [[זכריה יא/טעמים|יא]] · [[זכריה יב/טעמים|יב]] · [[זכריה יג/טעמים|יג]] · [[זכריה יד/טעמים|יד]]'''}} **{{ג|'''{{קו תחתי|מלאכי:}} [[מלאכי א/טעמים|א]] · [[מלאכי ב/טעמים|ב]] · [[מלאכי ג/טעמים|ג]]'''}} *{{ג|'''[[ספר תרי עשר/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר תרי עשר|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תרי עשר|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– חלק מהפרקים בספר תרי עשר (עמוס ח'-ט', עֹבדיה, יונה, מיכה א'-ה', צפניה ג', חגי, זכריה א'-ט') חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר תרי עשר=== '''הפטרות, מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[ויבינו במקרא/הפטרות#ספר תרי עשר|רשימת ההפטרות בספר תרי עשר]]''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר תרי עשר (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים אחרונים - יחזקאל, תרי-עשר|"פרשות השבוע" בנביאים אחרונים (יחזקאל ותרי עשר)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר תרי עשר באתר '''[https://www.929.org.il/page/501 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים): [https://www.929.org.il/page/501 הושע] · [https://www.929.org.il/page/515 יואל] · [https://www.929.org.il/page/519 עמוס] · [https://www.929.org.il/page/528 עֹבדיה] · [https://www.929.org.il/page/529 יונה] · [https://www.929.org.il/page/533 מיכה] · [https://www.929.org.il/page/540 נחום] · [https://www.929.org.il/page/543 חבקוק] · [https://www.929.org.il/page/546 צפניה] · [https://www.929.org.il/page/549 חגי] · [https://www.929.org.il/page/551 זכריה] · [https://www.929.org.il/page/565 מלאכי] *ספר תרי עשר באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=14.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים): [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=14.0.0 הושע] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=15.0.0 יואל] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=16.0.0 עמוס] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=17.0.0 עֹבדיה] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=18.0.0 יונה] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=19.0.0 מיכה] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=20.0.0 נחום] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=21.0.0 חבקוק] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=22.0.0 צפניה] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=23.0.0 חגי] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=24.0.0 זכריה] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=25.0.0 מלאכי] '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_13Twelve-Prophets קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] (קיימים רק עֹבדיה, יונה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה, מלאכי [א'-ב']) *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_13Twelve-Prophets קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] (קיימים רק עֹבדיה, יונה, חגי) ===נבואת הושע=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[הושע א/טעמים|א]] · [[הושע ב/טעמים|ב]] · [[הושע ג/טעמים|ג]] · [[הושע ד/טעמים|ד]] · [[הושע ה/טעמים|ה]] · [[הושע ו/טעמים|ו]] · [[הושע ז/טעמים|ז]] · [[הושע ח/טעמים|ח]] · [[הושע ט/טעמים|ט]] · [[הושע י/טעמים|י]] · [[הושע יא/טעמים|יא]] · [[הושע יב/טעמים|יב]] · [[הושע יג/טעמים|יג]] · [[הושע יד/טעמים|יד]]'''}} *{{ג|'''[[הושע/טעמים|נבואת הושע בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תרי עשר|כתר ארם צובה]]}} '''[[#ספר תרי עשר|חזרה לספר תרי עשר]]''' · '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===נבואת יואל=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[יואל א/טעמים|א]] · [[יואל ב/טעמים|ב]] · [[יואל ג/טעמים|ג]] · [[יואל ד/טעמים|ד]]'''}} *{{ג|'''[[יואל/טעמים|נבואת יואל בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תרי עשר|כתר ארם צובה]]}} '''[[#ספר תרי עשר|חזרה לספר תרי עשר]]''' · '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===נבואת עמוס=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[עמוס א/טעמים|א]] · [[עמוס ב/טעמים|ב]] · [[עמוס ג/טעמים|ג]] · [[עמוס ד/טעמים|ד]] · [[עמוס ה/טעמים|ה]] · [[עמוס ו/טעמים|ו]] · [[עמוס ז/טעמים|ז]] · [[עמוס ח/טעמים|ח]] · [[עמוס ט/טעמים|ט]]'''}} *{{ג|'''[[עמוס/טעמים|נבואת עמוס בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תרי עשר|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– הפרקים בסוף נבואת עמוס (ח'-ט') חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ספר תרי עשר|חזרה לספר תרי עשר]]''' · '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===נבואת עֹבדיה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[עובדיה א/טעמים|א]]'''}} *{{ג|'''[[עבדיה/טעמים|נבואת עֹבדיה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– נבואת עֹבדיה חסרה לגמרי (פרק אחד) בכתר ארם צובה, ונעשה בה שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ספר תרי עשר|חזרה לספר תרי עשר]]''' · '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===נבואת יונה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[יונה א/טעמים|א]] · [[יונה ב/טעמים|ב]] · [[יונה ג/טעמים|ג]] · [[יונה ד/טעמים|ד]]'''}} *{{ג|'''[[יונה/טעמים|נבואת יונה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– נבואת יונה חסרה לגמרי (פרקים א'-ד') בכתר ארם צובה, ונעשה בה שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ספר תרי עשר|חזרה לספר תרי עשר]]''' · '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===נבואת מיכה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[מיכה א/טעמים|א]] · [[מיכה ב/טעמים|ב]] · [[מיכה ג/טעמים|ג]] · [[מיכה ד/טעמים|ד]] · [[מיכה ה/טעמים|ה]] · [[מיכה ו/טעמים|ו]] · [[מיכה ז/טעמים|ז]]'''}} *{{ג|'''[[מיכה/טעמים|נבואת מיכה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תרי עשר|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– רוב פרקי נבואת מיכה מתחילתה (א'-ה') חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ספר תרי עשר|חזרה לספר תרי עשר]]''' · '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===נבואת נחום=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[נחום א/טעמים|א]] · [[נחום ב/טעמים|ב]] · [[נחום ג/טעמים|ג]]'''}} *{{ג|'''[[נחום/טעמים|נבואת נחום בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תרי עשר|כתר ארם צובה]]}} '''[[#ספר תרי עשר|חזרה לספר תרי עשר]]''' · '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===נבואת חבקוק=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[חבקוק א/טעמים|א]] · [[חבקוק ב/טעמים|ב]] · [[חבקוק ג/טעמים|ג]]'''}} *{{ג|'''[[חבקוק/טעמים|נבואת חבקוק בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תרי עשר|כתר ארם צובה]]}} '''[[#ספר תרי עשר|חזרה לספר תרי עשר]]''' · '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===נבואת צפניה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[צפניה א/טעמים|א]] · [[צפניה ב/טעמים|ב]] · [[צפניה ג/טעמים|ג]]'''}} *{{ג|'''[[צפניה/טעמים|נבואת צפניה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תרי עשר|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– הפרק בסוף נבואת צפניה (ג') חסר בחלקו בכתר ארם צובה, ונעשה בו שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ספר תרי עשר|חזרה לספר תרי עשר]]''' · '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===נבואת חגי=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[חגי א/טעמים|א]] · [[חגי ב/טעמים|ב]]'''}} *{{ג|'''[[חגי/טעמים|נבואת חגי בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– נבואת חגי חסרה לגמרי (פרקים א'-ב') בכתר ארם צובה, ונעשה בה שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ספר תרי עשר|חזרה לספר תרי עשר]]''' · '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===נבואת זכריה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[זכריה א/טעמים|א]] · [[זכריה ב/טעמים|ב]] · [[זכריה ג/טעמים|ג]] · [[זכריה ד/טעמים|ד]] · [[זכריה ה/טעמים|ה]] · [[זכריה ו/טעמים|ו]] · [[זכריה ז/טעמים|ז]] · [[זכריה ח/טעמים|ח]] · [[זכריה ט/טעמים|ט]] · [[זכריה י/טעמים|י]] · [[זכריה יא/טעמים|יא]] · [[זכריה יב/טעמים|יב]] · [[זכריה יג/טעמים|יג]] · [[זכריה יד/טעמים|יד]]'''}} *{{ג|'''[[זכריה/טעמים|נבואת זכריה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תרי עשר|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– רוב פרקי נבואת זכריה מתחילתה (א'-ט') חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ספר תרי עשר|חזרה לספר תרי עשר]]''' · '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===נבואת מלאכי=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[מלאכי א/טעמים|א]] · [[מלאכי ב/טעמים|ב]] · [[מלאכי ג/טעמים|ג]]'''}} *{{ג|'''[[מלאכי/טעמים|נבואת מלאכי בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תרי עשר|כתר ארם צובה]]}} '''[[#ספר תרי עשר|חזרה לספר תרי עשר]]''' · '''[[#ראש|חזרה לשער נביאים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ==הערות== <references/> fgshc02vmvqup5qm64i2i2yxaxgfao6 0 344531 3018542 2980685 2026-06-02T17:45:25Z Dovi 1 /* מגילת רות */ 3018542 wikitext text/x-wiki __NOTOC__{{עוגן|ראש}}{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {| width=80% border=5 cellpadding=2 align=center |colspan=60 bgcolor="yellow" align=center|{{ג|'''כְּתוּבִים עַל־פִּי הַמָּסֹרָה'''}} |- align=center |width=33% colspan=20|'''ספרי אמ"ת'''{{קק|{{הערה|להסבר מלא ומפורט על '''הכתיבה השירית''' בספרי אמ"ת (בכתבי־היד ובדפוסים ובמהדורתנו), ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|"פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא", סעיף 8 (צורת השיר בספרי אמ"ת)]]. להסבר על הדרכים שבהן עיצבנו וערכנו פרטים מסוימים ב'''טעמי אמ"ת''', ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|שם, סעיף 5.6 (עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו)]].}}}} |width=34% colspan=20|'''חמש מגילות''' |width=33% colspan=20|'''כתובים אחרונים''' |- align=center |width=33% colspan=20|'''[[#ספר תהלים|{{מ:אות-ג|ת}}הלים]]'''<br>'''[[#ספר משלי|{{מ:אות-ג|מ}}שלי]]'''<br>'''[[#ספר איוב|{{מ:אות-ג|א}}יוב]]''' |width=34% colspan=20|'''[[#מגילת שיר השירים|שיר השירים]]'''<br>'''[[#מגילת רות|רות]]'''<br>'''[[#מגילת איכה|איכה]]'''<br>'''[[#מגילת קֹהלת|קֹהלת]]'''<br>'''[[#מגילת אסתר|אסתר]]''' |width=33% colspan=20|'''[[#ספר דניאל|דניאל]]'''<br>'''[[#ספר עזרא|עזרא]]'''<br>'''[[#ספר דברי הימים|דברי הימים]]''' |- align=center |bgcolor="aqua" colspan=60|'''{{קו תחתי|צורת השיר בספרי הכתובים}}'''{{קק|{{הערה|להסבר מלא ומפורט על צורת השיר מהדורתנו (בכ"א הספרים), ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|"פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא", סעיף 5 (צורת השיר בכ"א הספרים)]]. וראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רשימת הדפים לצורת השיר|כאן]] לרשימת דפי המקרא לצורת השיר.}}}}<br>'''[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים במגילת קֹהלת]] · [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן במגילת אסתר]]<br>[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף בספר דברי הימים]]''' |- align=center bgcolor="aqua" |colspan=60|'''טעמי אמ"ת''' · [[מקרא על פי המסורה/שמות הטעמים|'''טעמי כ"א ספרים''']] |- align=center bgcolor="yellow" |width=40% colspan=24|{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|מידע על מהדורה זו]]'''}}{{קק|{{הערה|למידע מפורט על נוסח ספרי הכתובים במהדרותנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|מבוא למהדורה, פרק רביעי]]''' (על החלקים החסרים בכתר ארם צובה) וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק חמישי]]''' (על החלקים הקיימים בכתר ארם צובה). לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של "נביאים וכתובים על פי המסורה" ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|'''כאן''']].}}}} |width=20% colspan=12|[[File:CC-BY-SA icon orange.svg|75px|רשיון חופשי|link=:w:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם]] |width=40% colspan=24|נוסח המקרא שייך לכולם.<br>נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,<br>ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.{{קק|{{הערה|את ה"ייחוס" לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע"י קישור לשער הראשי של הפרויקט '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|כאן]]'''.}}}} |} ==ספר תהלים== [[קובץ:BL Or 2375 02 Psalms.pdf|thumb|'''מקרא ותפסיר:''' ספר תהלים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון.|page=1]] [[קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|thumb|טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה (מתוך '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''').|page=27]] [[קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|thumb|טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה מעוברת, מתשרי עד אדר השני (מתוך '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''').|page=28]] ===ספר תהלים על פי המסורה=== *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר ראשון (מזמורים א'-מ"א):}} [[תהלים א/טעמים|א]] · [[תהלים ב/טעמים|ב]] · [[תהלים ג/טעמים|ג]] · [[תהלים ד/טעמים|ד]] · [[תהלים ה/טעמים|ה]] · [[תהלים ו/טעמים|ו]] · [[תהלים ז/טעמים|ז]] · [[תהלים ח/טעמים|ח]] · [[תהלים ט/טעמים|ט]] · [[תהלים י/טעמים|י]] · [[תהלים יא/טעמים|יא]] · [[תהלים יב/טעמים|יב]] · [[תהלים יג/טעמים|יג]] · [[תהלים יד/טעמים|יד]] · [[תהלים טו/טעמים|טו]] · [[תהלים טז/טעמים|טז]] · [[תהלים יז/טעמים|יז]] · [[תהלים יח/טעמים|יח]] · [[תהלים יט/טעמים|יט]] · [[תהלים כ/טעמים|כ]] · [[תהלים כא/טעמים|כא]] · [[תהלים כב/טעמים|כב]] · [[תהלים כג/טעמים|כג]] · [[תהלים כד/טעמים|כד]] · [[תהלים כה/טעמים|כה]] · [[תהלים כו/טעמים|כו]] · [[תהלים כז/טעמים|כז]] · [[תהלים כח/טעמים|כח]] · [[תהלים כט/טעמים|כט]] · [[תהלים ל/טעמים|ל]] · [[תהלים לא/טעמים|לא]] · [[תהלים לב/טעמים|לב]] · [[תהלים לג/טעמים|לג]] · [[תהלים לד/טעמים|לד]] · [[תהלים לה/טעמים|לה]] · [[תהלים לו/טעמים|לו]] · [[תהלים לז/טעמים|לז]] · [[תהלים לח/טעמים|לח]] · [[תהלים לט/טעמים|לט]] · [[תהלים מ/טעמים|מ]] · [[תהלים מא/טעמים|מא]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר שני (מזמורים מ"ב-ע"ב):}} [[תהלים מב/טעמים|מב]] · [[תהלים מג/טעמים|מג]] · [[תהלים מד/טעמים|מד]] · [[תהלים מה/טעמים|מה]] · [[תהלים מו/טעמים|מו]] · [[תהלים מז/טעמים|מז]] · [[תהלים מח/טעמים|מח]] · [[תהלים מט/טעמים|מט]] · [[תהלים נ/טעמים|נ]] · [[תהלים נא/טעמים|נא]] · [[תהלים נב/טעמים|נב]] · [[תהלים נג/טעמים|נג]] · [[תהלים נד/טעמים|נד]] · [[תהלים נה/טעמים|נה]] · [[תהלים נו/טעמים|נו]] · [[תהלים נז/טעמים|נז]] · [[תהלים נח/טעמים|נח]] · [[תהלים נט/טעמים|נט]] · [[תהלים ס/טעמים|ס]] · [[תהלים סא/טעמים|סא]] · [[תהלים סב/טעמים|סב]] · [[תהלים סג/טעמים|סג]] · [[תהלים סד/טעמים|סד]] · [[תהלים סה/טעמים|סה]] · [[תהלים סו/טעמים|סו]] · [[תהלים סז/טעמים|סז]] · [[תהלים סח/טעמים|סח]] · [[תהלים סט/טעמים|סט]] · [[תהלים ע/טעמים|ע]] · [[תהלים עא/טעמים|עא]] · [[תהלים עב/טעמים|עב]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר שלישי (מזמורים ע"ג-פ"ט):}} [[תהלים עג/טעמים|עג]] · [[תהלים עד/טעמים|עד]] · [[תהלים עה/טעמים|עה]] · [[תהלים עו/טעמים|עו]] · [[תהלים עז/טעמים|עז]] · [[תהלים עח/טעמים|עח]] · [[תהלים עט/טעמים|עט]] · [[תהלים פ/טעמים|פ]] · [[תהלים פא/טעמים|פא]] · [[תהלים פב/טעמים|פב]] · [[תהלים פג/טעמים|פג]] · [[תהלים פד/טעמים|פד]] · [[תהלים פה/טעמים|פה]] · [[תהלים פו/טעמים|פו]] · [[תהלים פז/טעמים|פז]] · [[תהלים פח/טעמים|פח]] · [[תהלים פט/טעמים|פט]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר רביעי (מזמורים צ'-ק"ו):}} [[תהלים צ/טעמים|צ]] · [[תהלים צא/טעמים|צא]] · [[תהלים צב/טעמים|צב]] · [[תהלים צג/טעמים|צג]] · [[תהלים צד/טעמים|צד]] · [[תהלים צה/טעמים|צה]] · [[תהלים צו/טעמים|צו]] · [[תהלים צז/טעמים|צז]] · [[תהלים צח/טעמים|צח]] · [[תהלים צט/טעמים|צט]] · [[תהלים ק/טעמים|ק]] · [[תהלים קא/טעמים|קא]] · [[תהלים קב/טעמים|קב]] · [[תהלים קג/טעמים|קג]] · [[תהלים קד/טעמים|קד]] · [[תהלים קה/טעמים|קה]] · [[תהלים קו/טעמים|קו]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר חמישי (מזמורים ק"ז-ק"נ):}} [[תהלים קז/טעמים|קז]] · [[תהלים קח/טעמים|קח]] · [[תהלים קט/טעמים|קט]] · [[תהלים קי/טעמים|קי]] · [[תהלים קיא/טעמים|קיא]] · [[תהלים קיב/טעמים|קיב]] · [[תהלים קיג/טעמים|קיג]] · [[תהלים קיד/טעמים|קיד]] · [[תהלים קטו/טעמים|קטו]] · [[תהלים קטז/טעמים|קטז]] · [[תהלים קיז/טעמים|קיז]] · [[תהלים קיח/טעמים|קיח]] · [[תהלים קיט/טעמים|קיט]] · [[תהלים קכ/טעמים|קכ]] · [[תהלים קכא/טעמים|קכא]] · [[תהלים קכב/טעמים|קכב]] · [[תהלים קכג/טעמים|קכג]] · [[תהלים קכד/טעמים|קכד]] · [[תהלים קכה/טעמים|קכה]] · [[תהלים קכו/טעמים|קכו]] · [[תהלים קכז/טעמים|קכז]] · [[תהלים קכח/טעמים|קכח]] · [[תהלים קכט/טעמים|קכט]] · [[תהלים קל/טעמים|קל]] · [[תהלים קלא/טעמים|קלא]] · [[תהלים קלב/טעמים|קלב]] · [[תהלים קלג/טעמים|קלג]] · [[תהלים קלד/טעמים|קלד]] · [[תהלים קלה/טעמים|קלה]] · [[תהלים קלו/טעמים|קלו]] · [[תהלים קלז/טעמים|קלז]] · [[תהלים קלח/טעמים|קלח]] · [[תהלים קלט/טעמים|קלט]] · [[תהלים קמ/טעמים|קמ]] · [[תהלים קמא/טעמים|קמא]] · [[תהלים קמב/טעמים|קמב]] · [[תהלים קמג/טעמים|קמג]] · [[תהלים קמד/טעמים|קמד]] · [[תהלים קמה/טעמים|קמה]] · [[תהלים קמו/טעמים|קמו]] · [[תהלים קמז/טעמים|קמז]] · [[תהלים קמח/טעמים|קמח]] · [[תהלים קמט/טעמים|קמט]] · [[תהלים קנ/טעמים|קנ]]'''}} *{{ג|'''[[תהלים ספר ראשון/טעמים|הספר הראשון בדף אחד]] / [[תהלים ספר שני/טעמים|הספר השני בדף אחד]] / [[תהלים ספר שלישי/טעמים|הספר השלישי בדף אחד]] / [[תהלים ספר רביעי/טעמים|הספר הרביעי בדף אחד]] / [[תהלים ספר חמישי/טעמים|הספר החמישי בדף אחד]] [[תהלים ספר חמישי 1/טעמים|(1)]] [[תהלים ספר חמישי 2/טעמים|(2)]]'''}} *{{ג|'''[[ספר תהלים/טעמים|כל ספר תהלים בדף אחד: חמישה ספרים]]'''}} (זהירות: דף גדול במיוחד{{הערה|בגלל מגבלות טכניות, הדף הזה הזה אינו מצליח להציג את כל מזמורי תהלים ביחד בדף אחד, ובפועל מראה אותם עד מזמור צ"ח.}}) *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תהלים|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– חלק מהמזמורים בספר הראשון של תהלים (ט"ו-כ"ה) חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר תהלים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחצי שנה, מזמור אחד ליום בממוצע (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר תהלים באתר '''[https://www.929.org.il/page/568 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר תהלים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=26.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) *'''החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בשבוע:''' **'''יום ראשון:''' מזמורים א'-כ"ט **'''יום שני:''' מזמורים ל'-נ' **'''יום שלישי:''' מזמורים נ"א-ע"ב **'''יום רביעי:''' מזמורים ע"ג-פ"ט **'''יום חמישי:''' מזמורים צ'-ק"ו **'''יום ששי:''' מזמורים ק"ז-קי"ט **'''יום שבת:''' מזמורים ק"כ-ק"נ *'''החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בחודש:''' **'''יום א':''' מזמורים א'-ט' **'''יום ב':''' מזמורים י'-י"ז **'''יום ג':''' מזמורים י"ח-כ"ב **'''יום ד':''' מזמורים כ"ג-כ"ח **'''יום ה':''' מזמורים כ"ט-ל"ד **'''יום ו':''' מזמורים ל"ה-ל"ח **'''יום ז':''' מזמורים ל"ט-מ"ג **'''יום ח':''' מזמורים מ"ד-מ"ח **'''יום ט':''' מזמורים מ"ט-נ"ד **'''יום י':''' מזמורים נ"ה-נ"ט **'''יום י"א:''' מזמורים ס'-ס"ה **'''יום י"ב:''' מזמורים ס"ו-ס"ח **'''יום י"ג:''' מזמורים ס"ט-ע"א **'''יום י"ד:''' מזמורים ע"ב-ע"ו **'''יום ט"ו:''' מזמורים ע"ז-ע"ח **'''יום ט"ז:''' מזמורים ע"ט-פ"ב **'''יום י"ז:''' מזמורים פ"ג-פ"ז **'''יום י"ח:''' מזמורים פ"ח-פ"ט **'''יום י"ט:''' מזמורים צ'-צ"ו **'''יום כ':''' מזמורים צ"ז-ק"ג **'''יום כ"א:''' מזמורים ק"ד-ק"ה **'''יום כ"ב:''' מזמורים ק"ו-ק"ז **'''יום כ"ג:''' מזמורים ק"ח-קי"ב **'''יום כ"ד:''' מזמורים קי"ג-קי"ח **'''יום כ"ה:''' מזמור קי"ט אותיות א'-ל' **'''יום כ"ו:''' מזמורים קי"ט אותיות מ'-ת' **'''יום כ"ז:''' מזמורים ק"כ-קל"ד **'''יום כ"ח:''' מזמורים קל"ה-קל"ט **'''יום כ"ט:''' מזמורים ק"מ-קמ"ד **'''יום ל':''' מזמורים קמ"ה-ק"נ '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_14Psalms קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] (מזמורים נ'-קי"ב חסרים!) *[http://tehilim.net/default.asp קריאה בטעמי המקרא ע"י חזנים] (מומלצות קריאותיהם של הרב ציון פאלח והרב לוי סודרי) ==ספר משלי== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר משלי בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר משלי ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 04 Proverbs.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=22 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר משלי על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[משלי א/טעמים|א]] · [[משלי ב/טעמים|ב]] · [[משלי ג/טעמים|ג]] · [[משלי ד/טעמים|ד]] · [[משלי ה/טעמים|ה]] · [[משלי ו/טעמים|ו]] · [[משלי ז/טעמים|ז]] · [[משלי ח/טעמים|ח]] · [[משלי ט/טעמים|ט]] · [[משלי י/טעמים|י]] · [[משלי יא/טעמים|יא]] · [[משלי יב/טעמים|יב]] · [[משלי יג/טעמים|יג]] · [[משלי יד/טעמים|יד]] · [[משלי טו/טעמים|טו]] · [[משלי טז/טעמים|טז]] · [[משלי יז/טעמים|יז]] · [[משלי יח/טעמים|יח]] · [[משלי יט/טעמים|יט]] · [[משלי כ/טעמים|כ]] · [[משלי כא/טעמים|כא]] · [[משלי כב/טעמים|כב]] · [[משלי כג/טעמים|כג]] · [[משלי כד/טעמים|כד]] · [[משלי כה/טעמים|כה]] · [[משלי כו/טעמים|כו]] · [[משלי כז/טעמים|כז]] · [[משלי כח/טעמים|כח]] · [[משלי כט/טעמים|כט]] · [[משלי ל/טעמים|ל]] · [[משלי לא/טעמים|לא]]'''}} *{{ג|'''[[ספר משלי/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר משלי|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר משלי=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם [[#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר משלי (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר משלי באתר '''[https://www.929.org.il/page/718 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר משלי באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=27.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_15Proverbs קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_15Proverbs קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר איוב== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר איוב בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר איוב ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 03 Job.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=21 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר איוב על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[איוב א/טעמים|א]] · [[איוב ב/טעמים|ב]] · [[איוב ג/טעמים|ג]] · [[איוב ד/טעמים|ד]] · [[איוב ה/טעמים|ה]] · [[איוב ו/טעמים|ו]] · [[איוב ז/טעמים|ז]] · [[איוב ח/טעמים|ח]] · [[איוב ט/טעמים|ט]] · [[איוב י/טעמים|י]] · [[איוב יא/טעמים|יא]] · [[איוב יב/טעמים|יב]] · [[איוב יג/טעמים|יג]] · [[איוב יד/טעמים|יד]] · [[איוב טו/טעמים|טו]] · [[איוב טז/טעמים|טז]] · [[איוב יז/טעמים|יז]] · [[איוב יח/טעמים|יח]] · [[איוב יט/טעמים|יט]] · [[איוב כ/טעמים|כ]] · [[איוב כא/טעמים|כא]] · [[איוב כב/טעמים|כב]] · [[איוב כג/טעמים|כג]] · [[איוב כד/טעמים|כד]] · [[איוב כה/טעמים|כה]] · [[איוב כו/טעמים|כו]] · [[איוב כז/טעמים|כז]] · [[איוב כח/טעמים|כח]] · [[איוב כט/טעמים|כט]] · [[איוב ל/טעמים|ל]] · [[איוב לא/טעמים|לא]] · [[איוב לב/טעמים|לב]] · [[איוב לג/טעמים|לג]] · [[איוב לד/טעמים|לד]] · [[איוב לה/טעמים|לה]] · [[איוב לו/טעמים|לו]] · [[איוב לז/טעמים|לז]] · [[איוב לח/טעמים|לח]] · [[איוב לט/טעמים|לט]] · [[איוב מ/טעמים|מ]] · [[איוב מא/טעמים|מא]] · [[איוב מב/טעמים|מב]]'''}} *{{ג|'''[[ספר איוב/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר איוב|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר איוב=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר איוב (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר איוב באתר '''[https://www.929.org.il/page/749 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר איוב באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=28.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_16Job קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_16Job קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת שיר השירים== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת שיר השירים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת שיר השירים ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 06 Song-of-Songs.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת שיר השירים על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[שיר השירים א/טעמים|א]] · [[שיר השירים ב/טעמים|ב]] · [[שיר השירים ג/טעמים|ג]] · [[שיר השירים ד/טעמים|ד]] · [[שיר השירים ה/טעמים|ה]] · [[שיר השירים ו/טעמים|ו]] · [[שיר השירים ז/טעמים|ז]] · [[שיר השירים ח/טעמים|ח]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת שיר השירים/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת שיר השירים|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– רוב הפרקים עד סוף מגילת שיר השירים (ג'-ח') חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת שיר השירים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת שיר השירים (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת שיר השירים באתר '''[https://www.929.org.il/page/791 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת שיר השירים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=29.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת רות== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת רות בתוך דפוס (ירושלים, תרע"א [1911]) של '''שלוש מגילות''' (שיר השירים, רות, קהלת) ביחד עם '''תרגום''' (ארמית בניקוד טברני תחתון), ה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות), ופירוש רש"י. כתב־היד של כתובים עם תרגום ותפסיר מאת בניה הסופר פגום בחלק הראשון של מגילת רות ואי אפשר לקרוא ממנו, וחבל על דאבדין. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת רות ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = Shalosh Megillot (Jerusalem, 1911){{!}}page=39 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת רות על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[רות א/טעמים|א]] · [[רות ב/טעמים|ב]] · [[רות ג/טעמים|ג]] · [[רות ד/טעמים|ד]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת רות/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת רות|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#מגילת רות|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת רות=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת רות (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת רות באתר '''[https://www.929.org.il/page/799 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת רות באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=30.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת איכה== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת איכה בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת איכה ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 07 Lamentations.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת איכה על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[איכה א/טעמים|א]] · [[איכה ב/טעמים|ב]] · [[איכה ג/טעמים|ג]] · [[איכה ד/טעמים|ד]] · [[איכה ה/טעמים|ה]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת איכה/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת איכה|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת איכה חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת איכה=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת איכה (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת איכה באתר '''[https://www.929.org.il/page/803 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת איכה באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=31.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת קֹהלת== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת קֹהלת בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת קֹהלת ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 05 Ecclesiastes.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=22 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת קֹהלת על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[קהלת א/טעמים|א]] · [[קהלת ב/טעמים|ב]] · [[קהלת ג/טעמים|ג]] · [[קהלת ד/טעמים|ד]] · [[קהלת ה/טעמים|ה]] · [[קהלת ו/טעמים|ו]] · [[קהלת ז/טעמים|ז]] · [[קהלת ח/טעמים|ח]] · [[קהלת ט/טעמים|ט]] · [[קהלת י/טעמים|י]] · [[קהלת יא/טעמים|יא]] · [[קהלת יב/טעמים|יב]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת קהלת/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[שירת העתים/טעמים|צורת השיר בשירת העִתים]]''' (המופיעה ב[[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קהלת]] וב[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|פרק ג']]) מבוססת על [[שירת העתים/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של שירת העִתים ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת קהלת/ג/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[שירת העתים/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת קהלת|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת קֹהלת חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת קֹהלת=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם [[#ספר משלי|ספר משלי]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת קֹהלת (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת קֹהלת באתר '''[https://www.929.org.il/page/808 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת קֹהלת באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=32.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת אסתר== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת אסתר בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' ([[תרגום שני על אסתר|"תרגום שני"]] בארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת אסתר ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 09 Esther.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת אסתר על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[אסתר א/טעמים|א]] · [[אסתר ב/טעמים|ב]] · [[אסתר ג/טעמים|ג]] · [[אסתר ד/טעמים|ד]] · [[אסתר ה/טעמים|ה]] · [[אסתר ו/טעמים|ו]] · [[אסתר ז/טעמים|ז]] · [[אסתר ח/טעמים|ח]] · [[אסתר ט/טעמים|ט]] · [[אסתר י/טעמים|י]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|כל המגילה בדף אחד (פרשות בכתר)]] · [[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|כל המגילה בדף אחד (פרשות סתומות)]]'''}} *{{ג|'''[[עשרת בני המן/טעמים|צורת השיר בעשרת בני המן]]''' (המופיעה ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר]] וב[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|פרק ט']]) מבוססת על [[עשרת בני המן/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של עשרת בני המן ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[עשרת בני המן/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת אסתר|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת אסתר חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת אסתר=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת אסתר (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת אסתר באתר '''[https://www.929.org.il/page/820 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת קֹהלת באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=33.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר דניאל== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר דניאל בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דניאל ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 08 Daniel.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר דניאל על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[דניאל א/טעמים|א]] · [[דניאל ב/טעמים|ב*]] · [[דניאל ג/טעמים|ג*]] · [[דניאל ד/טעמים|ד*]] · [[דניאל ה/טעמים|ה*]] · [[דניאל ו/טעמים|ו*]] · [[דניאל ז/טעמים|ז*]] · [[דניאל ח/טעמים|ח]] · [[דניאל ט/טעמים|ט]] · [[דניאל י/טעמים|י]] · [[דניאל יא/טעמים|יא]] · [[דניאל יב/טעמים|יב]]'''}} ('''בפרקים המסומנים בכוכבית* יש ארמית; [[ביאור:דניאל בתרגום עברי|ראו כאן לתרגום עברי]].)''' *{{ג|'''[[ספר דניאל/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר דניאל|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– ספר דניאל חסר לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר דניאל=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם רוב המגילות), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר דניאל (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר דניאל באתר '''[https://www.929.org.il/page/830 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר דניאל באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=34.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_22Daniel קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_22Daniel קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר עזרא== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר עזרא בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר עזרא בכתב־היד). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דניאל ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 10 Ezra.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=26 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר עזרא על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים:'''}} **{{ג|'''עזרא: [[עזרא א/טעמים|א]] · [[עזרא ב/טעמים|ב]] · [[עזרא ג/טעמים|ג]] · [[עזרא ד/טעמים|ד*]] · [[עזרא ה/טעמים|ה*]] · [[עזרא ו/טעמים|ו*]] · [[עזרא ז/טעמים|ז*]] · [[עזרא ח/טעמים|ח]] · [[עזרא ט/טעמים|ט]] · [[עזרא י/טעמים|י]]'''}} ('''בפרקים המסומנים בכוכבית* יש ארמית; [[ביאור:עזרא בתרגום עברי|ראו כאן לתרגום עברי]].)''' **{{ג|'''נחמיה: [[נחמיה א/טעמים|א]] · [[נחמיה ב/טעמים|ב]] · [[נחמיה ג/טעמים|ג]] · [[נחמיה ד/טעמים|ד]] · [[נחמיה ה/טעמים|ה]] · [[נחמיה ו/טעמים|ו]] · [[נחמיה ז/טעמים|ז]] · [[נחמיה ח/טעמים|ח]] · [[נחמיה ט/טעמים|ט]] · [[נחמיה י/טעמים|י]] · [[נחמיה יא/טעמים|יא]] · [[נחמיה יב/טעמים|יב]] · [[נחמיה יג/טעמים|יג]]'''}} *{{ג|'''[[ספר עזרא/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר עזרא־נחמיה|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– ספר עזרא חסר לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר עזרא=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר עזרא (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר עזרא באתר '''[https://www.929.org.il/page/842 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים): [https://www.929.org.il/page/842 עזרא] · [https://www.929.org.il/page/852 נחמיה] *ספר עזרא באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=35.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים): [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=35.0.0 עזרא] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=36.0.0 נחמיה] '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_23Ezra-Nehemiah קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] (רק פרקים א'-ז' קיימים!) <br /> <br /> <br /> ==ספר דברי הימים== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר דברי הימים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר דברי הימים בכתב־היד). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דברי הימים ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''' (עמוד 1 מתוך 2). | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 11 Chronicles.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=24 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר דברי הימים על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים:'''}} **{{ג|'''דברי הימים א' (דה"א): [[דברי הימים א א/טעמים|א]] · [[דברי הימים א ב/טעמים|ב]] · [[דברי הימים א ג/טעמים|ג]] · [[דברי הימים א ד/טעמים|ד]] · [[דברי הימים א ה/טעמים|ה]] · [[דברי הימים א ו/טעמים|ו]] · [[דברי הימים א ז/טעמים|ז]] · [[דברי הימים א ח/טעמים|ח]] · [[דברי הימים א ט/טעמים|ט]] · [[דברי הימים א י/טעמים|י]] · [[דברי הימים א יא/טעמים|יא]] · [[דברי הימים א יב/טעמים|יב]] · [[דברי הימים א יג/טעמים|יג]] · [[דברי הימים א יד/טעמים|יד]] · [[דברי הימים א טו/טעמים|טו]] · [[דברי הימים א טז/טעמים|טז]] · [[דברי הימים א יז/טעמים|יז]] · [[דברי הימים א יח/טעמים|יח]] · [[דברי הימים א יט/טעמים|יט]] · [[דברי הימים א כ/טעמים|כ]] · [[דברי הימים א כא/טעמים|כא]] · [[דברי הימים א כב/טעמים|כב]] · [[דברי הימים א כג/טעמים|כג]] · [[דברי הימים א כד/טעמים|כד]] · [[דברי הימים א כה/טעמים|כה]] · [[דברי הימים א כו/טעמים|כו]] · [[דברי הימים א כז/טעמים|כז]] · [[דברי הימים א כח/טעמים|כח]] · [[דברי הימים א כט/טעמים|כט]]'''}} **{{ג|'''דברי הימים ב' (דה"ב): [[דברי הימים ב א/טעמים|א]] · [[דברי הימים ב ב/טעמים|ב]] · [[דברי הימים ב ג/טעמים|ג]] · [[דברי הימים ב ד/טעמים|ד]] · [[דברי הימים ב ה/טעמים|ה]] · [[דברי הימים ב ו/טעמים|ו]] · [[דברי הימים ב ז/טעמים|ז]] · [[דברי הימים ב ח/טעמים|ח]] · [[דברי הימים ב ט/טעמים|ט]] · [[דברי הימים ב י/טעמים|י]] · [[דברי הימים ב יא/טעמים|יא]] · [[דברי הימים ב יב/טעמים|יב]] · [[דברי הימים ב יג/טעמים|יג]] · [[דברי הימים ב יד/טעמים|יד]] · [[דברי הימים ב טו/טעמים|טו]] · [[דברי הימים ב טז/טעמים|טז]] · [[דברי הימים ב יז/טעמים|יז]] · [[דברי הימים ב יח/טעמים|יח]] · [[דברי הימים ב יט/טעמים|יט]] · [[דברי הימים ב כ/טעמים|כ]] · [[דברי הימים ב כא/טעמים|כא]] · [[דברי הימים ב כב/טעמים|כב]] · [[דברי הימים ב כג/טעמים|כג]] · [[דברי הימים ב כד/טעמים|כד]] · [[דברי הימים ב כה/טעמים|כה]] · [[דברי הימים ב כו/טעמים|כו]] · [[דברי הימים ב כז/טעמים|כז]] · [[דברי הימים ב כח/טעמים|כח]] · [[דברי הימים ב כט/טעמים|כט]] · [[דברי הימים ב ל/טעמים|ל]] · [[דברי הימים ב לא/טעמים|לא]] · [[דברי הימים ב לב/טעמים|לב]] · [[דברי הימים ב לג/טעמים|לג]] · [[דברי הימים ב לד/טעמים|לד]] · [[דברי הימים ב לה/טעמים|לה]] · [[דברי הימים ב לו/טעמים|לו]]'''}} *{{ג|'''[[ספר דברי הימים/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[שירת אסף/טעמים|צורת השיר בשירת אסף]]''' (המופיעה ב[[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]] וב[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה"א פרק ט"ז]]) מבוססת על [[שירת אסף/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של שירת אסף ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר דברי הימים/דה"א טז/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[שירת אסף/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר דברי הימים|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר דברי הימים|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר דברי הימים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר דברי הימים (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר דברי הימים באתר '''[https://www.929.org.il/page/865 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים): [https://www.929.org.il/page/865 דה"א] · [https://www.929.org.il/page/894 דה"ב] *ספר דברי הימים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=37.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים): [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=37.0.0 דה"א] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=38.0.0 דה"ב] '''קובצי אודיו:''' *(בינתיים אין) ==הערות== <references/> rz6t99cl0x7ablortm9tscp1w0caaqu 3018543 3018542 2026-06-02T17:47:32Z Dovi 1 /* מגילת רות */ 3018543 wikitext text/x-wiki __NOTOC__{{עוגן|ראש}}{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {| width=80% border=5 cellpadding=2 align=center |colspan=60 bgcolor="yellow" align=center|{{ג|'''כְּתוּבִים עַל־פִּי הַמָּסֹרָה'''}} |- align=center |width=33% colspan=20|'''ספרי אמ"ת'''{{קק|{{הערה|להסבר מלא ומפורט על '''הכתיבה השירית''' בספרי אמ"ת (בכתבי־היד ובדפוסים ובמהדורתנו), ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|"פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא", סעיף 8 (צורת השיר בספרי אמ"ת)]]. להסבר על הדרכים שבהן עיצבנו וערכנו פרטים מסוימים ב'''טעמי אמ"ת''', ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|שם, סעיף 5.6 (עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו)]].}}}} |width=34% colspan=20|'''חמש מגילות''' |width=33% colspan=20|'''כתובים אחרונים''' |- align=center |width=33% colspan=20|'''[[#ספר תהלים|{{מ:אות-ג|ת}}הלים]]'''<br>'''[[#ספר משלי|{{מ:אות-ג|מ}}שלי]]'''<br>'''[[#ספר איוב|{{מ:אות-ג|א}}יוב]]''' |width=34% colspan=20|'''[[#מגילת שיר השירים|שיר השירים]]'''<br>'''[[#מגילת רות|רות]]'''<br>'''[[#מגילת איכה|איכה]]'''<br>'''[[#מגילת קֹהלת|קֹהלת]]'''<br>'''[[#מגילת אסתר|אסתר]]''' |width=33% colspan=20|'''[[#ספר דניאל|דניאל]]'''<br>'''[[#ספר עזרא|עזרא]]'''<br>'''[[#ספר דברי הימים|דברי הימים]]''' |- align=center |bgcolor="aqua" colspan=60|'''{{קו תחתי|צורת השיר בספרי הכתובים}}'''{{קק|{{הערה|להסבר מלא ומפורט על צורת השיר מהדורתנו (בכ"א הספרים), ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|"פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא", סעיף 5 (צורת השיר בכ"א הספרים)]]. וראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רשימת הדפים לצורת השיר|כאן]] לרשימת דפי המקרא לצורת השיר.}}}}<br>'''[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים במגילת קֹהלת]] · [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן במגילת אסתר]]<br>[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף בספר דברי הימים]]''' |- align=center bgcolor="aqua" |colspan=60|'''טעמי אמ"ת''' · [[מקרא על פי המסורה/שמות הטעמים|'''טעמי כ"א ספרים''']] |- align=center bgcolor="yellow" |width=40% colspan=24|{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|מידע על מהדורה זו]]'''}}{{קק|{{הערה|למידע מפורט על נוסח ספרי הכתובים במהדרותנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|מבוא למהדורה, פרק רביעי]]''' (על החלקים החסרים בכתר ארם צובה) וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק חמישי]]''' (על החלקים הקיימים בכתר ארם צובה). לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של "נביאים וכתובים על פי המסורה" ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|'''כאן''']].}}}} |width=20% colspan=12|[[File:CC-BY-SA icon orange.svg|75px|רשיון חופשי|link=:w:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם]] |width=40% colspan=24|נוסח המקרא שייך לכולם.<br>נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,<br>ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.{{קק|{{הערה|את ה"ייחוס" לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע"י קישור לשער הראשי של הפרויקט '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|כאן]]'''.}}}} |} ==ספר תהלים== [[קובץ:BL Or 2375 02 Psalms.pdf|thumb|'''מקרא ותפסיר:''' ספר תהלים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון.|page=1]] [[קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|thumb|טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה (מתוך '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''').|page=27]] [[קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|thumb|טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה מעוברת, מתשרי עד אדר השני (מתוך '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''').|page=28]] ===ספר תהלים על פי המסורה=== *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר ראשון (מזמורים א'-מ"א):}} [[תהלים א/טעמים|א]] · [[תהלים ב/טעמים|ב]] · [[תהלים ג/טעמים|ג]] · [[תהלים ד/טעמים|ד]] · [[תהלים ה/טעמים|ה]] · [[תהלים ו/טעמים|ו]] · [[תהלים ז/טעמים|ז]] · [[תהלים ח/טעמים|ח]] · [[תהלים ט/טעמים|ט]] · [[תהלים י/טעמים|י]] · [[תהלים יא/טעמים|יא]] · [[תהלים יב/טעמים|יב]] · [[תהלים יג/טעמים|יג]] · [[תהלים יד/טעמים|יד]] · [[תהלים טו/טעמים|טו]] · [[תהלים טז/טעמים|טז]] · [[תהלים יז/טעמים|יז]] · [[תהלים יח/טעמים|יח]] · [[תהלים יט/טעמים|יט]] · [[תהלים כ/טעמים|כ]] · [[תהלים כא/טעמים|כא]] · [[תהלים כב/טעמים|כב]] · [[תהלים כג/טעמים|כג]] · [[תהלים כד/טעמים|כד]] · [[תהלים כה/טעמים|כה]] · [[תהלים כו/טעמים|כו]] · [[תהלים כז/טעמים|כז]] · [[תהלים כח/טעמים|כח]] · [[תהלים כט/טעמים|כט]] · [[תהלים ל/טעמים|ל]] · [[תהלים לא/טעמים|לא]] · [[תהלים לב/טעמים|לב]] · [[תהלים לג/טעמים|לג]] · [[תהלים לד/טעמים|לד]] · [[תהלים לה/טעמים|לה]] · [[תהלים לו/טעמים|לו]] · [[תהלים לז/טעמים|לז]] · [[תהלים לח/טעמים|לח]] · [[תהלים לט/טעמים|לט]] · [[תהלים מ/טעמים|מ]] · [[תהלים מא/טעמים|מא]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר שני (מזמורים מ"ב-ע"ב):}} [[תהלים מב/טעמים|מב]] · [[תהלים מג/טעמים|מג]] · [[תהלים מד/טעמים|מד]] · [[תהלים מה/טעמים|מה]] · [[תהלים מו/טעמים|מו]] · [[תהלים מז/טעמים|מז]] · [[תהלים מח/טעמים|מח]] · [[תהלים מט/טעמים|מט]] · [[תהלים נ/טעמים|נ]] · [[תהלים נא/טעמים|נא]] · [[תהלים נב/טעמים|נב]] · [[תהלים נג/טעמים|נג]] · [[תהלים נד/טעמים|נד]] · [[תהלים נה/טעמים|נה]] · [[תהלים נו/טעמים|נו]] · [[תהלים נז/טעמים|נז]] · [[תהלים נח/טעמים|נח]] · [[תהלים נט/טעמים|נט]] · [[תהלים ס/טעמים|ס]] · [[תהלים סא/טעמים|סא]] · [[תהלים סב/טעמים|סב]] · [[תהלים סג/טעמים|סג]] · [[תהלים סד/טעמים|סד]] · [[תהלים סה/טעמים|סה]] · [[תהלים סו/טעמים|סו]] · [[תהלים סז/טעמים|סז]] · [[תהלים סח/טעמים|סח]] · [[תהלים סט/טעמים|סט]] · [[תהלים ע/טעמים|ע]] · [[תהלים עא/טעמים|עא]] · [[תהלים עב/טעמים|עב]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר שלישי (מזמורים ע"ג-פ"ט):}} [[תהלים עג/טעמים|עג]] · [[תהלים עד/טעמים|עד]] · [[תהלים עה/טעמים|עה]] · [[תהלים עו/טעמים|עו]] · [[תהלים עז/טעמים|עז]] · [[תהלים עח/טעמים|עח]] · [[תהלים עט/טעמים|עט]] · [[תהלים פ/טעמים|פ]] · [[תהלים פא/טעמים|פא]] · [[תהלים פב/טעמים|פב]] · [[תהלים פג/טעמים|פג]] · [[תהלים פד/טעמים|פד]] · [[תהלים פה/טעמים|פה]] · [[תהלים פו/טעמים|פו]] · [[תהלים פז/טעמים|פז]] · [[תהלים פח/טעמים|פח]] · [[תהלים פט/טעמים|פט]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר רביעי (מזמורים צ'-ק"ו):}} [[תהלים צ/טעמים|צ]] · [[תהלים צא/טעמים|צא]] · [[תהלים צב/טעמים|צב]] · [[תהלים צג/טעמים|צג]] · [[תהלים צד/טעמים|צד]] · [[תהלים צה/טעמים|צה]] · [[תהלים צו/טעמים|צו]] · [[תהלים צז/טעמים|צז]] · [[תהלים צח/טעמים|צח]] · [[תהלים צט/טעמים|צט]] · [[תהלים ק/טעמים|ק]] · [[תהלים קא/טעמים|קא]] · [[תהלים קב/טעמים|קב]] · [[תהלים קג/טעמים|קג]] · [[תהלים קד/טעמים|קד]] · [[תהלים קה/טעמים|קה]] · [[תהלים קו/טעמים|קו]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר חמישי (מזמורים ק"ז-ק"נ):}} [[תהלים קז/טעמים|קז]] · [[תהלים קח/טעמים|קח]] · [[תהלים קט/טעמים|קט]] · [[תהלים קי/טעמים|קי]] · [[תהלים קיא/טעמים|קיא]] · [[תהלים קיב/טעמים|קיב]] · [[תהלים קיג/טעמים|קיג]] · [[תהלים קיד/טעמים|קיד]] · [[תהלים קטו/טעמים|קטו]] · [[תהלים קטז/טעמים|קטז]] · [[תהלים קיז/טעמים|קיז]] · [[תהלים קיח/טעמים|קיח]] · [[תהלים קיט/טעמים|קיט]] · [[תהלים קכ/טעמים|קכ]] · [[תהלים קכא/טעמים|קכא]] · [[תהלים קכב/טעמים|קכב]] · [[תהלים קכג/טעמים|קכג]] · [[תהלים קכד/טעמים|קכד]] · [[תהלים קכה/טעמים|קכה]] · [[תהלים קכו/טעמים|קכו]] · [[תהלים קכז/טעמים|קכז]] · [[תהלים קכח/טעמים|קכח]] · [[תהלים קכט/טעמים|קכט]] · [[תהלים קל/טעמים|קל]] · [[תהלים קלא/טעמים|קלא]] · [[תהלים קלב/טעמים|קלב]] · [[תהלים קלג/טעמים|קלג]] · [[תהלים קלד/טעמים|קלד]] · [[תהלים קלה/טעמים|קלה]] · [[תהלים קלו/טעמים|קלו]] · [[תהלים קלז/טעמים|קלז]] · [[תהלים קלח/טעמים|קלח]] · [[תהלים קלט/טעמים|קלט]] · [[תהלים קמ/טעמים|קמ]] · [[תהלים קמא/טעמים|קמא]] · [[תהלים קמב/טעמים|קמב]] · [[תהלים קמג/טעמים|קמג]] · [[תהלים קמד/טעמים|קמד]] · [[תהלים קמה/טעמים|קמה]] · [[תהלים קמו/טעמים|קמו]] · [[תהלים קמז/טעמים|קמז]] · [[תהלים קמח/טעמים|קמח]] · [[תהלים קמט/טעמים|קמט]] · [[תהלים קנ/טעמים|קנ]]'''}} *{{ג|'''[[תהלים ספר ראשון/טעמים|הספר הראשון בדף אחד]] / [[תהלים ספר שני/טעמים|הספר השני בדף אחד]] / [[תהלים ספר שלישי/טעמים|הספר השלישי בדף אחד]] / [[תהלים ספר רביעי/טעמים|הספר הרביעי בדף אחד]] / [[תהלים ספר חמישי/טעמים|הספר החמישי בדף אחד]] [[תהלים ספר חמישי 1/טעמים|(1)]] [[תהלים ספר חמישי 2/טעמים|(2)]]'''}} *{{ג|'''[[ספר תהלים/טעמים|כל ספר תהלים בדף אחד: חמישה ספרים]]'''}} (זהירות: דף גדול במיוחד{{הערה|בגלל מגבלות טכניות, הדף הזה הזה אינו מצליח להציג את כל מזמורי תהלים ביחד בדף אחד, ובפועל מראה אותם עד מזמור צ"ח.}}) *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תהלים|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– חלק מהמזמורים בספר הראשון של תהלים (ט"ו-כ"ה) חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר תהלים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחצי שנה, מזמור אחד ליום בממוצע (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר תהלים באתר '''[https://www.929.org.il/page/568 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר תהלים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=26.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) *'''החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בשבוע:''' **'''יום ראשון:''' מזמורים א'-כ"ט **'''יום שני:''' מזמורים ל'-נ' **'''יום שלישי:''' מזמורים נ"א-ע"ב **'''יום רביעי:''' מזמורים ע"ג-פ"ט **'''יום חמישי:''' מזמורים צ'-ק"ו **'''יום ששי:''' מזמורים ק"ז-קי"ט **'''יום שבת:''' מזמורים ק"כ-ק"נ *'''החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בחודש:''' **'''יום א':''' מזמורים א'-ט' **'''יום ב':''' מזמורים י'-י"ז **'''יום ג':''' מזמורים י"ח-כ"ב **'''יום ד':''' מזמורים כ"ג-כ"ח **'''יום ה':''' מזמורים כ"ט-ל"ד **'''יום ו':''' מזמורים ל"ה-ל"ח **'''יום ז':''' מזמורים ל"ט-מ"ג **'''יום ח':''' מזמורים מ"ד-מ"ח **'''יום ט':''' מזמורים מ"ט-נ"ד **'''יום י':''' מזמורים נ"ה-נ"ט **'''יום י"א:''' מזמורים ס'-ס"ה **'''יום י"ב:''' מזמורים ס"ו-ס"ח **'''יום י"ג:''' מזמורים ס"ט-ע"א **'''יום י"ד:''' מזמורים ע"ב-ע"ו **'''יום ט"ו:''' מזמורים ע"ז-ע"ח **'''יום ט"ז:''' מזמורים ע"ט-פ"ב **'''יום י"ז:''' מזמורים פ"ג-פ"ז **'''יום י"ח:''' מזמורים פ"ח-פ"ט **'''יום י"ט:''' מזמורים צ'-צ"ו **'''יום כ':''' מזמורים צ"ז-ק"ג **'''יום כ"א:''' מזמורים ק"ד-ק"ה **'''יום כ"ב:''' מזמורים ק"ו-ק"ז **'''יום כ"ג:''' מזמורים ק"ח-קי"ב **'''יום כ"ד:''' מזמורים קי"ג-קי"ח **'''יום כ"ה:''' מזמור קי"ט אותיות א'-ל' **'''יום כ"ו:''' מזמורים קי"ט אותיות מ'-ת' **'''יום כ"ז:''' מזמורים ק"כ-קל"ד **'''יום כ"ח:''' מזמורים קל"ה-קל"ט **'''יום כ"ט:''' מזמורים ק"מ-קמ"ד **'''יום ל':''' מזמורים קמ"ה-ק"נ '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_14Psalms קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] (מזמורים נ'-קי"ב חסרים!) *[http://tehilim.net/default.asp קריאה בטעמי המקרא ע"י חזנים] (מומלצות קריאותיהם של הרב ציון פאלח והרב לוי סודרי) ==ספר משלי== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר משלי בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר משלי ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 04 Proverbs.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=22 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר משלי על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[משלי א/טעמים|א]] · [[משלי ב/טעמים|ב]] · [[משלי ג/טעמים|ג]] · [[משלי ד/טעמים|ד]] · [[משלי ה/טעמים|ה]] · [[משלי ו/טעמים|ו]] · [[משלי ז/טעמים|ז]] · [[משלי ח/טעמים|ח]] · [[משלי ט/טעמים|ט]] · [[משלי י/טעמים|י]] · [[משלי יא/טעמים|יא]] · [[משלי יב/טעמים|יב]] · [[משלי יג/טעמים|יג]] · [[משלי יד/טעמים|יד]] · [[משלי טו/טעמים|טו]] · [[משלי טז/טעמים|טז]] · [[משלי יז/טעמים|יז]] · [[משלי יח/טעמים|יח]] · [[משלי יט/טעמים|יט]] · [[משלי כ/טעמים|כ]] · [[משלי כא/טעמים|כא]] · [[משלי כב/טעמים|כב]] · [[משלי כג/טעמים|כג]] · [[משלי כד/טעמים|כד]] · [[משלי כה/טעמים|כה]] · [[משלי כו/טעמים|כו]] · [[משלי כז/טעמים|כז]] · [[משלי כח/טעמים|כח]] · [[משלי כט/טעמים|כט]] · [[משלי ל/טעמים|ל]] · [[משלי לא/טעמים|לא]]'''}} *{{ג|'''[[ספר משלי/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר משלי|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר משלי=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם [[#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר משלי (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר משלי באתר '''[https://www.929.org.il/page/718 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר משלי באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=27.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_15Proverbs קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_15Proverbs קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר איוב== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר איוב בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר איוב ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 03 Job.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=21 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר איוב על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[איוב א/טעמים|א]] · [[איוב ב/טעמים|ב]] · [[איוב ג/טעמים|ג]] · [[איוב ד/טעמים|ד]] · [[איוב ה/טעמים|ה]] · [[איוב ו/טעמים|ו]] · [[איוב ז/טעמים|ז]] · [[איוב ח/טעמים|ח]] · [[איוב ט/טעמים|ט]] · [[איוב י/טעמים|י]] · [[איוב יא/טעמים|יא]] · [[איוב יב/טעמים|יב]] · [[איוב יג/טעמים|יג]] · [[איוב יד/טעמים|יד]] · [[איוב טו/טעמים|טו]] · [[איוב טז/טעמים|טז]] · [[איוב יז/טעמים|יז]] · [[איוב יח/טעמים|יח]] · [[איוב יט/טעמים|יט]] · [[איוב כ/טעמים|כ]] · [[איוב כא/טעמים|כא]] · [[איוב כב/טעמים|כב]] · [[איוב כג/טעמים|כג]] · [[איוב כד/טעמים|כד]] · [[איוב כה/טעמים|כה]] · [[איוב כו/טעמים|כו]] · [[איוב כז/טעמים|כז]] · [[איוב כח/טעמים|כח]] · [[איוב כט/טעמים|כט]] · [[איוב ל/טעמים|ל]] · [[איוב לא/טעמים|לא]] · [[איוב לב/טעמים|לב]] · [[איוב לג/טעמים|לג]] · [[איוב לד/טעמים|לד]] · [[איוב לה/טעמים|לה]] · [[איוב לו/טעמים|לו]] · [[איוב לז/טעמים|לז]] · [[איוב לח/טעמים|לח]] · [[איוב לט/טעמים|לט]] · [[איוב מ/טעמים|מ]] · [[איוב מא/טעמים|מא]] · [[איוב מב/טעמים|מב]]'''}} *{{ג|'''[[ספר איוב/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר איוב|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר איוב=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר איוב (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר איוב באתר '''[https://www.929.org.il/page/749 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר איוב באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=28.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_16Job קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_16Job קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת שיר השירים== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת שיר השירים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת שיר השירים ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 06 Song-of-Songs.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת שיר השירים על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[שיר השירים א/טעמים|א]] · [[שיר השירים ב/טעמים|ב]] · [[שיר השירים ג/טעמים|ג]] · [[שיר השירים ד/טעמים|ד]] · [[שיר השירים ה/טעמים|ה]] · [[שיר השירים ו/טעמים|ו]] · [[שיר השירים ז/טעמים|ז]] · [[שיר השירים ח/טעמים|ח]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת שיר השירים/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת שיר השירים|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– רוב הפרקים עד סוף מגילת שיר השירים (ג'-ח') חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת שיר השירים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת שיר השירים (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת שיר השירים באתר '''[https://www.929.org.il/page/791 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת שיר השירים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=29.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת רות== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת רות בתוך דפוס (ירושלים, תרע"א [1911]) של '''שלוש מגילות''' (שיר השירים, רות, קֹהלת) ביחד עם '''תרגום''' (ארמית בניקוד טברני תחתון), ה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות), ופירוש רש"י. כתב־היד של כתובים עם תרגום ותפסיר מאת בניה הסופר פגום בחלק הראשון של מגילת רות ואי אפשר לקרוא ממנו, וחבל על דאבדין. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת רות ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = Shalosh Megillot (Jerusalem, 1911).pdf{{!}}page=39 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת רות על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[רות א/טעמים|א]] · [[רות ב/טעמים|ב]] · [[רות ג/טעמים|ג]] · [[רות ד/טעמים|ד]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת רות/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת רות|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#מגילת רות|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת רות=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת רות (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת רות באתר '''[https://www.929.org.il/page/799 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת רות באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=30.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת איכה== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת איכה בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת איכה ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 07 Lamentations.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת איכה על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[איכה א/טעמים|א]] · [[איכה ב/טעמים|ב]] · [[איכה ג/טעמים|ג]] · [[איכה ד/טעמים|ד]] · [[איכה ה/טעמים|ה]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת איכה/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת איכה|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת איכה חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת איכה=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת איכה (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת איכה באתר '''[https://www.929.org.il/page/803 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת איכה באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=31.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת קֹהלת== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת קֹהלת בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת קֹהלת ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 05 Ecclesiastes.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=22 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת קֹהלת על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[קהלת א/טעמים|א]] · [[קהלת ב/טעמים|ב]] · [[קהלת ג/טעמים|ג]] · [[קהלת ד/טעמים|ד]] · [[קהלת ה/טעמים|ה]] · [[קהלת ו/טעמים|ו]] · [[קהלת ז/טעמים|ז]] · [[קהלת ח/טעמים|ח]] · [[קהלת ט/טעמים|ט]] · [[קהלת י/טעמים|י]] · [[קהלת יא/טעמים|יא]] · [[קהלת יב/טעמים|יב]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת קהלת/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[שירת העתים/טעמים|צורת השיר בשירת העִתים]]''' (המופיעה ב[[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קהלת]] וב[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|פרק ג']]) מבוססת על [[שירת העתים/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של שירת העִתים ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת קהלת/ג/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[שירת העתים/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת קהלת|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת קֹהלת חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת קֹהלת=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם [[#ספר משלי|ספר משלי]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת קֹהלת (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת קֹהלת באתר '''[https://www.929.org.il/page/808 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת קֹהלת באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=32.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת אסתר== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת אסתר בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' ([[תרגום שני על אסתר|"תרגום שני"]] בארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת אסתר ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 09 Esther.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת אסתר על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[אסתר א/טעמים|א]] · [[אסתר ב/טעמים|ב]] · [[אסתר ג/טעמים|ג]] · [[אסתר ד/טעמים|ד]] · [[אסתר ה/טעמים|ה]] · [[אסתר ו/טעמים|ו]] · [[אסתר ז/טעמים|ז]] · [[אסתר ח/טעמים|ח]] · [[אסתר ט/טעמים|ט]] · [[אסתר י/טעמים|י]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|כל המגילה בדף אחד (פרשות בכתר)]] · [[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|כל המגילה בדף אחד (פרשות סתומות)]]'''}} *{{ג|'''[[עשרת בני המן/טעמים|צורת השיר בעשרת בני המן]]''' (המופיעה ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר]] וב[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|פרק ט']]) מבוססת על [[עשרת בני המן/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של עשרת בני המן ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[עשרת בני המן/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת אסתר|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת אסתר חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת אסתר=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת אסתר (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת אסתר באתר '''[https://www.929.org.il/page/820 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת קֹהלת באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=33.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר דניאל== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר דניאל בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דניאל ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 08 Daniel.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר דניאל על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[דניאל א/טעמים|א]] · [[דניאל ב/טעמים|ב*]] · [[דניאל ג/טעמים|ג*]] · [[דניאל ד/טעמים|ד*]] · [[דניאל ה/טעמים|ה*]] · [[דניאל ו/טעמים|ו*]] · [[דניאל ז/טעמים|ז*]] · [[דניאל ח/טעמים|ח]] · [[דניאל ט/טעמים|ט]] · [[דניאל י/טעמים|י]] · [[דניאל יא/טעמים|יא]] · [[דניאל יב/טעמים|יב]]'''}} ('''בפרקים המסומנים בכוכבית* יש ארמית; [[ביאור:דניאל בתרגום עברי|ראו כאן לתרגום עברי]].)''' *{{ג|'''[[ספר דניאל/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר דניאל|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– ספר דניאל חסר לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר דניאל=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם רוב המגילות), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר דניאל (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר דניאל באתר '''[https://www.929.org.il/page/830 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר דניאל באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=34.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_22Daniel קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_22Daniel קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר עזרא== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר עזרא בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר עזרא בכתב־היד). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דניאל ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 10 Ezra.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=26 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר עזרא על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים:'''}} **{{ג|'''עזרא: [[עזרא א/טעמים|א]] · [[עזרא ב/טעמים|ב]] · [[עזרא ג/טעמים|ג]] · [[עזרא ד/טעמים|ד*]] · [[עזרא ה/טעמים|ה*]] · [[עזרא ו/טעמים|ו*]] · [[עזרא ז/טעמים|ז*]] · [[עזרא ח/טעמים|ח]] · [[עזרא ט/טעמים|ט]] · [[עזרא י/טעמים|י]]'''}} ('''בפרקים המסומנים בכוכבית* יש ארמית; [[ביאור:עזרא בתרגום עברי|ראו כאן לתרגום עברי]].)''' **{{ג|'''נחמיה: [[נחמיה א/טעמים|א]] · [[נחמיה ב/טעמים|ב]] · [[נחמיה ג/טעמים|ג]] · [[נחמיה ד/טעמים|ד]] · [[נחמיה ה/טעמים|ה]] · [[נחמיה ו/טעמים|ו]] · [[נחמיה ז/טעמים|ז]] · [[נחמיה ח/טעמים|ח]] · [[נחמיה ט/טעמים|ט]] · [[נחמיה י/טעמים|י]] · [[נחמיה יא/טעמים|יא]] · [[נחמיה יב/טעמים|יב]] · [[נחמיה יג/טעמים|יג]]'''}} *{{ג|'''[[ספר עזרא/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר עזרא־נחמיה|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– ספר עזרא חסר לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר עזרא=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר עזרא (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר עזרא באתר '''[https://www.929.org.il/page/842 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים): [https://www.929.org.il/page/842 עזרא] · [https://www.929.org.il/page/852 נחמיה] *ספר עזרא באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=35.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים): [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=35.0.0 עזרא] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=36.0.0 נחמיה] '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_23Ezra-Nehemiah קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] (רק פרקים א'-ז' קיימים!) <br /> <br /> <br /> ==ספר דברי הימים== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר דברי הימים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר דברי הימים בכתב־היד). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דברי הימים ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''' (עמוד 1 מתוך 2). | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 11 Chronicles.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=24 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר דברי הימים על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים:'''}} **{{ג|'''דברי הימים א' (דה"א): [[דברי הימים א א/טעמים|א]] · [[דברי הימים א ב/טעמים|ב]] · [[דברי הימים א ג/טעמים|ג]] · [[דברי הימים א ד/טעמים|ד]] · [[דברי הימים א ה/טעמים|ה]] · [[דברי הימים א ו/טעמים|ו]] · [[דברי הימים א ז/טעמים|ז]] · [[דברי הימים א ח/טעמים|ח]] · [[דברי הימים א ט/טעמים|ט]] · [[דברי הימים א י/טעמים|י]] · [[דברי הימים א יא/טעמים|יא]] · [[דברי הימים א יב/טעמים|יב]] · [[דברי הימים א יג/טעמים|יג]] · [[דברי הימים א יד/טעמים|יד]] · [[דברי הימים א טו/טעמים|טו]] · [[דברי הימים א טז/טעמים|טז]] · [[דברי הימים א יז/טעמים|יז]] · [[דברי הימים א יח/טעמים|יח]] · [[דברי הימים א יט/טעמים|יט]] · [[דברי הימים א כ/טעמים|כ]] · [[דברי הימים א כא/טעמים|כא]] · [[דברי הימים א כב/טעמים|כב]] · [[דברי הימים א כג/טעמים|כג]] · [[דברי הימים א כד/טעמים|כד]] · [[דברי הימים א כה/טעמים|כה]] · [[דברי הימים א כו/טעמים|כו]] · [[דברי הימים א כז/טעמים|כז]] · [[דברי הימים א כח/טעמים|כח]] · [[דברי הימים א כט/טעמים|כט]]'''}} **{{ג|'''דברי הימים ב' (דה"ב): [[דברי הימים ב א/טעמים|א]] · [[דברי הימים ב ב/טעמים|ב]] · [[דברי הימים ב ג/טעמים|ג]] · [[דברי הימים ב ד/טעמים|ד]] · [[דברי הימים ב ה/טעמים|ה]] · [[דברי הימים ב ו/טעמים|ו]] · [[דברי הימים ב ז/טעמים|ז]] · [[דברי הימים ב ח/טעמים|ח]] · [[דברי הימים ב ט/טעמים|ט]] · [[דברי הימים ב י/טעמים|י]] · [[דברי הימים ב יא/טעמים|יא]] · [[דברי הימים ב יב/טעמים|יב]] · [[דברי הימים ב יג/טעמים|יג]] · [[דברי הימים ב יד/טעמים|יד]] · [[דברי הימים ב טו/טעמים|טו]] · [[דברי הימים ב טז/טעמים|טז]] · [[דברי הימים ב יז/טעמים|יז]] · [[דברי הימים ב יח/טעמים|יח]] · [[דברי הימים ב יט/טעמים|יט]] · [[דברי הימים ב כ/טעמים|כ]] · [[דברי הימים ב כא/טעמים|כא]] · [[דברי הימים ב כב/טעמים|כב]] · [[דברי הימים ב כג/טעמים|כג]] · [[דברי הימים ב כד/טעמים|כד]] · [[דברי הימים ב כה/טעמים|כה]] · [[דברי הימים ב כו/טעמים|כו]] · [[דברי הימים ב כז/טעמים|כז]] · [[דברי הימים ב כח/טעמים|כח]] · [[דברי הימים ב כט/טעמים|כט]] · [[דברי הימים ב ל/טעמים|ל]] · [[דברי הימים ב לא/טעמים|לא]] · [[דברי הימים ב לב/טעמים|לב]] · [[דברי הימים ב לג/טעמים|לג]] · [[דברי הימים ב לד/טעמים|לד]] · [[דברי הימים ב לה/טעמים|לה]] · [[דברי הימים ב לו/טעמים|לו]]'''}} *{{ג|'''[[ספר דברי הימים/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[שירת אסף/טעמים|צורת השיר בשירת אסף]]''' (המופיעה ב[[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]] וב[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה"א פרק ט"ז]]) מבוססת על [[שירת אסף/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של שירת אסף ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר דברי הימים/דה"א טז/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[שירת אסף/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר דברי הימים|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר דברי הימים|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר דברי הימים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר דברי הימים (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר דברי הימים באתר '''[https://www.929.org.il/page/865 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים): [https://www.929.org.il/page/865 דה"א] · [https://www.929.org.il/page/894 דה"ב] *ספר דברי הימים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=37.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים): [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=37.0.0 דה"א] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=38.0.0 דה"ב] '''קובצי אודיו:''' *(בינתיים אין) ==הערות== <references/> enr3lw2k60leitdetl0i9r7dcqluhlb 3018550 3018543 2026-06-02T19:16:45Z Dovi 1 3018550 wikitext text/x-wiki __NOTOC__{{עוגן|ראש}}{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {| width=80% border=5 cellpadding=2 align=center |colspan=60 bgcolor="yellow" align=center|{{ג|'''כְּתוּבִים עַל־פִּי הַמָּסֹרָה'''}} |- align=center |width=33% colspan=20|'''ספרי אמ"ת'''{{קק|{{הערה|להסבר מלא ומפורט על '''הכתיבה השירית''' בספרי אמ"ת (בכתבי־היד ובדפוסים ובמהדורתנו), ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|"פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא", סעיף 8 (צורת השיר בספרי אמ"ת)]]. להסבר על הדרכים שבהן עיצבנו וערכנו פרטים מסוימים ב'''טעמי אמ"ת''', ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|שם, סעיף 5.6 (עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו)]].}}}} |width=34% colspan=20|'''חמש מגילות''' |width=33% colspan=20|'''כתובים אחרונים''' |- align=center |width=33% colspan=20|'''[[#ספר תהלים|{{מ:אות-ג|ת}}הלים]]'''<br>'''[[#ספר משלי|{{מ:אות-ג|מ}}שלי]]'''<br>'''[[#ספר איוב|{{מ:אות-ג|א}}יוב]]''' |width=34% colspan=20|'''[[#מגילת שיר השירים|שיר השירים]]'''<br>'''[[#מגילת רות|רות]]'''<br>'''[[#מגילת איכה|איכה]]'''<br>'''[[#מגילת קֹהלת|קֹהלת]]'''<br>'''[[#מגילת אסתר|אסתר]]''' |width=33% colspan=20|'''[[#ספר דניאל|דניאל]]'''<br>'''[[#ספר עזרא|עזרא]]'''<br>'''[[#ספר דברי הימים|דברי הימים]]''' |- align=center |bgcolor="aqua" colspan=60|'''{{קו תחתי|צורת השיר בספרי הכתובים}}'''{{קק|{{הערה|להסבר מלא ומפורט על צורת השיר מהדורתנו (בכ"א הספרים), ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|"פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא", סעיף 5 (צורת השיר בכ"א הספרים)]]. וראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רשימת הדפים לצורת השיר|כאן]] לרשימת דפי המקרא לצורת השיר.}}}}<br>'''[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים במגילת קֹהלת]] · [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן במגילת אסתר]]<br>[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף בספר דברי הימים]]''' |- align=center bgcolor="aqua" |colspan=60|'''טעמי אמ"ת''' · [[מקרא על פי המסורה/שמות הטעמים|'''טעמי כ"א ספרים''']] |- align=center bgcolor="yellow" |width=40% colspan=24|{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|מידע על מהדורה זו]]'''}}{{קק|{{הערה|למידע מפורט על נוסח ספרי הכתובים במהדרותנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|מבוא למהדורה, פרק רביעי]]''' (על החלקים החסרים בכתר ארם צובה) וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק חמישי]]''' (על החלקים הקיימים בכתר ארם צובה). לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של "נביאים וכתובים על פי המסורה" ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|'''כאן''']].}}}} |width=20% colspan=12|[[File:CC-BY-SA icon orange.svg|75px|רשיון חופשי|link=:w:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם]] |width=40% colspan=24|נוסח המקרא שייך לכולם.<br>נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,<br>ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.{{קק|{{הערה|את ה"ייחוס" לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע"י קישור לשער הראשי של הפרויקט '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|כאן]]'''.}}}} |} ==ספר תהלים== [[קובץ:BL Or 2375 02 Psalms.pdf|thumb|'''מקרא ותפסיר:''' ספר תהלים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון.|page=1]] [[קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|thumb|טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה (מתוך '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''').|page=27]] [[קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|thumb|טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה מעוברת, מתשרי עד אדר השני (מתוך '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''').|page=28]] ===ספר תהלים על פי המסורה=== *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר ראשון (מזמורים א'-מ"א):}} [[תהלים א/טעמים|א]] · [[תהלים ב/טעמים|ב]] · [[תהלים ג/טעמים|ג]] · [[תהלים ד/טעמים|ד]] · [[תהלים ה/טעמים|ה]] · [[תהלים ו/טעמים|ו]] · [[תהלים ז/טעמים|ז]] · [[תהלים ח/טעמים|ח]] · [[תהלים ט/טעמים|ט]] · [[תהלים י/טעמים|י]] · [[תהלים יא/טעמים|יא]] · [[תהלים יב/טעמים|יב]] · [[תהלים יג/טעמים|יג]] · [[תהלים יד/טעמים|יד]] · [[תהלים טו/טעמים|טו]] · [[תהלים טז/טעמים|טז]] · [[תהלים יז/טעמים|יז]] · [[תהלים יח/טעמים|יח]] · [[תהלים יט/טעמים|יט]] · [[תהלים כ/טעמים|כ]] · [[תהלים כא/טעמים|כא]] · [[תהלים כב/טעמים|כב]] · [[תהלים כג/טעמים|כג]] · [[תהלים כד/טעמים|כד]] · [[תהלים כה/טעמים|כה]] · [[תהלים כו/טעמים|כו]] · [[תהלים כז/טעמים|כז]] · [[תהלים כח/טעמים|כח]] · [[תהלים כט/טעמים|כט]] · [[תהלים ל/טעמים|ל]] · [[תהלים לא/טעמים|לא]] · [[תהלים לב/טעמים|לב]] · [[תהלים לג/טעמים|לג]] · [[תהלים לד/טעמים|לד]] · [[תהלים לה/טעמים|לה]] · [[תהלים לו/טעמים|לו]] · [[תהלים לז/טעמים|לז]] · [[תהלים לח/טעמים|לח]] · [[תהלים לט/טעמים|לט]] · [[תהלים מ/טעמים|מ]] · [[תהלים מא/טעמים|מא]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר שני (מזמורים מ"ב-ע"ב):}} [[תהלים מב/טעמים|מב]] · [[תהלים מג/טעמים|מג]] · [[תהלים מד/טעמים|מד]] · [[תהלים מה/טעמים|מה]] · [[תהלים מו/טעמים|מו]] · [[תהלים מז/טעמים|מז]] · [[תהלים מח/טעמים|מח]] · [[תהלים מט/טעמים|מט]] · [[תהלים נ/טעמים|נ]] · [[תהלים נא/טעמים|נא]] · [[תהלים נב/טעמים|נב]] · [[תהלים נג/טעמים|נג]] · [[תהלים נד/טעמים|נד]] · [[תהלים נה/טעמים|נה]] · [[תהלים נו/טעמים|נו]] · [[תהלים נז/טעמים|נז]] · [[תהלים נח/טעמים|נח]] · [[תהלים נט/טעמים|נט]] · [[תהלים ס/טעמים|ס]] · [[תהלים סא/טעמים|סא]] · [[תהלים סב/טעמים|סב]] · [[תהלים סג/טעמים|סג]] · [[תהלים סד/טעמים|סד]] · [[תהלים סה/טעמים|סה]] · [[תהלים סו/טעמים|סו]] · [[תהלים סז/טעמים|סז]] · [[תהלים סח/טעמים|סח]] · [[תהלים סט/טעמים|סט]] · [[תהלים ע/טעמים|ע]] · [[תהלים עא/טעמים|עא]] · [[תהלים עב/טעמים|עב]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר שלישי (מזמורים ע"ג-פ"ט):}} [[תהלים עג/טעמים|עג]] · [[תהלים עד/טעמים|עד]] · [[תהלים עה/טעמים|עה]] · [[תהלים עו/טעמים|עו]] · [[תהלים עז/טעמים|עז]] · [[תהלים עח/טעמים|עח]] · [[תהלים עט/טעמים|עט]] · [[תהלים פ/טעמים|פ]] · [[תהלים פא/טעמים|פא]] · [[תהלים פב/טעמים|פב]] · [[תהלים פג/טעמים|פג]] · [[תהלים פד/טעמים|פד]] · [[תהלים פה/טעמים|פה]] · [[תהלים פו/טעמים|פו]] · [[תהלים פז/טעמים|פז]] · [[תהלים פח/טעמים|פח]] · [[תהלים פט/טעמים|פט]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר רביעי (מזמורים צ'-ק"ו):}} [[תהלים צ/טעמים|צ]] · [[תהלים צא/טעמים|צא]] · [[תהלים צב/טעמים|צב]] · [[תהלים צג/טעמים|צג]] · [[תהלים צד/טעמים|צד]] · [[תהלים צה/טעמים|צה]] · [[תהלים צו/טעמים|צו]] · [[תהלים צז/טעמים|צז]] · [[תהלים צח/טעמים|צח]] · [[תהלים צט/טעמים|צט]] · [[תהלים ק/טעמים|ק]] · [[תהלים קא/טעמים|קא]] · [[תהלים קב/טעמים|קב]] · [[תהלים קג/טעמים|קג]] · [[תהלים קד/טעמים|קד]] · [[תהלים קה/טעמים|קה]] · [[תהלים קו/טעמים|קו]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר חמישי (מזמורים ק"ז-ק"נ):}} [[תהלים קז/טעמים|קז]] · [[תהלים קח/טעמים|קח]] · [[תהלים קט/טעמים|קט]] · [[תהלים קי/טעמים|קי]] · [[תהלים קיא/טעמים|קיא]] · [[תהלים קיב/טעמים|קיב]] · [[תהלים קיג/טעמים|קיג]] · [[תהלים קיד/טעמים|קיד]] · [[תהלים קטו/טעמים|קטו]] · [[תהלים קטז/טעמים|קטז]] · [[תהלים קיז/טעמים|קיז]] · [[תהלים קיח/טעמים|קיח]] · [[תהלים קיט/טעמים|קיט]] · [[תהלים קכ/טעמים|קכ]] · [[תהלים קכא/טעמים|קכא]] · [[תהלים קכב/טעמים|קכב]] · [[תהלים קכג/טעמים|קכג]] · [[תהלים קכד/טעמים|קכד]] · [[תהלים קכה/טעמים|קכה]] · [[תהלים קכו/טעמים|קכו]] · [[תהלים קכז/טעמים|קכז]] · [[תהלים קכח/טעמים|קכח]] · [[תהלים קכט/טעמים|קכט]] · [[תהלים קל/טעמים|קל]] · [[תהלים קלא/טעמים|קלא]] · [[תהלים קלב/טעמים|קלב]] · [[תהלים קלג/טעמים|קלג]] · [[תהלים קלד/טעמים|קלד]] · [[תהלים קלה/טעמים|קלה]] · [[תהלים קלו/טעמים|קלו]] · [[תהלים קלז/טעמים|קלז]] · [[תהלים קלח/טעמים|קלח]] · [[תהלים קלט/טעמים|קלט]] · [[תהלים קמ/טעמים|קמ]] · [[תהלים קמא/טעמים|קמא]] · [[תהלים קמב/טעמים|קמב]] · [[תהלים קמג/טעמים|קמג]] · [[תהלים קמד/טעמים|קמד]] · [[תהלים קמה/טעמים|קמה]] · [[תהלים קמו/טעמים|קמו]] · [[תהלים קמז/טעמים|קמז]] · [[תהלים קמח/טעמים|קמח]] · [[תהלים קמט/טעמים|קמט]] · [[תהלים קנ/טעמים|קנ]]'''}} *{{ג|'''[[תהלים ספר ראשון/טעמים|הספר הראשון בדף אחד]] / [[תהלים ספר שני/טעמים|הספר השני בדף אחד]] / [[תהלים ספר שלישי/טעמים|הספר השלישי בדף אחד]] / [[תהלים ספר רביעי/טעמים|הספר הרביעי בדף אחד]] / [[תהלים ספר חמישי/טעמים|הספר החמישי בדף אחד]] [[תהלים ספר חמישי 1/טעמים|(1)]] [[תהלים ספר חמישי 2/טעמים|(2)]]'''}} *{{ג|'''[[ספר תהלים/טעמים|כל ספר תהלים בדף אחד: חמישה ספרים]]'''}} (זהירות: דף גדול במיוחד{{הערה|בגלל מגבלות טכניות, הדף הזה הזה אינו מצליח להציג את כל מזמורי תהלים ביחד בדף אחד, ובפועל מראה אותם עד מזמור צ"ח.}}) *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תהלים|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– חלק מהמזמורים בספר הראשון של תהלים (ט"ו-כ"ה) חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר תהלים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחצי שנה, מזמור אחד ליום בממוצע (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר תהלים באתר '''[https://www.929.org.il/page/568 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר תהלים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=26.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) *'''החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בשבוע:''' **'''יום ראשון:''' מזמורים א'-כ"ט **'''יום שני:''' מזמורים ל'-נ' **'''יום שלישי:''' מזמורים נ"א-ע"ב **'''יום רביעי:''' מזמורים ע"ג-פ"ט **'''יום חמישי:''' מזמורים צ'-ק"ו **'''יום ששי:''' מזמורים ק"ז-קי"ט **'''יום שבת:''' מזמורים ק"כ-ק"נ *'''החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בחודש:''' **'''יום א':''' מזמורים א'-ט' **'''יום ב':''' מזמורים י'-י"ז **'''יום ג':''' מזמורים י"ח-כ"ב **'''יום ד':''' מזמורים כ"ג-כ"ח **'''יום ה':''' מזמורים כ"ט-ל"ד **'''יום ו':''' מזמורים ל"ה-ל"ח **'''יום ז':''' מזמורים ל"ט-מ"ג **'''יום ח':''' מזמורים מ"ד-מ"ח **'''יום ט':''' מזמורים מ"ט-נ"ד **'''יום י':''' מזמורים נ"ה-נ"ט **'''יום י"א:''' מזמורים ס'-ס"ה **'''יום י"ב:''' מזמורים ס"ו-ס"ח **'''יום י"ג:''' מזמורים ס"ט-ע"א **'''יום י"ד:''' מזמורים ע"ב-ע"ו **'''יום ט"ו:''' מזמורים ע"ז-ע"ח **'''יום ט"ז:''' מזמורים ע"ט-פ"ב **'''יום י"ז:''' מזמורים פ"ג-פ"ז **'''יום י"ח:''' מזמורים פ"ח-פ"ט **'''יום י"ט:''' מזמורים צ'-צ"ו **'''יום כ':''' מזמורים צ"ז-ק"ג **'''יום כ"א:''' מזמורים ק"ד-ק"ה **'''יום כ"ב:''' מזמורים ק"ו-ק"ז **'''יום כ"ג:''' מזמורים ק"ח-קי"ב **'''יום כ"ד:''' מזמורים קי"ג-קי"ח **'''יום כ"ה:''' מזמור קי"ט אותיות א'-ל' **'''יום כ"ו:''' מזמורים קי"ט אותיות מ'-ת' **'''יום כ"ז:''' מזמורים ק"כ-קל"ד **'''יום כ"ח:''' מזמורים קל"ה-קל"ט **'''יום כ"ט:''' מזמורים ק"מ-קמ"ד **'''יום ל':''' מזמורים קמ"ה-ק"נ '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_14Psalms קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] (מזמורים נ'-קי"ב חסרים!) *[http://tehilim.net/default.asp קריאה בטעמי המקרא ע"י חזנים] (מומלצות קריאותיהם של הרב ציון פאלח והרב לוי סודרי) ==ספר משלי== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר משלי בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר משלי ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 04 Proverbs.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=22 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר משלי על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[משלי א/טעמים|א]] · [[משלי ב/טעמים|ב]] · [[משלי ג/טעמים|ג]] · [[משלי ד/טעמים|ד]] · [[משלי ה/טעמים|ה]] · [[משלי ו/טעמים|ו]] · [[משלי ז/טעמים|ז]] · [[משלי ח/טעמים|ח]] · [[משלי ט/טעמים|ט]] · [[משלי י/טעמים|י]] · [[משלי יא/טעמים|יא]] · [[משלי יב/טעמים|יב]] · [[משלי יג/טעמים|יג]] · [[משלי יד/טעמים|יד]] · [[משלי טו/טעמים|טו]] · [[משלי טז/טעמים|טז]] · [[משלי יז/טעמים|יז]] · [[משלי יח/טעמים|יח]] · [[משלי יט/טעמים|יט]] · [[משלי כ/טעמים|כ]] · [[משלי כא/טעמים|כא]] · [[משלי כב/טעמים|כב]] · [[משלי כג/טעמים|כג]] · [[משלי כד/טעמים|כד]] · [[משלי כה/טעמים|כה]] · [[משלי כו/טעמים|כו]] · [[משלי כז/טעמים|כז]] · [[משלי כח/טעמים|כח]] · [[משלי כט/טעמים|כט]] · [[משלי ל/טעמים|ל]] · [[משלי לא/טעמים|לא]]'''}} *{{ג|'''[[ספר משלי/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר משלי|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר משלי=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם [[#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר משלי (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר משלי באתר '''[https://www.929.org.il/page/718 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר משלי באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=27.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_15Proverbs קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_15Proverbs קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר איוב== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר איוב בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר איוב ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 03 Job.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=21 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר איוב על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[איוב א/טעמים|א]] · [[איוב ב/טעמים|ב]] · [[איוב ג/טעמים|ג]] · [[איוב ד/טעמים|ד]] · [[איוב ה/טעמים|ה]] · [[איוב ו/טעמים|ו]] · [[איוב ז/טעמים|ז]] · [[איוב ח/טעמים|ח]] · [[איוב ט/טעמים|ט]] · [[איוב י/טעמים|י]] · [[איוב יא/טעמים|יא]] · [[איוב יב/טעמים|יב]] · [[איוב יג/טעמים|יג]] · [[איוב יד/טעמים|יד]] · [[איוב טו/טעמים|טו]] · [[איוב טז/טעמים|טז]] · [[איוב יז/טעמים|יז]] · [[איוב יח/טעמים|יח]] · [[איוב יט/טעמים|יט]] · [[איוב כ/טעמים|כ]] · [[איוב כא/טעמים|כא]] · [[איוב כב/טעמים|כב]] · [[איוב כג/טעמים|כג]] · [[איוב כד/טעמים|כד]] · [[איוב כה/טעמים|כה]] · [[איוב כו/טעמים|כו]] · [[איוב כז/טעמים|כז]] · [[איוב כח/טעמים|כח]] · [[איוב כט/טעמים|כט]] · [[איוב ל/טעמים|ל]] · [[איוב לא/טעמים|לא]] · [[איוב לב/טעמים|לב]] · [[איוב לג/טעמים|לג]] · [[איוב לד/טעמים|לד]] · [[איוב לה/טעמים|לה]] · [[איוב לו/טעמים|לו]] · [[איוב לז/טעמים|לז]] · [[איוב לח/טעמים|לח]] · [[איוב לט/טעמים|לט]] · [[איוב מ/טעמים|מ]] · [[איוב מא/טעמים|מא]] · [[איוב מב/טעמים|מב]]'''}} *{{ג|'''[[ספר איוב/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר איוב|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר איוב=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר איוב (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר איוב באתר '''[https://www.929.org.il/page/749 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר איוב באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=28.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_16Job קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_16Job קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת שיר השירים== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת שיר השירים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת שיר השירים ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 06 Song-of-Songs.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת שיר השירים על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[שיר השירים א/טעמים|א]] · [[שיר השירים ב/טעמים|ב]] · [[שיר השירים ג/טעמים|ג]] · [[שיר השירים ד/טעמים|ד]] · [[שיר השירים ה/טעמים|ה]] · [[שיר השירים ו/טעמים|ו]] · [[שיר השירים ז/טעמים|ז]] · [[שיר השירים ח/טעמים|ח]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת שיר השירים/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת שיר השירים|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– רוב הפרקים עד סוף מגילת שיר השירים (ג'-ח') חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת שיר השירים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת שיר השירים (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת שיר השירים באתר '''[https://www.929.org.il/page/791 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת שיר השירים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=29.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת רות== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת רות בתוך דפוס (ירושלים, תרע"א [1911]) של '''שלוש מגילות''' (שיר השירים, רות, קֹהלת) ביחד עם '''תרגום''' (ארמית בניקוד טברני תחתון), ה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות), ופירוש רש"י. כתב־היד של כתובים עם תרגום ותפסיר מאת בניה הסופר פגום בחלק הראשון של מגילת רות ואי אפשר לקרוא ממנו, וחבל על דאבדין. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת רות ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = Shalosh Megillot (Jerusalem, 1911).pdf{{!}}page=39 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת רות על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[רות א/טעמים|א]] · [[רות ב/טעמים|ב]] · [[רות ג/טעמים|ג]] · [[רות ד/טעמים|ד]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת רות/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת רות|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#מגילת רות|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת רות=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת רות (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת רות באתר '''[https://www.929.org.il/page/799 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת רות באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=30.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת איכה== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת איכה בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת איכה ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 07 Lamentations.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת איכה על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[איכה א/טעמים|א]] · [[איכה ב/טעמים|ב]] · [[איכה ג/טעמים|ג]] · [[איכה ד/טעמים|ד]] · [[איכה ה/טעמים|ה]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת איכה/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת איכה|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת איכה חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת איכה=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת איכה (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת איכה באתר '''[https://www.929.org.il/page/803 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת איכה באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=31.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת קֹהלת== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת קֹהלת בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת קֹהלת ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 05 Ecclesiastes.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=22 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת קֹהלת על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[קהלת א/טעמים|א]] · [[קהלת ב/טעמים|ב]] · [[קהלת ג/טעמים|ג]] · [[קהלת ד/טעמים|ד]] · [[קהלת ה/טעמים|ה]] · [[קהלת ו/טעמים|ו]] · [[קהלת ז/טעמים|ז]] · [[קהלת ח/טעמים|ח]] · [[קהלת ט/טעמים|ט]] · [[קהלת י/טעמים|י]] · [[קהלת יא/טעמים|יא]] · [[קהלת יב/טעמים|יב]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת קהלת/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[שירת העתים/טעמים|צורת השיר בשירת העִתים]]''' (המופיעה ב[[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קהלת]] וב[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|פרק ג']]) מבוססת על [[שירת העתים/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של שירת העִתים ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת קהלת/ג/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[שירת העתים/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת קהלת|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת קֹהלת חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת קֹהלת=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם [[#ספר משלי|ספר משלי]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת קֹהלת (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת קֹהלת באתר '''[https://www.929.org.il/page/808 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת קֹהלת באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=32.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת אסתר== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת אסתר בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' ([[תרגום שני על אסתר|"תרגום שני"]] בארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת אסתר ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 09 Esther.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת אסתר על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[אסתר א/טעמים|א]] · [[אסתר ב/טעמים|ב]] · [[אסתר ג/טעמים|ג]] · [[אסתר ד/טעמים|ד]] · [[אסתר ה/טעמים|ה]] · [[אסתר ו/טעמים|ו]] · [[אסתר ז/טעמים|ז]] · [[אסתר ח/טעמים|ח]] · [[אסתר ט/טעמים|ט]] · [[אסתר י/טעמים|י]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|כל המגילה בדף אחד (פרשות בכתר)]] · [[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|כל המגילה בדף אחד (פרשות סתומות)]]'''}} *{{ג|'''[[עשרת בני המן/טעמים|צורת השיר בעשרת בני המן]]''' (המופיעה ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר]] וב[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|פרק ט']]) מבוססת על [[עשרת בני המן/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של עשרת בני המן ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[עשרת בני המן/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת אסתר|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת אסתר חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת אסתר=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת אסתר (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת אסתר באתר '''[https://www.929.org.il/page/820 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת קֹהלת באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=33.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר דניאל== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר דניאל בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דניאל ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 08 Daniel.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר דניאל על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[דניאל א/טעמים|א]] · [[דניאל ב/טעמים|ב*]] · [[דניאל ג/טעמים|ג*]] · [[דניאל ד/טעמים|ד*]] · [[דניאל ה/טעמים|ה*]] · [[דניאל ו/טעמים|ו*]] · [[דניאל ז/טעמים|ז*]] · [[דניאל ח/טעמים|ח]] · [[דניאל ט/טעמים|ט]] · [[דניאל י/טעמים|י]] · [[דניאל יא/טעמים|יא]] · [[דניאל יב/טעמים|יב]]'''}} ('''בפרקים המסומנים בכוכבית* יש ארמית; [[ביאור:דניאל בתרגום עברי|ראו כאן לתרגום עברי]].)''' *{{ג|'''[[ספר דניאל/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר דניאל|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– ספר דניאל חסר לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר דניאל=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם רוב המגילות), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר דניאל (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר דניאל באתר '''[https://www.929.org.il/page/830 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר דניאל באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=34.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_22Daniel קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_22Daniel קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר עזרא== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר עזרא בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר עזרא בכתב־היד). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דניאל ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 10 Ezra.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=26 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר עזרא על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים:'''}} **{{ג|'''עזרא: [[עזרא א/טעמים|א]] · [[עזרא ב/טעמים|ב]] · [[עזרא ג/טעמים|ג]] · [[עזרא ד/טעמים|ד*]] · [[עזרא ה/טעמים|ה*]] · [[עזרא ו/טעמים|ו*]] · [[עזרא ז/טעמים|ז*]] · [[עזרא ח/טעמים|ח]] · [[עזרא ט/טעמים|ט]] · [[עזרא י/טעמים|י]]'''}} ('''בפרקים המסומנים בכוכבית* יש ארמית; [[ביאור:עזרא בתרגום עברי|ראו כאן לתרגום עברי]].)''' **{{ג|'''נחמיה: [[נחמיה א/טעמים|א]] · [[נחמיה ב/טעמים|ב]] · [[נחמיה ג/טעמים|ג]] · [[נחמיה ד/טעמים|ד]] · [[נחמיה ה/טעמים|ה]] · [[נחמיה ו/טעמים|ו]] · [[נחמיה ז/טעמים|ז]] · [[נחמיה ח/טעמים|ח]] · [[נחמיה ט/טעמים|ט]] · [[נחמיה י/טעמים|י]] · [[נחמיה יא/טעמים|יא]] · [[נחמיה יב/טעמים|יב]] · [[נחמיה יג/טעמים|יג]]'''}} *{{ג|'''[[ספר עזרא/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר עזרא־נחמיה|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– ספר עזרא חסר לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר עזרא=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר עזרא (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר עזרא באתר '''[https://www.929.org.il/page/842 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים): [https://www.929.org.il/page/842 עזרא] · [https://www.929.org.il/page/852 נחמיה] *ספר עזרא באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=35.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים): [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=35.0.0 עזרא] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=36.0.0 נחמיה] '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_23Ezra-Nehemiah קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] (רק פרקים א'-ז' קיימים!) <br /> <br /> <br /> ==ספר דברי הימים== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר דברי הימים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר דברי הימים בכתב־היד). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דברי הימים ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''' (עמוד 1 מתוך 2). | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 11 Chronicles.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=24 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר דברי הימים על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים:'''}} **{{ג|'''דברי הימים א' (דה"א): [[דברי הימים א א/טעמים|א]] · [[דברי הימים א ב/טעמים|ב]] · [[דברי הימים א ג/טעמים|ג]] · [[דברי הימים א ד/טעמים|ד]] · [[דברי הימים א ה/טעמים|ה]] · [[דברי הימים א ו/טעמים|ו]] · [[דברי הימים א ז/טעמים|ז]] · [[דברי הימים א ח/טעמים|ח]] · [[דברי הימים א ט/טעמים|ט]] · [[דברי הימים א י/טעמים|י]] · [[דברי הימים א יא/טעמים|יא]] · [[דברי הימים א יב/טעמים|יב]] · [[דברי הימים א יג/טעמים|יג]] · [[דברי הימים א יד/טעמים|יד]] · [[דברי הימים א טו/טעמים|טו]] · [[דברי הימים א טז/טעמים|טז]] · [[דברי הימים א יז/טעמים|יז]] · [[דברי הימים א יח/טעמים|יח]] · [[דברי הימים א יט/טעמים|יט]] · [[דברי הימים א כ/טעמים|כ]] · [[דברי הימים א כא/טעמים|כא]] · [[דברי הימים א כב/טעמים|כב]] · [[דברי הימים א כג/טעמים|כג]] · [[דברי הימים א כד/טעמים|כד]] · [[דברי הימים א כה/טעמים|כה]] · [[דברי הימים א כו/טעמים|כו]] · [[דברי הימים א כז/טעמים|כז]] · [[דברי הימים א כח/טעמים|כח]] · [[דברי הימים א כט/טעמים|כט]]'''}} **{{ג|'''דברי הימים ב' (דה"ב): [[דברי הימים ב א/טעמים|א]] · [[דברי הימים ב ב/טעמים|ב]] · [[דברי הימים ב ג/טעמים|ג]] · [[דברי הימים ב ד/טעמים|ד]] · [[דברי הימים ב ה/טעמים|ה]] · [[דברי הימים ב ו/טעמים|ו]] · [[דברי הימים ב ז/טעמים|ז]] · [[דברי הימים ב ח/טעמים|ח]] · [[דברי הימים ב ט/טעמים|ט]] · [[דברי הימים ב י/טעמים|י]] · [[דברי הימים ב יא/טעמים|יא]] · [[דברי הימים ב יב/טעמים|יב]] · [[דברי הימים ב יג/טעמים|יג]] · [[דברי הימים ב יד/טעמים|יד]] · [[דברי הימים ב טו/טעמים|טו]] · [[דברי הימים ב טז/טעמים|טז]] · [[דברי הימים ב יז/טעמים|יז]] · [[דברי הימים ב יח/טעמים|יח]] · [[דברי הימים ב יט/טעמים|יט]] · [[דברי הימים ב כ/טעמים|כ]] · [[דברי הימים ב כא/טעמים|כא]] · [[דברי הימים ב כב/טעמים|כב]] · [[דברי הימים ב כג/טעמים|כג]] · [[דברי הימים ב כד/טעמים|כד]] · [[דברי הימים ב כה/טעמים|כה]] · [[דברי הימים ב כו/טעמים|כו]] · [[דברי הימים ב כז/טעמים|כז]] · [[דברי הימים ב כח/טעמים|כח]] · [[דברי הימים ב כט/טעמים|כט]] · [[דברי הימים ב ל/טעמים|ל]] · [[דברי הימים ב לא/טעמים|לא]] · [[דברי הימים ב לב/טעמים|לב]] · [[דברי הימים ב לג/טעמים|לג]] · [[דברי הימים ב לד/טעמים|לד]] · [[דברי הימים ב לה/טעמים|לה]] · [[דברי הימים ב לו/טעמים|לו]]'''}} *{{ג|'''[[ספר דברי הימים/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[שירת אסף/טעמים|צורת השיר בשירת אסף]]''' (המופיעה ב[[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]] וב[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה"א פרק ט"ז]]) מבוססת על [[שירת אסף/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של שירת אסף ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר דברי הימים/דה"א טז/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[שירת אסף/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר דברי הימים|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר דברי הימים|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר דברי הימים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר דברי הימים (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר דברי הימים באתר '''[https://www.929.org.il/page/865 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים): [https://www.929.org.il/page/865 דה"א] · [https://www.929.org.il/page/894 דה"ב] *ספר דברי הימים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=37.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים): [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=37.0.0 דה"א] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=38.0.0 דה"ב] '''קובצי אודיו:''' *(בינתיים אין) ==הערות== <references/> gf2rs1e3ua7p8ywdqskhuer0gmfveq2 3018552 3018550 2026-06-02T19:17:35Z Dovi 1 3018552 wikitext text/x-wiki __NOTOC__{{עוגן|ראש}}{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {| width=80% border=5 cellpadding=2 align=center |colspan=60 bgcolor="yellow" align=center|{{ג|'''כְּתוּבִים עַל־פִּי הַמָּסֹרָה'''}} |- align=center |width=33% colspan=20|'''ספרי אמ"ת'''{{קק|{{הערה|להסבר מלא ומפורט על '''הכתיבה השירית''' בספרי אמ"ת (בכתבי־היד ובדפוסים ובמהדורתנו), ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|"פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא", סעיף 8 (צורת השיר בספרי אמ"ת)]]. להסבר על הדרכים שבהן עיצבנו וערכנו פרטים מסוימים ב'''טעמי אמ"ת''', ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|שם, סעיף 5.6 (עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו)]].}}}} |width=34% colspan=20|'''חמש מגילות''' |width=33% colspan=20|'''כתובים אחרונים''' |- align=center |width=33% colspan=20|'''[[#ספר תהלים|{{מ:אות-ג|ת}}הלים]]'''<br>'''[[#ספר משלי|{{מ:אות-ג|מ}}שלי]]'''<br>'''[[#ספר איוב|{{מ:אות-ג|א}}יוב]]''' |width=34% colspan=20|'''[[#מגילת שיר השירים|שיר השירים]]'''<br>'''[[#מגילת רות|רות]]'''<br>'''[[#מגילת איכה|איכה]]'''<br>'''[[#מגילת קֹהלת|קֹהלת]]'''<br>'''[[#מגילת אסתר|אסתר]]''' |width=33% colspan=20|'''[[#ספר דניאל|דניאל]]'''<br>'''[[#ספר עזרא|עזרא]]'''<br>'''[[#ספר דברי הימים|דברי הימים]]''' |- align=center |bgcolor="aqua" colspan=60|'''{{קו תחתי|צורת השיר בספרי הכתובים}}'''{{קק|{{הערה|להסבר מלא ומפורט על צורת השיר מהדורתנו (בכ"א הספרים), ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|"פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא", סעיף 5 (צורת השיר בכ"א הספרים)]]. וראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רשימת הדפים לצורת השיר|כאן]] לרשימת דפי המקרא לצורת השיר.}}}}<br>'''[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים במגילת קֹהלת]] · [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן במגילת אסתר]]<br>[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף בספר דברי הימים]]''' |- align=center bgcolor="aqua" |colspan=60|'''טעמי אמ"ת''' · [[מקרא על פי המסורה/שמות הטעמים|'''טעמי כ"א ספרים''']] |- align=center bgcolor="yellow" |width=40% colspan=24|{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|מידע על מהדורה זו]]'''}}{{קק|{{הערה|למידע מפורט על נוסח ספרי הכתובים במהדרותנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|מבוא למהדורה, פרק רביעי]]''' (על החלקים החסרים בכתר ארם צובה) וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק חמישי]]''' (על החלקים הקיימים בכתר ארם צובה). לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של "נביאים וכתובים על פי המסורה" ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|'''כאן''']].}}}} |width=20% colspan=12|[[File:CC-BY-SA icon orange.svg|75px|רשיון חופשי|link=:w:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם]] |width=40% colspan=24|נוסח המקרא שייך לכולם.<br>נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,<br>ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.{{קק|{{הערה|את ה"ייחוס" לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע"י קישור לשער הראשי של הפרויקט '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|כאן]]'''.}}}} |} ==ספר תהלים== [[קובץ:BL Or 2375 02 Psalms.pdf|thumb|'''מקרא ותפסיר:''' ספר תהלים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון.|page=1]] [[קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|thumb|טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה (מתוך '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''').|page=27]] [[קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|thumb|טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה מעוברת, מתשרי עד אדר השני (מתוך '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''').|page=28]] ===ספר תהלים על פי המסורה=== *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר ראשון (מזמורים א'-מ"א):}} [[תהלים א/טעמים|א]] · [[תהלים ב/טעמים|ב]] · [[תהלים ג/טעמים|ג]] · [[תהלים ד/טעמים|ד]] · [[תהלים ה/טעמים|ה]] · [[תהלים ו/טעמים|ו]] · [[תהלים ז/טעמים|ז]] · [[תהלים ח/טעמים|ח]] · [[תהלים ט/טעמים|ט]] · [[תהלים י/טעמים|י]] · [[תהלים יא/טעמים|יא]] · [[תהלים יב/טעמים|יב]] · [[תהלים יג/טעמים|יג]] · [[תהלים יד/טעמים|יד]] · [[תהלים טו/טעמים|טו]] · [[תהלים טז/טעמים|טז]] · [[תהלים יז/טעמים|יז]] · [[תהלים יח/טעמים|יח]] · [[תהלים יט/טעמים|יט]] · [[תהלים כ/טעמים|כ]] · [[תהלים כא/טעמים|כא]] · [[תהלים כב/טעמים|כב]] · [[תהלים כג/טעמים|כג]] · [[תהלים כד/טעמים|כד]] · [[תהלים כה/טעמים|כה]] · [[תהלים כו/טעמים|כו]] · [[תהלים כז/טעמים|כז]] · [[תהלים כח/טעמים|כח]] · [[תהלים כט/טעמים|כט]] · [[תהלים ל/טעמים|ל]] · [[תהלים לא/טעמים|לא]] · [[תהלים לב/טעמים|לב]] · [[תהלים לג/טעמים|לג]] · [[תהלים לד/טעמים|לד]] · [[תהלים לה/טעמים|לה]] · [[תהלים לו/טעמים|לו]] · [[תהלים לז/טעמים|לז]] · [[תהלים לח/טעמים|לח]] · [[תהלים לט/טעמים|לט]] · [[תהלים מ/טעמים|מ]] · [[תהלים מא/טעמים|מא]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר שני (מזמורים מ"ב-ע"ב):}} [[תהלים מב/טעמים|מב]] · [[תהלים מג/טעמים|מג]] · [[תהלים מד/טעמים|מד]] · [[תהלים מה/טעמים|מה]] · [[תהלים מו/טעמים|מו]] · [[תהלים מז/טעמים|מז]] · [[תהלים מח/טעמים|מח]] · [[תהלים מט/טעמים|מט]] · [[תהלים נ/טעמים|נ]] · [[תהלים נא/טעמים|נא]] · [[תהלים נב/טעמים|נב]] · [[תהלים נג/טעמים|נג]] · [[תהלים נד/טעמים|נד]] · [[תהלים נה/טעמים|נה]] · [[תהלים נו/טעמים|נו]] · [[תהלים נז/טעמים|נז]] · [[תהלים נח/טעמים|נח]] · [[תהלים נט/טעמים|נט]] · [[תהלים ס/טעמים|ס]] · [[תהלים סא/טעמים|סא]] · [[תהלים סב/טעמים|סב]] · [[תהלים סג/טעמים|סג]] · [[תהלים סד/טעמים|סד]] · [[תהלים סה/טעמים|סה]] · [[תהלים סו/טעמים|סו]] · [[תהלים סז/טעמים|סז]] · [[תהלים סח/טעמים|סח]] · [[תהלים סט/טעמים|סט]] · [[תהלים ע/טעמים|ע]] · [[תהלים עא/טעמים|עא]] · [[תהלים עב/טעמים|עב]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר שלישי (מזמורים ע"ג-פ"ט):}} [[תהלים עג/טעמים|עג]] · [[תהלים עד/טעמים|עד]] · [[תהלים עה/טעמים|עה]] · [[תהלים עו/טעמים|עו]] · [[תהלים עז/טעמים|עז]] · [[תהלים עח/טעמים|עח]] · [[תהלים עט/טעמים|עט]] · [[תהלים פ/טעמים|פ]] · [[תהלים פא/טעמים|פא]] · [[תהלים פב/טעמים|פב]] · [[תהלים פג/טעמים|פג]] · [[תהלים פד/טעמים|פד]] · [[תהלים פה/טעמים|פה]] · [[תהלים פו/טעמים|פו]] · [[תהלים פז/טעמים|פז]] · [[תהלים פח/טעמים|פח]] · [[תהלים פט/טעמים|פט]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר רביעי (מזמורים צ'-ק"ו):}} [[תהלים צ/טעמים|צ]] · [[תהלים צא/טעמים|צא]] · [[תהלים צב/טעמים|צב]] · [[תהלים צג/טעמים|צג]] · [[תהלים צד/טעמים|צד]] · [[תהלים צה/טעמים|צה]] · [[תהלים צו/טעמים|צו]] · [[תהלים צז/טעמים|צז]] · [[תהלים צח/טעמים|צח]] · [[תהלים צט/טעמים|צט]] · [[תהלים ק/טעמים|ק]] · [[תהלים קא/טעמים|קא]] · [[תהלים קב/טעמים|קב]] · [[תהלים קג/טעמים|קג]] · [[תהלים קד/טעמים|קד]] · [[תהלים קה/טעמים|קה]] · [[תהלים קו/טעמים|קו]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר חמישי (מזמורים ק"ז-ק"נ):}} [[תהלים קז/טעמים|קז]] · [[תהלים קח/טעמים|קח]] · [[תהלים קט/טעמים|קט]] · [[תהלים קי/טעמים|קי]] · [[תהלים קיא/טעמים|קיא]] · [[תהלים קיב/טעמים|קיב]] · [[תהלים קיג/טעמים|קיג]] · [[תהלים קיד/טעמים|קיד]] · [[תהלים קטו/טעמים|קטו]] · [[תהלים קטז/טעמים|קטז]] · [[תהלים קיז/טעמים|קיז]] · [[תהלים קיח/טעמים|קיח]] · [[תהלים קיט/טעמים|קיט]] · [[תהלים קכ/טעמים|קכ]] · [[תהלים קכא/טעמים|קכא]] · [[תהלים קכב/טעמים|קכב]] · [[תהלים קכג/טעמים|קכג]] · [[תהלים קכד/טעמים|קכד]] · [[תהלים קכה/טעמים|קכה]] · [[תהלים קכו/טעמים|קכו]] · [[תהלים קכז/טעמים|קכז]] · [[תהלים קכח/טעמים|קכח]] · [[תהלים קכט/טעמים|קכט]] · [[תהלים קל/טעמים|קל]] · [[תהלים קלא/טעמים|קלא]] · [[תהלים קלב/טעמים|קלב]] · [[תהלים קלג/טעמים|קלג]] · [[תהלים קלד/טעמים|קלד]] · [[תהלים קלה/טעמים|קלה]] · [[תהלים קלו/טעמים|קלו]] · [[תהלים קלז/טעמים|קלז]] · [[תהלים קלח/טעמים|קלח]] · [[תהלים קלט/טעמים|קלט]] · [[תהלים קמ/טעמים|קמ]] · [[תהלים קמא/טעמים|קמא]] · [[תהלים קמב/טעמים|קמב]] · [[תהלים קמג/טעמים|קמג]] · [[תהלים קמד/טעמים|קמד]] · [[תהלים קמה/טעמים|קמה]] · [[תהלים קמו/טעמים|קמו]] · [[תהלים קמז/טעמים|קמז]] · [[תהלים קמח/טעמים|קמח]] · [[תהלים קמט/טעמים|קמט]] · [[תהלים קנ/טעמים|קנ]]'''}} *{{ג|'''[[תהלים ספר ראשון/טעמים|הספר הראשון בדף אחד]] / [[תהלים ספר שני/טעמים|הספר השני בדף אחד]] / [[תהלים ספר שלישי/טעמים|הספר השלישי בדף אחד]] / [[תהלים ספר רביעי/טעמים|הספר הרביעי בדף אחד]] / [[תהלים ספר חמישי/טעמים|הספר החמישי בדף אחד]] [[תהלים ספר חמישי 1/טעמים|(1)]] [[תהלים ספר חמישי 2/טעמים|(2)]]'''}} *{{ג|'''[[ספר תהלים/טעמים|כל ספר תהלים בדף אחד: חמישה ספרים]]'''}} (זהירות: דף גדול במיוחד{{הערה|בגלל מגבלות טכניות, הדף הזה הזה אינו מצליח להציג את כל מזמורי תהלים ביחד בדף אחד, ובפועל מראה אותם עד מזמור צ"ח.}}) *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תהלים|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– חלק מהמזמורים בספר הראשון של תהלים (ט"ו-כ"ה) חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר תהלים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחצי שנה, מזמור אחד ליום בממוצע (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר תהלים באתר '''[https://www.929.org.il/page/568 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר תהלים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=26.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) *'''החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בשבוע:''' **'''יום ראשון:''' מזמורים א'-כ"ט **'''יום שני:''' מזמורים ל'-נ' **'''יום שלישי:''' מזמורים נ"א-ע"ב **'''יום רביעי:''' מזמורים ע"ג-פ"ט **'''יום חמישי:''' מזמורים צ'-ק"ו **'''יום ששי:''' מזמורים ק"ז-קי"ט **'''יום שבת:''' מזמורים ק"כ-ק"נ *'''החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בחודש:''' **'''יום א':''' מזמורים א'-ט' **'''יום ב':''' מזמורים י'-י"ז **'''יום ג':''' מזמורים י"ח-כ"ב **'''יום ד':''' מזמורים כ"ג-כ"ח **'''יום ה':''' מזמורים כ"ט-ל"ד **'''יום ו':''' מזמורים ל"ה-ל"ח **'''יום ז':''' מזמורים ל"ט-מ"ג **'''יום ח':''' מזמורים מ"ד-מ"ח **'''יום ט':''' מזמורים מ"ט-נ"ד **'''יום י':''' מזמורים נ"ה-נ"ט **'''יום י"א:''' מזמורים ס'-ס"ה **'''יום י"ב:''' מזמורים ס"ו-ס"ח **'''יום י"ג:''' מזמורים ס"ט-ע"א **'''יום י"ד:''' מזמורים ע"ב-ע"ו **'''יום ט"ו:''' מזמורים ע"ז-ע"ח **'''יום ט"ז:''' מזמורים ע"ט-פ"ב **'''יום י"ז:''' מזמורים פ"ג-פ"ז **'''יום י"ח:''' מזמורים פ"ח-פ"ט **'''יום י"ט:''' מזמורים צ'-צ"ו **'''יום כ':''' מזמורים צ"ז-ק"ג **'''יום כ"א:''' מזמורים ק"ד-ק"ה **'''יום כ"ב:''' מזמורים ק"ו-ק"ז **'''יום כ"ג:''' מזמורים ק"ח-קי"ב **'''יום כ"ד:''' מזמורים קי"ג-קי"ח **'''יום כ"ה:''' מזמור קי"ט אותיות א'-ל' **'''יום כ"ו:''' מזמורים קי"ט אותיות מ'-ת' **'''יום כ"ז:''' מזמורים ק"כ-קל"ד **'''יום כ"ח:''' מזמורים קל"ה-קל"ט **'''יום כ"ט:''' מזמורים ק"מ-קמ"ד **'''יום ל':''' מזמורים קמ"ה-ק"נ '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_14Psalms קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] (מזמורים נ'-קי"ב חסרים!) *[http://tehilim.net/default.asp קריאה בטעמי המקרא ע"י חזנים] (מומלצות קריאותיהם של הרב ציון פאלח והרב לוי סודרי) ==ספר משלי== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר משלי בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר משלי ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 04 Proverbs.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=22 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר משלי על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[משלי א/טעמים|א]] · [[משלי ב/טעמים|ב]] · [[משלי ג/טעמים|ג]] · [[משלי ד/טעמים|ד]] · [[משלי ה/טעמים|ה]] · [[משלי ו/טעמים|ו]] · [[משלי ז/טעמים|ז]] · [[משלי ח/טעמים|ח]] · [[משלי ט/טעמים|ט]] · [[משלי י/טעמים|י]] · [[משלי יא/טעמים|יא]] · [[משלי יב/טעמים|יב]] · [[משלי יג/טעמים|יג]] · [[משלי יד/טעמים|יד]] · [[משלי טו/טעמים|טו]] · [[משלי טז/טעמים|טז]] · [[משלי יז/טעמים|יז]] · [[משלי יח/טעמים|יח]] · [[משלי יט/טעמים|יט]] · [[משלי כ/טעמים|כ]] · [[משלי כא/טעמים|כא]] · [[משלי כב/טעמים|כב]] · [[משלי כג/טעמים|כג]] · [[משלי כד/טעמים|כד]] · [[משלי כה/טעמים|כה]] · [[משלי כו/טעמים|כו]] · [[משלי כז/טעמים|כז]] · [[משלי כח/טעמים|כח]] · [[משלי כט/טעמים|כט]] · [[משלי ל/טעמים|ל]] · [[משלי לא/טעמים|לא]]'''}} *{{ג|'''[[ספר משלי/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר משלי|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר משלי=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם [[#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר משלי (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר משלי באתר '''[https://www.929.org.il/page/718 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר משלי באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=27.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_15Proverbs קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_15Proverbs קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר איוב== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר איוב בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר איוב ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 03 Job.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=21 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר איוב על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[איוב א/טעמים|א]] · [[איוב ב/טעמים|ב]] · [[איוב ג/טעמים|ג]] · [[איוב ד/טעמים|ד]] · [[איוב ה/טעמים|ה]] · [[איוב ו/טעמים|ו]] · [[איוב ז/טעמים|ז]] · [[איוב ח/טעמים|ח]] · [[איוב ט/טעמים|ט]] · [[איוב י/טעמים|י]] · [[איוב יא/טעמים|יא]] · [[איוב יב/טעמים|יב]] · [[איוב יג/טעמים|יג]] · [[איוב יד/טעמים|יד]] · [[איוב טו/טעמים|טו]] · [[איוב טז/טעמים|טז]] · [[איוב יז/טעמים|יז]] · [[איוב יח/טעמים|יח]] · [[איוב יט/טעמים|יט]] · [[איוב כ/טעמים|כ]] · [[איוב כא/טעמים|כא]] · [[איוב כב/טעמים|כב]] · [[איוב כג/טעמים|כג]] · [[איוב כד/טעמים|כד]] · [[איוב כה/טעמים|כה]] · [[איוב כו/טעמים|כו]] · [[איוב כז/טעמים|כז]] · [[איוב כח/טעמים|כח]] · [[איוב כט/טעמים|כט]] · [[איוב ל/טעמים|ל]] · [[איוב לא/טעמים|לא]] · [[איוב לב/טעמים|לב]] · [[איוב לג/טעמים|לג]] · [[איוב לד/טעמים|לד]] · [[איוב לה/טעמים|לה]] · [[איוב לו/טעמים|לו]] · [[איוב לז/טעמים|לז]] · [[איוב לח/טעמים|לח]] · [[איוב לט/טעמים|לט]] · [[איוב מ/טעמים|מ]] · [[איוב מא/טעמים|מא]] · [[איוב מב/טעמים|מב]]'''}} *{{ג|'''[[ספר איוב/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר איוב|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר איוב=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר איוב (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר איוב באתר '''[https://www.929.org.il/page/749 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר איוב באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=28.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_16Job קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_16Job קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת שיר השירים== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת שיר השירים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת שיר השירים ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 06 Song-of-Songs.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת שיר השירים על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[שיר השירים א/טעמים|א]] · [[שיר השירים ב/טעמים|ב]] · [[שיר השירים ג/טעמים|ג]] · [[שיר השירים ד/טעמים|ד]] · [[שיר השירים ה/טעמים|ה]] · [[שיר השירים ו/טעמים|ו]] · [[שיר השירים ז/טעמים|ז]] · [[שיר השירים ח/טעמים|ח]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת שיר השירים/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת שיר השירים|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– רוב הפרקים עד סוף מגילת שיר השירים (ג'-ח') חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת שיר השירים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת שיר השירים (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת שיר השירים באתר '''[https://www.929.org.il/page/791 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת שיר השירים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=29.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת רות== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת רות בתוך דפוס (ירושלים, תרע"א [1911]) של '''שלוש מגילות''' (שיר השירים, רות, קֹהלת) ביחד עם '''תרגום''' (ארמית בניקוד טברני תחתון), ה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות), ופירוש רש"י. כתב־היד של כתובים עם תרגום ותפסיר מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] פגום בחלק הראשון של מגילת רות ואי אפשר לקרוא ממנו, וחבל על דאבדין. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת רות ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = Shalosh Megillot (Jerusalem, 1911).pdf{{!}}page=39 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת רות על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[רות א/טעמים|א]] · [[רות ב/טעמים|ב]] · [[רות ג/טעמים|ג]] · [[רות ד/טעמים|ד]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת רות/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת רות|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#מגילת רות|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת רות=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת רות (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת רות באתר '''[https://www.929.org.il/page/799 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת רות באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=30.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת איכה== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת איכה בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת איכה ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 07 Lamentations.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת איכה על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[איכה א/טעמים|א]] · [[איכה ב/טעמים|ב]] · [[איכה ג/טעמים|ג]] · [[איכה ד/טעמים|ד]] · [[איכה ה/טעמים|ה]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת איכה/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת איכה|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת איכה חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת איכה=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת איכה (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת איכה באתר '''[https://www.929.org.il/page/803 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת איכה באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=31.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת קֹהלת== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת קֹהלת בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת קֹהלת ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 05 Ecclesiastes.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=22 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת קֹהלת על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[קהלת א/טעמים|א]] · [[קהלת ב/טעמים|ב]] · [[קהלת ג/טעמים|ג]] · [[קהלת ד/טעמים|ד]] · [[קהלת ה/טעמים|ה]] · [[קהלת ו/טעמים|ו]] · [[קהלת ז/טעמים|ז]] · [[קהלת ח/טעמים|ח]] · [[קהלת ט/טעמים|ט]] · [[קהלת י/טעמים|י]] · [[קהלת יא/טעמים|יא]] · [[קהלת יב/טעמים|יב]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת קהלת/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[שירת העתים/טעמים|צורת השיר בשירת העִתים]]''' (המופיעה ב[[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קהלת]] וב[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|פרק ג']]) מבוססת על [[שירת העתים/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של שירת העִתים ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת קהלת/ג/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[שירת העתים/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת קהלת|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת קֹהלת חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת קֹהלת=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם [[#ספר משלי|ספר משלי]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת קֹהלת (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת קֹהלת באתר '''[https://www.929.org.il/page/808 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת קֹהלת באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=32.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת אסתר== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת אסתר בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' ([[תרגום שני על אסתר|"תרגום שני"]] בארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת אסתר ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 09 Esther.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת אסתר על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[אסתר א/טעמים|א]] · [[אסתר ב/טעמים|ב]] · [[אסתר ג/טעמים|ג]] · [[אסתר ד/טעמים|ד]] · [[אסתר ה/טעמים|ה]] · [[אסתר ו/טעמים|ו]] · [[אסתר ז/טעמים|ז]] · [[אסתר ח/טעמים|ח]] · [[אסתר ט/טעמים|ט]] · [[אסתר י/טעמים|י]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|כל המגילה בדף אחד (פרשות בכתר)]] · [[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|כל המגילה בדף אחד (פרשות סתומות)]]'''}} *{{ג|'''[[עשרת בני המן/טעמים|צורת השיר בעשרת בני המן]]''' (המופיעה ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר]] וב[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|פרק ט']]) מבוססת על [[עשרת בני המן/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של עשרת בני המן ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[עשרת בני המן/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת אסתר|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת אסתר חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת אסתר=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת אסתר (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת אסתר באתר '''[https://www.929.org.il/page/820 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת קֹהלת באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=33.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר דניאל== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר דניאל בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דניאל ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 08 Daniel.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר דניאל על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[דניאל א/טעמים|א]] · [[דניאל ב/טעמים|ב*]] · [[דניאל ג/טעמים|ג*]] · [[דניאל ד/טעמים|ד*]] · [[דניאל ה/טעמים|ה*]] · [[דניאל ו/טעמים|ו*]] · [[דניאל ז/טעמים|ז*]] · [[דניאל ח/טעמים|ח]] · [[דניאל ט/טעמים|ט]] · [[דניאל י/טעמים|י]] · [[דניאל יא/טעמים|יא]] · [[דניאל יב/טעמים|יב]]'''}} ('''בפרקים המסומנים בכוכבית* יש ארמית; [[ביאור:דניאל בתרגום עברי|ראו כאן לתרגום עברי]].)''' *{{ג|'''[[ספר דניאל/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר דניאל|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– ספר דניאל חסר לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר דניאל=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם רוב המגילות), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר דניאל (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר דניאל באתר '''[https://www.929.org.il/page/830 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר דניאל באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=34.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_22Daniel קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_22Daniel קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר עזרא== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר עזרא בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר עזרא בכתב־היד). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דניאל ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 10 Ezra.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=26 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר עזרא על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים:'''}} **{{ג|'''עזרא: [[עזרא א/טעמים|א]] · [[עזרא ב/טעמים|ב]] · [[עזרא ג/טעמים|ג]] · [[עזרא ד/טעמים|ד*]] · [[עזרא ה/טעמים|ה*]] · [[עזרא ו/טעמים|ו*]] · [[עזרא ז/טעמים|ז*]] · [[עזרא ח/טעמים|ח]] · [[עזרא ט/טעמים|ט]] · [[עזרא י/טעמים|י]]'''}} ('''בפרקים המסומנים בכוכבית* יש ארמית; [[ביאור:עזרא בתרגום עברי|ראו כאן לתרגום עברי]].)''' **{{ג|'''נחמיה: [[נחמיה א/טעמים|א]] · [[נחמיה ב/טעמים|ב]] · [[נחמיה ג/טעמים|ג]] · [[נחמיה ד/טעמים|ד]] · [[נחמיה ה/טעמים|ה]] · [[נחמיה ו/טעמים|ו]] · [[נחמיה ז/טעמים|ז]] · [[נחמיה ח/טעמים|ח]] · [[נחמיה ט/טעמים|ט]] · [[נחמיה י/טעמים|י]] · [[נחמיה יא/טעמים|יא]] · [[נחמיה יב/טעמים|יב]] · [[נחמיה יג/טעמים|יג]]'''}} *{{ג|'''[[ספר עזרא/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר עזרא־נחמיה|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– ספר עזרא חסר לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר עזרא=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר עזרא (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר עזרא באתר '''[https://www.929.org.il/page/842 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים): [https://www.929.org.il/page/842 עזרא] · [https://www.929.org.il/page/852 נחמיה] *ספר עזרא באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=35.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים): [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=35.0.0 עזרא] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=36.0.0 נחמיה] '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_23Ezra-Nehemiah קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] (רק פרקים א'-ז' קיימים!) <br /> <br /> <br /> ==ספר דברי הימים== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר דברי הימים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר דברי הימים בכתב־היד). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דברי הימים ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''' (עמוד 1 מתוך 2). | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 11 Chronicles.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=24 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר דברי הימים על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים:'''}} **{{ג|'''דברי הימים א' (דה"א): [[דברי הימים א א/טעמים|א]] · [[דברי הימים א ב/טעמים|ב]] · [[דברי הימים א ג/טעמים|ג]] · [[דברי הימים א ד/טעמים|ד]] · [[דברי הימים א ה/טעמים|ה]] · [[דברי הימים א ו/טעמים|ו]] · [[דברי הימים א ז/טעמים|ז]] · [[דברי הימים א ח/טעמים|ח]] · [[דברי הימים א ט/טעמים|ט]] · [[דברי הימים א י/טעמים|י]] · [[דברי הימים א יא/טעמים|יא]] · [[דברי הימים א יב/טעמים|יב]] · [[דברי הימים א יג/טעמים|יג]] · [[דברי הימים א יד/טעמים|יד]] · [[דברי הימים א טו/טעמים|טו]] · [[דברי הימים א טז/טעמים|טז]] · [[דברי הימים א יז/טעמים|יז]] · [[דברי הימים א יח/טעמים|יח]] · [[דברי הימים א יט/טעמים|יט]] · [[דברי הימים א כ/טעמים|כ]] · [[דברי הימים א כא/טעמים|כא]] · [[דברי הימים א כב/טעמים|כב]] · [[דברי הימים א כג/טעמים|כג]] · [[דברי הימים א כד/טעמים|כד]] · [[דברי הימים א כה/טעמים|כה]] · [[דברי הימים א כו/טעמים|כו]] · [[דברי הימים א כז/טעמים|כז]] · [[דברי הימים א כח/טעמים|כח]] · [[דברי הימים א כט/טעמים|כט]]'''}} **{{ג|'''דברי הימים ב' (דה"ב): [[דברי הימים ב א/טעמים|א]] · [[דברי הימים ב ב/טעמים|ב]] · [[דברי הימים ב ג/טעמים|ג]] · [[דברי הימים ב ד/טעמים|ד]] · [[דברי הימים ב ה/טעמים|ה]] · [[דברי הימים ב ו/טעמים|ו]] · [[דברי הימים ב ז/טעמים|ז]] · [[דברי הימים ב ח/טעמים|ח]] · [[דברי הימים ב ט/טעמים|ט]] · [[דברי הימים ב י/טעמים|י]] · [[דברי הימים ב יא/טעמים|יא]] · [[דברי הימים ב יב/טעמים|יב]] · [[דברי הימים ב יג/טעמים|יג]] · [[דברי הימים ב יד/טעמים|יד]] · [[דברי הימים ב טו/טעמים|טו]] · [[דברי הימים ב טז/טעמים|טז]] · [[דברי הימים ב יז/טעמים|יז]] · [[דברי הימים ב יח/טעמים|יח]] · [[דברי הימים ב יט/טעמים|יט]] · [[דברי הימים ב כ/טעמים|כ]] · [[דברי הימים ב כא/טעמים|כא]] · [[דברי הימים ב כב/טעמים|כב]] · [[דברי הימים ב כג/טעמים|כג]] · [[דברי הימים ב כד/טעמים|כד]] · [[דברי הימים ב כה/טעמים|כה]] · [[דברי הימים ב כו/טעמים|כו]] · [[דברי הימים ב כז/טעמים|כז]] · [[דברי הימים ב כח/טעמים|כח]] · [[דברי הימים ב כט/טעמים|כט]] · [[דברי הימים ב ל/טעמים|ל]] · [[דברי הימים ב לא/טעמים|לא]] · [[דברי הימים ב לב/טעמים|לב]] · [[דברי הימים ב לג/טעמים|לג]] · [[דברי הימים ב לד/טעמים|לד]] · [[דברי הימים ב לה/טעמים|לה]] · [[דברי הימים ב לו/טעמים|לו]]'''}} *{{ג|'''[[ספר דברי הימים/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[שירת אסף/טעמים|צורת השיר בשירת אסף]]''' (המופיעה ב[[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]] וב[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה"א פרק ט"ז]]) מבוססת על [[שירת אסף/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של שירת אסף ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר דברי הימים/דה"א טז/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[שירת אסף/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר דברי הימים|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר דברי הימים|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר דברי הימים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר דברי הימים (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר דברי הימים באתר '''[https://www.929.org.il/page/865 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים): [https://www.929.org.il/page/865 דה"א] · [https://www.929.org.il/page/894 דה"ב] *ספר דברי הימים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=37.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים): [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=37.0.0 דה"א] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=38.0.0 דה"ב] '''קובצי אודיו:''' *(בינתיים אין) ==הערות== <references/> tm2cujvw946d6efqsvollkilloj8z1s 3018554 3018552 2026-06-02T19:21:30Z Dovi 1 /* מגילת רות */ 3018554 wikitext text/x-wiki __NOTOC__{{עוגן|ראש}}{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {| width=80% border=5 cellpadding=2 align=center |colspan=60 bgcolor="yellow" align=center|{{ג|'''כְּתוּבִים עַל־פִּי הַמָּסֹרָה'''}} |- align=center |width=33% colspan=20|'''ספרי אמ"ת'''{{קק|{{הערה|להסבר מלא ומפורט על '''הכתיבה השירית''' בספרי אמ"ת (בכתבי־היד ובדפוסים ובמהדורתנו), ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|"פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא", סעיף 8 (צורת השיר בספרי אמ"ת)]]. להסבר על הדרכים שבהן עיצבנו וערכנו פרטים מסוימים ב'''טעמי אמ"ת''', ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|שם, סעיף 5.6 (עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו)]].}}}} |width=34% colspan=20|'''חמש מגילות''' |width=33% colspan=20|'''כתובים אחרונים''' |- align=center |width=33% colspan=20|'''[[#ספר תהלים|{{מ:אות-ג|ת}}הלים]]'''<br>'''[[#ספר משלי|{{מ:אות-ג|מ}}שלי]]'''<br>'''[[#ספר איוב|{{מ:אות-ג|א}}יוב]]''' |width=34% colspan=20|'''[[#מגילת שיר השירים|שיר השירים]]'''<br>'''[[#מגילת רות|רות]]'''<br>'''[[#מגילת איכה|איכה]]'''<br>'''[[#מגילת קֹהלת|קֹהלת]]'''<br>'''[[#מגילת אסתר|אסתר]]''' |width=33% colspan=20|'''[[#ספר דניאל|דניאל]]'''<br>'''[[#ספר עזרא|עזרא]]'''<br>'''[[#ספר דברי הימים|דברי הימים]]''' |- align=center |bgcolor="aqua" colspan=60|'''{{קו תחתי|צורת השיר בספרי הכתובים}}'''{{קק|{{הערה|להסבר מלא ומפורט על צורת השיר מהדורתנו (בכ"א הספרים), ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|"פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא", סעיף 5 (צורת השיר בכ"א הספרים)]]. וראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רשימת הדפים לצורת השיר|כאן]] לרשימת דפי המקרא לצורת השיר.}}}}<br>'''[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים במגילת קֹהלת]] · [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן במגילת אסתר]]<br>[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף בספר דברי הימים]]''' |- align=center bgcolor="aqua" |colspan=60|'''טעמי אמ"ת''' · [[מקרא על פי המסורה/שמות הטעמים|'''טעמי כ"א ספרים''']] |- align=center bgcolor="yellow" |width=40% colspan=24|{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|מידע על מהדורה זו]]'''}}{{קק|{{הערה|למידע מפורט על נוסח ספרי הכתובים במהדרותנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|מבוא למהדורה, פרק רביעי]]''' (על החלקים החסרים בכתר ארם צובה) וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק חמישי]]''' (על החלקים הקיימים בכתר ארם צובה). לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של "נביאים וכתובים על פי המסורה" ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|'''כאן''']].}}}} |width=20% colspan=12|[[File:CC-BY-SA icon orange.svg|75px|רשיון חופשי|link=:w:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם]] |width=40% colspan=24|נוסח המקרא שייך לכולם.<br>נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,<br>ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.{{קק|{{הערה|את ה"ייחוס" לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע"י קישור לשער הראשי של הפרויקט '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|כאן]]'''.}}}} |} ==ספר תהלים== [[קובץ:BL Or 2375 02 Psalms.pdf|thumb|'''מקרא ותפסיר:''' ספר תהלים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון.|page=1]] [[קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|thumb|טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה (מתוך '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''').|page=27]] [[קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|thumb|טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה מעוברת, מתשרי עד אדר השני (מתוך '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''').|page=28]] ===ספר תהלים על פי המסורה=== *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר ראשון (מזמורים א'-מ"א):}} [[תהלים א/טעמים|א]] · [[תהלים ב/טעמים|ב]] · [[תהלים ג/טעמים|ג]] · [[תהלים ד/טעמים|ד]] · [[תהלים ה/טעמים|ה]] · [[תהלים ו/טעמים|ו]] · [[תהלים ז/טעמים|ז]] · [[תהלים ח/טעמים|ח]] · [[תהלים ט/טעמים|ט]] · [[תהלים י/טעמים|י]] · [[תהלים יא/טעמים|יא]] · [[תהלים יב/טעמים|יב]] · [[תהלים יג/טעמים|יג]] · [[תהלים יד/טעמים|יד]] · [[תהלים טו/טעמים|טו]] · [[תהלים טז/טעמים|טז]] · [[תהלים יז/טעמים|יז]] · [[תהלים יח/טעמים|יח]] · [[תהלים יט/טעמים|יט]] · [[תהלים כ/טעמים|כ]] · [[תהלים כא/טעמים|כא]] · [[תהלים כב/טעמים|כב]] · [[תהלים כג/טעמים|כג]] · [[תהלים כד/טעמים|כד]] · [[תהלים כה/טעמים|כה]] · [[תהלים כו/טעמים|כו]] · [[תהלים כז/טעמים|כז]] · [[תהלים כח/טעמים|כח]] · [[תהלים כט/טעמים|כט]] · [[תהלים ל/טעמים|ל]] · [[תהלים לא/טעמים|לא]] · [[תהלים לב/טעמים|לב]] · [[תהלים לג/טעמים|לג]] · [[תהלים לד/טעמים|לד]] · [[תהלים לה/טעמים|לה]] · [[תהלים לו/טעמים|לו]] · [[תהלים לז/טעמים|לז]] · [[תהלים לח/טעמים|לח]] · [[תהלים לט/טעמים|לט]] · [[תהלים מ/טעמים|מ]] · [[תהלים מא/טעמים|מא]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר שני (מזמורים מ"ב-ע"ב):}} [[תהלים מב/טעמים|מב]] · [[תהלים מג/טעמים|מג]] · [[תהלים מד/טעמים|מד]] · [[תהלים מה/טעמים|מה]] · [[תהלים מו/טעמים|מו]] · [[תהלים מז/טעמים|מז]] · [[תהלים מח/טעמים|מח]] · [[תהלים מט/טעמים|מט]] · [[תהלים נ/טעמים|נ]] · [[תהלים נא/טעמים|נא]] · [[תהלים נב/טעמים|נב]] · [[תהלים נג/טעמים|נג]] · [[תהלים נד/טעמים|נד]] · [[תהלים נה/טעמים|נה]] · [[תהלים נו/טעמים|נו]] · [[תהלים נז/טעמים|נז]] · [[תהלים נח/טעמים|נח]] · [[תהלים נט/טעמים|נט]] · [[תהלים ס/טעמים|ס]] · [[תהלים סא/טעמים|סא]] · [[תהלים סב/טעמים|סב]] · [[תהלים סג/טעמים|סג]] · [[תהלים סד/טעמים|סד]] · [[תהלים סה/טעמים|סה]] · [[תהלים סו/טעמים|סו]] · [[תהלים סז/טעמים|סז]] · [[תהלים סח/טעמים|סח]] · [[תהלים סט/טעמים|סט]] · [[תהלים ע/טעמים|ע]] · [[תהלים עא/טעמים|עא]] · [[תהלים עב/טעמים|עב]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר שלישי (מזמורים ע"ג-פ"ט):}} [[תהלים עג/טעמים|עג]] · [[תהלים עד/טעמים|עד]] · [[תהלים עה/טעמים|עה]] · [[תהלים עו/טעמים|עו]] · [[תהלים עז/טעמים|עז]] · [[תהלים עח/טעמים|עח]] · [[תהלים עט/טעמים|עט]] · [[תהלים פ/טעמים|פ]] · [[תהלים פא/טעמים|פא]] · [[תהלים פב/טעמים|פב]] · [[תהלים פג/טעמים|פג]] · [[תהלים פד/טעמים|פד]] · [[תהלים פה/טעמים|פה]] · [[תהלים פו/טעמים|פו]] · [[תהלים פז/טעמים|פז]] · [[תהלים פח/טעמים|פח]] · [[תהלים פט/טעמים|פט]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר רביעי (מזמורים צ'-ק"ו):}} [[תהלים צ/טעמים|צ]] · [[תהלים צא/טעמים|צא]] · [[תהלים צב/טעמים|צב]] · [[תהלים צג/טעמים|צג]] · [[תהלים צד/טעמים|צד]] · [[תהלים צה/טעמים|צה]] · [[תהלים צו/טעמים|צו]] · [[תהלים צז/טעמים|צז]] · [[תהלים צח/טעמים|צח]] · [[תהלים צט/טעמים|צט]] · [[תהלים ק/טעמים|ק]] · [[תהלים קא/טעמים|קא]] · [[תהלים קב/טעמים|קב]] · [[תהלים קג/טעמים|קג]] · [[תהלים קד/טעמים|קד]] · [[תהלים קה/טעמים|קה]] · [[תהלים קו/טעמים|קו]]'''}} *{{ג|'''{{קו תחתי|ספר חמישי (מזמורים ק"ז-ק"נ):}} [[תהלים קז/טעמים|קז]] · [[תהלים קח/טעמים|קח]] · [[תהלים קט/טעמים|קט]] · [[תהלים קי/טעמים|קי]] · [[תהלים קיא/טעמים|קיא]] · [[תהלים קיב/טעמים|קיב]] · [[תהלים קיג/טעמים|קיג]] · [[תהלים קיד/טעמים|קיד]] · [[תהלים קטו/טעמים|קטו]] · [[תהלים קטז/טעמים|קטז]] · [[תהלים קיז/טעמים|קיז]] · [[תהלים קיח/טעמים|קיח]] · [[תהלים קיט/טעמים|קיט]] · [[תהלים קכ/טעמים|קכ]] · [[תהלים קכא/טעמים|קכא]] · [[תהלים קכב/טעמים|קכב]] · [[תהלים קכג/טעמים|קכג]] · [[תהלים קכד/טעמים|קכד]] · [[תהלים קכה/טעמים|קכה]] · [[תהלים קכו/טעמים|קכו]] · [[תהלים קכז/טעמים|קכז]] · [[תהלים קכח/טעמים|קכח]] · [[תהלים קכט/טעמים|קכט]] · [[תהלים קל/טעמים|קל]] · [[תהלים קלא/טעמים|קלא]] · [[תהלים קלב/טעמים|קלב]] · [[תהלים קלג/טעמים|קלג]] · [[תהלים קלד/טעמים|קלד]] · [[תהלים קלה/טעמים|קלה]] · [[תהלים קלו/טעמים|קלו]] · [[תהלים קלז/טעמים|קלז]] · [[תהלים קלח/טעמים|קלח]] · [[תהלים קלט/טעמים|קלט]] · [[תהלים קמ/טעמים|קמ]] · [[תהלים קמא/טעמים|קמא]] · [[תהלים קמב/טעמים|קמב]] · [[תהלים קמג/טעמים|קמג]] · [[תהלים קמד/טעמים|קמד]] · [[תהלים קמה/טעמים|קמה]] · [[תהלים קמו/טעמים|קמו]] · [[תהלים קמז/טעמים|קמז]] · [[תהלים קמח/טעמים|קמח]] · [[תהלים קמט/טעמים|קמט]] · [[תהלים קנ/טעמים|קנ]]'''}} *{{ג|'''[[תהלים ספר ראשון/טעמים|הספר הראשון בדף אחד]] / [[תהלים ספר שני/טעמים|הספר השני בדף אחד]] / [[תהלים ספר שלישי/טעמים|הספר השלישי בדף אחד]] / [[תהלים ספר רביעי/טעמים|הספר הרביעי בדף אחד]] / [[תהלים ספר חמישי/טעמים|הספר החמישי בדף אחד]] [[תהלים ספר חמישי 1/טעמים|(1)]] [[תהלים ספר חמישי 2/טעמים|(2)]]'''}} *{{ג|'''[[ספר תהלים/טעמים|כל ספר תהלים בדף אחד: חמישה ספרים]]'''}} (זהירות: דף גדול במיוחד{{הערה|בגלל מגבלות טכניות, הדף הזה הזה אינו מצליח להציג את כל מזמורי תהלים ביחד בדף אחד, ובפועל מראה אותם עד מזמור צ"ח.}}) *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תהלים|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– חלק מהמזמורים בספר הראשון של תהלים (ט"ו-כ"ה) חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר תהלים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחצי שנה, מזמור אחד ליום בממוצע (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר תהלים באתר '''[https://www.929.org.il/page/568 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר תהלים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=26.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) *'''החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בשבוע:''' **'''יום ראשון:''' מזמורים א'-כ"ט **'''יום שני:''' מזמורים ל'-נ' **'''יום שלישי:''' מזמורים נ"א-ע"ב **'''יום רביעי:''' מזמורים ע"ג-פ"ט **'''יום חמישי:''' מזמורים צ'-ק"ו **'''יום ששי:''' מזמורים ק"ז-קי"ט **'''יום שבת:''' מזמורים ק"כ-ק"נ *'''החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בחודש:''' **'''יום א':''' מזמורים א'-ט' **'''יום ב':''' מזמורים י'-י"ז **'''יום ג':''' מזמורים י"ח-כ"ב **'''יום ד':''' מזמורים כ"ג-כ"ח **'''יום ה':''' מזמורים כ"ט-ל"ד **'''יום ו':''' מזמורים ל"ה-ל"ח **'''יום ז':''' מזמורים ל"ט-מ"ג **'''יום ח':''' מזמורים מ"ד-מ"ח **'''יום ט':''' מזמורים מ"ט-נ"ד **'''יום י':''' מזמורים נ"ה-נ"ט **'''יום י"א:''' מזמורים ס'-ס"ה **'''יום י"ב:''' מזמורים ס"ו-ס"ח **'''יום י"ג:''' מזמורים ס"ט-ע"א **'''יום י"ד:''' מזמורים ע"ב-ע"ו **'''יום ט"ו:''' מזמורים ע"ז-ע"ח **'''יום ט"ז:''' מזמורים ע"ט-פ"ב **'''יום י"ז:''' מזמורים פ"ג-פ"ז **'''יום י"ח:''' מזמורים פ"ח-פ"ט **'''יום י"ט:''' מזמורים צ'-צ"ו **'''יום כ':''' מזמורים צ"ז-ק"ג **'''יום כ"א:''' מזמורים ק"ד-ק"ה **'''יום כ"ב:''' מזמורים ק"ו-ק"ז **'''יום כ"ג:''' מזמורים ק"ח-קי"ב **'''יום כ"ד:''' מזמורים קי"ג-קי"ח **'''יום כ"ה:''' מזמור קי"ט אותיות א'-ל' **'''יום כ"ו:''' מזמורים קי"ט אותיות מ'-ת' **'''יום כ"ז:''' מזמורים ק"כ-קל"ד **'''יום כ"ח:''' מזמורים קל"ה-קל"ט **'''יום כ"ט:''' מזמורים ק"מ-קמ"ד **'''יום ל':''' מזמורים קמ"ה-ק"נ '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_14Psalms קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] (מזמורים נ'-קי"ב חסרים!) *[http://tehilim.net/default.asp קריאה בטעמי המקרא ע"י חזנים] (מומלצות קריאותיהם של הרב ציון פאלח והרב לוי סודרי) ==ספר משלי== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר משלי בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר משלי ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 04 Proverbs.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=22 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר משלי על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[משלי א/טעמים|א]] · [[משלי ב/טעמים|ב]] · [[משלי ג/טעמים|ג]] · [[משלי ד/טעמים|ד]] · [[משלי ה/טעמים|ה]] · [[משלי ו/טעמים|ו]] · [[משלי ז/טעמים|ז]] · [[משלי ח/טעמים|ח]] · [[משלי ט/טעמים|ט]] · [[משלי י/טעמים|י]] · [[משלי יא/טעמים|יא]] · [[משלי יב/טעמים|יב]] · [[משלי יג/טעמים|יג]] · [[משלי יד/טעמים|יד]] · [[משלי טו/טעמים|טו]] · [[משלי טז/טעמים|טז]] · [[משלי יז/טעמים|יז]] · [[משלי יח/טעמים|יח]] · [[משלי יט/טעמים|יט]] · [[משלי כ/טעמים|כ]] · [[משלי כא/טעמים|כא]] · [[משלי כב/טעמים|כב]] · [[משלי כג/טעמים|כג]] · [[משלי כד/טעמים|כד]] · [[משלי כה/טעמים|כה]] · [[משלי כו/טעמים|כו]] · [[משלי כז/טעמים|כז]] · [[משלי כח/טעמים|כח]] · [[משלי כט/טעמים|כט]] · [[משלי ל/טעמים|ל]] · [[משלי לא/טעמים|לא]]'''}} *{{ג|'''[[ספר משלי/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר משלי|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר משלי=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם [[#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר משלי (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר משלי באתר '''[https://www.929.org.il/page/718 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר משלי באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=27.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_15Proverbs קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_15Proverbs קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר איוב== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר איוב בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר איוב ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 03 Job.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=21 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר איוב על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[איוב א/טעמים|א]] · [[איוב ב/טעמים|ב]] · [[איוב ג/טעמים|ג]] · [[איוב ד/טעמים|ד]] · [[איוב ה/טעמים|ה]] · [[איוב ו/טעמים|ו]] · [[איוב ז/טעמים|ז]] · [[איוב ח/טעמים|ח]] · [[איוב ט/טעמים|ט]] · [[איוב י/טעמים|י]] · [[איוב יא/טעמים|יא]] · [[איוב יב/טעמים|יב]] · [[איוב יג/טעמים|יג]] · [[איוב יד/טעמים|יד]] · [[איוב טו/טעמים|טו]] · [[איוב טז/טעמים|טז]] · [[איוב יז/טעמים|יז]] · [[איוב יח/טעמים|יח]] · [[איוב יט/טעמים|יט]] · [[איוב כ/טעמים|כ]] · [[איוב כא/טעמים|כא]] · [[איוב כב/טעמים|כב]] · [[איוב כג/טעמים|כג]] · [[איוב כד/טעמים|כד]] · [[איוב כה/טעמים|כה]] · [[איוב כו/טעמים|כו]] · [[איוב כז/טעמים|כז]] · [[איוב כח/טעמים|כח]] · [[איוב כט/טעמים|כט]] · [[איוב ל/טעמים|ל]] · [[איוב לא/טעמים|לא]] · [[איוב לב/טעמים|לב]] · [[איוב לג/טעמים|לג]] · [[איוב לד/טעמים|לד]] · [[איוב לה/טעמים|לה]] · [[איוב לו/טעמים|לו]] · [[איוב לז/טעמים|לז]] · [[איוב לח/טעמים|לח]] · [[איוב לט/טעמים|לט]] · [[איוב מ/טעמים|מ]] · [[איוב מא/טעמים|מא]] · [[איוב מב/טעמים|מב]]'''}} *{{ג|'''[[ספר איוב/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר איוב|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר איוב=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר איוב (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר איוב באתר '''[https://www.929.org.il/page/749 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר איוב באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=28.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_16Job קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_16Job קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת שיר השירים== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת שיר השירים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת שיר השירים ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 06 Song-of-Songs.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת שיר השירים על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[שיר השירים א/טעמים|א]] · [[שיר השירים ב/טעמים|ב]] · [[שיר השירים ג/טעמים|ג]] · [[שיר השירים ד/טעמים|ד]] · [[שיר השירים ה/טעמים|ה]] · [[שיר השירים ו/טעמים|ו]] · [[שיר השירים ז/טעמים|ז]] · [[שיר השירים ח/טעמים|ח]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת שיר השירים/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת שיר השירים|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|כתר ארם צובה]] · [https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– רוב הפרקים עד סוף מגילת שיר השירים (ג'-ח') חסרים בכתר ארם צובה (לפחות בחלקם), ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת שיר השירים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת שיר השירים (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת שיר השירים באתר '''[https://www.929.org.il/page/791 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת שיר השירים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=29.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת רות== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת רות בתוך דפוס של '''שלוש מגילות''' (שיר השירים, רות, קֹהלת) ביחד עם '''תרגום''' (ארמית בניקוד טברני תחתון), ה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות), ופירוש רש"י (ירושלים, תרע"א [1911]). כתב־היד של כתובים עם תרגום ותפסיר מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] פגום בחלק הראשון של מגילת רות ואי אפשר לקרוא ממנו, וחבל על דאבדין. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת רות ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = Shalosh Megillot (Jerusalem, 1911).pdf{{!}}page=39 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת רות על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[רות א/טעמים|א]] · [[רות ב/טעמים|ב]] · [[רות ג/טעמים|ג]] · [[רות ד/טעמים|ד]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת רות/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת רות|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#מגילת רות|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת רות=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת רות (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת רות באתר '''[https://www.929.org.il/page/799 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת רות באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=30.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת איכה== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת איכה בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת איכה ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 07 Lamentations.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת איכה על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[איכה א/טעמים|א]] · [[איכה ב/טעמים|ב]] · [[איכה ג/טעמים|ג]] · [[איכה ד/טעמים|ד]] · [[איכה ה/טעמים|ה]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת איכה/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת איכה|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת איכה חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת איכה=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת איכה (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת איכה באתר '''[https://www.929.org.il/page/803 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת איכה באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=31.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת קֹהלת== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת קֹהלת בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' (ארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת קֹהלת ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 05 Ecclesiastes.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=22 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת קֹהלת על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[קהלת א/טעמים|א]] · [[קהלת ב/טעמים|ב]] · [[קהלת ג/טעמים|ג]] · [[קהלת ד/טעמים|ד]] · [[קהלת ה/טעמים|ה]] · [[קהלת ו/טעמים|ו]] · [[קהלת ז/טעמים|ז]] · [[קהלת ח/טעמים|ח]] · [[קהלת ט/טעמים|ט]] · [[קהלת י/טעמים|י]] · [[קהלת יא/טעמים|יא]] · [[קהלת יב/טעמים|יב]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת קהלת/טעמים|כל המגילה בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[שירת העתים/טעמים|צורת השיר בשירת העִתים]]''' (המופיעה ב[[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קהלת]] וב[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|פרק ג']]) מבוססת על [[שירת העתים/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של שירת העִתים ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת קהלת/ג/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[שירת העתים/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת קהלת|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת קֹהלת חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת קֹהלת=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם [[#ספר משלי|ספר משלי]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת קֹהלת (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת קֹהלת באתר '''[https://www.929.org.il/page/808 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת קֹהלת באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=32.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==מגילת אסתר== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} מגילת אסתר בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), '''תרגום''' ([[תרגום שני על אסתר|"תרגום שני"]] בארמית בניקוד עליון בבלי), וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} מגילת אסתר ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 09 Esther.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותרגום ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===מגילת אסתר על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[אסתר א/טעמים|א]] · [[אסתר ב/טעמים|ב]] · [[אסתר ג/טעמים|ג]] · [[אסתר ד/טעמים|ד]] · [[אסתר ה/טעמים|ה]] · [[אסתר ו/טעמים|ו]] · [[אסתר ז/טעמים|ז]] · [[אסתר ח/טעמים|ח]] · [[אסתר ט/טעמים|ט]] · [[אסתר י/טעמים|י]]'''}} *{{ג|'''[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|כל המגילה בדף אחד (פרשות בכתר)]] · [[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|כל המגילה בדף אחד (פרשות סתומות)]]'''}} *{{ג|'''[[עשרת בני המן/טעמים|צורת השיר בעשרת בני המן]]''' (המופיעה ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר]] וב[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|פרק ט']]) מבוססת על [[עשרת בני המן/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של עשרת בני המן ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[עשרת בני המן/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/מגילת אסתר|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– מגילת אסתר חסרה לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת מגילת אסתר=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם מגילות נוספות ו[[#ספר דניאל|ספר דניאל]]), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של מגילת אסתר (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *מגילת אסתר באתר '''[https://www.929.org.il/page/820 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *מגילת קֹהלת באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=33.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_17-21Megillot קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_17-21Megillot קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר דניאל== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר דניאל בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: '''מקרא''' (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) וה'''תפסיר''' של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דניאל ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 08 Daniel.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא ותפסיר'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=23 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר דניאל על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים: [[דניאל א/טעמים|א]] · [[דניאל ב/טעמים|ב*]] · [[דניאל ג/טעמים|ג*]] · [[דניאל ד/טעמים|ד*]] · [[דניאל ה/טעמים|ה*]] · [[דניאל ו/טעמים|ו*]] · [[דניאל ז/טעמים|ז*]] · [[דניאל ח/טעמים|ח]] · [[דניאל ט/טעמים|ט]] · [[דניאל י/טעמים|י]] · [[דניאל יא/טעמים|יא]] · [[דניאל יב/טעמים|יב]]'''}} ('''בפרקים המסומנים בכוכבית* יש ארמית; [[ביאור:דניאל בתרגום עברי|ראו כאן לתרגום עברי]].)''' *{{ג|'''[[ספר דניאל/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר דניאל|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– ספר דניאל חסר לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר דניאל=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים (ביחד עם רוב המגילות), המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר דניאל (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר דניאל באתר '''[https://www.929.org.il/page/830 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים) *ספר דניאל באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=34.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים) '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_22Daniel קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] *[http://archive.org/details/Tanakh_Narration_22Daniel קריאה מוטעמת ע"י הרב דן בארי] <br /> <br /> <br /> ==ספר עזרא== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר עזרא בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר עזרא בכתב־היד). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דניאל ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 10 Ezra.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=26 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר עזרא על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים:'''}} **{{ג|'''עזרא: [[עזרא א/טעמים|א]] · [[עזרא ב/טעמים|ב]] · [[עזרא ג/טעמים|ג]] · [[עזרא ד/טעמים|ד*]] · [[עזרא ה/טעמים|ה*]] · [[עזרא ו/טעמים|ו*]] · [[עזרא ז/טעמים|ז*]] · [[עזרא ח/טעמים|ח]] · [[עזרא ט/טעמים|ט]] · [[עזרא י/טעמים|י]]'''}} ('''בפרקים המסומנים בכוכבית* יש ארמית; [[ביאור:עזרא בתרגום עברי|ראו כאן לתרגום עברי]].)''' **{{ג|'''נחמיה: [[נחמיה א/טעמים|א]] · [[נחמיה ב/טעמים|ב]] · [[נחמיה ג/טעמים|ג]] · [[נחמיה ד/טעמים|ד]] · [[נחמיה ה/טעמים|ה]] · [[נחמיה ו/טעמים|ו]] · [[נחמיה ז/טעמים|ז]] · [[נחמיה ח/טעמים|ח]] · [[נחמיה ט/טעמים|ט]] · [[נחמיה י/טעמים|י]] · [[נחמיה יא/טעמים|יא]] · [[נחמיה יב/טעמים|יב]] · [[נחמיה יג/טעמים|יג]]'''}} *{{ג|'''[[ספר עזרא/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר עזרא־נחמיה|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]'''}} {{צבע גופן|אפור|– ספר עזרא חסר לגמרי בכתר ארם צובה, ונעשה בהם שחזור על בסיס כתי"ל בתוספת כתבי־יד אחרים. לפרטים ראו במבוא המלא למהדורה, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|"פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)"]].}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר עזרא=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר עזרא (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר עזרא באתר '''[https://www.929.org.il/page/842 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים): [https://www.929.org.il/page/842 עזרא] · [https://www.929.org.il/page/852 נחמיה] *ספר עזרא באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=35.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים): [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=35.0.0 עזרא] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=36.0.0 נחמיה] '''קובצי אודיו:''' *[http://archive.org/details/Tanakh_Cantillation_Beeri_23Ezra-Nehemiah קריאה בטעמי המקרא ע"י הרב דן בארי] (רק פרקים א'-ז' קיימים!) <br /> <br /> <br /> ==ספר דברי הימים== {{תמונות מרובות | יישור = שמאל | כיוון = אופקי | כותרת = | יישור כותרת = | רקע כותרת = | סיומת = {{קו תחתי|בצד ימין:}} ספר דברי הימים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר דברי הימים בכתב־היד). [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]] סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. {{קו תחתי|בצד שמאל:}} ספר דברי הימים ב'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים''' (עמוד 1 מתוך 2). | יישור סיומת = | רקע סיומת = | רוחב = | ללא גבול = | תמונה1 = BL Or 2375 11 Chronicles.pdf{{!}}page=1 | רוחב1 = 200 | חלופי1 = | הערה1 = {{מרכז|'''מקרא'''}} | תמונה2 = Madrikh-Nakh-he.pdf{{!}}page=24 | רוחב2 = 200 | חלופי2 = | הערה2 = {{מרכז|'''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''}} }} ===ספר דברי הימים על פי המסורה=== *{{ג|'''דפי פרקים:'''}} **{{ג|'''דברי הימים א' (דה"א): [[דברי הימים א א/טעמים|א]] · [[דברי הימים א ב/טעמים|ב]] · [[דברי הימים א ג/טעמים|ג]] · [[דברי הימים א ד/טעמים|ד]] · [[דברי הימים א ה/טעמים|ה]] · [[דברי הימים א ו/טעמים|ו]] · [[דברי הימים א ז/טעמים|ז]] · [[דברי הימים א ח/טעמים|ח]] · [[דברי הימים א ט/טעמים|ט]] · [[דברי הימים א י/טעמים|י]] · [[דברי הימים א יא/טעמים|יא]] · [[דברי הימים א יב/טעמים|יב]] · [[דברי הימים א יג/טעמים|יג]] · [[דברי הימים א יד/טעמים|יד]] · [[דברי הימים א טו/טעמים|טו]] · [[דברי הימים א טז/טעמים|טז]] · [[דברי הימים א יז/טעמים|יז]] · [[דברי הימים א יח/טעמים|יח]] · [[דברי הימים א יט/טעמים|יט]] · [[דברי הימים א כ/טעמים|כ]] · [[דברי הימים א כא/טעמים|כא]] · [[דברי הימים א כב/טעמים|כב]] · [[דברי הימים א כג/טעמים|כג]] · [[דברי הימים א כד/טעמים|כד]] · [[דברי הימים א כה/טעמים|כה]] · [[דברי הימים א כו/טעמים|כו]] · [[דברי הימים א כז/טעמים|כז]] · [[דברי הימים א כח/טעמים|כח]] · [[דברי הימים א כט/טעמים|כט]]'''}} **{{ג|'''דברי הימים ב' (דה"ב): [[דברי הימים ב א/טעמים|א]] · [[דברי הימים ב ב/טעמים|ב]] · [[דברי הימים ב ג/טעמים|ג]] · [[דברי הימים ב ד/טעמים|ד]] · [[דברי הימים ב ה/טעמים|ה]] · [[דברי הימים ב ו/טעמים|ו]] · [[דברי הימים ב ז/טעמים|ז]] · [[דברי הימים ב ח/טעמים|ח]] · [[דברי הימים ב ט/טעמים|ט]] · [[דברי הימים ב י/טעמים|י]] · [[דברי הימים ב יא/טעמים|יא]] · [[דברי הימים ב יב/טעמים|יב]] · [[דברי הימים ב יג/טעמים|יג]] · [[דברי הימים ב יד/טעמים|יד]] · [[דברי הימים ב טו/טעמים|טו]] · [[דברי הימים ב טז/טעמים|טז]] · [[דברי הימים ב יז/טעמים|יז]] · [[דברי הימים ב יח/טעמים|יח]] · [[דברי הימים ב יט/טעמים|יט]] · [[דברי הימים ב כ/טעמים|כ]] · [[דברי הימים ב כא/טעמים|כא]] · [[דברי הימים ב כב/טעמים|כב]] · [[דברי הימים ב כג/טעמים|כג]] · [[דברי הימים ב כד/טעמים|כד]] · [[דברי הימים ב כה/טעמים|כה]] · [[דברי הימים ב כו/טעמים|כו]] · [[דברי הימים ב כז/טעמים|כז]] · [[דברי הימים ב כח/טעמים|כח]] · [[דברי הימים ב כט/טעמים|כט]] · [[דברי הימים ב ל/טעמים|ל]] · [[דברי הימים ב לא/טעמים|לא]] · [[דברי הימים ב לב/טעמים|לב]] · [[דברי הימים ב לג/טעמים|לג]] · [[דברי הימים ב לד/טעמים|לד]] · [[דברי הימים ב לה/טעמים|לה]] · [[דברי הימים ב לו/טעמים|לו]]'''}} *{{ג|'''[[ספר דברי הימים/טעמים|כל הספר בדף אחד]]'''}} *{{ג|'''[[שירת אסף/טעמים|צורת השיר בשירת אסף]]''' (המופיעה ב[[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]] וב[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה"א פרק ט"ז]]) מבוססת על [[שירת אסף/צורת השיר|הדף הזה]],{{הערה|לגירסה המקורית (והלא-עדכנית!) של שירת אסף ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר דברי הימים/דה"א טז/צורת-השיר|כאן]].}} והצורות הנוספות מבוססות על [[שירת אסף/צורות נוספות|הדף הזה]].}} *{{ג|'''[[ויבינו במקרא/ספר דברי הימים|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא": קְרִיאָה בְּקוֹל (אוֹדְיוֹ)]]}} *{{ג|'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר דברי הימים|כתר ארם צובה]]'''}} '''[[#ראש|חזרה לשער כתובים]]''' · '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|חזרה לשער מקרא]]''' ===קריאת ספר דברי הימים=== '''מחזורי קריאה ולימוד:''' *'''[[:קובץ:Madrikh-Nakh-he.pdf|מדריך לקריאת נביאים וכתובים]]:''' מחזור קריאה לחודש ימים, המחולק לפי מבנהו ותוכנו של ספר דברי הימים (ראו את התמונה בצד שמאל) *'''[[ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי הסיפורים|"פרשות השבוע" בכתובים (ספרי הסיפורים)]]''', כחלק מהתוכנית של '''[[ביאור:פרשות השבוע בנביאים וכתובים|"פרשות השבוע בנביאים וכתובים"]]''' *קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר '''[http://www.tanachyomi.co.il/ תנ"ך יומי]''') *ספר דברי הימים באתר '''[https://www.929.org.il/page/865 929 תנ"ך ביחד]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים): [https://www.929.org.il/page/865 דה"א] · [https://www.929.org.il/page/894 דה"ב] *ספר דברי הימים באתר '''[http://www.hatanakh.com/daily?chapter=37.0.0 תנ"ך הרצוג]''' (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים): [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=37.0.0 דה"א] · [http://www.hatanakh.com/daily?chapter=38.0.0 דה"ב] '''קובצי אודיו:''' *(בינתיים אין) ==הערות== <references/> rd9elbmzh6s62rbmmdaxi2q71yx5pik 0 365212 3018533 3018430 2026-06-02T16:18:18Z יוסי סרי 24557 3018533 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|ד|ה|}} ===[[משנה מעשר שני ה א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|כרם רְבָעִי}} בקמ"ץ הבי"ת, וכדתנן בריש מסכת פרה. וכתב ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל האי דתנא הכא בהאי מסכתא כרם רבעי אף על גב דבדין הוא דבמסכת ערלה הוה ליה למתנייה משום דבעי למיתני ביה שיש לו חומש וכבית הלל, וטעמא משום דגמר קדש קדש ממעשר שני ובעי חומה ובעי ודוי ובעי פדיון וכסף שיש בו צורה כמעשר שני, אלא שאין בו לאו אלא עשה דכתיב יהיה כל פריו קדש הלולים לה' ולהכי תני הכי נמי כרם רבעי מקמי ערלה דעיקר פירקין הוא כרם רבעי ואגב תני נמי ציון דערלה. בקזוזות, כמו קצוצות חתיכות עפר ע"כ. ובירושלמי גרסינן זוגא שאל לרבי מה ניתני כרם רבעי או נטע רבעי, אמר לון פוקו שאלון לר' יצחק דבחנית ליה כל מתנייתא פירוש שבחנתי ודקדקתי עמו כל המשניות כמו שנמסרו, נפקון ושאלון ליה אמר לון קדמאה כרם רבעי לבד. וממתניתין קמייתא ואילך נטע רבעי תנן, פירש בברכות פרק כ"מ דף ל"ו פליגי ר' חייא ור"ש [ברבי] חד תני כרם רבעי וחד תני נטע רבעי, דמר סבר כל היכא דנהיג ערלה נהיג רבעי וכולהו פירות האילן דבעולם בעי פדיון בשנה הרביעית וגרסינן נטע רבעי, ומר סבר נהי דבכולהו נהגא ערלה קדושת רבעי אינו נוהג אלא בכרם, וטעמיה מפרש התם דיליף גזירה שוה נאמר כאן להוסיף לכם תבואתו ונאמר להלן ותבואת הכרם מה להלן כרם אף כאן כרם, ואיכא מאן דדריש ליה מהלולים דבר הטעון שירה טעון חלול וזהו יין. ור' יצחק רבא סבירא ליה כמאן דאמר נטע רבעי אלא דאין חשדא דעוברי דרכים שיכשלו אלא בכרמים שמסתרגין על הגדרים ולוקחין עוברי דרכים הפירות ונכשלין, אבל באילנות שהן גבוהין ועוד שאין מסתככין ליכא חשדא. וכתב הר"ן ז"ל בפרקא קמא דראש השנה ולענין רבעי אינו נוהג בחוצה לארץ אלא בכרם אבל בשאר אילנות לא דהא איכא דתני נטע ואיכא דתני כרם וקיימא לן דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ, אבל הרמב"ם ז"ל כתב בפרק עשירי מהלכות מאכלות אסורות שאין רבעי נוהג בחוצה לארץ כלל ואפילו בכרם אלא אוכל פירות שנה רביעית בלא פדיון כלל ע"כ. ומהאי טעמא נמי כתב שם דדעת הרמב"ן ז"ל דערלה לא נהגא בחוצה לארץ בהברכה והרכבה כלל משום דקיימא לן דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ כדמפרש פלוגתא התם עיין שם. עוד גרסינן בירושלמי תניא כרם רבעי מציינין אותו בקוזזות אדמה שהוא לשעה שמחמת הגשמים הם נימוחין ומכירין שבאותה שנה יש היתר כגון על ידי פדיון, של ערלה שאיסורו יותר ארוך בחיוורא שהוא עפר לבן, ומשמע דלא כפירוש רש"י ז"ל שפירש חרסית כתושי רעפים, וכן דלא כהרמב"ם ז"ל שפירש חרסית הוא הטיט השרוף ע"כ. ועל מה שפירש ר"ע ז"ל בחרסית באדמה שעושין ממנה כלי חרס, כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו נראה כלל דוכי בעבור שעושין ממנו כלי חרס אינה מוציאה, אלא נראה לפרש דחרסית רוצה לומר שברי חרסים כתושים לעפר שאינם מגדלין צמחים מפני שנשרפו בכבשן, ועל זה הדרך פירש הוא עצמו במסכת שבת בפרק המוציא יין דתנן התם חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב אלא שפירשו שם לבינה כתושה וגם זה אינו נראה דלבינה אינה נקראת חרס, ותו דבפרק כסוי הדם תנן מכסין בזבל דק וכו' ובחרסית ובלבינה ובמגופה שכתשה שמע מינה דחרסית אינה לבינה כתושה עכ"ל ז"ל. ושל קברות שאיסורו לעולם בסיד: {{דה מפרש|אמר רבן שמעון ב"ג במה דברים אמורים בשביעית}} פירוש אבל בשאר שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות. ובירושלמי פריך בשלמא לרשב"ג דאמר דאין מציינין אלא בשביעית כיון דברשות מרי עלמא קאתי ביום קאתי, אלא לרבנן דאמרי אף בשאר שני שבוע מציינין הא לא אתי אלא בלילה כיון דגנב הוא והא לא מהני ליה מידי דלא חזי ליה לציון, ומשני דמביום מציין היכן יכנס וכדכתיב חתר בחשך בתים יומם חתמו למו מיומם חתמו למו מה שיגנבו בלילה. ור' יוסי ורשב"ג אמרו דבר אחד וכמו שכתבתי בפ"ג דדמאי סימן ה': {{דה מפרש|והצנועין וכו'}} בבבא קמא פרק מרובה כתבו תוספות ז"ל כרם רבעי, קצת קשה דלא נקט ערלה תחלה ע"כ, וכבר נתיישב במה שכתבתי לעיל בשם הר"ש שירילי"ו ז"ל. עוד כתבו שם ז"ל והצנועין מניחין את המעות וכו', אי שביעית נוהגת בכרם רבעי כדמשמע ממילתיה דתנא קמא צריך לומר דצנועים אשאר שני שבוע קיימי, דאי אשביעית כיון שהיו זוכין מן ההפקר לא היו יכולין לחלל ע"כ. ופירוש והצנועים אנשים כשרים אין מציינין שלא למנען מלאכול: {{דה מפרש|כל הנלקט}} שכבר נלקט דסבירא ליה לרשב"ג כר' יהודה דתניא התם פרק מרובה בתר דאפכינן לה לההיא הכי, ר' דוסא אומר שחרית בעל הבית אומר כל שילקטו עניים היום יותר מכדי דינם כגון שלשה שבלים שאינם לקט יהיו הפקר כדי להפטר מן המעשר ולא יכשלו עניים לאכול בלתי מעושר דבר שהוא חייב במעשר, ר' יהודה אומר לעתותי ערב דוקא אומר בעל הבית כן אחר שלקטו משום דר' יהודה לטעמיה דלית ליה ברירה גבי ההיא דהלוקח יין מבין הכותים, ובמתניתין נמי סבר דצנועין כל הנלקט קאמרי אחר שנלקט דתלוש הוא ואף על גב דליתיה ברשותיה מיפריק ותפיס והאי צנועין רשב"ג קאמר ליה, הכי משמע שם בפרק מרובה והכי מוכח בירושלמי. ויש מפרשים התם דהנלקט רוצה לומר המתלקט ורשב"ג אתי כר' דוסא דאמר שחרית בעל הבית אומר כל מה שילקטו עניים יותר מכדי דינם כגון שלשה שבלים דלא הוו לקט יהא הפקר להפטר מן המעשר דסבירא ליה דיש ברירה שזה הפקר ואף על פי שאין בעל הבית יודע בשחרית דשמא לא ילקטו יותר מכדי דינם. ועיין במה שכתבתי ראש פרק מרובה ועיין גם כן במסקנא שם בגמרא דמשמע דר' יהודה נמי אית ליה ברירה וטעמא דלוקח יין מבין הכותים משום שמא יבקע הנוד ולא משום ברירה ולא תיפוך: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשר שני ה ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|כרם רְבָעִי היה}} מלת היה מחקה ה"ר יהוסף ז"ל, גם מלת אחד מחקה, גם מלת היה דבסוף מתניתין מחקה והוגה כך ותנאי אימתי שיבנה וכו', וכתב שכן מצא בכל הספרים ע"כ. והיא אחת מתשע תקנות שתיקן ריב"ז אליבא דרב פפא, והן מפורשות פרקא בתרא דראש השנה. ולעיל בפירקין כתבנו דר' יצחק רבא גריס מתחלת משנה זו ואילך נטע רבעי אלא דבירושלמי עלה דמתניתין משמע דדוקא בכרם תקינו הכי משום דיש בהם אכילה למזבח אבל בשאר פירות אפילו בזמן הבית נפדין ואפילו סמוך לחומה, וכן פסק הרמב"ם ז"ל שם בפ"ט: {{דה מפרש|לוד מן המערב}} מתניתין דקתני דמן לוד עד ירושלם מהלך יום אחד פליגא על הא דאמרינן בירושלמי בנות לוד היו לשות עיסתן ועולות ומתפללות ויורדות עד שלא יחמיצו, ואפילו תימא לית היא פליגא מְחִלות היו ונגנזו הדא הוא דכתיב גדר דרכי בגזית נתיבותי עוה: בפירוש ר"ע ז"ל מתוך שיאכל כל אדם נטע רבעי שלו יתמלא השוק שאר פירות. כתב ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו בלשון הגמרא שאמרו כדי לעטר שוקי ירושלם ולפי זה היה צריך לומר כדי שיתעטרו שוקי ירושלם, ונראה כי כיון שהיו מחוייבין להעלות הפירות לירושלם היו מעלין עמהם מעט פירות אחרים למכור בירושלם עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|ר' יוסי אומר משחרב בית המקדש היה התנאי הזה}} שיהא נפדה סמוך לחומה, וריב"ז הוא דבטלה כדאיתא בפרקא קמא דביצה: {{דה מפרש|יחזור הדבר לכמות שהיה}} שמהלך יום אחד לא יוכלו לפדותו וקסבר בית המקדש עתיד לבנות קודם מלכות בית דוד כדאיתא בירושלמי ומשום הכי הוצרכו לעשות תקנה מזמן אותו הדור לכשיבנה, ובירושלמי מתמה עלה והכתיב ודם ענב תשתה חמר היינו ביאת המשיח דכתיב ביה פורה דרכתי לבדי ואחר כך תשתה חמר היינו יין נסכה משמע דמלכות בית דוד קודמת: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשר שני ה ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|כרם רבעי בית שמאי אומרים וכו'}} ברמב"ם פ"ט דהלכות מעשר שני סימן ד' כתב דרבעי פטור מפרט ועוללות וגם מלקט ושכחה. וטעמא דבית שמאי גבי חומש וביעור, פליגי רבי ורשב"ג אביו בירושלמי, רבי סבר כיון דכתיבי בהדיא גבי מעשר שני דכתיב ואם גאל יגאל איש ממעשרו וכתיב מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר וגו' וסבירא ליה נמי דגמרי בית שמאי קדש קדש, משום הכי הוכרח לפרש דדוקא בשביעית הוא דפליגי דלא נהיג מעשר שני בו הלכך אי איתרמי כרם רבעי בשביעית לית ביה חומש וביעור, ורשב"ג סבר אף בכולהו שני נמי פליגי דבית שמאי לא גמרי קדש קדש ממעשר: {{דה מפרש|ובית הלל אומרים יש לו}} למאן דאמר דפליגי בשביעית דוקא טעמא דבית הלל הוא דקסברי דלחומרא הוא דילפינן קדש קדש ממעשר אבל לקולא דהיינו לפוטרו מקדושתו דחומש וביעור כיון דאין נוהג בה מעשר שני לא ילפינן, ולמאן דאמר בכולהו שני נמי פליגי טעמייהו כדמפרש בפרק האיש מקדש דבית הלל גמרי קדש קדש, נאמר בכרם רבעי קדש הלולים ונאמר במעשר שני וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ קדש לה' מה מעשר שני יש לו חומש ויש לו ביעור דבהדיא כתיב ביה אף כרם רבעי נמי. וכתבו שם תוספות ז"ל וגם הר"ש ז"ל, ואם תאמר למה לן הלולים למשמע דאחלינהו והדר אכלינהו תיפוק לי מהך גזירה שוה, ויש לומר דאי מגזירה שוה לא הוה ידעינן דפדיון רבעי נוהג אלא בזמן שמעשר שני נוהג ולא בשנה שלישית וששית, אי נמי הוה אמינא מאי חזית דגמרת ממעשר נילף משביעית שתופס דמיו, אבל מאחר דגמר מהלולים שאינו תופס דמיו גמר ממעשר ע"כ: {{דה מפרש|יש לו פרט ויש לו עוללות}} הך בבא בין לרבי בין לרשב"ג בכולהו שני שבוע איתה ואפילו במעשר שני נמי פליגי, ולהודיעך כחן דבית הלל שנוייה גבי רבעי תדע דגמרי בית שמאי נטע רבעי ממעשר שני דסבירא ליה כר' יהודה נכסיו הוי ומשום הכי חייבו בחלה בירושלמי ואליבא דר' יוחנן, והוא רבנן דר"מ דמחייבי מעשר שני בחלה בברייתא דבסוף פרק חלק, ואית ביה נמי קדושין ואם כן הוא הדין נמי גבי מעשר שני גופיה דהוה ליה למיתני הכי דלבית שמאי יש לו פרט וכו' אלא משום דבבא דרישא שנויה גבי רבעי תנא סיפא נמי גבי כרם רבעי. אבל על כרחיך הכא לא פליגי בית שמאי ובית הלל אלא במשמעות דקדש קדש דכתיבי במעשר שני ובכרם רבעי בהדיא, דלא משמע להו לבית שמאי דקדש משמע ממון גבוה דלעולם נכסיו הוי, ומשום הכי לרבי דסבר דגמרי גזירה שוה פירוש דדוקא לית להו בשנה שביעית דצריך חומש וביעור אבל בשאר שני שבוע הני תרתי אית להו אבל בפרט ובעוללות דלא כתיבי דכולי עלמא לא פליגי ובכולהו שני פליגי בשניהם דנכסיו גמורין נינהו דהא בתרווייהו כתיב קדש, ובמשמעות קדש פליגי דבית הלל גופייהו לית להו גבי מעשר אלא מטעם משמעות קדש דמשמע ממון גבוה ובית שמאי פליגי עלייהו דסברי דלא אתי לאורויי דממון גבוה הוי אלא לענין דבעי פדיון בגבולים והפדיון צריך להעלותו בירושלם כבכורים אבל לדבר אחר לא, ומשום הכי ר"מ דפליג עליה דר' יהודה היינו דסבירא ליה דמשמעות קדש משמע נמי דהיינו ממון גבוה ואין כאן קדושין כבית הלל בהאיש מקדש ומילתייהו בין לענין קדושין בין לענין חלה הוי. והעניים פודין לעצמן, אית ספרים דגרסי ליה ואית ספרים דלא גרסי ליה, ובפרק האיש מקדש אינו בשום ספר, והרשב"א ז"ל לא גריס ליה, וכן משמע מן הירושלמי מדאקשי ליה ר' זירא לרב ביבי מדיוקא דמתניתין ולא מקשי ליה בפשיטותא דקתני והעניים פודין לעצמן משמע דלא גרסינן ליה במתניתין. כולו לגת ואין לעניים בו כלום, כדפרישית דכולו ממון גבוה הוא וכר' מאיר, עכ"ל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל. אבל בתורת כהנים פרשה ג' דפרשת קדושים גרסינן והעניים פודין וכו'. ובירושלמי מפרש דלבית שמאי דאמרי יש לו פרט ויש לו עוללות מחייבי בחלה בגבולין ור' יהודה סבירא ליה כותייהו וכדכתבינן. ור' יהודה דפטר סוריא מנטע רבעי בסוף פ"ג דמסכת תרומות וארבע עשרה שנה נמי של כבוש וחלוק פטר להו מנטע רבעי בירושלמי אף על גב דמחייבי בערלה כדתנן בריש ערלה עת שבאו אבותינו וכו' סבירא ליה כבית שמאי: <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשר שני ה ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|כיצד פודין נטע רבעי}} וכתוב בספר לקח טוב פרשת קדושים תבואתו מלמד שאינו נפדה אלא תבואה שאין פודין אותו עד שיגיע לעונת המעשרות ע"כ: {{דה מפרש|על פי שלשה}} כתב ה"ר שמשון ז"ל דשמא הכא בעו בית דין חשוב אף על גב דהתם גבי מעשר שני אמרינן בשלש לקוחות אפילו אחד מהן עובד כוכבים ואפילו אחד מהם בעלים עכ"ל ז"ל. ועיין בסוף ספר אבודרהם ז"ל שכתב שאחר שפודה הכרם רבעי משמיט פירות הכרם כל אותה שנה לכל עובר ושב ולא יאסוף אותן לדורכן בגת, אבל אוכל מהן כשאר כל אדם ושולח מהם דורון לכל מי שירצה ובשנה החמישית אוכל מהענבים ודורכן ועושה מהם יין ומוכרו ועושה בו כרצונו, וזהו שאמר הכתוב שלש שנים יהיה לכם וגו' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו ע"כ. וקצת מהגאונים פסקו שאף על פי שפדה אותם בשנה הרביעית עם כל זה אסור לאכול עד השנה החמישית. וכבר כתב הרמב"ם ז"ל בפרק עשירי מהלכות מאכלות אסורות כי היא שגגת הוראה, וכן גם כן כתב הרא"ש ז"ל, וכן כתב גם כן רבינו שמשון ז"ל בראש פירקין דתלמיד טועה הגיה ותלה באילן גדול דהיינו בעל הלכות גדולות, והאריך שם עיין עליו: {{דה מפרש|כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע}} מפרש בירושלמי ליקח לו בסלע והכי פירושו דמקילין גבי נטע רבעי יותר ממעשר שני, דאילו גבי מעשר שני תנן פרק המוליך המביא פירות מן הגרן לעיר השבח לשני ויציאות משלם מביתו והכא משער כדי שאחר שיפרע ההוצאות מן הפירות ישאירו פירות שוין סלע, והכי קאמר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע כלומר אם היה כרם זה חולין בכמה סלין מתפייס ליקח לו בסלע על מנת שיהיו כל ההוצאות שאני הוצאתי שאני חייב לפועל עליו, שהרי מצטרך לשכור פועלים להוצאות הכרם כגון חרישה וזריעה זבול בצירה או לקיטה ושימור, כמו כן פירות פודה בסלע לאחר שישימו השלשה כמה סלים העומדים ללקט ראוי ליקח בסלע, ואומר כל הנלקט מפירות אלו אחר שיהא נלקט דאין פודין במחובר, מחולל על מעות: {{דה מפרש|מכך וכך סלים בסלע}} כמו שישומו הם אם שני סלים או שלשה ואיכא למידק דהכא משמע דבכרם רבעי לעולם בעי שלשה, ובפרקא קמא דסנהדרין תנן נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין בשלשה, ותירץ רבינו שמשון ז"ל דאין דמיו ידועין לאו אנטע רבעי קאי דבגמרא תניא איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין יין שהקרים כדתנן לעיל ולא קתני בהדיה איזהו כרם רבעי וכו' משום דכוליה הוי אין דמיו ידועין שצריך לפחות היציאה כדתנן הכא ע"כ. ויש ליתן טעם דמאי שנא האי מהאי, ונראה דמעשר ימצא לוקטין הרבה דבשעה שלוקטו לא הוי טבל עד אחר מירוח ובהבלעה לוקטין אותו הלכך כל היציאות ישלם מביתו ואפילו תימא אתרמי והוציא הוצאות עליה באנפי נפשיה, מה שאין כן בכרם רבעי שלא ימצא לוקטין אלא במעות הרבה שאין יכולין לאכול ממנו דהא במחובר הוא קדוש הלכך צריך למעט היציאות מן הפירות ולא ישערו אותן כדרך ששוין בשוק פירות חולין דעלמא, כך נראה לי ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל. ועיין במה שכתוב לעיל פרק שני סימן ח' בשם מהר"י קולון ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשר שני ה ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|ובשביעית פודהו בשוויו}} סברה אחרת כשוויו בכא"ף: {{דה מפרש|אם היה הכל מופקר}} פירוש בשאר שני שבוע אם היה כל זה המין מופקר כלומר שהוא מפרי של הפקר זה הרבעי, ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|אין לו אלא שכר לקיטה}} מפרש בירושלמי שכר עקיצה לשון תלישה כמו עקוץ תאנה וכו' כלומר ולא יפחתו מן השווי אלא שכר תלישה ותו לא, ולא שכר חמר ולא שכר כתף דכדי לזכות מן ההפקר אנן סהדי דמחיל שכר הבאתו ואינו מפזר מעות לכתפים, הלכך לא יפחתו ממנו אלא שכר עקיצה: {{דה מפרש|הפודה נטע רבעי שלו מוסיף עליו חומש}} דומיא דמעשר שני דכתיב ביה מעשרו ודרשינן ולא של אחר: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשר שני ה ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|ערב יום טוב הראשון וכו'}} ועיין בפרק הזרוע (חולין דף קל"א) שכתבו שם תוספות ז"ל דשני דיני מעשר הם אחד מתחלק בתוך הבית ואחד מתחלק בתוך הגרנות כדמשמע בפרקא בתרא דנדרים, ואותו המתחלק בתוך הגרנות אין לבעלים בו טובת הנאה אלא באותו המתחלק בתוך הבית, ובספרי מפרש להו מקראי כתוב אחד אומר מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך והנחת אלמא צריך להניחו בגרן ובאין עניים ונוטלין אותו, וכתוב אחר אומר כי תכלה לעשר וגו' ונתת ללוי וגו' אלמא בתוך הבית מחלקו מדכתיב ונתת, הא כיצד עד הפסח שהוא זמן גשמים ואם מניחו נפסד מחלקו בתוך ביתו וזהו מעשר עני המתחלק בתוך הבית, מכאן ואילך שהוא ימי הקיץ מניחו בחוץ בגרנות ועניים באין ונוטלין אותו עכ"ל ז"ל. וברמב"ם פי"א דהלכות מעשר שני נראה דגריס הוא ז"ל ערב יום טוב האחרון וכו'. וכן כתב שם מהרי"ק ז"ל והביא שם ראיה לגרסתו של הרמב"ם ז"ל מן הירושלמי שכתבתי לקמן בתחלת סימן י'. וכן כתב ה"ר יהוסף ז"ל בשם ספרים אחרים. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל וזה לשונו, ערב יום טוב הראשון של פסח היה מצות הביעור, דאם השהה מעשרותיו של שנה ראשונה של שמטה ושניה חייב להוציאן מן הבית בשנה הרביעית כדכתיב בפרשת ראה מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך, ומפרש בירושלמי דלסוף לקיטת פירות שלישית דהיינו ברביעית מוציא מעשרות של שנה ראשונה ושניה ושלישית שהשהיתם ולא ביערתם מן הבית עתה ברביעית תוציאם ותבערם ותתן לכל אחד שלו, כדכתיב ובא הלוי ויטול מעשר ראשון והגר והיתום והאלמנה ויטלו מעשר עני, ולאחר שעשה הביעור בתחלת הרגל מתודה בסוף הרגל ואומר אותה פרשה בעזרה בערתי הקדש מן הבית וגו' כדכתיבי קראי, ובירושלמי יליף מקראי דשתי פעמים בשבוע מתודה ומפרש בספרי טעמא ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית ובשביעית מפני מעשר עני שבששית, ומעשר ראשון לבעליו ללוים ומעשר עני לבעליו לעניים. וקשה דהכא אמרינן דתרומה בעיא ביעור ובפרק שני דבכורים תנן ויש בבכורים ובמעשר מה שאין כן בתרומה וקא חשיב ביעור, ויש לומר דתרי גווני ביעור איכא, ביעור דהכא היינו שצריך ליתנו לכהן ולא לשהותם עוד בבית והכהן יכול לקיימה כל זמן שירצה, והתם מיירי שאוכלין אותן ומבערן מן העולם ביום טוב האחרון של פסח כדתנן הכא, ומעשר שני והבכורים מתבערים בכל מקום והיינו מתבערין מן העולם ואילו תרומה לא קתני בהדייהו, ומעשר שני ובכורים מתבערין מעשר שני לכל אדם ובכורים למי שיש לו היתר אכילתן והיינו הכהנים חייבין לבערן לסוף הרגל בכל מקום דמעשר שני ובכורים טעונים מחיצה ובין שהן תוך מחיצתן דהיינו ירושלם בין שהן חוץ לירושלם הרי זה מבערן ומשליכן לים או שורף, וכן כתב הרמב"ם ז"ל פי"א דהלכות מעשר שני עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|כיצד היה ביעור נותנין תרומה וכו'}} כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|ור' שמעון אומר הבכורים נתנים לכהנים}} דסבירא ליה דהואיל ותרומה קרנהו רחמנא מה תרומה לא בעיא ביעור אף בכורים: {{דה מפרש|והתבשיל וכו'}} ירושלמי הכל מודים בפת ושמן שצריך לבער שמן דאין מסתפקין ממנו כל כך ופת חשיב, ביין ותבלין הכל מודים שהוא כמבוער יין דשותיו מרובין ותבלין דמדרבנן נינהו: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ===[[משנה מעשר שני ה ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|בית שמאי אומרים צריך לחללן על הכסף}} דכתיב וצרת הכסף בידך ובלבד בידך כשתגנוז רוצה לומר כשתקבור בידך ובלבד שיהא כסף מה שתקבור: {{דה מפרש|אחד שהן כסף ואחד שהן פירות}} פירוש בין שיחללנו על הכסף בין פירות עצמן מבערן ומניח הפירות במקום עד שירקבו, ומה מועיל החלול לשון הירושלמי וצרת הכסף בלבד בידך כלומר יש זמן שתצור הכסף בלבד בידך ולא פירות דהיינו בזמן הזה ע"כ הר"ס ז"ל. וזה לשון הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה בזמן הזה עניינו בזמן שאין בית המקדש קיים, אומרים בית שמאי וצרת הכסף בידך הכסף בלבד מעלין, ובית הלל אומרים כי זה הוא כשיש שם מקום להעלות הפירות ולאכלן בו אבל בזמן הזה שאין שם מקדש הדין הוא שיבער הפירות ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ז/> ===[[משנה מעשר שני ה ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|א"ר יהודה וכו'}} ופירש ה"ר שמשון ז"ל דהא דאמרינן התם ששלח רבן גמליאל לבני גלילא עילאה ותתאה דזמן ביעורא מטא לאפרשא מעמרי שבלייא וממעטני זיתייא, ההוא קודם ר' עקיבא ע"כ: {{דה מפרש|מהרו והתקינו פירותיכם}} נראה לי שלא היו צריכין להזהירם שיתנו המעשרות לבעלים כי כל מי שהיה מעשר לא היה משהה אותו בביתו כי אסור לשהותו דהא איכא כהנים ולוים ועניים והמשהה עובר משום בל תאחר, וצריך עיון. עד שלא תגיע פירוש כי אם תגיע שעת הביעור תצטרכו לבער מעשר שני שהוא ניתן בשעת הביעור, ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|שלא באו לעונת המעשרות}} לאו בהבאת שליש קאמר אלא בגרנן הוא דקאמר, והשתא אתי שפיר הא דאמרינן בירושלמי ממעטני זיתייא ומעומרי שבולייא דהיינו קודם מירוח וקודם שירד שמן לעוקא אבל פשיטא דהשבלים הביאו שליש וכן זיתים של מעטן ולשון עונה לאו דוקא הר"ש שירילי"ו ז"ל. ובירושלמי פריך ולאו טבל הוא כלומר דאפילו הגיע לעונת המעשרות אמאי חייב בביעור כל זמן שלא הפרישן, ומשני זאת אומרת דטבל קרוי קדש ובראשונה היו סבורין דאפילו קודם מירוח נמי קרוי קדש: <קטע סוף=מלא"ש ח/> ===[[משנה מעשר שני ה ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ט/>{{דה מפרש|מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו צריך לקרוא להן שם}} למעשרותיהן או בצפונן או בדרומן כלומר ומזכה אותן לבעליהן, ואהא מייתי מעשה בר"ג דשנת הביעור היתה וכבר קרא שם רבן גמליאל בצפונו או בדרומו, והאי רבן גמליאל הוא בנו של רשב"ג הנהרג אחר החרבן, הר"ש שירילי"ו ז"ל: {{דה מפרש|מעשה וכו'}} פרקא קמא דקדושין כתבו התוספות דהאי צריך לקרות להם שם היינו דחייב לברר להם בעלים למי יתנום, והרש"ש ז"ל פירש כפשוטו ויישבו כמו שכתבתי כבר. ובפרקא בתרא דערכין דף ל' הקשו תוספות ז"ל אמאי נתקבלו שכר זה מזה ליתבו ההוא אתרא במתנה על מנת להחזיר או ליקנו חד לחבריה בחליפין דסודר אי נמי לישייליה ההוא אתרא ויקנה ליה בקנין סודר, ויש לומר דכל דבר החוזר לבעליו כגון מתנה על מנת להחזיר אי נמי שאלה או שכירות בכולן לא מיקנו בחליפין משום דהוי כמו טובת הנאה דאמרינן דאינה ממונא לקנות בחליפין ומשום הכי הוצרך שיתקבלו מעות זה מזה ע"כ. וכבר דבר בזה ה"ר שמשון ז"ל, ועיין גם כן בבית יוסף דחשן המשפט סוף סימן קצ"ה שדברי התוספות ז"ל הנזכר הביאם לפסק הלכה שם בשלחן ערוך: {{דה מפרש|אמר ר"ג עשור שאני עתיד וכו'}} מה שהניח רבן גמליאל טבל בביתו ולא תיקן אף על גב דחזקה על חבר וכו' שמא קודם שיצא מביתו הודיען: {{דה מפרש|נתון ליהושע}} לוי היה, כדאמרינן בערכין ובספרי מעשה ב"ר יהושע ב"ר חנינא שהלך לסייע את ר' יוחנן בן גודגדא בהגפת דלתות, אמר ליה חזור בך אתה מתחייב בנפשך שאתה מן המשוררין ואני מן השוערים אלמא לוי היה, ואף על גב דקנסינהו עזרא למאן דאמר קנסא לעניים נטל בתורת עני ומה שלא נתן לו מעשר עני דאמרינן בעלמא הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם, אי נמי היו לו מאתים זוז ואף על פי כן מעשר דלאו דאורייתא לעני היה נוטל הואיל ומתפרנס בדוחק שהיה פחמי כדאמרינן בברכות ובחגיגה כל כך יש בידך ואתה יורד בספינה, ולמאן דאמר קנסא לכהנים הכי פירושו בתר דקנסינהו הוי אף לכהן, ומחק ה"ר יהוסף ז"ל מלות בן יוסף ממשנתו: <קטע סוף=מלא"ש ט/> ===[[משנה מעשר שני ה י|משנה י]]=== <קטע התחלה=מלא"ש י/>{{דה מפרש|במנחה וכו'}} ובירושלמי פריך ויתודה שחרית, ומשני עד כאן מצוה לאכול דאחר הוידוי אסור לאכול מעשר שני או נטע רבעי. ומצאתי שכתב בתוספת יו"ט ואיחרוהו לודוי כו' ומכאן ראיה וגדולה היא אלי כו', ונראה לעניות דעתי דאי מהא לא אריא דמאן דמחייב יכול לומר דאדרבה מכאן ראיה לחיובא דהכי פירושו כיצד אפשר לו להתודות שחרית והרי עד המנחה ומנחה בכלל מצוה לאכול ויאכל סעודה שלישית ואחר כך יבוא להתודות וכדעת קצת פוסקים, אלא מהא ליכא למשמע מידי. ומלת האחרון מחקה ה"ר יהוסף ז"ל מספרו וכתב שכן מצא: {{דה מפרש|בערתי הקדש זה מעשר שני ונטע רבעי}} דתרווייהו איקרו קדש דכתיב קודש הלולים וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ קדש הוא לה'. ומשמע לעיל בירושלמי דר' עקיבא סבירא ליה כר"מ דשניהם ממון גבוה, דאמר גבי נטע רבעי לא דברה תורה אלא כנגד היצר שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים מצטער אני בו חנם לכך נאמר להוסיף לכם תבואתו פירוש שיוסיף פירותיו בחמישית וישלם לכם כל אותן פירות של שנים שאבדו מכם לשמי, וכן נראה שפירש הר"ש שירילי"ו ז"ל. ובירושלמי דייק מדלא תני בכורים בהדי מעשר שני ונטע רבעי שמע מינה ר"ש היא, דתנן בפרק שני דמסכת בכורים וחייבין בביעור ור"ש פוטר לבערה מן העולם אלא תנתן לכהן כתרומה, והא דלא תני להו בהדי תרומה ותרומת מעשר משום דבכלל תרומה אינהו דבכורים איקרו תרומה כדדרשינן ותרומת ידך אלו הבכורים, אבל בתוספתא מוסיף בכורים בהדי מעשר שני ונטע רבעי דיליפו להו רבנן מקרא דכתיב בערתי הקדש הקדש העליון במשמע דפרשת בכורים כתיבא לעיל מפרשת ודוי מעשר: {{דה מפרש|זה מעשר לוי}} בירושלמי מפרש דמדקרי ליה מעשר לוי שמע מינה דקסבר האי תנא דמעשר ראשון ללוי ולא לכהן, ואיכא מאן דאמר דהיינו דתני גבה יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר: {{דה מפרש|וגם נתתיו זו תרומה וכו'}} ועיין ברב המזרחי בסדר כי תבא שנתן טעם למה שינה רש"י ז"ל לשון משנתנו שפירש שם וגם נתתיו אלו התרומות והבכורים ולא הזכיר תרומת מעשר: {{דה מפרש|והלקט והשכחה והפאה וכו'}} דבכולהו כתיב לעני ולגר וגבי מעשר עני כתיב והגר והיתום והאלמנה: {{דה מפרש|אף על פי שאינם מעכבין את הודוי}} משמע שאם חסר ולא נתנם דיכול להתודות, וקשה דהא אמרינן בירושלמי זאת אומרת שאם נשרף טבלו אסור כגון שהפריש מעשר שני ולא הספיק להפריש מעשר עני עד שנשרף אינו יכול להתודות דהא מתודה שהפרישו כדתנן במתניתין ועוד הא קאמר ככל מצותך אשר צויתני, אלא הכי פירושו דעל כל אחד מאלו אין מתודין ואין מעכבין דקאמר היינו אף על פי שקיימן אין עכוב בודוי לומר שלא עשה מצוה אם לא התודה דלא בעי ודוי לר"ש אלא במעשר שני ונטע רבעי ולרבנן אף בבכורים. אבל קשה לי על פירוש זה, חדא דקתני בתוספתא דלקט שכחה ופאה אין להן ודוי ומשמע דאין להם כניסה ויציאה בודוי דאפילו לא קיימן אין הודוי מעכב עליו, וכן דעת הרמב"ם ז"ל שכתב בהלכותיו המשנה כפשטה, ועוד קשה לי כיון דפליגי תנאי בירושלמי על זה דאיכא מאן דאמר כל מצות מעכבות מלומר הודוי ואפילו אם הקדים תפלה של ראש לתפלה של יד, ותנא דמתניתין סבירא ליה כמאן דאמר דדוקא מצות שבפרשה מעכבין מנא להו דלקט שכחה ופאה לא מעכבי כיון דכתיב ככל מצותך אשר צויתני. ונראה לי טעמו של דבר דכיון דכתיב בפרשה בערתי הקדש מן הבית כל דאיקרי קדש הוא דמעכב וכל הטובל אף על גב דאין בו תרומה מעכב, דדרשינן ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' ודרשינן בפרק הנשרפין בעתידין ליתרם הכתוב מדבר, ואסיקנא בפרק יש מותרות דאפילו מעשר עני נמי טביל מה שאין כן בלקט שכחה ופאה דלא טבלי, ונשרף טבלו נמי שאני דטבל היה בידו. מן הבית זו חלה בדין הוא דלידרוש להאי דרשא מקמי וגם נתתיו ללוי כסדר המקרא אלא סדר הפרשת המעשרות נקיט ואזיל הר"ש שירילי"ו ז"ל. ופירש ה"ר יהוסף ז"ל וזה לשונו, נראה לי לומר טעם שאינם מעכבין כי כל אלו אינם בכלל נתינה אלא צריכין עזיבה עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש י/> ===[[משנה מעשר שני ה יא|משנה יא]]=== <קטע התחלה=מלא"ש יא/>{{דה מפרש|הא אם הקדים מעשר שני לראשון וכו'}} קצת קשה שהיה לו לומר אם הקדים מעשר ראשון לתרומה כמו שאמר במסכת תרומות, ואפשר לתרץ כי דוקא על מעשר שני היתה החששה שיקדימו ולא על הראשון כי מי שהיה עולה לירושלם היה מפריש מעשר שלו ולוקח אותו עמו ויש שלא הפריש מעשר ראשון עדיין ועל כן היו מפרישין מעשר שני, ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|לא הפרשתי ממין על שאינו מינו}} ונצטווה על זה מדכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש וגו' ודרשינן ליתן חלב לזה וחלב לזה: {{דה מפרש|ומלהזכיר שמך עליו}} בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ ב) דייק מהכא אביי דברכה צריכה הזכרת השם ואינה צריכה מלכות מדלא קתני שמך ומלכותך עליו, ורבא פליג עליה התם ואמר דאטו כי רוכלא ליחשוב וליזיל, וקשה דמשמע דברכת המצות דאורייתא, ונראה לפרש דאמעשר שני תוך מחיצתו קאי דבברכה אחרונה מוקמינן לה ובשבעת המינין דברכה אחרונה שלהן דאורייתא הרש"ש ז"ל. ואיני יודע היכן מצא הוא ז"ל דרבא פליג עליה דאביי, ובנוסחאות שלנו אינו מוזכר שם רבא ואין שם אלא דרב אמר כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה, ור' יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה, אמר אביי כותיה דרב מסתברא דתנן לא עברתי ממצותיך וכו' ואילו ומלכותך עליו לא קתני, אמנם כך תרצו שם תוספות ז"ל אליבא דר' יוחנן דלאו תנא כי רוכלא. וה"ר שלמה לוריא ז"ל נראה שמצא בספר כתיבת יד אחד של גמרא ור' יוחנן תני מלהזכיר שמך ומלכותך עליו, וכן משמע בהרא"ש ז"ל וגם בחדושי הרשב"א ז"ל ומכל מקום דברי רבא אינם שם ויתכן שטעות סופר הוא, גם במה שכתב דמשמע דברכת המצות דאורייתא אין קושיא שכבר אפשר שהוא מדרבנן אלא דאסמכוה אקרא וכמו שכתוב בתוספות יום טוב: <קטע סוף=מלא"ש יא/> ===[[משנה מעשר שני ה יב|משנה יב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש יב/>{{דה מפרש|הא אם אכלו באנינות אינו יכול להתודות}} דנפקא לן מדכתיב ביה ואכלת שם לפני ה' אלהיך ושמחת אתה וביתך בשמחה הוא נאכל ולא באנינות, וכל הני לאוין דכתיבי בהאי קרא מכח עשה הן באין: {{דה מפרש|הא אם הפרישו בטומאה}} בפרק הערל אמרינן דאם אכל מעשר שני בטומאת עצמו לוקה ונפקא לן מקרא דלא תוכל לאכול בשעריך, ואמרינן נמי דאם אכלו בטומאת הגוף דלוקה ונראה לי מקרא דולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים, והני לאוין דאכילה נינהו אבל איסור בהפרשה לא שמענו והכא דריש ליה מדקאמר לא בערתי ושמא דהכי קאמר אף הביעור שהייתי חייב להפרישו ולבערו לא עשיתי בטומאה לפי שאסור להפרישו בטומאה וטעמא משום דנוגע בו ומטמאו, ונראה דאזהרה זו נפקא מכלל דכתיב בכל קדש לא תגע ומעשר שני ונטע רבעי מיקרי קדש, ומהאי קרא דלא בערתי ממנו בטמא נפקא לן גם כן דאין מדליקין במעשר שני טמא אבל במעשר שני טהור מדליקין, וכמו שפירש רבינו עובדיה ז"ל פ"ח דשביעית סימן ב': {{דה מפרש|לא לקחתי ממנו ארון ותכריכין למת}} משום דאינם מידי דאכילה והתורה אמרה ואכלת ולא לסחורה ולא להפסד כדרך שנאמר בשביעית, והוא הדין נמי דלחי נמי מוזהר שלא ליקח מדמיו מלבושין דהא לא הוי מידי דאכילה, אלא לא נצרכא אלא למת מצוה דאף על גב דדחיא לכל המצות אפילו הכי לא לקחתי לו ארון ותכריכין וכל שכן לחי. ובירושלמי דריש לסיכה ולגלויי דסיכה מותרת לחי ואפילו הוי שמן טמא דבאכילה אסור בסיכה מותר, ולא נתתיו לאוננים אחרים לא נתתי קא דריש דאי למת לאו בר קבולי מתנה הוא ומאי ולא נתתי אלא לא נתתי לאוננים אחרים, ואם תאמר תיפוק לי דמוזהר מלפני עור לא תתן מכשול דאינהו נמי מוזהרין על כך, ויש לומר דאתא לרבויי ואפילו אוננים על מתים דאין להם אבלות מן התורה ואינם אוננים מן הדין ואפילו הכי מרבינן להו מדכתיב למת כל מת במשמע, הרש"ש ז"ל. ועיין בפירוש רבינו שמשון ז"ל במה שהביא מפרק הערל (יבמות דף ע"ד:) {{דה מפרש|שָמַחְתִי וְשִמַחְתִי בו}} השי"ן דושמחתי בנקודת חיר"ק כמו ושמח את אשתו אשר לקח: <קטע סוף=מלא"ש יב/> ===[[משנה מעשר שני ה יג|משנה יג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש יג/>{{דה מפרש|השקיפה ממעון קדשך}} בירושלמי אמרינן אמר רב הונא בר אחא בשם ר' אלכסנדרי בא וראה כמה גדול כחן של עושי מצות שכל השקפה שבתורה ארירה וישקף על פני סדום ועמרה וגו' וירא והנה עלה קיטור הארץ וגו' וכתיב וישקף אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן וגו' וזה בלשון ברכה. עוד גרסינן בירושלמי א"ר הילא כעס הוא לפני המקום מי שהוא אומר עשיתי והוא לא עשה מעתה מי שהוא מפריש מתודה מי שאינו מפריש לא יתודה, ומשני כהדא דתני עד השקיפה היו אומרים קול נמוך מכאן ואילך היו אומרים קול גבוה: {{דה מפרש|עשינו מה שגזרת עלינו}} והיינו דכתיב השקיפה הביטה מעשינו וברך אותנו: {{דה מפרש|הכי גרסינן ברוב ספרים מה שהבטחתנו וברך את עמך וכו'}} והשאר נמחק מספרו של ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|כדי שתתן טעם בפירות}} והכי קאמר קרא ברך את האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ותהא ארץ זבת חלב ודבש הרש"ש ז"ל. ובתוספתא דמעשר שני זבת חלב ודבש מלמד שהמעשרות נותנין טעם ריח שומן ודגן בפירות. וזה לשון הרמב"ם ז"ל שתתן טעם בפירות עניינו שיהיו שמנות וטובות הטעם עד כאן: <קטע סוף=מלא"ש יג/> ===[[משנה מעשר שני ה יד|משנה יד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש יד/>{{דה מפרש|מכאן אמרו ישראל וממזרים}} כך צריך לומר: {{דה מפרש|ר' יוסי אומר יש להם ערי מגרש}} פירש ר"ע ז"ל ויכולין להתודות על המעשרות שמביאים ממגרש הערים שלהן. הקשה הר"ס ז"ל למה לא יתודו אפילו על מה שמביאים מערים אחרים שקנו כמו ישראל שמכר אחוזתו וקנה קרקע אחר שמתודה והר"ש ז"ל לא כתב זה ע"כ. ונראה דתנא קמא דמתניתין ר' יוסי הוא, וטעמא דר"מ ור' יוסי מפרש בירושלמי דר"מ אזיל לטעמיה דאמר בסוף פרק שני דמסכת מכות לא היו מעלין ללוים שכר ישראל הבא לדור אצלן או רוצח שצריך לדור שם דהא כתיב ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו, ור' יוסי סבירא ליה כר' יהודה דפליג התם אר"מ ואמר דמעלין להם שכר דלבית דירה ניתנו והלכך נמי סבר הכא דמתודין: <קטע סוף=מלא"ש יד/> ===[[משנה מעשר שני ה טו|משנה טו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש טו/>{{דה מפרש|יוחנן כהן גדול}} זהו ששימש שמנים שנה בכהונה גדולה ולבסוף נעשה צדוקי וחשמוני היה כך מצאתי כתוב. ודע כי לפי זה יש טעות בתוספתא דפי"ג דסוטה שכתוב שם אמר להם ריב"ז וכי יש שינה וכו'. אבל הרמב"ם ז"ל כתב בראש פ"ט דהלכות מעשר יוחנן כהן גדול שהיה אחר שמעון הצדיק. וכתב שם בכסף משנה אתא לאפוקי שלא נאמר אותו יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה צדוקי ע"כ. ובהקדמת הרמב"ם ז"ל לסדר זה בפרק ששי כתב בפירוש יוחנן כהן גדול הוא יוחנן בן מתיתיה ע"כ. ויש אומרים שהוא ינאי המלך המוזכר בקדושין פרק האומר שהרג חכמי ישראל וכדאיתא בפרק תפלת השחר (ברכות דף כ"ט) ותרי ינאי כהן גדול הוו. וזה לשון הריטב"א ז"ל בפרק האומר דקדושין דף פ"א ע"ב נזרקה בו מינות פירוש וזו היא מינות שהיה לו בסוף דינאי זה הוא האמור בברכות שהוא יוחנן כהן גדול ששמש בכהונה גדולה ארבעים שנה ולבסוף נעשה צדוקי ומבני חשמוני היה, ואין ינאי זה ההוא שבפרק הבא על יבמתו דאמרינן תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת ביתוס לינאי מלכא עד דאוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי שאילו היה זה שהוא כהן גדול היאך היה ממנה כהן גדול אחר ע"כ. ובירושלמי מפרש ר' יוחנן דלשבח בטל מפני שראה מהן מפרישין ומהן אין מפרישין, וריש לקיש נמי פירש דלשבח בטל וכדפירש ר"ע ז"ל. והא דקתני העביר ולא קתני בטל מפרש בירושלמי כהדא דתניא עד השקיפה היו אומרים קול נמוך מכאן ואילך היו אמרים קול גבוה: {{דה מפרש|בטל את המעוררין}} שהיו אומרים עורה למה תישן ה' אמר וכי יש שינה לפני המקום והכתיב הנה לא ינום ולא יישן וגו', אלא כל זמן שישראל שרויין בצער ועובדי כוכבים בשלוה לכך נאמר עורה למה תישן ה' וכן הוא אומר ובהמרותם תלן עיני. ואת הנוקפין כדתניא שהיו חובטין אותן במקלות להפילו לארץ, ונוקפים לשון חבטה, ה"ר שמשון ז"ל: {{דה מפרש|עד ימיו}} עד תחלת ימיו ובמסכת משקין דף י"א מייתי לה, ומאי דקשה אמתניתין מההיא דהציר והצנור כתבתיו שם סוף פרק ראשון: {{דה מפרש|ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי}} בירושלמי מפרש לפי שהעמיד זוגות. ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל כדתנן באבות דעד הלל הזקן כולהו זוגות הוו הראשונים הם נשיאים והשניים היו אבות בית דין והיה יכולת ביד בית דין לחפש ולבדוק בצרכי צבור ע"כ. עוד בירושלמי אמר ריב"ל בראשונה היה מעשר מתחלק לשלשה חלקים, שליש למכירי כהונה ולויה ושליש לאוצר פירוש כדכתיב הביאו את המעשר אל בית האוצר, ופירש ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל שהיו גונזים אותו שם שאם יבואו האויבים שיהא להם על מה לסמוך, ושליש לעניים ולחברים שהיו בירושלים, א"ר יוסי ב"ר בון מאן דהוה סליק למידן בירושלם עד תלת איגרן הוה יהיב מן דידיה מכאן ואילך משל אוצר, משבא אלעזר בן פועירה ויהודה בן פתירה והיו נוטלין אותן המעשרות בזרוע ולא היו מניחין השליש ליכנס לאוצר, ונמנעו העם בראותם זה מלהביא את המעשר עוד אל בית האוצר ועוברים על דברי הנביא והיה סֶפֶק בידו של יוחנן למחות ולא מיחה. והעביר הודיית המעשר זו לגנאי והוו להו שתים רעות. את המעוררין ואת הנוקפין לשבח, עד ימיו היה פטיש מכה מסתברא עד סוף ימיו דאי תחלת ימיו ליתני נמי אף הוא בטל פטיש מכה וכו' אלא דכל ימיו היה מכה הוא דתנן והא נמי לגנאי. ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי לשבח. וכתוב בערוך ואם תאמר ניוודו אשאר מעשרות, כל שאין מתודין על מעשר ראשון שוב אין מתודין על שאר מעשרות לפיכך בטל הודוי ע"כ: סליק פירקא וסליקא לה מסכת מעשר שני. ובעה"י שומע תפלה נתחיל מסכת חלה <קטע סוף=מלא"ש טו/> <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ה]] [[קט:משנה מסכת מעשר שני|ה]]</noinclude> 9wp2h33c3f9mpps35e6rxsth99stoja 0 369331 3018570 2971484 2026-06-03T06:50:46Z ~2026-32916-13 45721 הגהה 3018570 wikitext text/x-wiki {{מפרשים למסכת כתובות|חידושי הריטב"א|א|}} {{תוכן עניינים שטוח}} {{המרת או.סי.אר}} ===[[כתובות ב א|דף ב עמוד א]]=== <קטע התחלה=ב א/> '''פרק ראשון ''' {{דה מפרש|בתולה נשאת ליום ד' כך הגרסא ברוב הספרים}} והא דלא קתני ביום ד' רמז שאע"פ שהגיע זמנה בא' בשבת ממתיני' ליום ד' שלאחריו וכדמפ' טעמא בגמרא. והא דקתני בתולה ולא קתני הבתולה כדקתני התם האשה ניקנית פירשו בתוס' דבשלמא התם דקאי אקרא דכתיב כי יקח איש אשה קתני האשה כלו' אותה אשה שאמר הכתוב אבל הכא דתקנתא דרבנן היא והשתא פתחו בדינא קתני בתולה. {{דה מפרש|שפעמיים בשבת}} פי' לבתולה קאמר טעמא והא דלא פירש טעמא לאלמנה שקדו או משום ברכה כדאיתא בגמרא משום דלא קביעי דאי אדם בטל הוא ולא איכפת לי' בברכה נשאת בכל יום והא דלא קתני אבתולה טעמא דשקדו דאי טרח לי' נשאת בא' בשבת הלכך נקיט טעמא משום דאיקרורי דעתא דקביעי ושייך בכל אדם: {{דה מפרש|שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לב"ד}} פירש"י בעוד שכעסו עליו כדי שלא תתקרר דעתו ויקיימנ' באיסורו מתוך שישכים לב"ד יצא הקול ויבואו עדים שזינתה תחתיו. ולפי פי' זה יש אומרים דתקנתא דמתניתין לא היתה אלא באותם שהוא צריך לעדים לאוסרה עליו אבל היכא דלית בהו אלא חד ספקא כגון אשת כהן דאפילו באונס אסורה אי נמי באשת ישראל שקדשה פחות משלש שנים ויום אחד לא תקנו כלום חכמים שהרי הוא אוסרה על עצמו וא"צ ב"ד. והקשה בתוס' מדאמרינן בגמרא אמר אביי אף אנן נמי תנינא בתולה נשאת דאלמא משנתינו באותם שהוא נאמן לאוסרה עליו ולא באותם שצריך עדים ואי איתא דעבדו רבנן תקנתא לשאר נשים מנא ליה דס"ל במתניתין שהוא נאמן. ויש מתרצים לפי' רש"י ז"ל דלעולם משנתינו בעדים דווקא ומיהו הא דאמר ר"א באומר פתח פתוח מצאתי שהוא נאמן הוה קמ"ל דקים ליה בפתח פתוח מצאתי כדאיתא התם והיינו טעמא דאמר אביי אף אנן נמי תנינא דקים ליה דאי לא קים ליה בפתח פתוח לא היו חוששים חכמים לעשות תקנה משום שיבואו עדים שזינתה. ור"ת ז"ל פי' משנתינו באותה שהם בנית חד ספיקא כגון אשת כהן וקטנה בת ישראל כדי שישכים לב"ד ויאמרו לו שהיא אסורה עליו דאלו לאותן שצריכין עדים מילתא דלא שכח הוא שיבואו עדים כדאמרינן בגיטין זנות מלתא דלא שכיח בעדים ומלתא דלא שכיח לא עבדו רבנן תקנתא זו שפעמים יבוא ממנה ביטול פרי' ורביה והיינו דמסייע ממתניתין לר"א דלא סגי דתהוי מתניתין אלא באותן שהוא נאמן בלא עדים והביאו ראיה מירושלמי שאמר (שזו) [שלא] יכנוס בב' ונהגו העולם לכנוס בשלישי ובעי מה בין שני לשלישי ופריק אינו שוה משתקא יום אחד למשתקא שני ימים ובעי כשמשתקא שני ימים מה בכך ומשני שמא יערב עליו המקח ופריך ויערב עליו ומשני משום דרבי אלעזר דאמר האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו ואין פירוש זה נכון כיון דתקינו בתולה סתם הא כל בתולה במשמע ותו היכא עבדו רבנן תקנת' משום אשת כהן וקטנה בת ישראל והוה מעוטא דמעוטא אלא וודאי הנכון דתקנה הוא לכולהו ומשום כולהו נצרכה דאלו משום אשת כהן וקטנה בת ישראל לחוד מעוטא דמעוטא נינהו ואלו משום בתולה לחוד לא שכיח שיבואו עדים שזנו והיינו דסייעי' אביי לר"א ממתניתין דאי לאו דאיכא נמי אותן שהוא נאמן עליו שישכים לב"ד לא הוו עבדי רבנן תקנתא משום אידך לחוד ואפילו רש"י ז"ל כך רצה לומר דלא סוף דבר תימא כבר תקנו חכמים כן מפני אותן שהוא נאמן לחוד אלא אפילו לאותן שהוא אינו נאמן מהני תקנתא שיצא הקול ויבואו עדים והירושלמי נמי אחד מתרי טעמי נקט: {{דה מפרש|אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי}} פירוש לאיזה נפקות' אמר יום ד' לבדו שהרי יכולה להנשא בא' בשבת שיכול להשכים לב"ד. וליכא למימר דתנא חדא מנייהו נקט. חדא דא"כ הוה ליה לתפוס אחד בשבת שהוא קודם ועוד דבתחלת המסכתא לא היה לו לסתום דבריו כן ועוד שום תנא לישתמיט וליתני באחד בשבת לפי ששנינו הגיע זמן ולא נשאו אוכלת משלו ואוכלת בתרומה פי' דהא דנקט ד' דווקא אינו משום זמן נישואין דוודאי אפילו א' בשבת ראוי לנשואין אלא משום דין מזונות נקיט ליה באם הגיע הזמן בא' בשבת אינו מעלה לה מזונות וע"ז תמה רב יוסף ואמר תלי תניא דמפרש טעמא בדתני' דלא מפרש טעמא כלו' היכא אמרי' דקתני תנא דמתני' דמפרש טעמא משום דהשכמה לב"ד יהא טעמו משום מזונות דאידך מתניתין דהגיע זמן דלא מפ' ביה טעמא שאותו זמן יהיה יום ד' דבשלמא אי פריש התם דהגיע זמן היינו יום ד' הוה אפשר לומר דהכא אגב אורחא בעי תנא לאשמועינן ההוא דינא ואע"ג דלאו דוכתא הכא אבל השתא דהתם לא מפרש טעמא היכא תליא ביה מתניתין דהכא דמפרש טעמא דשייך באחד בשבת. וא"ת בלא"ה ה"ל להתמהא כיון דאחד בשבת ראוי לנשואין למה אינו מעלה לה מזונות. וי"ל דאה"נ אבל הא עדיפא ובכלנה דהא איתא נמי להאי. {{דה מפרש|אלא אי אתמר הכי אתמר}} פי' דע"כ איפכא אתמר דמתניתין דהכא לא מתפרש' ממתני' דהתם כדאמר מעיקרא אלא מתניתין דהתם מתפרשא ממתני' דהכא כדמפ' ואזיל ומשום דר"י חלה ושכח תלמודו מחמת אונסו כי יהיב טעמא במימרא אתקני מסברא דע"כ איפכא אמר שמואל והא דאמר אמר רב יוסף וכולי דמשמע דלאו רב יוסף גופא מתקן לה לא היא אלא לישנא דרב אשי היא ויש שאין גורסין אמר רב יוסף וכן אומר מורי הרשב"א ז"ל דלא גרסי' וכ' וא"צ למחוק כל הספרים דגרסי' ליה. {{דה מפרש|שקדו חכמים על תקנות בנות ישראל שיהא טורח בסעודה}} פירוש ויש בזה תקנות בנות ישראל שלא יעליל עלי' בטענת בתולים שאין אדם טורח בסעודה כל כך בכדי: {{דה מפרש|ועכשיו ששנינו שקדו}} פי' משום דברייתא היא לקמן קאמר ששנינו אי נמי כיון דשקדו הוי טעמא דמתניתין הו"ל כאלו שנינו כן בפירוש וזה יותר נכון דלשון ברייתא לא הו"ל למימר הכי כיון דלא אדכרא כלל במתניתין וא"ת ולמה ליה למימר ועכשיו ששנינו שקדו דלא נתפרש במתניתין לימא ועכשיו ששנינו יום ד' מהי טעמא דלתהווי וי"ל דאי תהוי טעמא דיום ד' משום ברכה כבר קפרא דלקמן לא מפטר ממזונות דהתם משום תקנ' דידי' הוא דמתחייב אפו"ר אבל השתא דטעמא משום שקדו הוי תקנה דידה דלפטר ממזונות וא"ת ומנ"ל דטעמא דמתניתין משום שקדו דילמא משום ברכה כבר קפרא דלקמן וי"ל דכיון דמתני' בתקנות בנות ישראל מיירי מסתמא כלו חד טעמא דמילתא ועוד נראה לי דבמתניתין איכא רמיזה קצת מדקתני שאם היה לו טענות בתולים דמשמע שאם היה לו טענה אמיתית דקים ליה ולא לימא בדדמי והיינו ודאי בשטרח בסעודה שלשה ימים: {{דה מפרש|לפיכך חלה הוא או שחלתה היא}} כו' פירש רב יוסף לקמן קאמר דהא ליתא בלישנא קמא דשמואל לכן פירש"י ז"ל דדוקא בשחלה כשהגיע זמן אבל הגיע זמן ואח"כ חלה כיון דנתחייב במזונותי' אינו נפטר וכן נמי לענין יבם ליבמה ועמד בדין וברח נזונו משל יבם אמר בירושלמי חלה כמו שברח או שפרסה נדה פי' בתוס' דלאו למימרא דנדה לאו בת חופה משום דלא חזייא ליחוד דהא קיימ"ל במס' יבמות שיש חופה לפסולים וכ"ש נדה שיש לה שעת הכושר אלא טעמא דהכא שכל אדם רוצה לעשות חופה בטהורה דראוי' לביאה כדי שלא יעכב ביאתו ודומיא דחלה הוא או שחלת' היא ועכשיו שאנו נוהגין אפילו לכתחילה לעשות חופה לנדה זהו לפי שאנו קהל מועט ושמא יבוא עיכוב לנשואין אם נמתין עד שתטהר וזה שלא כדברי הרא"ש והרמב"ם ז"ל שהנדה אין חופתה חופה דכיון דלא חזיא ליחוד ומה שכתבו תוספות עיקר וכן פי' הר"מ ז"ל וכן נהגו: {{דה מפרש|או דלמא אמרה ליה נסתפחה שדהו}} איכא דמקשה דהא גבי קטלנית אמרי' דמזלה גרם ולאו מלתא היא דהא בקטלי דבעלת תלינן בדידה דטב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו אבל הכא לענין פריה ורביה כל עכובא דאתי מחמתו הוא דאיהו הוא דמיפקד אפריה ורביה: <קטע סוף=ב א/> ===[[כתובות ב ב|דף ב עמוד ב]]=== <קטע התחלה=ב ב/> {{דה מפרש|לא נישאו לא קתני אלא לא נשאו }} וא"ת וכי נקוד הוא דדילמא לא נישאו קתני ותירץ ר"י ז"ל דכיון דגבי בעל לא קתני רישא אלא לשון יחיד כדקתני כך נותנין לאיש הוה ליה למיתני הגיע זמן ולא נשא וא"ת הכי הוה ליה למימר לא נשאו ויש לומר דאה"נ קאמר דעל כרחך האי לישנא דמתניתין לא מגרש לא נישאו אלא לא נשאו ורבי יחיאל פי' דדייק ליה מדקתני אוכלת משלו דאי לא נישאו קתני כיון דבדידיה קאי ונקיט ליה בלשון רבים הוה ליה למימר אוכלת משלהם אבל וודאי לאשמועינן דלא נשאו ובדידהו מיירי דחיק נפשיה ולא קחני משלהם וקתני אוכלת משלו כלומר אוכלת כל אחת ואחת מבעלה. אלא לאו דאיתניס כי האי גוונא פי' כגון שחלתה היא או שפרסה נדה וכל שכן שחלה הוא: {{דה מפרש|רב אשי אמר לעולם אימא לך כל אונסא לא אכלה ואפילו עיכוב דאונס כגון שחלה הוא ובדין הוא דלתני לא נשאו }} פירש דמשמע לא נשאו במזיד ואיידי דתני רישא בדידה תני נמי סיפא בדידה וא"ת אדרבה בדידהו איירי דקתני כשם שנותנין לאשה כך נותנין לאיש וקתני בתר הכי הגיע זמן וכו' י"ל דמ"מ עיקר מתניתין בדידה תנא לה נותנין לבתולה וכו' ואח"כ בלשון תחלה כשם שנותנין לאשה וכו' ועיין בתוס' ד"ה אלא לא נשאו וא"ת וכיון דלא נשאו משמע עכובא וי"ל אע"ג דלא נשאו משמע שמעכבין אינהי שפיר איכא למשמע שלא נשאו שלא אבו הבעלים לישא אותן תוספות: {{דה מפרש|אמר רבא ולענין גיטין אינו כן }} כלומר שאין הבעל יכול לטעון טענת אונס לבטל את הגט שאם נתן גט על תנאי ונתקיים התנאי כי אע"פ שמחמת האונס נתקיים התנאי הרי הוא גט לאפוקי אם לא נתקיים התנאי כי אע"פ שמחמת האונס לא נתקיים אין הגט גט דסוף סוף לא נתקיים התנאי וזה ברור וע"כ אונס דאיירי ביה רבא היינו אונס דשכיח ולא שכיח דאלו אונסא דשכיחא דכולי עלמא אין אונס כדאמרינן לקמן ודלמא אונסא דשכיח שאני ואפילו בממון ג"כ אין אונס ואלו אונסא דלא שכיח אפילו לענין גיטא יש אונס כדאיתא בהדי' פרק מי שאחזו א"ו כדאמרינן וכן פירשו בתוס' מנא ליה לרבא האי: {{דה מפרש|מת הוא דאינו גט הא חלה ה"ז גט }} פירש"י ז"ל דאי לא לאשמועינן חלה וכ"ש מת שאין לך אונס גדול ממיתה והקשו עליו בתוס' דלעולם אימא לך יש אונס ואלו קתני חלה ה"א דוקא חלה אבל מת אין אונס דלא ניחא ליה דתפול קמי יבם דהכי דחי לקמן בשמעתין לכך פירשו ז"ל דייקי מיתורא דמשום גופיה לא נצרכא דהא ידעינן דאין גט לאחר מיתה כלומר אפילו התנה בפירוש שלא יפטור מחמת האונס מ"מ כשמת אינו גט משום דאין גט לאחר מיתה וא"ת כיון דאיכא למיתלי טעמא דמתניתין משום אונס היכא שמעינן מינה דאין גט לאחר מיתה וי"ל דא"כ ליתנייה במעכשיו ומדלא קתני מעכשיו שמעי' דבטוליה דגט היינו טעמא דמשום דאין גט לאחר מיתה: {{דה מפרש|ודלמא לאפוקי מדרבותינו תני סיפא דאם לא באתי לאשמועי' דלא נימא זמנו של גט מוכיח עליו }} וא"ת הא נמי מרישא שמעי' לה מדקתני לא אמר כלום וי"ל דאם לא קתני אלא רישא בלחוד הוה אמינא דמיירי שאין בו זמן וא"ת אם אין בו זמן בלא"ה נמי פסול כגון שאין בו זמן מסויים אלא שכתוב בו שבוע שנה או חודש דליכא למימר בזה זמנו של שטר מוכיח עליו אבל השתא ממשנה יתירה דקתני סיפא אשמועינן יש בו זמן מסויים אינו גט דלא אמרי' זמנו של שטר מוכיח עליו ויש עוד בזה תירוצים אחרים אבל זה קל להבין: {{דה מפרש|אלא רבא סברא דנפשיה קאמר משום צנועות ומשום פרוצות }} כלומר דעבדו רבנן תקנתא משום צנועות ומשום פרוצות דלא לעגן צנועות שלא כדין ולא ליקלקלין פרוצות כשיעמדו על הדין ולא יוכל למחות בידם וכדמפרש ואזיל: {{דה מפרש|משום צנועות דאי אמר דלא להוי גיטא זמנין דלא אנוס וסברה אנוס ומיעגנא ויתבי}} כך הגירסא בכל הספרים שלנו ויש גורסי' {{דה מפרש|ואמרה אנוס וכו' }} פירוש שאומרת כן מבלי שיהא לבה נוקפה או שתשמע שום אמתלא דאי סברה הכי מה צנועות שייך כאן והא סברה דאניס וא"צ למחוק הגרסא שלנו דאלו כל היכא דאיכא ראיה אין לה לחוש באונס הלכך בשלבה נוקפה וחוששת שהוא אונס צניעות גדול הוא לה ומעגנא לפנים משורת הדין: <קטע סוף=ב ב/> ===[[כתובות ג א|דף ג עמוד א]]=== <קטע התחלה=ג א/> {{דה מפרש|ומשום פרוצות דאי אמרת לא להוי גיטא זמנין דאניס ואמרה לא אניס ומקרי ונסבי}} פירוש זמנין דאניס יהיה קול בעיר מזה והיא אומרת לא אניס וכיון שאין לנו ראיה ברורה אין לנו למחות ביד' דאפ"ה אונס צריך לברר האונס: {{דה מפרש|כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש}} פי' אע"פ שאומר לה כדת משה וישראל הרי הוא כאלו התנה ע"מ שירצו חכמים וסתמו בפי' שבלבו ובלב כל אדם שהם דברים כדמפרש במס' קדושין בס"ד: {{דה מפרש|ואפקעינהו רבנן לקדושין מיניה}} פירוש דה"ל כאומר הרי את מקודשת אם ירצה אבא שאם לא רצה אינה מקודשת תינח דקדיש בכספא שהם קדושין דרבנן אבל קדיש בביאה שהוא דאורייתא מאי איכא למימר וליתא דקדושי כספא ושטר מדאורייתא הם כדאמרי' בפ' קמא דקדושין אלא הכי פירש תינח דקדיש בכספא דכי לא רצו חכמים בקדושין יפקיעו הכסף ויבטלו השטר אבל קדיש בביאה היאך יפקיעו חכמים ומה יאמרו שתהא ביאתו דאע"ג דהריני בא עליך על מנת שירצה אבא ולא רצה האב אינה מקודשת קס"ד האב אינו חושש על ביאתו אבל חכמים היאך לא יחושו על ביאתו ומהדרינן דרבנן נמי שוויה לבעילתו בעילת זנות ויש מקשים אם כן נמצא יכול לחפות על בת אחותו שזנתה שיתן לה גט בענין שיהא שם אונס ולפקעו קדושין למפרע ויכולים ממזרים לטהר. ותירץ הרמב"ן ז"ל דלא קשיא שאם יחפה על בת אחותו ויצילנה בדין תבא עליו ברכה וממזירים נמי הלוואי שיטהרו. ועוד הקשה א"כ היאך ממיתין הבא על אשת איש שהרי התראת ספק שמא תבא היום או מחר לידי הפקעת קדושין. ולאו מלתא היא דאפילו למ"ד התראת ספק לא שמיה התראה כל כי האי גוונא כשמחוסר מעשה גמור לא חשיבא התראת ספק שא"כ נזיר ששתה יין היאך לוקה הרי יכול לישאל על נזירתו א"ו כדאמרן וכ"ש דקיימא לן התראת ספק שמה התראה כדכתיבנא במס' מכות בס"ד ועיין בתוס' השולח (דף ל"ג ע"א דהוסיף תירוץ אחר על קושיא ראשונה: {{דה מפרש|אמר רבא וכן לענין גיטין וכו'}} ולענין פסק ההלכה הסכימו רוב רבותינו ז"ל דהלכתא כלישנא קמא דרבא דלענין גיטין אין אונס דהכי סוגין במס' גיטין דאמרי' התם למאי ניחוש לה אי משום אונסים אין אונס בגיטין דאלמא קים לן דהכי הלכתא וא"ת כיון דהא תקנתא דרבא משום צנועות ומשום פרוצות הוא אפי' באונסי' דלא שכיחי נמי נימא הכי וי"ל דבמלתא דלא שכיח לא עבדי רבנן תקנתא. ולענין מזונות ארוסה שהגיע זמנה קיימא לן כרב יוסף דאמר כל אונסים לא אכלה דהא אסקה רב אשי ורבא נמי הכי ס"ל מדקאמר ולענין גיטין אינו כן וכן לענין גיטין אלמא דפשיטא ליה דלענין מזונות אפי' חלה הוא יש אונס ואינו מעלה לה מזונות דההיא דנקט באונסי' דידיה מיירי ברהטא כולה סוגיין: {{דה מפרש|לא שנו אלא מתקנת עזרא ואילך שאין בתי דינין וכו'}} הקשו בתוס' אם כן שבתחלה הוי בתי דינין קבועין בכל יום מה תקנה דתיקן עזרא אדרבה קלקלה היא ותירצו דקודם תקנתו היו יושבין בעיר אחת יום א' ובעיר אחרת הסמוכה לה יום א' ותיקן הוא שיהיו יושבין בעיירות בשני ובחמישי א"נ דמעיקרא אף על פי שבתי דינין קבועים להם בכל יום לא היו להם עיר קבוע והיו בעלי דינין מתבטלין ממלאכתן ומוטב להם עיר קבוע שני ימים בשבת מבקר ועד ערב וזה נכון: {{דה מפרש|אשה נשאת בכל יום}} פי' בכל יום הראוי לקדושין לאפוק' שבת דאסור דה"ל קונה קנין בשבת כדאי' בירושלמי וכן איתא בפרק בתרא דביצה וא"ת היאך נשאת ביום ה' דהא קי"ל דאין דנין בע"ש וי"ל נהי דאין חותכין דין לפי שצריך יישוב מיהו שמעין טענת בעל דין וכיוצא בזה. וא"ת והיאך נשאת בע"ש דהא איכא אקרורי דעתא עד א' בשבת ויש מתרצים שבועל בבית אפל בשבת. והא ק"ל דנשאת ונבעלת בד' ולא חיישי' לאקרורי דעתא אשתי עונות. ויש מתרצים דכל יום לאו דווקא וחוץ מערב שבת קאמר ועכשיו שאנו נוהגין לישא בע"ש ולבעול ליל שבת ס"ל דבתולה נבעלת אפילו בליל שבת דאמרינן לקמן לא חיישינן לאקרורי דעתא ועוד כיון שאנו קהל מועט וממונינו מועט בספק אין לנו לעכב כיון דאיכא בתי דינים קבועים בכל יום וליכא לתקנת משנתינו ועוד דהא אמרינן לקמן דאם מחמת אונס דמותר ואפי' אונס ממון והשתא נמי איכא אונס ממון שאין לה הכנה וסיפוק לישא אשה בשאר ימים ומשום שמא ישחוט בן עוף לא חששו כיון שכבר עשינו סעודה גדולה מבעוד יום ; {{דה מפרש|אי איכא בתי דינים דקבועים האידנא}} פי' והא קמ"ל דאע"ג דדבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו שאני הכא דמעיקרא כשנשנית משנתינו על דעת כן נשנית דכי איכא בתי דינים דקבועים בכל יום דלהדר דינא כדמעיקרא: והא בעינן שקדו והא דלא פריך והא בעינן יום ברכה לדגים או דאדם משום דההוא טעמא עיקר דהא אי אמרה לא איכפת בברכה לית לן בה משא"כ בזו שהיא תקנת בנות ישראל אע"פ שהיא מוחלת אנן לא מחלינן והיינו דפרקינן דטריח ליה ולא פרקי' כגון דאמרה לא איכפת לי: <קטע סוף=ג א/> ===[[כתובות ג ב|דף ג עמוד ב]]=== <קטע התחלה=ג ב/> {{דה מפרש|מאי שקדו}} פירוש כיון דאקשינן מיניה בהדיא מכלל דמתניתין היא משום דשמואל לא הוה לן למפרך מינה לרב שמואל בר רב יצחק: {{דה מפרש|מאי סכנה וכו' עד האי סכנה אונס הוא}} פירוש לישנא דגמ' מוכח דלישנא בעלמא ק"ל היכי קרי ליה תנא סכנה אבל עיקר דר"ג לא ק"ל דנימא נעקרי' כדפרכי' מעיקרא וטעמא דמלתא דכיון דליכא סכנה ורשות בידם לכנוס בג' ולא מיחו בידם בהכי סגי לן ולא נפקא תקנתא דרבנן: {{דה מפרש|משום דאיכא צנועות דמסרן נפשייהו לקטלא ואתייא לידי סכנה}} פירוש דאיכא צנועות וסבירות שנאסרו לבעליהן בכך ותוספות הדבר בפגם ומסרן נפשייהו לקטלא והיינו דפרכינן דכיון דמפני צניעות הם עושות בלבד ולא מפני קדוש השם. ולדרשי להו דאונס בישראל משרי שרי כלומר דאשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה כדכתיב והיא לא נתפשה הא נתפשה מותרת ואלו היינו סבורים לומר שמשום קידוש השם עבדין לא הוה לן למימר למדרוש להו האי לישנא אלא ודאי כדאמרן ומיהו מדתלי התלמודא לישנא בצנועות שמעינן ליה. וא"ת היכא אמרינן דלדרוש להו דלא ימסרו לקטלא והלא בגלוי עריות איכא יהרג ואל יעבור. תירץ ר"ת ז"ל דביאת נכרי לא חשיבה גילוי עריות דכביאת בהמה הוא חשיב כדכתיב אשר בשר חמורים בשרם וקי"ל דאין זנות לנכרי הלכך אע"ג דביאת נכרי אוסרת אשה לבעלה כדאמרינן בשמעתתא לא חשיבא גילוי עריות ליהרג עליו והיינו דאמרינן בסנהדרין והא אסתר בפרהסיא הויא ולא פרכינן והא אסתר גילוי עריות הויא ומטעם זה דן ר"ת ז"ל על נכרי אחד שבא על בת ישראל נשואה ונעשה נכרת ונתן לה בעלה גט ואחר כך נתגיירה והתירה לו רבינו תם דלגבי נכרי ליכא למימר כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל והקשו עליו ז"ל דאם איתא דביאת נכרי [לא] חשיבא [ג"ע] אף היא לא תיאסר על בעלה בביאת בהמה (ועוד דלא אמר כו' עכ"פ לרבותא) נקטינן קושטא דמלתא משום דאמר התם לעיל מיניה דכל פרהסיא יהרג ואל יעבור ואפי' להנאת עצמן ומאי דלא אמר בשמעתי' שיהרג ואל יעבור היינו מההוא טעמא דפרכינן גבי אסתר דקרקע עולם היתה ואפי' בגילוי עריות ופרהסיא אין להם ליהרג כן הרי אין בידה להרגו שלא תעבור והיינו דלא אמרינן הכא זמנין דמסרן נפשייהו לקטלא ומתקטלן דהא זמנין דאע"ג דאינהו מסרן נפשייהו לקטלא לא בעי למקטל אינהו אלא דאנסו להו למבעלייהו ועם כל זה אמר הכא רבי יחיאל כי דינו של ר"ת ז"ל במעשה שהיה דין אמת הוא דכיון דבשעה שנאסרה על בעלה נכרי הוי וליכא למימר אסורה לבועל השתא נמי לא מתסרא עליו דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וכך היה אומר ר"י ז"ל: {{דה מפרש|איכא פרוצות ואיכא נמי כהנות}} פי' תרי טעמי דפליגי עליו חד אחבריה נקטינן איכא פרוצות דאי שרינן אונס שרי ועבדו ברצון ואמרו אנוסין וקיימין עם בעליהן באיסור ומשום תקנת צנועות דעבדין שלא כדין לית לן לגרום איסור לפרוצות משום הכי לא דרשינן להו ואיכא כהנות כלומר נשי כהנים דמתסרן לבעליהן באונס ומסרן נפשייהו לסכנה משום צניעות הלכך בתר דדרשינן להו. נמי איכא כהנות דאיכא סכנה ולהכי קרי ליה תנא סכנה וליכא לפרושי משום כהנות דלא מהני דרשא להו כאידך דהא ודאי כל מה דאפשר לאצולי מצילן לכך אין לפרש אלא כדפרישנא: {{דה מפרש|ותקנתא דרבנן מקמי וכו' לא עקרינן}} פירוש כיון דלפנים משורת הדין אתי לידי קטלא משא"כ בההיא דלעיל דאמרי דנשאת תהרג לא אמרינן להדיא דלעקריה. גמרא: {{דה מפרש|אי הכי בג' נמי אתי ובעיל}} ויש מוחקין דלא גרסי א"ה דהא לכ"ע טעמא דעלמא איכא למיפרך למה לא יקפידו גוזרים המומר על יום ג' כמו על יום ד' ובתוס' קיימו הגרסא יפה דה"ק בשלמא למאי דסליק אדעתיה מעיקרא דבתולה נשאת ביום ד' תהרג כיון שלא היתה גזירה להנאת עצמן לא קפדי כולי האי אלא יום ד' ששמע שהוא תקנת חכמים אבל השתא דאמרת דבתולה נשאת בד' תבעל לטפסר להנאת עצמן עבדי' ליה לגזירה וא"כ מה להם בין ג' ובין ד' ומהדרי' אפ"ה מספקא לא עקר נפשיה: {{דה מפרש|מאי אונס אילימא הא דאמרן התם קרי ליה סכנה והכא קרי ליה אונס }} פי' לישנא בעלמא קשיא לן אמאי שני בלישניה והקשו בתוס' אמאי לא קשיא לן בעיקרא דדינא דמעיקרא קתני ובשני לא יכנוס ובתר הכי קתני מותר תירץ רבינו שמשון ז"ל דמתניתין איכא לתרוצי ובשני לא יכנוס מחמת הסכנה של הרביעי ואם מחמת שיש סכנה אפילו בג' דעקר נפשיה מותר: {{דה מפרש|ותו התם נהגו הכא מותר}} יש שפירשו התם נהגו בדיעבד הכא מותר לכתחלה ולא נהירא דא"כ היאך משני שאמר שר צבא בא לעיר וכי מפני שר צבא שחוטף צרכי סעודה שרינן טפי ממאי ששרינן מפני סכנה לכך פירש רש"י ז"ל דהתם נהגו כולם או רובם בפרהסיא והכא מותר דמשמע היחיד שבא לימלך מורין לו אבל לא דרשינן הכי בפירוש דלעבדיה הכי בפרהסיא ופרקינא דליכא אלא משום שר צבא הבא לעיר. ושיילינן אי דאתי וחליף לעכב פרש"י ז"ל ליעכב עד יום ד' אחרינא והקשו עליו בתוס' א"כ היכא דחליף ולא יתיב אלא ליעכב עד יום ד' ה"נ ישהא עד יום ד' שלאחריו ועוד כי מקשי בג' מיהו ליכנס נימא כגון דאתא פירשו בתוספות אי אתי וחליף בו ביום ליעכב ומהדרי' דקבעי ומיהו שפיר ידע דלא קבוע טפי מיום ד' לעולם ולהכי פרכי' בג' מיהו לכנוס דאלו הוי אתי בג' לא הוי קבע כולי האי עד יום ד' ומהדרינן אספרוותא דידיה בג' אתי: {{דה מפרש|מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה}} פירש"י שאלו היו קוברים את המת תחלה חלה עליו תורת אבילות ושוב אי אפשר לעשות חופה וא"ת דנהי דלא חלה אבילות קודם מ"מ הרי חלה עליו אנינות כמי שמתו מוטל לפניו שאסור בבשר ויין ותשמיש המטה וי"ל דבאנינות הקילו ועשאוהו כאלו נתייאש מלקוברו שהוא מותר בבשר ויין ותשמיש המטה כדאיתא התם וכן פי' בתוס': <קטע סוף=ג ב/> ===[[כתובות ד א|דף ד עמוד א]]=== <קטע התחלה=ד א/> {{דה מפרש|ובועל בעילת מצוה ופורש}} פירש"י ז"ל שקוברין את המת בו ביום. ויש שהקשה עליו דהא ה"ל יום מיתה וקבורה שהיא מן התורה לדעת הגאונים ז"ל והיה לנהוג בו אבילות דאתי גזירה דאבילות דאורייתא ודחי רגל דימי חופה דהוי דרבנן שכן כתבו הגאונים ז"ל בקובר את מתו ביום טוב שני כשהוא יום המיתה חייב באבילות דאתי עשה דאורייתא ודחי עשה דרבנן ותירצו דשאני הכא דחוי רגל וודאי דרבנן והעמידו בו דבריהם בשב ואל תעשה משא"כ התם ביו"ט שני משום ספקא דרבנן אתקן מעיקרא ותו דהתם אין יו"ט שני מתחלל בשבעה מפני מעלתו אבל הכא אם נוהג אבילות שהוא מן התורה לא ינהוג למחר שהוא מדרבנן ואם ישלים אבילתו לאחר ימי המשתה לא ה"ל ימי אבילות רצופים דאין אבילות חל למוקטעין וזה נכון ועיקר ודלא כדברי המפרשים שאין קוברין לו עד מחר ומלינו לכבודו שלא לעשות אבל במקום חופה: {{דה מפרש|וכל אותן הימים אפי' ימי המשתה כדלקמן ואין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום }} פי' לא משום דאבל זה קיל כדאמרינן לקמן אלא אפילו באבילות דעלמא נמי מדאמרינן פרק בתרא דיומא גבי המלך והמלכה ירחצו פניהם עד אימת הוי כלה עד ל' יום כדתניא אין מונעין תכשיטין מן הכלה ל' יום דאלמא האי דינא אכל כלה דעלמא קאי הוא נמי דליכא אינש דטרח ליה פי' לא סוף דבר מפני טורח הגוף אלא מפני דמי ההוצאה דהא אמרינן לקמן דכל היכא דמזדבין בשר לא חיישינן להו: {{דה מפרש|אבל איפכא לא}} פירוש לא עבדי הכי אלא קוברין את המת תחלה ולענין אם מתו יעשה משתה שלו לא אתפרש מהאי לישנא מידי וכל היכא שיש לו בנים גדולים דכ"ע אסור לכנוס עד י"ב חודש אבל היכא שאין לו בנים או שיש לו בנים קטנים בהא אפלגו רבוואתא ז"ל איכא דאמרי שנושא לאלתר תוך שבעה ימי אבילות וכולם למדוה מהא דתניא במסכת מועד קטן מתה אשתו אסור לישא אשה אחרת עד שיעברו שלשה רגלים בד"א כשיש לו בנים אבל אין לו בנים נושא אשה לאלתר ואם יש לו בנים קטנים נושא לאלתר ומעשה ביוסף כהן שמתה אשתו בערב פסח ואמר לאחותה בבית הקברות לכי ופרנסי בני אחותך ואפ"ה לא בא עליה עד זמן מרובה ומשמע דכנסה בו ביום וכן הוא בירושלמי מר מרבנן סבר דכי היכי דחשוכא שאין לו בנים נשאת לאלתר תוך ז' ה"ה שאין לו בנים משום בטולי מפו"ר ומר סבר הא כדאיתא והא כדאיתא ורישא לאחר שלשים יום קרי לאלתר דאלו תוך שלשים ליכא למישרי וליתי להני תרי סברות דהיאך אפשר להתיר לכנוס אשה תוך שבעה ימי אבילות כלום יש חופה במקום אבילות ואע"ג דבחופה כנסה לאלתר התם בערב פסח שהרגל מפסיק אבילות מבעוד יום וכנסה לערב סמוך בין השמשות דה"ל כלאחר שבעה ימי אבילות וליכא למימר נמי לאלתר קרי אחר שלשים יום דההוא זמן מרובה קרי ליה כדאמרינן התם כמה זמן מרובה שלשים יום הלכך לשון משובח דכל שאין לו בנים כונס ובועל לאלתר אחר ז' ימי אבילות וכל שיש לו בנים קטנים כונס לאחר שבעה ואינו בועל עד שלשים יום ופשטא דמתני' דהכא בבחור שאין לו בנים שהוא צריך לאביו מן הסתם הלכך הכי פירש אבל איפכא לא אלא עבדינן איפכא שנוהג אבילות ואח"כ כונס ונוהג שבעה ימי המשתה: {{דה מפרש|אבל לא נתן מים }} וא"ת נהי דבשר מזדבין הא איכא פסידא ביין המזוג וי"ל כיון דבשר מזדבן שפיר אע"ג דיין מזוג לא מזדבין שפיר הא מזדבן קצת בלא פסידא גדולה כי הרבה לוקחים קופצים עליה. ותרתי בעינא בשר רחוץ ויין מזוג דאיכא פסידא טובא: אלא דרב חסדא תימא מנ"ל לרב חסדא לאוקמי מתני' הכי וה"ל לאוקמי בכפר ואתא מתני' כפשטיה בין נתן מים ובין לא נתן מים וי"ל דרוב מקומות דומיא למתא מחסיא דשכיח ביה נשואים וניחא לאוקמי מתני' ברוב מקומות: ה"ג מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר אע"ג שאין אבילות במועד דברים שבצנעה נוהג אע"פ שאמר אין אבילות בשבת כדגרסי מקצת רבנן ז"ל דאל"כ היכי מדמה לה להא דהכא אדרבה שאני בשבת שהיא עולה למנין אבל. רגל זה אינה עולה במנין למועד במי שאינו עולה ואינו נוהג דברים שבצנעא א"ו כדאמרן וכן גרים ר"ח וכן הגרסא בכל הספרים שלנו והא דנקטי' בהאי סייעתא והוא ישן בין האנשים ולא נקיט רישא דקתני בועל בעילת מצוה ופורש משום דאיכא לדחויי דמשום דם הוא פורש גזרו חכמים האחרונים בבועל את הבתולה כדאיתא פרק בתרא דנידה והא דאמר התם דברים שבצינעא נוהג למ"ד התם נוהג רשות כיון דגבי מועד דאורייתא הוי רשות היכא הוא דברגל דהכא דלרבנן ליהוי חובה הלכך שפיר איכא למימר דמסייע ליה לר' יוחנן וכיון דכן הלכתא כר"י דהוה מסייע וכן פר"ח ז"ל וכדי נתפרש מאי ניהו דברים שבצנעא: <קטע סוף=ד א/> ===[[כתובות ד ב|דף ד עמוד ב]]=== <קטע התחלה=ד ב/> {{דה מפרש|חוץ ממזיגת הכוס פירש"י ז"ל להושיט לו}} פירוש לפרושו שאין האיסור במזיגת היין במים אלא שלא להושיט הכוס לידו ואורחיה דתנא דקרו להושיט הכוס מזיגת היין במים ולקמן במעלתן מתפרשא בימי ליבון מותרת לתת יין לפניו בשינוי אי יהבה ליה הכי שרי ושם נתפרש בס"ד והצעת המטה לקמן מפרש דווקא בפניו אבל שלא בפניו מותר ואפי' בפניו פירשו בתוס' שאין איסור אלא הצעת הסדינים שהם הכנה לשכיבה אבל הוצעת כרים וכסתות לבד מותר והרחצת פניו ידיו ורגליו פי' לא נצרכה מפני שרחיצת ידיו ורגליו בנגיעה דהא פשיטא דאסור ליגע בה אפי' באצבע קטנה אלא אפי' לשפוך מים על ידו ורגליו: {{דה מפרש|פוקסות }} פירש"י ז"ל מעברת סרק על פניה והקשו בתוספות דלקמן בסוגיין קרי ליה פרכוס ובפרק האשה אמר לא כחל ולא שרק ולא פרכוס אלמא פרכוס אינו סרק ועד דבמסכת שבת אמר פוקסת חייב משום טווה לכך פירש דפוקסת היינו שטווה חוטי בצק ונותנת על פניה כדי שיתאדמו וכבר ביארתי במסכת שבת: {{דה מפרש|כאן באבילות דידיה}} פי' דאבילות דידה חמורה לה ואבילות דידיה קילא ליה וגרסי' לקמן באבילות דידה הוא ישן בין האנשים והיא ישינה בין הנשים וגרסי' נמי והא עמה קתני ורש"י פירש דאבילות דידה קילא אבילות דידיה חמורה כי אע"פ שמתגבר יצרו עליו אין אשה שומעת לו וגרסינן לקמן תני באבילות דידה וגרסינן והא עמה קתני סאי לאו עמה במטה פי' הוא בבגדו והוא בבגדה אלו בקירוב בשר הרגל עבירה היא ופרקינן לא עמה בבית והקשו בתוס' דלפום סוגין משמע דאי לאו משום מימרא דרב יוסף דאפליג בין בעל ובין לא בעל ובין אבילות דידיה לאבילות דידה לא הוה קשיא לן ולא מידי ואמאי הא בהדיא פליגי מתניתין דאלו מתני' דלעיל קתני הוא ישן בין האנשים דאלמא חייב לפרוש ממנה בימי אבילות ואילו הכא קתני בהדיא ונוהגת עמו אבילות ונוהג עמה אבילות וס"ל דעמו במטה קתני ואינו חייב לפרוש ממנה תירץ השר מקוצי דאי לאו מימרא דרב יוסף לא הוה מחלקינן בין אבילות דידה לדידיה ולא קשיא מידי דהא אמרי' עמו דהכא עמו בבית קאמר דהא דפרכי' מאי לאו עמה במטה היינו משום דלרב יוסף עמה עמה במטה עמו עמו בבית אי נמי אי לאו דרב יוסף ה"א דלעולם אין חילוק בין בעל ובין לא בעל ומתני' דלעיל באשתו חדשה ואידך באשתו ישינה שאין יצרו רבה עליו אבל לרב יוסף ליכא למימר הכי דאיהו משני בעל שבעל כאלו היא אשתו ישינה: באפה נהוג י"מ באפה ממש בביתו שלא באפה כשיצא לחוץ ואחרים פי' דכל (שהו) שהיא בעיר שמרגישים הכל היינו באפה ושלא באפה היינו כשהוא במקום אחר וכן הדעת מוכרעת אע"פ שהלשון מסייע לפירוש הראשון ומה שאין אנו נוהגין עכשיו אומר בתוס' מפני שאין זה אלא מפני הכבוד כדאמרינן התם לא אמר אלא לכבוד אשתו אלא חמיו או חמותו בלבד ועכשיו היא מוחלת לו וכן כתב הרמב"ן בפ' ת"ה: {{דה מפרש|מאי קילא אי משום דקתני התם משום דאופי }} כלומר נהי דאקילו באנינות מי שמתו מוטל לפניו מ"מ לא אקילו באבילות ואין לדמות אבילות לאנינות כי הרבה דברים נוהגים באבילות ואין נוהגין באנינות חליצת מנעלו וכפויית המטה ועטיפת הראש וכמה דברים אחרים: {{דה מפרש|עד שיסתום הגולל }} פירש"י ז"ל כיסוי הארון ולא נהירא דלישנא לא דייק הכי כלל. ועוד יש להקשית מדקאמר התם על פני השדה לרבות גולל ודופק אלמא דקרקע הוא ועוד יש עליו תשובות אחרות והנכון כפי' ר"ת דסתימת הגולל הוא כיסוי הקבר והיו נוהגים לתת עליו אבן גדולה והוא מלשון וגללו את האבן. וכבר הארכתי בזה בהרבה מקומות: <קטע סוף=ד ב/> ===[[כתובות ה א|דף ה עמוד א]]=== <קטע התחלה=ה א/> גזירה שמא ישחוט בן עוף להכי נקט ישחט ולא נקט יבשל משום דשחיטה דבר קל ולא דכור והיינו נמי דנקט בעוף ששחיטתו קלה ונקט בן עוף כנגד גוזל קל ויש גורסים בו עוף כלומר בע"ש דקתני רישא שהוא לשון זכר דאלו שבת לשון נקיבה וא"צ לכך: {{דה מפרש|אלא מעתה יום הכיפורים שחל בשני בשבת ידחה}} פרש"י ליום ג' שמא ישחוט בן עוף בשבת לצורך סעודת יום הכיפורים ואיכא דקשיא ליה דהיאך דוחה יוה"כ משום גזירה זו ומתרצי דהא עדיפא כדאמרי' משום ירקא ומשום מתיא. ויש שפירשו דה"ק שידחה יו"כ משום סעודתו שלא לעשות סעודה בערב שלו והלשון דחוק לפירוש זה: {{דה מפרש|איבעיא להו בתולה נשאת אפילו בליל ד' דישראל קדושים הם ואין משמשין מטותיהן אלא בלילה ואחרים }} פירשו דדווקא ביום ד' קאמר דליכא אריכות זמן אלא שתי עונות אבל ליל ד' דאיכא ג' עונות לא דהא לא שנו לעיל לכנוס בג' אלא מן הסכנה ואילך ואמאי יכנוס בג' ויבעול ליל ד' ועוד דהא במתני' דקתני ומשכים לב"ד מכלל דאין בין בעילה להשכמת ב"ד אלא השכמה אחת א"ו בד' ביום קאמר וכגון שיהא בועל בבית אפל וכן עיקר: ולא חיישי' לאקרורי דעתא כי הא דליכא למימר דלא חיישי' לשום אקרורי דעתא דא"כ למה נשאת בד' א"ו כדאמרן וכן פירש"י ז"ל: {{דה מפרש|טעמא משום ברכה אבל משום אקרורי דעתא לא חיישי' }} וא"ת ותיפוק ליה מ"מ משום ברכה וי"ל כגון דאמר לא איכפת לן בברכה. וא"ת וה"ה משום אקרורי דעתא נמי ותנא חדא מתרי טעמי נקט וי"ל דלא הוה שביק טעמא דאקרורי דעתא שהוא עיקר גמור ונקיט טעמא דברכה דלא קביע. {{דה מפרש|אי הכי אלמנה תבעל בחמישי}} פירוש בשלמא לדידי דדגים בברכה לא דדגים הוה עיקר ליתנא טעמא דאקרורי דעתא אלא דנקט לסימן בעלמא טעמא דברכה אלא לדידך דאמרת דסימן דדגים לאדם מלתא היא אלמנה נמי תבעל בחמישי ולא נשהי מצוה עד למחר ופרקינהו ברכה דאדם עדיפא: אי נמי משום שקדו דאפ"ת דברכה דדגים עדיפי משום שאין העין שולטת בהם כדכתיב וידגו לרוב בקרב הארץ כיון דאיכא נמי בששי משום שקדו הא וודאי ברכה דאדם וטעמא דשקדו עדיפי תרווייהו מברכה דדגים ותנא נקיט טעמא דברכה אבל משום שקדו נמי הוא: {{דה מפרש|למחר משכים לאומנתו והולך }} פירש"י ז"ל שאין משתה באלמנה אלא יום אחד כדלקמן והקשו עליו דלא קאמר לקמן יום אחד אלא לברכה אבל לשמחה שלשה ימים ולא קשה מידי דלקמן הכי קאמר דמעקרא מקמי דשקדו לא ה"ל אלא יום א' למשתה דהיינו יום אחד לברכה עד דתקנו משום שקדו ג' ימים לשמחה האמורים מכאן דהנהו בתר תקנת שקדו קאמר להו ואחרים פי' דמקמי שקדו תקנו שני ימים לשמחה והכא קתני שזה לא היה חושש תקנה זו והיה משכים לאומנתו לפיכך תקנו חכמים ושקדו לעשות סייג לדבריהם ואמרו להיות נבעלת בששי והביאו ראיה לפי' זה התוספתא דתקנתא התקינו שיהא בטל ג' ימים לפיכך תקנו ה' ו' ושבת שהם ימי בטילה: {{דה מפרש|מאי איכא בין ברכה לשקדו}} פי' מה תוספת יש בברכה שאינו בטעם שקדו עד דקפיד קפידא למתנייה דאלו בטעם שקדו פשיטא דאיכא תוספת משום מה דלא איכפית ליה בברכה והיינו דמהדרינן דאיכא אדם בטל א"נ ביו"ט שחל להיות בשבת משום שקדו ליכא ומשום ברכה למ"ד דאיכפית ליה בברכה וה"ה חל להיות יו"ט בה' ובא לכנוס בשלישי ולבעול ברביעי ומשום ברכה איכא ומשום שקדו ליכא וחדא מנייהו נקיט: {{דה מפרש|אף ידי יסדה ארץ }} פי' אף דכתיב וימיני טפחה שמים מ"מ לא הוזכרו שני ידים בפעולה אחת: <קטע סוף=ה א/> ===[[כתובות ה ב|דף ה עמוד ב]]=== <קטע התחלה=ה ב/> {{דה מפרש|איבעיא להו מהו לבעול בתחלה בשבת}} פי' בתוספות דתליא בכולהו שמעתתא משום חבורה ומשום פתח פתוח היכא דליכא משום גזירה דבן עוף כגון שכבר עשו הסעודה אלא שהאריך בעילתו עד עכשיו או מפני חולי או מפני שפירסה נדה או מפני טעמי אחריני אף על פי שאמר לעיל ונבעלת בחמישי היינו לומר שכן ראוי לעשותו ותקנו זמן נשואין ביום הגון שיכול להשכים לב"ד אם יוכל לבעול בזמנו לאלתר אבל לא מצינו שכופין אותו לבעול מיד והיינו דלא קפיד דקתני תנא דמתני' אלא זמן הנשואין והא דלא פשטיה כעין מתני' דלעיל דקתני בין כך ובין כך לא יבעול בע"ש פרש"י ז"ל דמתני' לא שמיעא ליה א"נ דקמיבעי ליה הלכה (או) או אין הלכה: {{דה מפרש|דם מיפקד פקיד או חבורי מחבר}} פירוש דאי מחבר יש בו משום חבורה וה"ל חובל. ומכאן הקשו בתוס' למאי דפרש"י ז"ל במס' שבת דחיובא דחובל היינו משום צובע וא"כ הכא מאי צובע איכא אלא הנכון כפי' שני שפי' דחובל חייב משום נטילת נשמה כי הדם הוא הנפש והיינו דכי הוי דם פקיד לא חיישינן לנטילת הנשמה שאין הדם ההוא אלא כנוס בעלמא ואין זה עושה שום חבורה במקומו ודומיא דאילים בעינן שדם מחבר: אם תמצא לומר מיפקד פקיד לדם הוא צריך ושרי או דלמא לפתח הוא צריך ואסור כך הגרסא בכל הספרים וכן גריס רש"י ז"ל והכי קאמר או לפתח הוא צריך ואסור אבל לא פסקינן ושרי לגמרי דהא היכר בעינן: אם תמצא לומר לדם הוא צריך הלכה כר"י ואיכא דגרסי לדם הוא צריך או לפתח הוא צריך ותו לא ואין למחוק גרסת הספרים והא דאמר לדם הוא צריך יש מפרשים שלא ילכלך בביאה אחרת ול"נ בטעמא ועוד א"כ הא מלאכה שאינה צריכה לגופא ואמאי ה"נ כאידך לישנא היכא דהוי כחבורה לכך יש לפרש לדם הוא צריך להראות שהיא בתולה: הלכה כרבי יהודא או הלכה כר"ש דאמר דבר שאין מתכווין מותר והק' רש"י ז"ל והא פסיק רישיה ולא ימות הוא ופריק הא פרכינן לה לקמן ומשני יש בקיאין בהטיה ואין הדם יוצא ואין פתח נפתח עם דם ואין משמע הלשון הזה דבעיין מיירי בבקיאין בהטיה אין כאן דבר שאינו מתכוון וליכא למימר פתח ממילא קא הוי אלא דכיון שיש בקיאין בהטיה שאין בו דם ואין בו פתח ואפילו שיזדמן כך אין זה פסיק רישיה ולא ימות דכל שאפשר שלא יעשה איסור אפילו בצד רחוק לא חשוב פסיק רישיה ולא ימות ולשון פסיק רישיה מוכרח כך. ואם תמצא לומר דהלכה כר' יודא דאמר דבר שאינו מתכוון אסור מקלקל הוא בחבורה אצל הפתח ושרי וא"ת והרי כל המקלקלים פטורים פטור אבל אסור הוא וי"ל דשאני הכא דאיכא תרתי לטיבותא שהוא דבר שאינו מתכוון ומהא אפילו לרבי יהודא מותר לגמרי ולפי"ז מה שאוסר רבי יהודא בגרירת מטה כסא ושולחן וספסל הוא בבית שאין נעשה שום קילקול. והשר תירץ דשאני הכא דאיכא צורך ומשום הכי שרי לרבי יהודה י"ג דהאי כלישנא קמא: ואת"ל מקלקל אצל הפתח במקלקל הלכה כרבי יהודא או הלכה כמ"ש ורש"י אמר דלא גרסינן ליה דבהדיא מוכח פרק שמנה שרצים דלא נחלקו ר"י ור"ש אלא במקלקל בחבורה או בהעברה והאי לישנא דדם מיפקד פקיד ליכא חבורה ואפילו ר"ש מודה דפטור ויפה כיון ז"ל: {{דה מפרש|במקלקל הלכה כרבי יודא ושרי או הלכה כר"ש}} פי' הלכה כרבי יהודא דאמר מקלקל בחבורה פטור ושרי או הלכה כר"ש דאמר מקלקל בחבורה חייב ואסור וא"ת כיון דס"ל להנאת עצמו הוא צריך ופתח ממילא היי דבר שאינו מתכוין לר"ש ושרי וי"ל דבעיין השתא למ"ד הלכה כר"י בדבר שאינו מתכוון דעלה קיימינן השתא: <קטע סוף=ה ב/> ===[[כתובות ו א|דף ו עמוד א]]=== <קטע התחלה=ו א/> בבי רב אמרי רב שרי ושמואל אסר ופרכינן ורב שרי דס"ד דטעמא דאסר רב היינו משום דקי"ל דבר שאינו מתכוון מותר והכא דבר שאינו מתכוון הוא: {{דה מפרש|האמר רב מסוכריא דנזייתא אסור להדוקא ביומא טבא }} פירש"י סתימת נקב גיגית שמוציאין שכר דרך נקב וסתמי' להדוקא בבלאי בגדים אסור להדק ומשום סחיטה עכ"ל. פירוש לפירושו דמיירי שהנקב הוא למעלה במקום שהיין נסחט ואינו הולך לאיבוד א"נ שהנקב הוא מן הצד ומניחין תחת הגיגית לקבל דבר הנסחט דהשתא אינו משום סחיטה והיינו דאמר התם מותר לסנן היין בסוכרין ולא חיישינן שמא יבא לידי סחיטה כדחיישינן הכא במאי דמנח סוכרא אפומא דכובא וטעמיה דמלתיה דסוחט חייב או משום מפרק שהיא תולדה דדש או משום ליבון או משום צובע ואלו הכא בההיא כובא וודאי דמסנן יין בסוכריא ליכא משום מלבין ולא משום צובע אדרבה היין מלכלך את הבגד ולא ניחא ליה בצביעה ואי משום מפרק אינו מן התורה אלא בדבר של גדולי קרקע ושהוא צריך למימיו דומיא דרישא אבל כל שאינו גדולי קרקע ליכא אלא איסור דרבנן וכי גזור רבנן הני מילי היכא דצריך למשקה או דניחא ליה בגוויה אבל היכא דאזיל לאיבוד לא גזרו ביה רבנן ומיהו אומר ר"י שלא הורה ר"ש בשום פסיק רישיה ולא ימות אלא דניחא ליה ואית ליה הנאה מיניה וכדאמרינן פרק הבונה התולש עשבים בשבת אם חפר קרקע כל שהו ואם לאכילה במלא פינא ופרכינן דלאכילה נמי הא קא מתקן ארעא ממילא ופסיק רישיה ולא ימות הוא ומהדרי' כגון דעבד בארעיה דלאו דיליה ועוד הובא על זה ראיות אחרות ואע"פ שיש חולקין עליו ודוחין ראיותיו מכ"מ טעמא קמא עיקר דכל דאזול לאבוד בלבד נסחט שאין גדולי קרקע אין בו משום סחיטה כלל מדרבנן לכך יש לפרש פירושו על דרך שכתבנו. והרב בעל הערוך פי' מסוכרא דנזייתא מגופית החביות שמהדקין אותה וכי מהדק לה שפיר משוה לה דופן ואסור משום בונה והוה ליה פסיק רישיה ולא ימות וכההיא דאמר במס' שבת גבי אבן שכך בונה: לעולם רב כרבי יהודה סבירא ליה להאי לישנא קמא דאמר דם מיפקד פקיד ולהך לישנא דאמר דם חבורי מחבר איכא למידק קשיא דרב אדרב ולשמואל אשמואל לא קשיא והא אסר שמואל אליבא דבי רב משום דאינהו לא בקיאי ובמילי דשמואל למאי דמפרקין דרב מפרק נמי בשמואל דלהאי לישנא דאמר דם חבורי מחבר לדם הוא צריך דאפ"ת מקלקל בחבורה הוא קסבר רבי שמעון מקלקל בחבורה חייב: מתיב רב חסדא תינוקות וקושיין למאן דאסר אפילו לרבי שמעון דהיינו שמואל אליביה דבי רב דאלו לרב אליבא דנהרדעא ליכא למיפרך דאיהו אמר לך אנא דאמרי אליבא דר' יודא דאסר דבר שאינו מתכווין ומתני' דתנוקות כר"ש דשרי וכן פריך מאי לאו דאי לא בעיל מצי בעיל אפילו בשבת פירש אע"ג שלא שייך למיתני התם דם בתולים ד' לילות או עד שתחיה המכה אלא למי שבעל אדלקמן סמיך דדייק לה מיתורא דמתני' דקתני לישנא יתירה עד מוצאי שבת ארבע לילות קתני ובפירש"י דאי לא אתיא אלא לאשמועי' התם דם בתולים אמאי נקט עד מוצאי שבת ליתני נותנין לה ד' לילות לדם טוהר אלא על כרחך לישנא יתירה משום בעילת שבת ומילתא אגב אורחא קמ"ל שנותנין לה היתר בעילה לכתחילה: הא עד מוצאי שבת לבעול לכתחלה ומתחלה ואילך משלימין לו ד' לילות לדם טוהר וזה ברור וא"צ לפנים ודחינן דדלמא האי יתורא לא אתיא לאשמועינן דשרי לבעול בתחלה בשבת אלא אע"ג דלא בעיל בליל ד' דשרי לבעול בעילה שניה בשבת ואע"ג שהיה פורץ פרצה דחוקה וכדשמואל והקשו בתוספות דהכא מדמיי' בעילה שניה לפרצה דחוקה כדשמואל ואלו במסכת נידה פרק תינוקות מדמיין לה לביאה ראשונה ותרצו דהתם לפום לישנא דדם מיפקד פקיד והכא לפום לישנא דדם חבורי מחבר עוד הקשו מאי פרכי' לעיל מיתורא דמתניתין דלהכי קחני תרתי לא לאשמועינן שאם שמשה ימים לא הפסידה לילות וזימנין דפריך תלמודא סתמא אליבא דחד ואפילו דלית הלכתא וכדפרכינן במס' קדושין לא קנה ואנן דקי"ל דקנה: <קטע סוף=ו א/> ===[[כתובות ו ב|דף ו עמוד ב]]=== <קטע התחלה=ו ב/> ה"ג אמר אביי לא דטריד דלא מצי בעיל אמר רבא וטרדו פטור אלא מעתה ויש נוסחאות שמהפכין אביי במקום רבא ורבא במקום אביי וטעות הוא ; {{דה מפרש|אבל חייב }} פירש"י דכתיב פארך חבוש עליך והקשו בתוס' למה ליה למנקט האי טעמא דאבל מעולל בעפר קרנו תיפוק ליה מדאמרינן במסכת מועד קטן מדאמר ליחזקאל פארך חבוש עליך מכלל דכ"ע אסור וכ"ת דבעי מרן לפרושי לן טעמא דקרא ומאי מרווחי' בהאי טעמא ופרושו משום דלא נימא ניליף מתפילין לשאר מצות אתא רבינו לומר דשאני תפילין שיש בהן פאר ואין פאר במקום אפר ולישנא דרב מסייע לפירוש זה דרבינו ז"ל דנקט לפי שנאמר בהן פאר ולא נקיט קרא דפארך חבוש עליך ; חוץ מן התפילין אין למדין מן הכללות אפי' במקום שנאמר חוץ שהרי היא פטור מן התורה כדילפי' התם מדכתיב האנק דום דנילף מיחזקאל שלא היה אבל גמור ואסור בתורה כ"ש לאבלים דקולא דאבילות לא ילפינן מיחזקאל אבל חומרא דאבילות ילפי' מיניה מכ"ש: {{דה מפרש|ואביי התם בטרדא פליגו דלכ"ע אסור לבעול בתחלה בשבת אלא דמר סבר דטריד דלא מצי בעיל ומ"ס דלא הוי טרדא }} וא"ת ולמאן דסבר טרדא היא תקשה ליה אבל לספינה וי"ל דשאני התם דטרידי טרדא דרשי' לגמרי משא"כ בזו דנהי דלא טריד במצוה ממש המצוה גורמת טרדתו והלכתא כבבא דטרדא דלאו כמעשה חשיבא טרדא לפטרה מק"ש: {{דה מפרש|והני תנאי כהני תנאי}} פי' אליבא דרבא דאמר בבעילה גופא איפלגי תנאי דלעיל וקשה לאביי דאמר דכ"ע אסור לבעול בתחלה בשבת ובטרדא איפלגו והרי זה כאלו אמרינן תניא כוותיה דרבא אלא משום דהא דרבא לאו מימרא היא אלא דמתרץ מתניתין נקטיה האי לישנא לאמר והני תנאי כהני תנאי: {{דה מפרש|מאן חכמים אמר רבא רבי שמעון דאמר דבר שאינו מתכוון מותר }} וא"ת אם כן ת"ק דאסר רבי יהודא ותקשה ליה לרב דשרי והוא סבר הלכה כרבי יהודא וי"ל דהא דרבא לאו הכרחה היא אלא סברא דנפשיה ורב אמר לך דאדרבה מאן חכמים רבי יהודה ומשום דלהנאת עצמו הוא צריך ומקלקל בחבורה הוא ותנא קמא רבי שמעון דסבר לדם הוא צריך ומקלקל חייב: {{דה מפרש|אמר ליה אביי והא מודה}} פירוש בשלמא לדידי טעמא דמאן דשרי משום דדבר שאין מתכווין מותר כרבי שמעון הא פסיק רישיה ולא ימות אמר ליה לא כהללו בבליים אלא כהללו שאין פתח נפתח: {{דה מפרש|אמר רבי טרדו למה }} כלומר מה טרדו של בועל להיפטר מק"ש אפילו בחול ומהדרינן לשאין בקי ופריך יאמרו בקי מותר ושאינו בקי אסור כלומר בקי מותר לבעול ושאינו בקי אסור לבעול ולדידיה פסיק רישיה ולא ימות הוא וה"ה דמצי פריך שיאמר בקי חייב ושאינו בקי פטור אלא דאידך עדיפא ליה דהוה עיקר פרכי' מעיקרא שיהא כולם אסורים לבעול משום פסיק רישיה והשתא פריך דשאינו בקי מיהא ליתסר ופרקינן רוב בקיאין הן. נראה לפום פשטא דשמעתין דה"ק רוב העולם בקיאין בהטיה ולפיכך אמר סתם מותר לבעול ולא חש להוציא את המועט מן הכלל ואע"ג דאותו מיעוט אסורים מיהו אי אפשר לפרש כן חדא דלאו אורחא דתנא למימר סתמא במידי דאיכא אסורי אפילו למעוטי והכא קתני וחכמים מתירין ופסקינן לקמן סתמא מותר לכתחלה לבעול בשבת וליכא למימר בתר רובא אזלינן ושרי לכולהו מן הסתם שהרי המיעוט ניכר הוא כי הוא יודע בעצמו שאין בקי ועוד דר"ג שקרא ק"ש בלילה ראשונה למה אמרו לו תלמידיו למדתנו רבינו חתן פטור דלמא ר"ג מרוב דבקיאין היה ועוד דהא בבליים הם שאין בקיאין בהטיה ור"ג מא"י היה ועוד פטור מק"ש למאן אי בקיאים לא טרידי אי לשאינו בקי הרי הוא אסור לבעול ולרבא טרדא דלא מצי בעיל לאו טרדא הוא ועוד דהתם במס' נדה דאמר שמואל יכולני לבעול כמה בתולות בלא דם אמר רבא שאני שמואל דרב גוברי' ומאי גוברי' דרוב בקיאין הן ואין השכל ולא הטבע נותן שתהא שם בעילה אחרת בלא דם ובלא הטי' לכך יש לפרש שזה הלשון שאמר רבה לא כהללו בבליים היה לשון סתם וכוונת רבה לומר לא כהללו בבליים שאינם בקיאין בהטי' וסבורים שאין הטי' מזדמנת לשום אדם אלא כהללו שבקיאין וסבורים שפעמים שמזדמנת הטי' לכל אדם ולא הוה פסיק רישיה ואביי הוא סבר שכוונת רבה לומר שלא התירו בשבת לבעול לכתחלה אלא לאותן שבקיאין במעשה הטי' לבעול בהטי'. ועל זה הקשה א"כ (שם) טורד למה בשבת כלומר כיון שבקיאין במעשה למה פטרו אותו מק"ש כדקתני פטור ורבא סבור דהכי פריך ליה כיון דאפשר בהטי' כיון שאנו בקיאין במעשה הרי יש לו טרדא ועדיין לא הבין אביי דבריו של רבא והיה סבור כי כוונת רבא לומר שאין אלא למי שאינו בקי וה"ק מ"מ יאמרו בקי מותר לבעול ושאינו בקי אסור לבעול וחד מתרתי פרכי נקט כדפרשי' לעיל ועכשיו הבין רבא דברי אביי ואמר לו רוב בקיאים הם כלומר שאפי' הבבליים בקיאין הם חשובים בשעת מעשה שאף להני מזדמן הטיה ולכן שנו סתם וחכמים מתירין ואפ"ה פטור מק"ש ואפילו בני ארץ ישראל משום טרדא שאין בקיאין בשעת מעשה לדעת לכוון ממש לבעול בהטיה בר מדשמואל דרב גוברי' וכן פי' ר"ת ורש"י פי' רוב בקיאים הם הלכך סתמא לא פסיק רישיה ונראה לי לפי פשיטא מן הלשון הזה שלכל אדם התירו אפי' למי שאינו בקי במעשה כיון שהרוב בקיאין יש לומר שאפשר ובדרך ר"ת ז"ל. אבל ממה שפירש בסמוך גבי שושבינים למה נראה שהוא סובר בקיאין ממש קאמר שבקיאין לבעול בלא דם וכפי פשוטו של לשון שפי' לעיל דכיון שרוב בקיאין תולין סתם כל אדם שהוא מן הרוב ולפיכך אמר שהוא מותר לבעול ולא חשו למעוטי אבל אין לפרש כן מן הטעם שאמר לעיל. אלא מעתה שושבינים למה פירש"י כיון שיש בקיאים לבעול בלא דם מה מועיל שושבינים שתקנו חכמים לבקר אחריהם שלא ינהגו מנהג רמאות ומפה למה לברר הבתולים ואהדר ליה שמא יראה ויאבד שמא לא יטה ויצא דם ויאבדינו ויאמר לא מצאתי דם דאלו בהטיה אם בא לטעון תאמר לו עדיין בתולה אני שהאשה מרגשת בהטיה והקשו בתוס' דלפ"ז כל תירוץ זה שתירץ עיקר חסר מן הספר כי רב חנן הכי קאמר לו מה יועילו שושבינים לבקיאין בהטיה ובזה לא תירץ כלום וה"ל לומר דאמרת ליה בתולה עדיין אני לכך פירש ר"ת ז"ל לפי פירוש של מעלה דה"ק שושבינים ומפה בשבת למה כיון שכל עיקר לא התירו בעילה בשבת אלא על דעת הטיה מה ענין לשושבינים ומפה דהא מתחזי לכ"ע תרתי דסתרן אהדדי א"ל שמא יראה ויאבד כלומר כיון שאינם בקיאין במעשה אין לחסר מן התקנה אף בשבת שמא יראה ויאבד ולזות שפתים דעמי הארץ דתרתי דסתרן אהדדי לא חיישינן ורש"י פירש שמא יראה ויאבד כי לפעמים שיצא קצת דם הטיה מן הצדדים וכיון דמזדמן כן אפי' פעם באלף פעמים ראוי הוא לעמוד שם שושבינים ומפה א"נ דליכא לזות שפתים שהעולם יסברו שאפילו בהטיה שמא יראה ויאבד: מתיב רב אמי אם לתקן לה פה להיות לפתח כדי שיתרפא חייב שהוא מתקן וחייב משום בונה דאשכחן בנין בב"ח דכתיב ויבן את הצלע והקשו בתוס' דהא קי"ל בעירובין דכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא לאו פתח הוא ותרצו דה"נ עשוי להוציא ליחה ולהכניס אויר: {{דה מפרש|ואם להוציא ממנה ליחה פטור}} פי' דפטור ומותר לכתחלה דאע"ג דאפשר דעבד פה הוה ליה דבר שאינו מתכוין שהוא מותר ואוקימנא התם כר' שמעון וכיון שכן קושיין הכא לשמואל דאסר אליבא דבי רב וקס"ד דר' אמי דחבור דם בתולים וחבור ליחה דמורסה שווים הם וס"ל דה"נ לדם הוא צריך ופתחה ממילא קאתי ובדין הוא דמצי לשנויי דהא דאסר שמואל היינו משום דלפתח הוא צריך ומקלקל בחבורה חייב כר"ש והוה ליה דבר המתכוין שאסור דהו"ל כמתבינן במורסה לעשות לה פה אלא ר"א דמותיב לה ס"ל כרבה דאמר לעיל מאן חכמים ר"ש היא דאמר דבר שאין מתכוון מותר הלכך בעיא לתרוצי אליבא דרבה ואמרינן דלא דמי דהאם במורסה פקיד ועקיר אבל הכא פקיד ולא עקיר ואפי' מתכוון להוציא דם עושה חבורה קצת אליבא דשמואל ופי' דפקיד ולא פקוד דאע"פ דמדאורייתא פקיד חשיב לפי שאינו נבלע בבשר דומיא דאילים מאדמים מכל מקום כיון דלא עקיר לגמרי והוה מדובק קצת במקומו אסור הוא מדרבנן מפני שדומה למחובר וכן פירש"י ז"ל ויש מקשי' אמאי לא משני ליה דהתם במתכוון להוציא ליחה אע"פ שמחוברת היא הוה מלאכה שאינה צריכה לגופא שהוא פטור מן התורה ובמקום צערא שריא אפי' מדרבנן במס' שבת גבי נחש אבל הכא מלאכה שצריך לגופה היא להראות שהיא בתולה ומתרצין דמלאכה דהתם נמי מלאכה לגופא חשוב כיון שעושה להקל מעליו ולאו מילתא היא אלא כך היא פריקין של קושיא זאת דר' אמי קים ליה דליחה מיפקד פקיד ומשום הכי מותר ולא משום מלאכה שאינה צריכה לגופא וס"ל שאף דם בתולים מיפקד פקיד כיון שאינו נבלע בבשר ואע"פ שצריך לגופו של דם אין לאסור כיון דפתח ממילא הוי הוי דבר שאינו מתכוון ותלמודא משני דשאני דם בתולים דלא פקיד לגמרי ואית ביה איסורא דרבנן מיהת וכן נראה מפירוש רש"י ז"ל: <קטע סוף=ו ב/> ===[[כתובות ז א|דף ז עמוד א]]=== <קטע התחלה=ז א/> {{דה מפרש|והא לא כתיבא כתובתה}} פי' וכיון דכן לא סמכא דעתה והוי כבעילת זנות כמו שאמרו במשהה את אשתו בלא כתובה והכא מקום שכותבין הוא דאלו במקום שאין כותבין כתובה על תנאי ב"ד סומכות בכשר' אמר להו אתפסוה מטלטלי בכתובתה ומה שפיר' שיתפסוהו מבעוד יום ואלו בשבת אסור לעשות כן וה"ל קנה קנין בשבת שהוא אסור אפילו לדבר מצוה אלא אם כן בשעה דחוקה וגבי שכיב מרע כדי שלא תטרף דעתו עליו כדקאמר בפרק מי שמת וכן הוא במסכת גיטין בההוא דתקף ליה עלמא טובא ונכון הוא זה אבל א"צ לכך והכא אינו משכון גמור אלא שתסמוך דעתו עליו בכך והוה ליה כההוא דאמר שואל אדם לחבירו כדי יין ואם אינו מאמין מניח טליתו עליו ואע"ג דאמר לקמן במכילתן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתך מניח על השולחן התם בעושה כן לעולם אבל הכא שאינו עושה אלא לפי שעה עד לאחר שבת מותר: {{דה מפרש|אלא מעתה מותר לעשות מוגמר ביו"ט מתוך שהותרה וכו'}} ותימא ר"פ לא ס"ל דאמר מתוך והא משנה מפורשת היא בש"א אין מוציאין את הקט' ולא את הלולב וכו' וב"ה מתירין וי"ל דהתם ודאי הוא לצורך מצוה אבל לדבר הרשות לא אע"ג דאיכא צורך ולית הלכתא כוותיה: {{דה מפרש|אינה טעונה ברכה וכו'}} וא"ת ואמאי לא אוקמינא ליה לקמייתא באלמון שנשא אלמנה ומאי טעונה ברכה טעונה יום א' וי"ל דהא ליתא מדקתני הבתולה והאלמנה אלמא דכי הדדי נינהו וליכא בתולה דבצירה משבעה: במאי אי בבחור אי באלמון א"א בבחור וא"א בחלמין לפום פשטא דשמעתין משמע דהני תרי פרוקי איתנהו ולא פליגו כלל ואע"ג דבבחור שנשא אלמנה נפישי יומי שמחה הא ל"ק הא כדאיתא והא כדאיתא כי ענין ברכה תלוי בין בדידיה ובין בדידה כל היכא דאיכא בחור או בתולה איכא ברכה כל שבעה אבל לענין שמחה אינו תלוי אלא בדידה לתקנות בנות ישראל נתקנה ולפי' אלמנה שנשאת לבחור אין לה אלא ג' ימים לשמחה והיא הנותנת שכל בתולה אפילו נשאת לאלמון יש לה שבעה לשמחה וכדאמרינן בהגדה ובפרקין דר' אליעזר אומר החתן דומה למלך מה המלך אינו יוצא מפתח ביתו וכו' ומה המלך מקלסין לפניו אף החתן ומה המלך שמחה ומשתה לפניו אף החתן שמחה ומשתה כל שבעה אין זה אלא בנושא את הבתולה דאלו בנושא את האלמנה פעמים שמקלסין לפניו ברכת חתנים והוא משכים למלאכתו אחר ג' ימים. יש בדבר ג' דינים בחור ובתולה או אלמון ובתולה יש להם שבע לברכה ושבעה לשמחה בחור ואלמנה יש להם שבעה לברכה ושלשה לשמחה אלמון ואלמנה יש להם יום א' לברכה ושלשה לשמחה וכן פסק הרמב"ם ז"ל והמגיד ויש מי שפירש דהני לישני פליגין ולישנא קמא סבירא ליה באלמון שנשא אלמנה ג' לשמחה אבל בחור שנשא אלמנה שבע לשמחה דיומי שמחה לא בציר מיומי דברכה וברייתא דשקדו באלמון שנשא אלמנה היא כי היאך ישכים לאומנתו אחר ג' ומברכים לו ברכת חתנים דאלו שהשמחה במעונו שמברכין כל י"ב חידש ההיא לאו ברכת חתנים היא וזה וודאי היה דבר של טעם אבל אין הלשון הגמרא מוכיח אלא לשון הא' והסכימו עליו רוב הפוסקים אבל מורי הרשב"א ז"ל הסכים לסברא השנית: <קטע סוף=ז א/> ===[[כתובות ז ב|דף ז עמוד ב]]=== <קטע התחלה=ז ב/> {{דה מפרש|מלתא פסיקתא התם ליכא דבצירא מז' וליכא אלמנה דבצירא מיום אחד }} כלומר דכל אלמנה יש לה יום לברכה מדין עצמה וכשנשאת לבחור יש כאן שבעה לברכה אין זה מחמתה אלא מחמתו ולהכי פסיק ותני לאלמנה יום אחד: {{דה מפרש|מנין לברכת חתנים בעשרה שנאמר ויקח בועז עשרה נשים ר' אבהו אומר במקהלות ברכו אלהים}} פירוש ואין קהל פחות מעשרה פירש"י מדכתיב הקהל את העדה ואין עדה פחותה מעשרה וכו' ובתוס' למדוהו מדאמרינן לענין פסח ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל ואמרינן התם בפסח שני שצריך ג' כתות של עשרה לשחטו דרשינן קהל ועדה וישראל ובירושלמי פריך דהא במקהלות תרי קהלות משמע ופריק במקהלת כתיב. לא סגי דלאו זקינים פירוש דהא וודאי לא מסתברא דתהווי עשרה זקינים ומיהו וודאי בעי שיהיו גדולים וגברים מדכתיב עשרה אנשים או מדכתיב במקהלות ואין קהל פחות מעשרה אנשים גדולים וכן כתב הרמב"ם ז"ל דצריך גדולים ובני חורין והלכה המזכה לעובר לא קנה ומיהו בפ' יש נוחלין מזכה לעובר שהוא בנו קנה כדי שלא תטרף דעתו עליו: {{דה מפרש|בבית חתנים }} פירש"י שנכנסה לחופה לנשואין כלומר דאורחא דמילתא נקט בבית חתנים ואין הקפידא אלא לברך אותה במקום חופה. אמר אביי וביהודא שנו מפני שמתייחד עמה פי' לא סוף דבר ביהודא אלא ה"ה כל שנוהגין להתייחד עמה כאנשי יהודה והיינו דנקט וביהודא סתם. ויש אומרים שצריך לחזור ולברך בשעת נשואין מפני אותם שלא היו באירוסין שמא יתמהו כיצד כלה נכנסה לחופה בלא ברכה ועוד דשעת נשואין דמיא למלתא אחריתי ולא גרע מפנים חדשות כל שבעה וכתב הרב דברכת אירוסין נמי צריכה עשרה דהא נמי על עסקי מקור היא וכן כתב ר' אחא גאון ז"ל ולא נהירא מדלא דכרו עשרה אלא לברכת חתנים ועוד דקי"ל דקדושין בפני שנים וא"כ אתה מצריכה עשרה דהא מסתמא העומדים בשעת ברכה צריך שיהיו בשעת קדושין וכן הנגיד ז"ל השיב דלא חשיב עסקי מקור אלא בנשואין שהוא מותר לבעול: {{דה מפרש|בברכת אירוסין מאי מברך אשר קדשנו ואסר לנו את הארוסות }} פירש"י ז"ל דהא מדרבנן שגזרו על יחוד פנויה אף ארוסה לא התירו עד שתכנס לחופה ובברכה כדאמרינן במס' כלה כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ומדרבנן נמי מברכינן וצוונו וכו' כדאשכחן בנר חנוכה ע"כ וכן עקר מיהו חופה מדאורייתא היא לעשות נשואה לענין הפרת נדרים ולטמא לה וליורשה למ"ד ירושת בעל דאורייתא וכן לדין מיתת אשת איש שזנתה בחנק יש הפרש מן התורה בין ארוסה לנשואה אע"פ שלא נבעלה וכדאיתא לקמן בפ' נערה וא"כ ע"כ חופה דאורייתא לעשות בנשואה לכל הדברים וכדאמרינן גבי בני נח בעולת בעל יש להם מן התורה נכנס לחופה ולא נבעלה אין להם כמו שיש בישראל מן התורה ארוסה מותרת וחכמים אסרוה כנדה עד שתכנס לחופה בברכה ואלו דברים ברורים וכ"כ הרמב"ם ז"ל הוצרכתי לכתוב כן מפני שיש מהנדויים על רש"י שהוא סבר דחופה לאו דאורייתא כלל. כך הגרסא בכל הספרים והתיר לנו את הנשואות ע"י חופה וקדושין וכדמפרש ותימא גדולה למה תקנו לשון סתום כזה בברכה הנאמרת בסתם ור"ת גורס והתיר את הנשואות לנו ורבינו האי גרס והתיר לנו ואינו גורס את הנשואות כלומר והתירה לנו וכן ראוי לומר אלא שלא נהגו. וא"ת כיון שחופה אחרונה היא גומרת היה לנו לומר ע"י קדושין וחופה וי"ל דה"ק והתיר לנו נשואות ע"י חופה וקדושין אשר קדמו להו וסמכי' חופה לנשואין כי הוא עושה נשואין. וי"א דגרסינן ע"י חופה בקדושין דידן ותקנה מפני שהיו אומרים בקדושין בבי"ת רפוי הוא לעול' בוא"ו ואמרו וקדושין וכל זה רחוק שלא לצורך: {{דה מפרש|מאן דלא חתים מידי דהוה אברכת המצות }} פירש"י ז"ל כיון דכולה הודאה היא ואין הפסק בקשה בנתיים לא בעי חתימה כדאמרינן בפרק ערבי פסחים גבי ההוא דמברך בהבדלה ולא הוי חתים בברכת המצות טעמא מאי דהודאה היא ה"ה נמי הא. ומאן דחתים מידי דהוה אקידושא כיון דלשון קידוש' הוא כקידוש היום חתמיני' ליה כי התם והתם חתמינן משום שיש שם הפסק כגון כי הוא תחלה למקראי קודש עכ"ל רש"י ז"ל ונכון הוא משום דליכא לפרושי מידי דהוה אברכת הפירות ואברכת המצות ולא חתמינן בה משום דהוה מטבע קצר דהא וודאי ברכת אירוסין מטבע ארוך חשוב דהא מהדרינן ביה כמה ציוו עריות ואיסר ארוסות והיתר נשואות וליכא לפרושי נמי דחשיב ליה כברכת המלכות משום דאמרינן בה וצוונו דא"כ למה ליה למימר מידי דהוה אברכת פירות. ועוד שאומר כן וצוונו אינו אלא כמו והזהירנו דלא אתמר אקב"ו אלא על צווה מ"ע ולכך הנכון כפרש"י ז"ל דעיקר בחתימה בא"י מקדש ישראל ותו לא וכן הוא בעיקר הנוסחאות וכן גורס הרמב"ם ז"ל ובגאוני' ז"ל וי"ג מקדש ישראל ע"י חופה וקדושין ולא נהירא דכיון דבדרבנן בברכה זו קדושות איסור עריות ויש עוד בישראל כמה קדושות אין לפרוש ולומר אשר קדשנו ע"י חופה וקדושין לבד וכן כתב רבינו האי גאון ז"ל בתשובה גמרא היא בהדיא ברוך מקדש ישראל וכן מנהג בשתי ישיבות מימות חכמים הראשונים עד עכשיו לתוספות דבר שאתם מוסיפין גרעון הוא שאין קדושת ישראל תלוי בכך ויש לנו לחזור להלכה ולמנהגינו בהסכמת הנ"ל ע"כ וכן העידו משמו של הרי"ף ז"ל שהיה כתב בהלכותיו בכתב ידו מקדש ע"י חופה וקדושין ואח"כ מחה והתקין מקדש ישראל בלחוד. ונהגו ברוב מקומות לאומרו אחר הקדושין ואיכא דקשיא ליה והא קי"ל כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן והרמב"ם הפריז על מדותיו ואומר שאם קידש ולא בירך לא יברך אחר הקדושין שזה היא ברכה לבטלה מה שנעשה כבר נעשה ולאו מילתא היא דהתם היא בברכת המצות שצריך להקדים ברכה למעשה וזו אינה ברכת המצות כלל כדפרישית לעיל דאלו היה ברכת המצו' היה לנו לומר אשר קדשנו במצותיו וציוונו על הקדושין ולא היה לנו לומר על העריות כי היכן מצינו ברכה על האיסור אשר אסר לנו אבר מן החי והתיר לנו את השחוטים ועוד מה ענין חופה לכאן שאין אנו עושין בכאן מצות חופה ועוד אם כברכת המצות היא היאך אין (האסר) [הארוס] מברך אותה לא מצינו בשום מקום שזה עושה מצוה וזה עושה ברכה בשבילו אלא ע"כ ברכה זו אינו אלא בעינן קדושה על שקדשנו הקב"ה יותר מעכו"ם בענין פו"ר לפיכך אנו מסדרין עליו שציוונו על העריות שאין קדושין תופסין בהם ואפי' הארוסות שקדושין תופסות בהם אסר לנו עד שתנשא לחופה ומפני שבברכה היא כעין קדושה כדכתיב' לעיל לפיכך נהגו ישראל לומר על הכוס ואע"פ שאין זה מעכב וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל מעתה ראוי היה לאומרה אחר הקדושין שכן כל ברכה של קדושה מברך אותה אחר שחלה קדושה וכן הדרנו שבקצת מקומות נהגו לברך אותה קודם הקדושין ויש לתת טעם לדברים כי אע"פ שאינה ברכת המצות מקדשים אותה להקדים ברכה למעשה ואין מבטלין מנהג בדבר זה ומ"מ יש לתת טעם לדבריהם למה אין מברכין ברכת המצות על הקדושין והרמב"ן ז"ל נתן טעם לדבר שאין מברכין על המצות שאין עשייתם אלא גמר מלאכתם וזו אינה נגמר אלא בחופה ואפי' קידש בשעת חופה אינו בדין שיהיה עתה מברכין לזו ולא לזו דליהווי מילי דרבנן כחוכא והר' החסיד ז"ל היה נותן טעם כי לפי שהקדושין תלוים ברצון שניהם ודילמא הדר ביה חד מנייהו לא תקנו בזה ברכת המצוה ומפני זה נהגו ג"כ ברוב המקומות שלא לברך ברכת האירוסין אלא לאחר קדושין ואין טעם זה נכון ובירושלמי משמע שצריך לברך על הקדושין כברכת המצות קודם הקדושין דאמרינן התם בפרק הרואה כל המצות כולם מברך עליהם בשעה העשייה חוץ מן התקיעה וי"א אפי' חוץ מן הקדושין (כבעול') [בבעילה] אלא קדושי כספא ושטר מברכין כברכת המצות קודם הקדושין לפי מה שפשט במנהג בכל ישראל נראה שקבע שאין זה שיטת התלמוד בבלי שלנו ולא הזכיר שום גאון ברכה זו בשום מקום ומנהגן של ישראל תורה היא ובתוס' כתבו בשם רבינו יחיאל מפארי"ש שהוא מנהג לברך ע"פ הירושלמי משום דלא חזינן בגמרא דילן בהדיא דפליגי בהא כי הרבה ברכות שאין אנו נוהגים לומר שאין בתלמוד שכבר נתן כלל לברך על המצות ועל המנהג טעות הוא לפי שסוברים בקדושי אשה רשות ואינו כן אלא מצוה היא כמו שיש מצוה בפו"ר ומ"ש בפרק התכלת שאין מברכין על מצוה שאין עשייתה גמר מלאכתה נראה וודאי דל"ק ליה אלא כגון עשיית הסוכה ועשיית ציצית שאין עשייה עושה כלום בעיקר המצוה עד שילבש טליתו וישב בסוכתו בחג אבל הקדושין עצמם עושים מעשה גמור להתירה לה ע"י חופה ולאוסרת על כל העולם ומצוה באפי נפשה היא ולמה לא יברך עלי' אלא שמנהג מכריע ואמרו בירושלמי כל הלכה שהיא רופפת בידך פוק חזי עמא דבר היאך ינהיג אבותיכון. כתבו התוס' דברכת דקדושין אפילו כשהקדושין ע"י שליח וסמך לדבר דמס' כלה עבוד אסמכתא לברכת אירוסין מדכתיב ויברכו את רבקה ושם לא היה אלא אליעזר ואין לחלק בזה בין כשהוא עושה שליח בין כשהיא עושת שליח וכן כתב הרמב"ם ז"ל המקדש אשה בין על ידי עצמה בין על ידי שליח צריך לברך קודם הקדושין הוא או שלוחו ואח"כ מקדש ע"כ ומ"ש שצריך לברך הוא או שלוחו אזיל לטעמיה שס"ל שזו ברכת המצוה וכבר זה היה דברים אלה בידינו ומנהג פשוט הוא בכל הארצות שמברך אותה שליח ציבור ונכון הוא: {{דה מפרש|ת"ר מברכין ברכת חתנים כל שבעה}} פי' בחור או בתולה כדכתיבנא לעיל אמר ר' יהודה והוא שבאו פנים חדשות פירש"י שלא היה שם קודם לכן ולקמן בשמעתין אמרי' פנים חדשות דלא הוו תמן כל עיקר שכן הגרסא בספרי דוקני ובפ' אלו מגלחין שאמר שאם באו פנים חדשות חולץ ה"נ מוכח פירוש פנים חדשות דלא הוה תמן מעיקרא ונראה דכל שלא היה שם בשעת שמחה כשמברכין ברכת חתנים ואע"פ שנכנס שם בשעת שמחה כמאן דלא הוה תמן מעיקרא דמי אבל קצת ראיתי מאבותי שכתבו אם באו שם דלא הוו תמן מעיקרא כלל ולא נכנס שם כל ימי המשתה מברכין שבעה ברכות אע"פ שלא אכל שם עכשיו ע"כ ואין נראה זה נכון ואחרים כתבו שאע"פ שהיו שם בשעת כניסה לחופה ואף שאר ימים אין חייב בברכה בפנים חדשות בשעת סעודה אלא כל שמתאספין לשמח את החתן ואת הכלה בין בשעת אכילה בין שלא בשעת אכילה וכן הוא במסכת סופרים בלשון הזה ונהגו רבותי לומר בבוקר ברכת חתנים על הכוס בעשרה ובפנים חדשות כל שבעה וכן בערב קודם סעודה ע"כ. ועכשיו נהגו שלא לברך אחר כניסת חופה אלא בשעת שמחה לפי שאין אנו מתאספין לשמחה אלא לסעודה. ומ"מ כל שהיה שם בשעת שמחה בברכת חתנים אינה פנים חדשות מפני שלא היה שם בשעת סעודה וזה נראה ברור אלא שבקצת מקומות נהגו לעשות פנים חדשות מפני שלא היה שם בשעת סעודה אע"פ שהיה שם בשעת כניסה לחופה וי"ל שהוא פנים חדשות אע"פ שבא לאחר סעודה ולא אכל שם מברכין בשבילו ברכת חתנים וכן הסכימו רבותינו. ונהגו בקטלוניאה ובמקומות אחרים כי בשבת כשמוציאין החתן מב"ה מוציאין את הכלה בתוך העם ומכניסין את הכלה לחופה ומברכין שם ברכת חתנים ואע"פ שכבר ברכו בששה שמכולם אי אפשר שלא יהיה שום אדם שלא היה שם אתמול ואע"פ שאין זו שעת סעודה אין בכך כלום כמו שכתיבנא לעיל ובתוס' אמרו כי שבת חשיב פנים חדשות כדאי' במדרש מזמור שיר ליום השבת כיון שבא שבת אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן אמרו לפניו שירה. עוד כתבו התוס' שאין קרוי פנים חדשות אלא כשבא אדם חשוב לשם דלא הוה תמן מעיקרא שראוי להרבות שמחה בשבילו ואשה לאו בת הכי היא אע"פ שהיא חשובה שאין פנים חדשות אלא מי שהוא ראוי למנות בעשרה של ברכת חתנים. ועוד אמרו בתוס' הראשונים כיון שבא פנים חדשות אפילו בלילה באו מברכין ליל ה' ויום אעפ"י שאין שם עמהם כי פנים חדשות שבאו בלילה עשו כל היום ההוא ביו' הוא הדין שמברכין בלילה ויום כדאמרי' לקמן לילה בריך כולהו ובתוספות האחרונים כתבו בהפך כי אע"פ שבאו בלילה אינו פנים חדשות אלא לאותה סעודה בלבד אע"פ שלא הלכו להם ואין זה דומה ליומא קמא שהוא כולו ראוי לברכה ואפילו לאלמנה שאין לה פנים חדשות אלא (דדלמא יומא) אלא סעודה ראשונה וכדאמרי' בפרק ראשון יומא קמא לא תלושו בחלבא דבעי למימר סעודה ראשונה של לילה שהיא חובת מצוה ומיהו היכא דלא אכלו ביומא קמא עד הלילה מברכין משום דלא גרע מפנים חדשות כיון שעדיין לא אכלו בני חופה ונראה דכולי יומא קמא מברכין ברכת חתנים אפילו עשו סעודה או שמחה הראוי לברכה כמה פעמים ולענין פנים חדשות על שאר ימים כן הוא שיברכו בשבילו כל אותו היום בשלא הלכו להם אבל אם הלכו להם אין לברך שכבר הלכו הפנים וכן לענין אבילות בעודם שם חלוץ מנעליו וכשהלכו להם אינו חולץ להם כדאמרי' חולץ ומניח חולץ ומניח אפי' כל היום כולו דאלמא לא מהני פנים חדשית אלא היכא דאיתנהו התם וכן דעת הרמב"ם ז"ל וכן עיקר ואפילו בעלי התוס' הם הסכימו בשבת פנים חדשות היא בין ביום ובין בלילה דהא כבוד לילה וכבוד יום וכדכתיב' בפרק ערבי פסחים ודבריהם ליודעים חן וכבוד ולפמ"ש לעיל אפילו בסעודת מנחה חשיבה פנים חדשות דאכתי איתא זמן לכבוד יום ונהגו העולם כשמברכין ברכת חתנים בסעודה שמסדרין אותה על הכוס של בהמ"ז עצמו אבל במס' סופרים כתוב מפורש שמברך בהמ"ז ואח"כ מביאין לו כוס אחר ואומרים עליו ברכת חתנים לפי שאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד וה"נ אמרי' פ' ערבי פסחים למי שהיה אוכל ע"ש וקדש עליו היום כוס אחד מברך עליו ברכת המזון והשני מברך עליו קדושת היום ומפרש טעמא לפי שאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד לפי שאין עושין המצות חבילות חבילות ופרכי' עלה מיקנה"ז ופרקינן דלא דמי קדושה והבדלתא חדא מלתא היא וברכת המזון וקדושה תרי מילי נינהו וה"נ איכא למימר דברכת המזון וברכת חתנים תרי מילי נינהו וכן כתב בעל העיטור ז"ל וכן הדבר נראה אלא שלא נהגו כן ויש לתת טעם למנהג דלא דמי ברכת המזון וברכת חתנים לברכת המזון וקידוש דכיון שהזמן בא לאחר הסעודה והיא הגורמת וברכת חתנים באו ג"כ על הסעודה והיא הגורמת כחד מלתא חשיבא אלא שקשה הדבר לדחות מה שכתוב במסכת סופרים ושמעתי שיש מקום בצרפת ובאשכנז שעושין כמסכת סופרים ולפי מנהגים יש מרבותי בעלי תוספות זכרונם לברכה אומרים שאין לומר בורא פרי הגפן אלא לאחר גמר ברכת חתנים דבכל ברכת המזון בסופן בורא פרי הגפן ואחרים כתבו וזהו עיקר כי סמוך לברכת המזון יש לומר בפה"ג כדיני' ומסדר שני עליו ברכת חתנים ובורא פרי הגפן עולה לכאן ולכאן ולא חשיב ברכת חתנים הפסק לברכת הנהנים דכיון דכולהו מעין הכוס וה"ל כיקנה"ז וזה וודאי עיקר לפי המנהג שסבורי' דברכת המזון וברכת חתנים חדא מילתא היא כיקנה"ז אבל הדבר צריך עיון: <קטע סוף=ז ב/> ===[[כתובות ח א|דף ח עמוד א]]=== <קטע התחלה=ח א/> {{דה מפרש|מאי מברך אמר ר' יהודה שהכל וכו' ברוך יוצר ברוך אשר וכו'}} הטעם שפותחין בברוך אע"פ שסמוכין לחבירתה וקי"ל דכל ברכה הסמוכה לחבירתה אינה פותחת בברוך כדאיתא בברכות ובערבי פסחים. יש שפיר' דלא אמרינן הכי אלא בסמוכה לחבירתה ארוכה שחותמות בברוך אע"פ שסמוכות אבל אין נראה כן בירושלמי ששם הקשו טעם לברכה קדושה הסמוכה לחבירתה לברכת בורא פרי הגפן ואמרי' שעה היא שאם יהיה אוכל מבעוד יום ובורך בורא פרי הגפן והקשו עוד והרי הבדלה ותרצו שניא היא דר' הי' מפז' רש"י ז"ל פירש הטעם דבהכל ברא לכבודו ברכה באפי נפשיה היא על העם המתאספים למצות והבדלת ברכת חתנים מברכת אשר יצר האדם והיא פותחת בברוך שאלמלא כן היו שתיהן נראות ברכה אחת ולא היה היכר שיהיה שתי היצרות שתי הברכות וגם זה נכון וברכה אשר ברא שפותחת בברוך פירש"י ז"ל וכן ר"ח והריא"ף ז"ל לפי שפעמים אינה סמוכה והוא כשאין שם פנים חדשות וכן עיקר: ג"ה אשר יצר את האדם בצלמו שהוא דמות תבניתו של אדם לגבי הקב"ה אומר צלם שהוא לשון הראוי נאמר על צורה בלא גוף ועל שאין לו רשות לעין לתפוס ולראות ועל האדם שהוא גוף אומר לשון תבנית שאינו נאמר לעולם אלא על דבר שאינו רוחני כדכתיב תבנית כל רומש באדמה. גרסת רש"י בשמחך יצירך בג"ע מקדם וכן הגירסות ברוב הספרים וכן הכתוב אומר ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם והרמב"ם ז"ל גורס מקדם בעדן ואין הלשון הזה מתוקן כראוי כי הלשון הזה נאמר על האדם כשנגרש מן העדן וישכן מקדם לגן עדן ואע"פ ששם נאמר לגן וכאן בגן שמא יבא האדם לטעות באדם בענין וגם בלשון: ג"ה ישמע בערי יהודה וחוצות ירושלים וכן נוהגין אבל הרמב"ם ז"ל גריס ישמע מערי יהודה ומחוצות ירושלים שאומרים הדיינים שזה הלשון מתוקן יותר כי כשאומרים ישמע בערי יהודה ישמע שם הקול בחוץ אבל כשאומר ישמע מערי יהודה עכ"פ קול השמחה מבפנים. ונהגו לומר ברכות אלו על הכוס ואעפ"כ אם אין שם כוס אינו מעכב וכן כתב הרמב"ם ז"ל וגם אם נכנסה לחופה נשואה היא לכל דבר אע"פ שלא בירך ברכת חתנים אלא שהיא אסורה לו כנידה מדבריהם כדאי' התם במסכת כלה. וכתב הרמב"ם נכנסה לחופה ולא בירך ברכת חתנים הרי היא נשואה גמורה וחוזר ומברך אפי' לאחר כמה שנים ע"כ וכו' הדברים שאין חוזר ומברך אלא תוך ימי המשתה אא"כ בשעה שהוא לבא עליה. וברך חמש פירוש שלא בירך אלא ברכה ה' של יצירה: {{דה מפרש|לימא בהא קמיפלגי דמ"ס חדא יצירה הוה ומ"ס ב' יצירות הוה }} פירש"י ז"ל מ"ס חדא יצירה היא כמאן דאמר דו פרצופים נבראו שנבראו ביצירה אחד ומ"ס שתי יצירות הם כמ"ד זנב הוא שממנה חוה נבראת שהרי היו בכאן ב' יצירות בזו אחר זו ובתוספות הקשו עליו מדאמרי' פרק עושין פסין בשלמא למ"ד דו פרצופין היו היינו דכתיב וייצר כלומר בשני יודי"ן דמשמע שני יצירות אלא למאן דאמר חדא יצירה האי מאי וייצר לכך פירש דמ"ד חדא יצירה הוי כמ"ד זנב הוי שלא נבראו מתחלה אלא פרצוף אחד ואע"פ שאח"כ נבראת חוה מן הזנב ההוא לאו יצירה הוא אלא תולדה ומ"ד ב' יצירות כמ"ד דו פרצופים שנבראת מתחלה ב' יצירות ומיהו לשון יצירה א' וב' יצירות נהלם אחר לפרש"י ז"ל. ויש ליישב פרק עושין פסין לפרושי ה"ק בשלמא למ"ד דו פרצופים היינו דכתיב ויצר יצירה אחת שעלתה לשתים אלא למ"ד וכו' מאי וייצר דהא בשתי יצירות נבראו. והיו יודעים שאין מברכין ברכת חתנים אלא במקום חופה ושהיו שם החתן והכלה כדאמרינן פרק הישן ובמס' סוכה החתן ושושביניו פטורים מן הסוכה פירש"י וליתבו בסוכה ולחדו בחופה אין שמחה אלא במקום סעודה פירוש כשיש שם סעודה שאין עושין שמחה בלא סעודה הא וודאי בברכה כדאי' במסכת סופרים וכדכתב לעיל וליתבו בסוכה ולחדו בסוכה אין סוכה אלא במקום חופה ומיהו ה"מ לענין ברכת חתנים אבל לענין שהשמחה במעונו אינו מברכת החתנים ולא מנו אותה עמהם כדאמרינן בריך שית בריך חמש ולא בעינא חופה דהא איתא מקמי חופה ומקמי דאית חתן וכלה אפילו רמי שערי באסינתא ואפילו גבי מהול הא סברי לברוכי. ולענין ברכת אשר ברא היכא דליכא פנים חדשות דעת רבותי דהא מברכת חתנים היא ובעיא עשרה ובעיא חופה אבל בתוס' אומרים דכיון דלא בעי פנים חדשות אף היא לא בעיא חופה ולא עשרה כדאמרי' בסמוך מכאן ואילך אפושי שמחה בעלמא הוא מברך שהשמחה במעונו ואשר ברא אלמא הדדי נינהו ובענין זה דליברכו באפשי שמחה בעלמא וכן עיקר ואע"פ שמניתם ברכה אשר ברא בכלל ברכת חתנים ואמרינן שמברכין ברכת חתנים בעשרה אין התלמיד קורא ברכת חתנים אלא כשאומרים כל שבעה ברכת חתנים כדאמרינן לעיל מברכין ברכת חתנים כל שבעה אמר ר"י והוא שבאו פנים חדשות והדין רהטא בסוגיא דלעיל דאחד בתולה ואחד אלמנה טעונה ברכה הלכך נהי דברכת אשר ברא חשובה מכלל ברכת חתנים והיא חלק ממנו לא הוצרכו עשרה ולא חופה אלא באומר כל הברכות כשם שלא חייבו בהם פנים חדשות ומיהו מפני שהיא מברכת חתנים אין לאומרם אלא ז' וכדאמרינן בסמוך מז' ועד תלתין מברך שהשמחה במעונו כלומר שהשמחה במעונו לבד וכן אין לומר ברכת אשר ברא אלא כשיש שם חתן וכלה אבל שהשמחה במעונו אע"ג דליתנייהו לתרוייהו כחדא כיון דאיכא חדא מנייהו וכדאמרי' מקמה הלולא דמשתמע ליכא אלא ארוס לחוד ואותם שמוליכין לכלה ממקום למקום אי איכא חופה בדרך במקום מברכין ברכו' בפנים חדשות ואי לא לא מברכין אלא שהשמחה ואשר ברא ואע"ג דאיכא פנים חדשות וכן עיקר: {{דה מפרש|כל תריסר ירחי שתא}} פי' שעד כאן נמשכת השמחה כדכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת לשמח את אשתו אשר לקח מדאמרינן מכאן ואילך אפושי שמחה היא ואמרינן נמי אי איתא מחמת הלולא וכו' שמעינן שאין מברכים שהשמח ה במעונו אלא כשעושה סעודת מריעות לחתונה אבל אי לא זימן אדם אלא חתן ובני ביתו אינו מברך כלום ואין אומרים אשר ברא אפי' בתוך ז' וכן הסכימו כל רבותי ועוד הסכימו רבותי הא דאמרינן מעיקרא מאימת מכי רמי באסכתא כלומר משיכינו צרכי סעודה דוקא משקדשו אבל קודם שקדשו כלל לא דתרי בעינן קדושין והיא דטרח להו דלא הדרי בהו ורב פפא נמי דבריך בשעת אירוסין קדושין הוה תמן שאין לשון ארוסה בכל התלמוד אלא בקדושין דאידך שדוכין קרי ליה והא דאמרינן קים ליה בגווה דלא הדרי בהו ה"ק דלא הדרי בהו מלעשות חופה לזמן קבוע דמלהדר בהו לגמרי לא אפשר כיון דאיכא קדושין ולא אסתייע מלתא דהדרי בהו שלא נעשית החופה לזמן שקבוע: {{דה מפרש|רב תחליפא בריך שית אריכתא }} פירש"י ז"ל שהוסיף בהם דברים וחתם בהו ויפה כוון דמשו' תוספות לשון בעלמא לא מקרי אריכתא ולא עוד אלא שלא היה לו להאריך דבמקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך שלא לשנות המטבע של ברכות וה"ה שאם לא היה מאריך לא היה לו לחתום בשום קצר שלא תקנו פותח וחותם אלא בנוסח ארוך וכדאיתא בפרק קמא דברכות רב חביבא אקלע לבי מהולא בריך שהשמחה במעונו ולית הלכתא כוותיה משים דטריד בכאן דקדוקי חכמי צרפת האחרונים שהאבל מותר לאכול בסעודת ברית מילה דלית כאן שמחה כיון דאיכא צערא לינוקא ולא מסתברא נהי דלא קבעינן שהשמחה במעונו משום צערא דינוקא מ"מ סעודת מצוה היא ועל השמחה קובעים אותה אבל לכנוס שם למצות מילה זהו מותר שלא נאסר לכנוס למצות אלא שלא יכנס לשמחה בלא מצוה וכדפי' בדוכתיה בס"ד. ויש מלמדין מכאן שבסעודת פדיון הבן אומרים שהשמחה במעונו דהא ליכא צערא לינוקא והכא שמחה שיצא מכלל נפל ובשם הר"ר טוביה כתבו בתוספות שאין לברך דהא כשמת הבן לאחר שלשים יום האב חייב לפדותו ואין לומר שם שהשמחה במעונו וכיון שהוא כן ה"ה כשהוא חי שלא לתת דבריהם לשעורין ואין זה נכון בעיני כיון דבהא איכא סעודה ובהא ליכא סעודה אין הדברים נתונים לשעורין שהרי כל שאין שם סעודה אין שייך לומר שהשמחה במעונו ויש שכתבו טעם לדבר שלא אמרו שהשמחה במעונו אלא בסעודה שנאמר בה שמחה כגון ברית מילה כדכתיב שש אנכי על אמרתיך כדאיתא בפ' התכלת משא"כ בפדיון הבן ואין להוסיף על מה שאמרו חכמים ז"ל. והא דאמרינן אין החתנים מן המנין נקט לשון רבים משום חתונת רבות הבאות זו אחר זו וכדאיתא התם מאי בוגרות בוגרות דעלמא אבל אין לערב ברכה אחת לשני חתנים בבת אחת שאין לערבב שמחה בשמחה וכן קבלתי מרבותי ז"ל: <קטע סוף=ח א/> ===[[כתובות ח ב|דף ח עמוד ב]]=== <קטע התחלה=ח ב/> {{דה מפרש|כי תניא ההיא בברכת המזון}} ומדלא פרקינן כדפרקינן לרב שמעי' דרב תנא הוא ופליג ור' יוחנן לאו תנא הוא והא קי"ל דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן משום דר' יוחנן אלים טפי אלא דלא אסתייע ליה מלתא לאסכום כדתנא ורב נמי לא הוא תנא דחשיב והיינו טעמא דמשום דוכתא דאיכא לשום אמורא פרכא ממתניתן אף על פי דאית ליה סייעתא ולא אמרי' איהו דאמר כהאי תנא. תוספות והא אוקמינן מתניתין בברכת המזון פירש"י ז"ל להצטרף לג' בברכת המזון והקשו עליו בתוס' מאי קמ"ל פשיטא שהרי אבל חייב בכל המצות ועוד דלא שייך בה כלל ענין אבילות לכך פי' דהיינו שופט בצדק דין אמת וכו' שמוסיף בה בהטוב ומטיב דס"ד אכיון דאבל היא לא מצטרפו וליבעי שיעור מן המנחמים קמ"ל דאבילים מן המנין וקשה לר"י שהרי התוספות הזה אין צריך מנין שהרי אפי' ביחיד חייב האבל לאומרה וכל דאפ"ה היינו סוברים כשאומרים אותה בזמנו מברך והשאר יוצאין ולא לצרף אבל במנין הזמון כיון שהוא מן המנחמים ולרש"י ז"ל יש ליישב משום דרגיל להוסיף בברכת המזון של אבילות ברוך מנחם אבילות כמו שאנו נוהגים היום היינו סוברים שלא יצטרף האבל בזמון קמ"ל שמצטרף שאין כאן אלא ברכה להקב"ה שמנחם לכל האבלים ומ"מ לא מצינו סמך אחר למנהגיו זה אבל מכאן יש לסמוך אותי לפירש"י ז"ל. כי אמר ר' יוחנן ברחבה פי' כשהיה חוזרין מבית הקברות והיו מגיעין לרחוב סמוך לעיר היו מברים שם את האבילים והיו אומרים שם ברכת רחבה האמורים לקמן וסדר הדברים ההם הנם כתובים בספר תורת האדם להרמב"ן ז"ל. וא"ת אמאי לא משני לעיל איפכא ר"י בברכה וברייתא בשורה וי"ל משום דקתני לה דומיא דחתן דליכא שורה ואיכא מזון: ברכת רחבה כל שבעה מי איכא אבל לגבי ברכת המזון ליכא למיפרך הכי דהא ודאי איכא כל שבעה אפי' בלא פנים חדשות: {{דה מפרש|מאי ועוד ידו נטויה אמר רבא הכל יודעים כלה וכו'}} פירש"י ז"ל דדריש ועוד כמו לעד כלומר עולמו שלו שהוא שבעים שנה: {{דה מפרש|א' נגד הזן וכו'}} פי' כל אלו הברכות שייכים בתנחומי אבילות הזן כדאמרינן במס' תענית ליבעי רחמי על שובע דלחיי יהיב וברכת הארץ כדכתיב למען יאריכון ימיך על האדמה ובונה ירושלים כדכתיב בבלע המות לנצח ח' פסוקים זה כענין בונה ירושלים. {{דה מפרש|החזירו הדבר ליושנה }} פירש"י ז"ל עשרה כוסות והנכון כמו שפירשו בתוספות שהחזירו הדבר ליושנה ממש שמבטלים כולם ואין שותים אלא בתוך הסעודה כדי סיפוקה דבסעודה נמי איכא שכרות וכן המנהג ותו לא מידי: <קטע סוף=ח ב/> ===[[כתובות ט א|דף ט עמוד א]]=== <קטע התחלה=ט א/> {{דה מפרש|אמר ר"א האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו}} פירוש ר"א תרתי קמ"ל חדא דפתח פתוח מלתא דקים ליה בגוה שפיר וקא שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא ואין מאכילין לאדם דבר האסור לו ואידך כיון שאמר שהוא כפתח פתוח אע"ג דעדיין ספק הוא אם נבעלה בעילה אסורה אם לאו אפ"ה נאמן לאוסרה עליו מן הספק ובהנהו תרי מילי שקלו תלמודא דשמעתין על הא דר"א ומיהו עיקר צריכות דר"א היינו טעמא קמא ודוקא כשאמר ברי לי שלא הטיתי וטעמא דמלתא משום דהעמיד אשה על חזקתה עד דאיכא טענה ברורה ודאית ודוקא אמר ר"א פתח פתוח דבהא הוא דאשמועינן רבותא שאומרים דלא נימא דלמא טעי ולא קים ליה אבל טוען טענת דמים דודאי קים ליה פשיטא לי מלתא דנאמן לאסור עליו כדאמרי' לקמן: מאי לאו דקא טעין טענה פתח פתוח לא דקא טעין טענת דמים. וא"ת ה"ד אי דאיכא דם יהיו הדמים ראיה ואי ליכא דם האיכא טענת דמים ואי איכא דמים היכי נאמן דהא איכא דמי' והיאך יהיה נאמן בפתח פתוח כבר פירש"י ז"ל דמיירי כגון שהיא ממשפחת דורקטי או שאבדה המפה נראה מדבריו דכל היכא שמצא דם הדמים ראיה ואין נאמן בפתח פתוח מצאתי שהדמים מכחישין אותו ושקירי משקר או לא הוה קים ליה בפתח פתוח וכך פירש רבינו חננאל ז"ל ולפ"ז כי אמרינן לקמן ופתח פתוח כעדים דמי היינו שלא מצא דם וכן פירש"י ז"ל דהכא כשהיא ממשפחת דורקטי או בבוגרות דפעמים מתיישנין בתולים ואין להם בתולים אבל יש שפירש דקים ליה בפתח פתוח כעדים דמי אפילו כשמצא דם נאמן לאוסרה עליו דהא אמר ברי לי דהוה פתח פתוח ושוותי' חתיכה דאסורא ואין הדם ראיה דדלמא דם צפור הוה שהכניסה שם ואפילו פשפש אותה בכניסה לחופה דלמא דם בצדדים או דם המכה הוא ומיהו להפסידה מכתובתה דכ"ע אינו נאמן כשמצא דם והביא ראיה לפ' זה מן הירושלמי דגרסינן התם גבי הא תניא כל שלא נהג כמנהג הזה אינו יכול לטעון טענת בתולים מה אני מקיים אם בפשפש ומצא הרי דם מצא אי בשלא מצא הוא פשפש היא לא פשפשה אלא במה אנו מקיימ' בשלא פשפש ומצא היא אומרת דם בתולים והוא אומר דם ציפור הוא הורע כוחו שלא נהג כמנהג הזה הדא דתימא שלא להפסידה כתובתה אבל לקיימה אין רשאי משום ספק סוטה ע"כ ויש אומרים שאין להביא ראיה מירושלמי דפליג אתלמוד דילן דהתם נמי חששו לספק סוטה אפי' תרתי ספיקי דגרסי' התם על מתניתן דהנושא את אשה דאפליגי רבי גמליאל ור"א כו' הדא דתימא שלא הפסידה כתובה אבל לקיימה אינו רשאי ולפום גמרא דילן דקאמר ר' גמליאל דנאמנות לגמרי ואפילו לבעלה אפילו בהדה ספקא משום דאיכא חזקה לגופיה והיא ברי והוא שמא וכדאיתא התם בפרקין ואפשר שאין הירושלמי מדבר אלא באשת כהן או בקטנה בת ישראל דליכא ספיקא אלא חדא ואפי' תימא שהירושלמי פליג בהא אתלמוד דילן מכל מקום בנדון דהכא רצה לומר שהיא חדא ספיקא אפי' איכא דם נאמן לאוסרה עליו דהא לא אשכחן דפליג אגמרא דילן אלא כדברי הירושלמי דלאוסרה עליו אפי' יש כאן דם נאסרה עליו והא דקאמר שהיא נאמן דוקא שהיא שותקת אי נמי מדבר ומכחישו לומר בתולה שלמה נבעלתי דכיון דבהא ובהא הוא נאמן אבל במדברת ואינה מכחשת אלא שאומרת משארסתני נאנסתי או מוכת עץ אני אינה נאסרת אפי' בחדא ספיקא דכיון דאיהי ברי ואיהו ספק ומסתייע לה חזקה דגופא ברי עם חזקה דגופא עדיף משמא דידיה. וכן נראה מן הירושלמי דגרסינן התם דר' ירמיה בעי התם מעתה אין טענת בתולים לא כר"ג וכר"א אלא כר' יהושע חזר ואמר יש טענת בתולים כר"ג וכר"א בשותק אפ"ת במדברת באומרה נמצא ואבדה ותהא נאמנות לו יכול דאמר אילו בשם ר"א האומר פתח פתוח מצאתי אסור לקיימה משום ספק סוטה הכא אתמר נאמנת והכא אתמר אינה נאמנת תמן שניהם מודים בשהפתח פתוח כלומר במשנתינו לפיכך הוא נאמן דברי הוא ואלמא כל שאינה מכחישתו וברי ושמא היא נאמנת כיון שאין מי שמכחיש' והא דאמרי' בירושלמי דלעיל הדא דתימא דפליג בהא דהכ' בירושלמי ופליג אתלמוד דילן דלא מפליג לקמן בר"ג ור"א בין אסורא לממונא ואידך ירושלמי מפליג ואפ"ת דירושלמי לא פליג באידך ירושלמי דהא בחדא ספיקא והא בין תרי ספיקא מ"מ דבתלמוד דילן לא מפליג בהא בין חדא ספיקא לתרי ספיקא ובהא נאמנות בכל דאיכא ברי ושמא וכן עיקר וא"ת א"כ אמאי אינה נאמנת במכחישתו שהפתח נעול ושהוא משקר שאומר פתח פתוח מצאתי מגו דאי בעי מכחישתו ואומרת משארסתני נאנסתי או מוכת עץ אני וי"ל דהכי לאו מגו ברור הוא דלא ניחא לה למימר משארסתני נאנסתי או מוכת עץ אני דפוסלה נפשה מן הכהונה ובמוכת עץ נמי לא אמרי' מגו כיון דלא שכיח וכי שכיח אית לה קול ותו דניחא לה למימר בתולה שלמה נבעלתי מלפגי' נפשה לומר מוכת עץ אני וכן פי' בתוס' והא דאמרינן נאמן לאוסרה עליו ולא אמרינן נאמן לאוסרה על עצמה קמ"ל כיון דטעין כן בטענת ברי ב"ד אוסרים אותה ומפקי לה מיניה ואינו רשאי לקיימה והכי מוכח סוגיין דלקמן דפרכינן מר"א דאמר אין אשה נאסרה על בעלה וכו' ההוא היינו שאינה נאסרה בב"ד דאלו לצאת ידי שמים בלא"ה נמי תצא כההיא בפרק קמא דיבמות וכעוברת על דת משה ויהודא דבמכילתא ואע"ג דאמרינן בפ"ק דיבמות ב"ד עדים הוא דמפקי הא אמרינן לקמן דפתח פתוח כעדים דמי כל היכא דליכא אלא חדא ספיקא וז"פ ברור: ואמאי ספק ספיקא הוא לא צריכה אלא באשת כהן דליכא אלא חד ספיקא ספק תחתיו ספק אין תחתיו דהא כל שנבעלה תחתיו אפילו באונס אסורה ומיהו ספק תחתיו איכא אע"ג דנבעלה לפסול לה פסול מן הכהונה אע"ג שלא נבעלה תחתיו בההיא ליכא למיחש כיון דרוב כשרים אצלם אי נמי בקטנה בת ישראל כגון דקבל אביה קדושין פחותה מבת ג' ויום אחד ומיהו כשנכנסה לחופה גדולה היא דאי לא פשיטא דלא מתסרא דאפילו נבעלה ברצון לא מתסרא דפתוי קטנה אונס תוא אלא ודאי גדולה היתה אח"כ וליכא אלא חד ספק ספק באונס ספק ברצון אלא ודאי נבעלה תחתיו דבפחותה מבת ג' שנים בתוליה חוזרין וא"ת עדיין יש שתי ספיקות ספק נבעלה כשהיתה קטנה דאפילו ברצון מותרת ספק כשהיא גדולה דברצון אסורה וא"ת בין באשת כהן בין באשת ישראל קטנה עדיין יש ספק אחר שמא מוכת עץ יש מתרצים דלמוכת עץ לא חיישינן מן הסתם דמוכת עץ לא שכיח וכן אמר בירושלמי באידך פרקין נחוש לומר דשמא מוכת עץ היא ופריק לא חשו לדבר שאינו מצוי. איכא מקשין על זה מתלמוד דילן דאמר לקמן סוטה אין לה טענת בתולים ופרכינן מ"ט אי משום דחבטה כולהו נמי מחבטי ופרקי' בה כמה פרוקי וכי מעיינת בה קושיא מעיקרא ליתא דאדרבה אנן הכי פרכינן אי משום דמיחבטי משום הכי נשרו בתולים הא ליתא דהא כולהו נמי מחבטה ואפ"ה יש להן טענת בתולים כי אין החבטה ההיא כדאי להשיר בתולים דאלמא חבטת קטנה דאין בה כדי נשירת בתולים הוא דשכיח אבל חבטה דנשיר בה בתולים וכ"ש מוכת עץ לא שכיח ורבינו תם ז"ל תירץ עוד בעיקר קושיין דאפילו תימא מוכת עץ שכיח אין לנו לחוש בכך מכיון דלית לה קלא ותו דאי איתא הוה טענה לנפשה ואין פירוש זה מספיק דניחא לה לומר בתולה שלימה נבעלתי כדכתיבנא לעיל: {{דה מפרש|מאי קא משמע לן דשוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא וכו'}} אבל הכא מוקם הוא דלא קים ליה קא משמע לן פירוש קא משמע לן כיון דטוען כן בברי מיקם וכו' עד אבל קים לה: {{דה מפרש|ומי אמר ר"א הכי}} יש תמהו דמעיקרא פרכי מאי קמ"ל והשתא פרכי מי אמר ר"א הכי ולא תימא היא דלעיל פרכינן ממתניתין מאי קמ"ל תנינא והשתא פרכינן ומי אמר ר"א הכי דקשה דר"א אדר"א ותו דלעיל פרכינן דאי לאשמועינן דנאמן לאוסרה עליו דברי אלו פשיטא והשתא פרכינן דאפילו יהא כדבריו אין לנו לב"ד לאסור אליבא דר"א כיון דלא הוה קינוי וסתירה וזה פשוט והא דאמרינן ומי אמר ר"א הכי פירש רש"י ז"ל ומי אמר ר"א הכי דאשה מזנה נאסרה ע"פ עצמו משמע דאפי' כשהוא טוען הכי בברי שנבעלה תחתיו הוא קשיא לן היכי מיתסרא עליו ולא נהירא דמי איכא מ"ד דהרואה את אשתו כשהיא מזנה תהא מותרת לו וכי עדים אסרו לה ועדים שרו לה דהא ודאי אינה אסורה אלא ביאתה ועוד מאי קא"ל ולטעמיך קנוי וסתירה אין עדים לא לימא ליה אנא הכי קאמינא דגזירת הכתוב הוא דאפי' נבעלה ודאי לא מתסר עד דאיכא עדים או קינוי וסתירה ועוד מאי אהדר ליה ופתח פתוח כשני עדים דמו והא מנ"ל לכך הנכון דהכי קאמר ומי אר"א הכי דמשום פתח פתוח בעלמא תתסר עליה מכיון דאיכא חד ספיקא והא אמר ר"א שאין אשה נאסרה על בעלה בב"ד בשום ספק אלא על עסקי קינוי וסתירה והשתא היינו דפרכינן לקמן ולטעמיך קנוי וסתירה אין עדים לא לאו עידי זנות שהעידו שזינתה ברצון דההיא מאן דכר שמיה הא עדיפא טובא מקינוי וסתירה אלא ה"ק וקינוי וסתירה אין עדים לבעילה לא דחיישינן מאונסא הוא והא האיך אפשר דהא ודאי כל שהעידו שנבעלה מתסרה וחזקה ברצון הוא דאניסה הא קול יש לה וכדאיתא בירושלמי עד שתטעון היא כן בפירוש: {{דה מפרש|אלא לאו ה"ק וכו'}} ופתח פתוח כשני עדים דעלמא דבעילה דמי מתסרא כל זמן ששותקות מכחישתו. ותסברא מעשה שהיה קינוי וסתירה מי הוה אפשר פירש דקס"ד דהכי קאמר על עסקי קינוי וסתירה כדרך שהיה במעשה דדוד ולהכי פרכינן מעשה שהיה קינוי וסתירה מי הוה וקשיא מקינוי דאלו סתירה ודאי הוה ביה ועוד מי אסרוהו על דוד כאלו היתה אסורה על אותו בעל כך היתה אסורה על דוד דאסורה לבעל אסורה לבועל א"ו לאוסרה על אוריה דכיון דלאוריה לא ידעי מלתא אע"ג דידעי לדוד ולא ידיע הכי לאוריה הוה מתסרה עליה מ"מ אסורה של בועל באסורה של בעל תליא וכל כלה שנאסרה לבעל ודאי מ"ט דלהוי לא מתסרה לבועל הכי ס"ל השתא ולקמן לא ס"ל הכי בשני לן מפני מה לא אסרוה דקא בעי לסיומא כולה מלתא מעיקרא וזה יותר נכון ; {{דה מפרש|אי משום הא לא קשיא דה"ק אין האשה נאסרת וכו' עד למעשה שהיה וכו'}} פי' לא מתרצינן לישנא דר"א אלא דמפרשין ביה הכי וכמעשה שהיה שאין האשה נאסרת קאי דמייתינן לראיה כדחזינן במעשה שהיה דלא אסרוה מפני שלא היה שם קינוי: {{דה מפרש|וא"ת מעשה שהיה מפני מה לא אסרוה}} פי' לאו קושיא על אוקימתא דהא לכ"ע איכא לשיילה ותו דאוקימת אקומתא מוכרחת היא אלא שיילי דמשיילינן לכ"ע לברורי מלתא מפני מה לא אסרוה על דוד אבל פי' רש"י ז"ל מפני מה לא אסרוה והלא כמה עדים בדבר ונראה מפרושו דקאי אהא דפרקינן ופתח פתוח כשני עדים דמי ולא נהירא מטעמא דכתיבנא ועוד כי ודאי לא היה שוכב עמה דוד בעדים ור' יוחנן ז"ל פירש כיון שהדבר היה ברור לדוד שנבעלה לו ואלו נודע כן לאוריה היתה אסורה עליו למה לא אסרוה על דוד ונהי דלא אתסרא על אוריה מפני שלא נודע לו ראוי היה שנאסר על דוד וכ"ש למאי דאסיקנא דפתח פתוח כעדים דמי דעדות לאו דוקא כדפירש דהא הכי איכא דבר ברור שנבעלה לדוד: {{דה מפרש|התם אונס הוא}} פירוש דאע"ג דדוד ברצון בא עליה כיון שהיתה אנוסה לא מתסרא לבעלה לא מיתסרא לבועל דאיסורא דבועל באיסורא דבעל תלוי וא"ת הא לעיל אמרי' משום דלא הוה ביה קינוי וסתירה הוא דלא מתסר וי"ל דלעיל ה"ק דאלו הוה תמן קינוי וסתירה לא היו נאמנים לומר שהיה באונס ולא נאסרה: {{דה מפרש|ואב"א כהא דאמר שמואל בר נחמני}} פי' לאו למימרא דלהוי האי טעמא כר"א דהא לא שייך בלישנא כלל אלא פרוקי אחריני עבדי' למאי דאמרינן מפני מה אסרו לו דהא לכ"ע קשיא כדפרשינן ולר"א מפרק בפרוקי קמא ולדידיה מפרק מדאמר שמואל: <קטע סוף=ט א/> ===[[כתובות ט ב|דף ט עמוד ב]]=== <קטע התחלה=ט ב/> {{דה מפרש|כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו }} פירשו האחרונים ז"ל שהיה כותב גט כריתות ע"מ שאם ימות והקשה ר"ת ז"ל דא"כ לא היה גט זה אא"כ שיש לו אחי' ואין לו בנים דלא תפול קמי יבם ואלו אנן אמרי' דכל היוצא למלחמות היה עושה. וי"ל דכל היוצא לאו דווקא אלא כל היוצא שהיה צריך לכך ור"ת ז"ל פירש דין היה מתנה הרי זה גיטיך אם לא אשוב מן המלחמה וא"ת והרי שב אוריה וי"ל שאם לא אשיב בסוף המלחמה היה אומר וא"ת והא אמרי' התם שהיו אומרים לדוד שבא על א"א מיתתו במה וי"ל דעל ספק א"א אמרו דכל זמן שלא נתקיים הגט בספק א"א היתה וא"ת דמה הועיל גט זה דהא אמרינן התם בנותן גט מעכשיו אם מת מה היא באותן הימים ואמרי' שהיא כאשת איש לכל דברי' ואע"ג דמית וי"ל דאתיא הא כר"י שאמר שהיא מגורשת למפרע ורבנן מתרצינן בפריקא קמא דאונס הוא ומ"מ עכ"פ מיהו אמרי' במס' תענית כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה דאמר ר"ש ב"נ ואי איתא הא ודאי חטא שבא עליה קודם שנתקיים התנאי שהיתה בספק א"א וכתב תירוץ עוד בלשון אחר דלר' שמואל בר נחמני גט כריתות גמור בלא תנאי היה כותב לאשתו ואם חזר ממלחמה חוזר וכונסה הלכך לא חטא דוד כלל והא דאמרו לו כל הבא על אשת איש מלבין היו פניו שלא כדין וזהו שהיה מתרעם כדכתיב ובצלעי שמחו ונאספו כי לפי שהיתה הדבר נעשה בצנעה לא היה הדבר ידוע לבריאות והיו מרננים לומר שהיתה א"א: ואת ערובתם תקח דברים המעורבים בינו לבינה תקח ותסתלקא אותה ע"י (ידי) גט ואע"פ שזה היה במלחמת שאול מכאן הי' למד דוד והיה נהג מנהג זה בכל מלחמותיו לכל רוצ' מלחמותיו שיעשה בו בצנעה: אמר אביי אף אנן נמי תנינא וכולי ודקא טעין טענת פתח פתוח אלמא מקים קים ליה ופרקי' לה אלא בטענת דמים דוקא ויש לפרש דקס"ד דמשום פתח פתוח דווקא וקא טעין טענת פתח פתוח דוקא דאיכא למיחש לאקרורי דעתא סבר דטעה ולא קים לנו דאלו בטענות דמים דקים ליה שפיר לא מקררי דעתא ומהדרינא לעולם משום טענת דמים דווקא דקים לנו שמא יפייסנו ותקרר דעתא דאלו לפתח פתוח לא חיישינן ולא מהימן ודחוי דחינן ולא נסתייע לר"א ממתני' אבל הלכתא כר"א דליכא מאן דפליג עליה ואפילו בטוען טענת דמים דקים ליה פשיטא דלא מתסרא אלא בחדא ספיקא דחלו בתרי ספיקא להדיא אמרי' לעיל דלא מתסרא אפי' לר"א בפתח פתוח ופתח פתיח לר"א כטענת דמים לדידן הוה דמיקים קים לי': {{דה מפרש|אמר רב יהודה אמר שמואל האומר פתח פתוח מצאתי נאמן להפסיד' כתיבתה }} פירש"י ז"ל וכ"ש לאוסרה עליו וכר"א פירש לעיל לאוסר' עליו אבל לא להפסידה כתובתה משמע דסבר מר"ן ז"ל דר"א ושמואל פליגי ולא נהירא דאמאי אוקימנא פלוגתא בינייהו וכיון דלא פרש לן תלמודא אלא וודאי מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי אלא דר"א ניחא ליה לאשמועי' דאפילו לאוסרה עליו נאמן אע"ג דאית ליה חזקה דכשרות וכ"ש בממון נאמן דאוקי ממוני' בחזקת מרי' ושמואל ניחא ליה לאשמועינן אפילו בממון הקל נאמן וכ"ש לענין אסורא דחמיר א"נ דר"א איירי בחד ספיקא דמהימן אפילו לענין איסורא דחמיר ורבי יהודא אתי ופריש דלהפסד כתובה נאמן לעולם אפילו בתרי ספיקא דלגבי ממונא ליכא הפרש בין חדא ספיקא לתרי ספיקא והיינו דאמרינן לקמן מה הועילו חכמים בתקנתן ואם איתא דלא אמר ר"י אלא בחדא ספיקא הרי הועילו לרוב הנשים דאית בהו תרי ספיקא. וא"ת דר"א לאוסרה עליו דווקא קאמר כדפירש רש"י ז"ל איכא לאוקמי כשלא עשה סעודה אפילו ר"י מודה שלא תפסוד כתיבתה כדאמרי' בסמוך דאע"ג דקים ליה חיישינן דלמא משקר להפסידה כתובתה משא"כ לענין איסור דשוויה עליו חתיכה דאיסורא יפרע כתובתה אי נמי איכא לאוקמי כשלא טען אלא לאחר זמן מרובה דלאוסרה עליו נאמן ולא להפסידה כתובתה כדאמרי' ביבמות טענות בתולים כל שלשים יום דברי ר"מ ר"י אומ' נאסרה לאלתר א"נ דר"א מיירי כשיש שם דמים שנאמן לאוסרה לפי' השני כמ"ש לעיל ואינו נאמן להפסידה כתובתה כדאיתא בירושלמי ור"י מיירי כשאין שם טענת בתולים כגון שאבדה המפה ולהפסיד' כתובתה דווקא נקיט לכולהו פי' הא דר"י בשתקו או במכחישתו דאלו מדברת אינו מכחישו אינה מפסידה כתיבתה בברי דידה עכ"פ וכדאמר. רב במתני' הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים ושמואל גופיה פסיק הלכה כרב אף אנן נמי תנינא האוכל אצל חמיו ביהודא הוא דלא מצי טעין הא בגליל מצי טעין נקט גליל לרווחא דמלתא דהוא במקום שאין מייחדין וכדאיתא לקמן ולמאי אי לאוסרה עליו ביהודא אמאי לא פירש דקים לנו דהלכתא כר"א אפילו בפתח פתוח וכיון שכן לענין איסורא כל שטוען ברי נאמן לאוסרה עליו דשויי' אנפשי' חתיכ' דאיסורא וא"כ בטוענין שנתייחד עמה הוא שמצ' פ"פ דכי אמרי' ביבמות טענות בתול' בנסתרה לאלתר ה"מ לענין כתובה אבל לאוסרה עליו לעולם כל זמן שלא בא עליה אמרי' דאיכא עליה כבר הודה דשדי' עלוי': {{דה מפרש|אלא לאו להפסיד כתיבתה ודטען טענה מאי לאו דטוען טענת פתח פתוח }} פי' מאי לאו דטענת פתח פתוח הוה נמי דמסתמא קתני שאין יכול לטעון טענת בתולים אלמא קים ליה בפתח פתוח ולא משקר ודחינן דדילמא לטענת דמים דוקא פי' דקים ליה ורש"י פי' דלעולם בפתח פתוח אינו נאמן כיון שאינו עומד להתברר ע"י משמוש והכא מיירי כגון שטוען טענת דמים דיכול להתברר ע"י משמוש ולא נהירא דהא סתם גליל אין משמשין ואעפ"כ יש להם טענות בתולים והשתא איירי ודאי בעלמא אבל הדין הלכתא דליכא דפליג עליו דשמואל ואפילו לפירוש רש"י ז"ל דפליג ר"א עליו הלכתא כשמואל דר"נ ס"ל כוותיה בדיני': {{דה מפרש|א"כ מה הועילו חכמים בתקנתן}} פי' מה מועיל היכא דאיכא דמים שהרי לא תקנו חכמים להעמיד שושבינין אא"כ שמא יראה ויאבד ויאמר פתח פתוח מצאתי: <קטע סוף=ט ב/> ===[[כתובות י א|דף י עמוד א]]=== <קטע התחלה=י א/> {{דה מפרש|חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה}} פי' דווקא מהאי טעמא הא לאו הכי חזקה דמסייע ליה חזקה דממונא כיון דרוב נשים בתולות נינהו ומסייע להו חזקה דגופא דהא עדיפא מחזק' דממונא אבל השתא דמסייע לה תרי חזקות חזק' דממונא וחזקה שאין אדם טורח בסעודה ומפסידה איהו נאמן ודוקא לעיקר כתובתה אבל בתוס' אינו נאמן והכי מוכח מה דאמרו חכמים תקנו לבתולה והם האמינוה הא במה שלא תקנו הם אינו נאמן והא דאמרי' בפרק אע"פ תנאי כתובה ככתובה דמי אינו כולל בכל מקום אלא לדברי' המנויים שם כדפי' ר"ח שם ז"ל וכן פסק הרמב"ם ז"ל. הואיל ותקנות חכמים היא לא תגבה אלא מן הזיבורית פי' שאלו היתה מן התורה נאמר דיליף לה ממוהר הבתולות הי' ביד' לגבות מן העידית כאונס ומפתה כיון דמהתם ילפי' לכתובה אבל השתא דליכא אלא מדרבנן די שתגבה מן הזיבורית לדין תורה ואע"ג דרבנן תקנו לב"ח בבינונית התם הוא כדי שלא תנעול דלת בפני לווין והכא ליכא נעילת דלת דיותר שאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא וכן הלכה. מיהו מן הסתם אבל עכשיו שנהגו לכתוב שתגבה לכתובה משפר ארג נכסין תנאי ממון הוא וקיים: {{דה מפרש|רשב"ג אמר נותן לה מעות קפוטקיא}} הקשה ר"י ז"ל כיון דסבר דכתובה דאורייתא מאתי' בעי למיתן לה מה לי מעות קפוטקיא או מעות של א"י וכו' ותירץ דאפ"ה מעות קפוטקיא עדיף טפי מכ"מ והנכון דאפי' לרשב"ג אין לה אלא מאתים של מדינה שלא אמר הכתוב חמשים כסף צורי אלא לאונס ומפתה דווקא אבל משום דמפקי' רחמנא בלשון מוהר יליף מינה רשב"ג דיש לבתולה מוהר מן התורה אבל אין לה קצבה מן התורה אלא כפי מה שירצו או כפי מה שיסמכו חכמים תדע שלא אשכחן שום תנא דלימא אפילו לרשב"ג דכתובה אשה מאתי' צורי והכי ודאי מוכח לישנא דאמר רשב"ג מכאן סמכו לכתובת אשה מן התורה כלומר מצא סמך לתקן לה שום כתובה מן התור' ופסקו התם שתה' מאתי' כסף של מדינה וכן פי' הרמב"ם ז"ל ופסק ר"ת ז"ל כרשב"ג דאמר כתובה מאתים דכיון ששנינו במשנה נשא בקפוטקיא כמותו הא קיימא לן דבכ"מ ששנה רשב"ג הלכה כמותו חוץ מערב וצידון וראיה אחרונה ומפני זה נהגי במקצת מקומות לכתוב בנוסח הכתובה כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא ולפיכך אמרו ז"ל חייב לתתם לה של כסף צורי כאונס ומפתה ואין זה נכון דסוגיא דכולא תלמודא כתובה דרבנן ורב נחמן דהלכתא כוותיה בדיני הכי ס"ל וההיא כללא דרשב"ג לאו דווקא הוא ואמוראי פליגו ביה בפ' המדיר. ועוד שלא אמרו הכללות במקום שחולק סוגיית התלמוד וכן פסק הרמב"ם ז"ל והגאונים כולם ז"ל הלכך ראוי לכתוב בנוסח הכתובה דחזו ליכי מדרבנן א"נ דחזו ליכי בלחוד ואי כתוב דחזי ליכי מדאורייתא אפשר לומר דלית לה כתובה מדאורייתא ואסור להשהותה. והחכם ר' פנחס הלוי ז"ל כתב כי מסתמא לא נתכוון להשהותה בלא כתובה אלא ליפות את כחה קאמר שתגבה ממנו כסף (צורי) זוזי מאתן דחזו לה מדאורייתא כדין אונס ומפתה דהיינו מאתים זוז ומן העידית: {{דה מפרש|אסבוה כופרי מברכתא חביטא ליה}} פי' רש"י ז"ל דבניחותא קאמר לה והקשו התוס' א"כ היא הנותנת שיהא נאמן שהרי הוא בקי בבעילה לכך פירשו דהשתא קס"ד דבתימה קאמר ליה אסבוה כופרא על שהוציא שם רע וכי מברכתא חביטא ליה ולהכי פרכינן והא"ר נחמן הוא דאמר נאמן ומהדרינא בניחותא אמר ומהימן ומסבינן ליה כופרי' ובנשוי מהימן ולא מסבינן כופרי ורב אחא משני דבבחור אינו נאמן ומסבינן ליה כופרי' ורב אחא לפרש בא וכן פי' רש"י ז"ל ויש לפרש עוד כי פרכינן והא ר"נ אמר מהימן להדיא ולא הזכי' כופרה כדקאמר הכא בגיטין מעשה ובא ר' אחא ופירש דבבחור הוא דמסבינן כופרי' לחוד ואינו מחוור דלפום האי כי פרכינן מרב נחמן דלעיל עיקר הקושיא חסר מן הספר וא"ת ולכלהו פי' אי מסבת ליה כופרי אתה נועל פי' שלא יאמר כן ושמא יקיימה באיסור וי"ל דקים להו לרבנן דכל היכא דקים ליה בפתח פתוח משום כופרי לא ממנע מלטעון דבטענות דמים פשיטא דליכא כופרי': {{דה מפרש|ההוא דאתא לקמיה דר"ג ואמר פתח פתוח מצאתי א"ל שמא הטית'}} יש לפרש דמיירי בהנהו תהוי תרי ספיקא דלא מתסרא עלי' ואפי' הכי רצה דעתו בדברים של טעם א"נ אפי' היכא דליכא אלא חד ספק ראוי לדקדק עליו אולי טעה כשיחזק דבריו דודאי מצא פתח פתוח כי אז יהא נאמן לאוסרה עליו כדכתיבנא לעיל. הטה מצאו פתוח כשהי' הדלת פתוח הטה. שמא במזיד הטיתה פי' בתו' דלא הטה ממש דא"כ היכא קאמר ועקרת לדשא ועברוה אלא ה"ק הטית' לבעול בעילה גמורה פתאום ופתחת מיד בכח ולא הרגשת מרוב התאוה ושתק והכיר שכן אירע לו לפיכך לא אסרו עליו: <קטע סוף=י א/> ===[[כתובות י ב|דף י עמוד ב]]=== <קטע התחלה=י ב/> {{דה מפרש|אלמנה על שם מנה }} פי' אע"פ שהיא לשון אלם שהיא יושבת דומיא דתנא דייק למה הוסיפו לה של אלמנה: {{דה מפרש|ותני רב יוסף אשור זה סילוק }} פירש"י ז"ל מי הוה בנויה בבריאת עולם ולא נהירא דלמא בימי משה. ותו מבריאות עולם פריך ל"ל למינקט אשור זה סילוק מאשור גופי' אית ליה למיפרך וכן מארץ כוש ומארץ חוילה האמורים בפרשה לכך פי' בתו' מי הוה בימי משה והא אמרי' ביומא סלקות' סליקו וסילקותא בימי בית שני: <קטע סוף=י ב/> ===[[כתובות יא א|דף יא עמוד א]]=== <קטע התחלה=יא א/> {{דה מפרש|מתני' הגיורת והשבויה}} פירוש הא דקתני הגיורת ולא קתני הכותית או הנכרית כדקתני השבוי' והשפחה דכיון שכבר נתגיירה לא בעי למקרייהו בשם כותית שהוא גנאי והא דקתני שנפדו ונתגיירו ונשתחררו ולא נקט להו לפום חשיבותיה דגיורת חביבה ליה שנכנסה תחת כנפי השכינה ובתר הכי קתני לפום קדימת תקונם ואשמועי' דפדיון שבוים קודמת לגיורת נכרית וגיורת נכרית קודמת לשחרר שפחה וטעם נכון יש בדבר וקיימא לן כתובה מאתים ופי' תרווייהו איצטריכו דל"ת כתובה הוא דתיקון אבל מ"מ אין להם טענת בתולים דכיון שהיו בין הנכרים על דעת בעולה נשאת ובעל רוצה ולא תימא נמי דוקא טענות בתולים יש להם כיון שבתולי' חוזרין אבל לא תקנו להם חכמים כתוב' מאתים כיון שנפגמו קמ"ל: {{דה מפרש|הגדול שבא על הקטנה}} פי' אע"ג דקתני בהני דלעיל כתובה מאתים ה"א דהתם הוא שמא לא נבעלה אבל כל שנבעלה ודאי לא תקנו לה מאתים קמ"ל ואי תנא הא בלחוד ה"א בהא שנבעלה לישראל אבל בהני דלעיל דשמא נבעלה לנכרי פגימות הם ולא תקנו להם מאתיים קמ"ל: {{דה מפרש|גמרא אמר רב הונא נכרי קטן וכו'}} פירש רש"י ז"ל שהביאו אותו אביו ואמו לגיירו לב"ד אע"פ שלא נתגיירו הם ואע"פ שאינו בן דעת ואין אביו ואמו מביאי' לב"ד שאין מטבילין אותו ע"ד ב"ד וכ"ש כשיש לו דעת והוא בא מעצמו להתגייר ולאפוקי כשאין לו דעת ואין אביו ואמו מביאין אותו לב"ד אין מטבילין אותו אע"ג דגר בעלמא בעינן שיודיעהו קלות וחמורות ההוא למצוה ולא לעכב והכא דלאו בר הודעת הוא אינו מעכב והא דנקט מטבילין ולא נקט מלין י"א דנקט מה דשייך אפילו לנקיבות א"נ דנקט גיורות דקי"ל מל ולא טבל כאלו לא מל ותו טבילה ליתא כי גדול וידע למחויי ואפ"ה עולה לו וכ"ש מילה שהוא אות עולם קיים אלא כשיגדיל ולא ימחה ויש שפירשו שאין גירו' זה אלא מדבריהם ואין סומכין לדונו כישראל אלא לענין יין נסך וכל שהוא מדרבנן אבל לענין שחיטה שהוא מדאורייתא וכן לענין שאר דברים אין סומכין עליהם ואם קדש בת ישראל ובא אחר וקדשה צריכה הימנו גט ותדע דהא קיימא לן שאם הגדילו יכולים למחות ופירש רש"י ז"ל שיכולים למחות וחוזרים למפרע נכרים גמורים ולא הוי כמומר שחוזר לסורו דהוי כישראל מומר וה"נ דייק לישנא דיכולים למחות וא"כ היאך נסמוך עליהם בשל תורה היום או מחר יחזור בו נמצא נכרי גמור למפרע וישראל אוכל נבילות גמורות על ידו וא"א יוצאה בלא גט וכ"כ רב ותי' בעלי התו' ויש שהקשה ע"ז והא אמרי' לקמן ואס"ד הגדילו יכולים למחות יהיבנא לה כתובה ואזלה ותיכל בגיותי' ופרקי' לכי גדלה ומשמע דקמי דגדל' אז נסיבה לישראל ומסתמא נבעלה לו שהכל יודעים כלה למה נכנסה לחופה ואמאי והא איכא משום לא תתחתן בם ומסתברא דהא ל"ק דהא קיימא לן דבגיורות הוא דאית להו חתנות וכל כמה דלא מגיירי ליכא משום לא תתחתן בם וליכא אלא סתמא איסורא דרבנן. ומ"מ אין שיטה זו נכונה דא"כ ה"ל לפרושי לתלמודא ולא למנקט סתמא והכא פרכי' מאי קמ"ל הא וודאי דהו' גר מדאורייתא וסומכין עליו לכל דבר כיון דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו מן התורה וקא אמרת ניחוש שמא ימחה י"ל כיון שנתחייב בקטנותו והורגל בתורת ישראל הקדושה ומסתמא לא יסור ממנה מלתא דלא שכיחי שימחה ולמלתא דלא שכיחי לא חיישינן לה אפי' מ"ד מדאורייתא ויש שסוברים להביא ראיה דגיורת קטנה מדאורייתא דכתיב גבי הגר ואם אין לאיש גואל להשיב אליו האשם ואמר בסנהדרין איש אתה מוצא לחזור עליו אם יש לו גואל אבל קטן אי אתה צריך להחזיר אחריו אם יש לו גואל אלמא משכחת לה גר קטן מן התורה או שגיירוה על דעת ב"ד או שנתגיירו בניו ובנותיו עמו ועוד אנשי מדין דכתי' וכל הטף בנשים החיו לכם ואמר התם מדכתיב החיו לכם דגיורת פחותה מבת ג' ויום א' כשיר' לכהונה וכ"ת התם מסתמא ניח' להם כדי שלא יהרגו' הא ליתא דהא בלא"ה יכולים להחיותן לעבדים ולשפחות תו דתימא הוא דליהוי כי הגדילו יכולים למחות הודעה בקטנה לאו הודעה ואפ"ה גיורם גירות ולא נהירא דא"כ מסתייע ליה לר"ה אע"ג דקמייתא איכא לאוקמי בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו הא בתרייתא דנשי מדין ליכא לאוקמי בהכי שכולן נהרגו חוץ מן הטף והנכון דמהכא ליכא ראיה כלל דקמייתא איכא לאוקמי בשפחה מעוברת שנתגיירה דכ"ע עלתה לו טבילת אמו וה"ל כגר דעובר ירך אמו הוא ובה משכחת גר קטן ואידך דמדין מיירי שהביאם ממדין פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והגדילו' בישראל וגיירום והני הוא דכשירות לכהונה והיינו דלא מסייעין מיניה לרב הונא ומ"מ עיקר הדין נראה אמת שהוא גר גמור מן התורה כך נראה לי וכן דעת הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|מאי קמ"ל זכות הוא לו תנינא זכין לאדם שלא בפניו}} פירוש וההוא אפי' בקטן ואפי' מדאורייתא דזכין ולא מדין שליחות שאין שליחות לקטן כדאמר בפ' ב' דקדושין מנין שזכין לאדם שלא בפניו מן התורה דכתיב נשיא א' ממטה תקחו לנחול את הארץ וכדפי' התם וה"נ מוכח מהא דהכא פרכינן מיניה להביא להאי דהוי קטן וא"ת והא נכרי אפילו הוא גדול אין לו זכות מן התורה מיהת לדברי הכל וכדאיתא בפרק איזהו נשך תירצו בתוספות דהכא גירותא וזכיותו באין כאחד כדאיתא בגיטין גטו וידו באין כאחד וא"ת אמאי לא מייתינן לה מן העומדים בסיני שהיו כמה קטנים שנכנסו לשם תחת כנפי השכינה הטבילום ומלים ומזין עליהם וי"ל דהתם משום שנתגיירו עם אבותיהם וניחא להו במאי דעבדי אבותיהם ותו דאלו זרע אברהם כבר נצטוו על המילה ולהכניסם בבריתו מקטנותם ואין זה אלא גמר גיורות. רש"י גרס מהו דתימא כותי בהפקירא ניחא לי' קמ"ל דה"מ גדול ולא גרסי' בלשון קושיא פרכינן מאי קמ"ל פשיטא והיינו דהדרי ולא פריך והא עבד בהפקירא ניחא ליה ולא הוה זכות ואין בכולהו נוסחי עתיקי אשכחן דגרסינן ואין קמ"ל ויש ליישב גם כן דמעיקרא סברינן דעיקר רבותא דרב הונא היינו שזכין לאדם שלא בפניו ומדקתני על דעת ב"ד ולהכי פרכינן כיון דסבירא לן דהא זכות הוא פשיטא דהא זכין לאדם שלא בפניו ומהדרינן דר"ה הא קמ"ל דזכות הוא לו ולא אמר ניחא ליה פי' רש"י ז"ל דהיינו הא דאמרינן בפ' קמא דגיטין דאמר תנו גט לאשתי ושטר שחרור לעבדי ורצה לחזור בשניהם יחזור דברי ר"מ וחכ"א בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדי' ופי' רש"י דטעמא דר"מ משום דשחרור זכות הוא לו דעבד בהפקיר' ניחא לה ובוודאי דלא מר' מאיר מייתי ראיה דלא קי"ל כוותיה כדאמר הכא ולא פרכינן נמי מרב הונא מדלא כהלכתא אלא ה"ק דרבנן נמי מודים התם דבעבד בהפקירא ניחא ליה אלא דס"ל דמחלי לי' להאי ניחותא דהפקירא משום הנא' דשחרור אבל היכא דליכא הנאה דשחרור כי הכא דהוי נכרי מודים רבנן דהפקיר' ניחא לי' וז"ב לכך פי' התו' דניחא להו במאי דעבד אבוהן פי' במאי דעבד אבוהן: {{דה מפרש|אמר ר"י הגדילו יכולים למחות}} פי' אכולהו ואפי' שנתגיירו בניו ובנותיו עמו ולהכי נקט הגדילו ולא נקט לשון יחיד כלישנא דר"ה והיינו דפרכי' ממתנית' דבסמוך ולא אוקמי בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו כדשני' לעיל וכן פי' רבותינו. {{דה מפרש|כיון שהגדיל' שעה אחת ולא מיחה שוב אינה יכולה למחות}} וא"ת והיאך אפשר לצמצם למחות כשתגדיל ממש לאלתר דהא קודם לכן אינה יכולה למחות כדאמר הגדילו יכולים למחות הא קודם לכן אינם יכולים למחות כדאמר השתא תרצו בתו' (דאיכא) [דאינם] גרים גמורים עד שמודיעים אותן מתן שכרן ועונשם של מצות כשהגדילו וה"ק כיון שהגדילה שעה אחת גרות גמור אחר שהגדילה מודיעים להם עונשים ומתן שכרן של מצות שוב אינה יכולת למחות וההוא שעה הוא דיתבינן לה כתובה וקנס אי נמי ה"ק כיון שהגדילה לשם יהדות קאמר כיון שעשתה מעשה יהודית אחר שגדלה ונכרים מעשי' שהם מעש' יהודית וההוא שעתא יהיבינן לה כתובת' וקנס. ולשון התלמוד אינו נח לפי זה אבל יש לפרש במוח' והולכת מתוך קטנות לאחר גדלות שלא גדל' שעה אחת בלא מחאה: {{דה מפרש|מתיב רבא אלו נערות עד לכי גדלה }} וא"ת ורבא היכי ס"ל דהא אלו נערות קתני ואמר עלה נערה קטנה לא. וי"ל דאיהו ס"ל דהודאתן בקטנות לאו הודאה הוא דנערה ולא בוגרת קתני וכרבין דאמר קטנה יש לה קנס א"נ דהא לאו עקר פרכא הי' ורבא הוא היכי ס"ל מעיקרא ולא קשיא לי' אלא הא דפרכי' דלכי גדלה נמי ממחה ונפקא אלא דנקט שיטת דשניין לעיל לאביי: {{דה מפרש|אביי לא אמר כרבא התם קנס תקינו ליה שלא יהא חוטא נשכר}} פי' ורבא סבר דמשום הא לית למיתן לה משום דלא חזי לה מדאורייתא שלא יהא חוטא נשכר כיון דמדאורייתא לית לה קנס וא"ת בפ' הפרה פרשינן מלתא דמתני' דהיינו דיהבינן קנסא לה לכותית כדי שלא יהא נשכר ואפי' רבא מודה בהא וי"ל דשאני כותית דמדאורייתא יש לה קנס ולר"מ דסבר כותים גירי אמת אלא שחכמים קנסו בממונ' הלכך כדי שלא יהא חוטא נשכר אוקימנא לה אדאורייתא אבל בספק נכרית דלית לה קנסא מדאורייתא דלא סבר רבא למיתן לה קנס מדאורייתא כדי שלא יהא חוטא נשכר: {{דה מפרש|רבא לא אמר כאביי ה"ט דתקינו לה רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציא'}} פי' ואתה גורם שתחזור לסורה. ולענין פסק הלכ' קיימ' לן כר"ה וקי"ל נמי כר"י שאם הגדילו יכולים למחות ואע"ג דאותיבו עליה אביי ורבא לא דמפלגי עליה אלא לברורי מתניתן דלא תקשה עליה והא שנייה להו שפיר אבל הרי"ף ז"ל לא הביא הא דר"י כלל משמע דמפיק לה הלכה משום דאביי ורבא לא ס"ל ולא נראה לי: <קטע סוף=יא א/> ===[[כתובות יא ב|דף יא עמוד ב]]=== <קטע התחלה=יא ב/> אמר רמי בר חמא מחלוקתן מדקא מדמינן מוכח עץ לבתול' ובוגרת ולא משני שאני מוכת עץ דפתחה סתום שמעינן דמוכת עץ פתוח כדרוסת איש והיינו דתנן היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את ש"מ פתח פתוח כדרוסת איש וכן אמרינן בירושלמי הפתח פתוח בין בעץ ובין באדם וה"ת לבוגרות כדאמרינן לקמן במכילתין: {{דה מפרש|מתיב ר"נ היא אומרת מוכת עץ אני אלמא מוכת עץ אע"פ שלא הכיר בה יש לה כתובה דליכא למימר מוכת עץ אני תחתיו קאמר' דא"כ ה"ל למיתני הכי בהדיא כדקתני משארסתני}} וא"ת מנ"ל דבלא הכיר בה מיירי דלמא ה"ק מוכת עץ אני והכרת בי וי"ל דא"כ מאי האי דמהדר והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את היה לו לומר לא הכרתי בך ומיהו ע"כ רמי בר חמא הכי היה מפרש למתני' וכך תירצו בירושלמי אליבא דרמי בר חמא היא אומרת מוכת עץ אני והכי התניתי עמך והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את ולא התניתי עמך כלום ובתלמוד דילן משמע להו דהא פי' רחוק מטעמא דאמרן ולהכי לא פריק לה ולא מידי אלא אמר רבה לר"מ בין הכיר בה ובין לא הכיר בה מאתים לרבנן הכיר בה מנה לא הכיר בה ולא כלום פי' ומתני' דהיא אומרת מוכת עץ אני ויש לי מאתי' לר"מ היא דהא מתני' בלא הכיר בה מיירי וליכא למימר לר"מ בהכיר בה מאתים כדקתני במתני' ר"מ אומר מוכת עץ מאתים אבל לא הכיר בה ולא כלום דהא קתני והיא אומרת מוכת עץ אני ויש לי ולא מצריכה למימר נמי לא הכיר בה מנה משום דמשמע ליה דאי איכא מוכת עץ קפידא דמקח טעות אפילו הכיר בה נמי אית בה קפידא וה"ל למימר הכיר בה מנה ותו דכל היכא דאיכא מקח טעות במוכת עץ שלא הכיר בה מקח טעות הוא לגמרי ולית לה כלום והא דקאמר לרבנן הכיר בה מנה לא הכיר בה ולא כלום ולא קאמר דלרבנן בין הכיר בה ובין לא הכיר בה מנה ואתיא מתני' דהיא אומרת מוכת עץ אני אפילו לרבנן וי"ל דמשמע להו דכיון דקפדי רבנן במוכת עץ אפי' הכיר בה אין כתובתה שלימה היא הנותנת דבשלא הכיר בה מקח טעות חשיב לה ואין לה כלום דמקח טעות לנמרי משמע: גרסינן והדר ביה רבא מההיא דתניא ורש"י ז"ל לא גרס מההוא דמהא דהכא הדר ביה ולא מההיא דהתם דמסייע לי' מתני' כדקתני והיה מקחו מקח טעות כדפריש ואזיל ולגרסו' הספרים י"ל והדר ביה רבא מההיא דתניא דכתב מעיקרא בת סקילה היא כלימר דאפ"ת שזו אין לה התראת כיון שאם זינתה תחתיו בת סקילה היא כי איכא עדים והתראה כי ליכא נמי אין לה כתובה מאתים דכל מזנה אין לה כתובה לגוזמה נקטיה בת סקילה והא ודאי רבנן היא פירוש דלר"מ אפילו לא הכיר בה כתובתה מאתים כדאמר רבא לעיל כדתריץ הכא והיינו דניחא ליה לאוקמי להא כרבנן ולמפרך מדרבנן ולא לאוקמי כר"מ ולמיפרך מדר"מ אדר"מ דמשמע לן דטעמא דיליה איכא למימר דכיון דלר"מ הכיר בה מאתים לא חשיב לה קפידא דבשלא הכיר בה נמי תהא מאתים דלא חשיב קפידא ותו ק"ל דהא מתני' שקלי וטרי לתרוצי דרבנן היא ולא כר"מ דלית הלכתא כוותיה והא רבא הוא דאמר אלא ודאי הדר ביה מההיא דלעיל דטעמא דפריש וקמ"ל דהא מתני' דמתרץ לא מיירי במוכת עץ ורבא הוא דמוקי לה הכא לתרוצי כשנמצאת מוכת עץ לוקמה כשהכיר בה ואפי כרבנן ויש לומר דהא לא אפשר דכולה מתני' בשנכנסה לחופה בחזקת בתולה כדקתני כיצד הוצאות שם רע וזה נראה לי ברור: {{דה מפרש|תנו רבנן כנסה לשם נשואין אמר רבא זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה}} פי' דהא בחזקת בתולה כנסה הכא כיון שיש לה עדים שלא נבעלה ואפ"ה כשנמצאת בתולה יש לה מנה. וא"ת הא רבא דאמר לעיל מקח טעות לגמרי משמע וכ"ת שזאת אומרת קאמר ופליגי אמתני' והא באידך מתנ' לה אמתני' וי"ל דהא לעיל לבתר דהדר רב אשי בסמוך ואטעיי' סבר רבה דודאי מקח טעות לגמרי משמע רב אשי אמר לעולם אימא לך בעלמא לית ליה כלל ושאני הכא שהרי כנסה ראשון וכיון שכנסה ראשון לא כנסה זה בחזקת בתולה וחושש זה שמא טעו העדים שהוא ביאה א"נ כדמפרש טעמא בירושלמי שכיון שהכניסה בטל חינה ואיכא למידק ולרבא מאי דקתני שהרי כנסה ראשון והאי מוכח כרב אשי ונ"ל דרבא סבר דעל כן כיון שהעידו עליה העדים ובחזקת בתולה כנסה זהאלא דתנא הכי קאמר דאע"ג דמצא בעולה והטעתו אין מקום לטענות בתולים להפסידה כתובתה שהרי כנסה האחד ובטל חינה ואפי' הכי בתולה שלימה אין לה אלא מנה. וא"נ כי נמצאת בתולה נמי מאן דטען עלה איהו אמר מנה ואיהי אמרה מנה והיינו דדייק רבא שפר דכיון דקתני דאין בין טענות בעולה לטענות בתולה כלום באשה זו אע"פ שהוא בחזקת טעות א"כ כל אשה שנכנסה בחזקת בתולה ושיצאת בעולה יש לה כתובה מנה וכן תירץ השר וזהו נכון: <קטע סוף=יא ב/> ===[[כתובות יב א|דף יב עמוד א]]=== <קטע התחלה=יב א/> וליחוש שמא תחתיו זנתה תמיהא מלתא וכיון דנקטינן האי לישנא דלענין איסורא הוא דפרכינן דניחוש לה לאיסור לאוסרה עליו וא"כ מאי קושיא דאנן לא איירינן אלא לענין כתובה ותו דדלמא מיירי ברוב הנשים דאית בהו תרי ספיקא וא"כ מאי קושיא ולמה לדחוקי ולוקמה כשקדשו ובעל לאלתר. ונראה כי מטעם זה דחק רש"י בעצמו ופירש דלשני' דאינו יכול לטעון טענת בתולים דייק דמשמע שאם בא לב"ד אין נזקקין לו ולפיכך פריך ואמאי ליחוש שמא תחתיו זנתה ונזקקין ליה ומתוך שילך לב"ד יצא הקול ויבואו עדים שזנתה תחתיו והקשו עליו בתוס' אמאי לא קשיא ליה לתלמודא הכי על מתני' דהאוכל אצל חמיו ביהודא דקתני שאין יכול לטעון טענות בתולים ותרצו דהני בני יהודה חכמים הם ורגלים לדבר שטוען שקר כיון שכבר נתייחד עמה ודין הוא שלא נזקק לו כל מה דאפשר ואע"ג דכי טעין הכי ודאי אסורה עליו בחד ספיקא כדאמרי' לעיל ואי לאוסרה עליו אמאי לא ועם כל זה אין הפירוש מחוור דהא ודאי לישנא יכול ואינו יכול בכולי תלמודא נאמן ואינו נאמן משמע ולכך יש לפרש דהכא משום דמתני' סתמא הוא בכל הנשים ואפי' באשת כהן וקטנה בת ישראל ופרכי' וליחוש שמא תחתיו זנתה לאוסרה באשת כהן וקטנה בת ישראל להפסידה כתובה כשאר נשים והכי קתני סתם דאינו יכול לטעון טענות בתולים ובהא נמי ל"ק ההיא דיהודא דהתם מההיא דפרשתי לעיל א"נ שאני הכא דרגלים לדבר שלא זנתה תחתיו וממנו נבעלה וכיון שכן העמד אשה על חזקתה במאי דאפשר ועוד י"ל דאדרב אשי קאי דקאמר שהרי כנסה ראשון והיינו דפריך שפיר כיון דאע"ג דיש לה עדים אתה אומר שאין יכולה לטעון טענות בתולים לפי שכנסה ראשון א"כ שוב לא יכול לבא לב"ד לתתרעם לאוסרה עליו ע"פ עדים שיבואו דמיתלי תלינן כי עם הראשון נבעלה כיון שנכנסה לחופה והשתא ל"ק ההיא דיהודא והיינו דמייתי לה תלמודא בתר ההיא. מאן דמתני לה אמתני' אבל אברייתא אפילו רב אשי מודה לרבא אמרינן דאעדים סמך ואיהו כיון דקי"ל דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כלל אית לן למיתני אפילו אברייתא כי היכא דמתני' תהוי אליבא דהלכתא ושאני הכא שהרי כנסה ראשון וכן הלכה: {{דה מפרש|מדקתני האוכל מכלל דאיכא דוכתי דלא אוכל}} פירוש מדקתני האוכל ולא קתני הנושא אשה ביהודה: {{דה מפרש|ש"מ מקומות מקומות יש}} וא"ת ומה הוסיף אביי על מה דאמר מעיקרא מכלל דאיכא דוכתי דלא אכיל אין כאן אלא כפל לשון. וי"מ דכלה דאביי היא וכאלו אמר אביי מדקתני האוכל מכלל דאיכא דוכתי דלא אכיל וכו' ואמר מקומות מקומות יש ואינו נכון שלא מצינו כזה כשאין בתשובה אלא ענין השאלה עצמה שהיא כפל לשון. והנכון דאע"ג דקתני האוכל אפשר למעוטי מי שלא רצה לנהוג כמנהג' והלשון שאמר התלמוד ג"כ סתום היה מכלל דאיכא דוכתי דלא אכלו כלל או אכלי או דלא אכלי מיעוטא ובא אביי והכריע מקומות מקומות יש דאי כולהו אכלי משום דאיכא מעוטי שלא נהגו כמנהג מקומם לא היה למיתני האוכל אדרבא ה"ל למיתני מי שלא אכל אצל חמיו (ביהודא) יכול לטעון טענות בתולים א"ו כדאמרן א"נ דמוכרח ליה ממתניתין דבסמוך. וא"ת מכ"מ מה לי דוכתי דלא אכלי כולהו או איכא מיעוטא דלא אכלי וי"ל דאי איכא מיעוטי דלא אכלי מהני להם מנהגם ודינם בגליל אבל משום מעוטא לא מהני להם ההוא מעוטא ודינם כרוב משום דבני יהודא רמאים הם ולעשות שום מרמה הוא שפרשו מן המנהג של מקומות כנ"ל: {{דה מפרש|ביהודה בראשונה היו שושבינן ישינים בו ובגליל אינו עושה כן}} וא"ת הא קתני מציעתא דבגליל לא היו שושבינין כלל. ויש לומר דברייתא הכי קאמר דבגליל לא היו שושבינין משמשים את החתן לפי שלא היו רמאים אבל היו משמשים את הכלה שלא תכניס דם צפור מפני הבושה: {{דה מפרש|אהייא אילימא ארישא כל שנהג מבעיא ליה}} פירוש דאפ"ת דאאנשי גליל קאי מ"מ אין טענות בתולים תלוי לפי שלא נהגם בגליל לחוד אלא לפי שנהג כאנשי יהודא א"נ דה"ל למיתני בהדיא בלשני': ואלא אסיפא פי' סיפא דרישא דהיינו מציעתא כל שלא מושמש מבעיא לי' כן גורם רש"י ז"ל כלומר דכל שלא נהג משמע שהוא לא נהג מנהגו שהי' לו למשמש את הכלה וא"כ למה לא יטעון טענות בתולים היה לו לומר כל שלא משמוש דחיישי' שמא ראה ואבד וחזקת סעודה לא מהני ליה דהא ודאי רמאי הוא וכן פי' בתוס' אבל הספרים גרסי כל שלא משמש ויש לפרש כל שלא נהג משמע שהתנה שלא להיות נוהג כמנהגם כלל וא"כ ודאי יכול לטעון הוא טענות בתולים וה"ל למתני שלא משמש כלומר שפשע או הזיד ולא משמש והפסיד על עצמו ואינו יכול לטעון טענות בתולים ומתרצינן תני שלא משמש וא"ת אמאי לא פרכינן כדפרכינן לעיל והא כל שלא נהגו קתני וי"ל דהתם דאמר דטעי תנא בין הן ללאו קשיא אבל אורחא הוא למטעי בין לישנא ללישנא ולהחליפו א"נ דהכא לא מחליף אלא להכי נקט תחת ישמש לא נהוג היינו שלא מושמש לפירוש רש"י כלומר שלא נהגו בו מנהג מושמש לשמשו ולאידך פירוש מתרצין כל שלא נהג לא שעשה מחמת תנאי ומנהג מיוחד שלו אלא שפשע ולא נהג כן: {{דה מפרש|מתני' אחד אלמנות כהנים ואחד אלמנות ישראל כתובתה מנה ב"ד של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז ולא מיחו בידם חכמים }} פי' והיו גובים מן הסתם אפילו שלא כתב לה דאי כתב לה אפי' הדיוט שבישראל אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה מוסיף כדאמר במשנה ראשונה פרק אע"פ א"ו כדאמרן והטעם כיון דנהגו שורה זו בעצמן כל הכונס מבנותיהם סתם על דעת כן כונס ומסכים להם כמוותר א"נ משפחות מיוחסות שבישראל שאני שהן חשובות וכדאי' בגמ' אבל למשפחה אחרת לא מהני להם הסכמה שהסכימו על אחרים ומיהו בני העיר שעשו להם הסכמות על בנותיהם אפילו לבני העיר אחרת והסכמותם מפורסמת הכונס סתם על דעת הסכמתם כונס דכל בני העיר אחת כמשפחה מיוחסת חשובה לענין זה וכן איתא בירושלמי פרק השוכר את הפועלים: {{דה מפרש|גמרא אמר רב אשי שתי תקנות היו עד אהדרינהו למלתייהו }} פירוש והא לאו תקנה הוא אלא עקירת תקנה שני' וממילא הדרא למילתיה קמייתא וא"ת ומנ"ל דמעיקרא תקנו תקנת בתולים דלמא איפכא וי"ל דהא לא מסתברא ועוד דמסתמא תקנתא דמתניתין קדמה לתקנתא דברייתא וא"ת למה ליה לרב אשי הכ' דעיקרא לתקנתא תנינא וי"ל כי היכא דתהוי כמתניתן ואם תאמר ודלמא תרוייהו כהדדי איתקן ובתר הכי הדרו אלמנה למילתיה מטעמא דפריש תלמודא וי"ל דלישנא דמתניתן משמע דאפי' בזמן התקנה ראשונה שנהגו בבתולות לא היו גובים לאלמנה אלא מנה ואין זה עיקר התקנה דהיכי אפשר דתנא ברא מדכר תקנה דברייתא ולא מדכר תקנתא דמתניתין אלא ודאי מתניתין תקנה קמייתא אדכר והיא היא דקיימא ואזלא בלחוד לא מיבעיא קאמר וא"ת למה ליה למיתני בת כהן לישראל וי"ל דזו ואין צריך לומר זו קתני ומיהו קשיא לי למאי וס"ד מעיקרא מאי האי דאמר דאיכא צד כהונה ומאי מהני האי טעמא לגבות בת ישראל לכהן מאתים וי"ל דמעיקרא סבר דהסכמתם היה לבת ישראל לכהן ולבת כהן לישראל שלא רצו כהנים ליטול שררה גמורה לעצמם אלא כך תקנו דכל היכא דאיכא צד כהונה יהא כתובה מאתים ולהכי מהני תקנתא לבת ישראל לכהן הא לאו הכי לא מהני כיון דעיולי מעייל ליה: <קטע סוף=יב א/> ===[[כתובות יב ב|דף יב עמוד ב]]=== <קטע התחלה=יב ב/> {{דה מפרש|איתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע}} פי' ואיני יודע אם הלויתני אבל אם הלויתני ואיני יודע אם פרעתיך אליבא דכ"ע חייב וכדאיתא בהדיא בפרק הגוזל רב הונא ורב יהודא דאמרי תרווייהו ברי ושמא ברי עדיף וא"ת והא אמרי' בפ' הפרה אמר ר"י אמר שמואל זו דברי סומכוס אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין הממע"ה מאי זה כלל גדול בדין דאפי' ניזק ברי ומזיק שמא וא"כ קשיא דשמואל אדשמואל למאי דתנינן לומר הא דרב יהודא כדשמואל היא תירץ ר"י ז"ל דשאני הכא דה"ל לנתבע למידע וכיון שכן שמא דידיה גרוע וברי דתובע אלי' שלא יהיה מעזי פנים לומר כן אבל התם דה"ל מלתא דה"ל למזיק למידע שמא דידיה לא ריע וברי דניזק ריע דדילמא טעין ברי בשקרא משום דלא הוי מעיז פנים כיון דחברי' לא הוה ידע במלתיה והא דאמר הכא הא דרב יהודא דשמואל היא בכל דכן אמרי' לה ומיהו קשה אדשמואל דהתם בפ' שור שנגח לאידך שמואל דמתני' דתרווייהו לא הוו למידע ובהא אמר שמואל חייב ובאידך אמר פטור וי"ל דאין ה"נ דלמאי דקס"ד השתא דטעם דמתני' משום ברי ושמא בלחוד הול"ל ולטעמיך קשי' דשמואל אדשמואל בפ' שור שנגח אלא טובא איכא בתלמודא דיכול למימר ולטעמיך ולא אמר א"נ דלמאי דקס"ד השתא מצי לתרוצי מה זה כלל גדול בדין כלישנא בתרא דהתם דמוקמינן במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן והא דאקשינן בפ' השואל ממתניתין דשואל אשכור לר"נ וכן בפ' הבית והעלייה כולהו ברי דידהו גמורים ושמא דידהו גרועים שהיה לו להכיר אם שאולה אם שכורה וכן היה לו להכיר אבניו כמו שמכירו חבירו וכן בפ' יש נוחלין דאוקמינן ואין אנו יודעים ואתמר עלה זאת אומרת מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור הוה להו למידע אם אחיהם הוא דמסתמא מידע ידעי דאית ליה אחא במדינת הים. ור"י אמר כר' יהושע פי' ס"ל דליכא לפלוגי בינייהו ואע"ג דהא דשמא ריע ואידך אלים: גרסת רש"י ז"ל ע"כ לא אמר ר"ג התם אלא משום דאיכא מיגו אבל הכא מאי מגו איכא א"נ ע"כ לא קאמר ר"ג התם אלא משום דאיכא חזקה דגופה והכא פי' דבמתניתין איכא מגו דכי אמרה משארסתני נאנסתי יכולה לומר מוכת עץ אני דלא פסלה נפשה מכהונה ואית לה מאתים או כשלא הכיר בה לר"מ או באומרת מוכת עץ אני תחתיו לרבנן וכשאומרת מוכת עץ אני איכא מגו דיכולה לומר מוכת עץ אני תחתיך באומרת מוכח עץ אני תחתיך ואית לה מאתים ואומרת מוכת עץ אני קודם לכן ואין לה אלא מנה לר"א דאמר לקמן דטענותייהו במנה ולאו כלום הוא א"נ ע"כ לא קאמר ר"ג אלא משום דלית לה חזקה דגופא כלומר א"נ לר"י דקאמר טענותייהו במנה ומאתים דליכא ליה מגו במציעתו טעמא דר"ג משום חזקה דגופיה ואיברא בריש פי האשה שנתארמלה אמר תלמודא להאי מגו ומיהו לא מגו הוא בקושט' דלר"י דפליג אדר"ג באומרת מוכת עץ אני או משארסתני נאנסתי ה"נ פליג באומרת מוכת עץ אני תחתיך דמאי אולמא דהאי מהאי וכדבעינן לפרושי לקמן בס"ד אבל הכא מגו כל דהוא אמרינן וכן בפ' האשה משום דלדידה עדיפא לה משום דעתה למימר אידך טענת ועיקר טעמא דר"ג משום חזקה דגופא ונוסחאות טובא איכא דלא גרסי' אלא מטעמא בתרא: {{דה מפרש|מסתברא ה"נ דא"כ קשיא הלכתא אהל' דהא קי"ל הלכתא כרב נחמן בדינא ובהא א"ר יהודא אמר שמואל הלכה כר"ג }} פי' וקי"ל כוותי' דשמואל דאלת"ה קשיא הלכה אהלכה א"ו כדאמרינן. ותדע דשמואל לית ליה דר"נ דהא מתניתין בפ' השואל ובפ' הבית והעלייה מקשינן מנייהו לר"נ ולא אשכחן ליה פרוקי אלא כשיש עסק שבועה ביניהם דה"ל מחויב שבועה ואינו יכול לשבע ושמואל ל"ל הכי אלא חזרה שבועה לסיני כדאי' בפ' כל הנשבעין הלכך ע"כ הנהו מתניתין בפרק השואל והבית והעלייה לשמואל היינו משום ברי ושמא ברי עדיף מפרשי' ליה וכדר"י דשמואל היא הילכך ע"כ ה"ק ובהא אמר שמואל הלכה כר"ג וקי"ל כוותיה ומוקים הוא דקים ליה הלכתא כותיה דשמואל ולאו מטעמא דשמואל אלא משום דאיכא חזקה דגופא ומשום דליכא הוכחה אחריני אמרינן הכי מסתברא הלכך מנה לי בידך והלה אומר איני יודע ישבע שבועת היסת שאינו יודע ופטור ואע"ג דה"ל למידע. <קטע סוף=יב ב/> ===[[כתובות יג א|דף יג עמוד א]]=== <קטע התחלה=יג א/> {{דה מפרש|טענתיי' במאי רי"א במאתים ומנה:}} וא"ת א"כ לר' יהושע אמאי פטור הוא ה"ל מודה במקצת ואומר על השאר איני יודע וה"ל מחויב שבועה ואינו יכול לשבע ומשלם. ותירץ ר"י ז"ל דלא אמרינן מחויב שבועה שאינו יכול לישבע משלם אלא היכא דה"ל למידע ואפשר שהדין אמת ואע"פ שיש חולקין עליו כדאי הוא רבינו ז"ל לסמוך עליו. אבל עוד י"ל דהכא ליכא מודה במקצת שמנה אחד מחויב גמור הוא שאינו יכול לכפור בו דאמר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה מנה וליכא למטען שזינתה תחתיו דכשקדש ובעל לאלתר עסקינן כדבעינן למימר בסמוך בס"ד ועל השני חולקי' והלה אומר איני יודע וכאלו תבעוהו מנה בשטר ומנה על פה והודה על השטר ובאידך אמר איני יודע וכן איתא בירושלמי על מתניתין קמייתא בריש האשה שנתארמלה וכדבעינן למימר התם בס"ד: {{דה מפרש|סבר לה כר"מ דאמר בין הכיר בה ובין לא הכיר בה מאתים }} [וא"ת] אמאי לא אמרה מוכת עץ אני תחתיך ותתבע מאתים אפילו לרבנן ואיהו נמי לימא דרוסת איש את תחתי ואין לך כלום לדברי הכל. וי"ל דע"כ תנא דמתניתן בעי למתניה אפילו בשקדש ובעל לאלתר: {{דה מפרש|בשלמא לר"א היינו דקתני חדא לאפוקי וכו'}} פירוש ואע"ג דחדא צריכה לגופא לפלוגתא דר"ג ור"י אין הכי קאמר כן על חדא מינייהו משכחת חדא לאפוקי מדרמי בר חמא וחדא לאפוקי מדרב ששת אלא לר"י תרתי למה לי וקושיין ממתנית' דאמר משארסתני נאנסתי דאלו מתניתין מוכת עץ אני ויש לי וכו' הא איצטריך לר"י נמי לאפוקי מדרמי בר חמא ומיהו אנן עבדינן צריכותא לתרווייהו בחדא גוונא חדא משום כחו דר"ג דאע"ג דליכא למימר מגופא דלא מצי למטען מוכת עץ אני תחתיך חדא דבמתניתין בשקדש ובעל לאלתר הוא ותו לר' יוחנן ליכא בהא מגו דהא לדידי' מוכת עץ אני דמעיקרא אע"פ שלא הכיר בה משלם מאתים: מתניתין ראוה מדברת עם אחד בשוק ואסיקנא מדברת היינו נסתרה דליכא אלא עידי סתירה ומיהו כי אמר לה מה טיבו והיא אומרת איש פלוני וכהן הוא ה"ה מודה שנבעלה לו (ראוי למימר הכי) ודעת התוספות באומרת נבעלתי א"ר יהושע דלא מהימנא דהשתא ליכא אלא חדא ספיקא אבל אם אומרת לא נבעלתי הא איכא תרי ספיקא דשמא לא נבעלה וא"ת נבעלה שמא לכשר נבעלה ומכח תרי ספיקא דשמא לא נבעלה מכשיר ר"י כדאיתא בגמרא והיינו דאמר בפרק האשה הניחא למ"ד נסתרה מגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי ומיהו לר"י לית ליה מגו משום מעלה שעשו ביוחסין כדאיתא בסמוך. וקשה לפ"ז דהא בגמרא מדמה ר"י מדברת לשבויה ואמר להו לרבנן מה הפרש בין זו לזו ואמר מדברת היינו שבויה והתם כיון דאיכא עדים שנשבי' אפילו אמרה לא נבעלתי טמאה ויש לי לדחות דבאומר' נבעלתי הוא דמדמה להו וה"ק מה הפרש הגדול בין זו לזו דהתם לא מהימנא במגו דאפלו באומר' לא נבעלתי והכא נאמנת לכל אפילו באומרת לכשר נבעלתי ויותר נ"ל דמתניתין סתימא בין באומרת לא נבעלתי ובין באומרת לכשר נבעלתי ור"ג מכשיר בשתיהם ור"י פוסל בשתיהן ולא חשיב לה תרתי ספיקא דכיון שנשתר' אבדה חזקתה דכל סתירה כבעילה חשיבא לענין יוחסין משום מעלה כדאיתא בגמרא והא דאמרי' לקמן בפרק האשה מגו דאמר לא נבעלתי ההוא לאו מגו גמור כל דהו כהנהו דפרקי' דלעיל והכי מפרשי כולהו מגו דההיא שמעתין כדבעינן לפרושי בס"ד וכן דעת הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|איש פלוני וכהן הוא }} כלומר שאותו פלוני כהן הוא דהכא ליכא עובר ודוכוותי' מתפרשי' סיפה נמי והא דאמר ר"ג נאמנת היינו נאמנת שנבעלה לכשר להכשיר גופה ולהכשיר עוברה אבל אינה נאמנת שהוא אותו פלוני לא לכהונה אפילו לתרומה ולא לירושה דהא לית להחזקה להאמינה וכל (המנות) [נאמנות] דידה לר"ג משום חזקה דגופא היא: לאו מפי' אנו חיין נקיט האי לשנא דרך צחות לפי ששנינו במסכת אבות על שלש' דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום: {{דה מפרש|גמרא מאי מדברת זעירי אמר נסתרה}} פי' אפילו בנסתרה פליג ר"י ורב אשי אמר נבעלה פי' דווקא בנבעל' פליג ר"י אבל בנסתרה מכשיר דלא חשיב בסתיר' הוכחה גמורה לבעולה וכיון שכן נאמנת אפי' באומרת נבעלתי וכ"ש באומרת לא נבעלתי: חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה וי"ל דנקט בה משום כחו דר"י דפסיל ומיהו לשנא דחדא להכשיר בה לא דייק הכי. לכך פי' ר"ת דכל היכי דלא תני לה אלא חדא מוקמינן לה דדווקא להכשיר בה אר"ג דנאמנת אבל לא בבתה דלית לה חזקה דגופא והא דאמר לה מה טיבו של עובר לישנא מעליא היא ומשום דידה אבל השתא דקתני תרתי ע"כ בתרייתא להכשיר בבתה כפשטא והא דנקטינן בתה ולא נקטינן בנה להכשיר ביאתו שלא תפסול לכהונה או לפוסלה לקהל אם יש בו ספק ממזר או נתין משום דניחא לי' למנקט בתה דתהוי דומיא דידה דמפסלה לכהונה מחמת ביאת או לזעירי דאמר נסתרה אפ"ה אמר ר"י לא מהימנא: {{דה מפרש|הא דאמר רב מלקי' על הייחוד ואין אוסרין על הייחוד לימא דלא כר"י }} פי' דאלו לר"ג ל"ק דמוקי לה בטענת ברי א"נ דעיקר טעמא דר"ג משום חזקה דגופא כדכתיב' לעיל ומיהו בעי טענה משום דכי לא טענה ה"ה כמודה שנבעלה לאסור משא"כ בא"א אפי' שאמרה שזינתה אינה נאמנת שמא עיני' נתנה באחר הילכך לא בענן טוענת אבל לר"י דלית ליה חזקה דגופא וחייש לסתירה שהוא רגלי' לטומאה הי' לאסור מדרבנן משום יחוד דאלו מדאורייתא קינוי לסתירה בעינן לדברי הכל ודאי: {{דה מפרש|ומהדרינן אפ"ת ר"י מעלה עשו ביוחסין}} פי' רש"י ז"ל דמשום מעלת כהונה החמירו להחזיק' בנבעלה משום יחוד בעלמא שלא הכשירו לכהונה משא"כ בזו דה"ק אין אוסרין על הייחוד לא מיירי בפנוי' ואסור כהנת אלא בא"א ולאוסרה על בעלה: ויש מקשים דהא אמר רב מלקין על הייחוד בפנוי' דווקא הוא כדקאמרינן לרב בקדושין א"ר אשי לא אמרן אלא בפנויה דוקא אבל בא"א לא דא"כ אתה מוציא לעז על בניו ולא חלקו ופי' בא"א לא"א ואפילו בשאין בנים בין שיש בנים ובין שאין לה בנים אין מלקין והיינו דאוקמינא בפנוי' דוקא ול"נ דל"ק דמילי מילי קאמר ורב מלקין מרדות מדרבנן על הייחוד של פנויי' אע"ג דקיי"ל דאין אוסרין א"א על בעלה אפי' מדרבנן ואף על גב דאיסור א"א איסור חמור הוא והיא נותנת ג"כ שאין מלקין על הייחוד שלה שאם כן אתה אוסר' על בעלה שלבו נוקפו ופורש ממנה. וי"מ מעלה עשו ביוחסין כשמודה שנבעלה דומיא דמתני' דלעיל לפרש"י ז"ל אבל כשאינה מודה שנבעלה לא עשו מעלה ואין אוסרין על הייחוד אפילו של פנוי' לאוסרה לכהונה ואין בלשון הש"ס פי' זה כלל וכ"ש לפי' הראשון שפי' במשנה דר"י פוסל במשנתי' אפילו באומרת לא נבעלתי ופירש"י ז"ל הוא הנכון ומ"מ נראה מכאן שלא פסיל ר"י בה אלא לכתחלה ומשום מעלה אבל בדיעבד לא תצא מן הכהן שנשאת אבל כשנבעלה פוסל אפי' בדיעבד דההיא לאו משום מעלה הוא והיינו דקאמר לקמן הלכה כר"ג אפילו בדיעבד מכלל דר"י פוסל בדיעבד והא אפסיק הלכה כר"ג בההיא: <קטע סוף=יג א/> ===[[כתובות יג ב|דף יג עמוד ב]]=== <קטע התחלה=יג ב/> {{דה מפרש|וצריכא דאי אשמועי' חורבה דמתא וכו'}} אתיא כריב"ל הא צריכותא לדברי המכשיר מכשיר אפילו ברוב פסולות והא דלא אמרינן דמסייע ליה ואפילו לרב אשי עבדינן צריכותא לרווחא דמלתא דבלא"ה מצי למימר דתנא בעי למתנייה אגב אורחיה כל מיני חורבה: {{דה מפרש|מיתיבי זו עדות שהאשה כשרה לה}} פירוש שהיא כשירה לעדות זו ולהכשיר את עצמה ור"י אומר אינה נאמנת אמר להם ר"י אי אתם מודים וכו'. פירש רבי שמעון ז"ל כולה רישא דמתני' מתרצא הוא עד אמרו לו רוב כותים פרוצים בעריות ובמדברת התחיל רבי יהושע לדבר עליהם מה בין בינה לשבויה שאין לה עידי סתירה מן הכותים ואמרו לו לבו יש לה עדים כלומר דעדי שבוי' כעידי ביאה חשיב' קצת אי משום ששהתה בין הכותים אי משום פריץ בסמוך דכותים פרוצים בעריות משא"כ בזו שאין לה עידי יחוד ואין רגלים לדבר לדונה כנבעלת אמר להם שאף זו שאתם חולקים עלי יש עליו עדים שנבעלה במעוברת שכריסה בין שיניה א"ל רוב כותים פרוצים בעריות א"ל אין אפוטרופוס לעריות ובהאי אמר לו א"ל מקשה בתלמיד מאי קאמר להם ומאי קמהדרו ליה. והא דלא אמר תלמודא איפכא מאי קמהדרו ליה ומאי קאמר להם משום דה"ק מאי קאמר להם ר"י מעיקרא שהשיבו לו כן שהרי מה שהשיבו לו רוב נכרים פרוצים בעריות אינה תשובה למה שאמר להם בתחלה אף לזו יש לה עדים שכריסה בין שיניה משום דרוב כותים בעריות אין להם עידי ביאה מן המעוברת הזא' ול"ק על מה דמהדר להו ר"י בתר הכי מכיון דאכתי לא ידעי מה דמהדרו ליה ותלמודא שני לתרווייהו כדמפרש ואזיל כך פי' בתו' ועיקר: {{דה מפרש|השבתנו על המעוברת מה תשיבנו}} פירש רש"י ז"ל תשובה מקובלת ונוצחת אתה תשיבנו על המעוברת ול"נ דא"כ כבר חזר בו ר"ג והא חזינא אמוראי דפסקי כר"ג ועבדי כוותיה לכך יש לפרש השבתנו על המעובר' תשובה מוספקת לפי שיטתך דס"ל האשה דמזנה אינה בודקת ומזנה ויש לך להדמות לשבוי' כיון שכן הורעה חזקה מבנות ישראל שנבעלה מה תשיבנו על המדברת שאין בה אלא סתירה בלבד לפי שעה אבל לדידן אפילו מעוברת לא דמי לשבויה דאשה מזנה בודקת ומזנה משא"כ בשבויה שאין בידה דאנוס היא אמר להם מדברת היינו שבויה כלומר שאף זו הורעת כחה לחזקת' דסתירה ריעותא הוא ופתח לזנות. א"ל שאני נכרים פרוצים בעריות הן ומסתברא דלא מחסורי מתני' אלא דתנא תני עיקר תשובותיהם כי הוא אמר להם מתחלה מעוברת לד"ה לשבוי' דמי והם השיבו לו אדרבא אף מעוברת לא דמי וכ"ש מדברת דשאני שבוי' דרוב כותים פרוצים בעריות וע"כ נבעלת שם ודוקא משום דאיכא תרתי לריעותא שהיא שבוי' ושהיא בין הכותים הפריצים אבל שבוי' בין פסולי ישראל או נשבית בין הנכרים שאין ידם תקפו עלי' אינה נפסלת וכדבעינן למימר לקמן במכילתן גבי האשה שנתבשה בין הכותים בס"ד והיינו דנקט להם לתרווייהו: {{דה מפרש|ותיפוק ליה דהכא רוב כשירים אצלה והתם רוב פסולים אצלה }} פירש"י ז"ל דאדר"י פרכינן היאך הוא אמר דמדברת היינו שבויה דהא איכא בינייהו טובא ולא נהירא דלישנא דתיפוק ליה לא דייק הכי דהכי לשנא בעי למימר ל"ל מהאי טעמא תיפוק ליה דאיכא טעמא אחריני והא לא שייך בדרב יהושע אלא אדרב גמליאל קאי למה ליה למייתי מטעמא דרוב נכרים פרוצים בעריות תיפוק ליה דבלא"ה נמי לא דמיא אשה זו לשבויה דהתם רוב פסולים אצלה והכא רוב כשירים ומהדרי' מהדרי ליה מסייע לריב"ל דאמר לדברי המכשיר מכשיר אפי' ברוב פסולין וא"ת אכתי תקשי לי' דהתם בשבוי' כולם פסולין והכא רוב פסולים בכל דוכתו רובו ככולה הא ליתא דאיכא מעוטא דכשרים וחזקה דגופא מסייע למיעוט' כדאמרי' בעלמא סמוך מעוטי לרובא ואתרא לה רובא. וי"ל דהתם לאו דאתרע לה רובא לגמרי אלא דה"ל פלגא ופלגא ודין הוא שיתאס' מספק וכן פי' ר"ת ז"ל ויש מתרצים להא דאמרינן לדברי המכשירים מכשירים אפילו ברוב פסולים לאו דווקא רובא אפילו כולם דאמרינן דלמא איקרי חד כשר ומעלמא ועבר כאן וזנתה עמו דאשה מזנה בודקת ומזנה כדאמרינן לקמן גבי ארוסה דרוב פסולים אצלה ובוודאי פסולים כולם לבד הארוס אף על גב דההיא לאו ראיה כיון דאיכא ארוס דקבוע לא חשיב כ"ע לגביה אלא כרוב ואיכא למיתלי ביה מאי דתלינן במעוטא דעלמא ומיהו הא דאמרינן בפ"ק דחילין רוב מצוים אצל שחיטה מומחים הם לא בעינן למימר הכי כדפרשינן התם: {{דה מפרש|מאי טעמא דר"א }} פירוש דאלו לר"י טעמא תריצא הוו שלא לחלוק דין הבת מדין האישה: {{דה מפרש|בתה לית לה חזקה דכשרות}} פי' אבל ר"י סבר דחזקה דאמר מהני לבתה. פשיטא דאע"ג דתפיס מפקינן מיניה שאין אדם יורד לנחלה אלא בראיה ברורה ול"ד להא דאמר בפ"ב דקדושין גבי ארוסה שעברה הוולד שתוקי דאוקימנא דהא קמ"ל דאע"ג דתפס מפקינן מיניה דהתם ס"ד דלא מפקינן מיניה משום דאיכא טעמא דמתלי דארוס טפי מעלמא אבל הכא מאי ראיה לתלות בזה יותר מזה: {{דה מפרש|אלא שמשתקין אותו מדין כהונה}} פי' מדין כהונה ממש לעבוד עבודה וכיוצא בה אבל מתרומה לא משתקינן ליה דסוף סוף בן כהן כשר הוא וקרא נמי דמייתינן והיתה לו ולזרעו אחריו לענין עבודה הוא דכתיב דבעינן זרעו מיוחס אחריו והוא אפי' באמרה לפסול נבעלתי דבוודאי אינו מתייחס ע"פ דמהיכי תיתי להימנא בהא: {{דה מפרש|ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרב יוסף היא אומרת מיניה והוא אומר מנאי }} פי' מעוברת היתה והאי לישנא דאמר אין מנאי מוכח בהדיא שהוא מודה שמעוברת ממנו וודאי ולאו לומר אני באתי עליה דמש"ה לא ה"ל למימר אין מנאי דדלמא כי היכא דאפקרא נפשה לגביה אפקרא נמי לעלמא והכי אמרינן במסכת יבמות גבי אלמנה לכהן גדול ולישנא דאמר רב אפילו היכא דבא עליה ארוס הלכך ליכא לפרושי אלא כדאמרינן והיינו דאמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דמודה כלומר דכל היכא דמודה דהא כה"ג ליכא מאן דחייש כלל והיינו וודאי משום דאמר אין מנאי וכדפרשינן דאלו לא אמר אלא אני באתי עליה הא איכא רב דחייש לספק ממזר בחד לישנא וכדכתיב'. ועוד דהא אמר ר"י א"ש הלכה כר"ג ועוד דאפילו אין הארוס מודה אלא ששותק מכשיר ר"ג במכחישין לא מכשר דברי וברי הוא וכדאיתא לעיל ולטעמך תקשי לך היא גופא הלכה כר"ג ואת לא תעביד עובדא לכתחילה וכענין שאמרו הלכה ואין מורים כן: <קטע סוף=יג ב/> ===[[כתובות יד א|דף יד עמוד א]]=== <קטע התחלה=יד א/> {{דה מפרש|גרסי' וה"נ כדיעבד דמיא}} פי' רש"י ז"ל הא דיעבד שאתה בא לפסול את העובר ולהוציא מעוברת מבעלה. פי' לפי' דאף על גב דלגבי עובר לכתחילה פסול גמור הוא שאנו פוסלין ואתו ליוחסין מ"מ ל"ש להחמיר לכתחלה אלא למי שאנו פוסלין לכהונה בלבד שיש לו תקנה בקהל ישראל אבל זה אם אתה פוסלו משום ספק ממזר אין לו תקנה בישראל ולא בממזרת כיון שכן דינו כדיעבד ולישנא דגמרא מוכיח מדקאמר כדיעבד דמי ולא היא כלומר דאיבעי' לומר הלכה כר"ג ברוב כשרים ואין הלכה כמותו ברוב פסולים כי נמי הל"ל הלכה כר"ש והוא דאיכא רוב כשירים ואיבעיא ליה למימר בהדיא אע"כ ה"ק הלכה כר"ג ואת לא תעביד עובדא ולא קאמר והא נמי דיעבד הוא ואלו לא בא לאשמועינן אלא דאשה שלא להוציאה מבעלה כדעת קצת מפרשים ז"ל דיעבד גמור הוא לכך פי' רש"י ז"ל הוא הנכון. וכן משמע בפ' בתרא דקדושין שאמר שם הארוסה שעוברה אמר שמואל הולד שתוקי ואמרי' מאי שתוקי שבודקין את אמו ואם אמרה לכשר נבעלתי נאמנת אלמא אפי' העובר מכשירין על פיה ואמרינן דאתיא כהא דשמואל דפסק כר"ג והתם בהכשירא דעובר איירי בהדיא: {{דה מפרש|העיד ר' יהושע ור' יהודא בן בתירא על אלמנה עיסה שהיא כשירה לכהונה}} פי' רש"י ז"ל בפי' שני והוא היותר נכון דאלמנה עיסה מקרי מי שהיה לבעלה ב' ספיקות וקרי ליה עיסה משום תערובת ספיקות שבו כעיסה זו שמעורבת במים וקמח ומלח והיינו דאמרי' מ"ט אמרו עיסה פסולה מפני ספק חללים שנטמעו בה כלומר שנתערבו ספיקו' עיסת של חלל כגון שנתן גט לאשתו ספק קרוב לו ספק קרוב לה ומת ונשאת תוך ג"ח לכהן וילדה ממנו בן לשבעה חדשים והוא ספק בן שבעה לשני או בן ט' לראשון ועכשיו יש שני ספיקות של חלל ספק בן ראשון והוא כשר וא"ת שהוא בן שבעה לשני אם היתה אמו גרושה מן הראשון ופסולה מן השני או ספק אינה גרושה אלא אלמנה שכשירה לכהן הדיוט ובא זה הספק ונשא אשה ומת שאלמנתו נקראת אלמנת עיסה והקשו בתוס' על פירוש זה חדא דלישנא דעיסה אינו נאמר בשום מקום על אדם ידוע אלא על משפחה או עבד שנתערבו כהני' פסולי' בין כשירים ואינם ניכרים וכדאמרינן בפרק עשרה יוחסין כל הארצות עיסה לא"י וארץ ישראל עיסה לבבל ולישנא נמי דאמר מ"ט עיסה פסולים מפני ספיקא חללים שנטמעו בה הכא משמעו כדאמרינן התם משפחה שנטמעה נטמעה. ותו היכא אמר בסמוך שלכך אלמנת עיסה כשירה ר"י אומר משום בודקת ונשאת כיון שהבעל הוא ספק מתחלתו מה בדיקה היתה לבדוק בו עד שיבא אליהו ויטהר לכך פירש אלמנת עיסה כגון שנתערב א' במשפחה ונטמעה ממנו ובאה אשה אחת ונשאת לאחד מאותה משפחה שהרי בבעל שני ספיקו' שמא זה הבעל אינו אותו שמתערב ולא מזרעו ואם תאמר שהוא בעלה עצמה ספק ושמא כשר הוא ונקראת אלמנתו אלמנת עיסה מפני שנשאת על בעל ממשפחות עיסה והשתא איכא למימר שבדקה ונשאת וידעה בוודאי שאין בעלה זה מאותו תערובות שנטמע במשפחה וכ"כ בעל הערוך ז"ל. וספק חלל כגון מי שגירש את אשתו בגט ספק קרוב לה ספק קרוב לו ומת ונשאת אלמנתו לאחר וילדה בן לאחר ט' שהוולד הזה ספק חלל ונטמע במשפחה וספק נתין כגון נתינה ובת ישראל שנתערבו וולדותיהם א"נ אלמנת ישראל שנשאת לנתין תוך ג' חדשים וילדה בן תשעה חדשים הוא ספק בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון והאי דנקט אלמנת עיסה ולא נקט בת עיסה שדרך מתנית' דאיירי בדידה נקט וה"ה לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה דרבי יהושע אדרבי יהושע שפיר ההיא פרוקא לא סגיא אליביה דרבה דכיון דאמר כר"ג התם ברי והכא שמא מכלל דאלמנות עיסה זו אינה טוענת בברי כלום וא"כ לא שייך בה אשה נשאת בודקת ונשאת כדפריך רבא הלכך לר"ג אלים ליה ברי וכן תלמודא הוא דקאמר ליה לסיומי מלתא משום דקבל אביי לפרוקי דרבא דההוא עיקר והא דאמר אלים ליה ברי בחד ספיקא מכשיר לאו משום ברי לחוד אלא משום חזקה דגופא דמסייע לה וכדאיתא לעיל: {{דה מפרש|תנו רבנן איזו היא עיסה }} האי לישנא מוכח דאדלעיל קאמר וה"ק איזו עיסה שנחלקו בה וכן פירש רש"י ז"ל איזה עיסה שרבי יהודה מכשיר בה והכא ודאי מוכח כולה סיגייא דלפרושי הכשיר' דרבי יהודא אתי והיינו דקאמר איזו היא עיסה שנחלק ר"י על ר"ג והכשיר אותה ובהאי פירוש מתפרשא שמעתתא שפיר כדבעינן למימר לקמן בס"ד: <קטע סוף=יד א/> ===[[כתובות יד ב|דף יד עמוד ב]]=== <קטע התחלה=יד ב/> {{דה מפרש|מ"ש הנך באיסורא דאורייתא חלל נמי באיסורא דאורייתא}} פירש רש"י ז"ל מ"ש הנך דאיסורי כהונה נינהו דאורייתא מדכתיב כי תהיה לאיש זר כל שנבעלה לפסול לה פסלה מן הכהונה חלל נמי איסורא דאוריי' מדכתיב ולא יחלל זרעו וכו' פי' דחלל לא נפיק מלא תהיה לאיש זר דנבעלה לפסול לה מן הכהונה לאו זר הוא וכדאיתא דיבמות. ותו אמר ר"מ לא שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו משיאין לכהונה היינו ת"ק וא"ת ונימא דטובא איכא בינייהו דת"ק קתני איזה עיסה שנחלקו ר"ג ור"י ור"מ אומר כל שאין בה אחד מכל אלו אלא ספק חלל משיאין לכהונה לדברי הכל דאפי' לר"ג מכשיר בה ותרתי איכא בינייהו דלת"ק פליגי בחלל לחוד ובהאי מודה ר"י דפסולה ור"מ סובר דבהא מודה כולה להכשירה ובאידך פליג דר"ג פוסל ור"י מכשיר ויש לומר דאם תאמר כן תקשה לן מאי טעמא דרבן גמליאל דמודה בחלל טפי מן אידך דהא כולהו איסורא דאורייתא. ותו ר"ש וכו' זו היא שנטמע בה ספק חלל מכירין ישראל ממזירים שביניהם ואין מכירין חללים שביניהם והאמרת רישא חלל כשר פי' רש"י ז"ל דמלתא דר"ש גופא פרכינן רישא אסיפא שאין הטעם מעין הדין דאיהו קאמר איזהו עיסה שנחלקו בהו ור"י מכשיר כל שנטמע בה ספק חלל וטעמא שאין מכירין חללים שביניהם ולפי הטעם יש לפוסלן בעיסת חלל. וא"ת ולימא ליה דהכי קאמר איזהו עיסה שהיא פסולה כל שנטמע בה ספק חלל והשתא אתיא סיפא שפיר דיהיב טעמא לפסולא ויש לומר דלישנא דאיזהו עסה לא משמעה אלא כלישנא דאידך תנאי דאתו לפרושי הכשירה דר"י כדמוכח בההיא ואע"פ שבתוס' שנינו אמר רשב"א וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר משמו מ"מ אמר עיסה פסולה לכהונה מפני ספקי חללי שנטמעו התם בבא אחריתי היא וקתני בהדיא מפני מה אמרו עיסה פסולה אבל הכא דקתני איזו עיסה על כרחך דומיא דרישא הוא וא"ת מ"מ נימא דה"ק איזה עיסה שנחלקו בה ר"ג ור"י כל שנטמע בה ספק חלל ובהא ר"י מכשיר ור"ג פוסל אבל ספק ממזר אפילו ר"ג מכשיר ומטעם שמכירים ישראל ממזירים שביניהם וי"ל דהנהו תנאי כולהו לפרושי מלתא דר"י אתו משום דהלכה כוותיה ולאשמעינן במה היה מכשיר וכדמוכח מת"ק ור"ש מסתמא אף בהא לא אתו לפלוגי עלייהו וכיון דכן לא הוה ליה לפרושי טעמא דר"ג ולמשבק טעמא דר"י אמאי לא חייש להאי דר"ג דמשמע דטעם דמסתברא אע"כ הוה טעמא דקתני לר"י הוה ויש שפירש להך סיפא מתרצה הי' בנפשה ואיזהו עיסה פסולה כדתני בתוס' ורישא דלעיל פרכי' והא קתני לעיל אלמנות חלל כשירה והכא קתני שהוא פסולה ולישנא דאמרת רישא דייק להו הכי אבל א"א לפרש כן ומאי מקשי' לר"ש לאידך תנאי היינו פלוגתייהו אדרבא משום דר"מ אומר פרכינן היינו ת"ק ותו דלישנא דאיזו עיסה לא משמע כדכתי': {{דה מפרש|אמר ר"י ממזר צווח וחלל שותק איכא בינייהו}} פירש ר"י אתי למימר בכל אלמנות עיסה שאין בה אלא ספק בלבד ליכא לאפלוגי בין חלל לאידך ובכולם ר"ג פוסל ור"י מכשיר אבלם כשנוסף בעיסה זו ריעותא אחרת דקרו ליה לההוא ספק דההיא שמא דריע בה ושתיק בהא איכא למימר דמודה ר"י לר"ג משום דהוה שתיקתו הודאה לפוסלו ובהא איפלגו תנאי אליבא דר"י אם פוסל בכולם מחמת שתיקה או אינה פוסל אלא בקצתם ובאיזה קצת מהם וא"ת וכיון שתחלתו של זה ספק שלא נתברר מעולם מה הוראה אפשר לו לעשות בשתיקה או אפילו בפיו וי"ל דמ"מ יש בו הודאה שהוא מן הספק שנטמע ותו ליכא אלא חדא ספיקא בלחוד ולר"י אלים ליה חדא ספיקא דאפילו בברי פסול וא"ת והאיך אפשר שיקלקלו ר"י מפני שתיקתו והא דאמרינן בפרק ע"י כל דשתיק מיוחס טפי ואמרי' מיוחסת דבבל שתיקותא וי"ל דהתם במי שאין לו לעז של אותו פסול אבל במי שיש לו לעז על אותו פסול דקרי ליה אפשר דשתיקתו הודאה ולפיכך פירש"י ז"ל דאפילו בהא לא פסיל ר"י משום שתיקותא אלא במי שקורין אותו פסול אחר וצווח וכשהי' קורין אותו פסול זה שהוא חשוד כן ולא היה שותק דכיון דקפיד במה שאין בו שדרך עולם לשתוק והדא מיוחוסתא שלהם והוא קיפדן על השקר כ"ש שהיה קפדן על זה שהוא נחשד בו וכיון דשתק ודאי מודה שרבי' ז"ל פירש דהא דאמרינן ממזר וצווח וחלל שותק איכא בינייהו דכולי חד גברא כי היא עיסת חלל וכשהיו קורין אותו ממזר היה צווח וכשקורין לו חלל שותק ולהכי פירש' ודאי אתיא שפיר ההיא דעשרה יוחסין מההיא דנקט ממזר צווח וחלל שותק מפני שבזה נחלקו ר"מ ור"ש ר"מ מכשיר בו ור"ש פוסל בו ומכשיר בממזר שותק דאע"ג דקרי ליה חלל או פסול אחר וצווח וממזר ושותק כשר שמכירין ישראל ממזרים שביניהם דאלו תנא קמא בכולהו פוסל בשתיקה בתר צווחה ונקט ר"י ההוא דמכשיר רבי מאיר דאיכא בינייהו חלל צווח וממזר שותק שפסל ר"מ ומכשיר ר' שמעון כדאמרינן כדמפרש ואזיל אלא חד מינייהו נקט הלכך אף על גב ששתק בכולם כשר שתיקה אחר שצווח פוסלת ולא הוצרך רבי יוחנן לומר אלא חדא מהנהו דאיכא בין לר"מ ולרבי שמעון והא דאמר לקמי תני חדא שתיק חלל פסול ותני אידך שותק ממזר פסול ואוקמינא חדא כר"מ וחדא כר"ש לא משום שתיקה בלחוד מפסילין אלא כדאי' צוויחה דמעיקרא בפסול אחר ותנא לישנא קלילא ועיקר הגורם הפסול כך יש לפרש לפי שיטות רש"י ז"ל ומיהו לישנא דממזר צווח וחלל שותק בתרי גברא משמע ובתרווייהו איפליגו ר"מ ור"ש דלמ"ד ממזר מפסל בצוויחה בשתוקה וחלל מפסל בשתוקה ולמ"ד ממזר ופסיל בשתיקה וחלל מתכשר בשתוקה וכדמפרש ואזיל אבל לת"ק בכולם פוסל בשתיקה ור' יוחנן מאי דאיכא בין ר"מ ור"ש נקט לפי שמחלקים דבריהם ובוודאי כי היכא דאיפליגי ר"מ ור"ש בחלל שותק כך נחלקו בממזר ושותק וכדמפרש ואזיל אלא דר"י לא בעי לאומרו ונקט חד מנייהו ומינה שמעינן לאידך ונקט שתיק חלל משום דכולה שקלי וטריא דלעיל בספק חלל הוא ובדין דה"מ למימר ממזר שותק וחלל שותק איכא בינייהו ולא מצריך בלישנא טפי אלא משום דמסרת לן דאיכא דמפסיל בצווחא ואיכא דמפסיל בשתיקה שהוא דבר והפוכו מש"ה נקט חד צווח וחד בשתיקה אבל לא מצי למימר איפכא חלל צווח וממזר שותק משום דחלל לכ"ע לא מיפסיל בצווחא לר"י דאיירי תנאי אליביה וכדבעי' לפרושי בס"ד. ת"ק סבר כל פסולא דקרי ליה ושתיק פסיל וה"ק ת"ק איזהו עיסה כלומר שר' יהושע מכשיר בת כל שאין בה לא שתוק ממזרת כלומר שאין בה משום הריעותא דשתיקא אלא ספק בלבד ולא שתוק חלל נמי: וא"ת אמאי לא תני תנא קמא ולא משום חלל כדקתני אידך כולהו ויש לומר דמשמע ליה דכיון דלרבי יהודה אידך שותק פסול כל שכן שתוק חלול שאין מכירין מכירין ישראל לחללים שביניהם ורבי מאיר פליג דלהכי לא קתני ליה משום דשתוק חלל כשר והיינו דקאמר כל שאין בה אחד מכל אלו המפורשים ואינו אלא שותק חלל כשר הוא לרבי יהושע ובא ר"ש ואומר כי בוודאי שתיק אחד שהכשיר בו ר"י אבל אינו שותק שאמר ר"מ וכדמפרש ואזיל דא"ל רשב"א לת"ק דמתני' מתניתא לר"מ אי שמיע לך דמכשר ר"מ אליבא דר"ש בשתיק לאו דקרי ליה חלל ושותק אלא דקרו ליה ממזר ושתיק והאי דשתיק סבר מסתייע דלא מפקינן ליה מקהל עדת ישראל. והקשו בתוס' דכיון דבחלל מיירי מסתמא מקהל דידיה קאמר דהיינו קהל כהנים דהיכא שייך למימר דלא מפקא מקהל ישראל ואפי' הוא צווח מאה פעמים והיה מתברר שהוא חלל לא הוה מפקינן ליה ולישנא דמסתייה משמע דלא עשו אלא מקצת מה שהיו יכולים לעשות והכי הל"ל סוף סוף לא מפקינן ליה מקהל שלו היכא שייך האי טעמא דמאי דקתני ר"ש ואין מכירים חללים שביניהם לא מפקינן ליה מקהל ישראל לכך פירש די לנו מסתמא דלא מפקינן ליה מקהל כהונה כלומר די לו שאין עושין בו מעשה אחת אלא חרוף בלבד לא אלא מחזקתו כיון שאין מכירין ישראל חללים שביניהם למימר אחרי מייחסותו שתיקותו אי מצווחי היא סבה שיחזרו אחרי ויכירונו וכולהו פירש משום דיהיב טעמא לממזר למה אין אחר שתיקותי הודאה לפסול הוצרך לתת טעם למה שתוק חלל פסול הא לאו הכי לא הוה צריך טעמא דהוה טעמו מפני שתיקותו היא הודאתו כדאמרי' ת"ק בכולהו ור"מ בכולהו כך מחלל ואיכא למידק ומנ"ל לר"י דר"ש פוסל בממזר וצווח ואי משום דסבירא ליה דכיון דמתקרר בשותק שיהא נפסל בצווח א"כ חלל נמי לר"מ לפסול בצווחא ולמה לא פירש כן בדברי ר"מ: וי"ל שאינו דומה דאלו ממזר מתכשר בשתיקתו מטעמא דממזר קלא אית ליה וכל העולם אומרים שזהו שקראוהו ממזר אינו אמת וא"כ היא הנותנת כשהוא צווח במה שהיה לו לשתוק ולא להקפיד כלל שהוא מרגיש שאומר אמת אבל טעם שתוק חלל כר"מ דמכשיר הוא משום דלא אכפת ליה וצווח לא ריעותא הוא כך פירש רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל. ולשון הברייתא כדברי רש"י ז"ל לפי אוקימתא זו כך מתיישב איזה עיסה שנחלקו בו שר' יהושע מכשיר כל שנטמעה בה ספק חלל בלבד בלא שתוק שאם יש בו שתוק וודאי פוסל ודווקא חלל אבל שתוק ממזר כשר דמכירין ישראל ממזרים שביניהם ואין מכירין חללים שביניהם וקשיא לי כיון דלרבי שמעון כל שתוקים פסולים חוץ ממזר למה אמר איזהו עיסה כל שנטמע בה ספק חלל בלא שתוק הא וודאי הוא הדין כל שנטמע בה ספק נתין וכולי בלא שתיקה דאלו שותקים פסולים הם ומשום כך נראה לומר דלפירוש' ז"ל כשם שמכשיר בממזר שותק כך מכשיר בנתין וכולי שהם פסולים לקהל דהנהו נמי קלא אית להו והא דנקיט ישראל ממזירים שביניהם חדא מנייהו נקט וה"ה לחבירו דפסולים אפילו בקהל ישראל וההוא דנפקי מכי תהיה לאיש זר שבהם מתפשטות ישראל בין וודאי בין ספק אם שלא יתערבו אבל בפסול כהונה לחוד אין מדקדקין וכל היכא דתני שותק ממזר פסול ה"ה לנתין ועבד והיינו איזהו עיסה כשירה בכללה כל שנטמע בה ספק חלל לבדו בלא שתיקה משא"כ באידך שאין שתיקה פוסלת בהם אפי' בממזר החמור שפסול בישראל עד דור עשירי מכירין ישראל ממזרים כנ"ל: {{דה מפרש|תניא חדא ר"י אומר שתוק ממזר וכו'}} ואוקימנא דת"ק אליבא דר"מ ואי דקשיא ליה א"כ ר"י כרבי יהושע ס"ל באלמנה ואלו בפרק עשרה יוחסין דאמר רב הכל מודים דאלמנת עיסה שהוא פסולה לכהונה ולאפוקי מהאי תנא דתניא העיד ר"י וריב"ב על אלמנת עיסה שכשירה לכהונה וההיא דרב חסדא קאי אמתניתין דאיפליגו בה ר"י ורשב"ג וי"ל דהא דרבה דהכא אליבא דר"י כר"ג ס"ל באלמנת עיסה ואלי בפ' עשרה יוחסין אמר רבא הכל מודים באלמנת עיסה שהיא פסולה לכהונה שאין בה אלא ספיקא אבל כשיש שתיקה דממזר ס"ל כרבי יהושע שהוא כשר אע"ג דר' יהושע שתיקה לאו ריעותא איהו סביר דשתיק' ממזרת מכשרת וזה דרך של ר"ת ז"ל אלא שמוסיף דברים וגרס כאן איזהו עיסה ולא גרס בכולהו הא מתני' דאלמנת עיסה ואומ' להכשיר הבת היוצאת מאותה משפחה וקאי אהא דתנן במסכת עדיות האשה כשירה לטמא ולטהר וקתני ומשיאין בתה ועלה הא מתני' דקתני איזהו עיסה דתנן התם שהבת היא כשירה כל שאין בה וכו'. וא"ת והא הכא מכשיר ר"י אפילו בבתה דלית לה חזקה דכשרות והתם בפ' עשרה יוחסין פוסל אפילו באלמנותו וי"ל דר"י אינו מכשיר מכאן מפני טענות עיסה אלא במה שהכשירה עצמה במדות כשרות שבה ששתקה דאי מחזקת עצמה שאינה מן העיסה והוא הכשיר בתו של ספק וכ"ש אלמנותו זו דרך ר"ת ז"ל ואינו מחוור שאין סברא לומר דעיסה הפסולה מחמת ספיקא שתהא שתוקי מכשרת והשיטה נכונה והיא שיטת רש"י ז"ל ועלי' דברי כל המפרשים ורבותינו מבעלי התוס' ז"ל ואין לזוז ממנה: {{דה מפרש|מתניתין אמר ר' יוסי מעשה בתינוק וכו'}} בגמרא מפרש כדר"י מיירי בתר רוב בני העיר ורוב סיעה וקשה היכי קתני אם רוב העיר משיאין לכהונה תנשא לכהונה משמע דברוב העיר משתעי וי"ל דהא אמרי' בגמרא בקרונה של ציפורי היה מעשה ונבעלה בשעת קרונה שהוא שם עיסה של בני אדם רובה כשירים עוברת עליו שאלו לרבי יוסי אמר להם אם רוב העיר ג"כ משיאין לכהונה אף זו תנשא ואם לא לא תנשא דתרי רובי דכשירי בעינן ולפום פשטא דמתניתין האי תינוקות לא שהיה טוענות קתני שאמרה לכשר נבעלת וסתמא דמלתא הכי משמע דהא תינוקת הוות ואנוסה נמי הוות ומסקנא דתלמוד' הכי דאפילו כשאינה טוענת מתכשרה בתרי רובא ומיהו לאו הכרח הוא דלא הוה בטוענות דהא בתלמוד אמרינן כמאן אי כר"ג אפילו ברוב פסולים נמי מכשיר ואדרבא ה"ל למיפרך דאי ר"ג אפילו ברוב כשירים בעי טוענות אלא בתינוקות בת דעת היא ואע"פ שנאנסה הכירה לאיזה נבעלה והאי דלא קתני שאמרה לכשר נבעלתי לא הוצרכו לכך דהא על פלוגתא דלעיל מתרץ לה דמיירי בהכי דמעשה לסייע מייתי תנא כדאמר בכל דוכתא אבל ראיתי מי שפירש דע"כ דמתניתין לא מתוקמא בטוענות ודוחקין עצמן בסוגיא דגמרא ואינו צורך: {{דה מפרש|גמרא אמר ליה רבה לר"נ ר' יוחנן בן נורי כמאן }} פירש רש"י ז"ל דליכא למימר שהיא הכרעה שלישית וא"כ הוה מעשה לסתור דאי כר"ג אפילו ברוב פסולים נמי מכשיר פירוש חי כר"ג ובטוענות אפילו ברוב פסולים נמי מכשיר וכ"ש דאי לא מיירי בטוענות דלא מכשיר כלל אפילו ברוב כשירים ואי כר' יהושע ואפילו כשאינה טוענת כפשוטו אפילו ברוב כשירים נמי פסול כיון דלית לה אלא חדא ספיקא: <קטע סוף=יד ב/> ===[[כתובות טו א|דף טו עמוד א]]=== <קטע התחלה=טו א/> {{דה מפרש|א"ל הכי אמר ר' יהודא בקרונה של צפורי היה מעשה וכו'}} כלומר משום דתרי רבוא אכשרוהו. ונראה שהיא ז"ל סובר דדוקא לר' יהושע מתכשרה בתרי משום הא דמכשיר בעלמא בתרי ספיקא אבל ר"ג כי היכי דלא חשיב ליה תרי ספיקא טפי מחד ספק ה"נ לא עדיף תרי רובא מחד רובא. והקשו בתוס' דא"כ ה"ל לתלמודא לפרש לעולם ר"י היא ועוד דא"כ קשיא הלכתא אהלכתא דאנן קי"ל כר"ג וקי"ל כר"י בן נורי כדאיתא לקמן וכי תימא דבטעמא דפליגיני' נינהו א"כ אמאי לא מתוקמי' אפי' כרבן גמליאל ובמה דמודה רבן גמליאל בזה דאיכא תרי רובא לכן פירש דהשתא לכולי עלמא מוקמינן ואפילו לר"ג כל היכי דאיכא תרי רובא לכשרו' כ"ע מודים דמתכשרה אפי' כשאינה טוענת וסוגיין דלא כרבא דפירש לעיל טעמא דר' יהושע משום דאשה בודקת ונשאת דהא הכא באנוסה ל"ש בדיקה אלא הא דרב אתיא כטעמי דרבה דתלי טעמא דר' יהושע בתרי ספיקא וקשיא לי מ"מ הא דרב אתיא פליגו אההיא דרבא תלמידיה ותו לרבא מתניתין כמאן לכך י"ל דרבא נמי מודה לטעמיה דרבה אבל לסניפין נקט טעמא דבדיקה והיינו דמפרש רבה ואמר כי אמר ר"ג לא קשיא היכי דאפשר דטעי רבא בה ואביי היכי דשתיק להו לפום טעמא תקשה ר"ג אלא אמר רבא וכו' דאי אפילו לרבה היינו טעמא דר"נ ור"י וטעמא דאמר רבא סניפין בעלמא הוא ודכוותי' בתלמודא: {{דה מפרש|פירש אחד מציפורי ובעל הולד שתוק}} פי' אע"פ שפירש ודאי איהו לגבה דתרי רובא בעינן וכולה סוגיא רהטיא להדיא דאפי' שידעו ודאי דהאיך נבעלה הוה חדא רובא דכשרות לא מכשיר לי' כלל והלא נאמן דמפרש דכל היכא דידעינן דאזלי בני העיר לגבה בהכי סגי ולא בעינן תרי רובא אלא היכא דלא ידעינן אי אזלו אינהו לגבייהו וליכא כלל להאי פרושו. מ"ט גזירה רוב סיעה אטו רוב העיר ופרכי' ורוב העיר נמי אי דאזלו אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש ולא דאזלי רובה אלא דאזלי הבועלים ואפי' חד בלחוד דכיון שפירש הבועל מן העיר ולא נולד לנו ספק במקום קביעות בתר רובא אזלי' שהרי אין כאן קביעות במקום מציאת הספק וכדאית' בתשעה חנויות ובנמצא הלך אחר הרוב. ופרקינן ל"צ דאזלי אינהו לגבייהו ובהא הוצרכו לומר דאפי' בהא אין הולכין אחר הרוב העיר משום גזירה מ"מ כי גזרינן ברוב סיעה דאזלינן לגבה לעולם ה"ל גזירה לגזירה וי"ל דכולה חדא גזירה היא דאי שרית להם אם ברוב העיר לבדה ולא מפליג איהי לגבייהו או דאזלי אינהו לגבה מעתה הוא דאמרינן לעיל דר"י פוסל אפי' ברב כשירים אינו אלא משום גזירה ומשום מעלה עשו ביוחסין כדמפרש בסמוך ומיהו בעי הכא רובא כלומר כל היכי דאיכ' דאכשרוהו מחמת רוב מי בעינן תרי רובא אפי' משום גזירה דקס"ד דמדינא בעינן דהא תשעה חנויות וכו' כלומר והא הכי דלא גזרינן נמצא אטו הלך ואע"ג דהוו דלתות המדינה נעולות דליכ' אלא חד רובא ופרקינן מעלה עשו ביוחסין וזה הדין דתשעת חנויות כבר פרשנו במסכת חולין וכן בפ"ק דפסחים בס"ד: {{דה מפרש|גופא אר"ז כל קבוע כמחצה על מחצה דמי }} פירש"י ז"ל כשהקבוע ניכר לעצמו כההיא דתשעה חנויות וכההוא דתשעה נכרים וישראל אחד ביניהם אבל בדבר המעורב ביניהם כשאינו ניכר ליכא למימר הכי שא"כ אין לך איסור בטל בהיתר וכן קי"ל דמדאוריית' חד בתרי בטל א"ו כדאמרן. והא דאמרינן בפרק התערובות גבי שור הנסקל שנתערב בין השורים באלף כולם ימיתו ופרכינן וניכבשינהו דניידו ואימא כל דפריש מרובא פריש ופרקינן שמא יקח מן הקבוע לאו למימרא שהשור' מעורב נעשה קבוע שהרי אינו אוסר שם מדין קבוע אלא משום דבר שבמנין משום דרובא לא בטיל אלא ה"ק דגזירה פורש אטו שאינו פורש ואע"ג דלעיל לא גזרו נמצא אטו לקח התם לפי שפירש מאיליו אבל הכא דאנן כבשינן להו דכי ניידן בודאי איכ' למיגזר וכן פי' ר' אחא ז"ל. {{דה מפרש|ואלא מט' שרצים וכו' ספיקו טהור}} פי' ואלו אזלינן בתר רובא הא ודאי טמא הוא אפילו ברשות הרבים טמא אבל כאן דקבוע הוה כמחצה על מחצה ה"ל ספק טומאה בר"ה שהוא טהור: {{דה מפרש|ומדאוריית' מנ"ל דאמר קרא וארב לו עד שיהא מתכוין לו ורבנן כו' }} פי' משום דרבנן נקטינן לה מהתם מייתינן לראיה אלא דנקטינן כולה כדאיתא בסנהדרין דאיפלגו ר"ש ורבנן במתכוין להרוג את זה והרג את זה שר"ש פוטר וחכמים מחייבין ואמרינן התם דטעמא דר"ש מדכתיב וארב לו עד שיתכוין לו ממש ורבנן דמחייבי דרשינן לזה פרט לזורק אבן לגו ואפי' ט' נכרים ואחד ישראל דה"ל ישראל קבוע ונדון כמחצה על מחצה וספק נפשות להקל כדמפרש ואזיל וא"ת לר"ש דין קבוע מנ"ל וי"ל דנפקא ליה מדכתיב וארב לו וקם עליו חד פרט שנתכוין לזה והרג את זה וחד לאשמועינן דין קבוע והיינו דחשבינן ליה מיעוט אחר מיעוט לרבות ולרבנן חד למעוטי נתכוין לנפלים והרג בן קיימא ואחד לזורק אבן לגו: {{דה מפרש|אתמר רב חייא בר אשי אמר רב הלכה כר"י }} כלומר הלכה לדורות ורב חנן בר רבא אמר דבהוראת שעה היתה פי' אבל אין הלכה לדורות ופי' רש"י הוראת שעה היתה שהקלו בדבר זה לפי מה שראוי שם הוכחת זה דבריו ז"ל בודאי דהכין היא במסקנה אבל ה"נ משמע לישנא דלדורות דהוראות שעה היתה שהעמידו באותו שעה לפי מה שראוי ולפי מה שפרכינן לקמן לר"ח מההיא דמצא בה תינוקת דאמר רב דליחסו ולא סגי בחד רובא הכי משמע לן הוראות שעה היתה להחמיר: <קטע סוף=טו א/> ===[[כתובות טו ב|דף טו עמוד ב]]=== <קטע התחלה=טו ב/> {{דה מפרש|מתיב ר' ירמיה}} כו' אשתמיטתיה הא דאמר ר"י אמר רב בקרונות של ציפורי היתה מעשה פי' דהוה בה תרי רובא ומה הוי הלכה כן לדורות אבל בחד רובא פסולה כההיא דתינוק ולר"ח ב"א קשיא דההיא דמצא בה תינוק וקס"ד דהוראות שעה היתה להחמיר בתרי רובא ופרקינן דמתניתן הא דר"ח הוראות שעה היתה לא מתני' ההוא דבקרוני של ציפורי היתה מעשה אלא דס"ל דבלח' בלחוד היה מעשה וה"ק הוראות שעה היתה שהקילו להכשיר בחד רובא אבל לדורות תרי רובא בעינן ואשתכח דר"ח ור"ח וההיא דתינוק כולי מודה דמדינא תרי רובא בעינן ובהא לא פליגו כלל ואיכא דק"ל היכא אפשר דפליגו ר"ח ור"ח במעשה שהיה היאך היה. לכך פירש כר"ח ז"ל מאן דמתני הא דר"ח לא מתני הא דתינוק דאמר רב ליוחסי' לא אלא ק"ל דלרבא פ' ליוחסי' בחד רובא סגי ובתנוקת הוראות שעה היתה להחמיר דאיצטריכו תרי רובא ואין זה הפירוש נכון חדא דמוקי פלוגתא בקי אמוראי בעיקר דינא ועוד האי דתינוק דרב גופיה ולאו דאמרה שום אמורא משמיה וא"כ היאך פליג עליה אלא פירש"י ז"ל הוא עיקר ומעשה דקרונה של ציפורי היה לא היה ידוע לכל כדמוכח שמעתא כולה ואיכא למידק טובא בשמעתין מאי דפרכינן מההיא דתינוק שאני התם דלית ליה חזקה דכשרות משא"כ בתנוקת דאית לה חזקה דכשרות ונ"ל דקושיא למ"ד דכל שנבעלה אבדה חזקתה וכסברת דר"י א"כ דרב אמר ליוחסין אפי' לפסול אשה שנפסלה בדיעבד ואית לה חזקה דכשרות. אמר ר"י אמר רב לא שנו אלא להחיותו פירש רש"י ז"ל ל"ש דרוב ישראל ישראל אלא להחיותו ממש לפרנסו כאחד מעניים כדכתיב וחי אחיך עמך ויפה כיון דאי להחיותו ממש כשמואל למיתה היינו לפקח עליו את הגל בשבת אסור ואתא שמואל ושרי אפי' לפקח עליו את הגל בשבת הא ליתא דהא ליכא למ"ד דברוב אין מפקחין ואפי' מחצה על מחצה וכדאית' במס' יומא על הא ובסמוך דאמר שמואל הלכו בפקוח נפש אחר הרוב ה"ד אי דאיכ' תשעה כותים וישראל אמאי לא הלכו אפי' מחצה על מחצה ספק נפשות להקל אלמא פשיטא הוה לכ"ע דאפי' מחצה על מחצה נמי מפקחין א"ו דהא דאמר להחיות בעינן רוב ישראל אינו אלא לפרנסו מתוך קופה של צדקה כא' מעניי ישראל כדפירש רש"י ז"ל: ומי אמר שמואל הכי דליפקח עליו את הגל בעינן רוב ישראל ואפי' מחצה על מחצה והאמר שמואל לא הלכו בפקוח נפש אחר הרוב ואוקי' דאפי' תשעה כותים וא' ישראל מפקחין עליו: אלא כי אתמר דשמואל ארישא אתמר ובפ' בתרא דיומא אוקי לה דשמואל אפי' בחצר אחרת מפקחין ואותבי' אר' יוחנן דאמר באותו חצר מפקחין בחצר אחרת אין מפקחין ופרקינן הא דפריש כולהו והא דפריש מקצתייהו ופירש רש"י ז"ל כולה ולחצר אחרת ונפל שם הגג עליהם מפקחין כיון דכולו פרישו קביעות בחצר ראשונה בדוכתי' קיימא שלא הוחזק ישראל בחצר זו כל דינם בקבוע והקשו בתוס' דהא בהא דשמעתין דמצא בסרטיא תינוק מושלך דקתני דאפי' ברוב כותים מפקחינן משום דהוה ישראל קבוע פריש מקצתייהו חשיבי שהרי אין בסרטיא של תינוק שבעי' ואלה שמקצתם מן העיר לכאן וכיון שהעיר עצמה איכא מיעוט ישראל מפקחינן. ויש שהיו מתרצים דההוא דמס' יומא דחוי' בעלמא היא לא שאני ליה בין פירש כולהו לפירש מקצתייהו ופליגו אדר"י ולית הלכתא כשמואל במקום רבי יוחנן וכן דעת הר"ב ז"ל ואחרים עמו אבל הגאונים ז"ל פסקו כשמואל דסוגי'. דהתם לכן הדין דאיכ' בסוגי' דהתם דאי משום אומדנא דידן דלא אדכרו בתלמוד כלל ואחרים פרשו דהתם הכי פרושו דפי' כולהו ונפל הגל על אחד מהם בחצר אחרת אין מפקחין שכבר נתבטל הקביעו' כשפרשו מן החצר הא' וכשנפל הגג (מהם) דאי הוה ניידי וכל דפריש מרובא פריש אבל פריש מקצתייהו על דעת לחזור נשאר המקצת אחרת בחצר א' עדיין קביעת קיים וכל הפורשים משני ידם דאלו פירש ממקום שהיה מחצה על מחצה ולפיכך מפקחינן והיינו הא דתינוק מושלך משום דפריש מקצתה מפקחין לשמואל בעיר שרובה כותים לכן פי' בתוס' נכון הוא והרמב"ם ז"ל תירץ לפירש"י ז"ל דהכא שכיון שהתינוק זה הנמצא בפלטי' לא ראינו שפירש מן העיר הזה נידון בחצר ראשונה דכיון דאיכא מיעוט ישראל ולא סגי' שלא הוחזק בפלטיא זה היום תינוק מישראל דחשיב ליה קבוע גמור ולפיכך מפקחינן וגם זה נכון: {{דה מפרש|אם רוב כותים כותי למאי הלכתא}} פי' אפי' אדרב פריך הא ודאי מודה לשמואל דלפקח עליו את הגל אפילו ברוב כותים מפקחין ליה דלא אשכחן ביה דפליגי דשמואל פירוש אפילו לשמואל נמי אזלינן בתר רוב כותים דכי אמר שמואל הולכין בממון אחר הרוב ה"מ להוציא ממון מחזקת בעלים כדמוכח בפ' אלו מציאות וכדכתבי' התם בס"ד: {{דה מפרש|אם רוב ישראל ישראל למאי הלכתא}} פירוש דאע"ג דמוקמי' רב להחייתו להרוחה דמילתא בעינן לה אם תמצי לומר לית ליה הא דרב. ומי' הלכתא כרב כיון דלא אשכחן מאן דפליג עליה בהדיא. {{דה מפרש|פלגא אמרינן ליה אייתי ראיה דלאו וכו'}} וא"ת והא דמודה במקצת גמיר ואמר חמשין ידענא וחמשין לא ידענא דה"ל מחויב שבועה שאינו יכול לישבע משלם וי"ל דלדעת ר"י ז"ל קשיא כיון דלא ה"ל למידע ולא אמרינן מחויב שבועה הוא ומשלם ול"ק הא כיון דליכא מאן דטעין בברי אין כאן חיוב שבועה דמודה במקצת כלל שאין נשבעין על טענות שמא. נראה לי נכון: <קטע סוף=טו ב/> ficwytowshiai617woqoj47n99jbr3d 116 407751 3018517 2933440 2026-06-02T13:51:23Z Fuzzy 29 3018517 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע – שירות הבטחון הכללי), התשנ״ט–1999 <מאגר תקן 2128229 קוד a163Y00000DuVdjQAF> <מקור> ((ק״ת תשנ״ט, 516|תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע – שירות הבטחון הכללי)|5960)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#11|סעיף 5]] [[חוק המידע הפלילי ותקנת השבים=החוק|לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981]] (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: ---- ((תקנות אלה הותקנו מכח סמכות [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981]] שבוטל, אך שומרות על תוקפן בהתאם [[לסעיף 57 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019]].)) @ 1. הגדרות : בתקנות אלה – :- ”השירות” – שירות הבטחון הכללי; :- ”מידע” – כל אחד מאלה: :: (1) פרטי רישום כמשמעותם [[#8|בסעיף 2 לחוק]]; :: (2) פרטים בדבר חקירות שבהן התגבש חומר לשם פתיחת תיק, ומשפטים פליליים תלויים ועומדים כמשמעותם [[#27|בסעיף 11 לחוק]]. @ 2. מסירת מידע בידי השירות : (א) השירות רשאי למסור מידע לגופים המפורטים [[בתוספת הראשונה לחוק]], במסגרת מילוי תפקידי השירות כמפורט בסעיף 4 לכללי המרשם הפלילי (גישה למידע לפי סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981, שירות הבטחון הכללי), התשנ״ט–1999 (('''[לא פורסם!]''')). : (ב) העברת המידע תיעשה באחת מדרכים אלה: :: (1) במסמך שבו צוינו הפרטים האלה: ::: (א) הרשות או בעל התפקיד המיועדים לקבל את המידע ופרטי הגורמים להם תהיה גישה למידע במסגרת תפקידם; ::: (ב) שמו של המקבל ותפקידו; ::: (ג) שמו של האדם שאליו מתייחסת הפניה ומספר זהותו. :: (2) על גבי אמצעי מגנטי הכולל את הפרטים המפורטים בפסקה (1). : (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברת מידע לגוף המפורט [[#תוספת 1 פרט 2|בפרטים (י) עד (יב) לתוספת הראשונה לחוק]], לצורך מילוי תפקידו. : (ד) מקבל המידע ישמור עותק מבקשתו על פי נוהלי השירות והנחיותיו לתקופה של חמש שנים. @ 3. בדיקה לפני מסירת מידע : מידע לא יימסר בטרם נבדקו על ידי המוסר כל אלה: : (1) כי מקבל המידע נמנה עם הרשויות ובעלי התפקידים המפורטים [[בתוספת הראשונה לחוק]]; : (2) היקף המידע שניתן למסור למקבל לענין – :: (א) עבירות שביצעו קטינים וצווים מיוחדים כאמור [[#17|בסעיף 13 לחוק]]; :: (ב) פרטי רישום שנמחקו לפי [[#21|סעיף 16 לחוק]]; :: (ג) עבירות המפורטות [[#24|בסעיף 17 לחוק]]. @ 4. רישום מסירת מידע : (א) נמסר מידע, יתועדו על ידי מוסר המידע פרטי שם הגוף שאליו הועבר המידע וסוג המידע שהועבר. : (ב) תיעוד לפי תקנה זו, לרבות תיעוד על גבי אמצעי מגנטי, יישמר לתקופה של חמש שנים ממועד מסירת המידע. @ 5. סימון המידע כמסווג : מידע שנמסר לפי תקנות אלה יסומן כחומר ”שמור–רגיש” והמגלה את תוכנו למי שאינו מוסמך לכך, עובר עבירה. @ 6. מתן הנחיות לקציני בטחון : קציני הבטחון של משרדי הממשלה ושל גופים שהממשלה קבעה כי השירות מופקד על מתן הנחיות בדבר אבטחתם, ינהגו במידע שנמסר להם בידי השירות על פי הוראות השירות כפי שנקבעו בנהליו. @ 7. בדיקה תקופתית : השירות יבדוק אחת לשנה, באופן מדגמי אצל הגופים המנויים [[בתוספת הראשונה ((לחוק))]] שאליהם הועבר המידע מהשירות, את עילות העברת המידע לגופים אלה ואת אופן הטיפול במידע. @ 8. תחילה : תחילתן של תקנות אלה תשעים ימים מיום פרסומן. <פרסום> כ״ח בשבט התשנ״ט (14 בפברואר 1999) <חתימות> צחי הנגבי, שר המשפטים 6zbk0ucvpm8u987ii65rc3vt5bqj0ft 3018518 3018517 2026-06-02T13:52:15Z Fuzzy 29 3018518 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע – שירות הבטחון הכללי), התשנ״ט–1999 <מאגר תקן 2128229 קוד a163Y00000DuVdjQAF> <מקור> ((ק״ת תשנ״ט, 516|תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע – שירות הבטחון הכללי)|5960)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#11|סעיף 5]] [[חוק המידע הפלילי ותקנת השבים=החוק|לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981]] (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: ---- ((תקנות אלה הותקנו מכח [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981]], ושומרות על תוקפן לפי [[סעיף 57 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019]].)) @ 1. הגדרות : בתקנות אלה – :- ”השירות” – שירות הבטחון הכללי; :- ”מידע” – כל אחד מאלה: :: (1) פרטי רישום כמשמעותם [[#8|בסעיף 2 לחוק]]; :: (2) פרטים בדבר חקירות שבהן התגבש חומר לשם פתיחת תיק, ומשפטים פליליים תלויים ועומדים כמשמעותם [[#27|בסעיף 11 לחוק]]. @ 2. מסירת מידע בידי השירות : (א) השירות רשאי למסור מידע לגופים המפורטים [[בתוספת הראשונה לחוק]], במסגרת מילוי תפקידי השירות כמפורט בסעיף 4 לכללי המרשם הפלילי (גישה למידע לפי סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981, שירות הבטחון הכללי), התשנ״ט–1999 (('''[לא פורסם!]''')). : (ב) העברת המידע תיעשה באחת מדרכים אלה: :: (1) במסמך שבו צוינו הפרטים האלה: ::: (א) הרשות או בעל התפקיד המיועדים לקבל את המידע ופרטי הגורמים להם תהיה גישה למידע במסגרת תפקידם; ::: (ב) שמו של המקבל ותפקידו; ::: (ג) שמו של האדם שאליו מתייחסת הפניה ומספר זהותו. :: (2) על גבי אמצעי מגנטי הכולל את הפרטים המפורטים בפסקה (1). : (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברת מידע לגוף המפורט [[#תוספת 1 פרט 2|בפרטים (י) עד (יב) לתוספת הראשונה לחוק]], לצורך מילוי תפקידו. : (ד) מקבל המידע ישמור עותק מבקשתו על פי נוהלי השירות והנחיותיו לתקופה של חמש שנים. @ 3. בדיקה לפני מסירת מידע : מידע לא יימסר בטרם נבדקו על ידי המוסר כל אלה: : (1) כי מקבל המידע נמנה עם הרשויות ובעלי התפקידים המפורטים [[בתוספת הראשונה לחוק]]; : (2) היקף המידע שניתן למסור למקבל לענין – :: (א) עבירות שביצעו קטינים וצווים מיוחדים כאמור [[#17|בסעיף 13 לחוק]]; :: (ב) פרטי רישום שנמחקו לפי [[#21|סעיף 16 לחוק]]; :: (ג) עבירות המפורטות [[#24|בסעיף 17 לחוק]]. @ 4. רישום מסירת מידע : (א) נמסר מידע, יתועדו על ידי מוסר המידע פרטי שם הגוף שאליו הועבר המידע וסוג המידע שהועבר. : (ב) תיעוד לפי תקנה זו, לרבות תיעוד על גבי אמצעי מגנטי, יישמר לתקופה של חמש שנים ממועד מסירת המידע. @ 5. סימון המידע כמסווג : מידע שנמסר לפי תקנות אלה יסומן כחומר ”שמור–רגיש” והמגלה את תוכנו למי שאינו מוסמך לכך, עובר עבירה. @ 6. מתן הנחיות לקציני בטחון : קציני הבטחון של משרדי הממשלה ושל גופים שהממשלה קבעה כי השירות מופקד על מתן הנחיות בדבר אבטחתם, ינהגו במידע שנמסר להם בידי השירות על פי הוראות השירות כפי שנקבעו בנהליו. @ 7. בדיקה תקופתית : השירות יבדוק אחת לשנה, באופן מדגמי אצל הגופים המנויים [[בתוספת הראשונה ((לחוק))]] שאליהם הועבר המידע מהשירות, את עילות העברת המידע לגופים אלה ואת אופן הטיפול במידע. @ 8. תחילה : תחילתן של תקנות אלה תשעים ימים מיום פרסומן. <פרסום> כ״ח בשבט התשנ״ט (14 בפברואר 1999) <חתימות> צחי הנגבי, שר המשפטים bt59qryabguhy9yrh0w0pqhxjqanng1 116 411283 3018631 3018327 2026-06-03T11:31:21Z Fuzzy 29 3018631 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד), התשע"ח-2018 <מאגר תקן 2067985 קוד a163Y00000DuUnHQAV> <מקור> ((ק"ת תשע"ח, 2138|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|8015)); ((תשפ"ו, 2164|תיקון|12398)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 2(ג)]] [[+|ו-21(א)]] [[=החוק|לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, ובכפוף להוראות [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], ולהוראות חוק התקציב השנתי, ובאישור ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי וועדת הכנסת לענייני השירות, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "השירות" - שירות הביטחון הכללי; :- "כתב העסקה" - כהגדרתו [[בתקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס"ח-2008]]; :- "נציב השירות" - נציב שירות המדינה כמשמעותו [[=חוק המינויים|בסעיף 6 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]] (להלן - חוק המינויים), או מי שהוא הסמיכו לכך לעניין תקנות אלה; :- "ראש השירות" - כמשמעותו [[בסעיף 3 לחוק]] או מי שהוא הסמיכו לכך לעניין תקנות אלה. @ 2. העסקה בחוזה מיוחד (תיקון: תשפ"ו) : ראש השירות רשאי, באישור נציב השירות, להורות כי בתפקיד שיחליט לפי מאפייניו המיוחדים של השירות או של התפקיד, יועסק עובד בחוזה מיוחד, ובכלל זה בתפקיד שנציב שירות המדינה קבע כי הוא נכלל [[בצו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ"ו-2026]]. @ 3. דין חוזה מיוחד : על חוזה מיוחד לפי תקנות אלה יחול [[סעיף 40 לחוק המינויים]] בכפוף לאמור בתקנות אלה. @ 4. ניוד למשרה המובילה לקביעות : עובד המועסק בחוזה מיוחד לפי תקנות אלה רשאי בחלוף שנתיים ממועד תחילת תוקף החוזה להתמודד על משרות בתקן המובילות לקביעות בשירות, והכול לפי כללי שירות הביטחון הכללי (מינוי עובד למשרה בתקן בשירות), התשע"א-2011 (('''[לא פורסם!]''')). @ 5. תקופת העסקה בחוזה מיוחד : תקופת העסקה בחוזה מיוחד לפי תקנות אלה לא תעלה על חמש שנים והיא ניתנת להארכה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים בכל פעם. @ 6. ייצוג הממשלה : בעשיית חוזה מיוחד לפי תקנות אלה ייצג את הממשלה נציב השירות, והוא רשאי לאצול מסמכותו זו לראש השירות ולראש אגף משאבי אנוש בשירות. @ 7. תחילה : תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן. @ 8. הוראות מעבר : הועסק עובד לפי כתב העסקה ונקבע כי עובדים מסוגו יועסקו לפי חוזה מיוחד לפי [[תקנה 2]], ימשיך להיות מועסק בכתב העסקה אלא אם כן הורתה ועדת כוח אדם, כהגדרתה בכללי שירות הביטחון הכללי (מינוי עובד למשרה בתקן בשירות), התשע"א-2011, כי יועסק לפי חוזה מיוחד. <פרסום> ט"ז בסיוון התשע"ח (30 במאי 2018) <חתימה> בנימין נתניהו ראש הממשלה rybf9stdvnsg79yqvpkt29aqbofz2fr 0 420475 3018527 2926802 2026-06-02T15:00:11Z OpenLawBot 8112 [3018518] 3018527 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע – שירות הבטחון הכללי), התשנ״ט–1999}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 516|תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע – שירות הבטחון הכללי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5960.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 11|סעיף 5}} {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|תקנות אלה הותקנו מכח {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}, ושומרות על תוקפן לפי {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 57|סעיף 57 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השירות“ – שירות הבטחון הכללי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטי רישום כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 8|בסעיף 2 לחוק}}; {{ח:תתת|(2)}} פרטים בדבר חקירות שבהן התגבש חומר לשם פתיחת תיק, ומשפטים פליליים תלויים ועומדים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 27|בסעיף 11 לחוק}}. {{ח:סעיף|2|מסירת מידע בידי השירות}} {{ח:תת|(א)}} השירות רשאי למסור מידע לגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}, במסגרת מילוי תפקידי השירות כמפורט בסעיף 4 לכללי המרשם הפלילי (גישה למידע לפי סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981, שירות הבטחון הכללי), התשנ״ט–1999 {{ח:הערה|'''[לא פורסם!]'''}}. {{ח:תת|(ב)}} העברת המידע תיעשה באחת מדרכים אלה: {{ח:תתת|(1)}} במסמך שבו צוינו הפרטים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} הרשות או בעל התפקיד המיועדים לקבל את המידע ופרטי הגורמים להם תהיה גישה למידע במסגרת תפקידם; {{ח:תתתת|(ב)}} שמו של המקבל ותפקידו; {{ח:תתתת|(ג)}} שמו של האדם שאליו מתייחסת הפניה ומספר זהותו. {{ח:תתת|(2)}} על גבי אמצעי מגנטי הכולל את הפרטים המפורטים בפסקה (1). {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברת מידע לגוף המפורט {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#תוספת 1 פרט 2|בפרטים (י) עד (יב) לתוספת הראשונה לחוק}}, לצורך מילוי תפקידו. {{ח:תת|(ד)}} מקבל המידע ישמור עותק מבקשתו על פי נוהלי השירות והנחיותיו לתקופה של חמש שנים. {{ח:סעיף|3|בדיקה לפני מסירת מידע}} {{ח:ת}} מידע לא יימסר בטרם נבדקו על ידי המוסר כל אלה: {{ח:תת|(1)}} כי מקבל המידע נמנה עם הרשויות ובעלי התפקידים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}; {{ח:תת|(2)}} היקף המידע שניתן למסור למקבל לענין – {{ח:תתת|(א)}} עבירות שביצעו קטינים וצווים מיוחדים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 17|בסעיף 13 לחוק}}; {{ח:תתת|(ב)}} פרטי רישום שנמחקו לפי {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 21|סעיף 16 לחוק}}; {{ח:תתת|(ג)}} עבירות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 24|בסעיף 17 לחוק}}. {{ח:סעיף|4|רישום מסירת מידע}} {{ח:תת|(א)}} נמסר מידע, יתועדו על ידי מוסר המידע פרטי שם הגוף שאליו הועבר המידע וסוג המידע שהועבר. {{ח:תת|(ב)}} תיעוד לפי תקנה זו, לרבות תיעוד על גבי אמצעי מגנטי, יישמר לתקופה של חמש שנים ממועד מסירת המידע. {{ח:סעיף|5|סימון המידע כמסווג}} {{ח:ת}} מידע שנמסר לפי תקנות אלה יסומן כחומר ”שמור–רגיש“ והמגלה את תוכנו למי שאינו מוסמך לכך, עובר עבירה. {{ח:סעיף|6|מתן הנחיות לקציני בטחון}} {{ח:ת}} קציני הבטחון של משרדי הממשלה ושל גופים שהממשלה קבעה כי השירות מופקד על מתן הנחיות בדבר אבטחתם, ינהגו במידע שנמסר להם בידי השירות על פי הוראות השירות כפי שנקבעו בנהליו. {{ח:סעיף|7|בדיקה תקופתית}} {{ח:ת}} השירות יבדוק אחת לשנה, באופן מדגמי אצל הגופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#תוספת 1|בתוספת הראשונה {{ח:הערה|לחוק}}}} שאליהם הועבר המידע מהשירות, את עילות העברת המידע לגופים אלה ואת אופן הטיפול במידע. {{ח:סעיף|8|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה תשעים ימים מיום פרסומן. {{ח:חתימות|כ״ח בשבט התשנ״ט (14 בפברואר 1999)}} * '''צחי הנגבי'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] argztl2ekp027c5iy4up58czcxypqg9 116 474353 3018516 3018444 2026-06-02T13:48:50Z Fuzzy 29 3018516 wikitext text/x-wiki <שם> צו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית) (מס' 172), תשכ"ח-1967 <שם אחר> צו בדבר ועדות עררים (יהודה והשומרון), תשכ"ח-1967 <שם אחר> צו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון), תשכ"ח-1967 <מקור> ((קמצ"ם 9, 350 {{מוקטן|(צו 172)}}|צו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית)|0009)); ((קמצ"ם 17, 323 {{מוקטן|(צו 303)}}|תיקון|0017)); ((קמצ"ם 20, 702 {{מוקטן|(צו 353)}}|תיקון מס' 2|0020)); ((קמצ"ם 25, 952 {{מוקטן|(צו 410)}}|תיקון מס' 3|0025)); ((קמצ"ם 30, 1154 {{מוקטן|(צו 473)}}|תיקון מס' 4|0030)), ((1157 {{מוקטן|(צו 476)}}|תיקון מס' 5|0030)); ((קמצ"ם 33, 1279 {{מוקטן|(צו 521)}}|תיקון מס' 6|0033)); ((קמצ"ם 45, 132 {{מוקטן|(צו 800)}}|תיקון מס' 8|0045)); ((קמצ"ם 46, 322 {{מוקטן|(צו 832)}}|תיקון מס' 9|0046)); ((קמצ"ם 56, 66 {{מוקטן|(צו 1013)}}|תיקון מס' 10|0056)), ((80 {{מוקטן|(צו 1019)}}|תיקון מס' 11|0056)); ((קמצ"ם 66, 10 {{מוקטן|(צו 1093)}}|צו בדבר תעריפי מכס (יהודה והשומרון)|0066)); ((קמצ"ם 75, 50 {{מוקטן|(צו 1171)}}|תיקון מס' 12|0075)); ((קמצ"ם 76, 102 {{מוקטן|(צו 1209)}}|תיקון מס' 13|0076)); ((קמצ"ם 77, 78 {{מוקטן|(צו 1252)}}|צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)|0077)); ((קמצ"ם 78, 66 {{מוקטן|(צו 1303)}}|תיקון מס' 14|0078)); ((קמצ"ם 100, 4 {{מוקטן|(צו 1311)}}|תיקון מס' 15|0100)); ((קמצ"ם 106, 16 {{מוקטן|(צו 1322)}}|תיקון מס' 16|0106)); ((קמצ"ם 130, 558 {{מוקטן|(צו 1357)}}|תיקון מס' 17|0130)); ((קמצ"ם 147, 1193 {{מוקטן|(צו 1393)}}|תיקון מס' 18|0147)); ((קמצ"ם 152, 1439 {{מוקטן|(צו 1406)}}|צו בדבר תיקון חוק המלאכות והתעשיות (יהודה והשומרון)|0152)); ((קמצ"ם 203, 3431 {{מוקטן|(צו 1529)}}|תיקון מס' 5 לצו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון)|0203)); ((קמצ"ם 219, 4469 {{מוקטן|(צו 1586)}}|צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון)|0219)); ((קמצ"ם 221, 4844 {{מוקטן|(צו 1600)}}|תיקון מס' 6 לצו בדבר עסקות במקרקעין|0221)); ((קמצ"ם 227, 5365 {{מוקטן|(צו 1620)}}|תיקון מס' 19|0227)); ((קמצ"ם 228, 5394 {{מוקטן|(צו 1621)}}|צו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון)|0228)); ((קמצ"ם 236, 6175 {{מוקטן|(צו 1659)}}|תיקון מס' 20|0236)); ((קמצ"ם 251, 9277 {{מוקטן|(צו 1816)}}|תיקון מס' 27|0251)); ((קמצ"ם 255, 10743 {{מוקטן|(צו 2013)}}|תיקון מס' 28|0255)); ((קמצ"ם 259, 11810 {{מוקטן|(צו 2086)}}|תיקון מס' 29|0259)); ((קמצ"ם 264, 12411 {{מוקטן|(צו 2134)}}|תיקון מס' 28 (תיקון)|0264)); ((קמצ"ם 271, 14045 {{מוקטן|(צו 2241)}}|תיקון מס' 29 - הוראת שעה|0271)). <מבוא> בתוקף סמכויותי כמפקד כוחות צה"ל באזור, אני מצווה בזה לאמור:- @ 1. כינון ועדת עררים (תיקון: 1019, 1303) : תוקם באזור ועדת עררים אחת או יותר אשר מסמכותה לדון בעררים על החלטות שניתנו לפי אחד מן הצווים שמפורטים [[בתוספת לצו זה]], או בכל עניין אחר בו הוסמכה לדון בצו או בתחיקת משנה שהוצאה מכוחו. @ 2. מינוי חברי ועדות עררים (תיקון: 1019) : מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה:- : (1) מספר אנשים, ובתוכם בעלי הכשרה משפטית, להיות חברים בועדות עררים; : (2) אחד מחברי ועדות העררים, בעל הכשרה משפטית, להיות נגיד ועדות העררים (להלן - הנגיד); : (3) אחד מחברי ועדות העררים, בעל הכשרה משפטית, לכהן כנגיד תורן של ועדות העררים, אשר ימלא את תפקידיו של הנגיד בהעדרו. @ 3. מותב של שלושה (תיקון: 1019, 1322) : (א)(1) הנגיד יקבע מותבים של שלושה, מבין חברי ועדות העררים, להיות כל אחד מהם ועדת עררים לענין צו זה. :: (2) אחד מחברי הועדה בעל הכשרה משפטית המתמנים למותב מסוים ימונה יושב-ראש. :: (3) בכל מותב יהיה לפחות חבר אחד שהוא בעל הכשרה משפטית. : (ב) הנגיד רשאי לקבוע כי הוא יהיה יושב-ראש מותב של ועדת עררים. : (ג) הנגיד יקבע את סדרי המינהל לגבי כל המותבים. @ 3א. דן יחיד (תיקון: 1322) : (א) הנגיד ימנה, מבין חברי ועדות העררים, חברים, בעלי הכשרה משפטית, אשר ישבו כועדת עררים של דן יחיד. : (ב) הנגיד רשאי לקבוע כי הוא יכהן כועדת עררים של דן יחיד. : (ג) הנגיד יקבע את סדרי המינהל של ועדת העררים של דן יחיד. @ 3ב. הדיון בועדה (תיקון: 1322, 1357, 1393, 2013, 2086) : (א) הוגש ערר, רשאים הנגיד או ועדת העררים, בין מיוזמתם ובין לבקשת בעל דין, לקבוע כי הדיון המקדמי בערר וכן בדיון בבקשות לסעדי ביניים ולאישור ומתן תוקף של החלטה להסכמי פשרה בין הצדדים, יתקיים בפני דן יחיד. : (ב) הוגש ערר על החלטה לפי [[$ הירדני|חוק הבלו על מוצרים מקומיים, מס' 16 לשנת 1963]] והתקנות לפיו או על החלטה לפי [[$ הירדני|חוק מס הכנסה, מס' 25 לשנת 1964]], והסכום השנוי במחלוקת אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, רשאים הנגיד או ועדת העררים, בין מיוזמתם ובין לבקשת בעל דין, לקבוע כי הערר ידון בפני ועדת עררים של דן יחיד. ראש המינהל האזרחי מוסמך לשנות את הסכום הנקוב בסעיף קטן זה בהודעה שתנתן על ידו. : (ב1) הוגש ערר על קביעה לפי [[+|סעיפים 6א]] [[או 6ב לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז-1967]], כאמור [[בפרט 2 בתוספת]], וכן על קביעה לפי [[פרט 34 לתוספת]], יתקיים הדיון בערר בפני דן יחיד, אלא אם מצא הנגיד להורות אחרת מטעמים שיירשמו. : (ג) בהסכמת הצדדים, רשאי הנגיד להורות כי דיון בערר, כמשמעותו בצו זה, יתקיים בפני דן יחיד. החל הדיון בערר, רשאי יושב ראש המותב, בהסכמת הצדדים, להורות כאמור. : (ד) הועבר דיון בערר לדן יחיד על פי סעיפים קטנים (א) או (ג), רשאי הוא להמשיך בו מן השלב בו הופסק, וכן רשאי הוא, בכל שלב משלבי הדיון, להורות על העברתו למותב, אם ראה שמן הצדק לעשות כן. : (ה) לדן יחיד תהיינה הסמכויות המוקנות לועדת העררים, בשינויים המחייבים, זולת אם נקבע אחרת בצו זה. @ 3ג. עריכת דיונים בהיוועדות חזותית (תיקון: 2241) : (((הוראת שעה מיום 3.6.2025 עד יום 31.12.2027):)) : (א) לעניין סעיף זה - ::- "היוועדות חזותית" - תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. : (ב) הוגש ערר, רשאי יושב ראש מותב ועדת העררים הדנה בערר להורות כי הדיונים בערר, כולם או מקצתם, לרבות דיונים בהם נשמעים עדים, ייערכו בהיוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר. : (ג) דיונים בהיוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (ב) יתקיימו בהתאם להוראות שייקבעו על ידי יושב ראש מותב ועדת העררים. : (ד) בדיון בו נמסרת עדותו של עד, תתאפשר היוועדות חזותית, אם בין השאר - :: (1) במקום בו מוסר העד את עדותו ובאולם בו מתכנסת ועדת העררים קיים מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בו נדון הערר, אם קבעה ועדת העררים כי הדבר דרוש בנסיבות העניין; :: (2) מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים; :: (3) לכל אחד מהחברים בוועדת העררים מסך צפייה אישי המאפשר להם לצפות בעד בעת מסירת עדותו או קיים מסך מרכזי באולם בו מתכנסת ועדת העררים. : (ה) הורה יושב הראש מותב ועדת העררים כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש המותב, לפי בקשת אחד מחברי ועדת העררים או מי מהצדדים, לשנות את החלטתו, ולהורות כי דיון מסוים או כלל הדיונים בערר, ייערכו שלא באמצעות היוועדות חזותית. סבר יושב ראש המותב בכל עת, כי התנאים שחייבו את קיומו של הדיון שלא בהיוועדות חזותית אינם תקפים עוד, רשאי לשוב ולהורות כאמור בסעיף קטן (ב). : (ו) הגיש מי מהצדדים להליך בקשה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי יושב הראש מותב ועדת העררים לקבל את הבקשה ולהורות כאמור בסעיף קטן (ה) או לדחותה מנימוקים שיירשמו. @ 4. תחום סמכות : תחום סמכותה של ועדת עררים יהיה כל האזור, וכל ועדת עררים תהיה רשאית לדון בכל נושא שבסמכותה מכוח צו זה, אולם הנגיד רשאי להגביל, בהוראה בכתב, סמכותה של ועדת עררים מסויימת לחלק מסוים של האזור, לסוג נושאים או לנושא מסוים, למשך זמן מוגדר או בדרך אחרת. @ 5. החלפת חבר (תיקון: 1659) : נבצר מיושב-ראש, או מחבר, של ועדת עררים להמשיך בכהונתו או נעדר משתי ישיבות רצופות - רשאי הנגיד להחליפו באחר והדיון בערר יימשך מן השלב בו הופסק, אלא אם הורתה ועדת העררים אחרת. @ 6. סמכויות הועדה : עם תום דיוניה רשאית ועדת עררים להמליץ בפני מפקד כוחות צה"ל באזור לבטל פעולה עליה הוגש הערר, לשנותה או ליתן כל החלטה אחרת שהרשות אשר על פעולתה עוררים היתה מוסמכת לעשותה. לא המליצה כאמור או לא קבל מפקד כוחות צה"ל באזור המלצתה או כל חלק ממנה, תשאר הפעולה עליה עוררים - בעינה. @ 7. אי תלות (תיקון: 303) : בפעולתם כחברי ועדת עררים - אין על חברי הועדה מרות זולת מרותם של כל דין או תחיקת בטחון ואין הם כפופים למרות מפקד. @ 8. סדרי דין ודיני ראיות (תיקון: 303, 1311, 1322, 1659) : (א) ועדת עררים לא תהיה קשורה בדיני הראיות ובסדרי הדין, זולת אלה שנקבעו בצו זה, ותקבע את סדרי הדין שלה - בכפוף לסעיפים קטנים (ב) עד (ב2) - ובלבד שתובטח זכותו של כל עורר להופיע בפניה, כדי להביא את ראיותיו וטענותיו, או להיות מיוצג בפניה למטרה זו על-ידי עורך-דין. : (ב) ראש המינהל האזרחי רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דין בתקנות, לרבות קביעת מועדים לעררים והארכתם, פסיקת הוצאות ושכר לעדים ופסיקת הוצאות הדיון לטובת בעל דין או לטובת אוצר המינהל האזרחי, הכל באופן המבטיח לדעתו את הבאתן לידיעת הנוגעים בדבר, וכן הוא רשאי להורות על פרסומן. אולם אי-פרסום הוראה כל שהיא בדבר סדרי דין לא יגרע מחוקיות ההוראה. : (ב1) אין אדם חייב למסור, וועדת עררים לא תקבל, ראיה, אם מפקד צבאי הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון האזור או בענין ציבורי חשוב. : (ב2) בהליכים בפני ועדת עררים, רשאית הועדה לקבל ראיה, אף שלא בנוכחות העורר או בר-כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיינה בראיה או שמעה טענות, אף שלא בנוכחות העורר או בא-כוחו, שוכנעה, שגילוי הראיה לעורר או לבא-כוחו עלול לפגוע בבטחון האזור או בענין ציבורי חשוב. הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי סעיף קטן (ב1). : (ג) לוועדת עררים יהיו כל הסמכויות הדרושות בדבר הזמנת עדים והשבעתם, כפיית הופעה והצגת מסמכים ובזיון בית המשפט, הנתונות לבית משפט צבאי לפי הוראות [[#96|סעיף 17 לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), התש"ל-1970]]. : (ד) יו"ר הועדה יקבע את המקום לקיום דיוניה. : (ה) ועדת עררים רשאית להחליט בכל שלב מדיוניה לקיים את הדיונים בדלתיים סגורות. : (ו) יו"ר הועדה - או מי שיתמנה על-ידיו - ינהל את פרוטוקול ישיבות ועדת העררים בהן מובאות ראיות או מענות של צד להליכים. : (ז) המלצות ועדת עררים יינתנו בכתב וייחתמו על-ידי כל חבריה. : (ח) ועדת עררים חייבת לנמק המלצותיה, זולת החלטות ביניים. : (ט) המלצת ועדת עררים יכולה שתינתן פה אחד או ברוב דעות. : (י) המלצות ועדת העררים תועברנה למפקד כוחות צה"ל באזור. @ 8א. אגרות (תיקון: 832) : מפקד האזור רשאי לקבוע בתקנות, אגרות שיש לשלם בועדות עררים. @ 9. הגשת ערר אינה מונעת ביצוע הפעולה : (א) הגשת ערר תמנע ביצוע פעולה שנעשית מכוח צו, זולת אם ציווה על-כך הנגיד - לפני שקבע את המותב שישמע את הערר - או יושב-ראש הועדה - לאחר שנקבע המותב. : (ב) הנגיד או יושב-ראש הועדה, לפי הענין, רשאים לקבוע תנאים לעיכוב ביצוע הפעולה. @ 9א. (תיקון: 1209) : (א) הנגיד או הועדה או יושב ראש הועדה מוסמכים ליתן צווים זמניים, הן במעמד הצדדים והן במעמד צד אחד, ובתנאים שיקבעו. : (ב) צו זמני שניתן במעמד צד אחד יפקע תוך עשרה ימים אלא אם הוארך תוקפו על ידי הנגיד או הועדה או יושב ראש הועדה בתוך אותה תקופה, לאחר דיון אליו הוזמנו שני הצדדים. : (ג) נוסף על האמור בכל דין או תחיקת בטחון, ניתן לאכוף צו זמני כאמור על ידי כל חייל או שוטר בכל דרך אחרת כפי שיקבעו הנגיד או הועדה או יושב ראש הועדה, לפי הענין. @ 9ב. מחיקת ערר (תיקון: 1019, 1209, 1357) : הנגיד וועדת העררים רשאים לצוות על מחיקת ערר על יסוד אחד הנימוקים האלה: : א. אין כתב הערר מגלה עילה; : ב. נראה להם מתוך כתב הערר שהערר הינו טרגני או קנטרני; : ג. כתב הערר הוגש מבלי שנתמלאו לגביו ההוראות הקבועות בסדרי הדין של ועדת העררים, כולן או מקצתן; : ד. העורר לא התייצב לדיון, לאחר שהוזמן כדין; : ה. אי קיום החלטת ועדת העררים. @ 9ג. (תיקון: 1357) : הנגיד, ועדת העררים רשאים בכל עת, לדחות ערר מאחד הנימוקים האלה: : (א) הנושא נדון על ידי ועדת העררים וניתנה בו המלצה לגופו של ענין; : (ב) חוסר סמכות; : (ג) כל נימוק אחר שעל פיו הינם סבורים שניתן לדחות מלכתחילה את הערר. @ 10. תחילת תוקף : תחילתו של צו זה ביום י"ט בחשון תשכ"ח (22 בנובמבר 1967). @ 11. השם : צו זה ייקרא "צו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית) (מס' 172), תשכ"ח-1967". == תוספת (תיקון: 1019) == @ 1. : (א) [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון) (מס' 58), תשכ"ז-1967]]. : (ב) [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון) (מס' 58), תשכ"ז-1967]], [[-|סעיפים 10(ד)]] [[-|ו-15(ג)]]. @ 2. (תיקון: 1620) : [[צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), תשכ"ז-1967]], [[-|סעיפים 2ג]], [[-|6א]] [[-|ו-6ב]]. @ 3. (תיקון: 1171) : (((נמחק).)) @ 4. : סיווג והערכה של סחורה לעניין כל צו בלו על סחורות מתוצרת מקומית הניתן מכח או על פי [[צו בדבר מינויים לפי חוקי המכס והבלו (יהודה והשומרון) (מס' 31)((,)) תשכ"ז-1967]]. @ 5. : כל החלטה של הממונה לעניין [[סעיף 2(1) לצו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון) (מס' 309)((,)) תשכ"ט-1969]]. @ 6. (תיקון: 1252) : סווג טובין לפי [[הצו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) (מס' 1252), התשמ"ח-1988]]. @ 7. : סמכויות בית המשפט כמשמעותו [[בצו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (מס' 321), תשכ"ט-1969]], מקום שהיה המקים, כמשמעותו [[-|בצו]], הרשות המוסמכת. @ 8. : [[צו בדבר ניצול אוצרות טבע (יהודה והשומרון) (מס' 389), תש"ל-1970]], [[-|סעיף 4]]. @ 9. : [[צו בדבר חידוש רישום של חברות (יהודה והשומרון) (מס' 398), תש"ל-1970]], [[-|סעיפים 3]], [[-|4(1)]], [[-|16]], [[-|21]], [[-|23(ב)]]. @ 10. : ערעורי מס הכנסה לפי [[$ הירדני|חוק מס הכנסה, מס' 24 לשנת 1964]]. @ 11. (תיקון: 1621) : [[$ הירדני|חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו, חוק מס' 6 לשנת 1964]], [[-|סעיף 7]]. @ 12. : ערעור על החלטת הרשות המוסמכת על פי [[סעיף 2 לצו בדבר חוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים (יהודה והשומרון) (מס' 457), תשל"ב-1972]]. @ 13. : כל החלטה של הועדה כמשמעותה [[בצו בדבר חוק הגימלאות (יהודה והשומרון) (מס' 514), תשל"ג-1973]]. @ 14. : כל החלטה של הועדה כמשמעותה [[בצו בדבר חוק הגמלאות לשוטרים מקומיים (יהודה והשומרון) (מס' 420), תשל"א-1971]]. @ 15. : [[צו בדבר הבטחת זכויות מפקידים (יהודה והשומרון) (מס' 21), תשכ"ז-1967]]. @ 16. : [[סעיף 4(ב) לצו בדבר מצרכים ושירותים (איסור אגירה וחובת מכירה) (יהודה והשומרון) (מס' 538), תשל"ד-1974]]. @ 17. : ערר על סירוב הממונה בהתאם [[תקנות הבלו על מוצרים מקומיים (יהודה והשומרון)|לתקנה 48(ג) לתקנות הבלו על מוצרים מקומיים (יהודה והשומרון) (מס' 31(75)), תשל"ו-1976]] ועל החלטת הממונה בהתאם [[-|לתקנה 56(א) לתקנות]]. @ 18. : [[צו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 37), תשכ"ז-1967]], [[-|סעיף 2]]. @ 19. : [[צו בדבר פטנטים ומדגמים (רשום מחדש) (יהודה והשומרון) (מס' 555), תשל"ד-1974]], [[-|סעיף 5]]. @ 20. : [[צו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסויימים (יהודה והשומרון) (מס' 569), תשל"ה-1974]], [[-|סעיפים 8(ב)(3)]], [[-|9]]. @ 21. : [[צו בדבר מתן רשיונות למוניות (יהודה והשומרון) (מס' 603), תשל"ה-1975]], [[-|סעיף 10]]. @ 22. : [[צו בדבר בטוח מפני פגיעות בעבודה (יהודה והשומרון) (מס' 662), תשל"ו-1976]], [[-|סעיף 14(ג)]]. @ 23. : [[צו בדבר הסדר נטיעת צמחי נוי (יהודה והשומרון) (מס' 818), תש"ם-1980]], [[-|סעיף 5]]. @ 24. : [[צו בדבר פיקוח על נטיעת עצי פרי (יהודה והשומרון) (מס' 1015), התשמ"ב-1982]], [[-|סעיף 6]]. @ 25. (תיקון: 1529) : [[צו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון) (מס' 973), התשמ"ב-1982]], [[-|סעיף 4]] [[-|וסעיף 9א]]. @ 26. : [[צו בדבר פיקוח על תאגידים צבוריים (יהודה והשומרון) (מס' 998), התשמ"ב-1982]], [[-|סעיף 2]]. @ 27. (תיקון: 1093) : [[צו בדבר תעריפי מכס (יהודה והשומרון) (מס' 1093), התשמ"ד-1984]], לרבות ערר על סיווג והערכת טובין. @ 28. (תיקון: 1406) : [[$ הירדני|סעיף 10 לחוק המלאכות והתעשיות, מס' 16 לשנת 1953]]. @ ((29)). (תיקון: 1586) : [[צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון) (מס' 1586), התשס"ז-2007]]. @ ((30)). (תיקון: 1600) : [[צו בדבר עסקאות במקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 25), התשכ"ז-1967]]. @ 31. (תיקון: 1621) : [[תקנות לרישום מקרקעין (בקשות לרישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו) (יהודה והשומרון), התשס"ח-2008]], [[-|תקנה 5]]. @ 32. (תיקון: 1816) : [[$ הירדניחוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי((,)) מס' 51 לשנת 1958]], [[-|סעיף 12(ה)]]. @ 33. (תיקון: 1816) : [[תקנות חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (בקשות לתיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון)#|תקנות חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי((,)) מס' 51 לשנת 1958 (בקשות לתיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון), התשע"ט-2019]], [[-|תקנה 4(5)]]. @ 34. (תיקון: 2013) : קביעת הממונה על הרכוש הממשלתי בעניין תיקון, פירוש ודיוק גבולות הכרזה לפי [[סעיף 2ג לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון) (מס' 59), התשכ"ז-1967]], וזאת רק ביחס לשטח שנמצא כי נכלל או שלא נכלל בתחום ההכרזה, באופן המשנה את גבולות תחום ההכרזה. על אף האמור, קביעת תחום ההכרזה שלא השתנה אינה מקימה עילה לערר בפני ועדת העררים. <פרסום> י״ט בחשון תשכ״ח (22 בנובמבר 1967) <חתימות> אלוף עוזי נרקיס, אלוף פיקוד המרכז ומפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית a5pvcmbb2sks6fzdm9zut2nb86kh2mh 0 474803 3018528 3018473 2026-06-02T15:00:18Z OpenLawBot 8112 [3018516] 3018528 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 172), תשכ״ח–1967}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|קמצ״ם 9, 350 {{מוקטן|(צו 172)}}|צו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 17, 323 {{מוקטן|(צו 303)}}|תיקון}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 20, 702 {{מוקטן|(צו 353)}}|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 25, 952 {{מוקטן|(צו 410)}}|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 30, 1154 {{מוקטן|(צו 473)}}|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1157 {{מוקטן|(צו 476)}}|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 33, 1279 {{מוקטן|(צו 521)}}|תיקון מס׳ 6}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 45, 132 {{מוקטן|(צו 800)}}|תיקון מס׳ 8}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 46, 322 {{מוקטן|(צו 832)}}|תיקון מס׳ 9}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 56, 66 {{מוקטן|(צו 1013)}}|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|80 {{מוקטן|(צו 1019)}}|תיקון מס׳ 11}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 66, 10 {{מוקטן|(צו 1093)}}|צו בדבר תעריפי מכס (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 75, 50 {{מוקטן|(צו 1171)}}|תיקון מס׳ 12}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 76, 102 {{מוקטן|(צו 1209)}}|תיקון מס׳ 13}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 77, 78 {{מוקטן|(צו 1252)}}|צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 78, 66 {{מוקטן|(צו 1303)}}|תיקון מס׳ 14}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 100, 4 {{מוקטן|(צו 1311)}}|תיקון מס׳ 15}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 106, 16 {{מוקטן|(צו 1322)}}|תיקון מס׳ 16}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 130, 558 {{מוקטן|(צו 1357)}}|תיקון מס׳ 17}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 147, 1193 {{מוקטן|(צו 1393)}}|תיקון מס׳ 18}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 152, 1439 {{מוקטן|(צו 1406)}}|צו בדבר תיקון חוק המלאכות והתעשיות (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 203, 3431 {{מוקטן|(צו 1529)}}|תיקון מס׳ 5 לצו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 219, 4469 {{מוקטן|(צו 1586)}}|צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 221, 4844 {{מוקטן|(צו 1600)}}|תיקון מס׳ 6 לצו בדבר עסקות במקרקעין}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 227, 5365 {{מוקטן|(צו 1620)}}|תיקון מס׳ 19}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 228, 5394 {{מוקטן|(צו 1621)}}|צו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 236, 6175 {{מוקטן|(צו 1659)}}|תיקון מס׳ 20}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 251, 9277 {{מוקטן|(צו 1816)}}|תיקון מס׳ 27}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 255, 10743 {{מוקטן|(צו 2013)}}|תיקון מס׳ 28}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 259, 11810 {{מוקטן|(צו 2086)}}|תיקון מס׳ 29}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 264, 12411 {{מוקטן|(צו 2134)}}|תיקון מס׳ 28 (תיקון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 271, 14045 {{מוקטן|(צו 2241)}}|תיקון מס׳ 29 – הוראת שעה}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכויותי כמפקד כוחות צה״ל באזור, אני מצווה בזה לאמור:– {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|כינון ועדת עררים|תיקון: 1019, 1303}} {{ח:ת}} תוקם באזור ועדת עררים אחת או יותר אשר מסמכותה לדון בעררים על החלטות שניתנו לפי אחד מן הצווים שמפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת לצו זה}}, או בכל עניין אחר בו הוסמכה לדון בצו או בתחיקת משנה שהוצאה מכוחו. {{ח:סעיף|2|מינוי חברי ועדות עררים|תיקון: 1019}} {{ח:ת}} מפקד כוחות צה״ל באזור ימנה:– {{ח:תת|(1)}} מספר אנשים, ובתוכם בעלי הכשרה משפטית, להיות חברים בועדות עררים; {{ח:תת|(2)}} אחד מחברי ועדות העררים, בעל הכשרה משפטית, להיות נגיד ועדות העררים (להלן – הנגיד); {{ח:תת|(3)}} אחד מחברי ועדות העררים, בעל הכשרה משפטית, לכהן כנגיד תורן של ועדות העררים, אשר ימלא את תפקידיו של הנגיד בהעדרו. {{ח:סעיף|3|מותב של שלושה|תיקון: 1019, 1322}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הנגיד יקבע מותבים של שלושה, מבין חברי ועדות העררים, להיות כל אחד מהם ועדת עררים לענין צו זה. {{ח:תתת|(2)}} אחד מחברי הועדה בעל הכשרה משפטית המתמנים למותב מסוים ימונה יושב־ראש. {{ח:תתת|(3)}} בכל מותב יהיה לפחות חבר אחד שהוא בעל הכשרה משפטית. {{ח:תת|(ב)}} הנגיד רשאי לקבוע כי הוא יהיה יושב־ראש מותב של ועדת עררים. {{ח:תת|(ג)}} הנגיד יקבע את סדרי המינהל לגבי כל המותבים. {{ח:סעיף|3א|דן יחיד|תיקון: 1322}} {{ח:תת|(א)}} הנגיד ימנה, מבין חברי ועדות העררים, חברים, בעלי הכשרה משפטית, אשר ישבו כועדת עררים של דן יחיד. {{ח:תת|(ב)}} הנגיד רשאי לקבוע כי הוא יכהן כועדת עררים של דן יחיד. {{ח:תת|(ג)}} הנגיד יקבע את סדרי המינהל של ועדת העררים של דן יחיד. {{ח:סעיף|3ב|הדיון בועדה|תיקון: 1322, 1357, 1393, 2013, 2086}} {{ח:תת|(א)}} הוגש ערר, רשאים הנגיד או ועדת העררים, בין מיוזמתם ובין לבקשת בעל דין, לקבוע כי הדיון המקדמי בערר וכן בדיון בבקשות לסעדי ביניים ולאישור ומתן תוקף של החלטה להסכמי פשרה בין הצדדים, יתקיים בפני דן יחיד. {{ח:תת|(ב)}} הוגש ערר על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבלו על מוצרים מקומיים הירדני|חוק הבלו על מוצרים מקומיים, מס׳ 16 לשנת 1963}} והתקנות לפיו או על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה הירדני|חוק מס הכנסה, מס׳ 25 לשנת 1964}}, והסכום השנוי במחלוקת אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, רשאים הנגיד או ועדת העררים, בין מיוזמתם ובין לבקשת בעל דין, לקבוע כי הערר ידון בפני ועדת עררים של דן יחיד. ראש המינהל האזרחי מוסמך לשנות את הסכום הנקוב בסעיף קטן זה בהודעה שתנתן על ידו. {{ח:תת|(ב1)}} הוגש ערר על קביעה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון)#סעיף 6א|סעיפים 6א}} {{ח:חיצוני|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון)#סעיף 6ב|או 6ב לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס׳ 59), התשכ״ז–1967}}, כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפרט 2 בתוספת}}, וכן על קביעה לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 34|פרט 34 לתוספת}}, יתקיים הדיון בערר בפני דן יחיד, אלא אם מצא הנגיד להורות אחרת מטעמים שיירשמו. {{ח:תת|(ג)}} בהסכמת הצדדים, רשאי הנגיד להורות כי דיון בערר, כמשמעותו בצו זה, יתקיים בפני דן יחיד. החל הדיון בערר, רשאי יושב ראש המותב, בהסכמת הצדדים, להורות כאמור. {{ח:תת|(ד)}} הועבר דיון בערר לדן יחיד על פי סעיפים קטנים (א) או (ג), רשאי הוא להמשיך בו מן השלב בו הופסק, וכן רשאי הוא, בכל שלב משלבי הדיון, להורות על העברתו למותב, אם ראה שמן הצדק לעשות כן. {{ח:תת|(ה)}} לדן יחיד תהיינה הסמכויות המוקנות לועדת העררים, בשינויים המחייבים, זולת אם נקבע אחרת בצו זה. {{ח:סעיף|3ג|עריכת דיונים בהיוועדות חזותית|תיקון: 2241}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.6.2025 עד יום 31.12.2027):}} {{ח:תת|(א)}} לעניין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. {{ח:תת|(ב)}} הוגש ערר, רשאי יושב ראש מותב ועדת העררים הדנה בערר להורות כי הדיונים בערר, כולם או מקצתם, לרבות דיונים בהם נשמעים עדים, ייערכו בהיוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר. {{ח:תת|(ג)}} דיונים בהיוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (ב) יתקיימו בהתאם להוראות שייקבעו על ידי יושב ראש מותב ועדת העררים. {{ח:תת|(ד)}} בדיון בו נמסרת עדותו של עד, תתאפשר היוועדות חזותית, אם בין השאר – {{ח:תתת|(1)}} במקום בו מוסר העד את עדותו ובאולם בו מתכנסת ועדת העררים קיים מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בו נדון הערר, אם קבעה ועדת העררים כי הדבר דרוש בנסיבות העניין; {{ח:תתת|(2)}} מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים; {{ח:תתת|(3)}} לכל אחד מהחברים בוועדת העררים מסך צפייה אישי המאפשר להם לצפות בעד בעת מסירת עדותו או קיים מסך מרכזי באולם בו מתכנסת ועדת העררים. {{ח:תת|(ה)}} הורה יושב הראש מותב ועדת העררים כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש המותב, לפי בקשת אחד מחברי ועדת העררים או מי מהצדדים, לשנות את החלטתו, ולהורות כי דיון מסוים או כלל הדיונים בערר, ייערכו שלא באמצעות היוועדות חזותית. סבר יושב ראש המותב בכל עת, כי התנאים שחייבו את קיומו של הדיון שלא בהיוועדות חזותית אינם תקפים עוד, רשאי לשוב ולהורות כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ו)}} הגיש מי מהצדדים להליך בקשה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי יושב הראש מותב ועדת העררים לקבל את הבקשה ולהורות כאמור בסעיף קטן (ה) או לדחותה מנימוקים שיירשמו. {{ח:סעיף|4|תחום סמכות}} {{ח:ת}} תחום סמכותה של ועדת עררים יהיה כל האזור, וכל ועדת עררים תהיה רשאית לדון בכל נושא שבסמכותה מכוח צו זה, אולם הנגיד רשאי להגביל, בהוראה בכתב, סמכותה של ועדת עררים מסויימת לחלק מסוים של האזור, לסוג נושאים או לנושא מסוים, למשך זמן מוגדר או בדרך אחרת. {{ח:סעיף|5|החלפת חבר|תיקון: 1659}} {{ח:ת}} נבצר מיושב־ראש, או מחבר, של ועדת עררים להמשיך בכהונתו או נעדר משתי ישיבות רצופות – רשאי הנגיד להחליפו באחר והדיון בערר יימשך מן השלב בו הופסק, אלא אם הורתה ועדת העררים אחרת. {{ח:סעיף|6|סמכויות הועדה}} {{ח:ת}} עם תום דיוניה רשאית ועדת עררים להמליץ בפני מפקד כוחות צה״ל באזור לבטל פעולה עליה הוגש הערר, לשנותה או ליתן כל החלטה אחרת שהרשות אשר על פעולתה עוררים היתה מוסמכת לעשותה. לא המליצה כאמור או לא קבל מפקד כוחות צה״ל באזור המלצתה או כל חלק ממנה, תשאר הפעולה עליה עוררים – בעינה. {{ח:סעיף|7|אי תלות|תיקון: 303}} {{ח:ת}} בפעולתם כחברי ועדת עררים – אין על חברי הועדה מרות זולת מרותם של כל דין או תחיקת בטחון ואין הם כפופים למרות מפקד. {{ח:סעיף|8|סדרי דין ודיני ראיות|תיקון: 303, 1311, 1322, 1659}} {{ח:תת|(א)}} ועדת עררים לא תהיה קשורה בדיני הראיות ובסדרי הדין, זולת אלה שנקבעו בצו זה, ותקבע את סדרי הדין שלה – בכפוף לסעיפים קטנים (ב) עד (ב2) – ובלבד שתובטח זכותו של כל עורר להופיע בפניה, כדי להביא את ראיותיו וטענותיו, או להיות מיוצג בפניה למטרה זו על־ידי עורך־דין. {{ח:תת|(ב)}} ראש המינהל האזרחי רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דין בתקנות, לרבות קביעת מועדים לעררים והארכתם, פסיקת הוצאות ושכר לעדים ופסיקת הוצאות הדיון לטובת בעל דין או לטובת אוצר המינהל האזרחי, הכל באופן המבטיח לדעתו את הבאתן לידיעת הנוגעים בדבר, וכן הוא רשאי להורות על פרסומן. אולם אי־פרסום הוראה כל שהיא בדבר סדרי דין לא יגרע מחוקיות ההוראה. {{ח:תת|(ב1)}} אין אדם חייב למסור, וועדת עררים לא תקבל, ראיה, אם מפקד צבאי הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון האזור או בענין ציבורי חשוב. {{ח:תת|(ב2)}} בהליכים בפני ועדת עררים, רשאית הועדה לקבל ראיה, אף שלא בנוכחות העורר או בר־כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיינה בראיה או שמעה טענות, אף שלא בנוכחות העורר או בא־כוחו, שוכנעה, שגילוי הראיה לעורר או לבא־כוחו עלול לפגוע בבטחון האזור או בענין ציבורי חשוב. הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי סעיף קטן (ב1). {{ח:תת|(ג)}} לוועדת עררים יהיו כל הסמכויות הדרושות בדבר הזמנת עדים והשבעתם, כפיית הופעה והצגת מסמכים ובזיון בית המשפט, הנתונות לבית משפט צבאי לפי הוראות {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 96|סעיף 17 לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 378), התש״ל–1970}}. {{ח:תת|(ד)}} יו״ר הועדה יקבע את המקום לקיום דיוניה. {{ח:תת|(ה)}} ועדת עררים רשאית להחליט בכל שלב מדיוניה לקיים את הדיונים בדלתיים סגורות. {{ח:תת|(ו)}} יו״ר הועדה – או מי שיתמנה על־ידיו – ינהל את פרוטוקול ישיבות ועדת העררים בהן מובאות ראיות או מענות של צד להליכים. {{ח:תת|(ז)}} המלצות ועדת עררים יינתנו בכתב וייחתמו על־ידי כל חבריה. {{ח:תת|(ח)}} ועדת עררים חייבת לנמק המלצותיה, זולת החלטות ביניים. {{ח:תת|(ט)}} המלצת ועדת עררים יכולה שתינתן פה אחד או ברוב דעות. {{ח:תת|(י)}} המלצות ועדת העררים תועברנה למפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:סעיף|8א|אגרות|תיקון: 832}} {{ח:ת}} מפקד האזור רשאי לקבוע בתקנות, אגרות שיש לשלם בועדות עררים. {{ח:סעיף|9|הגשת ערר אינה מונעת ביצוע הפעולה}} {{ח:תת|(א)}} הגשת ערר תמנע ביצוע פעולה שנעשית מכוח צו, זולת אם ציווה על־כך הנגיד – לפני שקבע את המותב שישמע את הערר – או יושב־ראש הועדה – לאחר שנקבע המותב. {{ח:תת|(ב)}} הנגיד או יושב־ראש הועדה, לפי הענין, רשאים לקבוע תנאים לעיכוב ביצוע הפעולה. {{ח:סעיף|9א||תיקון: 1209}} {{ח:תת|(א)}} הנגיד או הועדה או יושב ראש הועדה מוסמכים ליתן צווים זמניים, הן במעמד הצדדים והן במעמד צד אחד, ובתנאים שיקבעו. {{ח:תת|(ב)}} צו זמני שניתן במעמד צד אחד יפקע תוך עשרה ימים אלא אם הוארך תוקפו על ידי הנגיד או הועדה או יושב ראש הועדה בתוך אותה תקופה, לאחר דיון אליו הוזמנו שני הצדדים. {{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בכל דין או תחיקת בטחון, ניתן לאכוף צו זמני כאמור על ידי כל חייל או שוטר בכל דרך אחרת כפי שיקבעו הנגיד או הועדה או יושב ראש הועדה, לפי הענין. {{ח:סעיף|9ב|מחיקת ערר|תיקון: 1019, 1209, 1357}} {{ח:ת}} הנגיד וועדת העררים רשאים לצוות על מחיקת ערר על יסוד אחד הנימוקים האלה: {{ח:תת|א.}} אין כתב הערר מגלה עילה; {{ח:תת|ב.}} נראה להם מתוך כתב הערר שהערר הינו טרגני או קנטרני; {{ח:תת|ג.}} כתב הערר הוגש מבלי שנתמלאו לגביו ההוראות הקבועות בסדרי הדין של ועדת העררים, כולן או מקצתן; {{ח:תת|ד.}} העורר לא התייצב לדיון, לאחר שהוזמן כדין; {{ח:תת|ה.}} אי קיום החלטת ועדת העררים. {{ח:סעיף|9ג||תיקון: 1357}} {{ח:ת}} הנגיד, ועדת העררים רשאים בכל עת, לדחות ערר מאחד הנימוקים האלה: {{ח:תת|(א)}} הנושא נדון על ידי ועדת העררים וניתנה בו המלצה לגופו של ענין; {{ח:תת|(ב)}} חוסר סמכות; {{ח:תת|(ג)}} כל נימוק אחר שעל פיו הינם סבורים שניתן לדחות מלכתחילה את הערר. {{ח:סעיף|10|תחילת תוקף}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום י״ט בחשון תשכ״ח (22 בנובמבר 1967). {{ח:סעיף|11|השם}} {{ח:ת}} צו זה ייקרא ”צו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 172), תשכ״ח–1967“. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: 1019}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון)|צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון) (מס׳ 58), תשכ״ז–1967}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון)|צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון) (מס׳ 58), תשכ״ז–1967}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון)#סעיף 10|סעיפים 10(ד)}} {{ח:חיצוני|צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון)#סעיף 15|ו־15(ג)}}. {{ח:סעיף*|2||תיקון: 1620|עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון)|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס׳ 59), תשכ״ז–1967}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון)#סעיף 2ג|סעיפים 2ג}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון)#סעיף 6א|6א}} {{ח:חיצוני|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון)#סעיף 6ב|ו־6ב}}. {{ח:סעיף*|3||תיקון: 1171|עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} סיווג והערכה של סחורה לעניין כל צו בלו על סחורות מתוצרת מקומית הניתן מכח או על פי {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים לפי חוקי המכס והבלו (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים לפי חוקי המכס והבלו (יהודה והשומרון) (מס׳ 31){{ח:הערה|,}} תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}} {{ח:ת}} כל החלטה של הממונה לעניין {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון)#סעיף 2|סעיף 2(1) לצו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון) (מס׳ 309){{ח:הערה|,}} תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|6||תיקון: 1252|עוגן=תוספת פרט 6}} {{ח:ת}} סווג טובין לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)|הצו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) (מס׳ 1252), התשמ״ח–1988}}. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת פרט 7}} {{ח:ת}} סמכויות בית המשפט כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|בצו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (מס׳ 321), תשכ״ט–1969}}, מקום שהיה המקים, כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|בצו}}, הרשות המוסמכת. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת פרט 8}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ניצול אוצרות טבע (יהודה והשומרון)|צו בדבר ניצול אוצרות טבע (יהודה והשומרון) (מס׳ 389), תש״ל–1970}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר ניצול אוצרות טבע (יהודה והשומרון)#סעיף 4|סעיף 4}}. {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת פרט 9}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חידוש רישום של חברות (יהודה והשומרון)|צו בדבר חידוש רישום של חברות (יהודה והשומרון) (מס׳ 398), תש״ל–1970}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר חידוש רישום של חברות (יהודה והשומרון)#סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר חידוש רישום של חברות (יהודה והשומרון)#סעיף 4|4(1)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר חידוש רישום של חברות (יהודה והשומרון)#סעיף 16|16}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר חידוש רישום של חברות (יהודה והשומרון)#סעיף 21|21}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר חידוש רישום של חברות (יהודה והשומרון)#סעיף 23|23(ב)}}. {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת פרט 10}} {{ח:ת}} ערעורי מס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה הירדני|חוק מס הכנסה, מס׳ 24 לשנת 1964}}. {{ח:סעיף*|11||תיקון: 1621|עוגן=תוספת פרט 11}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו הירדני|חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו, חוק מס׳ 6 לשנת 1964}}, {{ח:חיצוני|חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו הירדני#סעיף 7|סעיף 7}}. {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת פרט 12}} {{ח:ת}} ערעור על החלטת הרשות המוסמכת על פי {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים (יהודה והשומרון)#סעיף 2|סעיף 2 לצו בדבר חוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 457), תשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת פרט 13}} {{ח:ת}} כל החלטה של הועדה כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק הגימלאות (יהודה והשומרון)|בצו בדבר חוק הגימלאות (יהודה והשומרון) (מס׳ 514), תשל״ג–1973}}. {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת פרט 14}} {{ח:ת}} כל החלטה של הועדה כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק הגמלאות לשוטרים מקומיים (יהודה והשומרון)|בצו בדבר חוק הגמלאות לשוטרים מקומיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 420), תשל״א–1971}}. {{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת פרט 15}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הבטחת זכויות מפקידים (יהודה והשומרון)|צו בדבר הבטחת זכויות מפקידים (יהודה והשומרון) (מס׳ 21), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת פרט 16}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מצרכים ושירותים (איסור אגירה וחובת מכירה) (יהודה והשומרון)#סעיף 4|סעיף 4(ב) לצו בדבר מצרכים ושירותים (איסור אגירה וחובת מכירה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 538), תשל״ד–1974}}. {{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת פרט 17}} {{ח:ת}} ערר על סירוב הממונה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הבלו על מוצרים מקומיים (יהודה והשומרון)#סעיף 48|לתקנה 48(ג) לתקנות הבלו על מוצרים מקומיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 31(75)), תשל״ו–1976}} ועל החלטת הממונה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הבלו על מוצרים מקומיים (יהודה והשומרון)#סעיף 56|לתקנה 56(א) לתקנות}}. {{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת פרט 18}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון) (מס׳ 37), תשכ״ז–1967}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון)#סעיף 2|סעיף 2}}. {{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת פרט 19}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פטנטים ומדגמים (רשום מחדש) (יהודה והשומרון)|צו בדבר פטנטים ומדגמים (רשום מחדש) (יהודה והשומרון) (מס׳ 555), תשל״ד–1974}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר פטנטים ומדגמים (רשום מחדש) (יהודה והשומרון)#סעיף 5|סעיף 5}}. {{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת פרט 20}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסויימים (יהודה והשומרון)|צו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסויימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 569), תשל״ה–1974}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסויימים (יהודה והשומרון)#סעיף 8|סעיפים 8(ב)(3)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסויימים (יהודה והשומרון)#סעיף 9|9}}. {{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת פרט 21}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מתן רשיונות למוניות (יהודה והשומרון)|צו בדבר מתן רשיונות למוניות (יהודה והשומרון) (מס׳ 603), תשל״ה–1975}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר מתן רשיונות למוניות (יהודה והשומרון)#סעיף 10|סעיף 10}}. {{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת פרט 22}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר בטוח מפני פגיעות בעבודה (יהודה והשומרון)|צו בדבר בטוח מפני פגיעות בעבודה (יהודה והשומרון) (מס׳ 662), תשל״ו–1976}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר בטוח מפני פגיעות בעבודה (יהודה והשומרון)#סעיף 14|סעיף 14(ג)}}. {{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת פרט 23}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הסדר נטיעת צמחי נוי (יהודה והשומרון)|צו בדבר הסדר נטיעת צמחי נוי (יהודה והשומרון) (מס׳ 818), תש״ם–1980}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הסדר נטיעת צמחי נוי (יהודה והשומרון)#סעיף 5|סעיף 5}}. {{ח:סעיף*|24||עוגן=תוספת פרט 24}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פיקוח על נטיעת עצי פרי (יהודה והשומרון)|צו בדבר פיקוח על נטיעת עצי פרי (יהודה והשומרון) (מס׳ 1015), התשמ״ב–1982}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר פיקוח על נטיעת עצי פרי (יהודה והשומרון)#סעיף 6|סעיף 6}}. {{ח:סעיף*|25||תיקון: 1529|עוגן=תוספת פרט 25}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון)|צו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון) (מס׳ 973), התשמ״ב–1982}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון)#סעיף 4|סעיף 4}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון)#סעיף 9א|וסעיף 9א}}. {{ח:סעיף*|26||עוגן=תוספת פרט 26}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פיקוח על תאגידים צבוריים (יהודה והשומרון)|צו בדבר פיקוח על תאגידים צבוריים (יהודה והשומרון) (מס׳ 998), התשמ״ב–1982}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר פיקוח על תאגידים צבוריים (יהודה והשומרון)#סעיף 2|סעיף 2}}. {{ח:סעיף*|27||תיקון: 1093|עוגן=תוספת פרט 27}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תעריפי מכס (יהודה והשומרון)|צו בדבר תעריפי מכס (יהודה והשומרון) (מס׳ 1093), התשמ״ד–1984}}, לרבות ערר על סיווג והערכת טובין. {{ח:סעיף*|28||תיקון: 1406|עוגן=תוספת פרט 28}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המלאכות והתעשיות הירדני#סעיף 10|סעיף 10 לחוק המלאכות והתעשיות, מס׳ 16 לשנת 1953}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|29}}||תיקון: 1586|עוגן=תוספת פרט 29}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון)|צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1586), התשס״ז–2007}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|30}}||תיקון: 1600|עוגן=תוספת פרט 30}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר עסקאות במקרקעין (יהודה והשומרון)|צו בדבר עסקאות במקרקעין (יהודה והשומרון) (מס׳ 25), התשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|31||תיקון: 1621|עוגן=תוספת פרט 31}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות לרישום מקרקעין (בקשות לרישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו) (יהודה והשומרון)|תקנות לרישום מקרקעין (בקשות לרישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו) (יהודה והשומרון), התשס״ח–2008}}, {{ח:חיצוני|תקנות לרישום מקרקעין (בקשות לרישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו) (יהודה והשומרון)#סעיף 5|תקנה 5}}. {{ח:סעיף*|32||תיקון: 1816|עוגן=תוספת פרט 32}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי|$ הירדניחוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי{{ח:הערה|,}} מס׳ 51 לשנת 1958}}, {{ח:חיצוני|הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי#סעיף 12|סעיף 12(ה)}}. {{ח:סעיף*|33||תיקון: 1816|עוגן=תוספת פרט 33}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (בקשות לתיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון)|תקנות חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי{{ח:הערה|,}} מס׳ 51 לשנת 1958 (בקשות לתיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון), התשע״ט–2019}}, {{ח:חיצוני|תקנות חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (בקשות לתיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון)#סעיף 4|תקנה 4(5)}}. {{ח:סעיף*|34||תיקון: 2013|עוגן=תוספת פרט 34}} {{ח:ת}} קביעת הממונה על הרכוש הממשלתי בעניין תיקון, פירוש ודיוק גבולות הכרזה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון)#סעיף 2ג|סעיף 2ג לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון) (מס׳ 59), התשכ״ז–1967}}, וזאת רק ביחס לשטח שנמצא כי נכלל או שלא נכלל בתחום ההכרזה, באופן המשנה את גבולות תחום ההכרזה. על אף האמור, קביעת תחום ההכרזה שלא השתנה אינה מקימה עילה לערר בפני ועדת העררים. {{ח:חתימות|י״ט בחשון תשכ״ח (22 בנובמבר 1967)}} * '''אלוף עוזי נרקיס'''<br>אלוף פיקוד המרכז ומפקד כוחות צה״ל באזור הגדה המערבית {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] obf7p59bi1vpsj6wyhpd8y7jf8sq898 116 1700046 3018634 2931086 2026-06-03T11:41:46Z Fuzzy 29 תיקון תשפ"ו 3018634 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע"ז-2016 <מאגר תקן 2153157 קוד a163Y00000DuUaAQAV> <מקור> ((ק"ת תשע"ז, 403|תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|7748)); ((תשפ"ו, 2170|תיקון|12418)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 37]], [[+|41(ב)]] [[+|ו-55]] [[=החוק|((ל))חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]] (להלן - החוק), אני מתקינה תקנות אלה: @ 1. תקופת כהונה של עובדים זמניים (תיקון: תשפ"ו) : תקופת הכהונה של עובדים זמניים העובדים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת או בוועדות הבחירות האזוריות היא תקופה שתחילתה 120 ימים לפני יום הבחירות לכנסת מסוימת וסיומה 60 ימים מיום הבחירות לאותה כנסת; ואולם המנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, בהחלטה מנומקת - : (1) לקבוע כי תקופת כהונתו של עובד זמני מסוים תחל במועד מוקדם יותר מהקבוע ברישה, ובלבד שמועד תחילת תקופת הכהונה כאמור לא יקדם ליום ה-150 שלפני יום הבחירות לכנסת מסוימת; : (2) לקבוע כי תקופת כהונתו של עובד זמני מסוים תסתיים במועד מאוחר יותר מהקבוע ברישה, ובלבד שמועד סיום תקופת הכהונה כאמור לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום הבחירות לאותה כנסת. @ 2. אי-תחולת [[החוק]] : הוראות [[+|סעיפים 15]], [[+|19]], [[+|29]] [[ו-35 לחוק]] לא יחולו על עובדים זמניים העובדים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת או בוועדות הבחירות האזוריות המכהנים בתקופה האמורה [[בתקנה 1]]. @ 3. (תיקון: תשפ"ו) : (((בוטלה).)) <פרסום> ו' בכסלו התשע"ז (6 בדצמבר 2016) <חתימה> אסתר חיות, שופטת בית המשפט העליון, יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 cnujynqdi1xkb8p6dmrero43iz1qdpb 106 1712076 3018568 3017059 2026-06-03T05:22:29Z Michaelkimmel2 44530 3018568 wikitext text/x-wiki ==פרק יח== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לפי ר' יהושע הגיע יתרו לאחר מלחמת עמלק; לפי ר' אלעזר הוא הגיע לאחר מתן תורה, בניגוד לפשט, כלומר בזמן מתן תורה הוא לא היה נוכח במחנה ישראל. הקשר בין המבול למתן תורה, המתואר בשיחה בין בלעם למלכים, מבוסס על [[תהלים כט]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמג|ספרי דברים שמג.]]}}<small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע וּבָא, שֶׁכֵּן הִיא כְּתוּבָה בְּצִדָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק" {{ממ|שמות|יז|יג}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, זָעוּ כָּל מַלְכֵי תֵּבֵל בְּהֵיכְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד" {{ממ|תהלים|כט|ט}}. יָכוֹל לֹא יָדְעוּ עַל מָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד... ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" (שם פס' יא). נִתְקַבְּצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם, אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה שֶׁהַמָּקוֹם מְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבְּדָם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב" {{ממ|תהלים|כט|י}}! אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים! כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" {{ממ|ישעיה|נד|ט}}! אָמְרוּ לוֹ: בְּוַדַּאי מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מֵבִיא הוּא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. תּוֹרָה נוֹתֵן לְעַמּוֹ וְשָׂכָר מְשַׁלֵּם לִירֵאָיו! כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַדָּבָר הַזֶּה – פָּנוּ כֻּלָּם אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר קורא "ויהי כשמוע... את אשר הוביש", ולא ששמעו על קריעת הים והירדן, אלא שמעו '''את''' הקריעה עצמה.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּקְרַע יָם לְיִשְׂרָאֵל, שָׁמְעוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם" {{ממ|יהושע|ה|א}}. וְכֵן רָחָב אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם" {{ממ|יהושע|ב|י}}. {{הע-שמאל|תולדות רחב הזונה. באותם אמצעים שסייעו לרחב לזנות ולקבל לקוחות בסתר היא השתמשה להצלת המרגלים, ובזכות ההצלה ביקשה שימחלו חטאיה. דמותה של רחב, משולי החברה שביריחו וראשונת הנכנעים לישראל, העסיקה את חז"ל. וראו גם בסיפור על תלמידו של ר' חייא ב[[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי במדבר סוף קטו]] וב[[עבודה זרה יז א]] על ר' אלעזר בן דורדיא.}} אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – זִנְּתָה. לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה. אָמְרָה: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חָטָאתִי – בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים יִמְחֹל לִי: בְּחֶבֶל וּבְחַלּוֹן וּבְסֻכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן" {{ממ|יהושע|ב|טו}}, "וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ" (שם פס' ו). {{הע-שמאל|ב[[שמות ד יח]] מכונה החותן "יתר". כשהוא נפגש עם משה הוא מכונה יתרו. הדרשה משווה את יתרו לשורה של אנשים ששמם גדל והשתנה. המעבר משרי לשרה הגדיל פיזית את האות י ולכן גם כאן נעשה השינוי בהגדלת שמה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"''' – מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יֶתֶר; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת, וְנִקְרָא יִתְרוֹ. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ אַבְרָם; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא אַבְרָהָם. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׂרָה: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ<small> שָׂרָי; כֵּיוָן שֶׁעָשַׂת מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת וְנִקְרְאָה שָׂרָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ; וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ </small>אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ. וְיֵשׁ שֶׁמּוֹנְעִין מֵהֶן! יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מֵעֶפְרוֹן: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן; כֵּיוָן שֶׁפָּסַק דָּמִים עִם אָבִינוּ אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" {{ממ|בראשית|כג|טו}} – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא עֶפְרֹן. {{הע-שמאל|אין להתחבר לרשע, וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה ז|אבות א ז.]]}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹנָדָב: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב {{ממ|מלכים ב|י|טו}}, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַבֵּר לְיֵהוּא – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב {{ממ|ירמיה|לה|ו}}. מִיכָּן אָמְרוּ: אַל יִתְחַבֵּר אָדָם לְרָשָׁע, וַאֲפִילּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה! ([[אבות דרבי נתן ט|אבות דר' נתן ט, ד]]) שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לְיִתְרוֹ: יֶתֶר, וְיִתְרוֹ, וְחֹבָב, בֶּן, רְעוּאֵל, פּוּטִי וְקֵינִי. יֶתֶר – שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ – שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים. חֹבָב – שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. קֵינִי – שֶׁקָּנָה הָעוֹלָם הַבָּא. בֶּן – שֶׁהָיָה כְּבֵן לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל – שֶׁהָיָה רֵעַ לַמָּקוֹם. פּוּטִי – שֶׁ{{ב|פָּט|ביזה}} כָּל עֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|מה היה יתרו לפני שהגיע אל משה: כומר לע"ז או מדייני מכובד סתם?}}'''"כֹּהֵן"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כּוֹמֶר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם... וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים" {{ממ|שופטים|יח|ל}}. רַבִּי לְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" {{ממ|שמואל ב|ח|יח}}, וְאוֹמֵר: "וְגַם עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד" {{ממ|שמואל ב|כ|כו}}. '''"חֹתֵן מֹשֶׁה"''', מִתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה מְכַבְּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|ד|יח}}. עַכְשָׁיו הִתְחִיל חָמִיו מְכַבְּדוֹ! אָמְרוּ לוֹ: מַה טִּיבְךָ? אָמַר לָהֶם: חֹתֵן מֹשֶׁה אָנֹכִי! '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל"''' – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּמֹשֶׁה, שָׁקוּל הָרַב כַּתַּלְמִיד וְתַלְמִיד כַּנָּגִיד. '''"כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"''', מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כְּנֶגֶד כָּל נִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל. }} ===פסוק ב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] במהלך הסיפור של יציאת מצרים לא הופיעה ציפורה, מאז המאורע במלון, והנה אנחנו שומעים שהיא היתה במדיין. את הפער הזה מנסה הדרשה לאחות: לדעת ר' יהושע גירש משה את ציפורה בגט; לדעת ר' אלעזר הם נשארו נשואים, אבל היא חזרה למדיין ולא היתה ביציאת מצרים.}}'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּדָבָר. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּאִגֶּרֶת; נֶאֱמַר כָּאן '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" {{ממ|דברים|כד|א}}; מַה שִׁילּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן – גֵּט, אַף שִׁילּוּחַ הָאָמוּר כָּאן – גֵּט! אֵימָתַי שְׁלָחָהּ? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 'לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם', לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְהִרְכִּיבָם עַל הַחֲמוֹר. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְאַהֲרֹן: "צֵא לִקְרַאת אָחִיךָ הַמִּדְבָּרָה". יָצָא לִקְרָאתוֹ, הִתְחִיל מְגַפְּפוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה אָחִי, הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן! אָמַר לוֹ: מַה טִּיב אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעִמְּךָ? אָמַר לוֹ: אִשְׁתִּי וּבָנַי הֵן. – לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרָיִם! אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִין, עַכְשָׁיו אַתָּה מֵבִיא לָנוּ אֶת הָאַחֲרוֹנִים?! מִיָּד אָמַר לָהּ: חִזְרִי לְבֵית אָבִיךְ! מִיָּד נָטְלָה אֶת בָּנֶיהָ וְחָזְרָה לָהּ לְבֵית אָבִיהָ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"''' – "וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ". }} </small> ===פסוק ג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] כיצד חש משה במדיין? – לדעת ר' יהושע הוא הרגיש מנוכר למקום; לדעת ר' אלעזר הוא היה מנוכר לאלוהי מדין, ואי הנוחות שלו היתה דתית. במכילתא דר"י טוענים שמשה הקדיש את גרשום לע"ז בשעתו.}}'''"וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה"'''; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֶרֶץ נָכְרִיָּה הִיא לוֹ בְּוַדַּאי! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ נֵכָר – יָהּ; שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי עוֹבֵד אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ" {{ממ|תהלים|נ|א}}.</small> {{הע-שמאל|הקטע נוסף על פי הגניזה ואינו אצל מלמד. ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ג#משנה יא|נדרים ג יא,]] שם עוסק רבי בדמותו של אברהם אבינו ולא במשה, ומופיעה גם דעה ששית, של אחרים בשבח המילה. ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] מובאים גם דברי ריב"ק ור' נחמיה, כבמשנה. לפי דברי ריב"ק ורבי בדרשה הזאת ניסה המלאך להרוג את משה בגלל המילה שהשתהה בה ולא בגלל שהקדיש את גרשום לע"ז.}}[רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מְאוּסָה עָרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהּ רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב" {{ממ|ירמיה|ט|כה}}. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵי בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵית, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה. רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל זְכִיּוֹתָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה לֹא עָמְדוּ לוֹ בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ; וְעַל שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה שָׁעָה אַחַת בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ" {{ממ|שמות|ד|כד}}. {{הע-שמאל|ר' יהושע בן קרחה, רבי ור' יוסי מסכימים שבשעה שהגיע משה למלון הוא הותקף ע"י המלאך. הם חולקים מדוע לא מל את בנו מיד: רבי טוען שהתעצל, ור' יוסי דורש 'מלון'-לינה, וטוען שעסק קודם בענייני הלינה.}}אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חוּס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה מִן הַמִּילָה! מַה נַּפְשָׁךְ? יָמוּל וְיֵצֵא – הֲרֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת! יִשְׁהֶא וְיָמוּל – הַמָּקוֹם אָמַר לוֹ "הוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|ד|כד}}! אֶלָּא עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה קוֹדֶם מִילָה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מֹשֶׁה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לַמִּילָה, שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. {{הע-שמאל|רשב"ג דורש 'חתן'-תינוק. הוא אינו מסביר למה התקיף המלאך ומדוע לא המית את התינוק, אלא מסתפק בטענה שלא את משה ביקש הקב"ה להמית.}}רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, אֶילָּא לַהֲרֹג אֶת הַתִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת" {{ממ|שמות|ד|כה}}. אָמַרְתָּ, צֵא רְאֵה: מִי קָרוּי חָתָן, מֹשֶׁה אוֹ תִּינוֹק? הֱוֵי אוֹמֵר: תִּינוֹק.] }} ===פסוק ד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם מיוחסים דברי אלעזר המודעי שכאן לר' יהושע, ואכן אין סתרה בין דברי ר' יהושע לדברי ר' אלעזר המודעי. ר' אלעזר המודעי דורש 'מחרב פרעה' ממש. ר' אליעזר דורש 'מי שם פה לאדם' וכו'.}}'''"וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹקֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה".''' אֵימָתַי הִצִּילוֹ הַמָּקוֹם? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ דָּתָן "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ... כַּאֲשֶׁר הָרָגְתָּ" {{ממ|שמות|ב|יד}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: תָּפְסוּ אֶת מֹשֶׁה וְהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, כְּפָתוּהוּ וְהִנִּיחוּ לוֹ סַיִּיף עַל צַוָּארוֹ. יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְמוּת מֹשֶׁה, תָּפְשׂוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת מֹשֶׁה – עֲשָׂאָן הַמָּקוֹם כִּתִּים כִּתִּים, אִלְּמִים חֵרְשִׁים וְסוּמִין. אוֹמְרִין לָאִלְּמִים: הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? וְאֵינָן יְכוֹלִים לְדַבֵּר. לַחֵרְשִׁים – וְאֵינָן שׁוֹמְעִין. לַסּוּמִין – וְאֵינָן רוֹאִין! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי" {{ממ|שמות|ד|יא}} }} </small> ===פסוק ה=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|במכילתא עמלק ב א.]]}}'''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ", אֵינִי יוֹדֵעַ: בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה אוֹ בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו"''', בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה וְלֹא בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר. {{הע-שמאל|המילים 'שם הר האלוהים' מסבירות מדוע יצא יתרו למדבר.}}'''"אֶל הַמִּדְבָּר"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁשָּׁרוּי בְּבֵיתוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, עַכְשָׁו יָבוֹא לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם? – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אֶל הַמִּדְבָּר"'''. }} </small> ===פסוק ו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' יהושע טוען שמשה הסתפק במכתב, ואילו ר' אלעזר טוען שיתרו חשש שמא יתנכר לו משה, ולכן שלח שליח שיתחנן למשה בשמו.}}'''"וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּאִגֶּרֶת {{ב|וִירָהּ|השליך את האגרת}} לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל: עֲשֵׂה בְּגִינִי. וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי – עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ – עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר מפסק את הפסוק ומפסיק אחרי 'אני', ומייחס את המילה 'אני' לקב"ה ולא ליתרו. הוספתי את הפסוק מתהלים על פי [[שמות רבה כז ב]] שמקורו המכילתא דרשב"י כאן (הצעת כהנא), והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ו|לעיל ו ב,]] הדרשות על "אני ה'". לפי דבריו התגייר יתרו, והוא מסמל את היחס לגיור בכלל. אפילו אם יש סיבה לדחות את המתגייר יש לעשות זאת בדרך שאינה מוחלטת, ולאפשר לו להתקרב לבסוף. דורש את הפסוק מירמיה כאומר: 'אלוה מקרב אני ולא אלוה מרחיק'!}}</small>רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, [שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ" {{ממ|תהלים|נ|א}}.] אֲנִי שֶׁמְּקָרֵב וְאֵינִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" {{ממ|ירמיה|כג|כג}}! אֲנִי שֶׁקֵּרַבְתִּי אֶת יִתְרוֹ וְלֹא רֵחַקְתִּיו! אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלְךָ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר; לֹא בָּא אֶלָּא לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה! אַף אַתָּה, קָרְבֵהוּ וְאַל תְּרַחֲקֵהוּ! מִכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאול וּמְקָרֵב בְּיָמִין; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע לְגֵיחֲזִי, שֶׁרְחָקוֹ לְעוֹלָם. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם נוסף שכל ישראל יצאו לקראת יתרו. דורש כאן את פס' יב, 'ויבוא אהרון וכל זקני ישראל... לפני האלוהים' וחסרה במכילתא שם הדרשה על דוד המלך ושאול חותנו שלפנינו.}}'''"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ"''' – אָמְרוּ: יָצְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם. <small>{{הע-שמאל|הציטוט מבמדבר קושר בין משה ל'איש', וגם מציב את הרקע לכך שהוא בענוותו נשק ליתרו.}}'''"וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם"''' – אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי נִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, וּמִי נִשֵּׁק לְמִי? מִי שָׁמַעְנוּ שֶׁקָּרוּי 'אִישׁ'? לֹא מֹשֶׁה? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד" {{ממ|במדבר|יב|ג}}! הָא לֹא נִשְׁתַּחֲוָה וְלֹא נִשֵּׁק אֶלָּא מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ! מִיכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם נוֹהֵג כָּבוֹד בְּחָמִיו. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר לְשָׁאוּל: "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה" {{ממ|שמואל א|כד|יא}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד כִּכְבוֹד אָבִיו. '''"וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה"''' – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ. }} </small> ===פסוק ח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] שם דורשים "את כל אשר עשה ה' - שנתן תורה לעמו" - כדעת ר' אלעזר המודעי. כאן הדרשה יכולה להיות גם כר' יהושע.}}'''"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ"''' – לְמָשְׁכוֹ וּלְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָיִם"''' – שָׁקוּל פַּרְעֹה כְּמִצְרַיִם, וּמִצְרַיִם שְׁקוּלִין כְּפַרְעֹה. '''"עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל"''' – שֶׁתֵּדַע עַמִּי בְּיִשְׂרָאֵל. '''"אֵת כָּל הַתְּלָאָה"''' – בְּמִצְרַיִם, '''"אֲשֶׁר מְצָאָתַם"''' – עַל הַיָּם, '''"בַּדֶּרֶךְ"''' – זוֹ בִּיאַת עֲמָלֵק, '''"וַיַּצִּלֵם ה'"''' – מִכֻּלָּם! }} </small> ===פסוק ט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] לשיטת ר' אלעזר המודעי בקשת המן היתה לא לגיטימית, ונחשבה עבירה ונסיון לה'; לכן הוא מפרש את 'הטובה' על בקשת המים – כל זאת בניגוד לשיטת ר' יהושע.}}'''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַמָּן הִגִּיד לוֹ. אָמַר לוֹ: מָן שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בּוֹ טַעַם פַּת, טַעַם בָּשָׂר, טַעַם דָּגִים, טַעַם חֲגָבִים, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַבְּאֵר הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: בְּאֵר שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בָּהּ טַעַם דְּבַשׁ, טַעַם חָלָב, טַעַם יַיִן חָדָשׁ, טַעַם יַיִן יָשָׁן, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש גזירה שווה 'הטובה' – 'הארץ הטובה' ([[דברים ד כא]]), וראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טז#פסוק ל|לעיל טז ל]].}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּטוֹבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיד לוֹ! אָמַר לוֹ: עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהֻנָּה וּלְוִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''"הַטּוֹבָה"''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''"עַל כָּל הַטּוֹבָה"'''. '''"אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן הַהוּא שֶׁלְּמִצְרַיִם. }} </small> ===פסוק י=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' פפיס אינו מחשיב את שירת הים כהודאה, כי אין בה המטבע "ברוך ה'".}}'''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"''' – אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס: גְּנַאי לְמֹשֶׁה וּלְסִיעָתוֹ, שֶׁהֲרֵי שִׁשִּׁים רִבּוֹא הוֹצִיא הַמָּקוֹם מִמִּצְרַיִם, וְלֹא הָיָה </small>מֵהֶן אֶחָד שֶׁפָּתַח וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם, עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'"'''. {{הע-שמאל|דורש את הכפילות 'מיד מצרים ומיד פרעה'. פרעה מתואר כסוג של ע"ז, הטוען כנגד הקב"ה.}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִיַּד פַּרְעֹה"'''? שֶׁנִּקְרָא "הַתַּנִּין הַגָּדוֹל", שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי אֵלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּין הַגָּדוֹל" {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}. '''"אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם"''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן שֶׁלְּפַרְעֹה. }} <small> </small> ===פסוק יא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] בתחילת הדרשה מגונה יתרו, שעד עכשיו לא האמין בקב"ה. בהמשך מתואר יתרו כמומחה לדתות, ודוקא מפני שעבד לכל ע"ז בעולם חשובה ההתגיירות שלו, כסימן "אובייקטיבי" לעליונות היהדות. מכאן שהגרים שהיו עובדי ע"ז חשובים לאמונה היהודית במיוחד. בסוף הדרשה מובאים דברי רחב ונעמן, העולים, לפי הדרשה, על דברי הגירות של יתרו: רחב שיירה מקום לאלים נוספים על יד הקב"ה, ונעמן לא כינה אותו "אלוהי השמים", אבל שניהם הודו בו יותר מיתרו.}}'''"עַתָּה יָדַעְתִּי"''' – עַד עַכְשָׁיו לֹא הוֹדָה בַּדָּבָר! '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, עַכְשָׁיו הוֹצִיא הַמָּקוֹם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''! דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הִנִּיחַ יִתְרוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ; עַכְשָׁיו הוֹדָה בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֱלֹהִים' – "הָאֱלֹהִים", 'כָּל הָאֱלֹהִים' – '''"מִכָּל הָאֱלֹהִים"'''. נַעֲמָן הוֹדָה בַּדָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|ה|טו}}. וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה שִׁיְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" {{ממ|יהושע|ב|יא}}. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}'''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"''' – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר! שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחִשְּׁבוּ הַמִּצְרִים לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – בָּהּ דָּנָן הַמָּקוֹם, '''"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"'''. }} </small> ===פסוק יב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב סוף א.]] יתרו עבד ע"ז בכל הדרכים האסורות על ישראל; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו;]] הדרשה מציגה את הבעייתיות של גיור עובדי ע"ז, בניגוד לאמור לעיל על 'מכל האלוהים'; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ג#יד|תוספתא ב"מ ג יד.]]}}</small>'''"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים"''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁעוֹמֵד מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל יוֹם, עַכְשָׁיו יָבִיא עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים? '''"וַיָּבֹא אַהֲרֹן"''' – מֹשֶׁה לְהֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה יָצָא לִקְרָאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ" {{ממ|שמות|יח|ז}}! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! {{הע-שמאל|בסיפור לא מופיע משה רבנו כהצדקה למעשיו של רבן גמליאל, אלא רק אברהם והקב"ה, שהשימוש שלהם מפורש בכתוב. והשוו [[נדרים ט א]], גם שם פותח ר' אליעזר בכבוד אביו, חכמים מתנגדים, ור' צדוק פותח בכבוד הקב"ה.}}דָּבָר זֶה דָּרַשׁ רַבִּי צָדוֹק כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ. אָמְרוּ: בַּדִּין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּין, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ? אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעָמַד וְשִׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: וְאֵיזֶה הוּא? אָמַר לָהֶם: אַבְרָהָם {{ב|בַּפִּנָּה|הגדול, או: אבינו}} גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם" {{ממ|בראשית|יח|ח}}! <small>{{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע"ז.}}וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה! אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם וּמֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ! אָמְרוּ לוֹ: הֵיזֶה? אָמַר לָהֶן: אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנּוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צְרָכָיו וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר: "נוֹתֵן לַבְּהֵמָה לַחְמָהּ" {{ממ|תהלים|קמז|ט}}. וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לְפָנָיו; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה. }} </small> ===פסוק יג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דרשה בשיטת ר' אלעזר בן ערך (לעיל ב א), שהביקור של יתרו היה לאחר מתן תורה: הלוחות השניים ניתנו ביום הכיפורים, ולמחרת ישב משה לשפוט את העם, על פי התורה שניתנה.}}'''"וַיְהִי מִמָּחֳרָת"''' – מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. '''"וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם"''' – כְּמִנְהָגוֹ. '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''' – וְכִי מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אֵין הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין אֶלָּא עַד זְמַן סְעוּדָה! {{הע-שמאל|הדין מעצב את המציאות, ולכן הדיין הוא שותף של הקב"ה. דורש ערב ובקר. לפי הדרשה לפס' יד, התרעם יתרו על שמשה לא שיתף אחרים בדיונים, אלא נהג כשופט יחיד. לפי דרשה זו אין יתרו חושש לעייפות של משה אלא לגאווה שהוא מפגין כשופט יחיד. וראו גם בדרשה לפס' טו.}}אֶלָּא כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית! נֶאֱמַר כָּאן '''"מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" {{ממ|בראשית|א|ה}}! }} </small> ===פסוק יד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]}}'''"וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם"''', אָמַר לוֹ: כְּמֶלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב וַעֲבָדָיו עוֹמְדִין – כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל! '''"מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ"'''? }} </small> ===פסוק טו=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יהודה שואל על הגאווה הנראית לכאורה מהביטוי 'יבוא אלי העם לדרוש', ורבן גמליאל עונה, שמשה סיים במילים 'לדרוש אלוהים', ותלה את הגדולה בקב"ה.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"''', דָּבָר זֶה שָׁאַל יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאָה מֹשֶׁה לוֹמַר כָּךְ '''"כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים"'''? אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מַה יֹּאמַר? ''' 'כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ' '''? כְּשֶׁאָמַר ''' 'אֱלֹהִים' ''' - יָפֶה אָמַר! }} </small> ===פסוק טז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורש 'דבר' – חפץ שעלול להיטמא או להיטהר. רעהו - כרעהו.}}'''"כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי"''' – בֵּין טוּמְאָה לְטָהֳרָה. '''"וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ"''' – זֶה דִּין שֶׁאֵין בּוֹ פְּשָׁרָה; '''"וּבֵין רֵעֵהוּ"''' – זֶה דִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּשָׁרָה, וְנִפְטָרִין וְהוֹלְכִין כְּרֵעִים. {{הע-שמאל|חוקים הם לדעת ר' יהושע הוראות הנתונות בתורה שבכתב ונדרשים ממנה ישירות. לדעת ר' אלעזר אלו איסורי עריות, שהם חוקי הגויים שמהם יש להתרחק. שניהם מסכימים לזיהוי של תורות עם הוראות ומצוות עשה; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק כה|לעיל טו כה:]] ר' אלעזר לשיטתו שם, אבל דעת ר' יהושע השתנתה.}}'''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ הוֹרָאוֹת; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, '''"וְאֶת תּוֹרוֹתָיו"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. }} </small> ===פסוק יז=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין זכותו של יתרו השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי במדבר סוף סח,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|שם סוף קיד.]]}}'''"וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה"''' – חָבִיב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנִּתַּן לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ, זֶה מִנּוּי זְקֵנִים. וַהֲלֹא מִנּוּי זְקֵנִים הָיָה דָּבָר הָגוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִפְּנֵי מָה לֹא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה תְּחִלָּה? אֶלָּא כְּדֵי לִיתֵּן גְּדֻלָּה לְיִתְרוֹ בְּעֵינֵי מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; לְוֹמַר: גָּדוֹל הָיָה יִתְרוֹ, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו. אַף יִתְרוֹ לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁאִם יַסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו; שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים". }} </small> ===פסוק יח=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש את הביטוי 'נבול תיבול' מלשון דברי נבלה ושנאה שמשה מעורר על עצמו; ר' אלעזר מפרש כדימוי לצמח שעליו ופירותיו נובלים ומתים.}}'''"נָבֹל תִּבֹּל"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יְחַלְּלוּ אוֹתְךָ וִיקַנְטְרוּ אוֹתְךָ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: יְנַבְּלוּ אוֹתְךָ וִינַשְּׁרוּ אוֹתְךָ, כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ נוֹשְׁרִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה" {{ממ|ישעיה|לד|ד}}. {{הע-שמאל|ר' אלעזר דורש גם את 'גם העם הזה' בנפרד מ'גם אתה', וכך מוסיף את נדב ואביהו לרשימת המנהיגים של ישראל.}} '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אַתָּה"''' – זֶה מֹשֶׁה, '''"גַּם"''' – זֶה אַהֲרֹן, '''"הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ"''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְגַם"''' – זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא. {{הע-שמאל|קורה לחה שעדיין לא יובשה כבדה מקורה יבשה. העם הוא עדיין לח ואינו במצבו הסופי הראוי למלאכה, ולכן צריך שיתוף פעולה של כמה אנשים.}}'''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר"'''; אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בְּקוֹרָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא לַחָה – כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין תַּחְתֶּיהָ אֶחָד אֶחָד – אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה – יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ"'''. }} </small> ===פסוק יט=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] יתרו משאיר למשה פתח להתיעץ לא רק אתו אלא גם עם הקב"ה; וראו [[דברים א ט]], שם מייחס משה את העצה לעצמו.}}'''"עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ"''' – אִם תִּשְׁמָעֵנִי, יִיטַב לָךְ. '''"אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקִים עִמָּךְ"''', אִם מוֹדֶה לָךְ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקִים"''', הֱיֵה לָהֶם כִּכְלִי מָלֵא דִּבְּרוֹת. '''"וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקִים"''' – דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, תָּבוֹא תַּרְצֶה לָעָם. }} </small> ===פסוק כ=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לעניין החוקים והתורות – ראו לעיל פס' טז. בהמשך, ר' יהושע דורש דרך לעומת מעשה: לימוד תורה ומעשים טובים. ר' אלעזר, כדרכו, מפרט מעשי גמילות חסדים לכל מילה בפסוק, ומדגיש את הפעולות לפנים משורת הדין.}}'''"וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ {{ב|גְּזֵרוֹת|הכתוב}}, '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ {{ב|הוֹרָאוֹת|חכמים}}; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"אֶת הַחֻקִּים"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת" {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; '''"וְאֶת הַתּוֹרֹת"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ"''' – זוֹ גְּזֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ" {{ממ|דברים|ה|ל}}. '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה מַעֲשֶׂה הַטּוֹב; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם"''' – שֶׁתּוֹדִיעַ לָהֶם בֵּית חַיֵּיהֶם, '''"אֶת הַדֶּרֶךְ"''' – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, '''"יֵלְכוּ"''' – זֶה בִּקּוּר חוֹלִים, '''"בָּהּ"''' – זוֹ קְבוּרַת מֵתִים, '''"וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה"''' – זֶה הַדִּין, '''"אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"''' – זֶה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. }} </small> ===פסוק כא=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] לדעת ר' יהושע מיני השופטים והשרים הוא בנבואה, ולא כעולה מהפשט ע"י משה עצמו; לדברי ר' אלעזר המינוי הוא כמראה למשה עצמו; כלומר ככל שאדם דומה יותר למשה כך הוא מתאים יותר להנהגה. בפירוט התכונות של המנהיגים מעדיף ר' אלעזר, כמו בדרשה הקודמת, את ההנהגה החסידית – של הפשרה ושל ר' חנינא בן דוסא – על פני עשיית הדין מתוך יראה מהקב"ה.}}</small>'''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – אַתָּה תֶּחֱזֶה לָהֶם, מִנְּבוּאָה. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ עֲשִׁירִים בַּעֲלֵי מָמוֹן. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁיְּרֵאִים מִן הַמָּקוֹם בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין לְקַבֵּל מָמוֹן; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם"''' – תֶּחֱזֶה לָהֶם בְּאַסְפַּקְלַרְיָא, כְּמַחֲזִית זוֹ שֶׁהַמְּלָכִים חוֹזִים בָּהּ. '''"אַנְשֵׁי חַיִל"''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''"יִרְאֵי אֱלוֹקִים"''' – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים פְּשָׁרָה בַּדִּין. '''"אַנְשֵׁי אֱמֶת"''' – כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וַחֲבֵירָיו. '''"שֹׂנְאֵי בָצַע"''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָמוֹן עַצְמָן הֵן שׂוֹנְאִין, מָמוֹן אֲחֵרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! {{הע-שמאל|חישוב מספר השרים מעלה שהם היו רבים מאד.}}'''"וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים"''' – שֵׁשׁ מֵאוֹת; '''"שָׂרֵי מֵאוֹת"''' – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים; '''"שָׂרֵי חֲמִשִּׁים"''' – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; '''"שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת"''' – שֵׁשֶׁת רִיבּוֹא. נִמְצְאוּ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת! }} <small> </small> ===פסוק כב=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] דורשים 'בכל עת', שהשרים אינם עסוקים במלאכה. ר' אלעזר מדגיש שהם עוסקים בתורה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן יִהְיוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן '''וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה''' יְהוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת. {{הע-שמאל|החלוקה בין ערכאות השיפוט אינה לפי זהות הנשפטים אלא לפי השאלות המשפטיות.}}'''"וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדוֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ"''' – דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה" (לְקַמָּן פָּסוּק כו), הָא אֵין 'דָּבָר גָּדוֹל' אָמוּר אֶלָּא בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים; דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם. }} </small> ===פסוק כג=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] שוב, כמו בדרשה לעיל על פס' יט, מדגישה הדרשה שיתרו מסייג את דבריו ותולה אותם בהסכמת הקב"ה. וראו לקמן בדרשה על פס' כד, שזו שיטת ר' אלעזר. "כל העם הזה" - ראו לעיל פס' יח}}'''"אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים"''' – אָמַר לוֹ: צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה; אִם מוֹדֶה לְךָ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד. '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"''' – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|בשלב הראשון המפסיד בדין כועס וחש פגוע, אבל עם הזמן הוא מודה ומשלים עם פסק הדין. הדין עושה שלום בכל הסביבה ושולט גם על בעלי חיים – נראה שהכוונה היא בעיקר לבעלי חיים מבוייתים, שמעמדם נקבע על ידו. הדרשן ממשיך ומפליג בשבח המשפט, שאם הוא מתקיים לאמיתו נמנעת אנרכיה, היו מחז"ל שהעניקו אפילו למלכות רומי צד חיובי, ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ב|אבות ג ב.]]}} '''"עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם"''', רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: הַדָּן אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, נִרְאֶה כְּמַטִּיל קִנְאָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת - וְאֵינוֹ אֶלָּא נוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן! שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ... אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" {{ממ|זכריה|ח|טז}}. אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נוֹטֵל מָמוֹן|מי שזכה בדין}}, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם. מִנַּיִן שֶׁאַף הַמִּתְחַיֵּב מָמוֹן, שֶׁגַּם הוּא סוֹפוֹ שָׁלוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"'''! אֵין לִי אֶלָּא לְבַעֲלֵי דִּינִין, וּמִנַּיִן אַף לְכָל יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט" {{ממ|תהלים|עב|ב}}. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? "יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם"! אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי אָדָם בִּלְבַד, מִנַּיִן שֶׁהַמִּשְׁפָּט שָׁלוֹם אַף לִבְהֵמוֹת וּלְחַיּוֹת וּלְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ... וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו", מַה כְּת' אַחֲרָיו? "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ... לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יא|ד|ט}}. "דֵּעָה" – זוֹ הִיא הַמִּשְׁפָּט! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְשַׁלּוּם: "הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָּאֶרֶז? אָבִיךָ, הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב; הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם ה'" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כב|טו|טז}}. גָּדוֹל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנְאוֹ אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ" {{ממ|איוב|לד|יז}}. וְאֵין חֲבִישָׁה אֶלָּא רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" {{ממ|תהלים|קמז|ג}}! }} </small> ===פסוק כד=== <small>{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש לפי פשט, ואילו ר' אלעזר טוען שמשה לא עשה כדברי יתרו אלא לאחר שהורה לו כך הקב"ה.}}</small>'''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חוֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ<small> חָמִיו; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ"''' – וַדַּאי, '''"וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם! }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]] [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|וספרי במדבר צב]]}}'''"וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל"''' – מִנָּה עֲלֵיהֶן דַּיָּנִין. וְצִוָּה אֶת הַדַּיָּנִין שֶׁיִּהְיוּ סוֹבְלִין טֹרַח הַצִּבּוּר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם" {{ממ|דברים|א|טז}}. וְצִוָּה אֶת הָעָם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין כָּבוֹד בַּדַּיָּנִין, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" {{ממ|דברים|א|יח}}. }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מקבילה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יז|בספרי דברים יז.]] ביקורת על הגאווה של משה.}}'''"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה"''', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, אַתָּה דָּן אֶת הַקּוֹשְׁיוֹת? הֲרֵי בְּנוֹת צְלָפְחָד בָּאִין לִשְׁאֹל, בְּדִין שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רַבָּן מְשִׁיבִין עָלָיו - וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב! אֶלָּא "וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'" {{ממ|במדבר|כז|ה}}! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] כאן, וכן [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|בספרי זוטא י ל]] מתפרש הביטוי "העם" שבספר שופטים כריבוי: עם רב, ואילו במכילתא הוא מתפרש ככינוי לחכמים.}}'''"וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁלְּחוֹ בִּכְבוֹד שֶׁלְּעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: נָתַן לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת. אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי; שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר לָהֶם הֱוֵי יוֹדֵעַ מָה אָמְרוּ לוֹ: "אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ" {{ממ|במדבר|י|לא}}. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה, עֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ! אָמַר לָהֶן: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ? מַה יַּעֲשֶׂה נֵר בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה? אַתָּה חַמָּה וְאַהֲרֹן לְבָנָה! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי, שֶׁאֲבִיאֵם תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם. יָכוֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא חָזַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים, אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד, וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם" {{ממ|שופטים|א|טז}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶן עַם רָב. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|ספרי זוטא י ל.]] יתרו אחראי להחזרת החובות ולשמירת הפקדונות.}}דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר לְאַרְצוֹ? אֶלָּא כָּךְ הָיָה יִתְרוֹ מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלִי פִּקְדוֹנוֹת, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַנֶּאֱמָן שֶׁבָּעִיר; וְאִם אֲנִי מַנִּיחָן וְהוֹלֵךְ לִי, הֵן אוֹמְרִין: בָּרַח לוֹ יִתְרוֹ וְלָקַח כָּל פִּקְדוֹנוֹתֵינוּ וְנָתַן לַחֲתָנוֹ; נִמְצֵאתִי מוֹצִיא שֵׁם רָע עָלַי וְעָלֶיךָ; אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמַחֲזִיר אֶת כֻּלָּן. דָּבָר אַחֵר, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ", לָמָּה חָזַר? אֶלָּא הָיָה מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: הַשָּׁנָה הַזֹּאת – שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה, וַאֲנִי לָוִיתִי וּפִרְנַסְתִּי אֶת הָעֲנִיִּים; וְאִם אֵין אֲנִי הוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ אֶת הַחוֹבוֹת – נִמְצֵאתִי מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּפוֹרְעָן! וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה" {{ממ|שמות|ט|לא}}; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקוּ הַחִטִּים אֶלָּא הַשְּׂעוֹרִים, אִם אֵין שְׂעוֹרִים – הַחִטִּים מִתְיַקְּרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|וספרי במדבר עח]] יעבץ ורכב הם כינויים נוספים ליתרו, בנוסף למנויים לעיל פס' א; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי במדבר עח.]]}}הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶן אֵצֶל יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ שִׁמְעָתִים תִּרְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַחֲרָיו; שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה: "הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן, וָאֶתֵּן לִפְנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִיעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן" {{ממ|ירמיה|לה|ה}}. אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה: הַמָּקוֹם אָמַר לִי שֶׁתִּשְׁתּוּ יָיִן! אָמְרוּ לוֹ: אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּל יָמִים שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב; וַאֲדַיִן הָיָה שֶׁלֹּא חָרֵב, אֶלָּא אָמַר לָנוּ: תִּהְיוּ מִתְאַבְּלִין עָלָיו, שֶׁסּוֹפוֹ לֵיחָרֵב! וְאָמַר לָנוּ: אַל תָּסוּכוּ וְאַל תְּסַפְּרוּ וְאַל תֵּשְׁבוּ בְּבָתִּים, "וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ" (שם פס' י). {{הע-שמאל|המילים "תרעתים", "שמעתים" וכו' הם כינויים לתלמידי חכמים ואינם שמות משפחה.}}לְכָךְ נִקְרְאוּ "תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים": תִּרְעָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לְגַלֵּחַ. שׂוּכָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לָסוּךְ. שִׁמְעָתִים – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם. דָּבָר אַחֵר: "תִּרְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. דָּבָר אַחֵר – שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִין בְּבַקָּשָׁתָן וְנַעֲנִין. "שִׁמְעָתִים" – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. "שׂוּכָתִים" – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּסֻכּוֹת. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין עַל יִשְׂרָאֵל וּמְגִנִּין עֲלֵיהֶן. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: קָרְבַּן {{ב|בֵּית שׁוֹתֵי מַיִם|שמעתים}} הַיּוֹם! יָצְאָה בַּת קוֹל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְאָמְרָה לָהֶן: מִי שֶׁקִּבֵּל קָרְבַּן אֲבוֹתֵיכֶם בַּמִּדְבָּר הוּא יְקַבֵּל קָרְבַּנְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ! {{הע-שמאל|בני רכב הם הקינים (דברי הימים), והקינים הם בני חותן משה (שופטים). מכאן שרכב הוא יתרו.}}וּמִי הֵן אֵלּוּ? "הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}! וְאוֹמֵר "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים" {{ממ|שופטים|א|טז}}, הֱוֵי אוֹמֵר: בֵּית רֵכָב הֵמָּה מִיִּתְרוֹ. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הָיָה צִדְקָן שֶׁלִּבְנֵי יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שָׁמַע מִפִּי הַנָּבִיא שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵיחָרֵב, וְעָמַד וְגָזַר עַל בָּנָיו שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת: שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ יַיִן, וְשֶׁלֹּא יִבְנוּ בָּתִּים, וְשֶׁלֹּא יִטְּעוּ כְּרָמִים. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם, וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם, לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לה|ו|ז}}. {{הע-שמאל|עובדי האדמה מצטיירים כמועדים לחטוא. הדרשה אינה מונה את יצחק, שהיה גם הוא עובד אדמה. מבין ארבעת המנויים כאן רק נח ולוט שתו יין והשתכרו.}}וּמִנַּיִן לָמַד שֶׁפְּרִישׁוּת הַיַּיִן מַאֲרֶכֶת יָמִים? שֶׁהֲרֵי אַרְבָּעָה הָיוּ לוֹהֲטִין אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצְאוּ כָּרָאוּי: קַיִן וְנֹחַ וְלוֹט וְעֻזִּיָּהוּ. קַיִן – "וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ד|ב}}. נֹחַ – "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ט|כ}}. וְלוֹט – "וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה" {{ממ|בראשית|יג|י}}. עֻזִּיָּהוּ – "כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה" {{ממ|דברי הימים ב|כו|י}}. {{הע-שמאל|ברית בני רכב היא נצחית ואינה תלויה בדבר, אבל היא נכרתה לאחר שבני רכב הוכיחו את דבקותם במצוות אביהם, ולא היו זקוקים לתנאי כלשהו. ר' שמעון מזכיר שהברית הבטיחה להם את התורה ולא את הכהונה, התלויה בקיום המקדש. ר' חנינא בן גמליאל ממקם את ביקור יתרו בשנה השניה ליציאת מצרים, כשמינה משה את ראשי השבטים. והשוו לעיל פסוק יג, וראו [[במדבר י ל]] ואילך, שיציאת יתרו וחזרתו לארצו התרחשו בשנה השניה.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַבְּרִית שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנֵי יִתְרוֹ יָתֵר מִן הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לִבְנֵי דָּוִד, שֶׁהַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם דָּוִד אֵינוֹ כָּרוּת, אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם – גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ" {{ממ|תהלים|קלב|יב}}. אֲבָל הַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב – לֹא נִכְרַת עַל תְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים" {{ממ|ירמיה|לה|יט}}! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא כְּבָר נִפְסְקָה כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם "לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב"? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם! מָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה {{ב|אַכְסַלְטַיָּנוֹת|Vexillatio יחידת פרשים נושאת דגל}} עַל יִשְׂרָאֵל; וְאֵימָתַי הֶעֱמִידָן? בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם" {{ממ|במדבר|ב|ב}}! }} dzx5nuqzngg6404c005ab2h7kssua71 0 1726164 3018557 3018043 2026-06-02T20:03:26Z מו יו הו 37729 הסתרת הסוגריים 3018557 wikitext text/x-wiki ==עמידה לחול== <קטע התחלה=א כ/> ===אבות=== <קטע סוף=א כ/><noinclude>{{הור|במנחה:}} </noinclude><קטע התחלה=כי שם/>כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} <קטע סוף=כי שם/> <קטע התחלה=אדני/>אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} <קטע סוף=אדני/> <קטע התחלה=א א/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=א א/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=זכרנו/>זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ<noinclude> (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)</noinclude> בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. <קטע סוף=זכרנו/>{{סוף}} <קטע התחלה=א מלך/>מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. <קטע סוף=א מלך/><קטע התחלה=א ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. <קטע סוף=א ת/><קטע התחלה=ב כ/> ===גבורות=== <קטע סוף=ב כ/><קטע התחלה=ב א/>אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. <קטע סוף=ב א/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ב חורף/>מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. <קטע סוף=ב חורף/><קטע התחלה=ב קיץ/>[<span style="background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;"><small><קטע סוף=ב קיץ/>בקיץ ל<קטע התחלה=ב קיץ/>מנהג א"י:</small></span> מוֹרִיד הַטָּל.] <קטע סוף=ב קיץ/> <קטע התחלה=ב מכלכל/>מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. <קטע סוף=ב מכלכל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=מי כמוך/>מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=מי כמוך/>{{סוף}} <קטע התחלה=ב ונאמן/>וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. <קטע סוף=ב ונאמן/><קטע התחלה=ב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. <קטע סוף=ב ת/><קטע התחלה=ג כ/> ===קדושת השם=== <קטע סוף=ג כ/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}<קטע התחלה=נקדש/>נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. <קטע סוף=נקדש/><קטע התחלה=ככתוב/>כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}<קטע סוף=ככתוב/><קטע התחלה=קדוש/>'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}<קטע סוף=קדוש/><קטע התחלה=לעומתם/>לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}<קטע סוף=לעומתם/><קטע התחלה=ברוך/>'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}<קטע סוף=ברוך/><קטע התחלה=ובדברי/>וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}<קטע סוף=ובדברי/><קטע התחלה=ימלוך/>'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}<קטע סוף=ימלוך/>{{ש}}<קטע התחלה=לדור/>לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. <קטע סוף=לדור/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ג א/>אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. <קטע סוף=ג א/><קטע התחלה=ג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ג ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}<קטע התחלה=ד כ/> ===חונן הדעת=== <קטע סוף=ד כ/><קטע התחלה=ד א/>אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. <קטע סוף=ד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}<קטע התחלה=אתה חוננתנו/>אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ<קטע סוף=אתה חוננתנו/>חָנֵּנוּ…{{סוף}} <קטע התחלה=ד חננו/>חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. <קטע סוף=ד חננו/><קטע התחלה=ד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. <קטע סוף=ד ת/><קטע התחלה=ה כ/> ===תשובה=== <קטע סוף=ה כ/><קטע התחלה=ה א/>הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. <קטע סוף=ה א/><קטע התחלה=ה ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. <קטע סוף=ה ת/><קטע התחלה=ו כ/> ===סליחה=== <קטע סוף=ו כ/><קטע התחלה=ו א/>סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. <קטע סוף=ו א/> <קטע התחלה=ו כי/>כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. <קטע סוף=ו כי/>{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש"ץ<noinclude> של שחרית</noinclude>}} <קטע התחלה=ו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. <קטע סוף=ו ת/><קטע התחלה=ז כ/> ===גאולה=== <קטע סוף=ז כ/><קטע התחלה=ז א/>רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. <קטע סוף=ז א/><קטע התחלה=ז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ז ת/>{{רקע אפור}}<קטע התחלה=עננו כ/> ===עננו=== <קטע סוף=עננו כ/>{{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}<קטע התחלה=עננו א/>עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. <קטע סוף=עננו א/><קטע התחלה=עננו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.<קטע סוף=עננו ת/>{{סוף}}<קטע התחלה=ח כ/> ===רפואה=== <קטע סוף=ח כ/><קטע התחלה=ח א/>רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.<קטע סוף=ח א/> {{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה/לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ח כי/>כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. <קטע סוף=ח כי/><קטע התחלה=ח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ח ת/><קטע התחלה=ט כ/> ===ברכת השנים=== <קטע סוף=ט כ/><קטע התחלה=ט א/>בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן <קטע סוף=ט א/>{{ש}} {{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ט קיץ/>בְּרָכָה <קטע סוף=ט קיץ/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ט חורף/>טַל וּמָטָר לִבְרָכָה <קטע סוף=ט חורף/>{{ש}} <קטע התחלה=ט על פני/>עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{ק|[{{הור|נ"א:}} מִטּוּבָהּ]}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. <קטע סוף=ט על פני/><קטע התחלה=ט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. <קטע סוף=ט ת/><קטע התחלה=י כ/> ===קיבוץ גלויות=== <קטע סוף=י כ/><קטע התחלה=י א/>תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. <קטע סוף=י א/><קטע התחלה=י ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=י ת/><קטע התחלה=יא כ/> ===משפט=== <קטע סוף=יא כ/><קטע התחלה=יא א/>הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. <קטע סוף=יא א/><קטע התחלה=יא ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. <קטע סוף=יא ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}<קטע התחלה=יב כ/> ===ברכת המינים=== <קטע סוף=יב כ/><קטע התחלה=יב א/>וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.<noinclude>{{הערה|הנוסח המוצג בפנים הינו מאוחר והוא תוצאה של צנזורה. נוסח אשכנז הישן: '''(וְ)לַמְּשֻׁמָּדִים''' אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''הַמִּינִים''' כְּרֶֽגַע יאבֵֽדוּ, וְכָל '''אוֹיְבֵי עַמְּךָ''' מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, '''וּמַלְכוּת זָדוֹן''' מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.{{ש}} נוסח מצונזר רעדלהיים: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶֽגַע יאבֵֽדוּ''', '''וְכֻלָּם מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ''', וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.}}</noinclude> <קטע סוף=יב א/><קטע התחלה=יב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. <קטע סוף=יב ת/><קטע התחלה=יג כ/> ===על הצדיקים=== <קטע סוף=יג כ/><קטע התחלה=יג א/>עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. <קטע סוף=יג א/><קטע התחלה=יג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. <קטע סוף=יג ת/><קטע התחלה=יד כ/> ===ולירושלים=== <קטע סוף=יד כ/><קטע התחלה=יד א/>וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. <קטע סוף=יד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}<קטע התחלה=נחם/>נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.<קטע סוף=נחם/>{{סוף}}<קטע התחלה=יד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. <קטע סוף=יד ת/><קטע התחלה=טו כ/> ===את צמח דוד=== <קטע סוף=טו כ/><קטע התחלה=טו א/>אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. <קטע סוף=טו א/><קטע התחלה=טו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. <קטע סוף=טו ת/><קטע התחלה=טז כ/> ===שומע תפילה=== <קטע סוף=טז כ/><קטע התחלה=טז א/>שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.<קטע סוף=טז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}</noinclude> {{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}} <קטע התחלה=ועננו/>וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. <קטע סוף=ועננו/>{{סוף}} <קטע התחלה=טז כי/>כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=טז כי/><קטע התחלה=טז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. <קטע סוף=טז ת/><קטע התחלה=יז כ/> ===עבודה=== <קטע סוף=יז כ/><קטע התחלה=יז א/>רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. <קטע סוף=יז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}} <קטע התחלה=יז ותחזינה/>וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=יז ותחזינה/><קטע התחלה=יז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.<קטע סוף=יז ת/><קטע התחלה=יח כ/> ===הודאה=== <קטע סוף=יח כ/><קטע התחלה=יח א/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. <קטע סוף=יח א/> {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=מודים דרבנן/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. <קטע סוף=מודים דרבנן/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחנוכה:}}{{ש}}<קטע התחלה=על הנסים/>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע סוף=על הנסים/><קטע התחלה=בימי מתתיהו/>בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.<קטע סוף=בימי מתתיהו/> {{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע התחלה=בימי מרדכי/>בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.<קטע סוף=בימי מרדכי/>{{סוף}} <קטע התחלה=יח ועל/>וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. <קטע סוף=יח ועל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=וכתוב/>וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. <קטע סוף=וכתוב/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחזרת הש"ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}} <קטע התחלה=זכור רחמיך/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.<קטע סוף=זכור רחמיך/> {{סוף}} <קטע התחלה=יח וכל/>וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. <קטע סוף=יח וכל/><קטע התחלה=יח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. <קטע סוף=יח ת/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}<קטע התחלה=כהנים כ/> ===ברכת כהנים=== <קטע סוף=כהנים כ/><קטע התחלה=לברך/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=לברך/> {{רקע אפור}}{{הור|כשאין נשיאת כפים, החזן אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: <קטע סוף=אלהינו/>{{סוף}} <קטע התחלה=יברכך/>יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} <קטע סוף=יברכך/> <קטע התחלה=אדיר/>אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. <קטע סוף=אדיר/>{{סוף}}<קטע התחלה=יט כ/> ===שלום=== <קטע סוף=יט כ/>{{הור|<noinclude>בשחרית ו</noinclude>במנחה של תענית ציבור<noinclude> (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)</noinclude>:}} <קטע התחלה=יט שים/>שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. <קטע סוף=יט שים/> {{הור|במנחה ובערבית:}} <קטע התחלה=יט שלום רב/>שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. <קטע סוף=יט שלום רב/> <קטע התחלה=יט וטוב/>וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=יט וטוב/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=בספר חיים/>בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} <קטע סוף=בספר חיים/>{{סוף}} <קטע התחלה=יט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.<קטע סוף=יט ת/><קטע התחלה=אלהי כ/> ===אלוהי נצור=== <קטע סוף=אלהי כ/>[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃] <קטע התחלה=אלהי א/>אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}} לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}<קטע סוף=אלהי א/> {{רקע אפור}}<קטע התחלה=תענית יחיד/>{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. {{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}} רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.<קטע סוף=תענית יחיד/>{{סוף}} <קטע התחלה=יהיו לרצון/>{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} עֹשֶׂה <קטע סוף=יהיו לרצון/>שָׁלוֹם {{הור1|בעשי"ת|הַשָּׁלוֹם}} <קטע התחלה=במרומיו/>בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת. {{ש}} וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}<קטע סוף=במרומיו/> ==קדושה לשבת ויום טוב== ===פיוטים=== {{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}} ;א <קטע התחלה=ואתה/>'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}} '''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא,'''<קטע סוף=ואתה/> ;ב <קטע התחלה=חי וקיים/>'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''<קטע סוף=חי וקיים/> ;ג <קטע התחלה=אל נא/>אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}} הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו. {{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.<קטע סוף=אל נא/> ;ד {{הור|בשבת וחג:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן1/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''<קטע סוף=ובכן1/> {{הור|בראש השנה:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן2/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''<קטע סוף=ובכן2/> {{הור|ביום כיפור:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן3/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''<קטע סוף=ובכן3/> ===שחרית=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=אז/>אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. <קטע סוף=אז/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומך/>מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}<קטע סוף=ממקומך/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}</noinclude> ===מוסף=== <קטע התחלה=נעריצך/>נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, <קטע סוף=נעריצך/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=כבודו/>כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. <קטע סוף=כבודו/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומו/>מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}<קטע סוף=ממקומו/> <קטע התחלה=שמע/>'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}<קטע סוף=שמע/> <קטע התחלה=הוא אלהינו/>{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}<קטע סוף=הוא אלהינו/><noinclude> {{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר"ה וביו"כ:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=אדיר-אדירנו/>אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}<קטע סוף=אדיר-אדירנו/>{{סוף}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}</noinclude> ==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור== <noinclude> {| |- |{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}} |}</noinclude> <קטע התחלה=ובכן/>וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן <small>[{{הור|נוסח ישן:}} שֶׁהַשִּׁלְטוֹן]</small> לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. <קטע סוף=ובכן/> <קטע התחלה=ותמלוך/>וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ותמלוך/> ==קדושת היום== ===ערבית לשבת=== <קטע התחלה=אתה קדשת/>אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}<קטע סוף=אתה קדשת/> <קטע התחלה=רצה א/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ <קטע סוף=רצה א/>בָהּ <קטע התחלה=רצה ת/>יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. <קטע סוף=רצה ת/> ===שחרית לשבת=== <קטע התחלה=ישמח משה/>יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}} וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמח משה/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מנחה לשבת=== <קטע התחלה=אתה אחד/>אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. <קטע סוף=אתה אחד/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף לשבת=== <קטע התחלה=תכנת/>{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=תכנת/> <קטע התחלה=וביום השבת/>וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} <קטע סוף=וביום השבת/> <קטע התחלה=ישמחו/>יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמחו/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף ראש חודש=== <קטע התחלה=ראשי חדשים/>רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=ראשי חדשים/> <קטע התחלה=ובראשי/>וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}<קטע סוף=ובראשי/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}</noinclude> <קטע התחלה=חדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=חדש/> ===מוסף שבת ראש חודש=== <קטע התחלה=אתה יצרת/>אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=אתה יצרת/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude> <קטע התחלה=רצה וחדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=רצה וחדש/> ===תפילת יום טוב=== <קטע התחלה=אתה בחרתנו/>אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. <קטע סוף=אתה בחרתנו/> <קטע התחלה=ותודיענו/>{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}<קטע סוף=ותודיענו/> <קטע התחלה=ותתן רגלים/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}} {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן רגלים/> {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}} <קטע התחלה=והשיאנו/><קטע התחלה=והשיאנו-חול/>וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי [{{הור|נוסח ישן:}} אוֹהֲבֵי] שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.<קטע סוף=והשיאנו-חול/><קטע סוף=והשיאנו/> ===מוסף רגלים=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}</noinclude> <קטע התחלה=ומפני/>וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומפני/> וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}} הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}</noinclude>{{סוף}} {{הור|ביו"ט ראשון (ושני) של פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח א/>וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח א/> {{הור|בשאר ימי פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח ב/>וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח ב/> {{הור|בשבועות:}} <קטע התחלה=פסוקים שבועות/>וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} <קטע סוף=פסוקים שבועות/> {{הור|ביו"ט של סוכות:}} <קטע התחלה=פסוקים סוכות א/>וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} <קטע סוף=פסוקים סוכות א/> <קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/>{{הור|בחול המועד סוכות (בחו"ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}} {{הור|בט"ז בתשרי (בא"י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}} {{הור|בי"ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}} {{הור|בי"ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}} {{הור|בי"ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}} {{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}} {{הור|בהושענא רבה:}} <קטע התחלה=פסוקים הו"ר/>וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} <קטע סוף=פסוקים הו"ר/><קטע סוף=פסוקים סוכות ב/>{{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} <קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/>בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} <קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/> {{הור|בכל הימים:}} <קטע התחלה=ומנחתם/>וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומנחתם/> {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude>{{סוף}} <קטע התחלה=מלך רחמן/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}<קטע סוף=מלך רחמן/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}</noinclude> ===תפילת ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}</noinclude> וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}} <קטע התחלה=מלוך/><קטע התחלה=מלוך-חול/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=מלוך-חול/>יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.<קטע סוף=מלוך-חול/><קטע סוף=מלוך/> ===תפילת יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> <קטע התחלה=ותתן-יו"כ/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן-יו"כ/> {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}} <קטע התחלה=מחול/><קטע התחלה=מחול1/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, <קטע סוף=מחול1/>{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} <קטע התחלה=מחול2/>וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. <קטע סוף=מחול2/><קטע סוף=מחול/> ===מוסף ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> <קטע התחלה=ותתן-ר"ה1/><קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור|בחול:}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>יוֹם תְּרוּעָה, <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן-ר"ה2/><קטע סוף=ותתן-ר"ה1/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/>וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}<קטע סוף=פסוקים ראש השנה/><קטע התחלה=מלכויות כ/> ====מלכויות==== <קטע סוף=מלכויות כ/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}} <קטע התחלה=מלכויות א/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}<קטע סוף=מלכויות א/> <קטע התחלה=מלכויות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}<קטע סוף=מלכויות פס/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}</noinclude><קטע התחלה=זכרונות כ/> ====זכרונות==== <קטע סוף=זכרונות כ/><קטע התחלה=זכרונות א/>אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. <קטע סוף=זכרונות א/><קטע התחלה=זכרונות פס/>וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}} <קטע סוף=זכרונות פס/><קטע התחלה=זכרונות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. <קטע סוף=זכרונות ב/><קטע התחלה=שופרות כ/> ====שופרות==== <קטע סוף=שופרות כ/><קטע התחלה=שופרות א/>אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ. <קטע סוף=שופרות א/><קטע התחלה=שופרות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=שופרות פס/><קטע התחלה=שופרות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=שופרות ב/> ===מוסף יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude><קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן לנו כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> <קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/>וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:<קטע סוף=ואת מוסף כיפור/> <קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/>וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.<קטע סוף=פסוקים יום כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}</noinclude> ==הערות ושינויי נוסחאות== 0xxn4mz2bvoido6b286cn08y9selivl 106 1728690 3018512 3018489 2026-06-02T12:54:44Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018512 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יט|א|יח ב|יט ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יט עמוד א] בכל טמא לא יאכל }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מי לא עסקינן דנגע בשני? רביעי מקל וחומר - כדאמרינן. ואי סלקא דעתך סבר כרבי עקיבא, ניתני נמי רביעי בתרומה וחמישי בקודש! אלא רבי עקיבא לא סבר כרבי יוסי מנלן? אמר ליה: דלא לישתמיט תנא וליתני רביעי בתרומה וחמישי בקודש, ונימא רבי עקיבא היא. - ואנן אהכי ניקום ונסמוך? נפק רב אשי, ואי תימא רב כהנא, דק ואשכח, הא דתנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|הכלי מצרף את מה שבתוכו לקודש, אבל לא לתרומה, והרביעי בקודש פסול והשלישי בתרומה. ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מעדותו של רבי עקיבא נשנית משנה זו, (דתניא): +מסורת הש"ס: [דתנן]+ הוסיף רבי עקיבא הסולת והקטורת והלבונה והגחלים, שאם נגע טבול יום במקצתן - פסל את כולן. רביעי - אין, חמישי - לא. שלישי - אין, רביעי - לא. אלמא קסבר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|צירוף דרבנן. ופליגא דרבי חנין, דאמר: צירוף דאורייתא, שנאמר כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת - הכתוב עשה כל מה שבכף - אחת. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנן התם: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|על מחט שנמצאת בבשר - שהסכין והידים טהורות והבשר טמא. נמצאת בפרש - הכל טהור. אמר רבי עקיבא: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|זכינו שאין טומאת ידים במקדש. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בכל טמא מי לא משמע נמי דאי נגע בשני''' - דהא שני נקרא טמא כל אשר בתוכו יטמא והשתא דשמעינן ליה לר' יוסי בשלישי לתרומה ולא רביעי ורביעי לקודש ולא חמישי על כרחיך לית ליה שני עושה שלישי בחולין ולא דריש יטמא יטמא דאי אית ליה לייתיה לרביעי בתרומה בק"ו מטבול יום ומה טבול יום שמותר בחולין פסול בתרומה שלישי שפסול בחולין אין דין שיעשה רביעי בתרומה ודיו ליכא למימר דא"כ מפריך ק"ו דהא שלישי לתרומה נפקא לן מקרא כי היכי דנפקא לן שלישי בחולין ורביעי בקל וחומר וחמישי בקודש בק"ו ממחוסר כפורים אלא ודאי לית ליה לרבי יוסי שני עושה שלישי בחולין: '''אלא רבי עקיבא לא סבר לה כר' יוסי מנלן''' - דילמא ר"ע אית ליה נמי ק"ו דר' יוסי ומייתי ליה בהאי ק"ו רביעי בתרומה וחמישי בקודש: '''א"ל''' - אם איתא דיש חולקים בדבר הזה וכי לא לישתמיט שום תנא וליתני רביעי בתרומה בחד דוכתא וכי תיקשי לך מני נימא ר"ע היא אלא ודאי לית ליה לר"ע ק"ו דר"י משום פירכא דדור אחרון כדאמר במסכ' סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|כז|ב}} עתיד דור אחרון לטהר את השלישי בתרומה שאנו מטמאין אותו בקל וחומר מטבול יום כדאמרן ודור אחרון פריך מה לטבול יום שכן אב הטומאה הלכך לר"ע נמי דאית ליה שלישי בחולין לא מייתי שום מעלה טפי לתרומה בק"ו מטבול יום משום הא פירכא ושלישי בין בתרומה בין בחולין נפקא לן מקרא בהדיא דדריש יטמא יטמא ורביעי בקודש נמי מוהבשר אשר יגע בכל טמא מי לא עסקינן דנגע בשלישי דהא לר"ע הואיל ודריש יטמא יטמא אשכחן שלישי דאיקרי טמא ומשכחת לה דאתי קודש לידי רביעי הכי שרץ טימא כלי וה"ל ראשון וכלי אוכל ואוכל משקה ומשקה אוכל דהא לר"ע טומאת משקין דאורייתא וחמישי בקודש לא מייתי בק"ו ממחוסר כפורים דאיכא למיפרך מה למחוסר כפורים שכן אב הטומאה ומבעיא לן לר"מ ור"א דאמרו בהדיא דמשקין אין מטמאין דבר אחר מן התורה ולרבי יוסי נמי דאוקימנא דליה לא ס"ל היכי משכחת קודש בא לידי רביעי שרץ כלי הוי ראשון וכלי אוכל הוי שני ואוכל משקה הוי שלישי והיאך יבא לידי רביעי ונ"ל דעל כרחיך לא משכחת לה אלא מדרבנן ותדע דקתני לה גבי מעלות דחומר בקודש (חגיגה כ:) דקי"ל התם דכולהו מדרבנן נינהו וזהו מחמש מעלות האחרונות היא ואמר התם ה' אחרונות לית להו דררא דטומאה דאורייתא ובמסכת סוטה נמי סוגיא דשמעתא דרבי יוסי מדרבנן אזלא ואוכל שלישי לר' יוסי בקודש דקאמר לעיל ולמדנו שלישי בקודש מן התורה מהיכן קיבלה הואיל ואין משקה מטמא אוכל . על כרחיך מאוכל קיבלה וס"ל טומאה עושה כיוצא בה בקדשים ואוכל דמטמא משקה כיון דלא דרשי יטמא יטמא לא ידענא מהיכא נפקא להו אי לאו מהאי קרא וכי יותן מים על זרע וגו' ודרשינן הוא טמא ואינו עושה כיוצא בו ומדאיצטריך קרא למעוטי כיוצא בו מכלל דמטמא אחרים וכ"ת טמא הוא הרי הוא טמא ואינו מטמא אחרים א"כ לשתוק קרא מיניה ולכתוב טמא ומהיכא תיתי לן טומאה לאחרים ואי קשיא הואיל ומשקין לא מטמאי אחריני לרבי יוסי תו לא מיתוקמא מתני' כתרצתא דתריץ ר' ירמיה לעיל ואזדא ר' יוסי לטעמיה והדר קושיין לדוכתה אמאי אינה היא המדה מדה ומדה היא לא תיקשי דכי אוקימנא ואזדא רבי יוסי לטעמיה בתר טעמא דהא מתני' דר' יוסי אליבא דר"ע אוקימנא דדריש יטמא יטמא דהא מהא מייתינן סייעתא עליה ואני שמעתי דר' יוסי אית ליה יטמא יטמא גבי משקין והא דאמר לא ס"ל בההיא דאוכלין דר"ע אמרן לענין טומאה עושה כיוצא בה ועכשיו אתה בא לידי רביעי שרץ כלי כלי אוכל ואוכל משקה ומשקה אוכל ואי אפשר להעמידו מפני כמה תשובות ומיהו לר"מ דאמר בהדיא טומאת משקין לטמא אחרים לאו דאורייתא לא משכחת לה רביעי אלא מדרבנן: '''ואנן אהכי נסמוך''' - משום דלא אשכחן תנא נימא דר"ע לית ליה ק"ו: '''דק ואשכח''' - בהדיא דאמר ר"ע רביעי ולא חמישי: '''הכלי מצרף מה שבתוכו''' - עריבה ארוכה ובה אוכלי קודש מכאן ואוכלי קודש מכאן ואין נוגעין זה בזה ונגע טמא באוכלין שבראש אחד ובכלי לא נגע ואוכל אין מטמא כלי אפי' מדרבנן ואפ"ה האוכלין שבשני ראשיה טמאים שהכלי מצרפן: '''מעדותו''' - ע"י עדותו: '''הוסיף ר"ע''' - בעדות: '''לבונה וגחלים''' - אע"ג דלאו אוכלין נינהו חיבת הקודש מכשרתן ומשויא להו אוכל בפ' כל שעה (לה.): '''פסל את כולן''' - אלמא מצרף כלי מה שבתוכו דאי משום דנגעי אהדדי נהי דגחלת שנגע בה מטמא את חברתה אבל חברתה תו לא מטמיא דא"כ ה"ל ששי ושביעי עד ק' ומאותו עדות נשנית משנה זו דהכלי מצרף וקתני בהדיא רביעי בקודש פסול אלמא דר"ע חמישי לית ליה שלישי בתרומה אין רביעי לא אלמא לית ליה לר"ע ק"ו דר' יוסי בלשון אחר שמעתי יורד לעמקי תהום וא"א להעמידו: '''אלמא קסבר צירוף דרבנן''' - מילתא באנפי נפשה היא מדא"ר יוחנן מעדותו של ר"ע נשנית אלמא קסבר ר' יוחנן צירוף דכלי לקודש דקתני גבי מעלות לאו דאורייתא הוא אלא מדרבנן מעדותו של ר"ע דמדרבנן הוא דגחלים ולבונה לאו בני קבולי טומאה נינהו אלא מדרבנן ואע"ג דאמר מר והבשר לרבות עצים ולבונה אמרי' בכל שעה (שם) דמעלה מדרבנן היא: '''ופליגא''' - דר' יוחנן אדר' חנין: '''כף אחת''' - בקטורת כתיב דקודש הוא: '''תנן התם''' - בעדיות ועל המחט העיד עם שאר עדיות שאם נמצאת בבשר קודש שהסכין שנגע בה והידים של כהן שנגעו בה טהורין והבשר טמא ולקמיה מפרש האי מחט מאי טומאה הוה ביה: '''זכינו''' - {{קטן|(הועבר מעמוד ב)}} זכות וטובה וריוח ותקנה היא לנו מהפסד קדשים שלא נגזרה גזרת ידים במקדש ליטמא בדבר שאין מטמא אדם דהאי מחט מוקמי ליה דלאו בר טמויי אדם הוא דאילו חוץ למקדש מטמאים ידים בטומאה כל דהו אפילו סתמן משום ידים עסקניות: <קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יט א ניתני נמי רביעי בתרומה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_א_ניתני נמי רביעי בתרומה]] '''ניתני''' נמי רביעי בתרומה. וה"ה דהוה מצי למימר אי סבר לה כר"ע אמאי איצטריך לאיתויי בקל וחומר רביעי בקודש ממחוסר כפורים מגופיה דקרא שמעינן ליה כיון דשלישי טמא בחולין קרי כאן והבשר אשר יגע בכל טמא וגו' כי היכי דדרשינן השתא לענין שלישי: [[File:תוס פסחים 1 יט א לא לישתמיט תנא וליתני רביעי בתרומה וחמישי בקודש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_א_לא לישתמיט תנא וליתני רביעי בתרומה וחמישי בקודש]] ''' לא''' לישתמיט תנא וליתני רביעי בתרומה וחמישי בקודש. פ"ה דלמ"ד טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן לא משכחת רביעי בקודש אלא מדרבנן ועל ידי עצים ולבונה משכחת לה שפיר כדפי' לעיל ור"ל דמיבעיא ליה אי מהני חיבת הקודש למימני ביה ראשון ושני יסבור דאוכל מטמא אוכל ומה שפ"ה מדקתני לה גבי מעלות בפרק חומר בקודש (חגיגה כ: ושם) אם כן דרבנן היא אין נראה לר"י דהא אוקמא כר"ע ואיהו דריש יטמא יטמא ע"כ רביעי בקודש דאורייתא דקרי כאן והבשר אשר יגע וגו' וצירוף נמי דאורייתא לרבי חנין והא דאמר בחגיגה (שם כא:) חמש מעלות אחרונות לית להו דררא טומאה דאורייתא רבינו חננאל לא גרס דאורייתא ואפילו אי גרס ליה ה"פ לית להו דררא טומאה דאורייתא שלא היה לכתוב לטמאה לפי שהן רחוקין מן הטומאה דמן הדין היה להם להיות טהורים ועוד פ"ה דמאן דלא דריש יטמא יטמא נפקא ליה דאוכל מטמא אחרים מדאיצטריך טמא הוא למעוטי שאין טומאה עושה כיוצא בה אור"י הניחא לאביי ולרב אדא בר אהבה אבל לרבינא דאמר מקרא מלא דבר הכתוב דילמא אתא הוא לקדשים דה"א עושין כיוצא בהן מוהבשר אשר יגע בכל טמא: [[File:תוס פסחים 1 יט א אלמא קסבר צירוף דרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_א_אלמא קסבר צירוף דרבנן]] ''' אלמא''' קסבר צירוף דרבנן. יש פי' מרש"י שמפרש דדייק לר"ע דצירוף דרבנן דמדאוריית' אין טומאה ללבונה וגחלים דהא לאו אוכל נינהו דמעלה דרבנן היא מה שמקבלין טומאה ובפ' כל שעה (לקמן לה.) קרי לה מעלה ואין זה ראיה דהתם נמי קרי לה מעלה להביא כפרתו אוכל בקדשים אף על גב דהוי דאורייתא כדדריש בפרק הערל (יבמות עד:) ועוד דבהדיא מוכח בפרק שני דחולין {{הפניה-גמ|חולין|לו|ב}} דוהבשר לרבות עצים ולבונה לאו אסמכתא היא דמוכח התם מינה דחיבת הקודש מכשר דאורייתא ונראה לר"י כמו שהוגה בפי' דדייק דצירוף דרבנן מהא דקתני רישא על אפר חטאת שאם נגע טמא במקצת טימא את כולו וזהו מדרבנן שאפר חטאת אינו קודש אלא חול כדמוכח בפרק התכלת (מנחות נב. ושם) שאין מועלין באפר פרה וקתני הוסיף ר"ע משמע דהוי דרבנן כמו רישא: ''' שאין''' טומאת ידים במקדש. תימה לר"י אמאי היה להם להיות טמא הא אין בהן היסח הדעת ואי משום דאמר בפ' בתרא דחגיגה (דף כד. ושם) כל הפוסל התרומה מטמא ידים להיות שניות א"כ מאי קא פריך תרוייהו בו ביום גזרו והא הנהו ידים שפוסלות התרומה איירי<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יט א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יט|א}} pjoc23somwc5364d6h6bhfmrizumlx5 3018526 3018512 2026-06-02T14:45:34Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018526 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יט|א|יח ב|יט ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יט עמוד א] בכל טמא לא יאכל }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מי לא עסקינן דנגע בשני? רביעי מקל וחומר - כדאמרינן. ואי סלקא דעתך סבר כרבי עקיבא, ניתני נמי רביעי בתרומה וחמישי בקודש! אלא רבי עקיבא לא סבר כרבי יוסי מנלן? אמר ליה: דלא לישתמיט תנא וליתני רביעי בתרומה וחמישי בקודש, ונימא רבי עקיבא היא. - ואנן אהכי ניקום ונסמוך? נפק רב אשי, ואי תימא רב כהנא, דק ואשכח, הא דתנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|הכלי מצרף את מה שבתוכו לקודש, אבל לא לתרומה, והרביעי בקודש פסול והשלישי בתרומה. ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מעדותו של רבי עקיבא נשנית משנה זו, (דתניא): +מסורת הש"ס: [דתנן]+ הוסיף רבי עקיבא הסולת והקטורת והלבונה והגחלים, שאם נגע טבול יום במקצתן - פסל את כולן. רביעי - אין, חמישי - לא. שלישי - אין, רביעי - לא. אלמא קסבר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|צירוף דרבנן. ופליגא דרבי חנין, דאמר: צירוף דאורייתא, שנאמר כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת - הכתוב עשה כל מה שבכף - אחת. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנן התם: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|על מחט שנמצאת בבשר - שהסכין והידים טהורות והבשר טמא. נמצאת בפרש - הכל טהור. אמר רבי עקיבא: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|זכינו שאין טומאת ידים במקדש. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בכל טמא מי לא משמע נמי דאי נגע בשני''' - דהא שני נקרא טמא כל אשר בתוכו יטמא והשתא דשמעינן ליה לר' יוסי בשלישי לתרומה ולא רביעי ורביעי לקודש ולא חמישי על כרחיך לית ליה שני עושה שלישי בחולין ולא דריש יטמא יטמא דאי אית ליה לייתיה לרביעי בתרומה בק"ו מטבול יום ומה טבול יום שמותר בחולין פסול בתרומה שלישי שפסול בחולין אין דין שיעשה רביעי בתרומה ודיו ליכא למימר דא"כ מפריך ק"ו דהא שלישי לתרומה נפקא לן מקרא כי היכי דנפקא לן שלישי בחולין ורביעי בקל וחומר וחמישי בקודש בק"ו ממחוסר כפורים אלא ודאי לית ליה לרבי יוסי שני עושה שלישי בחולין: '''אלא רבי עקיבא לא סבר לה כר' יוסי מנלן''' - דילמא ר"ע אית ליה נמי ק"ו דר' יוסי ומייתי ליה בהאי ק"ו רביעי בתרומה וחמישי בקודש: '''א"ל''' - אם איתא דיש חולקים בדבר הזה וכי לא לישתמיט שום תנא וליתני רביעי בתרומה בחד דוכתא וכי תיקשי לך מני נימא ר"ע היא אלא ודאי לית ליה לר"ע ק"ו דר"י משום פירכא דדור אחרון כדאמר במסכ' סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|כז|ב}} עתיד דור אחרון לטהר את השלישי בתרומה שאנו מטמאין אותו בקל וחומר מטבול יום כדאמרן ודור אחרון פריך מה לטבול יום שכן אב הטומאה הלכך לר"ע נמי דאית ליה שלישי בחולין לא מייתי שום מעלה טפי לתרומה בק"ו מטבול יום משום הא פירכא ושלישי בין בתרומה בין בחולין נפקא לן מקרא בהדיא דדריש יטמא יטמא ורביעי בקודש נמי מוהבשר אשר יגע בכל טמא מי לא עסקינן דנגע בשלישי דהא לר"ע הואיל ודריש יטמא יטמא אשכחן שלישי דאיקרי טמא ומשכחת לה דאתי קודש לידי רביעי הכי שרץ טימא כלי וה"ל ראשון וכלי אוכל ואוכל משקה ומשקה אוכל דהא לר"ע טומאת משקין דאורייתא וחמישי בקודש לא מייתי בק"ו ממחוסר כפורים דאיכא למיפרך מה למחוסר כפורים שכן אב הטומאה ומבעיא לן לר"מ ור"א דאמרו בהדיא דמשקין אין מטמאין דבר אחר מן התורה ולרבי יוסי נמי דאוקימנא דליה לא ס"ל היכי משכחת קודש בא לידי רביעי שרץ כלי הוי ראשון וכלי אוכל הוי שני ואוכל משקה הוי שלישי והיאך יבא לידי רביעי ונ"ל דעל כרחיך לא משכחת לה אלא מדרבנן ותדע דקתני לה גבי מעלות דחומר בקודש (חגיגה כ:) דקי"ל התם דכולהו מדרבנן נינהו וזהו מחמש מעלות האחרונות היא ואמר התם ה' אחרונות לית להו דררא דטומאה דאורייתא ובמסכת סוטה נמי סוגיא דשמעתא דרבי יוסי מדרבנן אזלא ואוכל שלישי לר' יוסי בקודש דקאמר לעיל ולמדנו שלישי בקודש מן התורה מהיכן קיבלה הואיל ואין משקה מטמא אוכל . על כרחיך מאוכל קיבלה וס"ל טומאה עושה כיוצא בה בקדשים ואוכל דמטמא משקה כיון דלא דרשי יטמא יטמא לא ידענא מהיכא נפקא להו אי לאו מהאי קרא וכי יותן מים על זרע וגו' ודרשינן הוא טמא ואינו עושה כיוצא בו ומדאיצטריך קרא למעוטי כיוצא בו מכלל דמטמא אחרים וכ"ת טמא הוא הרי הוא טמא ואינו מטמא אחרים א"כ לשתוק קרא מיניה ולכתוב טמא ומהיכא תיתי לן טומאה לאחרים ואי קשיא הואיל ומשקין לא מטמאי אחריני לרבי יוסי תו לא מיתוקמא מתני' כתרצתא דתריץ ר' ירמיה לעיל ואזדא ר' יוסי לטעמיה והדר קושיין לדוכתה אמאי אינה היא המדה מדה ומדה היא לא תיקשי דכי אוקימנא ואזדא רבי יוסי לטעמיה בתר טעמא דהא מתני' דר' יוסי אליבא דר"ע אוקימנא דדריש יטמא יטמא דהא מהא מייתינן סייעתא עליה ואני שמעתי דר' יוסי אית ליה יטמא יטמא גבי משקין והא דאמר לא ס"ל בההיא דאוכלין דר"ע אמרן לענין טומאה עושה כיוצא בה ועכשיו אתה בא לידי רביעי שרץ כלי כלי אוכל ואוכל משקה ומשקה אוכל ואי אפשר להעמידו מפני כמה תשובות ומיהו לר"מ דאמר בהדיא טומאת משקין לטמא אחרים לאו דאורייתא לא משכחת לה רביעי אלא מדרבנן: '''ואנן אהכי נסמוך''' - משום דלא אשכחן תנא נימא דר"ע לית ליה ק"ו: '''דק ואשכח''' - בהדיא דאמר ר"ע רביעי ולא חמישי: '''הכלי מצרף מה שבתוכו''' - עריבה ארוכה ובה אוכלי קודש מכאן ואוכלי קודש מכאן ואין נוגעין זה בזה ונגע טמא באוכלין שבראש אחד ובכלי לא נגע ואוכל אין מטמא כלי אפי' מדרבנן ואפ"ה האוכלין שבשני ראשיה טמאים שהכלי מצרפן: '''מעדותו''' - ע"י עדותו: '''הוסיף ר"ע''' - בעדות: '''לבונה וגחלים''' - אע"ג דלאו אוכלין נינהו חיבת הקודש מכשרתן ומשויא להו אוכל בפ' כל שעה (לה.): '''פסל את כולן''' - אלמא מצרף כלי מה שבתוכו דאי משום דנגעי אהדדי נהי דגחלת שנגע בה מטמא את חברתה אבל חברתה תו לא מטמיא דא"כ ה"ל ששי ושביעי עד ק' ומאותו עדות נשנית משנה זו דהכלי מצרף וקתני בהדיא רביעי בקודש פסול אלמא דר"ע חמישי לית ליה שלישי בתרומה אין רביעי לא אלמא לית ליה לר"ע ק"ו דר' יוסי בלשון אחר שמעתי יורד לעמקי תהום וא"א להעמידו: '''אלמא קסבר צירוף דרבנן''' - מילתא באנפי נפשה היא מדא"ר יוחנן מעדותו של ר"ע נשנית אלמא קסבר ר' יוחנן צירוף דכלי לקודש דקתני גבי מעלות לאו דאורייתא הוא אלא מדרבנן מעדותו של ר"ע דמדרבנן הוא דגחלים ולבונה לאו בני קבולי טומאה נינהו אלא מדרבנן ואע"ג דאמר מר והבשר לרבות עצים ולבונה אמרי' בכל שעה (שם) דמעלה מדרבנן היא: '''ופליגא''' - דר' יוחנן אדר' חנין: '''כף אחת''' - בקטורת כתיב דקודש הוא: '''תנן התם''' - בעדיות ועל המחט העיד עם שאר עדיות שאם נמצאת בבשר קודש שהסכין שנגע בה והידים של כהן שנגעו בה טהורין והבשר טמא ולקמיה מפרש האי מחט מאי טומאה הוה ביה: '''זכינו''' - {{קטן|(הועבר מעמוד ב)}} זכות וטובה וריוח ותקנה היא לנו מהפסד קדשים שלא נגזרה גזרת ידים במקדש ליטמא בדבר שאין מטמא אדם דהאי מחט מוקמי ליה דלאו בר טמויי אדם הוא דאילו חוץ למקדש מטמאים ידים בטומאה כל דהו אפילו סתמן משום ידים עסקניות: <קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יט א ניתני נמי רביעי בתרומה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_א_ניתני נמי רביעי בתרומה]] '''ניתני''' נמי רביעי בתרומה. וה"ה דהוה מצי למימר אי סבר לה כר"ע אמאי איצטריך לאיתויי בקל וחומר רביעי בקודש ממחוסר כפורים מגופיה דקרא שמעינן ליה כיון דשלישי טמא בחולין קרי כאן והבשר אשר יגע בכל טמא וגו' כי היכי דדרשינן השתא לענין שלישי: [[File:תוס פסחים 1 יט א לא לישתמיט תנא וליתני רביעי בתרומה וחמישי בקודש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_א_לא לישתמיט תנא וליתני רביעי בתרומה וחמישי בקודש]] ''' לא''' לישתמיט תנא וליתני רביעי בתרומה וחמישי בקודש. פ"ה דלמ"ד טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן לא משכחת רביעי בקודש אלא מדרבנן ועל ידי עצים ולבונה משכחת לה שפיר כדפי' לעיל ור"ל דמיבעיא ליה אי מהני חיבת הקודש למימני ביה ראשון ושני יסבור דאוכל מטמא אוכל ומה שפ"ה מדקתני לה גבי מעלות בפרק חומר בקודש (חגיגה כ: ושם) אם כן דרבנן היא אין נראה לר"י דהא אוקמא כר"ע ואיהו דריש יטמא יטמא ע"כ רביעי בקודש דאורייתא דקרי כאן והבשר אשר יגע וגו' וצירוף נמי דאורייתא לרבי חנין והא דאמר בחגיגה (שם כא:) חמש מעלות אחרונות לית להו דררא טומאה דאורייתא רבינו חננאל לא גרס דאורייתא ואפילו אי גרס ליה ה"פ לית להו דררא טומאה דאורייתא שלא היה לכתוב לטמאה לפי שהן רחוקין מן הטומאה דמן הדין היה להם להיות טהורים ועוד פ"ה דמאן דלא דריש יטמא יטמא נפקא ליה דאוכל מטמא אחרים מדאיצטריך טמא הוא למעוטי שאין טומאה עושה כיוצא בה אור"י הניחא לאביי ולרב אדא בר אהבה אבל לרבינא דאמר מקרא מלא דבר הכתוב דילמא אתא הוא לקדשים דה"א עושין כיוצא בהן מוהבשר אשר יגע בכל טמא: [[File:תוס פסחים 1 יט א אלמא קסבר צירוף דרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_א_אלמא קסבר צירוף דרבנן]] ''' אלמא''' קסבר צירוף דרבנן. יש פי' מרש"י שמפרש דדייק לר"ע דצירוף דרבנן דמדאוריית' אין טומאה ללבונה וגחלים דהא לאו אוכל נינהו דמעלה דרבנן היא מה שמקבלין טומאה ובפ' כל שעה (לקמן לה.) קרי לה מעלה ואין זה ראיה דהתם נמי קרי לה מעלה להביא כפרתו אוכל בקדשים אף על גב דהוי דאורייתא כדדריש בפרק הערל (יבמות עד:) ועוד דבהדיא מוכח בפרק שני דחולין {{הפניה-גמ|חולין|לו|ב}} דוהבשר לרבות עצים ולבונה לאו אסמכתא היא דמוכח התם מינה דחיבת הקודש מכשר דאורייתא ונראה לר"י כמו שהוגה בפי' דדייק דצירוף דרבנן מהא דקתני רישא על אפר חטאת שאם נגע טמא במקצת טימא את כולו וזהו מדרבנן שאפר חטאת אינו קודש אלא חול כדמוכח בפרק התכלת (מנחות נב. ושם) שאין מועלין באפר פרה וקתני הוסיף ר"ע משמע דהוי דרבנן כמו רישא: [[File:תוס פסחים 1 יט א שאין טומאת ידים במקדש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_א_שאין טומאת ידים במקדש]] ''' שאין''' טומאת ידים במקדש. תימה לר"י אמאי היה להם להיות טמא הא אין בהן היסח הדעת ואי משום דאמר בפ' בתרא דחגיגה (דף כד. ושם) כל הפוסל התרומה מטמא ידים להיות שניות א"כ מאי קא פריך תרוייהו בו ביום גזרו והא הנהו ידים שפוסלות התרומה איירי<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יט א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יט|א}} 1sordgzelma009w3vivf7ft0us6u0nr 106 1728691 3018530 2939045 2026-06-02T15:23:03Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018530 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יט|ב|יט א|כ א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יט עמוד ב] - ונימא שאין טומאת ידים וכלים במקדש! אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא: ידים קודם גזירת כלים נשנו. - אמר רבא: והא תרוייהו בו ביום גזרו, דתנן: הספר, והידים, והטבול יום, והאוכלין והכלים שנטמאו במשקין! אלא אמר רבא: הנח לטומאת סכין, דאפילו בחולין נמי לא מטמא. האי סכין דנגע במאי? אילימא דנגע בבשר - הא אין אוכל מטמא כלי, ואלא דנגע במחט - והא אין כלי מטמא כלי. האי מחט מאי עבידתיה? אי נימא ספק מחט - והא איתמר רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים! - אמר רב יהודה אמר רב: כגון שאבדה לו מחט טמא מת, והכירה בבשר. רבי יוסי ברבי אבין אמר: כגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גופא, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא; חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים. רוקין תנינא, כלים תנינא. רוקין תנינא, דתנן: כל הרוקין הנמצאין בירושלים טהורין, חוץ משל שוק העליון! - לא צריכא, אף על גב דאיתחזק זב. כלים תנינא, דתנן: כל הכלים הנמצאים בירושלים, דרך ירידה לבית הטבילה - טמאין. הא דעלמא - טהורין! - ולטעמיך, אימא סיפא: דרך עליה - טהורין. הא דעלמא - טמאין. אלא: רישא דוקא, וסיפא לאו דוקא, ולאפוקי גזייתא. ולרב, דאמר כגון שאבדה לו מחט טמא מת והכירה בבשר, כיון דאמר מר: בחלל חרב - חרב הרי הוא כחלל, אדם וכלים נמי ליטמא! אמר רב אשי: זאת אומרת }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|עזרה רשות הרבים היא, והוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים, וכל ספק טומאה ברשות הרבים - ספיקו טהור. הא ברשות היחיד - ספיקו טמא הוא. מכדי, האי מחט - דבר שאין בו דעת לישאל הוא, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|וכל דבר שאין בו דעת לישאל בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד ספיקו טהור! - משום דהוי }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ספק טומאה הבאה בידי אדם, ואמר רבי יוחנן: ספק טומאה הבאה בידי אדם }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>זכות וטובה וריוח ותקנה היא לנו מהפסד קדשים שלא נגזרה גזרת ידים במקדש ליטמא בדבר שאין מטמא אדם דהאי מחט מוקמי ליה דלאו בר טמויי אדם הוא דאילו חוץ למקדש מטמאים ידים בטומאה כל דהו אפילו סתמן משום ידים עסקניות: '''ונימא''' - נמי זכינו שאין טומאת כלים במקדש מדרבנן בדבר שאין מטמא מן התורה דאילו בחולין גזור רבנן ביה טומאה ואף על גב דמדאורייתא טהור כדתנן גבי י"ח דבר והאוכלים והכלים שנטמאו במשקין והכא קתני סכין טהור: '''ידים קודם גזירת כלים נשנו''' - ליטמא מדרבנן וכשהעידו עדות זו עדיין לא נגזרה גזירת חכמים על טומאת כלים דרבנן לפיכך לא יוכל לומר זכינו שאין טומאת כלים במקדש דההיא שעתא אפי' בעלמא נמי לא הואי: '''בו ביום''' - בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון ביציאות השבת דתנן אלו פוסלין את התרומה: '''הספר''' - והתם מפרש טעמא משום תקנת ספרים שהיו מניחין את הספרים עם התרומה ועכברים אוכלים אותם: '''והידים''' - אפילו סתמן אם נגע בתרומה בלא נטילת ידים: '''והטבול יום''' - והתם פריך הא דאורייתא היא ומשני סמי מכאן טבול יום: '''אלא אמר רבא''' - ודאי כבר נגזרה על הכלים מדרבנן שיטמאו במשקין ומיהו הכא ליכא משקין והנח לטומאת סכין דאפילו בחולין שלא חשו להפסידן לא שייכא בהו הכא טומאה לסכין דהאי סכין דנגע במאי שיטמאוהו לא בשר ולא מחט אין יכולין לטמאו דאין אוכל ולא כלי שאינו אב הטומאה מטמאין כלים אפילו מדרבנן ולא גזרו חכמים מדבריהם טומאה על הכלים אלא שיטמאו מן המשקין ומשום משקה זב וזבה: '''מאי עבידתיה''' - דמטמא בשר: '''ספק מחט''' - לא ידעינן אי טמא אי טהור ושל מי היתה: '''על ספק הרוקין''' - לומר שמא של זב או של נדה הן ורוקין אב הטומאה הן לטמא אדם דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכי ירוק הזב: '''מחט של טמא מת''' - שהוא אב הטומאה והמחט עצמו אב הטומאה דחרב הרי הוא כחלל ולקמיה פריך אמאי הסכין והידים טהורין אף גופו של כהן טמא הוא וצריך טבילה והערב שמש דאורייתא: '''רבי יוסי בר' אבין אמר''' - לעולם ספק מחט וכגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים דודאי מעלמא אתי דמשנכנסה לשם לא בלעתה דהוו להו ספק כלים של מקומות אחרים: '''של שוק העליון''' - שם היו מתקבצין טמאין שלא לטמא את חביריהם: '''ואע"ג דאיתחזק זב''' - שראינוהו עובר בשוק זה שנמצא בו רוק אשמעינן דלא גזרו דכולי האי לא שמענו ממתני': '''בדרך אחת היו יורדין לבית הטבילה''' - ועולין בדרך אחרת הנמצאין בדרך הירידה טמאין דמאי בעו התם אלא טמאין היו והיה רוצה להטבילן ונפלו ממנו: '''דרך עליה טהורים''' - שהטבילן: '''ולטעמיך אימא סיפא כו'''' - ומהא ליכא למשמע מינה דאיכא למידק מרישא הכי ומסיפא הכי ואשמעינן הנך אמוראי דלעיל דאמרי לא גזרו דרישא דוקא דקתני בדרך ירידה הוא דמטמאין הא דכל העיר טהור וסיפא דקתני דרך עליה טהורין לא תידוק מינה הא דכל העיר טמאין אלא לאפוקי גזייתא מבואות קטנים שהיו סמוך לדרך ירידה ועליה ופעמים שהיו יורדין דרך אותן מבואות ופעמים עולין והנהו טמאין מספק שהרי מתחלה טמאין היו ספק נפלו בירידה ספק בעליה ומספקא לא נפקי מטומאה אבל שאר כלים ספק נטמאו ספק לא נטמאו לא גזרו עליהן מספק: '''כיון דאמר מר חרב הרי הוא כחלל''' - וזו נגעה בטומאת מת שהוא אב הטומאה ונעשה גם המחט אב הטומאה ואמאי הסכין והידים טהורות: '''אדם וכלים נמי ליטמא''' - דכל אב הטומאה מטמא אדם וכלים בין כלי את כלי בין אדם את אדם בין אדם כלי וכלי אדם בפרשה זאת חקת התורה בספרי: '''עזרה רשות הרבים היא''' - לטומאה ואדם וסכין ספק נגעו במחט זה ספק לא נגעו והויא לה ספק טומאה ברה"ר דספיקו טהור: '''ופרכינן הא רה"י הוי ספיקו טמא''' - הא דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין ול"ג האי מחט אלא מכדי דבר שאין בו דעת לישאל הוא ואי גרסי' ליה הכי מפרשינן מכדי האי עדות דמחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין וכל מי שאין בו דעת לישאל כו' דכל ספק טומאה מסוטה גמרי' מה סוטה רה"י ועל הספק טמאה אף כל ספק טומאות ברשות היחיד ספיקו טמא ומינה מה סוטה יש בה דעת לישאל אם נטמאה אם לאו אף כל כיש בו דעת לישאל כגון אדם ספק נגע בשרץ ספק לא נגע דיש בו דעת שיכולין לשואלו אם נגע והוא אינו יודע ספיקו טמא: '''הבאה בידי אדם''' - אדם היה עסוק בה ואם נגע בו הסכין במחט על ידי אדם נגע בו הלכך אם עזרה רשות היחיד ספיקו טמא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>בסתם ידים והנהו ידים דכל הפוסל התרומה מטמא ידים להיות שניות אינו אלא לקדשים כדמוכח בחגיגה ותירץ ר"י דהך גזירה ודאי אינה ההיא דחגיגה אלא מסתמא כשגזרו אסתם ידים שיהיו שניות גזרו כמו כן מסתמא על ידים הנוגעות בראשון שיהיו שניות הלכך הני ידים שנגעו במחט שהוא ראשון היה להם להיות שניות אלא דאין טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש]] ''' ונימא''' אין טומאת ידים וכלים במקדש. תימה לר"י ממה היה לו לכלי ליטמא אי ממשקין הא משקין בית מטבחיא דכן וי"ל דר"ע היא דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא א"כ לית ליה שיהא דכן וזה אין נראה לו דלר' עקיבא יהיו דכן מלטמא כלים וא"ת דילמא כי אמר ר"ע זכינו עדיין לא נגזרה גזירה דכלים וגזירה דידים לקדש כבר נגזרה כדאמרינן בפ"ק דשבת (ד' טו. ושם) דשלמה גזר לקודש ואינהו גזרו לתרומה וי"ל דגזירה דכלים היינו בי"ח דבר וי"ח דבר קדמו לר"ע וא"ת מנא ליה לגמרא שאין טומאת כלים במקדש דילמא בי"ח דבר גזרו על כלים אף במקדש והא דקתני שהסכין טהור ההיא נשנית קודם י"ח דבר שהיה מעדותו של ר' חנינא סגן הכהנים וי"ל דאם איתא דגזרו בי"ח דבר טומאה על הכלים במקדש ה"ל למיתני בהדיא בשום מקום לאשמעינן דההיא דקתני שהסכין טהור קודם גזירה נשנית: ''' תרוייהו''' בו ביום גזרו. תימה דידים לקודש שלמה גזר וי"ל דר"ע אי"ח דבר קאי שהיתה מחדש וה"ק בי"ח דבר כשעסקו בדיני ידים לא רצו לגזור טומאת ידים במקדש: ''' האי''' סכין דנגע במאי. וס"ל דמיירי בלא משקין: ''' אין''' כלי מטמא כלי. ולית ליה דרב יהודה דמוקי לה במחט טמא מת דההוא כלי מטמא כלי אלא כרבי יוסי דאמר כגון שהיתה פרה חסומה: ''' הא''' ברשות היחיד ספיקו טמא. תימה הא איצטריך לאוקמא ברשות הרבים משום ידים דספיקו ברה"י טמא: ''' מכדי''' האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא. פי' האי מחט כלי שנגע במחט דבטומאה לא בעינן שיהא בו דעת לישאל אלא המיטמא לחודיה דאם לא כן כל טומאת מת ושרץ אפילו ברה"י יהא ספיקו טהור: ''' ואמר''' רבי יוחנן וכו'. ה"מ לאתויי דזעירי דמשני (נדה ד' ה:) דמעת לעת שבנדה עושה משכב ומושב אע"ג דמשכב ומושב אין בו דעת לישאל כשחברותיה נושאות אותה במטה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יט ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יט|ב}} 7olm8v3ivebnaimpkhx9t5skc59w582 3018534 3018530 2026-06-02T16:29:42Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018534 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יט|ב|יט א|כ א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יט עמוד ב] - ונימא שאין טומאת ידים וכלים במקדש! אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא: ידים קודם גזירת כלים נשנו. - אמר רבא: והא תרוייהו בו ביום גזרו, דתנן: הספר, והידים, והטבול יום, והאוכלין והכלים שנטמאו במשקין! אלא אמר רבא: הנח לטומאת סכין, דאפילו בחולין נמי לא מטמא. האי סכין דנגע במאי? אילימא דנגע בבשר - הא אין אוכל מטמא כלי, ואלא דנגע במחט - והא אין כלי מטמא כלי. האי מחט מאי עבידתיה? אי נימא ספק מחט - והא איתמר רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים! - אמר רב יהודה אמר רב: כגון שאבדה לו מחט טמא מת, והכירה בבשר. רבי יוסי ברבי אבין אמר: כגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גופא, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא; חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים. רוקין תנינא, כלים תנינא. רוקין תנינא, דתנן: כל הרוקין הנמצאין בירושלים טהורין, חוץ משל שוק העליון! - לא צריכא, אף על גב דאיתחזק זב. כלים תנינא, דתנן: כל הכלים הנמצאים בירושלים, דרך ירידה לבית הטבילה - טמאין. הא דעלמא - טהורין! - ולטעמיך, אימא סיפא: דרך עליה - טהורין. הא דעלמא - טמאין. אלא: רישא דוקא, וסיפא לאו דוקא, ולאפוקי גזייתא. ולרב, דאמר כגון שאבדה לו מחט טמא מת והכירה בבשר, כיון דאמר מר: בחלל חרב - חרב הרי הוא כחלל, אדם וכלים נמי ליטמא! אמר רב אשי: זאת אומרת }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|עזרה רשות הרבים היא, והוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים, וכל ספק טומאה ברשות הרבים - ספיקו טהור. הא ברשות היחיד - ספיקו טמא הוא. מכדי, האי מחט - דבר שאין בו דעת לישאל הוא, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|וכל דבר שאין בו דעת לישאל בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד ספיקו טהור! - משום דהוי }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ספק טומאה הבאה בידי אדם, ואמר רבי יוחנן: ספק טומאה הבאה בידי אדם }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>זכות וטובה וריוח ותקנה היא לנו מהפסד קדשים שלא נגזרה גזרת ידים במקדש ליטמא בדבר שאין מטמא אדם דהאי מחט מוקמי ליה דלאו בר טמויי אדם הוא דאילו חוץ למקדש מטמאים ידים בטומאה כל דהו אפילו סתמן משום ידים עסקניות: '''ונימא''' - נמי זכינו שאין טומאת כלים במקדש מדרבנן בדבר שאין מטמא מן התורה דאילו בחולין גזור רבנן ביה טומאה ואף על גב דמדאורייתא טהור כדתנן גבי י"ח דבר והאוכלים והכלים שנטמאו במשקין והכא קתני סכין טהור: '''ידים קודם גזירת כלים נשנו''' - ליטמא מדרבנן וכשהעידו עדות זו עדיין לא נגזרה גזירת חכמים על טומאת כלים דרבנן לפיכך לא יוכל לומר זכינו שאין טומאת כלים במקדש דההיא שעתא אפי' בעלמא נמי לא הואי: '''בו ביום''' - בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון ביציאות השבת דתנן אלו פוסלין את התרומה: '''הספר''' - והתם מפרש טעמא משום תקנת ספרים שהיו מניחין את הספרים עם התרומה ועכברים אוכלים אותם: '''והידים''' - אפילו סתמן אם נגע בתרומה בלא נטילת ידים: '''והטבול יום''' - והתם פריך הא דאורייתא היא ומשני סמי מכאן טבול יום: '''אלא אמר רבא''' - ודאי כבר נגזרה על הכלים מדרבנן שיטמאו במשקין ומיהו הכא ליכא משקין והנח לטומאת סכין דאפילו בחולין שלא חשו להפסידן לא שייכא בהו הכא טומאה לסכין דהאי סכין דנגע במאי שיטמאוהו לא בשר ולא מחט אין יכולין לטמאו דאין אוכל ולא כלי שאינו אב הטומאה מטמאין כלים אפילו מדרבנן ולא גזרו חכמים מדבריהם טומאה על הכלים אלא שיטמאו מן המשקין ומשום משקה זב וזבה: '''מאי עבידתיה''' - דמטמא בשר: '''ספק מחט''' - לא ידעינן אי טמא אי טהור ושל מי היתה: '''על ספק הרוקין''' - לומר שמא של זב או של נדה הן ורוקין אב הטומאה הן לטמא אדם דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכי ירוק הזב: '''מחט של טמא מת''' - שהוא אב הטומאה והמחט עצמו אב הטומאה דחרב הרי הוא כחלל ולקמיה פריך אמאי הסכין והידים טהורין אף גופו של כהן טמא הוא וצריך טבילה והערב שמש דאורייתא: '''רבי יוסי בר' אבין אמר''' - לעולם ספק מחט וכגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים דודאי מעלמא אתי דמשנכנסה לשם לא בלעתה דהוו להו ספק כלים של מקומות אחרים: '''של שוק העליון''' - שם היו מתקבצין טמאין שלא לטמא את חביריהם: '''ואע"ג דאיתחזק זב''' - שראינוהו עובר בשוק זה שנמצא בו רוק אשמעינן דלא גזרו דכולי האי לא שמענו ממתני': '''בדרך אחת היו יורדין לבית הטבילה''' - ועולין בדרך אחרת הנמצאין בדרך הירידה טמאין דמאי בעו התם אלא טמאין היו והיה רוצה להטבילן ונפלו ממנו: '''דרך עליה טהורים''' - שהטבילן: '''ולטעמיך אימא סיפא כו'''' - ומהא ליכא למשמע מינה דאיכא למידק מרישא הכי ומסיפא הכי ואשמעינן הנך אמוראי דלעיל דאמרי לא גזרו דרישא דוקא דקתני בדרך ירידה הוא דמטמאין הא דכל העיר טהור וסיפא דקתני דרך עליה טהורין לא תידוק מינה הא דכל העיר טמאין אלא לאפוקי גזייתא מבואות קטנים שהיו סמוך לדרך ירידה ועליה ופעמים שהיו יורדין דרך אותן מבואות ופעמים עולין והנהו טמאין מספק שהרי מתחלה טמאין היו ספק נפלו בירידה ספק בעליה ומספקא לא נפקי מטומאה אבל שאר כלים ספק נטמאו ספק לא נטמאו לא גזרו עליהן מספק: '''כיון דאמר מר חרב הרי הוא כחלל''' - וזו נגעה בטומאת מת שהוא אב הטומאה ונעשה גם המחט אב הטומאה ואמאי הסכין והידים טהורות: '''אדם וכלים נמי ליטמא''' - דכל אב הטומאה מטמא אדם וכלים בין כלי את כלי בין אדם את אדם בין אדם כלי וכלי אדם בפרשה זאת חקת התורה בספרי: '''עזרה רשות הרבים היא''' - לטומאה ואדם וסכין ספק נגעו במחט זה ספק לא נגעו והויא לה ספק טומאה ברה"ר דספיקו טהור: '''ופרכינן הא רה"י הוי ספיקו טמא''' - הא דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין ול"ג האי מחט אלא מכדי דבר שאין בו דעת לישאל הוא ואי גרסי' ליה הכי מפרשינן מכדי האי עדות דמחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין וכל מי שאין בו דעת לישאל כו' דכל ספק טומאה מסוטה גמרי' מה סוטה רה"י ועל הספק טמאה אף כל ספק טומאות ברשות היחיד ספיקו טמא ומינה מה סוטה יש בה דעת לישאל אם נטמאה אם לאו אף כל כיש בו דעת לישאל כגון אדם ספק נגע בשרץ ספק לא נגע דיש בו דעת שיכולין לשואלו אם נגע והוא אינו יודע ספיקו טמא: '''הבאה בידי אדם''' - אדם היה עסוק בה ואם נגע בו הסכין במחט על ידי אדם נגע בו הלכך אם עזרה רשות היחיד ספיקו טמא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>בסתם ידים והנהו ידים דכל הפוסל התרומה מטמא ידים להיות שניות אינו אלא לקדשים כדמוכח בחגיגה ותירץ ר"י דהך גזירה ודאי אינה ההיא דחגיגה אלא מסתמא כשגזרו אסתם ידים שיהיו שניות גזרו כמו כן מסתמא על ידים הנוגעות בראשון שיהיו שניות הלכך הני ידים שנגעו במחט שהוא ראשון היה להם להיות שניות אלא דאין טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש]] ''' ונימא''' אין טומאת ידים וכלים במקדש. תימה לר"י ממה היה לו לכלי ליטמא אי ממשקין הא משקין בית מטבחיא דכן וי"ל דר"ע היא דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא א"כ לית ליה שיהא דכן וזה אין נראה לו דלר' עקיבא יהיו דכן מלטמא כלים וא"ת דילמא כי אמר ר"ע זכינו עדיין לא נגזרה גזירה דכלים וגזירה דידים לקדש כבר נגזרה כדאמרינן בפ"ק דשבת (ד' טו. ושם) דשלמה גזר לקודש ואינהו גזרו לתרומה וי"ל דגזירה דכלים היינו בי"ח דבר וי"ח דבר קדמו לר"ע וא"ת מנא ליה לגמרא שאין טומאת כלים במקדש דילמא בי"ח דבר גזרו על כלים אף במקדש והא דקתני שהסכין טהור ההיא נשנית קודם י"ח דבר שהיה מעדותו של ר' חנינא סגן הכהנים וי"ל דאם איתא דגזרו בי"ח דבר טומאה על הכלים במקדש ה"ל למיתני בהדיא בשום מקום לאשמעינן דההיא דקתני שהסכין טהור קודם גזירה נשנית: [[File:תוס פסחים 1 יט ב תרוייהו בו ביום גזרו.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_תרוייהו בו ביום גזרו]] ''' תרוייהו''' בו ביום גזרו. תימה דידים לקודש שלמה גזר וי"ל דר"ע אי"ח דבר קאי שהיתה מחדש וה"ק בי"ח דבר כשעסקו בדיני ידים לא רצו לגזור טומאת ידים במקדש: ''' האי''' סכין דנגע במאי. וס"ל דמיירי בלא משקין: ''' אין''' כלי מטמא כלי. ולית ליה דרב יהודה דמוקי לה במחט טמא מת דההוא כלי מטמא כלי אלא כרבי יוסי דאמר כגון שהיתה פרה חסומה: ''' הא''' ברשות היחיד ספיקו טמא. תימה הא איצטריך לאוקמא ברשות הרבים משום ידים דספיקו ברה"י טמא: ''' מכדי''' האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא. פי' האי מחט כלי שנגע במחט דבטומאה לא בעינן שיהא בו דעת לישאל אלא המיטמא לחודיה דאם לא כן כל טומאת מת ושרץ אפילו ברה"י יהא ספיקו טהור: ''' ואמר''' רבי יוחנן וכו'. ה"מ לאתויי דזעירי דמשני (נדה ד' ה:) דמעת לעת שבנדה עושה משכב ומושב אע"ג דמשכב ומושב אין בו דעת לישאל כשחברותיה נושאות אותה במטה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יט ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יט|ב}} jv2kyxsf32315bopmosi9fxg6o68nat 3018535 3018534 2026-06-02T16:42:18Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018535 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יט|ב|יט א|כ א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יט עמוד ב] - ונימא שאין טומאת ידים וכלים במקדש! אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא: ידים קודם גזירת כלים נשנו. - אמר רבא: והא תרוייהו בו ביום גזרו, דתנן: הספר, והידים, והטבול יום, והאוכלין והכלים שנטמאו במשקין! אלא אמר רבא: הנח לטומאת סכין, דאפילו בחולין נמי לא מטמא. האי סכין דנגע במאי? אילימא דנגע בבשר - הא אין אוכל מטמא כלי, ואלא דנגע במחט - והא אין כלי מטמא כלי. האי מחט מאי עבידתיה? אי נימא ספק מחט - והא איתמר רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים! - אמר רב יהודה אמר רב: כגון שאבדה לו מחט טמא מת, והכירה בבשר. רבי יוסי ברבי אבין אמר: כגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גופא, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא; חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים. רוקין תנינא, כלים תנינא. רוקין תנינא, דתנן: כל הרוקין הנמצאין בירושלים טהורין, חוץ משל שוק העליון! - לא צריכא, אף על גב דאיתחזק זב. כלים תנינא, דתנן: כל הכלים הנמצאים בירושלים, דרך ירידה לבית הטבילה - טמאין. הא דעלמא - טהורין! - ולטעמיך, אימא סיפא: דרך עליה - טהורין. הא דעלמא - טמאין. אלא: רישא דוקא, וסיפא לאו דוקא, ולאפוקי גזייתא. ולרב, דאמר כגון שאבדה לו מחט טמא מת והכירה בבשר, כיון דאמר מר: בחלל חרב - חרב הרי הוא כחלל, אדם וכלים נמי ליטמא! אמר רב אשי: זאת אומרת }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|עזרה רשות הרבים היא, והוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים, וכל ספק טומאה ברשות הרבים - ספיקו טהור. הא ברשות היחיד - ספיקו טמא הוא. מכדי, האי מחט - דבר שאין בו דעת לישאל הוא, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|וכל דבר שאין בו דעת לישאל בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד ספיקו טהור! - משום דהוי }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ספק טומאה הבאה בידי אדם, ואמר רבי יוחנן: ספק טומאה הבאה בידי אדם }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>זכות וטובה וריוח ותקנה היא לנו מהפסד קדשים שלא נגזרה גזרת ידים במקדש ליטמא בדבר שאין מטמא אדם דהאי מחט מוקמי ליה דלאו בר טמויי אדם הוא דאילו חוץ למקדש מטמאים ידים בטומאה כל דהו אפילו סתמן משום ידים עסקניות: '''ונימא''' - נמי זכינו שאין טומאת כלים במקדש מדרבנן בדבר שאין מטמא מן התורה דאילו בחולין גזור רבנן ביה טומאה ואף על גב דמדאורייתא טהור כדתנן גבי י"ח דבר והאוכלים והכלים שנטמאו במשקין והכא קתני סכין טהור: '''ידים קודם גזירת כלים נשנו''' - ליטמא מדרבנן וכשהעידו עדות זו עדיין לא נגזרה גזירת חכמים על טומאת כלים דרבנן לפיכך לא יוכל לומר זכינו שאין טומאת כלים במקדש דההיא שעתא אפי' בעלמא נמי לא הואי: '''בו ביום''' - בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון ביציאות השבת דתנן אלו פוסלין את התרומה: '''הספר''' - והתם מפרש טעמא משום תקנת ספרים שהיו מניחין את הספרים עם התרומה ועכברים אוכלים אותם: '''והידים''' - אפילו סתמן אם נגע בתרומה בלא נטילת ידים: '''והטבול יום''' - והתם פריך הא דאורייתא היא ומשני סמי מכאן טבול יום: '''אלא אמר רבא''' - ודאי כבר נגזרה על הכלים מדרבנן שיטמאו במשקין ומיהו הכא ליכא משקין והנח לטומאת סכין דאפילו בחולין שלא חשו להפסידן לא שייכא בהו הכא טומאה לסכין דהאי סכין דנגע במאי שיטמאוהו לא בשר ולא מחט אין יכולין לטמאו דאין אוכל ולא כלי שאינו אב הטומאה מטמאין כלים אפילו מדרבנן ולא גזרו חכמים מדבריהם טומאה על הכלים אלא שיטמאו מן המשקין ומשום משקה זב וזבה: '''מאי עבידתיה''' - דמטמא בשר: '''ספק מחט''' - לא ידעינן אי טמא אי טהור ושל מי היתה: '''על ספק הרוקין''' - לומר שמא של זב או של נדה הן ורוקין אב הטומאה הן לטמא אדם דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכי ירוק הזב: '''מחט של טמא מת''' - שהוא אב הטומאה והמחט עצמו אב הטומאה דחרב הרי הוא כחלל ולקמיה פריך אמאי הסכין והידים טהורין אף גופו של כהן טמא הוא וצריך טבילה והערב שמש דאורייתא: '''רבי יוסי בר' אבין אמר''' - לעולם ספק מחט וכגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים דודאי מעלמא אתי דמשנכנסה לשם לא בלעתה דהוו להו ספק כלים של מקומות אחרים: '''של שוק העליון''' - שם היו מתקבצין טמאין שלא לטמא את חביריהם: '''ואע"ג דאיתחזק זב''' - שראינוהו עובר בשוק זה שנמצא בו רוק אשמעינן דלא גזרו דכולי האי לא שמענו ממתני': '''בדרך אחת היו יורדין לבית הטבילה''' - ועולין בדרך אחרת הנמצאין בדרך הירידה טמאין דמאי בעו התם אלא טמאין היו והיה רוצה להטבילן ונפלו ממנו: '''דרך עליה טהורים''' - שהטבילן: '''ולטעמיך אימא סיפא כו'''' - ומהא ליכא למשמע מינה דאיכא למידק מרישא הכי ומסיפא הכי ואשמעינן הנך אמוראי דלעיל דאמרי לא גזרו דרישא דוקא דקתני בדרך ירידה הוא דמטמאין הא דכל העיר טהור וסיפא דקתני דרך עליה טהורין לא תידוק מינה הא דכל העיר טמאין אלא לאפוקי גזייתא מבואות קטנים שהיו סמוך לדרך ירידה ועליה ופעמים שהיו יורדין דרך אותן מבואות ופעמים עולין והנהו טמאין מספק שהרי מתחלה טמאין היו ספק נפלו בירידה ספק בעליה ומספקא לא נפקי מטומאה אבל שאר כלים ספק נטמאו ספק לא נטמאו לא גזרו עליהן מספק: '''כיון דאמר מר חרב הרי הוא כחלל''' - וזו נגעה בטומאת מת שהוא אב הטומאה ונעשה גם המחט אב הטומאה ואמאי הסכין והידים טהורות: '''אדם וכלים נמי ליטמא''' - דכל אב הטומאה מטמא אדם וכלים בין כלי את כלי בין אדם את אדם בין אדם כלי וכלי אדם בפרשה זאת חקת התורה בספרי: '''עזרה רשות הרבים היא''' - לטומאה ואדם וסכין ספק נגעו במחט זה ספק לא נגעו והויא לה ספק טומאה ברה"ר דספיקו טהור: '''ופרכינן הא רה"י הוי ספיקו טמא''' - הא דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין ול"ג האי מחט אלא מכדי דבר שאין בו דעת לישאל הוא ואי גרסי' ליה הכי מפרשינן מכדי האי עדות דמחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין וכל מי שאין בו דעת לישאל כו' דכל ספק טומאה מסוטה גמרי' מה סוטה רה"י ועל הספק טמאה אף כל ספק טומאות ברשות היחיד ספיקו טמא ומינה מה סוטה יש בה דעת לישאל אם נטמאה אם לאו אף כל כיש בו דעת לישאל כגון אדם ספק נגע בשרץ ספק לא נגע דיש בו דעת שיכולין לשואלו אם נגע והוא אינו יודע ספיקו טמא: '''הבאה בידי אדם''' - אדם היה עסוק בה ואם נגע בו הסכין במחט על ידי אדם נגע בו הלכך אם עזרה רשות היחיד ספיקו טמא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>בסתם ידים והנהו ידים דכל הפוסל התרומה מטמא ידים להיות שניות אינו אלא לקדשים כדמוכח בחגיגה ותירץ ר"י דהך גזירה ודאי אינה ההיא דחגיגה אלא מסתמא כשגזרו אסתם ידים שיהיו שניות גזרו כמו כן מסתמא על ידים הנוגעות בראשון שיהיו שניות הלכך הני ידים שנגעו במחט שהוא ראשון היה להם להיות שניות אלא דאין טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש]] ''' ונימא''' אין טומאת ידים וכלים במקדש. תימה לר"י ממה היה לו לכלי ליטמא אי ממשקין הא משקין בית מטבחיא דכן וי"ל דר"ע היא דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא א"כ לית ליה שיהא דכן וזה אין נראה לו דלר' עקיבא יהיו דכן מלטמא כלים וא"ת דילמא כי אמר ר"ע זכינו עדיין לא נגזרה גזירה דכלים וגזירה דידים לקדש כבר נגזרה כדאמרינן בפ"ק דשבת (ד' טו. ושם) דשלמה גזר לקודש ואינהו גזרו לתרומה וי"ל דגזירה דכלים היינו בי"ח דבר וי"ח דבר קדמו לר"ע וא"ת מנא ליה לגמרא שאין טומאת כלים במקדש דילמא בי"ח דבר גזרו על כלים אף במקדש והא דקתני שהסכין טהור ההיא נשנית קודם י"ח דבר שהיה מעדותו של ר' חנינא סגן הכהנים וי"ל דאם איתא דגזרו בי"ח דבר טומאה על הכלים במקדש ה"ל למיתני בהדיא בשום מקום לאשמעינן דההיא דקתני שהסכין טהור קודם גזירה נשנית: [[File:תוס פסחים 1 יט ב תרוייהו בו ביום גזרו.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_תרוייהו בו ביום גזרו]] ''' תרוייהו''' בו ביום גזרו. תימה דידים לקודש שלמה גזר וי"ל דר"ע אי"ח דבר קאי שהיתה מחדש וה"ק בי"ח דבר כשעסקו בדיני ידים לא רצו לגזור טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב האי סכין דנגע במאי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_האי סכין דנגע במאי]] ''' האי''' סכין דנגע במאי. וס"ל דמיירי בלא משקין: ''' אין''' כלי מטמא כלי. ולית ליה דרב יהודה דמוקי לה במחט טמא מת דההוא כלי מטמא כלי אלא כרבי יוסי דאמר כגון שהיתה פרה חסומה: ''' הא''' ברשות היחיד ספיקו טמא. תימה הא איצטריך לאוקמא ברשות הרבים משום ידים דספיקו ברה"י טמא: ''' מכדי''' האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא. פי' האי מחט כלי שנגע במחט דבטומאה לא בעינן שיהא בו דעת לישאל אלא המיטמא לחודיה דאם לא כן כל טומאת מת ושרץ אפילו ברה"י יהא ספיקו טהור: ''' ואמר''' רבי יוחנן וכו'. ה"מ לאתויי דזעירי דמשני (נדה ד' ה:) דמעת לעת שבנדה עושה משכב ומושב אע"ג דמשכב ומושב אין בו דעת לישאל כשחברותיה נושאות אותה במטה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יט ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יט|ב}} b1g5rvafk3sip547su7hi8y6ql5ks54 3018544 3018535 2026-06-02T17:49:05Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018544 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יט|ב|יט א|כ א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יט עמוד ב] - ונימא שאין טומאת ידים וכלים במקדש! אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא: ידים קודם גזירת כלים נשנו. - אמר רבא: והא תרוייהו בו ביום גזרו, דתנן: הספר, והידים, והטבול יום, והאוכלין והכלים שנטמאו במשקין! אלא אמר רבא: הנח לטומאת סכין, דאפילו בחולין נמי לא מטמא. האי סכין דנגע במאי? אילימא דנגע בבשר - הא אין אוכל מטמא כלי, ואלא דנגע במחט - והא אין כלי מטמא כלי. האי מחט מאי עבידתיה? אי נימא ספק מחט - והא איתמר רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים! - אמר רב יהודה אמר רב: כגון שאבדה לו מחט טמא מת, והכירה בבשר. רבי יוסי ברבי אבין אמר: כגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גופא, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא; חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים. רוקין תנינא, כלים תנינא. רוקין תנינא, דתנן: כל הרוקין הנמצאין בירושלים טהורין, חוץ משל שוק העליון! - לא צריכא, אף על גב דאיתחזק זב. כלים תנינא, דתנן: כל הכלים הנמצאים בירושלים, דרך ירידה לבית הטבילה - טמאין. הא דעלמא - טהורין! - ולטעמיך, אימא סיפא: דרך עליה - טהורין. הא דעלמא - טמאין. אלא: רישא דוקא, וסיפא לאו דוקא, ולאפוקי גזייתא. ולרב, דאמר כגון שאבדה לו מחט טמא מת והכירה בבשר, כיון דאמר מר: בחלל חרב - חרב הרי הוא כחלל, אדם וכלים נמי ליטמא! אמר רב אשי: זאת אומרת }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|עזרה רשות הרבים היא, והוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים, וכל ספק טומאה ברשות הרבים - ספיקו טהור. הא ברשות היחיד - ספיקו טמא הוא. מכדי, האי מחט - דבר שאין בו דעת לישאל הוא, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|וכל דבר שאין בו דעת לישאל בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד ספיקו טהור! - משום דהוי }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ספק טומאה הבאה בידי אדם, ואמר רבי יוחנן: ספק טומאה הבאה בידי אדם }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>זכות וטובה וריוח ותקנה היא לנו מהפסד קדשים שלא נגזרה גזרת ידים במקדש ליטמא בדבר שאין מטמא אדם דהאי מחט מוקמי ליה דלאו בר טמויי אדם הוא דאילו חוץ למקדש מטמאים ידים בטומאה כל דהו אפילו סתמן משום ידים עסקניות: '''ונימא''' - נמי זכינו שאין טומאת כלים במקדש מדרבנן בדבר שאין מטמא מן התורה דאילו בחולין גזור רבנן ביה טומאה ואף על גב דמדאורייתא טהור כדתנן גבי י"ח דבר והאוכלים והכלים שנטמאו במשקין והכא קתני סכין טהור: '''ידים קודם גזירת כלים נשנו''' - ליטמא מדרבנן וכשהעידו עדות זו עדיין לא נגזרה גזירת חכמים על טומאת כלים דרבנן לפיכך לא יוכל לומר זכינו שאין טומאת כלים במקדש דההיא שעתא אפי' בעלמא נמי לא הואי: '''בו ביום''' - בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון ביציאות השבת דתנן אלו פוסלין את התרומה: '''הספר''' - והתם מפרש טעמא משום תקנת ספרים שהיו מניחין את הספרים עם התרומה ועכברים אוכלים אותם: '''והידים''' - אפילו סתמן אם נגע בתרומה בלא נטילת ידים: '''והטבול יום''' - והתם פריך הא דאורייתא היא ומשני סמי מכאן טבול יום: '''אלא אמר רבא''' - ודאי כבר נגזרה על הכלים מדרבנן שיטמאו במשקין ומיהו הכא ליכא משקין והנח לטומאת סכין דאפילו בחולין שלא חשו להפסידן לא שייכא בהו הכא טומאה לסכין דהאי סכין דנגע במאי שיטמאוהו לא בשר ולא מחט אין יכולין לטמאו דאין אוכל ולא כלי שאינו אב הטומאה מטמאין כלים אפילו מדרבנן ולא גזרו חכמים מדבריהם טומאה על הכלים אלא שיטמאו מן המשקין ומשום משקה זב וזבה: '''מאי עבידתיה''' - דמטמא בשר: '''ספק מחט''' - לא ידעינן אי טמא אי טהור ושל מי היתה: '''על ספק הרוקין''' - לומר שמא של זב או של נדה הן ורוקין אב הטומאה הן לטמא אדם דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכי ירוק הזב: '''מחט של טמא מת''' - שהוא אב הטומאה והמחט עצמו אב הטומאה דחרב הרי הוא כחלל ולקמיה פריך אמאי הסכין והידים טהורין אף גופו של כהן טמא הוא וצריך טבילה והערב שמש דאורייתא: '''רבי יוסי בר' אבין אמר''' - לעולם ספק מחט וכגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים דודאי מעלמא אתי דמשנכנסה לשם לא בלעתה דהוו להו ספק כלים של מקומות אחרים: '''של שוק העליון''' - שם היו מתקבצין טמאין שלא לטמא את חביריהם: '''ואע"ג דאיתחזק זב''' - שראינוהו עובר בשוק זה שנמצא בו רוק אשמעינן דלא גזרו דכולי האי לא שמענו ממתני': '''בדרך אחת היו יורדין לבית הטבילה''' - ועולין בדרך אחרת הנמצאין בדרך הירידה טמאין דמאי בעו התם אלא טמאין היו והיה רוצה להטבילן ונפלו ממנו: '''דרך עליה טהורים''' - שהטבילן: '''ולטעמיך אימא סיפא כו'''' - ומהא ליכא למשמע מינה דאיכא למידק מרישא הכי ומסיפא הכי ואשמעינן הנך אמוראי דלעיל דאמרי לא גזרו דרישא דוקא דקתני בדרך ירידה הוא דמטמאין הא דכל העיר טהור וסיפא דקתני דרך עליה טהורין לא תידוק מינה הא דכל העיר טמאין אלא לאפוקי גזייתא מבואות קטנים שהיו סמוך לדרך ירידה ועליה ופעמים שהיו יורדין דרך אותן מבואות ופעמים עולין והנהו טמאין מספק שהרי מתחלה טמאין היו ספק נפלו בירידה ספק בעליה ומספקא לא נפקי מטומאה אבל שאר כלים ספק נטמאו ספק לא נטמאו לא גזרו עליהן מספק: '''כיון דאמר מר חרב הרי הוא כחלל''' - וזו נגעה בטומאת מת שהוא אב הטומאה ונעשה גם המחט אב הטומאה ואמאי הסכין והידים טהורות: '''אדם וכלים נמי ליטמא''' - דכל אב הטומאה מטמא אדם וכלים בין כלי את כלי בין אדם את אדם בין אדם כלי וכלי אדם בפרשה זאת חקת התורה בספרי: '''עזרה רשות הרבים היא''' - לטומאה ואדם וסכין ספק נגעו במחט זה ספק לא נגעו והויא לה ספק טומאה ברה"ר דספיקו טהור: '''ופרכינן הא רה"י הוי ספיקו טמא''' - הא דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין ול"ג האי מחט אלא מכדי דבר שאין בו דעת לישאל הוא ואי גרסי' ליה הכי מפרשינן מכדי האי עדות דמחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין וכל מי שאין בו דעת לישאל כו' דכל ספק טומאה מסוטה גמרי' מה סוטה רה"י ועל הספק טמאה אף כל ספק טומאות ברשות היחיד ספיקו טמא ומינה מה סוטה יש בה דעת לישאל אם נטמאה אם לאו אף כל כיש בו דעת לישאל כגון אדם ספק נגע בשרץ ספק לא נגע דיש בו דעת שיכולין לשואלו אם נגע והוא אינו יודע ספיקו טמא: '''הבאה בידי אדם''' - אדם היה עסוק בה ואם נגע בו הסכין במחט על ידי אדם נגע בו הלכך אם עזרה רשות היחיד ספיקו טמא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>בסתם ידים והנהו ידים דכל הפוסל התרומה מטמא ידים להיות שניות אינו אלא לקדשים כדמוכח בחגיגה ותירץ ר"י דהך גזירה ודאי אינה ההיא דחגיגה אלא מסתמא כשגזרו אסתם ידים שיהיו שניות גזרו כמו כן מסתמא על ידים הנוגעות בראשון שיהיו שניות הלכך הני ידים שנגעו במחט שהוא ראשון היה להם להיות שניות אלא דאין טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש]] ''' ונימא''' אין טומאת ידים וכלים במקדש. תימה לר"י ממה היה לו לכלי ליטמא אי ממשקין הא משקין בית מטבחיא דכן וי"ל דר"ע היא דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא א"כ לית ליה שיהא דכן וזה אין נראה לו דלר' עקיבא יהיו דכן מלטמא כלים וא"ת דילמא כי אמר ר"ע זכינו עדיין לא נגזרה גזירה דכלים וגזירה דידים לקדש כבר נגזרה כדאמרינן בפ"ק דשבת (ד' טו. ושם) דשלמה גזר לקודש ואינהו גזרו לתרומה וי"ל דגזירה דכלים היינו בי"ח דבר וי"ח דבר קדמו לר"ע וא"ת מנא ליה לגמרא שאין טומאת כלים במקדש דילמא בי"ח דבר גזרו על כלים אף במקדש והא דקתני שהסכין טהור ההיא נשנית קודם י"ח דבר שהיה מעדותו של ר' חנינא סגן הכהנים וי"ל דאם איתא דגזרו בי"ח דבר טומאה על הכלים במקדש ה"ל למיתני בהדיא בשום מקום לאשמעינן דההיא דקתני שהסכין טהור קודם גזירה נשנית: [[File:תוס פסחים 1 יט ב תרוייהו בו ביום גזרו.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_תרוייהו בו ביום גזרו]] ''' תרוייהו''' בו ביום גזרו. תימה דידים לקודש שלמה גזר וי"ל דר"ע אי"ח דבר קאי שהיתה מחדש וה"ק בי"ח דבר כשעסקו בדיני ידים לא רצו לגזור טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב האי סכין דנגע במאי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_האי סכין דנגע במאי]] ''' האי''' סכין דנגע במאי. וס"ל דמיירי בלא משקין: [[File:תוס פסחים 1 יט ב אין כלי מטמא כלי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_אין כלי מטמא כלי]] ''' אין''' כלי מטמא כלי. ולית ליה דרב יהודה דמוקי לה במחט טמא מת דההוא כלי מטמא כלי אלא כרבי יוסי דאמר כגון שהיתה פרה חסומה: ''' הא''' ברשות היחיד ספיקו טמא. תימה הא איצטריך לאוקמא ברשות הרבים משום ידים דספיקו ברה"י טמא: ''' מכדי''' האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא. פי' האי מחט כלי שנגע במחט דבטומאה לא בעינן שיהא בו דעת לישאל אלא המיטמא לחודיה דאם לא כן כל טומאת מת ושרץ אפילו ברה"י יהא ספיקו טהור: ''' ואמר''' רבי יוחנן וכו'. ה"מ לאתויי דזעירי דמשני (נדה ד' ה:) דמעת לעת שבנדה עושה משכב ומושב אע"ג דמשכב ומושב אין בו דעת לישאל כשחברותיה נושאות אותה במטה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יט ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יט|ב}} odmim2vbwqcmee3gi1yogrrv6m4dtzz 3018545 3018544 2026-06-02T18:18:27Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018545 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יט|ב|יט א|כ א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יט עמוד ב] - ונימא שאין טומאת ידים וכלים במקדש! אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא: ידים קודם גזירת כלים נשנו. - אמר רבא: והא תרוייהו בו ביום גזרו, דתנן: הספר, והידים, והטבול יום, והאוכלין והכלים שנטמאו במשקין! אלא אמר רבא: הנח לטומאת סכין, דאפילו בחולין נמי לא מטמא. האי סכין דנגע במאי? אילימא דנגע בבשר - הא אין אוכל מטמא כלי, ואלא דנגע במחט - והא אין כלי מטמא כלי. האי מחט מאי עבידתיה? אי נימא ספק מחט - והא איתמר רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים! - אמר רב יהודה אמר רב: כגון שאבדה לו מחט טמא מת, והכירה בבשר. רבי יוסי ברבי אבין אמר: כגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גופא, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא; חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים. רוקין תנינא, כלים תנינא. רוקין תנינא, דתנן: כל הרוקין הנמצאין בירושלים טהורין, חוץ משל שוק העליון! - לא צריכא, אף על גב דאיתחזק זב. כלים תנינא, דתנן: כל הכלים הנמצאים בירושלים, דרך ירידה לבית הטבילה - טמאין. הא דעלמא - טהורין! - ולטעמיך, אימא סיפא: דרך עליה - טהורין. הא דעלמא - טמאין. אלא: רישא דוקא, וסיפא לאו דוקא, ולאפוקי גזייתא. ולרב, דאמר כגון שאבדה לו מחט טמא מת והכירה בבשר, כיון דאמר מר: בחלל חרב - חרב הרי הוא כחלל, אדם וכלים נמי ליטמא! אמר רב אשי: זאת אומרת }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|עזרה רשות הרבים היא, והוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים, וכל ספק טומאה ברשות הרבים - ספיקו טהור. הא ברשות היחיד - ספיקו טמא הוא. מכדי, האי מחט - דבר שאין בו דעת לישאל הוא, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|וכל דבר שאין בו דעת לישאל בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד ספיקו טהור! - משום דהוי }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ספק טומאה הבאה בידי אדם, ואמר רבי יוחנן: ספק טומאה הבאה בידי אדם }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>זכות וטובה וריוח ותקנה היא לנו מהפסד קדשים שלא נגזרה גזרת ידים במקדש ליטמא בדבר שאין מטמא אדם דהאי מחט מוקמי ליה דלאו בר טמויי אדם הוא דאילו חוץ למקדש מטמאים ידים בטומאה כל דהו אפילו סתמן משום ידים עסקניות: '''ונימא''' - נמי זכינו שאין טומאת כלים במקדש מדרבנן בדבר שאין מטמא מן התורה דאילו בחולין גזור רבנן ביה טומאה ואף על גב דמדאורייתא טהור כדתנן גבי י"ח דבר והאוכלים והכלים שנטמאו במשקין והכא קתני סכין טהור: '''ידים קודם גזירת כלים נשנו''' - ליטמא מדרבנן וכשהעידו עדות זו עדיין לא נגזרה גזירת חכמים על טומאת כלים דרבנן לפיכך לא יוכל לומר זכינו שאין טומאת כלים במקדש דההיא שעתא אפי' בעלמא נמי לא הואי: '''בו ביום''' - בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון ביציאות השבת דתנן אלו פוסלין את התרומה: '''הספר''' - והתם מפרש טעמא משום תקנת ספרים שהיו מניחין את הספרים עם התרומה ועכברים אוכלים אותם: '''והידים''' - אפילו סתמן אם נגע בתרומה בלא נטילת ידים: '''והטבול יום''' - והתם פריך הא דאורייתא היא ומשני סמי מכאן טבול יום: '''אלא אמר רבא''' - ודאי כבר נגזרה על הכלים מדרבנן שיטמאו במשקין ומיהו הכא ליכא משקין והנח לטומאת סכין דאפילו בחולין שלא חשו להפסידן לא שייכא בהו הכא טומאה לסכין דהאי סכין דנגע במאי שיטמאוהו לא בשר ולא מחט אין יכולין לטמאו דאין אוכל ולא כלי שאינו אב הטומאה מטמאין כלים אפילו מדרבנן ולא גזרו חכמים מדבריהם טומאה על הכלים אלא שיטמאו מן המשקין ומשום משקה זב וזבה: '''מאי עבידתיה''' - דמטמא בשר: '''ספק מחט''' - לא ידעינן אי טמא אי טהור ושל מי היתה: '''על ספק הרוקין''' - לומר שמא של זב או של נדה הן ורוקין אב הטומאה הן לטמא אדם דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכי ירוק הזב: '''מחט של טמא מת''' - שהוא אב הטומאה והמחט עצמו אב הטומאה דחרב הרי הוא כחלל ולקמיה פריך אמאי הסכין והידים טהורין אף גופו של כהן טמא הוא וצריך טבילה והערב שמש דאורייתא: '''רבי יוסי בר' אבין אמר''' - לעולם ספק מחט וכגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים דודאי מעלמא אתי דמשנכנסה לשם לא בלעתה דהוו להו ספק כלים של מקומות אחרים: '''של שוק העליון''' - שם היו מתקבצין טמאין שלא לטמא את חביריהם: '''ואע"ג דאיתחזק זב''' - שראינוהו עובר בשוק זה שנמצא בו רוק אשמעינן דלא גזרו דכולי האי לא שמענו ממתני': '''בדרך אחת היו יורדין לבית הטבילה''' - ועולין בדרך אחרת הנמצאין בדרך הירידה טמאין דמאי בעו התם אלא טמאין היו והיה רוצה להטבילן ונפלו ממנו: '''דרך עליה טהורים''' - שהטבילן: '''ולטעמיך אימא סיפא כו'''' - ומהא ליכא למשמע מינה דאיכא למידק מרישא הכי ומסיפא הכי ואשמעינן הנך אמוראי דלעיל דאמרי לא גזרו דרישא דוקא דקתני בדרך ירידה הוא דמטמאין הא דכל העיר טהור וסיפא דקתני דרך עליה טהורין לא תידוק מינה הא דכל העיר טמאין אלא לאפוקי גזייתא מבואות קטנים שהיו סמוך לדרך ירידה ועליה ופעמים שהיו יורדין דרך אותן מבואות ופעמים עולין והנהו טמאין מספק שהרי מתחלה טמאין היו ספק נפלו בירידה ספק בעליה ומספקא לא נפקי מטומאה אבל שאר כלים ספק נטמאו ספק לא נטמאו לא גזרו עליהן מספק: '''כיון דאמר מר חרב הרי הוא כחלל''' - וזו נגעה בטומאת מת שהוא אב הטומאה ונעשה גם המחט אב הטומאה ואמאי הסכין והידים טהורות: '''אדם וכלים נמי ליטמא''' - דכל אב הטומאה מטמא אדם וכלים בין כלי את כלי בין אדם את אדם בין אדם כלי וכלי אדם בפרשה זאת חקת התורה בספרי: '''עזרה רשות הרבים היא''' - לטומאה ואדם וסכין ספק נגעו במחט זה ספק לא נגעו והויא לה ספק טומאה ברה"ר דספיקו טהור: '''ופרכינן הא רה"י הוי ספיקו טמא''' - הא דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין ול"ג האי מחט אלא מכדי דבר שאין בו דעת לישאל הוא ואי גרסי' ליה הכי מפרשינן מכדי האי עדות דמחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין וכל מי שאין בו דעת לישאל כו' דכל ספק טומאה מסוטה גמרי' מה סוטה רה"י ועל הספק טמאה אף כל ספק טומאות ברשות היחיד ספיקו טמא ומינה מה סוטה יש בה דעת לישאל אם נטמאה אם לאו אף כל כיש בו דעת לישאל כגון אדם ספק נגע בשרץ ספק לא נגע דיש בו דעת שיכולין לשואלו אם נגע והוא אינו יודע ספיקו טמא: '''הבאה בידי אדם''' - אדם היה עסוק בה ואם נגע בו הסכין במחט על ידי אדם נגע בו הלכך אם עזרה רשות היחיד ספיקו טמא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>בסתם ידים והנהו ידים דכל הפוסל התרומה מטמא ידים להיות שניות אינו אלא לקדשים כדמוכח בחגיגה ותירץ ר"י דהך גזירה ודאי אינה ההיא דחגיגה אלא מסתמא כשגזרו אסתם ידים שיהיו שניות גזרו כמו כן מסתמא על ידים הנוגעות בראשון שיהיו שניות הלכך הני ידים שנגעו במחט שהוא ראשון היה להם להיות שניות אלא דאין טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש]] ''' ונימא''' אין טומאת ידים וכלים במקדש. תימה לר"י ממה היה לו לכלי ליטמא אי ממשקין הא משקין בית מטבחיא דכן וי"ל דר"ע היא דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא א"כ לית ליה שיהא דכן וזה אין נראה לו דלר' עקיבא יהיו דכן מלטמא כלים וא"ת דילמא כי אמר ר"ע זכינו עדיין לא נגזרה גזירה דכלים וגזירה דידים לקדש כבר נגזרה כדאמרינן בפ"ק דשבת (ד' טו. ושם) דשלמה גזר לקודש ואינהו גזרו לתרומה וי"ל דגזירה דכלים היינו בי"ח דבר וי"ח דבר קדמו לר"ע וא"ת מנא ליה לגמרא שאין טומאת כלים במקדש דילמא בי"ח דבר גזרו על כלים אף במקדש והא דקתני שהסכין טהור ההיא נשנית קודם י"ח דבר שהיה מעדותו של ר' חנינא סגן הכהנים וי"ל דאם איתא דגזרו בי"ח דבר טומאה על הכלים במקדש ה"ל למיתני בהדיא בשום מקום לאשמעינן דההיא דקתני שהסכין טהור קודם גזירה נשנית: [[File:תוס פסחים 1 יט ב תרוייהו בו ביום גזרו.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_תרוייהו בו ביום גזרו]] ''' תרוייהו''' בו ביום גזרו. תימה דידים לקודש שלמה גזר וי"ל דר"ע אי"ח דבר קאי שהיתה מחדש וה"ק בי"ח דבר כשעסקו בדיני ידים לא רצו לגזור טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב האי סכין דנגע במאי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_האי סכין דנגע במאי]] ''' האי''' סכין דנגע במאי. וס"ל דמיירי בלא משקין: [[File:תוס פסחים 1 יט ב אין כלי מטמא כלי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_אין כלי מטמא כלי]] ''' אין''' כלי מטמא כלי. ולית ליה דרב יהודה דמוקי לה במחט טמא מת דההוא כלי מטמא כלי אלא כרבי יוסי דאמר כגון שהיתה פרה חסומה: [[File:תוס פסחים 1 יט ב הא ברשות היחיד ספיקו טמא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_הא ברשות היחיד ספיקו טמא]] ''' הא''' ברשות היחיד ספיקו טמא. תימה הא איצטריך לאוקמא ברשות הרבים משום ידים דספיקו ברה"י טמא: ''' מכדי''' האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא. פי' האי מחט כלי שנגע במחט דבטומאה לא בעינן שיהא בו דעת לישאל אלא המיטמא לחודיה דאם לא כן כל טומאת מת ושרץ אפילו ברה"י יהא ספיקו טהור: ''' ואמר''' רבי יוחנן וכו'. ה"מ לאתויי דזעירי דמשני (נדה ד' ה:) דמעת לעת שבנדה עושה משכב ומושב אע"ג דמשכב ומושב אין בו דעת לישאל כשחברותיה נושאות אותה במטה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יט ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יט|ב}} 9xooo9svsu8adp5csrtjgwphxbds9ni 3018546 3018545 2026-06-02T18:23:31Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018546 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יט|ב|יט א|כ א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יט עמוד ב] - ונימא שאין טומאת ידים וכלים במקדש! אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא: ידים קודם גזירת כלים נשנו. - אמר רבא: והא תרוייהו בו ביום גזרו, דתנן: הספר, והידים, והטבול יום, והאוכלין והכלים שנטמאו במשקין! אלא אמר רבא: הנח לטומאת סכין, דאפילו בחולין נמי לא מטמא. האי סכין דנגע במאי? אילימא דנגע בבשר - הא אין אוכל מטמא כלי, ואלא דנגע במחט - והא אין כלי מטמא כלי. האי מחט מאי עבידתיה? אי נימא ספק מחט - והא איתמר רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים! - אמר רב יהודה אמר רב: כגון שאבדה לו מחט טמא מת, והכירה בבשר. רבי יוסי ברבי אבין אמר: כגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גופא, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא; חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים. רוקין תנינא, כלים תנינא. רוקין תנינא, דתנן: כל הרוקין הנמצאין בירושלים טהורין, חוץ משל שוק העליון! - לא צריכא, אף על גב דאיתחזק זב. כלים תנינא, דתנן: כל הכלים הנמצאים בירושלים, דרך ירידה לבית הטבילה - טמאין. הא דעלמא - טהורין! - ולטעמיך, אימא סיפא: דרך עליה - טהורין. הא דעלמא - טמאין. אלא: רישא דוקא, וסיפא לאו דוקא, ולאפוקי גזייתא. ולרב, דאמר כגון שאבדה לו מחט טמא מת והכירה בבשר, כיון דאמר מר: בחלל חרב - חרב הרי הוא כחלל, אדם וכלים נמי ליטמא! אמר רב אשי: זאת אומרת }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|עזרה רשות הרבים היא, והוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים, וכל ספק טומאה ברשות הרבים - ספיקו טהור. הא ברשות היחיד - ספיקו טמא הוא. מכדי, האי מחט - דבר שאין בו דעת לישאל הוא, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|וכל דבר שאין בו דעת לישאל בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד ספיקו טהור! - משום דהוי }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ספק טומאה הבאה בידי אדם, ואמר רבי יוחנן: ספק טומאה הבאה בידי אדם }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>זכות וטובה וריוח ותקנה היא לנו מהפסד קדשים שלא נגזרה גזרת ידים במקדש ליטמא בדבר שאין מטמא אדם דהאי מחט מוקמי ליה דלאו בר טמויי אדם הוא דאילו חוץ למקדש מטמאים ידים בטומאה כל דהו אפילו סתמן משום ידים עסקניות: '''ונימא''' - נמי זכינו שאין טומאת כלים במקדש מדרבנן בדבר שאין מטמא מן התורה דאילו בחולין גזור רבנן ביה טומאה ואף על גב דמדאורייתא טהור כדתנן גבי י"ח דבר והאוכלים והכלים שנטמאו במשקין והכא קתני סכין טהור: '''ידים קודם גזירת כלים נשנו''' - ליטמא מדרבנן וכשהעידו עדות זו עדיין לא נגזרה גזירת חכמים על טומאת כלים דרבנן לפיכך לא יוכל לומר זכינו שאין טומאת כלים במקדש דההיא שעתא אפי' בעלמא נמי לא הואי: '''בו ביום''' - בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון ביציאות השבת דתנן אלו פוסלין את התרומה: '''הספר''' - והתם מפרש טעמא משום תקנת ספרים שהיו מניחין את הספרים עם התרומה ועכברים אוכלים אותם: '''והידים''' - אפילו סתמן אם נגע בתרומה בלא נטילת ידים: '''והטבול יום''' - והתם פריך הא דאורייתא היא ומשני סמי מכאן טבול יום: '''אלא אמר רבא''' - ודאי כבר נגזרה על הכלים מדרבנן שיטמאו במשקין ומיהו הכא ליכא משקין והנח לטומאת סכין דאפילו בחולין שלא חשו להפסידן לא שייכא בהו הכא טומאה לסכין דהאי סכין דנגע במאי שיטמאוהו לא בשר ולא מחט אין יכולין לטמאו דאין אוכל ולא כלי שאינו אב הטומאה מטמאין כלים אפילו מדרבנן ולא גזרו חכמים מדבריהם טומאה על הכלים אלא שיטמאו מן המשקין ומשום משקה זב וזבה: '''מאי עבידתיה''' - דמטמא בשר: '''ספק מחט''' - לא ידעינן אי טמא אי טהור ושל מי היתה: '''על ספק הרוקין''' - לומר שמא של זב או של נדה הן ורוקין אב הטומאה הן לטמא אדם דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכי ירוק הזב: '''מחט של טמא מת''' - שהוא אב הטומאה והמחט עצמו אב הטומאה דחרב הרי הוא כחלל ולקמיה פריך אמאי הסכין והידים טהורין אף גופו של כהן טמא הוא וצריך טבילה והערב שמש דאורייתא: '''רבי יוסי בר' אבין אמר''' - לעולם ספק מחט וכגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים דודאי מעלמא אתי דמשנכנסה לשם לא בלעתה דהוו להו ספק כלים של מקומות אחרים: '''של שוק העליון''' - שם היו מתקבצין טמאין שלא לטמא את חביריהם: '''ואע"ג דאיתחזק זב''' - שראינוהו עובר בשוק זה שנמצא בו רוק אשמעינן דלא גזרו דכולי האי לא שמענו ממתני': '''בדרך אחת היו יורדין לבית הטבילה''' - ועולין בדרך אחרת הנמצאין בדרך הירידה טמאין דמאי בעו התם אלא טמאין היו והיה רוצה להטבילן ונפלו ממנו: '''דרך עליה טהורים''' - שהטבילן: '''ולטעמיך אימא סיפא כו'''' - ומהא ליכא למשמע מינה דאיכא למידק מרישא הכי ומסיפא הכי ואשמעינן הנך אמוראי דלעיל דאמרי לא גזרו דרישא דוקא דקתני בדרך ירידה הוא דמטמאין הא דכל העיר טהור וסיפא דקתני דרך עליה טהורין לא תידוק מינה הא דכל העיר טמאין אלא לאפוקי גזייתא מבואות קטנים שהיו סמוך לדרך ירידה ועליה ופעמים שהיו יורדין דרך אותן מבואות ופעמים עולין והנהו טמאין מספק שהרי מתחלה טמאין היו ספק נפלו בירידה ספק בעליה ומספקא לא נפקי מטומאה אבל שאר כלים ספק נטמאו ספק לא נטמאו לא גזרו עליהן מספק: '''כיון דאמר מר חרב הרי הוא כחלל''' - וזו נגעה בטומאת מת שהוא אב הטומאה ונעשה גם המחט אב הטומאה ואמאי הסכין והידים טהורות: '''אדם וכלים נמי ליטמא''' - דכל אב הטומאה מטמא אדם וכלים בין כלי את כלי בין אדם את אדם בין אדם כלי וכלי אדם בפרשה זאת חקת התורה בספרי: '''עזרה רשות הרבים היא''' - לטומאה ואדם וסכין ספק נגעו במחט זה ספק לא נגעו והויא לה ספק טומאה ברה"ר דספיקו טהור: '''ופרכינן הא רה"י הוי ספיקו טמא''' - הא דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין ול"ג האי מחט אלא מכדי דבר שאין בו דעת לישאל הוא ואי גרסי' ליה הכי מפרשינן מכדי האי עדות דמחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין וכל מי שאין בו דעת לישאל כו' דכל ספק טומאה מסוטה גמרי' מה סוטה רה"י ועל הספק טמאה אף כל ספק טומאות ברשות היחיד ספיקו טמא ומינה מה סוטה יש בה דעת לישאל אם נטמאה אם לאו אף כל כיש בו דעת לישאל כגון אדם ספק נגע בשרץ ספק לא נגע דיש בו דעת שיכולין לשואלו אם נגע והוא אינו יודע ספיקו טמא: '''הבאה בידי אדם''' - אדם היה עסוק בה ואם נגע בו הסכין במחט על ידי אדם נגע בו הלכך אם עזרה רשות היחיד ספיקו טמא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>בסתם ידים והנהו ידים דכל הפוסל התרומה מטמא ידים להיות שניות אינו אלא לקדשים כדמוכח בחגיגה ותירץ ר"י דהך גזירה ודאי אינה ההיא דחגיגה אלא מסתמא כשגזרו אסתם ידים שיהיו שניות גזרו כמו כן מסתמא על ידים הנוגעות בראשון שיהיו שניות הלכך הני ידים שנגעו במחט שהוא ראשון היה להם להיות שניות אלא דאין טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש]] ''' ונימא''' אין טומאת ידים וכלים במקדש. תימה לר"י ממה היה לו לכלי ליטמא אי ממשקין הא משקין בית מטבחיא דכן וי"ל דר"ע היא דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא א"כ לית ליה שיהא דכן וזה אין נראה לו דלר' עקיבא יהיו דכן מלטמא כלים וא"ת דילמא כי אמר ר"ע זכינו עדיין לא נגזרה גזירה דכלים וגזירה דידים לקדש כבר נגזרה כדאמרינן בפ"ק דשבת (ד' טו. ושם) דשלמה גזר לקודש ואינהו גזרו לתרומה וי"ל דגזירה דכלים היינו בי"ח דבר וי"ח דבר קדמו לר"ע וא"ת מנא ליה לגמרא שאין טומאת כלים במקדש דילמא בי"ח דבר גזרו על כלים אף במקדש והא דקתני שהסכין טהור ההיא נשנית קודם י"ח דבר שהיה מעדותו של ר' חנינא סגן הכהנים וי"ל דאם איתא דגזרו בי"ח דבר טומאה על הכלים במקדש ה"ל למיתני בהדיא בשום מקום לאשמעינן דההיא דקתני שהסכין טהור קודם גזירה נשנית: [[File:תוס פסחים 1 יט ב תרוייהו בו ביום גזרו.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_תרוייהו בו ביום גזרו]] ''' תרוייהו''' בו ביום גזרו. תימה דידים לקודש שלמה גזר וי"ל דר"ע אי"ח דבר קאי שהיתה מחדש וה"ק בי"ח דבר כשעסקו בדיני ידים לא רצו לגזור טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב האי סכין דנגע במאי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_האי סכין דנגע במאי]] ''' האי''' סכין דנגע במאי. וס"ל דמיירי בלא משקין: [[File:תוס פסחים 1 יט ב אין כלי מטמא כלי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_אין כלי מטמא כלי]] ''' אין''' כלי מטמא כלי. ולית ליה דרב יהודה דמוקי לה במחט טמא מת דההוא כלי מטמא כלי אלא כרבי יוסי דאמר כגון שהיתה פרה חסומה: [[File:תוס פסחים 1 יט ב הא ברשות היחיד ספיקו טמא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_הא ברשות היחיד ספיקו טמא]] ''' הא''' ברשות היחיד ספיקו טמא. תימה הא איצטריך לאוקמא ברשות הרבים משום ידים דספיקו ברה"י טמא: [[File:תוס פסחים 1 יט ב מכדי האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_מכדי האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא]] ''' מכדי''' האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא. פי' האי מחט כלי שנגע במחט דבטומאה לא בעינן שיהא בו דעת לישאל אלא המיטמא לחודיה דאם לא כן כל טומאת מת ושרץ אפילו ברה"י יהא ספיקו טהור: ''' ואמר''' רבי יוחנן וכו'. ה"מ לאתויי דזעירי דמשני (נדה ד' ה:) דמעת לעת שבנדה עושה משכב ומושב אע"ג דמשכב ומושב אין בו דעת לישאל כשחברותיה נושאות אותה במטה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יט ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יט|ב}} bzodztanykkt8ob6xko4racmjn4xlin 3018551 3018546 2026-06-02T19:17:22Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018551 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יט|ב|יט א|כ א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יט עמוד ב] - ונימא שאין טומאת ידים וכלים במקדש! אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא: ידים קודם גזירת כלים נשנו. - אמר רבא: והא תרוייהו בו ביום גזרו, דתנן: הספר, והידים, והטבול יום, והאוכלין והכלים שנטמאו במשקין! אלא אמר רבא: הנח לטומאת סכין, דאפילו בחולין נמי לא מטמא. האי סכין דנגע במאי? אילימא דנגע בבשר - הא אין אוכל מטמא כלי, ואלא דנגע במחט - והא אין כלי מטמא כלי. האי מחט מאי עבידתיה? אי נימא ספק מחט - והא איתמר רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים! - אמר רב יהודה אמר רב: כגון שאבדה לו מחט טמא מת, והכירה בבשר. רבי יוסי ברבי אבין אמר: כגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גופא, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא; חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים. רוקין תנינא, כלים תנינא. רוקין תנינא, דתנן: כל הרוקין הנמצאין בירושלים טהורין, חוץ משל שוק העליון! - לא צריכא, אף על גב דאיתחזק זב. כלים תנינא, דתנן: כל הכלים הנמצאים בירושלים, דרך ירידה לבית הטבילה - טמאין. הא דעלמא - טהורין! - ולטעמיך, אימא סיפא: דרך עליה - טהורין. הא דעלמא - טמאין. אלא: רישא דוקא, וסיפא לאו דוקא, ולאפוקי גזייתא. ולרב, דאמר כגון שאבדה לו מחט טמא מת והכירה בבשר, כיון דאמר מר: בחלל חרב - חרב הרי הוא כחלל, אדם וכלים נמי ליטמא! אמר רב אשי: זאת אומרת }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|עזרה רשות הרבים היא, והוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים, וכל ספק טומאה ברשות הרבים - ספיקו טהור. הא ברשות היחיד - ספיקו טמא הוא. מכדי, האי מחט - דבר שאין בו דעת לישאל הוא, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|וכל דבר שאין בו דעת לישאל בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד ספיקו טהור! - משום דהוי }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ספק טומאה הבאה בידי אדם, ואמר רבי יוחנן: ספק טומאה הבאה בידי אדם }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>זכות וטובה וריוח ותקנה היא לנו מהפסד קדשים שלא נגזרה גזרת ידים במקדש ליטמא בדבר שאין מטמא אדם דהאי מחט מוקמי ליה דלאו בר טמויי אדם הוא דאילו חוץ למקדש מטמאים ידים בטומאה כל דהו אפילו סתמן משום ידים עסקניות: '''ונימא''' - נמי זכינו שאין טומאת כלים במקדש מדרבנן בדבר שאין מטמא מן התורה דאילו בחולין גזור רבנן ביה טומאה ואף על גב דמדאורייתא טהור כדתנן גבי י"ח דבר והאוכלים והכלים שנטמאו במשקין והכא קתני סכין טהור: '''ידים קודם גזירת כלים נשנו''' - ליטמא מדרבנן וכשהעידו עדות זו עדיין לא נגזרה גזירת חכמים על טומאת כלים דרבנן לפיכך לא יוכל לומר זכינו שאין טומאת כלים במקדש דההיא שעתא אפי' בעלמא נמי לא הואי: '''בו ביום''' - בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון ביציאות השבת דתנן אלו פוסלין את התרומה: '''הספר''' - והתם מפרש טעמא משום תקנת ספרים שהיו מניחין את הספרים עם התרומה ועכברים אוכלים אותם: '''והידים''' - אפילו סתמן אם נגע בתרומה בלא נטילת ידים: '''והטבול יום''' - והתם פריך הא דאורייתא היא ומשני סמי מכאן טבול יום: '''אלא אמר רבא''' - ודאי כבר נגזרה על הכלים מדרבנן שיטמאו במשקין ומיהו הכא ליכא משקין והנח לטומאת סכין דאפילו בחולין שלא חשו להפסידן לא שייכא בהו הכא טומאה לסכין דהאי סכין דנגע במאי שיטמאוהו לא בשר ולא מחט אין יכולין לטמאו דאין אוכל ולא כלי שאינו אב הטומאה מטמאין כלים אפילו מדרבנן ולא גזרו חכמים מדבריהם טומאה על הכלים אלא שיטמאו מן המשקין ומשום משקה זב וזבה: '''מאי עבידתיה''' - דמטמא בשר: '''ספק מחט''' - לא ידעינן אי טמא אי טהור ושל מי היתה: '''על ספק הרוקין''' - לומר שמא של זב או של נדה הן ורוקין אב הטומאה הן לטמא אדם דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכי ירוק הזב: '''מחט של טמא מת''' - שהוא אב הטומאה והמחט עצמו אב הטומאה דחרב הרי הוא כחלל ולקמיה פריך אמאי הסכין והידים טהורין אף גופו של כהן טמא הוא וצריך טבילה והערב שמש דאורייתא: '''רבי יוסי בר' אבין אמר''' - לעולם ספק מחט וכגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים דודאי מעלמא אתי דמשנכנסה לשם לא בלעתה דהוו להו ספק כלים של מקומות אחרים: '''של שוק העליון''' - שם היו מתקבצין טמאין שלא לטמא את חביריהם: '''ואע"ג דאיתחזק זב''' - שראינוהו עובר בשוק זה שנמצא בו רוק אשמעינן דלא גזרו דכולי האי לא שמענו ממתני': '''בדרך אחת היו יורדין לבית הטבילה''' - ועולין בדרך אחרת הנמצאין בדרך הירידה טמאין דמאי בעו התם אלא טמאין היו והיה רוצה להטבילן ונפלו ממנו: '''דרך עליה טהורים''' - שהטבילן: '''ולטעמיך אימא סיפא כו'''' - ומהא ליכא למשמע מינה דאיכא למידק מרישא הכי ומסיפא הכי ואשמעינן הנך אמוראי דלעיל דאמרי לא גזרו דרישא דוקא דקתני בדרך ירידה הוא דמטמאין הא דכל העיר טהור וסיפא דקתני דרך עליה טהורין לא תידוק מינה הא דכל העיר טמאין אלא לאפוקי גזייתא מבואות קטנים שהיו סמוך לדרך ירידה ועליה ופעמים שהיו יורדין דרך אותן מבואות ופעמים עולין והנהו טמאין מספק שהרי מתחלה טמאין היו ספק נפלו בירידה ספק בעליה ומספקא לא נפקי מטומאה אבל שאר כלים ספק נטמאו ספק לא נטמאו לא גזרו עליהן מספק: '''כיון דאמר מר חרב הרי הוא כחלל''' - וזו נגעה בטומאת מת שהוא אב הטומאה ונעשה גם המחט אב הטומאה ואמאי הסכין והידים טהורות: '''אדם וכלים נמי ליטמא''' - דכל אב הטומאה מטמא אדם וכלים בין כלי את כלי בין אדם את אדם בין אדם כלי וכלי אדם בפרשה זאת חקת התורה בספרי: '''עזרה רשות הרבים היא''' - לטומאה ואדם וסכין ספק נגעו במחט זה ספק לא נגעו והויא לה ספק טומאה ברה"ר דספיקו טהור: '''ופרכינן הא רה"י הוי ספיקו טמא''' - הא דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין ול"ג האי מחט אלא מכדי דבר שאין בו דעת לישאל הוא ואי גרסי' ליה הכי מפרשינן מכדי האי עדות דמחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין וכל מי שאין בו דעת לישאל כו' דכל ספק טומאה מסוטה גמרי' מה סוטה רה"י ועל הספק טמאה אף כל ספק טומאות ברשות היחיד ספיקו טמא ומינה מה סוטה יש בה דעת לישאל אם נטמאה אם לאו אף כל כיש בו דעת לישאל כגון אדם ספק נגע בשרץ ספק לא נגע דיש בו דעת שיכולין לשואלו אם נגע והוא אינו יודע ספיקו טמא: '''הבאה בידי אדם''' - אדם היה עסוק בה ואם נגע בו הסכין במחט על ידי אדם נגע בו הלכך אם עזרה רשות היחיד ספיקו טמא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>בסתם ידים והנהו ידים דכל הפוסל התרומה מטמא ידים להיות שניות אינו אלא לקדשים כדמוכח בחגיגה ותירץ ר"י דהך גזירה ודאי אינה ההיא דחגיגה אלא מסתמא כשגזרו אסתם ידים שיהיו שניות גזרו כמו כן מסתמא על ידים הנוגעות בראשון שיהיו שניות הלכך הני ידים שנגעו במחט שהוא ראשון היה להם להיות שניות אלא דאין טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש]] ''' ונימא''' אין טומאת ידים וכלים במקדש. תימה לר"י ממה היה לו לכלי ליטמא אי ממשקין הא משקין בית מטבחיא דכן וי"ל דר"ע היא דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא א"כ לית ליה שיהא דכן וזה אין נראה לו דלר' עקיבא יהיו דכן מלטמא כלים וא"ת דילמא כי אמר ר"ע זכינו עדיין לא נגזרה גזירה דכלים וגזירה דידים לקדש כבר נגזרה כדאמרינן בפ"ק דשבת (ד' טו. ושם) דשלמה גזר לקודש ואינהו גזרו לתרומה וי"ל דגזירה דכלים היינו בי"ח דבר וי"ח דבר קדמו לר"ע וא"ת מנא ליה לגמרא שאין טומאת כלים במקדש דילמא בי"ח דבר גזרו על כלים אף במקדש והא דקתני שהסכין טהור ההיא נשנית קודם י"ח דבר שהיה מעדותו של ר' חנינא סגן הכהנים וי"ל דאם איתא דגזרו בי"ח דבר טומאה על הכלים במקדש ה"ל למיתני בהדיא בשום מקום לאשמעינן דההיא דקתני שהסכין טהור קודם גזירה נשנית: [[File:תוס פסחים 1 יט ב תרוייהו בו ביום גזרו.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_תרוייהו בו ביום גזרו]] ''' תרוייהו''' בו ביום גזרו. תימה דידים לקודש שלמה גזר וי"ל דר"ע אי"ח דבר קאי שהיתה מחדש וה"ק בי"ח דבר כשעסקו בדיני ידים לא רצו לגזור טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב האי סכין דנגע במאי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_האי סכין דנגע במאי]] ''' האי''' סכין דנגע במאי. וס"ל דמיירי בלא משקין: [[File:תוס פסחים 1 יט ב אין כלי מטמא כלי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_אין כלי מטמא כלי]] ''' אין''' כלי מטמא כלי. ולית ליה דרב יהודה דמוקי לה במחט טמא מת דההוא כלי מטמא כלי אלא כרבי יוסי דאמר כגון שהיתה פרה חסומה: [[File:תוס פסחים 1 יט ב הא ברשות היחיד ספיקו טמא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_הא ברשות היחיד ספיקו טמא]] ''' הא''' ברשות היחיד ספיקו טמא. תימה הא איצטריך לאוקמא ברשות הרבים משום ידים דספיקו ברה"י טמא: [[File:תוס פסחים 1 יט ב מכדי האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_מכדי האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא]] ''' מכדי''' האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא. פי' האי מחט כלי שנגע במחט דבטומאה לא בעינן שיהא בו דעת לישאל אלא המיטמא לחודיה דאם לא כן כל טומאת מת ושרץ אפילו ברה"י יהא ספיקו טהור: [[File:תוס פסחים 1 יט ב ואמר רבי יוחנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_ואמר רבי יוחנן]] ''' ואמר''' רבי יוחנן וכו'. ה"מ לאתויי דזעירי דמשני (נדה ד' ה:) דמעת לעת שבנדה עושה משכב ומושב אע"ג דמשכב ומושב אין בו דעת לישאל כשחברותיה נושאות אותה במטה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יט ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יט|ב}} gep2hgzkm0i51wb31koln3zwvjy6llq 3018555 3018551 2026-06-02T19:24:45Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018555 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יט|ב|יט א|כ א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יט עמוד ב] - ונימא שאין טומאת ידים וכלים במקדש! אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא: ידים קודם גזירת כלים נשנו. - אמר רבא: והא תרוייהו בו ביום גזרו, דתנן: הספר, והידים, והטבול יום, והאוכלין והכלים שנטמאו במשקין! אלא אמר רבא: הנח לטומאת סכין, דאפילו בחולין נמי לא מטמא. האי סכין דנגע במאי? אילימא דנגע בבשר - הא אין אוכל מטמא כלי, ואלא דנגע במחט - והא אין כלי מטמא כלי. האי מחט מאי עבידתיה? אי נימא ספק מחט - והא איתמר רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים! - אמר רב יהודה אמר רב: כגון שאבדה לו מחט טמא מת, והכירה בבשר. רבי יוסי ברבי אבין אמר: כגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גופא, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא; חד אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים, וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים. רוקין תנינא, כלים תנינא. רוקין תנינא, דתנן: כל הרוקין הנמצאין בירושלים טהורין, חוץ משל שוק העליון! - לא צריכא, אף על גב דאיתחזק זב. כלים תנינא, דתנן: כל הכלים הנמצאים בירושלים, דרך ירידה לבית הטבילה - טמאין. הא דעלמא - טהורין! - ולטעמיך, אימא סיפא: דרך עליה - טהורין. הא דעלמא - טמאין. אלא: רישא דוקא, וסיפא לאו דוקא, ולאפוקי גזייתא. ולרב, דאמר כגון שאבדה לו מחט טמא מת והכירה בבשר, כיון דאמר מר: בחלל חרב - חרב הרי הוא כחלל, אדם וכלים נמי ליטמא! אמר רב אשי: זאת אומרת }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|עזרה רשות הרבים היא, והוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים, וכל ספק טומאה ברשות הרבים - ספיקו טהור. הא ברשות היחיד - ספיקו טמא הוא. מכדי, האי מחט - דבר שאין בו דעת לישאל הוא, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|וכל דבר שאין בו דעת לישאל בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד ספיקו טהור! - משום דהוי }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ספק טומאה הבאה בידי אדם, ואמר רבי יוחנן: ספק טומאה הבאה בידי אדם }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>זכות וטובה וריוח ותקנה היא לנו מהפסד קדשים שלא נגזרה גזרת ידים במקדש ליטמא בדבר שאין מטמא אדם דהאי מחט מוקמי ליה דלאו בר טמויי אדם הוא דאילו חוץ למקדש מטמאים ידים בטומאה כל דהו אפילו סתמן משום ידים עסקניות: '''ונימא''' - נמי זכינו שאין טומאת כלים במקדש מדרבנן בדבר שאין מטמא מן התורה דאילו בחולין גזור רבנן ביה טומאה ואף על גב דמדאורייתא טהור כדתנן גבי י"ח דבר והאוכלים והכלים שנטמאו במשקין והכא קתני סכין טהור: '''ידים קודם גזירת כלים נשנו''' - ליטמא מדרבנן וכשהעידו עדות זו עדיין לא נגזרה גזירת חכמים על טומאת כלים דרבנן לפיכך לא יוכל לומר זכינו שאין טומאת כלים במקדש דההיא שעתא אפי' בעלמא נמי לא הואי: '''בו ביום''' - בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון ביציאות השבת דתנן אלו פוסלין את התרומה: '''הספר''' - והתם מפרש טעמא משום תקנת ספרים שהיו מניחין את הספרים עם התרומה ועכברים אוכלים אותם: '''והידים''' - אפילו סתמן אם נגע בתרומה בלא נטילת ידים: '''והטבול יום''' - והתם פריך הא דאורייתא היא ומשני סמי מכאן טבול יום: '''אלא אמר רבא''' - ודאי כבר נגזרה על הכלים מדרבנן שיטמאו במשקין ומיהו הכא ליכא משקין והנח לטומאת סכין דאפילו בחולין שלא חשו להפסידן לא שייכא בהו הכא טומאה לסכין דהאי סכין דנגע במאי שיטמאוהו לא בשר ולא מחט אין יכולין לטמאו דאין אוכל ולא כלי שאינו אב הטומאה מטמאין כלים אפילו מדרבנן ולא גזרו חכמים מדבריהם טומאה על הכלים אלא שיטמאו מן המשקין ומשום משקה זב וזבה: '''מאי עבידתיה''' - דמטמא בשר: '''ספק מחט''' - לא ידעינן אי טמא אי טהור ושל מי היתה: '''על ספק הרוקין''' - לומר שמא של זב או של נדה הן ורוקין אב הטומאה הן לטמא אדם דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכי ירוק הזב: '''מחט של טמא מת''' - שהוא אב הטומאה והמחט עצמו אב הטומאה דחרב הרי הוא כחלל ולקמיה פריך אמאי הסכין והידים טהורין אף גופו של כהן טמא הוא וצריך טבילה והערב שמש דאורייתא: '''רבי יוסי בר' אבין אמר''' - לעולם ספק מחט וכגון שהיתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים דודאי מעלמא אתי דמשנכנסה לשם לא בלעתה דהוו להו ספק כלים של מקומות אחרים: '''של שוק העליון''' - שם היו מתקבצין טמאין שלא לטמא את חביריהם: '''ואע"ג דאיתחזק זב''' - שראינוהו עובר בשוק זה שנמצא בו רוק אשמעינן דלא גזרו דכולי האי לא שמענו ממתני': '''בדרך אחת היו יורדין לבית הטבילה''' - ועולין בדרך אחרת הנמצאין בדרך הירידה טמאין דמאי בעו התם אלא טמאין היו והיה רוצה להטבילן ונפלו ממנו: '''דרך עליה טהורים''' - שהטבילן: '''ולטעמיך אימא סיפא כו'''' - ומהא ליכא למשמע מינה דאיכא למידק מרישא הכי ומסיפא הכי ואשמעינן הנך אמוראי דלעיל דאמרי לא גזרו דרישא דוקא דקתני בדרך ירידה הוא דמטמאין הא דכל העיר טהור וסיפא דקתני דרך עליה טהורין לא תידוק מינה הא דכל העיר טמאין אלא לאפוקי גזייתא מבואות קטנים שהיו סמוך לדרך ירידה ועליה ופעמים שהיו יורדין דרך אותן מבואות ופעמים עולין והנהו טמאין מספק שהרי מתחלה טמאין היו ספק נפלו בירידה ספק בעליה ומספקא לא נפקי מטומאה אבל שאר כלים ספק נטמאו ספק לא נטמאו לא גזרו עליהן מספק: '''כיון דאמר מר חרב הרי הוא כחלל''' - וזו נגעה בטומאת מת שהוא אב הטומאה ונעשה גם המחט אב הטומאה ואמאי הסכין והידים טהורות: '''אדם וכלים נמי ליטמא''' - דכל אב הטומאה מטמא אדם וכלים בין כלי את כלי בין אדם את אדם בין אדם כלי וכלי אדם בפרשה זאת חקת התורה בספרי: '''עזרה רשות הרבים היא''' - לטומאה ואדם וסכין ספק נגעו במחט זה ספק לא נגעו והויא לה ספק טומאה ברה"ר דספיקו טהור: '''ופרכינן הא רה"י הוי ספיקו טמא''' - הא דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין ול"ג האי מחט אלא מכדי דבר שאין בו דעת לישאל הוא ואי גרסי' ליה הכי מפרשינן מכדי האי עדות דמחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא הסכין וכל מי שאין בו דעת לישאל כו' דכל ספק טומאה מסוטה גמרי' מה סוטה רה"י ועל הספק טמאה אף כל ספק טומאות ברשות היחיד ספיקו טמא ומינה מה סוטה יש בה דעת לישאל אם נטמאה אם לאו אף כל כיש בו דעת לישאל כגון אדם ספק נגע בשרץ ספק לא נגע דיש בו דעת שיכולין לשואלו אם נגע והוא אינו יודע ספיקו טמא: '''הבאה בידי אדם''' - אדם היה עסוק בה ואם נגע בו הסכין במחט על ידי אדם נגע בו הלכך אם עזרה רשות היחיד ספיקו טמא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>בסתם ידים והנהו ידים דכל הפוסל התרומה מטמא ידים להיות שניות אינו אלא לקדשים כדמוכח בחגיגה ותירץ ר"י דהך גזירה ודאי אינה ההיא דחגיגה אלא מסתמא כשגזרו אסתם ידים שיהיו שניות גזרו כמו כן מסתמא על ידים הנוגעות בראשון שיהיו שניות הלכך הני ידים שנגעו במחט שהוא ראשון היה להם להיות שניות אלא דאין טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_ונימא אין טומאת ידים וכלים במקדש]] ''' ונימא''' אין טומאת ידים וכלים במקדש. תימה לר"י ממה היה לו לכלי ליטמא אי ממשקין הא משקין בית מטבחיא דכן וי"ל דר"ע היא דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא א"כ לית ליה שיהא דכן וזה אין נראה לו דלר' עקיבא יהיו דכן מלטמא כלים וא"ת דילמא כי אמר ר"ע זכינו עדיין לא נגזרה גזירה דכלים וגזירה דידים לקדש כבר נגזרה כדאמרינן בפ"ק דשבת (ד' טו. ושם) דשלמה גזר לקודש ואינהו גזרו לתרומה וי"ל דגזירה דכלים היינו בי"ח דבר וי"ח דבר קדמו לר"ע וא"ת מנא ליה לגמרא שאין טומאת כלים במקדש דילמא בי"ח דבר גזרו על כלים אף במקדש והא דקתני שהסכין טהור ההיא נשנית קודם י"ח דבר שהיה מעדותו של ר' חנינא סגן הכהנים וי"ל דאם איתא דגזרו בי"ח דבר טומאה על הכלים במקדש ה"ל למיתני בהדיא בשום מקום לאשמעינן דההיא דקתני שהסכין טהור קודם גזירה נשנית: [[File:תוס פסחים 1 יט ב תרוייהו בו ביום גזרו.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_תרוייהו בו ביום גזרו]] ''' תרוייהו''' בו ביום גזרו. תימה דידים לקודש שלמה גזר וי"ל דר"ע אי"ח דבר קאי שהיתה מחדש וה"ק בי"ח דבר כשעסקו בדיני ידים לא רצו לגזור טומאת ידים במקדש: [[File:תוס פסחים 1 יט ב האי סכין דנגע במאי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_האי סכין דנגע במאי]] ''' האי''' סכין דנגע במאי. וס"ל דמיירי בלא משקין: [[File:תוס פסחים 1 יט ב אין כלי מטמא כלי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_אין כלי מטמא כלי]] ''' אין''' כלי מטמא כלי. ולית ליה דרב יהודה דמוקי לה במחט טמא מת דההוא כלי מטמא כלי אלא כרבי יוסי דאמר כגון שהיתה פרה חסומה: [[File:תוס פסחים 1 יט ב הא ברשות היחיד ספיקו טמא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_הא ברשות היחיד ספיקו טמא]] ''' הא''' ברשות היחיד ספיקו טמא. תימה הא איצטריך לאוקמא ברשות הרבים משום ידים דספיקו ברה"י טמא: [[File:תוס פסחים 1 יט ב מכדי האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_מכדי האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא]] ''' מכדי''' האי מחט דבר שאין בו דעת לישאל הוא. פי' האי מחט כלי שנגע במחט דבטומאה לא בעינן שיהא בו דעת לישאל אלא המיטמא לחודיה דאם לא כן כל טומאת מת ושרץ אפילו ברה"י יהא ספיקו טהור: [[File:.תוס פסחים 1 יט ב ואמר רבי יוחנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יט_ב_ואמר רבי יוחנן]] ''' ואמר''' רבי יוחנן וכו'. ה"מ לאתויי דזעירי דמשני (נדה ד' ה:) דמעת לעת שבנדה עושה משכב ומושב אע"ג דמשכב ומושב אין בו דעת לישאל כשחברותיה נושאות אותה במטה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יט ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יט|ב}} i490pzlt71mwbdjl8c1rcf2q844fsx2 106 1728692 3018558 2939046 2026-06-02T20:06:12Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018558 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כ|א|יט ב|כ ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כ עמוד א] נשאלין עליה, אפילו בכלי המונח על גבי קרקע - כדבר שיש בו דעת לישאל. }} {{הל"מ-רק-גמרא|והבשר טמא. האי בשר דאיתכשר במאי? אי נימא דאיתכשר בדם - והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר - שנאמר לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, דם שנשפך כמים - מכשיר, ושאינו נשפך כמים - אינו מכשיר. ואלא דאיתכשר במשקי בית מטבחיא - והא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: משקי בית מטבחיא לא דיין שהן דכן, אלא שאין מכשירין. - ואלא דאיתכשר בחיבת הקודש - אימור דמהניא ליה חיבת הקודש לאיפסולי גופיה, למימנא ביה ראשון ושני נמי? תיפשוט דבעי ריש לקיש: צריד של מנחות, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מונין בו ראשון ושני או לא? - אמר רב יהודה אמר שמואל: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|כגון שהיתה פרה של זבחי שלמים, והעבירה בנהר ושחטה, ועדיין משקה טופח עליה. נמצאת בפרש הכל טהור. וניהדר פרש וניטמיה לבשר! - אמר רב אדא בר אהבה: בפרש עבה. רב אשי אמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אפילו תימא בפרש רכה, משום דהוי משקה סרוח. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תני תנא קמיה דרב ששת: שרץ מטמא את המשקין, ומשקין מטמאין את הכלי, וכלי מטמא את האוכלין, והאוכלין מטמאין את המשקין, ולמדנו שלש טומאות בשרץ. - הני ארבעה הן! - גוז משקין דרישא. - אדרבה, גוז משקין דסיפא! - לא אשכחן תנא דאמר משקין מטמאין כלי אלא רבי יהודה, והדר ביה. וסימניך נזייתא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנן התם: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|שרץ שנמצא בתנור - הפת שבתוכו שניה, מפני שהתנור תחלה. אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא: וניחזי להאי תנור כמאן דמלי טומאה דמי, ותיהוי האי פת ראשונה! - אמר ליה: לא סלקא דעתך, דתניא: יכול יהו כל הכלים מטמאין מאויר כלי חרס – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''נשאלין עליה''' - כלומר חשבינן לה לטמא אותה כאילו יש בה דעת לישאל לשון אחר נשאלין לב"ד מה תהא עליו וזו עיקר נשאלין עליה בעלים יהו נשאלין בעל כרחן בשבילה לב"ד מה תהא עלה: '''ואפילו הוא כלי מונח על גבי קרקע''' - כלומר אע"ג דכלי טהור זה שנולד בו הספק אין בו דעת לישאל ובו לא היה אדם עוסק שיהא מוליכו ומביאו בידו אבל אדם עסוק בטומאה שהיה נושא שרץ בידו ספק נגע בכלי ספק לא נגע אם רה"י הוא ספיקו טמא: '''האי בשר דאיתכשר במאי''' - ה"נ מצי בעי אקרא והבשר אשר יגע בכל טמא במאי איתכשר ואיכא למימר בשר דקרא פשיטא דאיכא הכשר טובא דבשר של שלמים נאכל בכל העיר ולכל אדם ושם מדיחין אותו ומבשלין אותו ואיכא הכשר טובא אבל בהמה זו שנמצאת בבשרה מחט בעזרה במקום שחיטה ומהיכן קבל הבשר הכשר דמה אינו מכשיר מדר' חייא בר אבא א"ר יוחנן כו': '''משקה בית מטבחיא''' - שהודחה בהן אינו מכשיר: '''אלא דאיתכשר בחיבת הקודש''' - חיבת הקודש מכשרתה לבוא לידי טומאה דקיימא לן בפרק שני דשחיטת חולין חיבת הקודש משווה לה אוכל לקבולי טומאה: '''למימני ביה ראשון ושני''' - שיהא הוא מטמא אחרים דקתני הבשר טמא ולא קתני הבשר פסול: '''נמי''' - בתמיה א"כ תיפשוט מדקתני טמא משמע מטמא אחרים משום הכשר חיבת הקודש תיפשוט דבעי ריש לקיש בשחיטת חולין: '''צריד של מנחות''' - יבש של מנחות מקום שלא נגע לשם שמן: '''צריד''' - לשון יבש ודומה לו גבי שופר (ר"ה ד' כז:) היה קולו דק או עבה או צריד. להכי נקט פרה של זבחי שלמים לפי שהעור והבשר לבעלים ומתעסק ליפות העור והבשר ומעבירה בנהר סמוך לשחיטה ומשקין אותה כדי שתהא נוחה להפשיט כדאמרינן בסיומא דביצה: '''ועדיין משקה טופח עליה''' - ואי אפשר שלא יפול מן המשקה על הבשר כל שהוא בשעת הפשט: '''ונהדר פרש''' - דקא סלקא דעתך תורת משקה עליו שהרי בשעה זו השקה אותה: '''בפרש עבה''' - דלאו משקה הוא: '''שרץ מטמא את המשקין''' - מקל וחומר מכלי כדלעיל ומשקין שבאו מחמת שרץ מטמאין כלי כדיליף מבכל כלי יטמא וקא סבר יטמא הכלי מן המשקה כדהוה דריש לה ר' יהודה מיקמי דהדר ביה ודריש ביה נמי להאי יטמא יטמא ויליף מיניה דחוזר כלי זה ומטמא את האוכלין כדאשכחן בהו דכלים מטמאין מכל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל משמע שנטמא האוכל מאויר כלי חרס ואוכלין את המשקין כו' ומיהו לא מיתרצא היא דהאי אוכל הבא מחמת כלי דקאמר קרא דמטמא משקה לאו מכלי הבא מחמת משקה קאי אלא בבא מחמת שרץ ותנא תני למדנו שלש טומאות בשרץ דמשמע דטומאה הולכת מזה לזה ומזה לזה ומהכא הוה מצינו למיפרכיה למילתיה אלא דאקשי ליה קושיא אחריתי מפורשת טפי דקתני שלש וקא חשיב ארבע והיא היא: '''ואוכלין מטמאין את המשקין''' - דדריש יטמא דגבי אוכלין יטמא לטמא אוכלין המשקין כדדריש ליה ר"ע והוא הדין דמצי למיתני וכלי מטמא את המשקין ומשקין מטמאין אוכלין כיון דאית ליה יטמא יטמא אלא חדא מינייהו נקט ותרווייהו לא מצי למיתני דנימא כלי מטמא את האוכלין ואוכלין את המשקין ומשקין שבאו מן האוכלין מטמאין את האוכלין דהא ליתא בקרא אפי' לר' עקיבא דהוה ליה שלישי עושה רביעי דוכל משקה אשר ישתה אתוכו דכלי חרס קאי שקיבל המשקה הזה טומאה מן הכלי וכי דרשת יטמא יטמא אכתי שני עושה שלישי משכחת מיניה אבל שלישי עושה רביעי לא ילפת מיניה: '''הני ארבעה הויין''' - שלישי עושה רביעי לא משכחת ליה בקרא דכי כתיב אוכל הבא מחמת כלי מטמא משקה לאו בכלי הבא מחמת משקה כתיב אלא בכלי הבא מחמת שרץ ותנא גופיה חשיב ארבע ותני שלש: '''גוז משקין דרישא''' - חתוך משקין הראשונים ואימא שרץ מטמא את הכלי והכלי את האוכל ואוכל את המשקה וכן הן סדורין במקרא ור' עקיבא הוא דדריש יטמא יטמא ושני עושה שלישי והוא הדין דמצי למיתני נמי שרץ כלי וכלי משקה ומשקה אוכל וחדא מינייהו נקט כדפרשינן דתרווייהו לא מצי למתני והא אתא לאשמעינן דשני עושה שלישי בחולין: '''אדרבה גוז משקין דסיפא''' - ואימא שרץ משקה ומשקה כלי מבכל כלי יטמא כדהוה דריש ליה ר' יהודה וכלי אוכל דרוש ביה להאי יטמא דכלי יטמא ומשקין דסיפא לא תיתני משום דרביעי לא כתיב ואע"ג דאוכל ודאי מטמא משקה הכא לא תתנייה דהאי אוכל דהכא שלישי הואי: '''אמר ליה לא אשכחן תנא כו'''' - ואי הכי תדרוש כמאן תוקמיה: '''וסימניך''' - שלא תטעה בסדרן: '''נזייתא''' - סדר מטילי שכר שעורין תחלה נותנין כלי ואח"כ אוכל ואח"כ משקה: '''שרץ שנמצא בתנור''' - ולא נגע בפת הפת שבתוכו שני לטומאה ואינם מטמאים חולין לרבנן מפני שהתנור תחלה התנור קיבל טומאה מן השרץ והפת מן התנור: '''וליחזייה להאי תנור כמאן דמלי טומאה''' - כיון דקיימא לן אויר כלי חרס מטמא מן השרץ אף על פי שלא נגע אלמא כמאן דמלי טומאה הוא דהא לא נגע בו ומטמאו ותיהוי נמי פת כאלו נוגעת בשרץ: '''יכול יהו כל הכלים''' - אם כלי שטף נתון בתוך כלי חרס ושרץ באויר החיצון יכול יהא כלי עץ או כלי מתכת שבתוכו טמא משום דכתיב כל אשר בתוכו יטמא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 כ א לא דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כ_א_לא דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין]] '''לא''' דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין. לא בעי לשנויי תרגומא אדם דלעיל תירץ כן מחמת דוחק וזה שאין מכשירין משום דס"ל דתלושים לא מכשירין דדריש יטמא דכתי' גבי משקין יטמא ממש ולא הכשר וליכא אלא חד קרא בהכשר וס"ל לאוקמי טפי במחוברין מבתלושין: ''' אלא''' דאיתכשר בחיבת הקודש. וא"ת אי חיבת הקודש מהניא למימני ביה ראשון ושני מאי נפקא מינה דהאי משקין בית מטבחיא דכן ואין מכשירין ואור"י דאיצטריך לכמה דברים שמביאין בעזרה דלא שייך בהו חיבת הקודש כגון ביכורים או חולין שאוכלין בעזרה כדי לאכול המנחה והזבח על השובע כדאיתא בהקומץ רבה (מנחות כא:): ''' ובשעת''' שחיטה עדיין משקה טופח עליה. פירש הקונטרס דאי אפשר שלא יפול מן העור על הבשר ואין נראה דאם כן הוי ליה תלושין ותלושין לא מכשירין כיון דדריש שמואל יטמא ממש ליכא אלא חד קרא בהכשר וההוא מוקי לה במחוברים ולהכי נקט והעבירה בנהר משום דבעי הכשר מן הנהר שהוא מחובר ואומר ר"י דעל ידי העור הוכשר הבשר דבהעור והרוטב (חולין קיח:) פליגי אי יש יד להכשיר אבל לכולי עלמא יש שומר להכשיר ובכל העור באו מים בעודם מחוברים:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|כ א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|כ|א}} kmcbbcbrc6bix7ygprmdxr8te2mu89o 3018561 3018558 2026-06-02T20:18:29Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018561 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כ|א|יט ב|כ ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כ עמוד א] נשאלין עליה, אפילו בכלי המונח על גבי קרקע - כדבר שיש בו דעת לישאל. }} {{הל"מ-רק-גמרא|והבשר טמא. האי בשר דאיתכשר במאי? אי נימא דאיתכשר בדם - והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר - שנאמר לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, דם שנשפך כמים - מכשיר, ושאינו נשפך כמים - אינו מכשיר. ואלא דאיתכשר במשקי בית מטבחיא - והא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: משקי בית מטבחיא לא דיין שהן דכן, אלא שאין מכשירין. - ואלא דאיתכשר בחיבת הקודש - אימור דמהניא ליה חיבת הקודש לאיפסולי גופיה, למימנא ביה ראשון ושני נמי? תיפשוט דבעי ריש לקיש: צריד של מנחות, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מונין בו ראשון ושני או לא? - אמר רב יהודה אמר שמואל: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|כגון שהיתה פרה של זבחי שלמים, והעבירה בנהר ושחטה, ועדיין משקה טופח עליה. נמצאת בפרש הכל טהור. וניהדר פרש וניטמיה לבשר! - אמר רב אדא בר אהבה: בפרש עבה. רב אשי אמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אפילו תימא בפרש רכה, משום דהוי משקה סרוח. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תני תנא קמיה דרב ששת: שרץ מטמא את המשקין, ומשקין מטמאין את הכלי, וכלי מטמא את האוכלין, והאוכלין מטמאין את המשקין, ולמדנו שלש טומאות בשרץ. - הני ארבעה הן! - גוז משקין דרישא. - אדרבה, גוז משקין דסיפא! - לא אשכחן תנא דאמר משקין מטמאין כלי אלא רבי יהודה, והדר ביה. וסימניך נזייתא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנן התם: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|שרץ שנמצא בתנור - הפת שבתוכו שניה, מפני שהתנור תחלה. אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא: וניחזי להאי תנור כמאן דמלי טומאה דמי, ותיהוי האי פת ראשונה! - אמר ליה: לא סלקא דעתך, דתניא: יכול יהו כל הכלים מטמאין מאויר כלי חרס – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''נשאלין עליה''' - כלומר חשבינן לה לטמא אותה כאילו יש בה דעת לישאל לשון אחר נשאלין לב"ד מה תהא עליו וזו עיקר נשאלין עליה בעלים יהו נשאלין בעל כרחן בשבילה לב"ד מה תהא עלה: '''ואפילו הוא כלי מונח על גבי קרקע''' - כלומר אע"ג דכלי טהור זה שנולד בו הספק אין בו דעת לישאל ובו לא היה אדם עוסק שיהא מוליכו ומביאו בידו אבל אדם עסוק בטומאה שהיה נושא שרץ בידו ספק נגע בכלי ספק לא נגע אם רה"י הוא ספיקו טמא: '''האי בשר דאיתכשר במאי''' - ה"נ מצי בעי אקרא והבשר אשר יגע בכל טמא במאי איתכשר ואיכא למימר בשר דקרא פשיטא דאיכא הכשר טובא דבשר של שלמים נאכל בכל העיר ולכל אדם ושם מדיחין אותו ומבשלין אותו ואיכא הכשר טובא אבל בהמה זו שנמצאת בבשרה מחט בעזרה במקום שחיטה ומהיכן קבל הבשר הכשר דמה אינו מכשיר מדר' חייא בר אבא א"ר יוחנן כו': '''משקה בית מטבחיא''' - שהודחה בהן אינו מכשיר: '''אלא דאיתכשר בחיבת הקודש''' - חיבת הקודש מכשרתה לבוא לידי טומאה דקיימא לן בפרק שני דשחיטת חולין חיבת הקודש משווה לה אוכל לקבולי טומאה: '''למימני ביה ראשון ושני''' - שיהא הוא מטמא אחרים דקתני הבשר טמא ולא קתני הבשר פסול: '''נמי''' - בתמיה א"כ תיפשוט מדקתני טמא משמע מטמא אחרים משום הכשר חיבת הקודש תיפשוט דבעי ריש לקיש בשחיטת חולין: '''צריד של מנחות''' - יבש של מנחות מקום שלא נגע לשם שמן: '''צריד''' - לשון יבש ודומה לו גבי שופר (ר"ה ד' כז:) היה קולו דק או עבה או צריד. להכי נקט פרה של זבחי שלמים לפי שהעור והבשר לבעלים ומתעסק ליפות העור והבשר ומעבירה בנהר סמוך לשחיטה ומשקין אותה כדי שתהא נוחה להפשיט כדאמרינן בסיומא דביצה: '''ועדיין משקה טופח עליה''' - ואי אפשר שלא יפול מן המשקה על הבשר כל שהוא בשעת הפשט: '''ונהדר פרש''' - דקא סלקא דעתך תורת משקה עליו שהרי בשעה זו השקה אותה: '''בפרש עבה''' - דלאו משקה הוא: '''שרץ מטמא את המשקין''' - מקל וחומר מכלי כדלעיל ומשקין שבאו מחמת שרץ מטמאין כלי כדיליף מבכל כלי יטמא וקא סבר יטמא הכלי מן המשקה כדהוה דריש לה ר' יהודה מיקמי דהדר ביה ודריש ביה נמי להאי יטמא יטמא ויליף מיניה דחוזר כלי זה ומטמא את האוכלין כדאשכחן בהו דכלים מטמאין מכל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל משמע שנטמא האוכל מאויר כלי חרס ואוכלין את המשקין כו' ומיהו לא מיתרצא היא דהאי אוכל הבא מחמת כלי דקאמר קרא דמטמא משקה לאו מכלי הבא מחמת משקה קאי אלא בבא מחמת שרץ ותנא תני למדנו שלש טומאות בשרץ דמשמע דטומאה הולכת מזה לזה ומזה לזה ומהכא הוה מצינו למיפרכיה למילתיה אלא דאקשי ליה קושיא אחריתי מפורשת טפי דקתני שלש וקא חשיב ארבע והיא היא: '''ואוכלין מטמאין את המשקין''' - דדריש יטמא דגבי אוכלין יטמא לטמא אוכלין המשקין כדדריש ליה ר"ע והוא הדין דמצי למיתני וכלי מטמא את המשקין ומשקין מטמאין אוכלין כיון דאית ליה יטמא יטמא אלא חדא מינייהו נקט ותרווייהו לא מצי למיתני דנימא כלי מטמא את האוכלין ואוכלין את המשקין ומשקין שבאו מן האוכלין מטמאין את האוכלין דהא ליתא בקרא אפי' לר' עקיבא דהוה ליה שלישי עושה רביעי דוכל משקה אשר ישתה אתוכו דכלי חרס קאי שקיבל המשקה הזה טומאה מן הכלי וכי דרשת יטמא יטמא אכתי שני עושה שלישי משכחת מיניה אבל שלישי עושה רביעי לא ילפת מיניה: '''הני ארבעה הויין''' - שלישי עושה רביעי לא משכחת ליה בקרא דכי כתיב אוכל הבא מחמת כלי מטמא משקה לאו בכלי הבא מחמת משקה כתיב אלא בכלי הבא מחמת שרץ ותנא גופיה חשיב ארבע ותני שלש: '''גוז משקין דרישא''' - חתוך משקין הראשונים ואימא שרץ מטמא את הכלי והכלי את האוכל ואוכל את המשקה וכן הן סדורין במקרא ור' עקיבא הוא דדריש יטמא יטמא ושני עושה שלישי והוא הדין דמצי למיתני נמי שרץ כלי וכלי משקה ומשקה אוכל וחדא מינייהו נקט כדפרשינן דתרווייהו לא מצי למתני והא אתא לאשמעינן דשני עושה שלישי בחולין: '''אדרבה גוז משקין דסיפא''' - ואימא שרץ משקה ומשקה כלי מבכל כלי יטמא כדהוה דריש ליה ר' יהודה וכלי אוכל דרוש ביה להאי יטמא דכלי יטמא ומשקין דסיפא לא תיתני משום דרביעי לא כתיב ואע"ג דאוכל ודאי מטמא משקה הכא לא תתנייה דהאי אוכל דהכא שלישי הואי: '''אמר ליה לא אשכחן תנא כו'''' - ואי הכי תדרוש כמאן תוקמיה: '''וסימניך''' - שלא תטעה בסדרן: '''נזייתא''' - סדר מטילי שכר שעורין תחלה נותנין כלי ואח"כ אוכל ואח"כ משקה: '''שרץ שנמצא בתנור''' - ולא נגע בפת הפת שבתוכו שני לטומאה ואינם מטמאים חולין לרבנן מפני שהתנור תחלה התנור קיבל טומאה מן השרץ והפת מן התנור: '''וליחזייה להאי תנור כמאן דמלי טומאה''' - כיון דקיימא לן אויר כלי חרס מטמא מן השרץ אף על פי שלא נגע אלמא כמאן דמלי טומאה הוא דהא לא נגע בו ומטמאו ותיהוי נמי פת כאלו נוגעת בשרץ: '''יכול יהו כל הכלים''' - אם כלי שטף נתון בתוך כלי חרס ושרץ באויר החיצון יכול יהא כלי עץ או כלי מתכת שבתוכו טמא משום דכתיב כל אשר בתוכו יטמא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 כ א לא דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כ_א_לא דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין]] '''לא''' דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין. לא בעי לשנויי תרגומא אדם דלעיל תירץ כן מחמת דוחק וזה שאין מכשירין משום דס"ל דתלושים לא מכשירין דדריש יטמא דכתי' גבי משקין יטמא ממש ולא הכשר וליכא אלא חד קרא בהכשר וס"ל לאוקמי טפי במחוברין מבתלושין: [[File:תוס פסחים 1 כ א אלא דאיתכשר בחיבת הקודש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כ_א_אלא דאיתכשר בחיבת הקודש]] ''' אלא''' דאיתכשר בחיבת הקודש. וא"ת אי חיבת הקודש מהניא למימני ביה ראשון ושני מאי נפקא מינה דהאי משקין בית מטבחיא דכן ואין מכשירין ואור"י דאיצטריך לכמה דברים שמביאין בעזרה דלא שייך בהו חיבת הקודש כגון ביכורים או חולין שאוכלין בעזרה כדי לאכול המנחה והזבח על השובע כדאיתא בהקומץ רבה (מנחות כא:): ''' ובשעת''' שחיטה עדיין משקה טופח עליה. פירש הקונטרס דאי אפשר שלא יפול מן העור על הבשר ואין נראה דאם כן הוי ליה תלושין ותלושין לא מכשירין כיון דדריש שמואל יטמא ממש ליכא אלא חד קרא בהכשר וההוא מוקי לה במחוברים ולהכי נקט והעבירה בנהר משום דבעי הכשר מן הנהר שהוא מחובר ואומר ר"י דעל ידי העור הוכשר הבשר דבהעור והרוטב (חולין קיח:) פליגי אי יש יד להכשיר אבל לכולי עלמא יש שומר להכשיר ובכל העור באו מים בעודם מחוברים:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|כ א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|כ|א}} ke3a8b6ye5qqzw793bqi6sxgxppvwan 3018564 3018561 2026-06-02T20:29:41Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018564 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כ|א|יט ב|כ ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כ עמוד א] נשאלין עליה, אפילו בכלי המונח על גבי קרקע - כדבר שיש בו דעת לישאל. }} {{הל"מ-רק-גמרא|והבשר טמא. האי בשר דאיתכשר במאי? אי נימא דאיתכשר בדם - והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר - שנאמר לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, דם שנשפך כמים - מכשיר, ושאינו נשפך כמים - אינו מכשיר. ואלא דאיתכשר במשקי בית מטבחיא - והא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: משקי בית מטבחיא לא דיין שהן דכן, אלא שאין מכשירין. - ואלא דאיתכשר בחיבת הקודש - אימור דמהניא ליה חיבת הקודש לאיפסולי גופיה, למימנא ביה ראשון ושני נמי? תיפשוט דבעי ריש לקיש: צריד של מנחות, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מונין בו ראשון ושני או לא? - אמר רב יהודה אמר שמואל: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|כגון שהיתה פרה של זבחי שלמים, והעבירה בנהר ושחטה, ועדיין משקה טופח עליה. נמצאת בפרש הכל טהור. וניהדר פרש וניטמיה לבשר! - אמר רב אדא בר אהבה: בפרש עבה. רב אשי אמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אפילו תימא בפרש רכה, משום דהוי משקה סרוח. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תני תנא קמיה דרב ששת: שרץ מטמא את המשקין, ומשקין מטמאין את הכלי, וכלי מטמא את האוכלין, והאוכלין מטמאין את המשקין, ולמדנו שלש טומאות בשרץ. - הני ארבעה הן! - גוז משקין דרישא. - אדרבה, גוז משקין דסיפא! - לא אשכחן תנא דאמר משקין מטמאין כלי אלא רבי יהודה, והדר ביה. וסימניך נזייתא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנן התם: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|שרץ שנמצא בתנור - הפת שבתוכו שניה, מפני שהתנור תחלה. אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא: וניחזי להאי תנור כמאן דמלי טומאה דמי, ותיהוי האי פת ראשונה! - אמר ליה: לא סלקא דעתך, דתניא: יכול יהו כל הכלים מטמאין מאויר כלי חרס – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''נשאלין עליה''' - כלומר חשבינן לה לטמא אותה כאילו יש בה דעת לישאל לשון אחר נשאלין לב"ד מה תהא עליו וזו עיקר נשאלין עליה בעלים יהו נשאלין בעל כרחן בשבילה לב"ד מה תהא עלה: '''ואפילו הוא כלי מונח על גבי קרקע''' - כלומר אע"ג דכלי טהור זה שנולד בו הספק אין בו דעת לישאל ובו לא היה אדם עוסק שיהא מוליכו ומביאו בידו אבל אדם עסוק בטומאה שהיה נושא שרץ בידו ספק נגע בכלי ספק לא נגע אם רה"י הוא ספיקו טמא: '''האי בשר דאיתכשר במאי''' - ה"נ מצי בעי אקרא והבשר אשר יגע בכל טמא במאי איתכשר ואיכא למימר בשר דקרא פשיטא דאיכא הכשר טובא דבשר של שלמים נאכל בכל העיר ולכל אדם ושם מדיחין אותו ומבשלין אותו ואיכא הכשר טובא אבל בהמה זו שנמצאת בבשרה מחט בעזרה במקום שחיטה ומהיכן קבל הבשר הכשר דמה אינו מכשיר מדר' חייא בר אבא א"ר יוחנן כו': '''משקה בית מטבחיא''' - שהודחה בהן אינו מכשיר: '''אלא דאיתכשר בחיבת הקודש''' - חיבת הקודש מכשרתה לבוא לידי טומאה דקיימא לן בפרק שני דשחיטת חולין חיבת הקודש משווה לה אוכל לקבולי טומאה: '''למימני ביה ראשון ושני''' - שיהא הוא מטמא אחרים דקתני הבשר טמא ולא קתני הבשר פסול: '''נמי''' - בתמיה א"כ תיפשוט מדקתני טמא משמע מטמא אחרים משום הכשר חיבת הקודש תיפשוט דבעי ריש לקיש בשחיטת חולין: '''צריד של מנחות''' - יבש של מנחות מקום שלא נגע לשם שמן: '''צריד''' - לשון יבש ודומה לו גבי שופר (ר"ה ד' כז:) היה קולו דק או עבה או צריד. להכי נקט פרה של זבחי שלמים לפי שהעור והבשר לבעלים ומתעסק ליפות העור והבשר ומעבירה בנהר סמוך לשחיטה ומשקין אותה כדי שתהא נוחה להפשיט כדאמרינן בסיומא דביצה: '''ועדיין משקה טופח עליה''' - ואי אפשר שלא יפול מן המשקה על הבשר כל שהוא בשעת הפשט: '''ונהדר פרש''' - דקא סלקא דעתך תורת משקה עליו שהרי בשעה זו השקה אותה: '''בפרש עבה''' - דלאו משקה הוא: '''שרץ מטמא את המשקין''' - מקל וחומר מכלי כדלעיל ומשקין שבאו מחמת שרץ מטמאין כלי כדיליף מבכל כלי יטמא וקא סבר יטמא הכלי מן המשקה כדהוה דריש לה ר' יהודה מיקמי דהדר ביה ודריש ביה נמי להאי יטמא יטמא ויליף מיניה דחוזר כלי זה ומטמא את האוכלין כדאשכחן בהו דכלים מטמאין מכל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל משמע שנטמא האוכל מאויר כלי חרס ואוכלין את המשקין כו' ומיהו לא מיתרצא היא דהאי אוכל הבא מחמת כלי דקאמר קרא דמטמא משקה לאו מכלי הבא מחמת משקה קאי אלא בבא מחמת שרץ ותנא תני למדנו שלש טומאות בשרץ דמשמע דטומאה הולכת מזה לזה ומזה לזה ומהכא הוה מצינו למיפרכיה למילתיה אלא דאקשי ליה קושיא אחריתי מפורשת טפי דקתני שלש וקא חשיב ארבע והיא היא: '''ואוכלין מטמאין את המשקין''' - דדריש יטמא דגבי אוכלין יטמא לטמא אוכלין המשקין כדדריש ליה ר"ע והוא הדין דמצי למיתני וכלי מטמא את המשקין ומשקין מטמאין אוכלין כיון דאית ליה יטמא יטמא אלא חדא מינייהו נקט ותרווייהו לא מצי למיתני דנימא כלי מטמא את האוכלין ואוכלין את המשקין ומשקין שבאו מן האוכלין מטמאין את האוכלין דהא ליתא בקרא אפי' לר' עקיבא דהוה ליה שלישי עושה רביעי דוכל משקה אשר ישתה אתוכו דכלי חרס קאי שקיבל המשקה הזה טומאה מן הכלי וכי דרשת יטמא יטמא אכתי שני עושה שלישי משכחת מיניה אבל שלישי עושה רביעי לא ילפת מיניה: '''הני ארבעה הויין''' - שלישי עושה רביעי לא משכחת ליה בקרא דכי כתיב אוכל הבא מחמת כלי מטמא משקה לאו בכלי הבא מחמת משקה כתיב אלא בכלי הבא מחמת שרץ ותנא גופיה חשיב ארבע ותני שלש: '''גוז משקין דרישא''' - חתוך משקין הראשונים ואימא שרץ מטמא את הכלי והכלי את האוכל ואוכל את המשקה וכן הן סדורין במקרא ור' עקיבא הוא דדריש יטמא יטמא ושני עושה שלישי והוא הדין דמצי למיתני נמי שרץ כלי וכלי משקה ומשקה אוכל וחדא מינייהו נקט כדפרשינן דתרווייהו לא מצי למתני והא אתא לאשמעינן דשני עושה שלישי בחולין: '''אדרבה גוז משקין דסיפא''' - ואימא שרץ משקה ומשקה כלי מבכל כלי יטמא כדהוה דריש ליה ר' יהודה וכלי אוכל דרוש ביה להאי יטמא דכלי יטמא ומשקין דסיפא לא תיתני משום דרביעי לא כתיב ואע"ג דאוכל ודאי מטמא משקה הכא לא תתנייה דהאי אוכל דהכא שלישי הואי: '''אמר ליה לא אשכחן תנא כו'''' - ואי הכי תדרוש כמאן תוקמיה: '''וסימניך''' - שלא תטעה בסדרן: '''נזייתא''' - סדר מטילי שכר שעורין תחלה נותנין כלי ואח"כ אוכל ואח"כ משקה: '''שרץ שנמצא בתנור''' - ולא נגע בפת הפת שבתוכו שני לטומאה ואינם מטמאים חולין לרבנן מפני שהתנור תחלה התנור קיבל טומאה מן השרץ והפת מן התנור: '''וליחזייה להאי תנור כמאן דמלי טומאה''' - כיון דקיימא לן אויר כלי חרס מטמא מן השרץ אף על פי שלא נגע אלמא כמאן דמלי טומאה הוא דהא לא נגע בו ומטמאו ותיהוי נמי פת כאלו נוגעת בשרץ: '''יכול יהו כל הכלים''' - אם כלי שטף נתון בתוך כלי חרס ושרץ באויר החיצון יכול יהא כלי עץ או כלי מתכת שבתוכו טמא משום דכתיב כל אשר בתוכו יטמא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 כ א לא דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כ_א_לא דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין]] '''לא''' דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין. לא בעי לשנויי תרגומא אדם דלעיל תירץ כן מחמת דוחק וזה שאין מכשירין משום דס"ל דתלושים לא מכשירין דדריש יטמא דכתי' גבי משקין יטמא ממש ולא הכשר וליכא אלא חד קרא בהכשר וס"ל לאוקמי טפי במחוברין מבתלושין: [[File:תוס פסחים 1 כ א אלא דאיתכשר בחיבת הקודש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כ_א_אלא דאיתכשר בחיבת הקודש]] ''' אלא''' דאיתכשר בחיבת הקודש. וא"ת אי חיבת הקודש מהניא למימני ביה ראשון ושני מאי נפקא מינה דהאי משקין בית מטבחיא דכן ואין מכשירין ואור"י דאיצטריך לכמה דברים שמביאין בעזרה דלא שייך בהו חיבת הקודש כגון ביכורים או חולין שאוכלין בעזרה כדי לאכול המנחה והזבח על השובע כדאיתא בהקומץ רבה (מנחות כא:): [[File:תוס פסחים 1 כ א ובשעת שחיטה עדיין משקה טופח עליה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כ_א_ובשעת שחיטה עדיין משקה טופח עליה]] ''' ובשעת''' שחיטה עדיין משקה טופח עליה. פירש הקונטרס דאי אפשר שלא יפול מן העור על הבשר ואין נראה דאם כן הוי ליה תלושין ותלושין לא מכשירין כיון דדריש שמואל יטמא ממש ליכא אלא חד קרא בהכשר וההוא מוקי לה במחוברים ולהכי נקט והעבירה בנהר משום דבעי הכשר מן הנהר שהוא מחובר ואומר ר"י דעל ידי העור הוכשר הבשר דבהעור והרוטב (חולין קיח:) פליגי אי יש יד להכשיר אבל לכולי עלמא יש שומר להכשיר ובכל העור באו מים בעודם מחוברים:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|כ א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|כ|א}} 0l1o01frp2ghjqvuubj61w2ybq3gtnp 106 1728693 3018565 2939047 2026-06-03T04:38:44Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018565 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כ|ב|כ א|כא א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כ עמוד ב] תלמוד לומר כל אשר בתוכו יטמא וסמיך ליה מכל האכל - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|אוכל מטמא מאויר כלי חרס, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ואין כל הכלים מטמאין מאויר כלי חרס. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רב חסדא רמי פיסחא אפיסחא ומשני; מי אמר רבי יהושע שתיהן כאחת, ורמינהו אמר רבי יוסי: אין הנדון דומה לראיה, כשהעידו רבותינו על מה העידו - אם על הבשר שנטמא בולד הטומאה ששורפין אותו עם הבשר שנטמא באב הטומאה - זה טמא וזה טמא. אם על השמן שנפסל בטבול יום, שמדליקין אותו בנר שנטמא בטמא מת - זה פסול וזה טמא. אף אנו מודים בתרומה שנטמאת בולד הטומאה ששורפין אותה עם התרומה שנטמאת באב הטומאה, אבל היאך נשרוף אפילו תלויה עם הטמאה, שמא יבא אליהו ויטהרם? ומשני: הא - רבי שמעון ואליבא דרבי יהושע, הא - רבי יוסי ואליבא דרבי יהושע. דתניא: ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת, ושורפין תרומות טמאות תלויות וטהורות, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: טהורה בפני עצמה, ותלויה בפני עצמה. וטמאה בפני עצמה. אמר רבי שמעון: לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על הטהורה ועל הטמאה שאין שורפין, על התלויה ועל הטהורה - ששורפין, על מה נחלקו - על התלויה ועל הטמאה, שרבי אליעזר אומר: תישרף זו בעצמה וזו בעצמה, ורבי יהושע אומר: שתיהן כאחת. - והא מתניתין רבי יוסי היא! הכי קאמר רבי יוסי לרבי מאיר: אפילו רבי שמעון ואליבא דרבי יהושע, דמיקל - כי מיקל בתלויה וטמאה, אבל בטהורה וטמאה - לא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי יוסי ברבי חנינא רמי תרומה אפיסחא ומשני; מי אמר רבי יהושע שתיהן כאחת, ורמינהו: חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה, רבי אליעזר אומר: אם היתה מונחת במקום התורפה - יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה - יכסנה. רבי יהושע אומר: אם היתה מונחת במקום המוצנע - יניחנה במקום התורפה, ואם היתה מכוסה - יגלנה. גרמא - אין, בידים - לא! - ומשני: הא - רבי שמעון אליבא דרבי יהושע, הא - רבי יוסי אליבא דרבי יהושע. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי אלעזר רמי תרומה אתרומה ומשני; מי אמר רבי יהושע: גרמא - אין, בידים - לא, ורמינהו: חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה ותחתיה חולין טמאין - מודה רבי אליעזר (לרבי) +מסורת הש"ס: [ורבי]+ יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל. ואם לאו, רבי אליעזר אומר: תרד ותטמא, ואל יטמאנה ביד. רבי יהושע אומר: יטמאנה ביד! - ומשני: שאני התם דאיכא הפסד חולין. - מתקיף לה רבא: מתניתין נמי איכא הפסד עצים! - אמר ליה אביי:}} {{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא| להפסד מרובה - חששו, להפסד מועט - לא חששו. ומנא תימרא דלהפסד מרובה חששו ולהפסד מועט לא חששו - דתניא: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|חבית של שמן תרומה שנשברה בגת העליונה, ובתחתונה חולין טמאין - מודה רבי אליעזר לרבי יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל, ואם לאו - תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד. מאי שנא שמן - דראוי להדליק, יין נמי ראוי לזילוף! וכי תימא זילוף לאו מילתא היא - והאמר שמואל משום רבי חייא: שותין מלוג בסלע, ומזלפין מלוג בשתים! - בחדש. - והא ראוי לישנו! - אתי ביה לידי תקלה. - שמן נמי אתי ביה לידי תקלה! - }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דרמי ליה בכלי מאוס. - יין נמי רמי ליה בכלי מאוס! - לזילוף קא בעי ליה, בכלי מאוס רמי ליה? ותקלה עצמה תנאי היא, דתניא: חבית של יין של תרומה שנטמאת, בית שמאי אומרים: תשפך חבל, ובית הלל אומרים: תעשה זילוף. אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי: אני אכריע, בשדה - תשפך חבל, בבית - תעשה זילוף. איכא דאמרי: בחדש - תשפך חבל, בישן - תעשה זילוף. אמרו לו: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ת"ל וכו' וסמיך ליה מכל האוכל''' - כלומר האי כל אשר בתוכו שאמרתי לך באוכל אמרתי לך ואי כמאן דמלי טומאה חשיב ליה לחיצון נמצאת טומאה נוגעת בגבו של כלי שטף וכלי שטף מטמא מגבו אלא שמע מינה כל אשר בתוכו יטמא מחמת כלי הוא דמטמא ואשמעינן קרא דאוכלין ומשקין הוא דמקבלי טומאה מולד הטומאה אבל כלי לא ומהאי פירוקא נפקא לן בכל דוכתא הא דאשכחן דאין כלי ראשון מטמא כלי ואין אוכלין ומשקין מטמאין כלי כדיליף לעיל מק' {{קטן|(מ"ק: פרג)}} 'ו ואדם נמי שאינו אב הטומאה כגון נוגע בטומאת נבלה ובשרץ לא מטמא כלי דכתיב והנוגע בנבלתם יטמא ולא כתיב כבוס בגדים אבל גבי נושא גזירת הכתוב היא בטומאת משא שמטמא אדם לטמא בגדים שעליו בשעת משא ולא בגדים הבאין לאחר מכאן אלמא ולד הטומאה לא מטמא כלי חוץ מטמא מת שהוא אב הטומאה וכן אדם לא מצינו לו טומאה בכל התורה אלא מאב הטומאה כגון ע"י שרץ ונבלה ושכבת זרע ועל ידי זב ומעיינותיו ומדרסו ועל ידי נדה ומעיינותיה ומדרסה וע"י טמא מת: '''שתיהן כאחת''' - בתלויה וטמאה בחמץ בפסח: '''ורמינהו כו'''' - וקתני היאך ישרף אפילו תלויה עם הטמאה: '''מתני' ר' שמעון היא ואליבא דרבי יהושע''' - וברייתא רבי יוסי אמרה כדקתני אמר ר' יוסי אין הנדון כו' ולקמן פריך והא מתני' ר' יוסי נמי קאמר לה דתנן א"ר יוסי אינה היא המדה: '''ושורפין תרומה תלויה וטמאה וטהורה''' - הכל ביחד ר' מאיר לטעמיה דאמר מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח: ה"ג לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על טהורה ועל טמאה שאין שורפין על התלויה ועל הטהורה ששורפין. דהואיל ולא הוחזק טומאה אין נראה כמטמא בידים: '''על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה''' - דהואיל ואין לה טומאה ודאית הרי היא מטמא בידים לר' אליעזר ור' יהושע סבר כיון דתלויה היא אי אתה מוזהר על שמירתה: '''רמי תרומה אפיסחא''' - תרומה דעלמא אתרומה דפיסחא: '''ומי א"ר יהושע שתיהן כאחת''' - דמותר לטמא תלויה בידים: '''בידים לא''' - ואע"ג דתלויה היא: '''הא''' - דקתני בידים לא ר' יוסי היא ואליבא דר' יהושע דגבי תלויה דפיסחא נמי הכי אמר ואנן היאך נשרוף אפילו תלויה עם הטמאה: '''מתני' נמי איכא הפסד עצים''' - ואמאי קאמר רבי יוסי אליבא דרבי יהושע דלא: '''מודה רבי אליעזר כו'''' - אמסקנא קאי אאם לאו תרד ותטמא ולקמן פריך מודה רבי יהושע לרבי אליעזר מבעי ליה מכל מקום קתני גבי שמן דכולהו מודו שלא יטמאנה בידים משום הפסד חולין דשמן חולין שנתערב תרומה בהן יאסרו לכהן ולזר משום טומאה דתרומה משום דהפסד מועט הוא כדמפרש דראוי להדליק: '''לאו מילתא היא''' - לא חשיב והרי הפסידו: '''שותין מלוג''' - שנמכר בסלע ומזלפין מלוג הנמכר בשתים נוח לקנות לוג בשתי סלעים לזילוף מלקנותו לשתיה ומי שאינו עשיר יקח יין בזול לשתייתו לוג בסלע ויין ביוקר לזילוף: '''בחדש''' - דאין ריחו נודף ואין ראוי לזילוף: '''אתי ביה ידי תקלה''' - אם ישהנו אצלו עד שיתיישן אתי למשתי מיניה: '''לזלוף קבעי ליה''' - וצריך שיהא לו ריחו טוב ובכלי מאוס רמי ליה בתמיה: '''ותקלה עצמה''' - אי חיישינן לה ואסור לשהויי אי לא תנאי היא: '''תשפך חבל''' - לשון חבילה כלומר תשפך יחד ולא לזלף דילמא אדמזלף קלי קלי אפילו בו ביום אתי למשתיה: '''בשדה תשפך חבל''' - שאין מזלפין בשדה והא לא אמרינן שיביאנה בבית לזלפו דאדהכי אתי ביה לידי תקלה: '''ואיכא דאמרי''' - לשהייה מועטת (לא חיישינן) כי הא מן השדה לבית לא חיישינן אלא בחדש תשפך חבל כו': '''אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי''' - כמה שנים אחר בית הלל וב"ש היה: '''אמרו לו''' - בני דורו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 כ ב מי אמר ר' יהושע שתיהן כאחת ורמינהו חבית.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כ_ב_מי אמר ר' יהושע שתיהן כאחת ורמינהו חבית]] '''מי''' אמר ר' יהושע שתיהן כאחת ורמינהו חבית. אומר ר"י הא דלא משני פסח שאני דמשמע ליה דפסח לא מעלה ולא מוריד מדשרי בתלויה ואסר בטהורות א"כ מה שהיא תלויה הוי הטעם: ''' הא''' ר' שמעון אליבא דר' יהושע. תימה לר"י לר' שמעון כיון דשרי תלויה לטמא ביד א"כ שרי לשורפו ואמאי קרי ליה תלויה דתלויה היינו לא אוכלין ולא שורפין וי"ל דתלויה לר"ש היינו דלא מחייב לשורפו: ''' ראוי''' לזילוף. אף על גב דתרומה טמאה בשריפה כיון דמסקינן בפ' בתרא דתמורה (ד' לג.) הראוי לשריפה שרפה הראוי לקבורה קבורה והוא הדין בכי האי גוונא הואיל וראוי לזילוף:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|כ ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|כ|ב}} 7bm3a7torjgp17gqs4rhw5tu518mjkm 3018566 3018565 2026-06-03T04:48:46Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018566 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כ|ב|כ א|כא א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כ עמוד ב] תלמוד לומר כל אשר בתוכו יטמא וסמיך ליה מכל האכל - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|אוכל מטמא מאויר כלי חרס, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ואין כל הכלים מטמאין מאויר כלי חרס. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רב חסדא רמי פיסחא אפיסחא ומשני; מי אמר רבי יהושע שתיהן כאחת, ורמינהו אמר רבי יוסי: אין הנדון דומה לראיה, כשהעידו רבותינו על מה העידו - אם על הבשר שנטמא בולד הטומאה ששורפין אותו עם הבשר שנטמא באב הטומאה - זה טמא וזה טמא. אם על השמן שנפסל בטבול יום, שמדליקין אותו בנר שנטמא בטמא מת - זה פסול וזה טמא. אף אנו מודים בתרומה שנטמאת בולד הטומאה ששורפין אותה עם התרומה שנטמאת באב הטומאה, אבל היאך נשרוף אפילו תלויה עם הטמאה, שמא יבא אליהו ויטהרם? ומשני: הא - רבי שמעון ואליבא דרבי יהושע, הא - רבי יוסי ואליבא דרבי יהושע. דתניא: ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת, ושורפין תרומות טמאות תלויות וטהורות, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: טהורה בפני עצמה, ותלויה בפני עצמה. וטמאה בפני עצמה. אמר רבי שמעון: לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על הטהורה ועל הטמאה שאין שורפין, על התלויה ועל הטהורה - ששורפין, על מה נחלקו - על התלויה ועל הטמאה, שרבי אליעזר אומר: תישרף זו בעצמה וזו בעצמה, ורבי יהושע אומר: שתיהן כאחת. - והא מתניתין רבי יוסי היא! הכי קאמר רבי יוסי לרבי מאיר: אפילו רבי שמעון ואליבא דרבי יהושע, דמיקל - כי מיקל בתלויה וטמאה, אבל בטהורה וטמאה - לא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי יוסי ברבי חנינא רמי תרומה אפיסחא ומשני; מי אמר רבי יהושע שתיהן כאחת, ורמינהו: חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה, רבי אליעזר אומר: אם היתה מונחת במקום התורפה - יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה - יכסנה. רבי יהושע אומר: אם היתה מונחת במקום המוצנע - יניחנה במקום התורפה, ואם היתה מכוסה - יגלנה. גרמא - אין, בידים - לא! - ומשני: הא - רבי שמעון אליבא דרבי יהושע, הא - רבי יוסי אליבא דרבי יהושע. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי אלעזר רמי תרומה אתרומה ומשני; מי אמר רבי יהושע: גרמא - אין, בידים - לא, ורמינהו: חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה ותחתיה חולין טמאין - מודה רבי אליעזר (לרבי) +מסורת הש"ס: [ורבי]+ יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל. ואם לאו, רבי אליעזר אומר: תרד ותטמא, ואל יטמאנה ביד. רבי יהושע אומר: יטמאנה ביד! - ומשני: שאני התם דאיכא הפסד חולין. - מתקיף לה רבא: מתניתין נמי איכא הפסד עצים! - אמר ליה אביי:}} {{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא| להפסד מרובה - חששו, להפסד מועט - לא חששו. ומנא תימרא דלהפסד מרובה חששו ולהפסד מועט לא חששו - דתניא: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|חבית של שמן תרומה שנשברה בגת העליונה, ובתחתונה חולין טמאין - מודה רבי אליעזר לרבי יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל, ואם לאו - תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד. מאי שנא שמן - דראוי להדליק, יין נמי ראוי לזילוף! וכי תימא זילוף לאו מילתא היא - והאמר שמואל משום רבי חייא: שותין מלוג בסלע, ומזלפין מלוג בשתים! - בחדש. - והא ראוי לישנו! - אתי ביה לידי תקלה. - שמן נמי אתי ביה לידי תקלה! - }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דרמי ליה בכלי מאוס. - יין נמי רמי ליה בכלי מאוס! - לזילוף קא בעי ליה, בכלי מאוס רמי ליה? ותקלה עצמה תנאי היא, דתניא: חבית של יין של תרומה שנטמאת, בית שמאי אומרים: תשפך חבל, ובית הלל אומרים: תעשה זילוף. אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי: אני אכריע, בשדה - תשפך חבל, בבית - תעשה זילוף. איכא דאמרי: בחדש - תשפך חבל, בישן - תעשה זילוף. אמרו לו: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ת"ל וכו' וסמיך ליה מכל האוכל''' - כלומר האי כל אשר בתוכו שאמרתי לך באוכל אמרתי לך ואי כמאן דמלי טומאה חשיב ליה לחיצון נמצאת טומאה נוגעת בגבו של כלי שטף וכלי שטף מטמא מגבו אלא שמע מינה כל אשר בתוכו יטמא מחמת כלי הוא דמטמא ואשמעינן קרא דאוכלין ומשקין הוא דמקבלי טומאה מולד הטומאה אבל כלי לא ומהאי פירוקא נפקא לן בכל דוכתא הא דאשכחן דאין כלי ראשון מטמא כלי ואין אוכלין ומשקין מטמאין כלי כדיליף לעיל מק' {{קטן|(מ"ק: פרג)}} 'ו ואדם נמי שאינו אב הטומאה כגון נוגע בטומאת נבלה ובשרץ לא מטמא כלי דכתיב והנוגע בנבלתם יטמא ולא כתיב כבוס בגדים אבל גבי נושא גזירת הכתוב היא בטומאת משא שמטמא אדם לטמא בגדים שעליו בשעת משא ולא בגדים הבאין לאחר מכאן אלמא ולד הטומאה לא מטמא כלי חוץ מטמא מת שהוא אב הטומאה וכן אדם לא מצינו לו טומאה בכל התורה אלא מאב הטומאה כגון ע"י שרץ ונבלה ושכבת זרע ועל ידי זב ומעיינותיו ומדרסו ועל ידי נדה ומעיינותיה ומדרסה וע"י טמא מת: '''שתיהן כאחת''' - בתלויה וטמאה בחמץ בפסח: '''ורמינהו כו'''' - וקתני היאך ישרף אפילו תלויה עם הטמאה: '''מתני' ר' שמעון היא ואליבא דרבי יהושע''' - וברייתא רבי יוסי אמרה כדקתני אמר ר' יוסי אין הנדון כו' ולקמן פריך והא מתני' ר' יוסי נמי קאמר לה דתנן א"ר יוסי אינה היא המדה: '''ושורפין תרומה תלויה וטמאה וטהורה''' - הכל ביחד ר' מאיר לטעמיה דאמר מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח: ה"ג לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על טהורה ועל טמאה שאין שורפין על התלויה ועל הטהורה ששורפין. דהואיל ולא הוחזק טומאה אין נראה כמטמא בידים: '''על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה''' - דהואיל ואין לה טומאה ודאית הרי היא מטמא בידים לר' אליעזר ור' יהושע סבר כיון דתלויה היא אי אתה מוזהר על שמירתה: '''רמי תרומה אפיסחא''' - תרומה דעלמא אתרומה דפיסחא: '''ומי א"ר יהושע שתיהן כאחת''' - דמותר לטמא תלויה בידים: '''בידים לא''' - ואע"ג דתלויה היא: '''הא''' - דקתני בידים לא ר' יוסי היא ואליבא דר' יהושע דגבי תלויה דפיסחא נמי הכי אמר ואנן היאך נשרוף אפילו תלויה עם הטמאה: '''מתני' נמי איכא הפסד עצים''' - ואמאי קאמר רבי יוסי אליבא דרבי יהושע דלא: '''מודה רבי אליעזר כו'''' - אמסקנא קאי אאם לאו תרד ותטמא ולקמן פריך מודה רבי יהושע לרבי אליעזר מבעי ליה מכל מקום קתני גבי שמן דכולהו מודו שלא יטמאנה בידים משום הפסד חולין דשמן חולין שנתערב תרומה בהן יאסרו לכהן ולזר משום טומאה דתרומה משום דהפסד מועט הוא כדמפרש דראוי להדליק: '''לאו מילתא היא''' - לא חשיב והרי הפסידו: '''שותין מלוג''' - שנמכר בסלע ומזלפין מלוג הנמכר בשתים נוח לקנות לוג בשתי סלעים לזילוף מלקנותו לשתיה ומי שאינו עשיר יקח יין בזול לשתייתו לוג בסלע ויין ביוקר לזילוף: '''בחדש''' - דאין ריחו נודף ואין ראוי לזילוף: '''אתי ביה ידי תקלה''' - אם ישהנו אצלו עד שיתיישן אתי למשתי מיניה: '''לזלוף קבעי ליה''' - וצריך שיהא לו ריחו טוב ובכלי מאוס רמי ליה בתמיה: '''ותקלה עצמה''' - אי חיישינן לה ואסור לשהויי אי לא תנאי היא: '''תשפך חבל''' - לשון חבילה כלומר תשפך יחד ולא לזלף דילמא אדמזלף קלי קלי אפילו בו ביום אתי למשתיה: '''בשדה תשפך חבל''' - שאין מזלפין בשדה והא לא אמרינן שיביאנה בבית לזלפו דאדהכי אתי ביה לידי תקלה: '''ואיכא דאמרי''' - לשהייה מועטת (לא חיישינן) כי הא מן השדה לבית לא חיישינן אלא בחדש תשפך חבל כו': '''אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי''' - כמה שנים אחר בית הלל וב"ש היה: '''אמרו לו''' - בני דורו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 כ ב מי אמר ר' יהושע שתיהן כאחת ורמינהו חבית.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כ_ב_מי אמר ר' יהושע שתיהן כאחת ורמינהו חבית]] '''מי''' אמר ר' יהושע שתיהן כאחת ורמינהו חבית. אומר ר"י הא דלא משני פסח שאני דמשמע ליה דפסח לא מעלה ולא מוריד מדשרי בתלויה ואסר בטהורות א"כ מה שהיא תלויה הוי הטעם: [[File:תוס פסחים 1 כ ב הא ר' שמעון אליבא דר' יהושע.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כ_ב_הא ר' שמעון אליבא דר' יהושע]] ''' הא''' ר' שמעון אליבא דר' יהושע. תימה לר"י לר' שמעון כיון דשרי תלויה לטמא ביד א"כ שרי לשורפו ואמאי קרי ליה תלויה דתלויה היינו לא אוכלין ולא שורפין וי"ל דתלויה לר"ש היינו דלא מחייב לשורפו: ''' ראוי''' לזילוף. אף על גב דתרומה טמאה בשריפה כיון דמסקינן בפ' בתרא דתמורה (ד' לג.) הראוי לשריפה שרפה הראוי לקבורה קבורה והוא הדין בכי האי גוונא הואיל וראוי לזילוף:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|כ ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|כ|ב}} fe16tiup5e46ovts2ftbx70fbyfluff 3018567 3018566 2026-06-03T05:14:21Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018567 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כ|ב|כ א|כא א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כ עמוד ב] תלמוד לומר כל אשר בתוכו יטמא וסמיך ליה מכל האכל - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|אוכל מטמא מאויר כלי חרס, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ואין כל הכלים מטמאין מאויר כלי חרס. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רב חסדא רמי פיסחא אפיסחא ומשני; מי אמר רבי יהושע שתיהן כאחת, ורמינהו אמר רבי יוסי: אין הנדון דומה לראיה, כשהעידו רבותינו על מה העידו - אם על הבשר שנטמא בולד הטומאה ששורפין אותו עם הבשר שנטמא באב הטומאה - זה טמא וזה טמא. אם על השמן שנפסל בטבול יום, שמדליקין אותו בנר שנטמא בטמא מת - זה פסול וזה טמא. אף אנו מודים בתרומה שנטמאת בולד הטומאה ששורפין אותה עם התרומה שנטמאת באב הטומאה, אבל היאך נשרוף אפילו תלויה עם הטמאה, שמא יבא אליהו ויטהרם? ומשני: הא - רבי שמעון ואליבא דרבי יהושע, הא - רבי יוסי ואליבא דרבי יהושע. דתניא: ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת, ושורפין תרומות טמאות תלויות וטהורות, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: טהורה בפני עצמה, ותלויה בפני עצמה. וטמאה בפני עצמה. אמר רבי שמעון: לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על הטהורה ועל הטמאה שאין שורפין, על התלויה ועל הטהורה - ששורפין, על מה נחלקו - על התלויה ועל הטמאה, שרבי אליעזר אומר: תישרף זו בעצמה וזו בעצמה, ורבי יהושע אומר: שתיהן כאחת. - והא מתניתין רבי יוסי היא! הכי קאמר רבי יוסי לרבי מאיר: אפילו רבי שמעון ואליבא דרבי יהושע, דמיקל - כי מיקל בתלויה וטמאה, אבל בטהורה וטמאה - לא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי יוסי ברבי חנינא רמי תרומה אפיסחא ומשני; מי אמר רבי יהושע שתיהן כאחת, ורמינהו: חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה, רבי אליעזר אומר: אם היתה מונחת במקום התורפה - יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה - יכסנה. רבי יהושע אומר: אם היתה מונחת במקום המוצנע - יניחנה במקום התורפה, ואם היתה מכוסה - יגלנה. גרמא - אין, בידים - לא! - ומשני: הא - רבי שמעון אליבא דרבי יהושע, הא - רבי יוסי אליבא דרבי יהושע. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי אלעזר רמי תרומה אתרומה ומשני; מי אמר רבי יהושע: גרמא - אין, בידים - לא, ורמינהו: חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה ותחתיה חולין טמאין - מודה רבי אליעזר (לרבי) +מסורת הש"ס: [ורבי]+ יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל. ואם לאו, רבי אליעזר אומר: תרד ותטמא, ואל יטמאנה ביד. רבי יהושע אומר: יטמאנה ביד! - ומשני: שאני התם דאיכא הפסד חולין. - מתקיף לה רבא: מתניתין נמי איכא הפסד עצים! - אמר ליה אביי:}} {{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא| להפסד מרובה - חששו, להפסד מועט - לא חששו. ומנא תימרא דלהפסד מרובה חששו ולהפסד מועט לא חששו - דתניא: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|חבית של שמן תרומה שנשברה בגת העליונה, ובתחתונה חולין טמאין - מודה רבי אליעזר לרבי יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל, ואם לאו - תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד. מאי שנא שמן - דראוי להדליק, יין נמי ראוי לזילוף! וכי תימא זילוף לאו מילתא היא - והאמר שמואל משום רבי חייא: שותין מלוג בסלע, ומזלפין מלוג בשתים! - בחדש. - והא ראוי לישנו! - אתי ביה לידי תקלה. - שמן נמי אתי ביה לידי תקלה! - }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דרמי ליה בכלי מאוס. - יין נמי רמי ליה בכלי מאוס! - לזילוף קא בעי ליה, בכלי מאוס רמי ליה? ותקלה עצמה תנאי היא, דתניא: חבית של יין של תרומה שנטמאת, בית שמאי אומרים: תשפך חבל, ובית הלל אומרים: תעשה זילוף. אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי: אני אכריע, בשדה - תשפך חבל, בבית - תעשה זילוף. איכא דאמרי: בחדש - תשפך חבל, בישן - תעשה זילוף. אמרו לו: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ת"ל וכו' וסמיך ליה מכל האוכל''' - כלומר האי כל אשר בתוכו שאמרתי לך באוכל אמרתי לך ואי כמאן דמלי טומאה חשיב ליה לחיצון נמצאת טומאה נוגעת בגבו של כלי שטף וכלי שטף מטמא מגבו אלא שמע מינה כל אשר בתוכו יטמא מחמת כלי הוא דמטמא ואשמעינן קרא דאוכלין ומשקין הוא דמקבלי טומאה מולד הטומאה אבל כלי לא ומהאי פירוקא נפקא לן בכל דוכתא הא דאשכחן דאין כלי ראשון מטמא כלי ואין אוכלין ומשקין מטמאין כלי כדיליף לעיל מק' {{קטן|(מ"ק: פרג)}} 'ו ואדם נמי שאינו אב הטומאה כגון נוגע בטומאת נבלה ובשרץ לא מטמא כלי דכתיב והנוגע בנבלתם יטמא ולא כתיב כבוס בגדים אבל גבי נושא גזירת הכתוב היא בטומאת משא שמטמא אדם לטמא בגדים שעליו בשעת משא ולא בגדים הבאין לאחר מכאן אלמא ולד הטומאה לא מטמא כלי חוץ מטמא מת שהוא אב הטומאה וכן אדם לא מצינו לו טומאה בכל התורה אלא מאב הטומאה כגון ע"י שרץ ונבלה ושכבת זרע ועל ידי זב ומעיינותיו ומדרסו ועל ידי נדה ומעיינותיה ומדרסה וע"י טמא מת: '''שתיהן כאחת''' - בתלויה וטמאה בחמץ בפסח: '''ורמינהו כו'''' - וקתני היאך ישרף אפילו תלויה עם הטמאה: '''מתני' ר' שמעון היא ואליבא דרבי יהושע''' - וברייתא רבי יוסי אמרה כדקתני אמר ר' יוסי אין הנדון כו' ולקמן פריך והא מתני' ר' יוסי נמי קאמר לה דתנן א"ר יוסי אינה היא המדה: '''ושורפין תרומה תלויה וטמאה וטהורה''' - הכל ביחד ר' מאיר לטעמיה דאמר מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח: ה"ג לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על טהורה ועל טמאה שאין שורפין על התלויה ועל הטהורה ששורפין. דהואיל ולא הוחזק טומאה אין נראה כמטמא בידים: '''על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה''' - דהואיל ואין לה טומאה ודאית הרי היא מטמא בידים לר' אליעזר ור' יהושע סבר כיון דתלויה היא אי אתה מוזהר על שמירתה: '''רמי תרומה אפיסחא''' - תרומה דעלמא אתרומה דפיסחא: '''ומי א"ר יהושע שתיהן כאחת''' - דמותר לטמא תלויה בידים: '''בידים לא''' - ואע"ג דתלויה היא: '''הא''' - דקתני בידים לא ר' יוסי היא ואליבא דר' יהושע דגבי תלויה דפיסחא נמי הכי אמר ואנן היאך נשרוף אפילו תלויה עם הטמאה: '''מתני' נמי איכא הפסד עצים''' - ואמאי קאמר רבי יוסי אליבא דרבי יהושע דלא: '''מודה רבי אליעזר כו'''' - אמסקנא קאי אאם לאו תרד ותטמא ולקמן פריך מודה רבי יהושע לרבי אליעזר מבעי ליה מכל מקום קתני גבי שמן דכולהו מודו שלא יטמאנה בידים משום הפסד חולין דשמן חולין שנתערב תרומה בהן יאסרו לכהן ולזר משום טומאה דתרומה משום דהפסד מועט הוא כדמפרש דראוי להדליק: '''לאו מילתא היא''' - לא חשיב והרי הפסידו: '''שותין מלוג''' - שנמכר בסלע ומזלפין מלוג הנמכר בשתים נוח לקנות לוג בשתי סלעים לזילוף מלקנותו לשתיה ומי שאינו עשיר יקח יין בזול לשתייתו לוג בסלע ויין ביוקר לזילוף: '''בחדש''' - דאין ריחו נודף ואין ראוי לזילוף: '''אתי ביה ידי תקלה''' - אם ישהנו אצלו עד שיתיישן אתי למשתי מיניה: '''לזלוף קבעי ליה''' - וצריך שיהא לו ריחו טוב ובכלי מאוס רמי ליה בתמיה: '''ותקלה עצמה''' - אי חיישינן לה ואסור לשהויי אי לא תנאי היא: '''תשפך חבל''' - לשון חבילה כלומר תשפך יחד ולא לזלף דילמא אדמזלף קלי קלי אפילו בו ביום אתי למשתיה: '''בשדה תשפך חבל''' - שאין מזלפין בשדה והא לא אמרינן שיביאנה בבית לזלפו דאדהכי אתי ביה לידי תקלה: '''ואיכא דאמרי''' - לשהייה מועטת (לא חיישינן) כי הא מן השדה לבית לא חיישינן אלא בחדש תשפך חבל כו': '''אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי''' - כמה שנים אחר בית הלל וב"ש היה: '''אמרו לו''' - בני דורו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 כ ב מי אמר ר' יהושע שתיהן כאחת ורמינהו חבית.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כ_ב_מי אמר ר' יהושע שתיהן כאחת ורמינהו חבית]] '''מי''' אמר ר' יהושע שתיהן כאחת ורמינהו חבית. אומר ר"י הא דלא משני פסח שאני דמשמע ליה דפסח לא מעלה ולא מוריד מדשרי בתלויה ואסר בטהורות א"כ מה שהיא תלויה הוי הטעם: [[File:תוס פסחים 1 כ ב הא ר' שמעון אליבא דר' יהושע.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כ_ב_הא ר' שמעון אליבא דר' יהושע]] ''' הא''' ר' שמעון אליבא דר' יהושע. תימה לר"י לר' שמעון כיון דשרי תלויה לטמא ביד א"כ שרי לשורפו ואמאי קרי ליה תלויה דתלויה היינו לא אוכלין ולא שורפין וי"ל דתלויה לר"ש היינו דלא מחייב לשורפו: [[File:תוס פסחים 1 כ ב ראוי לזילוף.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כ_ב_ראוי לזילוף]] ''' ראוי''' לזילוף. אף על גב דתרומה טמאה בשריפה כיון דמסקינן בפ' בתרא דתמורה (ד' לג.) הראוי לשריפה שרפה הראוי לקבורה קבורה והוא הדין בכי האי גוונא הואיל וראוי לזילוף:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|כ ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|כ|ב}} 4atskgzwwuf1ggael9mmz7is45t4bka 106 1728694 3018569 2939048 2026-06-03T05:49:16Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018569 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כא|א|כ ב|כא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כא עמוד א] אין הכרעת שלישית מכרעת. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי יוסי ברבי חנינא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מחלוקת - שנפלה לפחות ממאה סאה חולין טמאין, אבל נפלה למאה חולין טמאין - דברי הכל תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד. תניא נמי הכי: חבית שנשברה בגת העליונה ותחתיה מאה חולין טמאין - מודה רבי אליעזר לרבי יהושע, שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל, ואם לאו - תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד. האי מודה רבי אליעזר לרבי יהושע? מודה רבי יהושע לרבי אליעזר מיבעי ליה! - אמר רבא: איפוך. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: לעולם לא תיפוך, הכא במאי עסקינן - בכלי שתוכו טהור וגבו טמא. מהו דתימא: ניגזור דילמא נגע גבו בתרומה - קא משמע לן. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אין הכרעת שלישית מכרעת''' - דעת שלישית היא זו שבית שמאי ובית הלל לא הזכירו לגלות דעתם דניהוי חיישינן לתקלה כלל דאי הוו אמרו הכי ב"ש אומרים בין בבית בין בשדה חבל תשפך וב"ה אומרים בין בבית בין בשדה תיעשה זילוף ואתה בא להכריע ולומר בבית כב"ה בשדה כבית שמאי הויא הכרעה אבל השתא דלא הזכירו בית ושדה טעמא אחרינא הוא ולאו משום תקלה ור' ישמעאל חייש לתקלה והיינו תנאי: '''מחלוקת''' - ר' אליעזר ור' יהושע שנפלה לפחות ממאה חולין טמאים שיש בגת התחתונה פחות ממאה חולין טמאים דאין תרומה בטילה בהן ופסדי לגמרי דתרומה צריך אחד ומאה לבטלה אבל היו בתחתונה מאה חולין מאה חביות כמו זו של תרומה דברי הכל לא יטמאה ביד הואיל ולא פסדי חולין דתרומה עולה בהן וחזו בימי טומאה כדמעיקרא לזר: '''מודה ר' אליעזר כו'''' - קס"ד אמסקנא קאי אאם לאו דהא פלוגתייהו באם לאו הוא ולהכי פריך מודה ר' יהושע דאמר לעיל יטמאנה ביד לר' אליעזר דאמר לא יטמאנה ביד מיבעי ליה למיתני: '''בכלי שתוכו טהור וגבו טמא''' - והאי מודה לאו אסיפא קאי אלא ארישא דקתני אם יכול להציל רביעית בטהרה יציל ואפי' כלי זה שהוא בא להציל רביעית זו בתוכו תוכו טהור וגבו טמא ואשמעינן ליה לר' אליעזר דאמר אל יטמאנה ביד מודה הוא דמותר להציל בזה ולא חיישינן דילמא נגע גבו בתרומה ומטמא לה בידים ובכלי שנטמא במשקין דטומאתן דרבנן היא דמשכחת לה כדתניא כלי שנטמאו אחוריו במשקין אחוריו טמאין תוכו או אוגנו או אזנו או ידיו טהורין: <center>'''הדרן עלך אור לארבעה עשר{{ש}}פרק שני - כל שעה'''</center> '''מתני' כל שעה שמותר לאכול מאכיל''' - לדוקייא איצטריך דתידוק הא משעה שאינו מותר לאכול אינו מותר להאכיל: '''ולא יסיק בו תנור וכירים''' - בגמרא פריך פשיטא הא נמי הנאה היא: '''גמ' כל שעה שאוכל מאכיל מבעי ליה''' - אבל השתא דנקט לה בתרי לישני משמע דאתרי גברי קאי והא ליכא למימר דהכי קאמר כל שעה שמותר לאכול מן התורה מאכיל אפילו מדרבנן ותיתוקם אליבא דר' יהודה דהא איכא שש דמותר לאכול מן התורה ואסור להאכיל לדברי הכל: '''אלא הכי קאמר כל שעה''' - שיש היתר לשום אדם לאכול מאכיל אף האסור לאכול לבהמתו כו': '''בהמה אי משיירא חזי ליה''' - שאין דרכה להצניע אבל חיה כגון חולדה ונמיה וחתול דרכן להצניע: '''ואי תנא חיה''' - הוה אמינא היא עדיפא משום דאי משיירא מצנעא לה ולא עבר עליה בבל יראה: '''ולאו אדעתיה''' - לבטלו: '''קודם''' - שיבוא הפסח דקסברי מצוה עליו לבערו מן העולם ולא שיהא קיים:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 כא א אין הכרעת שלישית מכרעת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כא_א_אין הכרעת שלישית מכרעת]] '''אין''' הכרעת שלישית מכרעת. פ"ה הואיל ולא הזכירו בית שמאי ובית הלל בית ושדה א"כ טעמא אחרינא הוא ולא משום תקלה ולר"י נראה אע"ג דטעמא דבית שמאי משום תקלה לא חשיב הכרעה לפי שלא גילו הראשונים דעתן לחלק בין בית לשדה שלא הזכירו בדבריהם אחד בית ואחד שדה וכן פ"ה לעיל גבי ר"ג לאו מכריע הוא וההיא דקולי מטלניות בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן . טמא דברי ר"א ר' יהושע אומר בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן טהור ר"ע אומר מן המוכן טמא שלא מן המוכן טהור וחשיב ליה בפ' כירה (שבת לט: ושם) הכרעה שהרי גילו ר' אליעזר ור' יהושע דשייך לחלק בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן וההיא דפ' כיצד מברכין (ברכות מג:) דקאמר ב"ש מברכים על השמן וקאמר ר"ג אני אכריע שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו הדס לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו וקאמר רבי יוחנן הלכה כדברי המכריע לאו משום דמכריע גמור הוא אלא מפרש ונותן טעם לדבריו ותדע דאי מכריע הוא למה הוצרך לפסוק הלכה כמותו הא כבר א"ר יוחנן בפרק כירה הלכה כדברי המכריע וק"ק לפי' זה דהכא מאי איריא הכרעה שלישית שאין הכרעה תיפוק ליה דהכרעת תלמיד לאו הכרעה היא כדאמר בפ' כירה (שבת לט:) ארבי עקיבא ור"ח פי' הכרעת שלישית דור שלישי דהיינו הכרעת תלמיד כדאמר בפ' כירה: <center>'''הדרן עלך אור לארבעה עשר{{ש}}פרק שני - כל שעה'''</center> '''מתני'''' כל שעה. עבר זמנו אסור בהנאה. ואסור למכור ואם מכר דמיו מותרין דאין תופס את דמיו כדתנן בפ"ב דקדושין (דף נו:) מכרן וקידש בדמיהן מקודשת: ''' לימא''' מתניתין דלא כר' יהודה. אף לפי המסקנא לא אתיא כר' יהודה אלא הכי קאמר לימא מתני' דלא כר' יהודה אלא כר' מאיר ומסיק דכר' מאיר נמי לא אתי: ''' ואי''' אשמעינן חיה משום דמצנעא לה. ואין עובר משום בל יטמין דבל יטמין נפקא לן מלא ימצא ואין זה מצוי כיון שאין ידוע היכן הוא וכן משמע בפ"ק (דף ו:) דפריך וכי משכחת לה ליבטלה משמע דכל כמה דלא משכחת לא עבר בבל יראה הק' רשב"א היכי שרי להאכיל לחיה שדרכה להטמין הא תנן בפ"ק (דף ט:) מה שמשייר יניחנו בצינעא כדי שלא תטול חולדה בפניו ויהא צריך בדיקה אחריו וכ"ש שאסור ליתן בפניהם ויש לחלק בין חיה לחולדה המגדלים בבתים דההיא לא מצנעא כולי האי כמו חולדה הטומנת בחורים ובסדקין: ''' וקאי''' עליה בבל יראה. פי' אם לא ביטלו והוא הדין דהוה מצי למימר דילמא אתי למיכל מיניה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|כא א}} {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|כא|א|שני פרקים=כן}} 1lk2tie2k9ji8slcurwz49lc6px8o2u 3018572 3018569 2026-06-03T07:45:24Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018572 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כא|א|כ ב|כא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כא עמוד א] אין הכרעת שלישית מכרעת. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי יוסי ברבי חנינא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מחלוקת - שנפלה לפחות ממאה סאה חולין טמאין, אבל נפלה למאה חולין טמאין - דברי הכל תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד. תניא נמי הכי: חבית שנשברה בגת העליונה ותחתיה מאה חולין טמאין - מודה רבי אליעזר לרבי יהושע, שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל, ואם לאו - תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד. האי מודה רבי אליעזר לרבי יהושע? מודה רבי יהושע לרבי אליעזר מיבעי ליה! - אמר רבא: איפוך. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: לעולם לא תיפוך, הכא במאי עסקינן - בכלי שתוכו טהור וגבו טמא. מהו דתימא: ניגזור דילמא נגע גבו בתרומה - קא משמע לן. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אין הכרעת שלישית מכרעת''' - דעת שלישית היא זו שבית שמאי ובית הלל לא הזכירו לגלות דעתם דניהוי חיישינן לתקלה כלל דאי הוו אמרו הכי ב"ש אומרים בין בבית בין בשדה חבל תשפך וב"ה אומרים בין בבית בין בשדה תיעשה זילוף ואתה בא להכריע ולומר בבית כב"ה בשדה כבית שמאי הויא הכרעה אבל השתא דלא הזכירו בית ושדה טעמא אחרינא הוא ולאו משום תקלה ור' ישמעאל חייש לתקלה והיינו תנאי: '''מחלוקת''' - ר' אליעזר ור' יהושע שנפלה לפחות ממאה חולין טמאים שיש בגת התחתונה פחות ממאה חולין טמאים דאין תרומה בטילה בהן ופסדי לגמרי דתרומה צריך אחד ומאה לבטלה אבל היו בתחתונה מאה חולין מאה חביות כמו זו של תרומה דברי הכל לא יטמאה ביד הואיל ולא פסדי חולין דתרומה עולה בהן וחזו בימי טומאה כדמעיקרא לזר: '''מודה ר' אליעזר כו'''' - קס"ד אמסקנא קאי אאם לאו דהא פלוגתייהו באם לאו הוא ולהכי פריך מודה ר' יהושע דאמר לעיל יטמאנה ביד לר' אליעזר דאמר לא יטמאנה ביד מיבעי ליה למיתני: '''בכלי שתוכו טהור וגבו טמא''' - והאי מודה לאו אסיפא קאי אלא ארישא דקתני אם יכול להציל רביעית בטהרה יציל ואפי' כלי זה שהוא בא להציל רביעית זו בתוכו תוכו טהור וגבו טמא ואשמעינן ליה לר' אליעזר דאמר אל יטמאנה ביד מודה הוא דמותר להציל בזה ולא חיישינן דילמא נגע גבו בתרומה ומטמא לה בידים ובכלי שנטמא במשקין דטומאתן דרבנן היא דמשכחת לה כדתניא כלי שנטמאו אחוריו במשקין אחוריו טמאין תוכו או אוגנו או אזנו או ידיו טהורין: <center>'''הדרן עלך אור לארבעה עשר{{ש}}פרק שני - כל שעה'''</center> '''מתני' כל שעה שמותר לאכול מאכיל''' - לדוקייא איצטריך דתידוק הא משעה שאינו מותר לאכול אינו מותר להאכיל: '''ולא יסיק בו תנור וכירים''' - בגמרא פריך פשיטא הא נמי הנאה היא: '''גמ' כל שעה שאוכל מאכיל מבעי ליה''' - אבל השתא דנקט לה בתרי לישני משמע דאתרי גברי קאי והא ליכא למימר דהכי קאמר כל שעה שמותר לאכול מן התורה מאכיל אפילו מדרבנן ותיתוקם אליבא דר' יהודה דהא איכא שש דמותר לאכול מן התורה ואסור להאכיל לדברי הכל: '''אלא הכי קאמר כל שעה''' - שיש היתר לשום אדם לאכול מאכיל אף האסור לאכול לבהמתו כו': '''בהמה אי משיירא חזי ליה''' - שאין דרכה להצניע אבל חיה כגון חולדה ונמיה וחתול דרכן להצניע: '''ואי תנא חיה''' - הוה אמינא היא עדיפא משום דאי משיירא מצנעא לה ולא עבר עליה בבל יראה: '''ולאו אדעתיה''' - לבטלו: '''קודם''' - שיבוא הפסח דקסברי מצוה עליו לבערו מן העולם ולא שיהא קיים:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 כא א אין הכרעת שלישית מכרעת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כא_א_אין הכרעת שלישית מכרעת]] '''אין''' הכרעת שלישית מכרעת. פ"ה הואיל ולא הזכירו בית שמאי ובית הלל בית ושדה א"כ טעמא אחרינא הוא ולא משום תקלה ולר"י נראה אע"ג דטעמא דבית שמאי משום תקלה לא חשיב הכרעה לפי שלא גילו הראשונים דעתן לחלק בין בית לשדה שלא הזכירו בדבריהם אחד בית ואחד שדה וכן פ"ה לעיל גבי ר"ג לאו מכריע הוא וההיא דקולי מטלניות בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן . טמא דברי ר"א ר' יהושע אומר בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן טהור ר"ע אומר מן המוכן טמא שלא מן המוכן טהור וחשיב ליה בפ' כירה (שבת לט: ושם) הכרעה שהרי גילו ר' אליעזר ור' יהושע דשייך לחלק בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן וההיא דפ' כיצד מברכין (ברכות מג:) דקאמר ב"ש מברכים על השמן וקאמר ר"ג אני אכריע שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו הדס לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו וקאמר רבי יוחנן הלכה כדברי המכריע לאו משום דמכריע גמור הוא אלא מפרש ונותן טעם לדבריו ותדע דאי מכריע הוא למה הוצרך לפסוק הלכה כמותו הא כבר א"ר יוחנן בפרק כירה הלכה כדברי המכריע וק"ק לפי' זה דהכא מאי איריא הכרעה שלישית שאין הכרעה תיפוק ליה דהכרעת תלמיד לאו הכרעה היא כדאמר בפ' כירה (שבת לט:) ארבי עקיבא ור"ח פי' הכרעת שלישית דור שלישי דהיינו הכרעת תלמיד כדאמר בפ' כירה: <center>'''הדרן עלך אור לארבעה עשר{{ש}}פרק שני - כל שעה'''</center> [[File:תוס פסחים 2 כא א מתני' כל שעה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_א_מתני' כל שעה]] '''מתני'''' כל שעה. עבר זמנו אסור בהנאה. ואסור למכור ואם מכר דמיו מותרין דאין תופס את דמיו כדתנן בפ"ב דקדושין (דף נו:) מכרן וקידש בדמיהן מקודשת: ''' לימא''' מתניתין דלא כר' יהודה. אף לפי המסקנא לא אתיא כר' יהודה אלא הכי קאמר לימא מתני' דלא כר' יהודה אלא כר' מאיר ומסיק דכר' מאיר נמי לא אתי: ''' ואי''' אשמעינן חיה משום דמצנעא לה. ואין עובר משום בל יטמין דבל יטמין נפקא לן מלא ימצא ואין זה מצוי כיון שאין ידוע היכן הוא וכן משמע בפ"ק (דף ו:) דפריך וכי משכחת לה ליבטלה משמע דכל כמה דלא משכחת לא עבר בבל יראה הק' רשב"א היכי שרי להאכיל לחיה שדרכה להטמין הא תנן בפ"ק (דף ט:) מה שמשייר יניחנו בצינעא כדי שלא תטול חולדה בפניו ויהא צריך בדיקה אחריו וכ"ש שאסור ליתן בפניהם ויש לחלק בין חיה לחולדה המגדלים בבתים דההיא לא מצנעא כולי האי כמו חולדה הטומנת בחורים ובסדקין: ''' וקאי''' עליה בבל יראה. פי' אם לא ביטלו והוא הדין דהוה מצי למימר דילמא אתי למיכל מיניה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|כא א}} {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|כא|א|שני פרקים=כן}} mqgc7mkrvctitcrpoka72bcq1skhcuz 3018574 3018572 2026-06-03T08:00:22Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018574 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כא|א|כ ב|כא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כא עמוד א] אין הכרעת שלישית מכרעת. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי יוסי ברבי חנינא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מחלוקת - שנפלה לפחות ממאה סאה חולין טמאין, אבל נפלה למאה חולין טמאין - דברי הכל תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד. תניא נמי הכי: חבית שנשברה בגת העליונה ותחתיה מאה חולין טמאין - מודה רבי אליעזר לרבי יהושע, שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל, ואם לאו - תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד. האי מודה רבי אליעזר לרבי יהושע? מודה רבי יהושע לרבי אליעזר מיבעי ליה! - אמר רבא: איפוך. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: לעולם לא תיפוך, הכא במאי עסקינן - בכלי שתוכו טהור וגבו טמא. מהו דתימא: ניגזור דילמא נגע גבו בתרומה - קא משמע לן. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אין הכרעת שלישית מכרעת''' - דעת שלישית היא זו שבית שמאי ובית הלל לא הזכירו לגלות דעתם דניהוי חיישינן לתקלה כלל דאי הוו אמרו הכי ב"ש אומרים בין בבית בין בשדה חבל תשפך וב"ה אומרים בין בבית בין בשדה תיעשה זילוף ואתה בא להכריע ולומר בבית כב"ה בשדה כבית שמאי הויא הכרעה אבל השתא דלא הזכירו בית ושדה טעמא אחרינא הוא ולאו משום תקלה ור' ישמעאל חייש לתקלה והיינו תנאי: '''מחלוקת''' - ר' אליעזר ור' יהושע שנפלה לפחות ממאה חולין טמאים שיש בגת התחתונה פחות ממאה חולין טמאים דאין תרומה בטילה בהן ופסדי לגמרי דתרומה צריך אחד ומאה לבטלה אבל היו בתחתונה מאה חולין מאה חביות כמו זו של תרומה דברי הכל לא יטמאה ביד הואיל ולא פסדי חולין דתרומה עולה בהן וחזו בימי טומאה כדמעיקרא לזר: '''מודה ר' אליעזר כו'''' - קס"ד אמסקנא קאי אאם לאו דהא פלוגתייהו באם לאו הוא ולהכי פריך מודה ר' יהושע דאמר לעיל יטמאנה ביד לר' אליעזר דאמר לא יטמאנה ביד מיבעי ליה למיתני: '''בכלי שתוכו טהור וגבו טמא''' - והאי מודה לאו אסיפא קאי אלא ארישא דקתני אם יכול להציל רביעית בטהרה יציל ואפי' כלי זה שהוא בא להציל רביעית זו בתוכו תוכו טהור וגבו טמא ואשמעינן ליה לר' אליעזר דאמר אל יטמאנה ביד מודה הוא דמותר להציל בזה ולא חיישינן דילמא נגע גבו בתרומה ומטמא לה בידים ובכלי שנטמא במשקין דטומאתן דרבנן היא דמשכחת לה כדתניא כלי שנטמאו אחוריו במשקין אחוריו טמאין תוכו או אוגנו או אזנו או ידיו טהורין: <center>'''הדרן עלך אור לארבעה עשר{{ש}}פרק שני - כל שעה'''</center> '''מתני' כל שעה שמותר לאכול מאכיל''' - לדוקייא איצטריך דתידוק הא משעה שאינו מותר לאכול אינו מותר להאכיל: '''ולא יסיק בו תנור וכירים''' - בגמרא פריך פשיטא הא נמי הנאה היא: '''גמ' כל שעה שאוכל מאכיל מבעי ליה''' - אבל השתא דנקט לה בתרי לישני משמע דאתרי גברי קאי והא ליכא למימר דהכי קאמר כל שעה שמותר לאכול מן התורה מאכיל אפילו מדרבנן ותיתוקם אליבא דר' יהודה דהא איכא שש דמותר לאכול מן התורה ואסור להאכיל לדברי הכל: '''אלא הכי קאמר כל שעה''' - שיש היתר לשום אדם לאכול מאכיל אף האסור לאכול לבהמתו כו': '''בהמה אי משיירא חזי ליה''' - שאין דרכה להצניע אבל חיה כגון חולדה ונמיה וחתול דרכן להצניע: '''ואי תנא חיה''' - הוה אמינא היא עדיפא משום דאי משיירא מצנעא לה ולא עבר עליה בבל יראה: '''ולאו אדעתיה''' - לבטלו: '''קודם''' - שיבוא הפסח דקסברי מצוה עליו לבערו מן העולם ולא שיהא קיים:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 כא א אין הכרעת שלישית מכרעת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כא_א_אין הכרעת שלישית מכרעת]] '''אין''' הכרעת שלישית מכרעת. פ"ה הואיל ולא הזכירו בית שמאי ובית הלל בית ושדה א"כ טעמא אחרינא הוא ולא משום תקלה ולר"י נראה אע"ג דטעמא דבית שמאי משום תקלה לא חשיב הכרעה לפי שלא גילו הראשונים דעתן לחלק בין בית לשדה שלא הזכירו בדבריהם אחד בית ואחד שדה וכן פ"ה לעיל גבי ר"ג לאו מכריע הוא וההיא דקולי מטלניות בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן . טמא דברי ר"א ר' יהושע אומר בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן טהור ר"ע אומר מן המוכן טמא שלא מן המוכן טהור וחשיב ליה בפ' כירה (שבת לט: ושם) הכרעה שהרי גילו ר' אליעזר ור' יהושע דשייך לחלק בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן וההיא דפ' כיצד מברכין (ברכות מג:) דקאמר ב"ש מברכים על השמן וקאמר ר"ג אני אכריע שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו הדס לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו וקאמר רבי יוחנן הלכה כדברי המכריע לאו משום דמכריע גמור הוא אלא מפרש ונותן טעם לדבריו ותדע דאי מכריע הוא למה הוצרך לפסוק הלכה כמותו הא כבר א"ר יוחנן בפרק כירה הלכה כדברי המכריע וק"ק לפי' זה דהכא מאי איריא הכרעה שלישית שאין הכרעה תיפוק ליה דהכרעת תלמיד לאו הכרעה היא כדאמר בפ' כירה (שבת לט:) ארבי עקיבא ור"ח פי' הכרעת שלישית דור שלישי דהיינו הכרעת תלמיד כדאמר בפ' כירה: <center>'''הדרן עלך אור לארבעה עשר{{ש}}פרק שני - כל שעה'''</center> [[File:תוס פסחים 2 כא א מתני' כל שעה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_א_מתני' כל שעה]] '''מתני'''' כל שעה. עבר זמנו אסור בהנאה. ואסור למכור ואם מכר דמיו מותרין דאין תופס את דמיו כדתנן בפ"ב דקדושין (דף נו:) מכרן וקידש בדמיהן מקודשת: [[File:תוס פסחים 2 כא א לימא מתניתין דלא כר' יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_א_ לימא מתניתין דלא כר' יהודה]] ''' לימא''' מתניתין דלא כר' יהודה. אף לפי המסקנא לא אתיא כר' יהודה אלא הכי קאמר לימא מתני' דלא כר' יהודה אלא כר' מאיר ומסיק דכר' מאיר נמי לא אתי: ''' ואי''' אשמעינן חיה משום דמצנעא לה. ואין עובר משום בל יטמין דבל יטמין נפקא לן מלא ימצא ואין זה מצוי כיון שאין ידוע היכן הוא וכן משמע בפ"ק (דף ו:) דפריך וכי משכחת לה ליבטלה משמע דכל כמה דלא משכחת לא עבר בבל יראה הק' רשב"א היכי שרי להאכיל לחיה שדרכה להטמין הא תנן בפ"ק (דף ט:) מה שמשייר יניחנו בצינעא כדי שלא תטול חולדה בפניו ויהא צריך בדיקה אחריו וכ"ש שאסור ליתן בפניהם ויש לחלק בין חיה לחולדה המגדלים בבתים דההיא לא מצנעא כולי האי כמו חולדה הטומנת בחורים ובסדקין: ''' וקאי''' עליה בבל יראה. פי' אם לא ביטלו והוא הדין דהוה מצי למימר דילמא אתי למיכל מיניה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|כא א}} {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|כא|א|שני פרקים=כן}} 1ly3xm8fwqhsu5ypfpsw2h1om2no4yv 3018579 3018574 2026-06-03T08:18:48Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018579 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כא|א|כ ב|כא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כא עמוד א] אין הכרעת שלישית מכרעת. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי יוסי ברבי חנינא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מחלוקת - שנפלה לפחות ממאה סאה חולין טמאין, אבל נפלה למאה חולין טמאין - דברי הכל תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד. תניא נמי הכי: חבית שנשברה בגת העליונה ותחתיה מאה חולין טמאין - מודה רבי אליעזר לרבי יהושע, שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל, ואם לאו - תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד. האי מודה רבי אליעזר לרבי יהושע? מודה רבי יהושע לרבי אליעזר מיבעי ליה! - אמר רבא: איפוך. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: לעולם לא תיפוך, הכא במאי עסקינן - בכלי שתוכו טהור וגבו טמא. מהו דתימא: ניגזור דילמא נגע גבו בתרומה - קא משמע לן. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אין הכרעת שלישית מכרעת''' - דעת שלישית היא זו שבית שמאי ובית הלל לא הזכירו לגלות דעתם דניהוי חיישינן לתקלה כלל דאי הוו אמרו הכי ב"ש אומרים בין בבית בין בשדה חבל תשפך וב"ה אומרים בין בבית בין בשדה תיעשה זילוף ואתה בא להכריע ולומר בבית כב"ה בשדה כבית שמאי הויא הכרעה אבל השתא דלא הזכירו בית ושדה טעמא אחרינא הוא ולאו משום תקלה ור' ישמעאל חייש לתקלה והיינו תנאי: '''מחלוקת''' - ר' אליעזר ור' יהושע שנפלה לפחות ממאה חולין טמאים שיש בגת התחתונה פחות ממאה חולין טמאים דאין תרומה בטילה בהן ופסדי לגמרי דתרומה צריך אחד ומאה לבטלה אבל היו בתחתונה מאה חולין מאה חביות כמו זו של תרומה דברי הכל לא יטמאה ביד הואיל ולא פסדי חולין דתרומה עולה בהן וחזו בימי טומאה כדמעיקרא לזר: '''מודה ר' אליעזר כו'''' - קס"ד אמסקנא קאי אאם לאו דהא פלוגתייהו באם לאו הוא ולהכי פריך מודה ר' יהושע דאמר לעיל יטמאנה ביד לר' אליעזר דאמר לא יטמאנה ביד מיבעי ליה למיתני: '''בכלי שתוכו טהור וגבו טמא''' - והאי מודה לאו אסיפא קאי אלא ארישא דקתני אם יכול להציל רביעית בטהרה יציל ואפי' כלי זה שהוא בא להציל רביעית זו בתוכו תוכו טהור וגבו טמא ואשמעינן ליה לר' אליעזר דאמר אל יטמאנה ביד מודה הוא דמותר להציל בזה ולא חיישינן דילמא נגע גבו בתרומה ומטמא לה בידים ובכלי שנטמא במשקין דטומאתן דרבנן היא דמשכחת לה כדתניא כלי שנטמאו אחוריו במשקין אחוריו טמאין תוכו או אוגנו או אזנו או ידיו טהורין: <center>'''הדרן עלך אור לארבעה עשר{{ש}}פרק שני - כל שעה'''</center> '''מתני' כל שעה שמותר לאכול מאכיל''' - לדוקייא איצטריך דתידוק הא משעה שאינו מותר לאכול אינו מותר להאכיל: '''ולא יסיק בו תנור וכירים''' - בגמרא פריך פשיטא הא נמי הנאה היא: '''גמ' כל שעה שאוכל מאכיל מבעי ליה''' - אבל השתא דנקט לה בתרי לישני משמע דאתרי גברי קאי והא ליכא למימר דהכי קאמר כל שעה שמותר לאכול מן התורה מאכיל אפילו מדרבנן ותיתוקם אליבא דר' יהודה דהא איכא שש דמותר לאכול מן התורה ואסור להאכיל לדברי הכל: '''אלא הכי קאמר כל שעה''' - שיש היתר לשום אדם לאכול מאכיל אף האסור לאכול לבהמתו כו': '''בהמה אי משיירא חזי ליה''' - שאין דרכה להצניע אבל חיה כגון חולדה ונמיה וחתול דרכן להצניע: '''ואי תנא חיה''' - הוה אמינא היא עדיפא משום דאי משיירא מצנעא לה ולא עבר עליה בבל יראה: '''ולאו אדעתיה''' - לבטלו: '''קודם''' - שיבוא הפסח דקסברי מצוה עליו לבערו מן העולם ולא שיהא קיים:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 כא א אין הכרעת שלישית מכרעת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כא_א_אין הכרעת שלישית מכרעת]] '''אין''' הכרעת שלישית מכרעת. פ"ה הואיל ולא הזכירו בית שמאי ובית הלל בית ושדה א"כ טעמא אחרינא הוא ולא משום תקלה ולר"י נראה אע"ג דטעמא דבית שמאי משום תקלה לא חשיב הכרעה לפי שלא גילו הראשונים דעתן לחלק בין בית לשדה שלא הזכירו בדבריהם אחד בית ואחד שדה וכן פ"ה לעיל גבי ר"ג לאו מכריע הוא וההיא דקולי מטלניות בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן . טמא דברי ר"א ר' יהושע אומר בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן טהור ר"ע אומר מן המוכן טמא שלא מן המוכן טהור וחשיב ליה בפ' כירה (שבת לט: ושם) הכרעה שהרי גילו ר' אליעזר ור' יהושע דשייך לחלק בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן וההיא דפ' כיצד מברכין (ברכות מג:) דקאמר ב"ש מברכים על השמן וקאמר ר"ג אני אכריע שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו הדס לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו וקאמר רבי יוחנן הלכה כדברי המכריע לאו משום דמכריע גמור הוא אלא מפרש ונותן טעם לדבריו ותדע דאי מכריע הוא למה הוצרך לפסוק הלכה כמותו הא כבר א"ר יוחנן בפרק כירה הלכה כדברי המכריע וק"ק לפי' זה דהכא מאי איריא הכרעה שלישית שאין הכרעה תיפוק ליה דהכרעת תלמיד לאו הכרעה היא כדאמר בפ' כירה (שבת לט:) ארבי עקיבא ור"ח פי' הכרעת שלישית דור שלישי דהיינו הכרעת תלמיד כדאמר בפ' כירה: <center>'''הדרן עלך אור לארבעה עשר{{ש}}פרק שני - כל שעה'''</center> [[File:תוס פסחים 2 כא א מתני' כל שעה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_א_מתני' כל שעה]] '''מתני'''' כל שעה. עבר זמנו אסור בהנאה. ואסור למכור ואם מכר דמיו מותרין דאין תופס את דמיו כדתנן בפ"ב דקדושין (דף נו:) מכרן וקידש בדמיהן מקודשת: [[File:תוס פסחים 2 כא א לימא מתניתין דלא כר' יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_א_ לימא מתניתין דלא כר' יהודה]] ''' לימא''' מתניתין דלא כר' יהודה. אף לפי המסקנא לא אתיא כר' יהודה אלא הכי קאמר לימא מתני' דלא כר' יהודה אלא כר' מאיר ומסיק דכר' מאיר נמי לא אתי: [[File:תוס פסחים 2 כא א ואי אשמעינן חיה משום דמצנעא לה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_א_ואי אשמעינן חיה משום דמצנעא לה]] ''' ואי''' אשמעינן חיה משום דמצנעא לה. ואין עובר משום בל יטמין דבל יטמין נפקא לן מלא ימצא ואין זה מצוי כיון שאין ידוע היכן הוא וכן משמע בפ"ק (דף ו:) דפריך וכי משכחת לה ליבטלה משמע דכל כמה דלא משכחת לא עבר בבל יראה הק' רשב"א היכי שרי להאכיל לחיה שדרכה להטמין הא תנן בפ"ק (דף ט:) מה שמשייר יניחנו בצינעא כדי שלא תטול חולדה בפניו ויהא צריך בדיקה אחריו וכ"ש שאסור ליתן בפניהם ויש לחלק בין חיה לחולדה המגדלים בבתים דההיא לא מצנעא כולי האי כמו חולדה הטומנת בחורים ובסדקין: ''' וקאי''' עליה בבל יראה. פי' אם לא ביטלו והוא הדין דהוה מצי למימר דילמא אתי למיכל מיניה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|כא א}} {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|כא|א|שני פרקים=כן}} 1nxa0tsdwcqlggjugf5g61t4ifq9q5u 3018580 3018579 2026-06-03T08:24:15Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018580 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כא|א|כ ב|כא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כא עמוד א] אין הכרעת שלישית מכרעת. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי יוסי ברבי חנינא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מחלוקת - שנפלה לפחות ממאה סאה חולין טמאין, אבל נפלה למאה חולין טמאין - דברי הכל תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד. תניא נמי הכי: חבית שנשברה בגת העליונה ותחתיה מאה חולין טמאין - מודה רבי אליעזר לרבי יהושע, שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל, ואם לאו - תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד. האי מודה רבי אליעזר לרבי יהושע? מודה רבי יהושע לרבי אליעזר מיבעי ליה! - אמר רבא: איפוך. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: לעולם לא תיפוך, הכא במאי עסקינן - בכלי שתוכו טהור וגבו טמא. מהו דתימא: ניגזור דילמא נגע גבו בתרומה - קא משמע לן. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אין הכרעת שלישית מכרעת''' - דעת שלישית היא זו שבית שמאי ובית הלל לא הזכירו לגלות דעתם דניהוי חיישינן לתקלה כלל דאי הוו אמרו הכי ב"ש אומרים בין בבית בין בשדה חבל תשפך וב"ה אומרים בין בבית בין בשדה תיעשה זילוף ואתה בא להכריע ולומר בבית כב"ה בשדה כבית שמאי הויא הכרעה אבל השתא דלא הזכירו בית ושדה טעמא אחרינא הוא ולאו משום תקלה ור' ישמעאל חייש לתקלה והיינו תנאי: '''מחלוקת''' - ר' אליעזר ור' יהושע שנפלה לפחות ממאה חולין טמאים שיש בגת התחתונה פחות ממאה חולין טמאים דאין תרומה בטילה בהן ופסדי לגמרי דתרומה צריך אחד ומאה לבטלה אבל היו בתחתונה מאה חולין מאה חביות כמו זו של תרומה דברי הכל לא יטמאה ביד הואיל ולא פסדי חולין דתרומה עולה בהן וחזו בימי טומאה כדמעיקרא לזר: '''מודה ר' אליעזר כו'''' - קס"ד אמסקנא קאי אאם לאו דהא פלוגתייהו באם לאו הוא ולהכי פריך מודה ר' יהושע דאמר לעיל יטמאנה ביד לר' אליעזר דאמר לא יטמאנה ביד מיבעי ליה למיתני: '''בכלי שתוכו טהור וגבו טמא''' - והאי מודה לאו אסיפא קאי אלא ארישא דקתני אם יכול להציל רביעית בטהרה יציל ואפי' כלי זה שהוא בא להציל רביעית זו בתוכו תוכו טהור וגבו טמא ואשמעינן ליה לר' אליעזר דאמר אל יטמאנה ביד מודה הוא דמותר להציל בזה ולא חיישינן דילמא נגע גבו בתרומה ומטמא לה בידים ובכלי שנטמא במשקין דטומאתן דרבנן היא דמשכחת לה כדתניא כלי שנטמאו אחוריו במשקין אחוריו טמאין תוכו או אוגנו או אזנו או ידיו טהורין: <center>'''הדרן עלך אור לארבעה עשר{{ש}}פרק שני - כל שעה'''</center> '''מתני' כל שעה שמותר לאכול מאכיל''' - לדוקייא איצטריך דתידוק הא משעה שאינו מותר לאכול אינו מותר להאכיל: '''ולא יסיק בו תנור וכירים''' - בגמרא פריך פשיטא הא נמי הנאה היא: '''גמ' כל שעה שאוכל מאכיל מבעי ליה''' - אבל השתא דנקט לה בתרי לישני משמע דאתרי גברי קאי והא ליכא למימר דהכי קאמר כל שעה שמותר לאכול מן התורה מאכיל אפילו מדרבנן ותיתוקם אליבא דר' יהודה דהא איכא שש דמותר לאכול מן התורה ואסור להאכיל לדברי הכל: '''אלא הכי קאמר כל שעה''' - שיש היתר לשום אדם לאכול מאכיל אף האסור לאכול לבהמתו כו': '''בהמה אי משיירא חזי ליה''' - שאין דרכה להצניע אבל חיה כגון חולדה ונמיה וחתול דרכן להצניע: '''ואי תנא חיה''' - הוה אמינא היא עדיפא משום דאי משיירא מצנעא לה ולא עבר עליה בבל יראה: '''ולאו אדעתיה''' - לבטלו: '''קודם''' - שיבוא הפסח דקסברי מצוה עליו לבערו מן העולם ולא שיהא קיים:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 כא א אין הכרעת שלישית מכרעת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_כא_א_אין הכרעת שלישית מכרעת]] '''אין''' הכרעת שלישית מכרעת. פ"ה הואיל ולא הזכירו בית שמאי ובית הלל בית ושדה א"כ טעמא אחרינא הוא ולא משום תקלה ולר"י נראה אע"ג דטעמא דבית שמאי משום תקלה לא חשיב הכרעה לפי שלא גילו הראשונים דעתן לחלק בין בית לשדה שלא הזכירו בדבריהם אחד בית ואחד שדה וכן פ"ה לעיל גבי ר"ג לאו מכריע הוא וההיא דקולי מטלניות בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן . טמא דברי ר"א ר' יהושע אומר בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן טהור ר"ע אומר מן המוכן טמא שלא מן המוכן טהור וחשיב ליה בפ' כירה (שבת לט: ושם) הכרעה שהרי גילו ר' אליעזר ור' יהושע דשייך לחלק בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן וההיא דפ' כיצד מברכין (ברכות מג:) דקאמר ב"ש מברכים על השמן וקאמר ר"ג אני אכריע שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו הדס לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו וקאמר רבי יוחנן הלכה כדברי המכריע לאו משום דמכריע גמור הוא אלא מפרש ונותן טעם לדבריו ותדע דאי מכריע הוא למה הוצרך לפסוק הלכה כמותו הא כבר א"ר יוחנן בפרק כירה הלכה כדברי המכריע וק"ק לפי' זה דהכא מאי איריא הכרעה שלישית שאין הכרעה תיפוק ליה דהכרעת תלמיד לאו הכרעה היא כדאמר בפ' כירה (שבת לט:) ארבי עקיבא ור"ח פי' הכרעת שלישית דור שלישי דהיינו הכרעת תלמיד כדאמר בפ' כירה: <center>'''הדרן עלך אור לארבעה עשר{{ש}}פרק שני - כל שעה'''</center> [[File:תוס פסחים 2 כא א מתני' כל שעה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_א_מתני' כל שעה]] '''מתני'''' כל שעה. עבר זמנו אסור בהנאה. ואסור למכור ואם מכר דמיו מותרין דאין תופס את דמיו כדתנן בפ"ב דקדושין (דף נו:) מכרן וקידש בדמיהן מקודשת: [[File:תוס פסחים 2 כא א לימא מתניתין דלא כר' יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_א_ לימא מתניתין דלא כר' יהודה]] ''' לימא''' מתניתין דלא כר' יהודה. אף לפי המסקנא לא אתיא כר' יהודה אלא הכי קאמר לימא מתני' דלא כר' יהודה אלא כר' מאיר ומסיק דכר' מאיר נמי לא אתי: [[File:תוס פסחים 2 כא א ואי אשמעינן חיה משום דמצנעא לה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_א_ואי אשמעינן חיה משום דמצנעא לה]] ''' ואי''' אשמעינן חיה משום דמצנעא לה. ואין עובר משום בל יטמין דבל יטמין נפקא לן מלא ימצא ואין זה מצוי כיון שאין ידוע היכן הוא וכן משמע בפ"ק (דף ו:) דפריך וכי משכחת לה ליבטלה משמע דכל כמה דלא משכחת לא עבר בבל יראה הק' רשב"א היכי שרי להאכיל לחיה שדרכה להטמין הא תנן בפ"ק (דף ט:) מה שמשייר יניחנו בצינעא כדי שלא תטול חולדה בפניו ויהא צריך בדיקה אחריו וכ"ש שאסור ליתן בפניהם ויש לחלק בין חיה לחולדה המגדלים בבתים דההיא לא מצנעא כולי האי כמו חולדה הטומנת בחורים ובסדקין: [[File:תוס פסחים 2 כא א וקאי עליה בבל יראה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_א_וקאי עליה בבל יראה]] ''' וקאי''' עליה בבל יראה. פי' אם לא ביטלו והוא הדין דהוה מצי למימר דילמא אתי למיכל מיניה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|כא א}} {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|כא|א|שני פרקים=כן}} 1sfnysy33hfr6f6g2w9g25g9iastdef 106 1728695 3018586 2939049 2026-06-03T08:43:03Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018586 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כא|ב|כא א|כב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כא עמוד ב] רבי יהודה בן בתירא אומר: כותח וכל מיני כותח - אסור למכור שלשים יום קודם לפסח. }} ומותר בהנאה. פשיטא! - לא צריכא שחרכו קודם זמנו. {{הל"מ-רק-גמרא|וקא משמע לן }}כדרבא, דאמר רבא: {{שוליים|א}}חרכו קודם זמנו - מותר בהנאה, אפילו לאחר זמנו ו{{הל"מ-רק-ראש|כבר פסק רב לעיל (דף יג) הלכה כר' יהודה. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דומיא דפת שעיפשה. יש שרוצים לומר לאו דוקא הנאה דהוא הדין נמי אכילה דעפרא בעלמא הוא. ולא מסתבר דאע"פ דבטלה דעת האוכל אצל כל אדם מ"מ כיון דאיהו קאכיל ליה אסור. וכ"כ הרב הברצלוני ז"ל וז"ל והנ"מ דמותר בהנאה לאחר זמנו אבל באכילה לא ומהאי טעמא נמי אסור כותח הבבלי כי אכיל ליה דתנן (דף מב) אלו עוברין בפסח כותח הבבלי וכו'. ויש מי שאומרים המורייס שעושין האידנא שקורין אלמר"י שמשימין בו לחם קלוי שמותר אחר הפסח חדא שהחמץ ע"י תערובות שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ועוד שהרי חרכו קודם זמנו ומותר בהנאה אחר זמנו. ואנן חזינן לרבוותא דאסרין ליה לאחר הפסח. דלא שרי ר"ש אלא כגון דעריב שלא בכוונה אבל לערובי ולשהויי לא ומשום שחרכו נמי לא אימור לא חרכו יפה יפה דלא מסיק אדעתי' פסח בשעת עשייתו ועוד לא קאמרינן חרכו קודם זמנו מותר באכילתו לאחר זמנו אלא בהנאה קאמר. דלאו אורחא דארעא לאכול פת חרוך כל צרכו אבל גבי מורייס דאורחא למיכל הכי אסור: }} . עבר זמנו אסור בהנאתו. פשיטא! - {{שוליים|ב}}לא צריכא, לשעות דרבנן. דאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רבי יוחנן: המקדש משש שעות ולמעלה אפילו בחיטי קורדניתא - אין חוששין לקדושין {{הל"מ-רק-ראש|פירש"י מתחלת ו' שעות ולמעלה. ולישנא דמשש שעות משמע מסוף שש כדלעיל (דף ד א) דכ"ע חמץ משש שעות ולמעלה אסור. ומפרש ר"ת מסוף ו' שעות ולמעלה. ומשוה יחד שעות דאוריי' וחיטי קורדנייתא דהוי חמץ דרבנן. דחמץ נוקשה אינו אסור אלא מדרבנן מו' שעות ולמעלה דהא דמרבינן לקמן (ד' מג א) חמץ נוקשה מקרא היינו דוקא תוך זמנו אבל לפני זמנו לא אסור אלא מדרבנן הלכך מייתי מרב גידל ומדמי אהדדי שעות דאורייתא וחמץ דרבנן לשעות דרבנן וחמץ דאורייתא ובעל העיטור ז"ל כתב דהא דרב גידל מתחלת שעה שביעית מיירי ואליבא דרבי שמעון דאמר לקמן (דף כח ב) מן התורה מותר בהנאה עד הלילה וקאמר רב גידל כיון דחכמים אסרוהו בהנאה משש שעות ולמעלה אין חוששין לקדושין. אבל בשעה ששית חוששין. ולא ידענא מנא ליה דלר"ש אסור בהנאה משש שעות ולמעלה מדרבנן. ור"י כתב דמותר בהנאה לר' שמעון עד הלילה אפילו מדרבנן. ובעל המאור ז"ל כתב אף על פי שהביאה רב אלפס להא דרב גידל בהלכותיו אין נראה לנו לסמוך עליה. דרב לטעמיה דסבירא ליה כר' יהודה (לקמן דף כט) דאמר חמץ מו' שעות ולמעלה עובר עליו מן התורה וחכמים עשו סייג ואסרו שעה ששית מדבריהם ולא קיי"ל הכי אלא כר"ש דאמר בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אין עובר עליו ולא כלום. אבל לכתחלה אין להשהותו מו' שעות ולמעלה. דלא פליג ר"ש אהא דדרשינן אך ביום הראשון תשביתו ואך חלק אי נמי לא תשחט על חמץ דם זבחי. אלא אם עבר וקידש כל היום חוששים לקדושיו. ואף על פי דסתם מתניתין מוקמינן הכא לשעות דרבנן וכדרב גידל. לא קיי"ל הכי דהא סיפא דמתניתין ולא יסיק בו תנור וכירים מוקמינן לה אליבא דר' יהודה ולית הילכתא כוותיה ולקמן נדקדק בפסק זה דיראה דאף על גב דרבא פסק כרבי שמעון היינו דווקא לאחר זמנו אבל לפני זמנו קיי"ל כר' יהודה ואיתא לדרב גידל:}} . {{הל"מ-רק-גמרא|ולא יסיק בו תנור וכירים. פשיטא! לא צריכא, לרבי יהודה, דאמר; אין ביעור חמץ אלא שריפה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ואמר רבי יהודה מצותו בשריפה, בהדי דקא שריף ליה ליתהני מיניה - קא משמע לן. }} אמר חזקיה: {{שוליים|ג}}מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה - שנאמר לא יאכל חמץ - לא יהא בו היתר אכילה. {{הל"מ-רק-גמרא|טעמא דכתב רחמנא לא יאכל חמץ הא לא כתב לא יאכל - הוה אמינא איסור אכילה - משמע, איסור הנאה - לא משמע. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו - אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה (משמע) +מסורת הש"ס: [במשמע]+ עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה. דתניא: לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי וגו'. אין לי אלא לגר בנתינה ולנכרי במכירה, לגר במכירה מנין? תלמוד לומר: לגר אשר בשעריך תתננה או מכור. לנכרי בנתינה מנין? תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכור לנכרי. נמצאת אומר: אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דברים ככתבן, לגר בנתינה ולנכרי במכירה. מאי טעמא דרבי יהודה? אי סלקא דעתך כדאמר רבי מאיר - ליכתוב רחמנא לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור או למה לי? שמע מינה לדברים ככתבן. - ורבי מאיר: או - להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי. - ורבי יהודה: הא לא צריך קרא, כיון דגר אתה מצווה להחיותו, ונכרי אי אתה מצווה להחיותו - לא צריך קרא, סברא הוא. בשלמא לרבי מאיר, דאמר אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה. מדאיצטריך קרא למישרא נבילה בהנאה - הא כל איסורין שבתורה אסורין בין באכילה בין בהנאה. אלא לרבי יהודה, דאמר לדברים ככתבן הוא דאתא - הא כל איסורים שבתורה מנא ליה דאסורין בהנאה? - נפקא ליה מלכלב תשלכון אתו, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ר' יהודה אומר כותח''' - נותנין בו פירורי לחם ואסור משום חמץ: '''שלשים יום''' - דס"ל כב"ש וזה אינו נאכל מהר שאין אוכלין אותו אלא מטבילין בו והני שלשים יום משעה שחל עליו חובת ביעור מששואלין בהלכות הפסח: '''ומותר בהנאתו''' - קס"ד אשעה שמותר לאכול קאי: '''פשיטא''' - דהא אמרת מאכיל ומוכר היינו הנאה: '''לא צריכא כו'''' - והאי מותר אלאחר זמן קאי וכגון שחרכו באור יפה קודם זמנו שבטל טעמו ומראיתו: '''עבר זמנו אסור בהנאה לשעות דרבנן''' ה"ג ולא גרסי' פשיטא דהא אפי' בפסח איצטריך לאשמעי' דהא איכא רבי יוסי הגלילי דשרי בהנאה כל שבעה לקמן: '''לשעות דרבנן''' - כלומר האי זמנו זמן אכילתו משמע ואפילו שעה ששית שאין איסורו אלא מדרבנן הוי אסור אף בהנאה: '''משש שעות''' - על כרחך מתחלת שש משמע דאי לאחר שש דאסור מדאורייתא מאי אתא לאשמעינן פשיטא דאין מקדשין באיסורי הנאה: '''חיטי קורדניתא''' - קשות הן ואפ"ה אם באו לחשש חמץ כגון שנפלו עליהן מים אסור: '''פשיטא''' - דהא אמרת אסור בהנאתו: '''לא יאכל''' - מדקרינא לא יאכל משמע לא יהא בו היתר המביא לידי שום אכילה וסתם הנאות לידי אכילה הם באות שלוקח בדמים דבר מאכל: '''עד שיפרוט לך הכתוב בו''' - היתר הנאה כדרך שפרט לך בנבלה שלא היה כתוב בה אלא לא תאכלו והוצרך להתירה בהנאה כדכתיב או מכור לנכרי לגר בנתינה לנכרי במכירה לא גרסינן אלא ה"ג כדרך שפרט לך בנבלה דתניא וכו': '''ת"ל לגר תתננה ואכלה או מכור''' - דרוש ליה אגר וכן גבי לנכרי נמי דרוש תתננה ואכלה או מכור לנכרי: '''דברים ככתבן''' - כך מצותה לא יתננה לנכרי ולא ימכרנה לגר: '''או''' - לשון חילוק ואי כר' מאיר קאמר קרא דתרוייהו אגר ותרוייהו אנכרי לא נכתוב או: '''להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי''' - אם יש גר ליתנה לו נתינתו קודמת למכירתה לנכרי והאי גר בגר תושב קאמר שקיבל עליו שלא לעבוד עכו"ם ואוכל נבלות: '''גר אתה מצווה להחיותו''' - דכתיב ([[ויקרא כה]]) גר ותושב וחי עמך: '''סברא היא''' - מסברא אנו יודעין שנתינה לגר קודמת דחיות הגר מצוה אבל מכירה לנכרי מאי מצוה איכא ואיצטריך קרא לחלק ולאסור ליתן במתנה לנכרי ולמכור נבלה לגר: '''בשלמא''' - לר' אבהו אליבא דר"מ מצי למילף מדאיצטריך קרא למישרי נבלה הא כל איסורין שבתורה דכתיב בהו לא תאכל כי הכא אי לא הדר פריט בהו היתרא אסורין הן באכילה ובהנאה: '''אלא''' - לר' אבהו אליבא דרבי יהודה מנא ליה דילמא האי פרט דנבלה לאו למשרייה בהנאה אתא דלא איצטריך אלא להחמיר ולומר דלנכרי במכירה ולגר בנתינה דאי לא כתביה הוה אמינא כל הנאות מותרות בה: '''נפקא ליה''' - לר' אבהו ואליבא דר' יהודה מדכתב בטרפה לא תאכלו ומיעט בה לכלב תשליכון אותו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כא ב רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח]] '''רבי''' יהודה אומר כותח וכל מיני כותח. אור"י בשם ר"ת דר"י אתי כב"ה ואסר בכותח משום דשם בעליו עליו ויודעים שהוא כותח של פלוני ויסברו שמכרו בפסח ע"י נכרי אי נמי יסברו שבפסח מכרו ישראל לנכרי ולכן אוסר ר' יהודה למכור כותח לנכרי וא"ש אף לר"ת דמפרש בריש אלו עוברים (לקמן מב.) דמותר להשהות כותח בפסח: ''' חרכו''' קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דבענין אחר לא הוי שרי דומיא דפת שעיפשה בפ"ק (דף טו:): ''' עבר''' זמנו אסור בהנאה פשיטא. רש"י ל"ג פשיטא דהא רבי יוסי הגלילי פליג ושרי חמץ בהנאה כל שבעה ואין לפרש פשיטא דאסור בהנאה מדיוקא דרישא דדרך התנא בכמה מקומות לכפול את דבריו ועוד דלא משני שפיר ונראה דפריך פשיטא משום דתנא בפ"ק (דף יא:) דשורפין חמץ אלמא אסור בהנאה דלר' יוסי הגלילי א"צ לשורפו אלא יריצנו לפני כלבו או ימכרנו לנכרי: ''' בהדי''' דקשריף ליה ליתהני מיניה. משום דלר' יהודה דאמר חמץ בשריפה אפרו מותר דתניא בפ' בתרא דתמורה (ד' לד.) כל הנשרפין אפרן מותר וקס"ד בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה אבל לרבנן דאין מצותו בשריפה והוי מן הנקברים דאמרינן בפרק בתרא דתמורה אפרן אסור ופשיטא לדידהו דבהדי דקשריף ליה אסור ליהנות ממנו: ''' כל''' מקום שנאמר לא יאכל. וא"ת יהא נהנה מחמץ בפסח בכרת דהא כתיב כי כל אוכל חמץ ונכרתה וכי תימא אין הכי נמי א"כ לקמן (דף כג:) דבעי מאי איכא בין חזקיה לר' אבהו לימא דאיכא בינייהו הא ואור"י דלא יאכל ולא תאכל ילפינן מלא תאכלו אבל כי כל אוכל לא ילפינן מלא תאכלו: ''' ליכתוב''' רחמנא תתננה ואכלה ומכור. משמע דאי הוי כתב הכי לא הוה דרשינן אלא כר"מ וכן באיזהו נשך (ב"מ סא.) גבי נשך ותרבית והא דאמרי' בקדושין (ד' לב:) ורבנן אי ס"ד כרבי יוסי הגלילי ליכתוב רחמנא מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן היינו משום דלשון והדרת לא שייך אמפני ולשון פני לא שייך אתקום והנך קראי דאין להן הכרעה שאת ארור מחר משוקדים וקם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יומא|נב|א}} אין ענינם לכאן דהתם מצי קאי אדלעיל או אלתחת אבל הכא תרוייהו לא מצי קיימי אגר לחודיה או אנכרי לחודיה ובפ"ב דזבחים (ד' כד.) פליגי תנאי גבי ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן איכא דמוקי אצבעו אלקיחה ולא אנתינה משום דפשטיה דקרא קאי אלקיחה דלפניו ואיכא דמוקי לה אנתינה דלאחריו ולא אלקיחה משום דמשכחת בדוכתא אחרינא ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך דקאי אצבע אנתינה ואיכא דמוקי לה אתרוייהו משום דמשמע ליה אלקיחה כפשטא דקרא ואנתינה נמי כדמוכח בקרא אחרינא: ''' בשלמא''' לרבי מאיר. תימה לר"מ נמי יקשה דהא איצטריך לאקדומי נתינה דגר ותי' ר"י דודאי אי לא הוה כתב קרא כל עיקר הוה ידעינן מסברא לאקדומי אבל השתא דכתב נתינה תתננה ואכלה ומכור אי לא הוה כתב או ה"א דאתא למידרש שאין צריך להקדים וצריך ליכתב נמי גר ונכרי דאי לא הוה כתב אלא גר הוה אמינא דאתא למעוטי נתינה דנכרי ואי הוה כתוב נכרי לחודיה הוה אמינא דאתא למעוטי מכירה דגר:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כא|ב}} 8fs5isna9crt3vc9troggpn7f08i3t8 3018620 3018586 2026-06-03T09:16:37Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018620 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כא|ב|כא א|כב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כא עמוד ב] רבי יהודה בן בתירא אומר: כותח וכל מיני כותח - אסור למכור שלשים יום קודם לפסח. }} ומותר בהנאה. פשיטא! - לא צריכא שחרכו קודם זמנו. {{הל"מ-רק-גמרא|וקא משמע לן }}כדרבא, דאמר רבא: {{שוליים|א}}חרכו קודם זמנו - מותר בהנאה, אפילו לאחר זמנו ו{{הל"מ-רק-ראש|כבר פסק רב לעיל (דף יג) הלכה כר' יהודה. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דומיא דפת שעיפשה. יש שרוצים לומר לאו דוקא הנאה דהוא הדין נמי אכילה דעפרא בעלמא הוא. ולא מסתבר דאע"פ דבטלה דעת האוכל אצל כל אדם מ"מ כיון דאיהו קאכיל ליה אסור. וכ"כ הרב הברצלוני ז"ל וז"ל והנ"מ דמותר בהנאה לאחר זמנו אבל באכילה לא ומהאי טעמא נמי אסור כותח הבבלי כי אכיל ליה דתנן (דף מב) אלו עוברין בפסח כותח הבבלי וכו'. ויש מי שאומרים המורייס שעושין האידנא שקורין אלמר"י שמשימין בו לחם קלוי שמותר אחר הפסח חדא שהחמץ ע"י תערובות שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ועוד שהרי חרכו קודם זמנו ומותר בהנאה אחר זמנו. ואנן חזינן לרבוותא דאסרין ליה לאחר הפסח. דלא שרי ר"ש אלא כגון דעריב שלא בכוונה אבל לערובי ולשהויי לא ומשום שחרכו נמי לא אימור לא חרכו יפה יפה דלא מסיק אדעתי' פסח בשעת עשייתו ועוד לא קאמרינן חרכו קודם זמנו מותר באכילתו לאחר זמנו אלא בהנאה קאמר. דלאו אורחא דארעא לאכול פת חרוך כל צרכו אבל גבי מורייס דאורחא למיכל הכי אסור: }} . עבר זמנו אסור בהנאתו. פשיטא! - {{שוליים|ב}}לא צריכא, לשעות דרבנן. דאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רבי יוחנן: המקדש משש שעות ולמעלה אפילו בחיטי קורדניתא - אין חוששין לקדושין {{הל"מ-רק-ראש|פירש"י מתחלת ו' שעות ולמעלה. ולישנא דמשש שעות משמע מסוף שש כדלעיל (דף ד א) דכ"ע חמץ משש שעות ולמעלה אסור. ומפרש ר"ת מסוף ו' שעות ולמעלה. ומשוה יחד שעות דאוריי' וחיטי קורדנייתא דהוי חמץ דרבנן. דחמץ נוקשה אינו אסור אלא מדרבנן מו' שעות ולמעלה דהא דמרבינן לקמן (ד' מג א) חמץ נוקשה מקרא היינו דוקא תוך זמנו אבל לפני זמנו לא אסור אלא מדרבנן הלכך מייתי מרב גידל ומדמי אהדדי שעות דאורייתא וחמץ דרבנן לשעות דרבנן וחמץ דאורייתא ובעל העיטור ז"ל כתב דהא דרב גידל מתחלת שעה שביעית מיירי ואליבא דרבי שמעון דאמר לקמן (דף כח ב) מן התורה מותר בהנאה עד הלילה וקאמר רב גידל כיון דחכמים אסרוהו בהנאה משש שעות ולמעלה אין חוששין לקדושין. אבל בשעה ששית חוששין. ולא ידענא מנא ליה דלר"ש אסור בהנאה משש שעות ולמעלה מדרבנן. ור"י כתב דמותר בהנאה לר' שמעון עד הלילה אפילו מדרבנן. ובעל המאור ז"ל כתב אף על פי שהביאה רב אלפס להא דרב גידל בהלכותיו אין נראה לנו לסמוך עליה. דרב לטעמיה דסבירא ליה כר' יהודה (לקמן דף כט) דאמר חמץ מו' שעות ולמעלה עובר עליו מן התורה וחכמים עשו סייג ואסרו שעה ששית מדבריהם ולא קיי"ל הכי אלא כר"ש דאמר בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אין עובר עליו ולא כלום. אבל לכתחלה אין להשהותו מו' שעות ולמעלה. דלא פליג ר"ש אהא דדרשינן אך ביום הראשון תשביתו ואך חלק אי נמי לא תשחט על חמץ דם זבחי. אלא אם עבר וקידש כל היום חוששים לקדושיו. ואף על פי דסתם מתניתין מוקמינן הכא לשעות דרבנן וכדרב גידל. לא קיי"ל הכי דהא סיפא דמתניתין ולא יסיק בו תנור וכירים מוקמינן לה אליבא דר' יהודה ולית הילכתא כוותיה ולקמן נדקדק בפסק זה דיראה דאף על גב דרבא פסק כרבי שמעון היינו דווקא לאחר זמנו אבל לפני זמנו קיי"ל כר' יהודה ואיתא לדרב גידל:}} . {{הל"מ-רק-גמרא|ולא יסיק בו תנור וכירים. פשיטא! לא צריכא, לרבי יהודה, דאמר; אין ביעור חמץ אלא שריפה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ואמר רבי יהודה מצותו בשריפה, בהדי דקא שריף ליה ליתהני מיניה - קא משמע לן. }} אמר חזקיה: {{שוליים|ג}}מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה - שנאמר לא יאכל חמץ - לא יהא בו היתר אכילה. {{הל"מ-רק-גמרא|טעמא דכתב רחמנא לא יאכל חמץ הא לא כתב לא יאכל - הוה אמינא איסור אכילה - משמע, איסור הנאה - לא משמע. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו - אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה (משמע) +מסורת הש"ס: [במשמע]+ עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה. דתניא: לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי וגו'. אין לי אלא לגר בנתינה ולנכרי במכירה, לגר במכירה מנין? תלמוד לומר: לגר אשר בשעריך תתננה או מכור. לנכרי בנתינה מנין? תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכור לנכרי. נמצאת אומר: אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דברים ככתבן, לגר בנתינה ולנכרי במכירה. מאי טעמא דרבי יהודה? אי סלקא דעתך כדאמר רבי מאיר - ליכתוב רחמנא לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור או למה לי? שמע מינה לדברים ככתבן. - ורבי מאיר: או - להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי. - ורבי יהודה: הא לא צריך קרא, כיון דגר אתה מצווה להחיותו, ונכרי אי אתה מצווה להחיותו - לא צריך קרא, סברא הוא. בשלמא לרבי מאיר, דאמר אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה. מדאיצטריך קרא למישרא נבילה בהנאה - הא כל איסורין שבתורה אסורין בין באכילה בין בהנאה. אלא לרבי יהודה, דאמר לדברים ככתבן הוא דאתא - הא כל איסורים שבתורה מנא ליה דאסורין בהנאה? - נפקא ליה מלכלב תשלכון אתו, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ר' יהודה אומר כותח''' - נותנין בו פירורי לחם ואסור משום חמץ: '''שלשים יום''' - דס"ל כב"ש וזה אינו נאכל מהר שאין אוכלין אותו אלא מטבילין בו והני שלשים יום משעה שחל עליו חובת ביעור מששואלין בהלכות הפסח: '''ומותר בהנאתו''' - קס"ד אשעה שמותר לאכול קאי: '''פשיטא''' - דהא אמרת מאכיל ומוכר היינו הנאה: '''לא צריכא כו'''' - והאי מותר אלאחר זמן קאי וכגון שחרכו באור יפה קודם זמנו שבטל טעמו ומראיתו: '''עבר זמנו אסור בהנאה לשעות דרבנן''' ה"ג ולא גרסי' פשיטא דהא אפי' בפסח איצטריך לאשמעי' דהא איכא רבי יוסי הגלילי דשרי בהנאה כל שבעה לקמן: '''לשעות דרבנן''' - כלומר האי זמנו זמן אכילתו משמע ואפילו שעה ששית שאין איסורו אלא מדרבנן הוי אסור אף בהנאה: '''משש שעות''' - על כרחך מתחלת שש משמע דאי לאחר שש דאסור מדאורייתא מאי אתא לאשמעינן פשיטא דאין מקדשין באיסורי הנאה: '''חיטי קורדניתא''' - קשות הן ואפ"ה אם באו לחשש חמץ כגון שנפלו עליהן מים אסור: '''פשיטא''' - דהא אמרת אסור בהנאתו: '''לא יאכל''' - מדקרינא לא יאכל משמע לא יהא בו היתר המביא לידי שום אכילה וסתם הנאות לידי אכילה הם באות שלוקח בדמים דבר מאכל: '''עד שיפרוט לך הכתוב בו''' - היתר הנאה כדרך שפרט לך בנבלה שלא היה כתוב בה אלא לא תאכלו והוצרך להתירה בהנאה כדכתיב או מכור לנכרי לגר בנתינה לנכרי במכירה לא גרסינן אלא ה"ג כדרך שפרט לך בנבלה דתניא וכו': '''ת"ל לגר תתננה ואכלה או מכור''' - דרוש ליה אגר וכן גבי לנכרי נמי דרוש תתננה ואכלה או מכור לנכרי: '''דברים ככתבן''' - כך מצותה לא יתננה לנכרי ולא ימכרנה לגר: '''או''' - לשון חילוק ואי כר' מאיר קאמר קרא דתרוייהו אגר ותרוייהו אנכרי לא נכתוב או: '''להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי''' - אם יש גר ליתנה לו נתינתו קודמת למכירתה לנכרי והאי גר בגר תושב קאמר שקיבל עליו שלא לעבוד עכו"ם ואוכל נבלות: '''גר אתה מצווה להחיותו''' - דכתיב ([[ויקרא כה]]) גר ותושב וחי עמך: '''סברא היא''' - מסברא אנו יודעין שנתינה לגר קודמת דחיות הגר מצוה אבל מכירה לנכרי מאי מצוה איכא ואיצטריך קרא לחלק ולאסור ליתן במתנה לנכרי ולמכור נבלה לגר: '''בשלמא''' - לר' אבהו אליבא דר"מ מצי למילף מדאיצטריך קרא למישרי נבלה הא כל איסורין שבתורה דכתיב בהו לא תאכל כי הכא אי לא הדר פריט בהו היתרא אסורין הן באכילה ובהנאה: '''אלא''' - לר' אבהו אליבא דרבי יהודה מנא ליה דילמא האי פרט דנבלה לאו למשרייה בהנאה אתא דלא איצטריך אלא להחמיר ולומר דלנכרי במכירה ולגר בנתינה דאי לא כתביה הוה אמינא כל הנאות מותרות בה: '''נפקא ליה''' - לר' אבהו ואליבא דר' יהודה מדכתב בטרפה לא תאכלו ומיעט בה לכלב תשליכון אותו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כא ב רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח]] '''רבי''' יהודה אומר כותח וכל מיני כותח. אור"י בשם ר"ת דר"י אתי כב"ה ואסר בכותח משום דשם בעליו עליו ויודעים שהוא כותח של פלוני ויסברו שמכרו בפסח ע"י נכרי אי נמי יסברו שבפסח מכרו ישראל לנכרי ולכן אוסר ר' יהודה למכור כותח לנכרי וא"ש אף לר"ת דמפרש בריש אלו עוברים (לקמן מב.) דמותר להשהות כותח בפסח: [[File:תוס פסחים 2 כא ב חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו]] ''' חרכו''' קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דבענין אחר לא הוי שרי דומיא דפת שעיפשה בפ"ק (דף טו:): ''' עבר''' זמנו אסור בהנאה פשיטא. רש"י ל"ג פשיטא דהא רבי יוסי הגלילי פליג ושרי חמץ בהנאה כל שבעה ואין לפרש פשיטא דאסור בהנאה מדיוקא דרישא דדרך התנא בכמה מקומות לכפול את דבריו ועוד דלא משני שפיר ונראה דפריך פשיטא משום דתנא בפ"ק (דף יא:) דשורפין חמץ אלמא אסור בהנאה דלר' יוסי הגלילי א"צ לשורפו אלא יריצנו לפני כלבו או ימכרנו לנכרי: ''' בהדי''' דקשריף ליה ליתהני מיניה. משום דלר' יהודה דאמר חמץ בשריפה אפרו מותר דתניא בפ' בתרא דתמורה (ד' לד.) כל הנשרפין אפרן מותר וקס"ד בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה אבל לרבנן דאין מצותו בשריפה והוי מן הנקברים דאמרינן בפרק בתרא דתמורה אפרן אסור ופשיטא לדידהו דבהדי דקשריף ליה אסור ליהנות ממנו: ''' כל''' מקום שנאמר לא יאכל. וא"ת יהא נהנה מחמץ בפסח בכרת דהא כתיב כי כל אוכל חמץ ונכרתה וכי תימא אין הכי נמי א"כ לקמן (דף כג:) דבעי מאי איכא בין חזקיה לר' אבהו לימא דאיכא בינייהו הא ואור"י דלא יאכל ולא תאכל ילפינן מלא תאכלו אבל כי כל אוכל לא ילפינן מלא תאכלו: ''' ליכתוב''' רחמנא תתננה ואכלה ומכור. משמע דאי הוי כתב הכי לא הוה דרשינן אלא כר"מ וכן באיזהו נשך (ב"מ סא.) גבי נשך ותרבית והא דאמרי' בקדושין (ד' לב:) ורבנן אי ס"ד כרבי יוסי הגלילי ליכתוב רחמנא מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן היינו משום דלשון והדרת לא שייך אמפני ולשון פני לא שייך אתקום והנך קראי דאין להן הכרעה שאת ארור מחר משוקדים וקם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יומא|נב|א}} אין ענינם לכאן דהתם מצי קאי אדלעיל או אלתחת אבל הכא תרוייהו לא מצי קיימי אגר לחודיה או אנכרי לחודיה ובפ"ב דזבחים (ד' כד.) פליגי תנאי גבי ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן איכא דמוקי אצבעו אלקיחה ולא אנתינה משום דפשטיה דקרא קאי אלקיחה דלפניו ואיכא דמוקי לה אנתינה דלאחריו ולא אלקיחה משום דמשכחת בדוכתא אחרינא ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך דקאי אצבע אנתינה ואיכא דמוקי לה אתרוייהו משום דמשמע ליה אלקיחה כפשטא דקרא ואנתינה נמי כדמוכח בקרא אחרינא: ''' בשלמא''' לרבי מאיר. תימה לר"מ נמי יקשה דהא איצטריך לאקדומי נתינה דגר ותי' ר"י דודאי אי לא הוה כתב קרא כל עיקר הוה ידעינן מסברא לאקדומי אבל השתא דכתב נתינה תתננה ואכלה ומכור אי לא הוה כתב או ה"א דאתא למידרש שאין צריך להקדים וצריך ליכתב נמי גר ונכרי דאי לא הוה כתב אלא גר הוה אמינא דאתא למעוטי נתינה דנכרי ואי הוה כתוב נכרי לחודיה הוה אמינא דאתא למעוטי מכירה דגר:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כא|ב}} owh7lf2x8gxdoa5fl4vj32cfan7yqyw 3018621 3018620 2026-06-03T09:27:14Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018621 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כא|ב|כא א|כב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כא עמוד ב] רבי יהודה בן בתירא אומר: כותח וכל מיני כותח - אסור למכור שלשים יום קודם לפסח. }} ומותר בהנאה. פשיטא! - לא צריכא שחרכו קודם זמנו. {{הל"מ-רק-גמרא|וקא משמע לן }}כדרבא, דאמר רבא: {{שוליים|א}}חרכו קודם זמנו - מותר בהנאה, אפילו לאחר זמנו ו{{הל"מ-רק-ראש|כבר פסק רב לעיל (דף יג) הלכה כר' יהודה. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דומיא דפת שעיפשה. יש שרוצים לומר לאו דוקא הנאה דהוא הדין נמי אכילה דעפרא בעלמא הוא. ולא מסתבר דאע"פ דבטלה דעת האוכל אצל כל אדם מ"מ כיון דאיהו קאכיל ליה אסור. וכ"כ הרב הברצלוני ז"ל וז"ל והנ"מ דמותר בהנאה לאחר זמנו אבל באכילה לא ומהאי טעמא נמי אסור כותח הבבלי כי אכיל ליה דתנן (דף מב) אלו עוברין בפסח כותח הבבלי וכו'. ויש מי שאומרים המורייס שעושין האידנא שקורין אלמר"י שמשימין בו לחם קלוי שמותר אחר הפסח חדא שהחמץ ע"י תערובות שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ועוד שהרי חרכו קודם זמנו ומותר בהנאה אחר זמנו. ואנן חזינן לרבוותא דאסרין ליה לאחר הפסח. דלא שרי ר"ש אלא כגון דעריב שלא בכוונה אבל לערובי ולשהויי לא ומשום שחרכו נמי לא אימור לא חרכו יפה יפה דלא מסיק אדעתי' פסח בשעת עשייתו ועוד לא קאמרינן חרכו קודם זמנו מותר באכילתו לאחר זמנו אלא בהנאה קאמר. דלאו אורחא דארעא לאכול פת חרוך כל צרכו אבל גבי מורייס דאורחא למיכל הכי אסור: }} . עבר זמנו אסור בהנאתו. פשיטא! - {{שוליים|ב}}לא צריכא, לשעות דרבנן. דאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רבי יוחנן: המקדש משש שעות ולמעלה אפילו בחיטי קורדניתא - אין חוששין לקדושין {{הל"מ-רק-ראש|פירש"י מתחלת ו' שעות ולמעלה. ולישנא דמשש שעות משמע מסוף שש כדלעיל (דף ד א) דכ"ע חמץ משש שעות ולמעלה אסור. ומפרש ר"ת מסוף ו' שעות ולמעלה. ומשוה יחד שעות דאוריי' וחיטי קורדנייתא דהוי חמץ דרבנן. דחמץ נוקשה אינו אסור אלא מדרבנן מו' שעות ולמעלה דהא דמרבינן לקמן (ד' מג א) חמץ נוקשה מקרא היינו דוקא תוך זמנו אבל לפני זמנו לא אסור אלא מדרבנן הלכך מייתי מרב גידל ומדמי אהדדי שעות דאורייתא וחמץ דרבנן לשעות דרבנן וחמץ דאורייתא ובעל העיטור ז"ל כתב דהא דרב גידל מתחלת שעה שביעית מיירי ואליבא דרבי שמעון דאמר לקמן (דף כח ב) מן התורה מותר בהנאה עד הלילה וקאמר רב גידל כיון דחכמים אסרוהו בהנאה משש שעות ולמעלה אין חוששין לקדושין. אבל בשעה ששית חוששין. ולא ידענא מנא ליה דלר"ש אסור בהנאה משש שעות ולמעלה מדרבנן. ור"י כתב דמותר בהנאה לר' שמעון עד הלילה אפילו מדרבנן. ובעל המאור ז"ל כתב אף על פי שהביאה רב אלפס להא דרב גידל בהלכותיו אין נראה לנו לסמוך עליה. דרב לטעמיה דסבירא ליה כר' יהודה (לקמן דף כט) דאמר חמץ מו' שעות ולמעלה עובר עליו מן התורה וחכמים עשו סייג ואסרו שעה ששית מדבריהם ולא קיי"ל הכי אלא כר"ש דאמר בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אין עובר עליו ולא כלום. אבל לכתחלה אין להשהותו מו' שעות ולמעלה. דלא פליג ר"ש אהא דדרשינן אך ביום הראשון תשביתו ואך חלק אי נמי לא תשחט על חמץ דם זבחי. אלא אם עבר וקידש כל היום חוששים לקדושיו. ואף על פי דסתם מתניתין מוקמינן הכא לשעות דרבנן וכדרב גידל. לא קיי"ל הכי דהא סיפא דמתניתין ולא יסיק בו תנור וכירים מוקמינן לה אליבא דר' יהודה ולית הילכתא כוותיה ולקמן נדקדק בפסק זה דיראה דאף על גב דרבא פסק כרבי שמעון היינו דווקא לאחר זמנו אבל לפני זמנו קיי"ל כר' יהודה ואיתא לדרב גידל:}} . {{הל"מ-רק-גמרא|ולא יסיק בו תנור וכירים. פשיטא! לא צריכא, לרבי יהודה, דאמר; אין ביעור חמץ אלא שריפה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ואמר רבי יהודה מצותו בשריפה, בהדי דקא שריף ליה ליתהני מיניה - קא משמע לן. }} אמר חזקיה: {{שוליים|ג}}מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה - שנאמר לא יאכל חמץ - לא יהא בו היתר אכילה. {{הל"מ-רק-גמרא|טעמא דכתב רחמנא לא יאכל חמץ הא לא כתב לא יאכל - הוה אמינא איסור אכילה - משמע, איסור הנאה - לא משמע. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו - אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה (משמע) +מסורת הש"ס: [במשמע]+ עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה. דתניא: לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי וגו'. אין לי אלא לגר בנתינה ולנכרי במכירה, לגר במכירה מנין? תלמוד לומר: לגר אשר בשעריך תתננה או מכור. לנכרי בנתינה מנין? תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכור לנכרי. נמצאת אומר: אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דברים ככתבן, לגר בנתינה ולנכרי במכירה. מאי טעמא דרבי יהודה? אי סלקא דעתך כדאמר רבי מאיר - ליכתוב רחמנא לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור או למה לי? שמע מינה לדברים ככתבן. - ורבי מאיר: או - להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי. - ורבי יהודה: הא לא צריך קרא, כיון דגר אתה מצווה להחיותו, ונכרי אי אתה מצווה להחיותו - לא צריך קרא, סברא הוא. בשלמא לרבי מאיר, דאמר אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה. מדאיצטריך קרא למישרא נבילה בהנאה - הא כל איסורין שבתורה אסורין בין באכילה בין בהנאה. אלא לרבי יהודה, דאמר לדברים ככתבן הוא דאתא - הא כל איסורים שבתורה מנא ליה דאסורין בהנאה? - נפקא ליה מלכלב תשלכון אתו, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ר' יהודה אומר כותח''' - נותנין בו פירורי לחם ואסור משום חמץ: '''שלשים יום''' - דס"ל כב"ש וזה אינו נאכל מהר שאין אוכלין אותו אלא מטבילין בו והני שלשים יום משעה שחל עליו חובת ביעור מששואלין בהלכות הפסח: '''ומותר בהנאתו''' - קס"ד אשעה שמותר לאכול קאי: '''פשיטא''' - דהא אמרת מאכיל ומוכר היינו הנאה: '''לא צריכא כו'''' - והאי מותר אלאחר זמן קאי וכגון שחרכו באור יפה קודם זמנו שבטל טעמו ומראיתו: '''עבר זמנו אסור בהנאה לשעות דרבנן''' ה"ג ולא גרסי' פשיטא דהא אפי' בפסח איצטריך לאשמעי' דהא איכא רבי יוסי הגלילי דשרי בהנאה כל שבעה לקמן: '''לשעות דרבנן''' - כלומר האי זמנו זמן אכילתו משמע ואפילו שעה ששית שאין איסורו אלא מדרבנן הוי אסור אף בהנאה: '''משש שעות''' - על כרחך מתחלת שש משמע דאי לאחר שש דאסור מדאורייתא מאי אתא לאשמעינן פשיטא דאין מקדשין באיסורי הנאה: '''חיטי קורדניתא''' - קשות הן ואפ"ה אם באו לחשש חמץ כגון שנפלו עליהן מים אסור: '''פשיטא''' - דהא אמרת אסור בהנאתו: '''לא יאכל''' - מדקרינא לא יאכל משמע לא יהא בו היתר המביא לידי שום אכילה וסתם הנאות לידי אכילה הם באות שלוקח בדמים דבר מאכל: '''עד שיפרוט לך הכתוב בו''' - היתר הנאה כדרך שפרט לך בנבלה שלא היה כתוב בה אלא לא תאכלו והוצרך להתירה בהנאה כדכתיב או מכור לנכרי לגר בנתינה לנכרי במכירה לא גרסינן אלא ה"ג כדרך שפרט לך בנבלה דתניא וכו': '''ת"ל לגר תתננה ואכלה או מכור''' - דרוש ליה אגר וכן גבי לנכרי נמי דרוש תתננה ואכלה או מכור לנכרי: '''דברים ככתבן''' - כך מצותה לא יתננה לנכרי ולא ימכרנה לגר: '''או''' - לשון חילוק ואי כר' מאיר קאמר קרא דתרוייהו אגר ותרוייהו אנכרי לא נכתוב או: '''להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי''' - אם יש גר ליתנה לו נתינתו קודמת למכירתה לנכרי והאי גר בגר תושב קאמר שקיבל עליו שלא לעבוד עכו"ם ואוכל נבלות: '''גר אתה מצווה להחיותו''' - דכתיב ([[ויקרא כה]]) גר ותושב וחי עמך: '''סברא היא''' - מסברא אנו יודעין שנתינה לגר קודמת דחיות הגר מצוה אבל מכירה לנכרי מאי מצוה איכא ואיצטריך קרא לחלק ולאסור ליתן במתנה לנכרי ולמכור נבלה לגר: '''בשלמא''' - לר' אבהו אליבא דר"מ מצי למילף מדאיצטריך קרא למישרי נבלה הא כל איסורין שבתורה דכתיב בהו לא תאכל כי הכא אי לא הדר פריט בהו היתרא אסורין הן באכילה ובהנאה: '''אלא''' - לר' אבהו אליבא דרבי יהודה מנא ליה דילמא האי פרט דנבלה לאו למשרייה בהנאה אתא דלא איצטריך אלא להחמיר ולומר דלנכרי במכירה ולגר בנתינה דאי לא כתביה הוה אמינא כל הנאות מותרות בה: '''נפקא ליה''' - לר' אבהו ואליבא דר' יהודה מדכתב בטרפה לא תאכלו ומיעט בה לכלב תשליכון אותו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כא ב רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח]] '''רבי''' יהודה אומר כותח וכל מיני כותח. אור"י בשם ר"ת דר"י אתי כב"ה ואסר בכותח משום דשם בעליו עליו ויודעים שהוא כותח של פלוני ויסברו שמכרו בפסח ע"י נכרי אי נמי יסברו שבפסח מכרו ישראל לנכרי ולכן אוסר ר' יהודה למכור כותח לנכרי וא"ש אף לר"ת דמפרש בריש אלו עוברים (לקמן מב.) דמותר להשהות כותח בפסח: [[File:תוס פסחים 2 כא ב חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו]] ''' חרכו''' קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דבענין אחר לא הוי שרי דומיא דפת שעיפשה בפ"ק (דף טו:): [[File:תוס פסחים 2 כא ב עבר זמנו אסור בהנאה פשיטא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_עבר זמנו אסור בהנאה פשיטא]] ''' עבר''' זמנו אסור בהנאה פשיטא. רש"י ל"ג פשיטא דהא רבי יוסי הגלילי פליג ושרי חמץ בהנאה כל שבעה ואין לפרש פשיטא דאסור בהנאה מדיוקא דרישא דדרך התנא בכמה מקומות לכפול את דבריו ועוד דלא משני שפיר ונראה דפריך פשיטא משום דתנא בפ"ק (דף יא:) דשורפין חמץ אלמא אסור בהנאה דלר' יוסי הגלילי א"צ לשורפו אלא יריצנו לפני כלבו או ימכרנו לנכרי: ''' בהדי''' דקשריף ליה ליתהני מיניה. משום דלר' יהודה דאמר חמץ בשריפה אפרו מותר דתניא בפ' בתרא דתמורה (ד' לד.) כל הנשרפין אפרן מותר וקס"ד בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה אבל לרבנן דאין מצותו בשריפה והוי מן הנקברים דאמרינן בפרק בתרא דתמורה אפרן אסור ופשיטא לדידהו דבהדי דקשריף ליה אסור ליהנות ממנו: ''' כל''' מקום שנאמר לא יאכל. וא"ת יהא נהנה מחמץ בפסח בכרת דהא כתיב כי כל אוכל חמץ ונכרתה וכי תימא אין הכי נמי א"כ לקמן (דף כג:) דבעי מאי איכא בין חזקיה לר' אבהו לימא דאיכא בינייהו הא ואור"י דלא יאכל ולא תאכל ילפינן מלא תאכלו אבל כי כל אוכל לא ילפינן מלא תאכלו: ''' ליכתוב''' רחמנא תתננה ואכלה ומכור. משמע דאי הוי כתב הכי לא הוה דרשינן אלא כר"מ וכן באיזהו נשך (ב"מ סא.) גבי נשך ותרבית והא דאמרי' בקדושין (ד' לב:) ורבנן אי ס"ד כרבי יוסי הגלילי ליכתוב רחמנא מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן היינו משום דלשון והדרת לא שייך אמפני ולשון פני לא שייך אתקום והנך קראי דאין להן הכרעה שאת ארור מחר משוקדים וקם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יומא|נב|א}} אין ענינם לכאן דהתם מצי קאי אדלעיל או אלתחת אבל הכא תרוייהו לא מצי קיימי אגר לחודיה או אנכרי לחודיה ובפ"ב דזבחים (ד' כד.) פליגי תנאי גבי ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן איכא דמוקי אצבעו אלקיחה ולא אנתינה משום דפשטיה דקרא קאי אלקיחה דלפניו ואיכא דמוקי לה אנתינה דלאחריו ולא אלקיחה משום דמשכחת בדוכתא אחרינא ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך דקאי אצבע אנתינה ואיכא דמוקי לה אתרוייהו משום דמשמע ליה אלקיחה כפשטא דקרא ואנתינה נמי כדמוכח בקרא אחרינא: ''' בשלמא''' לרבי מאיר. תימה לר"מ נמי יקשה דהא איצטריך לאקדומי נתינה דגר ותי' ר"י דודאי אי לא הוה כתב קרא כל עיקר הוה ידעינן מסברא לאקדומי אבל השתא דכתב נתינה תתננה ואכלה ומכור אי לא הוה כתב או ה"א דאתא למידרש שאין צריך להקדים וצריך ליכתב נמי גר ונכרי דאי לא הוה כתב אלא גר הוה אמינא דאתא למעוטי נתינה דנכרי ואי הוה כתוב נכרי לחודיה הוה אמינא דאתא למעוטי מכירה דגר:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כא|ב}} g4voyrie24lrem4ypi3bj9r0m7ro6g0 3018622 3018621 2026-06-03T09:36:47Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018622 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כא|ב|כא א|כב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כא עמוד ב] רבי יהודה בן בתירא אומר: כותח וכל מיני כותח - אסור למכור שלשים יום קודם לפסח. }} ומותר בהנאה. פשיטא! - לא צריכא שחרכו קודם זמנו. {{הל"מ-רק-גמרא|וקא משמע לן }}כדרבא, דאמר רבא: {{שוליים|א}}חרכו קודם זמנו - מותר בהנאה, אפילו לאחר זמנו ו{{הל"מ-רק-ראש|כבר פסק רב לעיל (דף יג) הלכה כר' יהודה. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דומיא דפת שעיפשה. יש שרוצים לומר לאו דוקא הנאה דהוא הדין נמי אכילה דעפרא בעלמא הוא. ולא מסתבר דאע"פ דבטלה דעת האוכל אצל כל אדם מ"מ כיון דאיהו קאכיל ליה אסור. וכ"כ הרב הברצלוני ז"ל וז"ל והנ"מ דמותר בהנאה לאחר זמנו אבל באכילה לא ומהאי טעמא נמי אסור כותח הבבלי כי אכיל ליה דתנן (דף מב) אלו עוברין בפסח כותח הבבלי וכו'. ויש מי שאומרים המורייס שעושין האידנא שקורין אלמר"י שמשימין בו לחם קלוי שמותר אחר הפסח חדא שהחמץ ע"י תערובות שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ועוד שהרי חרכו קודם זמנו ומותר בהנאה אחר זמנו. ואנן חזינן לרבוותא דאסרין ליה לאחר הפסח. דלא שרי ר"ש אלא כגון דעריב שלא בכוונה אבל לערובי ולשהויי לא ומשום שחרכו נמי לא אימור לא חרכו יפה יפה דלא מסיק אדעתי' פסח בשעת עשייתו ועוד לא קאמרינן חרכו קודם זמנו מותר באכילתו לאחר זמנו אלא בהנאה קאמר. דלאו אורחא דארעא לאכול פת חרוך כל צרכו אבל גבי מורייס דאורחא למיכל הכי אסור: }} . עבר זמנו אסור בהנאתו. פשיטא! - {{שוליים|ב}}לא צריכא, לשעות דרבנן. דאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רבי יוחנן: המקדש משש שעות ולמעלה אפילו בחיטי קורדניתא - אין חוששין לקדושין {{הל"מ-רק-ראש|פירש"י מתחלת ו' שעות ולמעלה. ולישנא דמשש שעות משמע מסוף שש כדלעיל (דף ד א) דכ"ע חמץ משש שעות ולמעלה אסור. ומפרש ר"ת מסוף ו' שעות ולמעלה. ומשוה יחד שעות דאוריי' וחיטי קורדנייתא דהוי חמץ דרבנן. דחמץ נוקשה אינו אסור אלא מדרבנן מו' שעות ולמעלה דהא דמרבינן לקמן (ד' מג א) חמץ נוקשה מקרא היינו דוקא תוך זמנו אבל לפני זמנו לא אסור אלא מדרבנן הלכך מייתי מרב גידל ומדמי אהדדי שעות דאורייתא וחמץ דרבנן לשעות דרבנן וחמץ דאורייתא ובעל העיטור ז"ל כתב דהא דרב גידל מתחלת שעה שביעית מיירי ואליבא דרבי שמעון דאמר לקמן (דף כח ב) מן התורה מותר בהנאה עד הלילה וקאמר רב גידל כיון דחכמים אסרוהו בהנאה משש שעות ולמעלה אין חוששין לקדושין. אבל בשעה ששית חוששין. ולא ידענא מנא ליה דלר"ש אסור בהנאה משש שעות ולמעלה מדרבנן. ור"י כתב דמותר בהנאה לר' שמעון עד הלילה אפילו מדרבנן. ובעל המאור ז"ל כתב אף על פי שהביאה רב אלפס להא דרב גידל בהלכותיו אין נראה לנו לסמוך עליה. דרב לטעמיה דסבירא ליה כר' יהודה (לקמן דף כט) דאמר חמץ מו' שעות ולמעלה עובר עליו מן התורה וחכמים עשו סייג ואסרו שעה ששית מדבריהם ולא קיי"ל הכי אלא כר"ש דאמר בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אין עובר עליו ולא כלום. אבל לכתחלה אין להשהותו מו' שעות ולמעלה. דלא פליג ר"ש אהא דדרשינן אך ביום הראשון תשביתו ואך חלק אי נמי לא תשחט על חמץ דם זבחי. אלא אם עבר וקידש כל היום חוששים לקדושיו. ואף על פי דסתם מתניתין מוקמינן הכא לשעות דרבנן וכדרב גידל. לא קיי"ל הכי דהא סיפא דמתניתין ולא יסיק בו תנור וכירים מוקמינן לה אליבא דר' יהודה ולית הילכתא כוותיה ולקמן נדקדק בפסק זה דיראה דאף על גב דרבא פסק כרבי שמעון היינו דווקא לאחר זמנו אבל לפני זמנו קיי"ל כר' יהודה ואיתא לדרב גידל:}} . {{הל"מ-רק-גמרא|ולא יסיק בו תנור וכירים. פשיטא! לא צריכא, לרבי יהודה, דאמר; אין ביעור חמץ אלא שריפה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ואמר רבי יהודה מצותו בשריפה, בהדי דקא שריף ליה ליתהני מיניה - קא משמע לן. }} אמר חזקיה: {{שוליים|ג}}מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה - שנאמר לא יאכל חמץ - לא יהא בו היתר אכילה. {{הל"מ-רק-גמרא|טעמא דכתב רחמנא לא יאכל חמץ הא לא כתב לא יאכל - הוה אמינא איסור אכילה - משמע, איסור הנאה - לא משמע. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו - אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה (משמע) +מסורת הש"ס: [במשמע]+ עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה. דתניא: לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי וגו'. אין לי אלא לגר בנתינה ולנכרי במכירה, לגר במכירה מנין? תלמוד לומר: לגר אשר בשעריך תתננה או מכור. לנכרי בנתינה מנין? תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכור לנכרי. נמצאת אומר: אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דברים ככתבן, לגר בנתינה ולנכרי במכירה. מאי טעמא דרבי יהודה? אי סלקא דעתך כדאמר רבי מאיר - ליכתוב רחמנא לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור או למה לי? שמע מינה לדברים ככתבן. - ורבי מאיר: או - להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי. - ורבי יהודה: הא לא צריך קרא, כיון דגר אתה מצווה להחיותו, ונכרי אי אתה מצווה להחיותו - לא צריך קרא, סברא הוא. בשלמא לרבי מאיר, דאמר אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה. מדאיצטריך קרא למישרא נבילה בהנאה - הא כל איסורין שבתורה אסורין בין באכילה בין בהנאה. אלא לרבי יהודה, דאמר לדברים ככתבן הוא דאתא - הא כל איסורים שבתורה מנא ליה דאסורין בהנאה? - נפקא ליה מלכלב תשלכון אתו, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ר' יהודה אומר כותח''' - נותנין בו פירורי לחם ואסור משום חמץ: '''שלשים יום''' - דס"ל כב"ש וזה אינו נאכל מהר שאין אוכלין אותו אלא מטבילין בו והני שלשים יום משעה שחל עליו חובת ביעור מששואלין בהלכות הפסח: '''ומותר בהנאתו''' - קס"ד אשעה שמותר לאכול קאי: '''פשיטא''' - דהא אמרת מאכיל ומוכר היינו הנאה: '''לא צריכא כו'''' - והאי מותר אלאחר זמן קאי וכגון שחרכו באור יפה קודם זמנו שבטל טעמו ומראיתו: '''עבר זמנו אסור בהנאה לשעות דרבנן''' ה"ג ולא גרסי' פשיטא דהא אפי' בפסח איצטריך לאשמעי' דהא איכא רבי יוסי הגלילי דשרי בהנאה כל שבעה לקמן: '''לשעות דרבנן''' - כלומר האי זמנו זמן אכילתו משמע ואפילו שעה ששית שאין איסורו אלא מדרבנן הוי אסור אף בהנאה: '''משש שעות''' - על כרחך מתחלת שש משמע דאי לאחר שש דאסור מדאורייתא מאי אתא לאשמעינן פשיטא דאין מקדשין באיסורי הנאה: '''חיטי קורדניתא''' - קשות הן ואפ"ה אם באו לחשש חמץ כגון שנפלו עליהן מים אסור: '''פשיטא''' - דהא אמרת אסור בהנאתו: '''לא יאכל''' - מדקרינא לא יאכל משמע לא יהא בו היתר המביא לידי שום אכילה וסתם הנאות לידי אכילה הם באות שלוקח בדמים דבר מאכל: '''עד שיפרוט לך הכתוב בו''' - היתר הנאה כדרך שפרט לך בנבלה שלא היה כתוב בה אלא לא תאכלו והוצרך להתירה בהנאה כדכתיב או מכור לנכרי לגר בנתינה לנכרי במכירה לא גרסינן אלא ה"ג כדרך שפרט לך בנבלה דתניא וכו': '''ת"ל לגר תתננה ואכלה או מכור''' - דרוש ליה אגר וכן גבי לנכרי נמי דרוש תתננה ואכלה או מכור לנכרי: '''דברים ככתבן''' - כך מצותה לא יתננה לנכרי ולא ימכרנה לגר: '''או''' - לשון חילוק ואי כר' מאיר קאמר קרא דתרוייהו אגר ותרוייהו אנכרי לא נכתוב או: '''להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי''' - אם יש גר ליתנה לו נתינתו קודמת למכירתה לנכרי והאי גר בגר תושב קאמר שקיבל עליו שלא לעבוד עכו"ם ואוכל נבלות: '''גר אתה מצווה להחיותו''' - דכתיב ([[ויקרא כה]]) גר ותושב וחי עמך: '''סברא היא''' - מסברא אנו יודעין שנתינה לגר קודמת דחיות הגר מצוה אבל מכירה לנכרי מאי מצוה איכא ואיצטריך קרא לחלק ולאסור ליתן במתנה לנכרי ולמכור נבלה לגר: '''בשלמא''' - לר' אבהו אליבא דר"מ מצי למילף מדאיצטריך קרא למישרי נבלה הא כל איסורין שבתורה דכתיב בהו לא תאכל כי הכא אי לא הדר פריט בהו היתרא אסורין הן באכילה ובהנאה: '''אלא''' - לר' אבהו אליבא דרבי יהודה מנא ליה דילמא האי פרט דנבלה לאו למשרייה בהנאה אתא דלא איצטריך אלא להחמיר ולומר דלנכרי במכירה ולגר בנתינה דאי לא כתביה הוה אמינא כל הנאות מותרות בה: '''נפקא ליה''' - לר' אבהו ואליבא דר' יהודה מדכתב בטרפה לא תאכלו ומיעט בה לכלב תשליכון אותו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כא ב רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח]] '''רבי''' יהודה אומר כותח וכל מיני כותח. אור"י בשם ר"ת דר"י אתי כב"ה ואסר בכותח משום דשם בעליו עליו ויודעים שהוא כותח של פלוני ויסברו שמכרו בפסח ע"י נכרי אי נמי יסברו שבפסח מכרו ישראל לנכרי ולכן אוסר ר' יהודה למכור כותח לנכרי וא"ש אף לר"ת דמפרש בריש אלו עוברים (לקמן מב.) דמותר להשהות כותח בפסח: [[File:תוס פסחים 2 כא ב חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו]] ''' חרכו''' קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דבענין אחר לא הוי שרי דומיא דפת שעיפשה בפ"ק (דף טו:): [[File:תוס פסחים 2 כא ב עבר זמנו אסור בהנאה פשיטא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_עבר זמנו אסור בהנאה פשיטא]] ''' עבר''' זמנו אסור בהנאה פשיטא. רש"י ל"ג פשיטא דהא רבי יוסי הגלילי פליג ושרי חמץ בהנאה כל שבעה ואין לפרש פשיטא דאסור בהנאה מדיוקא דרישא דדרך התנא בכמה מקומות לכפול את דבריו ועוד דלא משני שפיר ונראה דפריך פשיטא משום דתנא בפ"ק (דף יא:) דשורפין חמץ אלמא אסור בהנאה דלר' יוסי הגלילי א"צ לשורפו אלא יריצנו לפני כלבו או ימכרנו לנכרי: [[File:תוס פסחים 2 כא ב בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה]] ''' בהדי''' דקשריף ליה ליתהני מיניה. משום דלר' יהודה דאמר חמץ בשריפה אפרו מותר דתניא בפ' בתרא דתמורה (ד' לד.) כל הנשרפין אפרן מותר וקס"ד בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה אבל לרבנן דאין מצותו בשריפה והוי מן הנקברים דאמרינן בפרק בתרא דתמורה אפרן אסור ופשיטא לדידהו דבהדי דקשריף ליה אסור ליהנות ממנו: ''' כל''' מקום שנאמר לא יאכל. וא"ת יהא נהנה מחמץ בפסח בכרת דהא כתיב כי כל אוכל חמץ ונכרתה וכי תימא אין הכי נמי א"כ לקמן (דף כג:) דבעי מאי איכא בין חזקיה לר' אבהו לימא דאיכא בינייהו הא ואור"י דלא יאכל ולא תאכל ילפינן מלא תאכלו אבל כי כל אוכל לא ילפינן מלא תאכלו: ''' ליכתוב''' רחמנא תתננה ואכלה ומכור. משמע דאי הוי כתב הכי לא הוה דרשינן אלא כר"מ וכן באיזהו נשך (ב"מ סא.) גבי נשך ותרבית והא דאמרי' בקדושין (ד' לב:) ורבנן אי ס"ד כרבי יוסי הגלילי ליכתוב רחמנא מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן היינו משום דלשון והדרת לא שייך אמפני ולשון פני לא שייך אתקום והנך קראי דאין להן הכרעה שאת ארור מחר משוקדים וקם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יומא|נב|א}} אין ענינם לכאן דהתם מצי קאי אדלעיל או אלתחת אבל הכא תרוייהו לא מצי קיימי אגר לחודיה או אנכרי לחודיה ובפ"ב דזבחים (ד' כד.) פליגי תנאי גבי ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן איכא דמוקי אצבעו אלקיחה ולא אנתינה משום דפשטיה דקרא קאי אלקיחה דלפניו ואיכא דמוקי לה אנתינה דלאחריו ולא אלקיחה משום דמשכחת בדוכתא אחרינא ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך דקאי אצבע אנתינה ואיכא דמוקי לה אתרוייהו משום דמשמע ליה אלקיחה כפשטא דקרא ואנתינה נמי כדמוכח בקרא אחרינא: ''' בשלמא''' לרבי מאיר. תימה לר"מ נמי יקשה דהא איצטריך לאקדומי נתינה דגר ותי' ר"י דודאי אי לא הוה כתב קרא כל עיקר הוה ידעינן מסברא לאקדומי אבל השתא דכתב נתינה תתננה ואכלה ומכור אי לא הוה כתב או ה"א דאתא למידרש שאין צריך להקדים וצריך ליכתב נמי גר ונכרי דאי לא הוה כתב אלא גר הוה אמינא דאתא למעוטי נתינה דנכרי ואי הוה כתוב נכרי לחודיה הוה אמינא דאתא למעוטי מכירה דגר:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כא|ב}} lx4ncgqn465hcgfr23h0do2hm9k4zul 3018623 3018622 2026-06-03T09:50:37Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018623 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כא|ב|כא א|כב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כא עמוד ב] רבי יהודה בן בתירא אומר: כותח וכל מיני כותח - אסור למכור שלשים יום קודם לפסח. }} ומותר בהנאה. פשיטא! - לא צריכא שחרכו קודם זמנו. {{הל"מ-רק-גמרא|וקא משמע לן }}כדרבא, דאמר רבא: {{שוליים|א}}חרכו קודם זמנו - מותר בהנאה, אפילו לאחר זמנו ו{{הל"מ-רק-ראש|כבר פסק רב לעיל (דף יג) הלכה כר' יהודה. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דומיא דפת שעיפשה. יש שרוצים לומר לאו דוקא הנאה דהוא הדין נמי אכילה דעפרא בעלמא הוא. ולא מסתבר דאע"פ דבטלה דעת האוכל אצל כל אדם מ"מ כיון דאיהו קאכיל ליה אסור. וכ"כ הרב הברצלוני ז"ל וז"ל והנ"מ דמותר בהנאה לאחר זמנו אבל באכילה לא ומהאי טעמא נמי אסור כותח הבבלי כי אכיל ליה דתנן (דף מב) אלו עוברין בפסח כותח הבבלי וכו'. ויש מי שאומרים המורייס שעושין האידנא שקורין אלמר"י שמשימין בו לחם קלוי שמותר אחר הפסח חדא שהחמץ ע"י תערובות שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ועוד שהרי חרכו קודם זמנו ומותר בהנאה אחר זמנו. ואנן חזינן לרבוותא דאסרין ליה לאחר הפסח. דלא שרי ר"ש אלא כגון דעריב שלא בכוונה אבל לערובי ולשהויי לא ומשום שחרכו נמי לא אימור לא חרכו יפה יפה דלא מסיק אדעתי' פסח בשעת עשייתו ועוד לא קאמרינן חרכו קודם זמנו מותר באכילתו לאחר זמנו אלא בהנאה קאמר. דלאו אורחא דארעא לאכול פת חרוך כל צרכו אבל גבי מורייס דאורחא למיכל הכי אסור: }} . עבר זמנו אסור בהנאתו. פשיטא! - {{שוליים|ב}}לא צריכא, לשעות דרבנן. דאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רבי יוחנן: המקדש משש שעות ולמעלה אפילו בחיטי קורדניתא - אין חוששין לקדושין {{הל"מ-רק-ראש|פירש"י מתחלת ו' שעות ולמעלה. ולישנא דמשש שעות משמע מסוף שש כדלעיל (דף ד א) דכ"ע חמץ משש שעות ולמעלה אסור. ומפרש ר"ת מסוף ו' שעות ולמעלה. ומשוה יחד שעות דאוריי' וחיטי קורדנייתא דהוי חמץ דרבנן. דחמץ נוקשה אינו אסור אלא מדרבנן מו' שעות ולמעלה דהא דמרבינן לקמן (ד' מג א) חמץ נוקשה מקרא היינו דוקא תוך זמנו אבל לפני זמנו לא אסור אלא מדרבנן הלכך מייתי מרב גידל ומדמי אהדדי שעות דאורייתא וחמץ דרבנן לשעות דרבנן וחמץ דאורייתא ובעל העיטור ז"ל כתב דהא דרב גידל מתחלת שעה שביעית מיירי ואליבא דרבי שמעון דאמר לקמן (דף כח ב) מן התורה מותר בהנאה עד הלילה וקאמר רב גידל כיון דחכמים אסרוהו בהנאה משש שעות ולמעלה אין חוששין לקדושין. אבל בשעה ששית חוששין. ולא ידענא מנא ליה דלר"ש אסור בהנאה משש שעות ולמעלה מדרבנן. ור"י כתב דמותר בהנאה לר' שמעון עד הלילה אפילו מדרבנן. ובעל המאור ז"ל כתב אף על פי שהביאה רב אלפס להא דרב גידל בהלכותיו אין נראה לנו לסמוך עליה. דרב לטעמיה דסבירא ליה כר' יהודה (לקמן דף כט) דאמר חמץ מו' שעות ולמעלה עובר עליו מן התורה וחכמים עשו סייג ואסרו שעה ששית מדבריהם ולא קיי"ל הכי אלא כר"ש דאמר בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אין עובר עליו ולא כלום. אבל לכתחלה אין להשהותו מו' שעות ולמעלה. דלא פליג ר"ש אהא דדרשינן אך ביום הראשון תשביתו ואך חלק אי נמי לא תשחט על חמץ דם זבחי. אלא אם עבר וקידש כל היום חוששים לקדושיו. ואף על פי דסתם מתניתין מוקמינן הכא לשעות דרבנן וכדרב גידל. לא קיי"ל הכי דהא סיפא דמתניתין ולא יסיק בו תנור וכירים מוקמינן לה אליבא דר' יהודה ולית הילכתא כוותיה ולקמן נדקדק בפסק זה דיראה דאף על גב דרבא פסק כרבי שמעון היינו דווקא לאחר זמנו אבל לפני זמנו קיי"ל כר' יהודה ואיתא לדרב גידל:}} . {{הל"מ-רק-גמרא|ולא יסיק בו תנור וכירים. פשיטא! לא צריכא, לרבי יהודה, דאמר; אין ביעור חמץ אלא שריפה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ואמר רבי יהודה מצותו בשריפה, בהדי דקא שריף ליה ליתהני מיניה - קא משמע לן. }} אמר חזקיה: {{שוליים|ג}}מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה - שנאמר לא יאכל חמץ - לא יהא בו היתר אכילה. {{הל"מ-רק-גמרא|טעמא דכתב רחמנא לא יאכל חמץ הא לא כתב לא יאכל - הוה אמינא איסור אכילה - משמע, איסור הנאה - לא משמע. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו - אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה (משמע) +מסורת הש"ס: [במשמע]+ עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה. דתניא: לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי וגו'. אין לי אלא לגר בנתינה ולנכרי במכירה, לגר במכירה מנין? תלמוד לומר: לגר אשר בשעריך תתננה או מכור. לנכרי בנתינה מנין? תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכור לנכרי. נמצאת אומר: אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דברים ככתבן, לגר בנתינה ולנכרי במכירה. מאי טעמא דרבי יהודה? אי סלקא דעתך כדאמר רבי מאיר - ליכתוב רחמנא לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור או למה לי? שמע מינה לדברים ככתבן. - ורבי מאיר: או - להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי. - ורבי יהודה: הא לא צריך קרא, כיון דגר אתה מצווה להחיותו, ונכרי אי אתה מצווה להחיותו - לא צריך קרא, סברא הוא. בשלמא לרבי מאיר, דאמר אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה. מדאיצטריך קרא למישרא נבילה בהנאה - הא כל איסורין שבתורה אסורין בין באכילה בין בהנאה. אלא לרבי יהודה, דאמר לדברים ככתבן הוא דאתא - הא כל איסורים שבתורה מנא ליה דאסורין בהנאה? - נפקא ליה מלכלב תשלכון אתו, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ר' יהודה אומר כותח''' - נותנין בו פירורי לחם ואסור משום חמץ: '''שלשים יום''' - דס"ל כב"ש וזה אינו נאכל מהר שאין אוכלין אותו אלא מטבילין בו והני שלשים יום משעה שחל עליו חובת ביעור מששואלין בהלכות הפסח: '''ומותר בהנאתו''' - קס"ד אשעה שמותר לאכול קאי: '''פשיטא''' - דהא אמרת מאכיל ומוכר היינו הנאה: '''לא צריכא כו'''' - והאי מותר אלאחר זמן קאי וכגון שחרכו באור יפה קודם זמנו שבטל טעמו ומראיתו: '''עבר זמנו אסור בהנאה לשעות דרבנן''' ה"ג ולא גרסי' פשיטא דהא אפי' בפסח איצטריך לאשמעי' דהא איכא רבי יוסי הגלילי דשרי בהנאה כל שבעה לקמן: '''לשעות דרבנן''' - כלומר האי זמנו זמן אכילתו משמע ואפילו שעה ששית שאין איסורו אלא מדרבנן הוי אסור אף בהנאה: '''משש שעות''' - על כרחך מתחלת שש משמע דאי לאחר שש דאסור מדאורייתא מאי אתא לאשמעינן פשיטא דאין מקדשין באיסורי הנאה: '''חיטי קורדניתא''' - קשות הן ואפ"ה אם באו לחשש חמץ כגון שנפלו עליהן מים אסור: '''פשיטא''' - דהא אמרת אסור בהנאתו: '''לא יאכל''' - מדקרינא לא יאכל משמע לא יהא בו היתר המביא לידי שום אכילה וסתם הנאות לידי אכילה הם באות שלוקח בדמים דבר מאכל: '''עד שיפרוט לך הכתוב בו''' - היתר הנאה כדרך שפרט לך בנבלה שלא היה כתוב בה אלא לא תאכלו והוצרך להתירה בהנאה כדכתיב או מכור לנכרי לגר בנתינה לנכרי במכירה לא גרסינן אלא ה"ג כדרך שפרט לך בנבלה דתניא וכו': '''ת"ל לגר תתננה ואכלה או מכור''' - דרוש ליה אגר וכן גבי לנכרי נמי דרוש תתננה ואכלה או מכור לנכרי: '''דברים ככתבן''' - כך מצותה לא יתננה לנכרי ולא ימכרנה לגר: '''או''' - לשון חילוק ואי כר' מאיר קאמר קרא דתרוייהו אגר ותרוייהו אנכרי לא נכתוב או: '''להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי''' - אם יש גר ליתנה לו נתינתו קודמת למכירתה לנכרי והאי גר בגר תושב קאמר שקיבל עליו שלא לעבוד עכו"ם ואוכל נבלות: '''גר אתה מצווה להחיותו''' - דכתיב ([[ויקרא כה]]) גר ותושב וחי עמך: '''סברא היא''' - מסברא אנו יודעין שנתינה לגר קודמת דחיות הגר מצוה אבל מכירה לנכרי מאי מצוה איכא ואיצטריך קרא לחלק ולאסור ליתן במתנה לנכרי ולמכור נבלה לגר: '''בשלמא''' - לר' אבהו אליבא דר"מ מצי למילף מדאיצטריך קרא למישרי נבלה הא כל איסורין שבתורה דכתיב בהו לא תאכל כי הכא אי לא הדר פריט בהו היתרא אסורין הן באכילה ובהנאה: '''אלא''' - לר' אבהו אליבא דרבי יהודה מנא ליה דילמא האי פרט דנבלה לאו למשרייה בהנאה אתא דלא איצטריך אלא להחמיר ולומר דלנכרי במכירה ולגר בנתינה דאי לא כתביה הוה אמינא כל הנאות מותרות בה: '''נפקא ליה''' - לר' אבהו ואליבא דר' יהודה מדכתב בטרפה לא תאכלו ומיעט בה לכלב תשליכון אותו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כא ב רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח]] '''רבי''' יהודה אומר כותח וכל מיני כותח. אור"י בשם ר"ת דר"י אתי כב"ה ואסר בכותח משום דשם בעליו עליו ויודעים שהוא כותח של פלוני ויסברו שמכרו בפסח ע"י נכרי אי נמי יסברו שבפסח מכרו ישראל לנכרי ולכן אוסר ר' יהודה למכור כותח לנכרי וא"ש אף לר"ת דמפרש בריש אלו עוברים (לקמן מב.) דמותר להשהות כותח בפסח: [[File:תוס פסחים 2 כא ב חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו]] ''' חרכו''' קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דבענין אחר לא הוי שרי דומיא דפת שעיפשה בפ"ק (דף טו:): [[File:תוס פסחים 2 כא ב עבר זמנו אסור בהנאה פשיטא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_עבר זמנו אסור בהנאה פשיטא]] ''' עבר''' זמנו אסור בהנאה פשיטא. רש"י ל"ג פשיטא דהא רבי יוסי הגלילי פליג ושרי חמץ בהנאה כל שבעה ואין לפרש פשיטא דאסור בהנאה מדיוקא דרישא דדרך התנא בכמה מקומות לכפול את דבריו ועוד דלא משני שפיר ונראה דפריך פשיטא משום דתנא בפ"ק (דף יא:) דשורפין חמץ אלמא אסור בהנאה דלר' יוסי הגלילי א"צ לשורפו אלא יריצנו לפני כלבו או ימכרנו לנכרי: [[File:תוס פסחים 2 כא ב בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה]] ''' בהדי''' דקשריף ליה ליתהני מיניה. משום דלר' יהודה דאמר חמץ בשריפה אפרו מותר דתניא בפ' בתרא דתמורה (ד' לד.) כל הנשרפין אפרן מותר וקס"ד בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה אבל לרבנן דאין מצותו בשריפה והוי מן הנקברים דאמרינן בפרק בתרא דתמורה אפרן אסור ופשיטא לדידהו דבהדי דקשריף ליה אסור ליהנות ממנו: [[File:תוס פסחים 2 כא ב כל מקום שנאמר לא יאכל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_כל מקום שנאמר לא יאכל]] ''' כל''' מקום שנאמר לא יאכל. וא"ת יהא נהנה מחמץ בפסח בכרת דהא כתיב כי כל אוכל חמץ ונכרתה וכי תימא אין הכי נמי א"כ לקמן (דף כג:) דבעי מאי איכא בין חזקיה לר' אבהו לימא דאיכא בינייהו הא ואור"י דלא יאכל ולא תאכל ילפינן מלא תאכלו אבל כי כל אוכל לא ילפינן מלא תאכלו: ''' ליכתוב''' רחמנא תתננה ואכלה ומכור. משמע דאי הוי כתב הכי לא הוה דרשינן אלא כר"מ וכן באיזהו נשך (ב"מ סא.) גבי נשך ותרבית והא דאמרי' בקדושין (ד' לב:) ורבנן אי ס"ד כרבי יוסי הגלילי ליכתוב רחמנא מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן היינו משום דלשון והדרת לא שייך אמפני ולשון פני לא שייך אתקום והנך קראי דאין להן הכרעה שאת ארור מחר משוקדים וקם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יומא|נב|א}} אין ענינם לכאן דהתם מצי קאי אדלעיל או אלתחת אבל הכא תרוייהו לא מצי קיימי אגר לחודיה או אנכרי לחודיה ובפ"ב דזבחים (ד' כד.) פליגי תנאי גבי ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן איכא דמוקי אצבעו אלקיחה ולא אנתינה משום דפשטיה דקרא קאי אלקיחה דלפניו ואיכא דמוקי לה אנתינה דלאחריו ולא אלקיחה משום דמשכחת בדוכתא אחרינא ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך דקאי אצבע אנתינה ואיכא דמוקי לה אתרוייהו משום דמשמע ליה אלקיחה כפשטא דקרא ואנתינה נמי כדמוכח בקרא אחרינא: ''' בשלמא''' לרבי מאיר. תימה לר"מ נמי יקשה דהא איצטריך לאקדומי נתינה דגר ותי' ר"י דודאי אי לא הוה כתב קרא כל עיקר הוה ידעינן מסברא לאקדומי אבל השתא דכתב נתינה תתננה ואכלה ומכור אי לא הוה כתב או ה"א דאתא למידרש שאין צריך להקדים וצריך ליכתב נמי גר ונכרי דאי לא הוה כתב אלא גר הוה אמינא דאתא למעוטי נתינה דנכרי ואי הוה כתוב נכרי לחודיה הוה אמינא דאתא למעוטי מכירה דגר:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כא|ב}} osldbcu1psoadpo6r5vjbf1i0soj01v 3018625 3018623 2026-06-03T10:24:20Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018625 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כא|ב|כא א|כב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כא עמוד ב] רבי יהודה בן בתירא אומר: כותח וכל מיני כותח - אסור למכור שלשים יום קודם לפסח. }} ומותר בהנאה. פשיטא! - לא צריכא שחרכו קודם זמנו. {{הל"מ-רק-גמרא|וקא משמע לן }}כדרבא, דאמר רבא: {{שוליים|א}}חרכו קודם זמנו - מותר בהנאה, אפילו לאחר זמנו ו{{הל"מ-רק-ראש|כבר פסק רב לעיל (דף יג) הלכה כר' יהודה. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דומיא דפת שעיפשה. יש שרוצים לומר לאו דוקא הנאה דהוא הדין נמי אכילה דעפרא בעלמא הוא. ולא מסתבר דאע"פ דבטלה דעת האוכל אצל כל אדם מ"מ כיון דאיהו קאכיל ליה אסור. וכ"כ הרב הברצלוני ז"ל וז"ל והנ"מ דמותר בהנאה לאחר זמנו אבל באכילה לא ומהאי טעמא נמי אסור כותח הבבלי כי אכיל ליה דתנן (דף מב) אלו עוברין בפסח כותח הבבלי וכו'. ויש מי שאומרים המורייס שעושין האידנא שקורין אלמר"י שמשימין בו לחם קלוי שמותר אחר הפסח חדא שהחמץ ע"י תערובות שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ועוד שהרי חרכו קודם זמנו ומותר בהנאה אחר זמנו. ואנן חזינן לרבוותא דאסרין ליה לאחר הפסח. דלא שרי ר"ש אלא כגון דעריב שלא בכוונה אבל לערובי ולשהויי לא ומשום שחרכו נמי לא אימור לא חרכו יפה יפה דלא מסיק אדעתי' פסח בשעת עשייתו ועוד לא קאמרינן חרכו קודם זמנו מותר באכילתו לאחר זמנו אלא בהנאה קאמר. דלאו אורחא דארעא לאכול פת חרוך כל צרכו אבל גבי מורייס דאורחא למיכל הכי אסור: }} . עבר זמנו אסור בהנאתו. פשיטא! - {{שוליים|ב}}לא צריכא, לשעות דרבנן. דאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רבי יוחנן: המקדש משש שעות ולמעלה אפילו בחיטי קורדניתא - אין חוששין לקדושין {{הל"מ-רק-ראש|פירש"י מתחלת ו' שעות ולמעלה. ולישנא דמשש שעות משמע מסוף שש כדלעיל (דף ד א) דכ"ע חמץ משש שעות ולמעלה אסור. ומפרש ר"ת מסוף ו' שעות ולמעלה. ומשוה יחד שעות דאוריי' וחיטי קורדנייתא דהוי חמץ דרבנן. דחמץ נוקשה אינו אסור אלא מדרבנן מו' שעות ולמעלה דהא דמרבינן לקמן (ד' מג א) חמץ נוקשה מקרא היינו דוקא תוך זמנו אבל לפני זמנו לא אסור אלא מדרבנן הלכך מייתי מרב גידל ומדמי אהדדי שעות דאורייתא וחמץ דרבנן לשעות דרבנן וחמץ דאורייתא ובעל העיטור ז"ל כתב דהא דרב גידל מתחלת שעה שביעית מיירי ואליבא דרבי שמעון דאמר לקמן (דף כח ב) מן התורה מותר בהנאה עד הלילה וקאמר רב גידל כיון דחכמים אסרוהו בהנאה משש שעות ולמעלה אין חוששין לקדושין. אבל בשעה ששית חוששין. ולא ידענא מנא ליה דלר"ש אסור בהנאה משש שעות ולמעלה מדרבנן. ור"י כתב דמותר בהנאה לר' שמעון עד הלילה אפילו מדרבנן. ובעל המאור ז"ל כתב אף על פי שהביאה רב אלפס להא דרב גידל בהלכותיו אין נראה לנו לסמוך עליה. דרב לטעמיה דסבירא ליה כר' יהודה (לקמן דף כט) דאמר חמץ מו' שעות ולמעלה עובר עליו מן התורה וחכמים עשו סייג ואסרו שעה ששית מדבריהם ולא קיי"ל הכי אלא כר"ש דאמר בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אין עובר עליו ולא כלום. אבל לכתחלה אין להשהותו מו' שעות ולמעלה. דלא פליג ר"ש אהא דדרשינן אך ביום הראשון תשביתו ואך חלק אי נמי לא תשחט על חמץ דם זבחי. אלא אם עבר וקידש כל היום חוששים לקדושיו. ואף על פי דסתם מתניתין מוקמינן הכא לשעות דרבנן וכדרב גידל. לא קיי"ל הכי דהא סיפא דמתניתין ולא יסיק בו תנור וכירים מוקמינן לה אליבא דר' יהודה ולית הילכתא כוותיה ולקמן נדקדק בפסק זה דיראה דאף על גב דרבא פסק כרבי שמעון היינו דווקא לאחר זמנו אבל לפני זמנו קיי"ל כר' יהודה ואיתא לדרב גידל:}} . {{הל"מ-רק-גמרא|ולא יסיק בו תנור וכירים. פשיטא! לא צריכא, לרבי יהודה, דאמר; אין ביעור חמץ אלא שריפה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ואמר רבי יהודה מצותו בשריפה, בהדי דקא שריף ליה ליתהני מיניה - קא משמע לן. }} אמר חזקיה: {{שוליים|ג}}מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה - שנאמר לא יאכל חמץ - לא יהא בו היתר אכילה. {{הל"מ-רק-גמרא|טעמא דכתב רחמנא לא יאכל חמץ הא לא כתב לא יאכל - הוה אמינא איסור אכילה - משמע, איסור הנאה - לא משמע. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו - אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה (משמע) +מסורת הש"ס: [במשמע]+ עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה. דתניא: לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי וגו'. אין לי אלא לגר בנתינה ולנכרי במכירה, לגר במכירה מנין? תלמוד לומר: לגר אשר בשעריך תתננה או מכור. לנכרי בנתינה מנין? תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכור לנכרי. נמצאת אומר: אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דברים ככתבן, לגר בנתינה ולנכרי במכירה. מאי טעמא דרבי יהודה? אי סלקא דעתך כדאמר רבי מאיר - ליכתוב רחמנא לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור או למה לי? שמע מינה לדברים ככתבן. - ורבי מאיר: או - להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי. - ורבי יהודה: הא לא צריך קרא, כיון דגר אתה מצווה להחיותו, ונכרי אי אתה מצווה להחיותו - לא צריך קרא, סברא הוא. בשלמא לרבי מאיר, דאמר אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה. מדאיצטריך קרא למישרא נבילה בהנאה - הא כל איסורין שבתורה אסורין בין באכילה בין בהנאה. אלא לרבי יהודה, דאמר לדברים ככתבן הוא דאתא - הא כל איסורים שבתורה מנא ליה דאסורין בהנאה? - נפקא ליה מלכלב תשלכון אתו, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ר' יהודה אומר כותח''' - נותנין בו פירורי לחם ואסור משום חמץ: '''שלשים יום''' - דס"ל כב"ש וזה אינו נאכל מהר שאין אוכלין אותו אלא מטבילין בו והני שלשים יום משעה שחל עליו חובת ביעור מששואלין בהלכות הפסח: '''ומותר בהנאתו''' - קס"ד אשעה שמותר לאכול קאי: '''פשיטא''' - דהא אמרת מאכיל ומוכר היינו הנאה: '''לא צריכא כו'''' - והאי מותר אלאחר זמן קאי וכגון שחרכו באור יפה קודם זמנו שבטל טעמו ומראיתו: '''עבר זמנו אסור בהנאה לשעות דרבנן''' ה"ג ולא גרסי' פשיטא דהא אפי' בפסח איצטריך לאשמעי' דהא איכא רבי יוסי הגלילי דשרי בהנאה כל שבעה לקמן: '''לשעות דרבנן''' - כלומר האי זמנו זמן אכילתו משמע ואפילו שעה ששית שאין איסורו אלא מדרבנן הוי אסור אף בהנאה: '''משש שעות''' - על כרחך מתחלת שש משמע דאי לאחר שש דאסור מדאורייתא מאי אתא לאשמעינן פשיטא דאין מקדשין באיסורי הנאה: '''חיטי קורדניתא''' - קשות הן ואפ"ה אם באו לחשש חמץ כגון שנפלו עליהן מים אסור: '''פשיטא''' - דהא אמרת אסור בהנאתו: '''לא יאכל''' - מדקרינא לא יאכל משמע לא יהא בו היתר המביא לידי שום אכילה וסתם הנאות לידי אכילה הם באות שלוקח בדמים דבר מאכל: '''עד שיפרוט לך הכתוב בו''' - היתר הנאה כדרך שפרט לך בנבלה שלא היה כתוב בה אלא לא תאכלו והוצרך להתירה בהנאה כדכתיב או מכור לנכרי לגר בנתינה לנכרי במכירה לא גרסינן אלא ה"ג כדרך שפרט לך בנבלה דתניא וכו': '''ת"ל לגר תתננה ואכלה או מכור''' - דרוש ליה אגר וכן גבי לנכרי נמי דרוש תתננה ואכלה או מכור לנכרי: '''דברים ככתבן''' - כך מצותה לא יתננה לנכרי ולא ימכרנה לגר: '''או''' - לשון חילוק ואי כר' מאיר קאמר קרא דתרוייהו אגר ותרוייהו אנכרי לא נכתוב או: '''להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי''' - אם יש גר ליתנה לו נתינתו קודמת למכירתה לנכרי והאי גר בגר תושב קאמר שקיבל עליו שלא לעבוד עכו"ם ואוכל נבלות: '''גר אתה מצווה להחיותו''' - דכתיב ([[ויקרא כה]]) גר ותושב וחי עמך: '''סברא היא''' - מסברא אנו יודעין שנתינה לגר קודמת דחיות הגר מצוה אבל מכירה לנכרי מאי מצוה איכא ואיצטריך קרא לחלק ולאסור ליתן במתנה לנכרי ולמכור נבלה לגר: '''בשלמא''' - לר' אבהו אליבא דר"מ מצי למילף מדאיצטריך קרא למישרי נבלה הא כל איסורין שבתורה דכתיב בהו לא תאכל כי הכא אי לא הדר פריט בהו היתרא אסורין הן באכילה ובהנאה: '''אלא''' - לר' אבהו אליבא דרבי יהודה מנא ליה דילמא האי פרט דנבלה לאו למשרייה בהנאה אתא דלא איצטריך אלא להחמיר ולומר דלנכרי במכירה ולגר בנתינה דאי לא כתביה הוה אמינא כל הנאות מותרות בה: '''נפקא ליה''' - לר' אבהו ואליבא דר' יהודה מדכתב בטרפה לא תאכלו ומיעט בה לכלב תשליכון אותו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כא ב רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח]] '''רבי''' יהודה אומר כותח וכל מיני כותח. אור"י בשם ר"ת דר"י אתי כב"ה ואסר בכותח משום דשם בעליו עליו ויודעים שהוא כותח של פלוני ויסברו שמכרו בפסח ע"י נכרי אי נמי יסברו שבפסח מכרו ישראל לנכרי ולכן אוסר ר' יהודה למכור כותח לנכרי וא"ש אף לר"ת דמפרש בריש אלו עוברים (לקמן מב.) דמותר להשהות כותח בפסח: [[File:תוס פסחים 2 כא ב חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו]] ''' חרכו''' קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דבענין אחר לא הוי שרי דומיא דפת שעיפשה בפ"ק (דף טו:): [[File:תוס פסחים 2 כא ב עבר זמנו אסור בהנאה פשיטא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_עבר זמנו אסור בהנאה פשיטא]] ''' עבר''' זמנו אסור בהנאה פשיטא. רש"י ל"ג פשיטא דהא רבי יוסי הגלילי פליג ושרי חמץ בהנאה כל שבעה ואין לפרש פשיטא דאסור בהנאה מדיוקא דרישא דדרך התנא בכמה מקומות לכפול את דבריו ועוד דלא משני שפיר ונראה דפריך פשיטא משום דתנא בפ"ק (דף יא:) דשורפין חמץ אלמא אסור בהנאה דלר' יוסי הגלילי א"צ לשורפו אלא יריצנו לפני כלבו או ימכרנו לנכרי: [[File:תוס פסחים 2 כא ב בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה]] ''' בהדי''' דקשריף ליה ליתהני מיניה. משום דלר' יהודה דאמר חמץ בשריפה אפרו מותר דתניא בפ' בתרא דתמורה (ד' לד.) כל הנשרפין אפרן מותר וקס"ד בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה אבל לרבנן דאין מצותו בשריפה והוי מן הנקברים דאמרינן בפרק בתרא דתמורה אפרן אסור ופשיטא לדידהו דבהדי דקשריף ליה אסור ליהנות ממנו: [[File:תוס פסחים 2 כא ב כל מקום שנאמר לא יאכל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_כל מקום שנאמר לא יאכל]] ''' כל''' מקום שנאמר לא יאכל. וא"ת יהא נהנה מחמץ בפסח בכרת דהא כתיב כי כל אוכל חמץ ונכרתה וכי תימא אין הכי נמי א"כ לקמן (דף כג:) דבעי מאי איכא בין חזקיה לר' אבהו לימא דאיכא בינייהו הא ואור"י דלא יאכל ולא תאכל ילפינן מלא תאכלו אבל כי כל אוכל לא ילפינן מלא תאכלו: [[File:תוס פסחים 2 כא ב ליכתוב רחמנא תתננה ואכלה ומכור.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_ליכתוב רחמנא תתננה ואכלה ומכור]] ''' ליכתוב''' רחמנא תתננה ואכלה ומכור. משמע דאי הוי כתב הכי לא הוה דרשינן אלא כר"מ וכן באיזהו נשך (ב"מ סא.) גבי נשך ותרבית והא דאמרי' בקדושין (ד' לב:) ורבנן אי ס"ד כרבי יוסי הגלילי ליכתוב רחמנא מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן היינו משום דלשון והדרת לא שייך אמפני ולשון פני לא שייך אתקום והנך קראי דאין להן הכרעה שאת ארור מחר משוקדים וקם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יומא|נב|א}} אין ענינם לכאן דהתם מצי קאי אדלעיל או אלתחת אבל הכא תרוייהו לא מצי קיימי אגר לחודיה או אנכרי לחודיה ובפ"ב דזבחים (ד' כד.) פליגי תנאי גבי ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן איכא דמוקי אצבעו אלקיחה ולא אנתינה משום דפשטיה דקרא קאי אלקיחה דלפניו ואיכא דמוקי לה אנתינה דלאחריו ולא אלקיחה משום דמשכחת בדוכתא אחרינא ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך דקאי אצבע אנתינה ואיכא דמוקי לה אתרוייהו משום דמשמע ליה אלקיחה כפשטא דקרא ואנתינה נמי כדמוכח בקרא אחרינא: ''' בשלמא''' לרבי מאיר. תימה לר"מ נמי יקשה דהא איצטריך לאקדומי נתינה דגר ותי' ר"י דודאי אי לא הוה כתב קרא כל עיקר הוה ידעינן מסברא לאקדומי אבל השתא דכתב נתינה תתננה ואכלה ומכור אי לא הוה כתב או ה"א דאתא למידרש שאין צריך להקדים וצריך ליכתב נמי גר ונכרי דאי לא הוה כתב אלא גר הוה אמינא דאתא למעוטי נתינה דנכרי ואי הוה כתוב נכרי לחודיה הוה אמינא דאתא למעוטי מכירה דגר:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כא|ב}} 0tvda0jm8dui6hovayibvi2y4vz3bj9 3018627 3018625 2026-06-03T10:37:15Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3018627 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כא|ב|כא א|כב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כא עמוד ב] רבי יהודה בן בתירא אומר: כותח וכל מיני כותח - אסור למכור שלשים יום קודם לפסח. }} ומותר בהנאה. פשיטא! - לא צריכא שחרכו קודם זמנו. {{הל"מ-רק-גמרא|וקא משמע לן }}כדרבא, דאמר רבא: {{שוליים|א}}חרכו קודם זמנו - מותר בהנאה, אפילו לאחר זמנו ו{{הל"מ-רק-ראש|כבר פסק רב לעיל (דף יג) הלכה כר' יהודה. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דומיא דפת שעיפשה. יש שרוצים לומר לאו דוקא הנאה דהוא הדין נמי אכילה דעפרא בעלמא הוא. ולא מסתבר דאע"פ דבטלה דעת האוכל אצל כל אדם מ"מ כיון דאיהו קאכיל ליה אסור. וכ"כ הרב הברצלוני ז"ל וז"ל והנ"מ דמותר בהנאה לאחר זמנו אבל באכילה לא ומהאי טעמא נמי אסור כותח הבבלי כי אכיל ליה דתנן (דף מב) אלו עוברין בפסח כותח הבבלי וכו'. ויש מי שאומרים המורייס שעושין האידנא שקורין אלמר"י שמשימין בו לחם קלוי שמותר אחר הפסח חדא שהחמץ ע"י תערובות שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ועוד שהרי חרכו קודם זמנו ומותר בהנאה אחר זמנו. ואנן חזינן לרבוותא דאסרין ליה לאחר הפסח. דלא שרי ר"ש אלא כגון דעריב שלא בכוונה אבל לערובי ולשהויי לא ומשום שחרכו נמי לא אימור לא חרכו יפה יפה דלא מסיק אדעתי' פסח בשעת עשייתו ועוד לא קאמרינן חרכו קודם זמנו מותר באכילתו לאחר זמנו אלא בהנאה קאמר. דלאו אורחא דארעא לאכול פת חרוך כל צרכו אבל גבי מורייס דאורחא למיכל הכי אסור: }} . עבר זמנו אסור בהנאתו. פשיטא! - {{שוליים|ב}}לא צריכא, לשעות דרבנן. דאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רבי יוחנן: המקדש משש שעות ולמעלה אפילו בחיטי קורדניתא - אין חוששין לקדושין {{הל"מ-רק-ראש|פירש"י מתחלת ו' שעות ולמעלה. ולישנא דמשש שעות משמע מסוף שש כדלעיל (דף ד א) דכ"ע חמץ משש שעות ולמעלה אסור. ומפרש ר"ת מסוף ו' שעות ולמעלה. ומשוה יחד שעות דאוריי' וחיטי קורדנייתא דהוי חמץ דרבנן. דחמץ נוקשה אינו אסור אלא מדרבנן מו' שעות ולמעלה דהא דמרבינן לקמן (ד' מג א) חמץ נוקשה מקרא היינו דוקא תוך זמנו אבל לפני זמנו לא אסור אלא מדרבנן הלכך מייתי מרב גידל ומדמי אהדדי שעות דאורייתא וחמץ דרבנן לשעות דרבנן וחמץ דאורייתא ובעל העיטור ז"ל כתב דהא דרב גידל מתחלת שעה שביעית מיירי ואליבא דרבי שמעון דאמר לקמן (דף כח ב) מן התורה מותר בהנאה עד הלילה וקאמר רב גידל כיון דחכמים אסרוהו בהנאה משש שעות ולמעלה אין חוששין לקדושין. אבל בשעה ששית חוששין. ולא ידענא מנא ליה דלר"ש אסור בהנאה משש שעות ולמעלה מדרבנן. ור"י כתב דמותר בהנאה לר' שמעון עד הלילה אפילו מדרבנן. ובעל המאור ז"ל כתב אף על פי שהביאה רב אלפס להא דרב גידל בהלכותיו אין נראה לנו לסמוך עליה. דרב לטעמיה דסבירא ליה כר' יהודה (לקמן דף כט) דאמר חמץ מו' שעות ולמעלה עובר עליו מן התורה וחכמים עשו סייג ואסרו שעה ששית מדבריהם ולא קיי"ל הכי אלא כר"ש דאמר בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אין עובר עליו ולא כלום. אבל לכתחלה אין להשהותו מו' שעות ולמעלה. דלא פליג ר"ש אהא דדרשינן אך ביום הראשון תשביתו ואך חלק אי נמי לא תשחט על חמץ דם זבחי. אלא אם עבר וקידש כל היום חוששים לקדושיו. ואף על פי דסתם מתניתין מוקמינן הכא לשעות דרבנן וכדרב גידל. לא קיי"ל הכי דהא סיפא דמתניתין ולא יסיק בו תנור וכירים מוקמינן לה אליבא דר' יהודה ולית הילכתא כוותיה ולקמן נדקדק בפסק זה דיראה דאף על גב דרבא פסק כרבי שמעון היינו דווקא לאחר זמנו אבל לפני זמנו קיי"ל כר' יהודה ואיתא לדרב גידל:}} . {{הל"מ-רק-גמרא|ולא יסיק בו תנור וכירים. פשיטא! לא צריכא, לרבי יהודה, דאמר; אין ביעור חמץ אלא שריפה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ואמר רבי יהודה מצותו בשריפה, בהדי דקא שריף ליה ליתהני מיניה - קא משמע לן. }} אמר חזקיה: {{שוליים|ג}}מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה - שנאמר לא יאכל חמץ - לא יהא בו היתר אכילה. {{הל"מ-רק-גמרא|טעמא דכתב רחמנא לא יאכל חמץ הא לא כתב לא יאכל - הוה אמינא איסור אכילה - משמע, איסור הנאה - לא משמע. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו - אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה (משמע) +מסורת הש"ס: [במשמע]+ עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה. דתניא: לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי וגו'. אין לי אלא לגר בנתינה ולנכרי במכירה, לגר במכירה מנין? תלמוד לומר: לגר אשר בשעריך תתננה או מכור. לנכרי בנתינה מנין? תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכור לנכרי. נמצאת אומר: אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דברים ככתבן, לגר בנתינה ולנכרי במכירה. מאי טעמא דרבי יהודה? אי סלקא דעתך כדאמר רבי מאיר - ליכתוב רחמנא לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור או למה לי? שמע מינה לדברים ככתבן. - ורבי מאיר: או - להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי. - ורבי יהודה: הא לא צריך קרא, כיון דגר אתה מצווה להחיותו, ונכרי אי אתה מצווה להחיותו - לא צריך קרא, סברא הוא. בשלמא לרבי מאיר, דאמר אחד גר ואחד נכרי, בין במכירה בין בנתינה. מדאיצטריך קרא למישרא נבילה בהנאה - הא כל איסורין שבתורה אסורין בין באכילה בין בהנאה. אלא לרבי יהודה, דאמר לדברים ככתבן הוא דאתא - הא כל איסורים שבתורה מנא ליה דאסורין בהנאה? - נפקא ליה מלכלב תשלכון אתו, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ר' יהודה אומר כותח''' - נותנין בו פירורי לחם ואסור משום חמץ: '''שלשים יום''' - דס"ל כב"ש וזה אינו נאכל מהר שאין אוכלין אותו אלא מטבילין בו והני שלשים יום משעה שחל עליו חובת ביעור מששואלין בהלכות הפסח: '''ומותר בהנאתו''' - קס"ד אשעה שמותר לאכול קאי: '''פשיטא''' - דהא אמרת מאכיל ומוכר היינו הנאה: '''לא צריכא כו'''' - והאי מותר אלאחר זמן קאי וכגון שחרכו באור יפה קודם זמנו שבטל טעמו ומראיתו: '''עבר זמנו אסור בהנאה לשעות דרבנן''' ה"ג ולא גרסי' פשיטא דהא אפי' בפסח איצטריך לאשמעי' דהא איכא רבי יוסי הגלילי דשרי בהנאה כל שבעה לקמן: '''לשעות דרבנן''' - כלומר האי זמנו זמן אכילתו משמע ואפילו שעה ששית שאין איסורו אלא מדרבנן הוי אסור אף בהנאה: '''משש שעות''' - על כרחך מתחלת שש משמע דאי לאחר שש דאסור מדאורייתא מאי אתא לאשמעינן פשיטא דאין מקדשין באיסורי הנאה: '''חיטי קורדניתא''' - קשות הן ואפ"ה אם באו לחשש חמץ כגון שנפלו עליהן מים אסור: '''פשיטא''' - דהא אמרת אסור בהנאתו: '''לא יאכל''' - מדקרינא לא יאכל משמע לא יהא בו היתר המביא לידי שום אכילה וסתם הנאות לידי אכילה הם באות שלוקח בדמים דבר מאכל: '''עד שיפרוט לך הכתוב בו''' - היתר הנאה כדרך שפרט לך בנבלה שלא היה כתוב בה אלא לא תאכלו והוצרך להתירה בהנאה כדכתיב או מכור לנכרי לגר בנתינה לנכרי במכירה לא גרסינן אלא ה"ג כדרך שפרט לך בנבלה דתניא וכו': '''ת"ל לגר תתננה ואכלה או מכור''' - דרוש ליה אגר וכן גבי לנכרי נמי דרוש תתננה ואכלה או מכור לנכרי: '''דברים ככתבן''' - כך מצותה לא יתננה לנכרי ולא ימכרנה לגר: '''או''' - לשון חילוק ואי כר' מאיר קאמר קרא דתרוייהו אגר ותרוייהו אנכרי לא נכתוב או: '''להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי''' - אם יש גר ליתנה לו נתינתו קודמת למכירתה לנכרי והאי גר בגר תושב קאמר שקיבל עליו שלא לעבוד עכו"ם ואוכל נבלות: '''גר אתה מצווה להחיותו''' - דכתיב ([[ויקרא כה]]) גר ותושב וחי עמך: '''סברא היא''' - מסברא אנו יודעין שנתינה לגר קודמת דחיות הגר מצוה אבל מכירה לנכרי מאי מצוה איכא ואיצטריך קרא לחלק ולאסור ליתן במתנה לנכרי ולמכור נבלה לגר: '''בשלמא''' - לר' אבהו אליבא דר"מ מצי למילף מדאיצטריך קרא למישרי נבלה הא כל איסורין שבתורה דכתיב בהו לא תאכל כי הכא אי לא הדר פריט בהו היתרא אסורין הן באכילה ובהנאה: '''אלא''' - לר' אבהו אליבא דרבי יהודה מנא ליה דילמא האי פרט דנבלה לאו למשרייה בהנאה אתא דלא איצטריך אלא להחמיר ולומר דלנכרי במכירה ולגר בנתינה דאי לא כתביה הוה אמינא כל הנאות מותרות בה: '''נפקא ליה''' - לר' אבהו ואליבא דר' יהודה מדכתב בטרפה לא תאכלו ומיעט בה לכלב תשליכון אותו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כא ב רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_רבי יהודה אומר כותח וכל מיני כותח]] '''רבי''' יהודה אומר כותח וכל מיני כותח. אור"י בשם ר"ת דר"י אתי כב"ה ואסר בכותח משום דשם בעליו עליו ויודעים שהוא כותח של פלוני ויסברו שמכרו בפסח ע"י נכרי אי נמי יסברו שבפסח מכרו ישראל לנכרי ולכן אוסר ר' יהודה למכור כותח לנכרי וא"ש אף לר"ת דמפרש בריש אלו עוברים (לקמן מב.) דמותר להשהות כותח בפסח: [[File:תוס פסחים 2 כא ב חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו]] ''' חרכו''' קודם זמנו מותר בהנאה אף לאחר זמנו. וכגון שנפסל מלאכול לכלב דבענין אחר לא הוי שרי דומיא דפת שעיפשה בפ"ק (דף טו:): [[File:תוס פסחים 2 כא ב עבר זמנו אסור בהנאה פשיטא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_עבר זמנו אסור בהנאה פשיטא]] ''' עבר''' זמנו אסור בהנאה פשיטא. רש"י ל"ג פשיטא דהא רבי יוסי הגלילי פליג ושרי חמץ בהנאה כל שבעה ואין לפרש פשיטא דאסור בהנאה מדיוקא דרישא דדרך התנא בכמה מקומות לכפול את דבריו ועוד דלא משני שפיר ונראה דפריך פשיטא משום דתנא בפ"ק (דף יא:) דשורפין חמץ אלמא אסור בהנאה דלר' יוסי הגלילי א"צ לשורפו אלא יריצנו לפני כלבו או ימכרנו לנכרי: [[File:תוס פסחים 2 כא ב בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה]] ''' בהדי''' דקשריף ליה ליתהני מיניה. משום דלר' יהודה דאמר חמץ בשריפה אפרו מותר דתניא בפ' בתרא דתמורה (ד' לד.) כל הנשרפין אפרן מותר וקס"ד בהדי דקשריף ליה ליתהני מיניה אבל לרבנן דאין מצותו בשריפה והוי מן הנקברים דאמרינן בפרק בתרא דתמורה אפרן אסור ופשיטא לדידהו דבהדי דקשריף ליה אסור ליהנות ממנו: [[File:תוס פסחים 2 כא ב כל מקום שנאמר לא יאכל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_כל מקום שנאמר לא יאכל]] ''' כל''' מקום שנאמר לא יאכל. וא"ת יהא נהנה מחמץ בפסח בכרת דהא כתיב כי כל אוכל חמץ ונכרתה וכי תימא אין הכי נמי א"כ לקמן (דף כג:) דבעי מאי איכא בין חזקיה לר' אבהו לימא דאיכא בינייהו הא ואור"י דלא יאכל ולא תאכל ילפינן מלא תאכלו אבל כי כל אוכל לא ילפינן מלא תאכלו: [[File:תוס פסחים 2 כא ב ליכתוב רחמנא תתננה ואכלה ומכור.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_ליכתוב רחמנא תתננה ואכלה ומכור]] ''' ליכתוב''' רחמנא תתננה ואכלה ומכור. משמע דאי הוי כתב הכי לא הוה דרשינן אלא כר"מ וכן באיזהו נשך (ב"מ סא.) גבי נשך ותרבית והא דאמרי' בקדושין (ד' לב:) ורבנן אי ס"ד כרבי יוסי הגלילי ליכתוב רחמנא מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן היינו משום דלשון והדרת לא שייך אמפני ולשון פני לא שייך אתקום והנך קראי דאין להן הכרעה שאת ארור מחר משוקדים וקם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יומא|נב|א}} אין ענינם לכאן דהתם מצי קאי אדלעיל או אלתחת אבל הכא תרוייהו לא מצי קיימי אגר לחודיה או אנכרי לחודיה ובפ"ב דזבחים (ד' כד.) פליגי תנאי גבי ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן איכא דמוקי אצבעו אלקיחה ולא אנתינה משום דפשטיה דקרא קאי אלקיחה דלפניו ואיכא דמוקי לה אנתינה דלאחריו ולא אלקיחה משום דמשכחת בדוכתא אחרינא ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך דקאי אצבע אנתינה ואיכא דמוקי לה אתרוייהו משום דמשמע ליה אלקיחה כפשטא דקרא ואנתינה נמי כדמוכח בקרא אחרינא: [[File:תוס פסחים 2 כא ב בשלמא לרבי מאיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כא_ב_בשלמא לרבי מאיר]] ''' בשלמא''' לרבי מאיר. תימה לר"מ נמי יקשה דהא איצטריך לאקדומי נתינה דגר ותי' ר"י דודאי אי לא הוה כתב קרא כל עיקר הוה ידעינן מסברא לאקדומי אבל השתא דכתב נתינה תתננה ואכלה ומכור אי לא הוה כתב או ה"א דאתא למידרש שאין צריך להקדים וצריך ליכתב נמי גר ונכרי דאי לא הוה כתב אלא גר הוה אמינא דאתא למעוטי נתינה דנכרי ואי הוה כתוב נכרי לחודיה הוה אמינא דאתא למעוטי מכירה דגר:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כא|ב}} esv8dsu6wlo17rpt93hafizk396pdeu 116 1729614 3018515 2946357 2026-06-02T13:38:25Z Fuzzy 29 3018515 wikitext text/x-wiki <שם> הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט === לפי [[תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004]] === <מקור> ''הוראה קודמת:'' ((י"פ תשפ"ה, 7536|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|13540)). ''הוראה קודמת:'' ((י"פ תשפ"ה, 7600|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|13548)). ''הוראה קודמת:'' ((י"פ תשפ"ה, 7623|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|13551)). ''הוראה קודמת:'' ((י"פ תשפ"ה, 7701|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|13558)). ''הוראה קודמת:'' ((י"פ תשפ"ה, 7756|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|13568)). ''הוראה קודמת:'' ((י"פ תשפ"ה, 7800|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|13574)). ''הוראה קודמת:'' ((י"פ תשפ"ה, 7834|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר הוראתו על צמצום פעילות מזכירויות בתי משפט|13581)); ((7934|ביטול|13591)). ''הוראה קודמת:'' ((י"פ תשפ"ו, 4324|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|14302)). ''הוראה קודמת:'' ((י"פ תשפ"ו, 4520|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|14328)). ''הוראה קודמת:'' ((י"פ תשפ"ו, 4593|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|14339)). ''הוראה קודמת:'' ((י"פ תשפ"ו, 4681|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|14355)). ''הוראה קודמת:'' ((י"פ תשפ"ו, 5170|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|14427)), ((5413|ביטול|14461)). ''הוראה עדכנית:'' ((י"פ תשפ"ו, 6854|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|14604)), ((6872|תיקון|14607)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|תקנה 4(ב)]] [[=התקנות|לתקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004]] (להלן - התקנות), אני מודיע כי: @ 1. (תיקון: תשפ"ו) : '''שינויים בשירותי קבלת קהל במזכירויות בתי משפט:''' : בתקופה שמיום ט"ו בסיוון התשפ"ו (31 במאי 2026) ועד יום י"ז בסיוון (2 ביוני 2026) יפעלו שירותי קבלת קהל (להלן - שירות) במזכירויות בתי משפט במחוז צפון במתכונת כלהלן: : יינתן שירות בהיכל המשפט בנצרת–נוף הגליל לבית המשפט המחוזי נצרת–נוף הגליל; יינתן שירות בבתי משפט השלום נצרת–נוף הגליל, טבריה, בית שאן, עפולה, מסעדה, קצרין וצפת; לא יינתן שירות בבתי המשפט השלום בקריית שמונה. <פרסום> ט"ו בסיוון התשפ"ו (31 במאי 2026) <חתימה> צחי עוזיאל מנהל בתי המשפט t62aelufosyl4nl3r2w3cm6sj8gbzet 0 1729744 3018529 2946358 2026-06-02T15:00:27Z OpenLawBot 8112 [3018515] 3018529 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט}} {{ח:קטע3||לפי {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה)|תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס״ה–2004}}}} {{ח:פתיח-התחלה}} ''הוראה קודמת:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ה, 7536|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13540.pdf}}. ''הוראה קודמת:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ה, 7600|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13548.pdf}}. ''הוראה קודמת:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ה, 7623|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13551.pdf}}. ''הוראה קודמת:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ה, 7701|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13558.pdf}}. ''הוראה קודמת:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ה, 7756|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13568.pdf}}. ''הוראה קודמת:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ה, 7800|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13574.pdf}}. ''הוראה קודמת:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ה, 7834|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר הוראתו על צמצום פעילות מזכירויות בתי משפט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13581.pdf}}; {{ח:תיבה|7934|ביטול|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13591.pdf}}. ''הוראה קודמת:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ו, 4324|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14302.pdf}}. ''הוראה קודמת:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ו, 4520|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14328.pdf}}. ''הוראה קודמת:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ו, 4593|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14339.pdf}}. ''הוראה קודמת:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ו, 4681|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14355.pdf}}. ''הוראה קודמת:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ו, 5170|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14427.pdf}}, {{ח:תיבה|5413|ביטול|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14461.pdf}}. ''הוראה עדכנית:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ו, 6854|הודעה על הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14604.pdf}}, {{ח:תיבה|6872|תיקון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14607.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה)#סעיף 4|תקנה 4(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה)|לתקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס״ה–2004}} (להלן – התקנות), אני מודיע כי: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1||תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} '''שינויים בשירותי קבלת קהל במזכירויות בתי משפט:''' {{ח:ת}} בתקופה שמיום ט״ו בסיוון התשפ״ו (31 במאי 2026) ועד יום י״ז בסיוון (2 ביוני 2026) יפעלו שירותי קבלת קהל (להלן – שירות) במזכירויות בתי משפט במחוז צפון במתכונת כלהלן: {{ח:ת}} יינתן שירות בהיכל המשפט בנצרת–נוף הגליל לבית המשפט המחוזי נצרת–נוף הגליל; יינתן שירות בבתי משפט השלום נצרת–נוף הגליל, טבריה, בית שאן, עפולה, מסעדה, קצרין וצפת; לא יינתן שירות בבתי המשפט השלום בקריית שמונה. {{ח:חתימות|ט״ו בסיוון התשפ״ו (31 במאי 2026)}} * '''צחי עוזיאל'''<br>מנהל בתי המשפט {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] s3o79jj1sl46po6aoeeomd9kr81wrrq 0 1733853 3018500 2958166 2026-06-02T12:00:16Z Kurpaph 38358 הוספת הטעמות וסידור קליל. 3018500 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור|סימן: {{מודגש|אליהו חזק}}}} {{רפרן|עַל בַּֽיִת זֶה וְיוֹשְׁבֵֽיהוּ|תִּהְיֶה בִּרְכַּת אֵלִיָּֽהוּ}} {{סי|אֵ}}לִיָּֽהוּ בַּֽעַל הָאוֹת{{ש}} מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת{{ש}} זָכָה וְעָשָׂה נִפְלָאוֹת{{ר1}} אַשְׁרֵי הָעַֽיִן רָאָתְֽהוּ {{רפרן|עַל בַּֽיִת זֶה וְיוֹשְׁבֵֽיהוּ|תִּהְיֶה בִּרְכַּת אֵלִיָּֽהוּ}} {{סי|לָ}}בַשׁ קִנְאָה בְּתוֹךְ עַמּוֹ{{ש}} וְהָיָה יְיָ עִמּוֹ{{ש}} זָכָה וְלָקַח לְעַצְמוֹ{{ר1}} נֶֽפֶשׁ נָדָב וַאֲבִיהוּא {{רפרן|עַל בַּֽיִת זֶה וְיוֹשְׁבֵֽיהוּ|תִּהְיֶה בִּרְכַּת אֵלִיָּֽהוּ}} {{סי|יָ}}דָיו רַב לוֹ בְּקִנְאָתוֹ{{ש}} נָתַן לוֹ הָאֵל בְּרִיתוֹ{{ש}} הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם אִתּוֹ{{ר1}} רֽוּחַ יְיָ תַּנְחֵֽהוּ {{רפרן|עַל בַּֽיִת זֶה וְיוֹשְׁבֵֽיהוּ|תִּהְיֶה בִּרְכַּת אֵלִיָּֽהוּ}} {{סי|ה}}וּא בְאַרְבַּע עֲפִיפָתוֹ{{ש}} וּבִשְׁמֵי מְרוֹמִים בֵּיתוֹ{{ש}} אַשְׁרֵי אִישׁ יִזְכֶּה לִרְאוֹתוֹ{{ר1}} וְיִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּֽיהוּ {{רפרן|עַל בַּֽיִת זֶה וְיוֹשְׁבֵֽיהוּ|תִּהְיֶה בִּרְכַּת אֵלִיָּֽהוּ}} {{סי|וְ}}אַשְׁרֵי נוֹתֵן לו שָׁלוֹם{{ש}} וְהוּא מַחֲזִיר לוֹ שָׁלוֹם{{ש}} הַלְוַאי נִרְאֵֽהוּ בַחֲלוֹם{{ר1}} וְנִשְׂבַּע מֵאוֹר פָּנֵֽיהוּ {{רפרן|עַל בַּֽיִת זֶה וְיוֹשְׁבֵֽיהוּ|תִּהְיֶה בִּרְכַּת אֵלִיָּֽהוּ}} {{סי|חַ}}י וְקַיָּם בְּעֹז וָאֵל{{ש}} יַמְלִיץ טוֹב בְּעַד יִשְׂרָאֵל{{ש}} וְחִישׁ יָבֹא עִם הַגּוֹאֵל{{ר1}} נָאווּ עַל הָרִים רַגְלֵֽהוּ {{רפרן|עַל בַּֽיִת זֶה וְיוֹשְׁבֵֽיהוּ|תִּהְיֶה בִּרְכַּת אֵלִיָּֽהוּ}} {{סי|זְ}}כוּתוֹ יָגֵן עָלֵֽינוּ{{ש}} הוּא יִכְתֹּב זָכִיּוֹתֵֽינוּ{{ש}} בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתֵֽנוּ{{ר1}} בְּעֵץ הַחַיִּים יוֹשֵׁב הוּא {{רפרן|עַל בַּֽיִת זֶה וְיוֹשְׁבֵֽיהוּ|תִּהְיֶה בִּרְכַּת אֵלִיָּֽהוּ}} {{סי|ק}}וֹל אֵלִיָּֽהוּ יַשְׁמִֽיעַ{{ש}} שָׁלוֹם וִישׁוּעָה יַזְרִֽיעַ{{ש}} כִּי עֵת הַזָּמִיר הִגִּֽיעַ{{ר1}} נָחָה רֽוּחַ אֵלִֽיָּהוּ {{רפרן|עַל בַּֽיִת זֶה וְיוֹשְׁבֵֽיהוּ|תִּהְיֶה בִּרְכַּת אֵלִיָּֽהוּ}} [[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]] [[קטגוריה:יוסף חיים מבגדד]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] ha780snpsewyq1sb234fe0plagz5os0 1 1734033 3018521 3006827 2026-06-02T14:04:32Z YaakAM 41571 /* המנהג בא"י */ פסקה חדשה 3018521 wikitext text/x-wiki == סדר הסליחות בעשרת ימי תשובה למנהג פוזנא-הורודנא == מה שהבאת שני מנהגים ב"ה עשי"ת" זו טעות. העניין הוא שבמנהג זה הסליחות בעשרת ימי תשובה תלויים גם בתאריך, ואף פעם לא אומרים את כל הסליחות. וכך הסדר הראוי: במקביל ליום שלישי של סליחות יש להביא גם את הסליחות המצויינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שלישי של עשי"ת וגם את המצויינות כסליחות ליום רביעי (וכדי למנוע בלבול יש לציינם לפי תאריך: ה' תשרי, ו' תשרי). ובמקביל ליום רביעי של סליחות יש להביא את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום חמישי של עשי"ת המכונה "יום הגזירה" (ז' תשרי), ובמקביל ליום חמישי של סליחות יש להביא '''רק''' את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שישי של עשי"ת. ויש להוסיף הערות: ביום שני של עשי"ת יש להעיר שכשזה בה' תשרי (שחל ביום שני בשבוע) אז אומרים את הסליחות לה' תשרי המובאות כאופן הראשון ביום שלישי של עשי"ת (ולענ"ד זה האופן היחיד שאומרים את הפזמון של יום זה, ומה שנדפס בסליחות שכשחל יוה"כ בשבת או ביום שני לא אומרים זאת - זו טעות לדעתי וצריך לומר "ביום ד" במקום "בשבת" [והטעות כנראה הגיעה על ידי שמישהו כתב ד באופן שנראה ז, והמעתיק שאחריו כתב "בשבת" במקום "ביום ז"] אבל למעשה בעקבות הכתוב בסליחות נהגו גם במקרה זה לא לומר פזמון זה, וכך כתוב בפנקס פוזנן [נדפס בספר "ברכה למנחם" עמוד 273] שבכל אופני הקביעות לא אומרים פזמון זה והדפסתו בסליחות של מנהג פוזנא הוא טעות). וביום שלישי צריך שיצויין שהאופן הראשון הוא בה' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי"ת כשהוא בימים רביעי או שישי, אבל אומרים את הפזמון של האופן השני), והאופן השני הוא בו' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי"ת כשהוא בימים ראשון או שלישי, אבל כשו' תשרי הוא יום רביעי של אמירת סליחות בעשי"ת [דהיינו כשהוא ביום רביעי בשבוע] אז אין נאמרים בו סליחות אלו). ולגבי ימים רביעי וחמישי יש לציינם בלי תאריך בחודש, ורק להעיר שכשהם חלים בימים חמישי ושישי (שאז הם ו' ז', ולא כבשאר הקביעויות שהם ז' ח') אז חלק מהפיוטים מוחלפים ביניהם [כמבואר באריכות בפנקס בעמוד המצויין והעמוד שאחריו]. [[מיוחד:תרומות/&#126;2025-26933-23|&#126;2025-26933-23]] • [[שיחת משתמש:&#126;2025-26933-23|שיחה]] 02:42, 28 בספטמבר 2025 (IDT) :תודה רבה על המידע החשוב! אני עדיין לא בטוח שמה שכתוב בלוח זו טעות, התבססתי על "סדר סליחות לימים נוראים כמנהג פוזנן והוראדני ועוד קהילות רבות" ווילנא תרנ"ט. בדף עג-א (עמ' 145), לאחר הסליחות ליום חמישי של עשי"ת, מובא שם סדר הסליחות האחרון ולפניו כתוב: "בקצת מקומות נוהגין לומר אלו הסליחות ביום חמישי של עשי"ת ע"כ הצגנום ג"כ פה כסדר". לכאורה מוזכרים כאן 2 מנהגים ששניהם אינם זה שבפנקס. כנראה שכבר כשהוא נכתב לא היה זה המנהג בכל הקהילות של ענף זה, כי אני רואה שכתוב שם: "נ"ב: '''בפוזנא''' כשחל ר"ה בשבת אז אומרים זה הסדר ביום ד' של ימי התשובה", ומסתבר שהכוונה להבדיל מהקהילות האחרות בנות אותו ענף, ולא מאלו שהיה להן בכלל סדר אחר. ובכלל, במידה וה"נ"ב" מציין הוספה מאוחרת לפנקס, אני תוהה למה הכותב המקורי לא טרח כלל לציין שהסדר שהוא מביא ליום ד' רלוונטי רק לשנים שבהן ר"ה חל בשבת (גם חילופי הפזמונים כתובים בנ"ב, אם כן בגוף הפנקס לא הוזכר שום רמז לחילוף כלשהו). למרות זאת מסתבר שהמנהג של פוזנא הוא המנהג ה'מקורי', אחרת קשה להסביר איך 'צמח' סדר סליחות ליום נוסף של עשי"ת. אף על פי כן אני מתלבט אם הלוח צריך להציג דווקא אותו. אני מקווה ללמוד קצת יותר טוב את פרטי המנהג שמוזכר שם כדי שיהיה לי יותר ברור מה כדאי לעשות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::לאחר מחשבה נוספת הבנתי שחלק ממה שכתבתי היה טעות. זה לא תמוה שכותב הפנקס לא הזכיר חילופים, לגביו "יום ד' של עשי"ת" זהו תאריך ולא מספר של יום סליחות, אז לא חילוף. וגם, מקודם ראיתי רק את מהדו' פיורדא תקע"ז שבה סדר הסליחות האחרון מכונה סתם "סליחות לעשרת ימי תשובה", ואת מהדו' וילנא שבה הוא מובא כסדר אחר ליום ה' (וכך זה גם במהדו' ורשא תרל"ט), והסקתי שמנהג פוזנא כבר לא רווח בעידן הדפוס. אבל עכשיו ראיתי שבמהדו' קרטשין תרי"ז ויוהנסבורג תרכ"ד הן מכונות "סליחות ליום ששי של עשי"ת". ואולי גם המנהג הנוסף שמובא במהדו' וילנא וורשא אינו באמת מנהג שלישי, אלא הכוונה למנהג פוזנא, והמדפיסים קיצרו ולא פירטו את שינויי המנהגים בשאר הימים כי מבחינתם זהו מנהג מישני. אם זה נכון, אז הלוח אכן לא מדויק. לאור זאת אני מתכוון לתקן. לגבי החילוף בפזמון אני נוטה להתעלם (הלוח לא מתיימר להיות מפורט עד כדי כך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:58, 29 בספטמבר 2025 (IDT) :::לאור מה שכתבת, אם אני מבין נכון את הכתוב בפנקס, הכוונה היא שאכן אחד מימי הסליחות מתבטל אם חל בשבת, אבל אם יום ששי מעשי"ת (ח' בתשרי, שמכונה ברוב המנהגים חמישי בתשובה) חל בשבת, לא רוצים לבטל את הסליחות שלו, שנחשבות בדרך כלל חשובות במיוחד, בגלל הסליחה אזכרה אלקים ואולי מעוד סיבות, ולכן כשחל ר"ה בשבת, שאז יחול גם ח' בתשרי בשבת, מבטלים את הסליחות של יום ד' מעשי"ת, ומחלקים את הסדר של יום ו' בין יום ד' ויום ה'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:00, 29 בספטמבר 2025 (IDT) ::::הסרתי את ההוראה על פרטי המנהג, לדעתי עדיף ללא פירוט מאשר פירוט חלקי ולא מדוייק, ואולי באמת אין טעם להעמיס על הלוח את כל פרטי-הפרטים של המנהג, בסופו של דבר הייעוד שלו הוא בעיקר להציג רשימות של הפיוטים שקיימים בכל המנהגים שנדפסו, ו"תפסת מרובה לא תפסת" (כמו שאין פירוט על סדרי ההושענות של מנהג פולין לפי שנים וכו' וכו'). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:05, 30 בספטמבר 2025 (IDT) == העברת הלוח == שלום!{{ש}} העברתי את הלוח אל המאגר עצמו, על מנת להגדיל את החשיפה והתועלת הפוטנציאלית.{{ש}} יצרתי אותו כדי שישמש כלי עזר בעריכה, בסופו של דבר הוא התפתח יותר ממה ששיערתי, אז אני חושב שכאן מקומו.{{ש}} מאחר שזה לא 'טקסט' רגיל של ויקיטקסט אני משער שיהיה יותר נכון שהוא יהיה חלק מהמפתח של סידור אשכנז ולא דף ראשי.{{ש}} תודה ל[[מש:בן עדריאל|בן עדריאל]] על כל ההוספות-שיפורים-תיקונים-דיוקים, ולשאר העורכים שתרמו/יתרמו. {{ש}} בשלב זה הוצאתי ממנו את סדרי הסליחות שנהגו בקהילות שונות באופן מקומי והעברתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף אחר]], הן משום שנראה לי שהחלק הזה עדיין בהתהוות, והן משום שאני מסופק אם הוא מתאים להיות חלק מהמפתח של המחזור.{{ש}} מציע להפיץ את הקישור ללוח אצל המתעניינים בנושא, פורומים, אתרים ייעודיים, ע"מ להגדיל את התועלת שלו ולעודד עורכים פוטנציאליים להשתתף ולהרחיב את המאגר.{{ש}} בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:16, 18 בינואר 2026 (IST) == עיצוב לוח היוצרות == שלום ל[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]]!{{ש}} כנראה נכון לצמצם למינימום את החלוקה בין המנהגים.{{ש}} אולי כדאי לאחד גם בימים בהם יש רק הבדלים קלים ולסמן את ההבדלים,{{ש}} אני מתכוון בעיקר למקרים שבהם במנהג אחד אומרים את '''כל''' הפיוטים הנאמרים גם בשני, אלא שמוסיפים עליהם. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:36, 20 בינואר 2026 (IST) :אני נוטה שלא לאחד במקרים האלה, כי אני חושש שזה יבלבל יותר מאשר יבהיר, אבל אפשר לחשוב על זה עוד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:25, 21 בינואר 2026 (IST) ::העניין הוא שבאופן הזה מציגים מערכת שלמה, כאשר כביכול באחד המנהגים (אשכנז בדר"כ) מדלגים על חלק מהפיוטים (ואולי מבחינה היסטורית זה אכן כך). זה די דומה למצב בחלק מהקרובות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:48, 21 בינואר 2026 (IST) == פיוטי דיברות == אני תוהה אם דף [[פיוטי דברות]] צריך להופיע בלוח, מכיון שלפי הידוע לי (אשמח לקבל מידע אחר) הם לא הגיעו לדפוס, והלוח מגביל את עצמו כרגע לפיוטים שהגיעו לדפוס. אני חושב שכדאי כרגע לשמור על ההגבלה הזו בגלל שאחרת זה יהיה 'דבר שאין לו קצבה'. אגב, בלי קשר, אני ממש בעד שהפיוטים האלה יהיו בוויקיטקסט. הם מאוד חשובים, מזמן רציתי להעלות אותם ואולי אפילו התחלתי קצת לעבוד על זה, אבל אני מוגבל בגלל שאני לא בקיא בדקדוק של הארמית במידה מספיקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:49, 20 בינואר 2026 (IST) :אף אני סובר כמוך, כמו שכתבתי בתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2978242|כאן]] (אגב, יש מעט פיוט דיברין אחד שעוד הגיע למנהגי מהרי"א טירנא, אבל הספיק להישמט מהמנהג עד הדפוס, למרות שבד"כ דפוסי פולין מייצגים די בנאמנות את מהרי"ט). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:12, 21 בינואר 2026 (IST) ::בעיקבות הדיון עשיתי משהו שכבר תכננתי מזמן לעשות, והוספתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|נספחים]] לוח עבור הפיוטים שהיו בכתבי יד של מנהגי אשכנז וצרפת ולא שרדו עד הדפוס. סביר להניח שייקח זמן רב עד שהלוח הזה יושלם אבל אפשר להתחיל מלשים שם קישורים לפיוטים שכבר נמצאים בוויקיטקס (התחלתי). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:16, 21 בינואר 2026 (IST) == סליחות לנעילה במנהגי אשכנז המערבי == יש רק את רשימת הפזמונים כפי שהיא נהוגה כיום, אבל יש סדרים אחרים שנדפסו בדפוסים הישנים (זה מאד תלוי במה אמרו בימי הסליחות). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 02:22, 21 בינואר 2026 (IST) == פיוט אתה הוא אלקינו למנהג עלזאס == במנהג עלזאס נוהגים לומר אותו בכל תפילות הימים נוראים שיש בהן קרובה. זה גם נדפס בחלק מהמקומות במחזור לינעוויל תקנ"ז ובחלק ממחזורי רעדלהיים (לדוגמא מחזור יו"כ תרכ"ח), וזאת גם הסיבה שפיוט זה נדפס בכמה מהדורות סליחות כמנהג עלזאס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 03:07, 21 בינואר 2026 (IST) == החלפת הזולתות בשבתות הספירה == [[מש:Yack67]], בסידורים הכותרת היא 'שבת שניה' ו'שבת שלישית' בהתאמה. נכון שמחליפים את הפיוטים כדי להתאים לשבת בהר, אבל לענ"ד הנסיון לשקף את ההחלפה בלוח כאן יהיה יותר מבלבל מאשר מועיל. באותו אופן, לא מופיעות כאן בדף הנחיות להחלפת הפיוטים כשר"ה חל בשבת. כמה שאני מבין, עדיף לשמור את הלוח הזה כסוג של מפתח קישורים לכל הפיוטים במנהג אשכנז, איש על מקומו כפי שנדפס, ואת ההנחיות המפורטות לאמירת הפיוטים והחלפתם וכו' לשמור לדפי המחזור. שים לב שיש לכל פיוט גם דף מחזור שבו הוא משולב בתפילה, ושם יש הנחיות מפורטות, כמו למשל [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:48, 21 בינואר 2026 (IST) :בסדר אבל יש גם קהילות שמהפכים הסדר לא קשור לפרשת בהר וכן מנהג פפד"ם, וזה כתוב בסדורים (לדוגמא סדר עבודת ישראל מערבי עמ' 713). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:59, 21 בינואר 2026 (IST) ::: מעניין דף השילוב אבל גם על זה יש מה להגיד לדוגמא זה בעייתי בעיני שבדף שאמור לשקף נוסח אשכנז המערבי מופיע פסוק "גואלנו" לפני ברכת "גאל ישראל" ואפילו בלי סוגריים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:03, 21 בינואר 2026 (IST) ::::לגבי הזולתות, אתה צודק. ראה איך שכתבתי עכשיו בדף, נראה לי שזה עדיף כך. ::::לגבי הדפים משובלבים. באופן כללי יש באתר מערכת כפולה של דפים - דף המוקדש לכל פיוט בפנ"ע, בלי התפילה (ולפעמים כוללים קטעים שלא נאמרים באשכנז וכד'), ודפי מחזור שבהם הפיוטים משתלבים בתפילה בהתאם למנהגי אשכנז. דפי הפיוטים מופיעים בלוח שכאן, ודפי המחזור מקושרים כולם מהדף הראשי של [[סידור/נוסח אשכנז]]. דפי המחזור מבוססים על לקיחת הנוסח הראשי של נוסח הקבע שיש בויקיטקסט, בלי הבדל בין מ"א המערבי והמזרחי, ולכן מטבע הדברים יש חילופי נוסח שלא משתקפים שם עדיין. מ"מ הוספתי עכשיו סוגרים ל'גואלנו' כמו שציינת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:22, 21 בינואר 2026 (IST) :::::כן עכשיו יותר טוב בהחלט תודה. זה חשוב כי כיום ברוב מקומות בארץ ובאמריקה נוהגים בזה כמנהג פפדם וכך מופיע בדרך כלל במחזורים היוצאים לאור בימינו. בעומק העניין מסדרי הסידור לא חרו כ"כ טוב את המונח כי בעצם זה יכול להיות אפילו שבת רביעית, אבל מה לעשות.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:50, 21 בינואר 2026 (IST) == מנהג מגנצא == חוששני שלגבי מנהגי מגנצא קיימת הבעיה שעלתה באשר לפיוטי הדברות, משום שלמיטב הבנתי המנהג הזה נכחד עם גירוש יהודי העיר בשלהי המאה ה-15. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:03, 22 בינואר 2026 (IST) :צריך להבדיל בין שני דברים: מנהג מגנצא הקדום, על הפיוטים המיוחדים לו, אכן בטל ברובו עם הגירוש במאה ה-15. אבל, גם לקהילת מגנצא בעת החדשה היו מנהגים ייחודיים לה (חלקם שימור של מנהג מגנצא העתיק, חלקם חדשים). בתחום הפיוטים הוא התמצה בסדר שונה של פיוטים, ומבלי פיוטים ייחודיים לו. לחלק ממהדורות סידור "שפת אמת" נספח קונטרס 'מנהגי ק"ק מגנצא' (הקונטרס מצוי, בנפרד, באוצר החכמה), והוא נדפס בשנית עם הערות בירושתנו כרך ו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:08, 22 בינואר 2026 (IST) ::אכן נשמרתי לכלול רק דברים שמופיעים בסידור הנ"ל.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:10, 22 בינואר 2026 (IST) :::אגב, מחבר המאמר הנ"ל בירושתנו, משער שמנהגי מגנצא הללו אין מקורם במסורת כלשהי, אלא הם נוצרו באופן יזום לפי הפרטים הנזכרים בספר מהרי"ל הנדפס כמנהג מגנצא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:17, 22 בינואר 2026 (IST) ::::תודה על המידע החשוב, ותודה ל[[מש:Yack67]] על התרומה הרבה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:25, 22 בינואר 2026 (IST) == מחזור אלטונא תקל"ב == {{א|בן עדריאל}}, כהמשך לתקציר העריכה שלך, מחזור אלטונא תקל"ב נמצא [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012514960205171/NLI?volumeItem=3 כאן] (הקישור ישירות לחלק ב' הרלוונטי) אלוה מני עד אכן מצורף שם למי שברך לחתן בראשית בדף קמד ע"א. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:16, 8 במרץ 2026 (IST) :{{א|מו יו הו}}, תודה רבה! חפשתי בה"ב ובאוצה"ח ויש שם רק כרך א, ובגוגל ספרים לא מצאתי, ושכחתי לבדוק בספה"ל... אני רואה ששם יש גם את יתר הפיוטים שמזמרים לחתן בפולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:27, 8 במרץ 2026 (IST) == מערבית ראש השנה == לפי מחזור שבאתר הספרייה הלאומית נקרא: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001674590205171/NLI#$FL39256222 מחזור מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) לימים נוראים ולסוכות] עמ' 138 אמרו כסא אורי וישעי בלילה הראשונה (המופיע כאן בליל שני) ו[[מלך אמיץ כח רב עלילה]] בלילה השנייה. [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 02:29, 18 באפריל 2026 (IDT) :ככלל, הלוח הזה מייצג את מנהג אשכנז ה'ממוסד', כפי שהוא מתבטא בדפוסים. לפני עידן הדפוס היה גיוון גדול בהרבה בפיוטים שנאמרו ובסדריהם. במקרה של מנהג וורמייזא, המנהג הממוסד, כפי שמופיע בספרי המנהגים של הקהילה וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=2 קונטרס הנדפס] של הפיוטים המקומיים, תואם את המופיע כעת בלוח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:48, 20 באפריל 2026 (IDT) == המנהג בא"י == לציין את אלה שאומרים כשיש יום טוב אחד [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 17:04, 2 ביוני 2026 (IDT) 2u2usktniica013e8wb6o8k5ya19y9g 3018541 3018521 2026-06-02T17:42:10Z מו יו הו 37729 /* המנהג בא"י */ תגובה 3018541 wikitext text/x-wiki == סדר הסליחות בעשרת ימי תשובה למנהג פוזנא-הורודנא == מה שהבאת שני מנהגים ב"ה עשי"ת" זו טעות. העניין הוא שבמנהג זה הסליחות בעשרת ימי תשובה תלויים גם בתאריך, ואף פעם לא אומרים את כל הסליחות. וכך הסדר הראוי: במקביל ליום שלישי של סליחות יש להביא גם את הסליחות המצויינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שלישי של עשי"ת וגם את המצויינות כסליחות ליום רביעי (וכדי למנוע בלבול יש לציינם לפי תאריך: ה' תשרי, ו' תשרי). ובמקביל ליום רביעי של סליחות יש להביא את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום חמישי של עשי"ת המכונה "יום הגזירה" (ז' תשרי), ובמקביל ליום חמישי של סליחות יש להביא '''רק''' את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שישי של עשי"ת. ויש להוסיף הערות: ביום שני של עשי"ת יש להעיר שכשזה בה' תשרי (שחל ביום שני בשבוע) אז אומרים את הסליחות לה' תשרי המובאות כאופן הראשון ביום שלישי של עשי"ת (ולענ"ד זה האופן היחיד שאומרים את הפזמון של יום זה, ומה שנדפס בסליחות שכשחל יוה"כ בשבת או ביום שני לא אומרים זאת - זו טעות לדעתי וצריך לומר "ביום ד" במקום "בשבת" [והטעות כנראה הגיעה על ידי שמישהו כתב ד באופן שנראה ז, והמעתיק שאחריו כתב "בשבת" במקום "ביום ז"] אבל למעשה בעקבות הכתוב בסליחות נהגו גם במקרה זה לא לומר פזמון זה, וכך כתוב בפנקס פוזנן [נדפס בספר "ברכה למנחם" עמוד 273] שבכל אופני הקביעות לא אומרים פזמון זה והדפסתו בסליחות של מנהג פוזנא הוא טעות). וביום שלישי צריך שיצויין שהאופן הראשון הוא בה' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי"ת כשהוא בימים רביעי או שישי, אבל אומרים את הפזמון של האופן השני), והאופן השני הוא בו' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי"ת כשהוא בימים ראשון או שלישי, אבל כשו' תשרי הוא יום רביעי של אמירת סליחות בעשי"ת [דהיינו כשהוא ביום רביעי בשבוע] אז אין נאמרים בו סליחות אלו). ולגבי ימים רביעי וחמישי יש לציינם בלי תאריך בחודש, ורק להעיר שכשהם חלים בימים חמישי ושישי (שאז הם ו' ז', ולא כבשאר הקביעויות שהם ז' ח') אז חלק מהפיוטים מוחלפים ביניהם [כמבואר באריכות בפנקס בעמוד המצויין והעמוד שאחריו]. [[מיוחד:תרומות/&#126;2025-26933-23|&#126;2025-26933-23]] • [[שיחת משתמש:&#126;2025-26933-23|שיחה]] 02:42, 28 בספטמבר 2025 (IDT) :תודה רבה על המידע החשוב! אני עדיין לא בטוח שמה שכתוב בלוח זו טעות, התבססתי על "סדר סליחות לימים נוראים כמנהג פוזנן והוראדני ועוד קהילות רבות" ווילנא תרנ"ט. בדף עג-א (עמ' 145), לאחר הסליחות ליום חמישי של עשי"ת, מובא שם סדר הסליחות האחרון ולפניו כתוב: "בקצת מקומות נוהגין לומר אלו הסליחות ביום חמישי של עשי"ת ע"כ הצגנום ג"כ פה כסדר". לכאורה מוזכרים כאן 2 מנהגים ששניהם אינם זה שבפנקס. כנראה שכבר כשהוא נכתב לא היה זה המנהג בכל הקהילות של ענף זה, כי אני רואה שכתוב שם: "נ"ב: '''בפוזנא''' כשחל ר"ה בשבת אז אומרים זה הסדר ביום ד' של ימי התשובה", ומסתבר שהכוונה להבדיל מהקהילות האחרות בנות אותו ענף, ולא מאלו שהיה להן בכלל סדר אחר. ובכלל, במידה וה"נ"ב" מציין הוספה מאוחרת לפנקס, אני תוהה למה הכותב המקורי לא טרח כלל לציין שהסדר שהוא מביא ליום ד' רלוונטי רק לשנים שבהן ר"ה חל בשבת (גם חילופי הפזמונים כתובים בנ"ב, אם כן בגוף הפנקס לא הוזכר שום רמז לחילוף כלשהו). למרות זאת מסתבר שהמנהג של פוזנא הוא המנהג ה'מקורי', אחרת קשה להסביר איך 'צמח' סדר סליחות ליום נוסף של עשי"ת. אף על פי כן אני מתלבט אם הלוח צריך להציג דווקא אותו. אני מקווה ללמוד קצת יותר טוב את פרטי המנהג שמוזכר שם כדי שיהיה לי יותר ברור מה כדאי לעשות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::לאחר מחשבה נוספת הבנתי שחלק ממה שכתבתי היה טעות. זה לא תמוה שכותב הפנקס לא הזכיר חילופים, לגביו "יום ד' של עשי"ת" זהו תאריך ולא מספר של יום סליחות, אז לא חילוף. וגם, מקודם ראיתי רק את מהדו' פיורדא תקע"ז שבה סדר הסליחות האחרון מכונה סתם "סליחות לעשרת ימי תשובה", ואת מהדו' וילנא שבה הוא מובא כסדר אחר ליום ה' (וכך זה גם במהדו' ורשא תרל"ט), והסקתי שמנהג פוזנא כבר לא רווח בעידן הדפוס. אבל עכשיו ראיתי שבמהדו' קרטשין תרי"ז ויוהנסבורג תרכ"ד הן מכונות "סליחות ליום ששי של עשי"ת". ואולי גם המנהג הנוסף שמובא במהדו' וילנא וורשא אינו באמת מנהג שלישי, אלא הכוונה למנהג פוזנא, והמדפיסים קיצרו ולא פירטו את שינויי המנהגים בשאר הימים כי מבחינתם זהו מנהג מישני. אם זה נכון, אז הלוח אכן לא מדויק. לאור זאת אני מתכוון לתקן. לגבי החילוף בפזמון אני נוטה להתעלם (הלוח לא מתיימר להיות מפורט עד כדי כך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:58, 29 בספטמבר 2025 (IDT) :::לאור מה שכתבת, אם אני מבין נכון את הכתוב בפנקס, הכוונה היא שאכן אחד מימי הסליחות מתבטל אם חל בשבת, אבל אם יום ששי מעשי"ת (ח' בתשרי, שמכונה ברוב המנהגים חמישי בתשובה) חל בשבת, לא רוצים לבטל את הסליחות שלו, שנחשבות בדרך כלל חשובות במיוחד, בגלל הסליחה אזכרה אלקים ואולי מעוד סיבות, ולכן כשחל ר"ה בשבת, שאז יחול גם ח' בתשרי בשבת, מבטלים את הסליחות של יום ד' מעשי"ת, ומחלקים את הסדר של יום ו' בין יום ד' ויום ה'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:00, 29 בספטמבר 2025 (IDT) ::::הסרתי את ההוראה על פרטי המנהג, לדעתי עדיף ללא פירוט מאשר פירוט חלקי ולא מדוייק, ואולי באמת אין טעם להעמיס על הלוח את כל פרטי-הפרטים של המנהג, בסופו של דבר הייעוד שלו הוא בעיקר להציג רשימות של הפיוטים שקיימים בכל המנהגים שנדפסו, ו"תפסת מרובה לא תפסת" (כמו שאין פירוט על סדרי ההושענות של מנהג פולין לפי שנים וכו' וכו'). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:05, 30 בספטמבר 2025 (IDT) == העברת הלוח == שלום!{{ש}} העברתי את הלוח אל המאגר עצמו, על מנת להגדיל את החשיפה והתועלת הפוטנציאלית.{{ש}} יצרתי אותו כדי שישמש כלי עזר בעריכה, בסופו של דבר הוא התפתח יותר ממה ששיערתי, אז אני חושב שכאן מקומו.{{ש}} מאחר שזה לא 'טקסט' רגיל של ויקיטקסט אני משער שיהיה יותר נכון שהוא יהיה חלק מהמפתח של סידור אשכנז ולא דף ראשי.{{ש}} תודה ל[[מש:בן עדריאל|בן עדריאל]] על כל ההוספות-שיפורים-תיקונים-דיוקים, ולשאר העורכים שתרמו/יתרמו. {{ש}} בשלב זה הוצאתי ממנו את סדרי הסליחות שנהגו בקהילות שונות באופן מקומי והעברתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף אחר]], הן משום שנראה לי שהחלק הזה עדיין בהתהוות, והן משום שאני מסופק אם הוא מתאים להיות חלק מהמפתח של המחזור.{{ש}} מציע להפיץ את הקישור ללוח אצל המתעניינים בנושא, פורומים, אתרים ייעודיים, ע"מ להגדיל את התועלת שלו ולעודד עורכים פוטנציאליים להשתתף ולהרחיב את המאגר.{{ש}} בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:16, 18 בינואר 2026 (IST) == עיצוב לוח היוצרות == שלום ל[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]]!{{ש}} כנראה נכון לצמצם למינימום את החלוקה בין המנהגים.{{ש}} אולי כדאי לאחד גם בימים בהם יש רק הבדלים קלים ולסמן את ההבדלים,{{ש}} אני מתכוון בעיקר למקרים שבהם במנהג אחד אומרים את '''כל''' הפיוטים הנאמרים גם בשני, אלא שמוסיפים עליהם. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:36, 20 בינואר 2026 (IST) :אני נוטה שלא לאחד במקרים האלה, כי אני חושש שזה יבלבל יותר מאשר יבהיר, אבל אפשר לחשוב על זה עוד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:25, 21 בינואר 2026 (IST) ::העניין הוא שבאופן הזה מציגים מערכת שלמה, כאשר כביכול באחד המנהגים (אשכנז בדר"כ) מדלגים על חלק מהפיוטים (ואולי מבחינה היסטורית זה אכן כך). זה די דומה למצב בחלק מהקרובות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:48, 21 בינואר 2026 (IST) == פיוטי דיברות == אני תוהה אם דף [[פיוטי דברות]] צריך להופיע בלוח, מכיון שלפי הידוע לי (אשמח לקבל מידע אחר) הם לא הגיעו לדפוס, והלוח מגביל את עצמו כרגע לפיוטים שהגיעו לדפוס. אני חושב שכדאי כרגע לשמור על ההגבלה הזו בגלל שאחרת זה יהיה 'דבר שאין לו קצבה'. אגב, בלי קשר, אני ממש בעד שהפיוטים האלה יהיו בוויקיטקסט. הם מאוד חשובים, מזמן רציתי להעלות אותם ואולי אפילו התחלתי קצת לעבוד על זה, אבל אני מוגבל בגלל שאני לא בקיא בדקדוק של הארמית במידה מספיקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:49, 20 בינואר 2026 (IST) :אף אני סובר כמוך, כמו שכתבתי בתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2978242|כאן]] (אגב, יש מעט פיוט דיברין אחד שעוד הגיע למנהגי מהרי"א טירנא, אבל הספיק להישמט מהמנהג עד הדפוס, למרות שבד"כ דפוסי פולין מייצגים די בנאמנות את מהרי"ט). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:12, 21 בינואר 2026 (IST) ::בעיקבות הדיון עשיתי משהו שכבר תכננתי מזמן לעשות, והוספתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|נספחים]] לוח עבור הפיוטים שהיו בכתבי יד של מנהגי אשכנז וצרפת ולא שרדו עד הדפוס. סביר להניח שייקח זמן רב עד שהלוח הזה יושלם אבל אפשר להתחיל מלשים שם קישורים לפיוטים שכבר נמצאים בוויקיטקס (התחלתי). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:16, 21 בינואר 2026 (IST) == סליחות לנעילה במנהגי אשכנז המערבי == יש רק את רשימת הפזמונים כפי שהיא נהוגה כיום, אבל יש סדרים אחרים שנדפסו בדפוסים הישנים (זה מאד תלוי במה אמרו בימי הסליחות). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 02:22, 21 בינואר 2026 (IST) == פיוט אתה הוא אלקינו למנהג עלזאס == במנהג עלזאס נוהגים לומר אותו בכל תפילות הימים נוראים שיש בהן קרובה. זה גם נדפס בחלק מהמקומות במחזור לינעוויל תקנ"ז ובחלק ממחזורי רעדלהיים (לדוגמא מחזור יו"כ תרכ"ח), וזאת גם הסיבה שפיוט זה נדפס בכמה מהדורות סליחות כמנהג עלזאס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 03:07, 21 בינואר 2026 (IST) == החלפת הזולתות בשבתות הספירה == [[מש:Yack67]], בסידורים הכותרת היא 'שבת שניה' ו'שבת שלישית' בהתאמה. נכון שמחליפים את הפיוטים כדי להתאים לשבת בהר, אבל לענ"ד הנסיון לשקף את ההחלפה בלוח כאן יהיה יותר מבלבל מאשר מועיל. באותו אופן, לא מופיעות כאן בדף הנחיות להחלפת הפיוטים כשר"ה חל בשבת. כמה שאני מבין, עדיף לשמור את הלוח הזה כסוג של מפתח קישורים לכל הפיוטים במנהג אשכנז, איש על מקומו כפי שנדפס, ואת ההנחיות המפורטות לאמירת הפיוטים והחלפתם וכו' לשמור לדפי המחזור. שים לב שיש לכל פיוט גם דף מחזור שבו הוא משולב בתפילה, ושם יש הנחיות מפורטות, כמו למשל [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:48, 21 בינואר 2026 (IST) :בסדר אבל יש גם קהילות שמהפכים הסדר לא קשור לפרשת בהר וכן מנהג פפד"ם, וזה כתוב בסדורים (לדוגמא סדר עבודת ישראל מערבי עמ' 713). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:59, 21 בינואר 2026 (IST) ::: מעניין דף השילוב אבל גם על זה יש מה להגיד לדוגמא זה בעייתי בעיני שבדף שאמור לשקף נוסח אשכנז המערבי מופיע פסוק "גואלנו" לפני ברכת "גאל ישראל" ואפילו בלי סוגריים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:03, 21 בינואר 2026 (IST) ::::לגבי הזולתות, אתה צודק. ראה איך שכתבתי עכשיו בדף, נראה לי שזה עדיף כך. ::::לגבי הדפים משובלבים. באופן כללי יש באתר מערכת כפולה של דפים - דף המוקדש לכל פיוט בפנ"ע, בלי התפילה (ולפעמים כוללים קטעים שלא נאמרים באשכנז וכד'), ודפי מחזור שבהם הפיוטים משתלבים בתפילה בהתאם למנהגי אשכנז. דפי הפיוטים מופיעים בלוח שכאן, ודפי המחזור מקושרים כולם מהדף הראשי של [[סידור/נוסח אשכנז]]. דפי המחזור מבוססים על לקיחת הנוסח הראשי של נוסח הקבע שיש בויקיטקסט, בלי הבדל בין מ"א המערבי והמזרחי, ולכן מטבע הדברים יש חילופי נוסח שלא משתקפים שם עדיין. מ"מ הוספתי עכשיו סוגרים ל'גואלנו' כמו שציינת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:22, 21 בינואר 2026 (IST) :::::כן עכשיו יותר טוב בהחלט תודה. זה חשוב כי כיום ברוב מקומות בארץ ובאמריקה נוהגים בזה כמנהג פפדם וכך מופיע בדרך כלל במחזורים היוצאים לאור בימינו. בעומק העניין מסדרי הסידור לא חרו כ"כ טוב את המונח כי בעצם זה יכול להיות אפילו שבת רביעית, אבל מה לעשות.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:50, 21 בינואר 2026 (IST) == מנהג מגנצא == חוששני שלגבי מנהגי מגנצא קיימת הבעיה שעלתה באשר לפיוטי הדברות, משום שלמיטב הבנתי המנהג הזה נכחד עם גירוש יהודי העיר בשלהי המאה ה-15. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:03, 22 בינואר 2026 (IST) :צריך להבדיל בין שני דברים: מנהג מגנצא הקדום, על הפיוטים המיוחדים לו, אכן בטל ברובו עם הגירוש במאה ה-15. אבל, גם לקהילת מגנצא בעת החדשה היו מנהגים ייחודיים לה (חלקם שימור של מנהג מגנצא העתיק, חלקם חדשים). בתחום הפיוטים הוא התמצה בסדר שונה של פיוטים, ומבלי פיוטים ייחודיים לו. לחלק ממהדורות סידור "שפת אמת" נספח קונטרס 'מנהגי ק"ק מגנצא' (הקונטרס מצוי, בנפרד, באוצר החכמה), והוא נדפס בשנית עם הערות בירושתנו כרך ו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:08, 22 בינואר 2026 (IST) ::אכן נשמרתי לכלול רק דברים שמופיעים בסידור הנ"ל.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:10, 22 בינואר 2026 (IST) :::אגב, מחבר המאמר הנ"ל בירושתנו, משער שמנהגי מגנצא הללו אין מקורם במסורת כלשהי, אלא הם נוצרו באופן יזום לפי הפרטים הנזכרים בספר מהרי"ל הנדפס כמנהג מגנצא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:17, 22 בינואר 2026 (IST) ::::תודה על המידע החשוב, ותודה ל[[מש:Yack67]] על התרומה הרבה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:25, 22 בינואר 2026 (IST) == מחזור אלטונא תקל"ב == {{א|בן עדריאל}}, כהמשך לתקציר העריכה שלך, מחזור אלטונא תקל"ב נמצא [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012514960205171/NLI?volumeItem=3 כאן] (הקישור ישירות לחלק ב' הרלוונטי) אלוה מני עד אכן מצורף שם למי שברך לחתן בראשית בדף קמד ע"א. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:16, 8 במרץ 2026 (IST) :{{א|מו יו הו}}, תודה רבה! חפשתי בה"ב ובאוצה"ח ויש שם רק כרך א, ובגוגל ספרים לא מצאתי, ושכחתי לבדוק בספה"ל... אני רואה ששם יש גם את יתר הפיוטים שמזמרים לחתן בפולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:27, 8 במרץ 2026 (IST) == מערבית ראש השנה == לפי מחזור שבאתר הספרייה הלאומית נקרא: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001674590205171/NLI#$FL39256222 מחזור מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) לימים נוראים ולסוכות] עמ' 138 אמרו כסא אורי וישעי בלילה הראשונה (המופיע כאן בליל שני) ו[[מלך אמיץ כח רב עלילה]] בלילה השנייה. [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 02:29, 18 באפריל 2026 (IDT) :ככלל, הלוח הזה מייצג את מנהג אשכנז ה'ממוסד', כפי שהוא מתבטא בדפוסים. לפני עידן הדפוס היה גיוון גדול בהרבה בפיוטים שנאמרו ובסדריהם. במקרה של מנהג וורמייזא, המנהג הממוסד, כפי שמופיע בספרי המנהגים של הקהילה וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=2 קונטרס הנדפס] של הפיוטים המקומיים, תואם את המופיע כעת בלוח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:48, 20 באפריל 2026 (IDT) == המנהג בא"י == לציין את אלה שאומרים כשיש יום טוב אחד [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 17:04, 2 ביוני 2026 (IDT) :כפי שנכתב כבר למעלה, אני בעד שלא להרבות בפירוט, אין לדבר סוף ותמיד יהיה מה להוסיף ולפרט: חילופי פיוטים בחגים מסוימים כשחלים בשבת, סדר הושענות לכל שנה מנהג מזרחי, התנגשויות של יוצרות, חילופים בסליחות לעשי"ת בחלק מהשנים למנהגי מזרח אשכנז, כל מיני תתי-מנהגים ומנהגים משולבים ומקוצצים וכו' וכו'. אבל אני לא כופה את דעתי ובהחלט מבין שאפשר גם לחשוב אחרת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:42, 2 ביוני 2026 (IDT) o0bko1qep4exlq12c6ob2z4zcr6g5hk 3018547 3018541 2026-06-02T19:03:04Z Yack67 27395 /* המנהג בא"י */ תגובה 3018547 wikitext text/x-wiki == סדר הסליחות בעשרת ימי תשובה למנהג פוזנא-הורודנא == מה שהבאת שני מנהגים ב"ה עשי"ת" זו טעות. העניין הוא שבמנהג זה הסליחות בעשרת ימי תשובה תלויים גם בתאריך, ואף פעם לא אומרים את כל הסליחות. וכך הסדר הראוי: במקביל ליום שלישי של סליחות יש להביא גם את הסליחות המצויינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שלישי של עשי"ת וגם את המצויינות כסליחות ליום רביעי (וכדי למנוע בלבול יש לציינם לפי תאריך: ה' תשרי, ו' תשרי). ובמקביל ליום רביעי של סליחות יש להביא את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום חמישי של עשי"ת המכונה "יום הגזירה" (ז' תשרי), ובמקביל ליום חמישי של סליחות יש להביא '''רק''' את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שישי של עשי"ת. ויש להוסיף הערות: ביום שני של עשי"ת יש להעיר שכשזה בה' תשרי (שחל ביום שני בשבוע) אז אומרים את הסליחות לה' תשרי המובאות כאופן הראשון ביום שלישי של עשי"ת (ולענ"ד זה האופן היחיד שאומרים את הפזמון של יום זה, ומה שנדפס בסליחות שכשחל יוה"כ בשבת או ביום שני לא אומרים זאת - זו טעות לדעתי וצריך לומר "ביום ד" במקום "בשבת" [והטעות כנראה הגיעה על ידי שמישהו כתב ד באופן שנראה ז, והמעתיק שאחריו כתב "בשבת" במקום "ביום ז"] אבל למעשה בעקבות הכתוב בסליחות נהגו גם במקרה זה לא לומר פזמון זה, וכך כתוב בפנקס פוזנן [נדפס בספר "ברכה למנחם" עמוד 273] שבכל אופני הקביעות לא אומרים פזמון זה והדפסתו בסליחות של מנהג פוזנא הוא טעות). וביום שלישי צריך שיצויין שהאופן הראשון הוא בה' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי"ת כשהוא בימים רביעי או שישי, אבל אומרים את הפזמון של האופן השני), והאופן השני הוא בו' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי"ת כשהוא בימים ראשון או שלישי, אבל כשו' תשרי הוא יום רביעי של אמירת סליחות בעשי"ת [דהיינו כשהוא ביום רביעי בשבוע] אז אין נאמרים בו סליחות אלו). ולגבי ימים רביעי וחמישי יש לציינם בלי תאריך בחודש, ורק להעיר שכשהם חלים בימים חמישי ושישי (שאז הם ו' ז', ולא כבשאר הקביעויות שהם ז' ח') אז חלק מהפיוטים מוחלפים ביניהם [כמבואר באריכות בפנקס בעמוד המצויין והעמוד שאחריו]. [[מיוחד:תרומות/&#126;2025-26933-23|&#126;2025-26933-23]] • [[שיחת משתמש:&#126;2025-26933-23|שיחה]] 02:42, 28 בספטמבר 2025 (IDT) :תודה רבה על המידע החשוב! אני עדיין לא בטוח שמה שכתוב בלוח זו טעות, התבססתי על "סדר סליחות לימים נוראים כמנהג פוזנן והוראדני ועוד קהילות רבות" ווילנא תרנ"ט. בדף עג-א (עמ' 145), לאחר הסליחות ליום חמישי של עשי"ת, מובא שם סדר הסליחות האחרון ולפניו כתוב: "בקצת מקומות נוהגין לומר אלו הסליחות ביום חמישי של עשי"ת ע"כ הצגנום ג"כ פה כסדר". לכאורה מוזכרים כאן 2 מנהגים ששניהם אינם זה שבפנקס. כנראה שכבר כשהוא נכתב לא היה זה המנהג בכל הקהילות של ענף זה, כי אני רואה שכתוב שם: "נ"ב: '''בפוזנא''' כשחל ר"ה בשבת אז אומרים זה הסדר ביום ד' של ימי התשובה", ומסתבר שהכוונה להבדיל מהקהילות האחרות בנות אותו ענף, ולא מאלו שהיה להן בכלל סדר אחר. ובכלל, במידה וה"נ"ב" מציין הוספה מאוחרת לפנקס, אני תוהה למה הכותב המקורי לא טרח כלל לציין שהסדר שהוא מביא ליום ד' רלוונטי רק לשנים שבהן ר"ה חל בשבת (גם חילופי הפזמונים כתובים בנ"ב, אם כן בגוף הפנקס לא הוזכר שום רמז לחילוף כלשהו). למרות זאת מסתבר שהמנהג של פוזנא הוא המנהג ה'מקורי', אחרת קשה להסביר איך 'צמח' סדר סליחות ליום נוסף של עשי"ת. אף על פי כן אני מתלבט אם הלוח צריך להציג דווקא אותו. אני מקווה ללמוד קצת יותר טוב את פרטי המנהג שמוזכר שם כדי שיהיה לי יותר ברור מה כדאי לעשות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::לאחר מחשבה נוספת הבנתי שחלק ממה שכתבתי היה טעות. זה לא תמוה שכותב הפנקס לא הזכיר חילופים, לגביו "יום ד' של עשי"ת" זהו תאריך ולא מספר של יום סליחות, אז לא חילוף. וגם, מקודם ראיתי רק את מהדו' פיורדא תקע"ז שבה סדר הסליחות האחרון מכונה סתם "סליחות לעשרת ימי תשובה", ואת מהדו' וילנא שבה הוא מובא כסדר אחר ליום ה' (וכך זה גם במהדו' ורשא תרל"ט), והסקתי שמנהג פוזנא כבר לא רווח בעידן הדפוס. אבל עכשיו ראיתי שבמהדו' קרטשין תרי"ז ויוהנסבורג תרכ"ד הן מכונות "סליחות ליום ששי של עשי"ת". ואולי גם המנהג הנוסף שמובא במהדו' וילנא וורשא אינו באמת מנהג שלישי, אלא הכוונה למנהג פוזנא, והמדפיסים קיצרו ולא פירטו את שינויי המנהגים בשאר הימים כי מבחינתם זהו מנהג מישני. אם זה נכון, אז הלוח אכן לא מדויק. לאור זאת אני מתכוון לתקן. לגבי החילוף בפזמון אני נוטה להתעלם (הלוח לא מתיימר להיות מפורט עד כדי כך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:58, 29 בספטמבר 2025 (IDT) :::לאור מה שכתבת, אם אני מבין נכון את הכתוב בפנקס, הכוונה היא שאכן אחד מימי הסליחות מתבטל אם חל בשבת, אבל אם יום ששי מעשי"ת (ח' בתשרי, שמכונה ברוב המנהגים חמישי בתשובה) חל בשבת, לא רוצים לבטל את הסליחות שלו, שנחשבות בדרך כלל חשובות במיוחד, בגלל הסליחה אזכרה אלקים ואולי מעוד סיבות, ולכן כשחל ר"ה בשבת, שאז יחול גם ח' בתשרי בשבת, מבטלים את הסליחות של יום ד' מעשי"ת, ומחלקים את הסדר של יום ו' בין יום ד' ויום ה'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:00, 29 בספטמבר 2025 (IDT) ::::הסרתי את ההוראה על פרטי המנהג, לדעתי עדיף ללא פירוט מאשר פירוט חלקי ולא מדוייק, ואולי באמת אין טעם להעמיס על הלוח את כל פרטי-הפרטים של המנהג, בסופו של דבר הייעוד שלו הוא בעיקר להציג רשימות של הפיוטים שקיימים בכל המנהגים שנדפסו, ו"תפסת מרובה לא תפסת" (כמו שאין פירוט על סדרי ההושענות של מנהג פולין לפי שנים וכו' וכו'). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:05, 30 בספטמבר 2025 (IDT) == העברת הלוח == שלום!{{ש}} העברתי את הלוח אל המאגר עצמו, על מנת להגדיל את החשיפה והתועלת הפוטנציאלית.{{ש}} יצרתי אותו כדי שישמש כלי עזר בעריכה, בסופו של דבר הוא התפתח יותר ממה ששיערתי, אז אני חושב שכאן מקומו.{{ש}} מאחר שזה לא 'טקסט' רגיל של ויקיטקסט אני משער שיהיה יותר נכון שהוא יהיה חלק מהמפתח של סידור אשכנז ולא דף ראשי.{{ש}} תודה ל[[מש:בן עדריאל|בן עדריאל]] על כל ההוספות-שיפורים-תיקונים-דיוקים, ולשאר העורכים שתרמו/יתרמו. {{ש}} בשלב זה הוצאתי ממנו את סדרי הסליחות שנהגו בקהילות שונות באופן מקומי והעברתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף אחר]], הן משום שנראה לי שהחלק הזה עדיין בהתהוות, והן משום שאני מסופק אם הוא מתאים להיות חלק מהמפתח של המחזור.{{ש}} מציע להפיץ את הקישור ללוח אצל המתעניינים בנושא, פורומים, אתרים ייעודיים, ע"מ להגדיל את התועלת שלו ולעודד עורכים פוטנציאליים להשתתף ולהרחיב את המאגר.{{ש}} בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:16, 18 בינואר 2026 (IST) == עיצוב לוח היוצרות == שלום ל[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]]!{{ש}} כנראה נכון לצמצם למינימום את החלוקה בין המנהגים.{{ש}} אולי כדאי לאחד גם בימים בהם יש רק הבדלים קלים ולסמן את ההבדלים,{{ש}} אני מתכוון בעיקר למקרים שבהם במנהג אחד אומרים את '''כל''' הפיוטים הנאמרים גם בשני, אלא שמוסיפים עליהם. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:36, 20 בינואר 2026 (IST) :אני נוטה שלא לאחד במקרים האלה, כי אני חושש שזה יבלבל יותר מאשר יבהיר, אבל אפשר לחשוב על זה עוד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:25, 21 בינואר 2026 (IST) ::העניין הוא שבאופן הזה מציגים מערכת שלמה, כאשר כביכול באחד המנהגים (אשכנז בדר"כ) מדלגים על חלק מהפיוטים (ואולי מבחינה היסטורית זה אכן כך). זה די דומה למצב בחלק מהקרובות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:48, 21 בינואר 2026 (IST) == פיוטי דיברות == אני תוהה אם דף [[פיוטי דברות]] צריך להופיע בלוח, מכיון שלפי הידוע לי (אשמח לקבל מידע אחר) הם לא הגיעו לדפוס, והלוח מגביל את עצמו כרגע לפיוטים שהגיעו לדפוס. אני חושב שכדאי כרגע לשמור על ההגבלה הזו בגלל שאחרת זה יהיה 'דבר שאין לו קצבה'. אגב, בלי קשר, אני ממש בעד שהפיוטים האלה יהיו בוויקיטקסט. הם מאוד חשובים, מזמן רציתי להעלות אותם ואולי אפילו התחלתי קצת לעבוד על זה, אבל אני מוגבל בגלל שאני לא בקיא בדקדוק של הארמית במידה מספיקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:49, 20 בינואר 2026 (IST) :אף אני סובר כמוך, כמו שכתבתי בתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2978242|כאן]] (אגב, יש מעט פיוט דיברין אחד שעוד הגיע למנהגי מהרי"א טירנא, אבל הספיק להישמט מהמנהג עד הדפוס, למרות שבד"כ דפוסי פולין מייצגים די בנאמנות את מהרי"ט). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:12, 21 בינואר 2026 (IST) ::בעיקבות הדיון עשיתי משהו שכבר תכננתי מזמן לעשות, והוספתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|נספחים]] לוח עבור הפיוטים שהיו בכתבי יד של מנהגי אשכנז וצרפת ולא שרדו עד הדפוס. סביר להניח שייקח זמן רב עד שהלוח הזה יושלם אבל אפשר להתחיל מלשים שם קישורים לפיוטים שכבר נמצאים בוויקיטקס (התחלתי). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:16, 21 בינואר 2026 (IST) == סליחות לנעילה במנהגי אשכנז המערבי == יש רק את רשימת הפזמונים כפי שהיא נהוגה כיום, אבל יש סדרים אחרים שנדפסו בדפוסים הישנים (זה מאד תלוי במה אמרו בימי הסליחות). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 02:22, 21 בינואר 2026 (IST) == פיוט אתה הוא אלקינו למנהג עלזאס == במנהג עלזאס נוהגים לומר אותו בכל תפילות הימים נוראים שיש בהן קרובה. זה גם נדפס בחלק מהמקומות במחזור לינעוויל תקנ"ז ובחלק ממחזורי רעדלהיים (לדוגמא מחזור יו"כ תרכ"ח), וזאת גם הסיבה שפיוט זה נדפס בכמה מהדורות סליחות כמנהג עלזאס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 03:07, 21 בינואר 2026 (IST) == החלפת הזולתות בשבתות הספירה == [[מש:Yack67]], בסידורים הכותרת היא 'שבת שניה' ו'שבת שלישית' בהתאמה. נכון שמחליפים את הפיוטים כדי להתאים לשבת בהר, אבל לענ"ד הנסיון לשקף את ההחלפה בלוח כאן יהיה יותר מבלבל מאשר מועיל. באותו אופן, לא מופיעות כאן בדף הנחיות להחלפת הפיוטים כשר"ה חל בשבת. כמה שאני מבין, עדיף לשמור את הלוח הזה כסוג של מפתח קישורים לכל הפיוטים במנהג אשכנז, איש על מקומו כפי שנדפס, ואת ההנחיות המפורטות לאמירת הפיוטים והחלפתם וכו' לשמור לדפי המחזור. שים לב שיש לכל פיוט גם דף מחזור שבו הוא משולב בתפילה, ושם יש הנחיות מפורטות, כמו למשל [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:48, 21 בינואר 2026 (IST) :בסדר אבל יש גם קהילות שמהפכים הסדר לא קשור לפרשת בהר וכן מנהג פפד"ם, וזה כתוב בסדורים (לדוגמא סדר עבודת ישראל מערבי עמ' 713). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:59, 21 בינואר 2026 (IST) ::: מעניין דף השילוב אבל גם על זה יש מה להגיד לדוגמא זה בעייתי בעיני שבדף שאמור לשקף נוסח אשכנז המערבי מופיע פסוק "גואלנו" לפני ברכת "גאל ישראל" ואפילו בלי סוגריים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:03, 21 בינואר 2026 (IST) ::::לגבי הזולתות, אתה צודק. ראה איך שכתבתי עכשיו בדף, נראה לי שזה עדיף כך. ::::לגבי הדפים משובלבים. באופן כללי יש באתר מערכת כפולה של דפים - דף המוקדש לכל פיוט בפנ"ע, בלי התפילה (ולפעמים כוללים קטעים שלא נאמרים באשכנז וכד'), ודפי מחזור שבהם הפיוטים משתלבים בתפילה בהתאם למנהגי אשכנז. דפי הפיוטים מופיעים בלוח שכאן, ודפי המחזור מקושרים כולם מהדף הראשי של [[סידור/נוסח אשכנז]]. דפי המחזור מבוססים על לקיחת הנוסח הראשי של נוסח הקבע שיש בויקיטקסט, בלי הבדל בין מ"א המערבי והמזרחי, ולכן מטבע הדברים יש חילופי נוסח שלא משתקפים שם עדיין. מ"מ הוספתי עכשיו סוגרים ל'גואלנו' כמו שציינת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:22, 21 בינואר 2026 (IST) :::::כן עכשיו יותר טוב בהחלט תודה. זה חשוב כי כיום ברוב מקומות בארץ ובאמריקה נוהגים בזה כמנהג פפדם וכך מופיע בדרך כלל במחזורים היוצאים לאור בימינו. בעומק העניין מסדרי הסידור לא חרו כ"כ טוב את המונח כי בעצם זה יכול להיות אפילו שבת רביעית, אבל מה לעשות.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:50, 21 בינואר 2026 (IST) == מנהג מגנצא == חוששני שלגבי מנהגי מגנצא קיימת הבעיה שעלתה באשר לפיוטי הדברות, משום שלמיטב הבנתי המנהג הזה נכחד עם גירוש יהודי העיר בשלהי המאה ה-15. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:03, 22 בינואר 2026 (IST) :צריך להבדיל בין שני דברים: מנהג מגנצא הקדום, על הפיוטים המיוחדים לו, אכן בטל ברובו עם הגירוש במאה ה-15. אבל, גם לקהילת מגנצא בעת החדשה היו מנהגים ייחודיים לה (חלקם שימור של מנהג מגנצא העתיק, חלקם חדשים). בתחום הפיוטים הוא התמצה בסדר שונה של פיוטים, ומבלי פיוטים ייחודיים לו. לחלק ממהדורות סידור "שפת אמת" נספח קונטרס 'מנהגי ק"ק מגנצא' (הקונטרס מצוי, בנפרד, באוצר החכמה), והוא נדפס בשנית עם הערות בירושתנו כרך ו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:08, 22 בינואר 2026 (IST) ::אכן נשמרתי לכלול רק דברים שמופיעים בסידור הנ"ל.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:10, 22 בינואר 2026 (IST) :::אגב, מחבר המאמר הנ"ל בירושתנו, משער שמנהגי מגנצא הללו אין מקורם במסורת כלשהי, אלא הם נוצרו באופן יזום לפי הפרטים הנזכרים בספר מהרי"ל הנדפס כמנהג מגנצא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:17, 22 בינואר 2026 (IST) ::::תודה על המידע החשוב, ותודה ל[[מש:Yack67]] על התרומה הרבה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:25, 22 בינואר 2026 (IST) == מחזור אלטונא תקל"ב == {{א|בן עדריאל}}, כהמשך לתקציר העריכה שלך, מחזור אלטונא תקל"ב נמצא [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012514960205171/NLI?volumeItem=3 כאן] (הקישור ישירות לחלק ב' הרלוונטי) אלוה מני עד אכן מצורף שם למי שברך לחתן בראשית בדף קמד ע"א. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:16, 8 במרץ 2026 (IST) :{{א|מו יו הו}}, תודה רבה! חפשתי בה"ב ובאוצה"ח ויש שם רק כרך א, ובגוגל ספרים לא מצאתי, ושכחתי לבדוק בספה"ל... אני רואה ששם יש גם את יתר הפיוטים שמזמרים לחתן בפולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:27, 8 במרץ 2026 (IST) == מערבית ראש השנה == לפי מחזור שבאתר הספרייה הלאומית נקרא: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001674590205171/NLI#$FL39256222 מחזור מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) לימים נוראים ולסוכות] עמ' 138 אמרו כסא אורי וישעי בלילה הראשונה (המופיע כאן בליל שני) ו[[מלך אמיץ כח רב עלילה]] בלילה השנייה. [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 02:29, 18 באפריל 2026 (IDT) :ככלל, הלוח הזה מייצג את מנהג אשכנז ה'ממוסד', כפי שהוא מתבטא בדפוסים. לפני עידן הדפוס היה גיוון גדול בהרבה בפיוטים שנאמרו ובסדריהם. במקרה של מנהג וורמייזא, המנהג הממוסד, כפי שמופיע בספרי המנהגים של הקהילה וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=2 קונטרס הנדפס] של הפיוטים המקומיים, תואם את המופיע כעת בלוח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:48, 20 באפריל 2026 (IDT) == המנהג בא"י == לציין את אלה שאומרים כשיש יום טוב אחד [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 17:04, 2 ביוני 2026 (IDT) :כפי שנכתב כבר למעלה, אני בעד שלא להרבות בפירוט, אין לדבר סוף ותמיד יהיה מה להוסיף ולפרט: חילופי פיוטים בחגים מסוימים כשחלים בשבת, סדר הושענות לכל שנה מנהג מזרחי, התנגשויות של יוצרות, חילופים בסליחות לעשי"ת בחלק מהשנים למנהגי מזרח אשכנז, כל מיני תתי-מנהגים ומנהגים משולבים ומקוצצים וכו' וכו'. אבל אני לא כופה את דעתי ובהחלט מבין שאפשר גם לחשוב אחרת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:42, 2 ביוני 2026 (IDT) ::הכל כבר מופיע בסידור. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:03, 2 ביוני 2026 (IDT) hmohbqanwpnn81ze91ivca7of1hrevf 1 1736241 3018560 2977151 2026-06-02T20:18:02Z Nahum 68 /* קישורי שפות */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3018560 wikitext text/x-wiki == ארגון דאר א-סלאם == לפני הקריאה, מקווה שאנשים מודעים לתחקיר ששודר על הארגון, התברר שאנשיו מראים פנים יפות ומתק שפתיים, ומדברים על שלום ואחווה, אך בפועל מקיימים קשרים עם גדולי המסיתים והרוצחים. חפשו ביוטיוב: 'אשרף מרואן - שם בדוי' [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-40086-7|&#126;2026-40086-7]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-40086-7|שיחה]] 14:14, 19 בינואר 2026 (IST) == קישורי שפות == נחוץ להוסיף ערך בוויקינתונים לכל סורא בנפרד ולקשר לשפות האחרות. הידע הטכני שלי אינו מספיק לעבודה כזו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:18, 2 ביוני 2026 (IDT) 6hhwalr17q7zogili24b2k0g9hqvpte 3018562 3018560 2026-06-02T20:19:15Z Nahum 68 הוספת [[קטגוריה:הקוראן]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3018562 wikitext text/x-wiki == ארגון דאר א-סלאם == לפני הקריאה, מקווה שאנשים מודעים לתחקיר ששודר על הארגון, התברר שאנשיו מראים פנים יפות ומתק שפתיים, ומדברים על שלום ואחווה, אך בפועל מקיימים קשרים עם גדולי המסיתים והרוצחים. חפשו ביוטיוב: 'אשרף מרואן - שם בדוי' [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-40086-7|&#126;2026-40086-7]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-40086-7|שיחה]] 14:14, 19 בינואר 2026 (IST) == קישורי שפות == נחוץ להוסיף ערך בוויקינתונים לכל סורא בנפרד ולקשר לשפות האחרות. הידע הטכני שלי אינו מספיק לעבודה כזו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:18, 2 ביוני 2026 (IDT) [[קטגוריה:הקוראן]] lcmarkk1hr5qwbqvac2prfens1zpqhe 3018563 3018562 2026-06-02T20:19:57Z Nahum 68 /* קישורי שפות */ 3018563 wikitext text/x-wiki == ארגון דאר א-סלאם == לפני הקריאה, מקווה שאנשים מודעים לתחקיר ששודר על הארגון, התברר שאנשיו מראים פנים יפות ומתק שפתיים, ומדברים על שלום ואחווה, אך בפועל מקיימים קשרים עם גדולי המסיתים והרוצחים. חפשו ביוטיוב: 'אשרף מרואן - שם בדוי' [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-40086-7|&#126;2026-40086-7]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-40086-7|שיחה]] 14:14, 19 בינואר 2026 (IST) == קישורי שפות == נחוץ להוסיף ערך בוויקינתונים לכל סורה בנפרד ולקשר לשפות האחרות. הידע הטכני שלי אינו מספיק לעבודה כזו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:18, 2 ביוני 2026 (IDT) [[קטגוריה:הקוראן]] ccp90fqlk0qfr4uvehwv6ly0zqgawov 0 1739951 3018510 3018409 2026-06-02T12:31:19Z בן עדריאל 9444 /* סליחות-טורינו */ 3018510 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ ====מחזורי אשכנז==== ======א אוגשפורג====== המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *] ======א ה====== ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין], [https://hebrewbooks.org/43502 1 (א' וב' של פסח)], [https://hebrewbooks.org/43505 2 (ז' וח' של פסח פולין)], 2 (ז' וח' של פסח אשכנז), [https://hebrewbooks.org/43202 3 (שבועות)], [https://hebrewbooks.org/43137 4 (א' של ר"ה פולין)], [https://hebrewbooks.org/43504 4 (א' של ר"ה אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43506 5 (ב' של ר"ה פולין)], [https://hebrewbooks.org/43508 5 (ב' של ר"ה אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43139 6 (ערבית של יו"כ פולין)],[https://hebrewbooks.org/43138 6 (ערבית של יו"כ אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43136 7 (יו"כ פולין)], [https://hebrewbooks.org/43135 7 (יו"כ אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43203 9 (שמיני עצרת פולין)], ======א הדרת====== מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב] ======א הנובר====== ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע"י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *] ======א סאלוניקי====== מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו] ======א סב====== מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *] ======א פולין====== מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה"מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח"ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613] ======א פיזרו====== [מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *] ====[[אבודרהם]]==== ======אבודרהם 1489====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *] ======אבודרהם 1513====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *] ======אבודרהם 1521====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *] ======אבודרהם 1546====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *] ======אבודרהם 1566====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *] ======[[אבל יחיד]]====== שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *] ======[[אבן בוחן]]====== הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *] ======[[אבן בוחן (היילפרין)]]====== חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב"ם|הרמב"ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע"י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח"א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח"ב] ======[[אבן ספיר]]====== [[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח"א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח"ב] ======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]====== עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]]. ======אבני נזר====== י"ל ע"י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת "[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]", וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *] ======אבקת רוכל====== הר' מכיר תלמיד ר"י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא"ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *] ======אגדת שמואל====== הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *] ======[[ספר האגודה|האגודה]]====== הר' זוסלין מק"ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *] ======[[אגודת פרחים]]====== שירים מתרגמים ומחברים ע"י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו] ======[[אגודת שמואל]]====== ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש"י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש"י|רש"י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים] ======אגרות שד"ל====== י"ל ע"י שאלתיאל אייזיק גראבער, פרזעמישל 1894-1882. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 1-5] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 6-9] ======אוצר התפלות====== סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח"א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח"ב] ======אוצר טוב====== כולל דברים עתיקים [הוספה למ"ע [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין פיר דיע וויססענשאפט דעס יודענטהומס יו"ל ע"י א' בערלינער וד' האפמאנן)]] ברלין 1880-1878. [https://hebrewbooks.org/58105 1878] [https://hebrewbooks.org/36610 1878b] [https://hebrewbooks.org/36611 1880] [https://hebrewbooks.org/44603 1881] [https://hebrewbooks.org/45730 1882] [https://hebrewbooks.org/58106 1883] [https://hebrewbooks.org/44604 1884] [https://hebrewbooks.org/58107 1885] [https://hebrewbooks.org/58108 1886] ======אידישע דענקער====== און פאעטען אין מיטעלאלטער. א. גינזבורג [נויארק] 1918. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020006 ח"א] [https://www.universalyiddishlibrary.org/en/book/nli000002770-1 ח"ב] ======אלברעכט====== עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]]. ======ארנהיים====== סדר עבודה בלב ח"ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *] ======אר"צ====== מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ"ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ"ט עד תי"ז, ודף ת"ך ותכ"א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ"ל נרשמו עפ"י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח"א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח"ב]. ======בית תפלה====== הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *] ======בית תפלה-ליוורנו====== ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862] ======בית תפלה-שאלוניקי====== סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[ ======בן חנניה====== עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]]. ======דרך חיים ב====== שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703] ======דרך החיים====== סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק"ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *] ======האאס====== עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Haas|Haas]]. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/8090986 *] ======חופת חתנים====== פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג"כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *] ======חזונים====== כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש"ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *] ======יוצרות-אמשטרדם (?) א====== קטע מסדור תפלה שנדפס באמ"ד מכיל דף מ"ה-קל"ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 רעגעסטער של ביהמ"ד לרבנים דנויארק] לשנת 1928 [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&seq=195 עמ' 165]). ======יוצרות-אמשטרדם (?) ב====== כנ"ל נדפס בשני עמודים על צד אחד, מכיל מדף א עד צ"ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 שם] [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&seq=195 שם]). ======יוצרות קראקא====== מנהג אשכנז עם פי' הר' אשר בן יוסף, קראקא 1589. [https://hebrewbooks.org/42162 אשכנז] [https://hebrewbooks.org/21006 פולין] ======יפה נוף====== כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב"ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה"ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *] ======כ"ח====== כרם חמד, אגרות מחכמי ישראל נאספו ע"י שמואל יהודה ליב גאלדענבערג, וויען ופראג 1843-1833 חלק ח' וט' ע"י שניאור זקש, ברלין 1856-1854. [https://catalog.hathitrust.org/Record/009031920 *] [https://books.google.co.il/books?id=Beg6AQAAMAAJ&printsec=frontcover&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false א-ב] [https://books.google.co.il/books?id=Zl0pAAAAYAAJ ג] [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ ד] [https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ ה-ו] [https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ ז] [https://books.google.co.il/books?id=V-k6AQAAMAAJ ח] [https://books.google.co.il/books?id=Jek6AQAAMAAJ ט] ======כל בו====== סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח"א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח"ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח"ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח"א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח"ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח"ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח"ד]]. ======כנור ציון====== עי' [[#כ"צ|כ"צ]]. ======כ"צ====== כנור ציון, מבחר שירי ציון נערכו ע"י הוצאה תושיה, ורשה 1900. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021975890205171/NLI *] ======ל====== [[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *] ======לוח====== נחלת שד"ל ב, לוח הפיטנים והפיוטים, ברלין 1880. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=4 *] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001033700205171/NLI#$FL29507861 כתב יד] ======מאגאזין====== עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]]. ======מחברת====== משירי קדש אשר לשלמה בן יהודה אבן גבירול י"ל ע"י ישראל דאווידזאן עם תרגום אנגלי מאת [[W:ישראל זנגוויל|ישראל זאנגוויל]], פילאדעלפיא 1923. [https://tablet.otzar.org/#/book/613684/p/-1/t/827980/fs/0/start/0/end/0/c *] ======מחזור יניי====== בהוספת פיוטי יניי האחרים מאת ישראל דאווידזאן נויארק 1919. [https://tablet.otzar.org/#/book/102402/p/-1/t/827980/fs/0/start/0/end/0/c *] ======מטיב שפה====== סליחות כפי מנהגים שונים עם תרגומן לל"א ובאורן מאת רפאל בר ישראל פירשטענטהאל, ברעסלוי 1823. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454120205171/NLI?volumeItem=1 ח"א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454120205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] ======מערבות====== יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק"ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ"פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *] ======מפתח הפיוטים====== ציון לראשי המאמרים מכל הפיוטים אשר [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|בספרו של יום טוב ליפמן צונץ על הפיוטים]] מאת אברהם געשטעטנער. ברלין 1889. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1315583 *] ======נחלת [[מחבר:שד"ל|שד"ל]]-ג====== לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&st=&pgnum=5 1884] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000629680205171/NLI#$FL33903735 כתב יד] ======סדר סליחות====== פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד"ו חש"ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *] ======סדר התחנונים====== אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] ======סדר תפלות-שבתי בס====== סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות] ======סליחות-1548====== סליחות מכל השנה מ"א, ד"ו 1548. [https://hebrewbooks.org/11808 *] ======סליחות-בער====== הסליחות לכל השנה לפי מנהג האשכנזים מסודרות ע"י יצחק בן אריה יוסף דוב, רעדעלהיים 1884. [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf *] ======סליחות-טורינו====== סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו] ======סליחות-פלאס====== סליחות כמנהג פלאס, זולצבאך 1843. [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false *] ======סליחות-תימנים====== ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ"ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ"ל... וסדר עבודת יוהכ"פ לראב"ע ועוד ד' סליחות... י"ל ע"י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *] ======ספר הדמעות====== מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח"א, ברלין תרפ"ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח"ב] ======ע"י====== [[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901] ======פירסט====== סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י"ל ע"י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *] ======צ====== עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&printsec=frontcover&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false *] ======צדמ"ג====== עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]] ======קה"פ====== קונטרס הפיוטים הנלוה אל המחזור ויטרי עם הערות חיים בראדי, ברלין 1894. [https://hebrewbooks.org/34863 *] ======קינות וסליחות====== מכ"י אשר תפוצנה אור לקורות היהודים בימי הגזרות והרדיפות, י"ל ע"י אברהם ברלינר (קובץ על יד ח"ג). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=63 *] ======קלא א====== סדר התמיד ח"א כולל כל תפלות ימי החול כמנהג ארבע קהלות [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ, אויגניון, לישלוה קאוואליאון]], מסודר ע"י אליהו כרמי, אויגניאון 1767. ======קלא ב====== סדר התמיד ח"ב כולל תפלות של שבת כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|הנ"ל]] ע"י הנ"ל, אויגניון 1767. ======קלא ג====== סדר לימים נוראים [לר"ה ואשמורת ערב יוכ"פ] כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], י"ל ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1739. ======קלא ד====== סדר לימים נוראים [ליוהכ"פ] כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1739. ======קלא ה====== סדר לשלש רגלים כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1759. ======קלא ו====== סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות, כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1762. ======קלא ז====== סדר הקונטריס כולל פיוטים לשבת כמנהג שב[[W:יהודי האפיפיור|מחוז ויניזין]], אויגניון 1775. ======קלא ח====== סדר של ראש השנה כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1765. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019930560205171/NLI?volumeItem=1 *] ======קלא ט====== סדר של יום כפור כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1766. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019930560205171/NLI?volumeItem=2 *] ======קלא י====== סדר האשמורות מר"ח אלול ועשי"ת כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1763. ======קצנטינא====== מחזור קטן כמנהג קצטינא, , ע"י אליהו עלוש בשנת תרל"ב(?) נדפס עם כמה מעלות, ליוורנו 1872. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019937960205171/NLI *] ======ראב"ע-איגר====== דיואן לר' אברהם בן עזרא י"ל ע"י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *] ======ראב"ע-איגר (רשימה)====== רשימה בסוף הדיואן הנ"ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=202 *] ======רומא 1557====== מחזור כפי מנהג ק"ק רומי, בולונייא 1557. (*) (לא מצאתיו) ======רומא ב====== מחזור כפי מנהג ק"ק רומא עם פי' קמחא דאבישונא, בולונייא 1540. [https://hebrewbooks.org/44325 ח"א] [https://hebrewbooks.org/45406 ח"ב] ======רומא-שד"ל====== מחזור כל השנה כמנהג איטלייאני עם מבוא מאת שד"ל, ליוורנו 1856. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI *] ======רומניא====== סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס מחדש בתבנית הנדפס בויניציאה במצות הרב אברהם ירושלמי זלה"ה ועתה נדפס שנית במצות הר' אליה גאלימירי בהשתדלות הר' דוד בר אליה [קשתי] ז"ל ובתוספת קצת ענינים מחודשים, בבית האחים שלמה ויוסף בני ה' יצחק בן הר' יוסף יעבץ הדורש, קושטאנדינה 1547. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017562660205171/NLI *] ======רומניא א====== סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, ע"י אליה הלוי המאסף, קושטא 1510 [ההוצאה הזאת לא היתה לנגד עיני והשתמשתי ברשימת ה' בראדי הנמצאת בספרו של [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|ברלינר]] Aus meiner Bibliothek pp. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312179 XVII]-XXX]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012355650205171/NLI *] ======רומניא ב====== "סדור תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס במצות הר' אברהם בן יום טוב ירושלמי בבית דניאל בומבירגי מאנוירשא בוויניציאה" [כן רשם שד"ל ב[[#כ"ח|כ"ח]] ח"ד עמ' 36 [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ&pg=PA25&source=gbs_toc_r&cad=1#v=onepage&q&f=false *], ושם הספר נמצא בדף ו' ע"א. שנת הדפוס לא הכיר שד"ל, ורמש"ש ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Hebräische Bibliographie|המזכיר]] שנה עשירית עמ' [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k199104/f126.item 120] משער שנדפס אחר שנת ר"פ וזה נכון, כי בסוף הסדור הזה (בדף ת"ס ע"א) נמצא כדברים האלה: "הלוח הזה תקנתיו אני הצעיר אברהם ירושלמי על פי מחזור רע"ט", והנה בלי ספק עשה הלוח הזה אחר התחלת המחזור רע"ט שהוא שנת רפ"ג, וגם נוסח שטר גט הנמצא בדף תס"א נותן התאריך "שנת חמשת אלפים ומאתים ושמנים", ואעפ"י שהעיר הנזכרת בנוסח זה היא קושטנדינה, בכל זאת אי אפשר לומר שהנוסח עם התאריך לקוח מן ההוצאה הראשונה, כי כבר ראינו שההוצאה הראשונה נדפסה בשנת ר"ע. וא"כ קרוב לודאי הוא שהמחזור הזה נדפס בוויניציאה בשנת 1523-1522, וכל התאריכים האחרים המובאים מרמש"ש (רשימת בודליאנו [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/3781420 עמ' 398]) ומדוקעס ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]], שנה ה' [עמ' 397) ומברלינר ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|אויס מיינער ביבליאטהעק]], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312087 עמ' 3]) כלם מוטעים. העקז' של ביהמ"ד דנויארק בא מאוצר הספרים אשר לה' אלחנן אדלר ונמצאו בו תס"ט דפים כמו בעקז' של שד"ל (כ"ח שם עמ' 37), אולם הדפים ת"ס ותס"א יצאו ממקומם והדף האחרון נסמן בטעות תע"א, וטעות זו נמצא ג"כ בעקז' שהיה לפני רמש"ש (עי' המזכיר שם). [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011635130205171/NLI *] ======רנה וישועה====== ח"א כולל פי' על ההגדה ותפסירהא בל' ערבי ח"ב כולל הלכות חג בחג, ליוורנו 1877. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=1 ח"א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] ======שבלים בודדות====== אספת מאמרים בודדים מכ"י ונדפסים ע"י אפרים דיינארד, ירושלם 1915. [https://hebrewbooks.org/43941 *] ======שינגילי-א====== סדר תפלות שבחות ושירים לימי שמחת תורה וחופת נעורים, ולזמן מילת זכרים וכו' כפי מנהג אנשי שינגילי וק"ק בקוגין, אמשטרדם 1757. [https://www.hebrewbooks.org/44577 *] ======שינגילי-ב====== הנ"ל... כל אלה נשתלחו מק"ק קוגין מה' יחזקאל רחבי, אמשטרדם 1769. [https://www.hebrewbooks.org/44576 *] ======שירי שלמה-ב"ר====== שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול י"ל ע"י ח.נ. ביאליק וי.ח. רבניצקי, כרך ראשון שירי חול, ברלין 1924. [https://hebrewbooks.org/38217 ח"א] [https://hebrewbooks.org/38220 ח"ב] [https://hebrewbooks.org/38219 ח"ג] [https://hebrewbooks.org/38218 ח"ד] [https://hebrewbooks.org/38216 ח"ה] [https://hebrewbooks.org/44148 ח"ו] ======שע"ה====== שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]]. ======שער השמים====== פירוש על הסידור מ[[מחבר:של"ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב] ======תחנונים-1597====== תחנונים ופזמונים וקינות של החברה שומרים לבקר אשכנזים, ד"ו 1597. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017483090205171/NLI *] [https://hebrewbooks.org/52629 1638] ======תחנונים וסליחות====== מנהג איטליאני, ד"ו 1760. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020261480205171/NLI *] ======תחנונים וסליחות-שמז====== הנ"ל, ד"ו 1587. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012793530205171/NLI *] ======[[תכלאל עץ חיים|תכלאל]]====== סדור כולל כל תפלות השנה הנקרא בלשון קדמונינו תכלאל כמנהג כל קהלות הקדש תימן עם ספר עץ חיים מ[[W:יחיא צאלח|ר' יהודה בר יוסף צאלח]], ירושלם 1896-1894. [https://tablet.otzar.org/#/b/5415/p/421/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח"א] [https://tablet.otzar.org/#/b/5416/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח"ב] [https://tablet.otzar.org/#/b/5417/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח"ג] 4nztgp87hqqeyezhf363fmbu2404io6 0 1739955 3018502 3018418 2026-06-02T12:02:14Z בן עדריאל 9444 /* ש-273 */ 3018502 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} אז לפנות ערב{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} bz64egig4dfcpx5tyzukfp7qzan3r1z 3018504 3018502 2026-06-02T12:14:38Z בן עדריאל 9444 3018504 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} אז לפנות ערב{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} bgk5u5z664u3gxixy8un7bmnpbjwb8n 3018511 3018504 2026-06-02T12:36:52Z בן עדריאל 9444 3018511 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} 517wsq846rlc3axpun6a8oxj4z7d8ug 3018513 3018511 2026-06-02T13:03:50Z בן עדריאל 9444 עוד כמה ערכים 3018513 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} 2pyf86nxm7bgy3wyyvcn958gce4pkv9 3018514 3018513 2026-06-02T13:04:59Z בן עדריאל 9444 3018514 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} gj75stnv9xxojt24j32yfeapguk7nia 0 1743885 3018635 3018485 2026-06-03T11:41:49Z Editor259 28663 3018635 wikitext text/x-wiki {{להשלים}} (ח, א) <קטע התחלה=א/>אל תריב עם איש גדול למה תפול בידו:<קטע סוף=א/> (ח, ב) <קטע התחלה=ב/>[א]ל [ת]חרש ע[ל] איש לו הון פן ישקל מחירך ואבדת:{{ש}}<קטע סוף=ב/> (ח,ב) <קטע התחלה=ב/>כי רבים הפחיז זהב והון השגהל[ב נ]דיבים:<קטע סוף=ב/> (ח, ג) <קטע התחלה=ג/>אל תינץ עם איש לשון ואל תתן על אש ע[ץ:<קטע סוף=ג/> (ח, ד) <קטע התחלה=ד/>אל] תרגיל עם איש אויל פן יבוז לנדיבים:<קטע סוף=ד/> (ח, ה) <קטע התחלה=ה/>אל תכלים איש שב מפשע זכר כי כלנו חייבים:<קטע סוף=ה/> (ח, ו) <קטע התחלה=ו/>אל תבייש אנו[ש י]שיש כי ממנו מזקינים:<קטע סוף=ו/> (ח, ז) <קטע התחלה=ז/>אל תתהלל על גוע זכר כלנו נאספים:<קטע סוף=ז/> (ח, ח) <קטע התחלה=ח/>[א]ל תטש שיחת חכמים ובחידתיהם התרטש:{{ש}}<קטע סוף=ח/> (ח, ח) <קטע התחלה=ח/>כי ממנו תלמד לקח לתיצב לפני שרים:<קטע סוף=ח/> (ח, ט) <קטע התחלה=ט/>אל תמאס בשמועת שבים אשר שמעו מאבתם:{{ש}}<קטע סוף=ט/> (ח, ט) <קטע התחלה=ט/>כי ממנו תקח שכח בעת צ[רך] להשיב פתגם:<קטע סוף=ט/> (ח, י) <קטע התחלה=י/>אל תצלח בגחלת רשע פן תבער בשביב אשו:<קטע סוף=י/> (ח, יא) <קטע התחלה=יא/>אל תזוח מפני לץ להושיבו כאורב לפיך:<קטע סוף=יא/> (ח, יב) <קטע התחלה=יב/>אל תלוה איש חזק ממך ואם הלוית במאבד:<קטע סוף=יב/> (ח, יג) <קטע התחלה=יג/>אל תערב יתר ממך ואם ערבת כמשלם:<קטע סוף=יג/> (ח, יד) <קטע התחלה=יד/>אל תשפט עם שופט כי כרצונו [ישפט]:<קטע סוף=יד/> (ח, טו) עם אכזרי אל [תלך] פן תכביד את דעתך: (ח, טו) כי הוא נוכח פניו ילך ובאולתו תפסה: (ח, טז) עם בעל אף אל תעיז מצח ואל תרכב עמו בדרך: (ח, טז) כי קל בעיניו דמים ובין מציל ישחיתך: (ח, יז) עם פותה אל תסתייד כי לא יוכל לכסות סודך: (ח, יח) לפני זר אל תעש רז כי לא תדע מה ילד ספו: (ח, יט) לכל בשר אל תגל לבך ואל תדיח מעליך הטובה: קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&st=&pgnum=34 סמנד פרק ח] [[קטגוריה:בן סירא]] 7ojrkufoq515rmge8nzzpkk08t4d8ta 104 1744035 3018501 3018333 2026-06-02T12:01:11Z יעקב 15222 3018501 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>828 סוף ימי סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק מח/> לעדות החדש, '''אמר ר׳ יוסי מעשה בטוביה הרופא שראה את''' '''החדש בירושלים''' הוא ובנו ועבדו משוחרר וקבלו הכהנים אותו ואת בנו ופסלו את עבדו וכשבאו לפני בית דין קבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו." ועי׳ סוכה פרק ג׳ משנה ה׳ ״אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי ר' יהודה ר׳ מאיר אומר אפי׳ במשיחה '''אמר ר׳ מאיר מעשה באנשי ירושלים''' שהיו אוגדין את לולביהם בגימוניות של זהב אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה״. ועי׳ [[משנה מעשרות ב ה|מעשרות פ"ב מ"ה]]: ״האומר לחבירו הילך איסר זה ותן לי בו חמש תאנים לא יאכל עד שיעשר דברי ר׳ מאיד ר׳ יהודה אומר אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב, אמר ר׳ יהודה מעשה בגנת ורדים שהיתה בירושלים וכו׳.״ ועי׳ [[סוכה לד ב|סוכה ד׳ ל"ד]] במשנה: ״שיעור אתרוג הקטן ר׳ מאיר אומר כאגוז ר׳ יהודה אומר כביצה ובגדול כדי שיאחוז שנים בידו דברי ר׳ יהודה ר׳ יוסי אומר אפי' אחד בשתי ידיו.״ והנה באו דבריהם במשנה סתם אבל בגמרא [[סוכה לו ב|ד׳ ל״ו]] נאמר: ״תניא אמר ר׳ יוסי מעשה בר׳ עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו אמר לו ר׳ יהודה משם ראי׳ אף הן אמרו לו אין זה הדר.״ ומזה באה מחלוקתם. ועי׳ [[משנה שביעית ה ה|שביעית פרק ה' משנה ה׳]] ״מאימתי מותר אדם ליקח לוף במוצאי שביעית ר׳ יהודה אומר מיד וחכמים אומרים משירבה החדש״. ובא לפנינו במשנה מחלוקת סתם אבל ב[[תוספתא/שביעית/ד|תוספתא פ"ד]] וב[[ירושלמי שביעית ה|ירושלמי]] בא: "תני אמר ר׳ יהודה מעשה שהיינו בעין כוש ואכלנו לוף על פי ר׳ '''טרפון''' במוצאי החג של מוצאי שביעית '''אמר לו ר׳ יוסי ‫עמך הייתי‬''' ולא הי׳ אלא מוצאי הפסח.״ וזה באמת הי׳ דבר הבירורים מימים ההם אחרו אשר עברו ימים רבים מאד אשר לא הי׳ יכול להיות שם לא חריש ולא קציר, אשר החשך כסה ארץ וערפל הלאום כלו. ומימי המעשים עצמם כבר עברו גם שלשים וגם ארבעים שנה. ובמשנה שבת ד׳ כ״ט ״לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת ואפי׳ היא של חרס ור׳ יהודה מתיר". והנה באה מחלוקתם סתם, אבל בתוספתא פ״ב ובגמ׳ שם בא: ״תניא אמר ר׳ יהודה‪ .‬יפעם אחת שבתינו בעליית בית נתזה בלוד והביאו‬ ‫לני שפופיה של ביצה ומלאנוה שמן ונקבנוה והנהנוה על פי הנר והי׳ שם • ר ׳‬ ‫ט ר פ ו ן ו ז ק נ י ם ולא אמרו לנו דבר אמרו לו משם ראי׳ שאני בית נתזה‬ ‫דזריזין הן‪.‬״‬ ‫וכלל גרול הוא בכל הענינים ה^לה כי אך במעט מקומות נתפרש זה‬ ‫לפנינו, ורובם נשארו סתם. ויותר מכל זה רבו מאד הדברים א שי אף שנאמר דברי ר׳ פלוני 'אין זה‪.‬‬ ‫כ• אם קבלתו מרבו וכבר הארקנו בזה בכרך שליש• ״המשנה ביסודה ותקופת‬ התנאים ־עליה״ פרק כ״ז עמוד ‪.282‬‬<noinclude></noinclude> ko83d51s5ryxaxt3fyu9jxo9icsfl4q 3018531 3018501 2026-06-02T16:08:55Z יעקב 15222 3018531 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>828 סוף ימי סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק מח/> לעדות החדש, '''אמר ר׳ יוסי מעשה בטוביה הרופא שראה את''' '''החדש בירושלים''' הוא ובנו ועבדו משוחרר וקבלו הכהנים אותו ואת בנו ופסלו את עבדו וכשבאו לפני בית דין קבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו." ועי׳ סוכה פרק ג׳ משנה ה׳ ״אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי ר' יהודה ר׳ מאיר אומר אפי׳ במשיחה '''אמר ר׳ מאיר מעשה באנשי ירושלים''' שהיו אוגדין את לולביהם בגימוניות של זהב אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה״. ועי׳ [[משנה מעשרות ב ה|מעשרות פ"ב מ"ה]]: ״האומר לחבירו הילך איסר זה ותן לי בו חמש תאנים לא יאכל עד שיעשר דברי ר׳ מאיד ר׳ יהודה אומר אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב, אמר ר׳ יהודה מעשה בגנת ורדים שהיתה בירושלים וכו׳.״ ועי׳ [[סוכה לד ב|סוכה ד׳ ל"ד]] במשנה: ״שיעור אתרוג הקטן ר׳ מאיר אומר כאגוז ר׳ יהודה אומר כביצה ובגדול כדי שיאחוז שנים בידו דברי ר׳ יהודה ר׳ יוסי אומר אפי' אחד בשתי ידיו.״ והנה באו דבריהם במשנה סתם אבל בגמרא [[סוכה לו ב|ד׳ ל״ו]] נאמר: ״תניא אמר ר׳ יוסי מעשה בר׳ עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו אמר לו ר׳ יהודה משם ראי׳ אף הן אמרו לו אין זה הדר.״ ומזה באה מחלוקתם. ועי׳ [[משנה שביעית ה ה|שביעית פרק ה' משנה ה׳]] ״מאימתי מותר אדם ליקח לוף במוצאי שביעית ר׳ יהודה אומר מיד וחכמים אומרים משירבה החדש״. ובא לפנינו במשנה מחלוקת סתם אבל ב[[תוספתא/שביעית/ד|תוספתא פ"ד]] וב[[ירושלמי שביעית ה|ירושלמי]] בא: "תני אמר ר׳ יהודה מעשה שהיינו בעין כוש ואכלנו לוף על פי ר׳ '''טרפון''' במוצאי החג של מוצאי שביעית '''אמר לו ר׳ יוסי ‫עמך הייתי‬''' ולא הי׳ אלא מוצאי הפסח.״ וזה באמת הי׳ דבר הבירורים מימים ההם אחרו אשר עברו ימים רבים מאד אשר לא הי׳ יכול להיות שם לא חריש ולא קציר, אשר החשך כסה ארץ וערפל הלאום כלו. ומימי המעשים עצמם כבר עברו גם שלשים וגם ארבעים שנה. ובמשנה [[שבת כט ב|שבת ד׳ כ״ט]] ״לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת ואפי׳ היא של חרס ור׳ יהודה מתיר". והנה באה מחלוקתם סתם, אבל ב[[תוספתא/שבת/ב|תוספתא פ״ב]] וב[[שבת כט ב|גמ׳ שם]] בא: ״תניא אמר ר׳ יהודה פעם אחת שבתינו בעליית בית נתזה בלוד והביאו לנו שפופרת של ביצה ומלאנוה שמן ונקבנוה והנחנוה על פי הנר והי׳ שם ר׳ '''טרפון וזקנים''' ולא אמרו לנו דבר אמרו לו משם ראי׳ שאני בית נתזה דזריזין הן.״ וכלל גדול הוא בכל הענינים האלה כי אך במעט מקומות נתפרש זה לפנינו, ורובם נשארו סתם. ויותר מכל זה רבו מאד הדברים אשר אף שנאמר דברי ר׳ פלוני אין זה‬ כי אם קבלתו מרבו וכבר הארכנו בזה בכרך שלישי ״המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה״ פרק כ״ז עמוד ‪282‬‬. <קטע סוף=פרק מח/><noinclude></noinclude> k2xrp3jhrozgbwxuvyx519yspzqrbtw 10 1744051 3018523 2026-06-02T14:08:08Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ציטוט|תוכן=רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''" אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''" אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: "''יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת ב..." 3018523 wikitext text/x-wiki {{ציטוט|תוכן=רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''" אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''" אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: "''יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר!''"|מקור=[[זהר חלק ג קנא ב|זהר פרשת בהעלותך, נספח סימן ט' של דף קנ"א ע"ב]]}} 603yxxtdlzfa4bdqejm9f5yyq1s0aor 3018536 3018523 2026-06-02T16:42:53Z Nahum 68 3018536 wikitext text/x-wiki {{ציטוט|תוכן=רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''" אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''" אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אותו כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: "''יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר!''"|מקור=[[זהר חלק ג קנא ב|זהר פרשת בהעלותך, נספח סימן ט' של דף קנ"א ע"ב]]}} 1qiusfrb7b264b939ityyzvrf4j335e 3018537 3018536 2026-06-02T16:44:35Z Nahum 68 3018537 wikitext text/x-wiki {{ציטוט|תוכן=רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "'''למה היה הכהן מניף את הלוים?'''" אמר לו: "'''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?'''" אמר לו רבי יהודה: "'''מניפין אותו ומנענעים אותו כדי לשתקו.'''" אמר לו רבי אבא: "'''יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר!'''"|מקור=[[זהר חלק ג קנא ב|זהר פרשת בהעלותך, נספח סימן ט' של דף קנ"א ע"ב]]}} jczkejwlzeb6t1vfnms77cmqg7ojxqg 3018576 3018537 2026-06-03T08:03:14Z Roxette5 5159 עוד שבירת שורה אחת וזה מושלם 3018576 wikitext text/x-wiki {{ציטוט|תוכן=רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "'''למה היה הכהן מניף את הלוים?'''" אמר לו: "'''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?'''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "'''מניפין אותו ומנענעים אותו כדי לשתקו.'''" אמר לו רבי אבא: "'''יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר!'''"|מקור=[[זהר חלק ג קנא ב|זהר פרשת בהעלותך, נספח סימן ט' של דף קנ"א ע"ב]]}} 7u7ci44c2klo8v9b9v5q5guw6r5a9w0 104 1744052 3018532 2026-06-02T16:10:14Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫סוף ימי סידור המשגה וחתימתה תמו <קטע התחלה=פרק מח/> ואשר אך על ידי זה נוכל להבין את הלשון ״ורואה אני את דבריהם מדברי״ כמו ב[[משנה כלאים ב יא|משנה כלאים פ״ב מי״א]] ויפלא שאם כן למה יחלוק עמהם. אבל הוא הביא לבית המדרש ומסי סננון קבלתו מרבו נגד סגנון יתר‬ ‫הח..." 3018532 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף ימי סידור המשגה וחתימתה תמו <קטע התחלה=פרק מח/> ואשר אך על ידי זה נוכל להבין את הלשון ״ורואה אני את דבריהם מדברי״ כמו ב[[משנה כלאים ב יא|משנה כלאים פ״ב מי״א]] ויפלא שאם כן למה יחלוק עמהם. אבל הוא הביא לבית המדרש ומסי סננון קבלתו מרבו נגד סגנון יתר‬ ‫החבמים‪ ,‬ויאמר על זה דעתו לעצמו ״ורואה אני את דבריהם מדברי״‪.‬‬ ‫וביות־ רבו הרבה מאד דברים אשר הוא רק אצל בל אהד דעתו מתוך‬ ‫‪I‬‬ ‫’‬ ‫שימית קבלתו מרבותיו‪.‬‬ ‫וביל' הדברים האלה כולם הנונעים לקבלותיהם מדוד העבר אשיר בינתיים‬ ‫במילה המתיבתא ובמילו המדדים‪ ,‬הגה בכל גדלו של ר׳ נתן בבל הנונעי ‪ ,‬לימוד‬ ‫המשנה והקבלות הראשיות על־ה וגדר דבריה ובכל ה־לו הגדול לאורייתא לא הי׳‬ ‫יבול לקהת הלק עמהם בבירורי הדברים ההם‪.‬‬ ‫ועל בז לא בא ממנו דבר בבל זה‪.‬‬ ‫ועל כז גם נמצא לי׳ נתז אחדי מות ר׳ מאיר בי גם הקר‬ ‫‪I‬‬‫‪I‬‬ ‫מאת סומבוס תלמידו המובהק של ר׳ מאיי• אש‪,‬־י הי׳ ה־אש והראשיון בדור* בנ*נע‬ ‫‪,‬‬ ‫לענינים באלה‪ ,‬ובא בכתובות ד׳ נ״ב ‪:‬‬ ‫״אמר ר׳ נתן שיאלתי את סומבוס כשאמר ד׳ יהושע נותן לה קתובתה‬ ‫ואינה פודה כשהדירה ולבסוף נשבית או כשנשבית ילבסוף הדירה ו א מ ר לי ל א‬ ‫;‬ ‫ש מ ע ת י וגיאין הדברים שיהדירה ולבםוף נשבית ‪,‬ובו׳‪.‬״‬ ‫והנה השיב לו סומבוס ״לא ש מ ע ת י ״ לפי שיאך זה היתה שאלת ר׳ נתן‬ ‫אם קבל מר׳ מאיר בא־זה ענין נאמרו דברי ר׳ יהושיע‪,‬‬ ‫לפי שסיף הדבר־ם בניגעי לדברי הדור הזה לא הםפ*קו להתפשם ב*ז התנאים‬ ‫בולם‪ ,‬וכן לא הגיעו לבבל‪.‬‬ ‫ואך צהוק עשו לנו ההוקרים האה־ונים בבל דברי תהו אש־ הא־יבו בעני‪•:‬‬ ‫הדרשות אצל כל אהד מהתנאים נם מדור ד‪.‬זה‪.‬‬ ‫וכבר נתבאר לנו בל זה בנונע לבל התנאים בולם‪.‬‬ ‫ובדור האחרון הזה בבר עסקו אך בםוף סידור המשנה‪ ,‬לבינו את חתימתה‬ ‫י‬ ‫אשר באה באמת מיד אהד זה‪.‬‬ ‫ובאישר נתבונן בהמשנה שלפנינו נובל עוד גם כהיום להכיר ולראות שים‬ ‫את כל שלשה מערכות המשנה‪ ,‬היינו‬ ‫י‬ ‫■ א( יםוד המשנה כפי שיצאה מתחת יד אנשי כנסת הגדולה‬ ‫ב( דבר בירורי יסוד המשנה אשר עסקו בהם הע־יקר מימי שמאי והלל‬ ‫■‬ ‫בית שמאי ובית הלל ובימי יבנה ואושא• בדור יבנה עד ימי המלחמה‪,‬‬ ‫ג( דבר הדור האהדון להמשגה‪ ,‬על שני הדברים יהד‪ ,‬ב ‪T‬ורי יסוד המשנה‪,‬‬ ‫במקומות אשר מצאו כי לא נתבררו עוד כל צרכן‪,‬‬ ‫ובירורי דברי רבותיהם ודברי בית שמאי ובית הלל ודוד יבנה בכלל‪,‬‬ ‫י‬ ‫■ ^‬ ‫לפעמים מפורש כן‪ ,‬ועל הרוב סתם‪.‬‬ ‫ועל כל זה באה התימת המשנה‪.‬‬ ‫שם כבר כמעט לא נמצא לא בירורי יסוד המשנה‪,‬־ ולא ביתורי הדור הקודם‬ ‫‪.‬‬ ‫בהיות כי גם־ דברי הדור הקודם נתבררו כל צרכן במתיבתא‪ ,‬ועל כן אין מזה‬ ‫דבר בבל דברי דוד התימת המשנה‪.‬‬<noinclude></noinclude> rrso2t0n8l79fift01320bgax3bi5zp 3018573 3018532 2026-06-03T07:52:20Z יעקב 15222 3018573 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף ימי סידור המשגה וחתימתה תמו <קטע התחלה=פרק מח/> ואשר אך על ידי זה נוכל להבין את הלשון ״ורואה אני את דבריהם מדברי״ כמו ב[[משנה כלאים ב יא|משנה כלאים פ״ב מי״א]] ויפלא שאם כן למה יחלוק עמהם. אבל הוא הביא לבית המדרש ומסר סגנון קבלתו מרבו נגד סגנון יתר החכמים, ויאמר על זה דעתו לעצמו ״ורואה אני את דבריהם מדברי״. וביותר רבו הרבה מאד דברים אשר הוא רק אצל כל אחד דעתו מתוך שיטת קבלתו מרבותיו. ובכל הדברים האלה כולם הנוגעים לקבלותיהם מדור העבר אשר בינתיים בטלה המתיבתא ובטלו הסדרים, הנה ככל גדלו של ר׳ נתן בכל הנוגע ליסוד המשנה והקבלות הראשיות עליה וגדר דבריה ובכל חילו הגדול לאורייתא לא הי׳ יכול לקחת חלק עמהם בבירורי הדברים ההם. ועל כן לא בא ממנו דבר בכל זה. ועל כן גם נמצא לר׳ נתן אחרי מות ר׳ מאיר כי גם חקר על ענין כזה מאת סומכוס תלמידו המובהק של ר׳ מאיר אשר הי׳ הראש והראשון בדורו בנוגע לענינים כאלה, ובא בכתובות ד׳ נ״ב: ״אמר ר׳ נתן שאלתי את סומכוס כשאמר ר׳ יהושע נותן לה כתובתה ואינה פודה כשהדירה ולבסוף נשבית או כשנשבית ולבסוף הדירה '''ואמר לי לא''' '''שמעתי''' ונראין הדברים שהדירה ולבסוף נשבית וכו׳.״ והנה השיב לו סומכוס ״'''לא שמעתי'''״ לפי שאך זה היתה שאלת ר׳ נתן אם קבל מר׳ מאיר בא־זה ענין נאמרו דברי ר׳ יהושיע‪,‬‬ ‫לפי שסיף הדבר־ם בניגעי לדברי הדור הזה לא הםפ*קו להתפשם ב*ז התנאים‬ ‫בולם‪ ,‬וכן לא הגיעו לבבל‪.‬‬ ‫ואך צהוק עשו לנו ההוקרים האה־ונים בבל דברי תהו אש־ הא־יבו בעני‪•:‬‬ ‫הדרשות אצל כל אהד מהתנאים נם מדור ד‪.‬זה‪.‬‬ ‫וכבר נתבאר לנו בל זה בנונע לבל התנאים בולם‪.‬‬ ‫ובדור האחרון הזה בבר עסקו אך בםוף סידור המשנה‪ ,‬לבינו את חתימתה‬ ‫י‬ ‫אשר באה באמת מיד אהד זה‪.‬‬ ‫ובאישר נתבונן בהמשנה שלפנינו נובל עוד גם כהיום להכיר ולראות שים‬ ‫את כל שלשה מערכות המשנה‪ ,‬היינו‬ ‫י‬ ‫■ א( יםוד המשנה כפי שיצאה מתחת יד אנשי כנסת הגדולה‬ ‫ב( דבר בירורי יסוד המשנה אשר עסקו בהם הע־יקר מימי שמאי והלל‬ ‫■‬ ‫בית שמאי ובית הלל ובימי יבנה ואושא• בדור יבנה עד ימי המלחמה‪,‬‬ ‫ג( דבר הדור האהדון להמשגה‪ ,‬על שני הדברים יהד‪ ,‬ב ‪T‬ורי יסוד המשנה‪,‬‬ ‫במקומות אשר מצאו כי לא נתבררו עוד כל צרכן‪,‬‬ ‫ובירורי דברי רבותיהם ודברי בית שמאי ובית הלל ודוד יבנה בכלל‪,‬‬ ‫י‬ ‫■ ^‬ ‫לפעמים מפורש כן‪ ,‬ועל הרוב סתם‪.‬‬ ‫ועל כל זה באה התימת המשנה‪.‬‬ ‫שם כבר כמעט לא נמצא לא בירורי יסוד המשנה‪,‬־ ולא ביתורי הדור הקודם‬ ‫‪.‬‬ ‫בהיות כי גם־ דברי הדור הקודם נתבררו כל צרכן במתיבתא‪ ,‬ועל כן אין מזה‬ ‫דבר בבל דברי דוד התימת המשנה‪.‬‬<noinclude></noinclude> cua50gb44nj92ewfooe98c6zlkrm1k0 0 1744053 3018538 2026-06-02T16:59:52Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק י|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3018538 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק י|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} 8bjnifok51n6tqeojl7spev03pftblp 3018539 3018538 2026-06-02T17:09:01Z Nahum 68 3018539 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק י|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ט|בבא בתרא}} <קטע התחלה=א/>מִי שֶׁמֵּת, וְהִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת, בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרֻבִּים, הַבָּנִים יִירְשׁוּ, וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ; נְכָסִים מֻעָטִים, הַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ, וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. אַדְמוֹן אוֹמֵר: בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר, הִפְסַדְתִּי? אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ט|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ב/>הִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת וְטֻמְטוּם, בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרֻבִּים, הַזְּכָרִים דּוֹחִין אוֹתוֹ אֵצֶל נְקֵבוֹת; נְכָסִים מֻעָטִין, הַנְּקֵבוֹת דּוֹחוֹת אוֹתוֹ אֵצֶל זְכָרִים. הָאוֹמֵר: אִם תֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר יִטּוֹל מָנֶה, יָלְדָה זָכָר, נוֹטֵל מָנֶה; נְקֵבָה מָאתַיִם, יָלְדָה נְקֵבָה, נוֹטֶלֶת מָאתַיִם. אִם זָכָר מָנֶה, אִם נְקֵבָה מָאתַיִם, וְיָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה, זָכָר נוֹטֵל מָנֶה, וְהַנְּקֵבָה נוֹטֶלֶת מָאתַיִם. יָלְדָה טֻמְטוּם, אֵינוֹ נוֹטֵל. אִם אָמַר: כָּל מַה שֶּׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי יִטֹּל, הֲרֵי זֶה יִטֹּל. וְאִם אֵין שָׁם יוֹרֵשׁ אֶלָּא הוּא, יוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ט|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ג/>הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, הִשְׁבִּיחוּ גְּדוֹלִים אֶת הַנְּכָסִים, הִשְׁבִּיחוּ לְאֶמְצַע. אִם אָמְרוּ: רְאוּ מַה שֶּׁהִנִּיחַ לָנוּ אַבָּא, הֲרֵי אָנוּ עוֹשִׂים וְאוֹכְלִין, הִשְׁבִּיחוּ לְעַצְמָן. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִשְׁבִּיחָה אֶת הַנְּכָסִים, הִשְׁבִּיחָה לְאֶמְצַע. אִם אָמְרָה: רְאוּ מַה שֶּׁהִנִּיחַ לִי בַּעְלִי, הֲרֵי אֲנִי עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת, הִשְׁבִּיחָה לְעַצְמָהּ:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ט|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ד/>הָאַחִין הַשֻּׁתָּפִין, שֶׁנָּפַל אֶחָד מֵהֶן לְאֻמָּנוּת, נָפַל לְאֶמְצַע. חָלָה וְנִתְרַפֵּא, נִתְרַפֵּא מִשֶּׁל עַצְמוֹ. הָאַחִין שֶׁעָשׂוּ מִקְצָתָן שׁוּשְׁבִינוּת בְּחַיֵּי הָאָב, חָזְרָה שׁוּשְׁבִינוּת, חָזְרָה לְאֶמְצַע; שֶׁהַשּׁוּשְׁבִינוּת נִגְבֵּית בְּבֵית דִּין. אֲבָל הַשּׁוֹלֵחַ לַחֲבֵרוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן, אֵינָן נִגְבִּין בְּבֵית דִּין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן גְּמִילוּת חֲסָדִים:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ט|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ה/>הַשּׁוֹלֵחַ סִבְלוֹנוֹת לְבֵית חָמִיו, שָׁלַח שָׁם מֵאָה מָנֶה, וְאָכַל שָׁם סְעֻדַּת חָתָן, אֲפִלּוּ בְּדִינָר, אֵינָן נִגְבִּין. לֹא אָכַל שָׁם סְעֻדַּת חָתָן, הֲרֵי אֵלּוּ נִגְבִּין. שָׁלַח סִבְלוֹנוֹת מְרֻבִּין שֶׁיַּחְזְרוּ עִמָּהּ לְבֵית בַּעְלָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ נִגְבִּים; סִבְלוֹנוֹת מֻעָטִין שֶׁתִּשְׁתַּמֵשׁ בָּהֶן בְּבֵית אָבִיהָ, אֵינָן נִגְבִּין:<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ט|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ו/>שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לַאֲחֵרִים, וְשִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת; לֹא שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, אֵין מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת. לֹא כָּתַב בָּהּ שְׁכִיב מְרַע, הוּא אוֹמֵר: שְׁכִיב מְרַע הָיָה, וְהֵן אוֹמְרִים: בָּרִיא הָיָה, צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|ט|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ז/>הַמְּחַלֵק נְכָסָיו עַל פִּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד מְסֻכָּן, נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֲרָיוּת – נִקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה; וְשֶׁאֵין לָהֶן אַחֲרָיוּת – אֵין נִקְנִין אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה. אָמְרוּ לוֹ: מַעֲשֶׂה בְּאִמָּן שֶׁל בְּנֵי רוֹכֵל, שֶׁהָיְתָה חוֹלָה, וְאָמְרָה: תְּנוּ כְּבִינָתִי לְבִתִּי, וְהִיא בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה, וּמֵתָה, וְקִיְּמוּ אֶת דְּבָרֶיהָ. אָמַר לָהֶן: בְּנֵי רוֹכֵל תִּקְבְּרֵם אִמָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּשַׁבָּת, דְּבָרָיו קַיָּמִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִכְתֹּב; אֲבָל לֹא בְּחֹל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּשַׁבָּת אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּחֹל. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, זָכִין לְקָטָן, וְאֵין זָכִין לְגָדוֹל, [דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר]; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לְקָטָן אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר לְגָדוֹל:<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|ט|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ח/>נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אָבִיו, אוֹ עָלָיו וְעַל מוֹרִישָׁיו, וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב, יוֹרְשֵׁי הָאָב אוֹמְרִים: הַבֵּן מֵת רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ מֵת הָאָב; בַּעֲלֵי הַחוֹב אוֹמְרִים: הָאָב מֵת רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבֵּן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יַחֲלֹקוּ; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן:<קטע סוף=ח/> {{המשנה|ט|ט|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ט/>נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִשְׁתּוֹ, יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל אוֹמְרִים: הָאִשָּׁה מֵתָה רִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבַּעַל; יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה אוֹמְרִים: הַבַּעַל מֵת רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ מֵתָה הָאִשָּׁה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחֲלֹקוּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן; כְּתֻבָּה – בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל; נְכָסִים הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ – בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאָב:<קטע סוף=ט/> {{המשנה|י|ט|בבא בתרא}} <קטע התחלה=י/>נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִמּוֹ, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחֲלֹקוּ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מוֹדֶה אֲנִי בָּזֶה שֶׁהַנְּכָסִים בְּחֶזְקָתָן. אָמַר לוֹ בֶּן עַזַּאי: עַל הַחֲלוּקִין אָנו מִצְטַעֲרִין, אֶלָּא שֶׁבָּאתָ לְחַלֵּק עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁוִין:<קטע סוף=י/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא בתרא ט]] [[קטגוריה:מסכת בבא בתרא|ט]] </noinclude> 3dnjfsw0tg7xu84hhizxxkx248e92vv 0 1744054 3018559 2026-06-02T20:14:26Z מו יו הו 37729 ליל שבת 3018559 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =סדר ליל שבת= ==ברכת הבנים== {| |- |<center>{{הור|לבן:}}{{ש}}יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה.{{ממס|בראשית מח כ}}</center>||{{ססס}}||<center>{{הור|לבת:}}{{ש}}יְשִׁימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׁרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה.</center> |} יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כו}} ==שלום עליכם== שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. :{{ק|'''שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} ::{{ק|'''שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. :{{ק|'''בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} ::{{ק|'''בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} בָּרְכוּנִי לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. :{{ק|'''בָּרְכוּנִי לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} ::{{ק|'''בָּרְכוּנִי לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} צֵאתְכֶם לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. :{{ק|'''צֵאתְכֶם לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} ::{{ק|'''צֵאתְכֶם לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ׃{{ממס|תהלים צא יא}}{{ש}} יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קכא ח}} ==רבון כל העולמים== {{:ריבון כל העולמים}} ==אשת חיל== {| |- | {{סי|אֵ}}שֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא||{{ססס}}||וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ׃ |- | {{סי|בָּ}}טַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ|| ||וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר׃ |- | {{סי|גְּ}}מָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע|| ||כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ׃ |- | {{סי|דָּ}}רְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים|| ||וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ׃ |- | {{סי|הָ}}יְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר|| ||מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ׃ |- | {{סי|וַ}}תָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה|| ||וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ׃ |- | {{סי|זָ}}מְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ|| || מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם׃ |- | {{סי|חָ}}גְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ|| ||וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶיהָ׃ |- | {{סי|טָ}}עֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ|| ||לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ׃ |- | {{סי|יָ}}דֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר|| ||וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ׃ |- | {{סי|כַּ}}פָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי|| ||וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן׃ |- | {{סי|לֹ}}א תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג|| ||כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים׃ |- | {{סי|מַ}}רְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ|| ||שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ׃ |- | {{סי|נ}}וֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ|| ||בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ׃ |- | {{סי|סָ}}דִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר|| ||וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי׃ |- | {{סי|עֹ}}ז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ|| ||וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן׃ |- | {{סי|פִּ}}יהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה || ||וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ׃ |- | {{סי|צ}}וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ|| ||וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל׃ |- |{{סי|קָ}}מוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ|| ||בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ׃ |- | {{סי|רַ}}בּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל|| ||וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה׃ |- | {{סי|שֶׁ}}קֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי|| ||אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל׃ |- | {{סי|תְּ}}נוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ || ||וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ׃{{ממס|משלי לא#לא י|משלי לא י-לא}} |} ==אתקינו== אַתְקִינוּ סְעוֹדְתָא דִמְהֵימְנוּתָא שַׁלְמְתָא, חֶדְוָתָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. אַתְקִינוּ סְעוֹדְתָא דְמַלְכָּא. דָּא הִיא סְעוֹדְתָא דַּחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין, וּזְעֵר אַנְפִּין וְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא אַתְיָן לְסַעֲדָא בַּהֲדֵהּ. ===אזמר בשבחין=== {{הור|סימן: '''אני [[מחבר:האר"י|יצחק לוריא]] בן שלמה'''}} {{סי|אֲ}}זַמֵּר בִּשְׁבָחִין / לְמֵיעַל גּוֹ פִתְחִין / דְּבַחֲקַל תַּפּוּחִין / דְּאִנּוּן קַדִּישִׁין{{ש}} {{סי|נְ}}זַמִּין לָהּ הַשְׁתָּא / בִּפְתוֹרָא חַדְתָּא / וּבִמְנַרְתָּא טַבְתָּא / דְּנַהֲרָא עַל רֵישִׁין{{ש}} {{סי|יְ}}מִינָא וּשְׂמָאלָא / וּבֵינַיְהוּ כַלָּה / בְּקִשּׁוּטִין אָזְלָא / וּמָאנִין וּלְבוּשִׁין{{ש}} {{סי|יְ}}חַבֵּק לָהּ בַּעְלָהּ / וּבִיסוֹדָא דִילָהּ / דְּעָבִיד נַיְחָא לָהּ / יְהֵא כַּתִּישׁ כַּתִּישִׁין{{ש}} {{סי|צְ}}וָחִין אַף עַקְתִין / בְּטֵלִין וּשְׁבִיתִין / בְּרַם אַנְפִּין חַדְתִּין / וְרוּחִין עִם נַפְשִׁין{{ש}} {{סי|חֲ}}דוּ סַגִּי יֵיתֵי / וְעַל חֲדָא תַּרְתֵּי / נְהוֹרָא לָהּ יִמְטֵי / וּבִרְכָאָן דִּנְפִישִׁין{{ש}} {{סי|קְ}}רִיבוּ שׁוּשְׁבִינִין / עֲבִידוּ תִּקּוּנִין / לְאַפָּשָׁא זִינִין / וְנוּנִין עִם רַחֲשִׁין{{ש}} {{סי|לְ}}מֶעְבַּד נִשְׁמָתִין / וְרוּחִין חַדְתִּין / בְּתַרְתֵּין וּתְלָתִין / וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין{{ש}} {{סי|וְ}}עִטּוּרִין שַׁבְעִין לָהּ / וּמַלְכָּא דִּלְעֵלָּא / דְּיִתְעַטֵּר כֹּלָּא / בְּקַדִּישׁ קַדִּישִׁין{{ש}} {{סי|רְ}}שִׁימִין וּסְתִימִין / בְּגַוָּהּ כָּל עָלְמִין / בְּרַם עַתִּיק יוֹמִין / הֲלָא בַּטִּישׁ בַּטִּישִׁין{{ש}} {{סי|יְ}}הֵא רַעֲוָא קַמֵּהּ / דְּתִשְׁרֵי עַל עַמֵּהּ / דְּיִתְעַנַּג לִשְׁמֵהּ / בִּמְתִיקִין וְדוּבְשִׁין{{ש}} {{סי|אֲ}}סַדֵּר לִדְרוֹמָא / מְנַרְתָּא דִסְתִימָא / וְשֻׁלְחָן עִם נַהֲמָא / בִּצְפוֹנָא אַרְשִׁין{{ש}} {{סי|בְּ}}חַמְרָא גּוֹ כָסָא / וּמְדָאנֵי אַסָּא / לְאָרוּס וַאֲרוּסָה / לְהִתַּקְפָא חַלָּשִׁין{{ש}} {{סי|נְ}}עַטֵּר{{הערה|נ"א: נַעֲבֵד}} לְהוֹן כִּתְרִין / בְּמִלִּין יַקִּירִין / בְּשַׁבְעִין עִטּוּרִין / דְּעַל גַּבֵּי חַמְשִׁין{{ש}} {{סי|שְׁ}}כִינְתָּא תִּתְעַטָּר / בְּשִׁית נַהֲמֵי לִסְטָר / בְּוָוִין תִּתְקַטָּר / וְזִינִין דִּכְנִישִׁין{{ש}} שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין / מְסָאֲבִין דִּרְחִיקִין / חֲבִילִין דִּמְעִיקִין / וְכָל זִינֵי חַרְשִׁין{{ש}} {{סי|לְ}}מִבְצַע עַל רִפְתָּא / כְּזֵיתָא וּכְבֵיעָתָא / תְּרֵין יוּדִין נַקְטָא / סְתִימִין וּפְרִישִׁין{{ש}} {{סי|מְ}}שַׁח זֵיתָא דַכְיָא / דְטַחֲנִין רֵחַיָּא / וְנַגְדִּין נַחֲלַיָּא / בְּגַוָּהּ בִּלְחִישִׁין{{ש}} {{סי|הֲ}}לָא נֵימָא רָזִין / וּמִלִין דִּגְנִיזִין / דְּלֵיתְהוֹן מִתְחַזִין / טְמִירִין וּכְבִישִׁין{{ש}} אִתְעַטְרַת כַּלָּה / בְּרָזִין דִּלְעֵלָּא / בְּגוֹ הַאי הִלּוּלָא / דְּעִירִין קַדִּישִׁין. ===ויהא רעוא=== וִיהֵא רַעֲוָא מִן קֳדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל קַדִּישִׁין, טְמִירָא דְּכָל טְמִירִין, סְתִימָא דְכֹלָּא, דְּיִתְמַשַּׁךְ טַלָּא עִלָּאָה מִנֵּהּ לְמַלְיָא רֵישֵׁהּ דִזְעֵר אַנְפִּין, וּלְהַטִּיל לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין, בְּרַעֲוָא וּבְחֶדְוָתָא דְכֹלָּא. וְיִתְמַשַּׁךְ מִן קֳדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל קַדִּישִׁין, טְמִירָא דְכָל טְמִירִין, סְתִימָא דְכֹלָּא, רְעוּתָא וְרַחֲמֵי, חִנָּא וְחִסְדָּא בִּנְהִירוּ עִלָּאָה בִּרְעוּתָא וְחֶדְוְתָא, עָלַי וְעַל כָּל בְּנֵי בֵיתִי וְעַל כָּל הַנִּלְוִים אֵלַי וְעַל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֵּהּ. וְיִפְרְקִינַנָא מִכָּל עַקְתִין בִּישִׁין דְּיֵיתוּן לְעָלְמָא, וְיַזְמִין וְיִתְיְהַב לָנָא מְזוֹנָא וּפַרְנָסָתָא טָבְתָא בְּלִי צָרָה וְעָקְתָא, מִמַּזָלָא דְכָל מְזוֹנָא בֵּהּ תַּלְיָא. וִישֵׁזְבִינַנָא מֵעֵינָא בִישָׁא וּמֵחַרְבָּא דְמַלְאַךְ הַמָּוֶת וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. וְיַיְתֵי לָנָא וּלְכָל נַפְשָׁתַנָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וְרַחֲמֵי מִן קֳדָמֵהּ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. ==קידוש== {{לשם יחוד|1}}, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן, כְּדִּכְתִיב: זָכוֹר וְשָׁמוֹר, זָכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן. {{מקורות לסידור|[[בראשית א לא]] - [[בראשית ב|ב ג]]}}{{ש}} {{הור1|בלחש|וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר}} יוֹם הַשִּׁשִּׁי׃ וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃ סַבְרִי מָרָנַן וְרַבָּנַן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{ק|(כִּי הוּא יוֹם)}} תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. [כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים,] וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. {{רקע אפור|{{הור|בשבת חול המועד סוכות:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה.}} ===בציעת הפת=== {{הור|נוטלים ידים, ומברכים:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו‍ֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. בִּרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. ==כל מקדש== {{:כל מקדש שביעי}} ==מנוחה ושמחה== {{:מנוחה ושמחה}} ==מה ידידות== {{:מה ידידות}} ==מה יפית== {{:מה יפית}} ==יום שבת קדש הוא== {{:יום שבת קדש הוא}} ==יה ריבון== {{הור|סימן: '''ישראל''' (רבי ישראל נג'ארה)}} {{סי|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא{{ש}} אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא{{ש}} עוֹבַד גְבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא{{ש}} שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוָיָא {{רפרן|יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא|אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא|עוֹבַד גְבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא|שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוָיָא}} {{סי|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא{{ש}} לָךְ אֱלָהָא קַדִּישָׁא דִּי בְרָא כׇל נַפְשָׁא{{ש}} עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא{{ש}} חֵיוַת בָּרָא וְעוֹפֵי שְׁמַיָּא {{רפרן|יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא|אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא|עוֹבַד גְבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא|שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוָיָא}} {{סי|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין{{ש}} מָכִיךְ רְמַיָּא וְזַקִּיף כְּפִיפִין{{ש}} לוּ יִחְיֶה גְבַר שְׁנִין אַלְפִין{{ש}} לָא יֵעֹל גְּבוּרְתֵּךְ בְּחֻשְׁבְּנַיָּא {{רפרן|יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא|אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא|עוֹבַד גְבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא|שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוָיָא}} {{סי|אֱ}}לָהָא דִּי לֵהּ יְקָר וּרְבוּתָא{{ש}} פְּרֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם אַרְיָוָתָא{{ש}} וְאַפֵּק יָת עַמֵּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא{{ש}} עַמֵּךְ דִּי בְחַרְתְּ מִכׇּל אֻמַּיָּא {{רפרן|יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא|אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא|עוֹבַד גְבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא|שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוָיָא}} {{סי|לְ}}מִקְדָּשֵׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין{{ש}} אֲתַר דִּי בֵהּ יֶחֱדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין{{ש}} וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחֲשִׁין{{ש}} בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא {{רפרן|יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא|אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא|עוֹבַד גְבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא|שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוָיָא}}{{הערה|נוסח השיר במקור, כפי שנדפס בחיי המחבר (ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45788&st=&pgnum=12 כאן]):{{ש}}{{סי|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא{{ש}}אַנְתְּ מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא{{ש}}עוֹבָדֵי גִּיבַרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא{{ש}}שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה {{ק|'''יָהּ'''…}}{{ש}} {{סי|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא{{ש}}לָךְ אֱלָהּ קַדִּישָׁא בָּרֵא כָל נַפְשָׁא{{ש}}עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי נָשָׁא{{ש}}חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא {{ק|'''יָהּ'''…}}{{ש}}{{סי|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין{{ש}}מַכִיךְ רָמַיָּא זְקִיף כְּפִיפִין{{ש}}לוּ יֵיחִי גְּבַר שְׁנִין אַלְפִין{{ש}}לָא יֵעוּל גִּיבַרְתָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא {{ק|'''יָהּ'''…}}{{ש}}{{סי|אֱ}}לָהָא דִּי לֵיהּ יְקַר וּרְבוּתָא{{ש}}פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם אַרְיְוָתָא{{ש}}וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא{{ש}}עַמָּא דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא {{ק|'''יָהּ'''…}}{{ש}}{{סי|לְ}}מַקְדְּשָׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין{{ש}}אֲתַר דִּי בֵהּ יִיחְדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין{{ש}}יְזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחֲשִׁין{{ש}}בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא {{ק|'''יָהּ'''…}}}} ==צור משלו== צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ / בָּרְכוּ אֱמוּנַי{{ש}} שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ / כִּדְבַר יְיָ הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ / רוֹעֵנוּ אָבִינוּ{{ש}} אָכַלְנוּ אֶת לַחְמוֹ / וְיֵינוֹ שָׁתִינוּ{{ש}} עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ / וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ{{ש}} אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ / אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ {{רפרן|צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ / בָּרְכוּ אֱמוּנַי|שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ / כִּדְבַר יְיָ}} בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה / נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ{{ש}} עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה / שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}} מָזוֹן וְצֵדָה / הִשְׂבִּיעַ לְנַפְשֵנוּ{{ש}} חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ / וֶאֱמֶת יְיָ {{רפרן|צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ / בָּרְכוּ אֱמוּנַי|שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ / כִּדְבַר יְיָ}} רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ / עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ{{ש}} עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ / זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ{{ש}} בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ / יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ{{ש}} רוּחַ אַפֵּינוּ / מְשִיחַ יְיָ {{רפרן|צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ / בָּרְכוּ אֱמוּנַי|שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ / כִּדְבַר יְיָ}} יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ / עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא{{ש}} וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ / וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה{{ש}} הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ / יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה{{ש}} עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא / כְּבִרְכַּת יְיָ {{רפרן|צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ / בָּרְכוּ אֱמוּנַי|שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ / כִּדְבַר יְיָ}} ==צמאה נפשי== {{הור|סימן: '''אברהם בן עזרא'''}} צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי{{ממס|תהלים מב ג}}{{ש}} לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי{{ממס|תהלים פד ג}} {{סי|אֵ}}ל אֶחָד בְּרָאָנִי / וְאָמַר חַי אָנִי / כִּי לֹא יִרְאַנִי / הָאָדָם וָחָי{{ממס|שמות לג כ}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|בָּ}}רָא כֹּל בְּחָכְמָה / בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה / מְאֹד נֶעֱלָמָה / מֵעֵינֵי כָּל חָי{{ממס|לפני=ע"פ|איוב כח כא}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|רָ}}ם עַל כֹּל כְּבוֹדוֹ / כָּל פֶּה יְחַוֶּה הוֹדוֹ / בָּרוּךְ אֲשֶר בְּיָדוֹ / נֶפֶש כָּל חָי{{ממס|איוב יב י}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|הִ}}בְדִּיל נִינֵי תָם / חֻקִּים לְהוֹרֹתָם / אֲשֶר יַעֲשֶׂה אוֹתָם / הָאָדָם וָחָי{{ממס|לפני=ע"פ|ויקרא יח ה}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|מִ}}י זֶה יִצְטַדָּק / נִמְשָׁל לְאָבָק דַּק / אֶמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק / לְפָנֶיךָ כָל חָי{{ממס|תהלים קמג ב}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|בְּ}}לֵב יֵצֶר חָשׁוּב / כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב / וְאֵיכָכָה יָשׁוּב / הַבָּשָׂר הֶחָי{{ממס|ויקרא יג טז}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|נְ}}סוֹגִים אִם אָבוּ / וּמִדַּרְכָּם שָׁבוּ / טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ / בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי{{ממס|לפני=ע"פ|איוב ל כג}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|עַ}}ל כֹּל אֲהוֹדֶךָ / כָּל פֶּה תְּיַחֲדֶךָ / פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ / וּמַשְׂבִּיעַ לְכָּל חָי{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמה טז}}{{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|זְ}}כֹר אַהֲבַת קְדוּמִים / וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים / וְקָרֵב הַיָּמִים / אֲשֶר בֶּן יִשַׁי חָי{{ממס|לפני=ע"פ|ש"א כ לא}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|רְ}}אֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת / שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת / לֹא כִי בְנֵךְ הַמֵּת / וּבְנִי הֶחָי{{ממס|מ"א ג כב}} {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|אֶ}}קֹּד עַל אַפִּי / וְאֶפְרֹשׁ לְךָ כַפִּי / עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי / בְּנִשְׁמַת כָּל חָי {{רפרן|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} ==יום זה לישראל== {{הור|סימן: '''יצחק לוריא חזק'''}}{{הערה|כך לפי הנוסח הנפוץ, שכולל תוספת מאוחרת (ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42829&st=&pgnum=90&hilite= כאן]) של הבתים שמופיעים כאן בסוגריים. ראה עוד [[w:יום זה לישראל|בוויקיפדיה]].}} {{סי|י}}וֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל / אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{סי|צִ}}וִּיתָ פִּקּוּדִים / בְּמַעֲמַד הַר סִינָי{{ש}} שַׁבָּת וּמוֹעֲדִים / לִשְׁמֹר בְּכָל שָׁנַי{{ש}} לַעֲרֹךְ לְפָנַי / מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|חֶ}}מְדַּת הַלְּבָבוֹת / לְאֻמָּה שְׁבוּרָה{{ש}} לִנְפָשׁוֹת נִכְאָבוֹת / נְשָׁמָה יְתֵרָה{{ש}} לְנֶפֶשׁ מְצֵרָה / תָּסִיר אֲנָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|קִ}}דַּשְׁתָּ בֵּרַכְתָּ / אוֹתוֹ מִכָּל יָמִים{{ש}} בְּשֵׁשֶׁת כִּלִּיתָ / מְלֶאכֶת עוֹלָמִים{{ש}} בּוֹ מָצְאוּ עֲגוּמִים / הַשְׁקֵט וּבִטְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|לְ}}אִסּוּר מְלָאכָה / צִוִּיתָנוּ נוֹרָא{{ש}} אֶזְכֶּה הוֹד מְלוּכָה / אִם שַׁבָּת אֶשְׁמֹרָה{{ש}} אַקְרִיב שַׁי לַמּוֹרָא / מִנְחָה מֶרְקָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} ({{סי|וְ}}שִׁיר אֶעֱרָךְ לָךְ / בְּנִגּוּן וּנְעִימָה{{ש}} מוּל תִּפְאֶרֶת גָּדְלָךְ / נַפְשִׁי לְךָ כָּמְהָה{{ש}} לִסְגֻלָּה תְמִימָה / קַיֵּם הַבְטָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|רְ}}צֵה תְפִלָּתִי / כְּמוֹ קָרְבַּן נַחְשׁוֹן{{ש}} וְיוֹם מְנוּחָתִי / בְּרִנָּה וּבְשָׂשׂוֹן{{ש}} חָבִיב כְּבַת אִישׁוֹן / בְּרֹב הַצְלָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|יֶ}}שְׁעֲךָ קִוִּינוּ / יָהּ אַדִּיר אַדִּירִים{{ש}} בֶּן דָּוִד מַלְכֵּנוּ / שְׁלַח נָא לָעִבְרִים{{ש}} וְיִקְרָא לִדְרוֹרִים / רֶוַח וַהֲנָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|אָ}}נָּא עֶלְיוֹן נוֹרָא / הַבִּיטָה עָנְיֵנוּ{{ש}} פְּדֵנוּ בִּמְהֵרָה / חָנֵּנוּ חָנֵּנוּ{{ש}} שַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ / בְּאוֹר וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}}) {{סי|חַ}}דֵּשׁ מִקְדָּשֵׁנוּ / זָכְרָה נֶחֱרֶבֶת{{ש}} טוּבְךָ מוֹשִׁיעֵנוּ / תְּנָה לַנֶּעֱצֶבֶת{{ש}} בְּשַׁבָּת יוֹשֶׁבֶת / בְּזֶמֶר וּשְׁבָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} ({{סי|זְ}}כֹר קָדוֹשׁ לָנוּ / בִּזְכוּת יִקְרַת הַיּוֹם{{ש}} שְׁמֹר נָא אוֹתָנוּ / בְּיוֹם זֶה וּבְכָל יוֹם{{ש}} דּוֹדִי צַח וְאָיֹם / תָּבִיא רְוָחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}} {{סי|ק}}וֹל רִנָּה וִישׁוּעָה / לְיִשְׂרָאֵל הַשְׁמִיעָה{{ש}} בְּבֹא חֶזְיוֹן תְּשׁוּעָה / צוּר מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה{{ש}} אוֹר שִׁמְשִׁי הוֹפִיעָה / תָּמִיד הַזְרִיחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה {{רפרן|יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה / שַׁבָּת מְנוּחָה}}) ==יה אכסוף== {{הור|סימן: '''יהוה'''; '''אהרן'''; '''נשמה'''}} {{סי|יָ}}הּ {{סי|אֶ|1}}כְסֹף {{סי|נֹ|2}}עַם שַׁבָּת, הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ. מְשֹׁךְ נֹעַם יִרְאָתֶךָ, לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצוֹנֶךָ. קַדְּשֵׁם בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּתוֹרָתֶךָ. פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתֹּחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ. {{רפרן|יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ}} {{סי|הָ}}יָה {{סי|הֹ|1}}וֶה {{סי|שְׁ|2}}מֹר שׁוֹמְרֵי וּמְצַפִּים שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ. כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשָׁם תַּעֲרֹג לְקַבֵּל נֹעַם שַׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּשֵׁם קָדְשֶׁךָ. הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת, לְבִלְתִּי תִּהְיֶה סָגוּר מֵהֶם שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ. וְטַהֵר לִבָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְעָבְדֶּךָ. {{רפרן|יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ}} {{סי|וְ}}יִהְיוּ {{סי|רַ|1}}חֲמֶיךָ {{סי|מִ|2}}תְגּוֹלְלִים (עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים) עַל עַם קָדְשֶׁךָ. לְהַשְׁקוֹת צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ מִנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן. לְעַטֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאֶרֶת הַמְפָאֲרִים אוֹתְךָ (בְּיוֹם שַׁבָּת) עַל יְדֵי שַׁבָּת קָדְשֶׁךָ. כָּל שִׁשָּׁה יָמִים לְהַנְחִילָם נַחֲלַת יַעֲקֹב בְּחִירֶךָ. {{רפרן|יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ}} {{סי|הַ}}שַּׁבָּת {{סי|נֹ|1}}עַם {{סי|הַ|2}}נְּשָׁמוֹת, וְהַשְּׁבִיעִי עֹנֶג הָרוּחוֹת וְעֵדֶן הַנְּפָשׁוֹת, לְהִתְעַדֵּן בְּאַהֲבָתֶךָ וְיִרְאָתֶךָ. שַׁבָּת קֹדֶשׁ נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ. שַׁבָּת קֹדֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן, יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ. {{רפרן|יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ}} ==מים אחרונים== {{הור|כשנוטל מים אחרונים אומר:}}{{ש}} {{סי|יָ}}דַי אַסְחֵי אֲנָא / לְגַבֵּי חַד מָנָא / לְסִטְרָא חוֹרִינָא / דְּלֵית בָּהּ מַמָּשָׁא{{ש}} {{סי|אֲ}}זַמֵּן בִּתְלָתָא / בְּכָסָא דְבִרְכָתָא / לְעִלַּת עִלָּתָא / עַתִּיקָא קַדִּישָׁא{{ש}} ==שינויי נוסחאות== tjn03jizdof6p65soerv1gv3hzl2dg3 15 1744055 3018571 2026-06-03T06:59:22Z שלמה גלר 13362 /* תקלדה בתרגום יהונתן על הפסוק */ פסקה חדשה 3018571 wikitext text/x-wiki == תקלדה בתרגום יהונתן על הפסוק == בת"י נכתב בעמוד הזה כך: "מְנַבֵּל אֲנָא יַת בֵית מַקְדְשָׁא '''דְבוּתֵיהּ ''' דְיַעֲקֹב". אינני יודע מה משמעות המילה "בותיה" שתהיה לה שייכות "ד". ועל כן בדקתי את המפרשים, וגם ברש"י וגם באברבנאל וגם ברד"ק (וגם בגירסא שבאתר "הכתר") כתוב "רבותיה", דהיינו "גדולתו". לענ"ד זו תקלדה ואינני יודע כיצד אני יכול לתקן אותה. [[משתמש:שלמה גלר|שלמה גלר]] ([[שיחת משתמש:שלמה גלר|שיחה]]) 09:59, 3 ביוני 2026 (IDT) rxrh3n0ac2rgmnv1v6tchnn7abi8xvj 3 1744056 3018575 2026-06-03T08:00:58Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{הזמנה}}--~~~~" 3018575 wikitext text/x-wiki {{הזמנה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:00, 3 ביוני 2026 (IDT) t2w8bvd2fau5rt8ggosh5wiuipo6rqk 3 1744057 3018577 2026-06-03T08:04:01Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{הזמנה}}--~~~~" 3018577 wikitext text/x-wiki {{הזמנה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:04, 3 ביוני 2026 (IDT) awaxjl3fwdaup2rloswbqkv9zd7lb4t 116 1744058 3018636 2026-06-03T11:47:00Z Fuzzy 29 תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א), התשפ"ו-2026 3018636 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2046|תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)|12417)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 29]], [[+|33]], [[+|35(ג)]], [[+|46]], [[+|47]] [[+|ו-168(א)]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע"א-2011]] (להלן - החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקינה תקנות אלה: @ 1. הפעלת יחידת נת"א : לא יפעיל בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א את יחידת הנת"א אלא לפי ספר העזר המבצעי שאישר לו המנהל. @ 2. דרישות כלליות : לא יפעיל בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א את יחידת הנת"א אלא לאחר שהבטיח כי עומדים לרשותו ציוד, כוח אדם ומערך ארגוני מתאימים, המספיקים לפעילות יחידת הנת"א לפי הרישיון שניתן להפעלתה. @ 3. ביטול תקנות : [[=תקנות הבטיחות|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ"ב-1992]] (להלן - תקנות הבטיחות) - בטלות. @ 4. הוראות מעבר : יראו את ספר העזר המבצעי שאישר המנהל לבעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לפי [[תקנות הבטיחות]] כאילו אושר לפי תקנות אלה. @ 5. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ארבעה חודשים מיום פרסומן. : (((התקנות פורסמו ביום 3.6.2026 ותחילתן ביום 3.10.2026).)) <פרסום> ד' בסיוון התשפ"ו (20 במאי 2026) <חתימה> מירי רגב שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 9i62loc5pon9jn8hamlw5m93np5hgv7