הברית החדשה

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.5</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>הברית החדשה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>3505</id>
    <revision>
      <id>3018666</id>
      <parentid>2942086</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T15:01:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מפתח-רשימה</username>
        <id>9481</id>
      </contributor>
      <comment>/* הביבליה */ מעשי השליחים לא אחת מהבשורות</comment>
      <origin>3018666</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2460" sha1="t0ekjzfhrosduixh7mfzzmuho2u4j22" xml:space="preserve">{{דרוש דף מפתח}}
{{יצירה
 |שם=
 |תמונה=
 |כיתוב=
 |מחבר=
 |מיוחס ל=
 |שפת המקור=קוינה
 |סוגה=
 |נושא=
 |מהדורות בויקיטקסט=
 |ביבליוגרפיה=
 |שרי האלף=
 |ספארייה=
 |VIAF=
 |לאומית=
 |ויקיפדיה=
}}

==ה[[ביבליה]]==
* ספרי הברית החדשה המצויים כאן הינם בתרגומו של [[מחבר:פרנץ דליטש|פרנץ דליטש]].

===הבשורות===
* [[הבשורה על פי מתי]]
* [[הבשורה על פי מרקוס]]
* [[הבשורה על פי לוקאס]]
* [[הבשורה על פי יוחנן]]

=== [[מעשי השליחים]] ===

===האיגרות===
====איגרות פאולוס====
* [[האיגרת אל הרומאים|אל הרומאים]]
* [[האיגרת הראשונה אל הקורינתים|הראשונה אל הקורינתים]]
* [[האיגרת השנייה אל הקורינתים|השנייה אל הקורינתים]]
* [[האיגרת אל הגלטים|אל הגלטים]]
* [[האיגרת אל האפסים|אל האפסים]]
* [[האיגרת אל הפיליפים|אל הפיליפים]]
* [[האיגרת אל הקולוסים|אל הקולוסים]]
* [[האיגרת הראשונה אל התסלוניקים|הראשונה אל התסלוניקים]]
* [[האיגרת השנייה אל התסלוניקים|השנייה אל התסלוניקים]]
* [[האיגרת הראשונה אל טימותיוס|הראשונה אל טימותיוס]]
* [[האיגרת השנייה אל טימותיוס|השנייה אל טימותיוס]]
* [[האיגרת אל טיטוס|אל טיטוס]]
* [[האיגרת אל פילימון|אל פילימון]]
* [[האיגרת אל העברים|אל העברים]]

====האיגרות הכלליות (קתוליות)====
* [[איגרת יעקב]]
* [[איגרת פטרוס הראשונה]]
* [[איגרת פטרוס השנייה]]
* [[איגרת יוחנן הראשונה]]
* [[איגרת יוחנן השנייה]]
* [[איגרת יוחנן השלישית]]
* [[איגרת יהודה]]

=== [[חזון יוחנן]] ===

==ראו גם==
* [[הברית הישנה]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=הברית החדשה|ויקיציטוט=הברית החדשה|ויקישיתוף=Category:New Testament|שם ויקישיתוף=הברית החדשה}}

[[קטגוריה:נצרות]]
[[קטגוריה:כתבי הקודש]]</text>
      <sha1>t0ekjzfhrosduixh7mfzzmuho2u4j22</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ה ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>163986</id>
    <revision>
      <id>3018728</id>
      <parentid>2831952</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T08:23:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Motimn1</username>
        <id>43943</id>
      </contributor>
      <origin>3018728</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1903" sha1="lcknigz8bv9jjhp0bd9cr8kdi75g1my" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|ו|ז|ח}}
{{צתב|מאי וגילו ברעדה, אר&quot;א ב&quot;מ א&quot;ר במקום גילה שם תהא רעדה|ברכות|ל|ב}}.

מפני שאפשר לפרש המקרא שהעיקר תהי' הרעדה אלא שעמה תצורף הגילה, ובאמת שלימות האמת והשגתה א&quot;א כ&quot;א בשמחת הנפש והרחבת הדעת, אלא שלא תביאהו השמחה לידי הוללות חובה לצרף כובד ראש עמה, כדי שתהי' השמחה מוגבלת רק בדברים שהם שלימות אמיתית, ע&quot;כ הפירוש של ברעדה הוא שתצורף הרעדה אל הגילה שהיא העיקרית. ע&quot;כ דייק במקום גילה שם תהא רעדה, ולא במקום רעדה שם תהא גילה. ואפשר שהגילה מציינת שמחה שמביאה גם התפעלות נפשית, לא שמחה של הרחבת הנפש לבדה. ע&quot;כ דוקא עם שמחה כזאת צריך לצרף רעדה, כי בהתעוררות כוחות הנפש ע&quot;י התפעלות אפשר לצאת ג&quot;כ חוץ מהדרך הנכון. ע&quot;כ צריך לצרף עמה רעדה שתהי' משמרתו שלא להזיח דעתו וישמר מכל רע, אבל כשהאדם הוא במצב השמחה עם החכמה והטוב והשגת האמת והמדות החמודות, אז כשלא תניעהו השמחה כ&quot;א להרגשת האושר הפנימי ולא להתפעלות שנקראת גילה אז הוא בטוח מכל מכשול, ועם שמחה שלמה כזאת, יראת ד' ממילא מתלוה, ועלי' נאמר {{פסוק|יראת ד' תוסיף ימים|משלי|י|כז}}, {{פסוק|ולא יוסיף עצב עמה}} {{שם|משלי י||כב}}.

{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|ו|ז|ח}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ה ז]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lcknigz8bv9jjhp0bd9cr8kdi75g1my</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בבא בתרא קס א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>169229</id>
    <revision>
      <id>3018685</id>
      <parentid>1061127</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T19:12:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>הכוכב הזוהר</username>
        <id>42905</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018685</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14002" sha1="lt1t0pcgav9le22f8of49y8la0k3mtc" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|בבא בתרא|קס|א|קנט ב|קס ב|מפרש1=רשב&quot;ם}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;&lt;center&gt;'''פרק עשירי - גט פשוט'''&lt;/center&gt;
{{מתני'}} גט פשוט עדיו מתוכו מקושר עדיו מאחוריו פשוט שכתבו עדיו מאחוריו מקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולין רבי חנינא בן גמליאל אומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה גט פשוט עדיו בשנים ומקושר בשלשה פשוט שכתב בו עד אחד ומקושר שכתב בו שני עדים שניהם פסולין:

'''גמ' ''' מנהני מילי אמר ר' חנינא דאמר קרא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו לב|מד}})}} שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים שדות בכסף יקנו וכתוב בספר&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רשב&quot;ם==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;&lt;center&gt;'''פרק עשירי - גט פשוט'''&lt;/center&gt;{{ש}}
'''מתני' גט פשוט''' -  שטר פשוט כעין שלנו שאינו תפור ומקושר כדלקמן וכל שטרות קרויין גט כדאמרי' בעלמא ([[בבא קמא צה א|ב&quot;ק דף צה]].) וגט חוב שאין בו אחריות ובין בגיטין ובין בשאר שטרות מיירי כדאמרינן בגמ' כדי שלא תחלוק בין גיטין לשטרות:

'''עדיו מתוכו''' -  בסוף השטר כמו שאנו נוהגין לחתום בתוכו:

'''מקושר עדיו מאחוריו''' -  כותב שיטה ומניח חלק כשיעור שיטה הכתובה וכופלה על החלק ותופר ואח&quot;כ כותב שיטה ומניח שיטה חלק וכופלה על החלק ותופר וכן הרבה כדי מקום תורף השטר והעדים חתומין מבחוץ כענין שפירשו אמוראי בגמרא ובלבד שלא יהיו קשריו מרובין מעדיו כדתנן במס' גיטין {{הפניה-גמ|גיטין|פא|ב}} דהוה ליה קרח וטופס של שטר כתוב כולו כעין פשוט וזהו הנקרא לפנינו הפשוט שבמקושר ואלו הכפילות כל כפל וכפל בפני עצמו ונראה מבחוץ בין כפל לכפל כעין קסת הסופר כזה וכן מוכח בגמרא שהעדים החתומין על כל קשר וקשר נקראין ונראין מבחוץ:

'''שניהן פסולין''' -  שלא נעשו כתיקון חכמים ואם שט&quot;ח הוא אינו גובה בו מן הלקוחות ואם גט אשה אינה מתגרשת:

'''שיכול''' -  לפשוט ולעשותו פשוט שיקרע התפירות ויפתח השטר ויהיה פשוט:

'''הכל כמנהג המדינה''' -  בגמ' מפרש וטעמא דמקושר מפרש בגמרא:

'''גט פשוט עדיו שנים''' -  מי שרוצה לעשות שטר פשוט אינו צריך להחתים בו אלא שני עדים והרוצה לעשות מקושר צריך להחתים בו שלשה שכך תקנו חכמים:

'''פשוט שכתוב בו עד אחד כו'''' -  בגמרא פריך פשיטא:

'''גמ' מנה&quot;מ''' -  שיש שני מיני שטרות חלוקין זה מזה בעדים ובקישור:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;&lt;center&gt;'''פרק עשירי - גט פשוט'''&lt;/center&gt;{{ש}}
'''מתני'''' גט פשוט עדיו מתוכו ומקושר עדיו מאחוריו. כל שטר חוב קרוי גט כדאמר גט חוב שאין בו אחריות פ' הגוזל קמא (ב&quot;ק דף צה.) ובפ&quot;ק דגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|י|א}} כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים והאי מילתא שייך למיתני (בהאי פירקין ולא במסכת גיטין והתם שייך למיתני) פרק הניזקין ולא [בסדר] נזיקין דהכא אגב דתנא פרק מי שמת בכותב שטר שכתב כל נכסיו בבריאות ובשכיב מרע תנא הכא גט פשוט דאיירי בשטרות ואגב דאיירי התם בפרק השולח בתיקון העולם תנא בתריה פרק הניזקין דאיירי בהכי:

''' מקושר''' עדיו מאחוריו. תימה לרב ירמיה בר אבא דאמר בגמרא מלמטה למעלה חתמו ומאחורי הכתב כנגד הכתב ליחוש דלמא כתב למעלה מעדים מאי דבעי דסתם שטר יש בו גליון מן הצד ומחיק ליה לשטר הראשון ויעשנו פשוט ואע&quot;ג שהשטר יהיה לצד העדים שחותמין בו שחור מ&quot;מ אינו יכול להזדייף דהכי משמע בכתובות (דף כא. ושם) דשחור שלהם אין יכול להזדייף דאמר התם האי מאן דבעי לאחויי חתימת ידיה בבי דינא לכתוב אחספא ואי איתא ליחויה בשחור של קלף אלא ודאי אינו יכול להזדייף וא&quot;כ היכי כשר שטר מקושר וי&quot;ל דגייז ליה לגליון שבצד השטר וא&quot;ת בגמרא כי מותיב ליה לרב הונא דאמר בין קשר לקשר מאבראי ניחוש דילמא זייף ליה וכתב מאי דבעי בפנים בסוף השטר וסהדי של אחוריו מסהדי אכל השטר והשתא אמאי לא משני דגייז לקלף היתר על השטר ומתרץ ריב&quot;ם דלא מצי גייז ליה שמניחו בשביל האשרתא שרוצה לעשות בסוף אבל מן הצדדין מצי גייז ליה לכך ליכא למיחש למידי א&quot;נ דאימטוייט ליה לצד שחור החלק שהוא על העדים שלא יוכל לזייף אותו בתוכו ואע&quot;ג דאמר (לקמן דף קסג.) עדים אטיוטא חתמי ה&quot;מ היכא שהשטר והעדים לצד אחד ואיכא טיוטא בין העדים לשטר אבל הכא דסהדי חתימי מבחוץ ואיכא טיוטא בפניהם לא אמרינן אטיוטא חתימי וא&quot;ת ליחוש דכתב מאי דבעי אגליון שבין העדים עד סוף השטר למ&quot;ד מלמטה למעלה ויהא השטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת דהא לא מצי גייז ליה שמניחו בשביל האשרתא וי&quot;ל דמטייט ליה אבל בלא טיוטא מצי זייף כדפרי' ואפי' חתימי סהדי זה תחת זה דהשתא ליכא באותה שיטה של שטר שיזדייף כי אם עד אחד מ&quot;מ יכול לכתוב על אותו עד אחד שחייב לו מאה מנה והוה ליה כתב ידו ולכך צריך לפרש דמטייט ליה והכי נמי לרב הונא דאמר בין קשר לקשר איכא למיחש דלמא ימחוק כל השטר מבפנים ויכתוב למעלה מן העדים בגליון או מן הצד כנגד העדים ויהיה כתב ידו בשיטה אחת עם השטר אי לא גייז או יטייט כל מה שלמעלה מהן ושמן הצד ה&quot;נ איכא למיחש בין למ&quot;ד מלמטה למעלה בין למ&quot;ד בין קשר לקשר בכל השטרות פשוטים דחתימי שלשה עדים ליחוש שיחתוך כל השטר לבד העדים ויעשה שטר מקושר כנגד אותן העדים וכתב מאי דבעי כיון דכשר משני צדדין וי&quot;ל דמטייט ליה מבחוץ כנגד העדים ודוחק גדול הוא דמשמע שכשר בלא טיוטא מדלא מישתמיט גמרא לפרש הכי ור' פירש דיש לדחות ההיא דכתובות (שם) דבלאו הכי מצי לפרש למימר ארישא דמגילתא כדלקמן (דף קסז.) אלא להכי נקט חספא דבקלף הוה טעי לכתוב במקום טוב וגם צריך עיון אם מקושר חתום בכתב ידו מצד שני מהני דא&quot;כ אי הוה מחוי אשחור דלמא עביד ליה מקושר בכתב ידו אבל בקלפין שלנו שיכול להזדייף מצד שחור אין ראיה לקלפין שבימיהם:

''' פשוט''' שכתבו עדיו מאחוריו פסול. טעמא משום שמא יעשנו מקושר ויהיה השטר מוקדם ואפי' לא חתימי כי אם שני עדים גזרי שנים אטו שלשה וא&quot;ת והלא במקושר יש חלק בין שיטה לשיטה וא&quot;כ פשוט שאין בו חלק היאך יעשנו מקושר שלא היה בו חלק וי&quot;ל שהיה כתוב כסדר פשוט והכי מוכח מר' חנינא בן גמליאל שאומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט ואם יש במקושר חלק היאך יכול לעשות פשוט הלא יכירו שהיה מקושר אלא ודאי לא היה בו חלק ותימה למ&quot;ד בגמרא בין קשר לקשר סלקא דעתא מגואי ואם אין בו חלק היאך יחתמו וי&quot;ל דמ&quot;מ בין שיטה לשיטה דחיק להו עלמא א&quot;נ טעמא דפסול כדפי' בקונטרס משום שלא נעשה כתיקון חכמים שנעשה פשוט ולא נחתם מתוכו כדפסלינן בהמגרש {{הפניה-גמ|מסכת=כן|גיטין|פז|א}} בכמה ענינים אפי' מצד הכתב כיון שאין נקראין העדים עם הגט ואין לומר דהתם היינו טעמא משום שאנו חוששים שמא תוסיף על הגט מה שתרצה לפי שאין עדים תחתיו ולכך פוסלין אותו הא ליכא למימר שהרי לא משוינן שום חילוק אלא אפי' כתוב בו שריר וקיים או שלא נשאר חלק מלמטה או שחתם אחד מעדיו למטה והשני למעלה או מן הצד פסול והכי נמי הכא:

''' מקושר''' שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט. תימה א&quot;כ כל השטרות פשוטים שחתומים בהם שלשה עדים יהיו פסולים שיעשם מקושרים ויהיו מוקדמין ואם נאמר. כאן שנדון בפשוט מאי קא פריך בגמ' לדברי ר' חנינא ב&quot;ג אינו דומה זמנו של זה לזמנו של זה והא בהאי מקושר אינו דין כשאר מקושרים ואומר ר&quot;י דבמתני' איפליגו היכא דידוע לנו שהוא עושה ההלואה שנה אחת קודם הזמן הכתוב בה כדין מקושר דהשתא איכא למיחש דילמא פרע ליה והשתא פריך שפיר רבי לר' חנינא ב&quot;ג כיון דהאי מקושר כתוב בו שנה אחר ההלואה א&quot;כ מאוחר הוא שלא ימנה אלא מזמן הכתוב וזימנין דזייף ביה וכשירצה לפרוע ויאמר אירכס לי שטרא ויכתוב שובר ביום פלוני פרעתי לו מנה ואח&quot;כ יעשה אידך שטר פשוט ויהיו סבורין שעתה שעת הלואה ומשני קסבר ר' חנינא אין כותבין שובר ומ&quot;מ קצת קשה אם דינו כפשוט שבא לפנינו מאי קאמר וכי מטא זמניה משוי ליה שטר פשוט בלאו הכי נדון כפשוט כדפרישית בשטר מקושר שעדיו מתוכו מגבי' בו כדין פשוט ואומר ר&quot;י דאי לא משוי ליה פשוט אלא כמו שהוא הואיל שבשובר כתוב שפרע מה שכתוב בשטר והוא מקושר רגלים לדבר שפרעו ולא מגבין ביה אבל כי משוי ליה פשוט לא יוכלו להרגיש שהוא רמאות וא&quot;ת אמאי לא הוה קשה לר' על מתני' דשטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרים דאיכא למימר כדקאמר הכא ואמאי כשרים וי&quot;ל דסבירא ליה כמאן דאמר. דמאוחרין נמי פסולין אי נמי כשיעשה שובר יכתוב בו פרעתי הלואה שכתוב בו זמן פלוני דהשתא ליכא למיחש למידי אי נמי שובר בלא זמן ולכך מאוחרין כשרים אבל הכא במקושר שעדיו מתוכו הוי. (המיוחד) ולא מסיק אדעתיה לכתוב כנגדו שובר בלא זמן או זמן שכתוב בשטר [שכיון] שהיה מקושר לא מסיק אדעתיה שאינו מזמן הכתוב אלא שנה לפני הזמן אבל מאוחרין שבשעת כתיבת השובר ידוע שהיה מאוחר ומסיק אדעתיה לכתוב שובר שלא יבא לידי זיוף ונראה לי שאם יעשה שובר מקושר תו לא אתי לידי חששא כלל ולא היה צריך למימר דלא כתבי שובר:

''' שדות''' בכסף יקנו. עצה טובה קמ&quot;ל והכי קאמר וכתוב זה תופס וחתום זה תורף מוכר ולוקח זמן ושדה דתורף איקרי חתימה כדאמרינן בגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|כא|ב}} תלשו וחתמו ונתנו לתורף כו' (דתורף) והעד עדים כמשמעו והכי נמי אידך קרא ואקח את ספר המקנה טופס ואת החתום תורף ואת הגלוי זהו העדים שהוא גליון של שטר מצות וחוקים בפשוט נמי יש הרבה דברים שצריך ליזהר שלא יחתמו לא מלמעלה ולא מן הצד אלא מתחתיו ושלא ירחיקו העדים יותר משיטה אחת וכיון דמצי למימר דאתי לפשוט ולפרשו כמו שפירש לית לן למימר דאתי לדרשא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
( אין )
{{מפרשים לדף גמרא|בבא בתרא|י|קס|א}}</text>
      <sha1>lt1t0pcgav9le22f8of49y8la0k3mtc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018690</id>
      <parentid>3018685</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T19:50:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>הכוכב הזוהר</username>
        <id>42905</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018690</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14000" sha1="6jaljcq08cgnrgsfakkq288bebj6e46" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|בבא בתרא|קס|א|קנט ב|קס ב|מפרש1=רשב&quot;ם}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;&lt;center&gt;'''פרק עשירי - גט פשוט'''&lt;/center&gt;
{{מתני'}} גט פשוט עדיו מתוכו מקושר עדיו מאחוריו פשוט שכתבו עדיו מאחוריו מקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולין רבי חנינא בן גמליאל אומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה גט פשוט עדיו בשנים ומקושר בשלשה פשוט שכתב בו עד אחד ומקושר שכתב בו שני עדים שניהם פסולין:

'''גמ' ''' מנהני מילי אמר ר' חנינא דאמר קרא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו לב|מד}})}} שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים שדות בכסף יקנו וכתוב בספר&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רשב&quot;ם==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;&lt;center&gt;'''פרק עשירי - גט פשוט'''&lt;/center&gt;{{ש}}
'''מתני' גט פשוט''' -  שטר פשוט כעין שלנו שאינו תפור ומקושר כדלקמן וכל שטרות קרויין גט כדאמרי' בעלמא ([[בבא קמא צה א|ב&quot;ק דף צה]].) וגט חוב שאין בו אחריות ובין בגיטין ובין בשאר שטרות מיירי כדאמרינן בגמ' כדי שלא תחלוק בין גיטין לשטרות:

'''עדיו מתוכו''' -  בסוף השטר כמו שאנו נוהגין לחתום בתוכו:

'''מקושר עדיו מאחוריו''' -  כותב שיטה ומניח חלק כשיעור שיטה הכתובה וכופלה על החלק ותופר ואח&quot;כ כותב שיטה ומניח שיטה חלק וכופלה על החלק ותופר וכן הרבה כדי מקום תורף השטר והעדים חתומין מבחוץ כענין שפירשו אמוראי בגמרא ובלבד שלא יהיו קשריו מרובין מעדיו כדתנן במס' גיטין {{הפניה-גמ|גיטין|פא|ב}} דהוה ליה קרח וטופס של שטר כתוב כולו כעין פשוט וזהו הנקרא לפנינו הפשוט שבמקושר ואלו הכפילות כל כפל וכפל בפני עצמו ונראה מבחוץ בין כפל לכפל כעין קסת הסופר כזה וכן מוכח בגמרא שהעדים החתומין על כל קשר וקשר נקראין ונראין מבחוץ:

'''שניהן פסולין''' -  שלא נעשו כתיקון חכמים ואם שט&quot;ח הוא אינו גובה בו מן הלקוחות ואם גט אשה אינה מתגרשת:

'''שיכול''' -  לפשוט ולעשותו פשוט שיקרע התפירות ויפתח השטר ויהיה פשוט:

'''הכל כמנהג המדינה''' -  בגמ' מפרש וטעמא דמקושר מפרש בגמרא:

'''גט פשוט עדיו שנים''' -  מי שרוצה לעשות שטר פשוט אינו צריך להחתים בו אלא שני עדים והרוצה לעשות מקושר צריך להחתים בו שלשה שכך תקנו חכמים:

'''פשוט שכתוב בו עד אחד כו'''' -  בגמרא פריך פשיטא:

'''גמ' מנה&quot;מ''' -  שיש שני מיני שטרות חלוקין זה מזה בעדים ובקישור:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;&lt;center&gt;'''פרק עשירי - גט פשוט'''&lt;/center&gt;{{ש}}
'''מתני'''' גט פשוט עדיו מתוכו ומקושר עדיו מאחוריו. כל שטר חוב קרוי גט כדאמר גט חוב שאין בו אחריות פ' הגוזל קמא (ב&quot;ק דף צה.) ובפ&quot;ק דגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|י|א}} כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים והאי מילתא שייך למיתני (בהאי פירקין ולא במסכת גיטין והתם שייך למיתני) פרק הניזקין ולא [בסדר] נזיקין דהכא אגב דתנא פרק מי שמת בכותב שטר שכתב כל נכסיו בבריאות ובשכיב מרע תנא הכא גט פשוט דאיירי בשטרות ואגב דאיירי התם בפרק השולח בתיקון העולם תנא בתריה פרק הניזקין דאיירי בהכי:

''' מקושר''' עדיו מאחוריו. תימה לרב ירמיה בר אבא דאמר בגמרא מלמטה למעלה חתמו ומאחורי הכתב כנגד הכתב ליחוש דלמא כתב למעלה מעדים מאי דבעי דסתם שטר יש בו גליון מן הצד ומחיק ליה לשטר הראשון ויעשנו פשוט ואע&quot;ג שהשטר יהיה לצד העדים שחותמין בו שחור מ&quot;מ אינו יכול להזדייף דהכי משמע בכתובות (דף כא. ושם) דשחור שלהם אין יכול להזדייף דאמר התם האי מאן דבעי לאחויי חתימת ידיה בבי דינא לכתוב אחספא ואי איתא ליחויה בשחור של קלף אלא ודאי אינו יכול להזדייף וא&quot;כ היכי כשר שטר מקושר וי&quot;ל דגייז ליה לגליון שבצד השטר וא&quot;ת בגמרא כי מותיב ליה לרב הונא דאמר בין קשר לקשר מאבראי ניחוש דילמא זייף ליה וכתב מאי דבעי בפנים בסוף השטר וסהדי של אחוריו מסהדי אכל השטר והשתא אמאי לא משני דגייז לקלף היתר על השטר ומתרץ ריב&quot;ם דלא מצי גייז ליה שמניחו בשביל האשרתא שרוצה לעשות בסוף אבל מן הצדדין מצי גייז ליה לכך ליכא למיחש למידי א&quot;נ דאימטוייט ליה לצד שחור החלק שהוא על העדים שלא יוכל לזייף אותו בתוכו ואע&quot;ג דאמר (לקמן דף קסג.) עדים אטיוטא חתמי ה&quot;מ היכא שהשטר והעדים לצד אחד ואיכא טיוטא בין העדים לשטר אבל הכא דסהדי חתימי מבחוץ ואיכא טיוטא בפניהם לא אמרינן אטיוטא חתימי וא&quot;ת ליחוש דכתב מאי דבעי אגליון שבין העדים עד סוף השטר למ&quot;ד מלמטה למעלה ויהא השטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת דהא לא מצי גייז ליה שמניחו בשביל האשרתא וי&quot;ל דמטייט ליה אבל בלא טיוטא מצי זייף כדפרי' ואפי' חתימי סהדי זה תחת זה דהשתא ליכא באותה שיטה של שטר שיזדייף כי אם עד אחד מ&quot;מ יכול לכתוב על אותו עד אחד שחייב לו מאה מנה והוה ליה כתב ידו ולכך צריך לפרש דמטייט ליה והכי נמי לרב הונא דאמר בין קשר לקשר איכא למיחש דלמא ימחוק כל השטר מבפנים ויכתוב למעלה מן העדים בגליון או מן הצד כנגד העדים ויהיה כתב ידו בשיטה אחת עם השטר אי לא גייז או יטייט כל מה שלמעלה מהן ושמן הצד ה&quot;נ איכא למיחש בין למ&quot;ד מלמטה למעלה בין למ&quot;ד בין קשר לקשר בכל השטרות פשוטים דחתימי שלשה עדים ליחוש שיחתוך כל השטר לבד העדים ויעשה שטר מקושר כנגד אותן העדים וכתב מאי דבעי כיון דכשר משני צדדין וי&quot;ל דמטייט ליה מבחוץ כנגד העדים ודוחק גדול הוא דמשמע שכשר בלא טיוטא מדלא מישתמיט גמרא לפרש הכי ור' פירש דיש לדחות ההיא דכתובות (שם) דבלאו הכי מצי לפרש למימר ארישא דמגילתא כדלקמן (דף קסז.) אלא להכי נקט חספא דבקלף הוה טעי לכתוב במקום טוב וגם צריך עיון אם מקושר חתום בכתב ידו מצד שני מהני דא&quot;כ אי הוה מחוי אשחור דלמא עביד ליה מקושר בכתב ידו אבל בקלפין שלנו שיכול להזדייף מצד שחור אין ראיה לקלפין שבימיהם:

''' פשוט''' שכתבו עדיו מאחוריו פסול. טעמא משום שמא יעשנו מקושר ויהיה השטר מוקדם ואפי' לא חתימי כי אם שני עדים גזרי שנים אטו שלשה וא&quot;ת והלא במקושר יש חלק בין שיטה לשיטה וא&quot;כ פשוט שאין בו חלק היאך יעשנו מקושר שלא היה בו חלק וי&quot;ל שהיה כתוב כסדר פשוט והכי מוכח מר' חנינא בן גמליאל שאומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט ואם יש במקושר חלק היאך יכול לעשות פשוט הלא יכירו שהיה מקושר אלא ודאי לא היה בו חלק ותימה למ&quot;ד בגמרא בין קשר לקשר סלקא דעתא מגואי ואם אין בו חלק היאך יחתמו וי&quot;ל דמ&quot;מ בין שיטה לשיטה דחיק להו עלמא א&quot;נ טעמא דפסול כדפי' בקונטרס משום שלא נעשה כתיקון חכמים שנעשה פשוט ולא נחתם מתוכו כדפסלינן בהמגרש {{הפניה-גמ|מסכת=כן|גיטין|פז|א}} בכמה ענינים אפי' מצד הכתב כיון שאין נקראין העדים עם הגט ואין לומר דהתם היינו טעמא משום שאנו חוששים שמא תוסיף על הגט מה שתרצה לפי שאין עדים תחתיו ולכך פוסלין אותו הא ליכא למימר שהרי לא משוינן שום חילוק אלא אפי' כתוב בו שריר וקיים או שלא נשאר חלק מלמטה או שחתם אחד מעדיו למטה והשני למעלה או מן הצד פסול והכי נמי הכא:

''' מקושר''' שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט. תימה א&quot;כ כל השטרות פשוטים שחתומים בהם שלשה עדים יהיו פסולים שיעשם מקושרים ויהיו מוקדמין ואם נאמר כאן שנדון בפשוט מאי קא פריך בגמ' לדברי ר' חנינא ב&quot;ג אינו דומה זמנו של זה לזמנו של זה והא בהאי מקושר אינו דין כשאר מקושרים ואומר ר&quot;י דבמתני' איפליגו היכא דידוע לנו שהוא עושה ההלואה שנה אחת קודם הזמן הכתוב בה כדין מקושר דהשתא איכא למיחש דילמא פרע ליה והשתא פריך שפיר רבי לר' חנינא ב&quot;ג כיון דהאי מקושר כתוב בו שנה אחר ההלואה א&quot;כ מאוחר הוא שלא ימנה אלא מזמן הכתוב וזימנין דזייף ביה וכשירצה לפרוע ויאמר אירכס לי שטרא ויכתוב שובר ביום פלוני פרעתי לו מנה ואח&quot;כ יעשה אידך שטר פשוט ויהיו סבורין שעתה שעת הלואה ומשני קסבר ר' חנינא אין כותבין שובר ומ&quot;מ קצת קשה אם דינו כפשוט שבא לפנינו מאי קאמר וכי מטא זמניה משוי ליה שטר פשוט בלאו הכי נדון כפשוט כדפרישית בשטר מקושר שעדיו מתוכו מגבי' בו כדין פשוט ואומר ר&quot;י דאי לא משוי ליה פשוט אלא כמו שהוא הואיל שבשובר כתוב שפרע מה שכתוב בשטר והוא מקושר רגלים לדבר שפרעו ולא מגבין ביה אבל כי משוי ליה פשוט לא יוכלו להרגיש שהוא רמאות וא&quot;ת אמאי לא הוה קשה לר' על מתני' דשטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרים דאיכא למימר כדקאמר הכא ואמאי כשרים וי&quot;ל דסבירא ליה כמאן דאמר. דמאוחרין נמי פסולין אי נמי כשיעשה שובר יכתוב בו פרעתי הלואה שכתוב בו זמן פלוני דהשתא ליכא למיחש למידי אי נמי שובר בלא זמן ולכך מאוחרין כשרים אבל הכא במקושר שעדיו מתוכו הוי (המיוחד) ולא מסיק אדעתיה לכתוב כנגדו שובר בלא זמן או זמן שכתוב בשטר [שכיון] שהיה מקושר לא מסיק אדעתיה שאינו מזמן הכתוב אלא שנה לפני הזמן אבל מאוחרין שבשעת כתיבת השובר ידוע שהיה מאוחר ומסיק אדעתיה לכתוב שובר שלא יבא לידי זיוף ונראה לי שאם יעשה שובר מקושר תו לא אתי לידי חששא כלל ולא היה צריך למימר דלא כתבי שובר:

''' שדות''' בכסף יקנו. עצה טובה קמ&quot;ל והכי קאמר וכתוב זה תופס וחתום זה תורף מוכר ולוקח זמן ושדה דתורף איקרי חתימה כדאמרינן בגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|כא|ב}} תלשו וחתמו ונתנו לתורף כו' (דתורף) והעד עדים כמשמעו והכי נמי אידך קרא ואקח את ספר המקנה טופס ואת החתום תורף ואת הגלוי זהו העדים שהוא גליון של שטר מצות וחוקים בפשוט נמי יש הרבה דברים שצריך ליזהר שלא יחתמו לא מלמעלה ולא מן הצד אלא מתחתיו ושלא ירחיקו העדים יותר משיטה אחת וכיון דמצי למימר דאתי לפשוט ולפרשו כמו שפירש לית לן למימר דאתי לדרשא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
( אין )
{{מפרשים לדף גמרא|בבא בתרא|י|קס|א}}</text>
      <sha1>6jaljcq08cgnrgsfakkq288bebj6e46</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261522</id>
    <revision>
      <id>3018736</id>
      <parentid>3018624</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T10:09:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא */</comment>
      <origin>3018736</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="293153" sha1="klrvkifep0lbdwrskn311n6031ieyfo" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}

__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


===קטע זמני===
'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה &lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;נחית מעילא לתתא. בג&quot;כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה &quot;יש מפזר ויוסף עוד&quot; - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.&lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת&quot;ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי&quot;ה נש&quot;ר. שו&quot;ר'''. '''אד&quot;ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי&quot;ה''' - '''מיכא&quot;ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי&quot;אל צדקי&quot;אל'''. חד לאורתא (נ&quot;א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס&quot;א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס&quot;א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס&quot;א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 

רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. 

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל &lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. 

רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש&quot;ר אוריא&quot;ל דרו&quot;ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}  האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס&quot;א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש&quot;ר וארי&quot;ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. 

רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. 
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס&quot;א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא,
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. 

תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס&quot;א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אד&quot;ם רפ&quot;אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס&quot;א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס&quot;א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב&quot;ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס&quot;א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}}  אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת&quot;ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו&quot;ן נטיל עליה (נ&quot;א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו&quot;ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו&quot;ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. 

אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס&quot;א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}}
א&quot;ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי.


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס&quot;א ואתנשים) (ס&quot;א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס&quot;א חוורא דעינא) דלעילא. 

(כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) 

אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? &quot;אתה&quot; מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. 

מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב&quot;ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ&quot;א דעלמא). 
אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. 

רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} 
א&quot;ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} 
א&quot;ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} 
פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע&quot;ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ&quot;א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 
אמר רבי יוסי ודאי. 

תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א&quot;ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס&quot;א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס&quot;א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר):


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! 
* אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, 
* וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי. 
* ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.

מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה.

ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה, אין נתן לעבדיך.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים, דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך.

ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.

קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר &quot;ודאי שליחא דמארך אנת לגבן&quot;. פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה&quot;א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א&quot;ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס&quot;א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס&quot;א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ&quot;א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ&quot;א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. 

כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס&quot;א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב&quot;ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא &lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. 

תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג&quot;ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. 

אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א&quot;ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת&quot;ח(?)

שלח לך אנשים בגינך. 

רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. 
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. 
אמרו ליה מאן את. 
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. 
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. 
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. 
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. 
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. 
יתבו. 
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. 
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. 
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. 
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. 
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. 
אמרו ליה ובמה. 
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}},  {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר):


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. 
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין ב&quot;נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב&quot;ה לב&quot;נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. 

אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. 
אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. 
אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר&quot;ש דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב&quot;נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג&quot;ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג&quot;ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. 

אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת&quot;ח קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין:

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. &lt;קטע סוף=דף קס א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}:


{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}:

פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>klrvkifep0lbdwrskn311n6031ieyfo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018738</id>
      <parentid>3018736</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T10:30:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא */</comment>
      <origin>3018738</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="293580" sha1="gb9g4mo16qz8tchilspr25pd3613ype" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}

__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


===קטע זמני===
'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה &lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;נחית מעילא לתתא. בג&quot;כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה &quot;יש מפזר ויוסף עוד&quot; - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.&lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת&quot;ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי&quot;ה נש&quot;ר. שו&quot;ר'''. '''אד&quot;ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי&quot;ה''' - '''מיכא&quot;ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי&quot;אל צדקי&quot;אל'''. חד לאורתא (נ&quot;א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס&quot;א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס&quot;א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס&quot;א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 

רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. 

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל &lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. 

רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש&quot;ר אוריא&quot;ל דרו&quot;ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}  האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס&quot;א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש&quot;ר וארי&quot;ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. 

רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. 
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס&quot;א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא,
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. 

תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס&quot;א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אד&quot;ם רפ&quot;אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס&quot;א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס&quot;א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב&quot;ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס&quot;א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}}  אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת&quot;ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו&quot;ן נטיל עליה (נ&quot;א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו&quot;ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו&quot;ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. 

אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס&quot;א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}}
א&quot;ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי.


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס&quot;א ואתנשים) (ס&quot;א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס&quot;א חוורא דעינא) דלעילא. 

(כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) 

אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? &quot;אתה&quot; מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. 

מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב&quot;ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ&quot;א דעלמא). 
אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. 

רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} 
א&quot;ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} 
א&quot;ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} 
פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע&quot;ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ&quot;א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 
אמר רבי יוסי ודאי. 

תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א&quot;ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס&quot;א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס&quot;א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר):


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} 
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}} 
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.


מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!


ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.


קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר &quot;''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''&quot;. {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''&quot;. 

'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע&quot;ע. ויקיעורך]'''}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה&quot;א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א&quot;ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס&quot;א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס&quot;א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ&quot;א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ&quot;א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. 

כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס&quot;א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב&quot;ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא &lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. 

תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג&quot;ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. 

אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א&quot;ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת&quot;ח(?)

שלח לך אנשים בגינך. 

רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. 
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. 
אמרו ליה מאן את. 
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. 
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. 
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. 
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. 
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. 
יתבו. 
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. 
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. 
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. 
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. 
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. 
אמרו ליה ובמה. 
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}},  {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר):


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. 
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין ב&quot;נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב&quot;ה לב&quot;נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. 

אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. 
אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. 
אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר&quot;ש דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב&quot;נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג&quot;ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג&quot;ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. 

אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת&quot;ח קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין:

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. &lt;קטע סוף=דף קס א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}:


{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}:

פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>gb9g4mo16qz8tchilspr25pd3613ype</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3018664</id>
      <parentid>3018319</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T15:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3018664</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1786" sha1="kb9oep65xknl6r5bzxuvz7otwl4ko0v" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}}
[[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}}
[[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kb9oep65xknl6r5bzxuvz7otwl4ko0v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018716</id>
      <parentid>3018664</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T03:00:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3018716</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1715" sha1="o6w3yf34hchui5vn6eifa59bwjdg8uh" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}}
[[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}}
[[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>o6w3yf34hchui5vn6eifa59bwjdg8uh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך חושן משפט קנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278864</id>
    <revision>
      <id>3018709</id>
      <parentid>1409907</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T22:44:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ביןדיןלדין</username>
        <id>29967</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018709</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34186" sha1="10fgf0gmf5s6gsnu0ohuz4otbp98vlw" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|חושן משפט|קנד|קנה|קנו|דין הרחקת נזיקין|44}}

==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
הבית והעלייה של שנים לא יעשה בע&quot;ה תנור בתוך ביתו אא&quot;כ יש לו על גביו גובה ד' אמות בינו לתקרת העלייה (שלא ישרף העלייה) וכן לא יעמיד בעל העלייה תנור עד שיהיה תחתיו מעזיבה שלשה טפחים מלבד שיהא על גביו גובה ד' אמות ובכירה טפח מעזיבה מתחתיה ואם תנור של נחתומין הוא צריך שיהיה תחתיו ד' טפחים ובכירה של נחתומין אע&quot;פ שהרחיק כשיעור אם יצא האש והזיקה משלם מה שהזיקה וכל אדם בביתו צריך להרחיק כשיעורים הללו מפני השכנים שמעכבים עליו:
&lt;קטע סוף=א/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
מי שהיתה לו חנות תחת אוצר חבירו לא יעשה בה לא נחתום ולא צבע ולא רפת בקר ולא יכניס שם אספסתא (&lt;small&gt;פי' תבואה שלא הביאה שליש והוא מאכל בהמה תרגום על בלילו על אספסתיה&lt;/small&gt;) וכיוצא בהם מדברים שעולה מהם הבל חם הרבה מפני שהחום מפסיד פירות האוצר {{רמ&quot;א|(וה&quot;ה שלא יפתח חלון מבית שיש בו דברים אלו לחדר שיש לו תחת האוצר) (טור בשם הרשב&quot;א)}} לפיכך אם היה אוצר יין בא&quot;י שאין החום מפסידו הרי זה עושה בחנותו כל מלאכת אש שירצה אבל לא יעשה רפת בקר מפני שמפסיד ריח היין {{רמ&quot;א|(וכן במקום שקול ונדנוד קשים ליין שצריך להרחיק) (ריב&quot;ש סימן רצ&quot;ו)}} ואם הוחזקה החנות בתחלה לרפת או לנחתום וכיוצא בו ואח&quot;כ רצה בעל העלייה לעשות עלייתו אוצר אינו יכול למחות בידו:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
גילה בעל העלייה דעתו שחפץ לעשות בה אוצר כגון שכיבד וריבץ עלייתו או שריבה בה חלונות כדרך שעושים לאוצר וקדם זה ועשה תנור קודם שיכניס פירות לאוצר או שהתחיל לאצור שומשמין או רמונים או תמרים וכיוצא בהם וקדם זה ועשה התנור קודם שאצר חטים או שעשה בעל החנות מחילה על גבה להבדיל בין החנות ובין האוצר בכל אלו בעל האוצר מעכב עליו ואם עבר ועשה אינו יכול להסירו:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היו מימי העליון יורדים על התחתון ומזיקין אותו אם אין שם מעזיבה בענין שכששופך מימיו מיד יורדים לתחתון ומזיקים אותו חייב לסלק היזקו ואם יש מעזיבה שהמים נבלעים בה ואינם יורדים מיד אלא לאחר מכאן יורדים ומזיקין א&quot;ח לסלק היזקו:
: {{רמ&quot;א|הגה: והכל לפי הענין דאם המים מועטין וכלין לאלתר אפילו בלא מעזיבה אינו חייב לסלק היזקו ואם היו מרובים ומזיקין לו תדיר דרך המעזיבה חייב לסלקו (מרדכי ר' פ&quot;י דב&quot;מ) וכל זה במי תשמישו דבעל עלייה ששופך על העלייה אבל אם ירדו גשמים על העלייה ויורדין למטה על הניזק לתקן שלא יוזק (ריב&quot;ש סי' תקי&quot;ז)}}:

מרחיקין את הגפת (&lt;small&gt;פירוש פסולת של זיתים&lt;/small&gt;) ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים וחול הלח מכותלו של חבירו שלש טפחים או סד בסיד:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת הגומא שמתקבץ בה מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים:
: {{רמ&quot;א|הגה: ובגומא צריך לסוד ג&quot;כ בסיד וע&quot;ל [[#סעיף י|סעיף י']] ואפילו בלא גומא אסור לשפוך מי רגלים סמוך לכותל פחות משלשה טפחים (נ&quot;י פרק לא יחפור)}}:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
לא ישתין אדם בצד כותל חבירו אם הוא של לבנים אלא אם כן הרחיק ממנו שלש טפחים ואם היה כותל אבנים די בהרחקת טפח ואם היו האבנים צחיח סלע משתין בצדו בלא הרחקה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
מרחיקין את הריחים מן הכותל ג' טפחים מהריחים התחתונה שהם ארבע מהעליונה כדי שלא יניד אותו או כדי שלא יבהלנו בקול ריחיים:
: {{רמ&quot;א|הגה: וכל זה ברחיים קטנה כגון רחיים של יד אבל רחיים גדולה שהבהמות מוליכות אותה צריך הרחקה טפי ואם לא הרחיק והזיק בית חבירו חייב לשלם כפי ראות הדיינין שישומו אם הוא גרם לו ההיזק (תשובת הרא&quot;ש כלל ק' סי' ד') וכן בשאר נזיקין כגון האורג שמזיק לחבירו בהכאות שעושה בשעת אריגה ישומו על פי בקיאין ואומנין וכל כיוצא בזה (ריב&quot;ש סי' קצ&quot;ו)}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
מרחיקין את התנור מן הכותל שלשה טפחים מקרקעיתו שהם ארבע משפתו כדי שלא יחם הכותל ומודד מהשפה הפנימית שעובי כותלי התנור בכלל השלשה טפחים:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
יש מי שאומר שכל אלו ההרחקות מהכותל דוקא בכותל של לבנים ויש מי שאומר דאפילו בכותל של אבנים וזה דעת הרמב&quot;ם והר&quot;ר יונה ז&quot;ל:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
לא יחפור אדם בור ולא שיח ולא מערה ולא יביא אמת המים ולא יעשה בריכת המים לשרות בו בגדים לכבסם בצד כותלו של חבירו אלא אם כן הרחיק מהכותל שלשה טפחים ויסוד בסיד לכותל בור זה או מקוה המים זה או כותל האמה מצד חבירו כדי שלא יבליעו המים ויזיקו כותל חבירו:
: {{רמ&quot;א|הגה: וי&quot;א דאפילו לא היו המים קבועים שם תמיד כגון צנור השופכת מים מבית לחוץ אפילו הכי צריך להרחיקו (מרדכי ר&quot;פ לא יחפור) ויש חולקין (נ&quot;י ר&quot;פ הנ&quot;ל והמגיד פ&quot;ט משכנים) מיהו במי רגלים לכ&quot;ע אסור כמו שנתבאר סעיף ה' וה&quot;ה בור שאין בו מים כלל אסור לחפור סמוך לכותל חבירו וצריך לתקן לפי מיני אומנין הבקיאין בכך (ב&quot;י בשם הרשב&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
אבן שהכובס מכה בגדים עד שיתלבנו צריך להרחיק אותה ד' אמות מכותל חבירו שבעת שהכובס מכה עליה המים ניתזים ומזיקים לכותל:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
ראובן שהיה כותלו סמוך לכותל שמעון כמין גם ובא ראובן לעשות כותל שני כנגד כותל שמעון עד שיעשה כותלים כמין בי&quot;ת הרי שמעון מעכב עליו עד שירחיק מכנגדו אמות כדי שיהיה המקום בין שני הכותלים רחב כדי שידושו בו רבים ותתחזק הארץ:
: {{רמ&quot;א|הגה: אפילו עמדה שם הכותל ימים רבים ונפלה כשחוזר ובנאה צריך להרחיק (טור)}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
בד&quot;א בכותל גנה או בעיר חדשה בכותל חצר אבל בעיר ישנה כבר נתחזקה ובונה כנגדו בלא הרחקה:
: {{רמ&quot;א|הגה: ועד חמשים שנה מקרי העיר חדשה (מרדכי פרק לא יחפור) ובית דירה דינו ככותל גינה (טור בשם רבינו תם)}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
וכן אם לא היה באורך כותל שמעון שבונה כנגדו ד' אמות אינו מרחיק אע&quot;פ שמונע הרגל מלהלך שם שהכותל שהוא פחות מד' אמות אינו צריך חיזוק הארץ:
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם כותל ראובן הולך ממזרח למערב ושמעון בא לסמוך כותל מצפון לדרום אין צריך להרחיק (טור) וי&quot;א דכל זה לא מיירי אלא כשקנו הקרקע מן המלך או מן ההפקר אבל בלאו הכי יכולין לסמוך כותל לכותל (נ&quot;י פרק לא יחפור והמגיד פ&quot;ט מה' שכנים ור' ירוחם נ' ל&quot;א ח&quot;ו)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
הכותש הריפות (&lt;small&gt;פי' חטים הנכתשים במכתשת&lt;/small&gt;) וכיוצא בהם בתוך שלו ובעת שמכר לו מנדנד לחצר חבירו עד שנדנד כיסוי החבית שעל פי החבית 
: {{רמ&quot;א|(וי&quot;א שאין צריך כל כך רק שינדנד הכותל קצת) (טור והמגיד פי&quot;א דשכנים בשם הרשב&quot;א וב&quot;י בשם התוס')}} ה&quot;ז מזיק בחיציו וחייב להרחיק כדי שלא ינדנד או יבטל מלאכתו שמזקת ואם הזיק בעת הנדנוד חייב לשלם שהרי מכחו בא הנזק:
: {{רמ&quot;א|הגה: ואפילו נבנה החצר אחר שבא המזיק לכאן צריך המזיק להרחיק נזקו (הגהות מיי' פ&quot;ט והגהות אשירי ונ&quot;י ס&quot;פ לא יחפור) וה&quot;ה אם אין מזיק לחצר אלא שיש חולי הראש לבעל החצר וקול ההכאה מזיק לו צריך להרחיק עצמו (ריב&quot;ש סי' קצ&quot;ז)}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
מרחיקין את הסולם מהשובך של חבירו ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמיה (&lt;small&gt;פי' הערוך חיה קטנה כעין חתול והר&quot;ן פי' בפרק אלו טריפות מרטינ&quot;ה בלע&quot;ז&lt;/small&gt;) בעת שמניח הסולם ותעלה לשובך ותאכל את הגוזלות:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
מרחיקין את הכותל מן המזחילה של חבירו ד' אמות כדי שיהיה מקום לבעל המזחילה לזקוף סולם ולתקן מזחילה שלו הואיל והחזיק בה:
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים לענין שאם קנה ממנו מקום כדי לעלות למזחילתו צריך להניח לו מקום ארבע אמות שיעור זקיפת סולם (טור בשם ר&quot;י וב&quot;י בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
מי שבא לחפור בור בסוף שדהו סמוך למיצר חבירו אם שדה חבירו אינו עשוי לבורות סומך ואינו יכול למחות בידו ואם ימלך חבירו לחפור בור בצדו צריך להרחיק מכותל הבור ששה טפחים עד שיהיה בין חלל שני הבורות עובי ששה טפחים ואם היתה שדה חבירו עשויה לבורות אינו סומך עד שירחיק מהמצר ג' טפחים ויחפור וכשיבא חבירו לחפור ירחיק גם הוא ג' טפחים בתוך שדהו ויחפור:
: {{רמ&quot;א|הגה: וכשמרחיק י&quot;א דצריך ג&quot;כ לסוד בסיד כותל בורו וכמו שנתבאר סעיף י' (טור לדעת הרמ&quot;ה) וי&quot;א דבחדא מנייהו סגי (שם בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
החופר בור לתוך שדהו ומכר חצי השדה ובא הלוקח לחפור גם הוא בור צריך להרחיק כל שיעור הרחקה אפילו אם היתה עשויה לבורות כיון שהראשון בהיתר עשה שהרי בשלו חפר:
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן מותר לעשות בכל נזקין אלו בשלו בשאין שם דבר הניזוק חוץ מחפירות בור אצל שדה העשוייה לבורות (טור בשם ר&quot;ח והתו' והרא&quot;ש) ויש חולקין בזה (שם בשם רש&quot;י והרי&quot;ף)}}:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
ראובן חפר גומא בחצירו שמי גשמים יקלחו לתוכה וכשרבו המים בוקעין ועוברים דרך חומות מרתף שמעון חייב ראובן לסלק היזקו:
: {{רמ&quot;א|הגה: וכל היזקות שלא נתבארו שיעור הרחקתן בכדי שלא יזיק לפי ראות הבקיאין (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
יש מי שאומר שלא אמרו דבהרחקת ששה טפחים בין בור לבור סגי אלא בארץ הרים אבל במקום דרפיא ארעייהו צריך להרחיק יותר לפיכך צריך להרחיק בית הכסא מבור חבירו עד שיכירו בני אדם שאינו עובר מלחות בית הכסא לבור ולרווחא דמלתא ירחיק חמשים אמה:
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש מי שחולקין על זה (מרדכי פ&quot;ק דב&quot;מ ופ' לא יחפור) וכל מקום שמזיק צריך להרחיק עצמו אפילו היה רשות הרבים מפסיק בין הבתים כגון שתי חצרות בשני צדי רשות הרבים אפילו הכי צריך להרחיק (ב&quot;י בשם הרשב&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
מרחיקין את גורן קבוע מהעיר חמשים אמה כדי שלא יוליך הרוח התבן בעת שזורה ויזיק לבני העיר 
: {{רמ&quot;א|ואם הגורן קודם לעיר מסלקו ובני העיר נותנים לו דמיו ספק מסלקו בלא דמים ומזה יש מי שלומד על דוכוס ממדינה שגזר על יהודים שיעשו עם היהודים הדרים תחת שרים קטנים בכפרים שידורו תחתיו ואם לא יגרש כולם צריכים לקיים דברי הדוכוס ולסלק היזק הרבים וליסע תחת הדוכס תחלה ולדון אח&quot;כ עם הרבים אם יש להם היזק בזה (הגהות מרדכי דקידושין)}} 

וכן לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אלא א&quot;כ היה לו חמשים אמה לכל רוח כדי שלא יזיק התבן לנטיעת חבירו או לנירו:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי ואת הכבשונות והדבורים מהעיר חמשים אמה ואין עושים בורסקי אלא למזרח העיר מפני שרוח מזרחית חמה וממעטת היזק [ריח] עיבוד העורות:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
מרחיקין השובך מהעיר חמשים אמה ולא יעשנו בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח ואם לקחו כמו שהוא אפילו הוא בתוך [ בית] רובע הרי הוא בחזקתו ואף אם יפול יכול לחזור לבנותו שטוענים ללוקח לומר ראשון עשאו ברשות לא שנא נגד יחיד לא שנא נגד רבים:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
מי שהיתה שדה חבירו נטועה גפנים או שאר אילנות ובא הוא לנטוע בתוך שדהו גפנים בצד גפנים או אילנות בצד אילנות צריך להרחיק ד' אמות:
: {{רמ&quot;א|הגה: (כן פי' ר&quot;ח) כי כן דרך צורך המחרישה בין האילנות ואם אין דרך לחרוש בין האילנות אין צריך להרחיק כלל (ב&quot;י) ובמקום שצריכים להרחיק ובאין שניהם ליטע בבת אחת כל אחד מרחיק חצי השיעור (המגיד פ' עשירי דשכנים)}}:

בד&quot;א בא&quot;י אבל בחוצה לארץ מרחיק בין גפנים לגפנים ובין אילנות לאילנות שתי אמות ובין גפנים לשאר אילנות {{רמ&quot;א|או שדה (לבן)}} ארבע אמות:
: {{רמ&quot;א|הגה: וי&quot;א דבין גפנים לאילנות בעינן להרחיק כפי אומד הדעת שלא יפריחו העופות מן האילנות אל הגפנים בשיטה אחת ( טור) וי&quot;א דוקא בנוטע אילנות אבל נוטע גרעין והאילן ממילא גדל אין צריך להרחיק (הגהות אשיר&quot;י ומרדכי פרק לא יחפור וב&quot;י בשם התוס') ראובן שמכר ביתו לאחר וגינתו לאחר אין בעל הגינה צריך להרחיק אילנותיו אע&quot;פ שמכר הבית תחלה ואין אומרים בזה מוכר בעין יפה הוא מוכר (ריב&quot;ש סימן ק&quot;ל) וע&quot;ל [[שולחן ערוך חושן משפט קנד#סעיף כח|סי' קנ&quot;ד סעיף כ&quot;ח]]}}

ובכל מקום אם היה גדר בנתיים זה סומך לגדר וזה סומך לגדר:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
מי שהיה אילן חבירו נוטה לתוך שדהו קוצץ כמלא מרדע ע&quot;ג המחרישה ובחרוב ובשקמה (&lt;small&gt;פי' חרוב אילן של חרובין&lt;/small&gt;) (&lt;small&gt;ופי' שקמה אילן שעושה מין תאנים מדבריות&lt;/small&gt;) כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר וכן אם היה נוטה על בית השלחין של חבירו או על בית האילן קוצץ {{רמ&quot;א|(אפילו בשאר אילנות) (טור)}} את כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
אילן שהוא נוטה לרשות הרבים קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו:
: {{רמ&quot;א|הגה: וה&quot;ה אם רוצה להוציא זיז למעלה מגמל ורוכבו אפילו בר&quot;ה וכל שכן במבוי אינן יכולין לעכב עליו (טור בשם הרמ&quot;ה וכ&quot;כ הרי&quot;ף) אבל אינו יכול לעשות גשר מבית לבית דמאפיל על בני רשות הרבים או בני המבוי (שם בשם תשובת אביו הרא&quot;ש) ואפילו זיז אחד אם מאפיל או שופך משם שופכין לאמצע הדרך אסור (ריב&quot;ש סי' תנ&quot;ה)}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
ראובן יש לו תאנה והנוף (&lt;small&gt;פי' חלק האילן שעל הארץ היינו גופא של אילן&lt;/small&gt;) נוטה על עלייתו של לוי ומעכבו מלהטיח גגו יכול לוי לקוץ הנוף המעכבו:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
אילן העומד על המצר אע&quot;פ שהוא נוטה לתוך שדה אחד מהם שניהם חולקים פירותיו:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
ראובן שחפר בור וירד ומצא שרשי אילן של שמעון בתוך שדהו קוצץ וחופר והעצים שלו ואם היה קרוב לאילן שמעון בתוך ט&quot;ז אמה השרשים של שמעון וקוצצם ונותנם לו ואם אינו צריך לחפור בור ויצאו השרשים של שמעון בתוך שדהו הרי מעמיק ג' טפחים כדי שלא יעכב המחרישה וכל שורש שמצא בתוך ג' טפחים קוצצו ואינו חושש שמא ייבש אילן של חבירו שזה בתוך שלו הוא חופר:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
מי שבא לעשות משרה (&lt;small&gt;פי' חפירת מים שמשרין בה הפשתן&lt;/small&gt;) של פשתן בצד ירק של חבירו שהרי מי המשרה נבלעים בארץ והולכים ומפסידים את הירק או שנטע כרישין קרוב לבצלים של חבירו שהם מפיגים טעמם או שנטע חרדל בצד כוורת דבורים שהרי הדבורים אוכלים העלים ומפסידים הדבש כל אלו וכיוצא בהם אינו צריך להרחיק בכדי שלא יזיק ומ&quot;מ צריך שירחיק משרה מהירק וכרישין מהבצלים וחרדל מהדבורים ג' טפחים או יותר מעט כדי שלא יהיה היזק בידים. 
: {{רמ&quot;א|(וה&quot;ה בכל כיוצא כזה שאין ההיזק בשעת מעשה אלא בא אח&quot;כ על הניזק להרחיק עצמו) (טור סמ&quot;ח)}}:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
מי שהיה לו אילן בתוך שדהו קרוב לבור חבירו {{רמ&quot;א|(או בא לנטוע) (טור)}} אין בעל הבור יכול לעכב עליו ולומר לו הרי שרשי האילן נכנסים לבור שלי ומפסידין אותי שזה נזק הבא מאליו לאחר זמן ובעת שנטע אינו מזיקו וכשם שזה חופר בתוך שלו כך זה נוטע בתוך שלו:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
סמך באחד מאלו שהיה לו להרחיק וגרם היזק לחבירו יש מי שפוטר מלשלם ויש מי שמחייב:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
מי שעשה גורן בתוך שלו או קבע בית הכסא או מלאכה שיש בה אבק ועפר וכיוצא בהם צריך להרחיק כדי שלא יגיע העפר או ריח בית הכסא או האבק לחבירו כדי שלא יזיקו אפילו היתה הרוח הוא שמסייע אותו בעת שעושה מלאכתו ומוליכה את העפר או נעורת הפשתן והמוץ וכיוצא בהן ומגיעתן לחבירו ה&quot;ז חייב להרחיק כדי שלא יגיעו ולא יזיקו ואפילו ע&quot;י רוח מצויה שכל אלו כמו שהזיקו בחיציו הן ואע&quot;פ שהוא חייב להרחיק כל כך אם הוליכה הרוח המצויה המוץ והעפר והזיקה בהן פטור מלשלם שהרוח הוא שסייע אותו:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
כל הרחקות שאמרנו אם לא הרחיק וראה חבירו ושתק ה&quot;ז מחל ואינו יכול לחזור ולהצריכו להרחיק והוא שראה ממנו שמחל כגון שסייע עמו מיד או שאמר לו לעשות או שראהו שעשה בצדו בלא הרחקה ושתק ולא הקפיד על זה זכה:
: {{רמ&quot;א|הגה: וע&quot;ל [[שולחן ערוך חושן משפט קנד#סעיף יב|סימן קנ&quot;ד סעיף י&quot;ב]] וכן ראוי להורות אע&quot;ג די&quot;א דבעינן חזקה שלש שנים וטענה (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
במה דברים אמורים בשאר נזקים חוץ מארבע שהם העשן וריח בית הכסא ואבק וכיוצא בו ונדנוד הקרקע שכל אחד מאלו אין לו חזקה ואפילו שתק כמה שנים הרי זה חוזר וכופהו להרחיק:
: {{רמ&quot;א|הגה: ואפילו סמך קודם שבא לשם דבר הניזק (טור בשם הרא&quot;ש ור&quot;ח ורמב&quot;ם) מיהו אם זכו שניהן בשל הפקר כל הקודם זכה ואין השני אחריו יכול למחות בו (ריב&quot;ש סימן שכ&quot;ב)}}

וכן היזק ראיה במקום שצריך מחיצה כגון חצר השותפין שיש בו דין חלוקה יש לכל אחד מהם לכוף את חבירו לבנות הכותל באמצע כדי שלא יראהו חבירו בשעה שמשתמש בחלקו ומאחר שממילא הם מזיקים זה את זה בלי עשיית שום מעשה אין להם חזקה אלא אע&quot;פ שעמדו כך שנים רבות בלא מחיצה כופהו לעשות מחיצה בכל עת שירצה ולמה שינו נזקין אלו משאר נזקין לפי שאין דעתו של אדם סובלת נזקין אלו וחזקתו שאינו מוחל שהזיקו היזק קבוע ואם קנו מידו שמחל בניזקין אלו {{רמ&quot;א|(או שמכרן לו או שנתן לו) (טור בשם ר&quot;י והרא&quot;ש וב&quot;י בשם הרשב&quot;א)}} אינו יכול לחזור בו:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
עשן שאמרו דוקא בעשן תדיר כגון כבשונות של נחתומין ושל יוצרים וכיוצא בהם אבל תנור שהיחיד אופה בו פת וכן כירה כיון דלא שהי קוטרא רובא דיומא לאו תדיר הוא {{רמ&quot;א|(אבל אי שהי רובא דיומא מיקרי עשן תדיר ודינן כשל נחתומין ויוצרים) (ב&quot;י ממשמעות דברי הרמ&quot;ה)}} ואי חזי ושתק מחל ושוב אינו יכול למחות ומיהו לכתחלה מצי מעכב אפילו בעשן שאינו תדיר 
: {{רמ&quot;א|וי&quot;א דבעשן שאינו תדיר אפילו לכתחלה לא יוכל למחות (פסקי מהרא&quot;י סי' קל&quot;ז) וכן נ&quot;ל להורות}} 
ועשן תדיר נמי דוקא היכא דמטי לרשותא דחבריה ברוח מצויה אבל אי לא מטי ליה אלא ברוח שאינו מצויה לא מחייב לסלוקי ואפילו ברוח מצויה נמי דוקא דמזיק לאינשי אבל אי לא מזיק לאינשי אף ע&quot;ג דמטי לביתיה ומשחיר לאישיתיה (&lt;small&gt;פי' כותלו&lt;/small&gt;) אם ראה ושתק מחל ושוב אינו יכול למחות אבל לכתחלה מצי מעכב:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
בית הכסא שאמרו דוקא כעין בתי כסאות שלהם שהיו על גבי קרקע ומגולים אבל שלנו פה שהם מכוסים בחפירות אם ראה ושתק מחל ושוב אינו יכול למחות אבל לכתחלה מצי מעכב:
: {{רמ&quot;א|הגה: ראובן ושמעון שהיה להם בה&quot;כ בשותפות והחפירה הולכת לתוך חצירו של לוי ועכשיו ראובן ושמעון רוצים לחלוק ולעשות שתי בתי כסאות לוי יכול למחות (ב&quot;י בשם הריטב&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
מי שהחזיק לעשות מלאכת דם או נבילות וכיוצא בהן במקומו ויכנסו העורבים וכיוצא בהן בגלל הדם ויאכלו והרי הם מצירים את חבירו בקולם ובצפצופם או בדם שברגליהם שהם יושבים על האילנות ומכלים פירותיהם אם היה קפדן או חולה שצפצוף הזה מזיקו או שפירות שלו נפסדים לו בדם חייב לבטל אותה המלאכה או ירחיק עד שלא יבא לו נזק מחמתן שהיזק זה דומה לריח בית הכסא וכיוצא בו שאין לו חזקה 
: {{רמ&quot;א|וה&quot;ה כל נזק גדול שאין אדם יכול לסובלו (טור סכ&quot;ה בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
בני מבוי או בני חצר שנעשה אחד מהן אומן ולא מיחו בידו ואח&quot;כ רוצים למחות בידו יתבאר בסי' שאח&quot;ז:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
כל דבר שידוע שאין המערער יכול לסבלו אע&quot;פ ששאר בני אדם סובלים אותו אין לו חזקה כנגד מערער זה:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
הא דקוטרא ובית הכסא אין להם חזקה דוקא דעביד להו מזיק ברשות דנפשיה אבל אי אחזיק ועביד בית הכסא בגופא דארעא דחבריה דפתוח לביתיה דמזיק אי נמי דעביד בית הכסא ברשותא דנפשיה ועוקא דיליה אזיל לביתיה דחבריה כיון דבגופא דארעא קא מחזיק אית ליה חזקה ואי טען דזבניה ניהליה נאמן בשבועה ומ&quot;מ אית ליה לכסויי לההוא בית הכסא או לההוא עוקא כי היכי דליסתליק מיניה ריחא אע&quot;ג דאחזיק ביה בהכי בלא כיסוי ואי לא מסלק ליה לריחא לא הוי חזקה כלל אפילו אם אמר מסליקנא ליה לבית הכסא ומשתמשנא ביה במלתא אחריתא לאו כל כמיניה דלבית הכסא אחזיק וכיון דלא הוי חזקה לגופיה לא הוי חזקה למילתא אחריתי ויש מי שאומר שכיון שהחזיק בגוף הקרקע הרי הוא שלו לאיזה תשמיש שירצה ובלבד שלא יגיע לחבירו ממנו שום נזק:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
מי שהחזיק בנזק שיש לו חזקה כגון שפתח חלון או העביר את המים או שלא הרחיק מה שראוי להרחיק והרי המחזיק טוען אתה אמרת לי לעשות או מחלת לי אחר שראית או הוכר הנזק ושתקת ולא מחית בי והניזק אומר עכשיו הוא שראיתי ולא ידעתי מקודם או שאמר כשראיתי מחיתי בך ואתה אמרת עתה ארחיק או אסתום ואתה מדחה אותי מיום אל יום כדי שתקבע היזיקך בכל אלו וכיוצא בהם על הניזק להביא ראיה ואם לא הביא ישבע המזיק היסת ויפטר:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט קנה מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
החזיק בנזק שאין לו חזקה כגון עשן ובית הכסא וכיוצא בהם וטען המזיק שקנה מידו של ניזק על המזיק להביא ראיה שקנה מידו ואם לא הביא ישבע הניזק היסת שלא קנו מידו על כך ויסלק זה היזקו:
: {{רמ&quot;א|הגה: לעיל [[שולחן ערוך חושן משפט קנד|סי' קנ&quot;ד]] נתבאר בסעיף י&quot;ט דהבא מכח עכו&quot;ם הוי כעכו&quot;ם לענין נזקין דאתו ממילא (הרא&quot;ש בתשובה בכלל י&quot;ח סימן ט&quot;ו) אבל בנזקין אלו שנתבארו בסי' זה דצריך להרחיק עצמו משום דהוי כמזיקו בידים אין חזקת עכו&quot;ם מהני לזה דיזיקנו בידים. שני שכנים הדרים ביחד וביתו של אחד נפרץ וע&quot;י זה באים גנבים לבית השני ואמר השני גדור ביתך או מכרנה לאחרים כי אתה גורם לי היזק י&quot;א דהדין עמו וצריך לתקן הזיקו (ר' ירוחם נתיב ל&quot;א חלק ו' וכ&quot;כ הטור [[טור חושן משפט קנז|בסימן קנ&quot;ז]] בשם הרמ&quot;ה) ויש חולקין דלא הוי גירא דיליה (ב&quot;י) וכן אם לא גדרה ונעשה לו היזק פטור מלשלם לדברי הרא&quot;ש}}:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך חושן משפט/הכל]]</text>
      <sha1>10fgf0gmf5s6gsnu0ohuz4otbp98vlw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3018643</id>
      <parentid>3018320</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T13:01:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3018643</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2591" sha1="lj63f8qeup3anq7wjn2hodt6avcp7nq" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת)}}]]
* [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים {{מוקטן|(משקלן היחסי של אמות המידה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)|תקנות רכבת תחתית {{מוקטן|(מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)}}]]
* [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה]]
* [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס {{מוקטן|(מערכת ניהול בטיחות)}}]]
* [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן {{מוקטן|(יציבות כלכלית)}}]]
* [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|תקנות הדיינים {{מוקטן|(סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק התרבות והאמנות]]
* [[חוק זכות יוצרים]]
* [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>lj63f8qeup3anq7wjn2hodt6avcp7nq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018665</id>
      <parentid>3018643</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T15:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3018665</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2662" sha1="n0rym4w0rx06j25mkkxbmge2oekq1ra" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)|תקנות הטיס {{מוקטן|(הפעלת יחידת נת&quot;א)}}]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת)}}]]
* [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים {{מוקטן|(משקלן היחסי של אמות המידה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)|תקנות רכבת תחתית {{מוקטן|(מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)}}]]
* [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה]]
* [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס {{מוקטן|(מערכת ניהול בטיחות)}}]]
* [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן {{מוקטן|(יציבות כלכלית)}}]]
* [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|תקנות הדיינים {{מוקטן|(סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק התרבות והאמנות]]
* [[חוק זכות יוצרים]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>n0rym4w0rx06j25mkkxbmge2oekq1ra</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018717</id>
      <parentid>3018665</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T03:00:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3018717</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2862" sha1="0bv7b98y60sh286irl4rd37r43bm42x" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|תקנות הטיס {{מוקטן|(שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)}}]]
* [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)|תקנות הטיס {{מוקטן|(הפעלת יחידת נת&quot;א)}}]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת)}}]]
* [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים {{מוקטן|(משקלן היחסי של אמות המידה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)|תקנות רכבת תחתית {{מוקטן|(מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)}}]]
* [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה]]
* [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס {{מוקטן|(מערכת ניהול בטיחות)}}]]
* [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן {{מוקטן|(יציבות כלכלית)}}]]
* [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|תקנות הדיינים {{מוקטן|(סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק התרבות והאמנות]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>0bv7b98y60sh286irl4rd37r43bm42x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3018663</id>
      <parentid>3018637</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T15:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3018663</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23108" sha1="5qwfyu1rxxhpru6i5futw3172xy1rnn" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]</text>
      <sha1>5qwfyu1rxxhpru6i5futw3172xy1rnn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018677</id>
      <parentid>3018663</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T18:23:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3018677</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23221" sha1="ttxu9h78d06fckayqv9ej0b1cauxisz" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]</text>
      <sha1>ttxu9h78d06fckayqv9ej0b1cauxisz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018715</id>
      <parentid>3018677</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T03:00:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3018715</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23236" sha1="ppok8tpugdrgx4f35ko2n7hkxhgojpw" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]</text>
      <sha1>ppok8tpugdrgx4f35ko2n7hkxhgojpw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כסף משנה/הלכות קידוש החדש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>295594</id>
    <revision>
      <id>3018644</id>
      <parentid>2766871</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T13:52:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-32974-27</username>
        <id>45722</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק טז */  כמו פרקים הקודמים אין.</comment>
      <origin>3018644</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6219" sha1="sv9bx6h8pm7k4vz7l9abg6nfuul812v" xml:space="preserve">{{תוכן עניינים שטוח|}}

==פרק א==
 אין 

==פרק ב==
 אין 

==פרק ג==
 אין 

==פרק ד==
יראה לי שזה שאמרו חכמים וכו'. הקשה ע&quot;ז הרמ&quot;ה דבהדיא (סנהדרין י&quot;ב) תניא ר&quot;מ אומר ואיש בא מבעל שלישה וכו' עד אמור מעתה ראויה היתה אותה שנה שתתעבר ומפני מה לא עיברה אלישע מפני ששנת בצורת היתה והכל רצים לבית הגרנות והא התם דהוה חזיא לעבורה מפני האביב ופירות האילן כדמפרש בברייתא ולא עיברה לפי שאין מעברין בשני רעבון. גם שם נמצא כתוב שמעברין על התקופה לבדה ובהדיא תניא (שם דף י&quot;א:) על ג' סימנים מעברים את השנה וכו' על שנים מהם מעברין על אחד מהם אין מעברים. ואי משום ההיא דגרסינן בר&quot;ה (דף כ&quot;א) שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא כי חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא ולא תחוש לה ההוא בתקופת טבת קאי כדמפרש בהדיא [וכיון] דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן משכא תקופת תמוז עד בתר החג ואמטול הכי מעברין, חדא דבעינן אביב בתקופת ניסן וליכא, ותו דבעינן כוליה חג בתקופה חדשה וליכא. וכי קתני בברייתא על אחד מהם אין מעברין אתקופת תשרי קאי דס&quot;ל כת&quot;ק דאידך ברייתא (סנהדרין י&quot;ג) דקתני אין מעברין את השנה אא&quot;כ היתה תקופה חסרה ט&quot;ז יום דכי משכא תקופת תמוז עד שיתסר בתשרי ותו לא, אשתכח דלא משכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן, וכיון דאתי אביב כתקנו אין מעברין על התקופה לבדה דלא דחינן תרתי מקמי חדא: 

וה&quot;ר אהרן בר משלם השיב ואמר דעת הרב דהא דקתני אמור מעתה ראויה היתה להתעבר לא מפני האביב ופירות האילן כאשר כתבת דבפירות האילן לא איירי ברייתא כלל דמין אחד דקתני ממיני התבואות קאמר אלא ה&quot;ק כלומר כיון שלא בכרה א&quot;י להביא כי אם במקום א' ומין א' והוא שעורים ולאחר העומר נמצא שלא היה רוב אביב בחדש ניסן וכיון שנתמעט כל כך האביב נראה ודאי שהגדיים וטלאים רכים ודקים כי לא מצאו מרעה ואע&quot;פ שמפני אביב לבדו לא היו מעברין כיון שנמצא להקריב ממנו העומר מ&quot;מ היתה השנה ראויה להתעבר מפני הגדיים והטלאים לעשותן סעד לשנה כדאמרינן לעיל דזמן דאביבא לא מטא ואמריא דעדקין ומפני מה לא עברוה אלישע ובית דינו לפי ששנת בצורת היתה וכו' אבל אם היתה השנה ראויה להתעבר מפני אביב שלא הגיע או מפני התקופה שלא יהא אביב בתקופה חדשה שהם עיקר זמני העיבור מן התורה הכי נמי דמעברינן. וחזר הרמ&quot;ה וכתב עליו מין אחד סתמא קתני מנ&quot;ל לאוקומה בתבואה בלחוד ותו מנ&quot;ל למידק מקראי דאמריא הוו דעדקין לאו משום דאיתחר ליה אביבא כולי האי ואורחא דעלמא דכי מתאחרא תבואה מחמת בצורתא לא משכחין אמריא דוכתא רטיבא למרעא ביה והוו דעדקין הן ה&quot;נ איכא למידק גבי פירות האילן כיון דאיתחר ליה אביב של תבואה כל שכן דאיתחרו להו פירות האילן ובעינן שיהיו פירות האילן מצויים בניסן כדרך כל אביב לפום טעמיה דרבינו הרב דמפרש טעמא דפירות האילן הכי. ומאי דקאמר מר טעמא דאם היתה השנה ראויה להתעבר מפני שלא הגיע האביב או מפני התקופה שלא יהא אביב בתקופה חדשה שמעברין בשני רעבון וקאמר מר טעמא לפי שהם עיקר סימני העיבור מן התורה תמיה לי מאי קסבר אי קסבר דהאי דמעברין אאביב וגדיים וטלאים מדרבנן הוא סוף סוף תיקשי ליה למר דכשם שמצוה מן התורה לעבר בזמן שהשנה ראויה כך מצוה שלא לעבר בזמן שאין השנה ראויה לעבר כדי שלא לעקור את המועדות ממקומן וא&quot;כ היכי קיימי רבנן ומעברין שלא לצורך ועקרי להו לכולהו מועדות מההוא עידנא דקביעי להו וכ&quot;ת תורה נתנה רשות לב&quot;ד לקבוע חדשים ולעבר שנים ולעקר את המועדות ממקומם א&quot;כ כי חזיא שתא נמי להתעבר מן התורה התורה נתנה רשות לב&quot;ד שלא לעבר בשני רעבון וכיוצא בהם וכ&quot;ש דמתני' קתני סתמא אין מעברין את השנה בשני רעבון וליכא לאפוקי מינה אלא בראיה עכ&quot;ל: 

על מה שכתוב למעלה שיש ראיה לדברי רבינו מדגרסינן פ&quot;ק דר&quot;ה (דף כ&quot;א) כי חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן וכו' מ&quot;כ אע&quot;ג דההיא דתקופת ניסן ובסנהדרין איירי בתקופת תשרי מה לי הא ומה לי הא דבתרוייהו קראי קא דרשי: 
 

==פרק ה==
 אין 

==פרק ו==
 אין 

==פרק ז==
 אין 

==פרק ח==
 אין 

==פרק ט==
 אין 

==פרק י==
 אין 

==פרק יא==
 אין 

==פרק יב==
 אין 

==פרק יג==
 אין 

==פרק יד==
 אין 

==פרק טו==
 אין 


==פרק טז==
אין

==פרק יז==

==פרק יח==

==פרק יט==
[[קטגוריה:כסף משנה/ספר זמנים|קידוש החדש]]</text>
      <sha1>sv9bx6h8pm7k4vz7l9abg6nfuul812v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018645</id>
      <parentid>3018644</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T13:54:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-32974-27</username>
        <id>45722</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק יז */</comment>
      <origin>3018645</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6226" sha1="ef1bill6nfsgt0mxe1hilpyrpganz22" xml:space="preserve">{{תוכן עניינים שטוח|}}

==פרק א==
 אין 

==פרק ב==
 אין 

==פרק ג==
 אין 

==פרק ד==
יראה לי שזה שאמרו חכמים וכו'. הקשה ע&quot;ז הרמ&quot;ה דבהדיא (סנהדרין י&quot;ב) תניא ר&quot;מ אומר ואיש בא מבעל שלישה וכו' עד אמור מעתה ראויה היתה אותה שנה שתתעבר ומפני מה לא עיברה אלישע מפני ששנת בצורת היתה והכל רצים לבית הגרנות והא התם דהוה חזיא לעבורה מפני האביב ופירות האילן כדמפרש בברייתא ולא עיברה לפי שאין מעברין בשני רעבון. גם שם נמצא כתוב שמעברין על התקופה לבדה ובהדיא תניא (שם דף י&quot;א:) על ג' סימנים מעברים את השנה וכו' על שנים מהם מעברין על אחד מהם אין מעברים. ואי משום ההיא דגרסינן בר&quot;ה (דף כ&quot;א) שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא כי חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא ולא תחוש לה ההוא בתקופת טבת קאי כדמפרש בהדיא [וכיון] דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן משכא תקופת תמוז עד בתר החג ואמטול הכי מעברין, חדא דבעינן אביב בתקופת ניסן וליכא, ותו דבעינן כוליה חג בתקופה חדשה וליכא. וכי קתני בברייתא על אחד מהם אין מעברין אתקופת תשרי קאי דס&quot;ל כת&quot;ק דאידך ברייתא (סנהדרין י&quot;ג) דקתני אין מעברין את השנה אא&quot;כ היתה תקופה חסרה ט&quot;ז יום דכי משכא תקופת תמוז עד שיתסר בתשרי ותו לא, אשתכח דלא משכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן, וכיון דאתי אביב כתקנו אין מעברין על התקופה לבדה דלא דחינן תרתי מקמי חדא: 

וה&quot;ר אהרן בר משלם השיב ואמר דעת הרב דהא דקתני אמור מעתה ראויה היתה להתעבר לא מפני האביב ופירות האילן כאשר כתבת דבפירות האילן לא איירי ברייתא כלל דמין אחד דקתני ממיני התבואות קאמר אלא ה&quot;ק כלומר כיון שלא בכרה א&quot;י להביא כי אם במקום א' ומין א' והוא שעורים ולאחר העומר נמצא שלא היה רוב אביב בחדש ניסן וכיון שנתמעט כל כך האביב נראה ודאי שהגדיים וטלאים רכים ודקים כי לא מצאו מרעה ואע&quot;פ שמפני אביב לבדו לא היו מעברין כיון שנמצא להקריב ממנו העומר מ&quot;מ היתה השנה ראויה להתעבר מפני הגדיים והטלאים לעשותן סעד לשנה כדאמרינן לעיל דזמן דאביבא לא מטא ואמריא דעדקין ומפני מה לא עברוה אלישע ובית דינו לפי ששנת בצורת היתה וכו' אבל אם היתה השנה ראויה להתעבר מפני אביב שלא הגיע או מפני התקופה שלא יהא אביב בתקופה חדשה שהם עיקר זמני העיבור מן התורה הכי נמי דמעברינן. וחזר הרמ&quot;ה וכתב עליו מין אחד סתמא קתני מנ&quot;ל לאוקומה בתבואה בלחוד ותו מנ&quot;ל למידק מקראי דאמריא הוו דעדקין לאו משום דאיתחר ליה אביבא כולי האי ואורחא דעלמא דכי מתאחרא תבואה מחמת בצורתא לא משכחין אמריא דוכתא רטיבא למרעא ביה והוו דעדקין הן ה&quot;נ איכא למידק גבי פירות האילן כיון דאיתחר ליה אביב של תבואה כל שכן דאיתחרו להו פירות האילן ובעינן שיהיו פירות האילן מצויים בניסן כדרך כל אביב לפום טעמיה דרבינו הרב דמפרש טעמא דפירות האילן הכי. ומאי דקאמר מר טעמא דאם היתה השנה ראויה להתעבר מפני שלא הגיע האביב או מפני התקופה שלא יהא אביב בתקופה חדשה שמעברין בשני רעבון וקאמר מר טעמא לפי שהם עיקר סימני העיבור מן התורה תמיה לי מאי קסבר אי קסבר דהאי דמעברין אאביב וגדיים וטלאים מדרבנן הוא סוף סוף תיקשי ליה למר דכשם שמצוה מן התורה לעבר בזמן שהשנה ראויה כך מצוה שלא לעבר בזמן שאין השנה ראויה לעבר כדי שלא לעקור את המועדות ממקומן וא&quot;כ היכי קיימי רבנן ומעברין שלא לצורך ועקרי להו לכולהו מועדות מההוא עידנא דקביעי להו וכ&quot;ת תורה נתנה רשות לב&quot;ד לקבוע חדשים ולעבר שנים ולעקר את המועדות ממקומם א&quot;כ כי חזיא שתא נמי להתעבר מן התורה התורה נתנה רשות לב&quot;ד שלא לעבר בשני רעבון וכיוצא בהם וכ&quot;ש דמתני' קתני סתמא אין מעברין את השנה בשני רעבון וליכא לאפוקי מינה אלא בראיה עכ&quot;ל: 

על מה שכתוב למעלה שיש ראיה לדברי רבינו מדגרסינן פ&quot;ק דר&quot;ה (דף כ&quot;א) כי חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן וכו' מ&quot;כ אע&quot;ג דההיא דתקופת ניסן ובסנהדרין איירי בתקופת תשרי מה לי הא ומה לי הא דבתרוייהו קראי קא דרשי: 
 

==פרק ה==
 אין 

==פרק ו==
 אין 

==פרק ז==
 אין 

==פרק ח==
 אין 

==פרק ט==
 אין 

==פרק י==
 אין 

==פרק יא==
 אין 

==פרק יב==
 אין 

==פרק יג==
 אין 

==פרק יד==
 אין 

==פרק טו==
 אין 


==פרק טז==
אין

==פרק יז==
אין

==פרק יח==

==פרק יט==
[[קטגוריה:כסף משנה/ספר זמנים|קידוש החדש]]</text>
      <sha1>ef1bill6nfsgt0mxe1hilpyrpganz22</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018646</id>
      <parentid>3018645</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T13:56:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-32974-27</username>
        <id>45722</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק יח */</comment>
      <origin>3018646</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6233" sha1="m79x1ax51ubsyx1ijhm81h76grps6fe" xml:space="preserve">{{תוכן עניינים שטוח|}}

==פרק א==
 אין 

==פרק ב==
 אין 

==פרק ג==
 אין 

==פרק ד==
יראה לי שזה שאמרו חכמים וכו'. הקשה ע&quot;ז הרמ&quot;ה דבהדיא (סנהדרין י&quot;ב) תניא ר&quot;מ אומר ואיש בא מבעל שלישה וכו' עד אמור מעתה ראויה היתה אותה שנה שתתעבר ומפני מה לא עיברה אלישע מפני ששנת בצורת היתה והכל רצים לבית הגרנות והא התם דהוה חזיא לעבורה מפני האביב ופירות האילן כדמפרש בברייתא ולא עיברה לפי שאין מעברין בשני רעבון. גם שם נמצא כתוב שמעברין על התקופה לבדה ובהדיא תניא (שם דף י&quot;א:) על ג' סימנים מעברים את השנה וכו' על שנים מהם מעברין על אחד מהם אין מעברים. ואי משום ההיא דגרסינן בר&quot;ה (דף כ&quot;א) שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא כי חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא ולא תחוש לה ההוא בתקופת טבת קאי כדמפרש בהדיא [וכיון] דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן משכא תקופת תמוז עד בתר החג ואמטול הכי מעברין, חדא דבעינן אביב בתקופת ניסן וליכא, ותו דבעינן כוליה חג בתקופה חדשה וליכא. וכי קתני בברייתא על אחד מהם אין מעברין אתקופת תשרי קאי דס&quot;ל כת&quot;ק דאידך ברייתא (סנהדרין י&quot;ג) דקתני אין מעברין את השנה אא&quot;כ היתה תקופה חסרה ט&quot;ז יום דכי משכא תקופת תמוז עד שיתסר בתשרי ותו לא, אשתכח דלא משכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן, וכיון דאתי אביב כתקנו אין מעברין על התקופה לבדה דלא דחינן תרתי מקמי חדא: 

וה&quot;ר אהרן בר משלם השיב ואמר דעת הרב דהא דקתני אמור מעתה ראויה היתה להתעבר לא מפני האביב ופירות האילן כאשר כתבת דבפירות האילן לא איירי ברייתא כלל דמין אחד דקתני ממיני התבואות קאמר אלא ה&quot;ק כלומר כיון שלא בכרה א&quot;י להביא כי אם במקום א' ומין א' והוא שעורים ולאחר העומר נמצא שלא היה רוב אביב בחדש ניסן וכיון שנתמעט כל כך האביב נראה ודאי שהגדיים וטלאים רכים ודקים כי לא מצאו מרעה ואע&quot;פ שמפני אביב לבדו לא היו מעברין כיון שנמצא להקריב ממנו העומר מ&quot;מ היתה השנה ראויה להתעבר מפני הגדיים והטלאים לעשותן סעד לשנה כדאמרינן לעיל דזמן דאביבא לא מטא ואמריא דעדקין ומפני מה לא עברוה אלישע ובית דינו לפי ששנת בצורת היתה וכו' אבל אם היתה השנה ראויה להתעבר מפני אביב שלא הגיע או מפני התקופה שלא יהא אביב בתקופה חדשה שהם עיקר זמני העיבור מן התורה הכי נמי דמעברינן. וחזר הרמ&quot;ה וכתב עליו מין אחד סתמא קתני מנ&quot;ל לאוקומה בתבואה בלחוד ותו מנ&quot;ל למידק מקראי דאמריא הוו דעדקין לאו משום דאיתחר ליה אביבא כולי האי ואורחא דעלמא דכי מתאחרא תבואה מחמת בצורתא לא משכחין אמריא דוכתא רטיבא למרעא ביה והוו דעדקין הן ה&quot;נ איכא למידק גבי פירות האילן כיון דאיתחר ליה אביב של תבואה כל שכן דאיתחרו להו פירות האילן ובעינן שיהיו פירות האילן מצויים בניסן כדרך כל אביב לפום טעמיה דרבינו הרב דמפרש טעמא דפירות האילן הכי. ומאי דקאמר מר טעמא דאם היתה השנה ראויה להתעבר מפני שלא הגיע האביב או מפני התקופה שלא יהא אביב בתקופה חדשה שמעברין בשני רעבון וקאמר מר טעמא לפי שהם עיקר סימני העיבור מן התורה תמיה לי מאי קסבר אי קסבר דהאי דמעברין אאביב וגדיים וטלאים מדרבנן הוא סוף סוף תיקשי ליה למר דכשם שמצוה מן התורה לעבר בזמן שהשנה ראויה כך מצוה שלא לעבר בזמן שאין השנה ראויה לעבר כדי שלא לעקור את המועדות ממקומן וא&quot;כ היכי קיימי רבנן ומעברין שלא לצורך ועקרי להו לכולהו מועדות מההוא עידנא דקביעי להו וכ&quot;ת תורה נתנה רשות לב&quot;ד לקבוע חדשים ולעבר שנים ולעקר את המועדות ממקומם א&quot;כ כי חזיא שתא נמי להתעבר מן התורה התורה נתנה רשות לב&quot;ד שלא לעבר בשני רעבון וכיוצא בהם וכ&quot;ש דמתני' קתני סתמא אין מעברין את השנה בשני רעבון וליכא לאפוקי מינה אלא בראיה עכ&quot;ל: 

על מה שכתוב למעלה שיש ראיה לדברי רבינו מדגרסינן פ&quot;ק דר&quot;ה (דף כ&quot;א) כי חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן וכו' מ&quot;כ אע&quot;ג דההיא דתקופת ניסן ובסנהדרין איירי בתקופת תשרי מה לי הא ומה לי הא דבתרוייהו קראי קא דרשי: 
 

==פרק ה==
 אין 

==פרק ו==
 אין 

==פרק ז==
 אין 

==פרק ח==
 אין 

==פרק ט==
 אין 

==פרק י==
 אין 

==פרק יא==
 אין 

==פרק יב==
 אין 

==פרק יג==
 אין 

==פרק יד==
 אין 

==פרק טו==
 אין 


==פרק טז==
אין

==פרק יז==
אין

==פרק יח==
אין

==פרק יט==
[[קטגוריה:כסף משנה/ספר זמנים|קידוש החדש]]</text>
      <sha1>m79x1ax51ubsyx1ijhm81h76grps6fe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018647</id>
      <parentid>3018646</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T13:56:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-32974-27</username>
        <id>45722</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק יט */</comment>
      <origin>3018647</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6241" sha1="8q56ckixag1h6dlm6h8fivt8z8f1a6z" xml:space="preserve">{{תוכן עניינים שטוח|}}

==פרק א==
 אין 

==פרק ב==
 אין 

==פרק ג==
 אין 

==פרק ד==
יראה לי שזה שאמרו חכמים וכו'. הקשה ע&quot;ז הרמ&quot;ה דבהדיא (סנהדרין י&quot;ב) תניא ר&quot;מ אומר ואיש בא מבעל שלישה וכו' עד אמור מעתה ראויה היתה אותה שנה שתתעבר ומפני מה לא עיברה אלישע מפני ששנת בצורת היתה והכל רצים לבית הגרנות והא התם דהוה חזיא לעבורה מפני האביב ופירות האילן כדמפרש בברייתא ולא עיברה לפי שאין מעברין בשני רעבון. גם שם נמצא כתוב שמעברין על התקופה לבדה ובהדיא תניא (שם דף י&quot;א:) על ג' סימנים מעברים את השנה וכו' על שנים מהם מעברין על אחד מהם אין מעברים. ואי משום ההיא דגרסינן בר&quot;ה (דף כ&quot;א) שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא כי חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא ולא תחוש לה ההוא בתקופת טבת קאי כדמפרש בהדיא [וכיון] דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן משכא תקופת תמוז עד בתר החג ואמטול הכי מעברין, חדא דבעינן אביב בתקופת ניסן וליכא, ותו דבעינן כוליה חג בתקופה חדשה וליכא. וכי קתני בברייתא על אחד מהם אין מעברין אתקופת תשרי קאי דס&quot;ל כת&quot;ק דאידך ברייתא (סנהדרין י&quot;ג) דקתני אין מעברין את השנה אא&quot;כ היתה תקופה חסרה ט&quot;ז יום דכי משכא תקופת תמוז עד שיתסר בתשרי ותו לא, אשתכח דלא משכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן, וכיון דאתי אביב כתקנו אין מעברין על התקופה לבדה דלא דחינן תרתי מקמי חדא: 

וה&quot;ר אהרן בר משלם השיב ואמר דעת הרב דהא דקתני אמור מעתה ראויה היתה להתעבר לא מפני האביב ופירות האילן כאשר כתבת דבפירות האילן לא איירי ברייתא כלל דמין אחד דקתני ממיני התבואות קאמר אלא ה&quot;ק כלומר כיון שלא בכרה א&quot;י להביא כי אם במקום א' ומין א' והוא שעורים ולאחר העומר נמצא שלא היה רוב אביב בחדש ניסן וכיון שנתמעט כל כך האביב נראה ודאי שהגדיים וטלאים רכים ודקים כי לא מצאו מרעה ואע&quot;פ שמפני אביב לבדו לא היו מעברין כיון שנמצא להקריב ממנו העומר מ&quot;מ היתה השנה ראויה להתעבר מפני הגדיים והטלאים לעשותן סעד לשנה כדאמרינן לעיל דזמן דאביבא לא מטא ואמריא דעדקין ומפני מה לא עברוה אלישע ובית דינו לפי ששנת בצורת היתה וכו' אבל אם היתה השנה ראויה להתעבר מפני אביב שלא הגיע או מפני התקופה שלא יהא אביב בתקופה חדשה שהם עיקר זמני העיבור מן התורה הכי נמי דמעברינן. וחזר הרמ&quot;ה וכתב עליו מין אחד סתמא קתני מנ&quot;ל לאוקומה בתבואה בלחוד ותו מנ&quot;ל למידק מקראי דאמריא הוו דעדקין לאו משום דאיתחר ליה אביבא כולי האי ואורחא דעלמא דכי מתאחרא תבואה מחמת בצורתא לא משכחין אמריא דוכתא רטיבא למרעא ביה והוו דעדקין הן ה&quot;נ איכא למידק גבי פירות האילן כיון דאיתחר ליה אביב של תבואה כל שכן דאיתחרו להו פירות האילן ובעינן שיהיו פירות האילן מצויים בניסן כדרך כל אביב לפום טעמיה דרבינו הרב דמפרש טעמא דפירות האילן הכי. ומאי דקאמר מר טעמא דאם היתה השנה ראויה להתעבר מפני שלא הגיע האביב או מפני התקופה שלא יהא אביב בתקופה חדשה שמעברין בשני רעבון וקאמר מר טעמא לפי שהם עיקר סימני העיבור מן התורה תמיה לי מאי קסבר אי קסבר דהאי דמעברין אאביב וגדיים וטלאים מדרבנן הוא סוף סוף תיקשי ליה למר דכשם שמצוה מן התורה לעבר בזמן שהשנה ראויה כך מצוה שלא לעבר בזמן שאין השנה ראויה לעבר כדי שלא לעקור את המועדות ממקומן וא&quot;כ היכי קיימי רבנן ומעברין שלא לצורך ועקרי להו לכולהו מועדות מההוא עידנא דקביעי להו וכ&quot;ת תורה נתנה רשות לב&quot;ד לקבוע חדשים ולעבר שנים ולעקר את המועדות ממקומם א&quot;כ כי חזיא שתא נמי להתעבר מן התורה התורה נתנה רשות לב&quot;ד שלא לעבר בשני רעבון וכיוצא בהם וכ&quot;ש דמתני' קתני סתמא אין מעברין את השנה בשני רעבון וליכא לאפוקי מינה אלא בראיה עכ&quot;ל: 

על מה שכתוב למעלה שיש ראיה לדברי רבינו מדגרסינן פ&quot;ק דר&quot;ה (דף כ&quot;א) כי חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן וכו' מ&quot;כ אע&quot;ג דההיא דתקופת ניסן ובסנהדרין איירי בתקופת תשרי מה לי הא ומה לי הא דבתרוייהו קראי קא דרשי: 
 

==פרק ה==
 אין 

==פרק ו==
 אין 

==פרק ז==
 אין 

==פרק ח==
 אין 

==פרק ט==
 אין 

==פרק י==
 אין 

==פרק יא==
 אין 

==פרק יב==
 אין 

==פרק יג==
 אין 

==פרק יד==
 אין 

==פרק טו==
 אין 


==פרק טז==
אין

==פרק יז==
אין

==פרק יח==
אין

==פרק יט==
אין 
[[קטגוריה:כסף משנה/ספר זמנים|קידוש החדש]]</text>
      <sha1>8q56ckixag1h6dlm6h8fivt8z8f1a6z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018648</id>
      <parentid>3018647</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T13:58:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-32974-27</username>
        <id>45722</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ד */  נשלם פירוש כסף משנה לקידוש החודש</comment>
      <origin>3018648</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6282" sha1="qmn04blgm1cuhiamxytnhkoxg64yto5" xml:space="preserve">{{תוכן עניינים שטוח|}}

==פרק א==
 אין 

==פרק ב==
 אין 

==פרק ג==
 אין 

==פרק ד==
יראה לי שזה שאמרו חכמים וכו'. הקשה ע&quot;ז הרמ&quot;ה דבהדיא (סנהדרין י&quot;ב) תניא ר&quot;מ אומר ואיש בא מבעל שלישה וכו' עד אמור מעתה ראויה היתה אותה שנה שתתעבר ומפני מה לא עיברה אלישע מפני ששנת בצורת היתה והכל רצים לבית הגרנות והא התם דהוה חזיא לעבורה מפני האביב ופירות האילן כדמפרש בברייתא ולא עיברה לפי שאין מעברין בשני רעבון. גם שם נמצא כתוב שמעברין על התקופה לבדה ובהדיא תניא (שם דף י&quot;א:) על ג' סימנים מעברים את השנה וכו' על שנים מהם מעברין על אחד מהם אין מעברים. ואי משום ההיא דגרסינן בר&quot;ה (דף כ&quot;א) שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא כי חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא ולא תחוש לה ההוא בתקופת טבת קאי כדמפרש בהדיא [וכיון] דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן משכא תקופת תמוז עד בתר החג ואמטול הכי מעברין, חדא דבעינן אביב בתקופת ניסן וליכא, ותו דבעינן כוליה חג בתקופה חדשה וליכא. וכי קתני בברייתא על אחד מהם אין מעברין אתקופת תשרי קאי דס&quot;ל כת&quot;ק דאידך ברייתא (סנהדרין י&quot;ג) דקתני אין מעברין את השנה אא&quot;כ היתה תקופה חסרה ט&quot;ז יום דכי משכא תקופת תמוז עד שיתסר בתשרי ותו לא, אשתכח דלא משכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן, וכיון דאתי אביב כתקנו אין מעברין על התקופה לבדה דלא דחינן תרתי מקמי חדא: 

וה&quot;ר אהרן בר משלם השיב ואמר דעת הרב דהא דקתני אמור מעתה ראויה היתה להתעבר לא מפני האביב ופירות האילן כאשר כתבת דבפירות האילן לא איירי ברייתא כלל דמין אחד דקתני ממיני התבואות קאמר אלא ה&quot;ק כלומר כיון שלא בכרה א&quot;י להביא כי אם במקום א' ומין א' והוא שעורים ולאחר העומר נמצא שלא היה רוב אביב בחדש ניסן וכיון שנתמעט כל כך האביב נראה ודאי שהגדיים וטלאים רכים ודקים כי לא מצאו מרעה ואע&quot;פ שמפני אביב לבדו לא היו מעברין כיון שנמצא להקריב ממנו העומר מ&quot;מ היתה השנה ראויה להתעבר מפני הגדיים והטלאים לעשותן סעד לשנה כדאמרינן לעיל דזמן דאביבא לא מטא ואמריא דעדקין ומפני מה לא עברוה אלישע ובית דינו לפי ששנת בצורת היתה וכו' אבל אם היתה השנה ראויה להתעבר מפני אביב שלא הגיע או מפני התקופה שלא יהא אביב בתקופה חדשה שהם עיקר זמני העיבור מן התורה הכי נמי דמעברינן. וחזר הרמ&quot;ה וכתב עליו מין אחד סתמא קתני מנ&quot;ל לאוקומה בתבואה בלחוד ותו מנ&quot;ל למידק מקראי דאמריא הוו דעדקין לאו משום דאיתחר ליה אביבא כולי האי ואורחא דעלמא דכי מתאחרא תבואה מחמת בצורתא לא משכחין אמריא דוכתא רטיבא למרעא ביה והוו דעדקין הן ה&quot;נ איכא למידק גבי פירות האילן כיון דאיתחר ליה אביב של תבואה כל שכן דאיתחרו להו פירות האילן ובעינן שיהיו פירות האילן מצויים בניסן כדרך כל אביב לפום טעמיה דרבינו הרב דמפרש טעמא דפירות האילן הכי. ומאי דקאמר מר טעמא דאם היתה השנה ראויה להתעבר מפני שלא הגיע האביב או מפני התקופה שלא יהא אביב בתקופה חדשה שמעברין בשני רעבון וקאמר מר טעמא לפי שהם עיקר סימני העיבור מן התורה תמיה לי מאי קסבר אי קסבר דהאי דמעברין אאביב וגדיים וטלאים מדרבנן הוא סוף סוף תיקשי ליה למר דכשם שמצוה מן התורה לעבר בזמן שהשנה ראויה כך מצוה שלא לעבר בזמן שאין השנה ראויה לעבר כדי שלא לעקור את המועדות ממקומן וא&quot;כ היכי קיימי רבנן ומעברין שלא לצורך ועקרי להו לכולהו מועדות מההוא עידנא דקביעי להו וכ&quot;ת תורה נתנה רשות לב&quot;ד לקבוע חדשים ולעבר שנים ולעקר את המועדות ממקומם א&quot;כ כי חזיא שתא נמי להתעבר מן התורה התורה נתנה רשות לב&quot;ד שלא לעבר בשני רעבון וכיוצא בהם וכ&quot;ש דמתני' קתני סתמא אין מעברין את השנה בשני רעבון וליכא לאפוקי מינה אלא בראיה עכ&quot;ל: 

על מה שכתוב למעלה שיש ראיה לדברי רבינו מדגרסינן פ&quot;ק דר&quot;ה (דף כ&quot;א) כי חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן וכו' מ&quot;כ אע&quot;ג דההיא דתקופת ניסן ובסנהדרין איירי בתקופת תשרי מה לי הא ומה לי הא דבתרוייהו קראי קא דרשי:
&quot;נשלם פירוש קידוש החודש&quot;

==פרק ה==
 אין 

==פרק ו==
 אין 

==פרק ז==
 אין 

==פרק ח==
 אין 

==פרק ט==
 אין 

==פרק י==
 אין 

==פרק יא==
 אין 

==פרק יב==
 אין 

==פרק יג==
 אין 

==פרק יד==
 אין 

==פרק טו==
 אין 


==פרק טז==
אין

==פרק יז==
אין

==פרק יח==
אין

==פרק יט==
אין 
[[קטגוריה:כסף משנה/ספר זמנים|קידוש החדש]]</text>
      <sha1>qmn04blgm1cuhiamxytnhkoxg64yto5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018732</id>
      <parentid>3018648</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T09:48:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>עקביות. יותר בולט ככה</comment>
      <origin>3018732</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6288" sha1="dr1uzszscmmb3kvygnutsw0yuzolfpb" xml:space="preserve">{{תוכן עניינים שטוח|}}

==פרק א==
 אין 

==פרק ב==
 אין 

==פרק ג==
 אין 

==פרק ד==
יראה לי שזה שאמרו חכמים וכו'. הקשה ע&quot;ז הרמ&quot;ה דבהדיא (סנהדרין י&quot;ב) תניא ר&quot;מ אומר ואיש בא מבעל שלישה וכו' עד אמור מעתה ראויה היתה אותה שנה שתתעבר ומפני מה לא עיברה אלישע מפני ששנת בצורת היתה והכל רצים לבית הגרנות והא התם דהוה חזיא לעבורה מפני האביב ופירות האילן כדמפרש בברייתא ולא עיברה לפי שאין מעברין בשני רעבון. גם שם נמצא כתוב שמעברין על התקופה לבדה ובהדיא תניא (שם דף י&quot;א:) על ג' סימנים מעברים את השנה וכו' על שנים מהם מעברין על אחד מהם אין מעברים. ואי משום ההיא דגרסינן בר&quot;ה (דף כ&quot;א) שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא כי חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא ולא תחוש לה ההוא בתקופת טבת קאי כדמפרש בהדיא [וכיון] דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן משכא תקופת תמוז עד בתר החג ואמטול הכי מעברין, חדא דבעינן אביב בתקופת ניסן וליכא, ותו דבעינן כוליה חג בתקופה חדשה וליכא. וכי קתני בברייתא על אחד מהם אין מעברין אתקופת תשרי קאי דס&quot;ל כת&quot;ק דאידך ברייתא (סנהדרין י&quot;ג) דקתני אין מעברין את השנה אא&quot;כ היתה תקופה חסרה ט&quot;ז יום דכי משכא תקופת תמוז עד שיתסר בתשרי ותו לא, אשתכח דלא משכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן, וכיון דאתי אביב כתקנו אין מעברין על התקופה לבדה דלא דחינן תרתי מקמי חדא: 

וה&quot;ר אהרן בר משלם השיב ואמר דעת הרב דהא דקתני אמור מעתה ראויה היתה להתעבר לא מפני האביב ופירות האילן כאשר כתבת דבפירות האילן לא איירי ברייתא כלל דמין אחד דקתני ממיני התבואות קאמר אלא ה&quot;ק כלומר כיון שלא בכרה א&quot;י להביא כי אם במקום א' ומין א' והוא שעורים ולאחר העומר נמצא שלא היה רוב אביב בחדש ניסן וכיון שנתמעט כל כך האביב נראה ודאי שהגדיים וטלאים רכים ודקים כי לא מצאו מרעה ואע&quot;פ שמפני אביב לבדו לא היו מעברין כיון שנמצא להקריב ממנו העומר מ&quot;מ היתה השנה ראויה להתעבר מפני הגדיים והטלאים לעשותן סעד לשנה כדאמרינן לעיל דזמן דאביבא לא מטא ואמריא דעדקין ומפני מה לא עברוה אלישע ובית דינו לפי ששנת בצורת היתה וכו' אבל אם היתה השנה ראויה להתעבר מפני אביב שלא הגיע או מפני התקופה שלא יהא אביב בתקופה חדשה שהם עיקר זמני העיבור מן התורה הכי נמי דמעברינן. וחזר הרמ&quot;ה וכתב עליו מין אחד סתמא קתני מנ&quot;ל לאוקומה בתבואה בלחוד ותו מנ&quot;ל למידק מקראי דאמריא הוו דעדקין לאו משום דאיתחר ליה אביבא כולי האי ואורחא דעלמא דכי מתאחרא תבואה מחמת בצורתא לא משכחין אמריא דוכתא רטיבא למרעא ביה והוו דעדקין הן ה&quot;נ איכא למידק גבי פירות האילן כיון דאיתחר ליה אביב של תבואה כל שכן דאיתחרו להו פירות האילן ובעינן שיהיו פירות האילן מצויים בניסן כדרך כל אביב לפום טעמיה דרבינו הרב דמפרש טעמא דפירות האילן הכי. ומאי דקאמר מר טעמא דאם היתה השנה ראויה להתעבר מפני שלא הגיע האביב או מפני התקופה שלא יהא אביב בתקופה חדשה שמעברין בשני רעבון וקאמר מר טעמא לפי שהם עיקר סימני העיבור מן התורה תמיה לי מאי קסבר אי קסבר דהאי דמעברין אאביב וגדיים וטלאים מדרבנן הוא סוף סוף תיקשי ליה למר דכשם שמצוה מן התורה לעבר בזמן שהשנה ראויה כך מצוה שלא לעבר בזמן שאין השנה ראויה לעבר כדי שלא לעקור את המועדות ממקומן וא&quot;כ היכי קיימי רבנן ומעברין שלא לצורך ועקרי להו לכולהו מועדות מההוא עידנא דקביעי להו וכ&quot;ת תורה נתנה רשות לב&quot;ד לקבוע חדשים ולעבר שנים ולעקר את המועדות ממקומם א&quot;כ כי חזיא שתא נמי להתעבר מן התורה התורה נתנה רשות לב&quot;ד שלא לעבר בשני רעבון וכיוצא בהם וכ&quot;ש דמתני' קתני סתמא אין מעברין את השנה בשני רעבון וליכא לאפוקי מינה אלא בראיה עכ&quot;ל: 

על מה שכתוב למעלה שיש ראיה לדברי רבינו מדגרסינן פ&quot;ק דר&quot;ה (דף כ&quot;א) כי חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן וכו' מ&quot;כ אע&quot;ג דההיא דתקופת ניסן ובסנהדרין איירי בתקופת תשרי מה לי הא ומה לי הא דבתרוייהו קראי קא דרשי:
&quot;נשלם פירוש קידוש החודש&quot;

==פרק ה==
 אין 

==פרק ו==
 אין 

==פרק ז==
 אין 

==פרק ח==
 אין 

==פרק ט==
 אין 

==פרק י==
 אין 

==פרק יא==
 אין 

==פרק יב==
 אין 

==פרק יג==
 אין 

==פרק יד==
 אין 

==פרק טו==
 אין 


==פרק טז==
 אין

==פרק יז==
 אין

==פרק יח==
 אין

==פרק יט==
 אין 


[[קטגוריה:כסף משנה/ספר זמנים|קידוש החדש]]</text>
      <sha1>dr1uzszscmmb3kvygnutsw0yuzolfpb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איך נפתח פה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313228</id>
    <revision>
      <id>3018683</id>
      <parentid>2984820</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T19:04:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת נוסח מערבי</comment>
      <origin>3018683</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3324" sha1="a5ylmd6a5enam0yu3a9qsuy92xpndd5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''בנימין'''}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;
&lt;poem&gt;
{{סי|אֵ}}יךְ נִפְתַּח פֶּה לְפָנֶיךָ דָּר מְתוּחִים{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}
|מזרחי=
}}{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}
|מזרחי={{סי|בְּ}}אֵלּוּ פָנִים נִשְׁפֹּךְ שִׂיחִים}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}
|מערבי=
}}{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}
|מערבי={{סי|בַּ}}יָּמִים הָאֵלֶּה לִשְׁפֹּךְ שִׂיחִים}}
{{סי|גָּ}}עַלְנוּ נְתִיבוֹתֶיךָ הַיְשָׁרִים וְהַנְּכוֹחִים
{{סי|דָּ}}בַקְנוּ בְתוֹעֵבוֹת וּבְמַעֲשִׂים זְנוּחִים
{{סי|הָ}}לַכְנוּ אַחֲרַי מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים
{{סי|וְ}}הִקְשִׁינוּ עֹרֶף וְהֵעַזְנוּ מְצָחִים
{{סי|זָ}}עַמְתָּ בְּשֶׁלָּנוּ בֵּית מִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים
{{סי|חָ}}רֵב, וּפַס רֵיחַ נִיחוֹחִים
{{סי|טֹ}}רְדוּ וְטֻלְטְלוּ כֹּהֲנִים מְשׁוּחִים
{{סי|י}}וֹדְעֵי עֵרֶךְ עוֹלוֹת וּזְבָחִים
{{סי|כַּ}}מָּה יִסַּרְתָּנוּ עַל יְדֵי צִירִים וּשְׁלוּחִים
{{סי|לֹ}}א הִקְשַׁבְנוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=לִשְׁמֹעַ לְמוֹכִיחִים|מערבי=לְמוֹרִים וּמוֹכִיחִים}}
{{סי|מֵ}}אָז וְעַד עַתָּה אָנוּ נִדָּחִים
{{סי|נֶ}}הֱרָגִים נִשְׁחָטִים וְנִטְבָּחִים
{{סי|שֹׂ}}רַדְנוּ מְתֵי מְעָט בֵּין קוֹצִים כְּסוּחִים
{{סי|עֵ}}ינֵינוּ כָלוֹת {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בְּלִי}} מְצֹא רְוָחִים
{{סי|פּ}}וֹרְכֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר לַמֵּת שׁוֹחֲחִים
{{סי|צֶ}}פֶר וָעֶרֶב, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=לָמָּה|מערבי=הֵמָּה}} מַצְלִיחִים
{{סי|קָ}}מִים לְמוּלְךָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=וְ}}נֶאָצוֹת שׂוֹחֲחִים
{{סי|רְ}}צוּצִים בַּמָּה אַתֶּם בּוֹטְחִים
{{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ צְפֵה בְּעֶלְבּוֹן אֲנוּחִים
{{סי|תְּ}}מוּכִים עָלֶיךָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וּבְךָ מֻתְאָחִים|מערבי=וּלְךָ מִתְאֲחִים}}
{{סי|בְּנ|1}}וֹרְאוֹת {{סי|יְמִינְ|1}}ךָ נִוָּשֵׁעַ לִנְצָחִים
כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְטוּחִים.&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פתיחה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:בנימין בן זרח]]</text>
      <sha1>a5ylmd6a5enam0yu3a9qsuy92xpndd5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>314924</id>
    <revision>
      <id>3018641</id>
      <parentid>2980929</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T13:00:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018632] עדכון סכומים</comment>
      <origin>3018641</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="129132" sha1="b4pqe6kgwhupylry2mrc1ztmmn7cstx" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001377}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ד, 92|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1264|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 124|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון מס׳ 63 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}, {{ח:תיבה|982|תיקון מס׳ 65 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 253|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 176|חוק הגז הפחמימני המעובה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_592903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 963|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ה, 4076|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 3766|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 2661|הודעות}}, {{ח:תיבה|2661|הודעות}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4194|הודעה}}, {{ח:תיבה|4459|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6385|הודעה}}, {{ח:תיבה|7045|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2986|הודעה}}, {{ח:תיבה|3550|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3161|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3472|הודעה}}, {{ח:תיבה|3811|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3049|הודעה על עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11050.pdf}}, {{ח:תיבה|5695|הודעה על עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11288.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3028|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12002.pdf}}, {{ח:תיבה|3271|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 3151|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13141.pdf}}, {{ח:תיבה|3208|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13150.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 3447|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14202.pdf}}, {{ח:תיבה|6906|הודעה על עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14611.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: שקילת שיקולי ריכוזיות כלל־משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: שיקולי ריכוזיות כלל־משקית בהקצאת זכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: שיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים ובין גופים פיננסיים משמעותיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה לצמצום הריכוזיות“ – הוועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התחרות הכלכלית“ – {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות הממשלתיות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על התחרות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הגורמים הריכוזיים“ – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: שקילת שיקולי ריכוזיות כלל־משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|2|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”החזקה“ ו”שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה בשיעור משמעותי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שליטה בתאגיד, שבידי המדינה, או אמצעי שליטה בתאגיד, שבהחזקת המדינה, אשר העברתם לאחר טעונה הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}}; לעניין פסקה זו, ”אמצעי שליטה“ – בשיעור של 20% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה, ואם נדרש לפי דין או הסכם אישור מאת המדינה או מי מטעמה כתנאי להעברת אמצעי שליטה שבהחזקת המדינה לאחר – בשיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} אישור הנדרש מאת המדינה או מי מטעמה, לפי דין או הסכם, להעברת שליטה בתאגיד או להעברת אמצעי שליטה בתאגיד כמשמעותם בפסקה (1), מהמחזיק בהם לאחר, גם אם השליטה או אמצעי השליטה אינם בידי המדינה או בהחזקתה, ובלבד שהתאגיד היה במועד כלשהוא בעבר חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, או תאגיד אחר שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 60|סעיף 60 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצאה“, של זכות – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} מתן רישיון או מתן אישור כאמור בהגדרה ”רישיון“;
{{ח:תתת|(2)}} התקשרות בחוזה או מתן אישור כאמור בהגדרה ”חוזה“;
{{ח:תתת|(3)}} העברת החזקה בשיעור משמעותי או מתן אישור כאמור בהגדרה ”החזקה בשיעור משמעותי“;
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו, שיעור אמצעי השליטה יחושב על פי השיעור המצטבר של החזקות שיהיו בידי אדם לאחר העברת ההחזקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות“ – רישיון, חוזה או החזקה בשיעור משמעותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה ממשלתית“, ”חברת בת ממשלתית“, ”חברה מעורבת“ ו”רשות החברות הממשלתית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוזה“ – התקשרות לביצוע הפעילות שהיא תחום מתחומי תשתית חיונית הנערכת בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, לרבות אישור הנדרש לפי התקשרות כאמור להעברתה לאחר, כולה או חלקה, ובכלל זה אישור הנדרש לצורך העברת שליטה או אמצעי שליטה במתקשר או במחזיק בו לעניין שיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה, שנוקט אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, ובלבד שהממשלה לא קבעה פטור לגביהם בהחלטתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} ובכפוף לתנאי ההחלטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאסדר“ – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות הקצאה של זכות, לרבות שר משרי הממשלה ומי ששר אצל לו את סמכותו כאמור, ולעניין חוזה – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת המכרזים העורכת או המאשרת את ההליך לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, שבמסגרתו נערכת ההתקשרות, בין במכרז ובין בהליך אחר, אף אם ההליך או חלק ממנו טעון אישור של גורם אחר;
{{ח:תתת|(2)}} גורם אחר שאינו ועדת המכרזים, אם הוסמך לערוך הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, במקום ועדת המכרזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא תשתית חיונית“ – נושא המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ לתוספת}}, הכולל תחום תשתית חיונית אחד או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר, שתחום הפעילות שלגביו היא נדרשת הוא תחום תשתית חיונית, וכן אישור הנדרש לפי דין או הסכם להעברת הרשאה כאמור לאחר, כולה או חלקה, ובכלל זה אישור הנדרש כאמור לצורך העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל ההרשאה, לעניין שיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיקולי ריכוזיות כלל־משקית“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום תשתית חיונית“ – תחום פעילות שבו נעשה שימוש בתשתית חיונית או במשאב ציבורי או שבמסגרתו מוענק שירות חיוני לציבור, המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: שיקולי ריכוזיות כלל־משקית בהקצאת זכויות}}

{{ח:סעיף|3|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם ריכוזי“ – גורם המנוי ברשימת הגורמים הריכוזיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצאת זכות“, לגורם ריכוזי – הקצאה של זכות כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגורם ריכוזי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(1) או (3)}} – הקצאת זכות בתחום תשתית חיונית;
{{ח:תתת|(2)}} לגורם ריכוזי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(2)}} ואשר לא מתקיים בו תנאי אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}} – הקצאת זכות בתחום תשתית חיונית נוסף על התחום שבו היקף הפעילות המצטבר עולה על מחצית מכלל הפעילות באותו תחום, ובלבד שהתחום הנוסף כלול בנושא תשתית חיונית שונה מנושא התשתית החיונית שבה כלול התחום שבו היקף הפעילות המצטבר עולה על השיעור האמור;
{{ח:תתת|(3)}} לכל גורם ריכוזי – הקצאת החזקה בשיעור משמעותי.
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו, אם נקבעו לגבי תחום תשתית חיונית מסוים, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ לתוספת}}, היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין הקצאה, יראו כהקצאת זכות באותו תחום, לעניין פסקאות (1) ו־(2) להגדרה זו, רק הקצאה של זכות בהיקף הפעילות המזערי לפחות או בהתאם להגבלה האחרת, שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ לתוספת}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|4|רשימת הגורמים הריכוזיים|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות {{ח:חיצוני|http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/gormim.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר}} את רשימת הגורמים הריכוזיים שתכלול את מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד מבין שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גוף פיננסי משמעותי;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאגיד ריאלי משמעותי;
{{ח:תתתתת|(3)}} גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא משתייך לקבוצת מחזיקים, ובלבד שהיא כוללת לפחות אחד מהמנויים בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} היקף הפעילות המצטבר שלו או של קבוצת המחזיקים שאליה הוא משתייך, בתחום תשתית חיונית, עולה על מחצית מכלל הפעילות באותו תחום;
{{ח:תתת|(3)}} הוא או קבוצת המחזיקים שאליה הוא משתייך בעלי זכות בלפחות ארבעה תחומי תשתית חיונית, באמצעות לפחות עשרה רישיונות או חוזים.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו לגבי תחום תשתית חיונית מסוים, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ לתוספת}}, היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין בעל הזכות באותו תחום תשתית חיונית, יראו כבעל זכות באותו תחום, לעניין סעיף זה, רק את מי שבבעלותו זכות בהיקף הפעילות המזערי לפחות או בהתאם להגבלה האחרת, שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ לתוספת}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת הגורמים הריכוזיים לא תכלול את המדינה, תאגיד שהוקם בחוק או רשות מקומית, ולעניין קבוצת מחזיקים – לא יראו במדינה בעלת שליטה.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת הגורמים הריכוזיים בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה על התחרות יקבע את הגורמים הריכוזיים, בין השאר על פי מידע שימסרו לו המאסדרים;
{{ח:תתת|(2)}} המאסדרים יעמידו לרשות הממונה על התחרות את המידע הדרוש לו לשם קביעת הגורמים הריכוזיים ואת המידע הנדרש לשם בחינת קביעתו לפי פסקה (3);
{{ח:תתת|(3)}} הממונה על התחרות יבחן את קביעתו לפי פסקה (1), אחת לשנה;
{{ח:תתת|(4)}} הממונה על התחרות ימסור את רשימת הגורמים הריכוזיים שקבע לפי פסקה (1), וכל עדכון שלה, לוועדה לצמצום הריכוזיות.
{{ח:תת|(ה)}} רשימת הגורמים הריכוזיים תכלול את שם הגורם הריכוזי, התנאי לפי סעיף קטן (א) שבשלו הוא כלול ברשימה, תחום התשתית החיונית הנוגע לעניין, וכל פרט נוסף שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הממשלה, ובלבד שהרשימה לא תכלול מידע שאין למסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}, ורשאית הוועדה לצמצום הריכוזיות שלא לכלול ברשימה האמורה מידע שאין חובה למסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לאותו חוק}}.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה“ – אחד מהמנויים להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור;
{{ח:תתתת|(2)}} בעל זיכיון לשידורים או בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – חוק הרשות השנייה);
{{ח:תתתת|(3)}} משדר ערוץ ייעודי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק התקשורת}}, המשדר שידורי חדשות או תכניות בענייני היום;
{{ח:תתתת|(4)}} מפיק חדשות עצמאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(א)(1) לחוק התקשורת}};
{{ח:תתתת|(5)}} משדר ערוץ נושאי בנושא חדשות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הפצת שידורים}};
{{ח:תתתת|(6)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ב1|פרק ב׳1 לחוק התקשורת}};
{{ח:תתתת|(7)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ב2|פרק ב׳2 לחוק התקשורת}};
{{ח:תתתת|(8)}} בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים}};
{{ח:תתתת|(9)}} בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ3|בסעיף 6כ3(א) לחוק התקשורת}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפצת שידורים“ – {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת מחזיקים“ – תאגיד, השולט בתאגיד או תאגיד בשליטת מי מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגורמים הריכוזיים פורסמה לאחרונה בי״פ תשפ״ד מס׳ 12198, עמ׳ 5146.}}

{{ח:סעיף|5|שיקולי ריכוזיות בהקצאת זכות לגורם ריכוזי}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מאסדר רשאי שלא להקצות זכות לגורם ריכוזי, לאחר שמצא כי סביר שלא תיגרם פגיעה של ממש לתחום שבו מוקצית הזכות ולהסדרת התחום האמור בשל אי־ההקצאה.
{{ח:תת|(ב)}} מאסדר המבקש להקצות זכות לגורם ריכוזי לא יעשה כן, ובכלל זה לא יאפשר לגורם ריכוזי להשתתף בהליך ההקצאה של זכות כאמור ולא יקבע תנאים המאפשרים את הקצאת הזכות לגורם ריכוזי, אלא לאחר ששקל שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, בהתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מי שמוסמך לפי הדין החל על ההקצאה לקבוע כללים בעניינה, רשאי, בדרך הקבועה באותו דין, לאחר ששקל שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, בהתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, לקבוע בכללים שיבטאו שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, הוראות ותנאים לעניין הקצאת הזכות לגורם ריכוזי, ובכלל זה לאסור הקצאה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} נקבעו כללים לפי פסקה (1), רשאי המאסדר להקצות זכות לגורם ריכוזי כאמור בסעיף קטן (ב), בהתאם לכללים, אף בלא התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות; הקצה המאסדר זכות לגורם ריכוזי כאמור בסעיף קטן (ב), בהסתמך על הכללים, בלא התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, ידווח לה על כך.
{{ח:תתת|(3)}} מצאה הוועדה לצמצום הריכוזיות כי הקצאה כאמור בסעיף קטן (ב), שנערכה בלא התייעצות עמה, מצדיקה בחינה חוזרת של הכללים לפי סעיף קטן זה מטעמים של צמצום הריכוזיות, תודיע על כך למאסדר, ותקוים היוועצות חוזרת בעניין הכללים.
{{ח:תתת|(4)}} תקופת תוקפם של כללים לפי סעיף קטן זה לא תעלה על שלוש שנים או על תקופה קצרה יותר שתיקבע בהם בהתאם להוראת הוועדה לצמצום הריכוזיות.
{{ח:תת|(ד)}} המאסדר, מי שמוסמך לקבוע כללים כאמור בסעיף קטן (ג), גם אם אינו המאסדר, וכן הוועדה לצמצום הריכוזיות, ישקלו בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), נוסף על כל שיקול אחר שעליהם לשקול לפי דין לעניין ההקצאה, שיקולים של מניעת הרחבת הפעילות של גורם ריכוזי, בשים לב לתחומי הפעילות הנוגעים לעניין ובהתחשב בזיקה ביניהם.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל דין, ובלבד שהפעלת הסמכות לפיהן תיעשה באופן שיבטיח כי לא תיגרם פגיעה משמעותית ברווחת הצרכנים.

{{ח:סעיף|6|פנייה לוועדה לצמצום הריכוזיות לקבלת חוות דעתה}}
{{ח:תת|(א)}} מאסדר המבקש להקצות זכות לגורם ריכוזי, יפנה לוועדה לצמצום הריכוזיות, בכתב, בצירוף נימוקים, לשם התייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}}, בעת גיבוש התנאים המאפשרים את ההקצאה כאמור או בשלב אחר מוקדם ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} פנה המאסדר לוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף קטן (א), תודיע לו הוועדה, בכתב, בתוך 20 ימים, אם בכוונתה לייעץ לו בעניין ההקצאה נושא פנייתו.
{{ח:תת|(ג)}} הודיעה הוועדה לצמצום הריכוזיות למאסדר, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), כי בכוונתה לייעץ לו, תמסור לו את חוות דעתה בעניין אותה הקצאה, בכתב, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מתום 60 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור; חוות דעת הוועדה תכלול מסקנות מנומקות של בדיקותיה וכן המלצות מנומקות.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם את חוות דעתה לפי סעיף זה {{ח:חיצוני|http://www.mof.gov.il/Committees/Pages/CentralizationDecreaseCommittee.aspx|באתר האינטרנט של משרד האוצר}}, ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}, ורשאית הוועדה שלא לכלול בפרסום כאמור מידע שאין חובה למסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לאותו חוק}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא הודיעה הוועדה לצמצום הריכוזיות על כוונתה לייעץ למאסדר בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) או הודיעה שאין בכוונתה לייעץ כאמור, או לא מסרה למאסדר את חוות דעתה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), ימשיך המאסדר לקיים את הליכי ההקצאה של הזכות ולפעול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}}, גם בלא התייעצות עם הוועדה, או לפעול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}}, אלא אם כן מצא המאסדר, מנימוקים מיוחדים, אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} קבע הדין החל על ההקצאה מועדים להליך ההקצאה, לא יבואו ימי ההמתנה של המאסדר להודעתה או לחוות דעתה של הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף זה במניין הימים הקבוע בדין כאמור.

{{ח:סעיף|7|גיבוש חוות דעת הוועדה לצמצום הריכוזיות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את חוות דעתה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, לאחר ששקלה את נימוקי המאסדר לעניין זה, ורשאית היא לבקש את עמדותיהם של מאסדרים נוספים, ככל שהעניין נוגע לתחום אחריותם; היתה חוות הדעת בעניינו של גורם ריכוזי שהוא תאגיד שחל עליו {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}}, תבקש הוועדה גם את עמדתה של רשות החברות הממשלתיות.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות רשאית לבקש ממאסדרים מידע הדרוש לה לצורך תפקידה לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}, נוסף על רשימת הגורמים הריכוזיים שמסר לה הממונה על התחרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד)(4)}}; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לחייב את הממונה על התחרות למסור לוועדה כל מידע נוסף.

{{ח:סעיף|8|שיקולי ריכוזיות בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}}}}
{{ח:תת|(א)}} רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש הרשות את חוות דעתה לממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 11|סעיף 11(ב) לחוק החברות הממשלתיות}}, לעניין הצעה לאשר החלטה של חברה ממשלתית הכלולה ברשימת הגורמים הריכוזיים, שבלעדיה לא תוכל החברה הממשלתית לפעול בתחום תשתית חיונית נוסף.
{{ח:תת|(ב)}} רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את חוות הדעת או התזכיר מטעמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ב|סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות}}, לעניין האפשרות להקצות זכות לגורם ריכוזי במסגרת הפרטה ולעניין התנאים לכך; חוות דעתה של הוועדה תצורף לחוות הדעת או לתזכיר של רשות החברות הממשלתיות, ויראו בהחלטת ההפרטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ב|סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות}} שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כהחלטה שהתקבלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.
{{ח:תת|(ג)}} רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את עמדתה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות}}, לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני“ {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|שבאותו סעיף}}, ואולם אם כללה חוות דעתה של הוועדה לפי סעיף קטן (ב) גם חוות דעת לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור, לא תידרש היוועצות נוספת לעניין זה, לפי הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} נקבע בצו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|סעיף 59ח לחוק החברות הממשלתיות}}, כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בסעיף קטן (ג), לא יאשרו השרים העברת שליטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ט|סעיף 59ט לחוק האמור}} או העברת אמצעי שליטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59י|סעיף 59י(א)(1) לאותו חוק}}, אלא לאחר התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות; בסעיף זה, ”השרים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ז|בסעיף 59ז לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} בהפעלת סמכויותיהם לפי סעיף זה ישקלו רשות החברות הממשלתיות, השרים והוועדה לצמצום הריכוזיות שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|שיקולי ריכוזיות בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב}}}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את חוות דעתה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 74|סעיפים 74}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 75|ו־75(ג) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, לעניין האפשרות להעביר שליטה או אמצעי שליטה בחברה לגורם ריכוזי ולעניין התנאים לכך; חוות דעתה של הוועדה תצורף לחוות הדעת של מועצת הרשות, ויראו באישור הממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 74|הסעיפים האמורים}}, שהתקבל בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כאישור שהתקבל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}; בסעיף זה ”מועצת הרשות“ ו”חברה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהפעלת סמכויותיהן לפי סעיף זה ישקלו מועצת הרשות והוועדה לצמצום הריכוזיות שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: שיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות}}

{{ח:סעיף|10|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}}|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות רישיון הנדרש לתחום פעילות שאינו תחום תשתית חיונית, ובלבד שמחמת טבעה של הזכות, ערכה הכלכלי או הדין החל עליה, מספר הפועלים בענף שלגביו היא מוקצית מוגבל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הזכויות“ – רשימת הזכויות שפרסם הממונה על התחרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|11|שיקולי תחרותיות בהקצאת זכות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בהקצאת זכות ובקביעת התנאים באותה זכות יביא המאסדר בחשבון, נוסף על כל שיקול אחר שעליו לשקול לפי דין לעניין ההקצאה, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הזכות האמורה בסעיף קטן (א) כלולה ברשימת הזכויות, לא יקצה מאסדר את הזכות האמורה אלא לאחר ששקל שיקולים של קידום התחרותיות הענפית כאמור בסעיף קטן (א), בהתייעצות עם הממונה על התחרות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מי שמוסמך לפי הדין החל על ההקצאה לקבוע כללים בעניינה, רשאי, בדרך הקבועה באותו דין, לאחר ששקל שיקולי תחרותיות ענפית כאמור בסעיף קטן (א), לקבוע, בכללים, הוראות ותנאים לעניין הקצאת הזכות שיש בהם כדי לקדם את התחרותיות הענפית.
{{ח:תתת|(2)}} היתה הזכות האמורה בפסקה (1) רישיון המנוי ברשימת הזכויות, אשר מחמת טבעו, ערכו הכלכלי או הדין החל עליו, מוענק לחמישה מבקשים שונים לפחות, מדי שנה בשנה, ונקבעו הכללים לפי אותה פסקה בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי המאסדר להקצות את הזכות, אף בלא התייעצות עם הממונה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(3)}} תקופת תוקפם של כללים לפי סעיף קטן זה תיקבע בהם בהתאם להוראת הממונה על התחרות, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל דין.

{{ח:סעיף|12|פנייה לממונה על התחרות לקבלת חוות דעתו ועבודת הממונה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מאסדר המבקש להקצות זכות הכלולה ברשימת הזכויות, יפנה לממונה על התחרות, בכתב, בצירוף נימוקים, לשם התייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, בעת גיבוש התנאים להקצאה כאמור או בשלב אחר מוקדם ככל האפשר; על פנייה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב) עד (ו)}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}} – התקופה שבה יודיע הממונה על התחרות אם בכוונתו לייעץ למאסדר תהיה 30 ימים;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}} – התקופה למתן חוות דעתו של הממונה על התחרות לא תעלה על 90 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} על עבודת הממונה על התחרות יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|13|רשימת הזכויות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} סבר הממונה על התחרות כי להקצאת זכות עשויה להיות השפעה משמעותית על התחרות, רשאי הוא לכלול את הזכות ברשימת הזכויות החייבות בהתייעצות עמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}; הממונה על התחרות לא יכלול זכות ברשימה לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שהודיע, בכתב, למאסדר הממונה לפי דין על הקצאת הזכות כאמור, על כוונתו לעשות כן, כדי לאפשר למאסדר להמציא את עמדתו בכתב, בתוך 30 ימים, אם ביקש זאת המאסדר.
{{ח:תת|(ב)}} רשימת הזכויות לפי סעיף קטן (א) וכל עדכון שלה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות התחרות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|רשימת הזכויות לפי חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|רשימת הזכויות לפי חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}} (י״פ תשפ״ג, 8564).}}

{{ח:סעיף|14|שיקולי תחרותיות ענפית בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}}|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשות החברות הממשלתיות תשקול, נוסף על כל שיקול אחר שעליה לשקול לפי דין, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית, בטרם תגבש את חוות הדעת או התזכיר מטעמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ב|סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות}}, לעניין האפשרות להקצות זכות במסגרת הפרטה ולעניין התנאים לכך; היתה הזכות כלולה ברשימת הזכויות, תתייעץ רשות החברות הממשלתיות עם הממונה על התחרות לעניין השיקולים האמורים; חוות דעתו של הממונה תצורף לחוות הדעת או לתזכיר של רשות החברות הממשלתיות, ויראו בהחלטת ההפרטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ב|סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות}} שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כהחלטה שהתקבלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הממונה על הגבלים עסקיים, לעניין שיקולים של קידום התחרותיות הענפית, בטרם תגבש את עמדתה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות}}, לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני“ {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|שבאותו סעיף}}, לגבי הקצאה של זכות הכלולה ברשימה הזכויות; ואולם אם כללה חוות דעתו של הממונה לפי סעיף קטן (א) גם חוות דעת לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור, לא תידרש היוועצות נוספת לעניין זה, לפי הוראות סעיף קטן זה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|15|דיווח שנתי לממשלה ולכנסת}}
{{ח:ת}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תדווח לממשלה, אחת לשנה, על הליכים שהתקיימו לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}} בהתייעצות עמה וכן על שיקולים ששקלה לשם גיבוש חוות דעתה באותה תקופה (בסעיף זה – הדיווח השנתי), ותעביר את הדיווח השנתי, לאחר הגשתו לממשלה, לוועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|16|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}}}
{{ח:ת}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תביא לפני הממשלה, אחת לשנתיים, את חוות דעתה והמלצתה בדבר הצורך בתיקון {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}; הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את חוות דעתה והמלצתה של הוועדה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|17|החלטת הממשלה לעניין ההגדרה ”חוזה“|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} הממשלה רשאית לפטור, בהחלטה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, חברות ממשלתיות או תאגידים שהוקמו בחוק, מתחולת {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) להגדרה ”חוזה“ שבסעיף 2}}; החלטה כאמור יכול שתהיה לעניין חברות ממשלתיות מסוימות או תאגידים מסוימים שהוקמו בחוק או סוג של חברות או תאגידים כאמור, ויכול שתהיה לעניין התקשרות, דרך כלל, או לעניין התקשרות מסוימת או סוג של התקשרויות; החלטת הממשלה לפי סעיף זה החלה לעניין חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, תתקבל לאחר שהונחה לפני הממשלה חוות דעתם של רשות החברות הממשלתיות וכן של הממונה על התחרות ושל הוועדה לצמצום הריכוזיות בעניין האמור; החלטת הממשלה תפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.

{{ח:סעיף|18|דין הארכת תוקפה של זכות}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הארכת תוקפה“, של זכות – הארכת תוקף רישיון או חוזה, או חידושם, או כל הליך אחר אף אם כינויו שונה, המאפשרים למחזיק בזכות לפעול תקופה נוספת על פיהם.
{{ח:תת|(ב)}} דין הארכת תוקפה של זכות כדין הקצאת זכות, ויחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}} או {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, לפי העניין, בהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המחזיק בזכות שלגביה מבוקשת הארכת התוקף מחזיק בה תקופה העולה על עשר שנים, בין שנקבעה בהקצאה בודדת ובין שנצברה בכמה הקצאות;
{{ח:תתת|(2)}} הקצאת הזכות או הארכה קודמת של תוקפה לא נבחנו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, בעשר השנים שקדמו להארכת התוקף המבוקשת.
{{ח:תת|(ג)}} מאסדר הדן בבקשה להארכת תוקפה של זכות ישקול, בין מכלול השיקולים, את מאפייני ההליך להארכת תוקפה של הזכות הנדונה ונסיבותיו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לא יחולו על הארכת תוקפה של זכות שבהחזקת גורם ריכוזי הכלול ברשימת הגורמים הריכוזיים בשל כך שמתקיימת בו הוראת {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(2)}}, ובלבד שמתקיימת בו הוראת {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(2)}} בנושא תשתית חיונית אחד בלבד, ולא מתקיים בו תנאי אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יראו החלטה של מאסדר בבקשתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השנייה}}, לקבל רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ד|סעיף 71ד}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|או 71ה לחוק האמור}}, כהארכת תוקפה של זכותו של בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה.

{{ח:סעיף|19|{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} – תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} שנה מיום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יחולו על הליכי הקצאה של זכות שיחלו ביום התחילה ואילך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לעניין שיקולי ריכוזיות כלל־משקית כאמור {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן ב׳}} יחולו על הליכי הקצאה של זכות בחברה שהופרטה, שהחלו ביום פרסומו של חוק זה; בסעיף קטן זה, ”הקצאה של זכות בחברה שהופרטה“ – מתן אישור להעברת שליטה או אמצעי שליטה, כאמור בהגדרה ”החזקה בשיעור משמעותי“ או {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ד)}}, והכל גם אם הצו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות}}, שבו נקבע כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני“ {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|שבאותו סעיף}}, הוצא לפני יום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יחולו על הליכי הארכת תוקפה של זכות החל מתום שלוש שנים מיום התחילה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידלי}}

{{ח:סעיף|20|פרשנות {{ח:פנימי|פרק ג|לפרק ג׳}}}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברת שכבה“ – חברה או חברת חוץ שהן תאגיד מדווח, למעט חברה או חברת חוץ שאין אינטרס ציבורי לסווג אותה כחברת שכבה והיא מסוג שקבעו שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה יראו חברת איגרות חוב שהיא תאגיד מדווח כחברת שכבה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברת שכבה ראשונה“ – חברת שכבה הנשלטת בידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל שליטה שאינו חברת שכבה;
{{ח:תתתת|(2)}} בעל שליטה שהוא חברת שכבה שאינה נשלטת בידי בעל שליטה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברת שכבה שנייה“ – חברת שכבה הנשלטת בידי חברת שכבה ראשונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכונס הרשמי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}; לעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לחברת שכבה המחזיקה אמצעי שליטה בחברת שכבה אחרת ייוחסו גם החזקות באמצעי שליטה בחברת השכבה האחרת בידי מי שהוא בעל השליטה הן בחברת השכבה המחזיקה והן בחברת השכבה האחרת, והכול בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, ככל שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} תהיה המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

{{ח:סעיף|21|איסור על חברת שכבה שנייה לשלוט בחברת שכבה אחרת}}
{{ח:ת}} לא תשלוט חברת שכבה שנייה בחברת שכבה אחרת.

{{ח:סעיף|22|סמכות לגבי חברת שכבה השולטת שליטה אסורה בחברת שכבה אחרת}}
{{ח:תת|(א)}} שלטה חברת שכבה בחברת שכבה אחרת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, ימנה בית המשפט המחוזי, לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), נאמן מטעם בית המשפט, אשר יוקנו לו אמצעי השליטה בחברת השכבה האחרת המוחזקים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} לצורך מכירתם.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה למינוי נאמן לפי סעיף קטן (א) תוגש לבית המשפט בידי הכונס הרשמי, ויכול שתוגש בידי בעל מניה או נושא משרה בחברת השכבה הנשלטת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}; הוגשה הבקשה בידי בעל מניה או נושא משרה כאמור, יהיה הכונס הרשמי צד להליך; בפעולותיו לפי סעיף קטן זה יפעל הכונס הרשמי בהתייעצות עם רשות ניירות ערך.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט ימנה לנאמן לפי סעיף זה עורך דין או רואה חשבון, ואולם הוא רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהמלצת הכונס הרשמי, למנות לנאמן אדם בעל הכשרה מקצועית אחרת, הדרושה, לדעת בית המשפט, למילוי התפקיד.
{{ח:תת|(ד)}} לא ימנה בית המשפט לנאמן אדם שקשריו עם אחת מחברות השכבה האמורות בסעיף קטן (א), מעמדו בחברה כאמור או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי תפקידו כנאמן.
{{ח:תת|(ה)}} נאמן שמונה לפי סעיף זה יפעל בכל הנוגע לשימוש בזכויות הנובעות מאמצעי השליטה ולמכירתם לפי הנחיות בית המשפט, ולא יהיה רשאי לקבל הוראות בעניין זה ממי שהחזיק באמצעי השליטה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} או מכל גורם אחר; הנאמן רשאי לבקש מבית המשפט להורות, בין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} כי הצבעה מכוח אמצעי השליטה שהוחזקו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, שנערכה לפני מינוי הנאמן, לא תובא במניין הקולות באותה הצבעה;
{{ח:תתת|(2)}} על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אדם שהחזיק באמצעי השליטה האמורים;
{{ח:תתת|(3)}} על ביטול עסקה או התקשרות של חברת השכבה הנשלטת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, עם בעל השליטה בה או עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי, אם ביצוע העסקה או ההתקשרות טרם הושלם בידי שני הצדדים, והכול בתנאים שיקבע בית המשפט;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול של חלוקת דיבידנד שנערכה לפני מינוי הנאמן אם נעשתה שלא לטובת החברה, והכל בתנאים שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(ו)}} בית המשפט יקבע את תפקידי הנאמן וסמכויותיו, ככל שלא נקבעו לפי סעיף זה, וכן חובות דיווח של הנאמן לבית המשפט, אחת לשנה לכל הפחות, לגבי פעילותו כאמור בסעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ז)}} חברות השכבה האמורות בסעיף קטן (א) ונושאי משרה בהן יסייעו לנאמן ככל הנדרש לשם ביצוע תפקידיו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} בית המשפט יקבע את שכרו של הנאמן, שישולם מתוך תמורת המכירה של אמצעי השליטה או בדרך אחרת שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(ט)}} מצא בית המשפט, מנימוקים שיירשמו, כי מינוי נאמן לפי סעיף זה אינו אפשרי או אינו מתאים בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי אמצעי השליטה המוחזקים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} לא יקנו זכויות כלשהן (בסעיף קטן זה – אמצעי שליטה רדומים), כל עוד אמצעי השליטה הרדומים מוחזקים כאמור.
{{ח:תת|(י)}} שלטה חברת שכבה בחברת שכבה אחרת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, וכל עוד לא מינה בית המשפט נאמן לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) או החליט כאמור בסעיף קטן (ט), לא יקנו אמצעי השליטה בחברת השכבה האחרת המוחזקים בידיה זכויות הצבעה כלשהן באסיפה הכללית של חברת השכבה האחרת.
{{ח:תת|(יא)}} בתום ארבע שנים ממועד מינוי הנאמן לפי סעיף זה, יגיש הנאמן לבית המשפט דיווח המפרט את כלל פעילותו בכל הנוגע לשימוש בזכויות הנובעות מאמצעי השליטה ולמכירתם לפי הנחיות בית המשפט; בית המשפט רשאי לקבוע הוראות נוספות ומועדים בכל הנוגע למכירת אמצעי השליטה, לרבות לעניין זהות הנאמן.

{{ח:סעיף|23|תקנות לעניין ההגדרה ”שליטה“}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, לעניין ההגדרה ”שליטה“ {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20(א)}}, הוראות בדבר ייחוס החזקות באמצעי שליטה בחברת שכבה, ובכלל זה הוראות בדבר אופן ייחוס ההחזקות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (סוג של חברה שאינה חברת שכבה והוראות לעניין ייחוס שליטה)|תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (סוג של חברה שאינה חברת שכבה והוראות לעניין ייחוס שליטה), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:סעיף|24|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|25|{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} – תחילה, הוראות מעבר והחלה על שותפויות}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ט), תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24 לחוק זה}} 30 ימים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} –
{{ח:תתת|(1)}} חברה שהיתה ביום הפרסום חברת שכבה שנייה, וכל עוד היא חברה כאמור, רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה אחרת עד תום שש שנים מיום הפרסום, אם שלטה בה לפני יום הפרסום (בסעיף זה – חברת שכבה אחרת);
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), חברת שכבה אחרת רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה נוספת רק עד תום ארבע שנים מיום הפרסום אם שלטה בה לפני יום הפרסום.
{{ח:תת|(ד)}} בתקופה שתחילתה שישה חודשים מיום הפרסום (בסעיף קטן זה – יום התחילה) ועד תום התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג), יחולו על חברת שכבה אחרת הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הדירקטורים החיצוניים המזערי יהיה מחצית ממספר חברי הדירקטוריון, לאחר שהופחת ממנה אחד, בעיגול כלפי מעלה, ולא פחות משניים; על מינוי הדירקטורים החיצוניים יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#תוספת 1 פרט 7|פרט 7 לתוספת הראשונה בחוק החברות}}; שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מספר דירקטורים חיצוניים מזערי נמוך יותר לעניין סוגי חברות שכבה אחרת, ובלבד שלא יפחת משליש ממספר חברי הדירקטוריון;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (הקלות לעניין מספר הדירקטורים החיצוניים)|תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (הקלות לעניין מספר הדירקטורים החיצוניים), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} דירקטורים חיצוניים שמינוים נדרש לפי סעיף קטן זה ימונו בחברה ציבורית על ידי אסיפה כללית שתכונס לא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום התחילה; ואולם דירקטור חיצוני שכיהן ערב יום התחילה ימשיך לכהן עד תום תקופת כהונתו, והוא יבוא במניין הדירקטורים שמינוים נדרש לפי הוראות פסקה (2), ובלבד שעל מינויו לתקופה נוספת יחולו הוראות סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(4)}} חדלה חברה להיות חברת שכבה אחרת, ימשיכו הדירקטורים החיצוניים המכהנים בה לפי הוראות פסקה (2) לכהן עד תום תקופת כהונתם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 245|סעיף 245 לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הפרה חברת שכבה אחרת את החובה למנות דירקטורים חיצוניים או דירקטורים בלתי תלויים שמינוים נדרש לפי סעיף קטן (ד) במשך למעלה מתשעים ימים, ולעניין דירקטורים חיצוניים ראשונים כאמור בסעיף קטן (ד)(3) – במשך למעלה מתשעים ימים מהמועד האחרון לכינוס אסיפה כללית לפי אותו סעיף קטן, רשאית רשות ניירות ערך להטיל עליה עיצום כספי בסכום הבסיסי, והכול אלא אם כן ההפרה נובעת מהעדר הרוב הדרוש למינוי באסיפה הכללית; לעניין זה, ”הסכום הבסיסי“ – הסכום הקבוע לגבי אותה חברה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 6 פרט 1|בפרט 1 לתוספת השישית לחוק ניירות ערך}}.
{{ח:תתת|(2)}} על עיצום כספי לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ב|סעיפים 363ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ג|ו־363ג לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ו)}} בתקופה שתחילתה שלושים ימים מיום הפרסום ועד תום התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג), לפי העניין, הסדר שחברת שכבה עשתה לקיום הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, יחייב את החברה ואת כל בעלי המניות או בעלי ניירות הערך הניתנים להמרה או למימוש למניות או את כל מחזיקי אגרות החוב, לפי העניין, גם אם לא התקבלה הסכמה כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|בסעיף 350(ט) לחוק החברות}}, ובלבד שמתקיים האמור בסעיף קטן (ז) או (ח); הוראות סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ז) ו־(ח) יחולו על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350(ט) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על הסדר שעניינו הצעה לרכישת כלל המניות בחברת שכבה, שאינן מוחזקות בידי בעל השליטה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דירקטוריון החברה שאת מניותיה מוצע לרכוש יחווה את דעתו בדבר הוגנות ההסדר המוצע; הדירקטוריון יגלה גם כל עניין אישי שיש לכל אחד מהדירקטורים בהסדר המוצע או הנובע ממנו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעלי מניות המחזיקים יותר מחמישים אחוזים מהמניות שאינן מוחזקות בידי מי שיש לו עניין אישי בקבלת ההצעה הסכימו להסדר;
{{ח:תתתת|(ג)}} בית המשפט אישר את ההסדר לאחר ששוכנע, בין השאר על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההסדר הוגן וצודק ביחס לבעלי מניות שלא הסכימו לו, ובכלל זה כי התמורה שהוצעה בעבור המניות משקפת את שווין ההוגן.
{{ח:תתת|(2)}} בחברה שניירות ערך שלה הניתנים להמרה או למימוש למניות של אותה חברה רשומים למסחר בבורסה, לא יאושר הסדר כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוא כולל רכישה של כלל ניירות הערך כאמור שאינם מוחזקים בידי בעל השליטה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1)(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על הסדר שעניינו פדיון מוקדם של כלל איגרות החוב מסדרה או מסדרות שהנפיקה החברה, אם בית המשפט אישר את ההסדר לאחר ששוכנע כי ההסדר הוגן וצודק ביחס לכל סוג איגרות חוב, ובכלל זה שהתמורה בעבור איגרות החוב משקפת את שווין ההוגן; לעניין זה, ”שווי הוגן“ – הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שווי השוק של יתרת איגרות החוב שבידי הציבור, על פי מחיר הנעילה הממוצע של איגרות החוב בשלושים ימי המסחר שקדמו למועד קבלת החלטת הדירקטוריון בדבר הפדיון המוקדם;
{{ח:תתת|(2)}} הערך המתואם של איגרות החוב, שייקבע לפי סכום הערך הנקוב של איגרות החוב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שנצברו עד ליום התשלום בפועל בהתאם לתנאי איגרות החוב;
{{ח:תת}} ואולם בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לקבוע שווי גבוה יותר לאחר ששוכנע, בין השאר וככל הנדרש על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי התקיימו נסיבות מיוחדות שבשלן השווי כאמור אינו משקף את שווי איגרות החוב.
{{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} החלות לעניין חברת שכבה, יחולו גם לעניין שותפות המציעה יחידת השתתפות לציבור כפי שיקבעו, ותחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} לעניין שותפויות תהיה ביום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|26|הוראות לעניין מגבלות אשראי|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר או מי שהוא הסמיך לעניין זה ונגיד בנק ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה יקבעו הוראות לעניין מגבלות על אשראי שיינתן לתאגיד או לקבוצה עסקית בידי גופים פיננסיים, במצטבר, בהתחשב בין השאר בחבות של כל תאגיד או בסך החבות של הקבוצה העסקית, לפי העניין; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבוצה עסקית“ – בעל שליטה והחברות בשליטתו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ונגיד בנק ישראל רשאים לקבוע כי הוראות לפי סעיף קטן (א) יחולו גם על קבוצות לווים ועל חברות קשורות שמתקיימים בהם תנאים כפי שיקבעו.

{{ח:סעיף|27|הוראות ראשונות לעניין מגבלות אשראי}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הוראות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} ייקבעו בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר ונגיד בנק ישראל, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים להאריך את התקופה לקביעת הוראות ראשונות בתקופה אחת נוספת של שנה.
{{ח:תת|(ב)}} מיום פרסומו של חוק זה ועד למועד קביעת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), ידווחו שר האוצר ונגיד בנק ישראל לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשלושה חודשים, על ההתקדמות בגיבושן.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים ובין גופים פיננסיים משמעותיים}}

{{ח:סעיף|28|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}|תיקון: תשע״ו, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(2)}} חברה שייעודה הנפקת מוצרי מדדים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק}};
{{ח:תתת|(3)}} מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(4)}} מנהל תיקים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק}};
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתת|(6)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתת|(6א)}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:תתת|(7)}} גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר בהסכמת נגיד בנק ישראל, בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי), התשפ״א–2020, לפיהן תאגיד הרשום במרשם החתמים כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות ניירות ערך (חיתום), התשס״ז–2007}}, הוא גוף פיננסי.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שוק ההון“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי“ – תאגיד שאינו גוף פיננסי.

{{ח:סעיף|29|רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים|תיקון: תשפ״ג, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות {{ח:חיצוני|http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/finance.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר}} את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, שתכלול גופים פיננסיים שמתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שווי כלל נכסיו של הגוף הפיננסי עולה על 40 מיליארד שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 47,082,891,350.8 ש״ח)}}; לעניין זה יחושב שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי כשווי כלל הנכסים שלו ושל כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; לעניין פסקה זו לא יראו במדינה בעלת שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות {{ח:חיצוני|http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/finance.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר}} את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, שתכלול גופים פיננסיים ששווי כלל הנכסים של כל אחד מהם עולה על 40 מיליארד שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2025, 45,996,907,302.44 ש״ח)}}; לעניין זה יחושב שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי כשווי כלל הנכסים שלו ושל כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; לעניין פסקה זו {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף קטן זה]}} לא יראו במדינה בעלת שליטה.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קביעת הגופים הפיננסיים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1) תיעשה בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} =הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך ימסרו את רשימת הגופים הפיננסיים שקבעו לפי פסקה (1), וכל עדכון שלה, לוועדה לצמצום הריכוזיות.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים תכלול את שם הגוף הפיננסי והשולט בו.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”שווי כלל הנכסים“, של גוף פיננסי – שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי והנכסים המנוהלים על ידו, לרבות הנכסים המנוהלים על ידו בעבור גופים פיננסיים אחרים, ולגבי תאגיד בנקאי – שווי כלל הנכסים כפי שמופיע במאזן התאגיד הבנקאי בדוח הכספי האחרון שנערך על בסיס מאוחד, ובלבד שבכלל הנכסים כאמור של גוף פיננסי מסוים לא יימנה אותו נכס יותר מפעם אחת; לעניין זה שווי כלל הנכסים לעניין גוף פיננסי מסוים יחושב לפי הוראות שהורה הגורם המפקח לפי דין על פעילותו של אותו גוף פיננסי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים פורסמה לאחרונה בי״פ תשפ״ד מס׳ 12216, עמ׳ 6124.}}

{{ח:סעיף|30|רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים|תיקון: תשע״ט, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות {{ח:חיצוני|http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/taagidim.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר}} את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים, שתכלול תאגידים ריאליים שמתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזור המכירות הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 7,062,433,702.62 ש״ח)}}, או על 2 מיליארד שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 2,354,144,567.54 ש״ח)}} בשוקי מונופולין; לעניין זה מחזור המכירות של תאגיד ריאלי יחושב כסך מחזור המכירות שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס כל מחזור המכירות כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; בפסקה זו, ”שוק מונופולין“ – שוק שבו התאגיד הריאלי, השולט בו או תאגיד ריאלי שבשליטתו או שבשליטת השולט בו הוכרז כבעל מונופולין לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 26|סעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית}}, ובלבד שמחזור המכירות של מי שהוכרז כבעל מונופולין כאמור באותו שוק עולה על 300 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 353,121,685.13 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} האשראי הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 7,062,433,702.62 ש״ח)}}; לעניין זה האשראי הקובע של תאגיד ריאלי יחושב כסך האשראי הקובע שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס סך האשראי הקובע כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) לא יראו במדינה בעלת שליטה.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1), תיעשה בידי הממונה על התחרות, בין השאר, על פי מידע שימסרו לו הגופים המפקחים לפי דין על תחום פעילותם של התאגידים הריאליים, ככל שישנם, ועל פי מידע שיימסר לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}; הגופים המפקחים יעמידו לרשות הממונה על התחרות את המידע הדרוש לו לשם קביעה כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} מצא הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך כי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(1), מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא, השולט בו או המחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי, לפי העניין, שבפיקוחו, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי כאמור, לפי העניין, יודיע על כך לממונה על התחרות.
{{ח:תתתת|(ג)}} הממונה על התחרות ימסור את רשימת התאגידים שקבע כאמור וכל עדכון שלה לוועדה לצמצום הריכוזיות.
{{ח:תתת|(2)}} קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(2) תיעשה באחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בידי הוועדה לצמצום הריכוזיות – בדרך כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} היה לוועדה לצמצום הריכוזיות יסוד סביר להניח כי בתאגיד ריאלי מסוים עשוי להתקיים התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), תפנה לתאגיד הריאלי או לשולט בו בדרישה לקבל תצהיר לעניין התקיימות התנאי האמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} פנתה הוועדה לצמצום הריכוזיות כאמור בפסקת משנה (1), ימסור לה התאגיד הריאלי או השולט בו, לפי העניין, תצהיר שבו יציין אם מתקיים בתאגיד הריאלי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), בצירוף אישור מאת רואה חשבון;
{{ח:תתתתת|(3)}} הצהיר התאגיד הריאלי או השולט בו כי מתקיים בתאגיד הריאלי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), תקבע אותו הוועדה לצמצום הריכוזיות כתאגיד ריאלי משמעותי;
{{ח:תתתת|(ב)}} בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך – אם מצא כי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא, השולט בו או המחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי, לפי העניין, שבפיקוחו, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי כאמור, לפי העניין; מצא הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך כי מתקיים התנאי כאמור, יודיע על כך לוועדה לצמצום הריכוזיות.
{{ח:תת|(ד)}} רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים תכלול את שם התאגיד הריאלי והשולט בו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אשראי“ – אשראי שקיבל אדם מגוף פיננסי בישראל או מתאגיד בישראל שבשליטת גוף פיננסי כאמור וכן איגרות חוב שהנפיק אדם בישראל לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, למעט אשראי שקיבל או איגרות חוב שהנפיק לצורך אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} רכישת שליטה בגוף פיננסי, או רכישת אמצעי שליטה נוספים בגוף הפיננסי לאחר רכישת השליטה בו;
{{ח:תתתת|(2)}} רכישת פעילות של גוף פיננסי;
{{ח:תתתת|(3)}} מימון מיזם ציבורי בשיתוף המגזר הפרטי, המבוצע בישראל, שלהסכם המימון שלו ניתן אישור הגורם הציבורי האחראי על המיזם; לעניין זה, ”גורם ציבורי“ – הממשלה או חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}}, המשמשת זרוע לביצוע המיזם הציבורי על פי החלטת הממשלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אשראי קובע“ – יתרת האשראי שאדם חב בו בסוף שנת הכספים הקודמת בהתאם לדרך החישוב שתורה הוועדה לצמצום הריכוזיות, ולגבי תאגיד שערך דוח כספי שנתי לגבי אותה שנת כספים – יתרת האשראי נטו המופיעה במאזן שבאותו דוח, ולעניין זה יראו אשראי נטו כאשראי המופיע במאזן בניכוי מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות בתאגידים בנקאיים; ואולם אם שוכנעה הוועדה לצמצום הריכוזיות כי יתרת האשראי בשנת הכספים הקודמת אינה מייצגת את פעילותו של אותו אדם – יתרת האשראי כאמור בסוף אחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת או ממוצע יתרות האשראי כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הוועדה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזור מכירות קובע“ – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בישראל בשנת הכספים הקודמת, בהתאם לדוח הכספי השנתי שנערך לגבי אותה שנה, ואם לא נערך דוח כאמור – בהתאם לדרך החישוב שיורה הממונה על התחרות; ואולם אם שוכנע הממונה על התחרות כי סכום התקבולים שהתקבל כאמור בשנת הכספים הקודמת אינו מייצג את פעילות מקבל התקבולים – סכום התקבולים כאמור שהתקבל באחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת או ממוצע סכומי התקבולים כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הממונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים פורסמה לאחרונה בי״פ תשפ״ד מס׳ 12199, עמ׳ 5617.}}

{{ח:סעיף|31|עדכון סכומים}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיפים 29(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30(א)}} יעודכנו ב־16 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב־16 בינואר של השנה הקודמת; הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|32|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|33|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|34|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|35|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|36|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}}.}}

{{ח:סעיף|37|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|38|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|39|{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} – תחילה והוראות מעבר|תיקון: תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות איסור שליטה“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 32א|סעיף 32א לחוק הפיקוח על הביטוח}}, {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 35ב|סעיף 35ב לחוק הבנקאות (רישוי)}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 23ב2|סעיף 23ב2 לחוק השקעות משותפות בנאמנות}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 4א|וסעיף 4א לחוק הסדרת העיסוק}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיפים 32(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38(1) לחוק זה}}, בהתאמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות איסור החזקה“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 36|סעיף 36(ד) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 24א|סעיף 24א לחוק הבנקאות (רישוי)}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 62|וסעיף 62(ב1) לחוק השקעות משותפות בנאמנות}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיפים 32(7)}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37(4) לחוק זה}}, בהתאמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מניעת ניגוד עניינים“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 41ט|סעיף 41ט(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11א1|סעיף 11א1 לפקודת הבנקאות}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 16|סעיף 16(א2) לחוק השקעות משותפות בנאמנות}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 24ב1|וסעיף 24ב1 לחוק הסדרת העיסוק}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיפים 32(9)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38(2) לחוק זה}}, בהתאמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל קרן“ – מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד החזקה בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום הפרסום“ – יום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 32|סעיפים 32(ב3) לחוק הפיקוח על הביטוח}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 9|ו־9(ב1) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיפים 32(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33(1) לחוק זה}}, בהתאמה, תשעה חודשים מיום הפרסום; ואולם מי שערב יום התחילה של הסעיפים האמורים היה בעל יותר מהיתר אחד, שניתן לו כדין, לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 15|בסעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח}} או בחברה מנהלת, יהיה רשאי להמשיך ולשלוט בהתאם לאותם היתרים, במשך 15 חודשים מיום התחילה האמור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בהוראות איסור שליטה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 10|ובסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, תאגיד ריאלי משמעותי, השולט בתאגיד ריאלי משמעותי או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי כאמור בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לפי העניין, רשאי להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור עד תום שש שנים מיום הפרסום, ובלבד שאם מחזור המכירות הקובע או האשראי הקובע של התאגיד הריאלי או שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי גדלו מעבר למחזור, לאשראי או לשווי, לפי העניין, שהיו ערב יום הפרסום, הגידול כאמור לא נבע מרכישה של תאגיד ריאלי או גוף פיננסי אחר, ממיזוג עם תאגיד או גוף כאמור או מרכישת פעילות של תאגיד או גוף כאמור; לעניין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין, לרבות גוף פיננסי שהפך לגוף פיננסי משמעותי לאחר יום הפרסום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין, לרבות תאגיד ריאלי משמעותי שהפך לתאגיד ריאלי משמעותי לאחר יום הפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), תאגיד ריאלי משמעותי, השולט בתאגיד ריאלי משמעותי או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 10|בסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לפי העניין, יהיה רשאי לרכוש תאגיד ריאלי אחר, להתמזג עם תאגיד ריאלי אחר או לרכוש פעילות של תאגיד ריאלי אחר, ובלבד שאם פעל כאמור יהיה רשאי להמשיך ולהחזיק אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 10|בסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל}} או לשלוט בגוף פיננסי משמעותי עד תום ארבע שנים מיום הפרסום; לעניין סעיף קטן זה, ”גוף פיננסי משמעותי“, ”שולט“ ו”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתם בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ו)}} לא היה תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו רשאי להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ה), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכויות המוקנות לכונס הרשמי יהיו נתונות לממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי השליטה שיוקנו לנאמן יהיו בתאגיד הריאלי המשמעותי, בגוף הפיננסי המשמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי, לפי בחירת השולט בתאגיד הריאלי המשמעותי;
{{ח:תתת|(3)}} במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
{{ח:תתתת|”(ב)}} בקשה למינוי נאמן לפי סעיף קטן (א) תוגש לבית המשפט בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך, לפי העניין.“
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בהוראות איסור החזקה, ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), מבטח, חברה מנהלת, תאגיד בנקאי או מנהל קרן אשר ערב יום הפרסום החזיקו כדין אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח, לפי העניין, בשיעור העולה על הקבוע בהוראות איסור ההחזקה, רשאים להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה עד תום שש שנים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} על אף האמור בהוראות מניעת ניגוד עניינים, אדם המכהן כדין ערב יום הפרסום כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי, ובמועד האמור הוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי, קשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי, רשאי להמשיך בכהונתו עד תום שנתיים מיום הפרסום.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מי שמכהן כאמור באותה פסקה כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי והוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי המחזיק אמצעי שליטה או השולט בגוף הפיננסי המשמעותי כדין לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), קשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד הריאלי המשמעותי, רשאי לכהן כדירקטור בגוף הפיננסי המשמעותי, מעבר לשנתיים האמורות בפסקה (1), כל עוד התאגיד הריאלי המשמעותי או השולט בו רשאי להמשיך ולהחזיק או לשלוט בגוף הפיננסי לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה).
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, ”אדם הקשור לשולט“, ”גוף פיננסי משמעותי“, ”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי ו”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתם בכל אחת מהוראות מניעת ניגוד עניינים.
{{ח:תת|(ט)}} חבר ועדה מכהן שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ג|סעיף 36ג(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, לפני יום הפרסום, יכהן עד לאחר האסיפה השנתית שלאחר האסיפה השנתית הבאה, ובלבד שתקופת כהונתו לא תעלה על שנתיים.
{{ח:תת|(י)|(1)}} בתום שש שנים מיום הפרסום יוקם צוות לבחינת יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, והשפעתו של {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} על מידת הריכוזיות במשק.
{{ח:תתת|(2)}} חברי הצוות יהיו ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה, יושב ראש רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים, הממונה על התחרות, המנהל הכללי של משרד האוצר והממונה על שוק ההון.
{{ח:תתת|(3)}} הצוות יגיש את מסקנותיו והמלצותיו לוועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|40|הוועדה לצמצום הריכוזיות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה ועדה לצמצום הריכוזיות, ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה על התחרות, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד האוצר או ראש אגף במשרד האוצר הממלא תפקיד של ראש אגף כלכלה אם שר האוצר מינה אותו כחבר הוועדה;
{{ח:תתת|(3)}} ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה, או אחד מסגניו אם ראש הממשלה מינה אותו כחבר הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תקבע את סדרי עבודתה, ואולם קיומה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה או פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקום של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:סעיף|41|בקשה לתיקון או להשלמת מידע ברשימות}}
{{ח:ת}} אדם שעיין במידע שעליו ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים או ברשימת הגורמים הריכוזיים, ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (בסעיף זה – מידע שגוי), רשאי לפנות לוועדה לצמצום הריכוזיות בבקשה לתקן את המידע השגוי או למחקו; סברה הוועדה כי יש להיעתר לבקשה, תעדכן את הרשימה בהתאם; סברה הוועדה כי יש לדחות את הבקשה, תודיע על כך למבקש התיקון; היה גורם אחר אחראי על קביעת המידע נושא הפנייה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 30|או 30(ג)}}, תפנה הוועדה לאותו גורם לשם קבלת עמדתו בבקשה, ותחליט בה בהתאם לעמדה כאמור.

{{ח:סעיף|42|חובת מסירת מידע לממונה על התחרות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} כל אדם חייב, לפי דרישת הממונה על התחרות או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה; לעניין זה, ”מסמך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 45|בסעיף 45(ג) לחוק התחרות הכלכלית}}.

{{ח:סעיף|43|הפרה של חובת מסירת מידע – עונשין ועיצום כספי|תיקון: תשע״ט, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שלא מסר ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, בהתאם לדרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, דינו – מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, וקנס נוסף שהוא פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לאותו חוק}}, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הפר אדם דרישה למסור ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, רשאי הממונה על התחרות להטיל עליו עיצום כספי, בסכום של עד 300,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 353,470 ש״ח)}}; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד 3% ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 8 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 9,425,790 ש״ח)}}; לעניין זה, ”מחזור מכירות“ – כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 17|סעיף 17 לחוק התחרות הכלכלית}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} על עיצום כספי לפי סעיף קטן (ב) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 50ה|סעיפים 50ה עד 50טז לחוק התחרות הכלכלית}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|44|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים ממונה על ביצועו של {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, למעט כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}, טעונות את אישור הממשלה ואת אישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|45|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|ההגדרות ”נושא תשתית חיונית“ ו”תחום תשתית חיונית“ שבסעיף 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|ההגדרה ”הקצאת זכות“ לגורם ריכוזי שבסעיף 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|וסעיף 4(א)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נושא תשתית חיונית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחום תשתית חיונית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין ההגדרה ”הקצאת זכות“, לגורם ריכוזי {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיף 3}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין קביעת בעל זכות כגורם ריכוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(1)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1. שירותי בזק {{ח:הערה|(תיקון: תשפ״ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק התקשורת}}, למתן שירות בזק באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, שמספר המשתמשים בה עולה על הקבוע לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 2|סעיף 2(ב)(2) לחוק האמור}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2. דואר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3. שידורים {{ח:הערה|(תיקון: תשע״ז, תשפ״ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מרישיונות אלה: {{ש}} (1) רישיון כללי לשידורי כבלים, לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ב1|פרק ב׳1 לחוק התקשורת}}; {{ש}} (2) רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ב2|פרק ב׳2 לחוק התקשורת}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3 {{ח:הערה|(נמחק).}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מאלה: {{ש}} (1) רישיון לשידורו של ערוץ נושאי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק הפצת שידורים); {{ש}} (2) היתר להפעלת תחנות שידור ספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים}}; {{ש}} (3) מינוי לגורם מפעיל פרטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים}}; {{ש}} (4) רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4. הפקת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק המים, התשי״ט–1959}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק המים), לעניין התפלת מי־ים.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;התפלת מי־ים בשיעור מזערי המהווה 15% לפחות מסך הכמויות המרביות השנתיות שקבועות בהסכמים להתפלת מי־ים בין כלל בעלי הרישיונות למדינה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק המים}}, לעניין הפקת מים שאינה התפלת מי־ים ואינה הפקת מי־קולחין.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;הפקת מים, שאינה התפלת מי־ים ואינה הפקת מי־קולחין, בשיעור מזערי המהווה 20% לפחות מסך ההפקה השנתית שאינה מי־ים מותפלים או מי־קולחין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק המים}}, לעניין מי־קולחין.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;הפקת מי־קולחין בשיעור מזערי המהווה 20% לפחות מסך ההפקה השנתית של מי קולחין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5. תאגיד מים וביוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לעסוק בפעילות חיונית לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 14|סעיף 14 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;עיסוק בפעילות חיונית לגבי מי־ביוב המהווים 15% לפחות מסך כמות מי־הביוב המטופלים על ידי תאגידי מים וביוב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6. משק החשמל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לניהול המערכת לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק משק החשמל).&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הולכה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון חלוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;רישיון החלוקה עניינו בהקמה, בהחזקה או בהפעלה של 1% לפחות מרשת החלוקה של כלל בעלי רישיונות החלוקה או במתן שירותי חלוקה ל־1% לפחות ממספר צרכני החשמל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון ייצור לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;רישיון הייצור עניינו בהקמה ובהפעלה של תחנת כוח לייצור חשמל בהיקף העולה על 175 מגה וואט, המתחברת לרשת החשמל של בעל רישיון הולכה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7. נפט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק אחד מאלה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט, התשי״ב–1952}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק הנפט): {{ש}} (1) זכות נפט כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הנפט|בחוק הנפט}}; {{ש}} (2) היתר מוקדם, ובלבד שניתנת עמו זכות קדימה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק הנפט}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;הקצאת זכות הנפט היא למי שבמועד ההקצאה אין לו זכות נפט אחרת לגבי אותו שטח.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8. מחצב מסוג מסוים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק לגבי המחצב מאותו סוג, אחד מאלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}}: {{ש}} (1) רישיון חיפוש או זכות כרייה, כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}}; {{ש}} (2) זכות יחיד או זכות בכורה להשיג רישיון לחיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#סעיף 17|סעיף 17 לפקודת המכרות}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;הקצאת רישיון החיפוש, זכות הכרייה, ההיתר לחיפוש או ההיתר לחקירה היא למי שבמועד ההקצאה אין לו רישיון, זכות או היתר כאמור באותו שטח.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9. חציבה של סוג מחצב מסוים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק רישיון חיצוב, לגבי אותו סוג מחצב, לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#סעיף 109|סעיף 109 לפקודת המכרות}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10. משק הדלק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.1 תחום הפעילות של חברת דלק הרשומה במרשם חברות הדלק לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס״א–2001}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק ההסדרים לשנת 2001).&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.2 זיקוק של דלק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק ההסדרים לשנת 2001}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11. גז פחמימני מעובה {{ח:הערה|(תיקון: תשפ״א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.1 תחום הפעילות שלגביו נדרשרישיון ספק גז לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק הגפ״מ), ובלבד שפעילות שיווק נכללת בתחום הפעילות על פי הרישיון.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.2 פעילות הקמה או הפעלה של מיתקן גז טעון היתר המשמש לאחסון גז שלגביה נדרש רישיון ספק גז לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|חוק הגפ״מ}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.3 {{ח:הערה|(נמחק).}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12. משק הגז הטבעי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הולכה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק משק הגז הטבעי).&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון חלוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון למיתקן גט״ן לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון אחסון לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.5 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון שיווק לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13. זיכיון ים המלח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.1 תחום הפעילות שעליו חל {{ח:חיצוני|חוק זיכיון ים המלח|חוק זיכיון ים המלח, התשכ״א–1961}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14. משאב טבע אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.1 שימוש וניצול של משאב טבע שאינו מנוי בפרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – לגבי כל סוג של משאב טבע בנפרד.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15. שדות תעופה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון להפעלת שדה תעופה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 31|סעיף 31 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16. קווי שירות באוטובוסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון קו להפעלת קו שירות באוטובוסים, לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ה פרק 2|פרק שני בחלק ה׳ לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;אורכם הכולל בקילומטרים של קווי השירות שלגביהם חל רישיון הקו הוא 5% לפחות מאורך כלל קווי השירות באוטובוסים שלגביהם ניתנו רישיונות קו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17. מסילות ברזל מקומיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46א|סעיף 46א לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשס״א–2001}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – פקודת מסילות הברזל).&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18. מסילות ברזל שאינן מסילות ברזל מקומיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מאלה: {{ש}} (1) אישור הפעלה או ניהול של מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 48|סעיף 48 לפקודת מסילות הברזל}}; {{ש}} (2) צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 48א|סעיף 48א לפקודת מסילות הברזל}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19. ספנות ונמלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש כתב הסמכה להיות חברת נמל או תאגיד מורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20. כבישים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.1 תחום הפעילות הנוגע להחזקת כביש ומתן שירות בו או להפעלת כביש ומתן שירות בו, לרבות – {{ש}} (1) תחום הפעילות שלגביו חל {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995}}; {{ש}} (2) תחום הפעילות שלגביו חל {{ח:חיצוני|חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל)|חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ״ה–1995}}; {{ש}} (3) תחום הפעילות שלגביו חל {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21. מחסני מסוף מטענים אווירי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון מחסן מסוף מטענים אווירי לפי {{ח:חיצוני|תקנות המכס|תקנות המכס, התשכ״ו–1965}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22. מערכות סליקה פנסיוניות מרכזיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23. מערכת למסחר בניירות ערך {{ח:הערה|(תיקון: תשע״ז־2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפתיחה וניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 45|סעיף 45 לחוק ניירות ערך}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24. מערכת לסליקת עסקאות בניירות ערך {{ח:הערה|(תיקון: תשע״ז־2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 50א|סעיף 50א לחוק ניירות ערך}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ו׳ בטבת התשע״ד (9 בדצמבר 2013).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יאיר לפיד'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>b4pqe6kgwhupylry2mrc1ztmmn7cstx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>316604</id>
    <revision>
      <id>3018640</id>
      <parentid>3001268</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T13:00:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018633] עדכון סכומים</comment>
      <origin>3018640</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="749998" sha1="t8ytfgmn58h1kzblzqn4v4vqciv9c6t" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000839}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1935, תוס׳ 1, 53|פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560939.pdf}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 1, 17|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561272.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 46|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561441.pdf}}; {{ח:תיבה|1942, תוס׳ 2, 556|תקנות ההגנה (תקון פקודת בריאות העם (תקנות בנידון צרכי מזון))}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 2, 454|תקנות ההגנה (תיקון פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון))}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 2, 781|תקנות ההגנה (הפקעה)}}, {{ח:תיבה|תוס׳ 1, 126|פקודת תחוקת־הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562175.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 69|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208088.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 7|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208089.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 50|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208093.pdf}}. '''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשמ״ג, 750|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/10/SecondaryLaw/10_scl_ei_546683.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 136|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211104.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 484|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 44|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299722.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 567|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301094.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 90|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1057|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_ls_fr_392593.pdf}}, {{ח:תיבה|278|תיקון מס׳ 28 לפקודת המכס|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 427|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 19|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}, {{ח:תיבה|229, 246, 248|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|634|חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3021153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 184|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1037|תיקון מס׳ 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642909.pdf}}, {{ח:תיבה|1220|תיקון מס׳ 10 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758414.pdf}}.

''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 1826|שינוי התוספת העשירית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7704.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 698|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10465.pdf}}, {{ח:תיבה|1204|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10608.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1878|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות) [תשפ״ג] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11190.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1080|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11726.pdf}}, {{ח:תיבה|2351|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11993.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ד, 7348|הודעה בדבר עדכון סכום האגרה הבסיסי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12313.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 3936|הודעה בדבר עדכון סכום האגרה הבסיסי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13236.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 4692|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14357.pdf}}, {{ח:תיבה|6908|הודעה בדבר עדכון סכום האגרה הבסיסי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14612.pdf}}. ''שינוי תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 1184|תחילת החוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1134|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7818.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 240|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7887.pdf}}, {{ח:תיבה|1168|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7970.pdf}}, {{ח:תיבה|2656|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8059.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1352|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8110.pdf}}. ''הארכת תקופות מעבר:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1560|הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8601.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1884|הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9162.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf|תיקון תשע״ו (חוק ההסדרים 2015)}} החליף את '''פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983''' במלואה, באמצעות שינוי שם הפקודה והחלפת תוכנה, ולא ע״י ביטולה.}}

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|סמכויות שר הכלכלה לפי החוק הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י״פ תשע״ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250).}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה ופרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הבטחת תקינות המזון ואיכותו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הסדרת ייצור מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: חובות יצרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: רישיון ייצור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: אישור ייצור נאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תקנות לעניין ייצור מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הסדרת ייבוא מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: חובות יבואן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הכרזה בדבר מזון רגיש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד1|סימן ד׳1: הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: שמירת מסמכים בידי יבואן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: רישום יבואנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: רישום כיבואן נאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|סימן ט׳: תקנות לעניין ייבוא מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: מזון המיועד לייצוא בלבד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הסדרת מכירת מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: חובות משווק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: תקנות לעניין מכירת מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: חובות משווק מהאזור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין החזקת מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: ארגונים לחלוקת מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הסדרת הפיקוח הווטרינרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על־ידי רופאים וטרינרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: אגרות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: סמכויות פיקוח ואכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: הסמכת מפקחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: סמכויות מפקחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות – אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תיקונים עקיפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|סוגי חומרים רעילים או מזיקים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|רשימת תקנות לעניין ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לקבוע בהן}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2ב|תוספת שנייה ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳: {{מוקטן|התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳: {{מוקטן|מסמכים ופרטים נוספים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון המיובא במסלול האירופי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|מוצר שניתן לשמור לגביו מפרט}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|פרטי סימון שיש חובה לבדקם}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳: {{מוקטן|הפרות המנויות בחלק ב׳ לתוספת שנייה ב׳, המוחרגות מהחזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית: {{מוקטן|רשימת תקנות הקובעות תנאים בדבר מכירת מזון}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית: {{מוקטן|רשימת תקנות החלות על משווק מן האזור}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7א|תוספת שביעית א׳: {{מוקטן|תקנות לפי חוק רישוי עסקים שניתן להטיל עיצום כספי בשל הפרתן}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית: {{מוקטן|תעודת בדיקה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית: {{מוקטן|הוראות סימון}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 10|תוספת עשירית: {{מוקטן|אגרות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 11|תוספת אחת עשרה: {{מוקטן|מזון המחייב אישור ייצור נאות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 12|תוספת שתים עשרה: {{מוקטן|מזון שלא ניתן לייבא במסלול האירופי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה: {{מוקטן|תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל שלא יחולו בתקופת הוראת השעה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה ופרשנות}}

{{ח:סעיף|1|מטרה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} חוק זה נועד –
{{ח:תת|(1)}} להסדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, את הפיקוח על ייצור מזון ועל ייבואו, בהתבסס על ניהול סיכונים של העוסק במזון, והכול כדי להבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, ובכלל זה בתנאי ייצור נאותים, המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
{{ח:תת|(2)}} להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו בכל שלב משלבי העברת המזון מעת ייצורו, דרך ייבואו ועד מקום המכירה ישירות לצרכן ולפקח על קיומן, בהתבסס על ניהול סיכונים של העוסק במזון, והכול כדי להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי גורם המורשה לכך, ואם יובא – שהיבואן בעל תעודת יבואן רשום, וכן כדי להבטיח כי המזון משווק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
{{ח:תת|(3)}} לקבוע אמות מידה לאיכות, תקינות ובטיחות המזון בישראל, בהתאם למקובל באסדרה במדינות המפותחות, לרבות בתקנים בין־לאומיים מקובלים ולפיקוח המבוסס על ניהול סיכונים ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:ת}} והכול במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – אזור וכן שטחי המועצה הפלסטינית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור הגשת התחייבות“ – אישור הגשת התחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור ייצור נאות“ – אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} שניתן לבעל רישיון ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור ייצור נאות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור מוקדם לייבוא“ – אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} לייבוא מזון רגיש מסוים שניתן ליבואן רשום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור סחר חופשי“ – אישור שמאפשר סחר חופשי במזון במדינה שבה נמכר המזון (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה, אף אם כינויו שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור קבלת הצהרה“ – אישור מקוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} בדבר קבלת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, שניתן ליבואן רשום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות“ – אישור מקוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ה|סעיף 79ה}} על קבלת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה“ – עטיפה או מכל שהמזון נארז בו, כולו או חלקו, או שנותנים לתוכו מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות האיחוד האירופי“ – הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות יצרן“ – התנאים שסומנו על גבי המזון או אריזתו על ידי בעל רישיון הייצור או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין אחסון, הובלה וטמפרטורה מוגדרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההוראות המאומצות“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל“ – הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} שמסר יבואן רשום לרשם על כוונתו לייבא מזון רגיל מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הבריאות של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החריגים“ – ועדת החריגים שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא}}, ופועלת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר טעם וריח“ – חומר שאינו נצרך כמזון כשלעצמו, המוסף למזון כדי להקנות לו טעם או ריח מסוימים או לשנותם, למעט חומרים בעלי טעם בלעדי מתוק, חמוץ או מלוח ותבלינים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסייע ייצור“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, שנעשה בו שימוש מכוון להשגת מטרה טכנולוגית בתהליך הייצור של מזון או של רכיב במזון, ושימוש בו עשוי להביא לנוכחות לא מכוונת ובלתי נמנעת של שאריות החומר או נגזרותיו במוצר המזון הסופי, ובתנאי שאין בו, בשאריותיו או בנגזרותיו משום סיכון בריאותי ואין לו, לשאריותיו או לנגזרותיו כשלעצמם כל מטרה טכנולוגית במוצר הסופי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיי מדף“ – תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלב גולמי“ – נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של בעל חיים, ובלבד שלא עבר תהליך עיבוד, ובכלל זה אריזת אותו נוזל, הוספה אליו או גריעה ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים“ – {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקנים“ – {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקיקת המזון“ – חיקוק המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} חוק זה, תקנות או צווים לפיו או הוראות מנהל שירות המזון שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, שעניינה שאריות מזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86(ב)}}, שעניינה ביצוע בדיקות מיוחדות כתנאי למתן תעודת שחרור;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}}, שעניינה החזקה בטמפרטורה מבוקרת;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}}, שעניינה מניעת סכנה ממזון מסוים;
{{ח:תתת|(1א)}} ההוראות המאומצות;
{{ח:תתת|(2)}} תקנים רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתת|(3)}} צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתת|(4)}} תקנות או צווים שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תתת|(5)}} תקנות שהתקין שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקיקת המזון המקומית“ – חקיקת המזון למעט ההוראות המאומצות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול בבשר גולמי“ – מיון, פירוק, פריסה, פילוט, הכשרה, גירום, טחינה בלא הוספת חומרים, שטיפה, חיטוי, צינון והקפאה הנעשים בבשר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} לאחר המתת בעל החיים, וכן אריזה או סימון הנלווים לפעולות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טמפרטורה מבוקרת“ – טמפרטורה מוגדרת שנקבעה לפי חקיקת המזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טמפרטורה מוגדרת“ – טמפרטורה שהוגדרה לעניין תנאי הייצור, האחסון וההובלה של מזון, ובכלל זה הגדרה כי הטמפרטורה של מזון מסוים לא תעלה על טמפרטורה מסוימת או לא תפחת מטמפרטורה מסוימת או הגדרת טווח טמפרטורות למזון מסוים, ויכול שתוגדר טמפרטורה שונה לייצור, לאחסון או להובלה, וכן למזון עצמו או לסביבתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייבוא מזון במסלול האירופי“ – ייבוא מזון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – אדם העוסק בייבוא מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן נאות“ – יבואן הרשום במרשם היבואנים הנאותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 115|בסעיף 115(ב)}}, לעניין סוג מזון מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן רשום“ – יבואן שבידו תעודת יבואן רשום תקפה המעידה על רישומו במרשם היבואנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“ – פעילות מסוגי הפעילויות המפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכול בין אם נעשית למטרות מכירה ובין אם לאו, ולמעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית –
{{ח:תתת|(1)}} הכנת מזון;
{{ח:תתת|(2)}} עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו, והוספת תוסף מזון, חומר טעם וריח או חומר מסייע ייצור, וכן עיבוד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}};
{{ח:תתת|(3)}} שינוי מזון מבחינת הצורה, הטיב, האיכות, ההרכב, הצבע או מכל בחינה אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} אריזה של מזון, למעט צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת של כמה אריזות של מוצרי מזון, מסומנים וארוזים מראש על ידי היצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מוגדרת;
{{ח:תתת|(5)}} סימון מזון, למעט סימון על גבי אריזת המזון, שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון;
{{ח:תתת|(6)}} אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת, ובלבד שהיא מבוצעת על ידי מי שמקיים פעילות מהפעילויות לפי פסקאות (1) עד (5), כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם העוסק בייצור מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת בריאות מחוזית“ – לשכת בריאות של משרד הבריאות האחראית על מחוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהם ביולוגי“ – אחד מהמפורטים להלן, העלול להזיק לבריאות האדם:
{{ח:תתת|(1)}} מיקרואורגניזם, ובכלל זה חיידק, נגיף, שמר, עובש, אצה, פרוטוזואה טפילי (parasitic protozoa) או תולעת מיקרוסקופית טפילית (microscopic parasitic helminths), שלא הוסף באופן מכוון למזון;
{{ח:תתת|(2)}} רעלן או תוצר של מיקרואורגניזם כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} פריון (prion);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהם כימי“ – חומר שלא הוסף באופן מכוון למזון, העלול להימצא במזון בעקבות השלבים של ייצורו, אריזתו, הובלתו או החזקתו או כתוצאה מזיהום סביבתי, ועלול להזיק לבריאות האדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון“ – כל חומר, מעובד, מעובד למחצה או שאינו מעובד, המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה, או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון, לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 52א|בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940}}, ולמעט –
{{ח:תתת|(1)}} תמרוק, תכשיר או סמי מרפא, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים}};
{{ח:תתת|(2)}} מוצרי עישון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון|בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתת|(3)}} מכשיר המשמש לטיפול רפואי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”ציוד רפואי“ בחוק ציוד רפואי, התשע״ב–2012}};
{{ח:תתת|(4)}} סם מסוכן כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, וחומר אסור בהפצה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים|בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013}}, ובכלל זה כאשר נעשה שימוש בסם המסוכן או בחומר האסור בהפצה בתהליך הייצור של מזון אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון במסלול האירופי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון חדש“ (novel food) – מזון או רכיב מזון שמתקיים בו אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4) והוא אינו תוסף תזונה או רכיב של תוסף תזונה או תוסף מזון שהשר קבע לגביהם שהם מותרים לשימוש ובהתאם לתנאים שקבע, ואינו חומר מסייע ייצור או חומר טעם וריח –
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל מבנה ראשוני חדש ברמה המולקולרית או עבר שינוי מכוון במבנה הראשוני ברמה המולקולרית ואין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל לפני פברואר 2006;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מכיל אורגניזם שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית (Genetically Modified Organism) או חלק ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מכיל צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם, פטרייה או אצה או שבודד מהם, שאין לגביהם ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל, ולמעט אנזימים;
{{ח:תתת|(4)}} הוא יוצר בתהליך ייצור, למעט תהליך ניקוי וחיטוי, שלא נעשה בו שימוש בישראל לגבי המזון או רכיב המזון המסוים, והתהליך גרם לשינוי משמעותי בהרכב המזון, במבנהו או ברכיביו, והשפיע על ערכו התזונתי, על תכונותיו בקשר לחילוף החומרים בגוף או על רמת החומרים הבלתי רצויים במזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון ייחודי“ – תוסף תזונה, מזון חדש ומזון ייעודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון ייעודי“ – מזון המותאם לצרכים בריאותיים או תזונתיים מיוחדים בהתאם לגיל, מין ומצב תחלואה, שיש לעשות בו שימוש בפיקוח והתוויה רפואיים או תזונתיים, והמיועד להזנה מלאה או חלקית של מי שסובל מבעיות פיזיות או מטבוליות או מהפרעות במערכת העיכול, ובכלל זה הפרעות ספיגה, לעיסה או בליעה, והכול בין שנצרך בדרך של בליעה או לעיסה ובין בדרך אחרת, למעט בהזנה תוך־ורידית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון רגיל“ – מזון שאינו מזון רגיש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון רגיש“ – מזון שהשר הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} או מזון שמנהל שירות המזון הכריז עליו שהוא מזון רגיש בהכרזה זמנית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחולל מחלה“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – בסיטונאות או בקמעונאות, באופן מקוון, ברוכלות או בכל דרך אחרת, בין בלא תמורה ובין בתמורה, ובכלל זה תמורה ישירה, עקיפה, מותנית או נדחית, ולרבות –
{{ח:תתת|(1)}} הצעה למכור;
{{ח:תתת|(2)}} פרסום והצגה;
{{ח:תתת|(3)}} החלפה או המרה;
{{ח:תתת|(4)}} אחסנה או החזקה;
{{ח:תתת|(5)}} הפצה, הספקה או חלוקה;
{{ח:תתת|(6)}} הובלה, משלוח או העברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל היחידה הווטרינרית“ – מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון, או רופא וטרינר עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לענין הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל השירותים הווטרינריים“ – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או רופא וטרינר עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוא הסמיך לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה בישראל“ – מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה מוכרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת“ – מעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהשר הסמיכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם היבואנים“ – המרשם המתנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק“ – מי שעוסק במכירת מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק גדול“ – ספק גדול או קמעונאי גדול, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם|בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקה משכר“ – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל התאגיד, מנהל אבטחת איכות בתאגיד או כל תפקיד דומה גם אם תוארו שונה וכן כל בעל תפקיד בכיר בתאגיד בתחום איכות המזון ובטיחותו, ולרבות בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן רישיון ייצור“ – מנהל שירות המזון או רופא מחוזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול סיכונים“ – ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות המתייחס לסיכון הנשקף מהמזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון מזון“ – מידע על מזון, בין באמצעות תווית ובין בדרך אחרת, לרבות ציונו, כינויו, התווייתו או תיאורו בדרך אחרת, ובכלל זה אזהרות, וכן כל דבר מודפס, מצויר או מתואר בדרך אחרת, והכול בין שהוא מופיע על מזון, ובין שהוא צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו, מופיע על כלי קיבול של המזון או חלק בלתי נפרד מאריזתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמל ייצור נאות“ – סמל המסמל כי המזון המסומן בו מיוצר בידי יצרן שהוא בעל אישור ייצור נאות, בצורה, גודל, מאפיינים ודרך סימון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק במזון“ – מי שעיסוקו במזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיסוק במזון“ – ייצור, ייבוא או מכירה של מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקיבות“ – היכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם ששימשו לייצורו או חומר אחר המיועד או הצפוי להיות משולב במזון, והכול בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה ולרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים, מגורמים בישראל ובחוץ לארץ, ומגורמים שהחזיקו, אחסנו, הובילו או עיבדו בכל דרך שהיא את חומרי הגלם או המזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות טיפול בתוצרת חקלאית“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} איסוף, מיון ואריזה של ביצים טריות ובקליפתן, וכן סימון על גבי ביצים כאמור; לעניין זה ”טריות“ – לאחר ההטלה, בלא טיפול כלשהו, למעט שטיפה, שימון או ציפוי;
{{ח:תתת|(2)}} גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם ושחיטתם;
{{ח:תתת|(3)}} גידול, קטיף, איסוף, מיון, אריזה וסימון של תוצרת חקלאית מן הצומח, טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד, וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית אריזה של ירקות או פירות לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|(4)}} דיג ומיון של דגים, לרבות סרטנים ורכיכות, בסמוך לאחר הדיג;
{{ח:תתת|(5)}} ציד;
{{ח:תתת|(6)}} חליבה, אחסון חלב גולמי והובלתו עד שער המחלבה;
{{ח:תתת|(7)}} כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת;
{{ח:תתת|(8)}} טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות הציבור (מזון)“ – פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת ההסגר“ – {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הייבוא והייצוא“ – {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מחלות בעלי חיים“ – {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הרוקחים“ – {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא מחוזי“ – רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא ממשלתי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רופא מחוזי, רופא הממונה עליו ורופאים הכפופים לו במחוז או בנפה;
{{ח:תתת|(2)}} רופא וטרינר שהוסמך כרופא ממשלתי על ידי מנהל היחידה הווטרינרית, והוא אחד מאלה: עובד המדינה, עובד רשות מקומית או עובד התאגיד; לעניין פסקה זו, ”תאגיד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}};
{{ח:תתת|(3)}} בתקופת המעבר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}} – גם רופא וטרינר שהוא עובד רשות מקומית או רופא וטרינר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230(א)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון אחסנה“ – רישיון לאחסון בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150(א)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הובלה“ – רישיון להובלה בטמפרטורה מבוקרת שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייצור“ – רישיון לייצור מזון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון עסק“ – רישיון, היתר, לרבות היתר זמני או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, שעניינו מזון, לרבות הובלת מזון או אחסון מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייהאו מועצה מקומית, או איגוד ערים לרבות איגוד ערים לשירותים וטרינריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשם“ – רשם של יבואני מזון שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיווק קמעונאי“ – מכירת מוצר ישירות לצרכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות הסגר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת ההסגר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות המזון“ – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תבלין“ – צמח או חלקי צמחים המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון ייבוש ובין שלא עברו תהליך כאמור, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תווית“ – סימון המופיע על מזון, צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו או כחלק בלתי נפרד מהאריזה ומתייחס למזון או לכלי קיבול המכיל אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוסף מזון“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, ואינו משמש כרכיב אופייני של המזון, בין אם יש לו ערך תזונתי ובין אם לאו, והוספתו למזון היא למטרה טכנולוגית בייצור, בהובלה או באחסון, והוא, תוצרי הלוואי שלו או תוצרי הפירוק שלו, נועדים, צפויים או הופכים למרכיב במזון, באופן ישיר או עקיף, או נותרים במזון באופן המשפיע בצורה אחרת על תכונות המזון, ולמעט מזהם, חומר טעם וריח וחומר המוסף למזון כרכיב תזונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוסף תזונה“ – ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הם להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה, ולמעט –
{{ח:תתת|(1)}} תכשיר רשום כפי שנרשם בפנקס התכשירים המתנהל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 47א|סעיף 47א לפקודת הרוקחים}};
{{ח:תתת|(2)}} צמח מרפא לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים}}, ובלבד שאינו נצרך כמזון שגרתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת הסגר“ – מקום בנמל או בסמוך לו שיש בו שירות הסגר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת ההסגר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי ייצור נאותים“ – תנאי בקרה, לרבות בקרת איכות ובטיחות, לפי תקנים בין־לאומיים מקובלים שנועדו להבטיח את התקיימותם של התנאים, התקנים או ההוראות המהותיים החלים על ייצור ושיווק המזון, לרבות לפי הוראות ותנאים שהורה היצרן בעניינים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור מוקדם לייבוא;
{{ח:תתת|(2)}} אישור קבלת הצהרה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודת יבואן רשום;
{{ח:תתת|(4)}} תעודת שחרור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת יבואן רשום“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 102|בסעיף 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת שחרור“ – תעודה שמנפיק שירות ההסגר ליבואן לשם שחרור של משלוח מזון מתחנת הסגר, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנים בין־לאומיים מקובלים“ – התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, היבוא וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP – Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:
{{ח:תתת|(1)}} תקנים של המכון הבין־לאומי לתקינה The International Organization for Standardization (ISO)‎;
{{ח:תתת|(2)}} תקני ה־Food Hygiene Basic Texts של Codex Alimentarius;
{{ח:תתת|(2א)}} תקנים של BRC – British Retail Consortium;
{{ח:תתת|(2ב)}} תקנים של FSSC 22000 – Food Safety System Certification;
{{ח:תתת|(2ג)}} תקנים של IFS – International Featured Standards;
{{ח:תתת|(3)}} כל תקן בין־לאומי או אסדרה בין־לאומית אחרים המקובלים בקרב המדינות המפותחות, שקבע השר לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבריאות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הבטחת תקינות המזון ואיכותו}}

{{ח:סעיף|3|מניעת סכנה לבריאות הציבור והבטחת תקינות המזון ואיכותו|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות לשם הגנה על בריאות הציבור, ובכלל זה הוראות בדבר נקיטת אמצעים למניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון או מעיסוק במזון, למניעת חשש לסכנה לבריאות הציבור כאמור או למניעת מעשה או מחדל העלולים להביא לחשש כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)|תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון)|תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס״ט–2009}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע בתקנות הוראות לשם שמירה על בטיחותו של מזון, איכותו ותקינותו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בטיחותו, איכותו, מהותו ותכונותיו של מזון, לרבות פירוט של דרישות או תקנים שיחולו בנוגע למזון;
{{ח:תתת|(2)}} סימון נאות של מזון, לרבות סימון תזונתי של סוכרים במזון, הימצאות גלוטן במזון, חובת סימון אזהרת חנק על גבי אריזות של מוצרים מסוימים וסימון אזהרה בשלט במקום הממכר נוסף על אזהרה על אריזת מוצרים, לרבות בדרך של פרסום, וכן לעניין שפת הסימון;
{{ח:תתת|(3)}} נטילת דוגמאות מזון ובדיקתן;
{{ח:תתת|(4)}} אריזת מזון וחומרים הבאים במגע עם מזון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי אוכל)|תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי אוכל), 1935}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בשר המובא מחו&amp;quot;ל)|תקנות בריאות העם (בשר המובא מחו״ל), 1938}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), תש״י–1950}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור)|צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), תשט״ו–1955}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההגנה (הובלת חלב)|צו ההגנה (הובלת חלב), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), תשי״ח–1958}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), תשי״ח–1958}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), תש״ך–1959}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), תשכ״א–1960}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), תשכ״א–1960}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), תשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), תשל״ו–1975}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), תשל״ו–1975}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), תשל״ו–1975}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא)|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן)|תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור אריזה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור אריזה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ״ד–1983}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ״ו–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (מזון דיאטתי וממתיקים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (מזון דיאטתי וממתיקים), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תחליף לחלב-אם)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תחליף לחלב־אם), התש״ן–1990}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ״ג–1992}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (אריזת מזון המכילה חפץ)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (אריזת מזון המכילה חפץ), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון)|צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (מניעת הטעיה באריזות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (מניעת הטעיה באריזות מזון), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו דרך כלל או ביחס לאזור או למקום שיפורטו, וכן יכול שיהיו כלליות או לקבוצות או לסוגים שונים של מזון או למזון מסוים, לרבות לאוכלוסייה שלה מיועד המזון, ויכול שיאסרו, יגבילו או יתירו סימון או פרסום לגבי עניין מסוים שנקבע בהן במפורש.
{{ח:תת|(ד)}} במקרה של סתירה בין תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים להלן, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עמו במגע, יגברו הוראות התקנות:
{{ח:תתת|(1)}} מזהמים כימיים;
{{ח:תתת|(2)}} מזהמים ביולוגיים;
{{ח:תתת|(3)}} שאריות חומרי הדברה;
{{ח:תתת|(4)}} תוספי מזון;
{{ח:תתת|(5)}} חומרי טעם וריח;
{{ח:תתת|(6)}} חומרים מסייעי ייצור;
{{ח:תתת|(7)}} טמפרטורה מבוקרת;
{{ח:תתת|(8)}} אורך חיי מדף מרביים;
{{ח:תתת|(9)}} סימון מזון שעניינו הרכב המזון, השימוש בו או צריכתו, הנדרש לצורך בטיחות המזון ובריאות הציבור;
{{ח:תתת|(10)}} מזון ייחודי.
{{ח:תת|(ה)}} תקנות בעניין טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}}, טעונות התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, למעט אם התקנות מסדירות שיווק של בשר או מסדירות את תהליך הייצור של מזון מסוים או סוג מסוים של מזון, והפעילות היא חלק משיווק הבשר או מתהליך הייצור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} התקנת תקנות לפי סעיף זה, שעניינן אורך חיי מדף של מזון המיוצר על ידי יצרן מזון שהוא יצרן נאות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}}, טעונה גם אישור של ועדת החריגים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}.

{{ח:סעיף|3א|החלת הוראות האיחוד האירופי על מזון|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות האיחוד האירופי המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}}, יחולו בישראל על מזון, ועל עניינים שבסמכות השר לפי חוק זה, בהחרגות, בתנאים, בשינויים או בהרחבות הקבועים לגביהן {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטורים א׳ עד ג׳ באותה תוספת}} ובכפוף להוראות סעיף זה, וכן בעדכונים להוראות כאמור שנקבעו בצו לפי סעיפים קטנים (ד)(1) או (ט) או שנקבעו בהודעה או בצו לפי סעיף קטן (ד1) (בחוק זה – ההוראות המאומצות).
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ההוראות שלהלן לא יהיו הוראות מאומצות, אלא בכפוף לאמור להלן או אם נקבע במפורש אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ג׳ בתוספת השנייה א׳}}, ולעניין פסקה (2) – גם בהתאמות שייקבעו באותו טור:
{{ח:תתת|(1)}} התייחסות או הפניה להוראת האיחוד האירופי שאינה הוראה מאומצת, המופיעה בהוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראת האיחוד האירופי שעניינה הטלת חובה על מוסדות האיחוד האירופי, ובכלל זה על הנציבות או על המדינות החברות, לרבות לעניין חובתן לדווח, לקיים היוועצות, להתקין תקנות משלימות או לעניין יחסי הגומלין ביניהן.
{{ח:תת|(א2)}} בכל הנוגע למזון או לעניינים שבסמכות השר לפי חוק זה, יחולו לגבי התייחסות או הפניה כאמור בפסקה (1) לסעיף קטן (א1) שלא נקבע לגביה במפורש כי היא חלה כאמור באותו סעיף קטן, ולגבי עניינים שהוחרגו מהוראות האיחוד האירופי {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור א׳ בתוספת השנייה א׳}}, הוראות חקיקת המזון המקומית.
{{ח:תת|(א3)}} עניינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ב׳ בתוספת השנייה א׳}} אינם הוראות מאומצות ולא יחולו לגביהם הוראות חקיקת המזון המקומית או הוראות דין ישראלי אחר שצוין באותו טור.
{{ח:תת|(א4)}} נקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ג׳ בתוספת השנייה א׳}}, שינויים או תנאים בהוראות האיחוד האירופי או הרחבות להוראות כאמור, יחולו ההוראות האמורות בתנאים, בשינויים או בהרחבות כאמור; לעניין זה, ”הרחבה“ – החלה על חומרים, מוצרי מזון או תהליכים נוספים של הוראות האיחוד האירופי וכן קביעת תנאים והוראות נוספים לגבי חומרים, מוצרי מזון ותהליכים שלגביהם חלות הוראות האיחוד האירופי.
{{ח:תת|(א5)}} נקבעה בהוראות המאומצות חובה על עוסק במזון לדווח לרשויות המוסמכות, תחול במקומה חובה לדווח למנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו לכך, לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ב)}} הנוסח המחייב של הוראות האיחוד האירופי יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגום מהימן ומקצועי שלו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלתן בישראל, לרבות מועד החלת כל עדכון שלהן; בפרסום כאמור יפורטו גם ההחרגות, התנאים, השינויים וההרחבות להוראות האיחוד האירופי הקבועים לגביהן {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} תוקנו הוראות האיחוד האירופי (בסעיף זה – השינוי), יפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט הודעה על השינוי ואת הדרך להגשת הערות לגבי החלתו בישראל, לרבות המועד להגשת הערות אלה שיהיה 14 ימים ממועד פרסום ההודעה; ההודעה תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית ולגבי שינוי שאינו בנספח (Annex) – גם את עיקריו; מנהל שירות המזון ימסור ליועץ המשפטי לממשלה העתק מההודעה, אלא אם כן מדובר בהחלת שינוי בנספח (Annex) להוראות המאומצות בלבד כאמור בסעיף קטן (ד1) (בסעיף זה – שינוי בנספח).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} חלף המועד לקבלת הערות הציבור לפי סעיף קטן (ג), יקבע השר צו בדבר החלת השינוי בישראל (בסעיף זה – העדכון) בציון המועד לכניסת העדכון לתוקף; תרגום מהימן ומקצועי לעברית של נוסח השינוי יפורסם באתר האינטרנט לא יאוחר ממועד פרסום הצו.
{{ח:תתת|(2)}} מועד הכניסה לתוקף של העדכון יהיה במועד כניסתו לתוקף של השינוי, אך לא לפני יום פרסום הצו ברשומות, או במועד מאוחר יותר שקבע השר בצו כאמור, לגבי השינוי או חלק ממנו, לשם הקלה עם העוסקים במזון או לשם היערכות מעבדה בישראל, ובלבד שמועד מאוחר כאמור ייקבע לא יאוחר משנה ממועד כניסתו לתוקף של השינוי או ממועד פרסום הצו ברשומות, לפי המאוחר, ולעניין הוראות בדבר סימון מזון – לא יאוחר משנתיים מאותו מועד.
{{ח:תתת|(3)}} בצו כאמור בפסקה (1) רשאי השר –
{{ח:תתתת|(א)}} לקבוע מועדים שונים לעניין כניסה לתוקף של העדכון לגבי ייצור, יבוא או מכירה של מזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, ניתן צו לפי סעיף קטן זה, יהיה אפשר להמשיך לשווק מזון שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני כניסת העדכון לתוקף לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, עד תום חיי המדף של המזון, אלא אם כן נקבע בצו כאמור אחרת, ולעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה למתן תעודת השחרור מתחנת ההסגר כמועד ייבוא המזון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לרשימת הצווים וההודעות ראו הוראות האיחוד האירפאי המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת שנייה א׳}}.}}
{{ח:תת|(ד1)}} לעניין שינוי בנספח, יחולו הוראות סעיף קטן (ד) בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), החלת שינוי בנספח תיקבע בידי מנהל שירות המזון, בהודעה שתפורסם ברשומות בתוך שישה חודשים לכל המאוחר מיום כניסת השינוי בהוראת האיחוד האירופי לתוקף, ובה יצוין מועד כניסתה לתוקף; לא ניתנה הודעה עד המועד כאמור, רשאי המנהל הכללי של המשרד לפרסם הודעה כאמור בתוך 60 ימים מתום ששת החודשים כאמור, אולם אין בכך כדי לגרוע מסמכות השר לתת צו בעניין זה גם לאחר תום התקופה האמורה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לא יראו עוסק במזון כמי שהפר את ההוראות המאומצות רק משום שפעל לפי שינוי בנספח, לפני תחילתם של צו או של הודעה לפי סעיף קטן זה להחלת העדכון לשינוי כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פעולתו נעשתה לאחר הכניסה לתוקף של השינוי בדין האירופי;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל שירות המזון טרם פרסם הודעה לציבור כאמור בסעיף קטן (ג) על השינוי, ואם פרסם הודעה כאמור, היא אינה כוללת כוונה שלא להחיל את השינוי או להחריגו בהחרגות או בהגבלות;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הבריאות טרם פרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א(ה) סיפה}}, על פנייה לוועדת חריגים לעניין אי־החלת השינוי או החלתו בהחרגות או בהגבלות שלא יאפשרו את הפעולה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לרשימת הצווים וההודעות ראו הוראות האיחוד האירפאי המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת שנייה א׳}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), החליט השר שלא להחיל את השינוי, כולו או חלקו, או להחילו בתנאים, יפנה לקבלת המלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}, ואם המליצה ועדת החריגים לתמוך בהחלטת השר יקבע השר בצו את החרגת השינוי, כולו או חלקו, או את התנאים שבהם יחול השינוי, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בצו –
{{ח:תתת|(1)}} לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}}, ובכלל זה להוסיף להוראות המאומצות הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי ובלבד שאין בשינוי כאמור כדי לגרוע הוראה מחייבת כאמור מההוראות המאומצות; על צו לפי פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה);
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע החרגות, תנאים, שינויים והרחבות להוראות המאומצות, {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}}, לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}.
{{ח:תת|(ז)}} צו לפי סעיפים קטנים (ה), (ו), (ח) או (ט)(1) או (2), המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי או מחיל אותה בתנאים או בהחרגות או המשנה הוראה מההוראות המאומצות או הקובע או משנה תנאי, הרחבה או החרגה, והכול באופן המשנה את {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}}, טעון גם אישור הוועדה, ובצו כאמור תתוקן בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}} כאמור בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}}.
{{ח:תת|(ז1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו), הרחבה המתירה או המאפשרת שימוש בתהליך, במוצר מזון, בחומר או בכמויות מעבר למה שמותר לפי נספח להוראה מאומצת, טעונה התייעצות של השר עם הוועדה המקצועית המייעצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב}}, במקום המלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} צו לתיקון {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}} הנוגע {{ח:פנימי|תוספת 2א פרט 1|לפרטים 1 עד 4 באותה תוספת}}, לגבי מזון שהוא בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, או הנוגע {{ח:פנימי|תוספת 2א פרט 4|לפרט 4}} לגבי פירות טריים או ירקות טריים וצו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין שאריות תכשירים כימיים לשימוש על בעלי חיים ובמיתקנים לבעלי חיים או שאריות תרופות וטרינריות, כך שתחול על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, טעונים גם הסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר; ראש הממשלה רשאי, לבקשת השר או שר החקלאות ופיתוח הכפר, לקבוע, בצו, תיקון כאמור ויחולו על צו זה הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} צו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין סימון מזון, כך שתחול על בשר גולמי וביצים טריות בקליפתן, טעון גם התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.
{{ח:תת|(ט)}} ראש הממשלה רשאי לתת צו כמפורט בפסקאות (1) עד (3) להלן לגבי שינוי בהוראות המאומצות בנושא כאמור בסעיף קטן (ח)(1), ובלבד ששר החקלאות ופיתוח הכפר ביקש זאת בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הצו או ההודעה כאמור בפסקה (1) או (2), או בתוך שישה חודשים ממועד פרסום השינוי כאמור בפסקה (3) להערות הציבור, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לבטל צו או הודעה שניתנו לפי סעיף קטן (ד) או (ד1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע החרגות, תנאים, שינויים או הרחבות לגבי צו או הודעה שניתנו לפי סעיף קטן (ד) או (ד1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} אם השר החליט על אי־החלת שינוי לפי הוראות סעיף קטן (ה) – לתת צו לעדכון לגבי השינוי האמור;
{{ח:תת}} על צו של ראש הממשלה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים, לפי העניין.
{{ח:תת|(י)}} במקרה של סתירה בין ההוראות המאומצות ובין חקיקת המזון המקומית בנושאי האסדרה שבהם עוסקות ההוראות המאומצות, יגברו ההוראות המאומצות.
{{ח:תת|(יא)|(1)}} לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל ההוראות המאומצות ולא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות.
{{ח:תתת|(2)}} לא ייקבעו הפרות של הוראות מאומצות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי ולא יוטל עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות, אלא אם כן ההפרות מנויות {{ח:פנימי|תוספת 2ב|בתוספת שנייה ב׳}} ובהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}.
{{ח:תת|(יב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|3ב|ועדה מקצועית מייעצת|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה מקצועית מייעצת לעניין הרחבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ז1)}} שלגביה לא תידרש המלצת ועדת חריגים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה המקצועית המייעצת יהיו בעלי תואר אקדמי בתחום המזון או בעלי ידע וניסיון משמעותיים בתחום זה, והם:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל שירות המזון ושני עובדי שירות המזון, ואחד מהם, לפי קביעת מנהל שירות המזון, יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר הבריאות מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הכלכלה והתעשייה מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר החקלאות וביטחון המזון מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(5)}} נציגים מקרב הציבור כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} שניים עד שישה מומחים;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג של ארגון יצרני מזון;
{{ח:תתתת|(ג)}} נציג של ארגון משווקי מזון;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג של ארגון יבואני מזון;
{{ח:תתתת|(ה)}} נציג של ארגון חקלאים.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה המקצועית המייעצת תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות; הודעה על מינוי חבר הוועדה המקצועית המייעצת תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה המקצועית המייעצת רשאית לזמן לדיוניה מומחים ובעלי ידע בנושאים מקצועיים או לבקש מהם חוות דעת, אם ראתה שהדבר דרוש לשם גיבוש עמדתה.
{{ח:תת|(ה)}} חמישה מבין חברי הוועדה ובהם היושב ראש וחבר אחד לפחות כאמור בסעיף קטן (ב)(5)(א), יהיו מניין חוקי לישיבותיה ובלבד שכל חברי הוועדה הוזמנו לישיבה.
{{ח:תת|(ו)}} עוסק במזון וחבר הוועדה המקצועית המייעצת רשאים לפנות לוועדה המקצועית המייעצת בבקשה להרחבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ז1)}}, בהתאם להנחיות שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ז)}} הוועדה המקצועית המייעצת תקבע את סדרי עבודתה; החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים – יכריע יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ח)}} החלטות הוועדה המקצועית המייעצת לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} חבר הוועדה המקצועית המייעצת לא יטפל בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדה ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
{{ח:תתת|(2)}} נודע לחבר הוועדה המקצועית המייעצת שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בפסקה (1), יודיע על כך ליושב ראש הוועדה, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין ולא יטפל בנושא האמור.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר הוועדה המקצועית המייעצת להביא בחשבון גם את עניינם של הגוף או האוכלוסייה שהוא נציגם, ככל שהם קשורים לחוק זה, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
{{ח:תתת|(4)}} לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לישיבות הוועדה המקצועית המייעצת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו, עניין של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו, או עניין של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה של האדם, לרבות בן משפחה כאמור שהוא שלוב (חורג) וכן כל אדם הסמוך על שולחנו, וכן שותף, מעסיק או עובד שלו.

{{ח:סעיף|4|ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לחיקוק}}
{{ח:ת}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה ”חקיקת המזון“}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.

{{ח:סעיף|4א|ייצור, יבוא או מכירה של מזון בניגוד להוראות המאומצות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקה (1א) להגדרה ”חקיקת המזון“}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.

{{ח:סעיף|5|ייצור, ייבוא או מכירה של מזון פסול|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המזון אינו ראוי למאכל אדם;
{{ח:תתת|(2)}} המזון יוצר, יובא או נמכר בתנאי תברואה בלתי נאותים;
{{ח:תתת|(3)}} יש במזון גורם רעיל או מזיק, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות או בתקנים רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} החלים על מזון, לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון, ובמידה שהותרה כאמור; ואולם, לעניין גורם רעיל או מזיק שלגביו חלות ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}}, תחול הוראת פסקה זו רק על מזון מסוג שהוחרג מתחולת אותן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור א׳ לאותה תוספת}} או על נושאים שהוחרגו מתחולתן {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} נמצא במזון גוף זר שאינו חלק מהחומרים המשמשים באופן שיטתי בייצור אותו מזון;
{{ח:תתת|(6)}} אריזת המזון נפגמה באופן העלול לחשוף את המזון בתוכה לזיהום, לגורמי סיכון סביבתיים או לרקב;
{{ח:תתת|(7)}} המזון התקלקל, ובלבד שהקלקול אינו על פי אופיו והרכבו של המזון, ולרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אריזתו התנפחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} יש בו עובש נראה לעין;
{{ח:תתתת|(ג)}} רכיב בו תסס או החמיץ.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שלא בהתאם להוראות שחלות עליו, לפי העניין, לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”גורם רעיל או מזיק“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מזהם כימי מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} מזהם ביולוגי;
{{ח:תתת|(3)}} גורם רעיל או מזיק מסוג אחר, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|6|ייצור, ייבוא או מכירה של מזון שיש בו ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות המזון או באיכותו}}
{{ח:ת}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שיש בו ליקוי מהליקויים המפורטים להלן במידה העלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו:
{{ח:תת|(1)}} המזון רקוב או שיש בו רקב;
{{ח:תת|(2)}} המזון עבר שינוי לא אופייני של צבע, מרקם, ריח או טעם שלא כחלק שיטתי מתהליך ייצורו;
{{ח:תת|(3)}} המזון הושחת;
{{ח:תת|(4)}} נמצא במזון או התווסף לו או לאריזתו, חומר רעיל או מזיק, דבר אחר שלא צריך להימצא בו, או מזהם, ובכלל זה מזהם ביולוגי או כימי;
{{ח:תת|(5)}} חסר בו רכיב או חומר שצריך להימצא בו, כולו או חלקו, והכול בין שהרכיב או החומר מופיע ברכיבי המזון על גבי התווית ובין אם לאו.

{{ח:סעיף|7|הצעת מזון לציבור העלול לפגוע בבריאותו}}
{{ח:ת}} לא יציע אדם לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, והכול אם הוא עלול לפגוע בבריאות של אדם.

{{ח:סעיף|8|הוספת חומרים למזון|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, אלא אם כן השר קבע כי התוסף או החומר מותרים לשימוש ובתנאים שקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2028):}} השר רשאי לקבוע תוספי מזון וחומרי טעם וריח שיהיו אסורים בשימוש במזון או לקבוע תנאים לעניין תוספי מזון או חומרי טעם וריח שיותרו בשימוש במזון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 1.1.2028):}}
{{ח:תתת|(1)}} לא ייצר יצרן מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שנקבעו לגביו הוראות בתקנות, אלא בהתאם לאותן הוראות.
{{ח:תתת|(2)}} לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון הכולל חומר כאמור בפסקה (1) אלא בהתאם להוראות כאמור באותה פסקה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ושיווק של תוספי מזון, חומרי טעם וריח וחומרים מסייעי ייצור או שימוש בהם בייצור מזון.

{{ח:סעיף|9|עיבוד בשר|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בהמות“ – רשימת הבהמות כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעלי חיים החיים במים“ – דגים, לרבות סרטנים ורכיכות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר“ – חלקים ניתנים לאכילה של בהמות, עופות ובעלי חיים החיים במים, עם עצמות או בלעדיהן ועם עור או בלעדיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר טרי“ – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט צינון בטמפרטורה שלא עלתה על ארבע מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס, ובלבד שנשמרו טעמו, צבעו, ריחו ומרקמו הטבעיים של הבשר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר מיושן“ – שרירי שלד של בשר בהמות טרי שעברו תהליך של הבחלה טבעית בטמפרטורה שלא עלתה על שתי מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס במשך ארבעה עשר ימים רצופים לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר מיושן קפוא“ – בשר מיושן שהוקפא לאחר תהליך ההבחלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר קפוא“ – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט הקפאה בטמפרטורה פנימית שלא עלתה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוצר בשר מעובד“ – מוצר המיוצר מבשר טרי או מבשר קפוא שעבר עיבוד, ושאינו מוכן לאכילה, לרבות מוצר המכיל בשר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עופות“ – רשימת העופות כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיבוד“ – עיבוד מכל סוג שהוא של בשר, לרבות הוספת מים, תבלינים, חומרי כבישה או חומרים אחרים, וכן הפשרה וכבישה, ולמעט טיפול בבשר גולמי.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, אלא אם כן הוא בשר טרי, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא או בשר קפוא, בהתאמה.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק במזון לא יוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר מכל סוג שהשר קבע לגביו הגבלות או איסורים לפי הוראות סעיף קטן (ו)(1).
{{ח:תת|(ד)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר מעובד אלא אם כן הוא מסומן במילים ”מוצר בשר מעובד“, ”מוצר עוף מעובד“ או ”מוצר דג מעובד“, בהתאמה, למעט אם קבע השר אחרת לעניין סימון מוצר כאמור ששיעור הבשר שהוא מכיל נמוך משיעור שיקבע.
{{ח:תת|(ה)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר קפוא שהופשר אלא אם כן הוא ארוז מראש ומסומן במילים ”מוצר בשר מעובד מופשר“.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות את כל אלה, ורשאי הוא לקבוע הוראות כלליות או לסוגים שונים של מוצר בשר מעובד:
{{ח:תתת|(1)}} סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד והגבלות על הוספת חומרים למוצר כאמור ועל אופן שיווקו;
{{ח:תתת|(2)}} אופן סימון שיעור המים שמכיל מוצר בשר מעובד שלא עבר טיפול בחום, ודרכי חישוב של שיעור המים המוסף במוצר בשר מעובד מסוים;
{{ח:תתת|(3)}} אופן סימון מוצר בשר טרי, בשר מעובד, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, ובשר קפוא, לרבות אופן סימון החומרים והמים שהוספו במהלך העיבוד, גודל האותיות, וכללים נוספים בדבר האריזה.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}.

{{ח:סעיף|10|הסדרת חומרים הבאים במגע עם המזון}}
{{ח:ת}} לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, נאסרו או הוסדרו בחקיקת המזון, אלא כאמור בחקיקה האמורה.

{{ח:סעיף|11|הסדרת שימוש בשאריות מזון}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שאריות“ – מזון שניטש, הושלך או נזרק, לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור שאריות מזון ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות למעט במקרים שעליהם הורה מנהל שירות המזון ופורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון רשאי להורות, בהוראה שתפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט, כי מה שנותר ממזון לאחר עיבודו ייחשב שאריות לעניין סעיף זה; הוראה לפי סעיף זה יכול שתהיה, בין השאר, בנוגע למזון מסוים או בנוגע לדרך עיבוד מסוימת.

{{ח:סעיף|12|תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו כפי שקבע היצרן של אותו מזון, חלף.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו כפי שקבע יצרן המזון האמור, חלף, ואולם בעל רישיון ייצור רשאי לעשות שימוש בתהליך ייצור בחומר גלם שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי ושהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף אם התקיימו ביצרן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידיו אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל את אישורו בכתב של יצרן חומר הגלם להארכת תקופת השימוש מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש כפי שיקבע, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך, או שיש לו נוהל להארכת חיי מדף במסגרת אישור ייצור נאות או במסגרת יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} הוא שומר כל מסמך הנדרש לפי פסקה (2), כל עוד המזון המיוצר לא הועבר לאחר.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא יראו באחסנה או בהובלה של מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, חלף, הפרה של הוראות סעיף זה, אם המזון כאמור מאוחסן במחסן או באמצעי ההובלה בנפרד מיתר המזון ומסומן באופן ברור ובולט כי הוא אינו מיועד למכירה אלא להשמדה או להחזרה ליצרן או ליבואן, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע תנאים לעניין שימוש במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, או מכירתו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי מזון שונים ולגבי עוסקים שונים במזון.

{{ח:סעיף|13|איסור ייחוס סגולות מרפא למזון|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא ייחס אדם למזון סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו, או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בדרך של סימון, או פרסום, אלא אם כן הותר הדבר לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|14|התאמת הסימון והמסמכים למזון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, אלא אם כן הותר הדבר בחקיקת המזון.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימסור ולא יפרסם יצרן או יבואן מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, לפי העניין, ושאינו תואם את המזון, ובכלל זה מידע הנוגע לתהליך ייצור המזון, מהותו, רכיביו או תכונותיו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימסור ולא יפרסם משווק מידע –
{{ח:תתת|(1)}} בנוגע למזון שאינו ארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון;
{{ח:תתת|(2)}} בנוגע למזון הארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור.

{{ח:סעיף|15|סימון מזון|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן או יבואן יסמן את המזון או את אריזתו, לפי העניין, בהתאם לחיקוקים אלה ולא יאוחר מהמועדים הקבועים בסעיף קטן (ב) או {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}}, לפי העניין, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(י)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לעניין סימון שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} סימונים כפי שנקבעו באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקנים רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקנות או צווים, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תתתת|(ג)}} צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים}} החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות סימון לפי ההוראות המאומצות;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (1) להגדרה ”חקיקת המזון“}}, שעניינן סימון מזון.
{{ח:תת|(ב)}} יצרן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א) בטרם הובלת המזון למחסן שנמצא מחוץ לאתר הייצור או למשווק, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון הייצור שלו.
{{ח:תת|(ג)}} יבואן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א), בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}}.
{{ח:תת|(ד)}} משווק יסמן את המזון או את אריזתו בהתאם להוראות כאמור בסעיף קטן (א) החלות על פעולתו כמשווק או נוגעות למקום ממכר המזון.

{{ח:סעיף|16|איסור שינוי סימון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישנה אדם סימון שנדרש לפי חקיקת המזון וסומן על גבי מזון, ובכלל זה, לא יסתירו, לא יסירו, לא יוסיף על גביו ולא יימחקו, אלא אם כן הדבר הותר לפי חקיקת המזון.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הוספת סימון שנדרש לפי דין אחר או סימון שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון, ובלבד שאין בהוספת הסימון כדי להפר את הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להתיר ליצרן או ליבואן, בכתב, לבקשתו, לשנות סימון כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות שבהיתר, אף אם לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה לעניין שינוי סימון כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} ההיתר יכול שיינתן במקרים של טעות בסימון, של חשש כי סימון קיים עשוי להטעות את הציבור או אם הוברר, מטעמים מיוחדים, כי יש צורך בהבטחת התאמה של המידע בסימון למזון.
{{ח:תתת|(3)}} ההיתר יפורסם באתר האינטרנט בהשמטת פרטי המבקש או המוצר, אלא אם כן סבר מנהל שירות המזון כי מדובר בהיתר שאין בו עניין לציבור או לעוסקים אחרים במזון.

{{ח:סעיף|17|איסור הטעיה בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון לא יעשה אחד מאלה במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין יצרן – הוספת חומר או רכיב למזון בעת ייצורו או הכנתו, טיפול במזון או עיבודו בדרך כלשהי, באופן המשנה או מסווה את מהותו או איכותו, או מגדיל את הנפח, המשקל או המידה של המזון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין יצרן, יבואן או משווק – סימון מזון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}}, או תיאור מזון באמצעות תווית, מסמך, פרסומת או הצגה אחרת של מידע באופן שאינו תואם את המזון או את תכונותיו;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין משווק – מכירת מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל או עובד כאמור בפסקה (1), או מזון שסומן או תואר כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון לא יסמן מזון כמזון שיש לו אישור משרד הבריאות.

{{ח:סעיף|18|הסדרת ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי והכרה במזון כמזון חדש|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון ייחודי, אלא אם כן הותר הדבר לפי חקיקת המזון ובתנאים שהותר.
{{ח:תת|(ב)}} יצרן או יבואן רשאי להגיש למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך בקשה להכרה במזון כמזון חדש.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת מזונות שהוכרו כמזונות חדשים לפי סעיף זה תפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשות להכרה בסוגי מזון כמזון חדש כאמור בסעיף קטן (ב), תנאים לאישורן, ואגרות בעד בקשות להכרה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} סימון מזון ייחודי, ייצורו, ייבואו או מכירתו.

{{ח:סעיף|19|תקנות בעניין משקאות משכרים}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין החלת הוראות חוק זה על ייצור, ייבוא, שיווק וייצוא של משקאות משכרים, ובכלל זה הדרישה להעדר עבר פלילי, בשינויים ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרישה כי יצרן משקאות משכרים יהיה בעל האישורים הנדרשים כדין לצורכי מס.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות לפי סעיף זה בעניין ייצוא משקאות משכרים ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הסדרת ייצור מזון}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: חובות יצרן}}

{{ח:סעיף|20|חובות יצרן}}
{{ח:ת}} לא ייצר אדם מזון, אלא בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון והוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|21|רישיון ייצור ותנאיו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו רישיון ייצור תקף לאתר ייצור המזון.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייצר אדם מזון אלא לפי סוג פעילות הייצור או סוג המזון שהותר לו לייצר ברישיון הייצור.

{{ח:סעיף|22|אישור ייצור נאות ותנאיו|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 1.8.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר אדם מזון חדש, למעט מזון שנכלל ברשימת המזונות החדשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023), או מזון אחר שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):}} לא ייצר אדם מזון חדש, למעט מזון שנכלל ברשימת המזונות החדשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023), מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור או מזון אחר שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):}} על אף האמור בסעיף קטן (א) {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן)|ובתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ״ו–1996}}, יצרן רשאי לסמן מזון ”ללא גלוטן“, אף אם אין בידיו אישור ייצור נאות, ובלבד שקיבל אישור הגשת התחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):}} יצרן שקיבל אישור הגשת התחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}}, המייצר מזון המסומן ”ללא גלוטן“, יפעל בהתאם לתוכנית כאמור שצירף להתחייבות שמסר.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על אדם חובה לקבל אישור ייצור נאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}, או שהוא קיבל היתר סימון בסמל ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, לא ייצר מזון אלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות.

{{ח:סעיף|23|חובת סימון מזון וקביעת אורך חיי מדף|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן מזון יסמן את המזון שייצר בהתאם לדרישות חקיקת המזון החלות על אותו המזון; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובתו לעמוד בדרישות סימון לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה בחקיקת המזון הוראה לגבי אורך חיי מדף, יסמן יצרן מזון את המזון שאותו ייצר בהתאם להוראה זו; לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה כאמור – יקבע יצרן המזון את אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו; בסעיף קטן זה, ”יצרן מזון“ – למעט יצרן שבידו אישור ייצור נאות ויצרן שבידו אישור הגשת התחייבות ליישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}} (בחוק זה – יצרן נאות).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2023 עד יום 31.7.2026):}} נקבעה בחקיקת המזון הוראה לגבי אורך חיי מדף, יסמן יצרן מזון את המזון שאותו ייצר בהתאם להוראה זו; לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה כאמור – יקבע יצרן המזון את אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו; בסעיף קטן זה, ”יצרן מזון“ – למעט יצרן שבידו אישור ייצור נאות או לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א) או (ג)}} (בחוק זה – יצרן נאות).
{{ח:תת|(ב1)}} נקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ז)}} הוראות לעניין אורך חיי מדף שהוחלו במפורש על יצרן נאות או נקבעה הוראה מאומצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} לעניין אורך חיי מדף – יסמן יצרן נאות את המזון שייצר בהתאם לתקנות או להוראה המאומצת כאמור, לפי העניין; לא נקבעו תקנות או הוראה כאמור – יקבע יצרן נאות את אורך חיי המדף של המזון שייצר ויסמן אותו, אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת מחובת סימון כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} {{ח:פנימי|סעיף 23|ו־23(א)}}, קבע יצרן מזון כי נדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון, יסמן זאת על גבי המזון.

{{ח:סעיף|24|אישור פעילות ייצור שהיא פעילות הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירתו לצרכן}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, ביצוע פעילות ייצור במזון שהיא פעילות הכנה או אריזה לקראת מכירתו לצרכן, על ידי המשווק באתר המכירה לצרכן (בסעיף זה – פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן), אינה טעונה רישיון ייצור, ואולם לא יבצע אדם פעילות כאמור אלא אם כן ניתן לו אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} על מתן אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}, בשינויים המחויבים, ובשינויים נוספים שהשר רשאי לקבוע.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות הודעה על –
{{ח:תתת|(1)}} פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, ורשאי הוא לקבוע בהודעה תנאים לעניין ביצוע פעילות בלא אישור כאמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי פעילויות שבנסיבות האמורות בהודעה ייחשבו פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן.

{{ח:סעיף|25|פטור להכנת מזון בבית אוכל}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, הכנת מזון בבית אוכל אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקה לגופים אחרים שאינם הסועדים לשם צריכה מחוץ לבית האוכל.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”בית אוכל“ – עסק שבו מכינים ומגישים מזון המיועד דרך כלל לאכילה במקום העסק ובסמוך למועד הכנתו, ובכלל זה בית קפה, מסעדה, מזנון ועסק של מזון מהיר.

{{ח:סעיף|26|פטור להכנת מזון במטבח מוסדי}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, הכנת מזון במטבח מוסדי אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקתו לגופים אחרים שאינם הסועדים, לשם צריכה מחוץ למוסד או לעסק, או שהוא מספק לגופים אחרים כאמור 1,000 ארוחות לפחות בממוצע, ביום עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי הדבר דרוש לשם שמירה על בריאות הציבור, רשאי הוא, באישור הוועדה, לקבוע כי מטבח מוסדי יהיה טעון רישיון מטבח מוסדי בהתאם לתנאים שיקבע; קביעה כאמור יכול שתהיה לפי סוג המטבח המוסדי, סוגי המזון שמכינים בו, היקף פעילותו או מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות לעניין בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, תוקף הרישיון והנסיבות והדרך לביטול רישיון כאמור, התלייתו או הגבלתו.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מטבח מוסדי במלון – בהתייעצות עם שר התיירות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מוסד חינוך או מעון יום – בהתייעצות עם שר החינוך או שר הכלכלה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} קבע השר כי מטבח מוסדי טעון רישיון מטבח מוסדי, לא ייצר אדם מזון במטבח מוסדי אלא אם כן קיבל רישיון כאמור ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מטבח מוסדי“ – בית אוכל במוסד או בעסק, שמכינים ומגישים בו מזון המיועד לצריכת העובדים המועסקים באותו מוסד או עסק או לצריכת קבוצה מוגדרת של אנשים השוהים באותו מוסד או עסק, ובכלל זה מטבח של גן אירועים, אולם אירועים, מלון, מוסד רפואי, מוסד חינוך או בית אבות.

{{ח:סעיף|27|פטור בתקנות מחובות יצרן}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות פטור אלה:
{{ח:תת|(1)}} פטור מחובת רישיון ייצור או מהחובה לקבל אישור ייצור נאות למטרות מסוימות וכן לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון, ורשאי הוא לקבוע תנאים לפטור כאמור, ובכלל זה עמידת הזכאי לפטור בתנאים הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} פטור או הקלות מחובות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} בייצור מזון כחלק ממחקר ופיתוח של מזון, ובלבד שאינו מיועד למכירה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: רישיון ייצור}}

{{ח:סעיף|28|הגשת בקשה לרישיון ייצור|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון ייצור או חידוש רישיון ייצור יגיש, ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש הרישיון, בקשה בצירוף מסמכים, פרטים וטפסים (בסעיף זה – מסמכים), בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}, ובצירוף אישור על תשלום האגרה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} בעד הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמייצר מזון ביותר מאתר ייצור אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מאתרי ייצור המזון, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} לא ייקבע תנאי שונה לשני אתרי ייצור שאין שוני מהותי ביניהם בשים לב לסוג המזון המיוצר בהם, גודלם, תהליכי הייצור והיקפם, אלא באישור מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ד)}} נותן רישיון ייצור רשאי לדרוש ממבקש רישיון הייצור או חידושו מסמכים נוספים הנחוצים לו לשם החלטה בדבר עמידת המבקש בתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}.
{{ח:תת|(ה)}} החלטה בבקשה למתן רישיון ייצור או לחידושו תינתן בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה המלאה ללשכת הבריאות המחוזית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה; לעניין זה, יראו בהגשת בקשה לאחר החלטה על דחיית בקשה למתן רישיון ובה מסמכים המעידים על השלמת דרישות שניתנו בהחלטה כאמור, כהגשת בקשה חדשה, והחלטה בבקשה החדשה תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשתה, למעט בנסיבות חריגות שבהן סבר נותן רישיון הייצור כי נדרשות השלמות שמהותן אינה מאפשרת השלמת הבדיקה בתוך תקופה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה לחידוש רישיון ייצור לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ושולמה האגרה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} בעד הגשת הבקשה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעתו, יראו את הרישיון כאילו הוארך תוקפו עד למועד ההחלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|29|מתן רישיון ייצור או חידושו|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} נותן רישיון ייצור ייתן רישיון ייצור למבקש או יחדש רישיון כאמור לאחר שמצא כי –
{{ח:תתת|(1)}} הוא עומד בתנאים לייצור מזון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בהוראות שחלות עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא, ובתאגיד – הוא או נושא משרה בתאגיד, לא הורשע בעבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת נותן רישיון הייצור, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותני רישיון הייצור לעניין סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון ייצור יצוינו סוג פעילות הייצור וסוגי המזון שבעל רישיון הייצור רשאי לייצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי רישיון ייצור תקף, בהתאם לסוג פעילות הייצור וסוג המזון שלגביהם ניתן הרישיון.

{{ח:סעיף|30|קביעת תנאים ברישיון ייצור|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} נותן רישיון ייצור רשאי להתנות רישיון ייצור בתנאים, ובכלל זה תנאים מיוחדים הנדרשים לעניין ייצור המזון שניתן לגביו הרישיון, ככל שלא נקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 3א|3א}} {{ח:פנימי|סעיף 49|או 49}} או לפי סעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ג)}};
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון רשאי לקבוע הנחיות לעניין התנאים שייקבעו ברישיון ייצור בהתאם לסוג המזון המיוצר; נקבעו הנחיות כאמור, לא ייקבעו ברישיון הייצור תנאים בניגוד להנחיות אלה, אלא באישור מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו הנחיות לפי סעיף קטן (ב) לעניין סוג מזון מסוים וביקש נותן רישיון ייצור להתנות את רישיון הייצור של המזון המסוים בתנאי נוסף שלא לבעל רישיון מסוים, לא יעשה זאת אלא באישור מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) כדי לגרוע מסמכות נותן רישיון הייצור לקבוע תנאים נוספים ברישיון בהתאם לסעיף קטן (א) במקרים שבהם הדבר נדרש לאתר ייצור מסוים בהתאם למאפייניו.
{{ח:תת|(ה)}} תנאים נוספים לגבי רישיון ייצור קיים ייקבעו בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|31|תקופת תוקפו של רישיון ייצור|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפו של רישיון ייצור יהיה שנתיים, ואולם בחידוש רישיון רשאי נותן רישיון הייצור לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, השאלה אם יש בידו אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}}, מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, התקופה שבה הרישיון נמצא בידי בעל הרישיון והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2023 עד יום 31.7.2026):}} תוקפו של רישיון ייצור יהיה שנתיים, ואולם בחידוש רישיון רשאי נותן רישיון הייצור לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, השאלה אם יש בידו אישור ייצור נאות או היתר לסימון בסמל ייצור נאות, מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, התקופה שבה הרישיון נמצא בידי בעל הרישיון והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן רישיון הייצור, בהחלטה מנומקת, לקבוע כי תקופת הרישיון או רישיון שחודש, לפי העניין, תהיה קצרה מהאמור בסעיף קטן (א), אך לא תפחת משלושה חודשים, אם ראה צורך בכך לשם שמירה על בריאות הציבור.

{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקופת תוקפם של רישיונות שחודשו לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה לפי סוג המזון או סוג פעילות הייצור.

{{ח:סעיף|32|שמירת מסמכים בידי יצרן לשם עקיבות}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את המסמכים ואת פרטי המסמכים, לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, הנדרשים לשם עקיבות המזון, שיישמרו אצל היצרן משלב חומרי הגלם ששימשו לייצור המזון בכל שלבי הייצור והשלבים שהמזון מצוי אצלו וכל עוד המזון לא הועבר לשם מכירה; תקנות כאמור יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים בהתחשב, בין השאר, בתנאי ייצורם, הובלתם ואחסונם.
{{ח:תת|(ב)}} יצרן ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), בנוגע לכל אצוות מזון שייצר, למשך תקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהעדר סימון של מועד כאמור – משנה ממועד העברת המזון לאחר כפי שמצוין בתעודת המשלוח.

{{ח:סעיף|33|חובת דיווח על שינוי במסמכים}}
{{ח:ת}} חל שינוי במסמכים שנכללו בבקשה לרישיון ייצור כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, ידווח המבקש או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, על השינוי ללשכת הבריאות המחוזית שלה הגיש את הבקשה לרישיון ייצור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

{{ח:סעיף|34|הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו, סירוב לחדשו או צמצום הפעילות המותרת על פיו|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} נותן רישיון ייצור רשאי להגביל רישיון ייצור, להתלותו, לבטלו, לסרב לחדשו אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תתת|(2)}} הרישיון ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} מבקש רישיון הייצור או חידושו, בעל רישיון הייצור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל רישיון, הפר תנאי מתנאי הרישיון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון;
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון הייצור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}};
{{ח:תתת|(6)}} בעל רישיון הייצור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם נותן הרישיון לא יורה על ביטול רישיון ייצור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל הרישיון או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
{{ח:תתת|(7)}} השתנה פרט במסמכים, בטפסים או במידע שנמסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}} אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון לא היה נותן את הרישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תתת|(8)}} היצרן אינו מקיים את התחייבותו ליישם את תכנית בטיחות המזון בבקרה עצמית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן רישיון ייצור רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|35|תקופת התליה של רישיון ייצור}}
{{ח:ת}} הוראה על התליית רישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}} תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן רישיון הייצור, באישור מנהל שירות המזון, רשאי להאריך התליה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

{{ח:סעיף|36|התליה או הגבלה של רישיון ייצור בשל חשד לאי־&lt;wbr&gt;עמידה בהוראות חקיקת המזון}}
{{ח:תת|(א)}} חשד נותן רישיון ייצור כי המזון שלגביו ניתן הרישיון אינו עומד בהוראות שנקבעו בחקיקת המזון או בהוראות שנקבעו לפי חוק זה, רשאי הוא להתלות או להגביל את הרישיון עד לבירור החשד האמור אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
{{ח:תת|(ב)}} התליה או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה עד לבירור החשד אך תוקפה לא יעלה על חודש; ואולם מנהל שירות המזון רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.

{{ח:סעיף|37|הזדמנות לטעון טענות לפני התליה, ביטול או הגבלה של רישיון ייצור}}
{{ח:ת}} לא יקבל נותן הרישיון החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}} אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|38|התליית רישיון ייצור לאלתר בשל חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} ובלי לגרוע מכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}, היה לנותן רישיון הייצור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון הייצור עילה מהעילות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיפים 34}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36(א)}}, וסבר כי קיים צורך דחוף ומיידי להתלות את רישיונו לאחר ששוכנע כי קיים חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, בהחלטה מנומקת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההחלטה.

{{ח:סעיף|39|מסירת הודעה לבעל רישיון ייצור|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה מנומקת על החלטת נותן רישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}} {{ח:פנימי|סעיף 38|או 38}} תימסר בכתב לבעל הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} נותן רישיון ייצור יפרסם באתר האינטרנט הודעה על החלטה לבטל רישיון ייצור או לסרב לחדשו; תוקף הפרסום יהיה כל עוד לא ניתן רישיון ייצור חדש אך לא יותר מארבע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} החליט נותן רישיון ייצור על התליית רישיון ייצור או על הגבלתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}} {{ח:פנימי|סעיף 38|או 38}}, רשאי הוא לפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט לתקופה שלא תעלה על תקופת תוקף ההתליה או ההגבלה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|40|מתן רישיון ייצור לאחר ביטולו}}
{{ח:ת}} בוטל רישיון ייצור מטעמים שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}, לא תידון בקשה של בעל רישיון הייצור שבוטל למתן רישיון ייצור חדש אלא בתום תקופה של 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן רישיון ייצור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל הרישיון, מנימוקים שיירשמו.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: אישור ייצור נאות}}

{{ח:סעיף|41|חובת קבלת אישור ייצור נאות|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳}}, רשאי לקבוע בתקנות כי ייצור מזון מסוים או סוג מזון מסוים מחייב את היצרן בקבלת אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון, נוסף על קבלת רישיון ייצור, ורשאי הוא לקבוע תנאים למתן אישור כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל רישיון ייצור של מזון שאינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}} רשאי להגיש ללשכת הבריאות המחוזית התחייבות כי מיושמת במפעלו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן זה, ואם הגיש התחייבות כאמור – תנפיק לו הלשכה אישור הגשת התחייבות.
{{ח:תתת|(2)}} התחייבות בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי פסקה (1) תוגש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו הוגשה ההתחייבות, בצירוף כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תכנית בטיחות המזון המבוססת על עקרונות HACCP‏ (Hazard Analysis Critical Control Points) לכל סוג מזון מסוים שהוא מייצר, הכוללת נהלים לזיהוי והערכת הסיכונים הנוגעים לתהליך ייצור המזון האמור, אמצעי בקרה לנקודות קריטיות בתהליך הייצור, סקר סיכונים ובו התייחסות להרכב המזון, בטיחותו, סימונו, תנאי הובלתו, אחסונו ומכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין־לאומיים מקובלים;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחייבות שלפיה הוא מיישם את תכנית בטיחות המזון כאמור בפסקת משנה (א) בעבור מזון המיוצר באתר הייצור.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(4)}} תוקפה של התחייבות לפי סעיף קטן זה עד תום תוקפו של רישיון הייצור.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי אישור ייצור נאות ובעלי היתר לסימון בסמל ייצור נאות, ויעדכן ברשימה זו החלטות בעניין ביטול אישור או היתר כאמור, סירוב לחדשו או החלטה על התלייתו.

{{ח:סעיף|41|אישור ייצור נאות או תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כתנאי לייצור מזון|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מחובתו לקבל רישיון ייצור, בעל רישיון ייצור לא ייצר מזון אלא אם כן יש בידו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לגבי מזון שאינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}.
{{ח:תת|(א1)}} לא ייצר אדם מזון המנוי {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}} אלא אם כן יש בידו אישור ייצור נאות.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} מי שבידו אישור ייצור נאות לא ייצר מזון אלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות.
{{ח:תתת|(2)}} מי שבידו אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לגבי מזון שאינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}} לא ייצר את המזון אלא בהתאם לתוכנית כאמור.
{{ח:תת|(א3)}} מנהל שירות המזון רשאי לתת אישור ייצור נאות לבעל רישיון ייצור אם מצא שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הייצור במפעל מתנהל בתנאי ייצור נאותים;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הייצור התקשר עם אחד מהגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 42|בפסקאות משנה (א) או (ב) של סעיף 42(ב1)(2)}}, בהסכם לביצוע בקרה שוטפת בידי אותו גוף על יישום תוכנית בטיחות מזון המבוססת על אחד מהתקנים הבין־לאומיים המקובלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|באותו סעיף}}, המעיד כי המפעל מיישם תוכנית כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיים בו תנאי נוסף שקבע השר בתקנות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל רישיון ייצור של מזון שאינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}} רשאי להגיש ללשכת הבריאות המחוזית התחייבות כי מיושמת במפעלו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן זה, ואם הגיש התחייבות כאמור – תנפיק לו הלשכה אישור הגשת התחייבות.
{{ח:תתת|(2)}} התחייבות בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי פסקה (1) תוגש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו הוגשה ההתחייבות, בצירוף כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תכנית בטיחות המזון המבוססת על עקרונות HACCP‏ (Hazard Analysis Critical Control Points) לכל סוג מזון מסוים שהוא מייצר, הכוללת נהלים לזיהוי והערכת הסיכונים הנוגעים לתהליך ייצור המזון האמור, אמצעי בקרה לנקודות קריטיות בתהליך הייצור, סקר סיכונים ובו התייחסות להרכב המזון, בטיחותו, סימונו, תנאי הובלתו, אחסונו ומכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין־לאומיים מקובלים;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחייבות שלפיה הוא מיישם את תכנית בטיחות המזון כאמור בפסקת משנה (א) בעבור מזון המיוצר באתר הייצור.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(4)}} תוקפה של התחייבות לפי סעיף קטן זה עד תום תוקפו של רישיון הייצור.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימות של בעלי אישור ייצור נאות וושל מי שבידם אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בסעיף קטן (ב) ויעדכן ברשימה זו החלטות בעניין ביטול אישור כאמור, סירוב לחדשו או החלטה על התלייתו.

{{ח:סעיף|42|בקשה לקבלת אישור ייצור נאות או לחידושו|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייתן מנהל שירות המזון אישור ייצור נאות ולא יחדש אישור כאמור אלא לאחר שהמבקש הגיש לו מקוונת דרך אתר האינטרנט הכוללת את כל הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) בצירוף כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (ב1), וכן את הפרטים והמסמכים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב2), ושילם את האגרה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} בעד הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורף אישור מאחד הגופים המנויים להלן המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין־לאומיים מקובלים שמנהל שירות המזון פרסם באתר האינטרנט כי ניתן לתת על בסיסם אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים:
{{ח:תתת|(1)}} גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב־IAF – International Accreditation Forum – כמוסמך לתת אישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם היצרן, מענו ומספר רישיון הייצור;
{{ח:תתת|(2)}} שם מנהל מפעל הייצור;
{{ח:תתת|(3)}} שם הממונה על תנאי ייצור נאותים במפעל או בעל תפקיד דומה אף אם כינויו שונה;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת סוגי המזון המיוצרים במפעל שלגביהם מבוקש האישור.
{{ח:תת|(ב1)}} לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורפו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העתק של רישיון העסק של מפעל הייצור, אם רישיון כאמור נדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}};
{{ח:תתת|(2)}} העתק אישור שקיבל המבקש מאחד הגופים המנויים להלן, המעיד כי ייצור המזון במפעל הייצור שלו נעשה בהתאם לתוכנית בטיחות מזון המבוססת על אחד מהתקנים הבין־לאומיים המקובלים הנכללים ברשימה שמנהל שירות המזון פרסם לעניין זה באתר האינטרנט (בסעיף קטן זה – אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים):
{{ח:תתתת|(א)}} גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב־IAF – International Accreditation Forum (בסעיף קטן זה – IAF) כמוסמך לתת אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים;
{{ח:תתת|(3)}} אם ניתן אישור העמידה בתנאי ייצור נאותים בידי גוף כאמור בפסקה (2)(א) – העתק תעודת ההכרה שניתנה לאותו גוף על ידי גוף הרשום כחבר ב־IAF לעניין הסמכתו לתת אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים;
{{ח:תתת|(4)}} העתק דוח בדבר המבדק האחרון שערך הגוף המנוי בפסקה (2) במפעל הייצור, לגבי עמידתו של המפעל בתנאי ייצור נאותים.
{{ח:תת|(ב2)}} השר רשאי לקבוע פרטים ומסמכים שייכללו בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) או יצורפו לבקשה כאמור, נוסף על הפרטים המנויים בסעיף קטן (ב) והמסמכים המנויים בסעיף קטן (ב1).
{{ח:תת|(ב3)}} על בקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(ה) ו־(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע תקנות לעניין בקרה ופיקוח על הגופים כאמור בסעיף קטן (ב1)(2)(א), בהתאם לאסדרה של האיחוד האירופי.

{{ח:סעיף|43|תוקפו של אישור ייצור נאות}}
{{ח:ת}} תוקפו של אישור ייצור נאות יהיה לשנתיים, ואולם בעת חידוש האישור רשאי מנהל שירות המזון לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, התקופה שבה האישור נמצא בידי בעל האישור, התקופה שנקבעה לרישיון הייצור שבידיו והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופות אלה.

{{ח:סעיף|44|ביטול אישור ייצור נאות, התלייתו או סירוב לחדשו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון רשאי לבטל אישור ייצור נאות, להתלותו או לסרב לחדשו אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תתת|(2)}} האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור, לא היה נותן את האישור;
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
{{ח:תתת|(4)}} מבקש האישור או חידושו, בעל האישור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל אישור, הפר תנאי מתנאי האישור, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, או שחדל מלקיים תנאי או הוראה כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} בעל האישור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם מנהל שירות המזון לא יורה על ביטול אישור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
{{ח:תתת|(6)}} השתנה פרט מהפרטים שנכתבו בבקשה לקבלת האישור או במסמכים שצורפו לה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} על ביטול, התליה או סירוב לחדש אישור כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיפים 35}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37 עד 40}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|45|דיווח למנהל על שינוי בפרטים}}
{{ח:ת}} השתנה פרט מהפרטים בבקשה לקבלת אישור ייצור נאות או במסמכים שצורפו לה, ובכלל זה בוטל אישור שצורף לבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, ידווח על כך בעל אישור הייצור הנאות למנהל שירות המזון בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

{{ח:סעיף|46|היתר לסמן מזון בסמל ייצור נאות|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 1.8.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ייצור רשאי לבקש ממנהל שירות המזון היתר לסימון מזון בסמל ייצור נאות, אף אם המזון שהוא מייצר אינו טעון קבלת אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}.
{{ח:תת|(ב)}} היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן רק לאחר שהתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}.
{{ח:תת|(ג)}} על בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) ועל היתר שניתן לפיה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42 עד 45}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|47|שימוש בסמל ייצור נאות|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} לא יסמן אדם מזון בסמל ייצור נאות, אלא אם כן הוא בעל אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} {{ח:הערה|(הסיפה תימחק ביום 1.8.2026):}} או שיש בידיו היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תקנות לעניין ייצור מזון}}

{{ח:סעיף|49|תקנות לעניין ייצור מזון|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} בקשה לרישיון ייצור או חידושו, ובכלל זה בעניין דרך הגשתה, המסמכים שיש לצרף לה ואופן הטיפול בה;
{{ח:תת|(2)}} קביעת תנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי סוגי המזון המיוצר או לפי סוגי פעילות הייצור;
{{ח:תת|(3)}} תנאים לעניין צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת, של כמה אריזות של מוצרי מזון מסומנים וארוזים מראש על ידי יצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מבוקרת;
{{ח:תת|(4)}} תנאים לעניין ייצור מזון ייחודי וסימונו;
{{ח:תת|(5)}} בקרה ופיקוח על ייצור ועל מכירה של המזון שייצר מי שיש בידו אישור ייצור נאות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הסדרת ייבוא מזון}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: חובות יבואן}}

{{ח:סעיף|50|חובות יבואן}}
{{ח:ת}} לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן מתקיימות דרישות לפי חקיקת המזון ומתקיימות הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|51|החזקת תעודת יבואן רשום ועמידה בתנאיה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו תעודת יבואן רשום תקפה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן המזון שהוא מייבא עומד בתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום.

{{ח:סעיף|52|ייבוא מזון שייצורו חייב באישור ייצור נאות|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מזון חדש, למעט מזון שנכלל ברשימת המזונות החדשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023), או מזון אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} כי ייצורו טעון אישור ייצור נאות, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):}} לא ייבא אדם מזון חדש, למעט מזון שנכלל ברשימת המזונות החדשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023), מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור או מזון אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} כי ייצורו טעון אישור ייצור נאות, למעט מזון המסומן ”ללא גלוטן“ המיובא במסלול האירופי, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} לא ייבא אדם מזון שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
{{ח:תת|(ב)}} אישור על ייצור המזון המיובא כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיינתן על ידי כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ב1)(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} רשות ממשלתית מחוץ לישראל המוסמכת לפי דין בארצה לתת אישור כאמור, שמנהל שירות המזון הכיר בה לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יורה על כללים להכרה ברשות ממשלתית מחוץ לישראל כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בהתאם למקובל במדינות מפותחות, לרבות כללים לעניין התחומים שבהם רשות כאמור תוכר לשם מתן אישור, ובשים לב למדינות מפותחות המאפשרות ייבוא לשטחן על בסיס אישור של רשות ממשלתית כאמור; רשימת גופים שהוכרו לפי הסעיף הקטן האמור תפורסם באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|53|ייבוא מזון רגיל}}
{{ח:ת}} לא ייבא אדם מזון רגיל, אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} יש בידיו אישור קבלת הצהרה;
{{ח:תת|(2)}} הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיל {{ח:פנימי|פרק ד|שבפרק זה}}.

{{ח:סעיף|54|ייבוא מזון רגיש}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מזון רגיש אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} יש בידיו אישור מוקדם לייבוא המזון הרגיש והוא מקיים את הדרישות שפורטו באישור המוקדם לייבוא;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיש {{ח:פנימי|פרק ד|שבפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע חובות, הקלות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יבואני מזון רגיש, והכול בשים לב לצורך בהבטחת בטיחות, תקינות ואיכות המזון ובשמירה על בריאות הציבור; תקנות לעניין סעיף קטן זה יכול שייקבעו לגבי מזון רגיש מסוים או סוגי מזונות רגישים, והכול על בסיס ניהול סיכונים לגבי המזון האמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור מזון (מתן תעודת שחרור למזון רגיש מסוים) (הוראת שעה)|תקנות הגנה על בריאות הציבור מזון (מתן תעודת שחרור למזון רגיש מסוים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מתן תעודת שחרור למזון רגיש מסוים המיובא על ידי יבואן נאות) (הוראת שעה)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מתן תעודת שחרור למזון רגיש מסוים המיובא על ידי יבואן נאות) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|54א|יבוא מזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן רשאי לייבא מזון, למעט מזון המנוי {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}}, שלא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}}, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא קיבל תעודת רישום של יבואן נאות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 115|לסעיף 115(ב)}} לגבי אותו סוג מזון;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד1|סימן ד׳1}} לעניין אותו מזון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין ייבוא מזון במסלול האירופי {{ח:פנימי|פרק ד|שבפרק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין יבואן שהצהיר הצהרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3א|פסקה (2)(א) לתוספת השלישית א׳}} – המזון משווק באיחוד האירופי;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין יבואן שהצהיר הצהרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3א|פסקה (2)(ב) לתוספת השלישית א׳}} – המזון מיוצר באיחוד האירופי.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי חייב לבצע את כל אלה, לגבי המזון האמור:
{{ח:תתת|(1)}} לפעול בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} לשמור בדרך דיגיטלית תיק מוצר לגבי כל משלוח של מזון, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו מזון; לעניין זה, ”תיק מוצר“ – המסמכים והפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיפים 79ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 79ד|79ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|וסימן ו׳ לפרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} לשמור בדרך דיגיטלית, בעבור כל תיק מוצר, רשימה של העוסקים במזון שמהם קיבל את המזון וכן את רשימת העוסקים שאליהם העביר את המזון ישירות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיפים 134}} {{ח:פנימי|סעיף 135|ו־135}}, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו מזון;
{{ח:תתת|(4)}} לתעד תלונות שקיבל בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון שייבא במסלול האירופי ולשמור את התיעוד בדרך דיגיטלית לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד קבלת התלונה;
{{ח:תתת|(5)}} לשמור תיעוד בדרך דיגיטלית בכל הנוגע לביצוע חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}} לעניין מזון מזיק, לתקופה שלא תפחת משבע שנים;
{{ח:תתת|(6)}} להודיע בלא דיחוי למנהל שירות המזון, באמצעות אתר האינטרנט, על כל מקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 164|בסעיף 164(ב)}}, ולנקוט את הפעולות הנדרשות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳ לפרק ז׳}} לעניין מניעת סכנה לבריאות הציבור מהמזון.

{{ח:סעיף|55|ייבוא מזון שנאסר או שהוגבל לייבוא, בייבוא אישי}}
{{ח:ת}} לא ייבא אדם בייבוא אישי מזון שמנהל שירות המזון אסר לייבאו בייבוא אישי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}} או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, ובכלל זה הגבלות על הכמות שניתן לייבא ממנו בייבוא אישי, ככל שנקבעו; מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט רשימה של מזונות מסוימים או סוגי מזון שנאסרו או הוגבלו בייבוא אישי, ושל ההגבלות שנקבעו.

{{ח:סעיף|56|פטור לייבוא של מזון מסוים|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לא יחולו על ייבוא של כל אחד מסוגי המזון שלהלן, הטעון היתר לייבוא לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}, והכול בלי לגרוע מהוראות חקיקת המזון לגביהם:
{{ח:תת|(1)}} ביצים טריות ובקליפתן, שטרם עברו בישראל שיקוף, החתמה או אריזה לשיווק;
{{ח:תת|(2)}} חלב גולמי;
{{ח:תת|(3)}} בשר בהמות גולמי ובשר עוף גולמי, שלא עברו עיבוד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.

{{ח:סעיף|57|תקנות לעניין פטור לייבוא שנעשה למטרה מסוימת}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מדרישות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, כולן או חלקן, לרבות לעניין סוגי שימוש, היקף או ייעוד מסוימים ולעניין משך הפטור, לגבי אלה:
{{ח:תת|(1)}} ייבוא מזון שלא למטרה מסחרית או ייבוא מזון לשם ייצור מזון שלא מיועד למטרה מסחרית, לרבות דוגמאות מזון;
{{ח:תת|(2)}} ייבוא מזון שלא לשם שימוש כמזון לאדם;
{{ח:תת|(3)}} ייבוא מזון לצורך כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ייצוא;
{{ח:תתת|(ב)}} ייצורו לשם ייצוא;
{{ח:תת|(4)}} יבוא מזון במסגרת החזרת משלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור.

{{ח:סעיף|58|מפר אמון|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה – מנהל שירות המזון) רשאי לקבוע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה, אם נוכח שהתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים; לעניין זה, ”מסמכים“ – לרבות המסמכים והפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(א)(2)}}, הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}, התחייבות המצורפת להצהרה כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(א)}}, אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(א)(4)}}, הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול אירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}} ומסמכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיפים 79ד}} {{ח:פנימי|סעיף 84|ו־84(ב1)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא הפר תנאי מן התנאים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}} או חדל מלקיים תנאי כאמור ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון;
{{ח:תתת|(2א)}} הוא הפר חובה מהחובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} מתנהל נגדו הליך שיפוטי או מינהלי בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר החל בעניין ייבוא של מזון ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון; לעניין פסקה זו, ”הליך שיפוטי או מינהלי“ – הליך שיפוטי או מינהלי לפי דין, ובכלל זה הטלת עיצום כספי או התראה מינהלית לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מתן צו הגבלה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 290|סעיף 290}}, או הפעלת סמכות המנויה {{ח:פנימי|סעיף 164|בסעיפים 164(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 166|166}} {{ח:פנימי|סעיף 167|ו־167}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא נרשם מחדש כיבואן, לאחר שתעודת יבואן רשום קודמת שלו בוטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון לא יקבע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; החלטת מנהל שירות המזון תהיה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ב1)}} קבע מנהל שירות המזון כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט לתקופה שלגביה חלה הקביעה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון רשאי להטיל על מפר אמון דרישות נוספות על דרישות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לעניין הצגת מסמכים ועריכת בדיקות, שיחולו גם לגבי משלוחים עתידיים בתקופה שבה הוא מפר אמון, ובכלל זה קביעת מספרן של הבדיקות ודרישת ערובה.
{{ח:תת|(ג1)}} קבע מנהל שירות המזון כי יבואן ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי כאמור בסעיף קטן (א)(1), רשאי הוא להורות על איסור ייבוא מזון או סוג מזון המסופק בידי הספק או המיוצר בידי היצרן שעימו התקשר היבואן כאמור, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנתיים, בין שקבע כי היבואן הוא מפר אמון ובין שלא; רשימה של היצרנים או הספקים שייאסר לייבא מהם ותקופת האיסור לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה –
{{ח:תתת|(1)}} יקבע, באישור הוועדה, הוראות לעניין דרישת ערובה ממפר אמון לפי סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 93|וסעיף 93}}, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע הוראות לעניין סוגי הבדיקות, תדירותן ומספרן שיחולו על מפר אמון.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הכרזה בדבר מזון רגיש}}

{{ח:סעיף|59|הכרזה בדבר מזון רגיש}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להכריז על מזון מסוים או על סוג מזון, לרבות על מזון שיובא מאזור מסוים או שיוצר בו, או על מזון המכיל רכיב או חומר מסוים, שהוא מזון רגיש (בחוק זה – הכרזה בדבר מזון רגיש), והוא רשאי לקבוע תנאים להכרזה כאמור; הכרזה כאמור תינתן לפי המלצת מנהל שירות המזון, בהתבסס על ניהול סיכונים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש), התש״ף–2019}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הכרזה בדבר מזון רגיש תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח בדואר האלקטרוני לבעלי תעודות יבואן רשום שכתובתם רשומה במרשם היבואנים או למי מהציבור שנרשם באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על הכרזות בדבר מזון רגיש בדואר אלקטרוני ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} – רשימת תפוצה אלקטרונית לבעלי עניין).

{{ח:סעיף|60|הודעה על כוונה להכריז על מזון כמזון רגיש}}
{{ח:תת|(א)}} 60 ימים לפחות טרם הכרזה בדבר מזון רגיש יפרסם השר הודעה על כוונה להכריז על המזון כמזון רגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את עיקרי ההנמקה להכרזה, ואת הדרך להגשת הערות בנוגע להכרזה האמורה, לרבות כתובת דואר אלקטרוני להגשת ההערות; ההודעה תפורסם באתר האינטרנט ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.

{{ח:סעיף|61|מועד כניסתה לתוקף של ההכרזה}}
{{ח:ת}} הכרזה בדבר מזון רגיש תיכנס לתוקף בתום 60 ימים מיום פרסומה ברשומות, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נקבע בהכרזה תוקף מוקדם יותר, בנסיבות חריגות שיירשמו, ובלבד שאינו קודם למועד פרסום ההכרזה ברשומות;
{{ח:תת|(2)}} ניתנה לגבי המזון הכרזה זמנית בדבר מזון רגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, סמוך לפני ההכרזה לפי סעיף זה, תיכנס לתוקף ההכרזה לפי סעיף זה ברציפות מיד בתום ההכרזה הזמנית, אלא אם כן נקבע אחרת בהכרזה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} נקבע בהכרזה תוקף מאוחר יותר.

{{ח:סעיף|62|הכרזה זמנית על מזון רגיש}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיפים 59 עד 61}}, מנהל שירות המזון רשאי להכריז, באופן זמני, כי מזון הוא מזון רגיש (בסעיף זה – הכרזה זמנית), במקרים שבהם סבר כי קיים צורך דחוף בהכרזה כאמור עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור ורשאי הוא לקבוע תנאים להכרזה זמנית.
{{ח:תת|(ב)}} הכרזה זמנית תהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי מנהל שירות המזון להאריך את תוקפה של ההכרזה הזמנית לתקופות נוספות אם סבר כי הצורך בהכרזה דורש זאת, ובלבד שסך התקופות הנוספות לא יעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} הכרזה זמנית תפורסם בידי מנהל שירות המזון ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח ברשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הארכת הכרזה זמנית תפורסם ברשומות שלושה שבועות לפני תום ההכרזה הזמנית הקודמת, ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
{{ח:תת|(ה)}} הכרזה זמנית תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או במועד מאוחר יותר שנקבע בה, ואולם מנהל שירות המזון רשאי לתת לתחנת הסגר הוראות שלפיהן יש להתייחס למזון כמזון רגיש מרגע החלטה בעניין, עוד בטרם הפרסום ברשומות ובלבד שההכרזה הזמנית פורסמה באתר האינטרנט לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש}}

{{ח:סעיף|63|בקשה למתן אישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:תת|(א)}} לשם קבלת אישור מוקדם לייבוא, או חידוש אישור כאמור, יגיש יבואן רשום למנהל שירות המזון או לעובד שירות המזון שהוא הסמיכו לכך ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|בסימן זה}} – נותן האישור) בקשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה בבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא תינתן בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים והפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(2)}} (בסעיף זה – המסמכים).
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא 45 ימים לפחות לפני פקיעת האישור אך לא מוקדם מ־90 ימים לפני פקיעתו, בצירוף המסמכים, ולא ניתנה החלטה עד מועד הפקיעה, יראו את האישור כאילו תוקפו הוארך עד מועד החלטה בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), נותן האישור רשאי לעכב את הטיפול בבקשה אם מצא כי לא צורפו כל המסמכים, עד לצירופם בתוך מועד שיקבע, ואם לא צורפו במועד כאמור – רשאי הוא לדחות את הבקשה.

{{ח:סעיף|64|התנאים לקבלת אישור מוקדם לייבוא|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} אישור מוקדם לייבוא יינתן למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יבואן רשום, אלא אם כן הוא פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא מסר את כל המסמכים והפרטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(3)}} המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא שילם את האגרה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} בעד הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן אישור מוקדם לייבוא ולא יחודש אישור כאמור, למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 156|ו־156(א)}}, יבואן רשום המייבא מזון שחלות עליו הוראות לעניין קביעת אורך חיי מדף לפי חקיקת המזון, רשאי, על אף האמור באותן הוראות לעניין התקופה, לסמן את אורך חיי המדף של המזון שהוא מייבא לתקופה שלא תעלה על אורך חיי המדף שקבע היצרן במדינת הייצור, ובלבד שיש בידו הצהרה של היצרן כי בדק בבדיקות מקובלות שתכונות המזון נשמרות במהלך חיי המדף.

{{ח:סעיף|65|חובת דיווח על שינוי במסמכים}}
{{ח:ת}} חל שינוי בפרט מהמסמכים או הפרטים שמסר היבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(2)}}, ידווח היבואן לנותן האישור על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימי עבודה.

{{ח:סעיף|66|קביעת חובות מקצועיות באישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:ת}} נותן האישור רשאי להורות באישור המוקדם לייבוא כי משלוח המזון ייבדק במעבדה בישראל עם הגיעו לתחנת ההסגר, בסוגי בדיקות שפירט באישור וכן כי תבוצע בו בדיקה אורגנולפטית, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות מקצועיות נוספות הנדרשות לסוג מזון רגיש מסוים, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון; לעניין זה, ”בדיקה אורגנולפטית“ – בדיקה של ריח, מראה, מרקם וטעם.

{{ח:סעיף|67|תוקפו של אישור מוקדם לייבוא|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפו של אישור מוקדם לייבוא יהיה לתקופה שבין שנה לעשר שנים, בהתאם לבקשת היבואן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור רשאי לתת את האישור לתקופה קצרה מזו שהתבקשה, שלא תפחת משנה אלא בנסיבות חריגות, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה האישור נמצא בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.

{{ח:סעיף|68|הגבלת אישור מוקדם לייבוא, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו}}
{{ח:ת}} נותן האישור רשאי להגביל אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, להתלותו, לבטלו, או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תת|(2)}} האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור;
{{ח:תת|(3)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
{{ח:תת|(4)}} בעל האישור הפר תנאי מתנאי האישור או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש באישור שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}};
{{ח:תת|(5)}} בעל האישור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיף 70(א)}};
{{ח:תת|(6)}} בעל האישור הוא מפר אמון לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}};
{{ח:תת|(7)}} בעל האישור או האחראי מטעמו על הייבוא גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם נותן האישור לא יורה על ביטול אישור מוקדם לייבוא, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לאבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיורה מנהל שירות המזון;
{{ח:תת|(8)}} השתנה פרט במסמכים או בפרטים שנמסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(2)}} אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור הוא לא היה נותן את האישור;
{{ח:תת|(9)}} התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בעל האישור הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
{{ח:תתת|(ב)}} בעל האישור, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בו, הורשע בעבירה הקשורה בעיסוקו ושמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא, או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.

{{ח:סעיף|69|תקופת תוקפה של התליית אישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:ת}} הוראה על התליית אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן האישור רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך את ההתליה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

{{ח:סעיף|70|התליה או הגבלה של אישור מוקדם לייבוא בשל חשד לאי־&lt;wbr&gt;עמידה בחקיקת המזון}}
{{ח:תת|(א)}} חשד נותן האישור כי המזון שלגביו ניתן אישור מוקדם לייבוא אינו עומד בדרישות שנקבעו בחקיקת המזון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(4)}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות או להגביל את האישור המוקדם לייבוא עד לבירור החשד האמור, אך לא ליותר מחודש, אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור, רשאי בנסיבות מיוחדות, להאריך את התקופה כאמור באותו סעיף קטן לבירור החשד בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.

{{ח:סעיף|71|התליית אישור מוקדם לייבוא לאלתר לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור}}
{{ח:ת}} היה לנותן האישור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל האישור המוקדם לייבוא עילה מהעילות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיפים 68}} {{ח:פנימי|סעיף 70|או 70}}, וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את האישור לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את האישור לאלתר, ובלבד שייתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההתליה.

{{ח:סעיף|72|מסירת הודעה לבעל אישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:ת}} הודעה מנומקת על החלטת נותן האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיפים 68}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}} {{ח:פנימי|סעיף 71|או 71}}, תימסר בכתב לבעל האישור המוקדם לייבוא הנוגע בדבר.

{{ח:סעיף|73|מתן אישור מוקדם לייבוא לאחר ביטולו}}
{{ח:ת}} בוטל אישור מוקדם לייבוא מטעמים שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}}, לא תידון בקשה של בעל האישור שבוטל למתן אישור מוקדם לייבוא חדש לאחר הביטול, אלא בחלוף 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן האישור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל האישור, מנימוקים שיירשמו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}

{{ח:סעיף|74|הגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן רשום שבכוונתו לייבא מזון רגיל מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תוגש בידי יבואן רשום, באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76}}.

{{ח:סעיף|75|סירוב להנפיק אישור קבלת הצהרה}}
{{ח:ת}} אישור קבלת הצהרה לא יונפק למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|76|פרטי ההצהרה|תיקון: תשע״ח, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} ההצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שם היבואן, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום;
{{ח:תת|(2)}} שם המזון הרגיל שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, רק אם קיים, והכול כפי שמופיע על תווית המזון;
{{ח:תת|(3)}} ייעוד המזון לאחת או יותר ממטרות אלה: ייצור מזון על ידי יצרן, שיווק קמעונאי או אחר, כגון שיווק למטבח מוסדי, או מטרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} אם לא חל לגביה פטור;
{{ח:תת|(4)}} משקל יחידת מזון ותיאור אריזת המזון, ואם יש מגוון של משקלים או סוגי אריזות – פירוט לגבי כל אחד מהם;
{{ח:תת|(5)}} מדינת הייצור;
{{ח:תת|(5א)}} האם ליבואן יש קשר ישיר ליצרן המזון, ואם כן – שם יצרן המזון;
{{ח:תת|(5ב)}} האם המזון מיובא באמצעות ספק, ואם כן – שם הספק, לרבות מדינת הספק, והאם ידוע לו אם יש לספק קשר ישיר עם יצרן המזון; לעניין {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, ”ספק“ – מי שיבואן מתקשר עימו להספקת מזון למטרת ייבוא והוא אינו יצרן המזון;
{{ח:תת|(6)}} אם יש בידיו אחד לפחות מהמסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97}} אם לאו.

{{ח:סעיף|77|צירוף מסמכים להצהרה}}
{{ח:תת|(א)}} להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תצורף התחייבות של היבואן, בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} המגיש יצרף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל מסמכים ופרטים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(2)}}.

{{ח:סעיף|78|קבלת אישור הצהרה מקוון}}
{{ח:ת}} מסר יבואן רשום הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}, ושילם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}, יקבל באופן מקוון את אישור קבלת ההצהרה.

{{ח:סעיף|79|תחולת ההצהרה}}
{{ח:תת|(א)}} הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרט מהפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} שמסר היבואן הרשום בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל;
{{ח:תתת|(2)}} הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, ”הרכב המזון“ – לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}}, ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר במדינה שממנה יובא.
{{ח:תת|(ב)}} בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} –
{{ח:תתת|(1)}} השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א), למעט פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}}; ואולם השתנה פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}} ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי האמור בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}};
{{ח:תתת|(2)}} היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים לפחות.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד1|סימן ד׳1: הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|79א|הגשת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן נאות שבכוונתו לייבא מזון מסוים במסלול האירופי יגיש לרשם הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תוגש באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיפים 79ג}} {{ח:פנימי|סעיף 79ד|ו־79ד}}.

{{ח:סעיף|79ב|התנאי לאישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} לא יונפק אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות למזון המבובא במסלול האירופי אם המזון אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|79ג|הפרטים הכלולים בהצהרה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76(1) עד (5)}}.

{{ח:סעיף|79ד|המסמכים שיצורפו להצהרה|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי יצרף היבואן הנאות את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} התחייבות של היבואן בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 3א|שבתוספת השלישית א׳}};
{{ח:תת|(2)}} התחייבות כי היבואן מבצע את הפעולות הנדרשות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 54א|בסעיף 54א(ב)}};
{{ח:תת|(2א)}} לעניין יבואן שהצהיר לפי {{ח:פנימי|תוספת 3א|פסקה (2)(א) לתוספת השלישית א׳}} – הצהרה של יצרן המזון או ספק המזון, לפי העניין, שהמזון משווק באיחוד האירופי כדין;
{{ח:תת|(2ב)}} לעניין יבואן שהצהיר לפי {{ח:פנימי|תוספת 3א|פסקה (2)(ב) לתוספת השלישית א׳}} – הצהרה של יצרן המזון שהמזון מיוצר במדינה באיחוד האירופי ועומד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי;
{{ח:תת|(3)}} לעניין מזון רגיש המיוצר במדינה שאינה מדינה באיחוד האירופי – אחד או יותר מהמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97}}; ואולם, יבואן רשאי שלא לצרף מסמך כאמור, ובלבד שהמזון כאמור מיובא ישירות ממדינה באיחוד האירופי באמצעות ספק מהאיחוד האירופי אשר חתם על ההצהרה כנדרש בפסקה (2א);
{{ח:תת|(4)}} אחד מאלה, לגבי המזון:
{{ח:תתת|(א)}} חשבונית מכירה או קנייה, למעט לשם ייצוא אל מחוץ למדינות האיחוד האירופי, על ידי יצרן או משווק במדינה באיחוד האירופי או על ידי יבואן המייבא מזון אליה;
{{ח:תתת|(ב)}} תעודת משלוח ליצרן או משווק במדינה באיחוד האירופי או ליבואן המייבא מזון אליה;
{{ח:תתת|(ג)}} אישור סחר חופשי שנתן גורם מוסמך לכך במדינה באיחוד האירופי;
{{ח:תתת|(ד)}} אישור שהמזון מיועד לשיווק או שמותר לשווקו במדינה באיחוד האירופי, שנתן גורם מוסמך לכך במדינה באיחוד האירופי;
{{ח:תתת|(ה)}} לעניין מזון המיוצר במדינה באיחוד האירופי – הצהרה של יצרן המזון על עמידת המזון בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי;
{{ח:תתת|(ו)}} מסמך אחר שקבע השר בצו;
{{ח:תת|(5)}} כל מסמך נוסף שקבע השר בצו בהמלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}.

{{ח:סעיף|79ה|קבלת אישור הצהרה מקוון מאת יבואן נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מסר יבואן נאות הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}}, ושילם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}, יקבל באופן מקוון אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות.

{{ח:סעיף|79ו|תחולת ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}} תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרט מהפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיף 79ג}} שמסר היבואן הנאות בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, למעט פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן נאות שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}}, ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שמשווק באיחוד האירופי כדין; לעניין זה, ”הרכב המזון“ – לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון.
{{ח:תת|(ב)}} בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}}:
{{ח:תתת|(1)}} אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א) השתנה, למעט פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}}; השתנה פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}}, ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}};
{{ח:תתת|(2)}} היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה מזה שנתיים לפחות.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר}}

{{ח:סעיף|80|איסור שחרור משלוח מזון מנמל בלא תחנת הסגר}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישוחרר משלוח מזון מנמל שאין בו תחנת הסגר.
{{ח:תת|(ב)}} פירוט רשימת הנמלים שיש בהם תחנת הסגר תפורסם באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|81|תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר}}
{{ח:ת}} לא יוציא יבואן משלוח מזון מתחנת הסגר אלא אם כן קיבל תעודת שחרור.

{{ח:סעיף|82|איסור מתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי}}
{{ח:ת}} חקיקת המזון לא תינתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|83|בקשה לקבלת תעודת שחרור|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} לאחר יציאתו של משלוח המזון מהמדינה שממנה יובא, לישראל, יגיש יבואן רשום בקשה מקוונת דרך אתר האינטרנט לקבלת תעודת שחרור, ובה יציין, בין השאר, כי –
{{ח:תת|(1)}} לגבי מזון רגיש – יש בידיו אישור מוקדם לייבוא שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
{{ח:תת|(2)}} לגבי מזון רגיל – יש בידיו אישור קבלת הצהרה שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מזון שיובא במסלול האירופי – יש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות שקיבל לעניין אותו מזון לפני הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|84|פרטי הבקשה לקבלת תעודת שחרור|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי תעודת היבואן הרשום, מגיש הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
{{ח:תתת|(3)}} מספר אישור קבלת ההצהרה ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
{{ח:תתת|(4)}} אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיש, תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), וכן כל פרט נוסף שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(8)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון המיובא במסלול האירופי תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי תעודת הרישום של מגיש הבקשה כיבואן נאות;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
{{ח:תתת|(3)}} מספר אישור קבלת ההצהרה מאת יבואן נאות בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
{{ח:תתת|(4)}} אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח;
{{ח:תתת|(5)}} הפרטים והמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}, ולעניין מזון שהוא מוצר בשר – בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 216|סעיף 216(ב)}}.

{{ח:סעיף|85|מתן תעודת שחרור למזון רגיל ולמזון המיובא במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל או למשלוח מזון המיובא במסלול האירופי, לפי העניין, תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט –
{{ח:תת|(1)}} בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז תינתן התעודה בהקדם האפשרי;
{{ח:תת|(2)}} לגבי משלוח מזון הדורש בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} {{ח:פנימי|סעיף 87|או 87}}.

{{ח:סעיף|86|בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} משלוח מזון ייבדק, כולו או חלקו, בידי מפקח בתחנת הסגר, כתנאי למתן תעודת שחרור, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המשלוח, כולו או חלקו, כולל מזון רגיש שאינו מזון המיובא במסלול האירופי;
{{ח:תתת|(2)}} היבואן הצהיר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97}};
{{ח:תתת|(3)}} נדרשת בדיקה יזומה בהתאם להוראות של מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(4)}} נערכת בדיקה אקראית, שלא תעלה על חמישה אחוזים מתוך כלל המשלוחים, בחישוב שנתי.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון רשאי להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועי המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ספק המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון לייבוא או לייצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין־לאומי בתחום המזון על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת חקיקת המזון לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו;
{{ח:תתת|(2)}} בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור, לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים, כתנאי למתן תעודת שחרור.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בדיקה“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} או בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(6)}}.

{{ח:סעיף|87|עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון}}
{{ח:ת}} לא תינתן תעודת שחרור אם המפקח בתחנת ההסגר הורה על בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, ובדיקה כאמור טרם בוצעה; ואולם מפקח רשאי להורות על ביצוע הבדיקה לאחר מתן תעודת שחרור ובכפוף לתנאים שייקבעו בתעודת השחרור, לרבות לעניין ביצוע הבדיקה.

{{ח:סעיף|88|עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר}}
{{ח:ת}} ראה מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו לכך או מפקח בתחנת ההסגר כי הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור לגבי מזון הנמצא בתחנת הסגר והתעורר לגביו חשד כי מדובר במזון שאסור לייבאו מכוח חיקוק שאינו לפי חקיקת המזון, יודיע על כך לגובה מכס כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}, מיד עם היוודע לו על כך, בלא דיחוי, ורשאי הוא, במקרים חריגים, לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך.

{{ח:סעיף|89|מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיפים 64(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}} {{ח:פנימי|סעיף 79ב|ו־79ב}}, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.

{{ח:סעיף|90|מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון והמסמכים למזון כמפורט להלן, טרם הוצאת המזון מהמחסן הרשום בתעודת היבואן הרשום שלו, ובכפוף לתנאים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מזון רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתעודה האמורה – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 95|95}} {{ח:פנימי|סעיף 96|ו־96}}, ולעניין מזון רגיל שיובא במסלול האירופי – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מזון רגיש, ובכלל זה מזון רגיש שיובא במסלול האירופי, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|91|סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לתת תעודת שחרור למשלוח מזון, אף שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור כאמור;
{{ח:תת|(2)}} לתת תעודת שחרור למשלוח שהמזון בו אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה, ובלבד שיקבע תנאים בתעודת השחרור להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן שצוין בתעודת היבואן הרשום;
{{ח:תת|(3)}} לתת תעודת שחרור למשלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(4)}}, ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודה.

{{ח:סעיף|92|סמכויות מפקח בתחנת הסגר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון}}
{{ח:ת}} לא ניתנה תעודת שחרור למזון מחמת אי־עמידה בדרישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח, והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור;
{{ח:תת|(2)}} מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה, וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן;
{{ח:תת|(3)}} מצא מפקח שהפגם במזון מהותי או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות לפי חוק זה להורות על השמדת המזון.

{{ח:סעיף|93|ערובה לקיום תנאים או דרישות}}
{{ח:ת}} תנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיפים 87 עד 92}} יכול שיכללו, בין השאר, דרישה למתן ערובה לקיום הדרישות שנקבעו ולעמידה בתנאים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: שמירת מסמכים בידי יבואן}}

{{ח:סעיף|94|שמירת מסמכים בידי יבואן|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישמור את המסמכים והפרטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(4)}} ואת המסמכים והפרטים המפורטים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}}, לכל משלוח מזון שניתנה לגביו תעודת שחרור, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון, ובהעדר סימון של מועד כאמור – שנה ממועד העברת המזון לאחר, כפי שמצוין בתאריך תעודת המשלוח של המזון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שמירת מסמכים בנוגע למזון שיובא במסלול האירופי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)}}, בתקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 54א|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ג)}} יבואן שסימן לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(ג)}} את אורך חיי המדף של המזון שייבא, על אף הוראות לעניין קביעת אורך חיי מדף לפי חקיקת המזון שחלות עליו, ישמור את מסמך הצהרת היצרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|באותו סעיף}} לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון.

{{ח:סעיף|95|שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן של מזון ארוז מראש ישמור צילום או סריקה ממוחשבת של אריזת המזון כפי שהוא נמכר מחוץ לישראל, וכן כפי שישווק בישראל בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון.
{{ח:תת|(ב)}} לא היתה התווית חלק מאריזת המזון כאמור בסעיף קטן (א), ישמור היבואן בדרך כאמור בסעיף קטן (א) גם את התווית המקורית של היצרן כפי שסומנה על ידי היצרן, על גבי המזון כפי שנמכר מחוץ לישראל, ואם תווית כאמור לא היתה בשפה העברית – גם את התווית בעברית כפי שסומנה בידי היבואן על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעה חובה לפי חוק זה לסמן את אריזת המזון בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד.

{{ח:סעיף|96|בדיקות מעבדה|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} יבואן נאות רשאי שלא לבצע בדיקה כאמור, ובלבד שביצע בדיקה של המזון שבמשלוח, או שבדק את המזון כאמור באמצעות מסמכים, בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין במישרין ובין באמצעות ספק שלו יש קשר עם יצרן המזון, רשאי שלא לבצע בדיקה כאמור, ובלבד שבדק, באמצעות מסמכים לפי פסקאות משנה (א) ו־(ב) שלהלן, אם המזון עומד בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון:
{{ח:תתתת|(א)}} מסמך חתום על ידי היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך ייצוא לישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מסמך חתום על ידי היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן;
{{ח:תתתתת|(2)}} תוצאות בדיקה המעידה כי המזון עומד בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון לגבי אחת או יותר מהאצוות שבמשלוח;
{{ח:תתת|(3)}} יבואן של מזון רגיל או מזון המיובא במסלול האירופי שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}, שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי שלא לבצע בדיקה כאמור, ובלבד שקיבל מפרט של המזון מהמשווק שממנו קיבל את המזון.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן מזון ישמור תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בסעיף קטן (א), מסמך כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) או מפרט כאמור בסעיף קטן (א)(3), לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד1)}} יבואן יבצע בדיקות נוספות לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח או בדיקות נוספות לעמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון באמצעות מסמכים לפי סעיף קטן (א)(2)(א) או (ב), לפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה“ – בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפרט“ (Specification) – מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון החלות על המזון בעניינים אלה או להוראות מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}.

{{ח:סעיף|97|שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} יבואן מזון שמסר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} כי יש בידו מסמך מהמסמכים שלהלן, ישמור אחד לפחות מהם:
{{ח:תת|(1)}} אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך;
{{ח:תת|(2)}} אישור סחר חופשי;
{{ח:תת|(3)}} תעודת בריאות (health certificate) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור אף אם כינויה שונה;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.

{{ח:סעיף|98|שמירת תרגום של מסמכים|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אם מסמך שיבואן נדרש לשמור לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} אינו בעברית או באנגלית, ישמור היבואן גם תרגום של המסמך האמור לאחת השפות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך, אם ראה שהדבר נדרש לשם השלמת ביקורת שערך.

{{ח:סעיף|99|שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות}}
{{ח:ת}} יבואן מזון ישמור את רשימת העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות.

{{ח:סעיף|100|שמירת מסמכי משלוח|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} יבואן מזון ישמור את המסמכים שלהלן, לגבי כל משלוח:
{{ח:תת|(1)}} חשבון מכר;
{{ח:תת|(2)}} הצהרת ייבוא כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}};
{{ח:תת|(3)}} שטר מסירה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 18|בסעיף 18 לפקודת המכס}};
{{ח:תת|(4)}} אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל, אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות או אישור מוקדם לייבוא, לפי העניין;
{{ח:תת|(5)}} תעודת שחרור.

{{ח:סעיף|101|שמירת מסמכים נוספים}}
{{ח:ת}} מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון מסוים לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לשם הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות לפי חקיקת המזון, ובלבד שלא נקבעו לעניין סוג מזון זה דרישות לשמירת מסמכים נוספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(4)}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: רישום יבואנים}}

{{ח:סעיף|102|רישום יבואנים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון ימנה, מבין עובדי שירות המזון, רשם של יבואני מזון.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם ינהל מרשם יבואנים, שבו ירשום יבואני מזון.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם ייתן למי שנרשם במרשם היבואנים תעודת יבואן רשום.

{{ח:סעיף|103|בקשה לרישום יבואן}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להירשם או לחדש רישום במרשם היבואנים יגיש לרשם בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), בצירוף המסמכים והפרטים המפורטים בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו המלא של המבקש, כתובתו, דרכי ההתקשרות עמו, ובכלל זה כתובת הדואר האלקטרוני שלו;
{{ח:תתת|(2)}} העתק תעודת הזיהוי שלו ותעודת עוסק מורשה שלו, אם הוא יחיד או העתק תעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;
{{ח:תתת|(3)}} כתובת המחסן שבו יאוחסן המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} ופרטיו, בצירוף אחד מאלה, לפי העניין: העתק רישיון העסק של המחסן, העתק רישיון האחסנה של בעל המחסן, העתק רישיון ייצור שבו היתר לאחסנה או העתק של התקשרות עם בעל מחסן או עם בעל רישיון כאמור, והכול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}.

{{ח:סעיף|104|תנאי סף לרישום במרשם היבואנים – עמידה בהוראות לעניין אחסון מזון}}
{{ח:ת}} תנאי לרישום מבקש במרשם היבואנים, הוא שמתקיים בו אחד מאלה לעניין אחסון המזון שהוא מבקש לייבא:
{{ח:תת|(1)}} המבקש הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות:
{{ח:תתת|(א)}} רישיון עסק לאחסנת מזון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא (בסעיף זה – מחסן מורשה) ואם הוא מבקש לאחסן מזון בקירור או בהקפאה – הוא גם בעל רישיון אחסנה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(ב)}} רישיון ייצור לפי חוק זה הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}}, וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא;
{{ח:תת|(2)}} הוא הציג התקשרות עם בעל מחסן מורשה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא, שבידיו לפחות אחד מהרישיונות הנדרשים כאמור בפסקה (1), ואם אין בידי בעל המחסן שהתקשר עמו רישיון אחסנה או רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}} – הוא קיבל אישור של לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המחסן, על העדר התנגדותה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא במחסן שבעליו הוא בעל המחסן המורשה, אף שאינו בעל רישיון כאמור.

{{ח:סעיף|105|הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן שביקש לייבא מזון לשטחי האזור בלבד, פטור מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} לעניין מחסן בתחומי האזור, ויצרף לבקשתו התחייבות לייבא לשטחי האזור בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בתעודת היבואן הרשום של יבואן כאמור בסעיף קטן (א) יצוין כי חל עליו איסור לשווק מזון בישראל, והיבואן יידרש, כתנאי למתן תעודת שחרור, להציג אישור של הגורם המוסמך לאשר כי משלוח מזון קודם שייבא, אם היה כזה, הועבר לאזור.
{{ח:תת|(ג)}} יבואן רשום שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף זה, לא יוכל לייבא מכוחה מזון לשטח שאינו האזור.

{{ח:סעיף|106|דרישת מידע נוסף לבחינת בקשת הרישום}}
{{ח:ת}} הרשם רשאי לדרוש מסמכים או פרטים נוספים לשם בחינת עמידתה של בקשה לרישום יבואן בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|107|סייג לרישום יבואן}}
{{ח:ת}} הרשם לא ירשום במרשם היבואנים מבקש שהוא, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בתאגיד, הורשע בעבירה, שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להירשם במרשם מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.

{{ח:סעיף|108|סירוב לרשום במרשם היבואנים}}
{{ח:ת}} החלטת הרשם לסרב לרשום אדם במרשם היבואנים תהיה מנומקת.

{{ח:סעיף|109|היתר להדבקת תווית במחסן בתעודת היבואן הרשום}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להדביק במחסן תווית על גבי מזון מיובא ארוז מראש, אם יש ליבואן מחסן העומד בתנאים הנדרשים לביצוע הדבקה כאמור או שהיבואן התקשר עם בעל רישיון אחסנה שרישיונו כולל היתר לסימון בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 152|לסעיף 152}}; ההיתר ליבואן יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן היתר לסימון כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון ייצור לביצוע הסימון האמור.

{{ח:סעיף|110|היתר להובלה ולאחסנה בטמפרטורה מבוקרת}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיפים 149}} {{ח:פנימי|סעיף 150|ו־150}}, הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להובלה או לאחסנה בטמפרטורה מבוקרת של מזון הטעון הובלה או אחסנה בטמפרטורה מבוקרת; ההיתר יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן היתר כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון הובלה או רישיון אחסנה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|111|קביעת תנאים בתעודת היבואן הרשום}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם רשאי לקבוע תנאים שיירשמו בתעודת היבואן הרשום, לשנותם, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, והכול לאחר שנתן ליבואן הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי להורות כי הוראות מקצועיות הנדרשות לסוג מזון מסוים, שמנהל שירות המזון הורה עליהן, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון, יחולו כתנאים בתעודת היבואן הרשום של היבואן המייבא את אותו סוג מזון מסוים.

{{ח:סעיף|112|חובת דיווח על שינוי במסמכים}}
{{ח:ת}} חל שינוי במסמכים או בפרטים שמסר היבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}, ידווח היבואן לרשם על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

{{ח:סעיף|113|תוקפה של תעודת יבואן רשום}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפה של תעודת יבואן רשום יהיה שנתיים, ורשאי הרשם להאריך את תוקפה לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא, לשאלה אם היבואן מייבא מזון שנדרש לגביו אישור ייצור נאות, למערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, לתקופה שבה התעודה נמצאת בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לחידוש תעודת יבואן רשום לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת תוקף התעודה; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעת התעודה, יראו את התעודה כאילו הוארך תוקפה עד למועד ההחלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|114|הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש רישום במרשם היבואנים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם רשאי להגביל רישום במרשם היבואנים, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שלא תעלה על שנה, לפי המוקדם, לבטלו או לסרב לחדשו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקיימו אחת או יותר מהנסיבות {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(א)}}, או באישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(א)(4)}};
{{ח:תתת|(3)}} נשקפת סכנה לבריאות הציבור מפעולת הייבוא בידי היבואן;
{{ח:תתת|(4)}} הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(1) ו־(2)}} או באישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ב1)(4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת רשם לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיפים 71 עד 73}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: רישום כיבואן נאות|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|115|רישום יבואן נאות|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה – מנהל שירות המזון) ירשום יבואן רשום כיבואן נאות ויחדש רישום של יבואן רשום כיבואן נאות אם מצא שהיבואן הגיש לו את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תוכנית בקרת איכות ובטיחות שהיבואן הרשום מקיים, לכל סוג מזון מסוים שהוא מבקש לייבא, בהתאם לניהול סיכונים; התוכנית תכלול סקר סיכונים המותאם לסוג המזון, לרמת הקשר עם יצרן המזון, להרכב המזון, בטיחותו וסימונו, תוכנית דיגום וכן נהלים לתנאי הובלת המזון, לאחסונו ולמכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין־לאומיים מקובלים, ולהבטחת עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון;
{{ח:תתת|(2)}} התחייבות שלפיה הוא יישם את התכנית כאמור בפסקה (1) בעבור כל משלוח של מזון שהוא מייבא.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון ינהל מרשם יבואנים נאותים לפי סעיף זה (בסעיף זה – המרשם) ויפרסמו באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש היבואן בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), ירשום אותו מנהל שירות המזון כיבואן נאות במרשם ותינתן לו באופן מקוון תעודת רישום כיבואן נאות לעניין סוג המזון המסוים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיפים 112 עד 114}} יחולו לעניין תעודת רישום כיבואן נאות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”הרשם“ יקראו ”מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו“.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”יבואן רשום“ – למעט מי שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}}, בלבד.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ט|סימן ט׳: תקנות לעניין ייבוא מזון}}

{{ח:סעיף|116|תקנות לעניין ייבוא מזון|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי להתקין תקנות בעניינים אלה הנוגעים לייבוא מזון; אולם תקנות כאמור החלות על יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי יותקנו באישור הוועדה:
{{ח:תת|(1)}} תנאים נוספים לרישום במרשם היבואנים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה ניתן לרשום יבואנים במרשם היבואנים, אף אם אינם עומדים בתנאי הרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, והכול לשם שמירה על בריאות הציבור ובטיחות המזון;
{{ח:תת|(2)}} המסמכים והתנאים הנדרשים, נוסף על האמור בפסקה (1), לשם קבלת תעודות או אישורים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(א)}} המסמכים והפרטים שנדרש לצרף לבקשה לרישום במרשם היבואנים, להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל או לבקשה לקבלת תעודות או אישורים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, לרבות מהרשויות המוסמכות במדינה שממנה יובא המזון;
{{ח:תתת|(ב)}} התנאים למתן התעודות או האישורים, וכן התנאים לביטולם, לסירוב לתתם, להגבילם או לסרב לחדשם, נוסחם או דרכי נתינתם;
{{ח:תתת|(ג)}} תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו דרישות לגבי סוגי מזון מסוימים ומקומות ייצורם, לרבות לעניין ייצורם בתנאי ייצור נאותים, תנאי הובלתם ואחסונם, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
{{ח:תת|(3)}} המסמכים והפרטים שעל יבואן להגיש במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(2)}}, המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;
{{ח:תת|(3א)}} מסמכים שעל יבואן לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(4)}}, המעידים על שיווק המזון במדינה ממדינות האיחוד האירופי או על עמידת המזון בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי;
{{ח:תת|(4)}} המסמכים או הפרטים הנדרשים, בין השאר, לצורך עקיבות מזון או מתן תעודת שחרור, שיישמרו אצל היבואן הרשום, ודרכי שמירתם משלב ייצור המזון מחוץ לישראל, דרך שלבי הובלתו ואחסנתו ועד למכירתו על ידי היבואן הרשום למשווקים שלהם מכר את המזון;
{{ח:תת|(5)}} נוסח ההצהרות וההתחייבויות הנדרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}};
{{ח:תת|(6)}} דרכי בדיקת משלוחי מזון, ובכלל זה בדיקת מסמכים שהיבואן נדרש לשמור לפי חוק זה, כתנאי למתן תעודת שחרור, ותדירותן, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה הוא רשום כיבואן ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו;
{{ח:תת|(7)}} באישור הוועדה – תנאים לייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות מסוימות וכן איסור על ייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות כאמור, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
{{ח:תת|(8)}} הוראות לעניין בקשות לקבלת תעודת שחרור ובכלל זה הוראות כמפורט להלן, ויכול שיקבע דרישות שונות לגבי קבוצות מזון שבמשלוח, מקומות ייצור שונים או מדינות ייצור מסוימות, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור:
{{ח:תתת|(א)}} הוראות מיוחדות לגבי בקשות לקבלת תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר, לרבות לעניין מזון שיוצא מישראל והוחזר אליה או שנפסל לייבוא במדינה אחרת או שנפסל לייצוא מישראל;
{{ח:תתת|(ב)}} דרכי הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור של מזון מתחנת הסגר, הפרטים והמסמכים שיש לצרף לבקשה, תנאים שבהם ניתן להתנות את הבקשה, לרבות לעניין אופן שיווק המזון, דרכי הסירוב למתן התעודה, מתן ערובה כבטוחה לקיום התנאים או להיתר לשחרור מתחנת הסגר לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיפים 89 עד 93}};
{{ח:תת|(9)}} הוראות לעניין דיגום מזון בתהליך היבוא;
{{ח:תת|(10)}} תנאים לעניין ייבוא מזון ייעודי וסימונו;
{{ח:תת|(11)}} הוראות לעניין חובת יבואן רשום למסור מידע על מזון מסוים, ובכלל זה את המפרט של מזון מסוים וכן תוצאות בדיקה המתייחסות לאיכות ובטיחות מזון או מזון מסוים, תנאי הובלתו ואחסונו;
{{ח:תת|(12)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא)|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: מזון המיועד לייצוא בלבד}}

{{ח:סעיף|117|תנאים לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20}}, ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, רשאי בעל רישיון ייצור לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, שלא מתקיימות בו דרישות לפי חקיקת המזון ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – מזון המיועד לייצוא בלבד), ובלבד שהמזון ראוי למאכל אדם, ושמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המזון מתאים לאסדרה בתחום המזון החלה במדינת היעד או שהמזון הוזמן בידי עוסק במזון במדינת היעד;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון מסר מראש למנהל שירות המזון הצהרת ייצוא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, הוא שומר לתקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב)}} את הצהרת הייצוא והמסמכים המעידים על תוכנה, ואם הוא יצרן המיישם מערכת בקרת איכות – גם מסמכים המוכיחים את התנאים בסעיף קטן (ב) ואת יישום מערכת בקרת איכות;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מקיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126 עד 128}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הצהרת הייצוא תהיה בהתאם לנוסח שיפורסם באתר האינטרנט ובה יודיע בעל רישיון ייצור על כוונתו לייצא מזון המיועד לייצוא בלבד, ועל התחייבותו לנקוט צעדים להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל ולהבטחת מניעת מכירתו בישראל.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות יכלול בהצהרת הייצוא גם את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סוג המזון המיועד לייצוא בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} השינויים במפרט המזון המיועד לייצוא בלבד לעומת מפרט מזון מאותו סוג שהוא מייצר ומיועד למכירה בישראל, ואם אינו מייצר מזון מאותו סוג המיועד למכירה בישראל – מפרט המזון המיועד לייצוא בלבד בהתאם להזמנת עוסק במזון במדינת היעד;
{{ח:תתתת|(ג)}} האמצעים שננקטו במפעל הייצור להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל, להבטחת מניעת מכירתו בישראל, ולתיעוד ייצור המזון המיועד לייצוא בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} הצהרת הייצוא תימסר –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי בעל רישיון ייצור שמיישם מערכת בקרת איכות – לפני תחילת ייצור של מזון המיועד לייצוא בלבד, ובמועד חידוש רישיון ייצור מזון כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות – שבעה ימי עבודה לפחות לפני כל עת שבה הוא מתכוון להתחיל בייצור מזון מסוים שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון, ולגבי כל מזון מסוים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אסדרה“ – לרבות חיקוק, תקן, והנחיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן המיישם מערכת בקרת איכות“ – יצרן שיש בידו אישור מאחד הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ב1)(2)}}, המעיד כי הוא מיישם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ISO-22000;
{{ח:תתתת|(2)}} ISO 9001 יחד עם HACCP;
{{ח:תתתת|(3)}} תקנים בין־לאומיים מקובלים נוספים, כפי שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|118|ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד שלא מתקיימות בו דרישות לעניין סימון}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, בעל רישיון ייצור רשאי לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, אף אם לא מתקיימות במזון דרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון המזון, תכולתו או אריזתו, ובלבד שמתקיימות בו שאר הדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|119|שיווק מזון המיועד לייצוא בלבד}}
{{ח:ת}} משווק רשאי לייצא מזון שיוצר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|או 118}}, אם נקט אמצעים למניעת מכירת מזון כאמור בישראל.

{{ח:סעיף|120|הוראות מנהל שירות המזון לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד}}
{{ח:ת}} מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, בכל עת ואף אם הוחל בייצוא המזון, לתת הוראה פרטנית ליצרן או למשווק בדבר אופן ייצור המזון כאמור {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}}, או מכירתו, לפי העניין, ואופן הפרדת המזון משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ומניעת מכירתו בישראל, אם ראה כי הדבר דרוש לשם הבטחת בריאות הציבור בישראל, ואם נקבעו הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(4)}}, תינתן הוראה פרטנית לפי סעיף זה בכפוף לאמור בהן.

{{ח:סעיף|121|תקנות לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאים או דרישות למתן אישורים, תעודות או רישיונות מאת נותן הרישיון, כפי שהתבקשו על ידי מדינות יעד לשם ייצוא;
{{ח:תת|(2)}} תנאים לעניין ייצוא, הנובעים ממחויבויות בין־לאומיות של מדינת ישראל;
{{ח:תת|(3)}} פטור מחובות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או פטור לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון מסוימים, המיועדים לייצוא בלבד, בכפוף לתנאים שיקבע, לרבות תנאים לעניין היות הייצור למטרת ייצוא בלבד;
{{ח:תת|(4)}} הוראות הנדרשות להבטחת בריאות הציבור בישראל, לעניין אופן ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ומכירת מזון המיועד לייצוא בלבד, ובכלל זה לעניין הפרדת מזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ולעניין מניעת מכירתו בישראל;
{{ח:תת|(5)}} הוראות לעניין שמירת מסמכים בנוגע לייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ולמכירתו.

{{ח:סעיף|122|סייג לתחולה על תוצרת חקלאית טרייה ומזון מן החי}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|סימן זה}} לא יחולו על תוצרת חקלאית טרייה ועל מזון מן החי ואין בהן כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים}} או {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו|בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|123|שמירת סמכויות}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|סימן זה}} כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי חוק זה לעניין מתן רישיון ייצור, ומסמכות הנתונה למנהל שירות המזון במקרה של סכנה לבריאות הציבור בישראל.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הסדרת מכירת מזון}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: חובות משווק}}

{{ח:סעיף|124|חובות משווק}}
{{ח:ת}} משווק לא יעסוק במכירת מזון, אלא אם כן הוא מקיים את הוראות חקיקת המזון החלות על פעולת המכירה הנעשית על ידו, ואת הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|125|החזקה ברישיון עסק ועמידה בתנאיו}}
{{ח:ת}} משווק לא ימכור מזון אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אם נדרש רישיון עסק – הוא בעל רישיון עסק תקף ופועל בהתאם לתנאיו;
{{ח:תת|(2)}} אם לא נדרש רישיון עסק – הוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה.

{{ח:סעיף|126|קבלת מזון מיצרן בעל רישיון ייצור או מיבואן רשום|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} משווק לא יקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור תקף או מיבואן שאינו בעל רישום תקף כיבואן רשום.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} משווק לא יקבל מזון המנוי {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}} מיצרן שאינו יצרן בעל אישור ייצור נאות תקף.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על משווק שהוא יבואן רשום לגבי מזון שהוא מייבא לישראל; אין באמור כדי לגרוע מחובותיו של משווק כאמור כיבואן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), משווק רשאי לקבל מזון גם מיצרן או מיבואן שרישיונו או תעודתו כאמור בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם, אם בהחלטה בעניין ביטול, התליה או סירוב חידוש כאמור, ניתן היתר למכירת מלאי מזון שיוצר או יובא כדין טרם המועד שנקבע בהחלטה, והמזון שהמשווק מקבל הוא חלק מהמלאי כאמור.

{{ח:סעיף|127|אימות תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} משווק יאמת את תוקפם של רישיון הייצור של יצרן או של תעודת היבואן הרשום של יבואן שעמו הוא מתקשר, במועדים אלה:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} משווק יאמת את תוקפם של רישיון הייצור של יצרן, של אישור הייצור הנאות שלו או של תעודת היבואן הרשום של יבואן שעמו הוא מתקשר, במועדים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועד ההתקשרות הראשונה ביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} אחת לשנה ממועד ההתקשרות הראשונה, אלא אם כן המשווק נרשם מראש באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על שינויים בתוקפם של רישיונות ייצור או תעודות יבואן רשום, ובכלל זה עדכונים על החלטות לעניין היתר להמשך שיווק מלאי של יצרנים או יבואנים שרישיונם או תעודתם בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} אחת לשנה ממועד ההתקשרות הראשונה, אלא אם כן המשווק נרשם מראש באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על שינויים בתוקפם של רישיונות ייצור, אישורי ייצור נאות או תעודות יבואן רשום, ובכלל זה עדכונים על החלטות לעניין היתר להמשך שיווק מלאי של יצרנים או יבואנים שרישיונם או תעודתם בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם.
{{ח:תת|(ב)}} אימות תוקפם של רישיון או תעודה לפי סעיף קטן (א) ייעשה על ידי פנייה לקבלת אישור משירות המזון, באחת מדרכים אלה:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} אימות תוקפם של רישיון, אישור או תעודה לפי סעיף קטן (א) ייעשה על ידי פנייה לקבלת אישור משירות המזון, באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת אישור דרך אתר האינטרנט, לאחר שהמשווק הזין את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}};
{{ח:תתת|(2)}} קבלת אישור בכתב, לאחר שהמשווק שלח לשירות המזון פנייה בדואר או בדואר אלקטרוני, הכוללת את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}}.

{{ח:סעיף|128|קבלת מזון הפטור מהוכחת קיומם של רישיון ייצור או תעודת יבואן רשום}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}}, משווק שקיבל מזון פטור ישמור העתק של אישור או תעודה תקפה אחרת מאת הרשות הממונה על סוג המזון הפטור, ובהעדר רשות כאמור – ישמור הוכחה אחרת כי מי שממנו התקבל המזון, הוא בעל רישיון עסק תקף או שהוא רשום כתאגיד או כעוסק מורשה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מזון פטור“ – כל אחד מסוגי מזון אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מזון שייצורו פטור מחובת קבלת רישיון ייצור;
{{ח:תתת|(2)}} מזון שאינו תוצאה של פעילות ייצור;
{{ח:תתת|(3)}} מזון שייבואו פטור מחובת קבלת תעודת יבואן רשום.

{{ח:סעיף|129|חובת בדיקת סימונים}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}}, משווק אחראי לוודא את קיומם של פרטי הסימון המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} לגבי מזון ארוז מראש שהוא מוכר.

{{ח:סעיף|130|עמידה בדרישות של תקנות מכירה}}
{{ח:ת}} משווק לא ימכור מזון אלא אם כן הוא עומד בדרישות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}.

{{ח:סעיף|130א|חובת יישום מערכת בקרת איכות עצמית בידי משווק|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} משווק לא ימכור מזון שאינו ארוז מראש על ידי יצרן או מיובא ככזה על ידי יבואן, אלא אם כן הוא מיישם לגבי אותו מזון מערכת בקרת איכות עצמית ונוקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהמזון שהוא משווק התקבל מידי עוסק במזון הפועל כדין וכי המזון עומד בדרישות לפי חקיקת המזון, ובכלל זה לעניין החזקת המזון, הטיפול בו, הובלתו, אחסנתו ומכירתו; בסעיף זה, ”בקרת איכות עצמית“ ו”נקיטת אמצעים סבירים“ – כפי שייקבעו בהוראות מנהל שירות המזון ויפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין מזון שהוא מזון ארוז מראש על ידי יצרן או מיובא ככזה על ידי יבואן; תקנות כאמור יכול שייקבעו לכל סוגי המזון או לגבי מוצרי מזון או סוגי מזון מסוימים.

{{ח:סעיף|131|פטור בתקנות מחובות משווק}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע פטור או הקלה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן זה}}, לרבות לסוגי משווקים, בשים לב לגודלם, לסוג פעולת המכירה שהם מבצעים ולסוג המזון הנמכר על ידם.

{{ח:סעיף|132|חזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חזקה שמשווק לא הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיפים 4א}} – למעט לעניין ההפרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת החמישית א׳}}{{ח:הערה|,}} {{ח:פנימי|סעיף 5|5(א)(1), (3) עד (5) ו־(7)(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ב), (ד) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(ג)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}}, לעניין מזון ארוז מראש על ידי יצרן, או מיובא ככזה על ידי יבואן, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המשווק מיישם מערכת בקרת איכות מסוג המנוי ברשימה שפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט, או שהוא נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהמזון שהוא משווק התקבל מידי עוסק במזון הפועל כדין וכי המזון האמור עומד בדרישות לפי חקיקת המזון;
{{ח:תתת|(2)}} המשווק נקט בתחום שליטתו את כל האמצעים הנדרשים לפי דין לשמירה על המזון בהתאם לשאר הוראות חקיקת המזון החלות עליו לעניין החזקת המזון, הטיפול בו ומכירתו;
{{ח:תתת|(3)}} ההפרה נוצרה כתוצאה ממעשה או מחדל של אחר, שאינו בשליטת המשווק, או עקב הסתמכות על מידע שסיפק לו אחר כאמור, בנסיבות בהן סביר היה להסתמך על מידע כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} המשווק לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומה של הפרה לגבי המזון;
{{ח:תתת|(5)}} הפגם במזון לא היה פגם ניכר לעין או ניתן לזיהוי במישוש או בהרחה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} יצרן, יבואן או משווק מהאזור בעת שהם משווקים את המזון שייצרו, ייבאו או שיווקו מהאזור, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} משווק בנוגע למצרך מותג פרטי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם|בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}}, שמזוהה אתו.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו}}

{{ח:סעיף|133|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהוי מזון שהועבר“ – בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברת מזון“ – העברת מזון בין עוסקים במזון, למעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העברה לעוסק במזון שהוא מוביל בלבד, או ממנו, למטרת הובלתו בין עוסקים במזון;
{{ח:תתת|(2)}} העברת דוגמאות מזון לצורכי מחקר ופיתוח שאינן מיועדות למכירה לצרכנים;
{{ח:תתת|(3)}} העברת מזון שמתבצעת רק אל גורם מחוץ לישראל במסגרת ייצוא;
{{ח:תתת|(4)}} העברת מזון מחוץ לישראל אל יבואן במסגרת ייבוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון פטור“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 128|בסעיף 128(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי העוסק“ – שם היצרן ומספר רישיון הייצור שלו או שם היבואן ומספר תעודת היבואן הרשום שלו, כפי שהם מופיעים באחד ממסמכים אלה, ואם לא הופיעו במסמכים אלה – אחד מהמסמכים בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לשם היצרן או היבואן ומספרי רישיונו או תעודתו:
{{ח:תתת|(1)}} תעודת משלוח, אם ישנה, ולעניין מוצר בשר – תעודת משלוח למוצר בשר, כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק ח׳}};
{{ח:תתת|(2)}} חשבונית עסקה, חשבונית מס או מסמך אחר המשמש לייעוד דומה, אף אם כינויו שונה;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מזון פטור – אחד מהמסמכים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 128|בסעיף 128(א)}}.

{{ח:סעיף|134|הסדרת עקיבות המזון על ידי מעביר מזון}}
{{ח:תת|(א)}} בהעברת מזון יקבל עוסק במזון המעביר את המזון ממקבל המזון פרטים כמפורט בסעיף קטן (ב) ומסמכים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}}, יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למקבל המזון פרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 135|בסעיף 135}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון המעביר את המזון ישמור עותק של תעודת המשלוח שנתן למקבל המזון, הכוללת את פרטי מקבל המזון, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר זיהוי; לא כללה תעודת המשלוח מספר זיהוי כאמור, ישמור העוסק במזון את התעודה בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לזהות מקבל המזון; לעניין זה, ”מספר זיהוי“ – אחד מאלה: מספר רישיון ייצור, מספר תעודת יבואן רשום, מספר רישיון עסק או מספר עוסק מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על עוסק במזון בשיווק קמעונאי אם עוסק אחר במזון רכש ממנו את המזון כצרכן, בלי ידיעתו.

{{ח:סעיף|135|הסדרת עקיבות המזון על ידי מקבל מזון}}
{{ח:תת|(א)}} בהעברת מזון יקבל מקבל המזון ממעביר המזון את שמו המלא, מען עסקו ופרטי העוסק שלו ומסמכים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}}, יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למעביר המזון פרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 134|בסעיף 134}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה למקבל המזון יותר מאתר אחד שאליו מיועד המזון, חובה על מקבל המזון לתעד את האתרים שבהם נמצא המזון שקיבל, בהתאם לזיהוי המזון, ולעדכן את התיעוד אם חלו שינויים במיקום המזון; בסעיף קטן זה, ”תיעוד“ – לרבות באמצעות מערכת לניהול מלאי או מערכת ממוחשבת אחרת.

{{ח:סעיף|136|תיעוד פרטיהם של מעביר מזון ומקבל מזון}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון החייב בתיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} ישמור את הפרטים והמסמכים הנדרשים ומסמכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיפים 134}}, {{ח:פנימי|סעיף 135|135}} {{ח:פנימי|סעיף 137|ו־137}}, לגבי כל משלוח מזון, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהיעדר סימון של מועד כאמור – משנה ממועד העברת המזון בהתאם לתאריך בתעודת המשלוח ובהיעדר תעודת משלוח – במסמך אחר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בפסקה (2) בהגדרה ”פרטי העוסק“}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה למשלוח של מוצרי בשר תעודת משלוח וטרינרית, יישמר התיעוד האמור לתקופה שלא תפחת משישה חודשים בלבד ממועד העברת המזון.
{{ח:תת|(ג)}} משווק גדול ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) בנוגע למלאי הקיים בידיו באותה עת, במקום העסק או באופן המאפשר נגישות מהירה אליהם.

{{ח:סעיף|137|תקנות לעניין עקיבות מזון}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה בשים לב לסוג העוסקים במזון שעליהם יחולו ההוראות:
{{ח:תת|(1)}} הפרטים הנדרשים לזיהוי המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} מסמכים נוספים או פרטים שיש לקבל ולשמור להבטחת העקיבות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תת|(3)}} הקלות בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}} ופסקאות (1) ו־(2) בסעיף זה, לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון המועבר או המתקבל על ידם;
{{ח:תת|(4)}} סוגי מזון שלגביהם יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיפים 134}} {{ח:פנימי|סעיף 135|ו־135}} אף אם הם מועברים למי שאינו עוסק במזון, ובלבד שהדבר נדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: תקנות לעניין מכירת מזון}}

{{ח:סעיף|138|תקנות לעניין מכירת מזון}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} התנאים למכירת מזון, לרבות לעניין תנאי מכירה נאותים, ורשאי השר לקבוע הוראות כאמור לפי סוגי משווקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון הנמכר על ידם;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), תש״י–1950}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(2)}} חובות משווק בעניין מכירת מזון, לרבות הטלת חובת סימון לגבי מזון מסוים שקבע השר, ובכלל זה מזון שאינו ארוז מראש על ידי היצרן וחובת סימון במקום הממכר;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(3)}} החזרה יזומה בידי משווק לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}};
{{ח:תת|(4)}} חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיש מסוים, לרבות הקביעה כי בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת, בשים לב לסכנה לבריאות הציבור ולבטיחות המזון, נדרשת הוכחה לגבי מילוי דרישות הדין החל על ייצורו וכי אין לשווקו בלא הוכחה כאמור; קבע השר כאמור, יקבע את דרכי ההוכחה והמסמכים הנדרשים לשם הוכחה כאמור, ורשאי הוא לקבוע דרישות כאמור לפי סוגי משווקים;
{{ח:תת|(5)}} חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיל מסוים, לרבות קביעה כי נדרשת הוכחה כאמור בפסקה (4) לתקופה שקבע, שלא תעלה על שישה חודשים;
{{ח:תת|(6)}} תנאים לעניין מכירת מזון ייעודי.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: חובות משווק מהאזור}}

{{ח:סעיף|139|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם המשווקים מהאזור“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 146|בסעיף 146}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק מהאזור“ – אדם העוסק בהבאת מזון מהאזור לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק רשום מהאזור“ – אדם בעל רישום תקף במרשם המשווקים מהאזור.

{{ח:סעיף|140|החלת הוראות על הבאת מזון מהאזור לישראל לשם שמירה על בריאות הציבור}}
{{ח:תת|(א)}} על משווק מהאזור ועל הבאת מזון מהאזור לישראל, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרקים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} והתקנות לפיהם, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע שינויים נוספים לעניין החלת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), וכן הוראות נוספות שיחולו על משווק מהאזור, והכול ככל הנדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.

{{ח:סעיף|141|החלת הוראות על משווק מהאזור|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרקים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}} על הבאת מזון מהאזור, לעניין הוראות החלות על משווק מהאזור –
{{ח:תתת|(1)}} רישום כמשווק מהאזור יבוא במקום רישום כיבואן רשום;
{{ח:תתת|(2)}} אישור מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}} יבוא במקום אישור מוקדם לייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}};
{{ח:תתת|(3)}} אישור מהרשות המוסמכת באזור בדבר הפיקוח הנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} על המזון, יבוא במקום אישור גורם מוסמך במדינת הייצור ככל שנדרש אישור כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לא תחול חובת תשלום אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(3)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 143|בסעיף 143}}, ולפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיפים 78}} {{ח:פנימי|סעיף 84|ו־84(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} ערובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147(ב)(3)}} תבוא במקום ערובה לקיום דרישות או לעמידה בתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} יוחל בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום האמור בפסקה (3)(ב) יקראו ”ייצורו לשם ייצוא או לשם החזרה לאזור“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום האמור בפסקה (4), יקראו ”החזרת משלוח מזון שיוצא או שהועבר לאזור והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור“.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}} לא יחולו על הבאה מהאזור של מזון שיוצר על ידי בעל רישיון ייצור או יובא על ידי יבואן רשום כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 115|בסעיף 115(ה)}}, לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|142|הבאת מזון מהאזור לישראל}}
{{ח:ת}} לא יביא אדם מזון מהאזור לישראל אלא בהתקיים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא משווק רשום מהאזור;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל את המזון מאדם בעל היתר תקף להוצאת המזון מאת הרשות המוסמכת באזור;
{{ח:תת|(3)}} הוא הביא את המזון לישראל בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר האמור בפסקה (2).

{{ח:סעיף|143|אישור מיוחד למכירת מזון רגיש בישראל}}
{{ח:ת}} משווק מהאזור לא יביא לישראל מזון רגיש אלא אם כן קיבל אישור מיוחד לכך מאת מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, שיינתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, בשינויים המחויבים, ובהתאם לתנאי האישור.

{{ח:סעיף|144|עמידה בהוראות סימון מזון}}
{{ח:ת}} משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל אלא אם כן סימון המזון כולל את שם המשווק מהאזור, בהתאם להוראות החלות על יבואן לעניין סימון לפי חקיקת המזון, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|145|עמידה בהוראות התקנות}}
{{ח:ת}} משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל בניגוד לתקנות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140(ב)}}.

{{ח:סעיף|146|רישום משווק מהאזור}}
{{ח:ת}} הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום את מי שעוסק בהבאה של מזון מהאזור לישראל והתקיימו לגביו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 147|שבסעיף 147}}.

{{ח:סעיף|147|תנאים לרישום או לחידוש רישום במרשם המשווקים מהאזור|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להירשם במרשם המשווקים מהאזור או לחדש רישום כאמור יגיש בקשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם לא ירשום ולא יחדש רישום של מבקש במרשם המשווקים מהאזור, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל או אזרח ישראלי או שהוא רשום כתאגיד לפי הדין בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הגיש הצהרה הכוללת את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים על יצרן המזון, לרבות מספר זיהוי של היצרן;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטים על מקום עסקו, לרבות רישיון או אישור שניתן למקום עסקו, ככל שנדרש רישיון או אישור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא נתן ערובה לקיום תנאים, דרישות והוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיפים 87}} {{ח:פנימי|סעיף 89|ו־89 עד 92}}, כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}} על הבאת מזון מהאזור, שסוגה, תנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה נקבעו בידי השר.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת}}

{{ח:סעיף|148|חובת רישוי להובלה או לאחסנה של מזון בטמפרטורה מוגדרת}}
{{ח:ת}} לא יוביל אדם מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת ולא יאחסן אדם מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת אלא אם כן הוא עומד בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ומתקיימות לגביו הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|149|רישיון הובלה}}
{{ח:ת}} נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, לא יוביל אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש להובילו:
{{ח:תת|(1)}} רישיון הובלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
{{ח:תת|(2)}} רישיון ייצור הכולל פעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}};
{{ח:תת|(3)}} היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110(א)}}.

{{ח:סעיף|150|רישיון אחסנה}}
{{ח:ת}} נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, לא יאחסן אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש לאחסנו:
{{ח:תת|(1)}} רישיון אחסנה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
{{ח:תת|(2)}} רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}};
{{ח:תת|(3)}} היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110(א)}}.

{{ח:סעיף|151|פטור מרישיון אחסנה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 150|בסעיף 150}}, לא יידרש רישיון אחסנה לאלה:
{{ח:תת|(1)}} אחסנה בטמפרטורה מבוקרת על ידי משווק באתר המכירה לצרכן;
{{ח:תת|(2)}} אחסנה בטמפרטורה מבוקרת בבית אוכל או במטבח מוסדי שאינו נדרש לרישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|או 26}}.

{{ח:סעיף|152|היתר לסימון ברישיון אחסנה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, נותן רישיון ייצור רשאי לקבוע ברישיון אחסנה היתר להדבקת תווית על גבי מזון ארוז מראש או לסימון לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}}.

{{ח:סעיף|153|בקשה לרישיון הובלה או רישיון אחסנה}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון הובלה או רישיון אחסנה ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – רישיון) או חידוש רישיון יגיש בקשה בצירוף מסמכים ופרטים, בהתאם לנדרש בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרישיון תוגש ללשכת הבריאות המחוזית, במחוז שבו הגיש המבקש את בקשתו לקבלת רישיון עסק או במחוז מהמחוזות שבו יש לו רישיון עסק לפי בחירתו.

{{ח:סעיף|154|החלת הוראות על רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} על רישיון הובלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(ד) עד (ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29 עד 40}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: תוקפו של רישיון הובלה יהיה לחמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על רישיון אחסנה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28 עד 40}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|155|תקנות לעניין רישיון}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לבקשה ואופן הטיפול בה;
{{ח:תת|(2)}} קביעת תנאים למתן הרישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי קבוצות המזונות המובלים או המאוחסנים או לפי סוגי פעילות ההובלה והאחסנה, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} תנאים לעניין מחסנים שהאחסון בהם אינו דורש רישיון אחסנה, ובכלל זה לעניין הציוד הנדרש בהם ואופן החזקת המזון בהם.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין החזקת מזון}}

{{ח:סעיף|156|קיום הוראות היצרן}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון יאחסן ויחזיק את המזון ויובילו לפי הוראות היצרן, בלי לגרוע מהחובה לעמוד בהוראות חקיקת המזון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), עוסק במזון רשאי לאחסן ולהחזיק מזון או להובילו בטמפרטורה מבוקרת שנקבעה לפי חקיקת המזון, אף אם הוראות היצרן קובעות טמפרטורה מוגדרת שהיא מחמירה לעומת חקיקת המזון, ואולם אם הוראות היצרן כאמור קובעות חובה להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת מחמירה כאמור, ומסמנות הוראה זו במילה ”בלבד“, יאחסן, יחזיק או יוביל את המזון בהתאם להוראות היצרן.

{{ח:סעיף|157|מזון שלא נקבעה לו טמפרטורה מבוקרת}}
{{ח:תת|(א)}} לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה על החזקת מזון מסוים בטמפרטורה מבוקרת, רשאי מנהל שירות המזון לתת לגביו הוראות להחזקה בטמפרטורה מבוקרת, לתקופה שלא תעלה על חודש, ובנסיבות מיוחדות לחודש נוסף.
{{ח:תת|(ב)}} הוראה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק במזון יחזיק מזון בהתאם להוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|158|תקנות בעניין טמפרטורה מוגדרת}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור מזון, אחסנתו, הובלתו או ייבואו בטמפרטורה מוגדרת, בהתאם לסוג המזון ולמאפייניו.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: ארגונים לחלוקת מזון}}

{{ח:סעיף|159|פטור לארגונים לחלוקת מזון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ארגון לחלוקת מזון פטור מרישיון ייצור, רישיון הובלה ורישיון אחסנה לפי חוק זה; {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון לחלוקת מזון“ – תאגיד המספק מזון לנזקקים או לבתי נזקקים, בלא תמורה או תמורת תשלום סמלי, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אם התאגיד מספק מזון תמורת תשלום סמלי – התאגיד אינו מסרב לספק ארוחת מזון לנזקק שאינו עומד בתשלום הסמלי;
{{ח:תתתת|(2)}} התאגיד פועל שלא למטרות רווח, והוא מאוגד ורשום כעמותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או שהוא הקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, או שהוא חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל רשם ההקדשות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, שהוכרו כמוסד ללא כוונת רווח לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתתת|(3)}} אחת ממטרות התאגיד הרשומות בתקנון או במסמך היסוד שלו היא הספקת מזון לנזקקים;
{{ח:תתתת|(4)}} התאגיד אינו עוסק במכירת מזון שאינה למטרה של הספקת מזון לנזקקים;
{{ח:תתתת|(5)}} התאגיד אינו פועל במסגרת גוף החייב בהספקת מזון לסועדים או במסגרת גוף שהספקת המזון נלווית לשירות אחר שהוא מספק לסועדים;
{{ח:תתתת|(6)}} התאגיד נרשם באתר האינטרנט כארגון לחלוקת מזון שמתקיימים בו התנאים בפסקאות (1) עד (4), תוך פירוט הכתובות שבהם הוא פועל נכון למועד הרישום, וציון אם המזון שמחולק או שמועבר הוא שלא בתמורה או בתשלום סמלי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום סמלי“ – תשלום בעד מזון או הספקת מזון לבית הנזקק, בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר, ובהעדר קביעה כאמור – בסכום שאינו עולה על התשלום המרבי שניתן לגבות לפי מבחנים שנקבעו לזכאות לתמיכה לפעילות זו לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד המספק מזון לארגון לחלוקת מזון ומתקיימות בו הוראות פסקאות (2) עד (5) להגדרה ”ארגון לחלוקת מזון“ יראו אותו כארגון לחלוקת מזון לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|160||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|161|תקנות בעניין ארגונים לחלוקת מזון}}
{{ח:ת}} השר יקבע הוראות לעניין תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳ עד ז׳}} על ארגונים לחלוקת מזון.

{{ח:סעיף|162|היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, ארגון לחלוקת מזון רשאי לעשות שימוש במזון שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי והתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, ולחלקו, אם קיבל אישור בכתב של היצרן לשימוש במזון מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש לתקופה מוגבלת, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך ושהשימוש או החלוקה כאמור ייעשו בתוך אותה תקופה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון}}

{{ח:סעיף|163|הוראות המנהל לעוסקים במזון לשם מניעת סכנה ממזון מסוים}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל שירות המזון, ובהעדרו – מי שהוא הסמיכו לכך, כי נגרמת סכנה חמורה ומיידית לבריאות הציבור או עלולה להיגרם סכנה כאמור בשל מזון מסוים או בשל השימוש בו, רשאי הוא לתת הוראות למניעת הסכנה שיחולו על כל עוסק במזון, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הייצור, האריזה, ההובלה, האחסון והמכירה של המזון (בסעיף זה – הוראות המנהל), ובלבד שיפורסמו בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באתר האינטרנט, באופן בולט, ובמיקום שייועד להוראות המנהל, עם עיקרי הסיבות למתן ההוראה, בעברית ובערבית ובכל שפה נוספת שימצא מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו כי נדרשת לאותו עניין;
{{ח:תתת|(2)}} בשני עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה ארצית, אחד מהם בשפה הערבית;
{{ח:תתת|(3)}} ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות המנהל יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ואולם רשאי מנהל שירות המזון להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שנה, אם נוכח שממשיכים להתקיים הטעמים המצדיקים את נתינתן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות המנהל ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; על אף האמור, בנסיבות חריגות הנוגעות למיידיות הסכנה לבריאות הציבור וחומרתה, רשאי מנהל שירות המזון לקבוע בהוראות שיפורסמו באתר האינטרנט כי הן ייכנסו לתוקף במועד הפרסום באתר כאמור, ובלבד שהפרסום ברשומות יבוצע בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שני ימי עבודה ממועד הפרסום באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות המנהל יישלחו בדואר האלקטרוני לעוסקים במזון שנרשמו לקבלת עדכונים על הוראות לפי סעיף זה ברשימת תפוצה אלקטרונית.

{{ח:סעיף|164|אחריות יצרן, יבואן ומשווק לעניין מזון מזיק|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מזון מזיק“ – מזון שהזיק או שעלול להזיק לבריאות אדם, לרבות מזון שנמצאו לגביו תוצאות של בדיקת מעבדה המעידות על אי־עמידה של המזון בדרישות לפי חקיקת המזון, שיש בה כדי להזיק או לעורר חשש לנזק כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון שנודע לו כי מזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, הוא מזון מזיק, יפעל לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ינקוט בהקדם האפשרי אמצעים סבירים למניעת השימוש במזון, לרבות אמצעים מבין אלה, לפי העניין, והכול לשם מניעת הסכנה לבריאות או החשש לסכנה לבריאות מצריכת המזון:
{{ח:תתתת|(א)}} עדכון של היצרן או היבואן, ולגבי מזון שהוא תוצרת חקלאית טרייה – של מי שממנו קיבל את המזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתיאום עם מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal); על אף האמור, הוראה על החזרה יזומה של מזון על ידי משווק תינתן רק לגבי מזון שהוא מוכר, ובהתאם לתקנות שייקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138(3)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בתיאום עם מנהל שירות המזון – מסירת הודעה לציבור (Recall) על הסכנה הנשקפת מהמזון, אם הודעה כאמור לא נמסרה על ידי היצרן או היבואן, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} עוסק במזון ידווח למנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו לכך על פירוט האמצעים שנקט לפי פסקה (1), אם ביצע החזרה יזומה או מסר הודעה לציבור, לפי פסקה (1)(ב) או (ג) ובכל מקרה אחר שלגביו קבע השר, באישור הוועדה, חובת דיווח לעניין זה, ואם נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון בעקבות הדיווח, יפעל העוסק במזון בהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לפעול לביצוע ההוראה בנסיבות שבהן העוסק במזון סירב לבצע את ההוראה או בנסיבות של דחיפות מיוחדת.
{{ח:תת|(ד)}} נודע למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך כי מזון הוא מזון מזיק, רשאי הוא, בנסיבות דחופות או בנסיבות שבהן קיים קושי לאתר את בעלי המזון, לפעול לפי הוראות סעיף קטן (ב)(1)(ב) אף בטרם נתן הוראה כאמור בסעיף (ב)(2) או במקביל למתן הוראה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} עוסק במזון יישא בהוצאות של פעולות שננקטו לפי סעיף קטן (ג) או (ד), אלא אם כן קבע מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להורות על החזרה יזומה, אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף קטן (ב), אף אם לא הובא הדבר לידיעתו באמצעות עוסק במזון, לאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן ראה כי קיים צורך דחוף, לשם שמירה על בריאות הציבור, להורות על החזרה יזומה כאמור בלי לשמוע את טענותיו.
{{ח:תת|(ז)}} עוסק במזון יתעד אצלו, לרבות באמצעות שמירת עותק, תלונות בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, לתקופה של שלוש שנים לפחות ממועד קבלת התלונה; אולם על יבואן המייבא מזון במסלול האירופי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)(4)}} לעניין המזון שייבא במסלול האירופי.
{{ח:תת|(ח)}} על אף ההוראות המאומצות, התעורר חשש כי במזון שחלות לגביו ההוראות המאומצות והוא עומד בהן יש גורם רעיל או מזיק, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ד)}}, שקיומו במזון לא הוגבל בהוראות המאומצות, בין בכלל ובין לעניין אותו מזון, רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מעוסק במזון הוכחה שהמזון אינו מזיק או עלול להזיק לבריאותו של אדם; לא השתכנע מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך כי המזון אינו מזיק או עלול להזיק כאמור, יראו את המזון מאותו מועד כמזון מזיק לעניין חוק זה.

{{ח:סעיף|165|הודעה בדבר מסוכנות מזון}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}}, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להורות לעוסק במזון לפרסם, או להודיע לכל אדם הנוגע בדבר, כי מזון או תהליך עבודה אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו, וכי המזון או תהליך העבודה מסוכן לבריאותו או לבטיחותו של אדם הצורך את המזון, או שקיימת הסתברות ממשית למסוכנות כאמור; הפרסום או ההודעה יהיו באופן שיורה עליו מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך; הוראה לפי פסקה זו לא תינתן אלא לאחר שניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו;
{{ח:תת|(2)}} לפרסם, או להודיע הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק סירב לפרסם, או להודיע באופן שהורה עליו כאמור בפסקה (1), או אם סבר כי קיים חשש ממשי לשלומו או לבריאותו של אדם, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ורשאי הוא –
{{ח:תתת|(א)}} להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלי שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו אם סבר כי קיים חשש מיידי כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן;
{{ח:תתת|(ב)}} לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום, כולן או חלקן;
{{ח:תת|(3)}} להורות לכל עוסק להודיע או לפרסם, או להודיע או לפרסם הודעה מטעמו, על ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי נגרמה פגיעה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או שיש הסתברות ממשית שתיגרם פגיעה כאמור, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו טרם מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר נותן ההוראה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

{{ח:סעיף|166|הוראות להפסקת פעולות עוסק במזון, לאיסוף המזון ולמניעת העברת מזון לגורם מפר}}
{{ח:תת|(א)}} מצא מנהל שירות המזון או רופא מחוזי שמזון אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו או כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל המזון, רשאי הוא לתת הוראות בכתב לעוסק במזון, ובכלל זה הוראות להפסיק את ייצור המזון, ייבואו או מכירתו, וכן להורות על איסופו של המזון למקום שקבע או על החזרתו לעוסק במזון שממנו קיבל את המזון, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} סבר מנהל שירות המזון או רופא מחוזי כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, רשאי הוא לתת לעוסק במזון הוראה לפי סעיף קטן (א), בלי שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.
{{ח:תת|(ג)}} ראה מנהל שירות המזון כי עוסק במזון הפר הוראה לפי חקיקת המזון וכי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל כך, רשאי הוא לתת הוראות ליצרן, יבואן או משווק ולגבי תוצרת חקלאית טרייה או מזון מן החי – גם למגדל, במטרה למנוע העברת מזון הקשור לחשש האמור לגורם המפר.

{{ח:סעיף|167|פסילת מזון והשמדתו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי שמצא כי מזון המיועד למכירה עלול להזיק לבריאות אדם או שאינו ראוי למאכל אדם, רשאי לפסול את המזון ולצוות על השמדתו או למנוע באופן אחר את השימוש בו למאכל; לעניין סעיף זה, יראו גם כל מוצר המוצג למכירה וכל מזון שטרם ניתנה לגביו תעודת שחרור כמזון המיועד למכירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על פסילת מזון, על השמדתו או על מניעת השימוש בו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הודיע על כך ליצרן, ליבואן או למשווק שהמזון ברשותו, זמן סביר לפני מתן ההוראה, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, בכתב או בעל פה; החלטה לפי סעיף זה תתקבל לא יאוחר משבעה ימי עבודה לאחר המועד שבו נטענו הטענות.
{{ח:תת|(ג)}} הורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א), רשאי היצרן, היבואן, או המשווק, לפי העניין, לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה; השמדת המזון בהתאם להחלטה כאמור לא תבוצע אלא בחלוף המועד להגשת העתירה, אלא אם כן הסכים, בכתב, היצרן, היבואן או המשווק לביצוע ההשמדה בטרם המועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} עד לקבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או עד לקבלת החלטת בית משפט לפי סעיף קטן (ג), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או הרופא הממשלתי או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, להוציא את המזון מידי המחזיק בו ולאחסנו במקום שיורה, ובכלל זה בנמל או בפיקוח המכס, או להורות למחזיק להעביר את המזון למקום אחסנה שיורה; כמו כן רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש ערובה בגובה שקבע השר להבטחת מימון הוצאות האחסנה עד לשמיעת הטענות והחלטה לגביהן.
{{ח:תת|(ה)}} מצא מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לתת הוראה על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א) אף אם לא הודיע על כך קודם לכן לעוסק במזון ובלי שנתן לו הזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיש;
{{ח:תתת|(2)}} המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיל אך מנהל שירות המזון או הרופא הממשלתי נוכח כי קיים חשש מיידי לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, אם לא תינתן הוראת ההשמדה אף בטרם שמיעת הטענות;
{{ח:תתת|(3)}} לא ניתן להעביר את המזון לאחסון בלי שהדבר יעלה כדי השמדתו, או שיש בכך משום נטל בלתי סביר;
{{ח:תתת|(4)}} לא ניתנה ערובה לפי סעיף קטן (ד), במועד שנקבע בדרישה האמורה;
{{ח:תתת|(5)}} לא ניתן לאתר את היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו במאמץ סביר.
{{ח:תת|(ו)}} היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו יישא בעלות ההוצאות לשם שמירה, הובלה, אחזקה והשמדה של מזון לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ז)}} ניתנה הוראה להשמדת מזון לפי סעיף זה, יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על העברת המזון לאתר מסוים לביצוע ההשמדה, ורשאי הוא להורות על דרכי ההשמדה.

{{ח:סעיף|168|התליית רישיון בשל אירוע בריאותי חמור}}
{{ח:תת|(א)}} היה בעל רישיון ייצור, יבואן רשום, בעל רישיון אחסנה, בעל רישיון הובלה או בעל רישיון אחר לפי חוק זה קשור עקב עיסוקו במזון בפגיעה בריאותית חמורה באנשים, ולדעת נותן הרישיון או התעודה התליית רישיונו או תעודתו, לפי העניין, נחוצה לשם מניעת סכנה ממשית לבריאות הציבור עד לבירור האירוע, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון או התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישיונו או תעודתו; אין באמור כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לפי חוק זה לעניין הרישיון או התעודה.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת ההתליה לפי סעיף קטן (א) תסתיים במועד שלא יאוחר מ־45 ימים ממועד סיום בירור האירוע על ידי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או במועד מוקדם יותר שיורה, ובלבד שתקופת ההתליה לא תעלה על שנה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}

{{ח:סעיף|169|חובת עריכת בדיקות|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן או יצרן, וכל עוסק אחר שנקבע לגביו בחוק זה או לפיו כי יבדוק מזון במעבדה מוכרת, יקיים את החובה כפי שנקבעה ויישא בהוצאות הבדיקה.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח רשאי לדרוש מעוסק במזון לבדוק מזון במעבדה בישראל או במעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52(ב)}}; עוסק במזון שנדרש לבצע בדיקה כאמור יישא בהוצאות הבדיקה וישלמן במישרין למעבדה, בין שנטל בעצמו את הדגימה ובין שניטלה בידי מפקח.

{{ח:סעיף|170|הכרה במעבדה לבדיקת מזון|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להכיר במעבדה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון, לאחר שמצא כי היא עומדת בתנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} רשימת המעבדות המוכרות תפורסם באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באישור הוועדה, תנאים להכרה במעבדות, לרבות לעניין עבר פלילי של בעלי תפקידים במעבדה והכשרתם;
{{ח:תתת|(2)}} ציוד וטכנולוגיות שיידרשו במעבדה מוכרת;
{{ח:תתת|(3)}} סוגי הבדיקות והדרכים והמועדים לעריכתן, תוקף ההכרה וכן תנאים בהכרה ועילות ותנאים לביטולה.

{{ח:סעיף|171|תעודת בדיקה}}
{{ח:ת}} מעבדה מוכרת העורכת בדיקה שהמציא לה מפקח תמציא לו את תוצאות הבדיקה לפי {{ח:פנימי|תוספת 8|הטופס שבתוספת השמינית}} (בחוק זה – תעודת בדיקה).

{{ח:סעיף|172|חובת דיווח על תוצאה חריגה}}
{{ח:תת|(א)}} מצאה מעבדה מוכרת תוצאה חריגה שיש בה סכנה לבריאות הציבור, לרבות מזהם ביולוגי או כימי, בדוגמת מזון שקיבלה לבדיקה מגורם שאינו מפקח לפי חוק זה, תמציא הודעה על כך בטופס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון יורה בנוהל שיפרסם באתר האינטרנט ויועבר למעבדות המוכרות על הגורמים שלהם תומצא ההודעה כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע נסיבות שבהן לא תחול חובת מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות רשאי לבטל הכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170(א)}} ממעבדה מוכרת, אם מצא שלא קיימה את חובת הדיווח על תוצאה חריגה בדוגמת מזון כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|173|תעודת בדיקה כראיה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בהליכים לפי חוק זה תשמש תעודת בדיקה של מזון שנתנה מעבדה מוכרת, ראיה לתוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(ב)}} תעודת בדיקה לא תהיה קבילה בבית המשפט אלא אם כן תוצאותיה נשלחו לעוסק במזון שמזונו נבדק, לכתובת הדואר האלקטרוני שמסר לשירות המזון או למענו הדיגיטלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}} או בדרך אחרת שקבע השר בתקנות, בתוך 21 ימים מהתאריך הנקוב בה כתאריך סיום הבדיקה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים מיוחדים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (מסירת ממצאים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (מסירת ממצאים), תש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|174|שמירת מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} מסמכים ופרטים שעל עוסק במזון לשמור לפי הוראות חוק זה, לרבות לצורך עקיבות המזון (בסעיף זה – מידע) יכול שיישמרו בדרך דיגיטלית, אלא אם כן נאמר אחרת, ובלבד ששמירת מידע בדרך דיגיטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא, ויגובה תקופתית.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגיטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לגודל העוסק ולמהות עסקו.

{{ח:סעיף|175|דיווח בידי עוסק במזון}}
{{ח:ת}} דיווח שעוסק במזון חייב למסור לפי הוראות חוק זה יכול שיישלח בדואר אלקטרוני לכתובת שתפורסם באתר האינטרנט חתום בחתימה אלקטרונית או כשהוא כולל סריקה ממוחשבת של דיווח חתום בכתב, ויראו את הדיווח כאילו נמסר משעה שהתקבל אישור מסירה.

{{ח:סעיף|176|השגה}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה של רשות כמפורט להלן רשאי מי שההחלטה ניתנה בעניינו להגיש השגה בכתב, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}} שהתקבלה על ידי מי שאינו מנהל שירות המזון – לפני מנהל שירות המזון או לפני מי שמנהל שירות המזון הסמיכו לכך, ובתנאי שהסמכה כאמור פורסמה באתר האינטרנט, ויכול שההסמכה תהיה לדון בהשגה על סוגי החלטות או על החלטות לפי זהות הגורם מקבל ההחלטה;
{{ח:תתת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}} שהתקבלה על ידי מנהל שירות המזון – לפני מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} החלטה של רשם היבואנים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} – לפני מנהל שירות המזון;
{{ח:תתת|(4)}} החלטה של רשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} שאינה כאמור בפסקה (3) ואינה החלטה של מנהל שירות המזון – לפני גורם כאמור בפסקה (1); לא יקבל הגורם המחליט בהשגה לפי פסקה זו החלטה, אלא בהתייעצות עם הממונה על הגורם מקבל ההחלטה שעליה מוגשת ההשגה;
{{ח:תתת|(5)}} החלטה שאינה החלטה של מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}} – לפני מנהל שירות המזון;
{{ח:תתת|(6)}} החלטה שאינה של מנהל שירות המזון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיפים 164}}, {{ח:פנימי|סעיף 165|165}} {{ח:פנימי|סעיף 166|או 166}} – לפני גורם כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתה, ואולם השגה לפי סעיף קטן (א)(4) על החלטה בעניין מתן תעודת שחרור תינתן בתוך 15 ימים מיום הגשתה, אלא אם כן הגורם המוסמך להחליט בהשגה האריך את המועד להחלטתו, ובלבד שלא יאריך ביותר מ־15 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך 10 ימים מיום הגשתה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הסדרת הפיקוח הווטרינרי}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|177|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית קירור“ – מקום המשמש לאחסנת מזון, ובכלל זה מוצר בשר, בקירור או בהקפאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר הפעלה“ – בעל היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} להפעלת מפעל לבשר גולמי, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרופאים הווטרינרים“ – {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“, ”יצרן של מוצר בשר“ – אדם העוסק בייצור מוצר בשר, או בעל רישיון אחסנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150|בסעיף 150(1)}} לעניין מוצר בשר או מי שעסקו טעון רישיון כאמור, ולמעט –
{{ח:תתת|(1)}} מוביל מוצר בשר בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}};
{{ח:תתת|(2)}} מייצר מוצר בשר במסגרת פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שפטור מרישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(4)}} ארגון לחלוקת מזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר בשר“ – בשר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}} ומוצריו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל בשר“ – עסק לייצור בשר שניתן לגביו רישיון ייצור או שהפעלת העסק טעונה רישיון כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל לבשר גולמי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מפעל לשחיטת בשר, למעט אם מתבצע בו עיבוד;
{{ח:תתת|(2)}} מפעל שמבוצע בו רק טיפול בבשר גולמי;
{{ח:תתת|(3)}} מפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל לשחיטת בשר“ – מפעל שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית מטבחיים – מפעל שמיועד להמתת בהמות ושחיטתן;
{{ח:תתת|(2)}} בית שחיטה לעופות – מפעל שמיועד לשחיטת עופות;
{{ח:תתת|(3)}} תחנת מיון לדגים – מפעל שמיועד למיון ולאריזה של דגים המיועדים למאכל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל שאושר לייצוא“ – מפעל שקיבל אישור לייצוא לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיבוד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|בחוק הרופאים הווטרינרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר מוסמך“ – רופא וטרינר מוסמך במפעל או רופא וטרינר מוסמך בשווקים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר מוסמך“, במפעל – רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}} {{ח:פנימי|סעיף 193|או 193}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר מוסמך“, בשווקים – רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 194|סעיף 194}} {{ח:פנימי|סעיף 195|או 195}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב הובלה“ – כלי תחבורה שמובילים בו מוצר בשר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד לפיקוח וטרינרי“, ”תאגיד“ – התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בטיחות מזון“ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.8.2026):}} תכנית הכוללת לפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, האריזה וההובלה של מוצר הבשר (Hazard Analysis Critical Control Points – HACCP);
{{ח:תתת|(2)}} אמצעים לשמירה על עקיבות מוצרי הבשר וחומרי הגלם שלהם ועל הוצאתם מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת משלוח למוצר בשר“ – תעודת משלוח למוצר בשר שהנפיק יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה, ונכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה וטרינרית“ – תעודה החתומה בידי רופא וטרינר מוסמך במפעל בשר או במפעל לבשר גולמי, שניתנת למוצר בשר טרם הוצאתו מהמפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות“ – תעודת משלוח למוצר בשר ותעודה וטרינרית.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר}}
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ב משנה א|סימן משנה א׳: תנאי ייצור נאותים למוצרי בשר|תיקון: תשפ״ג־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב משנה א|סימן משנה זה}} יבוטל ביום 1.8.2026):}}

{{ח:סעיף|178|החובה לקבל אישור ייצור נאות|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן של מוצר בשר לא ייצר מוצר כאמור אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ב)}} על מתן אישור נאות לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ בפרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להורות כי מפעל לייצור בשר מסוג מסוים לא יהיה חייב באישור ייצור נאות אם הוא מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון; הוראות לפי סעיף קטן זה יינתנו בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב, בין השאר, בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל, בהקפדתו בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, בסוג המזון המיוצר בו ובמורכבות הטכנולוגית של הייצור.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ב משנה ב|סימן משנה ב׳: תנאים להוצאת מוצר בשר, קבלתו והעברתו}}

{{ח:סעיף|179|צירוף תעודת משלוח ותעודה וטרינרית למוצר בשר}}
{{ח:ת}} יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, לפי העניין, אלא לאחר שהנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר וצירף אותה למשלוח וכן צירף למשלוח תעודה וטרינרית, אם הנפקתה נדרשת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}.

{{ח:סעיף|180|איסור הנפקת תעודת משלוח למוצר בשר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 179|בסעיף 179}}, יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא ינפיק תעודת משלוח למוצר בשר, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הרופא הווטרינר המוסמך במפעל –
{{ח:תתת|(א)}} הודיע על כוונה לערוך בדיקה של המשלוח או שמצא שהתקיימה אחת מהנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בסעיף 205}};
{{ח:תתת|(ב)}} סירב לחתום על תעודה וטרינרית הנדרשת לפי דין לרבות תעודה וטרינרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}};
{{ח:תת|(2)}} חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב המוביל את מוצר הבשר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בסעיף 205(4)}};
{{ח:תת|(3)}} חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן לא שילם את האגרה הנדרשת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בסעיף 205(5)(א) או (ב)}}.

{{ח:סעיף|181|פרטי תעודת משלוח למוצר בשר}}
{{ח:ת}} יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן יכלול בתעודת משלוח למוצר בשר את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} פרטי היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לרבות כתובתו ופרטי ההתקשרות עמו;
{{ח:תת|(2)}} פרטים בדבר מוצר הבשר, לרבות שם מוצר הבשר, מספר האריזות במשלוח, משקל המשלוח ומספר אצווה;
{{ח:תת|(3)}} היום והשעה שבה רכב ההובלה יוצא מהמפעל;
{{ח:תת|(4)}} היעד של מוצר הבשר, ובכלל זה שם העסק וכתובתו, ואם אינו עסק – שם המקום וכתובתו;
{{ח:תת|(5)}} פרטי רכב ההובלה שבו מובל מוצר הבשר, ובכלל זה מספר הרישוי והטמפרטורה הנדרשת ברכב;
{{ח:תת|(6)}} מספר הטלפון הנייד של נהג רכב ההובלה וכן מספר הטלפון הנייד של עובדו של היצרן בעל היתר ההפעלה או היבואן, המשמש כאיש קשר לעניין הוראות פסקה זו.

{{ח:סעיף|182|שליחת העתק של התעודות}}
{{ח:ת}} בעת יציאתו של משלוח מוצרי בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, יעביר היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לפי העניין, למערכת הממוחשבת את פרטי המשלוח, יעד המשלוח, פרטי רכב ההובלה ושם הרופא הווטרינר המוסמך במפעל, לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית.

{{ח:סעיף|183|תנאי הובלה ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר}}
{{ח:ת}} יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן, לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי רכב ההובלה שבו הוא מובל:
{{ח:תת|(1)}} הטמפרטורה ברכב עומדת בכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}};
{{ח:תת|(2)}} מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב;
{{ח:תת|(3)}} קיימת מערכת לתיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב;
{{ח:תת|(4)}} קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום מערכת כאמור לגבי יצרן, בעל היתר הפעלה או יבואן, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם.

{{ח:סעיף|184|איסור קבלה של מוצר בשר}}
{{ח:ת}} יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה לא יקבל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר:
{{ח:תת|(1)}} מצורפת למשלוח שבו הגיע מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר שנכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}}, ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} – צורפה תעודה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} תעודת המשלוח של מוצר הבשר הונפקה במהלך 24 השעות שקדמו להגעת המשלוח;
{{ח:תת|(3)}} יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי הבשר לגבי הפרטים שלפי {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181}}, ואם צורפה תעודה וטרינרית – יש התאמה בין התעודה הווטרינרית ובין תעודת המשלוח.

{{ח:סעיף|185|איסור מכירה של מוצר בשר}}
{{ח:ת}} משווק לא ימכור מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 184|בפסקאות (1) עד (3) לסעיף 184}} לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר שקיבל.

{{ח:סעיף|186|תנאי הובלה מאתר מכירה}}
{{ח:ת}} משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}}, בשינויים המחויבים, לגבי רכב ההובלה.

{{ח:סעיף|187|הוצאת מוצרי בשר לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה}}
{{ח:תת|(א)}} משווק של מוצר בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, אלא לאחר שצירף למוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר בשר שאותה הנפיק היצרן של מוצר הבשר או בעל היתר ההפעלה, ומצוין בה כי היא אושרה על ידי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מתן האישור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל להיעזר ברופא ווטרינר מוסמך בשווקים, המפקח בתחום השיפוט של הרשות המקומית שבו נמצא אתר המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} על יצרן או על בעל היתר הפעלה שהנפיק תעודת משלוח חדשה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות לעניין שליחת העתק מתעודת המשלוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182}}.

{{ח:סעיף|188|תקנות לעניין העברה ומכירה של מוצר בשר}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות כללים ותנאים בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} העברה של מוצר בשר באמצעות הובלה ממשווק מזון בשיווק קמעונאי אל צרכן;
{{ח:תת|(2)}} פעולתם של משווקים של מוצרי בשר שמחזיקים את מוצר הבשר ברכב ההובלה בלבד החל מרכישת מוצר הבשר על ידיהם ועד לשיווקו, לרבות תנאים ומגבלות על משך הזמן שבו מותר להחזיק מוצר הבשר ברכב ההובלה.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ב משנה ג|סימן משנה ג׳: הוראות שונות – חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר}}

{{ח:סעיף|189|סייג לתחולה על מייצר ארוחות מוכנות להסעדה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לעניין יצרן לא יחולו על מי שמייצר ארוחות מוכנות להסעדה ממוצרי בשר, שאינו בית אוכל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(ב)}}, אלא אם כן השר קבע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, כולן או חלקן, יחולו לגביו.

{{ח:סעיף|190|חובות רישיון ייצור או היתר הפעלה במפעלים שמבצעים עיבוד וטיפול בבשר גולמי}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|ובפקודת מחלות בעלי חיים}}, מפעל שמתבצעים בו באותו מבנה טיפול בבשר גולמי ועיבוד –
{{ח:תת|(1)}} יהיה טעון קבלת רישיון ייצור ופטור מקבלת היתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}, אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי;
{{ח:תת|(2)}} יהיה טעון קבלת היתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} ופטור מקבלת רישיון ייצור, אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על־ידי רופאים וטרינרים}}
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה א|סימן משנה א׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל}}

{{ח:סעיף|191|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל}}
{{ח:ת}} מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי התאגיד, לבצע פיקוח וטרינרי במפעל בשר, בבית קירור וברכב הובלה.

{{ח:סעיף|192|היקף הפיקוח הנדרש {{ח:הערה|&lt;s&gt;ועל&lt;/s&gt;}} {{ח:הערה|ו}}תפקידי הפיקוח הנדרשים במפעל בשר או בבית קירור|תיקון: תשפ״ג־5}}
{{ח:ת}} מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הווטרינרי הנדרש ועל תפקידי הפיקוח הנדרשים בכל מפעל בשר ובית קירור, לאחר שהתייעץ עם הרופא הווטרינר שבמפעל, ככל שישנו, ויסמיך את הרופאים הווטרינרים בהתאם לכך; מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הנדרש ועל תפקידי הפיקוח הנדרשים כאמור, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב בין השאר בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל או בהיקף האחסנה בבית הקירור, בהקפדתו של המפעל או בית הקירור בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, ובסוג המזון המיוצר או מאוחסן בו.

{{ח:סעיף|193|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל לבשר גולמי}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח במפעל לבשר גולמי, רשאי מנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}} רופאים וטרינרים שמונו בידי מנהל השירותים הווטרינריים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} ועומדים בתנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים להסמכת רופא וטרינר מוסמך במפעל, בסמכויות הפיקוח הווטרינרי על הוצאת התעודות במפעל.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח של רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף קטן (א), הנתונות לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ב|סימן משנה ב׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים}}

{{ח:סעיף|194|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי רשות מקומית}}
{{ח:ת}} מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי רשות מקומית, שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי על אתרי המכירה של מוצרי בשר ברשות המקומית ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – שווקים), ובכלל זה על ההובלה של מוצרי בשר.

{{ח:סעיף|195|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי התאגיד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 194|בסעיף 194}}, רשות מקומית שבה הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הם מבין עובדי הרשות, רשאית, באישור מועצתה, להודיע בכתב למנהל כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית.
{{ח:תתת|(2)}} הודיעה רשות מקומית כאמור בפסקה (1), יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית רופאים וטרינרים מבין עובדי התאגיד שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה החל במועד שצוין בהודעתה, ובלבד שהמועד לא יהיה לפני שחלפו ארבעה חודשים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 194|בסעיף 194}}, מצא המנהל כי הרשות המקומית אינה מציעה די מועמדים לרופאים וטרינרים המוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה או שהיא מציעה מועמדים שאינם עומדים בתנאי הכשירות וההכשרה לשם הסמכתם לרופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, רשאי הוא להורות, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית ולאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי יהיו מבין עובדי התאגיד רופאים וטרינרים שיהיו מוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה של הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} ביקשה רשות מקומית שהרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שבתחום שיפוטה הם מבין עובדי התאגיד, מהמנהל, בכתב, באישור מועצתה, שהרופאים הווטרינרים המוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה יהיו מבין עובדיה, והמנהל, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית, הסכים לבקשה, יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית את הרופאים הווטרינרים המוסמכים כאמור מבין עובדי הרשות המקומית.

{{ח:סעיף|196|מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרש בשווקים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הנדרשים במדינה, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב במספר אתרי המכירה במדינה שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, בסוג מוצרי הבשר שהם מוכרים, ובתדירות הביקורת שיורה עליה בין השאר בהתאם לסיכון הנשקף מהמזון לבריאות הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים בכל רשות מקומית, בהתחשב בחלקם היחסי של מספר אתרי המכירה ברשות המקומית שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, ובתדירות הביקורת שהורה עליה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לשם מתן הוראה ראשונה לפי סעיף קטן (ב) ולשם הקמת המערכת הממוחשבת, תמציא רשות מקומית בתוך שישה חודשים מעת שהתבקשה לכך בידי מנהל היחידה הווטרינרית, נתונים כמפורט להלן, ככל שיש בידה, על עסקים שבהם נמכר בשר בתחום שיפוטה, לרבות עסקים שלא ניתן להם רישיון עסק, בחלוקה לסוגי עסקים ככל שהתבקשה: שם העסק, כתובתו ומספר הטלפון בעסק, ושם בעל העסק, ואם הוא תאגיד – מספר הרישום שלו.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ג|סימן משנה ג׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים – הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|197|תקנות הסמכה של רופא וטרינר מוסמך}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות בדבר דרכי ההסמכה של רופאים וטרינרים מוסמכים, לרבות לעניין שינוי בהסמכה.

{{ח:סעיף|198|תנאי כשירות והכשרה של רופא וטרינר מוסמך}}
{{ח:ת}} כל הרופאים הווטרינרים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}, חייבים לעמוד בתנאי הכשירות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, ולהשתתף בהכשרה ובהשתלמויות מקצועיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מב|סעיף 32מב לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|199|הנחיה מקצועית}}
{{ח:ת}} הרופאים הווטרינריים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}, יפעלו בהתאם להנחיות מקצועיות של מנהל היחידה הווטרינרית או של מנהל השירותים הווטרינריים, לפי העניין.

{{ח:סעיף|200|ביטול או התליית הסמכה של רופא וטרינר מוסמך}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הווטרינרית רשאי, לאחר שנתן לרופא וטרינר מוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל פה, לבטל או להתלות את הסמכתו של רופא וטרינר מוסמך, אם מצא שהרופא הווטרינר המוסמך אינו ממלא את חובותיו לפי חוק זה או שהוא פעל באופן שגרם לסכנה לבריאות הציבור או שאינו עומד בתנאי הכשירות וההכשרה שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, ולאחר ששוכנע שלא ניתן לקבוע לגביו תנאים של הכשרה מתאימה שיביאו לתיקון הפגם בפעולת הפיקוח על ידו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מצא מנהל היחידה הווטרינרית כי קיים צורך דחוף לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור באותו סעיף קטן לשם מניעת סכנה מיידית לבריאות הציבור, רשאי הוא לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור לאלתר, ובלבד שייתן לרופא הווטרינר המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר הביטול או ההתליה, ולא יאוחר משבעה ימים ממועד החלטתו.

{{ח:סעיף|201|מינוי רופא וטרינר מוסמך מבין עובדי המדינה או הרשות המקומית}}
{{ח:תת|(א)}} על אף ההוראות לעניין הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים, מבין עובדי התאגיד, במפעל או בשווקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיפים 191}} {{ח:פנימי|סעיף 195|ו־195(ב) או (ג)}}, מצא השר כי יש צורך בהסמכת רופאים וטרינרים נוספים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, להתיר למנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי הסעיפים האמורים, לתקופה שיקבע, רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל או בשווקים מבין עובדי רשות מקומית שבתחום שיפוטה נמצאים המפעל או השווקים, אם ניתנה לכך הסכמת הרשות המקומית, לפי החלטת המועצה, או מבין עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 214|בסעיפים 214}} {{ח:פנימי|סעיף 215|ו־215}}, התיר השר כאמור בסעיף קטן (א), תשולם האגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 214|באותם סעיפים}} לרשות המקומית או למשרד הבריאות, לפי העניין; גבה התאגיד לפיקוח וטרינרי את האגרה, יעבירה למשרד הבריאות או לרשות המקומית, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218(א)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ד|סימן משנה ד׳: חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך במפעל}}

{{ח:סעיף|202|נקיטת פעולות פיקוח במפעל|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל יאמת את יישומה של תכנית בטיחות המזון במפעל, ובכלל זה יפקח על אלה:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} רופא וטרינר מוסמך במפעל יאמת את יישומה של תכנית בטיחות המזון בבקרה עצמית לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}} במפעל, ובכלל זה יפקח על אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאי התברואה במפעל;
{{ח:תת|(2)}} בטיחות מוצרי הבשר וחומרי הגלם;
{{ח:תת|(3)}} שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון;
{{ח:תת|(4)}} אחסון מוצרי בשר;
{{ח:תת|(5)}} הובלת מוצרי הבשר מאתר הייצור לדרכי השיווק.

{{ח:סעיף|203|נוכחות במפעל}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל יהיה נוכח במפעל בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בהתאם לניהול סיכונים ובין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים הקיימים לבריאות הציבור מאותו מפעל ומאותו סוג מזון.

{{ח:סעיף|204|נטילת דוגמאות וביצוע בדיקות}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל ייטול דוגמאות של מזון ויבצע בדיקות, יידע את המפעל לגבי תוצאות הבדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית שיפורסמו באתר האינטרנט; המפעל יישא בהוצאות הבדיקות ונטילת הדוגמאות תהיה בלא תשלום.

{{ח:סעיף|205|פיקוח על הוצאת תעודת משלוח למוצר בשר|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל רשאי להחליט כי יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא תעודת משלוח למוצר בשר, במקרה מסוים או דרך כלל, אם הוא מעוניין לבצע בדיקה של המשלוח, או אם מצא שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מוצר הבשר אינו ראוי למאכל אדם או שאינו עומד בדרישות חקיקת המזון;
{{ח:תת|(2)}} יש אי־התאמה לתכנית בטיחות מזון, באופן העלול לפגוע בבטיחות מוצר הבשר;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} יש אי־התאמה לתכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}}, באופן העלול לפגוע בבטיחות מוצר הבשר;
{{ח:תת|(3)}} רכב ההובלה אינו עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}} או בדרישות לפי חקיקת המזון;
{{ח:תת|(4)}} חל איסור במערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 211|בסעיף 211(ב)}} להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב שמוביל את מוצר הבשר;
{{ח:תת|(5)}} חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן או בעל היתר ההפעלה לא שילמו את האגרה הנדרשת לפי הוראות סעיפים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי יצרן שאינו בעל היתר הפעלה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214}};
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי בעל היתר הפעלה – לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 215|סעיף 215}}.

{{ח:סעיף|206|מתן תעודה וטרינרית}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוצאת מוצר בשר מסוג מסוים ממפעל בשר מחייבת קבלת תעודה וטרינרית כאמור בסעיף קטן (ב), וכן תנאים למתן תעודה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינר מוסמך המפקח במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק את מוצר הבשר ואם מצא כי הוא ראוי למאכל אדם יחתום, טרם הוצאת מוצר בשר ממפעל כאמור, על תעודה המעידה על הבדיקה ועל תוצאותיה.
{{ח:תת|(ג)}} רופא וטרינר מוסמך במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יסרב לחתום על תעודה וטרינרית אם התקיימה אחת מהנסיבות השוללות מתן תעודת משלוח למוצרי בשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או אם לא התקיים תנאי לחתימה על התעודה הווטרינרית שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מפעל בשר.

{{ח:סעיף|207|דיווח למנהל היחידה הווטרינרית}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל ידווח בכתב למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הבדיקות בהתאם להוראות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 204|סעיף 204}}, על הליקויים והחריגות במפעל, על הפעולות המתקנות שבוצעו בו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ה|סימן משנה ה׳: חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך בשווקים}}

{{ח:סעיף|208|נקיטת פעולות פיקוח בשווקים}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים יפקח על קיומם של אלה, לפי הוראות חקיקת המזון:
{{ח:תת|(1)}} תנאי התברואה;
{{ח:תת|(2)}} בטיחות של מוצרי הבשר;
{{ח:תת|(3)}} שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון;
{{ח:תת|(4)}} אחסון מוצרי הבשר;
{{ח:תת|(5)}} הובלת מוצרי הבשר ופריקתם מרכב הובלה;
{{ח:תת|(6)}} תהליכי העבודה;
{{ח:תת|(7)}} עקיבות;
{{ח:תת|(8)}} אורך חיי המדף.

{{ח:סעיף|209|ביצוע ביקורות}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים יבצע ביקורת באתרי המכירה בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים לבריאות הציבור מאותו אתר מכירה ומאותו סוג מזון.

{{ח:סעיף|210|נטילת דוגמאות מזון וביצוע בדיקות}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים ייטול דוגמאות של מזון, יבצע בדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית.

{{ח:סעיף|211|פיקוח על העברת מזון לאתר מכירה}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים לא ירשה להעביר מוצר בשר לאתר מכירה, במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לגבי אתר המכירה צו הפסקה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 16|סעיפים 16}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 20|או 20 לחוק רישוי עסקים}} או צו מניעת פעולות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 22א|סעיף 22א לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} הרופא הווטרינר כאמור מצא שהעברת מוצר הבשר עלולה לסכן את בריאות הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} לא הרשה רופא וטרינר מוסמך בשווקים להעביר מוצר בשר לאתר מכירה כאמור בסעיף קטן (א), יעביר עדכון על כך לאלתר באמצעות המערכת הממוחשבת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|סעיף 220}}, ויציין בה כי חל איסור העברה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה של רופא וטרינר מוסמך בשווקים כאמור בסעיף קטן (א)(2) תהיה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות ותינתן רק לאחר שהרופא הווטרינר המוסמך נתן לבעל אתר המכירה הזדמנות להשמיע את טענותיו; ואולם אם מצא הרופא הווטרינר המוסמך כי השהיית ההוראה עלולה לסכן את בריאות הציבור, רשאי הוא לתתה לאלתר, ובלבד שייתן לבעל אתר המכירה הזדמנות לטעון את טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעביר אדם מוצר בשר לאתר מכירה בניגוד להוראת רופא וטרינר מוסמך בשווקים לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|212|דיווח על ביקורות ובדיקות למנהל היחידה הווטרינרית}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים ידווח באמצעות המערכת הממוחשבת למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הביקורות והבדיקות בהתאם להוראות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיף 209}}, על הליקויים והחריגות, על הפעולות המתקנות שבוצעו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.
{{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים יעביר את הדיווח כאמור בסעיף קטן (א) למנהל היחידה הווטרינרית, לפי הוראותיו, ורשאי מנהל היחידה הווטרינרית להורות על מסירת דיווחים שונים על ידי סוגי מפקחים שונים, לגורמים שונים, ובלבד שדיווח לעניין עובד של רשות מקומית יימסר גם למנהל המחלקה הווטרינרית באותה רשות, ובהעדר מנהל מחלקה כאמור – למי שממלא תפקיד דומה ברשות המקומית.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: אגרות פיקוח}}

{{ח:סעיף|213|הסכום הבסיסי לעניין אגרת פיקוח|תיקון: תשפ״ג־5, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}}, ”סכום האגרה הבסיסי“ – 32,850 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2023; בשנת 2026, 36,145 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה הבסיסי כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב בין השאר בעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ובתקורה הכרוכה בהעסקה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} סכום האגרה הבסיסי יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי (בסעיף זה – סכום האגרה המעודכן).
{{ח:תתת|(2)}} סכום האגרה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה (בסעיף זה – סכום האגרה הבסיסי המעוגל).
{{ח:תתת|(3)}} עודכנה אגרה לפי פסקה (1), ייעשה העדכון הבא של אותה אגרה לגבי סכום האגרה המעודכן, לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
{{ח:תתת|(4)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות והמנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר יפרסמו הודעה ברשומות על סכום האגרה הבסיסי המעוגל.
{{ח:תתת|(5)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – הממוצע השנתי של השכר הממוצע למשרת שכיר בחברות הממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש יוני בכל שנה, לגבי השנה הקלנדרית שקדמה לה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שהיה ידוע ביום העדכון הקודם;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד הידוע ביום העדכון.

{{ח:סעיף|214|אגרה בעד פיקוח וטרינרי במפעל|תיקון: תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל, ויכול שיקבע אגרות שונות בעד פיקוח כאמור בשעות העבודה הרגילות ובעד פיקוח כאמור בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות ובשעות לילה או אגרות שונות בעד תפקידי פיקוח שונים; סכום האגרה לגבי כל מפעל יחושב בהתאם להיקף הפיקוח הנדרש ולתפקידי הפיקוח כפי שהורה מנהל היחידה הווטרינרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף 192}}; לעניין זה, ”שעות העבודה הרגילות“ – כפי שיקבע השר בתקנות בדרך האמורה בסעיף קטן זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל)|תקנות מחלות בעלי חיים (אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל), התשפ״ד–2023}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אגרות לפי סעיף זה לעניין פיקוח בשעות העבודה הרגילות ייקבעו בזיקה לסכום האגרה הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 213|בסעיף 213(א)}} ובהתחשב בעלויות העסקה גבוהות או נמוכות יותר בתפקידי פיקוח וטרינרי מסוימים.
{{ח:תת|(ג)}} על אגרה המשתלמת לתאגיד לפי סעיף זה יתווסף מס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|215|אגרה בעד פיקוח וטרינרי בשווקים|תיקון: תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר הפעלה של מפעל לשחיטת בשר או יבואן של מוצרי בשר ישלם לתאגיד, בעד פיקוח וטרינרי בשווקים, אגרה חודשית בסכום של 0.077 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2023)}} בתוספת מס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} בעד כל קילוגרם של מוצר בשר המשווק בישראל מהמפעל או המיובא, לפי העניין; סכום האגרה האמור יעודכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|סעיף 213(ג)}}, אולם סכום הנקוב בחלק מאגורה יעוגל לעשירית האגורה הקרובה ובמועד העדכון הבא יובא בחשבון גם חלק מאגורה; הודעה על עדכון סכום האגרה תפורסם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 213|בסעיף 213(ג)(4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה כאמור בסעיף קטן (א) בעד כל קילוגרם של מוצר בשר, בשים לב להיקף הפיקוח הנדרש כפי שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 196|בסעיף 196}}, למשקל הבשר המיוצר או המיובא, ולעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ולתקורה הכרוכה בהעסקה.

{{ח:סעיף|216|מועד תשלום האגרות}}
{{ח:תת|(א)}} אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}} ישולמו לא יאוחר מתום 14 ימים לאחר תום החודש שבעדו משולמת האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 215|סעיף 215(א)}} המשולמת בידי יבואן תשולם כתנאי לטיפול בבקשה לתעודת שחרור.

{{ח:סעיף|217|גביית האגרות}}
{{ח:תת|(א)}} התאגיד יגבה את האגרות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, בהתייעצות עם השר ועם שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי לקבוע בצו שהאגרות ייגבו בידי משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} על גביית אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}}, למעט אגרות שייגבו בידי משרד הבריאות לפי סעיף קטן (ב), יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|218|הקצאת אגרת פיקוח בשווקים לרשויות מקומיות}}
{{ח:תת|(א)}} התאגיד יעביר לרשויות המקומיות המעסיקות רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים המועסקים באותה רשות; התשלום האמור יועבר בתוך 60 ימים מהמועד לתשלום האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 216|סעיף 216(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מספר הרופאים הווטרינרים שיובא בחשבון לעניין סעיף קטן (א), לא יעלה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שנדרש להעסיקם לפי היקף הפיקוח שמנהל היחידה הווטרינרית הורה עליו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 196|בסעיף 196}}.

{{ח:סעיף|219|הקצאת אגרות שנגבות על ידי משרד הבריאות}}
{{ח:ת}} נקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 217|סעיף 217(ב)}} כי משרד הבריאות יגבה את אגרות הפיקוח יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} משרד הבריאות יעביר לתאגיד תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים המועסקים בתאגיד, אך לא יותר ממספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים שהתאגיד נדרש להעסיקם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 196|בסעיף 196}}.
{{ח:תת|(2)}} משרד הבריאות יעביר לרשות מקומית שהפיקוח הווטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה מבוצע בידי עובדיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 194|בסעיף 194}} {{ח:פנימי|סעיף 195|או 195}} תשלום בסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218(א)}}.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי}}

{{ח:סעיף|220|הקמת מערכת ממוחשבת}}
{{ח:ת}} השר יקים מערכת ממוחשבת לרישום בעלי היתר הפעלה, יצרנים, יבואנים ומשווקים לרבות מובילים ומאחסנים, של מוצרי בשר וכן לקבלת פרטים לגביהם הנוגעים ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, לרבות סוג המזון המיוצר, כמותו, החלטות פיקוח על אתרי המכירה ותשלום אגרות הפיקוח.

{{ח:סעיף|221|ביטול בדיקת משנה ותשלום אגרה בעדה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בדיקת משנה“ – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוצרי בשר או למוביל או לרכב הובלה של מוצרי בשר ותכולתו, מכוח הוראות לפי חוק עזר, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} או לפי פקודת בריאות הציבור (מזון), כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|(1)}} מוביל של מוצר בשר ורכב הובלה של מוצר בשר אינו חייב להגיע לבדיקת משנה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל היתר הפעלה, יצרן של מוצר בשר, או משווק של מוצר בשר, לרבות מוביל של מוצר בשר, אינו חייב בתשלום אגרה בעד בדיקת משנה, או אגרה לפי חוק עזר בעד בדיקה או פיקוח וטרינריים שאינם בדיקת משנה הנעשים בקשר למוצר בשר;
{{ח:תתת|(3)}} לא יהיה תוקף להוראות שנקבעו לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) כנוסחו לפני יום תחילתו של חוק זה, האוסרות על מכירה, העברה או הוצאה של דגים בלא בדיקה של רופא וטרינר של רשות מקומית ובלא הוצאת תעודת משלוח על ידו.

{{ח:סעיף|222|שמירת סמכויות}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכויות פיקוח או סמכויות אחרות המוקנות לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי}}
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה א|סימן משנה א׳: הגדרות ותחולה}}

{{ח:סעיף|223|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳}}|תיקון: תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת משנה“ – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוביל של מוצר בשר או לרכב ההובלה ותכולתו, המבוצעת בתחנת בדיקה; לעניין זה, ”רשות מקומית“ – הרשות המקומית שאליה מועבר מוצר הבשר שבהובלה, ובלבד שהמוצר לא נשחט, יוצר או אוחסן בתחומה קודם לכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר הפעלה“ – בעל היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} להפעלת מפעל לשחיטת בשר, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בשר עוף לאחר שחיטה“ – מוצר בשר לאחר שחיטתו או פירוקו בבית שחיטה לעופות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור“ – בשר עוף לאחר שחיטה, שלאחר יציאתו מבית השחיטה לעופות בוצעה בו פעילות מהפעילויות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”ייצור“}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק פטור מבדיקות משנה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל היתר הפעלה של בית מטבחיים תעשייתי הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:תתת|(2)}} יבואן של מוצר בשר קפוא, הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה וטרינרית“ – תעודה החתומה בידי הרופא הווטרינר שפיקח על השחיטה או ההמתה או על הייצור במפעל, הניתנת לפי דין למוצר בשר, טרם הוצאתו מהמפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת המעבר“ – תקופה של ארבע שנים שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|יום פרסומו של חוק זה י״ח בכסלו התשע״ו (30 בנובמבר 2015).}}

{{ח:סעיף|224|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}}, יחולו בתקופת המעבר.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ב|סימן משנה ב׳: בדיקות משנה בתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|225|בדיקות משנה לבשר עוף לאחר שחיטה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל של בשר עוף לאחר שחיטה, למעט בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור ובשר עוף המיועד לייצוא, יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה, אחת בלבד; חלה על מוביל כאמור חובה להגיע לבדיקת משנה לפי חוק עזר, הוא לא יהיה חייב להגיע אליה ולא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר.
{{ח:תת|(ב)}} מוביל של בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה אם חלה עליו חובה כאמור לפי חוק עזר, ואולם לא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר האמור.

{{ח:סעיף|226|תיעוד בדיקות המשנה במערכת הממוחשבת}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר של רשות מקומית שביצע בדיקת משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} או לפי דין אחר המחייב ביצוע בדיקת משנה, ידווח על ביצוע הבדיקה ועל תוצאותיה למערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235}}, מיד לאחר ביצועה.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ג|סימן משנה ג׳: פטור מבדיקות משנה בתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|227|פטור מבדיקות משנה}}
{{ח:ת}} מוביל של מוצר בשר שנקבעה לגביו חובת הגעה לבדיקות משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} או לפי דין אחר, אינו חייב להגיע לבדיקות משנה כאמור, למעט בדיקות משנה אקראיות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ד|סימן משנה ד׳}}, אם מנהל היחידה הווטרינרית אישר שמתקיימים התנאים כאמור בפסקה (1) או (2) שלהלן וכל עוד מתקיימים התנאים האמורים ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן זה}} – פטור מבדיקות משנה):
{{ח:תת|(1)}} במפעל שאת מוצריו הוא מוביל מיושמת תכנית בטיחות מזון וכן מתקיים פיקוח וטרינרי בידי רופא וטרינר בהתאם לתקנות לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|החוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230(א)(2)}}, ואם לא ניתן להסמיכו או למנותו בהתאם לחיקוק כאמור – בידי רופא וטרינר שהוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230(א)(1)}};
{{ח:תת|(2)}} המפעל שאת מוצריו הוא מוביל הוא מפעל לשחיטת בשר או מפעל מאושר לייצוא ומנהל השירותים הווטרינריים הודיע למנהל היחידה הווטרינרית שהתקיים בהם האמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|228|פרסום רשימת בעלי הפטור}}
{{ח:ת}} רשימת מקבלי הפטור מבדיקות משנה וכן העוסקים הפטורים מבדיקות משנה, תפורסם באתר האינטרנט; פרסום כאמור אינו תנאי לתוקף הפטור.

{{ח:סעיף|229|חובות בעלי הפטור לעניין הובלה ומשלוח}}
{{ח:ת}} מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה, וכן עוסק פטור מבדיקות משנה –
{{ח:תת|(1)}} לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי הטמפרטורה של הרכב שבו הוא מובל:
{{ח:תתת|(א)}} הטמפרטורה ברכב עומדת בדרישות הדין;
{{ח:תתת|(ב)}} מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב;
{{ח:תתת|(ג)}} קיימת מערכת של תיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב;
{{ח:תתת|(ד)}} קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור לגבי מפעל או עוסק כאמור, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם;
{{ח:תת|(2)}} לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מצורפת למשלוח של מוצרי הבשר תעודת משלוח למוצרי בשר שנכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}}; על הוצאת תעודת המשלוח יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182}};
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מפעל לשחיטת בשר, מפעל שאושר לייצוא ומפעל לייצור מוצרי דגים – מצורפת תעודה וטרינרית לתעודת המשלוח כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(ג)}} היצרן או בעל היתר ההפעלה יעביר, בדרך אלקטרונית, את פרטי תעודת המשלוח למערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235}} לפי הוראות שיורה עליהן מנהל היחידה הווטרינרית, וכן יעבירן לרופא הווטרינר העירוני; תעודה כאמור תועבר בעת יציאתו של המוביל מתחומי המפעל.

{{ח:סעיף|230|הסמכת רופא וטרינר במפעל לשם קבלת פטור מבדיקות משנה}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש יצרן של מוצר בשר לקבל פטור מבדיקות משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 227|בסעיף 227}}, רשאי מנהל היחידה הווטרינרית ולגבי מפעל לשחיטת בשר – מנהל השירותים הווטרינריים, להסמיך לשם פיקוח וטרינרי במפעלו –
{{ח:תתת|(1)}} רופא וטרינר שהוא עובד של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה פועל היצרן, לפי הסכם בין היצרן או בעל היתר הפעלה ובין הרשות המקומית או רופא וטרינר שהוא עובד של המועצה לענף הלול – עד יום תחילת פעילות התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} רופא וטרינר שהוא עובד של התאגיד – מיום שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ג)}}, כיום תחילת פעילות התאגיד לעניין הסמכת רופאים וטרינרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, לגבי יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא יהיה תוקף להוראה הקובעת כי פיקוח במפעל, לרבות הוצאת תעודת וטרינר, ייעשה בידי רופא וטרינר של רשות מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להסמיך רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף זה בסמכויות מפקח ויחולו לעניין הסמכה כאמור הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.

{{ח:סעיף|231|אגרה בעד פיקוח במפעל של רופא וטרינר שהוא עובד תאגיד}}
{{ח:ת}} יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי התאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230(א)(2)}}, ישלם לתאגיד אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 214|בסעיף 214}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 23|סעיף 23(א1) לפקודת מחלות בעלי חיים}}, לפי העניין, בהתאם להיקף הפיקוח שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית, ועל תשלום האגרה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 239|סעיף 239}}.

{{ח:סעיף|232|חובות רופא וטרינר במפעל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוסמך רופא וטרינר במפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230}}, יחולו עליו, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 320|בסעיף 320}}, החובות והסמכויות כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג משנה ד|בסימן משנה ד׳ {{ח:הערה|לסימן ג׳}} לפרק ח׳}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|233|ביטול הפטור מבדיקות משנה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל היחידה הווטרינרית כי לא קוימה חובה מהחובות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 229|בסעיף 229}} או {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ד|בסימן משנה ד׳}}, וכי אי קיום החובה סיכן או היה עלול לסכן באופן ממשי את בריאות הציבור, או שמדובר בהפרה חוזרת ונשנית של החובה, רשאי הוא לבטל את הפטור מבדיקות משנה, לתקופה שיורה, לאחר שנתן ליצרן או לבעל היתר ההפעלה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מפעל לשחיטת בשר ומפעל שאושר לייצוא, לפני ביטול הפטור כאמור בסעיף קטן (א), יתייעץ מנהל היחידה הווטרינרית עם מנהל השירותים הווטרינריים; שלח מנהל היחידה הווטרינרית הודעה למנהל השירותים הווטרינריים על כוונתו לבטל את הפטור, ומנהל השירותים הווטרינריים לא העביר את חוות דעתו לגבי הכוונה לבטל את האישור בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההודעה, יראו את ההתייעצות כאילו קוימה.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ד|סימן משנה ד׳: חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות בתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|234|חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל של מוצר בשר שיוצר במפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיף 227}}, יהיה חייב להגיע לבדיקות משנה אקראיות.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל היחידה הווטרינרית יזמן מוביל כאמור בסעיף קטן (א), לבדיקת משנה של מוצר הבשר המובל ברכב ההובלה, בהתאם לנתוני המערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההגעה לבדיקות המשנה למקום הבדיקה לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה;
{{ח:תתת|(2)}} ההגעה למקום הבדיקה תהיה במועד שיחול בשעות העבודה של המוביל באותה נסיעה ולא תגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה;
{{ח:תתת|(3)}} רכב הובלה של מוביל של יצרן או בעל היתר הפעלה, יזומן ל־12 בדיקות משנה בשנה לפי הוראות סעיף זה, ואם הוראת סעיף זה תחול בחלק מהשנה – המוביל יזומן לבדיקות משנה אקראיות לפי הוראות סעיף זה שמספרן כמספר החודשים שבהם יחולו הוראות סעיף זה.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ה|סימן משנה ה׳: מערכת ממוחשבת לתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|235|הקמת מערכת ממוחשבת}}
{{ח:ת}} השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר יקימו מערכת ממוחשבת ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן זה}}, ובכלל זה לסיוע בבחירת ההובלות שלגביהן תתבצע בדיקת המשנה, לקבלת תעודת משלוח למוצר בשר ולקבלת הודעות על ביצוע בדיקות משנה מרופאים וטרינרים של הרשות המקומית.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ו|סימן משנה ו׳: פיקוח וטרינרי באתרי מכירה}}

{{ח:סעיף|236|איסור מכירה והחזקה של מוצר בשר}}
{{ח:ת}} משווק לא ימכור מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שקיבל פטור מבדיקות משנה או בידי עוסק פטור מבדיקות משנה, ויצרן לא יחזיק מוצר בשר שהגיע לידיו ממי שקיבל פטור כאמור או ממי שפטור כאמור, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר:
{{ח:תת|(1)}} למשלוח המזון מצורפת תעודת משלוח למוצרי בשר, שנכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}}, ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}} – צורפה תעודה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} אם צוין בתעודת המשלוח כי חלה חובה להגיע לבדיקת משנה אקראית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234}} – בתעודת המשלוח צוין כי בדיקת המשנה בוצעה;
{{ח:תת|(3)}} תעודת המשלוח הונפקה ב־24 שעות שקדמו להגעת המשלוח;
{{ח:תת|(4)}} יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי בשר לעניין הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181}}, ואם צורפה תעודה וטרינרית – יש התאמה בין התעודה הווטרינרית לבין תעודת המשלוח האמורה.

{{ח:סעיף|237|הוראות לעניין רכב הובלה}}
{{ח:תת|(א)}} משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצר בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר או ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר מאתר מכירה אלא לאחר שמצא כי התקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183(1) עד (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 217|וסעיף 217}}, בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו הוא מובל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם לעניין החובה לוודא כי התקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183(4)}}, בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו מובל הבשר החל מתום שישה חודשים מיום תחילתה של תקופת המעבר, אלא אם כן קבע השר, באישור הוועדה, כי תחילתה של הוראה זו תהיה מתום שנה מיום תחילתה של תקופת המעבר כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183(4)}} לגבי משווק בהתאם להיקף פעילותו ולסוג המזון הנמכר על ידו.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ז|סימן משנה ז׳: אגרות בעד בדיקות משנה בתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|238|אגרה בעד בדיקות משנה של בשר עוף לאחר שחיטה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בית שחיטה לעופות, למעט מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 227|בסעיף 227}}, ישלם לרשות המקומית אגרה חודשית בעד ביצוע בדיקות המשנה לגבי בשר עוף לאחר שחיטה, למעט מוצר בשר עוף המיועד לייצוא.
{{ח:תת|(ב)}} סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של בשר עוף לאחר שחיטה שיצא מבית השחיטה לעופות באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים ברשות המקומית שאליה שווק המזון; {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ז|בסימן משנה זה}}, ”שיעור התושבים“ – היחס בין מספר התושבים ברשות המקומית לבין מספר כלל התושבים בכלל הרשויות המקומיות, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה ערב תחילת תקופת המעבר.

{{ח:סעיף|239|תשלום אגרה בידי מי שפטור מחובת הגעה לבדיקות משנה או מי שחייב בהגעה לבדיקות משנה אקראיות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק פטור מבדיקות משנה, ומפעל לשחיטת בשר שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 227|בסעיף 227}}, ישלמו לרשות המקומית מדי חודש אגרה בעד פיקוח וטרינרי שיבצעו רופאים וטרינרים בשווקים שבתחום שיפוטה של אותה רשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של מוצר בשר לאחר שחיטה או המתה, שיוצר בידי החייב בתשלום האגרה, ושווק בכלל הרשויות המקומיות בישראל באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים.

{{ח:סעיף|239א|ביטול גביית אגרות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} רשות מקומית לא תגבה אגרה לפי חוקי העזר בעד ביצוע בדיקות המשנה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|240|סירוב להנפיק תעודה וטרינרית בשל אי־&lt;wbr&gt;תשלום אגרה}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230}} לא ינפיק תעודה וטרינרית למפעל שקיבל אישור על מתן פטור מבדיקות משנה ולבעל היתר הפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בפסקה (1) להגדרה ”עוסק פטור מבדיקות משנה“}}, שלא שילמו את האגרה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ז|סימן משנה זה}} בתוך 14 ימים מתום החודש שבעדו היה עליהם לשלמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 239|בסעיף 239(א)}}.

{{ח:סעיף|241|היעזרות בגוף אחר לשם גביית האגרה}}
{{ח:תת|(א)}} עד ערב תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ג)(2)}} רשאית רשות מקומית להסתייע בגוף אחר לשם גביית האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} מיום תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א), רשאית רשות מקומית להיעזר רק בתאגיד לשם גביית האגרה.
{{ח:תת|(ג)}} גוף כאמור בסעיף קטן (א) והתאגיד יהיו כפופים להנחיות השר וידווחו לשר מדי חודש או לפי דרישה על פעילותם בכל הנוגע לגביית האגרות ולתשלומן לרשויות המקומיות.

{{ח:סעיף|242|מערך משותף של בדיקות משנה}}
{{ח:ת}} רשויות מקומיות רשאיות לשתף פעולה כדי להקים ולהפעיל את מערך בדיקות המשנה לפי כל דין.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ח|סימן משנה ח׳: התחשבנות עם רשויות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|243|התחשבנות עם רשויות מקומיות לעניין עלות שכר השונה מסכום האגרה הבסיסי – הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה של שנתיים מתום תקופת המעבר, רשות מקומית, שעלות השכר החודשי בפועל לרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שהיא מעסיקה שונה מסכום האגרה הבסיסי, תהיה זכאית לתוספת לתשלום האמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 219|או 219(2)}}, או שיופחת התשלום המגיע לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 218|הסעיפים האמורים}}, לפי העניין, בגובה ההפרש שבין סכום עלות השכר החודשי בפועל לסכום האגרה הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות השכר החודשי בפועל“ – עלות השכר החודשי הממוצע המשולם כדין בכפוף להוראות מגבילות בשנת 2015 לרופאים וטרינרים המועסקים בידי הרשות המקומית בפיקוח וטרינרי על מזון, וכן תוספות שהרשות המקומית מחויבת לשלם לפי הסכם קיבוצי המגיעות לאחר יום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), והיא שילמה אותן בפועל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מגבילות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_562702.pdf|סעיף 23 לחוק התקציב לשנת הכספים 1982, התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתתת|(3)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_562704.pdf|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1983, התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתתת|(4)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_546515.pdf|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1984, התשמ״ד–1984}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: סמכויות פיקוח ואכיפה}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: הסמכת מפקחים}}

{{ח:סעיף|244|הסמכת מפקחים|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} השר רשאי להסמיך לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, כולן או חלקן, מפקחים מקרב אלה:
{{ח:תת|(1)}} עובד משרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} עובד מדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
{{ח:תת|(3)}} רופא ממשלתי שהוא עובד רשות מקומית – בהסכמת ראש הרשות המקומית;
{{ח:תת|(4)}} רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 194|סעיפים 194}} {{ח:פנימי|סעיף 195|או 195}};
{{ח:תת|(5)}} רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}};
{{ח:תת|(6)}} תברואן או מפקח, שהוא עובד הרשות המקומית – בהסכמת ראש הרשות המקומית, ולגבי תחום הרשות.

{{ח:סעיף|245|תנאים להסמכת מפקחים}}
{{ח:ת}} לא יוסמך מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244}}, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: סמכויות מפקחים}}

{{ח:סעיף|246|סמכויות פיקוח}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(5)}} –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך מדידות ובדיקות או ליטול דגימות של מזון או של חומרים העשויים לדעתו לשמש רכיב במזון או לשמש בייצורו, לזהם מזון או להשפיע על איכותו בדרך אחרת, לרבות אריזתו וחומרים הבאים עמו במגע, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשם בדיקתן, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; דגימה כאמור תינטל בלא תשלום;
{{ח:תת|(4)}} להיכנס לכל מקום שבו מייצרים או מוכרים מזון, לרבות מקום המשמש לאחסנת מזון או לכלי תחבורה כשהוא נייח, וכן לתחנת הסגר או לנמל או למקום אחר שבו מוחזק מזון, כדי לבדוק אותו ואת תהליכי ייצורו, ייבואו או מכירתו, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תת|(5)|(א)}} לשם בדיקת קיום התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155(2)}}, ברישיון ההובלה – לזמן מוביל מזון שהגיש בקשה לרישיון הובלה או לחידושו להתייצב במקום והמועד שעליהם יורה או לחייב מוביל מזון מסוים להתייצב לבדיקה עם רכב ההובלה במקום שאינו תחנת בדיקה קבועה במועד שיורה.
{{ח:תתת|(ב)}} בדיקה לפי פסקה זו תתבצע במקום שההגעה אליו לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה ובמועד שיהיה בשעות העבודה של הנהג באותה נסיעה ולא יגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה.
{{ח:תתת|(ג)}} לא יפעיל מפקח סמכויות לפי פסקה זו אלא אם כן מנהל שירות המזון הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|247|מסירת תוצאות בדיקות ודגימות בידי מפקח שאינו עובד משרד הבריאות}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(3)}}, מפקח שאינו עובד משרד הבריאות, ימציא לרופא המחוזי הנוגע בדבר ולמנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, כל תוצאת בדיקת מעבדה או דגימה שמהן עולה חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|248|סמכויות אכיפה}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(5)}} –
{{ח:תת|(1)}} לחקור כל אדם שלדעתו קשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה או העשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (להלן – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; לעניין זה, ”חפץ“ – לרבות מסמך, מזון, כלי רכב המובילים מזון, אמצעים לייצור מזון וחומרי אריזה;
{{ח:תת|(3)}} לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|249|סמכויות פיקוח על הוראות לפי דברי חקיקה אחרים}}
{{ח:ת}} השר רשאי להסמיך מפקח שהוסמך לפי חוק זה להשתמש בסמכויות פיקוח לפי החוקים שלהלן, לעניין קיום הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} לעניין הוראות תקנים רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} החלים על מזון, לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון – בהסכמת הממונה על התקינה;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}} לעניין הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|או 37 לחוק הגנת הצרכן}} לעניין סימון מזון, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות – בהסכמת הממונה על הגנת הצרכן;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} לעניין הוראות שקבע השר מכוח {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, החלות על עוסקים במזון.

{{ח:סעיף|250|נוהלי פיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} הפעלת סמכויות מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}}, {{ח:פנימי|סעיף 248|248}} {{ח:פנימי|סעיף 249|ו־249}}, אך למעט הפעלת סמכויות הפיקוח לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, תיעשה בהתאם להוראות שעליהן יורה מנהל שירות המזון בנוהל, בשים לב לצורך באחידות בהפעלת הסמכויות ובהגשמת מטרות חוק זה; נהלים כאמור ייקבעו, בין השאר, בהתאם לניהול סיכונים מקובל בתחום המזון במדינות מפותחות ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בקביעת נהלים כאמור בסעיף זה כדי לגרוע מחובת רשות מקומית לעניין שמירה על בריאות הציבור בהתאם לסמכויותיה וחובותיה לפי דין.

{{ח:סעיף|251|חובת דיווח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון רשאי להורות בנוהל על חובת מפקח לפי חוק זה לדווח לגורם שעליו יורה המנהל על הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית תודיע למנהל שירות המזון על חקירה של עבירה לפי חוק זה שפתחה בה ועל כתב אישום שהוגש עקב חקירה כאמור, לא יאוחר מ־14 ימים ממועד פתיחת החקירה או הגשת כתב האישום, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח יהיה חייב בדיווח לגורם שעליו יורה מנהל שירות המזון, בנוהל.

{{ח:סעיף|252|חובת הזדהות}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} בעת ביצוע סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 248|סעיף 248}} – הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
{{ח:תת|(3)}} יש בידו תעודה החתומה על ידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|253|פטור מחובת הזדהות}}
{{ח:ת}} חובת ההזדהות לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}} לא תחול אם קיומה עלול לגרום לפגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר, ובלבד שאם חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף זה, יקיים המפקח את החובות כאמור מוקדם ככל האפשר.

{{ח:סעיף|254|סמכויות למפקח רופא וטרינר}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה במפעל שלגביו הוסמך מפקח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(5)}}, יהיו נתונות לו הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}}, ובלבד שסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(4)}} לא יופעלו במקום שבו מוכרים מזון.

{{ח:סעיף|255|ייעוד קנסות}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, קנס שהוטל בבית המשפט עקב הפעלת סמכותו של מפקח שהוא עובד הרשות המקומית והוגש באמצעות תובע עירוני, ישולם לקופת הרשות המקומית.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|256|עונשין|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ג־4, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(5)}};
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};
{{ח:תתת|(5)}} מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תתת|(8)}} מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}};
{{ח:תתת|(9)}} מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}};
{{ח:תתת|(10)}} מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן – שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}};
{{ח:תתת|(11)}} לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}};
{{ח:תתת|(12)}} לא מדווח על שינוי במסמכים או בפרטים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}} {{ח:פנימי|סעיף 112|או 112}};
{{ח:תתת|(12א)}} לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5)}};
{{ח:תתת|(12ב)}} יבואן המייבא מזון במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}} במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ב1)}};
{{ח:תתת|(13)}} לא שומר תוצאות של בדיקה, או מסמך או מפרט, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(ב)}};
{{ח:תתת|(14)}} לא מאמת את תוקפם של רישיון ייצור, של אישור ייצור נאות או של תעודת יבואן רשום, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127(א)}};
{{ח:תתת|(15)}} מעביר מזון לעוסק במזון, בלי שקיבל ממנו פרטים ותיעד אותם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיף 134(א)}};
{{ח:תתת|(16)}} מקבל מזון בלי שקיבל ממי שהעביר לו את המזון פרטים ומסמכים ותיעד אותם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(א)}};
{{ח:תתת|(17)}} לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ז)}};
{{ח:תתת|(18)}} מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181}};
{{ח:תתת|(19)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}};
{{ח:תתת|(20)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}};
{{ח:תתת|(21)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}};
{{ח:תתת|(22)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237}};
{{ח:תתת|(23)}} מפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(1) עד (3), (6) ו־(7)}};
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תתת|(4)}} מציע לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום, ועלול לפגוע בבריאותו של אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.1.2028):}} מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.1.2028):}} מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(1)}}, או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(7)}} מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}};
{{ח:תתת|(8)}} מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)}};
{{ח:תתת|(9)}} מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:תתת|(10)}} מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}};
{{ח:תתת|(11)}} אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}}, או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}};
{{ח:תתת|(12)}} משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:תתת|(13)}} מוסיף חומר או רכיב למזון, מטפל במזון או מעבדו, מסמן או מתאר מזון, או מוכר מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל, עובד, סומן או תואר, והכול במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}};
{{ח:תתת|(14)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}};
{{ח:תתת|(15)}} מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תתת|(16)}} מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} בעל רישיון ייצור המייצר מזון שאינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}, בלי שיש בידו אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית מזון בבקרה עצמית בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}};
{{ח:תתת|(16א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} מייצר מזון שהוא מזון המנוי {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}, בלי שיש בידו אישור ייצור נאות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א1)}};
{{ח:תתת|(17)}} מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} בעל אישור ייצור נאות שמייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א2)(1)}};
{{ח:תתת|(17א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} מי שבידו אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית ומייצר מזון שלא בהתאם לתוכנית כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א2)(2)}};
{{ח:תתת|(18)}} יצרן מזון שאינו יצרן נאות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(ב)}} שמסמן אורך חיי מדף בניגוד לתקנות לפי חוק זה או מייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}};
{{ח:תתת|(18א)}} יצרן נאות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(ב)}} שמסמן אורך חיי מדף בניגוד להוראה מאומצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} לעניין אורך חיי מדף או בניגוד לתקנות לפי חוק זה לעניין אורך חיי מדף שהוחלו במפורש על יצרן נאות, או שמייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב1)}};
{{ח:תתת|(19)}} מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}};
{{ח:תתת|(20)}} מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 26|לסעיף 26(ד)}};
{{ח:תתת|(21)}} מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בסמל ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2023 עד יום 31.7.2026):}} מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בסמל ייצור נאות, ובלי היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}};
{{ח:תתת|(22)}} מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:תתת|(23)}} מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} מייבא מזון שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א)}};
{{ח:תתת|(24)}} מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(1)}};
{{ח:תתת|(24א)}} מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)(1)}};
{{ח:תתת|(24ב)}} מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)(2)}};
{{ח:תתת|(25)}} מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א)(1)}};
{{ח:תתת|(26)}} מייבא בייבוא אישי מזון האסור בייבוא אישי או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תתת|(27)}} מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(א)(2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}};
{{ח:תתתת|(ב1)}} בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיף 79ג}};
{{ח:תתתת|(ב2)}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בפסקה (3) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77(א)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(ב)}};
{{ח:תתתת|(ג1)}} {{ח:פנימי|תוספת 3א|בפסקה (5) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית א׳}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(1)}} או במסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(3) ו־(4)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}} {{ח:פנימי|סעיף 84|או 84}}, למעט הפרטים והמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}};
{{ח:תתתת|(ה)}} בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}};
{{ח:תתת|(28)}} מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:תתת|(29)}} לא בודק את קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(א)}};
{{ח:תתת|(30)}} מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)}}, או שאינו מקיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126 עד 128}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)(4)}};
{{ח:תתת|(31)}} מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}};
{{ח:תתת|(32)}} מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(2)}};
{{ח:תתת|(33)}} מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(א)}};
{{ח:תתת|(34)}} מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}};
{{ח:תתת|(35)}} מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}};
{{ח:תתת|(36)}} מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}};
{{ח:תתת|(37)}} מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}};
{{ח:תתת|(38)}} מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144}};
{{ח:תתת|(39)}} מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140(ב)}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}};
{{ח:תתת|(40)}} מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}};
{{ח:תתת|(41)}} מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150}};
{{ח:תתת|(42)}} עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(א)}};
{{ח:תתת|(43)}} עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן בעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(ב)}};
{{ח:תתת|(44)}} מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157(ג)}};
{{ח:תתת|(45)}} לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}};
{{ח:תתת|(46)}} לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ב)}};
{{ח:תתת|(47)}} לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(א)}} או הוראה של מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ג)}};
{{ח:תתת|(48)}} לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}};
{{ח:תתת|(49)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.8.2026):}} מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א)}};
{{ח:תתת|(50)}} מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 179|סעיף 179}};
{{ח:תתת|(51)}} מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 180|סעיף 180}};
{{ח:תתת|(52)}} מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}};
{{ח:תתת|(53)}} מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 185|סעיף 185}};
{{ח:תתת|(54)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187}};
{{ח:תתת|(55)}} מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211(ד)}};
{{ח:תתת|(56)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(2)(א)}}, או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(2)(ב)}};
{{ח:תתת|(57)}} מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר, מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}}.
{{ח:תת|(ג)}} משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (א), בניגוד לסעיפים המנויים בו, כפי שהוחלו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}}, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ב), בניגוד לסעיפים המנויים בו כפי שהוחלו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}}, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|257|אחריות מעסיק, ונושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 256|בסעיף 256}}, למעט עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיף 256(א)(23)}}, בידי עובד מעובדיו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראת סעיף זה, דינו – מחצית הקנס הקבוע לעבירה; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – למעט בעל שליטה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בידי עובד, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעסיק או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|258|סמכויות בית משפט מעת הגשת כתב אישום}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט לתת צו עשה, צו אל תעשה, וכל צו אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב הנאשם לדיון בבקשה אף שהוזמן כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרו.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולכל המאוחר עד לגמר ההליכים.
{{ח:תת|(ד)}} נאשם או תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} נאשם או תובע רשאים לערער על החלטה בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (ד); בית המשפט שלערעור ידון בערעור בשופט אחד.
{{ח:תת|(ו)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את ההחלטה שעליה מערערים, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שנתן את ההחלטה.

{{ח:סעיף|259|סמכויות בית משפט בגזר הדין}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל –
{{ח:תתת|(1)}} לצוות עליו לפעול להוצאת מזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal) ולאחסנתו;
{{ח:תתת|(2)}} לחייבו בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו להוצאת המזון מדרכי השיווק ולאחסנתו אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה כאמור להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד או לחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, ככל שיראה לנכון בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(3)}} להורות על שלילת רישיון או תעודה לצמיתות או לתקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע מצו או החלטה שניתנו לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי לערער עליהם במסגרת הערעור על גזר הדין.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: אכיפה מינהלית}}
{{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|260|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ד־3, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מנהל שירות המזון או עובד המשרד הכפוף אליו האחראי לנושא עיצומים כספיים, שהוא הסמיכו לעניין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, בין שההפרה היא במוצר אחד ובין ביותר מאחד, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי יחיד שהוא עוסק במזון – 8,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025; בשנת 2026, 8,190 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 100 מיליון שקלים חדשים – 40,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025; בשנת 2026, 40,940 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 80,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025; בשנת 2026, 81,890 ש״ח)}};
{{ח:תת}} לעניין זה, ”תאגיד“ – לרבות בעל שליטה בו.

{{ח:סעיף|261|עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, בסכום הבסיסי, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תת|(2)}} מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};
{{ח:תת|(4)}} מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}};
{{ח:תת|(5)}} עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}};
{{ח:תת|(6)}} מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(7)}} מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}};
{{ח:תת|(8)}} מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}};
{{ח:תת|(9)}} מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן – שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}};
{{ח:תת|(10)}} אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}} או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}};
{{ח:תת|(11)}} לא מדווח על שינוי במסמכים או בפרטים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}} {{ח:פנימי|סעיף 112|או 112}};
{{ח:תת|(11א)}} לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5)}};
{{ח:תת|(11ב)}} יבואן המייבא מזון במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}} במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ב1)}};
{{ח:תת|(11ג)}} לא שומר תוצאות של בדיקה, או מסמך או מפרט, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(ב)}};
{{ח:תת|(12)}} לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ז)}};
{{ח:תת|(13)}} מנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181}};
{{ח:תת|(14)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}};
{{ח:תת|(15)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}};
{{ח:תת|(16)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}};
{{ח:תת|(17)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237}};
{{ח:תת|(18)}} מייצר, מוכר או מייבא מזון שלא עומד בדרישות בדבר סימון המזון בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים קטנים (א)(2)(א) ו־(ג) שבסעיף 15}} ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק התקנים}};
{{ח:תת|(19)}} אינו מתעד או אינו שומר את התיעוד הנדרש, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 134|לסעיפים 134}}, {{ח:פנימי|סעיף 135|135}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}}.

{{ח:סעיף|262|עיצום כספי בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ג־4, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראת {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תת|(1א)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד להוראה מההוראות המאומצות, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2ב|בתוספת השנייה ב׳}}, החלה לגביו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}};
{{ח:תת|(2)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(3)}} – למעט לעניין מזהם ביולוגי, {{ח:פנימי|סעיף 5|(6) או (7)(א) עד (ג)}};
{{ח:תת|(3)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(1), (3), (4) או (5)}};
{{ח:תת|(4)}} מייצר או מוכר מזון בתנאים שאינם לפי הוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים}} המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7א|בתוספת השביעית א׳}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.1.2028):}} מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.1.2028):}} מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(1)}}, או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(2)}};
{{ח:תת|(7)}} מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}};
{{ח:תת|(8)}} מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)}};
{{ח:תת|(9)}} מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:תת|(10)}} מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}};
{{ח:תת|(11)}} משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:תת|(12)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}};
{{ח:תת|(13)}} מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תת|(14)}} מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} בעל רישיון ייצור המייצר מזון שאינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}, בלי שיש בידו אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית מזון בבקרה עצמית בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}};
{{ח:תת|(14א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} מייצר מזון שהוא מזון המנוי {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}, בלי שיש בידו אישור ייצור נאות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א1)}};
{{ח:תת|(15)}} מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} בעל אישור ייצור נאות שמייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א2)(1)}};
{{ח:תת|(15א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} מי שבידו אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית ומייצר מזון שלא בהתאם לתוכנית כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א2)(2)}};
{{ח:תת|(15ב)}} יצרן מזון שאינו יצרן נאות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(ב)}} שמסמן אורך חיי מדף בניגוד לתקנות לפי חוק זה או מייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}};
{{ח:תת|(15ג)}} יצרן נאות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(ב)}} שמסמן אורך חיי מדף בניגוד להוראה מאומצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} לעניין אורך חיי מדף או בניגוד לתקנות לפי חוק זה לעניין אורך חיי מדף שהוחלו במפורש על יצרן נאות, או שמייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב1)}};
{{ח:תת|(16)}} מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}};
{{ח:תת|(17)}} מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 26|לסעיף 26(ד)}};
{{ח:תת|(18)}} מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בסמל ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2023 עד יום 31.7.2026):}} מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בסמל ייצור נאות, ובלי היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}};
{{ח:תת|(19)}} מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:תת|(20)}} מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א)}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} מייבא מזון שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א)}};
{{ח:תת|(21)}} מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(1)}};
{{ח:תת|(22)}} מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א)(1)}};
{{ח:תת|(22א)}} מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)(1)}};
{{ח:תת|(22ב)}} מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)(2)}};
{{ח:תת|(22ג)}} מייבא מזון במסלול האירופי שהצהיר הצהרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3א|פסקה (2)(א) לתוספת השלישית א׳}} בלי שהמזון משווק באיחוד האירופי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)(4)}};
{{ח:תת|(22ד)}} מייבא מזון במסלול האירופי שהצהיר הצהרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3א|פסקה (2)(ב) לתוספת השלישית א׳}} בלי שהמזון מיוצר באיחוד האירופי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)(5)}};
{{ח:תת|(22ה)}} מייבא מזון שלא בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)(1)}};
{{ח:תת|(23)}} מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(א)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}};
{{ח:תתת|(ב1)}} בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיף 79ג}};
{{ח:תתת|(ב2)}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בפסקה (3) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77(א)}};
{{ח:תתת|(ג)}} במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(ב)}};
{{ח:תתת|(ג1)}} {{ח:פנימי|תוספת 3א|בפסקה (5) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית א׳}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(1)}} או במסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(3) ו־(4)}};
{{ח:תתת|(ד)}} בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}} {{ח:פנימי|סעיף 84|או 84}}, למעט הפרטים והמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}};
{{ח:תתת|(ה)}} בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}};
{{ח:תת|(23א)}} לא צירף הצהרה של יצרן המזון או ספק המזון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(2א)}} להצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(2א)}};
{{ח:תת|(23ב)}} לא צירף הצהרה של יצרן המזון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(2ב)}} להצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(2ב)}};
{{ח:תת|(24)}} מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:תת|(25)}} מוציא מזון ממחסן הרשום בתעודת רישום היבואן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(26)}} לא בודק קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(א)}};
{{ח:תת|(26א)}} לא ביצע בדיקות לפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(ד1)}};
{{ח:תת|(27)}} מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)}} או שאינו מקיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126 עד 128}} בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)(4)}};
{{ח:תת|(28)}} מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}};
{{ח:תת|(29)}} מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד, או פועל כעוסק מורשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(2)}};
{{ח:תת|(30)}} מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור, או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(א)}};
{{ח:תת|(30א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} מקבל מזון המנוי {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}} מיצרן שאינו יצרן בעל אישור נאות תקף בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(א1)}};
{{ח:תת|(31)}} מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}};
{{ח:תת|(32)}} לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}};
{{ח:תת|(33)}} מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}};
{{ח:תת|(33א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} מוכר מזון שאינו מיישם מערכת בקרת איכות עצמית או שאינו נוקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהמזון שהוא משווק התקבל מידי עוסק במזון הפועל כדין ועומד בדרישות לפי חקיקת המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 130א|סעיף 130א}};
{{ח:תת|(34)}} מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}};
{{ח:תת|(35)}} מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}};
{{ח:תת|(36)}} מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144}};
{{ח:תת|(37)}} מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140(ב)}} המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}};
{{ח:תת|(38)}} מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}};
{{ח:תת|(39)}} מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150}};
{{ח:תת|(40)}} עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(א)}};
{{ח:תת|(41)}} עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן לעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(ב)}};
{{ח:תת|(42)}} מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157(ג)}};
{{ח:תת|(43)}} לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}};
{{ח:תת|(44)}} לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ב)}};
{{ח:תת|(45)}} לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(א)}}, או הוראה של מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ג)}};
{{ח:תת|(46)}} לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}};
{{ח:תת|(47)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.8.2026):}} מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א)}};
{{ח:תת|(48)}} מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 179|סעיף 179}};
{{ח:תת|(49)}} מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 180|סעיף 180}};
{{ח:תת|(50)}} מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}};
{{ח:תת|(51)}} מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 185|סעיף 185}};
{{ח:תת|(52)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187}};
{{ח:תת|(53)}} מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211(ד)}};
{{ח:תת|(54)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(2)(א)}}, או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(2)(ב)}};
{{ח:תת|(55)}} מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}};
{{ח:תת|(56)}} מייצר, משווק, מייבא או מייצא מזון שלא עומד בדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המזון, או מבצע כל פעולה הנוגעת למזון שהכללים לעניין ביצועה אינם מתאימים לדרישות תקן רשמי, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק התקנים}}, בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|263|עיצום כספי על הפרות של הוראות בעניין סימון מזון}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 260|בסעיפים 260 עד 262}}, בהפרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 260|הסעיפים האמורים}} שעניינן הוראות סימון, רשאי הממונה להטיל עיצום כספי בסך 100 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|סעיף 260|סעיף 260}} ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בהפרה של הוראת סימון המנויה {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת התשיעית}}, סכום העיצום שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|סעיף 260|סעיף 260}}, ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.

{{ח:סעיף|264|עיצום כספי על הפרות הוראות לעניין גוף זר}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} על מי שמייצר או מייבא מזון שיש בו גוף זר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(5)}}, אלא אם כן הגוף הזר התווסף למזון באופן בלתי נמנע כחלק מתהליך הייצור; לעניין זה הסכום הבסיסי יהיה 500 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|סעיף 260|סעיף 260}} ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרה כאמור עלולה לפגום בבטיחות המזון, סכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|סעיף 260|סעיף 260}} ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.

{{ח:סעיף|265|עיצום כספי על משווק מהאזור}}
{{ח:ת}} משווק מהאזור המבצע אחת מן ההפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262}}, בניגוד לסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים האמורים}} כפי שהוחלו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, בשיעור של הסכום הבסיסי בשל הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261}} או פי 1.5 מהסכום הבסיסי בשל הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262}}; ואולם אם חלים, לעניין הפרות כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 263|סעיפים 263}} {{ח:פנימי|סעיף 264|או 264}}, רשאי הממונה להטיל על המפר עיצום כספי בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 263|באותם סעיפים}}; על הפרה כאמור בסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 263|הסעיפים האמורים}}, כאילו היתה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 263|אותם סעיפים}}.

{{ח:סעיף|266|עיצום כספי בנסיבות מחמירות}}
{{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי יצרן, יבואן או משווק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262}}, בנסיבות מחמירות, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי השווה לכפל הסכום שניתן היה להטיל בשל אותה הפרה; בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – הפרה העלולה לגרום לסיכון לבריאות הציבור או בטיחות המזון.

{{ח:סעיף|267|סייגים להטלת עיצום כספי|תיקון: תשע״ח, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 262|בסעיף 262(1א)}}, הממונה לא יטיל עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 262|באותו סעיף}}, אם התברר כי תרגומה של ההוראה לעברית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}} אינו תואם את הנוסח המחייב של ההוראה בשפה האנגלית וכי הוא פעל בהתאם לנוסח ההוראה בתרגומה לעברית כפי שהועמדה לעיון הציבור באתר האינטרנט במועד ביצוע ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261(18)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262(56)}}, הממונה לא יטיל עיצום כספי לפי הוראות אלה על משווק שאינו יצרן או יבואן של המזון שחל עליו תקן רשמי שיש בידיו אישור מאת היצרן או היבואן, לפי העניין, בדבר התאמת המצרך לדרישות התקן הרשמי או אם המצרך סומן בתו־תקן.

{{ח:סעיף|268|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}} ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|אותם סעיפים}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיף 269}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}} והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 271|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|269|זכות טיעון}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}} רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|270|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיף 269}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיף 269}} בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 269|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
{{ח:תת|(ה)}} היה המפר תאגיד, ייקבע סכום העיצום הכספי בהתאם למחזור המכירות שלו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 260|בסעיף 260}}; לא היה בידי הממונה מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר מידע ופרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם קביעת מחזור המכירות; לא הוכח מחזור המכירות של התאגיד כאמור, רשאי הממונה לקבוע את מחזור המכירות לפי מיטב שפיטתו.

{{ח:סעיף|271|הפרה חוזרת והפרה נמשכת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 277|בסעיף 277}}, בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 278|בסעיף 278}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ולעניין הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 263|בסעיף 263}} {{ח:פנימי|סעיף 264|או 264}} – בתוך שנה מהפרה קודמת כאמור.

{{ח:סעיף|272|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}, ובשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הפחתה של סכום עיצום כספי)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשפ״ד–2023}}.}}

{{ח:סעיף|273|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 269|בסעיף 269}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 286|סעיף 286}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 260|בסעיף 260}} יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הבסיסי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|274|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}.

{{ח:סעיף|275|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|276|גבייה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}

{{ח:סעיף|277|התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}} והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן זה}}, ואולם לא יוטל עיצום כספי על יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי בשל הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 262|בסעיף 262(1א)}} אלא לאחר שנמסרה למפר התראה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן זה}}, ובלבד שהוכיח לממונה כי פעל בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות כאמור בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)(1)}}; {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בסעיף 271}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}}.

{{ח:סעיף|278|בקשה לביטול התראה מינהלית}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 277|בסעיף 277}}, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|279|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בסעיף 271(א)}}; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיפים 269}} {{ח:פנימי|סעיף 270|ו־270}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 263|סעיף 263}} {{ח:פנימי|סעיף 264|או 264}} – בתוך שנה מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}} בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיפים 269}} {{ח:פנימי|סעיף 270|ו־270}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה}}

{{ח:סעיף|280|הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון}}
{{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳}}.

{{ח:סעיף|281|תנאי ההתחייבות וגובה העירבון}}
{{ח:תת|(א)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיף 280}} ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ({{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|בסימן זה}} – תקופת ההתחייבות).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לדרוש כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272(ב)}}.

{{ח:סעיף|282|תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־&lt;wbr&gt;הגשתם}}
{{ח:ת}} הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיף 280}}, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}}.

{{ח:סעיף|283|הפרת התחייבות}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בסעיף 271(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271(ב)}} ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלח הממונה דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 270|סעיף 270(ב)(1)}} או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270(ד)}}, יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתת|(3)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 281|בסעיף 281(ב)}} – יחלט הממונה את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} יראו את חילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
{{ח:תת|(ג)}} הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|284|השבת עירבון|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות – אכיפה מינהלית}}

{{ח:סעיף|285|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מהוראות חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|286|ערעור|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של הממונה לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|287|פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט וכן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 286|סעיף 286}} יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א), בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים וחצי.

{{ח:סעיף|288|שמירת האחריות הפלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}} המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|289|תקנות לעניין אכיפה מינהלית}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים}}

{{ח:סעיף|290|התראה וצו הגבלה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} היה לנותן רישיון ייצור או לרשם (בסעיף זה – נותן ההתראה) יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)}} או למתן תעודת יבואן רשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}} או כי הופר תנאי מתנאי רישיון הייצור או תעודת היבואן הרשום, או כי הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה על ידי יצרן או יבואן, וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור, רשאי הוא לדרוש, בכתב, מהיצרן או היבואן, לפי העניין, לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – התראה), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתקיים נסיבות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן ההתראה לתת הוראה, לצמצום או למניעת סכנה לבריאות הציבור בשל הנסיבות האמורות, גם למוביל, למאחסן או למשווק.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון רשאי לתת התראה כאמור בסעיף קטן (א) גם למשווק, אם היה לו יסוד סביר לחשד כי המשווק הפר הוראות לפי חוק זה החלות לגביו או שחדל להתקיים תנאי מן התנאים לשיווק מזון על ידו לפי חוק זה וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} ניתנה התראה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי נותן ההתראה, להורות, בצו, ליצרן, ליבואן, למשווק או לבעל הרישיון או התעודה, לפי העניין, לא לעשות כל פעולה של ייצור מזון, ייבוא מזון, שיווק מזון או כל פעולה אחרת במזון, או לעשות פעולות כאמור רק במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – צו הגבלה מינהלי), ורשאי הוא לקבוע בצו ההגבלה המינהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מי שמוסמך לפי אותם סעיפים קטנים לתת צו הגבלה מינהלי (בסעיף זה – נותן הצו), רשאי לתת צו כאמור אף בלי שנתן קודם לכן התראה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המזון מיוצר בלא רישיון ייצור ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון ייצור או לחידושו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}} או שהמזון יובא על ידי יבואן שאינו יבואן רשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}, או בלי אישור מוקדם לייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} או בלא תעודת שחרור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:תתת|(2)}} יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור כתוצאה מפעילות ייצור המזון או כתוצאה מייבוא המזון.
{{ח:תת|(ו)}} לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למי שהצו מופנה כלפיו הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן לא ניתן לאתרו בשקידה סבירה.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), נותן הצו רשאי להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ה)(2) גם בלי שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותו סעיף קטן, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות זו כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
{{ח:תת|(ח)}} עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג במקום שלגביו ניתן או במקום עסקו של מי שייבא את המזון, ויימסר לבעל המקום או לאדם שמנהל אותו, או למי שייבא את המזון, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.
{{ח:תת|(ט)}} לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, בנסיבות כאמור בסעיף קטן (ה)(2), רשאי נותן הרישיון לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לשם ביצועו ובמידת הצורך יהיה רשאי לקבל סיוע של שוטר, לרבות לשם שימוש בכוח סביר הנדרש למימוש הצו.
{{ח:תת|(י)}} צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי נותן הצו להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 60 ימים מיום שניתן; בית משפט שלום רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המינהלי, לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל־30 ימים לאחר הגשת כתב האישום.
{{ח:תת|(יא)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 292|סעיף 292}}.

{{ח:סעיף|291|בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 290|סעיף 290}} רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.

{{ח:סעיף|292|צו הגבלה שיפוטי}}
{{ח:תת|(א)}} היה לתובע, למנהל שירות המזון או לנותן הרישיון לפי חוק זה יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירה לפי חוק זה או כי עומדת להתבצע עבירה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, בבקשה למתן צו שיאסור את המשך ביצוע העבירה האמורה או יאסור על ביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף זה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד כאמור, יתקיים הדיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שניתן לגביו הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון; נתן בית המשפט החלטה כאמור בסעיף קטן זה במעמד צד אחד, רשאי בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה לבקש את ביטולה או שינויה, בתוך שבעה ימים מיום המצאתה ורשאי בית המשפט לבטלה או לשנותה, בתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ד)}} תוקפו של צו לפי סעיף זה, אף אם הוארך, לא יעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} בית משפט רשאי להתנות מתן צו לפי סעיף זה בתנאים או בערובה.
{{ח:תת|(ו)}} מי שניתן לגביו צו לפי סעיף זה רשאי לפנות לבית המשפט שהוציא את הצו בבקשה לעיון חוזר אם התגלו עובדות חדשות שלא היו לפני בית המשפט בעת הוצאת הצו או אם השתנו הנסיבות, והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת.
{{ח:תת|(ז)}} על החלטה לפי סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) ניתן לערער לבית המשפט שלערעור, שידון בערעור בשופט אחד.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”תובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תיקונים עקיפים}}

{{ח:סעיף|293|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו|בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי״ד–1954}}.}}

{{ח:סעיף|294|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|בחוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|295||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963}}.}}

{{ח:סעיף|296|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|297|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|בפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|298|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|299|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}.}}

{{ח:סעיף|300|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|301|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|302|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|303|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|304|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|305|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|306|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים|בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|307|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|בחוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|308|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים|בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף|309|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|בחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|310|שמירת דינים}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה באות להוסיף על כל דין, ובכלל זה {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}, {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|ופקודת ההסגר}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין במתן אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים ובחובות לשמירת מסמכים, לפי חוק זה, כדי לגרוע מהחובה לקבל אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים אחרים, או מהחובות לשמירת מסמכים, לפי כל חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעת לכשרות המזון.

{{ח:סעיף|311|פרסום תוצרי פיקוח}}
{{ח:ת}} מנהל שירות המזון יפרסם מדי שנה, לא יאוחר מ־1 באפריל, באתר האינטרנט, את תוצרי הפיקוח לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|311א|ניתוח סיכונים|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} מנהל שירות המזון רשאי לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים בתחום המזון ובכלל זה הבטחת איכות, תקינות ובטיחות המזון, לשם תכנון פעולות הפיקוח והאכיפה והפעלת הסמכויות לפי חוק זה, בהתאם לניהול סיכונים מקובל בתחום המזון במדינות מפותחות ובהן האיחוד האירופי.

{{ח:סעיף|312|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת תקנות לפי חוק זה, יבחן השר את האפשרות לאמץ תקינה בין־לאומית או הסדרים הנהוגים בקרב מדינות מפותחות, או לקבוע הסדרים ברוח תקינה או הסדרים כאמור.

{{ח:סעיף|313|שינוי התוספות|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספות, ואולם שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}} אינו טעון אישור ועדה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שינוי {{ח:פנימי|תוספת 2ב|התוספת השנייה ב׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 5א|התוספת החמישית א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 7א|והתוספת השביעית א׳}}, נדרשת גם הסכמת שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 12|והתוספת השתים עשרה}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} השינוי טעון גם קבלת המלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), על שינוי {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|313א|ועדת החריגים|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת החריגים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא}} תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה בעניינים אלה (בסעיף זה – הפעולות):
{{ח:תתת|(1)}} אי־החלת עדכון של שינוי שחל בהוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בהחרגות, בתנאים או בשינויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}, או בהרחבות, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף קטן (ז1) לאותו סעיף}}, ותיקון {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}} בהתאם לכך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}};
{{ח:תתת|(2)}} הוספה של החרגות, תנאים, שינויים או הרחבות בטורים {{ח:פנימי|תוספת 2א|שבתוספת השנייה א׳}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף קטן (ז1) לאותו סעיף}}, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}};
{{ח:תתת|(3)}} דרישת צירוף מסמך נוסף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(5)}};
{{ח:תתת|(4)}} שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 12|והתוספת השתים עשרה}};
{{ח:תתת|(5)}} קביעת הוראות בידי השר לעניין אורך חיי מדף לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ז)}} (בסעיף זה – הוראות אורך חיי מדף).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא}}, יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהוא ימנה לעניין זה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
{{ח:תת|(ד)}} הסמכויות הנתונות לשר הכלכלה והתעשייה יהיו נתונות לשר.
{{ח:תת|(ה)}} השר יפנה לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה בעניין הפעולות; לפנייה יצורפו הוראות אורך חיי מדף שהשר מבקש לקבוע, פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי־החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בהחרגות, בתנאים או בשינויים, או הרחבתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}, בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות בדבר קיומו של חשש לפגיעה בבריאות הציבור, או באיכות הסביבה ובהגנת הצרכן; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לשיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה; השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה על פנייה לוועדת החריגים.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה על הפעולות בהתאם לפניית השר.
{{ח:תת|(ז)}} המליצה ועדת החריגים לשר על הפעולות, רשאי השר לעשות כן, בהתאם להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ח)}} המליצה ועדת החריגים לשר בניגוד לפעולות, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לפעולות.
{{ח:תת|(ט)}} לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לפעולות יצורפו הוראות אורך חיי מדף שהשר מבקש לקבוע{{ח:הערה|,}} פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי־החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}, בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן המלצת ועדת החריגים ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
{{ח:תת|(י)}} פנה השר לממשלה לפי סעיף קטן (ח), יודיע על כך לוועדת החריגים, ורשאי הוא לקבוע בצו, אשר תוקפו לא יעלה על שלושה חודשים ממועד מסירת ההודעה לוועדת החריגים הוראות אורך חיי מדף שהוא מבקש לקבוע, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו שתוקפו כאמור להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 12|התוספת השתים עשרה}}, לפי העניין (בסעיף זה – צו זמני), ובלבד שלא יחולו באותה עת ולאותו עניין צו לפי סעיף קטן זה וצו שניתן לפי סעיף קטן (טו).
{{ח:תת|(יא)}} הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ח) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
{{ח:תת|(יב)}} החליטה הממשלה שלא לאשר את פניית השר וקבע השר צו זמני לפי סעיף קטן (י), והצו עומד בתוקפו במועד קבלת החלטת הממשלה, יבטל השר את הצו מוקדם ככל הניתן.
{{ח:תת|(יג)}} לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), יראו את פניית השר לעניין הפעולות כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו לפי סעיף קטן (ח) טרם סיום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(יד)}} החליטה הממשלה לאשר את פניית השר או אושרה פניית השר בשל חלוף התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), רשאי השר לקבוע, בצו את הוראות אורך חיי המדף לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ז)}}, או, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או באישור הוועדה ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ח)}}, לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 12|התוספת השתים עשרה}}, לפי העניין; הובא צו כאמור לאישור הוועדה וקבע השר צו זמני, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו הזמני כל עוד לא החליטה הוועדה אם לאשר את הצו.
{{ח:תת|(טו)|(1)}} על אף האמור בסעיף זה, ראה השר, לרבות בעקבות פנייה מהציבור, כי יש חשש מיידי לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות הציבור או כי קיים צורך חיוני אחר, רשאי הוא לקבוע בצו את הוראות אורך חיי המדף לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ז)}} או את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 12|התוספת השתים עשרה}}, אף בלא קבלת המלצת ועדת החריגים; צו כאמור יהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} ביקש השר כי צו שקבע לפי פסקה (1) יהיה בתוקף לתקופה העולה על שלושה חודשים, יפנה בהקדם האפשרי לוועדת החריגים, ויחולו על פנייה כאמור הוראות סעיפים קטנים (ה) עד (יד), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(טז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המשותפת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבריאות, ולעניין צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ח) או (ט)}} – גם ראש הממשלה.

{{ח:סעיף|313ב|ביטול הכרזת רשמיות של תקנים בנושא מזון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התקנים#פרק ג|בפרק ג׳ לחוק התקנים}}, שר הכלכלה והתעשייה יכריז, באכרזה שתפורסם ברשומות, על ביטול הרשמיות לגבי התקנים הרשמיים בתחום המזון, למעט לגבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ת״י 1145;
{{ח:תתת|(2)}} תקן או חלק ממנו, שהמנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן – המנהל), באישור הוועדה לבחינת תקני מזון, הודיע לו עד יום ו׳ בתשרי התשפ״ג (1 באוקטובר 2022) כי אין לבטל את הכרזת הרשמיות שלו, מנימוקים של בריאות הציבור, ובשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראותיו אינן מוסדרות בהוראות המאומצות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראותיו חלות על סוג מזון או על נושא שההוראות המאומצות אינן חלות עליו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראותיו חלות לעניין כל סוגי המזון;
{{ח:תתתת|(ד)}} בהתחשב בנהוג במדינות מפותחות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתנה החלטה של הוועדה לבחינת תקני מזון בתוך 90 ימים ממועד פניית המנהל אליה כאמור בסעיף קטן (א), יראו כאילו אישרה הוועדה את הודעת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} ביטול ההכרזה לפי סעיף זה אינו טעון הליך נוסף, ובכלל זה הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק התקנים}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות שר הכלכלה והתעשייה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”הוועדה לבחינת תקני מזון“ – ועדה שחבריה הם חברי ועדת החריגים והממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|אכרזת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ביטול רשמיות)|אכרזת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ביטול רשמיות), התשפ״ג–2022}}.}}

{{ח:סעיף|314|אגרות|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון ייצור, רישיון הובלה, רישיון אחסנה, אישור ייצור נאות, רישום יבואן, רישום יבואן נאות, אישור מוקדם לייבוא, תעודת שחרור למזון רגיל או למזון רגיש, לרבות למזון המיובא במסלול האירופי או תעודות ואישורים לעניין ייצוא, או חידושם, או מי שמוסר הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל או בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי, ישלם אגרות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע אגרות בעד שירות הניתן לפי חוק זה והוראות לעדכונן, לרבות לעניין מתן רישיונות, היתרים, תעודות ואישורים, ובכלל זה אישורי מעבדות, ובעד בקשות למתן שירות כאמור, שנקבעו לפי חוק זה, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות בהתחשב, בין השאר, בגודל העסק, בסוג המזון ובקבוצות המזון שבמשלוח, לרבות היות המזון מזון רגיש או מזון רגיל;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע אגרות נוספות, וכן לשנות סכומי אגרות ולקבוע תנאים לפטור או הנחה מאגרה.
{{ח:תת|(ג)}} על גביית אגרות לפי חוק זה, למעט גבייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 217|בסעיף 217(א)}}, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ד)}} האגרה בעד הגשת בקשה או מסירת הצהרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} תשולם עם הגשת הבקשה או עם מסירת ההצהרה, לפי העניין, וכתנאי לטיפול בבקשה או לקבלת ההצהרה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} סכומי האגרות הנקובים בחוק זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש הידוע באותו מועד לעומת המדד הבסיסי; סכומי האגרות לאחר עדכונם יפורסמו באתר האינטרנט; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
{{ח:תת|(ו)}} סכומי האגרות שנקבעו לפי חוק זה יעוגלו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק עיגול סכומים|לחוק עיגול סכומים, התשמ״ו–1985}}, ואולם סכום הנקוב באגורות או בחלק מאגורה יעוגל לאגורה הקרובה.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) לא יחולו על סכומי האגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 213|בסעיפים 213(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 215|ו־215(א)}}.

{{ח:סעיף|315|אי־&lt;wbr&gt;תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות לפי חוק זה לא יחולו על ייצור מזון, ייבואו, ייצואו או מכירתו על ידי אדם לצרכיו המשפחתיים או הפרטיים, למעט ההגבלה על ייבוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}.

{{ח:סעיף|316|תחולה על המדינה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

{{ח:סעיף|317|תחולה על מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}}, השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי להורות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחוני.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיפים 208 עד 212}} {{ח:פנימי|סעיף 244|ו־244 עד 255}} לא יחולו לגבי מזון המיוצר, מסופק או מוגש בגוף ביטחוני, וגוף ביטחוני יקבע הוראות בדבר פיקוח ואכיפה בגוף הביטחוני על מזון כאמור; ואולם השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיפים אלה, כולן או חלקן, יחולו על גוף מהגופים הביטחוניים, ככל שייקבע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו, בין השאר, דרך הטיפול במקרים שבהם התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות חוק זה ואופן הדיווח על עבירה כאמור לגורם המוסמך על פי דין לנהל חקירות בנוגע לגוף הביטחוני.
{{ח:תת|(ד)}} גוף ביטחוני ימסור למנהל שירות המזון דיווח על אירוע בריאותי חמור הקשור במזון, בכפוף לכללי אבטחת מידע ובהתאם להוראות שבנוהל שיקבע השר, בהסכמת השר הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – גוף מהגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ ו”מערכת הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף|318|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדה אחת לכל כנס של הכנסת, על יישום הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, בתקופה של חמש שנים מיום פרסומו.
{{ח:תת|(ב)}} השר ידווח לוועדה על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, בתקופה של שש שנים מיום פרסומו – אחת לכל כנס של הכנסת, ובתקופה של ארבע שנים נוספות – אחת לשנה.
{{ח:תת|(ג)}} השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר ידווחו לוועדה עד סוף חודש יוני 2022, ועד סוף חודש דצמבר 2022, על פעולותיהם להסדרת תחום שאריות חומרי הדברה בהתאם לדרישות האיחוד האירופי ותחום המזהמים הכימיים והביולוגיים בהתאם לדרישות הנהוגות במדינות מפותחות לגבי סוגי מזון שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ג׳ של התוספת השנייה א׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר ושר הכלכלה והתעשייה ידווחו לוועדה עד סוף חודש פברואר 2023 על תקני המזון שרשמיותם לא בוטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 313ב|סעיף 313ב}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר ידווח לוועדה ב־1 בינואר בכל שנה, עד לשנת 2026, על הפעלת עיצומים כספים לפי חוק זה, בשנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ו)}} השר ידווח לוועדה עד סוף חודש אוקטובר 2022 על ההיערכות ליישום הוראות חוק זה בעניין יבוא מזון במסלול האירופי.
{{ח:תת|(ז)}} השר ידווח לוועדה עד יום כ״ד באייר התשפ״ד (1 ביוני 2024) על ההיערכות להתקנת תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 319|סעיף 319(ד)}}.
{{ח:תת|(ז)}} השר ידווח לוועדה עד 31 ביולי בכל שנה מהשנים 2026 עד 2031, על מספר ההתראות המינהליות והעיצומים הכספיים שניתנו או הוטלו על כל אחד מאלה: יבואנים נאותים, יבואנים ויצרנים, וההפרות שבשלהן ניתנו או הוטלו.
{{ח:תת|(ח)}} השר ידווח לוועדה עד יום י״ז באב התשפ״ו (31 ביולי 2026) על ההיערכות ליישום חובת סימון אלרגנים בהסעדה ובבתי אוכל.
{{ח:תת|(ט)}} השר ושר החקלאות וביטחון המזון ידווחו לוועדה עד ליום כ׳ בכסלו התשפ״ז (30 בנובמבר 2026) ועד ליום ל׳ בחשוון התשפ״ח (30 בנובמבר 2027) על פעילות משרד הבריאות ומשרד החקלאות וביטחון המזון לעניין עדכון שאריות חומרי הדברה.
{{ח:תת|(י)}} השר ידווח לוועדה עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027) על היערכות ענף החקלאות וענף התעשייה לעמידה בתקנה 2017/2158 כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}}, לקראת כניסתה לתוקף; הדיווח יתבסס בין השאר על נתונים שמשרד החקלאות וביטחון המזון יעביר למשרד הבריאות עד ליום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026) לשם היערכות ענף החקלאות ליישום התקנה האמורה.

{{ח:סעיף|318א|דיווח לכנסת|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדה, עד 31 בדצמבר בכל שנה, על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינויים שחלו בהוראות המאומצות באותה שנה, ובכלל זה נושא השינוי, מועד פרסומו ומועד תחילתו באיחוד האירופי;
{{ח:תתת|(2)}} עדכונים שהחילו שינויים בהוראות המאומצות באותה שנה, ובכלל זה מועד הפרסום להערות הציבור, מספר ההערות שהתקבלו, מועד פרסום צו או הודעה לעניין העדכון ומועד תחילתו של השינוי;
{{ח:תתת|(3)}} פניות לוועדת החריגים לעניין שינויים בהוראות המאומצות באותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (א), השר ידווח לוועדה, לא יאוחר מ־31 בדצמבר בכל שנה, על שינוי בנספח כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ד1)}}, באותה שנה, שהתקיים לגביו אחד מאלה, ויפרט את הסיבות לאיחור במתן הצו ואת הצעדים שנקט למניעת הישנות איחורים כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} השר נתן צו לעדכון השינוי לאחר שחלפו למעלה מ־60 ימים ממועד פרסום להערות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (א), השר ידווח לוועדה, לא יאוחר מ־31 בדצמבר בכל שנה, על שינוי בנספח כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ד1)}}, באותה שנה, שהתקיים לגביו אחד מאלה, ויפרט את הסיבות לאיחור במתן ההודעה ואת הצעדים שנקט למניעת הישנות איחורים כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} ניתנו צו או הודעה לעדכון השינוי לאחר שחלפו למעלה מ־60 ימים ממועד פרסום להערות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} צו או הודעה להחלת השינוי לא פורסמו אף שחלפו יותר מ־60 ימים ממועד פרסום להערות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ג)}}, אלא אם כן ניתנה הודעה בפרסום כאמור, בדבר כוונה שלא להחיל את העדכון או להחילו בהחרגות או בהגבלות או שהוגשה בקשה לוועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ה)}}.

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|319|תחילה ותחולה – הוראות כלליות|תיקון: ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ח, ק״ת תשע״ח־2, ק״ת תשע״ח־3, ק״ת תשע״ט, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) {{ח:פנימי|סעיף 320|וסעיף 320}}, תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו; השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר הבריאות דחה את מועד תחילתו של החוק ליום כ״ז באלול התשע״ו (30 בספטמבר 2016).}}
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 293|סעיפים 293}} {{ח:פנימי|סעיף 297|ו־297}} ביום פרסומו של חוק זה (להלן – יום הפרסום).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} ביום כניסתן לתוקף של תקנות שהותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272(ב)}}, והוראות {{ח:פנימי|פרק יא|הסימן האמור {{ח:הערה|[צ״ל: הפרק האמור]}}}} יחולו על הפרה שבוצעה במועד האמור ואילך.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוראות חוק זה, לעניין ייצור, ייבוא, ייצור ושיווק של משקאות משכרים, יחולו מתום 18 חודשים מיום הפרסום או במועד מוקדם יותר שנקבע בתקנות לפי סעיף 19; ואולם השר, בהסכמת שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על 24 חודשים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר הבריאות דחה את מועד תחילתו של החוק לעניין לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים ליום כ״ג באדר א׳ התשע״ט (28 בפברואר 2019).}}
{{ח:תתת|(2)}} עד למועד החלת ההוראות כאמור בפסקה (1), יחולו לעניין ייבוא, ייצוא, ייצור ושיווק של משקאות משכרים ההוראות לעניין זה כפי שהיו בתוקף ערב יום התחילה.

{{ח:סעיף|320|תחילה, תחולה ותקנות ראשונות לעניין פיקוח וטרינרי}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}}, ”תקופת המעבר“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של הוראות אלה בתום תקופת המעבר:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, ואולם תחילתם של {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳ לפרק האמור}} ושל {{ח:פנימי|סעיף 177|סעיפים 177}}, {{ח:פנימי|סעיף 196|196(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} ביום תחילתה של תקופת המעבר, ותחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(א)}} – שנתיים מתום תקופת המעבר; תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 188|סעיף 188(2)}} יובאו לאישור הוועדה עד יום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (8) להגדרה ”{{ח:הערה|[פעילות]}} טיפול בתוצרת חקלאית“}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינריים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינריים}}, כנוסחו בחוק זה, ביום תחילתה של תקופת המעבר, ואולם תחילת פעולתו של התאגיד תהיה בתום תקופת המעבר, אלא אם כן קבעו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, בצו, מועד מוקדם יותר כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מועד שהחל ממנו ניתן להסמיך רופא וטרינר שהוא עובד התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} מועד שהחל ממנו יהיה רשאי התאגיד לגבות אגרות בעבור רשויות מקומיות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 241|בסעיף 241(ב)}}, ובלבד שלא יקדם מתום שנתיים מתחילת תקופת המעבר.
{{ח:תת|(ד)}} בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של חוק זה, ימנו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר את מועצת התאגיד לפיקוח וטרינרי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינרים}}; לא מינו השרים את המועצה בתוך התקופה האמורה – ימנה אותה ראש הממשלה.
{{ח:תת|(ה)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} ושל {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא בעלי חיים}} כנוסחם בחוק זה, בתום תקופת המעבר, ואולם תחילתם של {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 23|סעיף 23(א1) לפקודה האמורה}} ושל {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 15|סעיף 15(ב) לחוק האמור}}, בתום תקופת המעבר או במועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963}}, כנוסחו בחוק זה, בתום תקופת המעבר או ארבעה חודשים ממועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיפים 256(א)(21) ו־(22)}}, {{ח:פנימי|סעיף 256|256(ב)(56) ו־(57)}}, {{ח:פנימי|סעיף 261|261(16) ו־(17)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262(54) ו־(56)}}, יחולו על עבירות והפרות שנעברו בתקופת המעבר.

{{ח:סעיף|321|הוראות מעבר כלליות|תיקון: ק״ת תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960}}, שהיה תקף ביום תחילתו של חוק זה יראו אותו כאילו ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29 לחוק זה}}, לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישיון האמור.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)(3)}} לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שהיה לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960}}, עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מי שהיה רשום בשירות המזון הארצי כיבואן, ערב יום תחילתו של חוק זה, יראו אותו, לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישום האמור, כאילו נרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שרשום בשירות המזון הארצי כיבואן, עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} מזון רגיש שערב תחילתו של חוק זה היה מנוי ברשימת המזונות הרגישים שמתפרסמת באתר האינטרנט, יראו אותו כאילו הוכרז שהוא מזון רגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, לתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד שהוכרז מחדש כמזון רגיש בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 59|לסעיף האמור}}, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ד)}} הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון הקובעות דרישות לבטיחות ולאיכות מזון, ובכלל זה לעניין מזון חדש, שפורסמו באתר האינטרנט ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן, ויראו אותן כמנויות בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (1) להגדרה ”חקיקת המזון“}}, עד שייקבעו הוראות שיחליפו אותן לפי חוק זה, או עד שיבוטלו על ידי השר כאמור בסעיף קטן (ו1)(1), או עד יום כ׳ באלול התשפ״ט (31 באוגוסט 2029), לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים כל אחת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020}}, לפיו התקופה האמורה הוארכה עד יום ד׳ בשבט התשפ״ב (6 בינואר 2022).}}
{{ח:תת|(ה)}} אישורים והחלטות של שירות המזון שניתנו ערב תחילתו של חוק זה לצורך ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול לעניין שלגביו ניתנו, עד לפקיעתם או עד למתן החלטה אחרת; חובות יבואן לשמירת מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} לא יחולו לעניין מזון שהגיע לתחנת ההסגר וטרם שוחרר ממנה עד יום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ו)}} הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון שפורסמו ערב תחילתו של חוק זה לעניין ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן עד שיותקנו תקנות שיחליפו אותן או עד שיבוטלו בידי השר כאמור בסעיף קטן (ו1)(1), או עד יום כ׳ באלול התשפ״ט (31 באוגוסט 2029).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020}}, לפיו התקופה האמורה הוארכה עד יום ד׳ בשבט התשפ״ב (6 בינואר 2022).}}
{{ח:תת|(ו1)}} רשאי השר, בהודעה ברשומות, לגבי הנחיה או הוראה כאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ו) –
{{ח:תתת|(1)}} לבטלה;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע שהיא לא תחול על מזונות מסוימים;
{{ח:תתת|(3)}} להודיע שהיא אינה בתוקף, כולה או לעניין מזונות מסוימים, משום שנקבעו הוראות לפי חוק זה שהחליפו אותה.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות|בתקנות אגרות בריאות, התשמ״ט–1989}} (בסעיף קטן זה – תקנות האגרות) לעניין סכומי האגרה לגבי {{ח:חיצוני|תקנות ההסגר|תקנות ההסגר, 1933}}, המנויות {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות#תוספת 1 פרט 13|בפרט 13 לתוספת הראשונה}} {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות#תוספת 2 פרט 13|ובפרט 13(6) לתוספת השנייה של תקנות האגרות}}, מיום הפרסום ועד יום תחילתו של חוק זה יהיו סכומי האגרה בעד תעודת אישור מוקדם לייבוא שתוקפה שנה, תעודת רישום מוקדם לייבוא שתוקפה שנה ותעודת שחרור מתחנת הסגר למזון רגיש או למזון רגיל, 384 שקלים חדשים; תעודות כאמור יוענקו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) ולפי {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|פקודת ההסגר}}, ובהתאם להנחיות והוראות הנוהל ערב יום הפרסום.
{{ח:תת|(ח)}} מי שייצא מזון המיועד לייצוא בלבד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)}} ערב תחילתו של חוק זה, ימסור הצהרת ייצוא ראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|הסעיף האמור}} לא יאוחר מחודש לפני יום תחילתו של חוק זה, או עד תום חודש מיום פרסום נוסח הצהרת ייצוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|באותו סעיף}}, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיף 149}}, מי שעסק ערב יום הפרסום בהובלת מזון שנקבע לגביו בחקיקת המזון כי הוא טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, יראו אותו כאילו קיבל רישיון הובלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} שיעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד תום שנה ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לעניין הובלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}}, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(י)}} מי שערב תחילתו של חוק זה היה מוסמך כמפקח לפי פקודת הבריאות הציבור (מזון), או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, יראו אותו כמפקח שהוסמך על ידי השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244 לחוק זה}}, עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק.
{{ח:תת|(יא)}} מעבדה שערב תחילתו של חוק זה היתה מנויה ברשימת המעבדות המוכרות המתפרסמת באתר האינטרנט של משרד הבריאות, יראו אותה כמעבדה בישראל שהוכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}, לעניין הבדיקות שהוכרה לגביהן, עד תום שלוש שנים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}.

{{ח:סעיף|321א|סייג לתחולת חקיקת המזון בתקופת הביניים|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מאומצות חדשות“, ”הוראות הסימון“ ו”המועד הקובע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758414.pdf|בסעיף 53 לתיקון מס׳ 10}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 10“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758414.pdf|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס׳ 10 והוראת שעה), התשפ״ד–2024}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הביניים“ – התקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) עד יום כ׳ באלול התשפ״ט (31 באוגוסט 2029).
{{ח:תת|(ב)}} בתקופת הביניים {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקאות (2) עד (4) להגדרה ”חקיקת המזון“}}, ותקנות וצווים שנכללים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה האמורה}} או הנחיות והוראות נוהל שרואים אותן כמנויות {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקה האמורה}} מכוח {{ח:פנימי|סעיף 321|סעיף 321(ד) או (ו)}}, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}, לא יחולו, למעט לעניין מזון המפורט {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}}, לגבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי, ולעניין התקופה שעד המועד הקובע – יבואן נאות כאמור שהודיע לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758414.pdf|סעיף 55 לתיקון מס׳ 10}} שהוראות הסימון יחולו עליו;
{{ח:תתת|(2)}} יצרן שהתקיימו בו כל אלה לגבי המזון:
{{ח:תתתת|(א)}} יש בידיו אישור ייצור נאות או שיש בידו אישור הגשת התחייבות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא הגיש הצהרה מקוונת דרך אתר האינטרנט לעניין מזון מסוים שהוא מייצר, כי המזון עומד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי, ובכפוף לכל ההוראות המאומצות;
{{ח:תתתת|(ג)}} בתקופה שעד המועד הקובע – הוא הודיע לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758414.pdf|סעיף 55 לתיקון מס׳ 10}} שיחולו עליו כל ההוראות המאומצות החדשות ובכללן הוראות הסימון;
{{ח:תתתת|(3)}} משווק שרכש או קיבל מזון שמיוצר או מיובא על ידי יצרן או יבואן כאמור בפסקאות (1) ו־(2), לעניין אותו מזון בתקופת הביניים.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 13|התוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(י)}}.

{{ח:סעיף|322|הוראות מעבר לעניין מעבר עובדים לתאגיד לפיקוח וטרינרי}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מגבילות“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר פנסיה תקציבית“ – הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות מקומית מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו, והכול בכפוף להוראות מגבילות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד המועצה לענף הלול“ – מי שערב יום הפרסום היה עובד של המועצה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963}}, עסק באותו מועד בפיקוח וטרינרי, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד רשות מקומית“ – רופא וטרינר שערב יום הפרסום היה עובד רשות מקומית והתקיים בו באותו מועד אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא ביצע פיקוח וטרינרי על בית מטבחיים, בית שחיטה לעופות, מפעל שאושר לייצוא או בית קירור, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, או שביצע פיקוח וטרינרי על מפעל בשר או על בית קירור (בסעיף קטן זה – עובד רשות מקומית במפעלים);
{{ח:תתתת|(2)}} ביצע פיקוח וטרינרי בשווקים (בסעיף קטן זה – עובד רשות מקומית בשווקים).
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינרים}}, כנוסחו בחוק זה –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך שלושה חודשים מיום מינויו יציע המנהל הכללי הראשון של התאגיד, לעובדי המועצה לענף הלול ולעובדי רשות מקומית במפעלים, לעבור לתאגיד כעובדי התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} הודיעה רשות מקומית למנהל הכללי של משרד הבריאות כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195(א)}}, יציע המנהל הכללי של התאגיד, בתוך 60 ימים ממועד ההודעה, לעובד רשות מקומית בשווקים שלגבי פעילותו נמסרה הודעה כאמור, לעבור לתאגיד כעובד התאגיד;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195}} ובפסקה (2), רשות מקומית שמעסיקה רופא וטרינר שהוא עובד הרשות המקומית בשווקים, חייבת כתנאי להודעתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(א)}} להודיע למנהל הכללי של התאגיד על כוונתה למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(א)}}; נמסרה הודעה על כוונה כאמור, ועובד שצפוי להיות מועבר לתאגיד הודיע למנהל הכללי על כוונתו להסכים לעבור לתאגיד, יודיע המנהל הכללי של התאגיד לרשות מהו סך שווי הזכויות שיש להעבירו לפי פסקה (13); תשלום סכום זה יהיה תנאי למסירת הודעתה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(א)}}, והוא יוחזר לרשות המקומית אם העובד לא עבר לעבוד בתאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} עובד כאמור בפסקאות (1) או (2) שהמנהל הכללי של התאגיד הציע לו לעבור לעבוד בתאגיד לפי הוראות הפסקאות האמורות, ישיב להצעה בתוך 21 ימים מיום קבלתה; לא השיב העובד בחיוב להצעה בתוך התקופה האמורה, יראו אותו כמי שסירב להצעה, והיקף משרתו ברשות המקומית או במועצה לענף הלול, לפי העניין, יקטן בהתאם ויעמוד על היקף המשרה התואם את הפעילות שתיוותר ברשות המקומית או במועצה לענף הלול;
{{ח:תתת|(5)}} השיב עובד כאמור בפסקאות (1) או (2) בחיוב להצעת המנהל הכללי של התאגיד כאמור באותן פסקאות, יעבור לעבוד בתאגיד;
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5), עובד רשות מקומית כאמור באותה פסקה שלא נסתיימו יחסי עבודתו עם הרשות המקומית, יעבור לתאגיד בחלקיות משרה, בהיקף משרה כלהלן (בסעיף קטן זה – היקף המשרה בתאגיד), ומשרתו ברשות המקומית תקטן בהתאם:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי עובד המועצה לענף הלול ועובד רשות מקומית במפעלים – בהתאם להיקף העסקתו ערב יום הפרסום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי עובד רשות מקומית בשווקים – כפי שיקבע מנהל היחידה הווטרינרית;
{{ח:תתת|(7)}} עבר עובד לתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), יחולו עליו השכר ותנאי העבודה שחלו עליו כדין, ערב קליטתו בתאגיד, כעובד מועצת הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, ובהתאם להיקף המשרה בתאגיד;
{{ח:תתת|(8)}} על אף האמור בפסקה (7), נחתם הסכם קיבוצי מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, בין התאגיד ובין ארגון העובדים היציג בתאגיד, המסדיר את שכרם ותנאי עבודתם, וההסכם הקיבוצי האמור אושר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יחולו הוראות הסכם קיבוצי זה;
{{ח:תתת|(9)}} על אף האמור בכל דין, עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל סיום העסקתו במועצה לענף הלול או ברשות המקומית, לפי העניין, אלא אם כן אושרו לעובד בקשר לסיום העסקתו כאמור הטבות פרישה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(10)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (7), זכויות עובד המועצה לענף הלול או עובד רשות מקומית שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), לפי העניין, הנובעות מעבודתו כעובד המועצה לענף הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, למעט זכויות לגמלה הנובעות מהסדר פנסיה תקציבית, ייחשבו זכויות הנובעות מעבודה בשירות התאגיד, בהתאם להיקף המשרה בתאגיד;
{{ח:תתת|(11)}} על אף האמור בפסקה (7), על תקופת עבודתו בתאגיד של עובד שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקה (5) או (6), ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל הסדר פנסיה תקציבית, יחולו ההוראות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}, והרשויות הפועלות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק האמור}} מוסמכות לפעול לגבי עובדים כאמור של התאגיד כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב שירות המדינה לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד כאמור של התאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד; הגמלאות לעובדים כאמור של התאגיד ישולמו מקופת התאגיד; אין בהוראות פסקה זו ופסקה (12) כדי להקנות לעובד כאמור זכויות לפנסיה תקציבית העולות על הזכויות שלהן היה זכאי לפי הסדר פנסיה תקציבית כעובד הרשות המקומית, או הפחותות מהן;
{{ח:תתת|(12)}} על תקופות עבודתו הקודמות של עובד הרשות המקומית שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל עליו הסדר פנסיה תקציבית, יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסכם רציפות זכויות הפנסיה בין הממשלה ובין מרכז השלטון המקומי מיום כ״ד בתמוז התשל״ו (22 ביולי 1976); התאגיד, מרכז השלטון המקומי וארגון העובדים היציג בתאגיד רשאים, באישור שר האוצר, לקבוע הסכם רציפות זכויות אחר שיחול על עובד כאמור;
{{ח:תתת|(13)}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (12), המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, תעביר לתאגיד את סך שווי הזכויות שנצברו במועצה או ברשות לעובד העובר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), למעט זכויות כאמור בפסקה (12), בהתאם לנוסחה שתיקבע על ידי גורם שיוסכם בין משרד האוצר לבין הגוף היציג של מרבית הרשויות המקומיות, בשים לב למספר שנות העבודה שעבד במועצה לענף הלול וברשות המקומית, להתפתחות השכר ולערך פדיון הזכויות הצפוי במועד הפרישה מהתאגיד; הסכום האמור ישולם לגבי עובד המועצה לענף הלול ועובד רשות מקומית במפעלים – במועד המעבר לתאגיד, ולגבי עובד רשות מקומית בשווקים – בהתאם לאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(14)}} העברה של עובד רשות מקומית ושל עובד המועצה לענף הלול אל התאגיד לפי סעיף קטן זה תיעשה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מט|בסעיף 32מט(ה) לחוק הרופאים הווטרינרים}};
{{ח:תתת|(15)}} לא העבירה המועצה לענף הלול או רשות מקומית את הסכומים לפי פסקה (13), כולם או חלקם, בשיעורים ובמועדים שנקבעו לפי הפסקה האמורה, מכל סיבה שהיא, יפחית החשב הכללי במשרד האוצר מההקצבות המועברות מתקציב המדינה למועצה לענף הלול או לרשות המקומית, ככל שמועברות, סכומים השווים לסכומים שעל המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, להעביר לפי חוק זה, ויעביר סכומים כאמור לתאגיד;
{{ח:תתת|(16)|(א)}} אין בהוראות סעיף קטן זה, כשלעצמן, כדי להקנות לעובד שעבר לתאגיד כאמור בפסקה (5) או (6) זכויות העולות על הזכויות שהיה זכאי להן אילולא עבר לתאגיד או הפחותות מהן;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א) ובפסקאות (6), (7) ו־(10), לגבי עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (6), ובתקופת עבודתו ברשות מקומית חל לגביו הסדר פנסיה תקציבית, לא יפחת היקף המשרה בתאגיד והיקף משרתו הנותרת ברשות המקומית, משליש משרה, לכל משרה כאמור.

{{ח:סעיף|323|הוראות מעבר לעניין כשירות והכשרה של רופאים וטרינרים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|בסעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה – חוק הרופאים הווטרינרים), מי שמונה, ערב יום הפרסום, לבצע פיקוח וטרינרי על מזון מן החי על פי החיקוקים {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#תוספת 1|שבתוספת הראשונה לחוק האמור}}, לא יידרש לסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#תוספת 2 חלק א|חלק א׳ בתוספת השנייה לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, יראו רופא וטרינר שסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק האמור}}, כאילו עמד בדרישות לעניין קורס רקע הקבועות {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} רופא וטרינר שמועסק ערב יום הפרסום ברשות מקומית, וביצע פיקוח וטרינרי בשווקים, לרבות בדיקות משנה ערב תחילתה של תקופת המעבר, יראו אותו כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}.
{{ח:תת|(ד)}} רופא וטרינר שהיה מוסמך לבצע פיקוח וטרינרי במפעלים ערב יום הפרסום, ייחשב כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}} והוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לעניין {{ח:פנימי|סעיף 193|סעיף 193}}.

{{ח:סעיף|324|הוראת מעבר לעניין רופאים וטרינרים במפעל בשר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיף 191}}, מנהל היחידה הווטרינרית או מנהל השירותים הווטרינריים, לפי העניין, רשאי, במקרים מיוחדים, להסמיך רופא וטרינר מבין עובדי רשות מקומית אשר יהיה מוסמך לבצע פיקוח וטרינרי במפעלי בשר או במפעלים לבשר גולמי, בתחום שיפוטה של הרשות המקומית, אם התקיימו כל התנאים כמפורט להלן, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218}} {{ח:פנימי|סעיף 219|או 219(2)}}, לפי העניין, יחולו בשינויים המחויבים על רופא וטרינר שהוסמך כאמור:
{{ח:תת|(1)}} ערב יום הפרסום היה הרופא הווטרינר עובד של הרשות המקומית וביצע פיקוח וטרינרי הן במפעל בשר או מפעל לשחיטת בשר והן בשווקים;
{{ח:תת|(2)}} הפיקוח הווטרינרי בשווקים מתבצע בידי עובדי הרשות המקומית;
{{ח:תת|(3)}} הרשות המקומית הסכימה להעסיק את הרופא הווטרינר במפעל בשר או מפעל לבשר גולמי שבתחום שיפוטה והרופא הווטרינר נתן את הסכמתו להסמכה לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|325|שמירת תוקף צווים ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} הצווים המפורטים להלן יעמדו בתוקפם, כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות שיחליפו אותם וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותם לפי דין, ויראו אותם כאילו הותקנו מכוח חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור)|צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|צו ההגנה (הובלת חלב)|צו ההגנה (הובלת חלב), התשט״ז–1956}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), התש״ך–1959}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), התשכ״א–1960}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), התשכ״א–1960}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ״ד–1983}};
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ״ד–1984}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנות המפורטות להלן יעמדו בתוקפן כל עוד לא נכנסו לתוקף תקנות שיחליפו אותן וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותן לפי דין ויראו אותן כאילו הותקנו מכוח חוק זה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא)|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן)|תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ״ג–1983}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות שהותקנו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) (בסעיף קטן זה – התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה ויראו אותן לעניין חוק זה, לרבות לעניין {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}}, כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה הסמכות להתקנת תקנות באותם עניינים, והכול זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||סוגי חומרים רעילים או מזיקים}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: מזהמים כימיים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} ניטראטים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} רעלנים.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} מתכות.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} 3-MCPD ונגזרותיו.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} דיוקסינים.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} פוליכלורינטייד ביפנולים (PCBs).

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} פחמימנים ארומטיים רב־טבעתיים (PAHs).

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} פרכלורט.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} מלמין והאנלוגים שלו.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} פרפלואורואלקילים (Perfluoroalkyl substances).

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} רדיוניקלידים.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: גורמים רעילים או מזיקים מסוגים אחרים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} שאריות חומרי הדברה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} שאריות תרופות.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} תמרוקים.

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|ֻֻסעיף 2, ההגדרה ”סמל ייצור נאות“}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק א|חלק א׳: צורת סמל ייצור נאות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:אישור ייצור נאות כחול.png|link=]]}}
{{ח:ת}} או
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:אישור ייצור נאות שחור.png|link=]]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(במקור רקע האריזה סומן בצבע אפור).}}

{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק ב|חלק ב׳: מאפייני סמל ייצור נאות ואופן הסימון בו}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} סמל ייצור נאות ({{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ב|בחלק זה}} – הסמל) יהיה בולט לעין, בצורתו השלמה לפי אחת מהחלופות שבחלק א׳, לרבות האותיות, צורתן והדגשותיהן ויכלול מסגרת מקיפה בצבע לבן.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} גודלו של הסמל לא יפחת מ־10 מ״מ לרוחב.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} צבע קו המיתאר בחלק העליון של הסמל, האותיות בתוכו והרקע בחלק המלבני של הסמל יהיו:
{{ח:תת}} פרוצס Blue 072 Pantone או G129 G53 R40 : RGB 100c, 90m, 12y, ok או צבע שחור, והרקע בחלק העליון והאותיות בחלק המלבני של הסמל יהיו לבנים, או צבע לבן כשהרקע בחלק העליון והאותיות בחלק המלבני של הסמל יהיו כהים באופן שיאפשר לראות את הסמל במלואו.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} אין לשנות את צורתו של הסמל או את הגוון שלו, או להציג חלק ממנו.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} הסמל יהיה בסמוך לפרטי יצרן המזון.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} המרווח בין הסמל לסימון אחר על גבי האריזה יהיה 1 מ״מ לפחות.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, לעניין עבירות והפרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיפים 256(א)(1) ו־(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 261|261(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262(1)}})}}}}
{{ח:קטע3||רשימת תקנות לעניין ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לקבוע בהן}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ״ו–1985}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 14|תקנה 14}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 4|תקנה 4}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 2א|תקנה 2א}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)#סעיף 5|תקנה 5}} }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ״ה–2025}} | {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)#סעיף 10|תקנה 10}} }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ״ה–2025}} | {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות)#סעיף 2|תקנה 2(2), (3), (4) ו־(5)}} }}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ״ג–1993}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)#סעיף 3|תקנה 3}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 2ב|2ב}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 3|3}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 3א|3א}} }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר), התשמ״ד–1984}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 10|10}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ״ו–1985}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 3|3(ג)}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 8|8}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 9|9}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה)#סעיף 2|תקנה 2(א)}} }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ״ה–2025}} | {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)#סעיף 6|תקנות 6(1)}}, {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)#סעיף 15|15}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)#סעיף 39|ו־39}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ״ה–2025}} | {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות)#סעיף 2|תקנה 2(1)}} }}

{{ח:קטע2|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת זו}} –
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 2023/915“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/915|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 2023/915 מיום 25 באפריל 2023 לעניין רמות מרביות עבור מזהמים מסוימים במזון המבטלת את תקנה (EC) מס׳ 1881/2006}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/915|Commission regulation (EU) No 2023/915 of 25 April 2023 on maximum levels for certain contaminants in food and repealing Regulation (EC) No 1881/2006}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 2018/73“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2018/73|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 2018/73 מיום 16 בינואר 2018 המתקנת את נספחים II ו־III בתקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בעניין רמות מרביות של שאריות תרכובות כספית במוצרים מסוימים או על גבי מוצרים מסוימים}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2018/73|Commission regulation (EU) No 2018/73 of 16 January 2018 Amending Annexes II and III to Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for mercury compounds in or on certain products}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 2073/2005“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/2073|תקנת הנציבות (EC) מס׳ 2073/2005 מיום 15 בנובמבר 2005 בעניין קריטריונים מיקרוביולוגיים במזון}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/2073|Commission regulation (EC) No 2073/2005 of 15 November 2005 on Microbiological Criteria for Foodstuffs}});}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 396/2005“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/396|תקנה (EC) מס׳ 396/2005 של הפרלמנט האירופי והמועצה מיום 23 בפברואר 2005 בעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה במזון או במזון לבעלי חיים, מן הצומח או מן החי, או עליהם, המתקנת את דירקטיבת המועצה ‎91/414/EEC}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/396|Regulation (EC) No 396/2005 of the European Parliament and of the Council of 23 February 2005 on maximum residue levels of pesticides in or on food and feed of plant and animal origin and amending Council Directive 91/414/EEC}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1169/2011“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1169|תקנה (EU) מס׳ 1169/2011 של הפרלמנט האירופי והמועצה מיום 25 באוקטובר 2011 בעניין מסירת מידע על מזון לצרכנים, המתקנת את תקנות (EC) מס׳ 1924/2006 ו־(EC) מס׳ 1925/2006 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה, והמבטלת את דירקטיבת הנציבות ‎87/250/EEC, דירקטיבת המועצה ‎90/496/EEC, דירקטיבת הנציבות ‎1999/10/EC, דירקטיבה ‎2000/13/EC של הפרלמנט האירופי ושל המועצה, דירקטיבות הנציבות ‎2002/67/EC ו־‎2008/5/EC ותקנת הנציבות (EC) מס׳ 608/2004}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1169|Regulation (EU) No 1169/2011 Of The European Parliament and of the Council of 25 October 2011 on the provision of food information to consumers, amending Regulations (EC) No 1924/2006 and (EC) No 1925/2006 of the European Parliament and of the Council, and repealing Commission Directive 87/250/EEC, Council Directive 90/496/EEC, Commission Directive 1999/10/EC, Directive 2000/13/EC of the European Parliament and of the Council, Commission Directives 2002/67/EC and 2008/5/EC and Commission Regulation (EC) No 608/2004}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 828/2014“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/828|תקנת יישום של הנציבות האירופית (EU) מס׳ 828/2014 מיום 30 ביולי 2014 בעניין הדרישות למתן מידע לצרכנים על העדר או נוכחות מופחתת של גלוטן במזון}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/828|Commission Implementing Regulation (EU) No 828/2014 of 30 July 2014 on the requirements for the provision of information to consumers on the absence or reduced presence of gluten in food}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1925/2006“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1925|תקנה (EC) מס׳ 1925/2006 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 20 בדצמבר 2006 בעניין הוספת ויטמינים ומינרלים וחומרים מסוימים אחרים למזון}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1925|Regulation (EC) No 1925/2006 of the European Parliament and of the Council of 20 December 2006 on the addition of vitamins and minerals and of certain other substances to foods}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1333/2008“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1333|תקנה (EC) מס׳ 1333/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 16 בדצמבר 2008 בעניין תוספי מזון}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1333|Regulation (EC) No 1333/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on food additives}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 231/2012“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/231|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 231/2012 מיום 9 במרץ 2012 הקובעת מפרטים עבור תוספי מזון המפורטים בנספחים II ו־III לתקנה מס׳ 1333/2008 של הנציבות האירופית ושל המועצה}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/231|Commission Regulation (EU) No 231/2012 of 9 March 2012 laying down specifications for food additives listed in Annexes II and III to Regulation (EC) No 1333/2008 of the European Parliament and of the Council}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1332/2008“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1332|תקנה (EC) מס׳ 1332/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 16 בדצמבר 2008 בעניין אנזימי מזון והמתקנת את דירקטיבת המועצה ‎83/417/EEC, ואת תקנת המועצה (EC) מס׳ 1493/1999, דירקטיבה ‎2000/13/EC, דירקטיבת המועצה ‎2001/112/EC ואת תקנה (EC) מס׳ 258/97}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1332|Regulation (EC) No 1332/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on food enzymes and amending Council Directive 83/417/EEC, Council Regulation (EC) No 1493/1999, Directive 2000/13/EC, Council Directive 2001/112/EC and Regulation (EC) No 258/97}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1334/2008“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1334|תקנה (EC) מס׳ 1334/2008 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 16 בדצמבר 2008 בעניין חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים בעלי תכונות טעם וריח לשימוש במזון ועל גבי מזון, והמתקנת את תקנת המועצה (EEC) מס׳ 1601/91, תקנות (EC) מס׳ 2232/96 ו־(EC) מס׳ 110/2008 ואת דירקטיבה ‎2000/13/EC}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1334|Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on flavourings and certain food ingredients with flavouring properties for use in and on foods and amending Council Regulation (EEC) No 1601/91, Regulations (EC) No 2232/96 and (EC) No and Directive 2000/13/EC 110/2008}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 2065/2003“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2003/2065|תקנה (EC) מס׳ 2065/2003 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 10 בנובמבר 2003 בעניין חומרי טעם וריח מעושן המשמשים או המיועדים לשימוש במזון או על גבי מזון}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2003/2065|Regulation (EC) No 2065/2003 of the European Parliament and of the Council of 10 November 2003 on smoke flavourings used or intended for use in or on foods}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1321/2013“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2013/1321|תקנת יישום של הנציבות (EU) מס׳ 1321/2013 מיום 10 בדצמבר 2013 המכוננת את רשימת האיחוד של מוצרים ראשוניים ליצירת חומרי טעם וריח מעושן המורשים לשימוש ככאלו במזון או על גבי מזון ו/או לצורך ייצור חומרי טעם וריח מעושן מהם}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2013/1321|Commission Implementing Regulation (EU) No 1321/2013 of 10 December 2013 establishing the Union list of authorised smoke flavouring primary products for use as such in or on foods and/or for the production of derived smoke flavourings}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטיבה ‎2009/32/EC“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/32|דירקטיבה ‎2009/32/EC של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 23 באפריל 2009 בעניין קירוב חוקי המדינות החברות בנושא ממיסים למיצוי המשמשים בייצור מוצרי מזון ורכיבי מזון}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/32|Directive 2009/32/EC of the European Parliament and of the Council of 23 April 2009 on the approximation of the laws of the Member States on extraction solvents used in the production of foodstuffs and food ingredients}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1935/2004“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/1935|תקנה (EC) מס׳ 1935/2004 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 27 באוקטובר 2004 בעניין חומרים ומוצרים המיועדים לבוא במגע עם מזון, והמבטלת את דירקטיבות ‎80/590/EEC ו־‎89/109/EEC}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/1935|Regulation (EC) No 1935/2004 of the European Parliament and of the Council of 27 October 2004 on materials and articles intended to come into contact with food and repealing Directives 80/590/EEC and 89/109/EEC}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 10/2011“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/10|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 10/2011 מיום 14 בינואר 2011 בעניין חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/10|Commission Regulation (EU) No 10/2011 of 14 January 2011 on plastic materials and articles intended to come into contact with food}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 450/2009“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/450|תקנת הנציבות (EC) מס׳ 450/2009 מיום 29 במאי 2009 בעניין חומרים ומוצרים פעילים וחכמים המיועדים לבוא במגע עם מזון}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/450|Commission Regulation (EC) No 450/2009 of 29 May 2009 on active and intelligent materials and articles intended to come into contact with food}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטיבה ‎84/500/EEC“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1984/500|דירקטיבת המועצה ‎84/500/EEC מיום 15 באוקטובר 1984 בעניין קירוב חוקי המדינות החברות בנושא פריטים קרמיים המיועדים לבוא במגע עם מוצרי מזון}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1984/500|Council Directive 84/500/EEC of 15 October 1984 on the approximation of the laws of the Member States relating to ceramic articles intended to come into contact with foodstuffs}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטיבה ‎2007/42/EC“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2007/42|דירקטיבת הנציבות ‎2007/42/EC מיום 29 ביוני 2007 המתייחסת לחומרים ולמוצרים העשויים מסרט תאית משוחזר המיועדים לבוא במגע עם מוצרי מזון}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2007/42|Commission Directive 2007/42/EC of 29 June 2007 relating to materials and articles made of regenerated cellulose film intended to come into contact with foodstuffs}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1895/2005“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/1895|תקנת הנציבות (EC) מס׳ 1895/2005 מיום 18 בנובמבר 2005 בעניין הגבלת השימוש בנגזרות אפוקסי מסוימות בחומרים ובמוצרים המיועדים לבוא במגע עם מזון}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/1895|Commission Regulation (EC) No 1895/2005 of 18 November 2005 on the restriction of use of certain epoxy derivatives in materials and articles intended to come into contact with food}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטיבה ‎93/11/EEC“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/11|דירקטיבת הנציבות ‎93/11/EEC מיום 15 במרץ 1993 בעניין שחרור חומרים N־ניטרוזאמינים (N-nitrosamines) ו־N־ניטרוזאטאביל (N-nitrosatable) מפטמות ומוצצים מאלסטומר או גומי}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/11|Commission Directive 93/11/EEC of 15 March 1993 concerning the release of the N-nitrosamines and N-nitrosatable substances from elastomer or rubber teats and soothers}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 2016/52“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/52|תקנת המועצה (סא״א) 2016/52 מ־15 בינואר 2016 הקובעת את הרמות המרביות המותרות של זיהום רדיואקטיבי של מזון ומזון לבעלי חיים בעקבות תאונה גרעינית או כל מקרה חירום רדיולוגי אחר, ומבטלת את תקנה (סא״א) מס׳ 3954/87 ותקנות הנציבות (סא״א) מס׳ 944/89 ו־(סא״א) מס׳ 770/90}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/52|Council Regulation (Euratom) 2016/52 of 15 January 2016 laying down maximum permitted levels of radioactive contamination of food and feed following a nuclear accident or any other case of radiological emergency, and repealing Regulation (Euratom) No 3954/87 and Commission Regulations (Euratom) No 944/89 and (Euratom) No 770/90}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 2017/2158“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/2158|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 2017/2158 מיום 20 בנובמבר 2017 הקובעת אמצעי אפחות ורמות ייחוס להפחתת הנוכחות של אקרילאמיד במזון}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/2158|Commission Regulation (EU) 2017/2158 of 20 November 2017 establishing mitigation measures and benchmark levels for the reduction of the presence of acrylamide in food}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטיבה ‎2009/54/EC“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/54|דירקטיבה ‎2009/54/EC של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 18 ביוני 2009 בעניין ניצול ושיווק מים מינרליים טבעיים}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/54|Directive 2009/54/EC of the European Parliament and of the Council of 18 June 2009 on the exploitation and marketing of natural mineral waters}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטיבה ‎2003/40/EC“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2003/40|דירקטיבת הנציבות ‎2003/40/EC מיום 16 במאי 2003 המכוננת את הרשימה, הריכוזים המרביים ודרישות הסימון עבור הרכיבים של מים מינרליים טבעיים ואת התנאים לשימוש באוויר מועשר באוזון לטיפול במים מינרליים טבעיים ובמי מעיינות}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2003/40|Commission Directive 2003/40/EC of 16 May 2003 establishing the list, concentration limits and labelling requirements for the constituents of natural mineral waters and the conditions for using ozone-enriched air for the treatment of natural mineral waters and spring waters}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 115/2010“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/115|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 115/2010 מיום 9 בפברואר 2010 הקובעת את התנאים לשימוש באלומינה פעילה להסרת פלואוריד ממים מינרליים טבעיים וממי מעיינות}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/115|Commission Regulation (EU) No 115/2010 of 9 February 2010 laying down the conditions for use of activated alumina for the removal of fluoride from natural mineral waters and spring waters}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטיבה ‎1999/2/EC“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1999/2|דירקטיבה ‎1999/2/EC של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 22 בפברואר 1999 בעניין קירוב חוקי המדינות החברות בנושא מזונות ומרכיבי מזון המטופלים בקרינה מייננת}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1999/2|Directive 1999/2/EC of the European Parliament and of the Council of 22 February 1999 on the approximation of the laws of the Member States concerning foods and food ingredients treated with ionising radiation}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטיבה ‎1999/3/EC“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1999/3|דירקטיבה ‎1999/3/EC של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 22 בפברואר 1999 בעניין כינון רשימת הקהילה של מזונות ומרכיבי מזון המטופלים בקרינה מייננת}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1999/3|Directive 1999/3/EC of the European Parliament and of the Council of 22 February 1999 on the establishment of a Community list of foods and food ingredients treated with ionising radiation}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1924/2006“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1924/2014-12-13|תקנה (EC) מס׳ 1924/2006 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 20 בדצמבר 2006 בעניין מסרים תזונתיים ובריאותיים על מזון}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1924/2014-12-13|Regulation (EC) No 1924/2006 of the European Parliament and of the Council of 20 December 2006 on nutrition and health claims made on foods}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 432/2012“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/432|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 432/2012 מיום 16 במאי 2012 המכוננת רשימה של מסרים בריאותיים מותרים למזון, למעט אלו המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה ולהתפתחותם ובריאותם של ילדים}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/432|Commission Regulation (EU) No 432/2012 of 16 May 2012 establishing a list of permitted health claims made on foods, other than those referring to the reduction of disease risk and to children's development and health}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 983/2009“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/983|תקנת הנציבות (EC) מס׳ 983/2009 מיום 21 באוקטובר 2009 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזון המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה ולהתפתחותם ובריאותם של ילדים}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/983|Commission Regulation (EC) No 983/2009 of 21 October 2009 on the authorisation and refusal of authorisation of certain health claims made on food and referring to the reduction of disease risk and to children's development and health}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1024/2009“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1024|תקנת הנציבות (EC) מס׳ 1024/2009 מיום 29 באוקטובר 2009 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזון המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה ולהתפתחותם ובריאותם של ילדים}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1024|Commission Regulation (EC) No 1024/2009 of 29 October 2009 on the authorisation and refusal of authorisation of certain health claims made on food and referring to the reduction of disease risk and to children's development and health}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 957/2010“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/957|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 957/2010 מיום 22 באוקטובר 2010 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזונות המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה ולהתפתחותם ובריאותם של ילדים}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/957|Commission Regulation (EU) No 957/2010 of 22 October 2010 on the authorisation and refusal of authorisation of certain health claims made on foods and referring to the reduction of disease risk and to children's development and health}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1228/2014“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1228|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 1228/2014 מיום 17 בנובמבר 2014 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזונות המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1228|Commission Regulation (EU) No 1228/2014 of 17 November 2014 authorizing and refusing to authorize certain health claims made on foods and referring to the reduction of disease risk}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1048/2012“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/1048|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 1048/2012 מיום 8 בנובמבר 2012 המאשרת מסר בריאותי על מזון המתייחס להפחתת הסיכון למחלה}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/1048|Commission Regulation (EU) No 1048/2012 of 8 November 2012 on the authorisation of a health claim made on foods and referring to the reduction of disease risk}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 440/2011“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/440|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 440/2011 מיום 6 במאי 2011 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזונות המתייחסים להתפתחותם ובריאותם של ילדים}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/440|Commission Regulation (EU) No 440/2011 of 6 May 2011 on the authorisation and refusal of authorisation of certain health claims made on foods and referring to children's development and health}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 665/2011“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/665|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 665/2011 מיום 11 ביולי 2011 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזונות המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/665|Commission Regulation (EU) No 665/2011 of 11 July 2011 on the authorisation and refusal of authorisation of certain health claims made on foods and referring to the reduction of disease risk}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1160/2011“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1160|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 1160/2011 מיום 14 בנובמבר 2011 על אישורם ועל הסירוב לאישורים של מסרים בריאותיים מסוימים על מזונות המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1160|Commission Regulation (EU) No 1160/2011 of 14 November 2011 on the authorisation and refusal of authorisation of certain health claims made on foods and referring to the reduction of disease risk}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 384/2010“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/384|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 384/2010 מיום 5 במאי 2010 על אישורם ועל הסירוב לאישורם של מסרים בריאותיים מסוימים על מזונות המתייחסים להפחתת הסיכון למחלה ולהתפתחותם ובריאותם של ילדים}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/384|Commission Regulation (EU) No 384/2010 of 5 May 2010 on the authorization and refusal of authorization of certain health claims made on foods and referring to the reduction of disease risk and to children's development and health}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1226/2014“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1226|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 1226/2014 מיום 17 בנובמבר 2014 על אישור מסר בריאותי על מזונות המתייחס להפחתת הסיכון למחלה}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1226|Commission Regulation (EU) No 1226/2014 of 17 November 2014 on the authorisation of a health claim made on foods and referring to the reduction of disease risk}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1135/2014“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1135|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 1135/2014 מיום 24 באוקטובר 2014 על אישור מסר בריאותי על מזונות המתייחס להפחתת הסיכון למחלה}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1135|Commission Regulation (EU) No 1135/2014 of 24 October 2014 on the authorisation of a health claim made on foods and referring to the reduction of disease risk}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 2016/1389“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/1389|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 2016/1389 מיום 17 באוגוסט 2016 המאשרת מסר בריאותי על מזונות המתייחס להתפתחותם ובריאותם של ילדים}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/1389|Commission Regulation (EU) 2016/1389 of 17 August 2016 authorising a health claim made on foods and referring to children's development and health}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 2023/648“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/648|תקנת הנציבות (EU) מס׳ 2023/648 מיום 20 במרץ 2023 המאשרת מסר בריאותי על מזונות המתייחס להפחתת הסיכון למחלה}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/648|Commission Regulation (EU) 2023/648 of 20 March 2023 authorising a health claim made on foods and referring to the reduction of disease risk}}); }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה 2009/980“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dec/2009/980|החלטת הנציבות מיום 17 בדצמבר 2009 המאשרת מסר בריאותי בנושא השפעת רכז עגבניות מסיס במים על אגרגציה של טסיות דם ומתן הגנה על נתונים קנייניים במסגרת תקנה (EC) מס׳ 1924/2006 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה (שעליה נמסרה הודעה במסמך C(2009) 10113)}}; | ({{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dec/2009/980|Commission Decision of 17 December 2009 authorising a health claim on the effect of water-soluble tomato concentrate on platelet aggregation and granting the protection of proprietary data under Regulation (EC) No 1924/2006 of the European Parliament and of the Council (notified under document C(2009) 10113)}}); }}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרכובות מזון לתינוקות“ ו”תרכובת מזון לפעוטות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)|בתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח–2017}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} החרגות ותחולת חקיקת המזון המקומית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} החרגות בעניינים שלגביהם לא תחול חקיקת המזון המקומית או שאין אסדרה בחקיקה כאמור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תנאים, שינויים והרחבות בעניינים שלגביהם יחולו הוראות האיחוד האירופי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 1&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''1.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/915|תקנה 2023/915}}'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון), התשפ״ה–2025}}; פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון), התשפ״ו–2025}}.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן;
{{ח:תת|(2)}} הוראות בנספח I‏ (Annex I) לתקנה הנוגעות לדיגום ובדיקות מעבדה (sampling and analysis) – לא יחולו;
{{ח:תת|(3)}} פרטים 2.6.1 ו־2.6.2 בנספח 1 לתקנה – לא יחולו.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 2&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''2.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2018/73|תקנה 2018/73}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 3&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''3.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/2073|תקנה 2073/2005}}'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2073/2005 – בעניין קריטריונים מיקרוביולוגיים במזון)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2073/2005 – בעניין קריטריונים מיקרוביולוגיים במזון), התשפ״ה–2025}}.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן;
{{ח:תת|(2)}} בסעיף 7 לתקנה, תת־סעיף 2, במקום ”סעיף 19 לתקנה (EC) מס׳ 178/2002“ יקראו ”{{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):}} הוראות התקנות בעניין תנאי תברואה בתהליך ייצור (process hygiene criteria), ובכלל זה פרק 2 בנספח I לתקנה, לא יחולו, לעניין ייצורו בלבד של מזון לגבי מי שמייצר מזון שייצורו טעון קבלת רישיון ייצור או אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ לחוק}}, ואין לו אישור ייצור נאות בתוקף לפי {{ח:פנימי|פרק ג|הפרק האמור}}, למעט לעניין פרטים 2.2.5 ו־22.7 בפרק 2 בנספח I לתקנה שלגביהם יחולו הוראות אלה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} הוראות התקנה בעניין תנאי תברואה בתהליך ייצור (process hygiene criteria), ובכלל זה פרק 2 בנספח I לתקנה, יחולו רק לעניין ייצורו של מזון אשר טעון קבלת רישיון ייצור או אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ לחוק}}.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בסעיף 5 לתקנה, תת־סעיף 2, בסופו, במקום ”אזורי העיבוד והציוד למונוציטוגנס“ יקראו ”אזורי העיבוד והציוד למיני ליסטריה (SPP)“;
{{ח:תת|(2)}} בפרק 1 של נספח I לתקנה, בפרטים 1.2 ו־1.3, בטור ”Limits“, במקום ”100 cfu/g“ יקראו ”לא מזוהה ב־25 גרם“;
{{ח:תת|(3)}} בפרק 1 של נספח I לתקנה, בפרט 1.18, יראו אותו כאילו חל גם לגבי מזונות מסוג טחינה, אגוזים ותבלינים, ואולם לגבי סוגי מזונות אלה בלבד, בטור ”תוכנית דגימה“, בעמודה ”n“, במקום ”5“ יקראו לגביהם ”30“.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 4&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''4.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/396|תקנה 396/2005}}'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה), התשפ״ה–2025}}; פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה), התשפ״ה–2025}}.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הוראות התקנה לא יחולו על פירות טריים, ירקות טריים, בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן;
{{ח:תת|(2)}} כל הוראות התקנה לא יחולו למעט סעיפים 1, 2, 3, 5, 18, 19 ו־20, וכן נספח I, נספח II, נספח III, נספח IV ונספח V בלבד.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 5&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''5.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1169|תקנה 1169/2011}}'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים), התשפ״ה–2025}}.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי למעט דגים מיובאים;
{{ח:תת|(2)}} בסעיף 44, תת־סעיף 1, בפסקה (ב), המילה ”אחרים“ – לא תיקרא, ובמקום הסיפה החל במילה ”מדינות“ יקראו ”הדבר נדרש לפי חקיקת המזון“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופה של שבע שנים מיום 1.1.2025):}} בסעיף 44, תת־סעיף 1, פסקה (א) לא תיקרא;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(מספור שגוי במקור)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):}} הוראות התקנה לא יחולו על בשר מעובד ועל דגים מיובאים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} סעיף 26 ונספח 11 לא ייקראו;
{{ח:תת|(2)}} הדרישה לסמן את הערך האנרגטי במקדמי המרה המבוטאים ביחידות קילוג׳אול שבסעיף 32, בנספח 13, בנספח 14, בנספח 15 ובכל מקום שבו תופיע – לא תחול;
{{ח:תת|(3)}} בסעיף 2, תת־סעיף 2(ז) ותת־סעיף 3 – לא ייקראו.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בסעיף 2 תת־סעיף 1(א), ההגדרה שאליה מפנה הסעיף לעניין ”צרכן סופי“ – תחול;
{{ח:תת|(2)}} בסעיף 2, בתת־סעיף 1(ח), ההגדרה שאליה מפנה הסעיף לעניין ”ננו חומרים מהונדסים“ – תחול;
{{ח:תת|(3)}} בסעיף 7, בתת־סעיף 1(א), במקום ”מדינת המקור או מקום המוצא“ יקראו ”מדינת הייצור“;
{{ח:תת|(4)}} בסעיף 8, בתת־סעיף 1, במקום ”אינו בתחומי האיחוד במקרה של יבוא“ יקראו ”מחוץ לישראל“ ובמקום ”לשוק האיחוד“ יקראו ”לישראל“;
{{ח:תת|(5)}} בסעיף 9, בתת־סעיף 1, במקום סעיף קטן (ח) יקראו:
{{ח:תתת|”(ח)}} שם יצרן המזון וכתובתו, ולעניין מזון שמיובא לישראל – שם היבואן וכתובתו; ואולם, לעניין מזון המיוצר בישראל, ניתן לסמן על המזון, במקום שם יצרן המזון וכתובתו, קוד בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ״ד–1983}}, המזהה את היצרן וכן את שמו ואת כתובתו של עוסק במזון אחר, ובלבד שאותו אדם התחייב לנקוט את כל האמצעים להבטחת קיומו של כל דין הקשור בייצור המזון, לרבות ביצוע ביקורת מתמדת על ייצור המוצר, אריזתו, משקלו, סימונו, שיווקו, הובלתו ואחסנתו;“;
{{ח:תת|(6)}} בסעיף 9, בתת־סעיף 1, בסעיף קטן (ט), במקום האמור בו יקראו ”מדינת הייצור, אולם אם המזון יוצר במדינה ממדינות האיחוד האירופי, יכול שלא תסומן מדינת הייצור, ובלבד שיסומן כי המזון יוצר באיחוד האירופי; לעניין קביעת מדינת הייצור לא יראו אריזה בישראל של מזון מיובא או סימונו, בלא שנעשית לגביו פעולת ייצור אחרת, כייצור“;
{{ח:תת|(7)}} בסעיף 10, בנספח 3, אחרי פרט 6 יקראו:
{{ח:תת}} &quot;7. מזונות המכילים פול (Vicia faba) ומוצריו
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג או קטגורית מזון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פרטי סימון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מזונות המכילים פול (Vicia faba) ומוצריו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;”מכיל פול – אינו מיועד לסובלים מחוסר באינזים G6PD“; {{ש}} הסימון יתווסף מייד לאחר רשימת הרכיבים, ובהעדרה – בצמוד לשם המזון&quot;;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(8)}} בסעיף 13, בתת־סעיף 2, בסופו יקראו:
{{ח:תת}} &quot;גודל הגופן של סימון תכולת המזון נטו (סעיף 9, תת־סעיף 1(ה)) –
{{ח:תתת|(א)}} לא עולה על 50 ג׳/מ״ל – מינימום 2 מ״מ*;
{{ח:תתת|(ב)}} 50 ג׳/מ״ל עד 200 ג׳/מ״ל – מינימום 3 מ״מ*;
{{ח:תתת|(ג)}} מעל 200 ג׳/מ״ל עד 1 ק״ג/ליטר – מינימום 4 מ״מ*;
{{ח:תתת|(ד)}} מעל 1 ק״ג/ליטר – מינימום 6 מ״מ*;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* המספרים מתייחסים לגובה המספר, ולא לגובה גופן x.}}&quot;;
{{ח:תת|(9)}} בסעיף 15, בתת־סעיף 1, במקום הסיפה החל במילים ”בשפה המובנת“ יקראו ”בשפה העברית“;
{{ח:תת|(10)}} בסעיף 16 –
{{ח:תתת|(א)}} בנספח 5, בפרטים 1 ו־2 – יחולו ההגדרות לעניין ”עיבוד“, ”מוצרים לא מעובדים“ ו”מוצרים מעובדים“ שאליהן מפנה סעיף 2, בתת־סעיף 1(ב) לתקנה זו;
{{ח:תתת|(ב)}} בנספח 5, בפרט 7 – הפטור הקבוע בנספח 5 יחול בעבור המוצרים המצויים בגדר הוראה ‎1999/4/EC של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום 22 בפברואר 1999 שאליה מפנה הפרט;
{{ח:תת|(11)}} בסעיף 29, בתת־סעיף 1 –
{{ח:תתת|(א)}} במקום הרישה יקראו ”חלק זה לא יחול על מזונות כאמור בפסקה (א) ועל מזונות הנכללים בגדר מעשי החקיקה כאמור בפסקה (ב):“
{{ח:תתת|(ב)}} במקום פסקה (א) יקראו:
{{ח:תתתת|&quot;(א)}} תוספי תזונה, אשר לגביהם יסומן מידע תזונתי כמפורט להלן רק לעניין הוויטמינים והמינרלים שנמצאים בהם, בכל כמות שהיא:
{{ח:תתתתת|(1)}} שם הוויטמין או המינרל, כפי שמפורט בתת־סעיף 1 לחלק א׳ לנספח 13;
{{ח:תתתתת|(2)}} תכולה של מנת הצריכה היומית המומלצת לשימוש לפי הוראות היצרן, המבוטאת ביחידות המשקל המפורטות לצד אותו ויטמין או מינרל בתת־סעיף 1 לחלק א׳ לנספח 13;
{{ח:תתתתת|(3)}} שיעור באחוזים של התכולה כאמור בפסקה (2) מתוך ערכי הייחוס של הצריכה היומית הכוללת כפי שקבועה בתת־סעיף 1 לחלק א׳ לנספח 13;&quot;
{{ח:תת|(12)}} בסעיף 30, נספח 1, נספח 13 ונספח 15, ובכל מקום, במקום ”מלח“ (”salt“) יקראו ”נתרן“ (”sodium“), וערכי הנתרן יחושבו בהתאם לנוסחת החישוב שבנספח 1 לתקנה ויסומנו ביחידות של מיליגרם (מ״ג);
{{ח:תת|(13)}} בסעיף 30, בתת־סעיף 1, אחרי סעיף קטן (ב) יקראו:
{{ח:תתת|&quot;(ג)}} נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) –
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין תרכובות מזון לתינוקות, תרכובת מזון לפעוטות או מזון ייעודי עבורם, תהיה חובת סימון תכולת כל אחד מרכיבי התזונה בהתאם לדרישות ההרכב שבחקיקת המזון המקומית עבור מוצרי מזון אלה, למעט תכולת מוליבדן;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין מזון ייעודי שאינו כלול בפסקה (1) לעיל, תהיה חובת סימון תכולת הוויטמינים והמינרלים כמפורט בתת־סעיף 2 לחלק א׳ של נספח 13 בכל כמות שהיא.&quot;;
{{ח:תת|(14)}} בסעיף 30, בתת־סעיף 3, ברישה, אחרי ”הבא“, יקראו ”למעט בתרכובות מזון לתינוקות, בתרכובת מזון לפעוטות ובמזון ייעודי“;
{{ח:תת|(15)}} בסופם של סעיף 31, תת־סעיף 3, וסעיף 32, תת־סעיף 2, ובסעיף 33, תת־סעיף 1 ברישה, לפני פסקה (א) יקראו:
{{ח:תת}} ”על אף האמור בתת־סעיף זה, הערך האנרגטי וכמויות הרכיבים התזונתיים של תרכובות מזון לתינוקות ותרכובת מזון לפעוטות יבוטאו לכל 100 מיליליטר של המזון כפי שהוא מוכן לצריכה לאחר הכנתו בהתאם להוראות היצרן; במידת הצורך, המידע יכול להתייחס, נוסף על כך, ל־100 גרם של המזון כפי שנמכר.“;
{{ח:תת|(16)}} בסעיף 32, בתת־סעיף 3, בסופו יקראו ”למעט במזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, ובכלל זה תרכובות מזון לתינוקות, תרכובת מזון לפעוטות ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור, או במזון ייעודי“;
{{ח:תת|(17)}} לעניין משקאות אלכוהוליים, בכל מקום, במקום ”1.2%“ יקראו ”2%“;
{{ח:תת|(18)}} על מזון שיש חובה לסמן בו את תכולת הסוכרים לפי הוראות סעיף 30, תת־סעיף 1(ב) לתקנה 1169/2011, למעט מזון כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)#סעיף 6|בתקנה 6(א) לתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח–2017}}, וכמות הסוכרים היא 2 גרם או יותר ב־100 גרם מזון מוצק או ב־100 מיליליטר מזון נוזלי, יסומנו, נוסף על תכולת הסוכרים, גם מספר הכפיות או חלקי הכפיות, בספרות עשרוניות או בשברים לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)#סעיף 4|תקנות 4(א)(7)(א) לתקנות האמורות}} ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות האמורות}}; הסימון ייעשה מתחת למילים ”סוכרים“ כמפורט בנספח 15 ובאותו אופן כמפורט בסעיף 13 לתקנה 1169/2011;
{{ח:תת|(19)}} על מזון שיש חובה לסמנו במידע תזונתי לפי הוראות סעיף 9, תת־סעיף 1(יב) וסעיף 30 לתקנה 1169/2011, והסימון כאמור כולל פריט מהפריטים {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)#סעיף 5|שבטור א׳ בתקנה 5 לתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח–2017}}, בכמות העולה על זו הקבועה לגבי הפריט בטור ב׳ או ג׳, לפי העניין, למעט מזונות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות האמורות}}, יסומן בסמל המזון האדום המתאים, לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)#סעיף 9|תקנה 9 לתקנות האמורות}} ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)#סעיף 11|תקנות 11(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)#סעיף 15|ו־15 לתקנות האמורות}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)#תוספת 1|והתוספות הראשונה}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)#תוספת 4|והרביעית לאותן תקנות}}.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 6&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''6.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/828|תקנה 828/2014}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הוראות התקנה לעניין נוכחות מופחתת של גלוטן במזון ולעניין סימון ”דל מאוד בגלוטן“ – לא יחולו.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יבואן המייבא מזון שלא בייבוא מזון במסלול האירופי רשאי לסמן את המזון לפי תקנה זו, ובלבד שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א) לחוק זה}}.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 7&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''7.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1925|תקנה 1925/2006}}'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006 – הוספת ויטמינים ומינרלים וחומרים מסוימים אחרים למזון), התשפ״ו–2025}}.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הוראות התקנה לא יחולו על מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, ובכלל זה תרכובות מזון לתינוקות, תרכובת מזון לפעוטות ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור, ולא יחולו על מזון ייעודי; לעניין זה לא יראו מזון כמזון ייעודי רק משום שהוא מסומן ”ללא גלוטן“.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} לעניין משקאות אלכוהוליים, בכל מקום, במקום ”1.2%“ יקראו ”2%“.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 8&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''8.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1333|תקנה 1333/2008}}'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון), התשפ״ה–2025}}; פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 2)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון), התשפ״ה–2025}}.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 9&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''9.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/231|תקנה 231/2012}}'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון המפורטים בנספחים II ו־III לתקנה מס׳ 1333/2008), התשפ״ה–2025}}; פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012) (מס' 2)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון המפורטים בנספחים I ו־II לתקנה מס׳ 1333/2008), התשפ״ה–2025}}.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} ניתן לעשות שימוש להדפסה על קליפת ביצים בדיו העומד במפרט לפי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} Compendium of Food Additive Specifications;
{{ח:תתת|(ב)}} Food Chemical Codex (F.C.C.).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 10&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''10.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1332|תקנה 1332/2008}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} כל עוד לא נקבעה רשימת הקהילה בסעיפים 1, 4 ו־7 לתקנה האמורה, במקום ”רשימת הקהילה“ יקראו ”רשימת האינזימים שקבעה מדינה באיחוד האירופי בהתאם לתקנה זו“.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 11&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''11.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1334|תקנה 1334/2008}}'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים בעלי תכונות טעם וריח לשימוש במזון ועל גבי מזון), התשפ״ה–2025}}.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יראו חומרים שנכללים ברשימות חומרי הטעם והריח המאושרים על ידי הגופים שלהלן ועומדים בנספחים 3, 4 ו־5 לתקנה 1334/2008, כנכללים ב”רשימת הקהילה“ האמורה בסעיף 10 לתקנה ובהגדרה ”חומרי טעם וריח“ לפי סעיף 3(2) לתקנה ויחולו לגביהם הוראות הסימון לפי התקנה האמורה:
{{ח:תתת|(1)}} FDA – Food and Drug Administration;
{{ח:תתת|(2)}} JECFA;
{{ח:תתת|(3)}} FEMA (Flavor and Extract Manufacturers Association).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 12&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''12.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2003/2065|תקנה 2065/2003}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יראו חומרים שנכללים ברשימות חומרי טעם וריח מעושן המאושרים על ידי הגופים שלהלן ועומדים בנספח 1 לתקנה 2065/2003, כנכללים ב”רשימת הקהילה“ האמורה בנספח לתקנה 1321/2013 ובהגדרה ”חומרי טעם וריח שמקורם בעשן“ לפי סעיף 3 לתקנה 2065/2003, ויחולו לגביהם הוראות הסימון לפי תקנה 1169/2011:
{{ח:תתת|(1)}} FDA – Food and Drug Administration;
{{ח:תתת|(2)}} JECFA;
{{ח:תתת|(3)}} FEMA (Flavor and Extract Manufacturers Association).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 13&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''13.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2013/1321|תקנה 1321/2013}}'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימת האיחוד של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים), התשפ״ה–2025}}.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יראו חומרים שנכללים ברשימות חומרי טעם וריח מעושן המאושרים על ידי הגופים שלהלן, ועומדים בנספח 1 לתקנה 2065/2003, כנכללים ב”רשימת הקהילה“ האמורה בנספח לתקנה 1321/2013 ובהגדרה ”חומרי טעם וריח שמקורם בעשן“ לפי סעיף 3 לתקנה 2065/2003, ויחולו לגביהם הוראת הסימון לפי תקנה 1169/2011:
{{ח:תתת|(1)}} FDA – Food and Drug Administration;
{{ח:תתת|(2)}} JECFA;
{{ח:תתת|(3)}} FEMA (Flavor and Extract Manufacturers Association).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 14&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''14.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/32|דירקטיבה ‎2009/32/EC}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בסעיף 2, תת־סעיף 1, המילים ”המדינות החברות יאשרו את“ – לא ייקראו, ולפני ”בתנאי השימוש“ יקראו ”יעמוד“;
{{ח:תת|(2)}} בסעיף 3, ברישה, במקום ”המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהחומרים“ יקראו ”החומרים“ ובמקום ”עומדים“ יקראו ”יעמדו“;
{{ח:תת|(3)}} בסעיף 7 –
{{ח:תתת|(א)}} בתת־סעיף 1, במקום ”המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שלא ניתן“ יקראו ”לא ניתן“;
{{ח:תתת|(ב)}} בתת־סעיף 4, במקום ”עם זאת, כל מדינה חברה תבטיח שמכירת ממסים למיצוי בשטחה“ יקראו ”מכירת ממסים למיצוי“.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 15&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''15.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/1935|תקנה 1935/2004}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} התקנה תחול רק לעניין אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי;
{{ח:תתת|(ב)}} יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 321א|סעיף 321א לחוק זה}};
{{ח:תתת|(ג)}} משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב).
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} סעיף 9 – לא יחול.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} סימון סמל לפי התקנה יכול שיהיה בשפה העברית או בשפה שהיצרן סימן.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 16&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''16.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/10|תקנה 10/2011}}'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון), התשפ״ו–2025}}.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} התקנה תחול רק לעניין אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי;
{{ח:תתת|(ב)}} יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 321א|סעיף 321א לחוק זה}};
{{ח:תתת|(ג)}} משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב).
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 17&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''17.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/450|תקנה 450/2009}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} התקנה תחול רק לעניין אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי;
{{ח:תתת|(ב)}} יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 321א|סעיף 321א לחוק זה}};
{{ח:תתת|(ג)}} משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב).
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} סימון סמל לפי התקנה יכול שיהיה בשפה העברית או בשפה שהיצרן סימן.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 18&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''18.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1984/500|דירקטיבה ‎84/500/EEC}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הדירקטיבה תחול רק לעניין אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי;
{{ח:תתת|(ב)}} יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 321א|סעיף 321א לחוק זה}};
{{ח:תתת|(ג)}} משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב).
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 19&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''19.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2007/42|דירקטיבה ‎2007/42/EC}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הדירקטיבה תחול רק לעניין אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי;
{{ח:תתת|(ב)}} יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 321א|סעיף 321א לחוק זה}};
{{ח:תתת|(ג)}} משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב).
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 20&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''20.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2005/1895|תקנה 1895/2005}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} התקנה תחול רק לעניין אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי;
{{ח:תתת|(ב)}} יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 321א|סעיף 321א לחוק זה}};
{{ח:תתת|(ג)}} משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב).
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 21&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''21.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/11|דירקטיבה ‎93/11/EEC}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הדירקטיבה תחול רק לעניין אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי;
{{ח:תתת|(ב)}} יצרן שבידו אישור ייצור נאות או יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות, שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 321א|סעיף 321א לחוק זה}};
{{ח:תתת|(ג)}} משווק שרכש או קיבל מזון מהאמורים בפסקאות (א) או (ב).
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 22&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''22.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/52|תקנה 2016/52}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 23&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''23.'''}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/2158|תקנה 2017/2158}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 24&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''24.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/54|דירקטיבה ‎2009/54/EC}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} סעיף 15 לא יחול.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 25&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''25.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2003/40|דירקטיבה ‎2003/40/EC}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בסעיף 5, בתת־סעיף 1, ברישה, אחרי ”המוסמכות“ יקראו ”ולעניין יצרן בישראל – לרשויות המוסמכות בישראל“.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 26&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''26.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/115|תקנה 115/2010}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 27&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''27.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1999/2|דירקטיבה ‎1999/2/EC}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הוראות הדירקטיבה לא יחולו על הקרנה שבוצעה לשם עמידה בהוראות או בתנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|חוק הגנת הצומח, התשט״ז–1956}}.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הרשימה שלפי סעיף 4 לדירקטיבה – תחול;
{{ח:תת|(2)}} הרשימה שלפי סעיף 7, תת־סעיף 4 לדירקטיבה – תחול;
{{ח:תת|(3)}} בסעיף 8 לדירקטיבה, בתת־סעיף 1, ברישה, אחרי ”לסעיף 7“ יקראו ”ועל מיתקן הקרנה שקיבל אישור לכך ממנהל שירות המזון“;
{{ח:תת|(4)}} הרשימה שלפי סעיף 9(2) לדירקטיבה – תחול.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 28&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''28.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1999/3|דירקטיבה ‎1999/3/EC}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 29&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''29.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1924/2014-12-13|תקנה 1924/2006}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הוראות התקנה לא יחולו על תרכובות מזון לתינוקות ותרכובת מזון לפעוטות, ולא יחולו על מזון ייעודי; לעניין זה לא יראו מזון כמזון ייעודי רק משום שהוא מסומן ”ללא גלוטן“;
{{ח:תת|(2)}} הוראות התקנה לעניין מסרים בריאותיים כהגדרתם בתקנה, יחולו על תוספי תזונה ועל מזון שאין חובה לסמנו בסמל מזון אדום, בלבד;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):}} הוראות התקנה לא יחולו על בשר מעובד ועל דגים מיובאים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} סעיף 4, למעט תת־סעיף 3, וסעיפים 15 עד 20 ו־28 – לא יחולו;
{{ח:תת|(2)}} יחידות המשקל בקילוג׳אול לא ייקראו.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בסעיף 7, במקום ”לסעיף 8 להוראה ‎2002/46/EC“ יקראו בהתאם להוראות הסימון התזונתי שבסעיף 29(1)(א) שבתקנה 1169/2011&quot;;
{{ח:תת|(2)}} לעניין משקאות אלכוהוליים, בכל מקום, במקום ”1.2%“ יקראו ”2%“.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 30&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''30.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/432|תקנה 432/2012}}'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון), התשפ״ה–2025}}; פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)|הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון), התשפ״ו–2025}}.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הוראות התקנה לא יחולו על תרכובות מזון לתינוקות ותרכובת מזון לפעוטות, ולא יחולו על מזון ייעודי; לעניין זה לא יראו מזון כמזון ייעודי רק משום שהוא מסומן ”ללא גלוטן“;
{{ח:תת|(2)}} הוראות התקנה יחולו על תוספי תזונה ועל מזון שאין חובה לסמנו בסמל מזון אדום, בלבד;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):}} הוראות התקנה לא יחולו על בשר מעובד ועל דגים מיובאים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 31&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|'''31.'''}} '''{{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/983|תקנה 983/2009}}, {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1024|תקנה 1024/2009}}, {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/957|תקנה 957/2010}}, {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1228|תקנה 1228/2014}}, {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/1048|תקנה 1048/2012}}, {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/440|תקנה 440/2011}}, {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/665|תקנה 665/2011}}, {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1160|תקנה 1160/2011}}, {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2010/384|תקנה 384/2010}}, {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1226|תקנה 1226/2014}}, {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2014/1135|תקנה 1135/2014}}, {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/1389|תקנה 2016/1389}}, {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/648|תקנה 2023/648}} {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dec/2009/980|והחלטה 2009/980}}'''
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הוראות התקנה או ההחלטה לא יחולו על תרכובות מזון לתינוקות ותרכובת מזון לפעוטות, ולא יחולו על מזון ייעודי; לעניין זה לא יראו מזון כמזון ייעודי רק משום שהוא מסומן ”ללא גלוטן“;
{{ח:תת|(2)}} הוראות התקנה או ההחלטה יחולו על תוספי תזונה ועל מזון שאין חובה לסמנו בסמל מזון אדום, בלבד;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.7.2026):}} הוראות התקנה לא יחולו על בשר מעובד ועל דגים מיובאים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2ב|תוספת שנייה ב׳|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיפים 3א}} {{ח:פנימי|סעיף 4א|ו־4א}} לעניין הפרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262(1א)}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות מאומצות שניתן להטיל בשל הפרתן עיצום כספי}}
{{ח:קטע3|תוספת 2ב חלק א|חלק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2ב|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון מורכב“ – מזון המורכב משני רכיבים או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 2023/915“, ”תקנה 2073/2005“, ”תקנה 1169/2011“, ”תקנה 828/2014“, ”תקנה 1925/2006“, ”תקנה 1332/2008“, ”תקנה 1334/2008“, ”דירקטיבה ‎2009/32/EC“, ”תקנה 1935/2004“, ”תקנה 10/2011“, ”תקנה 450/2009“, ”דירקטיבה ‎84/500/EEC“, ”דירקטיבה ‎2007/42/EC“, ”תקנה 1895/2005“, ”דירקטיבה ‎93/11/EEC“, ”תקנה 2016/52“, ”תקנה 2017/2158“, ”דירקטיבה ‎2009/54/EC“, ”דירקטיבה ‎2003/40/EC“, ”תקנה 115/2010“, ”דירקטיבה ‎1999/2/EC“, ו”דירקטיבה ‎1999/3/EC“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 396/2005“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}}, לרבות תקנה 2018/73 כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת האמורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1333/2008“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}}, לרבות תקנה 231/2012 כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת האמורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 2065/2003“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}}, לרבות תקנה 1321/2013 כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת האמורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה 1924/2006“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}}{{ח:הערה|,}} לרבות תקנה 432/2012, תקנה 983/2009, תקנה 1024/2009, תקנה 957/2010, תקנה 1228/2014, תקנה 1048/2012, תקנה 440/2011, תקנה 665/2011, תקנה 1160/2011, תקנה 384/2010, תקנה 1226/2014, תקנה 1135/2014, תקנה 2016/1389, תקנה 2023/648 והחלטה 2009/980, כהגדרתן {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת האמורה}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2ב חלק ב|חלק ב׳: הפרות של הוראות מאומצות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון המפורט בנספח I לתקנה 2023/915, המכיל מזהם מסוג מסוים כמפורט באותו נספח, ברמה העולה על הרמה המרבית הקבועה בנספח האמור, בהתחשב במפורט בתתי–סעיפים 3 ו־4 לסעיף 2 לתקנה האמורה, בניגוד להוראות סעיף 2, תת־סעיף 1 רישה לתקנה האמורה כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שהוא מיובש, מדולל, מעובד או מורכב, המכיל רכיב מזון המפורט בנספח I לתקנה 2023/915, והמכיל מזהם ברמה העולה על הרמה המרבית המותרת בהתחשב במפורט בתת־סעיף 2 לסעיף 3 לתקנה האמורה, בניגוד להוראות סעיף 2, תת־סעיף 1 לתקנה האמורה כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מבצע פעילות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (1) עד (3) של ההגדרה ”ייצור“ שבסעיף 2 לחוק זה}}, תוך שימוש בחומר גלם או ברכיב מזון המכיל מזהם מסוג מסוים כמפורט בנספח I לתקנה 2023/915, ברמה העולה על הרמה המרבית הקבועה בנספח האמור, בהתחשב במפורט בתתי–סעיפים 3 ו־4 לסעיף 2 לתקנה האמורה, בניגוד להוראות סעיף 2, תת־סעיף 1 לתקנה האמורה כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מערבב מזון העומד ברמה המרבית המותרת הקבועה בנספח I לתקנה 2023/915 לעניין מזהם, עם מזון המכיל מזהם ברמה העולה על הרמה המרבית הקבועה בנספח האמור, בניגוד להוראות סעיף 2, תת־סעיף 2, לתקנה האמורה כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} מערבב מזון שמיועד למיון או לטיפול פיזי אחר להפחתת רמות הזיהום שבו, עם מזון המשווק לצרכן הסופי או עם מזון המיועד לשימוש כרכיב במזון, בניגוד להוראות סעיף 5, תת־סעיף 3, לתקנה 2023/915 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שאינו עומד בקריטריונים המיקרוביולוגיים לעניין בטיחות מזון הקבועים בפרק 1 לנספח I לתקנה 2073/2005, בניגוד להוראות סעיף 3, תת־סעיף 1, לאותה תקנה כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} משתמש לצורכי ייצור מזון באצוות מזון שנבדק ונמצא כי אינו עומד בקריטריונים של בטיחות המזון שנקבעו בפרק 1 לנספח I לתקנה 2073/2005, בלי היתר מהרשות המוסמכת או שלא בהתאם לתנאיו, והכול בניגוד להוראות סעיף 7, תת־סעיף 2, לתקנה האמורה כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון המפורט בנספח I לתקנה 396/2005, המכיל שארית חומר הדברה או כספית ברמה העולה על הרמה הקבועה לגביו בנספח II לאותה תקנה, בנספח III לאותה תקנה, בנספח V לאותה תקנה או על הערך הקבוע בסעיף 18, תת־סעיף 1(ב), לאותה תקנה, לפי העניין, והכול בניגוד להוראות סעיף 18, תת־סעיף 1, לתקנה האמורה כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} מעבד או מערבב מזון המפורט בנספח I לתקנה 396/2005 שאינו עומד בהוראות סעיפים 18, תת־סעיף 1, או 20 לתקנה האמורה, עם מזון מאותו סוג או מסוג אחר, בניגוד להוראות סעיף 19 לאותה תקנה כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שהוא מעובד או מורכב, שהרמה המרבית המותרת של שארית חומר הדברה או כספית לגביו אינה קבועה בנספח II או בנספח III לתקנה 396/2005, המכיל שארית חומר הדברה או כספית ברמה העולה על הרמה המרבית המותרת לגביו כפי שחושבה לפי הוראות סעיף 20, תת־סעיף 1, לתקנה האמורה כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון, שמוסר לגביו מידע, או מסמן, או מוסר מידע מטעה בנושא מהנושאים המפורטים בתקנה 1169/2011, בניגוד להוראות תקנה 1169/2011 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שלא מוסר מידע שחובה עליו למוסרו בפרטים, בניגוד להוראות הקבועות בתקנה 1169/2011 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} מייצר מייבא או מוכר מזון שמוסר מידע על העדר גלוטן במזון, בניגוד להוראות הקבועות בתקנה 828/2014 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל ויטמין, מינרל או חומר אחר, שנעשה בו שימוש במזון, בניגוד לתקנה 1925/2006 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון, המסמן, המציג או המפרסם ויטמין, מינרל או חומר אחר, בניגוד לתקנה 1925/2006 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} מייצר, מייבא או מוכר תוסף מזון או מזון הכולל תוסף מזון, אם השימוש בתוסף המזון הוא בניגוד להוראות תקנה 1333/2008 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(17)}} מייצר, מייבא או מוכר תוסף מזון שסימן תוסף מזון בניגוד להוראות תקנה 1333/2008 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(18)}} מייצר, מייבא או מוכר אנזים מזון או כל מזון שבו נעשה שימוש באנזים מזון, אם השימוש באנזים המזון הוא בניגוד להוראות תקנה 1332/2008 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(19)}} מייצר, מייבא או מוכר אנזים מזון שסימן אנזים מזון בניגוד להוראות תקנה 1332/2008 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(20)}} מייצר, מייבא או מוכר חומר טעם וריח או כל מזון שיש בו חומר טעם וריח או מרכיבי מזון בעלי תכונות טעם וריח לשימוש במזון ועל גבי המזון, אם השימוש בחומר הטעם והריח הוא בניגוד להוראות תקנה 1334/2008 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(21)}} מייצר, מייבא או מוכר חומר טעם וריח שסימן חומר טעם וריח בניגוד להוראות תקנה 1334/2008 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(22)}} מייצר, מייבא או מוכר חומרי טעם וריח מעושן או כל מזון המכיל או שיש עליו חומרי טעם וריח מעושן אם חומרי הטעם והריח המעושן אינם מוצר עיקרי מורשה לפי הוראות תקנה 2065/2003 או שאינם מקיימים את תנאי השימוש הקבועים בתקנה 2065/2003 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(23)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שנעשה בו שימוש בממס שאינו כמפורט בנספח הממיסים שבדירקטיבה ‎2009/32/EC כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(24)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון המכיל שארית ממס ברמה העולה על מסגרת גבולות השאריות המרביות המפורטות בנספח לדירקטיבה ‎2009/32/EC כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(25)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 1935/2004 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(26)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 10/2011 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 27&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(27)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 450/2009 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 28&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(28)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות דירקטיבה ‎84/500/EEC כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 29&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(29)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות דירקטיבה ‎2007/42/EC כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 30&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(30)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 1895/2005 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 31&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(31)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, ומוצרים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות דירקטיבה ‎93/11/EEC כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 32&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(32)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל רדיונוקלאידים, בניגוד להוראות תקנה 2016/52 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 33&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(33)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2032):}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שלא נקט אמצעים סבירים לצמצום רמות אקרילאמיד במזון כדי לעמוד ברמות הקבועות לאקרילאמיד במזון, בניגוד להוראות תקנה 2017/2158 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 34&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(34)}} מייבא או מוכר מים מינרליים טבעיים או מי מעיין, שעברו טיפול או שיש בהם או במקום הנביעה שלהם מזהמים או גורמים מזיקים, בניגוד להוראות דירקטיבה ‎2009/54/EC כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 35&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(35)}} מייבא או מוכר מים מינרליים טבעיים או מי מעיין שסימן אותם או ארז אותם, בניגוד להוראות דירקטיבה ‎2009/54/EC כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 36&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(36)}} מייבא או מוכר מים מינרליים טבעיים או מי מעיין שלא בהתאם לרכיבים ולשיעורים המרביים שלהם, או שלא בהתאם לתנאים לטיפול באוויר מועשר באוזון, או שסימן אותם, בניגוד להוראות דירקטיבה ‎2003/40/EC כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 37&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(37)}} מייבא או מוכר מים מינרליים טבעיים או מי מעיין שטופלו להסרת פלואוריד או שסומנו בניגוד להוראות תקנה 115/2010 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 38&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(38)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שטופל בקרינה מייננת בניגוד להוראות דירקטיבה ‎1999/2/EC כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 39&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(39)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שטופל בקרינה מייננת בניגוד להוראות דירקטיבה ‎1999/3/EC כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2ב חלק ב פרט 40&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(40)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון העושה שימוש במסרים תזונתיים או בריאותיים בסימון, תצוגה או פרסום של מזון, בניגוד להוראות תקנה 1924/2006 כפי שאומצה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}}.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יצרן, יבואן או משווק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}})}}}}
{{ח:קטע3||התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} (להלן – החוק), מתחייב בזה כי –
{{ח:תת|(1)}} הפרטים שמסרתי בהצהרה נכונים, והיא חלה לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון הרגיל המסוים שבהצהרה;
{{ח:תת|(2)}} כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישות חקיקת המזון, החלות בישראל על המזון בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לחוק}};
{{ח:תת|(3)}} קיבלתי מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון (Recall) או על הוראה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal);
{{ח:תת|(4)}} יש/אין {{מוקטן|(*מחק את המיותר)}} בידי אחד מבין המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97 לחוק}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מספר יבואן רשום}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימה וחותמת היבואן}} }}

{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(1)}})}}}}
{{ח:קטע3||התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיף 79ג לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} (להלן – החוק), מתחייב בזה כי –
{{ח:תת|(1)}} הפרטים שמסרתי בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי והמסמכים המצורפים להצהרה נכונים, והם חלים לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון המסוים שבהצהרה;
{{ח:תת|(2)}} אחד מאלה (* יש לסמן, לפי העניין):
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|הגורם המצהיר}} | {{מוקטן|תוכן ההצהרה}} }}
{{ח:תתת|□|(א)}} {{טורים שווים | יבואן נאות שצירף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי מסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(2א)}} | בכל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לחוק}}, יהיה המזון כאמור משווק באיחוד האירופי כדין; }}
{{ח:תתת|□|(ב)}} {{טורים שווים | יבואן נאות שצירף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי מסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(2ב)}} | בכל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לחוק}}, יהיה המזון מיוצר במדינה באיחוד האירופי ויעמוד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי; }}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} אני אבצע את הפעולות הנדרשות מיבואן המייבא מזון במסלול האירופי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 54א|בסעיף 54א(ב) לחוק}};
{{ח:תת|(5)}} קיבלתי מיצרן המזון או מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון (Recall) או על הוראה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal).

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | מספר רישום יבואן נאות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ש}} חתימה וחותמת היבואן}}

{{ח:קטע2|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ב1)(5)}})}}|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:קטע3||מסמכים ופרטים נוספים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון המיובא במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ג־2}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3ב פרט 1}}
{{ח:ת}} חשבון מכר (Invoice);

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3ב פרט 2}}
{{ח:ת}} רשימת מטען (Packing list);

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3ב פרט 3}}
{{ח:ת}} שטר מטען (Bill of Lading);

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 3ב פרט 4}}
{{ח:ת}} מפרט (Specification), כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96(ה)}}, של יצרן המזון או תוצאות בדיקה, אם נעשתה בדיקה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(א)}}, בעבור כל מזון מסוים שבמשלוח, המעידים כי המזון תואם לדרישות לפי חקיקת המזון;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3ב פרט 5}}
{{ח:ת}} לגבי מזון שנדרש להובילו בטמפרטורה מוגדרת או מבוקרת – גרף הטמפרטורה בהובלה;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 3ב פרט 6}}
{{ח:ת}} לגבי מוצרי חלב – תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3ב פרט 7}}
{{ח:ת}} לגבי דבש ומוצריו – תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 3ב פרט 8}}
{{ח:ת}} לגבי מוצרי בשר בהמות המכילים ג׳לטין או קולגן – תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3ב פרט 9}}
{{ח:ת}} לגבי פטריות או תערובותיהן כולל מוצרים שבהם פטרייה היא רכיב עיקרי – נדרש לציין במפרט את השם המדעי של הפטרייה שבמזון;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 3ב פרט 10}}
{{ח:ת}} לגבי מיקרואורגניזמים לשימוש בתעשיית המזון או כמוצר מוגמר – השם המדעי המלא של המיקרואורגניזמים;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 3ב פרט 11}}
{{ח:ת}} לגבי שימורי מזון בעלי חומציות נמוכה 4.5 &lt; PH – כל אלה:
{{ח:תת|(א)}} תעודה על טיפול עיבוד תרמי (Certificate of Thermal Treatment of Low Acid Canned Food), למעט לעניין יבואן נאות המייבא שימורי מזון שיוצרו במדינה באיחוד האירופי;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(ג)}} תעודה המעידה על תוצאות בדיקת סטריליות מסחרית או תעודת בדיקת כושר השתמרות.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(ב)(3)}})}}|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע3||מוצר שניתן לשמור לגביו מפרט}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סוכר

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} פולי קפה ירוק

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} פולי סויה

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חיטה

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}}, {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיפים 256(ב)(34)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262(31)}})}}}}
{{ח:קטע3||פרטי סימון שיש חובה לבדקם}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} שם היצרן, היבואן או המשווק מן האזור, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} אזהרות לעניין חנק, ככל שהן נדרשות.

{{ח:קטע2|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(א)}}, לעניין הפרות של {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262(1א)}})}}}}
{{ח:קטע3||הפרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2ב חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת שנייה ב׳}}, המוחרגות מהחזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5א פרט 1}}
{{ח:ת}} הפרה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2ב חלק ב פרט 5|בפרט 5}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5א פרט 2}}
{{ח:ת}} הפרה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2ב חלק ב פרט 9|בפרט 9}}.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}} לעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיף 256(ב)(35)}} והפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262(33)}})}}}}
{{ח:קטע3||רשימת תקנות הקובעות תנאים בדבר מכירת מזון}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006}}.

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, לעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיף 256(ב)(39)}} והפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262(37)}})}}}}
{{ח:קטע3||רשימת תקנות החלות על משווק מן האזור}}
{{ח:קטע2|תוספת 7א|תוספת שביעית א׳|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262(4)}})}}}}
{{ח:קטע3||תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} שניתן להטיל עיצום כספי בשל הפרתן}}
{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}})}}}}
{{ח:קטע3||תעודת בדיקה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תיאור הדוגמה הנבדקת: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} אני הח״מ מאשר בזה שבדקתי את הדוגמה המתוארת לעיל והריני מצהיר כי תוצאת בדיקתי היא כדלקמן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} ולראיה באתי על החתום היום . . . . . . . . . . . . . . . בחודש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:ת}} שם וחתימת עובד המעבדה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 263|סעיף 263}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות סימון}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 9 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 9 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ימחק ביום 1.1.2028):}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ״ו–1996}}.

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}})}}}}
{{ח:קטע3||אגרות}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 10 פרט 1}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לרישיון או לחידושו, במועדים המפורטים להלן, תשולם אגרה בסכום בשקלים חדשים כמפורט להלן:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מתואמים לשנת 2016; הסכומים בסוגריים מעודכנים לשנת 2026)}}

{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;250px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הרישיון&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הגשת בקשה לקבלת רישיון חדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} הגשת בקשה לחידוש רישיון, 90 ימים לפחות לפני יום פקיעתו, בעד כל שנה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} הגשת בקשה{{ש}}לחידוש רישיון{{ש}}שהוגשה לאחר{{ש}}המועד שבטור ג׳,{{ש}}בעד כל שנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} רישיון אחסנה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;780 {{ח:הערה|(1,047)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;390 {{ח:הערה|(523)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;448 {{ח:הערה|(601)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} רישיון הובלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275 {{ח:הערה|(369)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275 {{ח:הערה|(369)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;316 {{ח:הערה|(424)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} רישיון ייצור לטחנת קמח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;930 {{ח:הערה|(1,248)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;465 {{ח:הערה|(624)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;535 {{ח:הערה|(718)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} רישיון ייצור ליצרן שאינו טחנת קמח –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} המעסיק עד 10 עובדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;550 {{ח:הערה|(738&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275 {{מוקטן|(369)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;316 (((424)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} המעסיק 11 עד 50 עובדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;780 {{ח:הערה|(1,047)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;390 {{ח:הערה|(523)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;448 {{ח:הערה|(601)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} המעסיק למעלה מ־50 עובדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;930 {{ח:הערה|(1,248)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;465 {{ח:הערה|(624)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;535 {{ח:הערה|(718)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 10 פרט 2}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו או בקשה לתעודת רישום יבואן נאות או לחידוש הרישום תשולם אגרה בסך 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 515 ש״ח)}} בעד כל שנה שלגביה ניתנו האישור או התעודה.

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 10 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעד מסירת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 336 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף*|(3א)||תיקון: ק״ת תשע״ו־2|עוגן=תוספת 10 פרט 3א}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא או לחידושו תשולם אגרה בסך של 384 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 515 ש״ח)}} בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.

{{ח:סעיף*|(3ב)||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 10 פרט 3ב}}
{{ח:ת}} בעד מסירת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 515 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשע״ו־2, תשפ״ב, תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 10 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון, על כל סוגי המזון שבו, לרבות מזון המיובא במסלול האירופי, תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(א)}} לגבי מזון רגיל – סך של 384 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 515 ש״ח)}} לכלל קבוצות המזון הרגיל שבמשלוח;
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מזון רגיש – סך של 384 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 515 ש״ח)}} לכל קבוצת מזון רגיש שבמשלוח, לרבות שימורי בשר ודגים, ולמעט מוצר בשר כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק ח׳}} וביצים שלא עברו טיפול טרמי, לפי קבוצות המזון כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מוצרי חלב ומקביליהם (analoguse), למעט מוצרים כאמור המשויכים לקבוצת שומנים ושמנים ותחליבי שומן;
{{ח:תתת|(2)}} שומנים ושמנים ותחליבי שומן;
{{ח:תתת|(3)}} קרחונים, כולל שרבט וסורבט;
{{ח:תתת|(4)}} פירות וירקות (כולל פטריות, שורשים ופקעות, קטניות ואלוורה), עשבי־ים, אגוזים וזרעים לרבות קטניות ולמעט פולי סויה ודגנים;
{{ח:תתת|(5)}} ממתקים;
{{ח:תתת|(6)}} דגנים ומוצריהם המיוצרים מגרעיני דגנים, משורשים ופקעות ומקטניות, למעט מוצרי מאפה שבקבוצת מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים;
{{ח:תתת|(7)}} מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים;
{{ח:תתת|(8)}} שימורי בשר ומוצריו;
{{ח:תתת|(9)}} שימורי דגים ושימורי מוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמיים (קיפודי ים, מלפפוני ים וכו׳);
{{ח:תתת|(10)}} ביצים שעברו טיפול טרמי ומוצרי ביצים;
{{ח:תתת|(11)}} ממתיקים כולל דבש;
{{ח:תתת|(12)}} מלח, תבלינים, מרקים, רטבים, סלטים, מוצרים על בסיס חלבון (כולל מוצרי חלבון ופולי סויה);
{{ח:תתת|(13)}} מזון ייעודי ותוספי תזונה;
{{ח:תתת|(14)}} משקאות, למעט מוצרי חלב;
{{ח:תתת|(15)}} חטיפים מוכנים לאכילה;
{{ח:תתת|(16)}} תוספי מזון וחומרים מסייעי ייצור;
{{ח:תתת|(17)}} מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור.

{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק״ת תשע״ו־2|עוגן=תוספת 10 פרט 4א}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור לחלק ממשלוח המזון שמבקשים לשחרר תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח שאותן מבקשים לשחרר, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10 פרט 4|בפסקאות (א) ו־(ב) שבפרט (4)}}.

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 10 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודה או אישור בנוגע לייצוא מזון, תשולם אגרה בסך 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 201 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}})}}}}
{{ח:קטע3||מזון המחייב אישור ייצור נאות}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 11 פרט 1}}
{{ח:ת}} מזון חדש;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 11 פרט 2}}
{{ח:ת}} מזון ייעודי, ולעניין זה לא יראו מזון כמזון ייעודי רק משום שהוא מסומן ”ללא גלוטן“;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 11 פרט 3}}
{{ח:ת}} מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 11 פרט 4}}
{{ח:ת}} תוסף תזונה;

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 11 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)}})}}|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:קטע3||מזון שלא ניתן לייבא במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ג־2}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 12 פרט 1}}
{{ח:ת}} מזון ייעודי, ולעניין זה לא יראו מזון כמזון ייעודי רק משום שהוא מסומן ”ללא גלוטן“;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 12 פרט 2}}
{{ח:ת}} תוסף תזונה;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 12 פרט 3}}
{{ח:ת}} מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 12 פרט 4}}
{{ח:ת}} בשר ומוצריו למעט שימורי בשר ושימורי מוצרי בשר;

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 12 פרט 5}}
{{ח:ת}} דגים ומוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמים ולמעט שימורי דגים ושימורי מוצרי דגים;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 12 פרט 6}}
{{ח:ת}} ביצים ומוצרי ביצים;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 12 פרט 7}}
{{ח:ת}} משקאות משכרים;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 12 פרט 8}}
{{ח:ת}} מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 12 פרט 9}}
{{ח:ת}} עלי צמח הגת.

{{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 321א|סעיף 321א}})}}}}
{{ח:קטע3||תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל שלא יחולו בתקופת הוראת השעה}}
{{ח:קטע3|תוספת 13 חלק א|חלק א׳: תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל בעניין הוראות סימון}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 13 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 13 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים), התשע״ט–2018}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 13 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ״ו–1996}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 13 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), התשל״ח–1978}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 13 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} ההנחיה המפורטת {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 57|בפרט 57 בתוספת לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020}}, כנוסחו ערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758414.pdf|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס׳ 10 והוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, למעט {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 57|סעיפים 1 עד 3 לאותה הנחיה}}.

{{ח:קטע3|תוספת 13 חלק ב|חלק ב׳: תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל בעניינים שמוסדרים בהוראות מאומצות שאינן הוראות סימון}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 13 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה), התשנ״א–1991}}, למעט לעניין פירות טריים וירקות טריים;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 13 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ״ג–1983}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 13 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), התשל״ט–1979}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 13 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), התשנ״ו–1996}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 13 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 13 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (צבעים במזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (צבעים במזון), התשמ״ד–1984}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 13 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס״א–2001}}, למעט הוראות סימון בתקנות אלה;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 13 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מים מינרליים ומי מעיין)|תקנות בריאות העם (מים מינרליים ומי מעיין), התשמ״ז–1986}}, ולעניין יצרן – למעט {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מים מינרליים ומי מעיין)#סעיף 2|תקנה 2(א)}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מים מינרליים ומי מעיין)#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מים מינרליים ומי מעיין)#סעיף 8|ו־8 לתקנות אלה}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 13 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} הנחיות והוראות נוהל המפורטות {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 1|בפרטים 1 עד 3}}, {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת 32|32}}, {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת 48|48 עד 55}} {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 61|ו־61 בתוספת לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020}}, כנוסחו ערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758414.pdf|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס׳ 10 והוראת שעה), התשפ״ד–2024}}.

{{ח:קטע3|תוספת 13 חלק ג|חלק ג׳: תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל בעניינים אחרים}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 13 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (חומרי אריזה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (חומרי אריזה), התשל״ז–1977}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 13 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור אריזה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור אריזה), התשל״ט–1979}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 13 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם), התשע״ד–2014}}, למעט לעניין יצרן;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 13 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ״ג–1992}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 13 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), התשל״ט–1979}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 13 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צורכי מזון)|תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צורכי מזון), 1935}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 13 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא)|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), התשל״ח–1978}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 13 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 13 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (אריזת מזון המכילה חפץ)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (אריזת מזון המכילה חפץ), התשנ״ה–1995}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 13 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} ההנחיות והוראות נוהל המפורטות בפרטים שלהלן {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת|בתוספת לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020}}, כנוסחו ערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758414.pdf|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס׳ 10 והוראת שעה), התשפ״ד–2024}}:
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 31|פרט 31}}, למעט סעיף 10.5 עד 10.7 להנחיה המובאת בו ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳ לפרק ד׳ לחוק}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 21|פרטים 21 עד 26}}, {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 28|28}}, {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 30|30}}, {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 33|33}}, {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 34|34}}, {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 40|40}}, {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 41|41}}, {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 56|56 עד 60}} {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 67|ו־67}};
{{ח:תת|(ג)}} למעט לעניין יצרן – {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)#תוספת פרט 42|פרט 42}}.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י״א באב התשמ״ג (21 ביולי 1983).}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>t8ytfgmn58h1kzblzqn4v4vqciv9c6t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קובץ:BhinotOlamW1886.JPG</title>
    <ns>6</ns>
    <id>364554</id>
    <revision>
      <id>3018724</id>
      <parentid>905957</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T07:49:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Geagea</username>
        <id>983</id>
      </contributor>
      <origin>3018724</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="292" sha1="aih7tzqamvpz4baar8s11i5rzuqf3es" xml:space="preserve">== תקציר ==
{{מידע|
|תיאור= שער הספר בחינת עולם מהד' וורשא
|מקור= http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38394&amp;pgnum=1
|תאריך יצירה=
|יוצר=
|אישורים והיתרים=
|גרסאות אחרות=
}}
== רישיון ==
{{PD-old}}</text>
      <sha1>aih7tzqamvpz4baar8s11i5rzuqf3es</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018725</id>
      <parentid>3018724</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T07:50:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Geagea</username>
        <id>983</id>
      </contributor>
      <comment>קובץ זה מופיע כעת באתר Wikimedia Commons בשם https://commons.wikimedia.org/wiki/File:BhinotOlamW1886.JPG (הועבר עם FileImporter)</comment>
      <origin>3018725</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="344" sha1="64lkxyncg3qm2rxyjgwzzlm172b7xr4" xml:space="preserve">== תקציר ==
{{מידע|
|תיאור= שער הספר בחינת עולם מהד' וורשא
|מקור= http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38394&amp;pgnum=1
|תאריך יצירה=
|יוצר=
|אישורים והיתרים=
|גרסאות אחרות=
}}
== רישיון ==
{{PD-old}}
{{גם בוויקישיתוף|BhinotOlamW1886.JPG}}</text>
      <sha1>64lkxyncg3qm2rxyjgwzzlm172b7xr4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>463881</id>
    <revision>
      <id>3018642</id>
      <parentid>3018330</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T13:01:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3018631]</comment>
      <origin>3018642</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5278" sha1="477q1akxkvzgurdqssd93u7r8aew5i7" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד), התשע״ח–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 2138|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2164|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12398.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 2|סעיפים 2(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 21|ו־21(א)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}} (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ולהוראות חוק התקציב השנתי, ובאישור ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי וועדת הכנסת לענייני השירות, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השירות“ – שירות הביטחון הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב העסקה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה)|בתקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציב השירות“ – נציב שירות המדינה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}} (להלן – חוק המינויים), או מי שהוא הסמיכו לכך לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש השירות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק}} או מי שהוא הסמיכו לכך לעניין תקנות אלה.

{{ח:סעיף|2|העסקה בחוזה מיוחד|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ראש השירות רשאי, באישור נציב השירות, להורות כי בתפקיד שיחליט לפי מאפייניו המיוחדים של השירות או של התפקיד, יועסק עובד בחוזה מיוחד, ובכלל זה בתפקיד שנציב שירות המדינה קבע כי הוא נכלל {{ח:חיצוני|צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|בצו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:סעיף|3|דין חוזה מיוחד}}
{{ח:ת}} על חוזה מיוחד לפי תקנות אלה יחול {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 40|סעיף 40 לחוק המינויים}} בכפוף לאמור בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|4|ניוד למשרה המובילה לקביעות}}
{{ח:ת}} עובד המועסק בחוזה מיוחד לפי תקנות אלה רשאי בחלוף שנתיים ממועד תחילת תוקף החוזה להתמודד על משרות בתקן המובילות לקביעות בשירות, והכול לפי כללי שירות הביטחון הכללי (מינוי עובד למשרה בתקן בשירות), התשע״א–2011 {{ח:הערה|'''[לא פורסם!]'''}}.

{{ח:סעיף|5|תקופת העסקה בחוזה מיוחד}}
{{ח:ת}} תקופת העסקה בחוזה מיוחד לפי תקנות אלה לא תעלה על חמש שנים והיא ניתנת להארכה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים בכל פעם.

{{ח:סעיף|6|ייצוג הממשלה}}
{{ח:ת}} בעשיית חוזה מיוחד לפי תקנות אלה ייצג את הממשלה נציב השירות, והוא רשאי לאצול מסמכותו זו לראש השירות ולראש אגף משאבי אנוש בשירות.

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

{{ח:סעיף|8|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} הועסק עובד לפי כתב העסקה ונקבע כי עובדים מסוגו יועסקו לפי חוזה מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, ימשיך להיות מועסק בכתב העסקה אלא אם כן הורתה ועדת כוח אדם, כהגדרתה בכללי שירות הביטחון הכללי (מינוי עובד למשרה בתקן בשירות), התשע״א–2011, כי יועסק לפי חוזה מיוחד.

{{ח:חתימות|ט״ז בסיוון התשע״ח (30 במאי 2018)}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>477q1akxkvzgurdqssd93u7r8aew5i7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1701237</id>
    <revision>
      <id>3018639</id>
      <parentid>2928597</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T13:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018634] תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3018639</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3459" sha1="tki0tcjo80y53y6ml7lq43ygtas34i0" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ז, 403|תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2170|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12418.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 37|סעיפים 37}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 41|41(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 55|ו־55}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|{{ח:הערה|ל}}חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|תקופת כהונה של עובדים זמניים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} תקופת הכהונה של עובדים זמניים העובדים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת או בוועדות הבחירות האזוריות היא תקופה שתחילתה 120 ימים לפני יום הבחירות לכנסת מסוימת וסיומה 60 ימים מיום הבחירות לאותה כנסת; ואולם המנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, בהחלטה מנומקת –
{{ח:תת|(1)}} לקבוע כי תקופת כהונתו של עובד זמני מסוים תחל במועד מוקדם יותר מהקבוע ברישה, ובלבד שמועד תחילת תקופת הכהונה כאמור לא יקדם ליום ה־150 שלפני יום הבחירות לכנסת מסוימת;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע כי תקופת כהונתו של עובד זמני מסוים תסתיים במועד מאוחר יותר מהקבוע ברישה, ובלבד שמועד סיום תקופת הכהונה כאמור לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום הבחירות לאותה כנסת.

{{ח:סעיף|2|אי־&lt;wbr&gt;תחולת {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|החוק}}}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 19|19}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 29|29}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 35|ו־35 לחוק}} לא יחולו על עובדים זמניים העובדים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת או בוועדות הבחירות האזוריות המכהנים בתקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}.

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:חתימות|ו׳ בכסלו התשע״ז (6 בדצמבר 2016)}}
* '''אסתר חיות'''&lt;br&gt;שופטת בית המשפט העליון&lt;br&gt;יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־21
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>tki0tcjo80y53y6ml7lq43ygtas34i0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תוספות רבינו יהודה שירליאון על הש&quot;ס/ברכות/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1701644</id>
    <revision>
      <id>3018739</id>
      <parentid>3018037</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T11:32:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ז: */</comment>
      <origin>3018739</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="405448" sha1="psjkwtjd2okgckizchk9inh7lg1d1tp" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, ואינו נמצא בפעולת קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ור' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים, אלא שמבקרה זה כיון שהוקש בשכבך ל-ובקומך לכך הוגבל זמן &quot;בשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]&lt;sup&gt;{{הערה|כל המשפט הזה כפי שאמרתי לעיל נכתב בסוף הדיבור בטעות, וכאן הוא מקומו בהתאם לראשונים השונים שהזכירו דיבור זה, ולכך העברתיו לכאן כנ&quot;ל. ובסוף הדיבור השארתי את הגרסא המקורית על מנת שיוכל הלומד לראות מה היית הגרסא בכת&quot;י וס&quot;י שכפי הנראה משובשת היא או מקוצרת בצורה חסרה. אח&quot;כ השלמתי את החסר כפי הנראה לענ&quot;ד, והרי זו הגהה בתוך הגהה. ולכך סימנתי את ההגהות הפנימיות בשוליים מודגשות לסימן היכר.}}&lt;/sup&gt;. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|כפי שכתבתי לעיל קטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. וכפי שהזכרתי לעיל הגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא, וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שאכן היית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; אלא שנשמטה ה-א', או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין, שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג'''.''', ד&quot;ה בשלש וכו'}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע [באמצע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וכעין זה בתוס' שבדף שם. ובכתה&quot;י של רבינו כתוב כאן &quot;'''חמשה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד? אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וז&quot;ל התוס' הנ&quot;ל: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;. אלא שכיון שאין לי שום דרך לדעת את לשונו של רבינו בכדי להגיה, לכן השארתי את דבריו כפי שהם, וכאן אכתוב מה שאני משער שהיית גרסתו. וכך היא: '''ויש מפרשים אגודתו על ארץ יסדה, חמשה, משום דכתיב ואף ידי יסדה ארץ, וחמש אצבעות יש ביד'''.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש' תוס' רבינו פרץ, והתוס' שבדף בדפוס שונצינו-פיזארו, וע&quot;פ זה היא הגהת הב&quot;ח בדפוס שלנו כפי הנראה. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה האמיתית בה היית להיות הגהה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;. והיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו, וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot;, הבין הסופר שהתכוון המגיה שיש לתקן ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;ואמרינן בשבת וכו'&quot;. אך קשה, שהלא לשון זו היא לשון הממשיכה את הנושא הקודם, וכאן הלא מתחיל קושיא חדשה. לכן הגהתי בהתאם למה שנראה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;[ועוד ד]אמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא כקשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת [ויו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה דהלא קושיא זו רלוונטית גם ליו&quot;ד. ועוד דאמר אח&quot;כ &quot;שמע מינה שאינם חשובות וכו'&quot; בלשון רבים ומשמע שגם ליו&quot;ד התייחס. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי המרדכי בשם רבינו אלחנן (העתקתים בהערה הבאה), שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התיר(ו)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד. דהלא מתייחס לדל&quot;ת ויו&quot;ד יחד, ולכן לא שייך להשתמש בלשון יחיד.}}&lt;/sup&gt;, כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ דברי &quot;המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא ישרה בעיני. ובמדרכי בשם רבינו אלחנן הנ&quot;ל הובא בלשון: &quot;משום דניתן להתיר בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי, אלו תפילין שבראש לפי שהן בגובה[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון התוס' שבדף. וכן נכון, דראש זכר הוא ולכן אין שייך לומר בגובהה בלשון נקיבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;בגובהה&quot;.}}&lt;/sup&gt; של ראש דנראים לכל, אבל של יד אינן נראים דכתיב לך לאות ולא לאחרים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[לאות]. &lt;sup&gt;{{הערה|לכאורה נראה מיותר, דהלא אמר קודם לכן &quot;על כן פירש רבי&quot; ולכך פשוט שהכל מפי רבו, וא&quot;כ מה בא להוסיף?}}&lt;/sup&gt;מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב שספק זה הסתפק רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ קשה מדוע רבינו לא הזכיר את שמו. ואפשר דנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי&lt;sup&gt;{{הערה|באגודה כתב וז&quot;ל &quot;פר&quot;י, לאו דווקא בשתי בתי כנסיות, אלא אפילו בבית הכנסת אחד צריך אדם לייחד לו מקום. וכן מוכח בירושלמי פרק תפילת השחר&quot;. ויש שהוכיחו מכאן שזוהי דעת ר&quot;י, וא&quot;כ תמוה על דברי רבינו שלא נקט דעת רבו. אבל אפשר שהיה זה גדול אחר שבעל האגודה הכיר שגם הוא נקרא רבינו יצחק. וזוהי למעשה מחלוקת ראשונים האם דווקא בשתי בני כנסיות או אפי' בבית כנסת אחד. ודעת תוס' חכמי אנגליה בשונה מרבינו, שאפי' בבית כנסת אחד לא ישנה מזוית לזוית.}}&lt;/sup&gt;, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו הגרסא הנכונה לענ&quot;ד, לא כאן ולא בדברי הרא&quot;ש בתוספו' ובפסקיו שנסמך על דברי רבינו. וזאת מכיוון שאם נאמר כך, נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בתוך בית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד תמיד, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. ו-&quot;המגיה&quot; הגיה את דברי רבינו, והוסיף על דבריו בכדי ליישב קושיא זו. אך אין צורך כפי שאמרתי.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל &lt;small&gt;{בדף זה}&lt;/small&gt; דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, &lt;sup&gt;{{הערה|ישנם שינויי גרסאות בכתה&quot;י של הגמ' ביחס למי אמר את המימרא של &quot;מריש הוה אמינא&quot; לעיל. וכן יש שינויי גרסאות ביחס למי אמר את המימרא הנוכחית. ולפי שינויי גרסאות אלו אין קושיא כלל (&quot;המגיה&quot; בשם אביו).}}&lt;/sup&gt;ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'), ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו'. ולכך הגהתי דיבור זה בהתאם למה שצריך להיות כתוב.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון&lt;sup&gt;{{הערה|בא רבינו לאפוקי מפירושם של כמה ראשונים שאכן מפרשים את הדברים כך (מדרש שכל טוב, הראב&quot;ן, הערוך ועוד).}}&lt;/sup&gt;, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמטה בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת דימיון המילים &quot;מדברים, בדברים&quot;.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש  , &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כותב (בשם אחרים שכתבו) בשם ספר עוטה אור (חובר על תרגום אונקלוס, דפוס וילנא שנת תר&quot;ג) שדברי רש&quot;י מוסבים על &quot;אנחנו טמאים '''לנפש אדם'''&quot; {במדבר ט', ז'}, והודפסו בטעות על הפסוק &quot;וכל טמא לנפש&quot; {במדבר ה', ב'}. ולגבי אונקלוס שם {במדבר ה', ב'} שכתוב בו &quot;לטמי נפשא '''דאינשא'''&quot; על אף שלא הוזכר בפסוק &quot;אדם&quot;, כתב &quot;המגיה&quot; שאכן בדפוסים ישנים של אונקלוס ליתא למילת &quot;אינשא&quot; בתרגומו שם. ואני מוסיף על דבריו, שאף בתאג'ים (שהם חומשים תימניים המבוססים על כת&quot;י תימניים עתיקים של החמישה חומשי תורה) לא מוזכר &quot;אינשא&quot; בתרגום אונקלוס כבספרים הישנים שהזכיר המגיה. ולכן מסיק &quot;המגיה&quot; שיש להגיה דברי רבינו (וכן בתוס' הרא&quot;ש) ולכתוב &quot;'''לנפש אדם'''&quot; במקום גרסת כתה&quot;י שהיא &quot;'''בעצם אדם'''&quot;. וכך הגהתי שהדברים מסתברים. וכן בהמשך יש להגיה ולכתוב &quot;'''ל'''טמי נפשא דאינשא&quot;, ולא &quot;'''ב'''טמי&quot;. וזאת בהתאם לגרסת התרגום בפסוק של במדבר ט', ז'.}}&lt;/sup&gt;[לנפש] אדם &lt;small&gt;{[[במדבר_ט_ז|במדבר ט', ז']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;[ל]טמי נפשא [דאינשא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת אונקלוס שלפנינו, וכן הוא מצוטט בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות '''אדם''' בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת רש&quot;י שעל הרי&quot;ף. וכתב &quot;המגיה&quot; דאף ברש&quot;י כת&quot;י הוא כפי שגרסו התוס', אך בגרסת רש&quot;י שלפנינו על הגמ' אינו כך.}}&lt;/sup&gt;. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד  שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות. שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שגרס &quot;ואית דאמרי&quot;. ומ&quot;מ גם גרסא זו אינה נראית, דאין לשון זו שייכת בכאן שהרי זה המשך הקושיא, ועוד שאין זה הרגל לשון בעלי התוס'. &quot;והמגיה&quot; כתב שאפשר שהלשון &quot;אית דאמרי&quot; היה כתוב בגליון, ובא להעיר שמה שכתב רבינו לפני כן &quot;וק&quot;ל&quot; יש גרסאות שגורסות &quot;ואין דאמרי&quot; ונשתרבב בטעות לתוך דברי רבינו. אך גם זה אינו נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערב[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לגרסת התוס' בעירובין י&quot;ח ע&quot;ב, בד&quot;ה ולא אחורי בית הכנסת וכו'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט בכת&quot;י שגורסים בלשון הילוך). ובכל כתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד דבלא זה הלשון נשמעת חסרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש מסיים כאן במילים &quot;ששם התורה מונחת&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש, לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''בדובר'''.
הערוך &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt;גריס &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ג)'''}}&lt;/sup&gt;בדבד&lt;sup&gt;{{הערה|בדפוס וילנא בגליון (למטה ממסורת הש&quot;ס) כתוב שגרסת הערוך היא &quot;'''כ'''דובר&quot; ב-כ' כפי גרסת כמה גאונים וראשונים, וכגרסת דפוס וילנא והגמ' שלפנינו. אך לפנינו בערוך מופיע &quot;'''ב'''דובר&quot; ב-ב', וכן היא גרסת כמה מכתבי היד הישנים של הגמ'. ובדברי רבינו נמצאו שתי גרסאות בכתה&quot;י, יש שגורס &quot;בדובר&quot; בד&quot;ה, ויש שגורס &quot;כדובר&quot;, ובהתאם לגרסא שתבחר יש להגיה את גרסת הערוך להיפך. ולי אין אפשרות להכריע בזה ובחרתי אחת מהן. ובכתה&quot;י של רבינו שלפנינו כתוב &quot;בדבר&quot; או &quot;בדבד&quot; תלוי בכת&quot;י בשיבוש כפי הנראה, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|תימה, מה בא לאפוקי? הלא גם גרסת רבינו בדלי&quot;ת היא. ואין לומר שבא לאפוקי מהאות ר', כיון שעיקר השינוי בגרסת הערוך הוא באות הראשונה אם גורסים ב-כ' או ב-ב' (כנ&quot;ל בהערה הקודמת) והיה לו להזכיר שינוי זה דהוא עיקר שינוי הגרסא. ולפי&quot;ז נראה לומר שאין שינויי גרסא בין גרסת רבינו והערוך באות הראשונה, דשניהם נקטו הלשון ב-ב' או ב-כ' בתחילה, וכל השינוי הוא רק באות האחרונה. דלגרסת רבינו גורסים &quot;בדוב'''ר'''&quot; או &quot;כדוב'''ר'''&quot; (בהתאם לשינויי הגרסאות השונות בכהת&quot;י כנ&quot;ל בהערה הקודמת). ולערוך גורסים &quot;בדוב'''ד''' או כדוב'''ד''' (לפי הגרסאות השונות כנ&quot;ל). ואכן בחלק מכתה&quot;י גורסים &quot;בדבד&quot; כנ&quot;ל בהערה הקודמת, ואולי זה שיבוש של &quot;בדובד&quot;. אך מדברי הערוך שהביא ראיה מלשון הערב (ראה הערה הבאה), משמע קצת דאינו כך. ובכל מקרה אין מקום להכריע בדבר כנ&quot;ל בהערה הקודמת, וישמע חכם ויוסף לקח.}}&lt;/sup&gt;, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר או כדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י של רבינו שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ' בהתאם ללשון המשפט, ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כותב רש&quot;י שם: '''כרום זלות לבני אדם'''. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי, שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם, כשמתרומם איש הזולל בעיני ב&quot;א. וזהו דוגמת האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש &lt;small&gt;{מחברת מנחם, ערך זל, דף 78}&lt;/small&gt;, כרום לשון ראם&lt;sup&gt;{{הערה|וז&quot;ל מחברת מנחם: '''כרום זלות לבני אדם'''. כלם בעלי נפש המה, בלענים וגרגרנים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. זלות הוא מגזרת זולל. ורום מגזרת ראם ורים. וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל. אכלו שארו, ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו וכו'. הן נמצא ראם ורים ורום ענין אחד להם. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה&lt;sup&gt;{{הערה|ויש להוסיף ולדקדק שתפילות כנגד תמידין תקנום, ולכך בודאי שתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. אבל מכל מקום לעניין קביעות הזמן קבעוה ע&quot;פ זמן הקטורת שהוא קבוע (המגיה). והיינו שלקטורת שהיא מסדר התמיד יש זמן קבוע כל השנה, בשונה מקרבן התמיד דבין הערביים שישנם זמנים שמקדימים אותו לפי הצורך. ולכך העדיפו את זמן הקטורת לעניין קביעות זמן מנחה.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. בד&quot;ה '''תניא ר' אליעזר הגדול''' וכו':
 1. בקושיא &quot;דלא קרי להו את תשמישי קדושה בעלמא&quot;. תריץ רבינו אלחנן בנו של ר&quot;י שהביאו המרדכי בהלכות קטנות על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר), שהמדובר הוא ברצועות מנותקות מן התפילין או ברצועות המחוברות לתפילין שבלו ואינן כשירות, שבאופן זה רצועות אלו הן תשמישי קדושה בעלמא. אבל במחוברות לתפילין כשירות, הרי הן קדושה גמורה.
 2. בקושיא &quot;דבכל התלמוד קורא אותם קשר&quot;. הכוונה בזה, שמכך שבמקום לקרוא לקשר ה-ד' בתפילין של ראש &quot;דל&quot;ת של תפילין&quot; (כשם שקורא לשי&quot;ן שבתפילין של ראש) קראו לזה &quot;קשר של תפילין&quot;, משמע שאינם אלא קשר בעלמא ואין להם חשיבות של קדושה עצמה. אך הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו דאכן הן קדושה עצמה, אלא שכיון שאינם בכתיבה כשי&quot;ן, לכך לא חשיבי אלא כקשר בעלמא ולא ככתיבת האות עצמה. ומשום כך נקרית &quot;קשר של תפילין&quot;.
 3. ובקושיא &quot;דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין בהמה טהורה&quot;. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ענו, דכיון שאינם בכתיבה אלא בקשירה, לכן אינם חשובות בכלל תורת ה'. ומשום כך צריך ללמוד את הצורך בבהמה טהורה ממקום אחר, אבל אכן קדושה ממש הן. ע&quot;כ תוכן דבריהם. ורבינו אלחנן המובא במרדכי הנ&quot;ל תירץ, שכיון שיכול להתירו כל עת שרוצה, לכן אין אפשרות ללמוד עליו את הצורך להיות מבהמה טהורה מכח הפסוק תורת ה'. ע&quot;כ תוכן דבריו. אלא שרבינו אלחנן לא ביאר מדוע, וכנראה שהוא מאותו טעם שכתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, דהיינו כיוון שאינו בכתיבה אלא בקשירה שאפשר להתירה כל עת שרוצה. ולכך אינו חשוב אות ממש שאפשר ללומדה מתורת ה'.

 ב. &quot;המגיה&quot; כתב, שהספק הוא האם אסרו להכניס גם את התפילין של יד מחשש שיטעו ולא יבדילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, או שמא לא חששו ומותר להכניס תפילין של יד. ודעת הקדוש מקורביל שמותר להיכנס בתפילין של יד לבית הכסא (תוס' שבדף בשבת סא. ד&quot;ה דילמא וכו').

 ג. בד&quot;ה '''ולא נענה אלא''' וכו':
 נראה להסביר בכוונת התירוצים כאן, כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית ניתן להם שם אחר, לכך קראוה על שם המנחה. ונ&quot;ל בפירוש הדברים: ששחרית נקראה על שם זמנה שהוא בשחריתו של יום. וערבית נקראה על שם זמנה שהיא בעירובו של יום. אבל מנחה זמנה לכתחילה מתחילת זמן מנחה קטנה, וא&quot;כ על שם מה יקראו שמה? לכך נתנו לה את שמה על שם המנחה של תמיד של בין הערביים שזמנה ברוב השנה בזמן מנחה קטנה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן בה, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך קראו לתפילת הצהרים על שמה משום דהיא עת רצון {ע&quot;פ התוס' בפסחים קז.}.
 3. או משום שתפילת שחרית נקראת כיוון שזמנה מוקדם בבוקר בזמן התחלת הקרבת תמיד של שחר, אבל תפילת הצהרים עיקר זמנה נוהג בזמן קרבן המנחה שהוא סוף קרבן התמיד של בן הערביים, לכך נקראתה תפילת הצהרים על שם קרבן המנחה. 
 (ויש להעיר, שמצינו כתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;. ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה, שקרבן התמיד הוא מתנה של ריצוי כלפי מעלה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים במעשה דאליהו בהר הכרמל, ש-&quot;ויהי בעלות המנחה&quot; הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים).
 4. לעניין מדוע זמנה של תפילת המנחה היא בסוף קרבן תמיד של בין הערביים ולא בתחילתו. כתב הירושלמי שהוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי  קטורת לפניך וכו'&quot;, וכיוון שהקטורת מוקטרת כל השנה באותה שעה, העדיפו לקבוע זמן המנחה בשעתה. אבל כיוון שזמן תפילת הצהרים היא בסמוך לזמן הקרבת המנחה, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום, ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים היא. אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, שהקטורת נעשית בין תמיד של בין הערביים לנסכיו, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שמות ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו' &lt;small&gt;{[[שמות_לב_לד|שם ל&quot;ב, ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יג|שם ל&quot;ג, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יד|שם ל&quot;ג, י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם הלשון &quot;שהנחתי לך&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, כלומר אניח [לך מאויבך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך בא&quot;י'''&quot;, והוגה בהתאם לכתוב בפירוש הרשב&quot;ם על התורה.}}&lt;/sup&gt;, כמו &quot;עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם&quot; &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו &quot;ופניך הולכים&quot; בקרב דאבשלום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שבשני הראיות מיהושע ומשמואל שהביא כאן, רוצה להוכיח שהלשון &quot;פני ילכו&quot; והלשון &quot;והניחותי לך&quot; מתייחסים לעניין מלחמה. וא&quot;כ ממילא זה מוכיח את פירושו של רשב&quot;ם, שמה שביקש משה ומה שנענה לו הקב&quot;ה הכל מתייחס לכך שהקב&quot;ה ילך למלחמה לפניהם.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שם ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, בהתבסס על מילה מחוקה שנראית כמו &quot;אשר&quot; בכת&quot;י ניו יורק, שאפשר מסברא לומר שהיה כתוב &quot;כבר&quot; ונשתבש. וכיון שלא היה נראה לסופר הלשון &quot;אשר&quot; בכאן, מחקה. ובכל מקרה נראה נכון להוסיפה, דהלא כאן הוא סיום הקושיא, ובלא המילה &quot;כבר&quot; אינו נשמע כך. ועוד דכך הוא בדומה ללשון רבותינו בעלי התוס' על התורה שכתבו &quot;והלא כבר נתרצה לו&quot;. אך בשאר כתה&quot;י השונים אין לה זכר.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|זהו רבינו יעקב בן מאיר דהוא רבינו תם, רבו ודודו של רבינו יצחק הזקן (ר&quot;י) שהיה רבו של רבינו.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה&lt;sup&gt;{{הערה|העיר &quot;המגיה&quot; דבתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} גרס &quot;וכמה רגע אחד מה' ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ומ&quot;ח בשעה&quot; (ולפנינו בע&quot;ז הגרסא אחרת). והעיר עוד דכגרסת רבינו אלחנן נמצא גם בכת&quot;י קמבריג' שם, וכן במדרש הגדול במדבר פ' כ&quot;ג ועוד. והוסיף שלפי ברייתא קדומה שהובאה בפירוש לספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ' 244, נמצא מספר זה מדוייק.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , &lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה של &quot;השעה אחת מכ&quot;ד ביום&quot; אינו מופיע בתוספתא שלפנינו, והגר&quot;א הגיה בירושלמי (שיוזכר לקמן בדיבור זה) לשון תוספתא זו כך {המגיה}.}}&lt;/sup&gt;השעה אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתב א'. וכיוון שאפשר לומר לפי כת&quot;י זה שהכוונה ל-&quot;אחת&quot; בלשון נקיבה, נקטתי לשון זו שנכונה יותר ביחס לרוב לשון הברייתא, למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה בתוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {שם}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, &lt;sup&gt;{{הערה|זהו חלק מסילוק לפיוט קדושתא הנאמרת בשבת שקלים בשלש ברכות הראשונות של תפילת העמידה, וחלק זה הוא מהפיוט שבתוך הקדושה עצמה {ראה חלק פיוט זה בספר &quot;פיוטים לארבע פרשיות&quot; הוצאת מכון &quot;ממלכת כהנים&quot; - ניו יורק, עמ' ל&quot;ד}. ומתחיל פיוט קדושתא זה בחזרת העמידה אחר &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot;, במילים &quot;מסוד חכמים ונבונים&quot;.}}&lt;/sup&gt;ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה &lt;sup&gt;{{הערה|זוהי גרסת רבינו, וכן הוא בכמה כת&quot;י ישנים. וכן ברש&quot;י לפנינו גרס כגרסת רבינו, אלא שגרס &quot;'''מאי קרא'''&quot; במקום '''שנאמר'''. אך בגמ' לפנינו יש כאן תוספת לשון '''ומנא לן דרגע רתח''' שנאמר כי וכו', ובדומה לזה בע&quot;ז {ד''':'''} בלשון '''ומנא לן דרגע הוה ריתחיה'''. וראה בתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} שמזכיר את שתי הגרסאות הללו. וישנם עוד שינויי גרסאות נוספים בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי' וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר' וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק &lt;small&gt;{[[סנהדרין_קה_ב|סנהדרין קה''':''']]}&lt;/small&gt;, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראיתי באחד מכתה&quot;י של רבינו שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;. ולכן אפשר לומר שנחסרו שם כמה מילים או שלא היה ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר להעמיד ולומר שהלשון של רבינו היית: &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, כיון שהריתחא בא (אחריך) [אחרי כן]. וזה מתאים לפירוש תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {ד'''.''').}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא [אחרי כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כנלע&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;.}}&lt;/sup&gt; לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא. דאם היה אומר דהוא מטעם שמא תדחה תפלתו, הוה ניחא. אבל מטעם דאינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס, זה אינו מובן. והטעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {שם}, דשמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן&lt;sup&gt;{{הערה|בספר מושב זקנים לבעלי התוס' בפרשת שמות פרק ג', הובאו דברים אלו בשם רבינו תם. וז&quot;ל &quot;ור&quot;ת הקשה על ההוא גופא. והא אמרינן המינים והמסורין מורידין ולא מעלין. השתא להורידם מותר, כ&quot;ש להענישן שהוא מותר. ותירץ שמא יותר אִסּוּר יש להעניש ולהמית את הגוי ע&quot;י שם דקש' להטריח(ו) השי&quot;ת, מלהמיתו בידים, וא&quot;כ היאך הרג משה את המצרי בשם המפורש. וי&quot;ל דאותו מצרי שהרג משה היה חייב מיתה שהרי בא על אשת איש, שנ' (ויקרא כ', י') מות יומת הנואף והנואפת, ואין ניאוף אלא באשת איש כדפר&quot;ש (שמות כ', י&quot;ג)&quot;.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיעה תוספת דברים &quot;ורחמיו על כל מעכשיו כתיב&quot; שלא מזכירים בעלי התוס' השונים בכאן ובסוגיה המקבילה בע&quot;ז (ד:). ואפשר לתרץ דרחמיו על כל מעשיו היא הסיבה מדוע הדבר אינו דרך ארץ (המגיה). ועוד אפשר לומר דלא היית בגרסתם קטע זה, ואכן ישנם כמה כת&quot;י שלא גורסים לה. וכן בסוגיה המקבילה בע&quot;ז (שם) הקטע הנ&quot;ל מופיע בסוגריים מרובעות לסימון שיש להוסיפה, כיוון שלא היית בגרסתם.}}&lt;/sup&gt; להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;נכרי&lt;sup&gt;{{הערה|ורצונו לומר דבהכי שפיר דמי, דלגבי נכרי אין מורידין וכמו שכתבו התוס' שבדף. אלא דאכתי קשה איך רצה א&quot;כ ריב&quot;ל להורגו?. ותירץ תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז (ד:) דמצערו הרבה שאני. אך התוס' שבדף בע&quot;ז (שם) תירצו דהתכוון להזיקו ולא להורגו, ולא דמי להורדה לבור.}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{המודפס בדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בפירושו למשלי פרק י&quot;ז, שפירוש הכתוב הוא: &quot;תרד גערה ותשכון בלב המבין&quot;.}}&lt;/sup&gt;. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. וטוען המגיה שהמילה &quot;כלל&quot; שם היא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן כך מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש. &quot;והמגיה&quot; טוען שאולי גרסת רבינו היית &quot;'''שהיה מורשה''' לך לראות&quot; ופחות נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה&lt;sup&gt;{{הערה|וזה שנתן הקב&quot;ה טעם משום &quot;כי לא יראני האדם וחי&quot;, דמשמע שזהו הטעם ולא משום שסירב משה לראות, עיין במהרש&quot;א בחידושי אגדות כאן.}}&lt;/sup&gt;. ותימה, למה הענישו [ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בתוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים הגרסא פה היא &quot;'''כל''' כך&quot;. ופחות נראה בעיני, אבל אפשר לקיימו.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. שלפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואף שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, כמו שכתבו &quot;רבותינו בעלי התוס' על התורה&quot; בפירוש שני, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ואלך עם ישראל, אך לא מיד. ומשה אמר שלא יזוז משם עד שיעברו פנים של זעם מיד, ונתרצה לו הקב&quot;ה. או אפשר לפרש כפירושם הראשון. שאמר הקב&quot;ה למשה &quot;פני ילכו והניחותי לך&quot; להנות מזיו שכינתי, לך ולא להם. והתפלל משה על כך: &quot;אם אין פניך הולכים&quot; שיהו כולם כמותי, &quot;אל תעלנו מזה&quot;, ונתרצה לו הקב&quot;ה לבסוף. אך ביחס לפירוש של רבינו שמואל, שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל. א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot;, שכביכול התפלל משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא הקב&quot;ה אמר לו שהוא מתרצה ללכת לפני ישראל למלחמה, וא&quot;כ מהי טענתו של משה?
 '''אבל אפשר לתרץ''' שרצה משה שיכרות לו הקב&quot;ה ברית על כך. וכמו שמפרש רשב&quot;ם עצמו על התורה בהמשך הפסוקים, שכך אכן היית כוונתו הנסתרת של משה. וכנראה הטעם בזה כדי שלא יגרום החטא.

 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלהים במה אדע כי א'''['''י''']'''רשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלהי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; (בח)&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. והנכון לענ&quot;ד שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל מימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש. אך ע&quot;פ &quot;מושב זקנים&quot; לבעלי התוס' (פרשת לך לך פרק ט&quot;ו), וכן ע&quot;פ &quot;אמרי נעם&quot; לר' יעקב דילישקש (פרשת לך לך), ששאלו וענו את אותם דברים כדברי רבינו ולא הזכירו את ר' יוחנן בדבריהם, אפשר דלא גרסינן ליה כלל.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ, ועוד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכתה&quot;י בגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אדני אלוהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא&lt;sup&gt;{{הערה|אכן בגרסת רש&quot;י בש&quot;ס כת&quot;י שוניצינו-פיזארו הביא את הפסוק הזה ולא את הפסוק שמופיע לפנינו. וכן הביאו התוס' זאת בדף מט. בד&quot;ה ברוך שנתן שבתות וכו'. וכנראה שגרסא אחרת היית לפניהם, או שמא טעות סופר היא כמו שהגיהו שם. מ&quot;מ בכל כתה&quot;י של הגמ' הפסוק הינו כפי שמופיע לפנינו.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. ואין לומר שהמילה היא &quot;דפריש&quot; שהכוונה לפי מה שפורש בגמ', כיון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. ולצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם, אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונם) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' שלפנינו ובכל הדפוסים וכהת&quot;י של הגמ' מופיע כאן מילה אחת או יותר שמתחילים את המשפט. בגרסאות הדפוסים שלפנינו מופיע כאן &quot;'''מאי''' כולי האי&quot;. אך אפשר לקיים הגרסא כמו שהיא, שהתפלא רב נחמן על כך שרבי יצחק מתאמץ כל כך לחפש לו פיתרון שיחשב לו תפילה במניין, ושאלו כולי האי? זאת אומרת למה כל כך הדבר חשוב שאתה מתאמץ עליו כך, הלא אפשר להתפלל ביחיד.}}&lt;/sup&gt; כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום &lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו אם יש ציבור שמתפללים באיזה שהוא מקום בעולם באותה שעה שהוא מתפלל, מועיל דלא מדחי תפילתו.}}&lt;/sup&gt;. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפני מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא [לן] דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחות'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ג)'''|'''בדבד'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''בדבר'''&quot;. ובגליון הש&quot;ס גורס בדברי הערוך &quot;'''כדובר'''&quot;. והגרסא שלפנינו בערוך היא &quot;'''בדובר'''&quot; כלשון הד&quot;ה של רבינו. ומדברי רבינו משמע קצת שגרס בערוך &quot;בדוב'''ד'''&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא. והמגיה כתב בשם כת&quot;י ספרדי דשם הגרסא &quot;'''נכרי'''&quot;בגמ' כדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;. &quot;והמגיה&quot; טוען שהמילה השתרבבה מהדיבור שאחריו שמתחיל ב-&quot;עד שבא אברהם&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, וכן מדפוס ישן המבוסס על כתב יד, ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש וספרי בעלי תוס' אחרים שלשונם זהה או דומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים. וכן מעט מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; או &quot;ברכה משולשת&quot; כפי  שהרגילים לקרוא לו היום (שהוא נכתב ע&quot;פ כתיב יד מירושלים, שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הנזכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק) שמטרתו להשלים את הדפים החסרים מספר ברכה משולשת.
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של דברי רבינו מאוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים, שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות.

----</text>
      <sha1>psjkwtjd2okgckizchk9inh7lg1d1tp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018740</id>
      <parentid>3018739</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T11:37:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ז: */</comment>
      <origin>3018740</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="405436" sha1="may08uf0a3yabfbsdpgl1vq64ysnii4" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, ואינו נמצא בפעולת קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ור' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים, אלא שמבקרה זה כיון שהוקש בשכבך ל-ובקומך לכך הוגבל זמן &quot;בשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]&lt;sup&gt;{{הערה|כל המשפט הזה כפי שאמרתי לעיל נכתב בסוף הדיבור בטעות, וכאן הוא מקומו בהתאם לראשונים השונים שהזכירו דיבור זה, ולכך העברתיו לכאן כנ&quot;ל. ובסוף הדיבור השארתי את הגרסא המקורית על מנת שיוכל הלומד לראות מה היית הגרסא בכת&quot;י וס&quot;י שכפי הנראה משובשת היא או מקוצרת בצורה חסרה. אח&quot;כ השלמתי את החסר כפי הנראה לענ&quot;ד, והרי זו הגהה בתוך הגהה. ולכך סימנתי את ההגהות הפנימיות בשוליים מודגשות לסימן היכר.}}&lt;/sup&gt;. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|כפי שכתבתי לעיל קטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. וכפי שהזכרתי לעיל הגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא, וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שאכן היית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; אלא שנשמטה ה-א', או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין, שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג'''.''', ד&quot;ה בשלש וכו'}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע [באמצע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וכעין זה בתוס' שבדף שם. ובכתה&quot;י של רבינו כתוב כאן &quot;'''חמשה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד? אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וז&quot;ל התוס' הנ&quot;ל: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;. אלא שכיון שאין לי שום דרך לדעת את לשונו של רבינו בכדי להגיה, לכן השארתי את דבריו כפי שהם, וכאן אכתוב מה שאני משער שהיית גרסתו. וכך היא: '''ויש מפרשים אגודתו על ארץ יסדה, חמשה, משום דכתיב ואף ידי יסדה ארץ, וחמש אצבעות יש ביד'''.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש' תוס' רבינו פרץ, והתוס' שבדף בדפוס שונצינו-פיזארו, וע&quot;פ זה היא הגהת הב&quot;ח בדפוס שלנו כפי הנראה. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה האמיתית בה היית להיות הגהה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;. והיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו, וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot;, הבין הסופר שהתכוון המגיה שיש לתקן ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;ואמרינן בשבת וכו'&quot;. אך קשה, שהלא לשון זו היא לשון הממשיכה את הנושא הקודם, וכאן הלא מתחיל קושיא חדשה. לכן הגהתי בהתאם למה שנראה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;[ועוד ד]אמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא כקשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת [ויו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה דהלא קושיא זו רלוונטית גם ליו&quot;ד. ועוד דאמר אח&quot;כ &quot;שמע מינה שאינם חשובות וכו'&quot; בלשון רבים ומשמע שגם ליו&quot;ד התייחס. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי המרדכי בשם רבינו אלחנן (העתקתים בהערה הבאה), שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התיר(ו)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד. דהלא מתייחס לדל&quot;ת ויו&quot;ד יחד, ולכן לא שייך להשתמש בלשון יחיד.}}&lt;/sup&gt;, כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ דברי &quot;המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא ישרה בעיני. ובמדרכי בשם רבינו אלחנן הנ&quot;ל הובא בלשון: &quot;משום דניתן להתיר בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי, אלו תפילין שבראש לפי שהן בגובה[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון התוס' שבדף. וכן נכון, דראש זכר הוא ולכן אין שייך לומר בגובהה בלשון נקיבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;בגובהה&quot;.}}&lt;/sup&gt; של ראש דנראים לכל, אבל של יד אינן נראים דכתיב לך לאות ולא לאחרים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[לאות]. &lt;sup&gt;{{הערה|לכאורה נראה מיותר, דהלא אמר קודם לכן &quot;על כן פירש רבי&quot; ולכך פשוט שהכל מפי רבו, וא&quot;כ מה בא להוסיף?}}&lt;/sup&gt;מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב שספק זה הסתפק רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ קשה מדוע רבינו לא הזכיר את שמו. ואפשר דנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי&lt;sup&gt;{{הערה|באגודה כתב וז&quot;ל &quot;פר&quot;י, לאו דווקא בשתי בתי כנסיות, אלא אפילו בבית הכנסת אחד צריך אדם לייחד לו מקום. וכן מוכח בירושלמי פרק תפילת השחר&quot;. ויש שהוכיחו מכאן שזוהי דעת ר&quot;י, וא&quot;כ תמוה על דברי רבינו שלא נקט דעת רבו. אבל אפשר שהיה זה גדול אחר שבעל האגודה הכיר שגם הוא נקרא רבינו יצחק. וזוהי למעשה מחלוקת ראשונים האם דווקא בשתי בני כנסיות או אפי' בבית כנסת אחד. ודעת תוס' חכמי אנגליה בשונה מרבינו, שאפי' בבית כנסת אחד לא ישנה מזוית לזוית.}}&lt;/sup&gt;, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו הגרסא הנכונה לענ&quot;ד, לא כאן ולא בדברי הרא&quot;ש בתוספו' ובפסקיו שנסמך על דברי רבינו. וזאת מכיוון שאם נאמר כך, נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בתוך בית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד תמיד, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. ו-&quot;המגיה&quot; הגיה את דברי רבינו, והוסיף על דבריו בכדי ליישב קושיא זו. אך אין צורך כפי שאמרתי.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל &lt;small&gt;{בדף זה}&lt;/small&gt; דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, &lt;sup&gt;{{הערה|ישנם שינויי גרסאות בכתה&quot;י של הגמ' ביחס למי אמר את המימרא של &quot;מריש הוה אמינא&quot; לעיל. וכן יש שינויי גרסאות ביחס למי אמר את המימרא הנוכחית. ולפי שינויי גרסאות אלו אין קושיא כלל (&quot;המגיה&quot; בשם אביו).}}&lt;/sup&gt;ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'), ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו'. ולכך הגהתי דיבור זה בהתאם למה שצריך להיות כתוב.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון&lt;sup&gt;{{הערה|בא רבינו לאפוקי מפירושם של כמה ראשונים שאכן מפרשים את הדברים כך (מדרש שכל טוב, הראב&quot;ן, הערוך ועוד).}}&lt;/sup&gt;, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמטה בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת דימיון המילים &quot;מדברים, בדברים&quot;.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש  , &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כותב (בשם אחרים שכתבו) בשם ספר עוטה אור (חובר על תרגום אונקלוס, דפוס וילנא שנת תר&quot;ג) שדברי רש&quot;י מוסבים על &quot;אנחנו טמאים '''לנפש אדם'''&quot; {במדבר ט', ז'}, והודפסו בטעות על הפסוק &quot;וכל טמא לנפש&quot; {במדבר ה', ב'}. ולגבי אונקלוס שם {במדבר ה', ב'} שכתוב בו &quot;לטמי נפשא '''דאינשא'''&quot; על אף שלא הוזכר בפסוק &quot;אדם&quot;, כתב &quot;המגיה&quot; שאכן בדפוסים ישנים של אונקלוס ליתא למילת &quot;אינשא&quot; בתרגומו שם. ואני מוסיף על דבריו, שאף בתאג'ים (שהם חומשים תימניים המבוססים על כת&quot;י תימניים עתיקים של החמישה חומשי תורה) לא מוזכר &quot;אינשא&quot; בתרגום אונקלוס כבספרים הישנים שהזכיר המגיה. ולכן מסיק &quot;המגיה&quot; שיש להגיה דברי רבינו (וכן בתוס' הרא&quot;ש) ולכתוב &quot;'''לנפש אדם'''&quot; במקום גרסת כתה&quot;י שהיא &quot;'''בעצם אדם'''&quot;. וכך הגהתי שהדברים מסתברים. וכן בהמשך יש להגיה ולכתוב &quot;'''ל'''טמי נפשא דאינשא&quot;, ולא &quot;'''ב'''טמי&quot;. וזאת בהתאם לגרסת התרגום בפסוק של במדבר ט', ז'.}}&lt;/sup&gt;[לנפש] אדם &lt;small&gt;{[[במדבר_ט_ז|במדבר ט', ז']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;[ל]טמי נפשא [דאינשא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת אונקלוס שלפנינו, וכן הוא מצוטט בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות '''אדם''' בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת רש&quot;י שעל הרי&quot;ף. וכתב &quot;המגיה&quot; דאף ברש&quot;י כת&quot;י הוא כפי שגרסו התוס', אך בגרסת רש&quot;י שלפנינו על הגמ' אינו כך.}}&lt;/sup&gt;. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד  שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות. שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שגרס &quot;ואית דאמרי&quot;. ומ&quot;מ גם גרסא זו אינה נראית, דאין לשון זו שייכת בכאן שהרי זה המשך הקושיא, ועוד שאין זה הרגל לשון בעלי התוס'. &quot;והמגיה&quot; כתב שאפשר שהלשון &quot;אית דאמרי&quot; היה כתוב בגליון, ובא להעיר שמה שכתב רבינו לפני כן &quot;וק&quot;ל&quot; יש גרסאות שגורסות &quot;ואין דאמרי&quot; ונשתרבב בטעות לתוך דברי רבינו. אך גם זה אינו נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערב[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לגרסת התוס' בעירובין י&quot;ח ע&quot;ב, בד&quot;ה ולא אחורי בית הכנסת וכו'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט בכת&quot;י שגורסים בלשון הילוך). ובכל כתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד דבלא זה הלשון נשמעת חסרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש מסיים כאן במילים &quot;ששם התורה מונחת&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש, לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''בדובר'''.
הערוך &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt;גריס &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ג)'''}}&lt;/sup&gt;בדבד&lt;sup&gt;{{הערה|בדפוס וילנא בגליון (למטה ממסורת הש&quot;ס) כתוב שגרסת הערוך היא &quot;'''כ'''דובר&quot; ב-כ' כפי גרסת כמה גאונים וראשונים, וכגרסת דפוס וילנא והגמ' שלפנינו. אך לפנינו בערוך מופיע &quot;'''ב'''דובר&quot; ב-ב', וכן היא גרסת כמה מכתבי היד הישנים של הגמ'. ובדברי רבינו נמצאו שתי גרסאות בכתה&quot;י, יש שגורס &quot;בדובר&quot; בד&quot;ה, ויש שגורס &quot;כדובר&quot;, ובהתאם לגרסא שתבחר יש להגיה את גרסת הערוך להיפך. ולי אין אפשרות להכריע בזה ובחרתי אחת מהן. ובכתה&quot;י של רבינו שלפנינו כתוב &quot;בדבר&quot; או &quot;בדבד&quot; תלוי בכת&quot;י בשיבוש כפי הנראה, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|תימה, מה בא לאפוקי? הלא גם גרסת רבינו בדלי&quot;ת היא. ואין לומר שבא לאפוקי מהאות ר', כיון שעיקר השינוי בגרסת הערוך הוא באות הראשונה אם גורסים ב-כ' או ב-ב' (כנ&quot;ל בהערה הקודמת) והיה לו להזכיר שינוי זה דהוא עיקר שינוי הגרסא. ולפי&quot;ז נראה לומר שאין שינויי גרסא בין גרסת רבינו והערוך באות הראשונה, דשניהם נקטו הלשון ב-ב' או ב-כ' בתחילה, וכל השינוי הוא רק באות האחרונה. דלגרסת רבינו גורסים &quot;בדוב'''ר'''&quot; או &quot;כדוב'''ר'''&quot; (בהתאם לשינויי הגרסאות השונות בכהת&quot;י כנ&quot;ל בהערה הקודמת). ולערוך גורסים &quot;בדוב'''ד''' או כדוב'''ד''' (לפי הגרסאות השונות כנ&quot;ל). ואכן בחלק מכתה&quot;י גורסים &quot;בדבד&quot; כנ&quot;ל בהערה הקודמת, ואולי זה שיבוש של &quot;בדובד&quot;. אך מדברי הערוך שהביא ראיה מלשון הערב (ראה הערה הבאה), משמע קצת דאינו כך. ובכל מקרה אין מקום להכריע בדבר כנ&quot;ל בהערה הקודמת, וישמע חכם ויוסף לקח.}}&lt;/sup&gt;, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר או כדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י של רבינו שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ' בהתאם ללשון המשפט, ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כותב רש&quot;י שם: '''כרום זלות לבני אדם'''. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי, שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם, כשמתרומם איש הזולל בעיני ב&quot;א. וזהו דוגמת האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש &lt;small&gt;{מחברת מנחם, ערך זל, דף 78}&lt;/small&gt;, כרום לשון ראם&lt;sup&gt;{{הערה|וז&quot;ל מחברת מנחם: '''כרום זלות לבני אדם'''. כלם בעלי נפש המה, בלענים וגרגרנים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. זלות הוא מגזרת זולל. ורום מגזרת ראם ורים. וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל. אכלו שארו, ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו וכו'. הן נמצא ראם ורים ורום ענין אחד להם. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה&lt;sup&gt;{{הערה|ויש להוסיף ולדקדק שתפילות כנגד תמידין תקנום, ולכך בודאי שתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. אבל מכל מקום לעניין קביעות הזמן קבעוה ע&quot;פ זמן הקטורת שהוא קבוע (המגיה). והיינו שלקטורת שהיא מסדר התמיד יש זמן קבוע כל השנה, בשונה מקרבן התמיד דבין הערביים שישנם זמנים שמקדימים אותו לפי הצורך. ולכך העדיפו את זמן הקטורת לעניין קביעות זמן מנחה.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. בד&quot;ה '''תניא ר' אליעזר הגדול''' וכו':
 1. בקושיא &quot;דלא קרי להו את תשמישי קדושה בעלמא&quot;. תריץ רבינו אלחנן בנו של ר&quot;י שהביאו המרדכי בהלכות קטנות על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר), שהמדובר הוא ברצועות מנותקות מן התפילין או ברצועות המחוברות לתפילין שבלו ואינן כשירות, שבאופן זה רצועות אלו הן תשמישי קדושה בעלמא. אבל במחוברות לתפילין כשירות, הרי הן קדושה גמורה.
 2. בקושיא &quot;דבכל התלמוד קורא אותם קשר&quot;. הכוונה בזה, שמכך שבמקום לקרוא לקשר ה-ד' בתפילין של ראש &quot;דל&quot;ת של תפילין&quot; (כשם שקורא לשי&quot;ן שבתפילין של ראש) קראו לזה &quot;קשר של תפילין&quot;, משמע שאינם אלא קשר בעלמא ואין להם חשיבות של קדושה עצמה. אך הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו דאכן הן קדושה עצמה, אלא שכיון שאינם בכתיבה כשי&quot;ן, לכך לא חשיבי אלא כקשר בעלמא ולא ככתיבת האות עצמה. ומשום כך נקרית &quot;קשר של תפילין&quot;.
 3. ובקושיא &quot;דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין בהמה טהורה&quot;. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ענו, דכיון שאינם בכתיבה אלא בקשירה, לכן אינם חשובות בכלל תורת ה'. ומשום כך צריך ללמוד את הצורך בבהמה טהורה ממקום אחר, אבל אכן קדושה ממש הן. ע&quot;כ תוכן דבריהם. ורבינו אלחנן המובא במרדכי הנ&quot;ל תירץ, שכיון שיכול להתירו כל עת שרוצה, לכן אין אפשרות ללמוד עליו את הצורך להיות מבהמה טהורה מכח הפסוק תורת ה'. ע&quot;כ תוכן דבריו. אלא שרבינו אלחנן לא ביאר מדוע, וכנראה שהוא מאותו טעם שכתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, דהיינו כיוון שאינו בכתיבה אלא בקשירה שאפשר להתירה כל עת שרוצה. ולכך אינו חשוב אות ממש שאפשר ללומדה מתורת ה'.

 ב. &quot;המגיה&quot; כתב, שהספק הוא האם אסרו להכניס גם את התפילין של יד מחשש שיטעו ולא יבדילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, או שמא לא חששו ומותר להכניס תפילין של יד. ודעת הקדוש מקורביל שמותר להיכנס בתפילין של יד לבית הכסא (תוס' שבדף בשבת סא. ד&quot;ה דילמא וכו').

 ג. בד&quot;ה '''ולא נענה אלא''' וכו':
 נראה להסביר בכוונת התירוצים כאן, כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית ניתן להם שם אחר, לכך קראוה על שם המנחה. ונ&quot;ל בפירוש הדברים: ששחרית נקראה על שם זמנה שהוא בשחריתו של יום. וערבית נקראה על שם זמנה שהיא בעירובו של יום. אבל מנחה זמנה לכתחילה מתחילת זמן מנחה קטנה, וא&quot;כ על שם מה יקראו שמה? לכך נתנו לה את שמה על שם המנחה של תמיד של בין הערביים שזמנה ברוב השנה בזמן מנחה קטנה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן בה, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך קראו לתפילת הצהרים על שמה משום דהיא עת רצון {ע&quot;פ התוס' בפסחים קז.}.
 3. או משום שתפילת שחרית נקראת כיוון שזמנה מוקדם בבוקר בזמן התחלת הקרבת תמיד של שחר, אבל תפילת הצהרים עיקר זמנה נוהג בזמן קרבן המנחה שהוא סוף קרבן התמיד של בן הערביים, לכך נקראתה תפילת הצהרים על שם קרבן המנחה. 
 (ויש להעיר, שמצינו כתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;. ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה, שקרבן התמיד הוא מתנה של ריצוי כלפי מעלה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים במעשה דאליהו בהר הכרמל, ש-&quot;ויהי בעלות המנחה&quot; הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים).
 4. לעניין מדוע זמנה של תפילת המנחה היא בסוף קרבן תמיד של בין הערביים ולא בתחילתו. כתב הירושלמי שהוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי  קטורת לפניך וכו'&quot;, וכיוון שהקטורת מוקטרת כל השנה באותה שעה, העדיפו לקבוע זמן המנחה בשעתה. אבל כיוון שזמן תפילת הצהרים היא בסמוך לזמן הקרבת המנחה, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום, ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים היא. אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, שהקטורת נעשית בין תמיד של בין הערביים לנסכיו, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שמות ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו' &lt;small&gt;{[[שמות_לב_לד|שם ל&quot;ב, ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יג|שם ל&quot;ג, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יד|שם ל&quot;ג, י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם הלשון &quot;שהנחתי לך&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, כלומר אניח [לך מאויבך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך בא&quot;י'''&quot;, והוגה בהתאם לכתוב בפירוש הרשב&quot;ם על התורה.}}&lt;/sup&gt;, כמו &quot;עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם&quot; &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו &quot;ופניך הולכים&quot; בקרב דאבשלום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שבשני הראיות מיהושע ומשמואל שהביא כאן, רוצה להוכיח שהלשון &quot;פני ילכו&quot; והלשון &quot;והניחותי לך&quot; מתייחסים לעניין מלחמה. וא&quot;כ ממילא זה מוכיח את פירושו של רשב&quot;ם, שמה שביקש משה ומה שנענה לו הקב&quot;ה הכל מתייחס לכך שהקב&quot;ה ילך למלחמה לפניהם.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שם ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, בהתבסס על מילה מחוקה שנראית כמו &quot;אשר&quot; בכת&quot;י ניו יורק, שאפשר מסברא לומר שהיה כתוב &quot;כבר&quot; ונשתבש. וכיון שלא היה נראה לסופר הלשון &quot;אשר&quot; בכאן, מחקה. ובכל מקרה נראה נכון להוסיפה, דהלא כאן הוא סיום הקושיא, ובלא המילה &quot;כבר&quot; אינו נשמע כך. ועוד דכך הוא בדומה ללשון רבותינו בעלי התוס' על התורה שכתבו &quot;והלא כבר נתרצה לו&quot;. אך בשאר כתה&quot;י השונים אין לה זכר.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|זהו רבינו יעקב בן מאיר דהוא רבינו תם, רבו ודודו של רבינו יצחק הזקן (ר&quot;י) שהיה רבו של רבינו.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה&lt;sup&gt;{{הערה|העיר &quot;המגיה&quot; דבתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} גרס &quot;וכמה רגע אחד מה' ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ומ&quot;ח בשעה&quot; (ולפנינו בע&quot;ז הגרסא אחרת). והעיר עוד דכגרסת רבינו אלחנן נמצא גם בכת&quot;י קמבריג' שם, וכן במדרש הגדול במדבר פ' כ&quot;ג ועוד. והוסיף שלפי ברייתא קדומה שהובאה בפירוש לספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ' 244, נמצא מספר זה מדוייק.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , &lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה של &quot;השעה אחת מכ&quot;ד ביום&quot; אינו מופיע בתוספתא שלפנינו, והגר&quot;א הגיה בירושלמי (שיוזכר לקמן בדיבור זה) לשון תוספתא זו כך {המגיה}.}}&lt;/sup&gt;השעה אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתב א'. וכיוון שאפשר לומר לפי כת&quot;י זה שהכוונה ל-&quot;אחת&quot; בלשון נקיבה, נקטתי לשון זו שנכונה יותר ביחס לרוב לשון הברייתא, למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה בתוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {שם}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, &lt;sup&gt;{{הערה|זהו חלק מסילוק לפיוט קדושתא הנאמרת בשבת שקלים בשלש ברכות הראשונות של תפילת העמידה, וחלק זה הוא מהפיוט שבתוך הקדושה עצמה {ראה חלק פיוט זה בספר &quot;פיוטים לארבע פרשיות&quot; הוצאת מכון &quot;ממלכת כהנים&quot; - ניו יורק, עמ' ל&quot;ד}. ומתחיל פיוט קדושתא זה בחזרת העמידה אחר &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot;, במילים &quot;מסוד חכמים ונבונים&quot;.}}&lt;/sup&gt;ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה &lt;sup&gt;{{הערה|זוהי גרסת רבינו, וכן הוא בכמה כת&quot;י ישנים. וכן ברש&quot;י לפנינו גרס כגרסת רבינו, אלא שגרס &quot;'''מאי קרא'''&quot; במקום '''שנאמר'''. אך בגמ' לפנינו יש כאן תוספת לשון '''ומנא לן דרגע רתח''' שנאמר כי וכו', ובדומה לזה בע&quot;ז {ד''':'''} בלשון '''ומנא לן דרגע הוה ריתחיה'''. וראה בתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} שמזכיר את שתי הגרסאות הללו. וישנם עוד שינויי גרסאות נוספים בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי' וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר' וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק &lt;small&gt;{[[סנהדרין_קה_ב|סנהדרין קה''':''']]}&lt;/small&gt;, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראיתי באחד מכתה&quot;י של רבינו שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;. ולכן אפשר לומר שנחסרו שם כמה מילים או שלא היה ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר להעמיד ולומר שהלשון של רבינו היית: &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, כיון שהריתחא בא (אחריך) [אחרי כן]. וזה מתאים לפירוש תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {ד'''.''').}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא [אחרי כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כנלע&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;.}}&lt;/sup&gt; לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא. דאם היה אומר דהוא מטעם שמא תדחה תפלתו, הוה ניחא. אבל מטעם דאינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס, זה אינו מובן. והטעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {שם}, דשמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן&lt;sup&gt;{{הערה|בספר מושב זקנים לבעלי התוס' בפרשת שמות פרק ג', הובאו דברים אלו בשם רבינו תם. וז&quot;ל &quot;ור&quot;ת הקשה על ההוא גופא. והא אמרינן המינים והמסורין מורידין ולא מעלין. השתא להורידם מותר, כ&quot;ש להענישן שהוא מותר. ותירץ שמא יותר אִסּוּר יש להעניש ולהמית את הגוי ע&quot;י שם דקש' להטריח(ו) השי&quot;ת, מלהמיתו בידים, וא&quot;כ היאך הרג משה את המצרי בשם המפורש. וי&quot;ל דאותו מצרי שהרג משה היה חייב מיתה שהרי בא על אשת איש, שנ' (ויקרא כ', י') מות יומת הנואף והנואפת, ואין ניאוף אלא באשת איש כדפר&quot;ש (שמות כ', י&quot;ג)&quot;.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיעה תוספת דברים &quot;ורחמיו על כל מעכשיו כתיב&quot; שלא מזכירים בעלי התוס' השונים בכאן ובסוגיה המקבילה בע&quot;ז (ד:). ואפשר לתרץ דרחמיו על כל מעשיו היא הסיבה מדוע הדבר אינו דרך ארץ (המגיה). ועוד אפשר לומר דלא היית בגרסתם קטע זה, ואכן ישנם כמה כת&quot;י שלא גורסים לה. וכן בסוגיה המקבילה בע&quot;ז (שם) הקטע הנ&quot;ל מופיע בסוגריים מרובעות לסימון שיש להוסיפה, כיוון שלא היית בגרסתם.}}&lt;/sup&gt; להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;נכרי&lt;sup&gt;{{הערה|ורצונו לומר דבהכי שפיר דמי, דלגבי נכרי אין מורידין וכמו שכתבו התוס' שבדף. אלא דאכתי קשה איך רצה א&quot;כ ריב&quot;ל להורגו?. ותירץ תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז (ד:) דמצערו הרבה שאני. אך התוס' שבדף בע&quot;ז (שם) תירצו דהתכוון להזיקו ולא להורגו, ולא דמי להורדה לבור.}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{המודפס בדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בפירושו למשלי פרק י&quot;ז, שפירוש הכתוב הוא: &quot;תרד גערה ותשכון בלב המבין&quot;.}}&lt;/sup&gt;. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. וטוען המגיה שהמילה &quot;כלל&quot; שם היא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן כך מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש. &quot;והמגיה&quot; טוען שאולי גרסת רבינו היית &quot;'''שהיה מורשה''' לך לראות&quot; ופחות נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה&lt;sup&gt;{{הערה|וזה שנתן הקב&quot;ה טעם משום &quot;כי לא יראני האדם וחי&quot;, דמשמע שזהו הטעם ולא משום שסירב משה לראות, עיין במהרש&quot;א בחידושי אגדות כאן.}}&lt;/sup&gt;. ותימה, למה הענישו [ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בתוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים הגרסא פה היא &quot;'''כל''' כך&quot;. ופחות נראה בעיני, אבל אפשר לקיימו.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. שלפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואף שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, כמו שכתבו &quot;רבותינו בעלי התוס' על התורה&quot; בפירוש שני, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ואלך עם ישראל, אך לא מיד. ומשה אמר שלא יזוז משם עד שיעברו פנים של זעם מיד, ונתרצה לו הקב&quot;ה. או אפשר לפרש כפירושם הראשון. שאמר הקב&quot;ה למשה &quot;פני ילכו והניחותי לך&quot; להנות מזיו שכינתי, לך ולא להם. והתפלל משה על כך: &quot;אם אין פניך הולכים&quot; שיהו כולם כמותי, &quot;אל תעלנו מזה&quot;, ונתרצה לו הקב&quot;ה לבסוף. אך ביחס לפירוש של רבינו שמואל, שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל. א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot;, שכביכול התפלל משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא הקב&quot;ה אמר לו שהוא מתרצה ללכת לפני ישראל למלחמה, וא&quot;כ מהי טענתו של משה?
 '''אבל אפשר לתרץ''' שרצה משה שיכרות לו הקב&quot;ה ברית על כך. וכמו שמפרש רשב&quot;ם עצמו על התורה בהמשך הפסוקים, שכך אכן היית כוונתו הנסתרת של משה. וכנראה הטעם בזה כדי שלא יגרום החטא.

 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלהים במה אדע כי א'''['''י''']'''רשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלהי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; (בח)&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל מימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש. אך ע&quot;פ &quot;מושב זקנים&quot; לבעלי התוס' (פרשת לך לך פרק ט&quot;ו), וכן ע&quot;פ &quot;אמרי נעם&quot; לר' יעקב דילישקש (פרשת לך לך), ששאלו וענו את אותם דברים כדברי רבינו ולא הזכירו את ר' יוחנן בדבריהם, אפשר דלא גרסינן ליה כלל.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ, ועוד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכתה&quot;י בגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אדני אלוהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא&lt;sup&gt;{{הערה|אכן בגרסת רש&quot;י בש&quot;ס כת&quot;י שוניצינו-פיזארו הביא את הפסוק הזה ולא את הפסוק שמופיע לפנינו. וכן הביאו התוס' זאת בדף מט. בד&quot;ה ברוך שנתן שבתות וכו'. וכנראה שגרסא אחרת היית לפניהם, או שמא טעות סופר היא כמו שהגיהו שם. מ&quot;מ בכל כתה&quot;י של הגמ' הפסוק הינו כפי שמופיע לפנינו.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. ואין לומר שהמילה היא &quot;דפריש&quot; שהכוונה לפי מה שפורש בגמ', כיון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. ולצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם, אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונם) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' שלפנינו ובכל הדפוסים וכהת&quot;י של הגמ' מופיע כאן מילה אחת או יותר שמתחילים את המשפט. בגרסאות הדפוסים שלפנינו מופיע כאן &quot;'''מאי''' כולי האי&quot;. אך אפשר לקיים הגרסא כמו שהיא, שהתפלא רב נחמן על כך שרבי יצחק מתאמץ כל כך לחפש לו פיתרון שיחשב לו תפילה במניין, ושאלו כולי האי? זאת אומרת למה כל כך הדבר חשוב שאתה מתאמץ עליו כך, הלא אפשר להתפלל ביחיד.}}&lt;/sup&gt; כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום &lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו אם יש ציבור שמתפללים באיזה שהוא מקום בעולם באותה שעה שהוא מתפלל, מועיל דלא מדחי תפילתו.}}&lt;/sup&gt;. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפני מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא [לן] דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחות'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ג)'''|'''בדבד'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''בדבר'''&quot;. ובגליון הש&quot;ס גורס בדברי הערוך &quot;'''כדובר'''&quot;. והגרסא שלפנינו בערוך היא &quot;'''בדובר'''&quot; כלשון הד&quot;ה של רבינו. ומדברי רבינו משמע קצת שגרס בערוך &quot;בדוב'''ד'''&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא. והמגיה כתב בשם כת&quot;י ספרדי דשם הגרסא &quot;'''נכרי'''&quot;בגמ' כדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;. &quot;והמגיה&quot; טוען שהמילה השתרבבה מהדיבור שאחריו שמתחיל ב-&quot;עד שבא אברהם&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, וכן מדפוס ישן המבוסס על כתב יד, ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש וספרי בעלי תוס' אחרים שלשונם זהה או דומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים. וכן מעט מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; או &quot;ברכה משולשת&quot; כפי  שהרגילים לקרוא לו היום (שהוא נכתב ע&quot;פ כתיב יד מירושלים, שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הנזכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק) שמטרתו להשלים את הדפים החסרים מספר ברכה משולשת.
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של דברי רבינו מאוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים, שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות.

----</text>
      <sha1>may08uf0a3yabfbsdpgl1vq64ysnii4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018741</id>
      <parentid>3018740</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T11:40:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ז: */</comment>
      <origin>3018741</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="405460" sha1="0t5itx5o8gkerc4rx9ja195ngpbrrs0" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, ואינו נמצא בפעולת קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ור' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים, אלא שמבקרה זה כיון שהוקש בשכבך ל-ובקומך לכך הוגבל זמן &quot;בשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]&lt;sup&gt;{{הערה|כל המשפט הזה כפי שאמרתי לעיל נכתב בסוף הדיבור בטעות, וכאן הוא מקומו בהתאם לראשונים השונים שהזכירו דיבור זה, ולכך העברתיו לכאן כנ&quot;ל. ובסוף הדיבור השארתי את הגרסא המקורית על מנת שיוכל הלומד לראות מה היית הגרסא בכת&quot;י וס&quot;י שכפי הנראה משובשת היא או מקוצרת בצורה חסרה. אח&quot;כ השלמתי את החסר כפי הנראה לענ&quot;ד, והרי זו הגהה בתוך הגהה. ולכך סימנתי את ההגהות הפנימיות בשוליים מודגשות לסימן היכר.}}&lt;/sup&gt;. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|כפי שכתבתי לעיל קטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. וכפי שהזכרתי לעיל הגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא, וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שאכן היית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; אלא שנשמטה ה-א', או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין, שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג'''.''', ד&quot;ה בשלש וכו'}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע [באמצע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וכעין זה בתוס' שבדף שם. ובכתה&quot;י של רבינו כתוב כאן &quot;'''חמשה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד? אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וז&quot;ל התוס' הנ&quot;ל: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;. אלא שכיון שאין לי שום דרך לדעת את לשונו של רבינו בכדי להגיה, לכן השארתי את דבריו כפי שהם, וכאן אכתוב מה שאני משער שהיית גרסתו. וכך היא: '''ויש מפרשים אגודתו על ארץ יסדה, חמשה, משום דכתיב ואף ידי יסדה ארץ, וחמש אצבעות יש ביד'''.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש' תוס' רבינו פרץ, והתוס' שבדף בדפוס שונצינו-פיזארו, וע&quot;פ זה היא הגהת הב&quot;ח בדפוס שלנו כפי הנראה. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה האמיתית בה היית להיות הגהה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;. והיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו, וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot;, הבין הסופר שהתכוון המגיה שיש לתקן ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;ואמרינן בשבת וכו'&quot;. אך קשה, שהלא לשון זו היא לשון הממשיכה את הנושא הקודם, וכאן הלא מתחיל קושיא חדשה. לכן הגהתי בהתאם למה שנראה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;[ועוד ד]אמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא כקשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת [ויו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה דהלא קושיא זו רלוונטית גם ליו&quot;ד. ועוד דאמר אח&quot;כ &quot;שמע מינה שאינם חשובות וכו'&quot; בלשון רבים ומשמע שגם ליו&quot;ד התייחס. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי המרדכי בשם רבינו אלחנן (העתקתים בהערה הבאה), שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התיר(ו)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד. דהלא מתייחס לדל&quot;ת ויו&quot;ד יחד, ולכן לא שייך להשתמש בלשון יחיד.}}&lt;/sup&gt;, כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ דברי &quot;המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא ישרה בעיני. ובמדרכי בשם רבינו אלחנן הנ&quot;ל הובא בלשון: &quot;משום דניתן להתיר בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי, אלו תפילין שבראש לפי שהן בגובה[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון התוס' שבדף. וכן נכון, דראש זכר הוא ולכן אין שייך לומר בגובהה בלשון נקיבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;בגובהה&quot;.}}&lt;/sup&gt; של ראש דנראים לכל, אבל של יד אינן נראים דכתיב לך לאות ולא לאחרים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[לאות]. &lt;sup&gt;{{הערה|לכאורה נראה מיותר, דהלא אמר קודם לכן &quot;על כן פירש רבי&quot; ולכך פשוט שהכל מפי רבו, וא&quot;כ מה בא להוסיף?}}&lt;/sup&gt;מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב שספק זה הסתפק רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ קשה מדוע רבינו לא הזכיר את שמו. ואפשר דנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי&lt;sup&gt;{{הערה|באגודה כתב וז&quot;ל &quot;פר&quot;י, לאו דווקא בשתי בתי כנסיות, אלא אפילו בבית הכנסת אחד צריך אדם לייחד לו מקום. וכן מוכח בירושלמי פרק תפילת השחר&quot;. ויש שהוכיחו מכאן שזוהי דעת ר&quot;י, וא&quot;כ תמוה על דברי רבינו שלא נקט דעת רבו. אבל אפשר שהיה זה גדול אחר שבעל האגודה הכיר שגם הוא נקרא רבינו יצחק. וזוהי למעשה מחלוקת ראשונים האם דווקא בשתי בני כנסיות או אפי' בבית כנסת אחד. ודעת תוס' חכמי אנגליה בשונה מרבינו, שאפי' בבית כנסת אחד לא ישנה מזוית לזוית.}}&lt;/sup&gt;, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו הגרסא הנכונה לענ&quot;ד, לא כאן ולא בדברי הרא&quot;ש בתוספו' ובפסקיו שנסמך על דברי רבינו. וזאת מכיוון שאם נאמר כך, נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בתוך בית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד תמיד, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. ו-&quot;המגיה&quot; הגיה את דברי רבינו, והוסיף על דבריו בכדי ליישב קושיא זו. אך אין צורך כפי שאמרתי.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל &lt;small&gt;{בדף זה}&lt;/small&gt; דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, &lt;sup&gt;{{הערה|ישנם שינויי גרסאות בכתה&quot;י של הגמ' ביחס למי אמר את המימרא של &quot;מריש הוה אמינא&quot; לעיל. וכן יש שינויי גרסאות ביחס למי אמר את המימרא הנוכחית. ולפי שינויי גרסאות אלו אין קושיא כלל (&quot;המגיה&quot; בשם אביו).}}&lt;/sup&gt;ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'), ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו'. ולכך הגהתי דיבור זה בהתאם למה שצריך להיות כתוב.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון&lt;sup&gt;{{הערה|בא רבינו לאפוקי מפירושם של כמה ראשונים שאכן מפרשים את הדברים כך (מדרש שכל טוב, הראב&quot;ן, הערוך ועוד).}}&lt;/sup&gt;, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמטה בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת דימיון המילים &quot;מדברים, בדברים&quot;.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש  , &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כותב (בשם אחרים שכתבו) בשם ספר עוטה אור (חובר על תרגום אונקלוס, דפוס וילנא שנת תר&quot;ג) שדברי רש&quot;י מוסבים על &quot;אנחנו טמאים '''לנפש אדם'''&quot; {במדבר ט', ז'}, והודפסו בטעות על הפסוק &quot;וכל טמא לנפש&quot; {במדבר ה', ב'}. ולגבי אונקלוס שם {במדבר ה', ב'} שכתוב בו &quot;לטמי נפשא '''דאינשא'''&quot; על אף שלא הוזכר בפסוק &quot;אדם&quot;, כתב &quot;המגיה&quot; שאכן בדפוסים ישנים של אונקלוס ליתא למילת &quot;אינשא&quot; בתרגומו שם. ואני מוסיף על דבריו, שאף בתאג'ים (שהם חומשים תימניים המבוססים על כת&quot;י תימניים עתיקים של החמישה חומשי תורה) לא מוזכר &quot;אינשא&quot; בתרגום אונקלוס כבספרים הישנים שהזכיר המגיה. ולכן מסיק &quot;המגיה&quot; שיש להגיה דברי רבינו (וכן בתוס' הרא&quot;ש) ולכתוב &quot;'''לנפש אדם'''&quot; במקום גרסת כתה&quot;י שהיא &quot;'''בעצם אדם'''&quot;. וכך הגהתי שהדברים מסתברים. וכן בהמשך יש להגיה ולכתוב &quot;'''ל'''טמי נפשא דאינשא&quot;, ולא &quot;'''ב'''טמי&quot;. וזאת בהתאם לגרסת התרגום בפסוק של במדבר ט', ז'.}}&lt;/sup&gt;[לנפש] אדם &lt;small&gt;{[[במדבר_ט_ז|במדבר ט', ז']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;[ל]טמי נפשא [דאינשא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת אונקלוס שלפנינו, וכן הוא מצוטט בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות '''אדם''' בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת רש&quot;י שעל הרי&quot;ף. וכתב &quot;המגיה&quot; דאף ברש&quot;י כת&quot;י הוא כפי שגרסו התוס', אך בגרסת רש&quot;י שלפנינו על הגמ' אינו כך.}}&lt;/sup&gt;. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד  שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות. שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שגרס &quot;ואית דאמרי&quot;. ומ&quot;מ גם גרסא זו אינה נראית, דאין לשון זו שייכת בכאן שהרי זה המשך הקושיא, ועוד שאין זה הרגל לשון בעלי התוס'. &quot;והמגיה&quot; כתב שאפשר שהלשון &quot;אית דאמרי&quot; היה כתוב בגליון, ובא להעיר שמה שכתב רבינו לפני כן &quot;וק&quot;ל&quot; יש גרסאות שגורסות &quot;ואין דאמרי&quot; ונשתרבב בטעות לתוך דברי רבינו. אך גם זה אינו נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערב[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לגרסת התוס' בעירובין י&quot;ח ע&quot;ב, בד&quot;ה ולא אחורי בית הכנסת וכו'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט בכת&quot;י שגורסים בלשון הילוך). ובכל כתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד דבלא זה הלשון נשמעת חסרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש מסיים כאן במילים &quot;ששם התורה מונחת&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש, לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''בדובר'''.
הערוך &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt;גריס &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ג)'''}}&lt;/sup&gt;בדבד&lt;sup&gt;{{הערה|בדפוס וילנא בגליון (למטה ממסורת הש&quot;ס) כתוב שגרסת הערוך היא &quot;'''כ'''דובר&quot; ב-כ' כפי גרסת כמה גאונים וראשונים, וכגרסת דפוס וילנא והגמ' שלפנינו. אך לפנינו בערוך מופיע &quot;'''ב'''דובר&quot; ב-ב', וכן היא גרסת כמה מכתבי היד הישנים של הגמ'. ובדברי רבינו נמצאו שתי גרסאות בכתה&quot;י, יש שגורס &quot;בדובר&quot; בד&quot;ה, ויש שגורס &quot;כדובר&quot;, ובהתאם לגרסא שתבחר יש להגיה את גרסת הערוך להיפך. ולי אין אפשרות להכריע בזה ובחרתי אחת מהן. ובכתה&quot;י של רבינו שלפנינו כתוב &quot;בדבר&quot; או &quot;בדבד&quot; תלוי בכת&quot;י בשיבוש כפי הנראה, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|תימה, מה בא לאפוקי? הלא גם גרסת רבינו בדלי&quot;ת היא. ואין לומר שבא לאפוקי מהאות ר', כיון שעיקר השינוי בגרסת הערוך הוא באות הראשונה אם גורסים ב-כ' או ב-ב' (כנ&quot;ל בהערה הקודמת) והיה לו להזכיר שינוי זה דהוא עיקר שינוי הגרסא. ולפי&quot;ז נראה לומר שאין שינויי גרסא בין גרסת רבינו והערוך באות הראשונה, דשניהם נקטו הלשון ב-ב' או ב-כ' בתחילה, וכל השינוי הוא רק באות האחרונה. דלגרסת רבינו גורסים &quot;בדוב'''ר'''&quot; או &quot;כדוב'''ר'''&quot; (בהתאם לשינויי הגרסאות השונות בכהת&quot;י כנ&quot;ל בהערה הקודמת). ולערוך גורסים &quot;בדוב'''ד''' או כדוב'''ד''' (לפי הגרסאות השונות כנ&quot;ל). ואכן בחלק מכתה&quot;י גורסים &quot;בדבד&quot; כנ&quot;ל בהערה הקודמת, ואולי זה שיבוש של &quot;בדובד&quot;. אך מדברי הערוך שהביא ראיה מלשון הערב (ראה הערה הבאה), משמע קצת דאינו כך. ובכל מקרה אין מקום להכריע בדבר כנ&quot;ל בהערה הקודמת, וישמע חכם ויוסף לקח.}}&lt;/sup&gt;, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר או כדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י של רבינו שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ' בהתאם ללשון המשפט, ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כותב רש&quot;י שם: '''כרום זלות לבני אדם'''. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי, שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם, כשמתרומם איש הזולל בעיני ב&quot;א. וזהו דוגמת האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש &lt;small&gt;{מחברת מנחם, ערך זל, דף 78}&lt;/small&gt;, כרום לשון ראם&lt;sup&gt;{{הערה|וז&quot;ל מחברת מנחם: '''כרום זלות לבני אדם'''. כלם בעלי נפש המה, בלענים וגרגרנים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. זלות הוא מגזרת זולל. ורום מגזרת ראם ורים. וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל. אכלו שארו, ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו וכו'. הן נמצא ראם ורים ורום ענין אחד להם. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה&lt;sup&gt;{{הערה|ויש להוסיף ולדקדק שתפילות כנגד תמידין תקנום, ולכך בודאי שתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. אבל מכל מקום לעניין קביעות הזמן קבעוה ע&quot;פ זמן הקטורת שהוא קבוע (המגיה). והיינו שלקטורת שהיא מסדר התמיד יש זמן קבוע כל השנה, בשונה מקרבן התמיד דבין הערביים שישנם זמנים שמקדימים אותו לפי הצורך. ולכך העדיפו את זמן הקטורת לעניין קביעות זמן מנחה.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. בד&quot;ה '''תניא ר' אליעזר הגדול''' וכו':
 1. בקושיא &quot;דלא קרי להו את תשמישי קדושה בעלמא&quot;. תריץ רבינו אלחנן בנו של ר&quot;י שהביאו המרדכי בהלכות קטנות על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר), שהמדובר הוא ברצועות מנותקות מן התפילין או ברצועות המחוברות לתפילין שבלו ואינן כשירות, שבאופן זה רצועות אלו הן תשמישי קדושה בעלמא. אבל במחוברות לתפילין כשירות, הרי הן קדושה גמורה.
 2. בקושיא &quot;דבכל התלמוד קורא אותם קשר&quot;. הכוונה בזה, שמכך שבמקום לקרוא לקשר ה-ד' בתפילין של ראש &quot;דל&quot;ת של תפילין&quot; (כשם שקורא לשי&quot;ן שבתפילין של ראש) קראו לזה &quot;קשר של תפילין&quot;, משמע שאינם אלא קשר בעלמא ואין להם חשיבות של קדושה עצמה. אך הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו דאכן הן קדושה עצמה, אלא שכיון שאינם בכתיבה כשי&quot;ן, לכך לא חשיבי אלא כקשר בעלמא ולא ככתיבת האות עצמה. ומשום כך נקרית &quot;קשר של תפילין&quot;.
 3. ובקושיא &quot;דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין בהמה טהורה&quot;. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ענו, דכיון שאינם בכתיבה אלא בקשירה, לכן אינם חשובות בכלל תורת ה'. ומשום כך צריך ללמוד את הצורך בבהמה טהורה ממקום אחר, אבל אכן קדושה ממש הן. ע&quot;כ תוכן דבריהם. ורבינו אלחנן המובא במרדכי הנ&quot;ל תירץ, שכיון שיכול להתירו כל עת שרוצה, לכן אין אפשרות ללמוד עליו את הצורך להיות מבהמה טהורה מכח הפסוק תורת ה'. ע&quot;כ תוכן דבריו. אלא שרבינו אלחנן לא ביאר מדוע, וכנראה שהוא מאותו טעם שכתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, דהיינו כיוון שאינו בכתיבה אלא בקשירה שאפשר להתירה כל עת שרוצה. ולכך אינו חשוב אות ממש שאפשר ללומדה מתורת ה'.

 ב. &quot;המגיה&quot; כתב, שהספק הוא האם אסרו להכניס גם את התפילין של יד מחשש שיטעו ולא יבדילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, או שמא לא חששו ומותר להכניס תפילין של יד. ודעת הקדוש מקורביל שמותר להיכנס בתפילין של יד לבית הכסא (תוס' שבדף בשבת סא. ד&quot;ה דילמא וכו').

 ג. בד&quot;ה '''ולא נענה אלא''' וכו':
 נראה להסביר בכוונת התירוצים כאן, כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית ניתן להם שם אחר, לכך קראוה על שם המנחה. ונ&quot;ל בפירוש הדברים: ששחרית נקראה על שם זמנה שהוא בשחריתו של יום. וערבית נקראה על שם זמנה שהיא בעירובו של יום. אבל מנחה זמנה לכתחילה מתחילת זמן מנחה קטנה, וא&quot;כ על שם מה יקראו שמה? לכך נתנו לה את שמה על שם המנחה של תמיד של בין הערביים שזמנה ברוב השנה בזמן מנחה קטנה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן בה, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך קראו לתפילת הצהרים על שמה משום דהיא עת רצון {ע&quot;פ התוס' בפסחים קז.}.
 3. או משום שתפילת שחרית נקראת כיוון שזמנה מוקדם בבוקר בזמן התחלת הקרבת תמיד של שחר, אבל תפילת הצהרים עיקר זמנה נוהג בזמן קרבן המנחה שהוא סוף קרבן התמיד של בן הערביים, לכך נקראתה תפילת הצהרים על שם קרבן המנחה. 
 (ויש להעיר, שמצינו כתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;. ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה, שקרבן התמיד הוא מתנה של ריצוי כלפי מעלה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים במעשה דאליהו בהר הכרמל, ש-&quot;ויהי בעלות המנחה&quot; הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים).
 4. לעניין מדוע זמנה של תפילת המנחה היא בסוף קרבן תמיד של בין הערביים ולא בתחילתו. כתב הירושלמי שהוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי  קטורת לפניך וכו'&quot;, וכיוון שהקטורת מוקטרת כל השנה באותה שעה, העדיפו לקבוע זמן המנחה בשעתה. אבל כיוון שזמן תפילת הצהרים היא בסמוך לזמן הקרבת המנחה, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום, ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים היא. אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, שהקטורת נעשית בין תמיד של בין הערביים לנסכיו, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שמות ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו' &lt;small&gt;{[[שמות_לב_לד|שם ל&quot;ב, ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יג|שם ל&quot;ג, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יד|שם ל&quot;ג, י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם הלשון &quot;שהנחתי לך&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, כלומר אניח [לך מאויבך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך בא&quot;י'''&quot;, והוגה בהתאם לכתוב בפירוש הרשב&quot;ם על התורה.}}&lt;/sup&gt;, כמו &quot;עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם&quot; &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו &quot;ופניך הולכים&quot; בקרב דאבשלום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שבשני הראיות מיהושע ומשמואל שהביא כאן, רוצה להוכיח שהלשון &quot;פני ילכו&quot; והלשון &quot;והניחותי לך&quot; מתייחסים לעניין מלחמה. וא&quot;כ ממילא זה מוכיח את פירושו של רשב&quot;ם, שמה שביקש משה ומה שנענה לו הקב&quot;ה הכל מתייחס לכך שהקב&quot;ה ילך למלחמה לפניהם.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שם ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, בהתבסס על מילה מחוקה שנראית כמו &quot;אשר&quot; בכת&quot;י ניו יורק, שאפשר מסברא לומר שהיה כתוב &quot;כבר&quot; ונשתבש. וכיון שלא היה נראה לסופר הלשון &quot;אשר&quot; בכאן, מחקה. ובכל מקרה נראה נכון להוסיפה, דהלא כאן הוא סיום הקושיא, ובלא המילה &quot;כבר&quot; אינו נשמע כך. ועוד דכך הוא בדומה ללשון רבותינו בעלי התוס' על התורה שכתבו &quot;והלא כבר נתרצה לו&quot;. אך בשאר כתה&quot;י השונים אין לה זכר.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|זהו רבינו יעקב בן מאיר דהוא רבינו תם, רבו ודודו של רבינו יצחק הזקן (ר&quot;י) שהיה רבו של רבינו.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה&lt;sup&gt;{{הערה|העיר &quot;המגיה&quot; דבתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} גרס &quot;וכמה רגע אחד מה' ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ומ&quot;ח בשעה&quot; (ולפנינו בע&quot;ז הגרסא אחרת). והעיר עוד דכגרסת רבינו אלחנן נמצא גם בכת&quot;י קמבריג' שם, וכן במדרש הגדול במדבר פ' כ&quot;ג ועוד. והוסיף שלפי ברייתא קדומה שהובאה בפירוש לספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ' 244, נמצא מספר זה מדוייק.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , &lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה של &quot;השעה אחת מכ&quot;ד ביום&quot; אינו מופיע בתוספתא שלפנינו, והגר&quot;א הגיה בירושלמי (שיוזכר לקמן בדיבור זה) לשון תוספתא זו כך {המגיה}.}}&lt;/sup&gt;השעה אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתב א'. וכיוון שאפשר לומר לפי כת&quot;י זה שהכוונה ל-&quot;אחת&quot; בלשון נקיבה, נקטתי לשון זו שנכונה יותר ביחס לרוב לשון הברייתא, למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה בתוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {שם}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, &lt;sup&gt;{{הערה|זהו חלק מסילוק לפיוט קדושתא הנאמרת בשבת שקלים בשלש ברכות הראשונות של תפילת העמידה, וחלק זה הוא מהפיוט שבתוך הקדושה עצמה {ראה חלק פיוט זה בספר &quot;פיוטים לארבע פרשיות&quot; הוצאת מכון &quot;ממלכת כהנים&quot; - ניו יורק, עמ' ל&quot;ד}. ומתחיל פיוט קדושתא זה בחזרת העמידה אחר &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot;, במילים &quot;מסוד חכמים ונבונים&quot;.}}&lt;/sup&gt;ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה &lt;sup&gt;{{הערה|זוהי גרסת רבינו, וכן הוא בכמה כת&quot;י ישנים. וכן ברש&quot;י לפנינו גרס כגרסת רבינו, אלא שגרס &quot;'''מאי קרא'''&quot; במקום '''שנאמר'''. אך בגמ' לפנינו יש כאן תוספת לשון '''ומנא לן דרגע רתח''' שנאמר כי וכו', ובדומה לזה בע&quot;ז {ד''':'''} בלשון '''ומנא לן דרגע הוה ריתחיה'''. וראה בתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} שמזכיר את שתי הגרסאות הללו. וישנם עוד שינויי גרסאות נוספים בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי' וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר' וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק &lt;small&gt;{[[סנהדרין_קה_ב|סנהדרין קה''':''']]}&lt;/small&gt;, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראיתי באחד מכתה&quot;י של רבינו שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;. ולכן אפשר לומר שנחסרו שם כמה מילים או שלא היה ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר להעמיד ולומר שהלשון של רבינו היית: &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, כיון שהריתחא בא (אחריך) [אחרי כן]. וזה מתאים לפירוש תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {ד'''.''').}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא [אחרי כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כנלע&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;.}}&lt;/sup&gt; לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא. דאם היה אומר דהוא מטעם שמא תדחה תפלתו, הוה ניחא. אבל מטעם דאינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס, זה אינו מובן. והטעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {שם}, דשמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן&lt;sup&gt;{{הערה|בספר מושב זקנים לבעלי התוס' בפרשת שמות פרק ג', הובאו דברים אלו בשם רבינו תם. וז&quot;ל &quot;ור&quot;ת הקשה על ההוא גופא. והא אמרינן המינים והמסורין מורידין ולא מעלין. השתא להורידם מותר, כ&quot;ש להענישן שהוא מותר. ותירץ שמא יותר אִסּוּר יש להעניש ולהמית את הגוי ע&quot;י שם דקש' להטריח(ו) השי&quot;ת, מלהמיתו בידים, וא&quot;כ היאך הרג משה את המצרי בשם המפורש. וי&quot;ל דאותו מצרי שהרג משה היה חייב מיתה שהרי בא על אשת איש, שנ' (ויקרא כ', י') מות יומת הנואף והנואפת, ואין ניאוף אלא באשת איש כדפר&quot;ש (שמות כ', י&quot;ג)&quot;.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיעה תוספת דברים &quot;ורחמיו על כל מעכשיו כתיב&quot; שלא מזכירים בעלי התוס' השונים בכאן ובסוגיה המקבילה בע&quot;ז (ד:). ואפשר לתרץ דרחמיו על כל מעשיו היא הסיבה מדוע הדבר אינו דרך ארץ (המגיה). ועוד אפשר לומר דלא היית בגרסתם קטע זה, ואכן ישנם כמה כת&quot;י שלא גורסים לה. וכן בסוגיה המקבילה בע&quot;ז (שם) הקטע הנ&quot;ל מופיע בסוגריים מרובעות לסימון שיש להוסיפה, כיוון שלא היית בגרסתם.}}&lt;/sup&gt; להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;נכרי&lt;sup&gt;{{הערה|ורצונו לומר דבהכי שפיר דמי, דלגבי נכרי אין מורידין וכמו שכתבו התוס' שבדף. אלא דאכתי קשה איך רצה א&quot;כ ריב&quot;ל להורגו?. ותירץ תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז (ד:) דמצערו הרבה שאני. אך התוס' שבדף בע&quot;ז (שם) תירצו דהתכוון להזיקו ולא להורגו, ולא דמי להורדה לבור.}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{המודפס בדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בפירושו למשלי פרק י&quot;ז, שפירוש הכתוב הוא: &quot;תרד גערה ותשכון בלב המבין&quot;.}}&lt;/sup&gt;. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. וטוען המגיה שהמילה &quot;כלל&quot; שם היא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן כך מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש. &quot;והמגיה&quot; טוען שאולי גרסת רבינו היית &quot;'''שהיה מורשה''' לך לראות&quot; ופחות נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה&lt;sup&gt;{{הערה|וזה שנתן הקב&quot;ה טעם משום &quot;כי לא יראני האדם וחי&quot;, דמשמע שזהו הטעם ולא משום שסירב משה לראות, עיין במהרש&quot;א בחידושי אגדות כאן.}}&lt;/sup&gt;. ותימה, למה הענישו [ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בתוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים הגרסא פה היא &quot;'''כל''' כך&quot;. ופחות נראה בעיני, אבל אפשר לקיימו.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. שלפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואף שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, כמו שכתבו &quot;רבותינו בעלי התוס' על התורה&quot; בפירוש שני, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ואלך עם ישראל, אך לא מיד. ומשה אמר שלא יזוז משם עד שיעברו פנים של זעם מיד, ונתרצה לו הקב&quot;ה. או אפשר לפרש כפירושם הראשון. שאמר הקב&quot;ה למשה &quot;פני ילכו והניחותי לך&quot; להנות מזיו שכינתי, לך ולא להם. והתפלל משה על כך: &quot;אם אין פניך הולכים&quot; שיהו כולם כמותי, &quot;אל תעלנו מזה&quot;, ונתרצה לו הקב&quot;ה לבסוף. אך ביחס לפירוש של רבינו שמואל, שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל. א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot;, שכביכול התפלל משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא הקב&quot;ה אמר לו שהוא מתרצה ללכת לפני ישראל למלחמה, וא&quot;כ מהי טענתו של משה?
 '''אבל אפשר לתרץ''' שרצה משה שיכרות לו הקב&quot;ה ברית על כך. וכמו שמפרש רשב&quot;ם עצמו על התורה בהמשך הפסוקים, שכך אכן היית כוונתו הנסתרת של משה. וכנראה הטעם בזה כדי שלא יגרום החטא.

 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלהים במה אדע כי א'''['''י''']'''רשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלהי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; (בח)&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל מימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש. אך ע&quot;פ &quot;מושב זקנים&quot; לבעלי התוס' (פרשת לך לך פרק ט&quot;ו), וכן ע&quot;פ &quot;אמרי נעם&quot; לר' יעקב דילישקש (פרשת לך לך), ששאלו וענו את אותם דברים כדברי רבינו ולא הזכירו את ר' יוחנן בדבריהם, אפשר דלא גרסינן ליה כלל.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ, ועוד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''' או ב-'''א' וד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכתה&quot;י בגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אדני אלוהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא&lt;sup&gt;{{הערה|אכן בגרסת רש&quot;י בש&quot;ס כת&quot;י שוניצינו-פיזארו הביא את הפסוק הזה ולא את הפסוק שמופיע לפנינו. וכן הביאו התוס' זאת בדף מט. בד&quot;ה ברוך שנתן שבתות וכו'. וכנראה שגרסא אחרת היית לפניהם, או שמא טעות סופר היא כמו שהגיהו שם. מ&quot;מ בכל כתה&quot;י של הגמ' הפסוק הינו כפי שמופיע לפנינו.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. ואין לומר שהמילה היא &quot;דפריש&quot; שהכוונה לפי מה שפורש בגמ', כיון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. ולצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם, אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונם) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' שלפנינו ובכל הדפוסים וכהת&quot;י של הגמ' מופיע כאן מילה אחת או יותר שמתחילים את המשפט. בגרסאות הדפוסים שלפנינו מופיע כאן &quot;'''מאי''' כולי האי&quot;. אך אפשר לקיים הגרסא כמו שהיא, שהתפלא רב נחמן על כך שרבי יצחק מתאמץ כל כך לחפש לו פיתרון שיחשב לו תפילה במניין, ושאלו כולי האי? זאת אומרת למה כל כך הדבר חשוב שאתה מתאמץ עליו כך, הלא אפשר להתפלל ביחיד.}}&lt;/sup&gt; כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום &lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו אם יש ציבור שמתפללים באיזה שהוא מקום בעולם באותה שעה שהוא מתפלל, מועיל דלא מדחי תפילתו.}}&lt;/sup&gt;. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפני מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא [לן] דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחות'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ג)'''|'''בדבד'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''בדבר'''&quot;. ובגליון הש&quot;ס גורס בדברי הערוך &quot;'''כדובר'''&quot;. והגרסא שלפנינו בערוך היא &quot;'''בדובר'''&quot; כלשון הד&quot;ה של רבינו. ומדברי רבינו משמע קצת שגרס בערוך &quot;בדוב'''ד'''&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא. והמגיה כתב בשם כת&quot;י ספרדי דשם הגרסא &quot;'''נכרי'''&quot;בגמ' כדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;. &quot;והמגיה&quot; טוען שהמילה השתרבבה מהדיבור שאחריו שמתחיל ב-&quot;עד שבא אברהם&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, וכן מדפוס ישן המבוסס על כתב יד, ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש וספרי בעלי תוס' אחרים שלשונם זהה או דומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים. וכן מעט מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; או &quot;ברכה משולשת&quot; כפי  שהרגילים לקרוא לו היום (שהוא נכתב ע&quot;פ כתיב יד מירושלים, שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הנזכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק) שמטרתו להשלים את הדפים החסרים מספר ברכה משולשת.
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של דברי רבינו מאוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים, שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות.

----</text>
      <sha1>0t5itx5o8gkerc4rx9ja195ngpbrrs0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018742</id>
      <parentid>3018741</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T11:49:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ז: */</comment>
      <origin>3018742</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="405606" sha1="d5jx6p8ksdbgtslc3aejn710zh7a3sa" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, ואינו נמצא בפעולת קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ור' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים, אלא שמבקרה זה כיון שהוקש בשכבך ל-ובקומך לכך הוגבל זמן &quot;בשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]&lt;sup&gt;{{הערה|כל המשפט הזה כפי שאמרתי לעיל נכתב בסוף הדיבור בטעות, וכאן הוא מקומו בהתאם לראשונים השונים שהזכירו דיבור זה, ולכך העברתיו לכאן כנ&quot;ל. ובסוף הדיבור השארתי את הגרסא המקורית על מנת שיוכל הלומד לראות מה היית הגרסא בכת&quot;י וס&quot;י שכפי הנראה משובשת היא או מקוצרת בצורה חסרה. אח&quot;כ השלמתי את החסר כפי הנראה לענ&quot;ד, והרי זו הגהה בתוך הגהה. ולכך סימנתי את ההגהות הפנימיות בשוליים מודגשות לסימן היכר.}}&lt;/sup&gt;. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|כפי שכתבתי לעיל קטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. וכפי שהזכרתי לעיל הגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא, וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שאכן היית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; אלא שנשמטה ה-א', או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין, שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג'''.''', ד&quot;ה בשלש וכו'}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע [באמצע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וכעין זה בתוס' שבדף שם. ובכתה&quot;י של רבינו כתוב כאן &quot;'''חמשה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד? אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וז&quot;ל התוס' הנ&quot;ל: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;. אלא שכיון שאין לי שום דרך לדעת את לשונו של רבינו בכדי להגיה, לכן השארתי את דבריו כפי שהם, וכאן אכתוב מה שאני משער שהיית גרסתו. וכך היא: '''ויש מפרשים אגודתו על ארץ יסדה, חמשה, משום דכתיב ואף ידי יסדה ארץ, וחמש אצבעות יש ביד'''.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש' תוס' רבינו פרץ, והתוס' שבדף בדפוס שונצינו-פיזארו, וע&quot;פ זה היא הגהת הב&quot;ח בדפוס שלנו כפי הנראה. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה האמיתית בה היית להיות הגהה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;. והיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו, וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot;, הבין הסופר שהתכוון המגיה שיש לתקן ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;ואמרינן בשבת וכו'&quot;. אך קשה, שהלא לשון זו היא לשון הממשיכה את הנושא הקודם, וכאן הלא מתחיל קושיא חדשה. לכן הגהתי בהתאם למה שנראה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;[ועוד ד]אמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא כקשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת [ויו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה דהלא קושיא זו רלוונטית גם ליו&quot;ד. ועוד דאמר אח&quot;כ &quot;שמע מינה שאינם חשובות וכו'&quot; בלשון רבים ומשמע שגם ליו&quot;ד התייחס. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי המרדכי בשם רבינו אלחנן (העתקתים בהערה הבאה), שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התיר(ו)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד. דהלא מתייחס לדל&quot;ת ויו&quot;ד יחד, ולכן לא שייך להשתמש בלשון יחיד.}}&lt;/sup&gt;, כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ דברי &quot;המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא ישרה בעיני. ובמדרכי בשם רבינו אלחנן הנ&quot;ל הובא בלשון: &quot;משום דניתן להתיר בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי, אלו תפילין שבראש לפי שהן בגובה[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון התוס' שבדף. וכן נכון, דראש זכר הוא ולכן אין שייך לומר בגובהה בלשון נקיבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;בגובהה&quot;.}}&lt;/sup&gt; של ראש דנראים לכל, אבל של יד אינן נראים דכתיב לך לאות ולא לאחרים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[לאות]. &lt;sup&gt;{{הערה|לכאורה נראה מיותר, דהלא אמר קודם לכן &quot;על כן פירש רבי&quot; ולכך פשוט שהכל מפי רבו, וא&quot;כ מה בא להוסיף?}}&lt;/sup&gt;מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב שספק זה הסתפק רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ קשה מדוע רבינו לא הזכיר את שמו. ואפשר דנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי&lt;sup&gt;{{הערה|באגודה כתב וז&quot;ל &quot;פר&quot;י, לאו דווקא בשתי בתי כנסיות, אלא אפילו בבית הכנסת אחד צריך אדם לייחד לו מקום. וכן מוכח בירושלמי פרק תפילת השחר&quot;. ויש שהוכיחו מכאן שזוהי דעת ר&quot;י, וא&quot;כ תמוה על דברי רבינו שלא נקט דעת רבו. אבל אפשר שהיה זה גדול אחר שבעל האגודה הכיר שגם הוא נקרא רבינו יצחק. וזוהי למעשה מחלוקת ראשונים האם דווקא בשתי בני כנסיות או אפי' בבית כנסת אחד. ודעת תוס' חכמי אנגליה בשונה מרבינו, שאפי' בבית כנסת אחד לא ישנה מזוית לזוית.}}&lt;/sup&gt;, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו הגרסא הנכונה לענ&quot;ד, לא כאן ולא בדברי הרא&quot;ש בתוספו' ובפסקיו שנסמך על דברי רבינו. וזאת מכיוון שאם נאמר כך, נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בתוך בית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד תמיד, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. ו-&quot;המגיה&quot; הגיה את דברי רבינו, והוסיף על דבריו בכדי ליישב קושיא זו. אך אין צורך כפי שאמרתי.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל &lt;small&gt;{בדף זה}&lt;/small&gt; דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, &lt;sup&gt;{{הערה|ישנם שינויי גרסאות בכתה&quot;י של הגמ' ביחס למי אמר את המימרא של &quot;מריש הוה אמינא&quot; לעיל. וכן יש שינויי גרסאות ביחס למי אמר את המימרא הנוכחית. ולפי שינויי גרסאות אלו אין קושיא כלל (&quot;המגיה&quot; בשם אביו).}}&lt;/sup&gt;ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'), ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו'. ולכך הגהתי דיבור זה בהתאם למה שצריך להיות כתוב.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון&lt;sup&gt;{{הערה|בא רבינו לאפוקי מפירושם של כמה ראשונים שאכן מפרשים את הדברים כך (מדרש שכל טוב, הראב&quot;ן, הערוך ועוד).}}&lt;/sup&gt;, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמטה בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת דימיון המילים &quot;מדברים, בדברים&quot;.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש  , &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כותב (בשם אחרים שכתבו) בשם ספר עוטה אור (חובר על תרגום אונקלוס, דפוס וילנא שנת תר&quot;ג) שדברי רש&quot;י מוסבים על &quot;אנחנו טמאים '''לנפש אדם'''&quot; {במדבר ט', ז'}, והודפסו בטעות על הפסוק &quot;וכל טמא לנפש&quot; {במדבר ה', ב'}. ולגבי אונקלוס שם {במדבר ה', ב'} שכתוב בו &quot;לטמי נפשא '''דאינשא'''&quot; על אף שלא הוזכר בפסוק &quot;אדם&quot;, כתב &quot;המגיה&quot; שאכן בדפוסים ישנים של אונקלוס ליתא למילת &quot;אינשא&quot; בתרגומו שם. ואני מוסיף על דבריו, שאף בתאג'ים (שהם חומשים תימניים המבוססים על כת&quot;י תימניים עתיקים של החמישה חומשי תורה) לא מוזכר &quot;אינשא&quot; בתרגום אונקלוס כבספרים הישנים שהזכיר המגיה. ולכן מסיק &quot;המגיה&quot; שיש להגיה דברי רבינו (וכן בתוס' הרא&quot;ש) ולכתוב &quot;'''לנפש אדם'''&quot; במקום גרסת כתה&quot;י שהיא &quot;'''בעצם אדם'''&quot;. וכך הגהתי שהדברים מסתברים. וכן בהמשך יש להגיה ולכתוב &quot;'''ל'''טמי נפשא דאינשא&quot;, ולא &quot;'''ב'''טמי&quot;. וזאת בהתאם לגרסת התרגום בפסוק של במדבר ט', ז'.}}&lt;/sup&gt;[לנפש] אדם &lt;small&gt;{[[במדבר_ט_ז|במדבר ט', ז']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;[ל]טמי נפשא [דאינשא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת אונקלוס שלפנינו, וכן הוא מצוטט בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות '''אדם''' בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת רש&quot;י שעל הרי&quot;ף. וכתב &quot;המגיה&quot; דאף ברש&quot;י כת&quot;י הוא כפי שגרסו התוס', אך בגרסת רש&quot;י שלפנינו על הגמ' אינו כך.}}&lt;/sup&gt;. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד  שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות. שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שגרס &quot;ואית דאמרי&quot;. ומ&quot;מ גם גרסא זו אינה נראית, דאין לשון זו שייכת בכאן שהרי זה המשך הקושיא, ועוד שאין זה הרגל לשון בעלי התוס'. &quot;והמגיה&quot; כתב שאפשר שהלשון &quot;אית דאמרי&quot; היה כתוב בגליון, ובא להעיר שמה שכתב רבינו לפני כן &quot;וק&quot;ל&quot; יש גרסאות שגורסות &quot;ואין דאמרי&quot; ונשתרבב בטעות לתוך דברי רבינו. אך גם זה אינו נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערב[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לגרסת התוס' בעירובין י&quot;ח ע&quot;ב, בד&quot;ה ולא אחורי בית הכנסת וכו'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט בכת&quot;י שגורסים בלשון הילוך). ובכל כתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד דבלא זה הלשון נשמעת חסרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש מסיים כאן במילים &quot;ששם התורה מונחת&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש, לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''בדובר'''.
הערוך &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt;גריס &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ג)'''}}&lt;/sup&gt;בדבד&lt;sup&gt;{{הערה|בדפוס וילנא בגליון (למטה ממסורת הש&quot;ס) כתוב שגרסת הערוך היא &quot;'''כ'''דובר&quot; ב-כ' כפי גרסת כמה גאונים וראשונים, וכגרסת דפוס וילנא והגמ' שלפנינו. אך לפנינו בערוך מופיע &quot;'''ב'''דובר&quot; ב-ב', וכן היא גרסת כמה מכתבי היד הישנים של הגמ'. ובדברי רבינו נמצאו שתי גרסאות בכתה&quot;י, יש שגורס &quot;בדובר&quot; בד&quot;ה, ויש שגורס &quot;כדובר&quot;, ובהתאם לגרסא שתבחר יש להגיה את גרסת הערוך להיפך. ולי אין אפשרות להכריע בזה ובחרתי אחת מהן. ובכתה&quot;י של רבינו שלפנינו כתוב &quot;בדבר&quot; או &quot;בדבד&quot; תלוי בכת&quot;י בשיבוש כפי הנראה, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|תימה, מה בא לאפוקי? הלא גם גרסת רבינו בדלי&quot;ת היא. ואין לומר שבא לאפוקי מהאות ר', כיון שעיקר השינוי בגרסת הערוך הוא באות הראשונה אם גורסים ב-כ' או ב-ב' (כנ&quot;ל בהערה הקודמת) והיה לו להזכיר שינוי זה דהוא עיקר שינוי הגרסא. ולפי&quot;ז נראה לומר שאין שינויי גרסא בין גרסת רבינו והערוך באות הראשונה, דשניהם נקטו הלשון ב-ב' או ב-כ' בתחילה, וכל השינוי הוא רק באות האחרונה. דלגרסת רבינו גורסים &quot;בדוב'''ר'''&quot; או &quot;כדוב'''ר'''&quot; (בהתאם לשינויי הגרסאות השונות בכהת&quot;י כנ&quot;ל בהערה הקודמת). ולערוך גורסים &quot;בדוב'''ד''' או כדוב'''ד''' (לפי הגרסאות השונות כנ&quot;ל). ואכן בחלק מכתה&quot;י גורסים &quot;בדבד&quot; כנ&quot;ל בהערה הקודמת, ואולי זה שיבוש של &quot;בדובד&quot;. אך מדברי הערוך שהביא ראיה מלשון הערב (ראה הערה הבאה), משמע קצת דאינו כך. ובכל מקרה אין מקום להכריע בדבר כנ&quot;ל בהערה הקודמת, וישמע חכם ויוסף לקח.}}&lt;/sup&gt;, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר או כדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י של רבינו שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ' בהתאם ללשון המשפט, ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כותב רש&quot;י שם: '''כרום זלות לבני אדם'''. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי, שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם, כשמתרומם איש הזולל בעיני ב&quot;א. וזהו דוגמת האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש &lt;small&gt;{מחברת מנחם, ערך זל, דף 78}&lt;/small&gt;, כרום לשון ראם&lt;sup&gt;{{הערה|וז&quot;ל מחברת מנחם: '''כרום זלות לבני אדם'''. כלם בעלי נפש המה, בלענים וגרגרנים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. זלות הוא מגזרת זולל. ורום מגזרת ראם ורים. וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל. אכלו שארו, ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו וכו'. הן נמצא ראם ורים ורום ענין אחד להם. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה&lt;sup&gt;{{הערה|ויש להוסיף ולדקדק שתפילות כנגד תמידין תקנום, ולכך בודאי שתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. אבל מכל מקום לעניין קביעות הזמן קבעוה ע&quot;פ זמן הקטורת שהוא קבוע (המגיה). והיינו שלקטורת שהיא מסדר התמיד יש זמן קבוע כל השנה, בשונה מקרבן התמיד דבין הערביים שישנם זמנים שמקדימים אותו לפי הצורך. ולכך העדיפו את זמן הקטורת לעניין קביעות זמן מנחה.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. בד&quot;ה '''תניא ר' אליעזר הגדול''' וכו':
 1. בקושיא &quot;דלא קרי להו את תשמישי קדושה בעלמא&quot;. תריץ רבינו אלחנן בנו של ר&quot;י שהביאו המרדכי בהלכות קטנות על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר), שהמדובר הוא ברצועות מנותקות מן התפילין או ברצועות המחוברות לתפילין שבלו ואינן כשירות, שבאופן זה רצועות אלו הן תשמישי קדושה בעלמא. אבל במחוברות לתפילין כשירות, הרי הן קדושה גמורה.
 2. בקושיא &quot;דבכל התלמוד קורא אותם קשר&quot;. הכוונה בזה, שמכך שבמקום לקרוא לקשר ה-ד' בתפילין של ראש &quot;דל&quot;ת של תפילין&quot; (כשם שקורא לשי&quot;ן שבתפילין של ראש) קראו לזה &quot;קשר של תפילין&quot;, משמע שאינם אלא קשר בעלמא ואין להם חשיבות של קדושה עצמה. אך הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו דאכן הן קדושה עצמה, אלא שכיון שאינם בכתיבה כשי&quot;ן, לכך לא חשיבי אלא כקשר בעלמא ולא ככתיבת האות עצמה. ומשום כך נקרית &quot;קשר של תפילין&quot;.
 3. ובקושיא &quot;דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין בהמה טהורה&quot;. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ענו, דכיון שאינם בכתיבה אלא בקשירה, לכן אינם חשובות בכלל תורת ה'. ומשום כך צריך ללמוד את הצורך בבהמה טהורה ממקום אחר, אבל אכן קדושה ממש הן. ע&quot;כ תוכן דבריהם. ורבינו אלחנן המובא במרדכי הנ&quot;ל תירץ, שכיון שיכול להתירו כל עת שרוצה, לכן אין אפשרות ללמוד עליו את הצורך להיות מבהמה טהורה מכח הפסוק תורת ה'. ע&quot;כ תוכן דבריו. אלא שרבינו אלחנן לא ביאר מדוע, וכנראה שהוא מאותו טעם שכתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, דהיינו כיוון שאינו בכתיבה אלא בקשירה שאפשר להתירה כל עת שרוצה. ולכך אינו חשוב אות ממש שאפשר ללומדה מתורת ה'.

 ב. &quot;המגיה&quot; כתב, שהספק הוא האם אסרו להכניס גם את התפילין של יד מחשש שיטעו ולא יבדילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, או שמא לא חששו ומותר להכניס תפילין של יד. ודעת הקדוש מקורביל שמותר להיכנס בתפילין של יד לבית הכסא (תוס' שבדף בשבת סא. ד&quot;ה דילמא וכו').

 ג. בד&quot;ה '''ולא נענה אלא''' וכו':
 נראה להסביר בכוונת התירוצים כאן, כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית ניתן להם שם אחר, לכך קראוה על שם המנחה. ונ&quot;ל בפירוש הדברים: ששחרית נקראה על שם זמנה שהוא בשחריתו של יום. וערבית נקראה על שם זמנה שהיא בעירובו של יום. אבל מנחה זמנה לכתחילה מתחילת זמן מנחה קטנה, וא&quot;כ על שם מה יקראו שמה? לכך נתנו לה את שמה על שם המנחה של תמיד של בין הערביים שזמנה ברוב השנה בזמן מנחה קטנה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן בה, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך קראו לתפילת הצהרים על שמה משום דהיא עת רצון {ע&quot;פ התוס' בפסחים קז.}.
 3. או משום שתפילת שחרית נקראת כיוון שזמנה מוקדם בבוקר בזמן התחלת הקרבת תמיד של שחר, אבל תפילת הצהרים עיקר זמנה נוהג בזמן קרבן המנחה שהוא סוף קרבן התמיד של בן הערביים, לכך נקראתה תפילת הצהרים על שם קרבן המנחה. 
 (ויש להעיר, שמצינו כתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;. ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה, שקרבן התמיד הוא מתנה של ריצוי כלפי מעלה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים במעשה דאליהו בהר הכרמל, ש-&quot;ויהי בעלות המנחה&quot; הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים).
 4. לעניין מדוע זמנה של תפילת המנחה היא בסוף קרבן תמיד של בין הערביים ולא בתחילתו. כתב הירושלמי שהוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי  קטורת לפניך וכו'&quot;, וכיוון שהקטורת מוקטרת כל השנה באותה שעה, העדיפו לקבוע זמן המנחה בשעתה. אבל כיוון שזמן תפילת הצהרים היא בסמוך לזמן הקרבת המנחה, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום, ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים היא. אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, שהקטורת נעשית בין תמיד של בין הערביים לנסכיו, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שמות ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו' &lt;small&gt;{[[שמות_לב_לד|שם ל&quot;ב, ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יג|שם ל&quot;ג, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יד|שם ל&quot;ג, י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם הלשון &quot;שהנחתי לך&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, כלומר אניח [לך מאויבך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך בא&quot;י'''&quot;, והוגה בהתאם לכתוב בפירוש הרשב&quot;ם על התורה.}}&lt;/sup&gt;, כמו &quot;עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם&quot; &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו &quot;ופניך הולכים&quot; בקרב דאבשלום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שבשני הראיות מיהושע ומשמואל שהביא כאן, רוצה להוכיח שהלשון &quot;פני ילכו&quot; והלשון &quot;והניחותי לך&quot; מתייחסים לעניין מלחמה. וא&quot;כ ממילא זה מוכיח את פירושו של רשב&quot;ם, שמה שביקש משה ומה שנענה לו הקב&quot;ה הכל מתייחס לכך שהקב&quot;ה ילך למלחמה לפניהם.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שם ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, בהתבסס על מילה מחוקה שנראית כמו &quot;אשר&quot; בכת&quot;י ניו יורק, שאפשר מסברא לומר שהיה כתוב &quot;כבר&quot; ונשתבש. וכיון שלא היה נראה לסופר הלשון &quot;אשר&quot; בכאן, מחקה. ובכל מקרה נראה נכון להוסיפה, דהלא כאן הוא סיום הקושיא, ובלא המילה &quot;כבר&quot; אינו נשמע כך. ועוד דכך הוא בדומה ללשון רבותינו בעלי התוס' על התורה שכתבו &quot;והלא כבר נתרצה לו&quot;. אך בשאר כתה&quot;י השונים אין לה זכר.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|זהו רבינו יעקב בן מאיר דהוא רבינו תם, רבו ודודו של רבינו יצחק הזקן (ר&quot;י) שהיה רבו של רבינו.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה&lt;sup&gt;{{הערה|העיר &quot;המגיה&quot; דבתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} גרס &quot;וכמה רגע אחד מה' ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ומ&quot;ח בשעה&quot; (ולפנינו בע&quot;ז הגרסא אחרת). והעיר עוד דכגרסת רבינו אלחנן נמצא גם בכת&quot;י קמבריג' שם, וכן במדרש הגדול במדבר פ' כ&quot;ג ועוד. והוסיף שלפי ברייתא קדומה שהובאה בפירוש לספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ' 244, נמצא מספר זה מדוייק.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , &lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה של &quot;השעה אחת מכ&quot;ד ביום&quot; אינו מופיע בתוספתא שלפנינו, והגר&quot;א הגיה בירושלמי (שיוזכר לקמן בדיבור זה) לשון תוספתא זו כך {המגיה}.}}&lt;/sup&gt;השעה אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתב א'. וכיוון שאפשר לומר לפי כת&quot;י זה שהכוונה ל-&quot;אחת&quot; בלשון נקיבה, נקטתי לשון זו שנכונה יותר ביחס לרוב לשון הברייתא, למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה בתוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {שם}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, &lt;sup&gt;{{הערה|זהו חלק מסילוק לפיוט קדושתא הנאמרת בשבת שקלים בשלש ברכות הראשונות של תפילת העמידה, וחלק זה הוא מהפיוט שבתוך הקדושה עצמה {ראה חלק פיוט זה בספר &quot;פיוטים לארבע פרשיות&quot; הוצאת מכון &quot;ממלכת כהנים&quot; - ניו יורק, עמ' ל&quot;ד}. ומתחיל פיוט קדושתא זה בחזרת העמידה אחר &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot;, במילים &quot;מסוד חכמים ונבונים&quot;.}}&lt;/sup&gt;ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה &lt;sup&gt;{{הערה|זוהי גרסת רבינו, וכן הוא בכמה כת&quot;י ישנים. וכן ברש&quot;י לפנינו גרס כגרסת רבינו, אלא שגרס &quot;'''מאי קרא'''&quot; במקום '''שנאמר'''. אך בגמ' לפנינו יש כאן תוספת לשון '''ומנא לן דרגע רתח''' שנאמר כי וכו', ובדומה לזה בע&quot;ז {ד''':'''} בלשון '''ומנא לן דרגע הוה ריתחיה'''. וראה בתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} שמזכיר את שתי הגרסאות הללו. וישנם עוד שינויי גרסאות נוספים בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי' וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר' וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק &lt;small&gt;{[[סנהדרין_קה_ב|סנהדרין קה''':''']]}&lt;/small&gt;, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראיתי באחד מכתה&quot;י של רבינו שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;. ולכן אפשר לומר שנחסרו שם כמה מילים או שלא היה ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר להעמיד ולומר שהלשון של רבינו היית: &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, כיון שהריתחא בא (אחריך) [אחרי כן]. וזה מתאים לפירוש תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {ד'''.''').}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא [אחרי כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כנלע&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;.}}&lt;/sup&gt; לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא. דאם היה אומר דהוא מטעם שמא תדחה תפלתו, הוה ניחא. אבל מטעם דאינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס, זה אינו מובן. והטעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {שם}, דשמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן&lt;sup&gt;{{הערה|בספר מושב זקנים לבעלי התוס' בפרשת שמות פרק ג', הובאו דברים אלו בשם רבינו תם. וז&quot;ל &quot;ור&quot;ת הקשה על ההוא גופא. והא אמרינן המינים והמסורין מורידין ולא מעלין. השתא להורידם מותר, כ&quot;ש להענישן שהוא מותר. ותירץ שמא יותר אִסּוּר יש להעניש ולהמית את הגוי ע&quot;י שם דקש' להטריח(ו) השי&quot;ת, מלהמיתו בידים, וא&quot;כ היאך הרג משה את המצרי בשם המפורש. וי&quot;ל דאותו מצרי שהרג משה היה חייב מיתה שהרי בא על אשת איש, שנ' (ויקרא כ', י') מות יומת הנואף והנואפת, ואין ניאוף אלא באשת איש כדפר&quot;ש (שמות כ', י&quot;ג)&quot;.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיעה תוספת דברים &quot;ורחמיו על כל מעכשיו כתיב&quot; שלא מזכירים בעלי התוס' השונים בכאן ובסוגיה המקבילה בע&quot;ז (ד:). ואפשר לתרץ דרחמיו על כל מעשיו היא הסיבה מדוע הדבר אינו דרך ארץ (המגיה). ועוד אפשר לומר דלא היית בגרסתם קטע זה, ואכן ישנם כמה כת&quot;י שלא גורסים לה. וכן בסוגיה המקבילה בע&quot;ז (שם) הקטע הנ&quot;ל מופיע בסוגריים מרובעות לסימון שיש להוסיפה, כיוון שלא היית בגרסתם.}}&lt;/sup&gt; להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;נכרי&lt;sup&gt;{{הערה|ורצונו לומר דבהכי שפיר דמי, דלגבי נכרי אין מורידין וכמו שכתבו התוס' שבדף. אלא דאכתי קשה איך רצה א&quot;כ ריב&quot;ל להורגו?. ותירץ תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז (ד:) דמצערו הרבה שאני. אך התוס' שבדף בע&quot;ז (שם) תירצו דהתכוון להזיקו ולא להורגו, ולא דמי להורדה לבור.}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{המודפס בדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בפירושו למשלי פרק י&quot;ז, שפירוש הכתוב הוא: &quot;תרד גערה ותשכון בלב המבין&quot;.}}&lt;/sup&gt;. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. וטוען המגיה שהמילה &quot;כלל&quot; שם היא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן כך מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש. &quot;והמגיה&quot; טוען שאולי גרסת רבינו היית &quot;'''שהיה מורשה''' לך לראות&quot; ופחות נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה&lt;sup&gt;{{הערה|וזה שנתן הקב&quot;ה טעם משום &quot;כי לא יראני האדם וחי&quot;, דמשמע שזהו הטעם ולא משום שסירב משה לראות, עיין במהרש&quot;א בחידושי אגדות כאן.}}&lt;/sup&gt;. ותימה, למה הענישו [ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בתוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים הגרסא פה היא &quot;'''כל''' כך&quot;. ופחות נראה בעיני, אבל אפשר לקיימו.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. שלפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואף שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, כמו שכתבו &quot;רבותינו בעלי התוס' על התורה&quot; בפירוש שני, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ואלך עם ישראל, אך לא מיד. ומשה אמר שלא יזוז משם עד שיעברו פנים של זעם מיד, ונתרצה לו הקב&quot;ה. או אפשר לפרש כפירושם הראשון. שאמר הקב&quot;ה למשה &quot;פני ילכו והניחותי לך&quot; להנות מזיו שכינתי, לך ולא להם. והתפלל משה על כך: &quot;אם אין פניך הולכים&quot; שיהו כולם כמותי, &quot;אל תעלנו מזה&quot;, ונתרצה לו הקב&quot;ה לבסוף. אך ביחס לפירוש של רבינו שמואל, שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל. א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot;, שכביכול התפלל משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא הקב&quot;ה אמר לו שהוא מתרצה ללכת לפני ישראל למלחמה, וא&quot;כ מהי טענתו של משה?
 '''אבל אפשר לתרץ''' שרצה משה שיכרות לו הקב&quot;ה ברית על כך. וכמו שמפרש רשב&quot;ם עצמו על התורה בהמשך הפסוקים, שכך אכן היית כוונתו הנסתרת של משה. וכנראה הטעם בזה כדי שלא יגרום החטא.

 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלהים במה אדע כי א'''['''י''']'''רשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלהי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; (בח)&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל מימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש. אך ע&quot;פ &quot;מושב זקנים&quot; לבעלי התוס' (פרשת לך לך פרק ט&quot;ו), וכן ע&quot;פ &quot;אמרי נעם&quot; לר' יעקב דילישקש (פרשת לך לך), ששאלו וענו את אותם דברים כדברי רבינו ולא הזכירו את ר' יוחנן בדבריהם, אפשר דלא גרסינן ליה כלל.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ, ועוד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''' או ב-'''א' וד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכתה&quot;י בגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אדני אלוהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא&lt;sup&gt;{{הערה|אכן בגרסת רש&quot;י בש&quot;ס כת&quot;י שוניצינו-פיזארו הביא את הפסוק הזה ולא את הפסוק שמופיע לפנינו. וכן הביאו התוס' זאת בדף מט. בד&quot;ה ברוך שנתן שבתות וכו'. וכנראה שגרסא אחרת היית לפניהם, או שמא טעות סופר היא כמו שהגיהו שם. מ&quot;מ בכל כתה&quot;י של הגמ' הפסוק הינו כפי שמופיע לפנינו.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. ואין לומר שהמילה היא &quot;דפריש&quot; שהכוונה לפי מה שפורש בגמ', כיון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. ולצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם, אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד מכמה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונם) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;. או כמו שאומר &quot;המגיה&quot; נגרוס את הקטע &quot;כמו שהמוכיח בסדר עולם&quot; אחרי שהיה אז בן שבעים שנה.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' שלפנינו ובכל הדפוסים וכהת&quot;י של הגמ' מופיע כאן מילה אחת או יותר שמתחילים את המשפט. בגרסאות הדפוסים שלפנינו מופיע כאן &quot;'''מאי''' כולי האי&quot;. אך אפשר לקיים הגרסא כמו שהיא, שהתפלא רב נחמן על כך שרבי יצחק מתאמץ כל כך לחפש לו פיתרון שיחשב לו תפילה במניין, ושאלו כולי האי? זאת אומרת למה כל כך הדבר חשוב שאתה מתאמץ עליו כך, הלא אפשר להתפלל ביחיד.}}&lt;/sup&gt; כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום &lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו אם יש ציבור שמתפללים באיזה שהוא מקום בעולם באותה שעה שהוא מתפלל, מועיל דלא מדחי תפילתו.}}&lt;/sup&gt;. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפני מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא [לן] דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחות'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ג)'''|'''בדבד'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''בדבר'''&quot;. ובגליון הש&quot;ס גורס בדברי הערוך &quot;'''כדובר'''&quot;. והגרסא שלפנינו בערוך היא &quot;'''בדובר'''&quot; כלשון הד&quot;ה של רבינו. ומדברי רבינו משמע קצת שגרס בערוך &quot;בדוב'''ד'''&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא. והמגיה כתב בשם כת&quot;י ספרדי דשם הגרסא &quot;'''נכרי'''&quot;בגמ' כדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;. &quot;והמגיה&quot; טוען שהמילה השתרבבה מהדיבור שאחריו שמתחיל ב-&quot;עד שבא אברהם&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, וכן מדפוס ישן המבוסס על כתב יד, ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש וספרי בעלי תוס' אחרים שלשונם זהה או דומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים. וכן מעט מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; או &quot;ברכה משולשת&quot; כפי  שהרגילים לקרוא לו היום (שהוא נכתב ע&quot;פ כתיב יד מירושלים, שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הנזכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק) שמטרתו להשלים את הדפים החסרים מספר ברכה משולשת.
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של דברי רבינו מאוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים, שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות.

----</text>
      <sha1>d5jx6p8ksdbgtslc3aejn710zh7a3sa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/עמידה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726164</id>
    <revision>
      <id>3018659</id>
      <parentid>3018557</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T14:55:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3018659</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="105335" sha1="rqh9qcyhhrk6shzk5x1o20ckue1ehm5" xml:space="preserve">==עמידה לחול==
&lt;קטע התחלה=א כ/&gt;
===אבות===
&lt;קטע סוף=א כ/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|במנחה:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=כי שם/&gt;כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} &lt;קטע סוף=כי שם/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדני/&gt;אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} &lt;קטע סוף=אדני/&gt;

&lt;קטע התחלה=א א/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=א א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=זכרנו/&gt;זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ&lt;noinclude&gt; (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)&lt;/noinclude&gt; בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. &lt;קטע סוף=זכרנו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=א מלך/&gt;מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. &lt;קטע סוף=א מלך/&gt;&lt;קטע התחלה=א ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. &lt;קטע סוף=א ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ב כ/&gt;

===גבורות===
&lt;קטע סוף=ב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. &lt;קטע סוף=ב א/&gt;

{{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ב חורף/&gt;מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. &lt;קטע סוף=ב חורף/&gt;&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;[&lt;span style=&quot;background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;&quot;&gt;&lt;small&gt;&lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;בקיץ ל&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;מנהג א&quot;י:&lt;/small&gt;&lt;/span&gt; מוֹרִיד הַטָּל.] &lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב מכלכל/&gt;מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=ב מכלכל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מי כמוך/&gt;מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=מי כמוך/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ב ונאמן/&gt;וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. &lt;קטע סוף=ב ונאמן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. &lt;קטע סוף=ב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ג כ/&gt;

===קדושת השם===
&lt;קטע סוף=ג כ/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נקדש/&gt;נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. &lt;קטע סוף=נקדש/&gt;&lt;קטע התחלה=ככתוב/&gt;כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}&lt;קטע סוף=ככתוב/&gt;&lt;קטע התחלה=קדוש/&gt;'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}&lt;קטע סוף=קדוש/&gt;&lt;קטע התחלה=לעומתם/&gt;לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}&lt;קטע סוף=לעומתם/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;&lt;קטע התחלה=ובדברי/&gt;וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}&lt;קטע סוף=ובדברי/&gt;&lt;קטע התחלה=ימלוך/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}&lt;קטע סוף=ימלוך/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=לדור/&gt;לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. &lt;קטע סוף=לדור/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. &lt;קטע סוף=ג א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ג ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}&lt;קטע התחלה=ד כ/&gt;

===חונן הדעת===
&lt;קטע סוף=ד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. &lt;קטע סוף=ד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אתה חוננתנו/&gt;אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ&lt;קטע סוף=אתה חוננתנו/&gt;חָנֵּנוּ…{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ד חננו/&gt;חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. &lt;קטע סוף=ד חננו/&gt;&lt;קטע התחלה=ד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. &lt;קטע סוף=ד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ה כ/&gt;
===תשובה===
&lt;קטע סוף=ה כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. &lt;קטע סוף=ה א/&gt;&lt;קטע התחלה=ה ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. &lt;קטע סוף=ה ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ו כ/&gt;
===סליחה===
&lt;קטע סוף=ו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. &lt;קטע סוף=ו א/&gt;
&lt;קטע התחלה=ו כי/&gt;כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. &lt;קטע סוף=ו כי/&gt;{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש&quot;ץ&lt;noinclude&gt; של שחרית&lt;/noinclude&gt;}} &lt;קטע התחלה=ו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. &lt;קטע סוף=ו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ז כ/&gt;
===גאולה===
&lt;קטע סוף=ז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. &lt;קטע סוף=ז א/&gt;&lt;קטע התחלה=ז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ז ת/&gt;{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=עננו כ/&gt;
===עננו===
&lt;קטע סוף=עננו כ/&gt;{{הור|בחזרת הש&quot;ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=עננו א/&gt;עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. &lt;קטע סוף=עננו א/&gt;&lt;קטע התחלה=עננו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.&lt;קטע סוף=עננו ת/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=ח כ/&gt;
===רפואה===
&lt;קטע סוף=ח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה/לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ח כי/&gt;כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. &lt;קטע סוף=ח כי/&gt;&lt;קטע התחלה=ח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ח ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ט כ/&gt;

===ברכת השנים===
&lt;קטע סוף=ט כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן &lt;קטע סוף=ט א/&gt;{{ש}}
{{הור|בקיץ:}} &lt;קטע התחלה=ט קיץ/&gt;בְּרָכָה &lt;קטע סוף=ט קיץ/&gt; {{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ט חורף/&gt;טַל וּמָטָר לִבְרָכָה &lt;קטע סוף=ט חורף/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ט על פני/&gt;עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{ק|[{{הור|נ&quot;א:}} מִטּוּבָהּ]}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. &lt;קטע סוף=ט על פני/&gt;&lt;קטע התחלה=ט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. &lt;קטע סוף=ט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=י כ/&gt;

===קיבוץ גלויות===
&lt;קטע סוף=י כ/&gt;&lt;קטע התחלה=י א/&gt;תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=י א/&gt;&lt;קטע התחלה=י ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=י ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יא כ/&gt;
===משפט===
&lt;קטע סוף=יא כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא א/&gt;&lt;קטע התחלה=יא ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}&lt;קטע התחלה=יב כ/&gt;
===ברכת המינים===
&lt;קטע סוף=יב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|הנוסח המוצג בפנים הינו מאוחר והוא תוצאה של צנזורה. נוסח אשכנז הישן: '''(וְ)לַמְּשֻׁמָּדִים''' אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''הַמִּינִים''' כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ, וְכָל '''אוֹיְבֵי עַמְּךָ''' מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, '''וּמַלְכוּת זָדוֹן''' מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.{{ש}}
נוסח מצונזר רעדלהיים: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ''', '''וְכֻלָּם מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ''', וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.}}&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע סוף=יב א/&gt;&lt;קטע התחלה=יב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. &lt;קטע סוף=יב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יג כ/&gt;

===על הצדיקים===
&lt;קטע סוף=יג כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. &lt;קטע סוף=יג א/&gt;&lt;קטע התחלה=יג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. &lt;קטע סוף=יג ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יד כ/&gt;
===ולירושלים===
&lt;קטע סוף=יד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יד א/&gt;וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. &lt;קטע סוף=יד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נחם/&gt;נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.&lt;קטע סוף=נחם/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. &lt;קטע סוף=יד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טו כ/&gt;
===את צמח דוד===
&lt;קטע סוף=טו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. &lt;קטע סוף=טו א/&gt;&lt;קטע התחלה=טו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=טו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טז כ/&gt;
===שומע תפילה===
&lt;קטע סוף=טז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}&lt;/noinclude&gt;

{{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ועננו/&gt;וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. &lt;קטע סוף=ועננו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=טז כי/&gt;כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=טז כי/&gt;&lt;קטע התחלה=טז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. &lt;קטע סוף=טז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יז כ/&gt;
===עבודה===
&lt;קטע סוף=יז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. &lt;קטע סוף=יז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יז ותחזינה/&gt;וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=יז ותחזינה/&gt;&lt;קטע התחלה=יז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.&lt;קטע סוף=יז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יח כ/&gt;
===הודאה===
&lt;קטע סוף=יח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. &lt;קטע סוף=יח א/&gt;
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. &lt;קטע סוף=מודים דרבנן/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחנוכה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=על הנסים/&gt;עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=על הנסים/&gt;&lt;קטע התחלה=בימי מתתיהו/&gt;בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.&lt;קטע סוף=בימי מתתיהו/&gt;

{{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע התחלה=בימי מרדכי/&gt;בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.&lt;קטע סוף=בימי מרדכי/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח ועל/&gt;וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. &lt;קטע סוף=יח ועל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=וכתוב/&gt;וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. &lt;קטע סוף=וכתוב/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחזרת הש&quot;ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך/&gt;אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.&lt;קטע סוף=זכור רחמיך/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח וכל/&gt;וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. &lt;קטע סוף=יח וכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. &lt;קטע סוף=יח ת/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}&lt;קטע התחלה=כהנים כ/&gt;
===ברכת כהנים===
&lt;קטע סוף=כהנים כ/&gt;&lt;קטע התחלה=לברך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=לברך/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|כשאין נשיאת כפים, החזן אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יברכך/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} &lt;קטע סוף=יברכך/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר/&gt;אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=אדיר/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יט כ/&gt;

===שלום===
&lt;קטע סוף=יט כ/&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בשחרית ו&lt;/noinclude&gt;במנחה של תענית ציבור&lt;noinclude&gt; (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)&lt;/noinclude&gt;:}} &lt;קטע התחלה=יט שים/&gt;שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שים/&gt;

{{הור|במנחה ובערבית:}} &lt;קטע התחלה=יט שלום רב/&gt;שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שלום רב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט וטוב/&gt;וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. &lt;קטע סוף=יט וטוב/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=בספר חיים/&gt;בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} &lt;קטע סוף=בספר חיים/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.&lt;קטע סוף=יט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהי כ/&gt;

===אלוהי נצור===
&lt;קטע סוף=אלהי כ/&gt;[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃]

&lt;קטע התחלה=אלהי א/&gt;אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}&lt;קטע סוף=אלהי א/&gt;
{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=תענית יחיד/&gt;{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה.

{{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}}
רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.&lt;קטע סוף=תענית יחיד/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יהיו לרצון/&gt;{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}}

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}}

עֹשֶׂה &lt;קטע סוף=יהיו לרצון/&gt;שָׁלוֹם {{הור1|בעשי&quot;ת|הַשָּׁלוֹם}} &lt;קטע התחלה=במרומיו/&gt;בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.
{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}&lt;קטע סוף=במרומיו/&gt;

==קדושה לשבת ויום טוב==
===פיוטים===
{{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}}
;א
&lt;קטע התחלה=ואתה/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}}
'''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא,'''&lt;קטע סוף=ואתה/&gt;
;ב
&lt;קטע התחלה=חי וקיים/&gt;'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''&lt;קטע סוף=חי וקיים/&gt;
;ג
&lt;קטע התחלה=אל נא/&gt;אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}}
הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו.
{{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.&lt;קטע סוף=אל נא/&gt;
;ד
{{הור|בשבת וחג:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן1/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן1/&gt;

{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן2/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''&lt;קטע סוף=ובכן2/&gt;

{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן3/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן3/&gt;

===שחרית===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אז/&gt;אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. &lt;קטע סוף=אז/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומך/&gt;מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומך/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף===
&lt;קטע התחלה=נעריצך/&gt;נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, &lt;קטע סוף=נעריצך/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=כבודו/&gt;כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. &lt;קטע סוף=כבודו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומו/&gt;מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומו/&gt;
&lt;קטע התחלה=שמע/&gt;'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שמע/&gt;
&lt;קטע התחלה=הוא אלהינו/&gt;{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}&lt;קטע סוף=הוא אלהינו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר&quot;ה וביו&quot;כ:}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אדיר-אדירנו/&gt;אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}&lt;קטע סוף=אדיר-אדירנו/&gt;{{סוף}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור==
&lt;noinclude&gt;
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}}
|}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ובכן/&gt;וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן &lt;small&gt;[{{הור|נוסח ישן:}} שֶׁהַשִּׁלְטוֹן]&lt;/small&gt; לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ.

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=ובכן/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותמלוך/&gt;וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}}

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ותמלוך/&gt;
==קדושת היום==
===ערבית לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה קדשת/&gt;אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}&lt;קטע סוף=אתה קדשת/&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה א/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ &lt;קטע סוף=רצה א/&gt;בָהּ &lt;קטע התחלה=רצה ת/&gt;יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. &lt;קטע סוף=רצה ת/&gt;
===שחרית לשבת===
&lt;קטע התחלה=ישמח משה/&gt;יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}}

וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמח משה/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מנחה לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה אחד/&gt;אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. &lt;קטע סוף=אתה אחד/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף לשבת===
&lt;קטע התחלה=תכנת/&gt;{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=תכנת/&gt;

&lt;קטע התחלה=וביום השבת/&gt;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} &lt;קטע סוף=וביום השבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישמחו/&gt;יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמחו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;

===מוסף ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=ראשי חדשים/&gt;רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=ראשי חדשים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובראשי/&gt;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}&lt;קטע סוף=ובראשי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=חדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=חדש/&gt;
===מוסף שבת ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=אתה יצרת/&gt;אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אתה יצרת/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה וחדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=רצה וחדש/&gt;
===תפילת יום טוב===
&lt;קטע התחלה=אתה בחרתנו/&gt;אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. &lt;קטע סוף=אתה בחרתנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותודיענו/&gt;{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}&lt;קטע סוף=ותודיענו/&gt;
&lt;קטע התחלה=ותתן רגלים/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן רגלים/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}}

&lt;קטע התחלה=והשיאנו/&gt;&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי [{{הור|נוסח ישן:}} אוֹהֲבֵי] שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.&lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;&lt;קטע סוף=והשיאנו/&gt;
===מוסף רגלים===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ומפני/&gt;וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומפני/&gt;

וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}}
הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
{{הור|ביו&quot;ט ראשון (ושני) של פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח א/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח א/&gt;

{{הור|בשאר ימי פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח ב/&gt;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח ב/&gt;

{{הור|בשבועות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שבועות/&gt;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} &lt;קטע סוף=פסוקים שבועות/&gt;

{{הור|ביו&quot;ט של סוכות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות א/&gt;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} &lt;קטע סוף=פסוקים סוכות א/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/&gt;{{הור|בחול המועד סוכות (בחו&quot;ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}}

{{הור|בט&quot;ז בתשרי (בא&quot;י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}}
{{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}}
{{הור|בהושענא רבה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים הו&quot;ר/&gt;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} &lt;קטע סוף=פסוקים הו&quot;ר/&gt;&lt;קטע סוף=פסוקים סוכות ב/&gt;{{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/&gt;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} &lt;קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/&gt;

{{הור|בכל הימים:}} &lt;קטע התחלה=ומנחתם/&gt;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומנחתם/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=מלך רחמן/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}&lt;קטע סוף=מלך רחמן/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}&lt;/noinclude&gt;

===תפילת ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}&lt;/noinclude&gt;

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}}

&lt;קטע התחלה=מלוך/&gt;&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.&lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;&lt;קטע סוף=מלוך/&gt;

===תפילת יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-יו&quot;כ/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-יו&quot;כ/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}}

&lt;קטע התחלה=מחול/&gt;&lt;קטע התחלה=מחול1/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מחול1/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מחול2/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. &lt;קטע סוף=מחול2/&gt;&lt;קטע סוף=מחול/&gt;

===מוסף ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור|בחול:}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;יוֹם תְּרוּעָה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:

&lt;קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} 

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.

מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}&lt;קטע סוף=פסוקים ראש השנה/&gt;&lt;קטע התחלה=מלכויות כ/&gt;
====מלכויות====
&lt;קטע סוף=מלכויות כ/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}}

&lt;קטע התחלה=מלכויות א/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}&lt;קטע סוף=מלכויות א/&gt;
&lt;קטע התחלה=מלכויות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}

וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}&lt;קטע סוף=מלכויות פס/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות כ/&gt;
====זכרונות====
&lt;קטע סוף=זכרונות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות א/&gt;אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. &lt;קטע סוף=זכרונות א/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות פס/&gt;וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. 

כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}

&lt;קטע סוף=זכרונות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. &lt;קטע סוף=זכרונות ב/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות כ/&gt;
====שופרות====
&lt;קטע סוף=שופרות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות א/&gt;אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ.

&lt;קטע סוף=שופרות א/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ.

&lt;קטע סוף=שופרות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=שופרות ב/&gt;

===מוסף יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן לנו כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/&gt;וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ואת מוסף כיפור/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/&gt;וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}}

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.&lt;קטע סוף=פסוקים יום כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות ושינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>rqh9qcyhhrk6shzk5x1o20ckue1ehm5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018689</id>
      <parentid>3018659</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T19:49:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הצגת הערת שוליים לנוסח הישן לפי הצעת {{א|Yack67}}</comment>
      <origin>3018689</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="105331" sha1="1n084rzq7sracx9dedovutd2ytx48xx" xml:space="preserve">==עמידה לחול==
&lt;קטע התחלה=א כ/&gt;
===אבות===
&lt;קטע סוף=א כ/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|במנחה:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=כי שם/&gt;כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} &lt;קטע סוף=כי שם/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדני/&gt;אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} &lt;קטע סוף=אדני/&gt;

&lt;קטע התחלה=א א/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=א א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=זכרנו/&gt;זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ&lt;noinclude&gt; (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)&lt;/noinclude&gt; בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. &lt;קטע סוף=זכרנו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=א מלך/&gt;מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. &lt;קטע סוף=א מלך/&gt;&lt;קטע התחלה=א ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. &lt;קטע סוף=א ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ב כ/&gt;

===גבורות===
&lt;קטע סוף=ב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. &lt;קטע סוף=ב א/&gt;

{{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ב חורף/&gt;מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. &lt;קטע סוף=ב חורף/&gt;&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;[&lt;span style=&quot;background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;&quot;&gt;&lt;small&gt;&lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;בקיץ ל&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;מנהג א&quot;י:&lt;/small&gt;&lt;/span&gt; מוֹרִיד הַטָּל.] &lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב מכלכל/&gt;מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=ב מכלכל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מי כמוך/&gt;מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=מי כמוך/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ב ונאמן/&gt;וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. &lt;קטע סוף=ב ונאמן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. &lt;קטע סוף=ב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ג כ/&gt;

===קדושת השם===
&lt;קטע סוף=ג כ/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נקדש/&gt;נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. &lt;קטע סוף=נקדש/&gt;&lt;קטע התחלה=ככתוב/&gt;כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}&lt;קטע סוף=ככתוב/&gt;&lt;קטע התחלה=קדוש/&gt;'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}&lt;קטע סוף=קדוש/&gt;&lt;קטע התחלה=לעומתם/&gt;לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}&lt;קטע סוף=לעומתם/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;&lt;קטע התחלה=ובדברי/&gt;וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}&lt;קטע סוף=ובדברי/&gt;&lt;קטע התחלה=ימלוך/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}&lt;קטע סוף=ימלוך/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=לדור/&gt;לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. &lt;קטע סוף=לדור/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. &lt;קטע סוף=ג א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ג ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}&lt;קטע התחלה=ד כ/&gt;

===חונן הדעת===
&lt;קטע סוף=ד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. &lt;קטע סוף=ד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אתה חוננתנו/&gt;אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ&lt;קטע סוף=אתה חוננתנו/&gt;חָנֵּנוּ…{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ד חננו/&gt;חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. &lt;קטע סוף=ד חננו/&gt;&lt;קטע התחלה=ד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. &lt;קטע סוף=ד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ה כ/&gt;
===תשובה===
&lt;קטע סוף=ה כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. &lt;קטע סוף=ה א/&gt;&lt;קטע התחלה=ה ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. &lt;קטע סוף=ה ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ו כ/&gt;
===סליחה===
&lt;קטע סוף=ו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. &lt;קטע סוף=ו א/&gt;
&lt;קטע התחלה=ו כי/&gt;כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. &lt;קטע סוף=ו כי/&gt;{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש&quot;ץ&lt;noinclude&gt; של שחרית&lt;/noinclude&gt;}} &lt;קטע התחלה=ו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. &lt;קטע סוף=ו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ז כ/&gt;
===גאולה===
&lt;קטע סוף=ז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. &lt;קטע סוף=ז א/&gt;&lt;קטע התחלה=ז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ז ת/&gt;{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=עננו כ/&gt;
===עננו===
&lt;קטע סוף=עננו כ/&gt;{{הור|בחזרת הש&quot;ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=עננו א/&gt;עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. &lt;קטע סוף=עננו א/&gt;&lt;קטע התחלה=עננו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.&lt;קטע סוף=עננו ת/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=ח כ/&gt;
===רפואה===
&lt;קטע סוף=ח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה/לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ח כי/&gt;כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. &lt;קטע סוף=ח כי/&gt;&lt;קטע התחלה=ח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ח ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ט כ/&gt;

===ברכת השנים===
&lt;קטע סוף=ט כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן &lt;קטע סוף=ט א/&gt;{{ש}}
{{הור|בקיץ:}} &lt;קטע התחלה=ט קיץ/&gt;בְּרָכָה &lt;קטע סוף=ט קיץ/&gt; {{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ט חורף/&gt;טַל וּמָטָר לִבְרָכָה &lt;קטע סוף=ט חורף/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ט על פני/&gt;עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{ק|[{{הור|נ&quot;א:}} מִטּוּבָהּ]}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. &lt;קטע סוף=ט על פני/&gt;&lt;קטע התחלה=ט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. &lt;קטע סוף=ט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=י כ/&gt;

===קיבוץ גלויות===
&lt;קטע סוף=י כ/&gt;&lt;קטע התחלה=י א/&gt;תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=י א/&gt;&lt;קטע התחלה=י ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=י ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יא כ/&gt;
===משפט===
&lt;קטע סוף=יא כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא א/&gt;&lt;קטע התחלה=יא ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}&lt;קטע התחלה=יב כ/&gt;
===ברכת המינים===
&lt;קטע סוף=יב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.{{הערה|נוסח ישן (השתנה בשל צנזורה): '''&lt;noinclude&gt;(&lt;/noinclude&gt;וְ&lt;noinclude&gt;)&lt;/noinclude&gt;לַמְּשֻׁמָּדִים''' אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''הַמִּינִים''' כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ, וְכָל '''אוֹיְבֵי עַמְּךָ''' מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, '''וּמַלְכוּת זָדוֹן''' מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
נוסח מצונזר בדפוס רעדלהיים: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ''', '''וְכֻלָּם מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ''', וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.&lt;/noinclude&gt;}} &lt;קטע סוף=יב א/&gt;&lt;קטע התחלה=יב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. &lt;קטע סוף=יב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יג כ/&gt;&lt;noinclude&gt;

===על הצדיקים===
&lt;קטע סוף=יג כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. &lt;קטע סוף=יג א/&gt;&lt;קטע התחלה=יג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. &lt;קטע סוף=יג ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יד כ/&gt;
===ולירושלים===
&lt;קטע סוף=יד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יד א/&gt;וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. &lt;קטע סוף=יד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נחם/&gt;נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.&lt;קטע סוף=נחם/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. &lt;קטע סוף=יד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טו כ/&gt;
===את צמח דוד===
&lt;קטע סוף=טו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. &lt;קטע סוף=טו א/&gt;&lt;קטע התחלה=טו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=טו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טז כ/&gt;
===שומע תפילה===
&lt;קטע סוף=טז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}&lt;/noinclude&gt;

{{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ועננו/&gt;וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. &lt;קטע סוף=ועננו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=טז כי/&gt;כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=טז כי/&gt;&lt;קטע התחלה=טז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. &lt;קטע סוף=טז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יז כ/&gt;
===עבודה===
&lt;קטע סוף=יז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. &lt;קטע סוף=יז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יז ותחזינה/&gt;וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=יז ותחזינה/&gt;&lt;קטע התחלה=יז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.&lt;קטע סוף=יז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יח כ/&gt;
===הודאה===
&lt;קטע סוף=יח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. &lt;קטע סוף=יח א/&gt;
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. &lt;קטע סוף=מודים דרבנן/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחנוכה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=על הנסים/&gt;עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=על הנסים/&gt;&lt;קטע התחלה=בימי מתתיהו/&gt;בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.&lt;קטע סוף=בימי מתתיהו/&gt;

{{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע התחלה=בימי מרדכי/&gt;בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.&lt;קטע סוף=בימי מרדכי/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח ועל/&gt;וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. &lt;קטע סוף=יח ועל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=וכתוב/&gt;וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. &lt;קטע סוף=וכתוב/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחזרת הש&quot;ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך/&gt;אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.&lt;קטע סוף=זכור רחמיך/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח וכל/&gt;וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. &lt;קטע סוף=יח וכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. &lt;קטע סוף=יח ת/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}&lt;קטע התחלה=כהנים כ/&gt;
===ברכת כהנים===
&lt;קטע סוף=כהנים כ/&gt;&lt;קטע התחלה=לברך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=לברך/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|כשאין נשיאת כפים, החזן אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יברכך/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} &lt;קטע סוף=יברכך/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר/&gt;אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=אדיר/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יט כ/&gt;

===שלום===
&lt;קטע סוף=יט כ/&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בשחרית ו&lt;/noinclude&gt;במנחה של תענית ציבור&lt;noinclude&gt; (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)&lt;/noinclude&gt;:}} &lt;קטע התחלה=יט שים/&gt;שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שים/&gt;

{{הור|במנחה ובערבית:}} &lt;קטע התחלה=יט שלום רב/&gt;שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שלום רב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט וטוב/&gt;וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. &lt;קטע סוף=יט וטוב/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=בספר חיים/&gt;בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} &lt;קטע סוף=בספר חיים/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.&lt;קטע סוף=יט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהי כ/&gt;

===אלוהי נצור===
&lt;קטע סוף=אלהי כ/&gt;[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃]

&lt;קטע התחלה=אלהי א/&gt;אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}&lt;קטע סוף=אלהי א/&gt;
{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=תענית יחיד/&gt;{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה.

{{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}}
רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.&lt;קטע סוף=תענית יחיד/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יהיו לרצון/&gt;{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}}

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}}

עֹשֶׂה &lt;קטע סוף=יהיו לרצון/&gt;שָׁלוֹם {{הור1|בעשי&quot;ת|הַשָּׁלוֹם}} &lt;קטע התחלה=במרומיו/&gt;בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.
{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}&lt;קטע סוף=במרומיו/&gt;

==קדושה לשבת ויום טוב==
===פיוטים===
{{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}}
;א
&lt;קטע התחלה=ואתה/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}}
'''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא,'''&lt;קטע סוף=ואתה/&gt;
;ב
&lt;קטע התחלה=חי וקיים/&gt;'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''&lt;קטע סוף=חי וקיים/&gt;
;ג
&lt;קטע התחלה=אל נא/&gt;אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}}
הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו.
{{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.&lt;קטע סוף=אל נא/&gt;
;ד
{{הור|בשבת וחג:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן1/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן1/&gt;

{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן2/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''&lt;קטע סוף=ובכן2/&gt;

{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן3/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן3/&gt;

===שחרית===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אז/&gt;אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. &lt;קטע סוף=אז/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומך/&gt;מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומך/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף===
&lt;קטע התחלה=נעריצך/&gt;נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, &lt;קטע סוף=נעריצך/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=כבודו/&gt;כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. &lt;קטע סוף=כבודו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומו/&gt;מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומו/&gt;
&lt;קטע התחלה=שמע/&gt;'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שמע/&gt;
&lt;קטע התחלה=הוא אלהינו/&gt;{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}&lt;קטע סוף=הוא אלהינו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר&quot;ה וביו&quot;כ:}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אדיר-אדירנו/&gt;אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}&lt;קטע סוף=אדיר-אדירנו/&gt;{{סוף}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור==
&lt;noinclude&gt;
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}}
|}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ובכן/&gt;וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן &lt;small&gt;[{{הור|נוסח ישן:}} שֶׁהַשִּׁלְטוֹן]&lt;/small&gt; לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ.

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=ובכן/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותמלוך/&gt;וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}}

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ותמלוך/&gt;
==קדושת היום==
===ערבית לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה קדשת/&gt;אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}&lt;קטע סוף=אתה קדשת/&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה א/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ &lt;קטע סוף=רצה א/&gt;בָהּ &lt;קטע התחלה=רצה ת/&gt;יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. &lt;קטע סוף=רצה ת/&gt;
===שחרית לשבת===
&lt;קטע התחלה=ישמח משה/&gt;יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}}

וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמח משה/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מנחה לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה אחד/&gt;אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. &lt;קטע סוף=אתה אחד/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף לשבת===
&lt;קטע התחלה=תכנת/&gt;{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=תכנת/&gt;

&lt;קטע התחלה=וביום השבת/&gt;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} &lt;קטע סוף=וביום השבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישמחו/&gt;יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמחו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;

===מוסף ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=ראשי חדשים/&gt;רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=ראשי חדשים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובראשי/&gt;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}&lt;קטע סוף=ובראשי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=חדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=חדש/&gt;
===מוסף שבת ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=אתה יצרת/&gt;אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אתה יצרת/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה וחדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=רצה וחדש/&gt;
===תפילת יום טוב===
&lt;קטע התחלה=אתה בחרתנו/&gt;אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. &lt;קטע סוף=אתה בחרתנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותודיענו/&gt;{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}&lt;קטע סוף=ותודיענו/&gt;
&lt;קטע התחלה=ותתן רגלים/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן רגלים/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}}

&lt;קטע התחלה=והשיאנו/&gt;&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי [{{הור|נוסח ישן:}} אוֹהֲבֵי] שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.&lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;&lt;קטע סוף=והשיאנו/&gt;
===מוסף רגלים===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ומפני/&gt;וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומפני/&gt;

וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}}
הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
{{הור|ביו&quot;ט ראשון (ושני) של פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח א/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח א/&gt;

{{הור|בשאר ימי פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח ב/&gt;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח ב/&gt;

{{הור|בשבועות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שבועות/&gt;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} &lt;קטע סוף=פסוקים שבועות/&gt;

{{הור|ביו&quot;ט של סוכות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות א/&gt;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} &lt;קטע סוף=פסוקים סוכות א/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/&gt;{{הור|בחול המועד סוכות (בחו&quot;ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}}

{{הור|בט&quot;ז בתשרי (בא&quot;י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}}
{{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}}
{{הור|בהושענא רבה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים הו&quot;ר/&gt;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} &lt;קטע סוף=פסוקים הו&quot;ר/&gt;&lt;קטע סוף=פסוקים סוכות ב/&gt;{{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/&gt;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} &lt;קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/&gt;

{{הור|בכל הימים:}} &lt;קטע התחלה=ומנחתם/&gt;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומנחתם/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=מלך רחמן/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}&lt;קטע סוף=מלך רחמן/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}&lt;/noinclude&gt;

===תפילת ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}&lt;/noinclude&gt;

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}}

&lt;קטע התחלה=מלוך/&gt;&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.&lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;&lt;קטע סוף=מלוך/&gt;

===תפילת יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-יו&quot;כ/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-יו&quot;כ/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}}

&lt;קטע התחלה=מחול/&gt;&lt;קטע התחלה=מחול1/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מחול1/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מחול2/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. &lt;קטע סוף=מחול2/&gt;&lt;קטע סוף=מחול/&gt;

===מוסף ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור|בחול:}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;יוֹם תְּרוּעָה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:

&lt;קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} 

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.

מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}&lt;קטע סוף=פסוקים ראש השנה/&gt;&lt;קטע התחלה=מלכויות כ/&gt;
====מלכויות====
&lt;קטע סוף=מלכויות כ/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}}

&lt;קטע התחלה=מלכויות א/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}&lt;קטע סוף=מלכויות א/&gt;
&lt;קטע התחלה=מלכויות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}

וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}&lt;קטע סוף=מלכויות פס/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות כ/&gt;
====זכרונות====
&lt;קטע סוף=זכרונות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות א/&gt;אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. &lt;קטע סוף=זכרונות א/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות פס/&gt;וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. 

כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}

&lt;קטע סוף=זכרונות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. &lt;קטע סוף=זכרונות ב/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות כ/&gt;
====שופרות====
&lt;קטע סוף=שופרות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות א/&gt;אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ.

&lt;קטע סוף=שופרות א/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ.

&lt;קטע סוף=שופרות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=שופרות ב/&gt;

===מוסף יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן לנו כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/&gt;וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ואת מוסף כיפור/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/&gt;וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}}

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.&lt;קטע סוף=פסוקים יום כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות ושינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>1n084rzq7sracx9dedovutd2ytx48xx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018708</id>
      <parentid>3018689</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T22:42:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברכת המינים */ לא נראה לי שזה אמור להיות פה</comment>
      <origin>3018708</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="105321" sha1="qg6arve9aj1p1igudsr73q04bm176j4" xml:space="preserve">==עמידה לחול==
&lt;קטע התחלה=א כ/&gt;
===אבות===
&lt;קטע סוף=א כ/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|במנחה:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=כי שם/&gt;כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} &lt;קטע סוף=כי שם/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדני/&gt;אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} &lt;קטע סוף=אדני/&gt;

&lt;קטע התחלה=א א/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=א א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=זכרנו/&gt;זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ&lt;noinclude&gt; (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)&lt;/noinclude&gt; בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. &lt;קטע סוף=זכרנו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=א מלך/&gt;מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. &lt;קטע סוף=א מלך/&gt;&lt;קטע התחלה=א ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. &lt;קטע סוף=א ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ב כ/&gt;

===גבורות===
&lt;קטע סוף=ב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. &lt;קטע סוף=ב א/&gt;

{{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ב חורף/&gt;מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. &lt;קטע סוף=ב חורף/&gt;&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;[&lt;span style=&quot;background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;&quot;&gt;&lt;small&gt;&lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;בקיץ ל&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;מנהג א&quot;י:&lt;/small&gt;&lt;/span&gt; מוֹרִיד הַטָּל.] &lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב מכלכל/&gt;מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=ב מכלכל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מי כמוך/&gt;מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=מי כמוך/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ב ונאמן/&gt;וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. &lt;קטע סוף=ב ונאמן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. &lt;קטע סוף=ב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ג כ/&gt;

===קדושת השם===
&lt;קטע סוף=ג כ/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נקדש/&gt;נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. &lt;קטע סוף=נקדש/&gt;&lt;קטע התחלה=ככתוב/&gt;כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}&lt;קטע סוף=ככתוב/&gt;&lt;קטע התחלה=קדוש/&gt;'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}&lt;קטע סוף=קדוש/&gt;&lt;קטע התחלה=לעומתם/&gt;לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}&lt;קטע סוף=לעומתם/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;&lt;קטע התחלה=ובדברי/&gt;וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}&lt;קטע סוף=ובדברי/&gt;&lt;קטע התחלה=ימלוך/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}&lt;קטע סוף=ימלוך/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=לדור/&gt;לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. &lt;קטע סוף=לדור/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. &lt;קטע סוף=ג א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ג ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}&lt;קטע התחלה=ד כ/&gt;

===חונן הדעת===
&lt;קטע סוף=ד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. &lt;קטע סוף=ד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אתה חוננתנו/&gt;אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ&lt;קטע סוף=אתה חוננתנו/&gt;חָנֵּנוּ…{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ד חננו/&gt;חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. &lt;קטע סוף=ד חננו/&gt;&lt;קטע התחלה=ד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. &lt;קטע סוף=ד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ה כ/&gt;
===תשובה===
&lt;קטע סוף=ה כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. &lt;קטע סוף=ה א/&gt;&lt;קטע התחלה=ה ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. &lt;קטע סוף=ה ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ו כ/&gt;
===סליחה===
&lt;קטע סוף=ו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. &lt;קטע סוף=ו א/&gt;
&lt;קטע התחלה=ו כי/&gt;כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. &lt;קטע סוף=ו כי/&gt;{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש&quot;ץ&lt;noinclude&gt; של שחרית&lt;/noinclude&gt;}} &lt;קטע התחלה=ו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. &lt;קטע סוף=ו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ז כ/&gt;
===גאולה===
&lt;קטע סוף=ז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. &lt;קטע סוף=ז א/&gt;&lt;קטע התחלה=ז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ז ת/&gt;{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=עננו כ/&gt;
===עננו===
&lt;קטע סוף=עננו כ/&gt;{{הור|בחזרת הש&quot;ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=עננו א/&gt;עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. &lt;קטע סוף=עננו א/&gt;&lt;קטע התחלה=עננו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.&lt;קטע סוף=עננו ת/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=ח כ/&gt;
===רפואה===
&lt;קטע סוף=ח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה/לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ח כי/&gt;כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. &lt;קטע סוף=ח כי/&gt;&lt;קטע התחלה=ח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ח ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ט כ/&gt;

===ברכת השנים===
&lt;קטע סוף=ט כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן &lt;קטע סוף=ט א/&gt;{{ש}}
{{הור|בקיץ:}} &lt;קטע התחלה=ט קיץ/&gt;בְּרָכָה &lt;קטע סוף=ט קיץ/&gt; {{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ט חורף/&gt;טַל וּמָטָר לִבְרָכָה &lt;קטע סוף=ט חורף/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ט על פני/&gt;עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{ק|[{{הור|נ&quot;א:}} מִטּוּבָהּ]}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. &lt;קטע סוף=ט על פני/&gt;&lt;קטע התחלה=ט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. &lt;קטע סוף=ט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=י כ/&gt;

===קיבוץ גלויות===
&lt;קטע סוף=י כ/&gt;&lt;קטע התחלה=י א/&gt;תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=י א/&gt;&lt;קטע התחלה=י ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=י ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יא כ/&gt;
===משפט===
&lt;קטע סוף=יא כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא א/&gt;&lt;קטע התחלה=יא ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}&lt;קטע התחלה=יב כ/&gt;
===ברכת המינים===
&lt;קטע סוף=יב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.{{הערה|נוסח ישן (השתנה בשל צנזורה): '''&lt;noinclude&gt;(&lt;/noinclude&gt;וְ&lt;noinclude&gt;)&lt;/noinclude&gt;לַמְּשֻׁמָּדִים''' אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''הַמִּינִים''' כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ, וְכָל '''אוֹיְבֵי עַמְּךָ''' מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, '''וּמַלְכוּת זָדוֹן''' מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
נוסח מצונזר בדפוס רעדלהיים: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ''', '''וְכֻלָּם מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ''', וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.&lt;/noinclude&gt;}} &lt;קטע סוף=יב א/&gt;&lt;קטע התחלה=יב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. &lt;קטע סוף=יב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יג כ/&gt;

===על הצדיקים===
&lt;קטע סוף=יג כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. &lt;קטע סוף=יג א/&gt;&lt;קטע התחלה=יג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. &lt;קטע סוף=יג ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יד כ/&gt;
===ולירושלים===
&lt;קטע סוף=יד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יד א/&gt;וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. &lt;קטע סוף=יד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נחם/&gt;נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.&lt;קטע סוף=נחם/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. &lt;קטע סוף=יד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טו כ/&gt;
===את צמח דוד===
&lt;קטע סוף=טו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. &lt;קטע סוף=טו א/&gt;&lt;קטע התחלה=טו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=טו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טז כ/&gt;
===שומע תפילה===
&lt;קטע סוף=טז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}&lt;/noinclude&gt;

{{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ועננו/&gt;וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. &lt;קטע סוף=ועננו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=טז כי/&gt;כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=טז כי/&gt;&lt;קטע התחלה=טז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. &lt;קטע סוף=טז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יז כ/&gt;

===עבודה===
&lt;קטע סוף=יז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. &lt;קטע סוף=יז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יז ותחזינה/&gt;וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=יז ותחזינה/&gt;&lt;קטע התחלה=יז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.&lt;קטע סוף=יז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יח כ/&gt;
===הודאה===
&lt;קטע סוף=יח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. &lt;קטע סוף=יח א/&gt;
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. &lt;קטע סוף=מודים דרבנן/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחנוכה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=על הנסים/&gt;עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=על הנסים/&gt;&lt;קטע התחלה=בימי מתתיהו/&gt;בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.&lt;קטע סוף=בימי מתתיהו/&gt;

{{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע התחלה=בימי מרדכי/&gt;בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.&lt;קטע סוף=בימי מרדכי/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח ועל/&gt;וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. &lt;קטע סוף=יח ועל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=וכתוב/&gt;וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. &lt;קטע סוף=וכתוב/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחזרת הש&quot;ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך/&gt;אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.&lt;קטע סוף=זכור רחמיך/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח וכל/&gt;וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. &lt;קטע סוף=יח וכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. &lt;קטע סוף=יח ת/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}&lt;קטע התחלה=כהנים כ/&gt;
===ברכת כהנים===
&lt;קטע סוף=כהנים כ/&gt;&lt;קטע התחלה=לברך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=לברך/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|כשאין נשיאת כפים, החזן אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יברכך/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} &lt;קטע סוף=יברכך/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר/&gt;אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=אדיר/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יט כ/&gt;

===שלום===
&lt;קטע סוף=יט כ/&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בשחרית ו&lt;/noinclude&gt;במנחה של תענית ציבור&lt;noinclude&gt; (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)&lt;/noinclude&gt;:}} &lt;קטע התחלה=יט שים/&gt;שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שים/&gt;

{{הור|במנחה ובערבית:}} &lt;קטע התחלה=יט שלום רב/&gt;שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שלום רב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט וטוב/&gt;וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. &lt;קטע סוף=יט וטוב/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=בספר חיים/&gt;בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} &lt;קטע סוף=בספר חיים/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.&lt;קטע סוף=יט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהי כ/&gt;

===אלוהי נצור===
&lt;קטע סוף=אלהי כ/&gt;[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃]

&lt;קטע התחלה=אלהי א/&gt;אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}&lt;קטע סוף=אלהי א/&gt;
{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=תענית יחיד/&gt;{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה.

{{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}}
רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.&lt;קטע סוף=תענית יחיד/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יהיו לרצון/&gt;{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}}

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}}

עֹשֶׂה &lt;קטע סוף=יהיו לרצון/&gt;שָׁלוֹם {{הור1|בעשי&quot;ת|הַשָּׁלוֹם}} &lt;קטע התחלה=במרומיו/&gt;בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.
{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}&lt;קטע סוף=במרומיו/&gt;

==קדושה לשבת ויום טוב==
===פיוטים===
{{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}}
;א
&lt;קטע התחלה=ואתה/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}}
'''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא,'''&lt;קטע סוף=ואתה/&gt;
;ב
&lt;קטע התחלה=חי וקיים/&gt;'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''&lt;קטע סוף=חי וקיים/&gt;
;ג
&lt;קטע התחלה=אל נא/&gt;אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}}
הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו.
{{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.&lt;קטע סוף=אל נא/&gt;
;ד
{{הור|בשבת וחג:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן1/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן1/&gt;

{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן2/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''&lt;קטע סוף=ובכן2/&gt;

{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן3/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן3/&gt;

===שחרית===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אז/&gt;אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. &lt;קטע סוף=אז/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומך/&gt;מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומך/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף===
&lt;קטע התחלה=נעריצך/&gt;נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, &lt;קטע סוף=נעריצך/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=כבודו/&gt;כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. &lt;קטע סוף=כבודו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומו/&gt;מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומו/&gt;
&lt;קטע התחלה=שמע/&gt;'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שמע/&gt;
&lt;קטע התחלה=הוא אלהינו/&gt;{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}&lt;קטע סוף=הוא אלהינו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר&quot;ה וביו&quot;כ:}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אדיר-אדירנו/&gt;אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}&lt;קטע סוף=אדיר-אדירנו/&gt;{{סוף}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור==
&lt;noinclude&gt;
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}}
|}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ובכן/&gt;וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן &lt;small&gt;[{{הור|נוסח ישן:}} שֶׁהַשִּׁלְטוֹן]&lt;/small&gt; לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ.

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=ובכן/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותמלוך/&gt;וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}}

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ותמלוך/&gt;
==קדושת היום==
===ערבית לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה קדשת/&gt;אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}&lt;קטע סוף=אתה קדשת/&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה א/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ &lt;קטע סוף=רצה א/&gt;בָהּ &lt;קטע התחלה=רצה ת/&gt;יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. &lt;קטע סוף=רצה ת/&gt;
===שחרית לשבת===
&lt;קטע התחלה=ישמח משה/&gt;יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}}

וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמח משה/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מנחה לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה אחד/&gt;אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. &lt;קטע סוף=אתה אחד/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף לשבת===
&lt;קטע התחלה=תכנת/&gt;{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=תכנת/&gt;

&lt;קטע התחלה=וביום השבת/&gt;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} &lt;קטע סוף=וביום השבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישמחו/&gt;יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמחו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;

===מוסף ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=ראשי חדשים/&gt;רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=ראשי חדשים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובראשי/&gt;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}&lt;קטע סוף=ובראשי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=חדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=חדש/&gt;
===מוסף שבת ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=אתה יצרת/&gt;אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אתה יצרת/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה וחדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=רצה וחדש/&gt;
===תפילת יום טוב===
&lt;קטע התחלה=אתה בחרתנו/&gt;אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. &lt;קטע סוף=אתה בחרתנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותודיענו/&gt;{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}&lt;קטע סוף=ותודיענו/&gt;
&lt;קטע התחלה=ותתן רגלים/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן רגלים/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}}

&lt;קטע התחלה=והשיאנו/&gt;&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי [{{הור|נוסח ישן:}} אוֹהֲבֵי] שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.&lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;&lt;קטע סוף=והשיאנו/&gt;
===מוסף רגלים===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ומפני/&gt;וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומפני/&gt;

וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}}
הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
{{הור|ביו&quot;ט ראשון (ושני) של פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח א/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח א/&gt;

{{הור|בשאר ימי פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח ב/&gt;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח ב/&gt;

{{הור|בשבועות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שבועות/&gt;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} &lt;קטע סוף=פסוקים שבועות/&gt;

{{הור|ביו&quot;ט של סוכות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות א/&gt;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} &lt;קטע סוף=פסוקים סוכות א/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/&gt;{{הור|בחול המועד סוכות (בחו&quot;ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}}

{{הור|בט&quot;ז בתשרי (בא&quot;י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}}
{{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}}
{{הור|בהושענא רבה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים הו&quot;ר/&gt;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} &lt;קטע סוף=פסוקים הו&quot;ר/&gt;&lt;קטע סוף=פסוקים סוכות ב/&gt;{{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/&gt;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} &lt;קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/&gt;

{{הור|בכל הימים:}} &lt;קטע התחלה=ומנחתם/&gt;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומנחתם/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=מלך רחמן/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}&lt;קטע סוף=מלך רחמן/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}&lt;/noinclude&gt;

===תפילת ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}&lt;/noinclude&gt;

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}}

&lt;קטע התחלה=מלוך/&gt;&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.&lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;&lt;קטע סוף=מלוך/&gt;

===תפילת יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-יו&quot;כ/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-יו&quot;כ/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}}

&lt;קטע התחלה=מחול/&gt;&lt;קטע התחלה=מחול1/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מחול1/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מחול2/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. &lt;קטע סוף=מחול2/&gt;&lt;קטע סוף=מחול/&gt;

===מוסף ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור|בחול:}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;יוֹם תְּרוּעָה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:

&lt;קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} 

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.

מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}&lt;קטע סוף=פסוקים ראש השנה/&gt;&lt;קטע התחלה=מלכויות כ/&gt;
====מלכויות====
&lt;קטע סוף=מלכויות כ/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}}

&lt;קטע התחלה=מלכויות א/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}&lt;קטע סוף=מלכויות א/&gt;
&lt;קטע התחלה=מלכויות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}

וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}&lt;קטע סוף=מלכויות פס/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות כ/&gt;
====זכרונות====
&lt;קטע סוף=זכרונות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות א/&gt;אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. &lt;קטע סוף=זכרונות א/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות פס/&gt;וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. 

כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}

&lt;קטע סוף=זכרונות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. &lt;קטע סוף=זכרונות ב/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות כ/&gt;
====שופרות====
&lt;קטע סוף=שופרות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות א/&gt;אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ.

&lt;קטע סוף=שופרות א/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ.

&lt;קטע סוף=שופרות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=שופרות ב/&gt;

===מוסף יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן לנו כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/&gt;וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ואת מוסף כיפור/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/&gt;וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}}

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.&lt;קטע סוף=פסוקים יום כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות ושינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>qg6arve9aj1p1igudsr73q04bm176j4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שלישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726367</id>
    <revision>
      <id>3018656</id>
      <parentid>2996351</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T14:53:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>אולי אפילו כדאי להביא אותו כאן ברקע אפור או משהו</comment>
      <origin>3018656</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3409" sha1="k2r96n186jcbvvs98v1gz2j7d5vgapq" xml:space="preserve">{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=אלול}}
===יא. סליחה===
{{:אין כמדת בשר מדתך}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===יב. סליחה===
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מד ה}}{{ש}}
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ׃{{ממס|תהלים כב#כב ה|תהלים כב ה-ו}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃{{ממס|תהלים כב כה}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}}
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אתה מקדם אלהינו אדוננו}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===יג. סליחה===
כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנוּ אוֹיְבֵינוּ, אַיֵּה מַלְכְּכֶם וְצוּר מָעֻזְּכֶם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קב ט}}{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|תהלים קטו ב}}{{ש}}
וְאַיֵּה אֵפוֹ תִקְוָתֵנוּ, וְתִקְוָתֵנוּ מִי יְשׁוּרֶנָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב יז טו}}{{ש}}
הָיְתָה לָּנוּ דִמְעָתֵנוּ לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה, בְּאָמְרָם אֵלֵינוּ כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|תהלים מב ד}}{{ש}}
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃{{ממס|תהלים פג ב}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}}
כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קל ז}}{{ש}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|תהלים לד כג}}{{ש}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:איה כל נפלאותיך}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{סליחות|סיום
|נוסח=מערבי
|יום=אלול
|מספר פזמון=יד
|פזמון={{:ישראל נושע בה' (סליחות)|נוסח=מערבי}}
|מספר חטאנו=טו
|חטאנו={{הור|אם הוא היום שלפני ערב ראש השנה אומרים את החטאנו {{צ|[[אדון משפט בקרבך]]}}}}{{ש}}{{:אריד בשיחי בשיחי לגוחי}}}}</text>
      <sha1>k2r96n186jcbvvs98v1gz2j7d5vgapq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום חמישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726389</id>
    <revision>
      <id>3018657</id>
      <parentid>2996349</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T14:53:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3018657</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3387" sha1="2oxwp51cjd323fpdw45ye7b65khnkwv" xml:space="preserve">==סליחות ליום חמישי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=אלול}}
===כא. סליחה===
{{:אין מי יקרא בצדק}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===כב. סליחה===
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}{{ש}}
כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קל ז}}{{ש}}
פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃{{ממס|תהלים כה כב}}{{ש}}
וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל ח}}{{ש}}
כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}}{{ש}}
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן׃{{ממס|ירמיהו יד ח}}{{ש}}
לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח, יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים עד א}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:ארכו הימים ודבר חזון}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===כג. סליחה===
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}{{ש}}וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃{{ממס|דניאל ט יז}}{{ש))

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אזון תחן והסכת עתירה}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{סליחות|סיום
|נוסח=מערבי
|יום=אלול
|מספר פזמון=כד
|פזמון={{:אזכרה אלהים ואהמיה|נוסח=מערבי}}
|מספר חטאנו=כה
|חטאנו={{הור|אם הוא היום שלפני ערב ראש השנה אומרים את החטאנו {{צ|[[אדון משפט בקרבך]]}}}}{{ש}}{{:אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|נוסח=מערבי}}}}</text>
      <sha1>2oxwp51cjd323fpdw45ye7b65khnkwv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שביעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726391</id>
    <revision>
      <id>3018653</id>
      <parentid>2996347</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T14:33:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>לא מצאתי בדפוסים (ולא בלוח שבאתר), נראה כמו טעות</comment>
      <origin>3018653</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3284" sha1="1yqcb3x7xnch2k56rrey8c7wiygf8pr" xml:space="preserve">==סליחות ליום שביעי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=אלול}}
===לא. סליחה===
{{:את פני מבין ויודע דין דל}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===לב. סליחה===
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, הַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעָתֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ג}}{{ש}}
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח יד}}{{ש}}
תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפֵּנוּ מִנְחַת עָרֶב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמא ב}}{{ש}}
תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפֵּנוּ מִנְחַת עָרֶב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמא ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אלהים בישראל גדול נודעת}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===לג. סליחה===
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃{{ממס|דניאל ט יז}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}{{ש}}
וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃{{ממס|דניאל ט יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:ה' אלהי ישראל צדיק אתה}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{סליחות|סיום
|נוסח=מערבי
|מספר פזמון=לד
|פזמון={{:לך ד' הצדקה תלבושת|נוסח=מערבי}}
|מספר חטאנו=לה
|חטאנו={{:אדון משפט בקרבך}}}}</text>
      <sha1>1yqcb3x7xnch2k56rrey8c7wiygf8pr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018654</id>
      <parentid>3018653</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T14:34:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3018654</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3301" sha1="1dw5ddotfkpnb3cfqmojyklnyt3b9e9" xml:space="preserve">==סליחות ליום שביעי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=אלול}}
===לא. סליחה===
{{:את פני מבין ויודע דין דל}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===לב. סליחה===
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, הַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעָתֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ג}}{{ש}}
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח יד}}{{ש}}
תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפֵּנוּ מִנְחַת עָרֶב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמא ב}}{{ש}}
תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפֵּנוּ מִנְחַת עָרֶב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמא ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אלהים בישראל גדול נודעת}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===לג. סליחה===
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃{{ממס|דניאל ט יז}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}{{ש}}
וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃{{ממס|דניאל ט יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:ה' אלהי ישראל צדיק אתה}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{סליחות|סיום
|נוסח=מערבי
|יום=אלול
|מספר פזמון=לד
|פזמון={{:לך ד' הצדקה תלבושת|נוסח=מערבי}}
|מספר חטאנו=לה
|חטאנו={{:אדון משפט בקרבך}}}}</text>
      <sha1>1dw5ddotfkpnb3cfqmojyklnyt3b9e9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726392</id>
    <revision>
      <id>3018658</id>
      <parentid>2996348</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T14:53:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3018658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1259" sha1="g71xturi09d2no783hn1bb8b0jnsf5z" xml:space="preserve">==סליחות ליום שישי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=אלול}}
===כו. סליחה===
{{:אליך נקרא איום ונורא|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===כז. סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===כח. סליחה===
(פסוקים)

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תענית צבור קבעו תבוע צרכים|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{סליחות|סיום
|נוסח=מערבי
|יום=אלול
|מספר פזמון=כט
|פזמון={{:אם עוונינו ענו בנו|נוסח=מערבי}}
|מספר חטאנו=ל
|חטאנו={{הור|אם הוא היום שלפני ערב ראש השנה אומרים את החטאנו {{צ|[[אדון משפט בקרבך]]}}}}{{ש}}{{:אבותי כרבת ריבם|נוסח=מערבי}}}}</text>
      <sha1>g71xturi09d2no783hn1bb8b0jnsf5z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/נוסח אשכנז/עמידה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1727415</id>
    <revision>
      <id>3018668</id>
      <parentid>3017106</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T15:18:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ולמלשינים המצונזר */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3018668</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20612" sha1="kcxfipy77igcc9glwb1faacjbcg969o" xml:space="preserve">==יו&quot;ט שלא חל בשבת==
[[משתמש:מו יו הו]], יישר כח על יצירת הדף ועל התוכנית לייעול כללי של דפי הסידורים והמחזורים. לאט לאט אני לומד את השיטה...

האם יש אפשרות לשבץ בדף סידור את 'והשיאנו' ללא התוספות של שבת? ניסיתי עכשיו לסדר קצת את דפי המחזור לשבועות. ויום א' דשבועות לעולם אינו חל בשבת כך שעדיף היה אילו היה אפשר לוותר לחלוטין על האזכורים הללו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:21, 16 במאי 2025 (IDT)

:ב'והשיאנו' אפשר בקלות לתייג רק את החלק שנאמר בחול. אלא שהבעיה קיימת גם ב'ותתן לנו', ושם עדיין לא עשיתי בכלל הכנה עבור כל חג בפני עצמו. אולי בינתיים להעתיק את הטקסט עצמו, ובעתיד נסדר את זה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:47, 16 במאי 2025 (IDT)
::איזה קטע צריך לבחור כדי לתייג רק את החלק של חול? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:51, 16 במאי 2025 (IDT)
:::התכוונתי &quot;לתייג&quot; במשמעות של להוסיף תגים חדשים... עכשיו גם עשיתי את זה. כיניתי את הקטע &quot;והשיאנו1&quot; [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:07, 16 במאי 2025 (IDT)

הוספתי השבוע באותו האופן תגים חדשים לקטע 'מלוך על כל העולם כולו' בתפילת ראש השנה, כדי שתהיה אפשרות לתייג רק את הברכה של חול, אבל עכשיו משום מה גם כשאני מנסה לתייג את הקטע כולו, בפועל מוצגים הקטעים של חול. {{א|מו יו הו}}, אתה יודע להסביר מה גורם לזה? (או למצער, לפתור את הבעיה...) תודה רבה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:19, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

:הבעיה תיפטר אם תשנה את השם של הקטע השלם לשם שלא מתחיל באותה מילה שבה מתחיל הקטע החלקי. שמתי לב פעם שאם שמותיהם של כמה קטעים בדף פותחים באותה מילה עם רווח אחריה, כתיבת המילה הפותחת בקישור תכליל את כולם ברצף (מן הסתם יכול להיות שימושי אצלנו, טרם ניסיתי לעבוד עם זה). אבל כנראה שאם הקטעים אינם בזה אחר זה אלא זה בתוך זה, העסק משתבש.
:אגב, אולי יעניין אותך לדעת שאם רוצים ניתן לבדוק אם ההכללה עובדת גם לפני ששומרים את העריכה, על ידי הוספת קישור להכללה בדף העריכה עצמו, ואז ניתן לראות מיד בחלונית התצוגה המקדימה אם זה עובד או לא. ועוד משהו אחר אגב קישורים באותו דף, למרות שניתן להכליל קטע מהדף באותו דף עצמו, אם תכליל אחר כך את הדף (או קטע ממנו שכולל גם את הקטע המוכלל) בדף שני, תוצג הודעת שגיאה כאילו מדובר בתבנית הקוראת לעצמה. לדוגמה, בדף הנוכחי הכללתי כמה פעמים את הקטע &quot;וביום השבת&quot; בתפילות מועדים שיכולים לחול בשבת, אבל את כולם סימנתי כלא-להכללה (אם כי לא באמת צריך, אפשר פשוט לא להכליל), ובכל אחד מדפי המועדים צריך להכליל בנפרד את הקטע, שזה מוסיף עבודה, אבל כנראה אי אפשר להתגבר על זה (אלא אם נחלק את הדף לכמה דפים שיכלילו זה מזה).
:התחלתי פעם לכתוב תבנית בשם [[תבנית:קדושת היום|קדושת היום]] שאמורה להקל על כל העבודה הזו, אבל למרבה הצער לא הצלחתי למצוא את הריכוז הדרוש לסיים אותה. אעלה אותה עכשיו למרות שהיא טובה רק בשביל שבת ור&quot;ח ושבת ר&quot;ח, אולי זה יזרז אותי להמשיך איתה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:42, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

== ותערב ==

רציתי להוסיף לדף הזה (או אולי במקום אחר) את 'ותערב' המשולב בברכת רצה, כדי לאפשר הכללה שלו בכל דפי המחזורים השונים בעיצוב אחיד. אבל, אני בעצמי לא בטוח מה הדרך העדיפה לעצב את השילוב הזה, ואשמח לעצתכם ({{א|מו יו הו}}, {{א|Nahum}}, {{א|Hornikishay}}). כרגע ישנם עיצובים שונים בדפים שונים:{{ש}}
;אפשרות א
(כפי שעיצב {{א|מו יו הו}} ב[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף יום א|מוסף א' דפסח]]) 

{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}}
{{סוף}}
{|
|-
|וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א&quot;י:}}{{ש}}וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם.
|}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
{{סוף}}
לענ&quot;ד באפשרות זו נראה כאילו גם לאחר חתימת 'שאותך' חוזרים ואמרים 'ותחזינה'. גם אין התייחסות לאפשרות שא&quot;א כלל ותערב (כשאין כהן).
;אפשרות ב
(כפי שעיצבתי אני שם וב[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום ב|מוסף ב' דראש השנה]])
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}}

{|
|-
|{{הור|קו&quot;ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.{{ש}}{{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א&quot;י:}}{{ש}}{{הור|קו&quot;ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם.{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
|}
{{סוף}}
כאן הזזתי את חתימת 'המחזיר' לצד של מנהג א&quot;י בלבד, כדי שלא תופיע אחרי 'שאותך', אבל שוב אין התייחסות לאפשרות שאין כהן, וגם מאבדים את ההבחנה בין קטעי הקבע שבמסגרת לאלה שלא.

;אפשרות ג
(כפי שעיצבתי ב[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום א|מוסף א' דראש השנה]])
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}}
{{סוף}}
{{הור|אם אין כהן עולה לדוכן, אין אומרים {{צ|ותערב}}}}
{|
|-
|{{הור|קו&quot;ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.{{ש}}{{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א&quot;י:}}{{ש}}{{הור|קו&quot;ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם.
|}
{{הור|אם לא אמרו {{צ|ותערב}} החזן ממשיך כאן, ולמנהג א&quot;י ממשיך כאן גם אחרי {{צ|ותערב}}}}{{ש}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
{{סוף}}
כאן הוצאתי שוב את 'ותערב' מהמסגרת, והוספתי הוראה לאפשרות שאין כהן, אבל זה שוב יוצר בעיני תמונה כאילו שתי החתימות נאמרות זו אחר זו. {{ש}}
אשמח לשמוע את דעתכם, ואם יש לכם הצעה טובה (או לפחות טובה יותר), מה טוב! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:43, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
: &quot;ותחזינה&quot; למנהג א&quot;י אינו נאמר בסיום &quot;ותערב&quot; (גם ע&quot;י הקהל)?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: לגופו של עניין, אני מעדיף את האופציה האחרונה. אולי למרכז את &quot;ותחזינה...לציון&quot;, וגם להרחיק אותו שורה נוספת למטה, ואז זה ייראה פחות כאילו שתי החתימות נאמרות זאח&quot;ז.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:45, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: בנוסח של מנהג ארץ ישראל אומרים בנוסף &quot;ושם נעבדך… קדמוניות&quot; (כנראה טעות שלי). לגבי העיצוב, אני רוצה להציע אופציה נוספת, כדלהלן:

{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}
{{סוף}}

וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. {{הור1|בחו&quot;ל|וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים.}} וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

{{מסגרת-סידור}}
{|
|-
|{{הור|מנהג ארץ ישראל:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יז ת}}
|{{הור|מנהג חו&quot;ל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.
|}
{{סוף}}
אמנם תפקיד המסגרת להפריד בין תפילות הקבע והתוספות, ולגבי נוסחאות שמחליפות את תפילת הקבע יש מקום לדון להיכן הן שייכות (ביוצרות, &quot;והחיות&quot; מופיע מחוץ למסגרת, וכן לגבי &quot;זה צור&quot; במערביות); אבל כשמדובר בחתימת הברכה, נראה לי שמבנה הברכה המוצג במסגרת ייראה חסר אם הוא יהיה בלי חתימה, למרות שכאן יש חתימה לפי הנוסח השני. זה בעצם כמו שעשית במערביות לגבי החתימה של אמת ואמונה. אם נעשה כך כאן, ההבדל בין הנוסחאות במה שנשאר מהתוספת כבר לא יצדיק לדעתי הפרדה שלהן. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:47, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: העיצוב האחרון שלך יצא קצת מבולגן מדיי לטעמי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:05, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: נראה לי שהטעות שלך נובעת מאי מודעות לעובדה שהמילים &quot;ושם נעבדך...קדמוניות &quot; צריכות להיות בדיוק באותו עיצוב ובהקבלה מדוייקת למילים &quot;ותחזינה...ברחמים&quot;. שתיהן מהוות סמוך לחתימה מעין החתימה ואינן חלק מגוף התוספת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:11, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
:: בנוסף לכך, למיטב ידיעתי נהוג לומר גם במנהג א&quot;י &quot;ושם נעבדך...קדמוניות&quot; (אלא שאומרים זאת לפני &quot;ותחזינה&quot;).-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:25, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
::לגבי הבלגן, אם הכוונה למסגרת השניה, אני מסכים, פשוט בתצוגה המקדימה זה היה מסודר יותר בגלל הרזולוציה (אם תצר את החלון עד שהטקסט בטור הימני יגלוש תבין למה אני מתכוון). אבל אפשר כמובן לסדר את זה בשלל דרכים. עיקר העניין פה זה השאלה העקרונית מה צריך להיות איפה. לגבי הטעות, למרות שיש הגיון בדבריך (ואולי זה גם מוכח מכך שהמילים &quot;ותחזינה...&quot; הוזזו אחורה), מצד שני העובדה שהקהל אומר גם מילים אלו קצת מראה שהתייחסו גם אליהן כאל תוספת, ומהבחינה הזו דווקא יש כאן הקבלה מדוייקת (כלומר החזן אומר מה שבמסגרת והקהל מה שמחוץ לה), בעוד שבאפשרות ג' היא לא קיימת מאף בחינה. לגבי הטענה האחרונה, אכן הערתי על זה בתחילת התגובה שלי וגם סידרתי את זה בהצעה שנתתי. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 17:38, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
::: אני חושב שצריך להיות משהו כמו להלן:
::: 
::: 
{|
|-
| {{הור|מנהג חו&quot;ל:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. {{ש}}{{ש}}וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| {{הור|מנהג א&quot;י:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{ש}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
|} 
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:43, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: ורצוי להוסיף את המילים &quot;והחזן מסיים&quot; גם לפני &quot;בא&quot;י&quot; למנהג א&quot;י. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:46, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
::ולגבי המסגרת? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 17:47, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
::: אני לא יודע מה לגבי המסגרת. אני לא ממש מבין לשם מה היא נחוצה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:50, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
:::: אם &quot;ותחזינה...שכינתו לציון&quot; במסגרת אז גם &quot;שם נעבדך...נעבוד&quot; צריך להיות במסגרת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:51, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::המסגרת מבדילה באופן חזותי בולט בין נוסח הקבע של התפילה ובין תוספות שונות ופיוטים המשתלבים בתוכה. בעיני יש לזה יתרון גדול מבחינת הנראות לקורא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:04, 3 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::: אבל החתימה &quot;שאותך לבדך&quot; איננה פיוט או תוספת. היא חתימת חובה לברכת &quot;רצה&quot;. בלעדיה לא יצא החזן ידי חובת תפילה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:23, 3 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::::חשבתי שאמרת שאינך מבין את הצורך במסגרת באופן כללי, ועל זה עניתי. במקרה הזה, שלא מדובר בדיוק בתוספת, אולי באמת אפשר להכניס את הכל למסגרת (כמו שעשיתי באפשרות ב), או רק את החתימות. מצד שני, כן מדובר כאן על קטע שאיננו חלק מנוסח התפילה ה'רגיל'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:01, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

== כפל דפים ==

למה יש גם דף [[סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה]] עם טקסט משלו? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:39, 19 במאי 2026 (IDT)

:הוא ישן, יצרתי את הדף הנוכחי במטרה להחליף אותו כדי לייעל את הכללת התפילות בדפים השונים. לא רציתי אז לעשות את השינויים בדף עצמו כדי לא לשבש את הדפים הרבים שהשתמשו בו (עדיין יש כמה כאלה) ומסיבות נוספות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:41, 20 במאי 2026 (IDT)

== ולמלשינים המצונזר ==

במקרה זה (וברכות ההפטרה) אני בעד שיופיע איזה סימן קטן בגוף הסידור, המציין שהנוסח מצונזר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:18, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>kcxfipy77igcc9glwb1faacjbcg969o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018691</id>
      <parentid>3018668</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T19:50:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ולמלשינים המצונזר */ תגובה</comment>
      <origin>3018691</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20801" sha1="9otjf6alpu4naw8ibp7fhz4b5a3ba1r" xml:space="preserve">==יו&quot;ט שלא חל בשבת==
[[משתמש:מו יו הו]], יישר כח על יצירת הדף ועל התוכנית לייעול כללי של דפי הסידורים והמחזורים. לאט לאט אני לומד את השיטה...

האם יש אפשרות לשבץ בדף סידור את 'והשיאנו' ללא התוספות של שבת? ניסיתי עכשיו לסדר קצת את דפי המחזור לשבועות. ויום א' דשבועות לעולם אינו חל בשבת כך שעדיף היה אילו היה אפשר לוותר לחלוטין על האזכורים הללו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:21, 16 במאי 2025 (IDT)

:ב'והשיאנו' אפשר בקלות לתייג רק את החלק שנאמר בחול. אלא שהבעיה קיימת גם ב'ותתן לנו', ושם עדיין לא עשיתי בכלל הכנה עבור כל חג בפני עצמו. אולי בינתיים להעתיק את הטקסט עצמו, ובעתיד נסדר את זה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:47, 16 במאי 2025 (IDT)
::איזה קטע צריך לבחור כדי לתייג רק את החלק של חול? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:51, 16 במאי 2025 (IDT)
:::התכוונתי &quot;לתייג&quot; במשמעות של להוסיף תגים חדשים... עכשיו גם עשיתי את זה. כיניתי את הקטע &quot;והשיאנו1&quot; [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:07, 16 במאי 2025 (IDT)

הוספתי השבוע באותו האופן תגים חדשים לקטע 'מלוך על כל העולם כולו' בתפילת ראש השנה, כדי שתהיה אפשרות לתייג רק את הברכה של חול, אבל עכשיו משום מה גם כשאני מנסה לתייג את הקטע כולו, בפועל מוצגים הקטעים של חול. {{א|מו יו הו}}, אתה יודע להסביר מה גורם לזה? (או למצער, לפתור את הבעיה...) תודה רבה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:19, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

:הבעיה תיפטר אם תשנה את השם של הקטע השלם לשם שלא מתחיל באותה מילה שבה מתחיל הקטע החלקי. שמתי לב פעם שאם שמותיהם של כמה קטעים בדף פותחים באותה מילה עם רווח אחריה, כתיבת המילה הפותחת בקישור תכליל את כולם ברצף (מן הסתם יכול להיות שימושי אצלנו, טרם ניסיתי לעבוד עם זה). אבל כנראה שאם הקטעים אינם בזה אחר זה אלא זה בתוך זה, העסק משתבש.
:אגב, אולי יעניין אותך לדעת שאם רוצים ניתן לבדוק אם ההכללה עובדת גם לפני ששומרים את העריכה, על ידי הוספת קישור להכללה בדף העריכה עצמו, ואז ניתן לראות מיד בחלונית התצוגה המקדימה אם זה עובד או לא. ועוד משהו אחר אגב קישורים באותו דף, למרות שניתן להכליל קטע מהדף באותו דף עצמו, אם תכליל אחר כך את הדף (או קטע ממנו שכולל גם את הקטע המוכלל) בדף שני, תוצג הודעת שגיאה כאילו מדובר בתבנית הקוראת לעצמה. לדוגמה, בדף הנוכחי הכללתי כמה פעמים את הקטע &quot;וביום השבת&quot; בתפילות מועדים שיכולים לחול בשבת, אבל את כולם סימנתי כלא-להכללה (אם כי לא באמת צריך, אפשר פשוט לא להכליל), ובכל אחד מדפי המועדים צריך להכליל בנפרד את הקטע, שזה מוסיף עבודה, אבל כנראה אי אפשר להתגבר על זה (אלא אם נחלק את הדף לכמה דפים שיכלילו זה מזה).
:התחלתי פעם לכתוב תבנית בשם [[תבנית:קדושת היום|קדושת היום]] שאמורה להקל על כל העבודה הזו, אבל למרבה הצער לא הצלחתי למצוא את הריכוז הדרוש לסיים אותה. אעלה אותה עכשיו למרות שהיא טובה רק בשביל שבת ור&quot;ח ושבת ר&quot;ח, אולי זה יזרז אותי להמשיך איתה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:42, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

== ותערב ==

רציתי להוסיף לדף הזה (או אולי במקום אחר) את 'ותערב' המשולב בברכת רצה, כדי לאפשר הכללה שלו בכל דפי המחזורים השונים בעיצוב אחיד. אבל, אני בעצמי לא בטוח מה הדרך העדיפה לעצב את השילוב הזה, ואשמח לעצתכם ({{א|מו יו הו}}, {{א|Nahum}}, {{א|Hornikishay}}). כרגע ישנם עיצובים שונים בדפים שונים:{{ש}}
;אפשרות א
(כפי שעיצב {{א|מו יו הו}} ב[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף יום א|מוסף א' דפסח]]) 

{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}}
{{סוף}}
{|
|-
|וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א&quot;י:}}{{ש}}וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם.
|}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
{{סוף}}
לענ&quot;ד באפשרות זו נראה כאילו גם לאחר חתימת 'שאותך' חוזרים ואמרים 'ותחזינה'. גם אין התייחסות לאפשרות שא&quot;א כלל ותערב (כשאין כהן).
;אפשרות ב
(כפי שעיצבתי אני שם וב[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום ב|מוסף ב' דראש השנה]])
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}}

{|
|-
|{{הור|קו&quot;ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.{{ש}}{{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א&quot;י:}}{{ש}}{{הור|קו&quot;ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם.{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
|}
{{סוף}}
כאן הזזתי את חתימת 'המחזיר' לצד של מנהג א&quot;י בלבד, כדי שלא תופיע אחרי 'שאותך', אבל שוב אין התייחסות לאפשרות שאין כהן, וגם מאבדים את ההבחנה בין קטעי הקבע שבמסגרת לאלה שלא.

;אפשרות ג
(כפי שעיצבתי ב[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום א|מוסף א' דראש השנה]])
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}}
{{סוף}}
{{הור|אם אין כהן עולה לדוכן, אין אומרים {{צ|ותערב}}}}
{|
|-
|{{הור|קו&quot;ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.{{ש}}{{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א&quot;י:}}{{ש}}{{הור|קו&quot;ח:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם.
|}
{{הור|אם לא אמרו {{צ|ותערב}} החזן ממשיך כאן, ולמנהג א&quot;י ממשיך כאן גם אחרי {{צ|ותערב}}}}{{ש}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
{{סוף}}
כאן הוצאתי שוב את 'ותערב' מהמסגרת, והוספתי הוראה לאפשרות שאין כהן, אבל זה שוב יוצר בעיני תמונה כאילו שתי החתימות נאמרות זו אחר זו. {{ש}}
אשמח לשמוע את דעתכם, ואם יש לכם הצעה טובה (או לפחות טובה יותר), מה טוב! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:43, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
: &quot;ותחזינה&quot; למנהג א&quot;י אינו נאמר בסיום &quot;ותערב&quot; (גם ע&quot;י הקהל)?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: לגופו של עניין, אני מעדיף את האופציה האחרונה. אולי למרכז את &quot;ותחזינה...לציון&quot;, וגם להרחיק אותו שורה נוספת למטה, ואז זה ייראה פחות כאילו שתי החתימות נאמרות זאח&quot;ז.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:45, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: בנוסח של מנהג ארץ ישראל אומרים בנוסף &quot;ושם נעבדך… קדמוניות&quot; (כנראה טעות שלי). לגבי העיצוב, אני רוצה להציע אופציה נוספת, כדלהלן:

{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}
{{סוף}}

וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. {{הור1|בחו&quot;ל|וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים.}} וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

{{מסגרת-סידור}}
{|
|-
|{{הור|מנהג ארץ ישראל:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יז ת}}
|{{הור|מנהג חו&quot;ל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.
|}
{{סוף}}
אמנם תפקיד המסגרת להפריד בין תפילות הקבע והתוספות, ולגבי נוסחאות שמחליפות את תפילת הקבע יש מקום לדון להיכן הן שייכות (ביוצרות, &quot;והחיות&quot; מופיע מחוץ למסגרת, וכן לגבי &quot;זה צור&quot; במערביות); אבל כשמדובר בחתימת הברכה, נראה לי שמבנה הברכה המוצג במסגרת ייראה חסר אם הוא יהיה בלי חתימה, למרות שכאן יש חתימה לפי הנוסח השני. זה בעצם כמו שעשית במערביות לגבי החתימה של אמת ואמונה. אם נעשה כך כאן, ההבדל בין הנוסחאות במה שנשאר מהתוספת כבר לא יצדיק לדעתי הפרדה שלהן. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:47, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: העיצוב האחרון שלך יצא קצת מבולגן מדיי לטעמי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:05, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: נראה לי שהטעות שלך נובעת מאי מודעות לעובדה שהמילים &quot;ושם נעבדך...קדמוניות &quot; צריכות להיות בדיוק באותו עיצוב ובהקבלה מדוייקת למילים &quot;ותחזינה...ברחמים&quot;. שתיהן מהוות סמוך לחתימה מעין החתימה ואינן חלק מגוף התוספת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:11, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
:: בנוסף לכך, למיטב ידיעתי נהוג לומר גם במנהג א&quot;י &quot;ושם נעבדך...קדמוניות&quot; (אלא שאומרים זאת לפני &quot;ותחזינה&quot;).-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:25, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
::לגבי הבלגן, אם הכוונה למסגרת השניה, אני מסכים, פשוט בתצוגה המקדימה זה היה מסודר יותר בגלל הרזולוציה (אם תצר את החלון עד שהטקסט בטור הימני יגלוש תבין למה אני מתכוון). אבל אפשר כמובן לסדר את זה בשלל דרכים. עיקר העניין פה זה השאלה העקרונית מה צריך להיות איפה. לגבי הטעות, למרות שיש הגיון בדבריך (ואולי זה גם מוכח מכך שהמילים &quot;ותחזינה...&quot; הוזזו אחורה), מצד שני העובדה שהקהל אומר גם מילים אלו קצת מראה שהתייחסו גם אליהן כאל תוספת, ומהבחינה הזו דווקא יש כאן הקבלה מדוייקת (כלומר החזן אומר מה שבמסגרת והקהל מה שמחוץ לה), בעוד שבאפשרות ג' היא לא קיימת מאף בחינה. לגבי הטענה האחרונה, אכן הערתי על זה בתחילת התגובה שלי וגם סידרתי את זה בהצעה שנתתי. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 17:38, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
::: אני חושב שצריך להיות משהו כמו להלן:
::: 
::: 
{|
|-
| {{הור|מנהג חו&quot;ל:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. {{ש}}{{ש}}וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| {{הור|מנהג א&quot;י:}} וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{ש}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
|} 
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:43, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
: ורצוי להוסיף את המילים &quot;והחזן מסיים&quot; גם לפני &quot;בא&quot;י&quot; למנהג א&quot;י. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:46, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
::ולגבי המסגרת? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 17:47, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
::: אני לא יודע מה לגבי המסגרת. אני לא ממש מבין לשם מה היא נחוצה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:50, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
:::: אם &quot;ותחזינה...שכינתו לציון&quot; במסגרת אז גם &quot;שם נעבדך...נעבוד&quot; צריך להיות במסגרת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:51, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::המסגרת מבדילה באופן חזותי בולט בין נוסח הקבע של התפילה ובין תוספות שונות ופיוטים המשתלבים בתוכה. בעיני יש לזה יתרון גדול מבחינת הנראות לקורא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:04, 3 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::: אבל החתימה &quot;שאותך לבדך&quot; איננה פיוט או תוספת. היא חתימת חובה לברכת &quot;רצה&quot;. בלעדיה לא יצא החזן ידי חובת תפילה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:23, 3 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::::חשבתי שאמרת שאינך מבין את הצורך במסגרת באופן כללי, ועל זה עניתי. במקרה הזה, שלא מדובר בדיוק בתוספת, אולי באמת אפשר להכניס את הכל למסגרת (כמו שעשיתי באפשרות ב), או רק את החתימות. מצד שני, כן מדובר כאן על קטע שאיננו חלק מנוסח התפילה ה'רגיל'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:01, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

== כפל דפים ==

למה יש גם דף [[סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה]] עם טקסט משלו? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:39, 19 במאי 2026 (IDT)

:הוא ישן, יצרתי את הדף הנוכחי במטרה להחליף אותו כדי לייעל את הכללת התפילות בדפים השונים. לא רציתי אז לעשות את השינויים בדף עצמו כדי לא לשבש את הדפים הרבים שהשתמשו בו (עדיין יש כמה כאלה) ומסיבות נוספות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:41, 20 במאי 2026 (IDT)

== ולמלשינים המצונזר ==

במקרה זה (וברכות ההפטרה) אני בעד שיופיע איזה סימן קטן בגוף הסידור, המציין שהנוסח מצונזר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:18, 3 ביוני 2026 (IDT)

:סידרתי את זה באמצעות הערת שוליים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:50, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>9otjf6alpu4naw8ibp7fhz4b5a3ba1r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ה' שומרי לביתך נאוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727816</id>
    <revision>
      <id>3018649</id>
      <parentid>2983804</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T14:04:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3018649</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10669" sha1="i6ph7ozrplh7k3p48x0shrj0w3lgj1j" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול, '''אפרים ברבי יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דֹנָי שׁוֹמְרִי לְבֵיתְךָ נָאֲוָה / שְׁמִירַת קֹדֶשׁ כְּמוֹ נֵר מִצְוָה{{ש}}
{{סי|אֱ}}לֹהִים תְּצַוֶּה שְׁמֹר הָאֲרִיאֵל / וְאַתָּה תִשְׁמֹר שְׁאָר יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מְקוֹמוֹת מְדֻבָּר / מְמֻנִּים שׁוֹמְרִים שְׁנַיִם לְפַרְבָּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֵית הַמּוֹקֵד זְקֵנִים יְשֵׁנִים / בְּחַצְרוֹת אֱלֹהִים בְּרַעֲנָן דְּשֵׁנִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּלֵי פְרָחִים יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה / בְּהַקֵּף רוֹבַד שְׁנָתָם עֲרֵבָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}דֹל הַצְנֵעַ בְּלֶכֶת מְסִבָּה / כְּבוֹדוֹ מְסֻמָּן לְיוֹצֵא וְלַבָּא{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכִים מְסֻבִּים לְבֵית הַטְּבִילָה / לְבִלְתִּי טָהוֹר בְּמִקְּרֵה לָיְלָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלְקִים נֵרוֹת לְכָל צַד אוֹרָה / וְטָבַל וְיָשַׁב לְצַד הַמְּדוּרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא מְעַט שִׁבְתּוֹ כְּנִגְרַע עֶרְכּוֹ / וְשַׁעַר נִפְתַּח וְיָצָא לְדַרְכּוֹ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מֻלַּת מְמֻנֶּה מְזֹרַז מַטְרִים / לְטָהֳרָה מַשְׁכִּים תְּרוּמָה מֵרִים{{ש}}
{{סי|וְ}}דָפַק וּפָתַח מְמֻנֶּה נִכְנַס / וְיָשָׁן נִקְנַס אַף כִּי נֶאֱנָס{{ש}}
{{סי|וְ}}קוֹל הַגְּבִינִי יְזוֹרֵר לְעוֹרֵר / יְשֻׁרוּן לְמַעֲמַד לְוִיִּם לְשׁוֹרֵר{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזִים יָצְאוּ חֲלוּקִים לְכִתִּים / בְּשָׁלוֹם לְהַעֲמִיד מְכַהֵן חֲבִתִּים{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירִים לַחֲצוֹת וְלִקְמֹץ נִפְטָר / חֲצִי עִשָּׂרוֹן וְכָלִיל תָּקְטָר{{ש}}
{{סי|חֲ}}תִיַּת גַּחַל בְּמַחְתַּת כֶּסֶף / בְּאַרְבַּע קַבִּין לְתוֹכָהּ מְאַסֵּף{{ש}}
{{סי|חֲ}}לִיפָהּ נָטַל עֲשׂוֹתָהּ מְעֻלָּה / וְעֵרָה לְתוֹכָהּ וְזָהָב כֻּלָּהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}פוּל מְפֻזָּר בְּאַמָּה יְכֻבָּד / פְּסַכְתַּר כּוֹפֶה לְיוֹם הַמְכֻבָּד{{ש}}
{{סי|טְ}}כוּסִים לְפַיָּס וְלִתְרֹם זָכָה / מְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו לְאוֹר מַעֲרָכָה{{ש}}
{{סי|יְ}}קַדֵּשׁ קִדּוּשׁ וְנָטַל מַחְתָּה / וְעָלָה וְחָתָה וְיָרַד לְמַטָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}דֵיהֶם מְקַדְּשִׁים וְגַם רַגְלֵיהֶם / לְהוֹצִיא דֶשֶׁן מְכִינִים כְּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|כְּ}}לֵי מַגְרֵפוֹת בְּלִי מַתְּלָאוֹת / פְּעָמִים עָלָיו כְּמוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}בוֹדוֹ מַרְאִים לְעוֹלֵי רְגָלִים / בְּבוֹא לֵרָאוֹת בִּיפִי נְעָלִים{{ש}}
{{סי|ל}}וֹקְטִים בְּבֵרוּר עֲצֵי הַתְּאֵנָה / עֲרֹךְ מַעֲרָכוֹת שְׁתַּיִם הֵנָּה{{ש}}
{{סי|לְ}}מוּל הַמִּזְרָח עֲשׂוֹת הֶחָזִית / וְיָרְדוּ וּבָאוּ לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית{{ש}}
{{סי|מְ}}מֻנֶּה אוֹמֵר צְפוֹת לַמִּזְרָח / וְצוֹפֶה מַזְכִּיר זְכוּת הָאֶזְרָח{{ש}}
{{סי|מְ}}שֹׁךְ הַטָּלֶה לְתָמִיד נִשְׁמָר / מְבֻקָּר מִמּוּם בְּלִשְׁכַּת אִמָּר{{ש}}
{{סי|נְ}}כוֹנִים לְהַרְגִּישׁ עֲזָרָה כֻלָּהּ / בְּפַיָּס שֵׁנִי בְּקוֹל הַהֲמֻלָּה{{ש}}
{{סי|נִ}}כְחָם יוֹשֵׁב סְגַן הַכֹּהֲנִים / לְסַדֵּר פַּיָּס וְעַל פִּיו נִמְנִים{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרִים זוֹכִים שְׁלֹשָׁה עָשָׂר / וְעִם הַשַּׁחַר שְׁנַיִם נֶחֱסָר{{ש}}
{{סי|סָ}}מוּךְ הַבִּקּוּר לְאוֹר לַהַב / וְהִשְׁקוּ הַתָּמִיד בְּכוֹס זָהָב{{ש}}
{{סי|עֲ}}לָיַת נְתָחִים בְּאֹרֶךְ לְהַעֲרִיךְ / וְהָעֵת לְקַצֵּר וְאֵין עֵת לְהַאֲרִיךְ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת דִּשּׁוּן בְּאַרְבַּע כֵּלִים / וְהַכּוֹז וּטְנִי בְּיָדָם עוֹלִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}תֹחַ יוֹרֵד וְכֵיוָן נִרְגָּשׁ / וְהַקּוֹל נִשְׁמַע וְשׁוֹחֵט נִגָּשׁ{{ש}}
{{סי|פַּ}}יַּס קְטֹרֶת חֲדָשִׁים כֻּלָּם / לִרְצוֹת פֹּעַל וּלְבָרֵךְ חֵילָם{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפָה מְנוֹרָה לְדַשֵּׁן נִכְנָס / שְׁנַיִם דּוֹלְקִים לְמִזְרָח פַּנָּס{{ש}}
{{סי|צְ}}פוֹת הָעֵדוּת בַּנֵּר דּוֹלֵק / וְאַף כִּי שַׁמְנוֹ בְּחֵלֶק כְּחֵלֶק {{ש}}
{{סי|קְ}}דֹשָׁיו לְנוֹסֵס בְּעֵרֶךְ נֵרוֹת / הֲיֵשׁ בָּם צֹרֶךְ לְיוֹצֵר מְאוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}רוֹתָם אֶת שְׁמַע וְעֶשֶׂר עֲרָכוֹת / יְבָרְכוּ הָעָם בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת{{ש}}
{{סי|רְ}}אוּיִם חֲדָשִׁים הֲלֹא עִם יְשָׁנִים / לְהָפִיס לַעֲבֹד בְּעֵלֶס שְׂשׂוֹנִים{{ש}}
{{סי|רְ}}בִיעִי לְהַרְגִּישׁ עֲלוֹת אֵבָרִים / הֲלֹא מִן כֶּבֶשׁ מִזְבֵּחַ לְהָרִים{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ בְּגָדִים מְסוּרִים כֹּהֲנִים / לְהַפְשִׁיט אוֹתָם בְּיַד חַזָּנִים{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לֹשָׁה וְתִשְׁעִים כְּלֵי הַשָּׁרֵת / וּמִשָּׁם בָּזָךְ וְכַף הַקְּטֹרֶת{{ש}}
{{סי|תְּ}}פֹשׂ מַגְרֵפָה לְבֵין הָאוּלָם / זְרָקָהּ לְרִצְפָּה וְרָעֲשׁוּ כֻלָּם{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּה בְעִתָּהּ לְכָל בְּנֵי לְוִיָּה / וְרָצוּ לְקוֹלָהּ לְהִשְׁתַּחֲוָיָה{{ש}}
{{סי|אֲ}}חוּזִים בְּיָדָם כְּלֵי דִשּׁוּנִים / לְהִשְׁתַּחֲוָאָה בְּבוֹאָם שׁוֹנִים{{ש}}
{{סי|אֲ}}שֶׁר לוֹ מַחְתָּה לְבַל יִכָּוֶה / מְזֹרָז לְהַתְחִיל וְהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה{{ש}}
{{סי|פְּ}}רֹשׁ הָעֹמְדִים וְהֵחֵל לְהַקְטִיר / שְׁחֹחַ יָצָא בְּדֶרֶךְ מַפְטִיר{{ש}}
{{סי|פְּ}}רָס הָעֶרֶב כְּמַעֲשֵׂה שַׁחַר / וְעֵרֶךְ נֵרוֹת לְאַחֲרָיו אֵחַר{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתָם נִכְנָס גְּדוֹל הָאַחִים / שְׁלֹשָׁה אוֹחֲזִים וְכֻלָּם שָׁחִים{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיִם יָצְאוּ אֲחָדִים כֻּלָּם / וְעָלוּ וְעָמְדוּ בְּמַעֲלוֹת אוּלָם{{ש}}
{{סי|יְ}}בָרְכוּ הָעָם בְּרָכָה אֶחָת / וְהִיא הַמְעֻלָּה בְּשׁוּבָה וָנָחַת{{ש}}
{{סי|יְ}}דֵיהֶם נְשׂוּאִים לְגַב רָאשֵׁיהֶם / לְבָרֵךְ הָעָם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}זֻמָּן סֶגֶן בְּיָמִין לְהַעֲלוֹת / מְשָׁרֵת גָּדוֹל כְּחָפֵץ לַעֲלוֹת{{ש}}
{{סי|מְ}}סַדֵּר רִאשׁוֹן לְהוֹשִׁיט עָדָיו / סְמֹךְ לִנְתָחִים אֱמוּנָה יָדָיו{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֹאוֹ לְהַקֵּף לְנַסֵּךְ נוֹתְנִים / וְתָקְעוּ חֲצוֹצְרוֹת שְׁנֵי הַכֹּהֲנִים{{ש}}
{{סי|בְּרֻבֵּי}} תְקִיעוֹת כְּקָרֵב נֶסֶךְ / בְּסוּדָר לְהָנִיף כְּשָׁחָה לְנַסֵּךְ{{ש}}
{{סי|יְ}}צַלְצֵל בְּצִלְצֵל בְּקוֹל הוֹדָיָה / וְהַשִּׁיר הֵחֵל וְהִשְׁתַּחֲוָיָה{{ש}}
{{סי|צְ}}פוּפִים עוֹמְדִים לְקוֹל הַתְּרוּעָה / וְעַל כָּל פֶּרֶק בְּבֶרֶךְ כְּרִיעָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}לִילִים וְאַבּוּב וְקוֹל כִּנּוֹרַי / אֱלֹהִים יָשִׁיב הֲמוֹן קוֹל שִׁירָי{{ש}}
{{סי|חֲ}}סַל הַתָּמִיד עֲבוֹדַת סִפּוּר / יְצָרֵף אֱלֹהִים לְיוֹם הַכִּפּוּר{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשָּׁה שְׁלִישִׁית לְעַמְּךָ תָבִיא / בְּאוּרִים וְתֻמִּים בְּמֶלֶךְ וְנָבִיא{{ש}}
{{סי|חֲ}}דָשָׁה תְחַדֵּשׁ וְטֻמְאָה תַעֲבִיר / וְהָשֵׁב עֲבוֹדָה לְסֵדֶר הַדְּבִיר{{ש}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשְׁךָ תְּפָאֵר לְהַעֲמִיד / וְקָרְבָּן נַקְרִיב בְּמוֹעֲדוֹ תָּמִיד{{ש}}
{{סי|קֹ}}נֵה קִנְיָנְךָ בְּכָבוֹד לְהַעֲמִיד / וְנַעֲרֹךְ עֶרֶךְ וְשֻׁלְחָן תָּמִיד{{ש}}
וְנֶחֱזֶה כְּבוֹדְךָ לְפָנָיו תָּמִיד / וְנֵס מִתְנוֹסֵס בְּלֶחֶם תָּמִיד{{ש}}
קְרוֹבָה יְשׁוּעָה שְׁנַת שִׁלּוּמִים / לְצִיּוֹן תָּשִׁיב בְּרַבִּים רַחֲמִים
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|אדני שומרי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שנייה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]
[[קטגוריה:פיוטי סדר תמיד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>i6ph7ozrplh7k3p48x0shrj0w3lgj1j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרי קודש היום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727818</id>
    <revision>
      <id>3018673</id>
      <parentid>3001505</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T18:15:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה, עריכה</comment>
      <origin>3018673</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6875" sha1="avjkwmdwi0c1in4jf5mgq7x2kthajt2" xml:space="preserve">אומרים בית של פיוט זה ובית של פזמון שופט כל הארץ לסירוגין:

&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;שָׂרֵי קֹדֶשׁ הַיּוֹם / אִישׁ בְּרֵעֵהוּ נִתְאַחַד{{ש}}
שַׁבָּת שַׂר הַמְּנוּחָה / וְיוֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָד{{ש}}
אֵל כִּי תִשְׁפֹּט הַיּוֹם / עַל גָּלוּי וְעַל נִכְחָד{{ש}}
הוֹצֵא כְאוֹר צִדְקֵנוּ / וּפִינוּ יָרֹן וְיִחַד{{ר1}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים / שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.{{ממס|תהלים קלג א}}

{{סי|שׁ}}וֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וְאוֹתָהּ בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד{{ש}}
נָא חַיִּים וָחֶסֶד עַל עַם עָנִי תַצְמִיד{{ש}}
וְאֶת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר בִּמְקוֹם עוֹלָה תַעֲמִיד{{ר1}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּעֹלַת|מערבי=עֹלַת}} הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|במדבר כח כג}}

בְּשַׁבָּת יוֹם מַרְגּוֹעִי / וְשֹׁד תַּעֲנוּגִי וְנָפְשִׁי{{ש}}
בְּשָׂרִי רָז מִשָּׁמֶן / וְעָנָה בְּפָנַי כַּחֲשִׁי{{ש}}
וְכָשַׁל מִצּוֹם בִּרְכִּי / וְרוּחִי צָקוּן לַחֲשִׁי{{ש}}
מִזְעַר דָּמִי וְחֶלְבִּי / קְחָה כְקָרְבָּן אֵל קְדוֹשִׁי{{ש}}
וְאִם עֲוֹנַי יִתְאַסְּפוּן / עֲבֹר יַחַד עַל רֹאשִׁי{{ש}}
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי / וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד.{{ממס|בראשית מט ו}}
{{רפרן|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד}}

{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה וּמַעֲטֶה לְךָ לְבַד הַיִּתְרוֹן{{ש}}
אִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִֹים זָכְרָה יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן{{ש}}
וְהֵם יַעֲלוּ לְזִכָּרוֹן / לִפְנֵי יְיָ {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כח כט}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=
{{רפרן|עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}}}}}

בְּמִקְרָא שַׁבָּת עֹנֶג / בְּשִׁפְלוּת נְפָשׁוֹת נַעֲנִים{{ש}}
שׁוּבוֹ הַיּוֹם בָּנִים / בְּנֵי נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
לְהַלְבִּין אֶת חֲטָאֵיכֶם / אִם יִהְיוּ כַשָּׁנִים{{ש}}
וְקִרְאוּ לָאֵל בְּחָזְקָה / וְהַרְבּוּ לוֹ תַּחֲנוּנִים{{ש}}
כִּי הוּא אֱלֹהֵי אֱלֹהִים / וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים / וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.{{ממס|דברים י יז}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

{{סי|מַ}}טֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד לְהַטּוֹת אִישׁ לִתְחִיָּה{{ש}}
עַמְּךָ הַטֵּה לְחֶסֶד גְּמֹל נָא עָלָיו וְחָיָה{{ש}}
כְּתֹב תָּו חַיִּים וְהָיָה / עַל מִצְחוֹ {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כח לח}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=
{{רפרן|עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}}}}}

בְּזָכְרִי עִיר הַקֹּדֶשׁ / עֲצֹר בִּבְכִי אֵיךְ אוּכַל{{ש}}
בִּהְיוֹתָם מִזְבְּחוֹתַי / תּוֹךְ מוּסַד הַהֵיכָל{{ש}}
אֲשֶׁר יִסַּד בֶּן אוּרִי / וּבֶן אַדְמוֹן אִישׁ מִיכַל{{ש}}
לְכַפֵּר עֲוֹן בֵּית יַעֲקֹב / לְצָר נִתַּן כְּצֹאן מַאֲכָל{{ש}}
וּבָא שׂוֹטְנִי אֲשֶׁר הֶעֱרִים / לְשׂוּמָם חָרְבָּה וְנִכַּל{{ש}}
מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל / גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד.{{ממס|בראשית כז מה}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

{{סי|הֵ}}יטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן עִיר קְדוֹשַׁי{{ש}}
וְנָתַתָּ יָד וָשֵׁם בְּבֵיתְךָ לִמְקֻדָּשַׁי{{ש}}
עֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי / לְהַעֲלֹת נֵר {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כז כ}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=
{{רפרן|עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}}}}}

שְׁעֵה קָדוֹשׁ חִין עֶרְכִּי / וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָתִי{{ש}}
שִׁמְעָה אֶת תְּפִלָּתִי / וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי{{ש}}
וְשׁוּר מִמְּרוֹמִים רֵישִׁי / וָעֳנִי עֲמַל יְגִיעָתִי{{ש}}
וְשׁוּב וּבְנֵה מְעוֹן בֵּיתְךָ / מְקוֹם מִשְׁכַּן יְרִיעָתִי{{ש}}
וְאָשִׁיר אָז לִשְׁמֶךָ / וְאָרִים קוֹל תְּרוּעָתִי{{ש}}
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי / אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד.{{ממס|ישעיהו יב ב}}
{{רפרן|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד}}

{{סי|חִזְק}}וּ {{סי|וְאַמְּצ}}וּ לְבַבְכֶם עַמִּי בְּאֵל מָעֻזּוֹ{{ש}}
וְעֵדֹתָיו כִּי תִנְצֹרוּ גַּם אֶת זוֹ לְעֻמַּת זוֹ{{ש}}
יְכַפֵּר בְּעַד חַטַּאתְכֶם וְיִזְכֹּר רַחֵם בְּרָגְזוֹ{{ש}}
דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ / בַּקְּשׁוּ פָנָיו {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|תהלים קה ד}}
{{רפרן|{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּעֹלַת|מערבי=עֹלַת}} הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>avjkwmdwi0c1in4jf5mgq7x2kthajt2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018674</id>
      <parentid>3018673</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T18:18:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>עיצוב</comment>
      <origin>3018674</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6883" sha1="240irq51tcogqgapwf2e4227v5oi1fk" xml:space="preserve">אומרים בית של פיוט זה ובית של פזמון שופט כל הארץ לסירוגין:

&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;שָׂרֵי קֹדֶשׁ הַיּוֹם / אִישׁ בְּרֵעֵהוּ נִתְאַחַד{{ש}}
שַׁבָּת שַׂר הַמְּנוּחָה / וְיוֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָד{{ש}}
אֵל כִּי תִשְׁפֹּט הַיּוֹם / עַל גָּלוּי וְעַל נִכְחָד{{ש}}
הוֹצֵא כְאוֹר צִדְקֵנוּ / וּפִינוּ יָרֹן וְיִחַד{{ר1}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים / שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.{{ממס|תהלים קלג א}}

{{סי|שׁ}}וֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וְאוֹתָהּ בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד{{ש}}
נָא חַיִּים וָחֶסֶד עַל עַם עָנִי תַצְמִיד{{ש}}
וְאֶת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר בִּמְקוֹם עוֹלָה תַעֲמִיד{{ר1}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּעֹלַת|מערבי=עֹלַת}} הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|במדבר כח כג}}

בְּשַׁבָּת יוֹם מַרְגּוֹעִי / וְשֹׁד תַּעֲנוּגִי וְנָפְשִׁי{{ש}}
בְּשָׂרִי רָז מִשָּׁמֶן / וְעָנָה בְּפָנַי כַּחֲשִׁי{{ש}}
וְכָשַׁל מִצּוֹם בִּרְכִּי / וְרוּחִי צָקוּן לַחֲשִׁי{{ש}}
מִזְעַר דָּמִי וְחֶלְבִּי / קְחָה כְקָרְבָּן אֵל קְדוֹשִׁי{{ש}}
וְאִם עֲוֹנַי יִתְאַסְּפוּן / עֲבֹר יַחַד עַל רֹאשִׁי{{ש}}
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי / וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד.{{ממס|בראשית מט ו}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה וּמַעֲטֶה לְךָ לְבַד הַיִּתְרוֹן{{ש}}
אִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִֹים זָכְרָה יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן{{ש}}
וְהֵם יַעֲלוּ לְזִכָּרוֹן / לִפְנֵי יְיָ {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כח כט}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=
{{רפרן|(עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}})}}}}

בְּמִקְרָא שַׁבָּת עֹנֶג / בְּשִׁפְלוּת נְפָשׁוֹת נַעֲנִים{{ש}}
שׁוּבוֹ הַיּוֹם בָּנִים / בְּנֵי נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
לְהַלְבִּין אֶת חֲטָאֵיכֶם / אִם יִהְיוּ כַשָּׁנִים{{ש}}
וְקִרְאוּ לָאֵל בְּחָזְקָה / וְהַרְבּוּ לוֹ תַּחֲנוּנִים{{ש}}
כִּי הוּא אֱלֹהֵי אֱלֹהִים / וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים / וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.{{ממס|דברים י יז}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

{{סי|מַ}}טֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד לְהַטּוֹת אִישׁ לִתְחִיָּה{{ש}}
עַמְּךָ הַטֵּה לְחֶסֶד גְּמֹל נָא עָלָיו וְחָיָה{{ש}}
כְּתֹב תָּו חַיִּים וְהָיָה / עַל מִצְחוֹ {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כח לח}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=
{{רפרן|(עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}})}}}}

בְּזָכְרִי עִיר הַקֹּדֶשׁ / עֲצֹר בִּבְכִי אֵיךְ אוּכַל{{ש}}
בִּהְיוֹתָם מִזְבְּחוֹתַי / תּוֹךְ מוּסַד הַהֵיכָל{{ש}}
אֲשֶׁר יִסַּד בֶּן אוּרִי / וּבֶן אַדְמוֹן אִישׁ מִיכַל{{ש}}
לְכַפֵּר עֲוֹן בֵּית יַעֲקֹב / לְצָר נִתַּן כְּצֹאן מַאֲכָל{{ש}}
וּבָא שׂוֹטְנִי אֲשֶׁר הֶעֱרִים / לְשׂוּמָם חָרְבָּה וְנִכַּל{{ש}}
מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל / גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד.{{ממס|בראשית כז מה}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

{{סי|הֵ}}יטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן עִיר קְדוֹשַׁי{{ש}}
וְנָתַתָּ יָד וָשֵׁם בְּבֵיתְךָ לִמְקֻדָּשַׁי{{ש}}
עֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי / לְהַעֲלֹת נֵר {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כז כ}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=
{{רפרן|(עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}})}}}}

שְׁעֵה קָדוֹשׁ חִין עֶרְכִּי / וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָתִי{{ש}}
שִׁמְעָה אֶת תְּפִלָּתִי / וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי{{ש}}
וְשׁוּר מִמְּרוֹמִים רֵישִׁי / וָעֳנִי עֲמַל יְגִיעָתִי{{ש}}
וְשׁוּב וּבְנֵה מְעוֹן בֵּיתְךָ / מְקוֹם מִשְׁכַּן יְרִיעָתִי{{ש}}
וְאָשִׁיר אָז לִשְׁמֶךָ / וְאָרִים קוֹל תְּרוּעָתִי{{ש}}
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי / אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד.{{ממס|ישעיהו יב ב}}
{{רפרן|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד}}

{{סי|חִזְק}}וּ {{סי|וְאַמְּצ}}וּ לְבַבְכֶם עַמִּי בְּאֵל מָעֻזּוֹ{{ש}}
וְעֵדֹתָיו כִּי תִנְצֹרוּ גַּם אֶת זוֹ לְעֻמַּת זוֹ{{ש}}
יְכַפֵּר בְּעַד חַטַּאתְכֶם וְיִזְכֹּר רַחֵם בְּרָגְזוֹ{{ש}}
דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ / בַּקְּשׁוּ פָנָיו {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|תהלים קה ד}}
{{רפרן|{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּעֹלַת|מערבי=עֹלַת}} הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>240irq51tcogqgapwf2e4227v5oi1fk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018695</id>
      <parentid>3018674</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T20:00:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>לכל פיוט דף משלו לדעתי יש לשלבם רק בדפי הסליחות</comment>
      <origin>3018695</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4902" sha1="ep8wlyvezf7dy7nqamu6pudqdd7iex2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שרי קודש היום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי סליחות|סליחה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פזמון (סליחות)|פזמון]]
| מועד = יום כפור שחל בשבת
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-2184}}
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי ולמנהג איטליה ביום כפור שחל בשבת, לרוב המנהגים בסליחות של שחרית  ולמנהג וורמייזא במנחה.{{ש}}
לרוב המנהגים נוצרה בעידן הדפוס צורת אמירה בה משלבים בית של פיוט זה ובית של פזמון שופט כל הארץ לסירוגין.
| ויקיפדיה = שרי קדש
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;שָׂרֵי קֹדֶשׁ הַיּוֹם / אִישׁ בְּרֵעֵהוּ נִתְאַחַד{{ש}}
שַׁבָּת שַׂר הַמְּנוּחָה / וְיוֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָד{{ש}}
אֵל כִּי תִשְׁפֹּט הַיּוֹם / עַל גָּלוּי וְעַל נִכְחָד{{ש}}
הוֹצֵא כְאוֹר צִדְקֵנוּ / וּפִינוּ יָרֹן וְיִחַד{{ר1}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים / שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.{{ממס|תהלים קלג א}}

בְּשַׁבָּת יוֹם מַרְגּוֹעִי / וְשֹׁד תַּעֲנוּגִי וְנָפְשִׁי{{ש}}
בְּשָׂרִי רָז מִשָּׁמֶן / וְעָנָה בְּפָנַי כַּחֲשִׁי{{ש}}
וְכָשַׁל מִצּוֹם בִּרְכִּי / וְרוּחִי צָקוּן לַחֲשִׁי{{ש}}
מִזְעַר דָּמִי וְחֶלְבִּי / קְחָה כְקָרְבָּן אֵל קְדוֹשִׁי{{ש}}
וְאִם עֲוֹנַי יִתְאַסְּפוּן / עֲבֹר יַחַד עַל רֹאשִׁי{{ש}}
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי / וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד.{{ממס|בראשית מט ו}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּמִקְרָא שַׁבָּת עֹנֶג / בְּשִׁפְלוּת נְפָשׁוֹת נַעֲנִים{{ש}}
שׁוּבוֹ הַיּוֹם בָּנִים / בְּנֵי נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
לְהַלְבִּין אֶת חֲטָאֵיכֶם / אִם יִהְיוּ כַשָּׁנִים{{ש}}
וְקִרְאוּ לָאֵל בְּחָזְקָה / וְהַרְבּוּ לוֹ תַּחֲנוּנִים{{ש}}
כִּי הוּא אֱלֹהֵי אֱלֹהִים / וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים / וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.{{ממס|דברים י יז}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּזָכְרִי עִיר הַקֹּדֶשׁ / עֲצֹר בִּבְכִי אֵיךְ אוּכַל{{ש}}
בִּהְיוֹתָם מִזְבְּחוֹתַי / תּוֹךְ מוּסַד הַהֵיכָל{{ש}}
אֲשֶׁר יִסַּד בֶּן אוּרִי / וּבֶן אַדְמוֹן אִישׁ מִיכַל{{ש}}
לְכַפֵּר עֲוֹן בֵּית יַעֲקֹב / לְצָר נִתַּן כְּצֹאן מַאֲכָל{{ש}}
וּבָא שׂוֹטְנִי אֲשֶׁר הֶעֱרִים / לְשׂוּמָם חָרְבָּה וְנִכַּל{{ש}}
מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל / גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד.{{ממס|בראשית כז מה}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

שְׁעֵה קָדוֹשׁ חִין עֶרְכִּי / וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָתִי{{ש}}
שִׁמְעָה אֶת תְּפִלָּתִי / וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי{{ש}}
וְשׁוּר מִמְּרוֹמִים רֵישִׁי / וָעֳנִי עֲמַל יְגִיעָתִי{{ש}}
וְשׁוּב וּבְנֵה מְעוֹן בֵּיתְךָ / מְקוֹם מִשְׁכַּן יְרִיעָתִי{{ש}}
וְאָשִׁיר אָז לִשְׁמֶךָ / וְאָרִים קוֹל תְּרוּעָתִי{{ש}}
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי / אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד.{{ממס|ישעיהו יב ב}}
{{רפרן|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד}}

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ep8wlyvezf7dy7nqamu6pudqdd7iex2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018696</id>
      <parentid>3018695</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T20:01:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3018696</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4913" sha1="bvttyd63k7dgd3y1tr8dejisuhym33q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שרי קודש היום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי סליחות|סליחה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פזמון (סליחות)|פזמון]]
| מועד = יום כפור שחל בשבת
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-2184}}
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי ולמנהג איטליה ביום כפור שחל בשבת, לרוב המנהגים בסליחות של שחרית  ולמנהג וורמייזא במנחה.{{ש}}
לרוב המנהגים נוצרה בעידן הדפוס צורת אמירה בה משלבים בית של פיוט זה ובית של פזמון {{צ|[[שופט כל הארץ לסירוגין]]}}.
| ויקיפדיה = שרי קדש
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;שָׂרֵי קֹדֶשׁ הַיּוֹם / אִישׁ בְּרֵעֵהוּ נִתְאַחַד{{ש}}
שַׁבָּת שַׂר הַמְּנוּחָה / וְיוֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָד{{ש}}
אֵל כִּי תִשְׁפֹּט הַיּוֹם / עַל גָּלוּי וְעַל נִכְחָד{{ש}}
הוֹצֵא כְאוֹר צִדְקֵנוּ / וּפִינוּ יָרֹן וְיִחַד{{ר1}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים / שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.{{ממס|תהלים קלג א}}

בְּשַׁבָּת יוֹם מַרְגּוֹעִי / וְשֹׁד תַּעֲנוּגִי וְנָפְשִׁי{{ש}}
בְּשָׂרִי רָז מִשָּׁמֶן / וְעָנָה בְּפָנַי כַּחֲשִׁי{{ש}}
וְכָשַׁל מִצּוֹם בִּרְכִּי / וְרוּחִי צָקוּן לַחֲשִׁי{{ש}}
מִזְעַר דָּמִי וְחֶלְבִּי / קְחָה כְקָרְבָּן אֵל קְדוֹשִׁי{{ש}}
וְאִם עֲוֹנַי יִתְאַסְּפוּן / עֲבֹר יַחַד עַל רֹאשִׁי{{ש}}
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי / וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד.{{ממס|בראשית מט ו}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּמִקְרָא שַׁבָּת עֹנֶג / בְּשִׁפְלוּת נְפָשׁוֹת נַעֲנִים{{ש}}
שׁוּבוֹ הַיּוֹם בָּנִים / בְּנֵי נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
לְהַלְבִּין אֶת חֲטָאֵיכֶם / אִם יִהְיוּ כַשָּׁנִים{{ש}}
וְקִרְאוּ לָאֵל בְּחָזְקָה / וְהַרְבּוּ לוֹ תַּחֲנוּנִים{{ש}}
כִּי הוּא אֱלֹהֵי אֱלֹהִים / וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים / וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.{{ממס|דברים י יז}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּזָכְרִי עִיר הַקֹּדֶשׁ / עֲצֹר בִּבְכִי אֵיךְ אוּכַל{{ש}}
בִּהְיוֹתָם מִזְבְּחוֹתַי / תּוֹךְ מוּסַד הַהֵיכָל{{ש}}
אֲשֶׁר יִסַּד בֶּן אוּרִי / וּבֶן אַדְמוֹן אִישׁ מִיכַל{{ש}}
לְכַפֵּר עֲוֹן בֵּית יַעֲקֹב / לְצָר נִתַּן כְּצֹאן מַאֲכָל{{ש}}
וּבָא שׂוֹטְנִי אֲשֶׁר הֶעֱרִים / לְשׂוּמָם חָרְבָּה וְנִכַּל{{ש}}
מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל / גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד.{{ממס|בראשית כז מה}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

שְׁעֵה קָדוֹשׁ חִין עֶרְכִּי / וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָתִי{{ש}}
שִׁמְעָה אֶת תְּפִלָּתִי / וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי{{ש}}
וְשׁוּר מִמְּרוֹמִים רֵישִׁי / וָעֳנִי עֲמַל יְגִיעָתִי{{ש}}
וְשׁוּב וּבְנֵה מְעוֹן בֵּיתְךָ / מְקוֹם מִשְׁכַּן יְרִיעָתִי{{ש}}
וְאָשִׁיר אָז לִשְׁמֶךָ / וְאָרִים קוֹל תְּרוּעָתִי{{ש}}
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי / אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד.{{ממס|ישעיהו יב ב}}
{{רפרן|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד}}

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bvttyd63k7dgd3y1tr8dejisuhym33q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018697</id>
      <parentid>3018696</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T20:01:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018697</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4913" sha1="klkjpa8dxa0ir91cub8mrlfwj3ddr18" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שרי קודש היום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי סליחות|סליחה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פזמון (סליחות)|פזמון]]
| מועד = יום כפור שחל בשבת
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-2184}}
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי ולמנהג איטליה ביום כפור שחל בשבת, לרוב המנהגים בסליחות של שחרית  ולמנהג וורמייזא במנחה.{{ש}}
לרוב המנהגים נוצרה בעידן הדפוס צורת אמירה בה משלבים בית של פיוט זה ובית של פזמון {{צ|[[שופט כל הארץ]] לסירוגין}}.
| ויקיפדיה = שרי קדש
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;שָׂרֵי קֹדֶשׁ הַיּוֹם / אִישׁ בְּרֵעֵהוּ נִתְאַחַד{{ש}}
שַׁבָּת שַׂר הַמְּנוּחָה / וְיוֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָד{{ש}}
אֵל כִּי תִשְׁפֹּט הַיּוֹם / עַל גָּלוּי וְעַל נִכְחָד{{ש}}
הוֹצֵא כְאוֹר צִדְקֵנוּ / וּפִינוּ יָרֹן וְיִחַד{{ר1}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים / שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.{{ממס|תהלים קלג א}}

בְּשַׁבָּת יוֹם מַרְגּוֹעִי / וְשֹׁד תַּעֲנוּגִי וְנָפְשִׁי{{ש}}
בְּשָׂרִי רָז מִשָּׁמֶן / וְעָנָה בְּפָנַי כַּחֲשִׁי{{ש}}
וְכָשַׁל מִצּוֹם בִּרְכִּי / וְרוּחִי צָקוּן לַחֲשִׁי{{ש}}
מִזְעַר דָּמִי וְחֶלְבִּי / קְחָה כְקָרְבָּן אֵל קְדוֹשִׁי{{ש}}
וְאִם עֲוֹנַי יִתְאַסְּפוּן / עֲבֹר יַחַד עַל רֹאשִׁי{{ש}}
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי / וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד.{{ממס|בראשית מט ו}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּמִקְרָא שַׁבָּת עֹנֶג / בְּשִׁפְלוּת נְפָשׁוֹת נַעֲנִים{{ש}}
שׁוּבוֹ הַיּוֹם בָּנִים / בְּנֵי נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
לְהַלְבִּין אֶת חֲטָאֵיכֶם / אִם יִהְיוּ כַשָּׁנִים{{ש}}
וְקִרְאוּ לָאֵל בְּחָזְקָה / וְהַרְבּוּ לוֹ תַּחֲנוּנִים{{ש}}
כִּי הוּא אֱלֹהֵי אֱלֹהִים / וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים / וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.{{ממס|דברים י יז}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּזָכְרִי עִיר הַקֹּדֶשׁ / עֲצֹר בִּבְכִי אֵיךְ אוּכַל{{ש}}
בִּהְיוֹתָם מִזְבְּחוֹתַי / תּוֹךְ מוּסַד הַהֵיכָל{{ש}}
אֲשֶׁר יִסַּד בֶּן אוּרִי / וּבֶן אַדְמוֹן אִישׁ מִיכַל{{ש}}
לְכַפֵּר עֲוֹן בֵּית יַעֲקֹב / לְצָר נִתַּן כְּצֹאן מַאֲכָל{{ש}}
וּבָא שׂוֹטְנִי אֲשֶׁר הֶעֱרִים / לְשׂוּמָם חָרְבָּה וְנִכַּל{{ש}}
מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל / גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד.{{ממס|בראשית כז מה}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

שְׁעֵה קָדוֹשׁ חִין עֶרְכִּי / וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָתִי{{ש}}
שִׁמְעָה אֶת תְּפִלָּתִי / וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי{{ש}}
וְשׁוּר מִמְּרוֹמִים רֵישִׁי / וָעֳנִי עֲמַל יְגִיעָתִי{{ש}}
וְשׁוּב וּבְנֵה מְעוֹן בֵּיתְךָ / מְקוֹם מִשְׁכַּן יְרִיעָתִי{{ש}}
וְאָשִׁיר אָז לִשְׁמֶךָ / וְאָרִים קוֹל תְּרוּעָתִי{{ש}}
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי / אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד.{{ממס|ישעיהו יב ב}}
{{רפרן|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד}}

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>klkjpa8dxa0ir91cub8mrlfwj3ddr18</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018698</id>
      <parentid>3018697</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T20:05:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018698</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4913" sha1="tq2jptizpo1ctf5ukg9kmkrrq0seuac" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שרי קודש היום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי סליחות|סליחה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פזמון (סליחות)|פזמון]]
| מועד = יום כפור שחל בשבת
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-2184}}
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי ולמנהג איטליה ביום כפור שחל בשבת, לרוב המנהגים בסליחות של שחרית  ולמנהג וורמייזא במנחה.{{ש}}
לרוב המנהגים נוצרה בעידן הדפוס צורת אמירה בה משלבים בית של פיוט זה ובית של פזמון {{צ|[[שופט כל הארץ]]}} לסירוגין.
| ויקיפדיה = שרי קדש
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;שָׂרֵי קֹדֶשׁ הַיּוֹם / אִישׁ בְּרֵעֵהוּ נִתְאַחַד{{ש}}
שַׁבָּת שַׂר הַמְּנוּחָה / וְיוֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָד{{ש}}
אֵל כִּי תִשְׁפֹּט הַיּוֹם / עַל גָּלוּי וְעַל נִכְחָד{{ש}}
הוֹצֵא כְאוֹר צִדְקֵנוּ / וּפִינוּ יָרֹן וְיִחַד{{ר1}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים / שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.{{ממס|תהלים קלג א}}

בְּשַׁבָּת יוֹם מַרְגּוֹעִי / וְשֹׁד תַּעֲנוּגִי וְנָפְשִׁי{{ש}}
בְּשָׂרִי רָז מִשָּׁמֶן / וְעָנָה בְּפָנַי כַּחֲשִׁי{{ש}}
וְכָשַׁל מִצּוֹם בִּרְכִּי / וְרוּחִי צָקוּן לַחֲשִׁי{{ש}}
מִזְעַר דָּמִי וְחֶלְבִּי / קְחָה כְקָרְבָּן אֵל קְדוֹשִׁי{{ש}}
וְאִם עֲוֹנַי יִתְאַסְּפוּן / עֲבֹר יַחַד עַל רֹאשִׁי{{ש}}
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי / וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד.{{ממס|בראשית מט ו}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּמִקְרָא שַׁבָּת עֹנֶג / בְּשִׁפְלוּת נְפָשׁוֹת נַעֲנִים{{ש}}
שׁוּבוֹ הַיּוֹם בָּנִים / בְּנֵי נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
לְהַלְבִּין אֶת חֲטָאֵיכֶם / אִם יִהְיוּ כַשָּׁנִים{{ש}}
וְקִרְאוּ לָאֵל בְּחָזְקָה / וְהַרְבּוּ לוֹ תַּחֲנוּנִים{{ש}}
כִּי הוּא אֱלֹהֵי אֱלֹהִים / וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים / וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.{{ממס|דברים י יז}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּזָכְרִי עִיר הַקֹּדֶשׁ / עֲצֹר בִּבְכִי אֵיךְ אוּכַל{{ש}}
בִּהְיוֹתָם מִזְבְּחוֹתַי / תּוֹךְ מוּסַד הַהֵיכָל{{ש}}
אֲשֶׁר יִסַּד בֶּן אוּרִי / וּבֶן אַדְמוֹן אִישׁ מִיכַל{{ש}}
לְכַפֵּר עֲוֹן בֵּית יַעֲקֹב / לְצָר נִתַּן כְּצֹאן מַאֲכָל{{ש}}
וּבָא שׂוֹטְנִי אֲשֶׁר הֶעֱרִים / לְשׂוּמָם חָרְבָּה וְנִכַּל{{ש}}
מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל / גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד.{{ממס|בראשית כז מה}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

שְׁעֵה קָדוֹשׁ חִין עֶרְכִּי / וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָתִי{{ש}}
שִׁמְעָה אֶת תְּפִלָּתִי / וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי{{ש}}
וְשׁוּר מִמְּרוֹמִים רֵישִׁי / וָעֳנִי עֲמַל יְגִיעָתִי{{ש}}
וְשׁוּב וּבְנֵה מְעוֹן בֵּיתְךָ / מְקוֹם מִשְׁכַּן יְרִיעָתִי{{ש}}
וְאָשִׁיר אָז לִשְׁמֶךָ / וְאָרִים קוֹל תְּרוּעָתִי{{ש}}
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי / אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד.{{ממס|ישעיהו יב ב}}
{{רפרן|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד}}

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>tq2jptizpo1ctf5ukg9kmkrrq0seuac</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018699</id>
      <parentid>3018698</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T20:08:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018699</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4978" sha1="lita555h7p1cspr88e03utpcgkmgyzw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שרי קודש היום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי סליחות|סליחה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פזמון (סליחות)|פזמון]]
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת|יום כפור שחל בשבת]]
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-2184}}
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי ולמנהג איטליה ביום כפור שחל בשבת, לרוב המנהגים בסליחות של שחרית  ולמנהג וורמייזא במנחה.{{ש}}
לרוב המנהגים נוצרה בעידן הדפוס צורת אמירה בה משלבים בית של פיוט זה ובית של פזמון {{צ|[[שופט כל הארץ]]}} לסירוגין.
| ויקיפדיה = שרי קדש
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;שָׂרֵי קֹדֶשׁ הַיּוֹם / אִישׁ בְּרֵעֵהוּ נִתְאַחַד{{ש}}
שַׁבָּת שַׂר הַמְּנוּחָה / וְיוֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָד{{ש}}
אֵל כִּי תִשְׁפֹּט הַיּוֹם / עַל גָּלוּי וְעַל נִכְחָד{{ש}}
הוֹצֵא כְאוֹר צִדְקֵנוּ / וּפִינוּ יָרֹן וְיִחַד{{ר1}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים / שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.{{ממס|תהלים קלג א}}

בְּשַׁבָּת יוֹם מַרְגּוֹעִי / וְשֹׁד תַּעֲנוּגִי וְנָפְשִׁי{{ש}}
בְּשָׂרִי רָז מִשָּׁמֶן / וְעָנָה בְּפָנַי כַּחֲשִׁי{{ש}}
וְכָשַׁל מִצּוֹם בִּרְכִּי / וְרוּחִי צָקוּן לַחֲשִׁי{{ש}}
מִזְעַר דָּמִי וְחֶלְבִּי / קְחָה כְקָרְבָּן אֵל קְדוֹשִׁי{{ש}}
וְאִם עֲוֹנַי יִתְאַסְּפוּן / עֲבֹר יַחַד עַל רֹאשִׁי{{ש}}
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי / וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד.{{ממס|בראשית מט ו}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּמִקְרָא שַׁבָּת עֹנֶג / בְּשִׁפְלוּת נְפָשׁוֹת נַעֲנִים{{ש}}
שׁוּבוֹ הַיּוֹם בָּנִים / בְּנֵי נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
לְהַלְבִּין אֶת חֲטָאֵיכֶם / אִם יִהְיוּ כַשָּׁנִים{{ש}}
וְקִרְאוּ לָאֵל בְּחָזְקָה / וְהַרְבּוּ לוֹ תַּחֲנוּנִים{{ש}}
כִּי הוּא אֱלֹהֵי אֱלֹהִים / וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים / וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.{{ממס|דברים י יז}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּזָכְרִי עִיר הַקֹּדֶשׁ / עֲצֹר בִּבְכִי אֵיךְ אוּכַל{{ש}}
בִּהְיוֹתָם מִזְבְּחוֹתַי / תּוֹךְ מוּסַד הַהֵיכָל{{ש}}
אֲשֶׁר יִסַּד בֶּן אוּרִי / וּבֶן אַדְמוֹן אִישׁ מִיכַל{{ש}}
לְכַפֵּר עֲוֹן בֵּית יַעֲקֹב / לְצָר נִתַּן כְּצֹאן מַאֲכָל{{ש}}
וּבָא שׂוֹטְנִי אֲשֶׁר הֶעֱרִים / לְשׂוּמָם חָרְבָּה וְנִכַּל{{ש}}
מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל / גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד.{{ממס|בראשית כז מה}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

שְׁעֵה קָדוֹשׁ חִין עֶרְכִּי / וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָתִי{{ש}}
שִׁמְעָה אֶת תְּפִלָּתִי / וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי{{ש}}
וְשׁוּר מִמְּרוֹמִים רֵישִׁי / וָעֳנִי עֲמַל יְגִיעָתִי{{ש}}
וְשׁוּב וּבְנֵה מְעוֹן בֵּיתְךָ / מְקוֹם מִשְׁכַּן יְרִיעָתִי{{ש}}
וְאָשִׁיר אָז לִשְׁמֶךָ / וְאָרִים קוֹל תְּרוּעָתִי{{ש}}
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי / אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד.{{ממס|ישעיהו יב ב}}
{{רפרן|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד}}

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lita555h7p1cspr88e03utpcgkmgyzw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018702</id>
      <parentid>3018699</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T20:30:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3018702</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5039" sha1="oiqvw9mp47ppwon9fkfhoaix437ckn2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שרי קודש היום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי סליחות|סליחה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פזמון (סליחות)|פזמון]]
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת|יום כפור שחל בשבת]]
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-2184}}
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי ולמנהג איטליה ביום כפור שחל בשבת, לרוב המנהגים בסליחות של שחרית  ולמנהג וורמייזא במנחה.{{ש}}
בעידן הדפוס התפתחה צורת אמירתו באופן  שמשלבים בית של פיוט זה ובית של פזמון {{צ|[[שופט כל הארץ]]}} לסירוגין. צורה זו התקבלה ברוב מנהגי אשכנז המערבי.
| ויקיפדיה = שרי קדש
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;שָׂרֵי קֹדֶשׁ הַיּוֹם / אִישׁ בְּרֵעֵהוּ נִתְאַחַד{{ש}}
שַׁבָּת שַׂר הַמְּנוּחָה / וְיוֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָד{{ש}}
אֵל כִּי תִשְׁפֹּט הַיּוֹם / עַל גָּלוּי וְעַל נִכְחָד{{ש}}
הוֹצֵא כְאוֹר צִדְקֵנוּ / וּפִינוּ יָרֹן וְיִחַד{{ר1}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים / שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.{{ממס|תהלים קלג א}}

בְּשַׁבָּת יוֹם מַרְגּוֹעִי / וְשֹׁד תַּעֲנוּגִי וְנָפְשִׁי{{ש}}
בְּשָׂרִי רָז מִשָּׁמֶן / וְעָנָה בְּפָנַי כַּחֲשִׁי{{ש}}
וְכָשַׁל מִצּוֹם בִּרְכִּי / וְרוּחִי צָקוּן לַחֲשִׁי{{ש}}
מִזְעַר דָּמִי וְחֶלְבִּי / קְחָה כְקָרְבָּן אֵל קְדוֹשִׁי{{ש}}
וְאִם עֲוֹנַי יִתְאַסְּפוּן / עֲבֹר יַחַד עַל רֹאשִׁי{{ש}}
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי / וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד.{{ממס|בראשית מט ו}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּמִקְרָא שַׁבָּת עֹנֶג / בְּשִׁפְלוּת נְפָשׁוֹת נַעֲנִים{{ש}}
שׁוּבוֹ הַיּוֹם בָּנִים / בְּנֵי נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
לְהַלְבִּין אֶת חֲטָאֵיכֶם / אִם יִהְיוּ כַשָּׁנִים{{ש}}
וְקִרְאוּ לָאֵל בְּחָזְקָה / וְהַרְבּוּ לוֹ תַּחֲנוּנִים{{ש}}
כִּי הוּא אֱלֹהֵי אֱלֹהִים / וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים / וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.{{ממס|דברים י יז}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּזָכְרִי עִיר הַקֹּדֶשׁ / עֲצֹר בִּבְכִי אֵיךְ אוּכַל{{ש}}
בִּהְיוֹתָם מִזְבְּחוֹתַי / תּוֹךְ מוּסַד הַהֵיכָל{{ש}}
אֲשֶׁר יִסַּד בֶּן אוּרִי / וּבֶן אַדְמוֹן אִישׁ מִיכַל{{ש}}
לְכַפֵּר עֲוֹן בֵּית יַעֲקֹב / לְצָר נִתַּן כְּצֹאן מַאֲכָל{{ש}}
וּבָא שׂוֹטְנִי אֲשֶׁר הֶעֱרִים / לְשׂוּמָם חָרְבָּה וְנִכַּל{{ש}}
מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל / גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד.{{ממס|בראשית כז מה}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

שְׁעֵה קָדוֹשׁ חִין עֶרְכִּי / וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָתִי{{ש}}
שִׁמְעָה אֶת תְּפִלָּתִי / וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי{{ש}}
וְשׁוּר מִמְּרוֹמִים רֵישִׁי / וָעֳנִי עֲמַל יְגִיעָתִי{{ש}}
וְשׁוּב וּבְנֵה מְעוֹן בֵּיתְךָ / מְקוֹם מִשְׁכַּן יְרִיעָתִי{{ש}}
וְאָשִׁיר אָז לִשְׁמֶךָ / וְאָרִים קוֹל תְּרוּעָתִי{{ש}}
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי / אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד.{{ממס|ישעיהו יב ב}}
{{רפרן|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד}}

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>oiqvw9mp47ppwon9fkfhoaix437ckn2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018703</id>
      <parentid>3018702</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T20:32:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018703</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5026" sha1="jd8qswgua19xjvlklodlw5ph8rp13dr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שרי קודש היום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי סליחות|סליחה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פזמון (סליחות)|פזמון]]
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת|יום כפור שחל בשבת]]
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-2184}}
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי ולמנהג איטליה ביום כפור שחל בשבת, לרוב המנהגים בסליחות של שחרית  ולמנהג וורמייזא במנחה.{{ש}}
בעידן הדפוס התפתחה צורת אמירתו באופן  שמשלבים בית של פיוט זה ובית של פזמון {{צ|[[שופט כל הארץ]]}} לסירוגין. צורה זו התקבלה ברוב מנהגי אשכנז המערבי.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;שָׂרֵי קֹדֶשׁ הַיּוֹם / אִישׁ בְּרֵעֵהוּ נִתְאַחַד{{ש}}
שַׁבָּת שַׂר הַמְּנוּחָה / וְיוֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָד{{ש}}
אֵל כִּי תִשְׁפֹּט הַיּוֹם / עַל גָּלוּי וְעַל נִכְחָד{{ש}}
הוֹצֵא כְאוֹר צִדְקֵנוּ / וּפִינוּ יָרֹן וְיִחַד{{ר1}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים / שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.{{ממס|תהלים קלג א}}

בְּשַׁבָּת יוֹם מַרְגּוֹעִי / וְשֹׁד תַּעֲנוּגִי וְנָפְשִׁי{{ש}}
בְּשָׂרִי רָז מִשָּׁמֶן / וְעָנָה בְּפָנַי כַּחֲשִׁי{{ש}}
וְכָשַׁל מִצּוֹם בִּרְכִּי / וְרוּחִי צָקוּן לַחֲשִׁי{{ש}}
מִזְעַר דָּמִי וְחֶלְבִּי / קְחָה כְקָרְבָּן אֵל קְדוֹשִׁי{{ש}}
וְאִם עֲוֹנַי יִתְאַסְּפוּן / עֲבֹר יַחַד עַל רֹאשִׁי{{ש}}
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי / וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד.{{ממס|בראשית מט ו}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּמִקְרָא שַׁבָּת עֹנֶג / בְּשִׁפְלוּת נְפָשׁוֹת נַעֲנִים{{ש}}
שׁוּבוֹ הַיּוֹם בָּנִים / בְּנֵי נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
לְהַלְבִּין אֶת חֲטָאֵיכֶם / אִם יִהְיוּ כַשָּׁנִים{{ש}}
וְקִרְאוּ לָאֵל בְּחָזְקָה / וְהַרְבּוּ לוֹ תַּחֲנוּנִים{{ש}}
כִּי הוּא אֱלֹהֵי אֱלֹהִים / וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים / וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.{{ממס|דברים י יז}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּזָכְרִי עִיר הַקֹּדֶשׁ / עֲצֹר בִּבְכִי אֵיךְ אוּכַל{{ש}}
בִּהְיוֹתָם מִזְבְּחוֹתַי / תּוֹךְ מוּסַד הַהֵיכָל{{ש}}
אֲשֶׁר יִסַּד בֶּן אוּרִי / וּבֶן אַדְמוֹן אִישׁ מִיכַל{{ש}}
לְכַפֵּר עֲוֹן בֵּית יַעֲקֹב / לְצָר נִתַּן כְּצֹאן מַאֲכָל{{ש}}
וּבָא שׂוֹטְנִי אֲשֶׁר הֶעֱרִים / לְשׂוּמָם חָרְבָּה וְנִכַּל{{ש}}
מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל / גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד.{{ממס|בראשית כז מה}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

שְׁעֵה קָדוֹשׁ חִין עֶרְכִּי / וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָתִי{{ש}}
שִׁמְעָה אֶת תְּפִלָּתִי / וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי{{ש}}
וְשׁוּר מִמְּרוֹמִים רֵישִׁי / וָעֳנִי עֲמַל יְגִיעָתִי{{ש}}
וְשׁוּב וּבְנֵה מְעוֹן בֵּיתְךָ / מְקוֹם מִשְׁכַּן יְרִיעָתִי{{ש}}
וְאָשִׁיר אָז לִשְׁמֶךָ / וְאָרִים קוֹל תְּרוּעָתִי{{ש}}
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי / אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד.{{ממס|ישעיהו יב ב}}
{{רפרן|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד}}

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jd8qswgua19xjvlklodlw5ph8rp13dr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018704</id>
      <parentid>3018703</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T21:11:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3018704</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5098" sha1="h43k09m4dtscfsz68nuu2mdl1j8ewq5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שרי קודש היום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי סליחות|סליחה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פזמון (סליחות)|פזמון]]
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת|יום כפור שחל בשבת]]
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-2184}}
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי (כולל במקרה זה מנהג בית כנסת הישן בפראג) ולמנהג איטליה ביום כפור שחל בשבת, לרוב המנהגים בסליחות של שחרית  ולמנהג וורמייזא במנחה.{{ש}}
בעידן הדפוס התפתחה צורת אמירתו באופן  שמשלבים בית של פיוט זה ובית של פזמון {{צ|[[שופט כל הארץ]]}} לסירוגין. צורה זו התקבלה ברוב מנהגי אשכנז המערבי.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;שָׂרֵי קֹדֶשׁ הַיּוֹם / אִישׁ בְּרֵעֵהוּ נִתְאַחַד{{ש}}
שַׁבָּת שַׂר הַמְּנוּחָה / וְיוֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָד{{ש}}
אֵל כִּי תִשְׁפֹּט הַיּוֹם / עַל גָּלוּי וְעַל נִכְחָד{{ש}}
הוֹצֵא כְאוֹר צִדְקֵנוּ / וּפִינוּ יָרֹן וְיִחַד{{ר1}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים / שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.{{ממס|תהלים קלג א}}

בְּשַׁבָּת יוֹם מַרְגּוֹעִי / וְשֹׁד תַּעֲנוּגִי וְנָפְשִׁי{{ש}}
בְּשָׂרִי רָז מִשָּׁמֶן / וְעָנָה בְּפָנַי כַּחֲשִׁי{{ש}}
וְכָשַׁל מִצּוֹם בִּרְכִּי / וְרוּחִי צָקוּן לַחֲשִׁי{{ש}}
מִזְעַר דָּמִי וְחֶלְבִּי / קְחָה כְקָרְבָּן אֵל קְדוֹשִׁי{{ש}}
וְאִם עֲוֹנַי יִתְאַסְּפוּן / עֲבֹר יַחַד עַל רֹאשִׁי{{ש}}
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי / וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד.{{ממס|בראשית מט ו}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּמִקְרָא שַׁבָּת עֹנֶג / בְּשִׁפְלוּת נְפָשׁוֹת נַעֲנִים{{ש}}
שׁוּבוֹ הַיּוֹם בָּנִים / בְּנֵי נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
לְהַלְבִּין אֶת חֲטָאֵיכֶם / אִם יִהְיוּ כַשָּׁנִים{{ש}}
וְקִרְאוּ לָאֵל בְּחָזְקָה / וְהַרְבּוּ לוֹ תַּחֲנוּנִים{{ש}}
כִּי הוּא אֱלֹהֵי אֱלֹהִים / וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים / וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.{{ממס|דברים י יז}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

בְּזָכְרִי עִיר הַקֹּדֶשׁ / עֲצֹר בִּבְכִי אֵיךְ אוּכַל{{ש}}
בִּהְיוֹתָם מִזְבְּחוֹתַי / תּוֹךְ מוּסַד הַהֵיכָל{{ש}}
אֲשֶׁר יִסַּד בֶּן אוּרִי / וּבֶן אַדְמוֹן אִישׁ מִיכַל{{ש}}
לְכַפֵּר עֲוֹן בֵּית יַעֲקֹב / לְצָר נִתַּן כְּצֹאן מַאֲכָל{{ש}}
וּבָא שׂוֹטְנִי אֲשֶׁר הֶעֱרִים / לְשׂוּמָם חָרְבָּה וְנִכַּל{{ש}}
מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל / גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד.{{ממס|בראשית כז מה}}
{{רפרן|(הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד)}}

שְׁעֵה קָדוֹשׁ חִין עֶרְכִּי / וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָתִי{{ש}}
שִׁמְעָה אֶת תְּפִלָּתִי / וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי{{ש}}
וְשׁוּר מִמְּרוֹמִים רֵישִׁי / וָעֳנִי עֲמַל יְגִיעָתִי{{ש}}
וְשׁוּב וּבְנֵה מְעוֹן בֵּיתְךָ / מְקוֹם מִשְׁכַּן יְרִיעָתִי{{ש}}
וְאָשִׁיר אָז לִשְׁמֶךָ / וְאָרִים קוֹל תְּרוּעָתִי{{ש}}
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי / אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד.{{ממס|ישעיהו יב ב}}
{{רפרן|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד}}

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור שחל בשבת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>h43k09m4dtscfsz68nuu2mdl1j8ewq5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים כב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728696</id>
    <revision>
      <id>3018638</id>
      <parentid>2939050</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T12:47:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018638</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13746" sha1="f6zxle0t9ar63rj34q3px0378nwuusk" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כב|א|כא ב|כב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כב עמוד א] אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה. - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ורבי מאיר: אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה. - ואידך: חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתיב רבי יצחק נפחא: והרי גיד הנשה, דרחמנא אמר על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, ותנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שולח אדם ירך לנכרי, וגיד הנשה בתוכו, מפני שמקומו ניכר! - קסבר רבי אבהו: כשהותרה נבילה - היא וחלבה וגידה הותרה. - הניחא למאן דאמר יש בגידין בנותן טעם!, אלא למאן דאמר }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין בגידין בנותן טעם, - מאי איכא למימר? - מאן שמעת ליה דאמר אין בגידין בנותן טעם - רבי שמעון, דתניא: האוכל מגיד הנשה של בהמה טמאה, רבי יהודה מחייב שתים, ורבי שמעון }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פוטר. רבי שמעון הכי נמי דאסר בהנאה. דתניא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גיד הנשה מותר בהנאה, דברי רבי יהודה, ורבי שמעון אוסר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי דם, דרחמנא אמר כל נפש מכם לא תאכל דם, ותנן: אלו ואלו מתערבין באמה }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ויוצאין לנחל קדרון, ונמכרין לגננין לזבל, ומועלין בו! - שאני דם דאיתקש למים, דכתיב לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, מה מים מותרין - אף דם מותר. - ואימא כמים המתנסכים על גבי המזבח! - אמר רבי אבהו: כמים - רוב מים. מידי רוב מים כתיב? אלא אמר רב אשי: כמים הנשפכין! ולא כמים הניסכין. - ואימא כמים הנשפכין לפני עבודה זרה! - התם נמי ניסוך איקרי, דכתיב ישתו יין נסיכם.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אותו אתה משליך כו' כל איסורין''' -  שנאמר בהן לא תאכל כגון זה ומדאיצטריך קרא למשריה לא מצי למילף טעמא דאי לאו אותו הוה אמינא קרא למצותיה איצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה ונאמר במצרים לא יחרץ כלב לשונו ([[שמות  יא]]) לפיכך הקפידה תורה ליתן שכרו ונכבד [שכר] הכלב מן העובד כוכבים שהנבלה ימכור לנכרי וטרפה לכלב:

'''ור&quot;מ''' -  דנפקא ליה איסור הנאה בשאר איסורים מדפרט בנבילה בשלמא פרט היתר דטריפה לגופיה. איצטריך למיפרט בה היתר משום דאי לאו דפרט ביה הוה אמינא ליתסר בהנאה אלא אותו למה לי ומשני לאיסור הנאה חולין שנשחטו בעזרה דנפקא לן בהו איסור אכילה מדכתב ([[דברים  יב]]) כי ירחק ממך המקום וזבחת ואכלת בריחוק מקום דהיינו חוץ למחנה שכינה אתה זובח ואוכל ואי אתה זובח ואוכל בקרוב מקום ומשום דאין מפורש בהן לאו בהדיא באכילה איצטריך למילף להו איסור הנאה מהכא והכי משמע אותו שנאסר משום חוץ למחיצה אתה משליך לכלב דהא מהאי קרא ובשר בשדה טרפה נפקא לן איסור מחיצה כגון הושיט העובר את ידו בשעת שחיטה בפרק בהמה המקשה לילד (חולין סח:) אבל יש לך אחר הנאסר משום מחיצה ואי אתה משליכו לכלב ואיזה זה זה חולין שנשחטו בעזרה:

'''חולין שנשחטו בעזרה''' -  דאסירי בהנאה לאו דאורייתא בפרק שני דקדושין (דף נח.) איפליגו בה:

'''שולח אדם ירך לנכרי''' -  ולא מצרכינן ליטול גידה ולא גזרינן שמא יראה ישראל חבירו כשיתננה לו וילך ויקנה אותה מן הנכרי וכסבור שניטל גידה הואיל ומתחת יד ישראל יצתה ויאכלנה בגידה:

'''מפני שמקומו ניכר''' -  אם הוא ניטל ואם לאו שמעינן מינה מיהא דגיד מותר בהנאה וקשיא לר' אבהו:

'''היא וחלבה וגידה הותרה''' -  לפיכך כל חלב וכל גיד מותרין בהנאה שהן בכלל לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה שגם הן קרויין עמה נבלה והרי לך היתר הנאה בלאו דגיד ל&quot;ש נבילה ול&quot;ש כשירה:

'''הניחא למ&quot;ד יש בגידין''' -  טעם בשר הרי הוא בכלל נבילה:

'''אלא למ&quot;ד אין בגידין''' -  דאיסור נותן טעם בשר אם נתבשלו עם הבשר אלמא לאו טעם בשר אית בהו ולאו נבילה מיקרו אלא כעצמות דהן עץ בעלמא ולא אישתרי בכלל נבילה ועץ הוא והתורה חייבה עליו מאי איכא למימר ופלוגתייהו בגיד הנשה (חולין צט:):

'''ור&quot;ש פוטר''' -  לגמרי מבהמה טמאה פטור דקסבר אין בגידין בנותן טעם בשר ומגיד נמי פטור דכי אזהריה רחמנא אגיד היכא דבשרה מותר דהיינו בהמה טהורה דהכי משמע גיד לא תאכל הא בשר אכול אבל טמאה לא הזהיר על גידה והכי מפרשי' לה בגיד הנשה (שם קא.) ולרבי שמעון הכי נמי דאסור גיד דטהורה אפילו בהנאה אלמא לא תאכלו איסור הנאה משמע וכשהותרה נבילה בהנאה היא לא הותרה לר&quot;ש דלאו בכלל נבילה היא אבל לרבי יהודה מותר משום דקסבר יש בגידים בנותן טעם כדקתני רבי יהודה מחייב שתים הלכך גיד בכלל בשר וכשהותרה נבילה הותרה גם היא:

'''אלו ואלו''' -  שירי דם חטאות הפנימית הנשפכין על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושירי דם חטאות החיצונות הנשפכין על יסוד דרומי יוצאין מן היסוד לרצפה דרך שני נקבים קטנים ומתערבין באמה סילון שהיה עובר בעזרה:

'''ויוצאין לנחל קדרון''' -  כמו לנחל איתן ([[דברים  כא]]) עמק:

'''לגננים''' -  בעלי גנות לזבל:

'''ומועלין בהן''' -  כלומר אסור להנות מהן בלא דמים מפני שהן של הקדש מכל מקום דם מותר בהנאה:

'''כמים המתנסכין''' -  שאסורות בהנאה שהרי קדש הן שקדשו בכלי שרת וכתיב ([[שמות  ל]]) כל הנוגע בהם יקדש&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 כב א אותו אתה משליך.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_אותו אתה משליך]]
'''אותו''' אתה משליך. פ&quot;ה דבלאו אותו לא מצי למידרש מגופיה דקרא דאיצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה והר&quot;י דאורלינ&quot;ש מפרש דאיצטריך למישרי עובר שהוציא את ידו משום דמקרא דבשר בשדה טרפה דריש נמי קדשים שיצאו חוץ למחיצתם בריש בהמה המקשה (חולין סח:) והוה אסרינן יד העובר בהנאה מדאיתקש לקדשים דאסור בהנאה כדאמר כל שבקודש פסול באש תשרף ולכך איצטריך אותו לכל איסורים:

''' חולין''' שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא. פ&quot;ה איסור הנאה ולא משמע פשט ההלכה כן אלא לגמרי קאמר לאו דאורייתא וכן בסוף שמעתא גבי הא דאמר איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה אי אפשר לפרש בענין אחר ובפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר כט: ושם) פריך למ&quot;ד כדי לחנכו במצות הא קמייתי חולין לעזרה ומשני קסבר חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא ואי לענין איסור אכילה הוו דאורייתא אכתי תיקשי ליה היאך הקרבן נאכל דמשמע התם שנאכל וקשה לרשב&quot;א דבת&quot;כ בפ' צו גבי נותר דרש רבי יהודה לא יאכל כי קודש הוא יכול חטאת העוף הבא על הספק ואשם תלוי וחולין שנשחטו בעזרה ישרפו ת&quot;ל הוא מדאיצטריך למעוטי שאינם בשריפה מכלל דאסירי בהנאה מדאורייתא:

''' ורבי''' שמעון נמי מיסר אסר בהנאה. משמע דההיא דהשולח ירך לנכרי אתיא כר' יהודה. הק' ריב&quot;א דהא רבי יהודה אית ליה בפ&quot;ק דמס' ע&quot;ז (דף כ. ושם) דאסור ליתן להם מתנת חנם וי&quot;ל דהא אמר התם אם היה שכינו מותר מפני שהוא כמוכרו לו הקשה הר&quot;י דאורלינ&quot;ש היכי מצי אתי כר' יהודה ורבי יהודה אית ליה בפ' גיד הנשה (חולין ק:) דגיד הנשה אסור לבני נח וקעבר משום לפני עור לא תתן וגו' ואומר ר&quot;י דלא קשה מידי דלא קאסר אלא לבני יעקב דוקא דקודם מתן תורה איקרו בני נח דהא לא נישנית בסיני וא&quot;ת תיקשי לחזקיה מרבי שמעון דסבירא ליה דלא תאכלו איסור הנאה משמע מדאסר גיד הנשה וי&quot;ל כיון דסבר אין בגידין בנ&quot;ט סברא הוא דכי אסור בהנאה נמי אסור דלא שייכא ביה אכילה א&quot;נ חזקיה לא סבר כרבי שמעון אלא כרבי יהודה דלכאורה נמי לא אתיא חזקיה כרבי מאיר דלרבי מאיר פשיטא לן לעיל מדאיצטריך למישרי נבילה דכל איסורים אסורים בהנאה וכן לקמן (דף כג:) גבי יתיב ההוא מרבנן פשיטא ליה לגמרא דלרבי מאיר גמר מנבילה והא דקאמר לקמן לימא כתנאי היינו לרבי אבהו דחזקיה לא מצי אתי כככ&quot;ע:

''' והרי''' דם דרחמנא אמר. משמע דדם לא הוי בכלל בהמה מדלא משני כשהותרה בהמה דמה נמי הותרה וקשה לר&quot;ת דאמר בהמוציא יין (שבת עז. ושם) דם נבילה ב&quot;ה מטמא וקאמר התם ר' יוסי (כרבי) יהודה דלא מטמא ב&quot;ה אלא כשיש רביעית דם הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית אלמא חשיב ליה כבשר ותי' ר&quot;י דהתם לאו משום דחשיב ליה כבשר אלא יש שום פסוק דדרשינן מיניה דדם נבילו' טמא ומסברא משערינן ברביעי' כדאמר התם אבל בלא ריבוי לא חשבינן דם כבשר ובמעילה (דף יז. ושם) נמי מפיק דם השרץ מוזה לכם הטמא ומשרץ גופיה לא ידעינן ליה:

''' מועלין''' בהן. מדרבנן ולא מדאורייתא דבסוף הוציאו לו (יומא נט: ושם) אמר אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלים בו ואור&quot;י דבמעילה בפרק ולד חטאת (דף יא.) ת&quot;ר מועלים בדמים דברי רבי מאיר ורבי שמעון וחכמים אומרים אין מועלין ופלוגתתם אחר שיצא לנחל קדרון דקודם זריקה קתני ר&quot;ש התם דאין מועלין בו והיה שם בספרים מאי טעמא דמ&quot;ד אין מועלין ול&quot;ג דמ&quot;ד דא&quot;כ הוה משמע דלרבי מאיר ורבי שמעון מועלין בו מן התורה אלא ה&quot;ג מאי טעמא אין מועלין ואמתני' קאי דקתני דם בתחלה אין מועלין בו:

''' מה''' מים מותרים אף דם מותר. אף על גב דדם קדשים שאין נשפך כמים לא הוקש למים מ&quot;מ כיון דמשמע קרא בדם חולין דשרי בהנאה ולא תאכל דידיה היינו אכילה ולא הנאה הוא הדין לדם קדשים ואף על גב דאיכא תרי לאוי חד לדם חולין וחד לקדשים מ&quot;מ גילוי מילתא בעלמא הוא דכולהו לאוי דדם הוי איסור אכילה דוקא:

''' ואימא''' כמים הניסכים על גבי המזבח. לא פריך למילף שיהא דם אסור בהנאה דממילא ידעינן מלא תאכל אלא כלומר מהכא לא מצי למילף דשרי בהנאה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כב|א}}</text>
      <sha1>f6zxle0t9ar63rj34q3px0378nwuusk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018655</id>
      <parentid>3018638</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T14:42:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018655</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13938" sha1="3ur5qs1afja4s6cwwecaom7rkp8s9fg" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כב|א|כא ב|כב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כב עמוד א] אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה. - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ורבי מאיר: אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה. - ואידך: חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתיב רבי יצחק נפחא: והרי גיד הנשה, דרחמנא אמר על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, ותנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שולח אדם ירך לנכרי, וגיד הנשה בתוכו, מפני שמקומו ניכר! - קסבר רבי אבהו: כשהותרה נבילה - היא וחלבה וגידה הותרה. - הניחא למאן דאמר יש בגידין בנותן טעם!, אלא למאן דאמר }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין בגידין בנותן טעם, - מאי איכא למימר? - מאן שמעת ליה דאמר אין בגידין בנותן טעם - רבי שמעון, דתניא: האוכל מגיד הנשה של בהמה טמאה, רבי יהודה מחייב שתים, ורבי שמעון }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פוטר. רבי שמעון הכי נמי דאסר בהנאה. דתניא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גיד הנשה מותר בהנאה, דברי רבי יהודה, ורבי שמעון אוסר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי דם, דרחמנא אמר כל נפש מכם לא תאכל דם, ותנן: אלו ואלו מתערבין באמה }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ויוצאין לנחל קדרון, ונמכרין לגננין לזבל, ומועלין בו! - שאני דם דאיתקש למים, דכתיב לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, מה מים מותרין - אף דם מותר. - ואימא כמים המתנסכים על גבי המזבח! - אמר רבי אבהו: כמים - רוב מים. מידי רוב מים כתיב? אלא אמר רב אשי: כמים הנשפכין! ולא כמים הניסכין. - ואימא כמים הנשפכין לפני עבודה זרה! - התם נמי ניסוך איקרי, דכתיב ישתו יין נסיכם.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אותו אתה משליך כו' כל איסורין''' -  שנאמר בהן לא תאכל כגון זה ומדאיצטריך קרא למשריה לא מצי למילף טעמא דאי לאו אותו הוה אמינא קרא למצותיה איצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה ונאמר במצרים לא יחרץ כלב לשונו ([[שמות  יא]]) לפיכך הקפידה תורה ליתן שכרו ונכבד [שכר] הכלב מן העובד כוכבים שהנבלה ימכור לנכרי וטרפה לכלב:

'''ור&quot;מ''' -  דנפקא ליה איסור הנאה בשאר איסורים מדפרט בנבילה בשלמא פרט היתר דטריפה לגופיה. איצטריך למיפרט בה היתר משום דאי לאו דפרט ביה הוה אמינא ליתסר בהנאה אלא אותו למה לי ומשני לאיסור הנאה חולין שנשחטו בעזרה דנפקא לן בהו איסור אכילה מדכתב ([[דברים  יב]]) כי ירחק ממך המקום וזבחת ואכלת בריחוק מקום דהיינו חוץ למחנה שכינה אתה זובח ואוכל ואי אתה זובח ואוכל בקרוב מקום ומשום דאין מפורש בהן לאו בהדיא באכילה איצטריך למילף להו איסור הנאה מהכא והכי משמע אותו שנאסר משום חוץ למחיצה אתה משליך לכלב דהא מהאי קרא ובשר בשדה טרפה נפקא לן איסור מחיצה כגון הושיט העובר את ידו בשעת שחיטה בפרק בהמה המקשה לילד (חולין סח:) אבל יש לך אחר הנאסר משום מחיצה ואי אתה משליכו לכלב ואיזה זה זה חולין שנשחטו בעזרה:

'''חולין שנשחטו בעזרה''' -  דאסירי בהנאה לאו דאורייתא בפרק שני דקדושין (דף נח.) איפליגו בה:

'''שולח אדם ירך לנכרי''' -  ולא מצרכינן ליטול גידה ולא גזרינן שמא יראה ישראל חבירו כשיתננה לו וילך ויקנה אותה מן הנכרי וכסבור שניטל גידה הואיל ומתחת יד ישראל יצתה ויאכלנה בגידה:

'''מפני שמקומו ניכר''' -  אם הוא ניטל ואם לאו שמעינן מינה מיהא דגיד מותר בהנאה וקשיא לר' אבהו:

'''היא וחלבה וגידה הותרה''' -  לפיכך כל חלב וכל גיד מותרין בהנאה שהן בכלל לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה שגם הן קרויין עמה נבלה והרי לך היתר הנאה בלאו דגיד ל&quot;ש נבילה ול&quot;ש כשירה:

'''הניחא למ&quot;ד יש בגידין''' -  טעם בשר הרי הוא בכלל נבילה:

'''אלא למ&quot;ד אין בגידין''' -  דאיסור נותן טעם בשר אם נתבשלו עם הבשר אלמא לאו טעם בשר אית בהו ולאו נבילה מיקרו אלא כעצמות דהן עץ בעלמא ולא אישתרי בכלל נבילה ועץ הוא והתורה חייבה עליו מאי איכא למימר ופלוגתייהו בגיד הנשה (חולין צט:):

'''ור&quot;ש פוטר''' -  לגמרי מבהמה טמאה פטור דקסבר אין בגידין בנותן טעם בשר ומגיד נמי פטור דכי אזהריה רחמנא אגיד היכא דבשרה מותר דהיינו בהמה טהורה דהכי משמע גיד לא תאכל הא בשר אכול אבל טמאה לא הזהיר על גידה והכי מפרשי' לה בגיד הנשה (שם קא.) ולרבי שמעון הכי נמי דאסור גיד דטהורה אפילו בהנאה אלמא לא תאכלו איסור הנאה משמע וכשהותרה נבילה בהנאה היא לא הותרה לר&quot;ש דלאו בכלל נבילה היא אבל לרבי יהודה מותר משום דקסבר יש בגידים בנותן טעם כדקתני רבי יהודה מחייב שתים הלכך גיד בכלל בשר וכשהותרה נבילה הותרה גם היא:

'''אלו ואלו''' -  שירי דם חטאות הפנימית הנשפכין על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושירי דם חטאות החיצונות הנשפכין על יסוד דרומי יוצאין מן היסוד לרצפה דרך שני נקבים קטנים ומתערבין באמה סילון שהיה עובר בעזרה:

'''ויוצאין לנחל קדרון''' -  כמו לנחל איתן ([[דברים  כא]]) עמק:

'''לגננים''' -  בעלי גנות לזבל:

'''ומועלין בהן''' -  כלומר אסור להנות מהן בלא דמים מפני שהן של הקדש מכל מקום דם מותר בהנאה:

'''כמים המתנסכין''' -  שאסורות בהנאה שהרי קדש הן שקדשו בכלי שרת וכתיב ([[שמות  ל]]) כל הנוגע בהם יקדש&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 כב א אותו אתה משליך.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_אותו אתה משליך]]
'''אותו''' אתה משליך. פ&quot;ה דבלאו אותו לא מצי למידרש מגופיה דקרא דאיצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה והר&quot;י דאורלינ&quot;ש מפרש דאיצטריך למישרי עובר שהוציא את ידו משום דמקרא דבשר בשדה טרפה דריש נמי קדשים שיצאו חוץ למחיצתם בריש בהמה המקשה (חולין סח:) והוה אסרינן יד העובר בהנאה מדאיתקש לקדשים דאסור בהנאה כדאמר כל שבקודש פסול באש תשרף ולכך איצטריך אותו לכל איסורים:
[[File:תוס פסחים 2 כב א חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא]]
''' חולין''' שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא. פ&quot;ה איסור הנאה ולא משמע פשט ההלכה כן אלא לגמרי קאמר לאו דאורייתא וכן בסוף שמעתא גבי הא דאמר איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה אי אפשר לפרש בענין אחר ובפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר כט: ושם) פריך למ&quot;ד כדי לחנכו במצות הא קמייתי חולין לעזרה ומשני קסבר חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא ואי לענין איסור אכילה הוו דאורייתא אכתי תיקשי ליה היאך הקרבן נאכל דמשמע התם שנאכל וקשה לרשב&quot;א דבת&quot;כ בפ' צו גבי נותר דרש רבי יהודה לא יאכל כי קודש הוא יכול חטאת העוף הבא על הספק ואשם תלוי וחולין שנשחטו בעזרה ישרפו ת&quot;ל הוא מדאיצטריך למעוטי שאינם בשריפה מכלל דאסירי בהנאה מדאורייתא:

''' ורבי''' שמעון נמי מיסר אסר בהנאה. משמע דההיא דהשולח ירך לנכרי אתיא כר' יהודה. הק' ריב&quot;א דהא רבי יהודה אית ליה בפ&quot;ק דמס' ע&quot;ז (דף כ. ושם) דאסור ליתן להם מתנת חנם וי&quot;ל דהא אמר התם אם היה שכינו מותר מפני שהוא כמוכרו לו הקשה הר&quot;י דאורלינ&quot;ש היכי מצי אתי כר' יהודה ורבי יהודה אית ליה בפ' גיד הנשה (חולין ק:) דגיד הנשה אסור לבני נח וקעבר משום לפני עור לא תתן וגו' ואומר ר&quot;י דלא קשה מידי דלא קאסר אלא לבני יעקב דוקא דקודם מתן תורה איקרו בני נח דהא לא נישנית בסיני וא&quot;ת תיקשי לחזקיה מרבי שמעון דסבירא ליה דלא תאכלו איסור הנאה משמע מדאסר גיד הנשה וי&quot;ל כיון דסבר אין בגידין בנ&quot;ט סברא הוא דכי אסור בהנאה נמי אסור דלא שייכא ביה אכילה א&quot;נ חזקיה לא סבר כרבי שמעון אלא כרבי יהודה דלכאורה נמי לא אתיא חזקיה כרבי מאיר דלרבי מאיר פשיטא לן לעיל מדאיצטריך למישרי נבילה דכל איסורים אסורים בהנאה וכן לקמן (דף כג:) גבי יתיב ההוא מרבנן פשיטא ליה לגמרא דלרבי מאיר גמר מנבילה והא דקאמר לקמן לימא כתנאי היינו לרבי אבהו דחזקיה לא מצי אתי כככ&quot;ע:

''' והרי''' דם דרחמנא אמר. משמע דדם לא הוי בכלל בהמה מדלא משני כשהותרה בהמה דמה נמי הותרה וקשה לר&quot;ת דאמר בהמוציא יין (שבת עז. ושם) דם נבילה ב&quot;ה מטמא וקאמר התם ר' יוסי (כרבי) יהודה דלא מטמא ב&quot;ה אלא כשיש רביעית דם הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית אלמא חשיב ליה כבשר ותי' ר&quot;י דהתם לאו משום דחשיב ליה כבשר אלא יש שום פסוק דדרשינן מיניה דדם נבילו' טמא ומסברא משערינן ברביעי' כדאמר התם אבל בלא ריבוי לא חשבינן דם כבשר ובמעילה (דף יז. ושם) נמי מפיק דם השרץ מוזה לכם הטמא ומשרץ גופיה לא ידעינן ליה:

''' מועלין''' בהן. מדרבנן ולא מדאורייתא דבסוף הוציאו לו (יומא נט: ושם) אמר אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלים בו ואור&quot;י דבמעילה בפרק ולד חטאת (דף יא.) ת&quot;ר מועלים בדמים דברי רבי מאיר ורבי שמעון וחכמים אומרים אין מועלין ופלוגתתם אחר שיצא לנחל קדרון דקודם זריקה קתני ר&quot;ש התם דאין מועלין בו והיה שם בספרים מאי טעמא דמ&quot;ד אין מועלין ול&quot;ג דמ&quot;ד דא&quot;כ הוה משמע דלרבי מאיר ורבי שמעון מועלין בו מן התורה אלא ה&quot;ג מאי טעמא אין מועלין ואמתני' קאי דקתני דם בתחלה אין מועלין בו:

''' מה''' מים מותרים אף דם מותר. אף על גב דדם קדשים שאין נשפך כמים לא הוקש למים מ&quot;מ כיון דמשמע קרא בדם חולין דשרי בהנאה ולא תאכל דידיה היינו אכילה ולא הנאה הוא הדין לדם קדשים ואף על גב דאיכא תרי לאוי חד לדם חולין וחד לקדשים מ&quot;מ גילוי מילתא בעלמא הוא דכולהו לאוי דדם הוי איסור אכילה דוקא:

''' ואימא''' כמים הניסכים על גבי המזבח. לא פריך למילף שיהא דם אסור בהנאה דממילא ידעינן מלא תאכל אלא כלומר מהכא לא מצי למילף דשרי בהנאה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כב|א}}</text>
      <sha1>3ur5qs1afja4s6cwwecaom7rkp8s9fg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018671</id>
      <parentid>3018655</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T15:45:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018671</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14120" sha1="3uf6x2ndou0m6oxz7oslt6z9pny90zk" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כב|א|כא ב|כב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כב עמוד א] אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה. - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ורבי מאיר: אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה. - ואידך: חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתיב רבי יצחק נפחא: והרי גיד הנשה, דרחמנא אמר על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, ותנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שולח אדם ירך לנכרי, וגיד הנשה בתוכו, מפני שמקומו ניכר! - קסבר רבי אבהו: כשהותרה נבילה - היא וחלבה וגידה הותרה. - הניחא למאן דאמר יש בגידין בנותן טעם!, אלא למאן דאמר }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין בגידין בנותן טעם, - מאי איכא למימר? - מאן שמעת ליה דאמר אין בגידין בנותן טעם - רבי שמעון, דתניא: האוכל מגיד הנשה של בהמה טמאה, רבי יהודה מחייב שתים, ורבי שמעון }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פוטר. רבי שמעון הכי נמי דאסר בהנאה. דתניא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גיד הנשה מותר בהנאה, דברי רבי יהודה, ורבי שמעון אוסר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי דם, דרחמנא אמר כל נפש מכם לא תאכל דם, ותנן: אלו ואלו מתערבין באמה }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ויוצאין לנחל קדרון, ונמכרין לגננין לזבל, ומועלין בו! - שאני דם דאיתקש למים, דכתיב לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, מה מים מותרין - אף דם מותר. - ואימא כמים המתנסכים על גבי המזבח! - אמר רבי אבהו: כמים - רוב מים. מידי רוב מים כתיב? אלא אמר רב אשי: כמים הנשפכין! ולא כמים הניסכין. - ואימא כמים הנשפכין לפני עבודה זרה! - התם נמי ניסוך איקרי, דכתיב ישתו יין נסיכם.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אותו אתה משליך כו' כל איסורין''' -  שנאמר בהן לא תאכל כגון זה ומדאיצטריך קרא למשריה לא מצי למילף טעמא דאי לאו אותו הוה אמינא קרא למצותיה איצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה ונאמר במצרים לא יחרץ כלב לשונו ([[שמות  יא]]) לפיכך הקפידה תורה ליתן שכרו ונכבד [שכר] הכלב מן העובד כוכבים שהנבלה ימכור לנכרי וטרפה לכלב:

'''ור&quot;מ''' -  דנפקא ליה איסור הנאה בשאר איסורים מדפרט בנבילה בשלמא פרט היתר דטריפה לגופיה. איצטריך למיפרט בה היתר משום דאי לאו דפרט ביה הוה אמינא ליתסר בהנאה אלא אותו למה לי ומשני לאיסור הנאה חולין שנשחטו בעזרה דנפקא לן בהו איסור אכילה מדכתב ([[דברים  יב]]) כי ירחק ממך המקום וזבחת ואכלת בריחוק מקום דהיינו חוץ למחנה שכינה אתה זובח ואוכל ואי אתה זובח ואוכל בקרוב מקום ומשום דאין מפורש בהן לאו בהדיא באכילה איצטריך למילף להו איסור הנאה מהכא והכי משמע אותו שנאסר משום חוץ למחיצה אתה משליך לכלב דהא מהאי קרא ובשר בשדה טרפה נפקא לן איסור מחיצה כגון הושיט העובר את ידו בשעת שחיטה בפרק בהמה המקשה לילד (חולין סח:) אבל יש לך אחר הנאסר משום מחיצה ואי אתה משליכו לכלב ואיזה זה זה חולין שנשחטו בעזרה:

'''חולין שנשחטו בעזרה''' -  דאסירי בהנאה לאו דאורייתא בפרק שני דקדושין (דף נח.) איפליגו בה:

'''שולח אדם ירך לנכרי''' -  ולא מצרכינן ליטול גידה ולא גזרינן שמא יראה ישראל חבירו כשיתננה לו וילך ויקנה אותה מן הנכרי וכסבור שניטל גידה הואיל ומתחת יד ישראל יצתה ויאכלנה בגידה:

'''מפני שמקומו ניכר''' -  אם הוא ניטל ואם לאו שמעינן מינה מיהא דגיד מותר בהנאה וקשיא לר' אבהו:

'''היא וחלבה וגידה הותרה''' -  לפיכך כל חלב וכל גיד מותרין בהנאה שהן בכלל לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה שגם הן קרויין עמה נבלה והרי לך היתר הנאה בלאו דגיד ל&quot;ש נבילה ול&quot;ש כשירה:

'''הניחא למ&quot;ד יש בגידין''' -  טעם בשר הרי הוא בכלל נבילה:

'''אלא למ&quot;ד אין בגידין''' -  דאיסור נותן טעם בשר אם נתבשלו עם הבשר אלמא לאו טעם בשר אית בהו ולאו נבילה מיקרו אלא כעצמות דהן עץ בעלמא ולא אישתרי בכלל נבילה ועץ הוא והתורה חייבה עליו מאי איכא למימר ופלוגתייהו בגיד הנשה (חולין צט:):

'''ור&quot;ש פוטר''' -  לגמרי מבהמה טמאה פטור דקסבר אין בגידין בנותן טעם בשר ומגיד נמי פטור דכי אזהריה רחמנא אגיד היכא דבשרה מותר דהיינו בהמה טהורה דהכי משמע גיד לא תאכל הא בשר אכול אבל טמאה לא הזהיר על גידה והכי מפרשי' לה בגיד הנשה (שם קא.) ולרבי שמעון הכי נמי דאסור גיד דטהורה אפילו בהנאה אלמא לא תאכלו איסור הנאה משמע וכשהותרה נבילה בהנאה היא לא הותרה לר&quot;ש דלאו בכלל נבילה היא אבל לרבי יהודה מותר משום דקסבר יש בגידים בנותן טעם כדקתני רבי יהודה מחייב שתים הלכך גיד בכלל בשר וכשהותרה נבילה הותרה גם היא:

'''אלו ואלו''' -  שירי דם חטאות הפנימית הנשפכין על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושירי דם חטאות החיצונות הנשפכין על יסוד דרומי יוצאין מן היסוד לרצפה דרך שני נקבים קטנים ומתערבין באמה סילון שהיה עובר בעזרה:

'''ויוצאין לנחל קדרון''' -  כמו לנחל איתן ([[דברים  כא]]) עמק:

'''לגננים''' -  בעלי גנות לזבל:

'''ומועלין בהן''' -  כלומר אסור להנות מהן בלא דמים מפני שהן של הקדש מכל מקום דם מותר בהנאה:

'''כמים המתנסכין''' -  שאסורות בהנאה שהרי קדש הן שקדשו בכלי שרת וכתיב ([[שמות  ל]]) כל הנוגע בהם יקדש&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 כב א אותו אתה משליך.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_אותו אתה משליך]]
'''אותו''' אתה משליך. פ&quot;ה דבלאו אותו לא מצי למידרש מגופיה דקרא דאיצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה והר&quot;י דאורלינ&quot;ש מפרש דאיצטריך למישרי עובר שהוציא את ידו משום דמקרא דבשר בשדה טרפה דריש נמי קדשים שיצאו חוץ למחיצתם בריש בהמה המקשה (חולין סח:) והוה אסרינן יד העובר בהנאה מדאיתקש לקדשים דאסור בהנאה כדאמר כל שבקודש פסול באש תשרף ולכך איצטריך אותו לכל איסורים:
[[File:תוס פסחים 2 כב א חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא]]
''' חולין''' שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא. פ&quot;ה איסור הנאה ולא משמע פשט ההלכה כן אלא לגמרי קאמר לאו דאורייתא וכן בסוף שמעתא גבי הא דאמר איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה אי אפשר לפרש בענין אחר ובפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר כט: ושם) פריך למ&quot;ד כדי לחנכו במצות הא קמייתי חולין לעזרה ומשני קסבר חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא ואי לענין איסור אכילה הוו דאורייתא אכתי תיקשי ליה היאך הקרבן נאכל דמשמע התם שנאכל וקשה לרשב&quot;א דבת&quot;כ בפ' צו גבי נותר דרש רבי יהודה לא יאכל כי קודש הוא יכול חטאת העוף הבא על הספק ואשם תלוי וחולין שנשחטו בעזרה ישרפו ת&quot;ל הוא מדאיצטריך למעוטי שאינם בשריפה מכלל דאסירי בהנאה מדאורייתא:
[[File:תוס פסחים 2 כב א ורבי שמעון נמי מיסר אסר בהנאה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_ורבי שמעון נמי מיסר אסר בהנאה]]
''' ורבי''' שמעון נמי מיסר אסר בהנאה. משמע דההיא דהשולח ירך לנכרי אתיא כר' יהודה. הק' ריב&quot;א דהא רבי יהודה אית ליה בפ&quot;ק דמס' ע&quot;ז (דף כ. ושם) דאסור ליתן להם מתנת חנם וי&quot;ל דהא אמר התם אם היה שכינו מותר מפני שהוא כמוכרו לו הקשה הר&quot;י דאורלינ&quot;ש היכי מצי אתי כר' יהודה ורבי יהודה אית ליה בפ' גיד הנשה (חולין ק:) דגיד הנשה אסור לבני נח וקעבר משום לפני עור לא תתן וגו' ואומר ר&quot;י דלא קשה מידי דלא קאסר אלא לבני יעקב דוקא דקודם מתן תורה איקרו בני נח דהא לא נישנית בסיני וא&quot;ת תיקשי לחזקיה מרבי שמעון דסבירא ליה דלא תאכלו איסור הנאה משמע מדאסר גיד הנשה וי&quot;ל כיון דסבר אין בגידין בנ&quot;ט סברא הוא דכי אסור בהנאה נמי אסור דלא שייכא ביה אכילה א&quot;נ חזקיה לא סבר כרבי שמעון אלא כרבי יהודה דלכאורה נמי לא אתיא חזקיה כרבי מאיר דלרבי מאיר פשיטא לן לעיל מדאיצטריך למישרי נבילה דכל איסורים אסורים בהנאה וכן לקמן (דף כג:) גבי יתיב ההוא מרבנן פשיטא ליה לגמרא דלרבי מאיר גמר מנבילה והא דקאמר לקמן לימא כתנאי היינו לרבי אבהו דחזקיה לא מצי אתי כככ&quot;ע:

''' והרי''' דם דרחמנא אמר. משמע דדם לא הוי בכלל בהמה מדלא משני כשהותרה בהמה דמה נמי הותרה וקשה לר&quot;ת דאמר בהמוציא יין (שבת עז. ושם) דם נבילה ב&quot;ה מטמא וקאמר התם ר' יוסי (כרבי) יהודה דלא מטמא ב&quot;ה אלא כשיש רביעית דם הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית אלמא חשיב ליה כבשר ותי' ר&quot;י דהתם לאו משום דחשיב ליה כבשר אלא יש שום פסוק דדרשינן מיניה דדם נבילו' טמא ומסברא משערינן ברביעי' כדאמר התם אבל בלא ריבוי לא חשבינן דם כבשר ובמעילה (דף יז. ושם) נמי מפיק דם השרץ מוזה לכם הטמא ומשרץ גופיה לא ידעינן ליה:

''' מועלין''' בהן. מדרבנן ולא מדאורייתא דבסוף הוציאו לו (יומא נט: ושם) אמר אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלים בו ואור&quot;י דבמעילה בפרק ולד חטאת (דף יא.) ת&quot;ר מועלים בדמים דברי רבי מאיר ורבי שמעון וחכמים אומרים אין מועלין ופלוגתתם אחר שיצא לנחל קדרון דקודם זריקה קתני ר&quot;ש התם דאין מועלין בו והיה שם בספרים מאי טעמא דמ&quot;ד אין מועלין ול&quot;ג דמ&quot;ד דא&quot;כ הוה משמע דלרבי מאיר ורבי שמעון מועלין בו מן התורה אלא ה&quot;ג מאי טעמא אין מועלין ואמתני' קאי דקתני דם בתחלה אין מועלין בו:

''' מה''' מים מותרים אף דם מותר. אף על גב דדם קדשים שאין נשפך כמים לא הוקש למים מ&quot;מ כיון דמשמע קרא בדם חולין דשרי בהנאה ולא תאכל דידיה היינו אכילה ולא הנאה הוא הדין לדם קדשים ואף על גב דאיכא תרי לאוי חד לדם חולין וחד לקדשים מ&quot;מ גילוי מילתא בעלמא הוא דכולהו לאוי דדם הוי איסור אכילה דוקא:

''' ואימא''' כמים הניסכים על גבי המזבח. לא פריך למילף שיהא דם אסור בהנאה דממילא ידעינן מלא תאכל אלא כלומר מהכא לא מצי למילף דשרי בהנאה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כב|א}}</text>
      <sha1>3uf6x2ndou0m6oxz7oslt6z9pny90zk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018678</id>
      <parentid>3018671</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T18:24:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018678</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14262" sha1="4rm4rgh14sgeuq5ogg6qx8zw5weyzjr" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כב|א|כא ב|כב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כב עמוד א] אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה. - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ורבי מאיר: אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה. - ואידך: חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתיב רבי יצחק נפחא: והרי גיד הנשה, דרחמנא אמר על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, ותנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שולח אדם ירך לנכרי, וגיד הנשה בתוכו, מפני שמקומו ניכר! - קסבר רבי אבהו: כשהותרה נבילה - היא וחלבה וגידה הותרה. - הניחא למאן דאמר יש בגידין בנותן טעם!, אלא למאן דאמר }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין בגידין בנותן טעם, - מאי איכא למימר? - מאן שמעת ליה דאמר אין בגידין בנותן טעם - רבי שמעון, דתניא: האוכל מגיד הנשה של בהמה טמאה, רבי יהודה מחייב שתים, ורבי שמעון }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פוטר. רבי שמעון הכי נמי דאסר בהנאה. דתניא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גיד הנשה מותר בהנאה, דברי רבי יהודה, ורבי שמעון אוסר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי דם, דרחמנא אמר כל נפש מכם לא תאכל דם, ותנן: אלו ואלו מתערבין באמה }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ויוצאין לנחל קדרון, ונמכרין לגננין לזבל, ומועלין בו! - שאני דם דאיתקש למים, דכתיב לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, מה מים מותרין - אף דם מותר. - ואימא כמים המתנסכים על גבי המזבח! - אמר רבי אבהו: כמים - רוב מים. מידי רוב מים כתיב? אלא אמר רב אשי: כמים הנשפכין! ולא כמים הניסכין. - ואימא כמים הנשפכין לפני עבודה זרה! - התם נמי ניסוך איקרי, דכתיב ישתו יין נסיכם.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אותו אתה משליך כו' כל איסורין''' -  שנאמר בהן לא תאכל כגון זה ומדאיצטריך קרא למשריה לא מצי למילף טעמא דאי לאו אותו הוה אמינא קרא למצותיה איצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה ונאמר במצרים לא יחרץ כלב לשונו ([[שמות  יא]]) לפיכך הקפידה תורה ליתן שכרו ונכבד [שכר] הכלב מן העובד כוכבים שהנבלה ימכור לנכרי וטרפה לכלב:

'''ור&quot;מ''' -  דנפקא ליה איסור הנאה בשאר איסורים מדפרט בנבילה בשלמא פרט היתר דטריפה לגופיה. איצטריך למיפרט בה היתר משום דאי לאו דפרט ביה הוה אמינא ליתסר בהנאה אלא אותו למה לי ומשני לאיסור הנאה חולין שנשחטו בעזרה דנפקא לן בהו איסור אכילה מדכתב ([[דברים  יב]]) כי ירחק ממך המקום וזבחת ואכלת בריחוק מקום דהיינו חוץ למחנה שכינה אתה זובח ואוכל ואי אתה זובח ואוכל בקרוב מקום ומשום דאין מפורש בהן לאו בהדיא באכילה איצטריך למילף להו איסור הנאה מהכא והכי משמע אותו שנאסר משום חוץ למחיצה אתה משליך לכלב דהא מהאי קרא ובשר בשדה טרפה נפקא לן איסור מחיצה כגון הושיט העובר את ידו בשעת שחיטה בפרק בהמה המקשה לילד (חולין סח:) אבל יש לך אחר הנאסר משום מחיצה ואי אתה משליכו לכלב ואיזה זה זה חולין שנשחטו בעזרה:

'''חולין שנשחטו בעזרה''' -  דאסירי בהנאה לאו דאורייתא בפרק שני דקדושין (דף נח.) איפליגו בה:

'''שולח אדם ירך לנכרי''' -  ולא מצרכינן ליטול גידה ולא גזרינן שמא יראה ישראל חבירו כשיתננה לו וילך ויקנה אותה מן הנכרי וכסבור שניטל גידה הואיל ומתחת יד ישראל יצתה ויאכלנה בגידה:

'''מפני שמקומו ניכר''' -  אם הוא ניטל ואם לאו שמעינן מינה מיהא דגיד מותר בהנאה וקשיא לר' אבהו:

'''היא וחלבה וגידה הותרה''' -  לפיכך כל חלב וכל גיד מותרין בהנאה שהן בכלל לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה שגם הן קרויין עמה נבלה והרי לך היתר הנאה בלאו דגיד ל&quot;ש נבילה ול&quot;ש כשירה:

'''הניחא למ&quot;ד יש בגידין''' -  טעם בשר הרי הוא בכלל נבילה:

'''אלא למ&quot;ד אין בגידין''' -  דאיסור נותן טעם בשר אם נתבשלו עם הבשר אלמא לאו טעם בשר אית בהו ולאו נבילה מיקרו אלא כעצמות דהן עץ בעלמא ולא אישתרי בכלל נבילה ועץ הוא והתורה חייבה עליו מאי איכא למימר ופלוגתייהו בגיד הנשה (חולין צט:):

'''ור&quot;ש פוטר''' -  לגמרי מבהמה טמאה פטור דקסבר אין בגידין בנותן טעם בשר ומגיד נמי פטור דכי אזהריה רחמנא אגיד היכא דבשרה מותר דהיינו בהמה טהורה דהכי משמע גיד לא תאכל הא בשר אכול אבל טמאה לא הזהיר על גידה והכי מפרשי' לה בגיד הנשה (שם קא.) ולרבי שמעון הכי נמי דאסור גיד דטהורה אפילו בהנאה אלמא לא תאכלו איסור הנאה משמע וכשהותרה נבילה בהנאה היא לא הותרה לר&quot;ש דלאו בכלל נבילה היא אבל לרבי יהודה מותר משום דקסבר יש בגידים בנותן טעם כדקתני רבי יהודה מחייב שתים הלכך גיד בכלל בשר וכשהותרה נבילה הותרה גם היא:

'''אלו ואלו''' -  שירי דם חטאות הפנימית הנשפכין על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושירי דם חטאות החיצונות הנשפכין על יסוד דרומי יוצאין מן היסוד לרצפה דרך שני נקבים קטנים ומתערבין באמה סילון שהיה עובר בעזרה:

'''ויוצאין לנחל קדרון''' -  כמו לנחל איתן ([[דברים  כא]]) עמק:

'''לגננים''' -  בעלי גנות לזבל:

'''ומועלין בהן''' -  כלומר אסור להנות מהן בלא דמים מפני שהן של הקדש מכל מקום דם מותר בהנאה:

'''כמים המתנסכין''' -  שאסורות בהנאה שהרי קדש הן שקדשו בכלי שרת וכתיב ([[שמות  ל]]) כל הנוגע בהם יקדש&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 כב א אותו אתה משליך.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_אותו אתה משליך]]
'''אותו''' אתה משליך. פ&quot;ה דבלאו אותו לא מצי למידרש מגופיה דקרא דאיצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה והר&quot;י דאורלינ&quot;ש מפרש דאיצטריך למישרי עובר שהוציא את ידו משום דמקרא דבשר בשדה טרפה דריש נמי קדשים שיצאו חוץ למחיצתם בריש בהמה המקשה (חולין סח:) והוה אסרינן יד העובר בהנאה מדאיתקש לקדשים דאסור בהנאה כדאמר כל שבקודש פסול באש תשרף ולכך איצטריך אותו לכל איסורים:
[[File:תוס פסחים 2 כב א חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא]]
''' חולין''' שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא. פ&quot;ה איסור הנאה ולא משמע פשט ההלכה כן אלא לגמרי קאמר לאו דאורייתא וכן בסוף שמעתא גבי הא דאמר איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה אי אפשר לפרש בענין אחר ובפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר כט: ושם) פריך למ&quot;ד כדי לחנכו במצות הא קמייתי חולין לעזרה ומשני קסבר חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא ואי לענין איסור אכילה הוו דאורייתא אכתי תיקשי ליה היאך הקרבן נאכל דמשמע התם שנאכל וקשה לרשב&quot;א דבת&quot;כ בפ' צו גבי נותר דרש רבי יהודה לא יאכל כי קודש הוא יכול חטאת העוף הבא על הספק ואשם תלוי וחולין שנשחטו בעזרה ישרפו ת&quot;ל הוא מדאיצטריך למעוטי שאינם בשריפה מכלל דאסירי בהנאה מדאורייתא:
[[File:תוס פסחים 2 כב א ורבי שמעון נמי מיסר אסר בהנאה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_ורבי שמעון נמי מיסר אסר בהנאה]]
''' ורבי''' שמעון נמי מיסר אסר בהנאה. משמע דההיא דהשולח ירך לנכרי אתיא כר' יהודה. הק' ריב&quot;א דהא רבי יהודה אית ליה בפ&quot;ק דמס' ע&quot;ז (דף כ. ושם) דאסור ליתן להם מתנת חנם וי&quot;ל דהא אמר התם אם היה שכינו מותר מפני שהוא כמוכרו לו הקשה הר&quot;י דאורלינ&quot;ש היכי מצי אתי כר' יהודה ורבי יהודה אית ליה בפ' גיד הנשה (חולין ק:) דגיד הנשה אסור לבני נח וקעבר משום לפני עור לא תתן וגו' ואומר ר&quot;י דלא קשה מידי דלא קאסר אלא לבני יעקב דוקא דקודם מתן תורה איקרו בני נח דהא לא נישנית בסיני וא&quot;ת תיקשי לחזקיה מרבי שמעון דסבירא ליה דלא תאכלו איסור הנאה משמע מדאסר גיד הנשה וי&quot;ל כיון דסבר אין בגידין בנ&quot;ט סברא הוא דכי אסור בהנאה נמי אסור דלא שייכא ביה אכילה א&quot;נ חזקיה לא סבר כרבי שמעון אלא כרבי יהודה דלכאורה נמי לא אתיא חזקיה כרבי מאיר דלרבי מאיר פשיטא לן לעיל מדאיצטריך למישרי נבילה דכל איסורים אסורים בהנאה וכן לקמן (דף כג:) גבי יתיב ההוא מרבנן פשיטא ליה לגמרא דלרבי מאיר גמר מנבילה והא דקאמר לקמן לימא כתנאי היינו לרבי אבהו דחזקיה לא מצי אתי כככ&quot;ע:
[[File:תוס פסחים 2 כב א והרי דם דרחמנא אמר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_והרי דם דרחמנא אמר]]
''' והרי''' דם דרחמנא אמר. משמע דדם לא הוי בכלל בהמה מדלא משני כשהותרה בהמה דמה נמי הותרה וקשה לר&quot;ת דאמר בהמוציא יין (שבת עז. ושם) דם נבילה ב&quot;ה מטמא וקאמר התם ר' יוסי (כרבי) יהודה דלא מטמא ב&quot;ה אלא כשיש רביעית דם הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית אלמא חשיב ליה כבשר ותי' ר&quot;י דהתם לאו משום דחשיב ליה כבשר אלא יש שום פסוק דדרשינן מיניה דדם נבילו' טמא ומסברא משערינן ברביעי' כדאמר התם אבל בלא ריבוי לא חשבינן דם כבשר ובמעילה (דף יז. ושם) נמי מפיק דם השרץ מוזה לכם הטמא ומשרץ גופיה לא ידעינן ליה:

''' מועלין''' בהן. מדרבנן ולא מדאורייתא דבסוף הוציאו לו (יומא נט: ושם) אמר אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלים בו ואור&quot;י דבמעילה בפרק ולד חטאת (דף יא.) ת&quot;ר מועלים בדמים דברי רבי מאיר ורבי שמעון וחכמים אומרים אין מועלין ופלוגתתם אחר שיצא לנחל קדרון דקודם זריקה קתני ר&quot;ש התם דאין מועלין בו והיה שם בספרים מאי טעמא דמ&quot;ד אין מועלין ול&quot;ג דמ&quot;ד דא&quot;כ הוה משמע דלרבי מאיר ורבי שמעון מועלין בו מן התורה אלא ה&quot;ג מאי טעמא אין מועלין ואמתני' קאי דקתני דם בתחלה אין מועלין בו:

''' מה''' מים מותרים אף דם מותר. אף על גב דדם קדשים שאין נשפך כמים לא הוקש למים מ&quot;מ כיון דמשמע קרא בדם חולין דשרי בהנאה ולא תאכל דידיה היינו אכילה ולא הנאה הוא הדין לדם קדשים ואף על גב דאיכא תרי לאוי חד לדם חולין וחד לקדשים מ&quot;מ גילוי מילתא בעלמא הוא דכולהו לאוי דדם הוי איסור אכילה דוקא:

''' ואימא''' כמים הניסכים על גבי המזבח. לא פריך למילף שיהא דם אסור בהנאה דממילא ידעינן מלא תאכל אלא כלומר מהכא לא מצי למילף דשרי בהנאה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כב|א}}</text>
      <sha1>4rm4rgh14sgeuq5ogg6qx8zw5weyzjr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018681</id>
      <parentid>3018678</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T18:46:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018681</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14376" sha1="hcg9hxnp1ix7ybxoasoqqg46h66o419" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כב|א|כא ב|כב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כב עמוד א] אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה. - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ורבי מאיר: אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה. - ואידך: חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתיב רבי יצחק נפחא: והרי גיד הנשה, דרחמנא אמר על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, ותנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שולח אדם ירך לנכרי, וגיד הנשה בתוכו, מפני שמקומו ניכר! - קסבר רבי אבהו: כשהותרה נבילה - היא וחלבה וגידה הותרה. - הניחא למאן דאמר יש בגידין בנותן טעם!, אלא למאן דאמר }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין בגידין בנותן טעם, - מאי איכא למימר? - מאן שמעת ליה דאמר אין בגידין בנותן טעם - רבי שמעון, דתניא: האוכל מגיד הנשה של בהמה טמאה, רבי יהודה מחייב שתים, ורבי שמעון }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פוטר. רבי שמעון הכי נמי דאסר בהנאה. דתניא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גיד הנשה מותר בהנאה, דברי רבי יהודה, ורבי שמעון אוסר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי דם, דרחמנא אמר כל נפש מכם לא תאכל דם, ותנן: אלו ואלו מתערבין באמה }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ויוצאין לנחל קדרון, ונמכרין לגננין לזבל, ומועלין בו! - שאני דם דאיתקש למים, דכתיב לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, מה מים מותרין - אף דם מותר. - ואימא כמים המתנסכים על גבי המזבח! - אמר רבי אבהו: כמים - רוב מים. מידי רוב מים כתיב? אלא אמר רב אשי: כמים הנשפכין! ולא כמים הניסכין. - ואימא כמים הנשפכין לפני עבודה זרה! - התם נמי ניסוך איקרי, דכתיב ישתו יין נסיכם.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אותו אתה משליך כו' כל איסורין''' -  שנאמר בהן לא תאכל כגון זה ומדאיצטריך קרא למשריה לא מצי למילף טעמא דאי לאו אותו הוה אמינא קרא למצותיה איצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה ונאמר במצרים לא יחרץ כלב לשונו ([[שמות  יא]]) לפיכך הקפידה תורה ליתן שכרו ונכבד [שכר] הכלב מן העובד כוכבים שהנבלה ימכור לנכרי וטרפה לכלב:

'''ור&quot;מ''' -  דנפקא ליה איסור הנאה בשאר איסורים מדפרט בנבילה בשלמא פרט היתר דטריפה לגופיה. איצטריך למיפרט בה היתר משום דאי לאו דפרט ביה הוה אמינא ליתסר בהנאה אלא אותו למה לי ומשני לאיסור הנאה חולין שנשחטו בעזרה דנפקא לן בהו איסור אכילה מדכתב ([[דברים  יב]]) כי ירחק ממך המקום וזבחת ואכלת בריחוק מקום דהיינו חוץ למחנה שכינה אתה זובח ואוכל ואי אתה זובח ואוכל בקרוב מקום ומשום דאין מפורש בהן לאו בהדיא באכילה איצטריך למילף להו איסור הנאה מהכא והכי משמע אותו שנאסר משום חוץ למחיצה אתה משליך לכלב דהא מהאי קרא ובשר בשדה טרפה נפקא לן איסור מחיצה כגון הושיט העובר את ידו בשעת שחיטה בפרק בהמה המקשה לילד (חולין סח:) אבל יש לך אחר הנאסר משום מחיצה ואי אתה משליכו לכלב ואיזה זה זה חולין שנשחטו בעזרה:

'''חולין שנשחטו בעזרה''' -  דאסירי בהנאה לאו דאורייתא בפרק שני דקדושין (דף נח.) איפליגו בה:

'''שולח אדם ירך לנכרי''' -  ולא מצרכינן ליטול גידה ולא גזרינן שמא יראה ישראל חבירו כשיתננה לו וילך ויקנה אותה מן הנכרי וכסבור שניטל גידה הואיל ומתחת יד ישראל יצתה ויאכלנה בגידה:

'''מפני שמקומו ניכר''' -  אם הוא ניטל ואם לאו שמעינן מינה מיהא דגיד מותר בהנאה וקשיא לר' אבהו:

'''היא וחלבה וגידה הותרה''' -  לפיכך כל חלב וכל גיד מותרין בהנאה שהן בכלל לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה שגם הן קרויין עמה נבלה והרי לך היתר הנאה בלאו דגיד ל&quot;ש נבילה ול&quot;ש כשירה:

'''הניחא למ&quot;ד יש בגידין''' -  טעם בשר הרי הוא בכלל נבילה:

'''אלא למ&quot;ד אין בגידין''' -  דאיסור נותן טעם בשר אם נתבשלו עם הבשר אלמא לאו טעם בשר אית בהו ולאו נבילה מיקרו אלא כעצמות דהן עץ בעלמא ולא אישתרי בכלל נבילה ועץ הוא והתורה חייבה עליו מאי איכא למימר ופלוגתייהו בגיד הנשה (חולין צט:):

'''ור&quot;ש פוטר''' -  לגמרי מבהמה טמאה פטור דקסבר אין בגידין בנותן טעם בשר ומגיד נמי פטור דכי אזהריה רחמנא אגיד היכא דבשרה מותר דהיינו בהמה טהורה דהכי משמע גיד לא תאכל הא בשר אכול אבל טמאה לא הזהיר על גידה והכי מפרשי' לה בגיד הנשה (שם קא.) ולרבי שמעון הכי נמי דאסור גיד דטהורה אפילו בהנאה אלמא לא תאכלו איסור הנאה משמע וכשהותרה נבילה בהנאה היא לא הותרה לר&quot;ש דלאו בכלל נבילה היא אבל לרבי יהודה מותר משום דקסבר יש בגידים בנותן טעם כדקתני רבי יהודה מחייב שתים הלכך גיד בכלל בשר וכשהותרה נבילה הותרה גם היא:

'''אלו ואלו''' -  שירי דם חטאות הפנימית הנשפכין על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושירי דם חטאות החיצונות הנשפכין על יסוד דרומי יוצאין מן היסוד לרצפה דרך שני נקבים קטנים ומתערבין באמה סילון שהיה עובר בעזרה:

'''ויוצאין לנחל קדרון''' -  כמו לנחל איתן ([[דברים  כא]]) עמק:

'''לגננים''' -  בעלי גנות לזבל:

'''ומועלין בהן''' -  כלומר אסור להנות מהן בלא דמים מפני שהן של הקדש מכל מקום דם מותר בהנאה:

'''כמים המתנסכין''' -  שאסורות בהנאה שהרי קדש הן שקדשו בכלי שרת וכתיב ([[שמות  ל]]) כל הנוגע בהם יקדש&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 כב א אותו אתה משליך.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_אותו אתה משליך]]
'''אותו''' אתה משליך. פ&quot;ה דבלאו אותו לא מצי למידרש מגופיה דקרא דאיצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה והר&quot;י דאורלינ&quot;ש מפרש דאיצטריך למישרי עובר שהוציא את ידו משום דמקרא דבשר בשדה טרפה דריש נמי קדשים שיצאו חוץ למחיצתם בריש בהמה המקשה (חולין סח:) והוה אסרינן יד העובר בהנאה מדאיתקש לקדשים דאסור בהנאה כדאמר כל שבקודש פסול באש תשרף ולכך איצטריך אותו לכל איסורים:
[[File:תוס פסחים 2 כב א חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא]]
''' חולין''' שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא. פ&quot;ה איסור הנאה ולא משמע פשט ההלכה כן אלא לגמרי קאמר לאו דאורייתא וכן בסוף שמעתא גבי הא דאמר איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה אי אפשר לפרש בענין אחר ובפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר כט: ושם) פריך למ&quot;ד כדי לחנכו במצות הא קמייתי חולין לעזרה ומשני קסבר חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא ואי לענין איסור אכילה הוו דאורייתא אכתי תיקשי ליה היאך הקרבן נאכל דמשמע התם שנאכל וקשה לרשב&quot;א דבת&quot;כ בפ' צו גבי נותר דרש רבי יהודה לא יאכל כי קודש הוא יכול חטאת העוף הבא על הספק ואשם תלוי וחולין שנשחטו בעזרה ישרפו ת&quot;ל הוא מדאיצטריך למעוטי שאינם בשריפה מכלל דאסירי בהנאה מדאורייתא:
[[File:תוס פסחים 2 כב א ורבי שמעון נמי מיסר אסר בהנאה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_ורבי שמעון נמי מיסר אסר בהנאה]]
''' ורבי''' שמעון נמי מיסר אסר בהנאה. משמע דההיא דהשולח ירך לנכרי אתיא כר' יהודה. הק' ריב&quot;א דהא רבי יהודה אית ליה בפ&quot;ק דמס' ע&quot;ז (דף כ. ושם) דאסור ליתן להם מתנת חנם וי&quot;ל דהא אמר התם אם היה שכינו מותר מפני שהוא כמוכרו לו הקשה הר&quot;י דאורלינ&quot;ש היכי מצי אתי כר' יהודה ורבי יהודה אית ליה בפ' גיד הנשה (חולין ק:) דגיד הנשה אסור לבני נח וקעבר משום לפני עור לא תתן וגו' ואומר ר&quot;י דלא קשה מידי דלא קאסר אלא לבני יעקב דוקא דקודם מתן תורה איקרו בני נח דהא לא נישנית בסיני וא&quot;ת תיקשי לחזקיה מרבי שמעון דסבירא ליה דלא תאכלו איסור הנאה משמע מדאסר גיד הנשה וי&quot;ל כיון דסבר אין בגידין בנ&quot;ט סברא הוא דכי אסור בהנאה נמי אסור דלא שייכא ביה אכילה א&quot;נ חזקיה לא סבר כרבי שמעון אלא כרבי יהודה דלכאורה נמי לא אתיא חזקיה כרבי מאיר דלרבי מאיר פשיטא לן לעיל מדאיצטריך למישרי נבילה דכל איסורים אסורים בהנאה וכן לקמן (דף כג:) גבי יתיב ההוא מרבנן פשיטא ליה לגמרא דלרבי מאיר גמר מנבילה והא דקאמר לקמן לימא כתנאי היינו לרבי אבהו דחזקיה לא מצי אתי כככ&quot;ע:
[[File:תוס פסחים 2 כב א והרי דם דרחמנא אמר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_והרי דם דרחמנא אמר]]
''' והרי''' דם דרחמנא אמר. משמע דדם לא הוי בכלל בהמה מדלא משני כשהותרה בהמה דמה נמי הותרה וקשה לר&quot;ת דאמר בהמוציא יין (שבת עז. ושם) דם נבילה ב&quot;ה מטמא וקאמר התם ר' יוסי (כרבי) יהודה דלא מטמא ב&quot;ה אלא כשיש רביעית דם הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית אלמא חשיב ליה כבשר ותי' ר&quot;י דהתם לאו משום דחשיב ליה כבשר אלא יש שום פסוק דדרשינן מיניה דדם נבילו' טמא ומסברא משערינן ברביעי' כדאמר התם אבל בלא ריבוי לא חשבינן דם כבשר ובמעילה (דף יז. ושם) נמי מפיק דם השרץ מוזה לכם הטמא ומשרץ גופיה לא ידעינן ליה:
[[File:תוס פסחים 2 כב א מועלין בהן.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_מועלין בהן]]
''' מועלין''' בהן. מדרבנן ולא מדאורייתא דבסוף הוציאו לו (יומא נט: ושם) אמר אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלים בו ואור&quot;י דבמעילה בפרק ולד חטאת (דף יא.) ת&quot;ר מועלים בדמים דברי רבי מאיר ורבי שמעון וחכמים אומרים אין מועלין ופלוגתתם אחר שיצא לנחל קדרון דקודם זריקה קתני ר&quot;ש התם דאין מועלין בו והיה שם בספרים מאי טעמא דמ&quot;ד אין מועלין ול&quot;ג דמ&quot;ד דא&quot;כ הוה משמע דלרבי מאיר ורבי שמעון מועלין בו מן התורה אלא ה&quot;ג מאי טעמא אין מועלין ואמתני' קאי דקתני דם בתחלה אין מועלין בו:

''' מה''' מים מותרים אף דם מותר. אף על גב דדם קדשים שאין נשפך כמים לא הוקש למים מ&quot;מ כיון דמשמע קרא בדם חולין דשרי בהנאה ולא תאכל דידיה היינו אכילה ולא הנאה הוא הדין לדם קדשים ואף על גב דאיכא תרי לאוי חד לדם חולין וחד לקדשים מ&quot;מ גילוי מילתא בעלמא הוא דכולהו לאוי דדם הוי איסור אכילה דוקא:

''' ואימא''' כמים הניסכים על גבי המזבח. לא פריך למילף שיהא דם אסור בהנאה דממילא ידעינן מלא תאכל אלא כלומר מהכא לא מצי למילף דשרי בהנאה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כב|א}}</text>
      <sha1>hcg9hxnp1ix7ybxoasoqqg46h66o419</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018682</id>
      <parentid>3018681</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T18:56:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018682</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14538" sha1="13r3mj2hzq2atdrzuf912vziyscfwob" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כב|א|כא ב|כב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כב עמוד א] אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה. - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ורבי מאיר: אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה. - ואידך: חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתיב רבי יצחק נפחא: והרי גיד הנשה, דרחמנא אמר על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, ותנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שולח אדם ירך לנכרי, וגיד הנשה בתוכו, מפני שמקומו ניכר! - קסבר רבי אבהו: כשהותרה נבילה - היא וחלבה וגידה הותרה. - הניחא למאן דאמר יש בגידין בנותן טעם!, אלא למאן דאמר }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין בגידין בנותן טעם, - מאי איכא למימר? - מאן שמעת ליה דאמר אין בגידין בנותן טעם - רבי שמעון, דתניא: האוכל מגיד הנשה של בהמה טמאה, רבי יהודה מחייב שתים, ורבי שמעון }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פוטר. רבי שמעון הכי נמי דאסר בהנאה. דתניא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גיד הנשה מותר בהנאה, דברי רבי יהודה, ורבי שמעון אוסר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי דם, דרחמנא אמר כל נפש מכם לא תאכל דם, ותנן: אלו ואלו מתערבין באמה }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ויוצאין לנחל קדרון, ונמכרין לגננין לזבל, ומועלין בו! - שאני דם דאיתקש למים, דכתיב לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, מה מים מותרין - אף דם מותר. - ואימא כמים המתנסכים על גבי המזבח! - אמר רבי אבהו: כמים - רוב מים. מידי רוב מים כתיב? אלא אמר רב אשי: כמים הנשפכין! ולא כמים הניסכין. - ואימא כמים הנשפכין לפני עבודה זרה! - התם נמי ניסוך איקרי, דכתיב ישתו יין נסיכם.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אותו אתה משליך כו' כל איסורין''' -  שנאמר בהן לא תאכל כגון זה ומדאיצטריך קרא למשריה לא מצי למילף טעמא דאי לאו אותו הוה אמינא קרא למצותיה איצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה ונאמר במצרים לא יחרץ כלב לשונו ([[שמות  יא]]) לפיכך הקפידה תורה ליתן שכרו ונכבד [שכר] הכלב מן העובד כוכבים שהנבלה ימכור לנכרי וטרפה לכלב:

'''ור&quot;מ''' -  דנפקא ליה איסור הנאה בשאר איסורים מדפרט בנבילה בשלמא פרט היתר דטריפה לגופיה. איצטריך למיפרט בה היתר משום דאי לאו דפרט ביה הוה אמינא ליתסר בהנאה אלא אותו למה לי ומשני לאיסור הנאה חולין שנשחטו בעזרה דנפקא לן בהו איסור אכילה מדכתב ([[דברים  יב]]) כי ירחק ממך המקום וזבחת ואכלת בריחוק מקום דהיינו חוץ למחנה שכינה אתה זובח ואוכל ואי אתה זובח ואוכל בקרוב מקום ומשום דאין מפורש בהן לאו בהדיא באכילה איצטריך למילף להו איסור הנאה מהכא והכי משמע אותו שנאסר משום חוץ למחיצה אתה משליך לכלב דהא מהאי קרא ובשר בשדה טרפה נפקא לן איסור מחיצה כגון הושיט העובר את ידו בשעת שחיטה בפרק בהמה המקשה לילד (חולין סח:) אבל יש לך אחר הנאסר משום מחיצה ואי אתה משליכו לכלב ואיזה זה זה חולין שנשחטו בעזרה:

'''חולין שנשחטו בעזרה''' -  דאסירי בהנאה לאו דאורייתא בפרק שני דקדושין (דף נח.) איפליגו בה:

'''שולח אדם ירך לנכרי''' -  ולא מצרכינן ליטול גידה ולא גזרינן שמא יראה ישראל חבירו כשיתננה לו וילך ויקנה אותה מן הנכרי וכסבור שניטל גידה הואיל ומתחת יד ישראל יצתה ויאכלנה בגידה:

'''מפני שמקומו ניכר''' -  אם הוא ניטל ואם לאו שמעינן מינה מיהא דגיד מותר בהנאה וקשיא לר' אבהו:

'''היא וחלבה וגידה הותרה''' -  לפיכך כל חלב וכל גיד מותרין בהנאה שהן בכלל לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה שגם הן קרויין עמה נבלה והרי לך היתר הנאה בלאו דגיד ל&quot;ש נבילה ול&quot;ש כשירה:

'''הניחא למ&quot;ד יש בגידין''' -  טעם בשר הרי הוא בכלל נבילה:

'''אלא למ&quot;ד אין בגידין''' -  דאיסור נותן טעם בשר אם נתבשלו עם הבשר אלמא לאו טעם בשר אית בהו ולאו נבילה מיקרו אלא כעצמות דהן עץ בעלמא ולא אישתרי בכלל נבילה ועץ הוא והתורה חייבה עליו מאי איכא למימר ופלוגתייהו בגיד הנשה (חולין צט:):

'''ור&quot;ש פוטר''' -  לגמרי מבהמה טמאה פטור דקסבר אין בגידין בנותן טעם בשר ומגיד נמי פטור דכי אזהריה רחמנא אגיד היכא דבשרה מותר דהיינו בהמה טהורה דהכי משמע גיד לא תאכל הא בשר אכול אבל טמאה לא הזהיר על גידה והכי מפרשי' לה בגיד הנשה (שם קא.) ולרבי שמעון הכי נמי דאסור גיד דטהורה אפילו בהנאה אלמא לא תאכלו איסור הנאה משמע וכשהותרה נבילה בהנאה היא לא הותרה לר&quot;ש דלאו בכלל נבילה היא אבל לרבי יהודה מותר משום דקסבר יש בגידים בנותן טעם כדקתני רבי יהודה מחייב שתים הלכך גיד בכלל בשר וכשהותרה נבילה הותרה גם היא:

'''אלו ואלו''' -  שירי דם חטאות הפנימית הנשפכין על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושירי דם חטאות החיצונות הנשפכין על יסוד דרומי יוצאין מן היסוד לרצפה דרך שני נקבים קטנים ומתערבין באמה סילון שהיה עובר בעזרה:

'''ויוצאין לנחל קדרון''' -  כמו לנחל איתן ([[דברים  כא]]) עמק:

'''לגננים''' -  בעלי גנות לזבל:

'''ומועלין בהן''' -  כלומר אסור להנות מהן בלא דמים מפני שהן של הקדש מכל מקום דם מותר בהנאה:

'''כמים המתנסכין''' -  שאסורות בהנאה שהרי קדש הן שקדשו בכלי שרת וכתיב ([[שמות  ל]]) כל הנוגע בהם יקדש&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 כב א אותו אתה משליך.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_אותו אתה משליך]]
'''אותו''' אתה משליך. פ&quot;ה דבלאו אותו לא מצי למידרש מגופיה דקרא דאיצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה והר&quot;י דאורלינ&quot;ש מפרש דאיצטריך למישרי עובר שהוציא את ידו משום דמקרא דבשר בשדה טרפה דריש נמי קדשים שיצאו חוץ למחיצתם בריש בהמה המקשה (חולין סח:) והוה אסרינן יד העובר בהנאה מדאיתקש לקדשים דאסור בהנאה כדאמר כל שבקודש פסול באש תשרף ולכך איצטריך אותו לכל איסורים:
[[File:תוס פסחים 2 כב א חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא]]
''' חולין''' שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא. פ&quot;ה איסור הנאה ולא משמע פשט ההלכה כן אלא לגמרי קאמר לאו דאורייתא וכן בסוף שמעתא גבי הא דאמר איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה אי אפשר לפרש בענין אחר ובפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר כט: ושם) פריך למ&quot;ד כדי לחנכו במצות הא קמייתי חולין לעזרה ומשני קסבר חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא ואי לענין איסור אכילה הוו דאורייתא אכתי תיקשי ליה היאך הקרבן נאכל דמשמע התם שנאכל וקשה לרשב&quot;א דבת&quot;כ בפ' צו גבי נותר דרש רבי יהודה לא יאכל כי קודש הוא יכול חטאת העוף הבא על הספק ואשם תלוי וחולין שנשחטו בעזרה ישרפו ת&quot;ל הוא מדאיצטריך למעוטי שאינם בשריפה מכלל דאסירי בהנאה מדאורייתא:
[[File:תוס פסחים 2 כב א ורבי שמעון נמי מיסר אסר בהנאה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_ורבי שמעון נמי מיסר אסר בהנאה]]
''' ורבי''' שמעון נמי מיסר אסר בהנאה. משמע דההיא דהשולח ירך לנכרי אתיא כר' יהודה. הק' ריב&quot;א דהא רבי יהודה אית ליה בפ&quot;ק דמס' ע&quot;ז (דף כ. ושם) דאסור ליתן להם מתנת חנם וי&quot;ל דהא אמר התם אם היה שכינו מותר מפני שהוא כמוכרו לו הקשה הר&quot;י דאורלינ&quot;ש היכי מצי אתי כר' יהודה ורבי יהודה אית ליה בפ' גיד הנשה (חולין ק:) דגיד הנשה אסור לבני נח וקעבר משום לפני עור לא תתן וגו' ואומר ר&quot;י דלא קשה מידי דלא קאסר אלא לבני יעקב דוקא דקודם מתן תורה איקרו בני נח דהא לא נישנית בסיני וא&quot;ת תיקשי לחזקיה מרבי שמעון דסבירא ליה דלא תאכלו איסור הנאה משמע מדאסר גיד הנשה וי&quot;ל כיון דסבר אין בגידין בנ&quot;ט סברא הוא דכי אסור בהנאה נמי אסור דלא שייכא ביה אכילה א&quot;נ חזקיה לא סבר כרבי שמעון אלא כרבי יהודה דלכאורה נמי לא אתיא חזקיה כרבי מאיר דלרבי מאיר פשיטא לן לעיל מדאיצטריך למישרי נבילה דכל איסורים אסורים בהנאה וכן לקמן (דף כג:) גבי יתיב ההוא מרבנן פשיטא ליה לגמרא דלרבי מאיר גמר מנבילה והא דקאמר לקמן לימא כתנאי היינו לרבי אבהו דחזקיה לא מצי אתי כככ&quot;ע:
[[File:תוס פסחים 2 כב א והרי דם דרחמנא אמר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_והרי דם דרחמנא אמר]]
''' והרי''' דם דרחמנא אמר. משמע דדם לא הוי בכלל בהמה מדלא משני כשהותרה בהמה דמה נמי הותרה וקשה לר&quot;ת דאמר בהמוציא יין (שבת עז. ושם) דם נבילה ב&quot;ה מטמא וקאמר התם ר' יוסי (כרבי) יהודה דלא מטמא ב&quot;ה אלא כשיש רביעית דם הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית אלמא חשיב ליה כבשר ותי' ר&quot;י דהתם לאו משום דחשיב ליה כבשר אלא יש שום פסוק דדרשינן מיניה דדם נבילו' טמא ומסברא משערינן ברביעי' כדאמר התם אבל בלא ריבוי לא חשבינן דם כבשר ובמעילה (דף יז. ושם) נמי מפיק דם השרץ מוזה לכם הטמא ומשרץ גופיה לא ידעינן ליה:
[[File:תוס פסחים 2 כב א מועלין בהן.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_מועלין בהן]]
''' מועלין''' בהן. מדרבנן ולא מדאורייתא דבסוף הוציאו לו (יומא נט: ושם) אמר אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלים בו ואור&quot;י דבמעילה בפרק ולד חטאת (דף יא.) ת&quot;ר מועלים בדמים דברי רבי מאיר ורבי שמעון וחכמים אומרים אין מועלין ופלוגתתם אחר שיצא לנחל קדרון דקודם זריקה קתני ר&quot;ש התם דאין מועלין בו והיה שם בספרים מאי טעמא דמ&quot;ד אין מועלין ול&quot;ג דמ&quot;ד דא&quot;כ הוה משמע דלרבי מאיר ורבי שמעון מועלין בו מן התורה אלא ה&quot;ג מאי טעמא אין מועלין ואמתני' קאי דקתני דם בתחלה אין מועלין בו:
[[File:תוס פסחים 2 כב א מה מים מותרים אף דם מותר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_מה מים מותרים אף דם מותר]]
''' מה''' מים מותרים אף דם מותר. אף על גב דדם קדשים שאין נשפך כמים לא הוקש למים מ&quot;מ כיון דמשמע קרא בדם חולין דשרי בהנאה ולא תאכל דידיה היינו אכילה ולא הנאה הוא הדין לדם קדשים ואף על גב דאיכא תרי לאוי חד לדם חולין וחד לקדשים מ&quot;מ גילוי מילתא בעלמא הוא דכולהו לאוי דדם הוי איסור אכילה דוקא:

''' ואימא''' כמים הניסכים על גבי המזבח. לא פריך למילף שיהא דם אסור בהנאה דממילא ידעינן מלא תאכל אלא כלומר מהכא לא מצי למילף דשרי בהנאה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כב|א}}</text>
      <sha1>13r3mj2hzq2atdrzuf912vziyscfwob</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018684</id>
      <parentid>3018682</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T19:06:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018684</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14724" sha1="e2k79onm8vwuwps7kw2wkcl25cchx10" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כב|א|כא ב|כב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כב עמוד א] אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה. - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ורבי מאיר: אותו אתה משליך לכלב, ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה. - ואידך: חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתיב רבי יצחק נפחא: והרי גיד הנשה, דרחמנא אמר על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, ותנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שולח אדם ירך לנכרי, וגיד הנשה בתוכו, מפני שמקומו ניכר! - קסבר רבי אבהו: כשהותרה נבילה - היא וחלבה וגידה הותרה. - הניחא למאן דאמר יש בגידין בנותן טעם!, אלא למאן דאמר }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין בגידין בנותן טעם, - מאי איכא למימר? - מאן שמעת ליה דאמר אין בגידין בנותן טעם - רבי שמעון, דתניא: האוכל מגיד הנשה של בהמה טמאה, רבי יהודה מחייב שתים, ורבי שמעון }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פוטר. רבי שמעון הכי נמי דאסר בהנאה. דתניא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גיד הנשה מותר בהנאה, דברי רבי יהודה, ורבי שמעון אוסר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי דם, דרחמנא אמר כל נפש מכם לא תאכל דם, ותנן: אלו ואלו מתערבין באמה }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ויוצאין לנחל קדרון, ונמכרין לגננין לזבל, ומועלין בו! - שאני דם דאיתקש למים, דכתיב לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, מה מים מותרין - אף דם מותר. - ואימא כמים המתנסכים על גבי המזבח! - אמר רבי אבהו: כמים - רוב מים. מידי רוב מים כתיב? אלא אמר רב אשי: כמים הנשפכין! ולא כמים הניסכין. - ואימא כמים הנשפכין לפני עבודה זרה! - התם נמי ניסוך איקרי, דכתיב ישתו יין נסיכם.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אותו אתה משליך כו' כל איסורין''' -  שנאמר בהן לא תאכל כגון זה ומדאיצטריך קרא למשריה לא מצי למילף טעמא דאי לאו אותו הוה אמינא קרא למצותיה איצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה ונאמר במצרים לא יחרץ כלב לשונו ([[שמות  יא]]) לפיכך הקפידה תורה ליתן שכרו ונכבד [שכר] הכלב מן העובד כוכבים שהנבלה ימכור לנכרי וטרפה לכלב:

'''ור&quot;מ''' -  דנפקא ליה איסור הנאה בשאר איסורים מדפרט בנבילה בשלמא פרט היתר דטריפה לגופיה. איצטריך למיפרט בה היתר משום דאי לאו דפרט ביה הוה אמינא ליתסר בהנאה אלא אותו למה לי ומשני לאיסור הנאה חולין שנשחטו בעזרה דנפקא לן בהו איסור אכילה מדכתב ([[דברים  יב]]) כי ירחק ממך המקום וזבחת ואכלת בריחוק מקום דהיינו חוץ למחנה שכינה אתה זובח ואוכל ואי אתה זובח ואוכל בקרוב מקום ומשום דאין מפורש בהן לאו בהדיא באכילה איצטריך למילף להו איסור הנאה מהכא והכי משמע אותו שנאסר משום חוץ למחיצה אתה משליך לכלב דהא מהאי קרא ובשר בשדה טרפה נפקא לן איסור מחיצה כגון הושיט העובר את ידו בשעת שחיטה בפרק בהמה המקשה לילד (חולין סח:) אבל יש לך אחר הנאסר משום מחיצה ואי אתה משליכו לכלב ואיזה זה זה חולין שנשחטו בעזרה:

'''חולין שנשחטו בעזרה''' -  דאסירי בהנאה לאו דאורייתא בפרק שני דקדושין (דף נח.) איפליגו בה:

'''שולח אדם ירך לנכרי''' -  ולא מצרכינן ליטול גידה ולא גזרינן שמא יראה ישראל חבירו כשיתננה לו וילך ויקנה אותה מן הנכרי וכסבור שניטל גידה הואיל ומתחת יד ישראל יצתה ויאכלנה בגידה:

'''מפני שמקומו ניכר''' -  אם הוא ניטל ואם לאו שמעינן מינה מיהא דגיד מותר בהנאה וקשיא לר' אבהו:

'''היא וחלבה וגידה הותרה''' -  לפיכך כל חלב וכל גיד מותרין בהנאה שהן בכלל לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה שגם הן קרויין עמה נבלה והרי לך היתר הנאה בלאו דגיד ל&quot;ש נבילה ול&quot;ש כשירה:

'''הניחא למ&quot;ד יש בגידין''' -  טעם בשר הרי הוא בכלל נבילה:

'''אלא למ&quot;ד אין בגידין''' -  דאיסור נותן טעם בשר אם נתבשלו עם הבשר אלמא לאו טעם בשר אית בהו ולאו נבילה מיקרו אלא כעצמות דהן עץ בעלמא ולא אישתרי בכלל נבילה ועץ הוא והתורה חייבה עליו מאי איכא למימר ופלוגתייהו בגיד הנשה (חולין צט:):

'''ור&quot;ש פוטר''' -  לגמרי מבהמה טמאה פטור דקסבר אין בגידין בנותן טעם בשר ומגיד נמי פטור דכי אזהריה רחמנא אגיד היכא דבשרה מותר דהיינו בהמה טהורה דהכי משמע גיד לא תאכל הא בשר אכול אבל טמאה לא הזהיר על גידה והכי מפרשי' לה בגיד הנשה (שם קא.) ולרבי שמעון הכי נמי דאסור גיד דטהורה אפילו בהנאה אלמא לא תאכלו איסור הנאה משמע וכשהותרה נבילה בהנאה היא לא הותרה לר&quot;ש דלאו בכלל נבילה היא אבל לרבי יהודה מותר משום דקסבר יש בגידים בנותן טעם כדקתני רבי יהודה מחייב שתים הלכך גיד בכלל בשר וכשהותרה נבילה הותרה גם היא:

'''אלו ואלו''' -  שירי דם חטאות הפנימית הנשפכין על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושירי דם חטאות החיצונות הנשפכין על יסוד דרומי יוצאין מן היסוד לרצפה דרך שני נקבים קטנים ומתערבין באמה סילון שהיה עובר בעזרה:

'''ויוצאין לנחל קדרון''' -  כמו לנחל איתן ([[דברים  כא]]) עמק:

'''לגננים''' -  בעלי גנות לזבל:

'''ומועלין בהן''' -  כלומר אסור להנות מהן בלא דמים מפני שהן של הקדש מכל מקום דם מותר בהנאה:

'''כמים המתנסכין''' -  שאסורות בהנאה שהרי קדש הן שקדשו בכלי שרת וכתיב ([[שמות  ל]]) כל הנוגע בהם יקדש&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 כב א אותו אתה משליך.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_אותו אתה משליך]]
'''אותו''' אתה משליך. פ&quot;ה דבלאו אותו לא מצי למידרש מגופיה דקרא דאיצטריך שאין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה והר&quot;י דאורלינ&quot;ש מפרש דאיצטריך למישרי עובר שהוציא את ידו משום דמקרא דבשר בשדה טרפה דריש נמי קדשים שיצאו חוץ למחיצתם בריש בהמה המקשה (חולין סח:) והוה אסרינן יד העובר בהנאה מדאיתקש לקדשים דאסור בהנאה כדאמר כל שבקודש פסול באש תשרף ולכך איצטריך אותו לכל איסורים:
[[File:תוס פסחים 2 כב א חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא]]
''' חולין''' שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא. פ&quot;ה איסור הנאה ולא משמע פשט ההלכה כן אלא לגמרי קאמר לאו דאורייתא וכן בסוף שמעתא גבי הא דאמר איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה אי אפשר לפרש בענין אחר ובפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר כט: ושם) פריך למ&quot;ד כדי לחנכו במצות הא קמייתי חולין לעזרה ומשני קסבר חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא ואי לענין איסור אכילה הוו דאורייתא אכתי תיקשי ליה היאך הקרבן נאכל דמשמע התם שנאכל וקשה לרשב&quot;א דבת&quot;כ בפ' צו גבי נותר דרש רבי יהודה לא יאכל כי קודש הוא יכול חטאת העוף הבא על הספק ואשם תלוי וחולין שנשחטו בעזרה ישרפו ת&quot;ל הוא מדאיצטריך למעוטי שאינם בשריפה מכלל דאסירי בהנאה מדאורייתא:
[[File:תוס פסחים 2 כב א ורבי שמעון נמי מיסר אסר בהנאה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_ורבי שמעון נמי מיסר אסר בהנאה]]
''' ורבי''' שמעון נמי מיסר אסר בהנאה. משמע דההיא דהשולח ירך לנכרי אתיא כר' יהודה. הק' ריב&quot;א דהא רבי יהודה אית ליה בפ&quot;ק דמס' ע&quot;ז (דף כ. ושם) דאסור ליתן להם מתנת חנם וי&quot;ל דהא אמר התם אם היה שכינו מותר מפני שהוא כמוכרו לו הקשה הר&quot;י דאורלינ&quot;ש היכי מצי אתי כר' יהודה ורבי יהודה אית ליה בפ' גיד הנשה (חולין ק:) דגיד הנשה אסור לבני נח וקעבר משום לפני עור לא תתן וגו' ואומר ר&quot;י דלא קשה מידי דלא קאסר אלא לבני יעקב דוקא דקודם מתן תורה איקרו בני נח דהא לא נישנית בסיני וא&quot;ת תיקשי לחזקיה מרבי שמעון דסבירא ליה דלא תאכלו איסור הנאה משמע מדאסר גיד הנשה וי&quot;ל כיון דסבר אין בגידין בנ&quot;ט סברא הוא דכי אסור בהנאה נמי אסור דלא שייכא ביה אכילה א&quot;נ חזקיה לא סבר כרבי שמעון אלא כרבי יהודה דלכאורה נמי לא אתיא חזקיה כרבי מאיר דלרבי מאיר פשיטא לן לעיל מדאיצטריך למישרי נבילה דכל איסורים אסורים בהנאה וכן לקמן (דף כג:) גבי יתיב ההוא מרבנן פשיטא ליה לגמרא דלרבי מאיר גמר מנבילה והא דקאמר לקמן לימא כתנאי היינו לרבי אבהו דחזקיה לא מצי אתי כככ&quot;ע:
[[File:תוס פסחים 2 כב א והרי דם דרחמנא אמר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_והרי דם דרחמנא אמר]]
''' והרי''' דם דרחמנא אמר. משמע דדם לא הוי בכלל בהמה מדלא משני כשהותרה בהמה דמה נמי הותרה וקשה לר&quot;ת דאמר בהמוציא יין (שבת עז. ושם) דם נבילה ב&quot;ה מטמא וקאמר התם ר' יוסי (כרבי) יהודה דלא מטמא ב&quot;ה אלא כשיש רביעית דם הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית אלמא חשיב ליה כבשר ותי' ר&quot;י דהתם לאו משום דחשיב ליה כבשר אלא יש שום פסוק דדרשינן מיניה דדם נבילו' טמא ומסברא משערינן ברביעי' כדאמר התם אבל בלא ריבוי לא חשבינן דם כבשר ובמעילה (דף יז. ושם) נמי מפיק דם השרץ מוזה לכם הטמא ומשרץ גופיה לא ידעינן ליה:
[[File:תוס פסחים 2 כב א מועלין בהן.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_מועלין בהן]]
''' מועלין''' בהן. מדרבנן ולא מדאורייתא דבסוף הוציאו לו (יומא נט: ושם) אמר אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלים בו ואור&quot;י דבמעילה בפרק ולד חטאת (דף יא.) ת&quot;ר מועלים בדמים דברי רבי מאיר ורבי שמעון וחכמים אומרים אין מועלין ופלוגתתם אחר שיצא לנחל קדרון דקודם זריקה קתני ר&quot;ש התם דאין מועלין בו והיה שם בספרים מאי טעמא דמ&quot;ד אין מועלין ול&quot;ג דמ&quot;ד דא&quot;כ הוה משמע דלרבי מאיר ורבי שמעון מועלין בו מן התורה אלא ה&quot;ג מאי טעמא אין מועלין ואמתני' קאי דקתני דם בתחלה אין מועלין בו:
[[File:תוס פסחים 2 כב א מה מים מותרים אף דם מותר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_מה מים מותרים אף דם מותר]]
''' מה''' מים מותרים אף דם מותר. אף על גב דדם קדשים שאין נשפך כמים לא הוקש למים מ&quot;מ כיון דמשמע קרא בדם חולין דשרי בהנאה ולא תאכל דידיה היינו אכילה ולא הנאה הוא הדין לדם קדשים ואף על גב דאיכא תרי לאוי חד לדם חולין וחד לקדשים מ&quot;מ גילוי מילתא בעלמא הוא דכולהו לאוי דדם הוי איסור אכילה דוקא:
[[File:תוס פסחים 2 כב א אימא כמים הניסכים על גבי המזבח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_א_אימא כמים הניסכים על גבי המזבח]]
''' ואימא''' כמים הניסכים על גבי המזבח. לא פריך למילף שיהא דם אסור בהנאה דממילא ידעינן מלא תאכל אלא כלומר מהכא לא מצי למילף דשרי בהנאה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כב|א}}</text>
      <sha1>e2k79onm8vwuwps7kw2wkcl25cchx10</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים כב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728697</id>
    <revision>
      <id>3018688</id>
      <parentid>2939051</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T19:37:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018688</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11808" sha1="trs5fgeanpltbpwedzlvkz1gnradsxe" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כב|ב|כב א|כג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כב עמוד ב] ולחזקיה למאי הלכתא איתקש דם למים? לכדרבי חייא בר אבא. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר - שנאמר לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, דם שנשפך כמים - מכשיר, שאינו נשפך כמים - אינו מכשיר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי אבר מן החי, דכתיב לא תאכל הנפש עם הבשר, ותניא, רבי נתן אומר: מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבני נח - תלמוד לומר ולפני עור לא תתן מכשל. הא לכלבים - שרי! - שאני אבר מן החי, דאיתקש לדם. דכתיב רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש. ולחזקיה, למאי הלכתא איתקש אבר מן החי לדם? - אמר לך: דם הוא דאיתקש לאבר מן החי, מה אבר מן החי - אסור, אף דם מן החי אסור. ואי זה - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זה דם הקזה, שהנפש יוצאה בו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי שור הנסקל, דרחמנא אמר לא יאכל את בשרו. ותניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ממשמע שנאמר סקול יסקל השור איני יודע שהיא נבלה, ונבלה אסורה באכילה? ומה תלמוד לומר לא יאכל, מגיד לך הכתוב, שאם שחטו לאחר שנגמר (את) דינו - אסור. אין לי אלא באכילה, בהנאה מניין? תלמוד לומר ובעל השור נקי. מאי משמע? שמעון בן זומא אומר: כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום. טעמא - דכתב ובעל השור נקי. דאי מלא יאכל - איסור אכילה משמע, איסור הנאה - לא משמע! - לעולם לא יאכל - איסור אכילה ואיסור הנאה משמע. ובעל השור נקי - להנאת עורו הוא דאתא. ואיצטריך, סלקא דעתך אמינא: לא יאכל את בשרו כתיב, בשרו - אין, עורו - לא, קא משמע לן. ולהנך תנאי דמפקי ליה להאי קרא לדרשה אחרינא, לחצי כופר ולדמי וולדות, הנאת עורו מנא להו? - נפקא להו מאת בשרו - את הטפל לבשרו. - ואידך: את לא דריש. כדתניא: שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה העמסוני, היה דורש כל אתים שבתורה. כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא - פירש. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתים שדרשת מה תהא עליהן? - אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא ודרש: את ה' אלהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי ערלה, דרחמנא אמר ערלים לא יאכל. ותניא: ערלים לא יאכל - אין לי אלא איסור אכילה, }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנין שלא יהנה ממנו, שלא יצבע בו, ולא ידליק בו את הנר? תלמוד לומר וערלתם ערלתו. ערלים לא יאכל - לרבות את כולם. טעמא - דכתב רחמנא וערלתם ערלתו ערלים, הא לאו הכי - הוה אמינא איסור אכילה - משמע, איסור הנאה - לא משמע! - לעולם לא יאכל משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה, ושאני התם דכתיב לכם. ואיצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל וכתב לכם - שלכם יהא, קמשמע לן. ואלא השתא דכתיבי הנך קראי, לכם למה לי? - לכדתניא: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לכם - לרבות את הנטוע }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''ולחזקיה''' - דאמר לעיל איסור הנאה דחמץ מלא יאכל הא לא תאכל ולא תאכלו לא משמע ליה הנאה:

'''למאי הלכתא איתקש דם למים''' - למשרייה בהנאה ומהיכא תיתי לך דניתסרו ומנבילה לא אותביניה לחזקיה למאי איצטריך קרא למשרייה דאי כר' יהודה סבר לדברים ככתבן הוא דאתא ואי כר&quot;מ סבר לה איצטריך להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי:

'''לא תאכל הנפש עם הבשר''' - בעוד שהנפש בו: בני נח נאסר להם אבר מן החי דכתיב ([[בראשית ט]]) אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו:

'''לפני עור''' - אלמא לא מיתסר אלא משום לפני עור לא תתן מכשול אבל בהנאה אחריתי כגון לכלב שרי:

'''לבלתי אכול הדם''' - סיפיה דקרא לא תאכל הנפש וגו':

'''מה אבר מן החי אסור''' - באיסור האמור בו אף דם מן החי אסו' באיסו' האמור בו כלומר כרת משום דם גמור מהו דתימא רק חזק לבלתי אכול הדם אוזבחת מבקרך ומצאנך דכתיב לעיל קאי ודם זביחה הוא דאסור אבל דם הקזה מותר:

'''ואיזה זה''' - כלומר על איזה דם מן החי אסור משום דם הא דם הנפש כתיב על דם הקזה של בהמה שהנפש יוצא בו יש ד' מיני דמים בהיקז כדאמרינן בכריתות {{הפניה-גמ|כריתות|כב|א}} בתחלה שותת ולבסוף מקלח ואחר כך משחיר וסופו שותת יש מהן שאין הנשמה יוצאה בו ויש מהן שהנשמה יוצאה בו והתם תניא איזהו דם היקז שהנשמה יוצאה בו כל זמן שמקלח כו':

'''שאם שחטו כו'''' - והכי אמר קרא סקול יסקל השור ואי לא סקלו אעפ&quot;כ לא יאכל את בשרו. איסור הנאה לא משמע. וקשיא אפילו לחזקיה וכ&quot;ש לרבי אבהו:

'''ולהנך תנאי''' - דבב&quot;ק פ' שור שנגח (דף מא: ומב.) דמפקי ליה להאי נקי לדרשא אחרינא לאשמעינן דתם פטור מחצי כופר דקאמר נקי מחצי כופר אם המית איש דאילו מועד משלם כופר שלם והתם אפילו חצי כופר לא משלם ואיכא דמפיק ליה לדמי וולדות אם נגח אשה הרה ויצאו ילדיה:

'''ואידך''' - דנפקא ליה הנאת עור מנקי:

'''את לא דריש''' - לריבויא דסבר לה כשמעון העמסוני שפירש כל אתים שבתורה לרבות כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא אמר מה ארבה לירא עמו פירש מכולן וחזר בו מכל ריבויין שדרש דמדהא לאו לרבוייא אתא כולהו נמי לאו לרבויי אתו:

'''לרבות תלמידי חכמים''' - שיהא מורא רבך כמורא שמים:

'''ולא יצבע בו''' - כגון בקליפי אגוזים שהשומר אסור משום ערלה כפרי עצמו:

'''ולא ידליק בו את הנר''' - כגון בשמן של ערלה:

'''והשתא דכתיבי הני קראי''' - לאסריה:

'''לכם''' - דמשמע התירא למאי אתא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 כב ב ואבר מן החי לבני נח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_ב_ואבר מן החי לבני נח]]
'''ואבר''' מן החי לבני נח. תימה כיון דבאבר מן החי של נכרי מיירי כדאמר בפ&quot;ק דמסכת ע&quot;ג (דף ו: ושם) מדקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן א&quot;כ היכי דייק דשרי בהנאה אי לאו לפני עור וי&quot;ל דכיון דבשכר היה אסור להושיט דאסור להשתכר באיסורי הנאה אף על גב דדיעבד שכרו מותר כדמשמע בפ' בתרא דמס' ע&quot;ז (ד' סב.) מכל מקום אסור לכתחלה ובחנם נמי אסור דמה שמחזיק לו העכו&quot;ם טובה חשיב כמשתכר והא דאמר בסוף אלו מציאו' (ב&quot;מ לב:) גבי אם היתה טעונה יין נסך אין זקוק לה ואי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא אמאי אין זקוק לה אע&quot;ג דחשיב כמשתכר באיסורי הנאה ואסור אפילו בחנם מ&quot;מ כיון דאינו מתכוון שיחזיק לו טובה ומשום צער בעל חיים חשיב כמו לא אפשר ולא מיכוון דשרי א&quot;נ אין זקוק לה משמע ליה אפילו שלא בפני נכרי דאין מחזיק לו טובה:

''' סלקא''' דעתך אמינא בשרו אין עורו לא. וא&quot;ת לישתוק מעורו ומבשרו ויש לומר דאיצטריך בשרו אע&quot;ג דעבדיה כעין בשר ומאן דלית ליה הא דרשה בפ' שור שנגח ד' וה' (ב&quot;ק מא.) אתא לדרשה אחרינא:

''' מנין''' שלא יצבע. וא&quot;ת כיון דנפקא לן דאסור בהנאה אמאי איצטריך לאסור צביעה והדלקה ואור&quot;י דס&quot;ד דצביעה לא חשיב הנאה דלא הוי אלא חזותא בעלמא כדאמר בהגוזל (שם קא. ושם) אהך מילתא גופא וכן הדלקה סלקא דעתך דשריא כיון דהוי דרך ביעורו ולמ&quot;ד אין שבח עצים בפת דשרי עצים בהדלקה הא דאסר קרא הכא היינו בשמן דהוי בעין כשדולק בנר אבל עצים נעשה גחלים והשלהבת בא מן הגחלים ואם תאמר אמאי איצטריך קרא גבי תרומה טמאה להתיר דדרשי' לך שלך תהא להסיקה תחת תבשילך דהכא איצטריך קרא למיסר ויש לומר דסלקא דעתך דנילף ממעשר הקל דאסר ביה הבער' דכתיב לא בערתי ממנו כדאמר בפ' במה מדליקין (שבת כה. ושם) ומה מעשר הקל אמרה תורה וכו':

''' לכם''' למ&quot;ל לכדתניא. הקשה הר&quot;י מקורבל אמאי איצטריך ג' ערלים ליכתוב תרי ערלים לצביעה והדלקה ועל כרחך אתי' לכם לנטוע לרבים דאי להיתר הדלקה אתא לא לכתוב לכם ולא חד מהנך ערלים ונאסור מלא יאכל הנאה ומחד ערלים צביעה ולהדלקה אין קרא לאסור ואין לומר דמלא יאכל משמע לאסור אפילו צביעה והדלקה ואי הוה כתיב לא יאכל וחד ערלים הוה אסרינן מלא יאכל כל הנאה וערלים לשום דרשה והא דמצרכי' קראי לצביעה והדלקה היינו משום דכתב לכם דלכם משמע להתיר כל הנאה ולהכי אי הוה כתיב תרי ערלים ולכם הוה שרינן הדלקה אי אפשר לומר כן דמלא יאכל לא שמעינן צביעה דהא חזותא בעלמ' הוא כדאמר בהגוזל (ב&quot;ק קא. ושם):&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כב ב}}

[[קטגוריה:פסחים כב ב]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כב|ב}}</text>
      <sha1>trs5fgeanpltbpwedzlvkz1gnradsxe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018693</id>
      <parentid>3018688</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T19:56:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018693</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12000" sha1="id6cu233tv26s1n0t6518pfknma4b6r" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כב|ב|כב א|כג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כב עמוד ב] ולחזקיה למאי הלכתא איתקש דם למים? לכדרבי חייא בר אבא. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר - שנאמר לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, דם שנשפך כמים - מכשיר, שאינו נשפך כמים - אינו מכשיר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי אבר מן החי, דכתיב לא תאכל הנפש עם הבשר, ותניא, רבי נתן אומר: מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבני נח - תלמוד לומר ולפני עור לא תתן מכשל. הא לכלבים - שרי! - שאני אבר מן החי, דאיתקש לדם. דכתיב רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש. ולחזקיה, למאי הלכתא איתקש אבר מן החי לדם? - אמר לך: דם הוא דאיתקש לאבר מן החי, מה אבר מן החי - אסור, אף דם מן החי אסור. ואי זה - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זה דם הקזה, שהנפש יוצאה בו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי שור הנסקל, דרחמנא אמר לא יאכל את בשרו. ותניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ממשמע שנאמר סקול יסקל השור איני יודע שהיא נבלה, ונבלה אסורה באכילה? ומה תלמוד לומר לא יאכל, מגיד לך הכתוב, שאם שחטו לאחר שנגמר (את) דינו - אסור. אין לי אלא באכילה, בהנאה מניין? תלמוד לומר ובעל השור נקי. מאי משמע? שמעון בן זומא אומר: כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום. טעמא - דכתב ובעל השור נקי. דאי מלא יאכל - איסור אכילה משמע, איסור הנאה - לא משמע! - לעולם לא יאכל - איסור אכילה ואיסור הנאה משמע. ובעל השור נקי - להנאת עורו הוא דאתא. ואיצטריך, סלקא דעתך אמינא: לא יאכל את בשרו כתיב, בשרו - אין, עורו - לא, קא משמע לן. ולהנך תנאי דמפקי ליה להאי קרא לדרשה אחרינא, לחצי כופר ולדמי וולדות, הנאת עורו מנא להו? - נפקא להו מאת בשרו - את הטפל לבשרו. - ואידך: את לא דריש. כדתניא: שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה העמסוני, היה דורש כל אתים שבתורה. כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא - פירש. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתים שדרשת מה תהא עליהן? - אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא ודרש: את ה' אלהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי ערלה, דרחמנא אמר ערלים לא יאכל. ותניא: ערלים לא יאכל - אין לי אלא איסור אכילה, }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנין שלא יהנה ממנו, שלא יצבע בו, ולא ידליק בו את הנר? תלמוד לומר וערלתם ערלתו. ערלים לא יאכל - לרבות את כולם. טעמא - דכתב רחמנא וערלתם ערלתו ערלים, הא לאו הכי - הוה אמינא איסור אכילה - משמע, איסור הנאה - לא משמע! - לעולם לא יאכל משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה, ושאני התם דכתיב לכם. ואיצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל וכתב לכם - שלכם יהא, קמשמע לן. ואלא השתא דכתיבי הנך קראי, לכם למה לי? - לכדתניא: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לכם - לרבות את הנטוע }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''ולחזקיה''' - דאמר לעיל איסור הנאה דחמץ מלא יאכל הא לא תאכל ולא תאכלו לא משמע ליה הנאה:

'''למאי הלכתא איתקש דם למים''' - למשרייה בהנאה ומהיכא תיתי לך דניתסרו ומנבילה לא אותביניה לחזקיה למאי איצטריך קרא למשרייה דאי כר' יהודה סבר לדברים ככתבן הוא דאתא ואי כר&quot;מ סבר לה איצטריך להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי:

'''לא תאכל הנפש עם הבשר''' - בעוד שהנפש בו: בני נח נאסר להם אבר מן החי דכתיב ([[בראשית ט]]) אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו:

'''לפני עור''' - אלמא לא מיתסר אלא משום לפני עור לא תתן מכשול אבל בהנאה אחריתי כגון לכלב שרי:

'''לבלתי אכול הדם''' - סיפיה דקרא לא תאכל הנפש וגו':

'''מה אבר מן החי אסור''' - באיסור האמור בו אף דם מן החי אסו' באיסו' האמור בו כלומר כרת משום דם גמור מהו דתימא רק חזק לבלתי אכול הדם אוזבחת מבקרך ומצאנך דכתיב לעיל קאי ודם זביחה הוא דאסור אבל דם הקזה מותר:

'''ואיזה זה''' - כלומר על איזה דם מן החי אסור משום דם הא דם הנפש כתיב על דם הקזה של בהמה שהנפש יוצא בו יש ד' מיני דמים בהיקז כדאמרינן בכריתות {{הפניה-גמ|כריתות|כב|א}} בתחלה שותת ולבסוף מקלח ואחר כך משחיר וסופו שותת יש מהן שאין הנשמה יוצאה בו ויש מהן שהנשמה יוצאה בו והתם תניא איזהו דם היקז שהנשמה יוצאה בו כל זמן שמקלח כו':

'''שאם שחטו כו'''' - והכי אמר קרא סקול יסקל השור ואי לא סקלו אעפ&quot;כ לא יאכל את בשרו. איסור הנאה לא משמע. וקשיא אפילו לחזקיה וכ&quot;ש לרבי אבהו:

'''ולהנך תנאי''' - דבב&quot;ק פ' שור שנגח (דף מא: ומב.) דמפקי ליה להאי נקי לדרשא אחרינא לאשמעינן דתם פטור מחצי כופר דקאמר נקי מחצי כופר אם המית איש דאילו מועד משלם כופר שלם והתם אפילו חצי כופר לא משלם ואיכא דמפיק ליה לדמי וולדות אם נגח אשה הרה ויצאו ילדיה:

'''ואידך''' - דנפקא ליה הנאת עור מנקי:

'''את לא דריש''' - לריבויא דסבר לה כשמעון העמסוני שפירש כל אתים שבתורה לרבות כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא אמר מה ארבה לירא עמו פירש מכולן וחזר בו מכל ריבויין שדרש דמדהא לאו לרבוייא אתא כולהו נמי לאו לרבויי אתו:

'''לרבות תלמידי חכמים''' - שיהא מורא רבך כמורא שמים:

'''ולא יצבע בו''' - כגון בקליפי אגוזים שהשומר אסור משום ערלה כפרי עצמו:

'''ולא ידליק בו את הנר''' - כגון בשמן של ערלה:

'''והשתא דכתיבי הני קראי''' - לאסריה:

'''לכם''' - דמשמע התירא למאי אתא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 כב ב ואבר מן החי לבני נח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_ב_ואבר מן החי לבני נח]]
'''ואבר''' מן החי לבני נח. תימה כיון דבאבר מן החי של נכרי מיירי כדאמר בפ&quot;ק דמסכת ע&quot;ג (דף ו: ושם) מדקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן א&quot;כ היכי דייק דשרי בהנאה אי לאו לפני עור וי&quot;ל דכיון דבשכר היה אסור להושיט דאסור להשתכר באיסורי הנאה אף על גב דדיעבד שכרו מותר כדמשמע בפ' בתרא דמס' ע&quot;ז (ד' סב.) מכל מקום אסור לכתחלה ובחנם נמי אסור דמה שמחזיק לו העכו&quot;ם טובה חשיב כמשתכר והא דאמר בסוף אלו מציאו' (ב&quot;מ לב:) גבי אם היתה טעונה יין נסך אין זקוק לה ואי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא אמאי אין זקוק לה אע&quot;ג דחשיב כמשתכר באיסורי הנאה ואסור אפילו בחנם מ&quot;מ כיון דאינו מתכוון שיחזיק לו טובה ומשום צער בעל חיים חשיב כמו לא אפשר ולא מיכוון דשרי א&quot;נ אין זקוק לה משמע ליה אפילו שלא בפני נכרי דאין מחזיק לו טובה:
[[File:תוס פסחים 2 כב ב סלקא דעתך אמינא בשרו אין עורו לא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_ב_סלקא דעתך אמינא בשרו אין עורו לא]]
''' סלקא''' דעתך אמינא בשרו אין עורו לא. וא&quot;ת לישתוק מעורו ומבשרו ויש לומר דאיצטריך בשרו אע&quot;ג דעבדיה כעין בשר ומאן דלית ליה הא דרשה בפ' שור שנגח ד' וה' (ב&quot;ק מא.) אתא לדרשה אחרינא:

''' מנין''' שלא יצבע. וא&quot;ת כיון דנפקא לן דאסור בהנאה אמאי איצטריך לאסור צביעה והדלקה ואור&quot;י דס&quot;ד דצביעה לא חשיב הנאה דלא הוי אלא חזותא בעלמא כדאמר בהגוזל (שם קא. ושם) אהך מילתא גופא וכן הדלקה סלקא דעתך דשריא כיון דהוי דרך ביעורו ולמ&quot;ד אין שבח עצים בפת דשרי עצים בהדלקה הא דאסר קרא הכא היינו בשמן דהוי בעין כשדולק בנר אבל עצים נעשה גחלים והשלהבת בא מן הגחלים ואם תאמר אמאי איצטריך קרא גבי תרומה טמאה להתיר דדרשי' לך שלך תהא להסיקה תחת תבשילך דהכא איצטריך קרא למיסר ויש לומר דסלקא דעתך דנילף ממעשר הקל דאסר ביה הבער' דכתיב לא בערתי ממנו כדאמר בפ' במה מדליקין (שבת כה. ושם) ומה מעשר הקל אמרה תורה וכו':

''' לכם''' למ&quot;ל לכדתניא. הקשה הר&quot;י מקורבל אמאי איצטריך ג' ערלים ליכתוב תרי ערלים לצביעה והדלקה ועל כרחך אתי' לכם לנטוע לרבים דאי להיתר הדלקה אתא לא לכתוב לכם ולא חד מהנך ערלים ונאסור מלא יאכל הנאה ומחד ערלים צביעה ולהדלקה אין קרא לאסור ואין לומר דמלא יאכל משמע לאסור אפילו צביעה והדלקה ואי הוה כתיב לא יאכל וחד ערלים הוה אסרינן מלא יאכל כל הנאה וערלים לשום דרשה והא דמצרכי' קראי לצביעה והדלקה היינו משום דכתב לכם דלכם משמע להתיר כל הנאה ולהכי אי הוה כתיב תרי ערלים ולכם הוה שרינן הדלקה אי אפשר לומר כן דמלא יאכל לא שמעינן צביעה דהא חזותא בעלמ' הוא כדאמר בהגוזל (ב&quot;ק קא. ושם):&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כב ב}}

[[קטגוריה:פסחים כב ב]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כב|ב}}</text>
      <sha1>id6cu233tv26s1n0t6518pfknma4b6r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018718</id>
      <parentid>3018693</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T04:11:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018718</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12124" sha1="rh44mq5wigsg0bwknninrbn9dl982ol" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כב|ב|כב א|כג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כב עמוד ב] ולחזקיה למאי הלכתא איתקש דם למים? לכדרבי חייא בר אבא. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר - שנאמר לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, דם שנשפך כמים - מכשיר, שאינו נשפך כמים - אינו מכשיר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי אבר מן החי, דכתיב לא תאכל הנפש עם הבשר, ותניא, רבי נתן אומר: מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבני נח - תלמוד לומר ולפני עור לא תתן מכשל. הא לכלבים - שרי! - שאני אבר מן החי, דאיתקש לדם. דכתיב רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש. ולחזקיה, למאי הלכתא איתקש אבר מן החי לדם? - אמר לך: דם הוא דאיתקש לאבר מן החי, מה אבר מן החי - אסור, אף דם מן החי אסור. ואי זה - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זה דם הקזה, שהנפש יוצאה בו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי שור הנסקל, דרחמנא אמר לא יאכל את בשרו. ותניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ממשמע שנאמר סקול יסקל השור איני יודע שהיא נבלה, ונבלה אסורה באכילה? ומה תלמוד לומר לא יאכל, מגיד לך הכתוב, שאם שחטו לאחר שנגמר (את) דינו - אסור. אין לי אלא באכילה, בהנאה מניין? תלמוד לומר ובעל השור נקי. מאי משמע? שמעון בן זומא אומר: כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום. טעמא - דכתב ובעל השור נקי. דאי מלא יאכל - איסור אכילה משמע, איסור הנאה - לא משמע! - לעולם לא יאכל - איסור אכילה ואיסור הנאה משמע. ובעל השור נקי - להנאת עורו הוא דאתא. ואיצטריך, סלקא דעתך אמינא: לא יאכל את בשרו כתיב, בשרו - אין, עורו - לא, קא משמע לן. ולהנך תנאי דמפקי ליה להאי קרא לדרשה אחרינא, לחצי כופר ולדמי וולדות, הנאת עורו מנא להו? - נפקא להו מאת בשרו - את הטפל לבשרו. - ואידך: את לא דריש. כדתניא: שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה העמסוני, היה דורש כל אתים שבתורה. כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא - פירש. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתים שדרשת מה תהא עליהן? - אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא ודרש: את ה' אלהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי ערלה, דרחמנא אמר ערלים לא יאכל. ותניא: ערלים לא יאכל - אין לי אלא איסור אכילה, }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנין שלא יהנה ממנו, שלא יצבע בו, ולא ידליק בו את הנר? תלמוד לומר וערלתם ערלתו. ערלים לא יאכל - לרבות את כולם. טעמא - דכתב רחמנא וערלתם ערלתו ערלים, הא לאו הכי - הוה אמינא איסור אכילה - משמע, איסור הנאה - לא משמע! - לעולם לא יאכל משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה, ושאני התם דכתיב לכם. ואיצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל וכתב לכם - שלכם יהא, קמשמע לן. ואלא השתא דכתיבי הנך קראי, לכם למה לי? - לכדתניא: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לכם - לרבות את הנטוע }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''ולחזקיה''' - דאמר לעיל איסור הנאה דחמץ מלא יאכל הא לא תאכל ולא תאכלו לא משמע ליה הנאה:

'''למאי הלכתא איתקש דם למים''' - למשרייה בהנאה ומהיכא תיתי לך דניתסרו ומנבילה לא אותביניה לחזקיה למאי איצטריך קרא למשרייה דאי כר' יהודה סבר לדברים ככתבן הוא דאתא ואי כר&quot;מ סבר לה איצטריך להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי:

'''לא תאכל הנפש עם הבשר''' - בעוד שהנפש בו: בני נח נאסר להם אבר מן החי דכתיב ([[בראשית ט]]) אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו:

'''לפני עור''' - אלמא לא מיתסר אלא משום לפני עור לא תתן מכשול אבל בהנאה אחריתי כגון לכלב שרי:

'''לבלתי אכול הדם''' - סיפיה דקרא לא תאכל הנפש וגו':

'''מה אבר מן החי אסור''' - באיסור האמור בו אף דם מן החי אסו' באיסו' האמור בו כלומר כרת משום דם גמור מהו דתימא רק חזק לבלתי אכול הדם אוזבחת מבקרך ומצאנך דכתיב לעיל קאי ודם זביחה הוא דאסור אבל דם הקזה מותר:

'''ואיזה זה''' - כלומר על איזה דם מן החי אסור משום דם הא דם הנפש כתיב על דם הקזה של בהמה שהנפש יוצא בו יש ד' מיני דמים בהיקז כדאמרינן בכריתות {{הפניה-גמ|כריתות|כב|א}} בתחלה שותת ולבסוף מקלח ואחר כך משחיר וסופו שותת יש מהן שאין הנשמה יוצאה בו ויש מהן שהנשמה יוצאה בו והתם תניא איזהו דם היקז שהנשמה יוצאה בו כל זמן שמקלח כו':

'''שאם שחטו כו'''' - והכי אמר קרא סקול יסקל השור ואי לא סקלו אעפ&quot;כ לא יאכל את בשרו. איסור הנאה לא משמע. וקשיא אפילו לחזקיה וכ&quot;ש לרבי אבהו:

'''ולהנך תנאי''' - דבב&quot;ק פ' שור שנגח (דף מא: ומב.) דמפקי ליה להאי נקי לדרשא אחרינא לאשמעינן דתם פטור מחצי כופר דקאמר נקי מחצי כופר אם המית איש דאילו מועד משלם כופר שלם והתם אפילו חצי כופר לא משלם ואיכא דמפיק ליה לדמי וולדות אם נגח אשה הרה ויצאו ילדיה:

'''ואידך''' - דנפקא ליה הנאת עור מנקי:

'''את לא דריש''' - לריבויא דסבר לה כשמעון העמסוני שפירש כל אתים שבתורה לרבות כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא אמר מה ארבה לירא עמו פירש מכולן וחזר בו מכל ריבויין שדרש דמדהא לאו לרבוייא אתא כולהו נמי לאו לרבויי אתו:

'''לרבות תלמידי חכמים''' - שיהא מורא רבך כמורא שמים:

'''ולא יצבע בו''' - כגון בקליפי אגוזים שהשומר אסור משום ערלה כפרי עצמו:

'''ולא ידליק בו את הנר''' - כגון בשמן של ערלה:

'''והשתא דכתיבי הני קראי''' - לאסריה:

'''לכם''' - דמשמע התירא למאי אתא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 כב ב ואבר מן החי לבני נח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_ב_ואבר מן החי לבני נח]]
'''ואבר''' מן החי לבני נח. תימה כיון דבאבר מן החי של נכרי מיירי כדאמר בפ&quot;ק דמסכת ע&quot;ג (דף ו: ושם) מדקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן א&quot;כ היכי דייק דשרי בהנאה אי לאו לפני עור וי&quot;ל דכיון דבשכר היה אסור להושיט דאסור להשתכר באיסורי הנאה אף על גב דדיעבד שכרו מותר כדמשמע בפ' בתרא דמס' ע&quot;ז (ד' סב.) מכל מקום אסור לכתחלה ובחנם נמי אסור דמה שמחזיק לו העכו&quot;ם טובה חשיב כמשתכר והא דאמר בסוף אלו מציאו' (ב&quot;מ לב:) גבי אם היתה טעונה יין נסך אין זקוק לה ואי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא אמאי אין זקוק לה אע&quot;ג דחשיב כמשתכר באיסורי הנאה ואסור אפילו בחנם מ&quot;מ כיון דאינו מתכוון שיחזיק לו טובה ומשום צער בעל חיים חשיב כמו לא אפשר ולא מיכוון דשרי א&quot;נ אין זקוק לה משמע ליה אפילו שלא בפני נכרי דאין מחזיק לו טובה:
[[File:תוס פסחים 2 כב ב סלקא דעתך אמינא בשרו אין עורו לא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_ב_סלקא דעתך אמינא בשרו אין עורו לא]]
''' סלקא''' דעתך אמינא בשרו אין עורו לא. וא&quot;ת לישתוק מעורו ומבשרו ויש לומר דאיצטריך בשרו אע&quot;ג דעבדיה כעין בשר ומאן דלית ליה הא דרשה בפ' שור שנגח ד' וה' (ב&quot;ק מא.) אתא לדרשה אחרינא:
[[File:תוס פסחים 2 כב ב מנין שלא יצבע.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_ב_מנין שלא יצבע]]
''' מנין''' שלא יצבע. וא&quot;ת כיון דנפקא לן דאסור בהנאה אמאי איצטריך לאסור צביעה והדלקה ואור&quot;י דס&quot;ד דצביעה לא חשיב הנאה דלא הוי אלא חזותא בעלמא כדאמר בהגוזל (שם קא. ושם) אהך מילתא גופא וכן הדלקה סלקא דעתך דשריא כיון דהוי דרך ביעורו ולמ&quot;ד אין שבח עצים בפת דשרי עצים בהדלקה הא דאסר קרא הכא היינו בשמן דהוי בעין כשדולק בנר אבל עצים נעשה גחלים והשלהבת בא מן הגחלים ואם תאמר אמאי איצטריך קרא גבי תרומה טמאה להתיר דדרשי' לך שלך תהא להסיקה תחת תבשילך דהכא איצטריך קרא למיסר ויש לומר דסלקא דעתך דנילף ממעשר הקל דאסר ביה הבער' דכתיב לא בערתי ממנו כדאמר בפ' במה מדליקין (שבת כה. ושם) ומה מעשר הקל אמרה תורה וכו':

''' לכם''' למ&quot;ל לכדתניא. הקשה הר&quot;י מקורבל אמאי איצטריך ג' ערלים ליכתוב תרי ערלים לצביעה והדלקה ועל כרחך אתי' לכם לנטוע לרבים דאי להיתר הדלקה אתא לא לכתוב לכם ולא חד מהנך ערלים ונאסור מלא יאכל הנאה ומחד ערלים צביעה ולהדלקה אין קרא לאסור ואין לומר דמלא יאכל משמע לאסור אפילו צביעה והדלקה ואי הוה כתיב לא יאכל וחד ערלים הוה אסרינן מלא יאכל כל הנאה וערלים לשום דרשה והא דמצרכי' קראי לצביעה והדלקה היינו משום דכתב לכם דלכם משמע להתיר כל הנאה ולהכי אי הוה כתיב תרי ערלים ולכם הוה שרינן הדלקה אי אפשר לומר כן דמלא יאכל לא שמעינן צביעה דהא חזותא בעלמ' הוא כדאמר בהגוזל (ב&quot;ק קא. ושם):&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כב ב}}

[[קטגוריה:פסחים כב ב]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כב|ב}}</text>
      <sha1>rh44mq5wigsg0bwknninrbn9dl982ol</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018719</id>
      <parentid>3018718</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T06:24:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018719</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12258" sha1="jyzac4a7gm57de1whko4gnm85yrw4jb" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כב|ב|כב א|כג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כב עמוד ב] ולחזקיה למאי הלכתא איתקש דם למים? לכדרבי חייא בר אבא. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר - שנאמר לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים, דם שנשפך כמים - מכשיר, שאינו נשפך כמים - אינו מכשיר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי אבר מן החי, דכתיב לא תאכל הנפש עם הבשר, ותניא, רבי נתן אומר: מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבני נח - תלמוד לומר ולפני עור לא תתן מכשל. הא לכלבים - שרי! - שאני אבר מן החי, דאיתקש לדם. דכתיב רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש. ולחזקיה, למאי הלכתא איתקש אבר מן החי לדם? - אמר לך: דם הוא דאיתקש לאבר מן החי, מה אבר מן החי - אסור, אף דם מן החי אסור. ואי זה - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זה דם הקזה, שהנפש יוצאה בו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי שור הנסקל, דרחמנא אמר לא יאכל את בשרו. ותניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ממשמע שנאמר סקול יסקל השור איני יודע שהיא נבלה, ונבלה אסורה באכילה? ומה תלמוד לומר לא יאכל, מגיד לך הכתוב, שאם שחטו לאחר שנגמר (את) דינו - אסור. אין לי אלא באכילה, בהנאה מניין? תלמוד לומר ובעל השור נקי. מאי משמע? שמעון בן זומא אומר: כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום. טעמא - דכתב ובעל השור נקי. דאי מלא יאכל - איסור אכילה משמע, איסור הנאה - לא משמע! - לעולם לא יאכל - איסור אכילה ואיסור הנאה משמע. ובעל השור נקי - להנאת עורו הוא דאתא. ואיצטריך, סלקא דעתך אמינא: לא יאכל את בשרו כתיב, בשרו - אין, עורו - לא, קא משמע לן. ולהנך תנאי דמפקי ליה להאי קרא לדרשה אחרינא, לחצי כופר ולדמי וולדות, הנאת עורו מנא להו? - נפקא להו מאת בשרו - את הטפל לבשרו. - ואידך: את לא דריש. כדתניא: שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה העמסוני, היה דורש כל אתים שבתורה. כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא - פירש. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתים שדרשת מה תהא עליהן? - אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא ודרש: את ה' אלהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי ערלה, דרחמנא אמר ערלים לא יאכל. ותניא: ערלים לא יאכל - אין לי אלא איסור אכילה, }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנין שלא יהנה ממנו, שלא יצבע בו, ולא ידליק בו את הנר? תלמוד לומר וערלתם ערלתו. ערלים לא יאכל - לרבות את כולם. טעמא - דכתב רחמנא וערלתם ערלתו ערלים, הא לאו הכי - הוה אמינא איסור אכילה - משמע, איסור הנאה - לא משמע! - לעולם לא יאכל משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה, ושאני התם דכתיב לכם. ואיצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל וכתב לכם - שלכם יהא, קמשמע לן. ואלא השתא דכתיבי הנך קראי, לכם למה לי? - לכדתניא: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לכם - לרבות את הנטוע }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''ולחזקיה''' - דאמר לעיל איסור הנאה דחמץ מלא יאכל הא לא תאכל ולא תאכלו לא משמע ליה הנאה:

'''למאי הלכתא איתקש דם למים''' - למשרייה בהנאה ומהיכא תיתי לך דניתסרו ומנבילה לא אותביניה לחזקיה למאי איצטריך קרא למשרייה דאי כר' יהודה סבר לדברים ככתבן הוא דאתא ואי כר&quot;מ סבר לה איצטריך להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי:

'''לא תאכל הנפש עם הבשר''' - בעוד שהנפש בו: בני נח נאסר להם אבר מן החי דכתיב ([[בראשית ט]]) אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו:

'''לפני עור''' - אלמא לא מיתסר אלא משום לפני עור לא תתן מכשול אבל בהנאה אחריתי כגון לכלב שרי:

'''לבלתי אכול הדם''' - סיפיה דקרא לא תאכל הנפש וגו':

'''מה אבר מן החי אסור''' - באיסור האמור בו אף דם מן החי אסו' באיסו' האמור בו כלומר כרת משום דם גמור מהו דתימא רק חזק לבלתי אכול הדם אוזבחת מבקרך ומצאנך דכתיב לעיל קאי ודם זביחה הוא דאסור אבל דם הקזה מותר:

'''ואיזה זה''' - כלומר על איזה דם מן החי אסור משום דם הא דם הנפש כתיב על דם הקזה של בהמה שהנפש יוצא בו יש ד' מיני דמים בהיקז כדאמרינן בכריתות {{הפניה-גמ|כריתות|כב|א}} בתחלה שותת ולבסוף מקלח ואחר כך משחיר וסופו שותת יש מהן שאין הנשמה יוצאה בו ויש מהן שהנשמה יוצאה בו והתם תניא איזהו דם היקז שהנשמה יוצאה בו כל זמן שמקלח כו':

'''שאם שחטו כו'''' - והכי אמר קרא סקול יסקל השור ואי לא סקלו אעפ&quot;כ לא יאכל את בשרו. איסור הנאה לא משמע. וקשיא אפילו לחזקיה וכ&quot;ש לרבי אבהו:

'''ולהנך תנאי''' - דבב&quot;ק פ' שור שנגח (דף מא: ומב.) דמפקי ליה להאי נקי לדרשא אחרינא לאשמעינן דתם פטור מחצי כופר דקאמר נקי מחצי כופר אם המית איש דאילו מועד משלם כופר שלם והתם אפילו חצי כופר לא משלם ואיכא דמפיק ליה לדמי וולדות אם נגח אשה הרה ויצאו ילדיה:

'''ואידך''' - דנפקא ליה הנאת עור מנקי:

'''את לא דריש''' - לריבויא דסבר לה כשמעון העמסוני שפירש כל אתים שבתורה לרבות כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא אמר מה ארבה לירא עמו פירש מכולן וחזר בו מכל ריבויין שדרש דמדהא לאו לרבוייא אתא כולהו נמי לאו לרבויי אתו:

'''לרבות תלמידי חכמים''' - שיהא מורא רבך כמורא שמים:

'''ולא יצבע בו''' - כגון בקליפי אגוזים שהשומר אסור משום ערלה כפרי עצמו:

'''ולא ידליק בו את הנר''' - כגון בשמן של ערלה:

'''והשתא דכתיבי הני קראי''' - לאסריה:

'''לכם''' - דמשמע התירא למאי אתא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 כב ב ואבר מן החי לבני נח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_ב_ואבר מן החי לבני נח]]
'''ואבר''' מן החי לבני נח. תימה כיון דבאבר מן החי של נכרי מיירי כדאמר בפ&quot;ק דמסכת ע&quot;ג (דף ו: ושם) מדקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן א&quot;כ היכי דייק דשרי בהנאה אי לאו לפני עור וי&quot;ל דכיון דבשכר היה אסור להושיט דאסור להשתכר באיסורי הנאה אף על גב דדיעבד שכרו מותר כדמשמע בפ' בתרא דמס' ע&quot;ז (ד' סב.) מכל מקום אסור לכתחלה ובחנם נמי אסור דמה שמחזיק לו העכו&quot;ם טובה חשיב כמשתכר והא דאמר בסוף אלו מציאו' (ב&quot;מ לב:) גבי אם היתה טעונה יין נסך אין זקוק לה ואי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא אמאי אין זקוק לה אע&quot;ג דחשיב כמשתכר באיסורי הנאה ואסור אפילו בחנם מ&quot;מ כיון דאינו מתכוון שיחזיק לו טובה ומשום צער בעל חיים חשיב כמו לא אפשר ולא מיכוון דשרי א&quot;נ אין זקוק לה משמע ליה אפילו שלא בפני נכרי דאין מחזיק לו טובה:
[[File:תוס פסחים 2 כב ב סלקא דעתך אמינא בשרו אין עורו לא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_ב_סלקא דעתך אמינא בשרו אין עורו לא]]
''' סלקא''' דעתך אמינא בשרו אין עורו לא. וא&quot;ת לישתוק מעורו ומבשרו ויש לומר דאיצטריך בשרו אע&quot;ג דעבדיה כעין בשר ומאן דלית ליה הא דרשה בפ' שור שנגח ד' וה' (ב&quot;ק מא.) אתא לדרשה אחרינא:
[[File:תוס פסחים 2 כב ב מנין שלא יצבע.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_ב_מנין שלא יצבע]]
''' מנין''' שלא יצבע. וא&quot;ת כיון דנפקא לן דאסור בהנאה אמאי איצטריך לאסור צביעה והדלקה ואור&quot;י דס&quot;ד דצביעה לא חשיב הנאה דלא הוי אלא חזותא בעלמא כדאמר בהגוזל (שם קא. ושם) אהך מילתא גופא וכן הדלקה סלקא דעתך דשריא כיון דהוי דרך ביעורו ולמ&quot;ד אין שבח עצים בפת דשרי עצים בהדלקה הא דאסר קרא הכא היינו בשמן דהוי בעין כשדולק בנר אבל עצים נעשה גחלים והשלהבת בא מן הגחלים ואם תאמר אמאי איצטריך קרא גבי תרומה טמאה להתיר דדרשי' לך שלך תהא להסיקה תחת תבשילך דהכא איצטריך קרא למיסר ויש לומר דסלקא דעתך דנילף ממעשר הקל דאסר ביה הבער' דכתיב לא בערתי ממנו כדאמר בפ' במה מדליקין (שבת כה. ושם) ומה מעשר הקל אמרה תורה וכו':
[[File:תוס פסחים 2 כב ב לכם למ&quot;ל לכדתניא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כב_ב_לכם למ&quot;ל לכדתניא]]
''' לכם''' למ&quot;ל לכדתניא. הקשה הר&quot;י מקורבל אמאי איצטריך ג' ערלים ליכתוב תרי ערלים לצביעה והדלקה ועל כרחך אתי' לכם לנטוע לרבים דאי להיתר הדלקה אתא לא לכתוב לכם ולא חד מהנך ערלים ונאסור מלא יאכל הנאה ומחד ערלים צביעה ולהדלקה אין קרא לאסור ואין לומר דמלא יאכל משמע לאסור אפילו צביעה והדלקה ואי הוה כתיב לא יאכל וחד ערלים הוה אסרינן מלא יאכל כל הנאה וערלים לשום דרשה והא דמצרכי' קראי לצביעה והדלקה היינו משום דכתב לכם דלכם משמע להתיר כל הנאה ולהכי אי הוה כתיב תרי ערלים ולכם הוה שרינן הדלקה אי אפשר לומר כן דמלא יאכל לא שמעינן צביעה דהא חזותא בעלמ' הוא כדאמר בהגוזל (ב&quot;ק קא. ושם):&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כב ב}}

[[קטגוריה:פסחים כב ב]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כב|ב}}</text>
      <sha1>jyzac4a7gm57de1whko4gnm85yrw4jb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים כג א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728698</id>
    <revision>
      <id>3018720</id>
      <parentid>2939052</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T06:36:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018720</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12395" sha1="h57dhcj344pzwtiy68oa9jjhummqs8u" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כג|א|כב ב|כג ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כג עמוד א] לרבים. רבי יהודה אומר: להוציא את הנטוע לרבים. מאי טעמא דתנא קמא - דכתיב ונטעתם - ליחיד משמע לרבים לא משמע, כתב רחמנא לכם - להביא את הנטוע לרבים. ורבי יהודה - ונטעתם משמע בין לרבים בין ליחיד, ולכם - בין יחיד בין רבים משמע, הוי רבוי אחר רבוי, ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והרי תרומה, דרחמנא אמר וכל זר לא יאכל קדש ותנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה! - אמר רב פפא: שאני התם, דאמר קרא תרומתכם - שלכם תהא. - ואידך: תרומתכם דכל ישראל קאמר. והרי נזיר, דרחמנא אמר מחרצנים ועד זג לא יאכל, ותנן: מערבין לנזיר ביין! - אמר מר זוטרא: שאני התם דאמר קרא נזרו - שלו יהא. רב אשי אמר: קדש יהיה גדל פרע שער ראשו - גידולו קדוש, ואין דבר אחר קדוש. מידי ואין דבר אחר כתיב? - אלא, מחוורתא כדמר זוטרא. והרי חדש, דרחמנא אמר לחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, ותנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קוצר לשחת ומאכיל לבהמה! - אמר רב שמעיה: שאני התם דאמר קרא קצירכם - קצירכם שלכם יהא. ואידך: קצירכם דכל ישראל משמע. והרי שרצים, דרחמנא אמר שקץ הוא לא יאכל, ותנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ציידי חיה ועופות ודגים, שנזדמנו להם מינין טמאין - מותרין למוכרן לנכרים! - שאני התם, דאמר קרא לכם - שלכם יהא. - אי הכי, אפילו לכתחלה נמי! - שאני הכא, דאמר קרא יהיו - בהוייתן יהו. - ולחזקיה, למה לי למיכתב לא יאכל ומייתי לכם למישרייה? לא לכתוב רחמנא לא יאכל ולא בעי לכם! אמר לך חזקיה: טעמא דידי נמי מהכא. והרי חמץ, דרחמנא אמר לא יאכל חמץ, ותניא, רבי יוסי הגלילי אומר: תמה על עצמך, היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה? - שאני התם, דאמר קרא ולא יראה לך שאר - שלך יהא. - ורבנן: שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה. - ואידך: תרי לך כתיבי. - ואידך: חד בנכרי שכיבשתו וחד בנכרי שלא כיבשתו. - ואידך: תלתא לך כתיבי. - ואידך: חד בשאור וחד בחמץ, וצריכי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לימא כתנאי: יעשה לכל מלאכה, מה תלמוד לומר לכל מלאכה? שיכול למלאכת גבוה יהא מותר, למלאכת הדיוט יהא אסור - תלמוד לומר לכל מלאכה, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: שיכול למלאכת הדיוט יהא טהור, למלאכת גבוה יהא טמא - תלמוד לומר לכל מלאכה. ורבי יוסי הגלילי: לטומאה ולטהרה לא איצטריך קרא, כי איצטריך קרא - לאיסור ולהיתר. ורבי עקיבא: איסור והיתר לא צריך קרא, כי איצטריך קרא - לטומאה ולטהרה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''לרבים''' -  לצורך רבים כגון באמצע הדרך לכל עובר:

'''ונטעתם ליחיד משמע''' -  דאין דרך רבים לנטוע ולכל חד וחד קאמר ונטעתם:

'''מערבין לנזיר''' -  עירוב תחומין ביין אע&quot;פ שסעודה שאינה ראויה לו היא הואיל ואי מתשיל אנזירותיה שריא ליה מערבין וכן לישראל בתרומה דאי בעי מיתשל עליה דתרומת טעות אינה תרומה והדרא לטיבלה והדר מפריש עלה מינה ובה:

'''תרומתכם''' -  ונחשב לכם תרומתכם ובתרומת מעשר דמפרשי לוים כתיב ותרומה גדולה איתקש בההוא קרא כדכתיב כדגן מן הגורן דהיינו תרומה גדולה:

'''ואידך''' -  חזקיה דאמר לא תאכלו לא משמע הנאה האי תרומתכם לאו למישרי הנאה אתא אלא תרומתכם דכל ישראל קאמר ואורחיה דקרא לאישתעויי הכי ישראל לאו דוקא דהא בלוים כתיב:

'''גידולו''' -  שיער שלו אסור בהנאה וטעון שריפה כדכתיב ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים:

'''מידי ואין דבר אחר כתיב''' -  דילמא גידולו והוא הדין לדבר אחר דמאי מיעוט כתב הכא:

'''חדש''' -  לפני העומר:

'''קוצר לשחת''' -  אע&quot;ג דכתיב עומר ראשית קצירכם אל הכהן דמשמע דאסור לקצור לפני העומר מותר לקצור לשחת כשהוא עשב דלאו קציר הוא:

'''ומאכיל לבהמה''' -  אף חיטין גמורין על ידי קיטוף מכל מקום חדש מותר בהנאה:

'''ואידך''' -  חזקיה דלא נפקא ליה הנאה מלא תאכלו ולא איצטריך קצירכם למישרי אמר לך קצירכם דכל ישראל קאמר ואורחיה דקרא לאישתעויי הכי:

'''שנזדמנו''' -  דווקא שנזדמנו דלא מצרכינן להו להפקירן אבל לכתחלה אסור לחזר אחריהן כדתנן התם במס' שביעית (פ&quot;ז מ&quot;ג) אין עושין סחורה לא בנבילות וטריפות ולא בשקצים ורמשים:

'''יהיו''' -  ושקץ יהיו לכם:

'''ולחזקיה למה לי למכתב לא יאכל ומייתי לכם למישרייה''' -  בשלמא לר' אבהו לא מצינו לאקשויי בכל הנך דכתיב בהו לא תאכל והדר כתיב בו היתר הנאה דאיצטריך לא תאכלו לאכילה ואיצטריך היתירא להנאה אלא לחזקיה כיון דסוף סוף שרי ליה רחמנא בהנאה למה לי קרא דשני בדיבורא וכתב לא יאכל דמשמע הנאה ואיצטריך לכם למישרייה בהנאה ליכתוב לא תאכל ותו לא איצטריך לכם:

'''טעמא דידי''' -  דאמינא לא יאכל משמע הנאה מהא נפקא לי ואי לאו האי קרא דכתיב לא יאכל ותו כתב לכם למישרייה לא הוה ידענא דלא יאכל איסור הנאה הוא וכל הנך קראי דהיתר הנאה דכתיבי גבי לא תאכל הא דרשינהו חזקיה למילתא אחרינא כדאמרן לעיל תרומתכם קצירכם דכל ישראל:

'''תמה על עצמך היאך נאסר חמץ בהנאה''' -  דס&quot;ל מותר בהנאה כל שבעה וכ&quot;ש לאחר הפסח ופליגא דרבי יהודה דאמר חמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה לקמן בפירקין (דף כח:):

'''תלתא לך כתיבי''' -  לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך ועוד קרא אחרינא ולא יראה לך שאור בכל גבולך שבעת ימים:

'''וצריכי''' -  דאי כתב שאור משום דחימוצו קשה אבל חמץ אימא מותר ואי כתב חמץ משום דראוי לאכילה אבל שאור דלא אתי למיכליה אימא לא עבר עליה הכי מפרש להו בפ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ז|ב}}:

'''לימא כתנאי''' -  לא תאכל דרבי אבהו:

'''יעשה למלאכה''' -  הוה מצי למיכתב גבי חלב דנבילה:

'''שיכול''' -  אי לא הוה כתב לכל הוה אמינא למלאכת גבוה יהא מותר אם צריך למשוח ממנו עורות למלאכת בדק הבית יהא מותר דהא מישתרי חלב באכילה לגבי גבוה למזבח אבל למלאכת הדיוט יהא אסור שהרי נאמר בו לא תאכלו ואיסור הנאה במשמע ת&quot;ל לכל מלאכה:

'''רבי עקיבא אומר כו'''' -  כלומר לא הוצרך הכתוב להתיר דלא הוה ס&quot;ד לאיסור ולא בא אלא לטהרו מכלל טומאת הבשר ולומר שאין חלב בכלל נבילה ואינו חושש לטומאה אלא מותר לישתמש טהרות בעור המשוח בחלב נבילה ואם לא ריבה לכל מלאכה הייתי אומר למלאכת הדיוט להשתמש בו חולין יהא טהור אבל למלאכת גבוה להשתמש קדשים יהא טמא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 כג א נטוע לרבים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כג_א_נטוע לרבים]]
'''נטוע''' לרבים. ברה&quot;י לצורך רבים ולא כמו שפ&quot;ה באמצע הדרך דקתני במסכת ערלה (פ&quot;א מ&quot;ב) הנוטע לרבים חייב ורבי יהודה פוטר והדר קתני הנוטע ברה&quot;ר והנכרי שנטע והגזלן כו' מדקתני בתרי בבי ש&quot;מ תרי מילי נינהו:

''' מערבין''' לנזיר ביין. בפ' בכל מערבין (עירובין כח.) מפרש טעמא משום דאע&quot;ג דלא חזי להאי חזי להאי ולא פריך הכא אליבא דמ&quot;ד (שם דף לא.) אין מערבין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו:

''' נזרו''' שלו יהא. תימה לחזקיה נזרו למאי אתא ואית ספרים דגרסינן על נזרו מגלח ואינו מגלח על נזירות אביו:

''' קוצר''' לשחת ומאכיל לבהמה. אף על גב דהא דקוצר לשחת היינו דווקא לבהמה כדמוכח במנחות בפ' רבי ישמעאל (ד' עא:) מ&quot;מ ומאכיל לבהמה לא משמע ליה דקאי אקוצר לשחת דא&quot;כ לא פריך מידי דחדש שאסר הכתוב היינו תבואה גמורה אלא מאכיל לבהמה היינו אפילו חיטין גמורין ועל ידי קיטוף כפ&quot;ה ועוד דקתני סיפא רבי שמעון אומר יקצור ויאכל אף משהביא שליש:

''' קצירכם''' שלכם יהא. תימה לרשב&quot;א מנ&quot;ל דאתא להכי הא איצטריך לכדדרשינן במנחות בפרק ר' ישמעאל (דף עב. ושם) קצירכם ולא קציר מצוה וחזקיה נמי לישני הכי וי&quot;ל מדלא כתב ראשית קציר והוי מצי למיכתב קצירך וכתב קצירכם שמע מינה תרתי:

''' אמר''' קרא יהיו בהוייתן יהו. וא&quot;ת א&quot;כ סוסים וחמורים היכי זבנינן וי&quot;ל דבמידי דאכילה מיירי דווקא ובירושלמי דמסכת שביעית ספ&quot;ח פריך והרי חמור וגמל ומשני למלאכתן הן גדילים וא&quot;ת דאמרי' במרובה (ב&quot;ק פב: ושם) אסור לישראל לגדל חזירים תיפוק ליה דמדאורייתא אסור וי&quot;ל דנפקא מינה למיקם בארור אי נמי הא דאסור מדאורייתא היינו להשתכר ולמכור לנכרי לאכול אבל להשתכר בשומנן או בעורן לא או שמגדל שלא למכור אלא למשוח ולהדליק אפילו הכי בחזירים אסור א&quot;נ בנזדמנו לו כגון שנפלו בירושה אין לגדלן:

''' שאני''' התם דאמר קרא לא יראה לך. תימה דליכתב לא יאכל לחזקיה ולא בעי לך:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כג|א}}</text>
      <sha1>h57dhcj344pzwtiy68oa9jjhummqs8u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1731183</id>
    <revision>
      <id>3018679</id>
      <parentid>3007727</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T18:26:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* איטליה */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3018679</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3850" sha1="9padvfudq9y6zul31sj0ffspaz37q0v" xml:space="preserve">== סליחות עלזאס עיו&quot;כ ==

מהיכן נטלת את סדר הסליחות בנוסח עלזאס? לפי הסדר הכתוב כאן נראה שמקצרים מאד מאד בערב יום הכיפורים, ובעצם לא אומרים שום סליחה אחרי הפתיחה לפני הפזמון. זה די מפתיע משום שאפי' במנהג המזרחי לא מקצרים עד כדי כך בעיו&quot;כ (ואם כבר לקצר, מתבקש לוותר על פתיחה ולא על סליחה), ובמנהג המערבי ככלל נוהגים להאריך בסליחות עיו&quot;כ. ואכן, במהדורת רעדלהיים תקצ&quot;ח שבאוצר החכמה יש סליחות רבות, שזהות לסליחות של ערב ראש השנה לפי אותו מנהג (מ'אדון כתקח' עד לפני הפזמון). יכול להיות שבמהדורה שהשתמשת בה פשוט לא טרחו להדפיס את הסליחות שנית משום שהן כבר מופיעות בער&quot;ה, והדפיסו רק את ההבדלים? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:34, 23 ביוני 2025 (IDT)

:צודק! השתמשתי ב[https://books.google.co.il/books?id=w149AAAAcAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false מהדו' זולצבאך תקצ&quot;ב] (מקווה שהקישור טוב, כעת לא יכול להיכנס מסיבה טכנית). ואכן בעמ' 209 בקובץ מופיעה ההוראה שנשמטה ממני כשהעתקתי בחיפזון (וגם כי היא ביידיש…) לומר את הסליחות מ&quot;אדון מועד כתיקח&quot; ואילך עד לפני הפזמון כבסליחות לער&quot;ה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:02, 24 ביוני 2025 (IDT)
=='אינם נהוגים עוד'==
דוקא שפתי רננות עוד נהוג היום בבתי כנסת של יוצאי לוב, לפחות בסליחות שלפני יו&quot;כ (אני מעריך שביו&quot;כ לא). אני לא בטוח לגמרי, אבל סביר שגם מנהג אלג'יר עוד נהוג חלקית בקצת קהילות (בישראל או בצרפת), לפי ההדפסות שלו. בין יהודי אלג'יריה היו גם מנהגים נוספים של קהילות מחוץ לאלג'יר העיר, שנדפסו ב'מחזור קטן' משלהם. אני לא יודע מי מהם שרד עד היום. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:30, 22 במרץ 2026 (IST)

:תיקנתי. יתכן שגם למנהג רומניא יש אי אילו שרידים. אני מזמין את מי שבידו מידע עדכני אודות השתמרות של מנהגים אלו (ואחרים) לשתף אותו כאן (גם אם ייתקל בשיחה בעוד זמן רב). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:28, 22 במרץ 2026 (IST)
::נתקלתי כעת במחזור 'זכור לאברהם – מהדורת ארץ ישראל' (ירושלים תשע&quot;ד). לפי השער נראה שהוא מנסה לשלב את הפיוטים של המחזורים השונים מצפו&quot;א – מרוקו (שהוא בעיקרו המחזור הספרדי הרגיל), תוניס, אלג'יר ותלמסאן. לא עברתי בדיוק להשוות ולבדוק איך בדיוק נעשה השילוב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:02, 23 באפריל 2026 (IDT)

== איטליה ==

האם אתה יכול להביא את לוח הפיוטים הנהוג בנוסח איטליא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:26, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>9padvfudq9y6zul31sj0ffspaz37q0v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018692</id>
      <parentid>3018679</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T19:54:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* איטליה */ תגובה</comment>
      <origin>3018692</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4057" sha1="b2w13ei2ohodzalfvnyq13iak4z8ye1" xml:space="preserve">== סליחות עלזאס עיו&quot;כ ==

מהיכן נטלת את סדר הסליחות בנוסח עלזאס? לפי הסדר הכתוב כאן נראה שמקצרים מאד מאד בערב יום הכיפורים, ובעצם לא אומרים שום סליחה אחרי הפתיחה לפני הפזמון. זה די מפתיע משום שאפי' במנהג המזרחי לא מקצרים עד כדי כך בעיו&quot;כ (ואם כבר לקצר, מתבקש לוותר על פתיחה ולא על סליחה), ובמנהג המערבי ככלל נוהגים להאריך בסליחות עיו&quot;כ. ואכן, במהדורת רעדלהיים תקצ&quot;ח שבאוצר החכמה יש סליחות רבות, שזהות לסליחות של ערב ראש השנה לפי אותו מנהג (מ'אדון כתקח' עד לפני הפזמון). יכול להיות שבמהדורה שהשתמשת בה פשוט לא טרחו להדפיס את הסליחות שנית משום שהן כבר מופיעות בער&quot;ה, והדפיסו רק את ההבדלים? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:34, 23 ביוני 2025 (IDT)

:צודק! השתמשתי ב[https://books.google.co.il/books?id=w149AAAAcAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false מהדו' זולצבאך תקצ&quot;ב] (מקווה שהקישור טוב, כעת לא יכול להיכנס מסיבה טכנית). ואכן בעמ' 209 בקובץ מופיעה ההוראה שנשמטה ממני כשהעתקתי בחיפזון (וגם כי היא ביידיש…) לומר את הסליחות מ&quot;אדון מועד כתיקח&quot; ואילך עד לפני הפזמון כבסליחות לער&quot;ה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:02, 24 ביוני 2025 (IDT)
=='אינם נהוגים עוד'==
דוקא שפתי רננות עוד נהוג היום בבתי כנסת של יוצאי לוב, לפחות בסליחות שלפני יו&quot;כ (אני מעריך שביו&quot;כ לא). אני לא בטוח לגמרי, אבל סביר שגם מנהג אלג'יר עוד נהוג חלקית בקצת קהילות (בישראל או בצרפת), לפי ההדפסות שלו. בין יהודי אלג'יריה היו גם מנהגים נוספים של קהילות מחוץ לאלג'יר העיר, שנדפסו ב'מחזור קטן' משלהם. אני לא יודע מי מהם שרד עד היום. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:30, 22 במרץ 2026 (IST)

:תיקנתי. יתכן שגם למנהג רומניא יש אי אילו שרידים. אני מזמין את מי שבידו מידע עדכני אודות השתמרות של מנהגים אלו (ואחרים) לשתף אותו כאן (גם אם ייתקל בשיחה בעוד זמן רב). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:28, 22 במרץ 2026 (IST)
::נתקלתי כעת במחזור 'זכור לאברהם – מהדורת ארץ ישראל' (ירושלים תשע&quot;ד). לפי השער נראה שהוא מנסה לשלב את הפיוטים של המחזורים השונים מצפו&quot;א – מרוקו (שהוא בעיקרו המחזור הספרדי הרגיל), תוניס, אלג'יר ותלמסאן. לא עברתי בדיוק להשוות ולבדוק איך בדיוק נעשה השילוב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:02, 23 באפריל 2026 (IDT)

== איטליה ==

האם אתה יכול להביא את לוח הפיוטים הנהוג בנוסח איטליא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:26, 3 ביוני 2026 (IDT)

:[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא]] [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:54, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>b2w13ei2ohodzalfvnyq13iak4z8ye1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3018707</id>
      <parentid>3018396</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T21:24:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קישורים מדויקים יותר</comment>
      <origin>3018707</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="236600" sha1="68125ihzfogyq03rghko0adwph3ofr3" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]
=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
| 
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
 {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
 {{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ד' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
=הערות=</text>
      <sha1>68125ihzfogyq03rghko0adwph3ofr3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אהל שכן אם רקן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733189</id>
    <redirect title="אם אפס" />
    <revision>
      <id>3018706</id>
      <parentid>2953187</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T21:21:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>שינוי יעד ההפניה מהדף [[אם אפס]] לדף [[אם אפס#נוסח אשכנז המערבי]]</comment>
      <origin>3018706</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" sha1="cphce8b1nl3qkfwodv3vvlb57ok5voh" xml:space="preserve">#הפניה:[[אם אפס#נוסח אשכנז המערבי]]</text>
      <sha1>cphce8b1nl3qkfwodv3vvlb57ok5voh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יצו האל לדל שואל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733195</id>
    <revision>
      <id>3018680</id>
      <parentid>2954129</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T18:43:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטי תוכחה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3018680</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4457" sha1="rsjs13qrnoe9gux4ityv5vglc5s0ey3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''יהודה''' (ריה&quot;ל)}}

{{סי|יְ}}צַו הָאֵל / לְדַל שׁוֹאֵל / וְיִהְיוּ דְּלָתָיו פְּתוּחוֹת{{ש}}
הֲמוֹן שִׂיחוֹ / וּמַר רוּחוֹ / לְאֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת{{ש}} 
אֲשֶׁר יִירָא / בְּעֵת יִקְרָא / לְמִשְׁפָּטִים וְתוֹכֵחוֹת{{ש}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ / הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת

{{סי|הֲ}}יִמְצָא חֵן / בְּעֵין בּוֹחֵן / כְּלָיוֹת, אִישׁ מְלֵא מִרְמָה{{ש}}
אֲשֶׁר חוֹלַל / וְהִתְגּוֹלַל / בְּדַם עָוֹן וּמֵי אַשְׁמָה{{ש}}
וְסוֹף שִׁבְרוֹ / בְּבֵית קִבְרוֹ / יְצוּעַ גּוּשׁ וְסוּת רִמָּה{{ש}} 
וְיִתְגַּבַּר / לְלֹא דָבָר / וְיִשְׂמַח וּבַל יֵדַע מָה{{ש}} 
וְכִי יִכְסֹף / יְקָר לֶאֱסֹף / וְלֹא יֵדַע לְמִי וּלְמָה{{ש}} 
וְיִשְׁכַּח יוֹם / בְּלִי פִדְיוֹם / יְהִי קוֹדֵר בְּלֹא חַמָּה{{ש}} 
יוֹם מְגִלּוֹת נִפְתָּחוֹת / וְיִזָּכְרוּ נִשְׁכָּחוֹת
{{רפרן|לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}

{{סי|וְ}}אֵיךְ יִגְבַּר / אֲשֶׁר חֻבַּר / בְּמֵי טִפָּה וְדַם נִדָּה{{ש}} 
אֲשֶׁר נֶחְשָׁב / כְּגֵר תּוֹשָׁב / וְיֵלֶךְ לוֹ בְּלִי חֶמְדָּה{{ש}} 
וּמַטְעַמָּיו / וְגַם מֵימָיו / וְקֵץ יָמָיו בְּאֵין מִדָּה{{ש}} 
וְאֵין רֶגַע / בְּלִי נֶגַע / וְלֹא פֶגַע בְּלֹא חֲרָדָה{{ש}} 
וְאֵין תָּמִים / בְּלִי דָמִים / וְאֵין אִישׁ מִשְּׁאוֹל נִפְדָּה{{ש}} 
אֲבָל נִרְצָה / וְחֵן מָצָא / אֲשֶׁר חָטָא וְהִתְוַדָּה{{ש}} 
וְקִדֵּם שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת / מְקוֹם קָרְבָּן וּמִזְבְּחוֹת 
{{רפרן|לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}

{{סי|דּ}}וֹרֵךְ עֹז / אֲשֶׁר יָעֹז / בְּמַעֲלָתוֹ וּמֶרְכָּבוֹ{{ש}}
וְשָׂם כִּסְלוֹ / יְמֵי הֶבְלוֹ / בְּרֹב חֵילוֹ וּבִזְהָבוֹ{{ש}} 
הֲלֹא יִזְכֹּר / זְמַן יַעְכֹּר / הֲדַר גָּבְהוֹ וּמַצָּבוֹ{{ש}}
וְאֵיךְ יִשְׁכַּח / אֲשֶׁר יוּכַח / בְּמַכְאוֹב עַל מִשְׁכָּבוֹ{{ש}} 
בְּעֵת יִדְאַב / וְגַם יִכְאַב / וְאֵין מַרְפֵּא לְמַכְאוֹבוֹ{{ש}} 
וְעֵת יָמֵשׁ / מְאוֹר שֶׁמֶשׁ / וְאֵין הָדָר לְכוֹכָבוֹ{{ש}} 
וְסָבְבוּ בַשּׁוּק אֲנָחוֹת / מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת 
{{רפרן|לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}

{{סי|הֲ}}דַר תֵּבֵל / כְּצִיץ נֹבֵל / וְאַחֲרִיתָהּ בְּאֵר שַׁחַת{{ש}} 
לְבַד לֵב תָּם / לְאֵל נֶחְתָּם / וְהוּא מִפְּנֵי שְׁמוֹ נִחַת{{ש}} 
וְעֹל יִסְבֹּל / וְלֹא יִבֹּל / וְלֹא יָקֹץ בְּתוֹכַחַת{{ש}} 
וּמִמּוֹקְשׁוֹ / תְּהִי נַפְשׁוֹ / כְּמוֹ שִׁפְחָה בֹּרַחַת{{ש}} 
וְהִתְנַשֵּׂא / עֲדֵי כִסֵּא / וְתָסוּר מִשְּׁאוֹל תַּחַת{{ש}} 
וְגוּף נֶעֱזָב / כְּמוֹ אַכְזָב / וְכָאֵזוֹר אֲשֶׁר נִשְׁחַת{{ש}} 
תְּמוּנוֹת תָּאֳרוֹ לִמְחוֹת / וְהֵם עַל כֵּס מְפֻתָּחוֹת 
{{רפרן|לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המרנין]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי תוכחה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>rsjs13qrnoe9gux4ityv5vglc5s0ey3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1734033</id>
    <revision>
      <id>3018650</id>
      <parentid>3018547</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T14:04:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* המנהג בא&quot;י */</comment>
      <origin>3018650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24403" sha1="9qni6ltuvoeed00kibxqeb5az9khi2o" xml:space="preserve">== סדר הסליחות בעשרת ימי תשובה למנהג פוזנא-הורודנא ==

מה שהבאת שני מנהגים ב&quot;ה עשי&quot;ת&quot; זו טעות.
העניין הוא שבמנהג זה הסליחות בעשרת ימי תשובה תלויים גם בתאריך, ואף פעם לא אומרים את כל הסליחות.

וכך הסדר הראוי:
במקביל ליום שלישי של סליחות יש להביא גם את הסליחות המצויינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שלישי של עשי&quot;ת וגם את המצויינות כסליחות ליום רביעי (וכדי למנוע בלבול יש לציינם לפי תאריך: ה' תשרי, ו' תשרי).
ובמקביל ליום רביעי של סליחות יש להביא את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת המכונה &quot;יום הגזירה&quot; (ז' תשרי),
ובמקביל ליום חמישי של סליחות יש להביא '''רק''' את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שישי של עשי&quot;ת.

ויש להוסיף הערות:
ביום שני של עשי&quot;ת יש להעיר שכשזה בה' תשרי (שחל ביום שני בשבוע) אז אומרים את הסליחות לה' תשרי המובאות כאופן הראשון ביום שלישי של עשי&quot;ת (ולענ&quot;ד זה האופן היחיד שאומרים את הפזמון של יום זה, ומה שנדפס בסליחות שכשחל יוה&quot;כ בשבת או ביום שני לא אומרים זאת - זו טעות לדעתי וצריך לומר &quot;ביום ד&quot; במקום &quot;בשבת&quot; [והטעות כנראה הגיעה על ידי שמישהו כתב ד באופן שנראה ז, והמעתיק שאחריו כתב &quot;בשבת&quot; במקום &quot;ביום ז&quot;] אבל למעשה בעקבות הכתוב בסליחות נהגו גם במקרה זה לא לומר פזמון זה, וכך כתוב בפנקס פוזנן [נדפס בספר &quot;ברכה למנחם&quot; עמוד 273] שבכל אופני הקביעות לא אומרים פזמון זה והדפסתו בסליחות של מנהג פוזנא הוא טעות).
וביום שלישי צריך שיצויין שהאופן הראשון הוא בה' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים רביעי או שישי, אבל אומרים את הפזמון של האופן השני), והאופן השני הוא בו' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים ראשון או שלישי, אבל כשו' תשרי הוא יום רביעי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת [דהיינו כשהוא ביום רביעי בשבוע] אז אין נאמרים בו סליחות אלו).
ולגבי ימים רביעי וחמישי יש לציינם בלי תאריך בחודש, ורק להעיר שכשהם חלים בימים חמישי ושישי (שאז הם ו' ז', ולא כבשאר הקביעויות שהם ז' ח') אז חלק מהפיוטים מוחלפים ביניהם [כמבואר באריכות בפנקס בעמוד המצויין והעמוד שאחריו]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-26933-23|&amp;#126;2025-26933-23]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-26933-23|שיחה]] 02:42, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

:תודה רבה על המידע החשוב! אני עדיין לא בטוח שמה שכתוב בלוח זו טעות, התבססתי על &quot;סדר סליחות לימים נוראים כמנהג פוזנן והוראדני ועוד קהילות רבות&quot; ווילנא תרנ&quot;ט. בדף עג-א (עמ' 145), לאחר הסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת, מובא שם סדר הסליחות האחרון ולפניו כתוב: &quot;בקצת מקומות נוהגין לומר אלו הסליחות ביום חמישי של עשי&quot;ת ע&quot;כ הצגנום ג&quot;כ פה כסדר&quot;. לכאורה מוזכרים כאן 2 מנהגים ששניהם אינם זה שבפנקס. כנראה שכבר כשהוא נכתב לא היה זה המנהג בכל הקהילות של ענף זה, כי אני רואה שכתוב שם: &quot;נ&quot;ב: '''בפוזנא''' כשחל ר&quot;ה בשבת אז אומרים זה הסדר ביום ד' של ימי התשובה&quot;, ומסתבר שהכוונה להבדיל מהקהילות האחרות בנות אותו ענף, ולא מאלו שהיה להן בכלל סדר אחר. ובכלל, במידה וה&quot;נ&quot;ב&quot; מציין הוספה מאוחרת לפנקס, אני תוהה למה הכותב המקורי לא טרח כלל לציין שהסדר שהוא מביא ליום ד' רלוונטי רק לשנים שבהן ר&quot;ה חל בשבת (גם חילופי הפזמונים כתובים בנ&quot;ב, אם כן בגוף הפנקס לא הוזכר שום רמז לחילוף כלשהו). למרות זאת מסתבר שהמנהג של פוזנא הוא המנהג ה'מקורי', אחרת קשה להסביר איך 'צמח' סדר סליחות ליום נוסף של עשי&quot;ת. אף על פי כן אני מתלבט אם הלוח צריך להציג דווקא אותו. אני מקווה ללמוד קצת יותר טוב את פרטי המנהג שמוזכר שם כדי שיהיה לי יותר ברור מה כדאי לעשות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT)
::לאחר מחשבה נוספת הבנתי שחלק ממה שכתבתי היה טעות. זה לא תמוה שכותב הפנקס לא הזכיר חילופים, לגביו &quot;יום ד' של עשי&quot;ת&quot; זהו תאריך ולא מספר של יום סליחות, אז לא חילוף. וגם, מקודם ראיתי רק את מהדו' פיורדא תקע&quot;ז שבה סדר הסליחות האחרון מכונה סתם &quot;סליחות לעשרת ימי תשובה&quot;, ואת מהדו' וילנא שבה הוא מובא כסדר אחר ליום ה' (וכך זה גם במהדו' ורשא תרל&quot;ט), והסקתי שמנהג פוזנא כבר לא רווח בעידן הדפוס. אבל עכשיו ראיתי שבמהדו' קרטשין תרי&quot;ז ויוהנסבורג תרכ&quot;ד הן מכונות &quot;סליחות ליום ששי של עשי&quot;ת&quot;. ואולי גם המנהג הנוסף שמובא במהדו' וילנא וורשא אינו באמת מנהג שלישי, אלא הכוונה למנהג פוזנא, והמדפיסים קיצרו ולא פירטו את שינויי המנהגים בשאר הימים כי מבחינתם זהו מנהג מישני. אם זה נכון, אז הלוח אכן לא מדויק. לאור זאת אני מתכוון לתקן. לגבי החילוף בפזמון אני נוטה להתעלם (הלוח לא מתיימר להיות מפורט עד כדי כך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:58, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
:::לאור מה שכתבת, אם אני מבין נכון את הכתוב בפנקס, הכוונה היא שאכן אחד מימי הסליחות מתבטל אם חל בשבת, אבל אם יום ששי מעשי&quot;ת (ח' בתשרי, שמכונה ברוב המנהגים חמישי בתשובה) חל בשבת, לא רוצים לבטל את הסליחות שלו, שנחשבות בדרך כלל חשובות במיוחד, בגלל הסליחה אזכרה אלקים ואולי מעוד סיבות, ולכן כשחל ר&quot;ה בשבת, שאז יחול גם ח' בתשרי בשבת, מבטלים את הסליחות של יום ד' מעשי&quot;ת, ומחלקים את הסדר של יום ו' בין יום ד' ויום ה'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:00, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
::::הסרתי את ההוראה על פרטי המנהג, לדעתי עדיף ללא פירוט מאשר פירוט חלקי ולא מדוייק, ואולי באמת אין טעם להעמיס על הלוח את כל פרטי-הפרטים של המנהג, בסופו של דבר הייעוד שלו הוא בעיקר להציג רשימות של הפיוטים שקיימים בכל המנהגים שנדפסו, ו&quot;תפסת מרובה לא תפסת&quot; (כמו שאין פירוט על סדרי ההושענות של מנהג פולין לפי שנים וכו' וכו'). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:05, 30 בספטמבר 2025 (IDT)

== העברת הלוח ==

שלום!{{ש}}
העברתי את הלוח אל המאגר עצמו, על מנת להגדיל את החשיפה והתועלת הפוטנציאלית.{{ש}}
יצרתי אותו כדי שישמש כלי עזר בעריכה, בסופו של דבר הוא התפתח יותר ממה ששיערתי, אז אני חושב שכאן מקומו.{{ש}}
מאחר שזה לא 'טקסט' רגיל של ויקיטקסט אני משער שיהיה יותר נכון שהוא יהיה חלק מהמפתח של סידור אשכנז ולא דף ראשי.{{ש}}
תודה ל[[מש:בן עדריאל|בן עדריאל]] על כל ההוספות-שיפורים-תיקונים-דיוקים, ולשאר העורכים שתרמו/יתרמו. {{ש}}
בשלב זה הוצאתי ממנו את סדרי הסליחות שנהגו בקהילות שונות באופן מקומי והעברתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף אחר]], הן משום שנראה לי שהחלק הזה עדיין בהתהוות, והן משום שאני מסופק אם הוא מתאים להיות חלק מהמפתח של המחזור.{{ש}}
מציע להפיץ את הקישור ללוח אצל המתעניינים בנושא, פורומים, אתרים ייעודיים, ע&quot;מ להגדיל את התועלת שלו ולעודד עורכים פוטנציאליים להשתתף ולהרחיב את המאגר.{{ש}}
בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:16, 18 בינואר 2026 (IST)

== עיצוב לוח היוצרות ==

שלום ל[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]]!{{ש}}
כנראה נכון לצמצם למינימום את החלוקה בין המנהגים.{{ש}}
אולי כדאי לאחד גם בימים בהם יש רק הבדלים קלים ולסמן את ההבדלים,{{ש}}
אני מתכוון בעיקר למקרים שבהם במנהג אחד אומרים את '''כל''' הפיוטים הנאמרים גם בשני, אלא שמוסיפים עליהם. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:36, 20 בינואר 2026 (IST)
:אני נוטה שלא לאחד במקרים האלה, כי אני חושש שזה יבלבל יותר מאשר יבהיר, אבל אפשר לחשוב על זה עוד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:25, 21 בינואר 2026 (IST)
::העניין הוא שבאופן הזה מציגים מערכת שלמה, כאשר כביכול באחד המנהגים (אשכנז בדר&quot;כ) מדלגים על חלק מהפיוטים (ואולי מבחינה היסטורית זה אכן כך). זה די דומה למצב בחלק מהקרובות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:48, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוטי דיברות ==

אני תוהה אם דף [[פיוטי דברות]] צריך להופיע בלוח, מכיון שלפי הידוע לי (אשמח לקבל מידע אחר) הם לא הגיעו לדפוס, והלוח מגביל את עצמו כרגע לפיוטים שהגיעו לדפוס. אני חושב שכדאי כרגע לשמור על ההגבלה הזו בגלל שאחרת זה יהיה 'דבר שאין לו קצבה'. אגב, בלי קשר, אני ממש בעד שהפיוטים האלה יהיו בוויקיטקסט. הם מאוד חשובים, מזמן רציתי להעלות אותם ואולי אפילו התחלתי קצת לעבוד על זה, אבל אני מוגבל בגלל שאני לא בקיא בדקדוק של הארמית במידה מספיקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:49, 20 בינואר 2026 (IST)
:אף אני סובר כמוך, כמו שכתבתי בתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2978242|כאן]] (אגב, יש מעט פיוט דיברין אחד שעוד הגיע למנהגי מהרי&quot;א טירנא, אבל הספיק להישמט מהמנהג עד הדפוס, למרות שבד&quot;כ דפוסי פולין מייצגים די בנאמנות את מהרי&quot;ט). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:12, 21 בינואר 2026 (IST)
::בעיקבות הדיון עשיתי משהו שכבר תכננתי מזמן לעשות, והוספתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|נספחים]] לוח עבור הפיוטים שהיו בכתבי יד של מנהגי אשכנז וצרפת ולא שרדו עד הדפוס. סביר להניח שייקח זמן רב עד שהלוח הזה יושלם אבל אפשר להתחיל מלשים שם קישורים לפיוטים שכבר נמצאים בוויקיטקס (התחלתי). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:16, 21 בינואר 2026 (IST)

== סליחות לנעילה במנהגי אשכנז המערבי ==

יש רק את רשימת הפזמונים כפי שהיא נהוגה כיום, אבל יש סדרים אחרים שנדפסו בדפוסים הישנים (זה מאד תלוי במה אמרו בימי הסליחות). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 02:22, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוט אתה הוא אלקינו למנהג עלזאס ==

במנהג עלזאס נוהגים לומר אותו בכל תפילות הימים נוראים שיש בהן קרובה. זה גם נדפס בחלק מהמקומות במחזור לינעוויל תקנ&quot;ז ובחלק ממחזורי רעדלהיים (לדוגמא מחזור יו&quot;כ תרכ&quot;ח), וזאת גם הסיבה שפיוט זה נדפס בכמה מהדורות סליחות כמנהג עלזאס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 03:07, 21 בינואר 2026 (IST)

== החלפת הזולתות בשבתות הספירה ==

[[מש:Yack67]], בסידורים הכותרת היא 'שבת שניה' ו'שבת שלישית' בהתאמה. נכון שמחליפים את הפיוטים כדי להתאים לשבת בהר, אבל לענ&quot;ד הנסיון לשקף את ההחלפה בלוח כאן יהיה יותר מבלבל מאשר מועיל. באותו אופן, לא מופיעות כאן בדף הנחיות להחלפת הפיוטים כשר&quot;ה חל בשבת. כמה שאני מבין, עדיף לשמור את הלוח הזה כסוג של מפתח קישורים לכל הפיוטים במנהג אשכנז, איש על מקומו כפי שנדפס, ואת ההנחיות המפורטות לאמירת הפיוטים והחלפתם וכו' לשמור לדפי המחזור. שים לב שיש לכל פיוט גם דף מחזור שבו הוא משולב בתפילה, ושם יש הנחיות מפורטות, כמו למשל [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:48, 21 בינואר 2026 (IST)

:בסדר אבל יש גם קהילות שמהפכים הסדר לא קשור לפרשת בהר וכן מנהג פפד&quot;ם, וזה כתוב בסדורים (לדוגמא סדר עבודת ישראל מערבי עמ' 713). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:59, 21 בינואר 2026 (IST)
::: מעניין דף השילוב אבל גם על זה יש מה להגיד לדוגמא זה בעייתי בעיני שבדף שאמור לשקף נוסח אשכנז המערבי מופיע פסוק &quot;גואלנו&quot; לפני ברכת &quot;גאל ישראל&quot; ואפילו בלי סוגריים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:03, 21 בינואר 2026 (IST)
::::לגבי הזולתות, אתה צודק. ראה איך שכתבתי עכשיו בדף, נראה לי שזה עדיף כך.
::::לגבי הדפים משובלבים. באופן כללי יש באתר מערכת כפולה של דפים - דף המוקדש לכל פיוט בפנ&quot;ע, בלי התפילה (ולפעמים כוללים קטעים שלא נאמרים באשכנז וכד'), ודפי מחזור שבהם הפיוטים משתלבים בתפילה בהתאם למנהגי אשכנז. דפי הפיוטים מופיעים בלוח שכאן, ודפי המחזור מקושרים כולם מהדף הראשי של [[סידור/נוסח אשכנז]]. דפי המחזור מבוססים על לקיחת הנוסח הראשי של נוסח הקבע שיש בויקיטקסט, בלי הבדל בין מ&quot;א המערבי והמזרחי, ולכן מטבע הדברים יש חילופי נוסח שלא משתקפים שם עדיין. מ&quot;מ הוספתי עכשיו סוגרים ל'גואלנו' כמו שציינת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:22, 21 בינואר 2026 (IST)
:::::כן עכשיו יותר טוב בהחלט תודה. זה חשוב כי כיום ברוב מקומות בארץ ובאמריקה נוהגים בזה כמנהג פפדם וכך מופיע בדרך כלל במחזורים היוצאים לאור בימינו. בעומק העניין מסדרי הסידור לא חרו כ&quot;כ טוב את המונח כי בעצם זה יכול להיות אפילו שבת רביעית, אבל מה לעשות.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:50, 21 בינואר 2026 (IST)

== מנהג מגנצא ==

חוששני שלגבי מנהגי מגנצא קיימת הבעיה שעלתה באשר לפיוטי הדברות, משום שלמיטב הבנתי המנהג הזה נכחד עם גירוש יהודי העיר בשלהי המאה ה-15. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:03, 22 בינואר 2026 (IST)
:צריך להבדיל בין שני דברים: מנהג מגנצא הקדום, על הפיוטים המיוחדים לו, אכן בטל ברובו עם הגירוש במאה ה-15. אבל, גם לקהילת מגנצא בעת החדשה היו מנהגים ייחודיים לה (חלקם שימור של מנהג מגנצא העתיק, חלקם חדשים). בתחום הפיוטים הוא התמצה בסדר שונה של פיוטים, ומבלי פיוטים ייחודיים לו. לחלק ממהדורות סידור &quot;שפת אמת&quot; נספח קונטרס 'מנהגי ק&quot;ק מגנצא' (הקונטרס מצוי, בנפרד, באוצר החכמה), והוא נדפס בשנית עם הערות בירושתנו כרך ו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:08, 22 בינואר 2026 (IST)
::אכן נשמרתי לכלול רק דברים שמופיעים בסידור הנ&quot;ל.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:10, 22 בינואר 2026 (IST)
:::אגב, מחבר המאמר הנ&quot;ל בירושתנו, משער שמנהגי מגנצא הללו אין מקורם במסורת כלשהי, אלא הם נוצרו באופן יזום לפי הפרטים הנזכרים בספר מהרי&quot;ל הנדפס כמנהג מגנצא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:17, 22 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המידע החשוב, ותודה ל[[מש:Yack67]] על התרומה הרבה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:25, 22 בינואר 2026 (IST)

== מחזור אלטונא תקל&quot;ב ==

{{א|בן עדריאל}}, כהמשך לתקציר העריכה שלך, מחזור אלטונא תקל&quot;ב נמצא [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012514960205171/NLI?volumeItem=3 כאן] (הקישור ישירות לחלק ב' הרלוונטי) אלוה מני עד אכן מצורף שם למי שברך לחתן בראשית בדף קמד ע&quot;א. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:16, 8 במרץ 2026 (IST)
:{{א|מו יו הו}}, תודה רבה! חפשתי בה&quot;ב ובאוצה&quot;ח ויש שם רק כרך א, ובגוגל ספרים לא מצאתי, ושכחתי לבדוק בספה&quot;ל... אני רואה ששם יש גם את יתר הפיוטים שמזמרים לחתן בפולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:27, 8 במרץ 2026 (IST)

== מערבית ראש השנה ==

לפי מחזור שבאתר הספרייה הלאומית נקרא: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001674590205171/NLI#$FL39256222 מחזור מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) לימים נוראים ולסוכות] עמ' 138 אמרו  כסא אורי וישעי בלילה הראשונה (המופיע כאן בליל שני) ו[[מלך אמיץ כח רב עלילה]] בלילה השנייה. [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 02:29, 18 באפריל 2026 (IDT)
:ככלל, הלוח הזה מייצג את מנהג אשכנז ה'ממוסד', כפי שהוא מתבטא בדפוסים. לפני עידן הדפוס היה גיוון גדול בהרבה בפיוטים שנאמרו ובסדריהם. במקרה של מנהג וורמייזא, המנהג הממוסד, כפי שמופיע בספרי המנהגים של הקהילה וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=2 קונטרס הנדפס] של הפיוטים המקומיים, תואם את המופיע כעת בלוח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:48, 20 באפריל 2026 (IDT)

== המנהג בא&quot;י ==

לציין את אלה שאומרים כשיש יום טוב אחד [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 17:04, 2 ביוני 2026 (IDT)

:כפי שנכתב כבר למעלה, אני בעד שלא להרבות בפירוט, אין לדבר סוף ותמיד יהיה מה להוסיף ולפרט: חילופי פיוטים בחגים מסוימים כשחלים בשבת, סדר הושענות לכל שנה מנהג מזרחי, התנגשויות של יוצרות, חילופים בסליחות לעשי&quot;ת בחלק מהשנים למנהגי מזרח אשכנז, כל מיני תתי-מנהגים ומנהגים משולבים ומקוצצים וכו' וכו'. אבל אני לא כופה את דעתי ובהחלט מבין שאפשר גם לחשוב אחרת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:42, 2 ביוני 2026 (IDT)
::הכל כבר מופיע בסידור. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:03, 2 ביוני 2026 (IDT)
:::גם אני חושב שפירוט המנהגים ברמה הזו יכול להופיע בדפי הסידור והמחזור (ואולי גם בתבניות המידע בדפי הפיוטים עצמם). באופן כללי, כמעט תמיד אומרים בא&quot;י את פיוטי היום הראשון, למעט בחלק מפיוטי שמחת תורה. כך נראה לי שנהוג ברוב הקהילות בארץ שאומרות פיוטים. (אגב, במנהג איטליה זה לא כך, והקהילה בארץ בחרה לעצמה לעתים דוקא את פיוטי היום השני.) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:04, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>9qni6ltuvoeed00kibxqeb5az9khi2o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018667</id>
      <parentid>3018650</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T15:05:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* המנהג בא&quot;י */ תגובה</comment>
      <origin>3018667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25703" sha1="rvia8k0q7cqir3q7b9ugi29w75n96r6" xml:space="preserve">== סדר הסליחות בעשרת ימי תשובה למנהג פוזנא-הורודנא ==

מה שהבאת שני מנהגים ב&quot;ה עשי&quot;ת&quot; זו טעות.
העניין הוא שבמנהג זה הסליחות בעשרת ימי תשובה תלויים גם בתאריך, ואף פעם לא אומרים את כל הסליחות.

וכך הסדר הראוי:
במקביל ליום שלישי של סליחות יש להביא גם את הסליחות המצויינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שלישי של עשי&quot;ת וגם את המצויינות כסליחות ליום רביעי (וכדי למנוע בלבול יש לציינם לפי תאריך: ה' תשרי, ו' תשרי).
ובמקביל ליום רביעי של סליחות יש להביא את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת המכונה &quot;יום הגזירה&quot; (ז' תשרי),
ובמקביל ליום חמישי של סליחות יש להביא '''רק''' את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שישי של עשי&quot;ת.

ויש להוסיף הערות:
ביום שני של עשי&quot;ת יש להעיר שכשזה בה' תשרי (שחל ביום שני בשבוע) אז אומרים את הסליחות לה' תשרי המובאות כאופן הראשון ביום שלישי של עשי&quot;ת (ולענ&quot;ד זה האופן היחיד שאומרים את הפזמון של יום זה, ומה שנדפס בסליחות שכשחל יוה&quot;כ בשבת או ביום שני לא אומרים זאת - זו טעות לדעתי וצריך לומר &quot;ביום ד&quot; במקום &quot;בשבת&quot; [והטעות כנראה הגיעה על ידי שמישהו כתב ד באופן שנראה ז, והמעתיק שאחריו כתב &quot;בשבת&quot; במקום &quot;ביום ז&quot;] אבל למעשה בעקבות הכתוב בסליחות נהגו גם במקרה זה לא לומר פזמון זה, וכך כתוב בפנקס פוזנן [נדפס בספר &quot;ברכה למנחם&quot; עמוד 273] שבכל אופני הקביעות לא אומרים פזמון זה והדפסתו בסליחות של מנהג פוזנא הוא טעות).
וביום שלישי צריך שיצויין שהאופן הראשון הוא בה' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים רביעי או שישי, אבל אומרים את הפזמון של האופן השני), והאופן השני הוא בו' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים ראשון או שלישי, אבל כשו' תשרי הוא יום רביעי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת [דהיינו כשהוא ביום רביעי בשבוע] אז אין נאמרים בו סליחות אלו).
ולגבי ימים רביעי וחמישי יש לציינם בלי תאריך בחודש, ורק להעיר שכשהם חלים בימים חמישי ושישי (שאז הם ו' ז', ולא כבשאר הקביעויות שהם ז' ח') אז חלק מהפיוטים מוחלפים ביניהם [כמבואר באריכות בפנקס בעמוד המצויין והעמוד שאחריו]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-26933-23|&amp;#126;2025-26933-23]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-26933-23|שיחה]] 02:42, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

:תודה רבה על המידע החשוב! אני עדיין לא בטוח שמה שכתוב בלוח זו טעות, התבססתי על &quot;סדר סליחות לימים נוראים כמנהג פוזנן והוראדני ועוד קהילות רבות&quot; ווילנא תרנ&quot;ט. בדף עג-א (עמ' 145), לאחר הסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת, מובא שם סדר הסליחות האחרון ולפניו כתוב: &quot;בקצת מקומות נוהגין לומר אלו הסליחות ביום חמישי של עשי&quot;ת ע&quot;כ הצגנום ג&quot;כ פה כסדר&quot;. לכאורה מוזכרים כאן 2 מנהגים ששניהם אינם זה שבפנקס. כנראה שכבר כשהוא נכתב לא היה זה המנהג בכל הקהילות של ענף זה, כי אני רואה שכתוב שם: &quot;נ&quot;ב: '''בפוזנא''' כשחל ר&quot;ה בשבת אז אומרים זה הסדר ביום ד' של ימי התשובה&quot;, ומסתבר שהכוונה להבדיל מהקהילות האחרות בנות אותו ענף, ולא מאלו שהיה להן בכלל סדר אחר. ובכלל, במידה וה&quot;נ&quot;ב&quot; מציין הוספה מאוחרת לפנקס, אני תוהה למה הכותב המקורי לא טרח כלל לציין שהסדר שהוא מביא ליום ד' רלוונטי רק לשנים שבהן ר&quot;ה חל בשבת (גם חילופי הפזמונים כתובים בנ&quot;ב, אם כן בגוף הפנקס לא הוזכר שום רמז לחילוף כלשהו). למרות זאת מסתבר שהמנהג של פוזנא הוא המנהג ה'מקורי', אחרת קשה להסביר איך 'צמח' סדר סליחות ליום נוסף של עשי&quot;ת. אף על פי כן אני מתלבט אם הלוח צריך להציג דווקא אותו. אני מקווה ללמוד קצת יותר טוב את פרטי המנהג שמוזכר שם כדי שיהיה לי יותר ברור מה כדאי לעשות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT)
::לאחר מחשבה נוספת הבנתי שחלק ממה שכתבתי היה טעות. זה לא תמוה שכותב הפנקס לא הזכיר חילופים, לגביו &quot;יום ד' של עשי&quot;ת&quot; זהו תאריך ולא מספר של יום סליחות, אז לא חילוף. וגם, מקודם ראיתי רק את מהדו' פיורדא תקע&quot;ז שבה סדר הסליחות האחרון מכונה סתם &quot;סליחות לעשרת ימי תשובה&quot;, ואת מהדו' וילנא שבה הוא מובא כסדר אחר ליום ה' (וכך זה גם במהדו' ורשא תרל&quot;ט), והסקתי שמנהג פוזנא כבר לא רווח בעידן הדפוס. אבל עכשיו ראיתי שבמהדו' קרטשין תרי&quot;ז ויוהנסבורג תרכ&quot;ד הן מכונות &quot;סליחות ליום ששי של עשי&quot;ת&quot;. ואולי גם המנהג הנוסף שמובא במהדו' וילנא וורשא אינו באמת מנהג שלישי, אלא הכוונה למנהג פוזנא, והמדפיסים קיצרו ולא פירטו את שינויי המנהגים בשאר הימים כי מבחינתם זהו מנהג מישני. אם זה נכון, אז הלוח אכן לא מדויק. לאור זאת אני מתכוון לתקן. לגבי החילוף בפזמון אני נוטה להתעלם (הלוח לא מתיימר להיות מפורט עד כדי כך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:58, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
:::לאור מה שכתבת, אם אני מבין נכון את הכתוב בפנקס, הכוונה היא שאכן אחד מימי הסליחות מתבטל אם חל בשבת, אבל אם יום ששי מעשי&quot;ת (ח' בתשרי, שמכונה ברוב המנהגים חמישי בתשובה) חל בשבת, לא רוצים לבטל את הסליחות שלו, שנחשבות בדרך כלל חשובות במיוחד, בגלל הסליחה אזכרה אלקים ואולי מעוד סיבות, ולכן כשחל ר&quot;ה בשבת, שאז יחול גם ח' בתשרי בשבת, מבטלים את הסליחות של יום ד' מעשי&quot;ת, ומחלקים את הסדר של יום ו' בין יום ד' ויום ה'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:00, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
::::הסרתי את ההוראה על פרטי המנהג, לדעתי עדיף ללא פירוט מאשר פירוט חלקי ולא מדוייק, ואולי באמת אין טעם להעמיס על הלוח את כל פרטי-הפרטים של המנהג, בסופו של דבר הייעוד שלו הוא בעיקר להציג רשימות של הפיוטים שקיימים בכל המנהגים שנדפסו, ו&quot;תפסת מרובה לא תפסת&quot; (כמו שאין פירוט על סדרי ההושענות של מנהג פולין לפי שנים וכו' וכו'). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:05, 30 בספטמבר 2025 (IDT)

== העברת הלוח ==

שלום!{{ש}}
העברתי את הלוח אל המאגר עצמו, על מנת להגדיל את החשיפה והתועלת הפוטנציאלית.{{ש}}
יצרתי אותו כדי שישמש כלי עזר בעריכה, בסופו של דבר הוא התפתח יותר ממה ששיערתי, אז אני חושב שכאן מקומו.{{ש}}
מאחר שזה לא 'טקסט' רגיל של ויקיטקסט אני משער שיהיה יותר נכון שהוא יהיה חלק מהמפתח של סידור אשכנז ולא דף ראשי.{{ש}}
תודה ל[[מש:בן עדריאל|בן עדריאל]] על כל ההוספות-שיפורים-תיקונים-דיוקים, ולשאר העורכים שתרמו/יתרמו. {{ש}}
בשלב זה הוצאתי ממנו את סדרי הסליחות שנהגו בקהילות שונות באופן מקומי והעברתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף אחר]], הן משום שנראה לי שהחלק הזה עדיין בהתהוות, והן משום שאני מסופק אם הוא מתאים להיות חלק מהמפתח של המחזור.{{ש}}
מציע להפיץ את הקישור ללוח אצל המתעניינים בנושא, פורומים, אתרים ייעודיים, ע&quot;מ להגדיל את התועלת שלו ולעודד עורכים פוטנציאליים להשתתף ולהרחיב את המאגר.{{ש}}
בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:16, 18 בינואר 2026 (IST)

== עיצוב לוח היוצרות ==

שלום ל[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]]!{{ש}}
כנראה נכון לצמצם למינימום את החלוקה בין המנהגים.{{ש}}
אולי כדאי לאחד גם בימים בהם יש רק הבדלים קלים ולסמן את ההבדלים,{{ש}}
אני מתכוון בעיקר למקרים שבהם במנהג אחד אומרים את '''כל''' הפיוטים הנאמרים גם בשני, אלא שמוסיפים עליהם. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:36, 20 בינואר 2026 (IST)
:אני נוטה שלא לאחד במקרים האלה, כי אני חושש שזה יבלבל יותר מאשר יבהיר, אבל אפשר לחשוב על זה עוד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:25, 21 בינואר 2026 (IST)
::העניין הוא שבאופן הזה מציגים מערכת שלמה, כאשר כביכול באחד המנהגים (אשכנז בדר&quot;כ) מדלגים על חלק מהפיוטים (ואולי מבחינה היסטורית זה אכן כך). זה די דומה למצב בחלק מהקרובות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:48, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוטי דיברות ==

אני תוהה אם דף [[פיוטי דברות]] צריך להופיע בלוח, מכיון שלפי הידוע לי (אשמח לקבל מידע אחר) הם לא הגיעו לדפוס, והלוח מגביל את עצמו כרגע לפיוטים שהגיעו לדפוס. אני חושב שכדאי כרגע לשמור על ההגבלה הזו בגלל שאחרת זה יהיה 'דבר שאין לו קצבה'. אגב, בלי קשר, אני ממש בעד שהפיוטים האלה יהיו בוויקיטקסט. הם מאוד חשובים, מזמן רציתי להעלות אותם ואולי אפילו התחלתי קצת לעבוד על זה, אבל אני מוגבל בגלל שאני לא בקיא בדקדוק של הארמית במידה מספיקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:49, 20 בינואר 2026 (IST)
:אף אני סובר כמוך, כמו שכתבתי בתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2978242|כאן]] (אגב, יש מעט פיוט דיברין אחד שעוד הגיע למנהגי מהרי&quot;א טירנא, אבל הספיק להישמט מהמנהג עד הדפוס, למרות שבד&quot;כ דפוסי פולין מייצגים די בנאמנות את מהרי&quot;ט). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:12, 21 בינואר 2026 (IST)
::בעיקבות הדיון עשיתי משהו שכבר תכננתי מזמן לעשות, והוספתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|נספחים]] לוח עבור הפיוטים שהיו בכתבי יד של מנהגי אשכנז וצרפת ולא שרדו עד הדפוס. סביר להניח שייקח זמן רב עד שהלוח הזה יושלם אבל אפשר להתחיל מלשים שם קישורים לפיוטים שכבר נמצאים בוויקיטקס (התחלתי). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:16, 21 בינואר 2026 (IST)

== סליחות לנעילה במנהגי אשכנז המערבי ==

יש רק את רשימת הפזמונים כפי שהיא נהוגה כיום, אבל יש סדרים אחרים שנדפסו בדפוסים הישנים (זה מאד תלוי במה אמרו בימי הסליחות). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 02:22, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוט אתה הוא אלקינו למנהג עלזאס ==

במנהג עלזאס נוהגים לומר אותו בכל תפילות הימים נוראים שיש בהן קרובה. זה גם נדפס בחלק מהמקומות במחזור לינעוויל תקנ&quot;ז ובחלק ממחזורי רעדלהיים (לדוגמא מחזור יו&quot;כ תרכ&quot;ח), וזאת גם הסיבה שפיוט זה נדפס בכמה מהדורות סליחות כמנהג עלזאס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 03:07, 21 בינואר 2026 (IST)

== החלפת הזולתות בשבתות הספירה ==

[[מש:Yack67]], בסידורים הכותרת היא 'שבת שניה' ו'שבת שלישית' בהתאמה. נכון שמחליפים את הפיוטים כדי להתאים לשבת בהר, אבל לענ&quot;ד הנסיון לשקף את ההחלפה בלוח כאן יהיה יותר מבלבל מאשר מועיל. באותו אופן, לא מופיעות כאן בדף הנחיות להחלפת הפיוטים כשר&quot;ה חל בשבת. כמה שאני מבין, עדיף לשמור את הלוח הזה כסוג של מפתח קישורים לכל הפיוטים במנהג אשכנז, איש על מקומו כפי שנדפס, ואת ההנחיות המפורטות לאמירת הפיוטים והחלפתם וכו' לשמור לדפי המחזור. שים לב שיש לכל פיוט גם דף מחזור שבו הוא משולב בתפילה, ושם יש הנחיות מפורטות, כמו למשל [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:48, 21 בינואר 2026 (IST)

:בסדר אבל יש גם קהילות שמהפכים הסדר לא קשור לפרשת בהר וכן מנהג פפד&quot;ם, וזה כתוב בסדורים (לדוגמא סדר עבודת ישראל מערבי עמ' 713). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:59, 21 בינואר 2026 (IST)
::: מעניין דף השילוב אבל גם על זה יש מה להגיד לדוגמא זה בעייתי בעיני שבדף שאמור לשקף נוסח אשכנז המערבי מופיע פסוק &quot;גואלנו&quot; לפני ברכת &quot;גאל ישראל&quot; ואפילו בלי סוגריים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:03, 21 בינואר 2026 (IST)
::::לגבי הזולתות, אתה צודק. ראה איך שכתבתי עכשיו בדף, נראה לי שזה עדיף כך.
::::לגבי הדפים משובלבים. באופן כללי יש באתר מערכת כפולה של דפים - דף המוקדש לכל פיוט בפנ&quot;ע, בלי התפילה (ולפעמים כוללים קטעים שלא נאמרים באשכנז וכד'), ודפי מחזור שבהם הפיוטים משתלבים בתפילה בהתאם למנהגי אשכנז. דפי הפיוטים מופיעים בלוח שכאן, ודפי המחזור מקושרים כולם מהדף הראשי של [[סידור/נוסח אשכנז]]. דפי המחזור מבוססים על לקיחת הנוסח הראשי של נוסח הקבע שיש בויקיטקסט, בלי הבדל בין מ&quot;א המערבי והמזרחי, ולכן מטבע הדברים יש חילופי נוסח שלא משתקפים שם עדיין. מ&quot;מ הוספתי עכשיו סוגרים ל'גואלנו' כמו שציינת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:22, 21 בינואר 2026 (IST)
:::::כן עכשיו יותר טוב בהחלט תודה. זה חשוב כי כיום ברוב מקומות בארץ ובאמריקה נוהגים בזה כמנהג פפדם וכך מופיע בדרך כלל במחזורים היוצאים לאור בימינו. בעומק העניין מסדרי הסידור לא חרו כ&quot;כ טוב את המונח כי בעצם זה יכול להיות אפילו שבת רביעית, אבל מה לעשות.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:50, 21 בינואר 2026 (IST)

== מנהג מגנצא ==

חוששני שלגבי מנהגי מגנצא קיימת הבעיה שעלתה באשר לפיוטי הדברות, משום שלמיטב הבנתי המנהג הזה נכחד עם גירוש יהודי העיר בשלהי המאה ה-15. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:03, 22 בינואר 2026 (IST)
:צריך להבדיל בין שני דברים: מנהג מגנצא הקדום, על הפיוטים המיוחדים לו, אכן בטל ברובו עם הגירוש במאה ה-15. אבל, גם לקהילת מגנצא בעת החדשה היו מנהגים ייחודיים לה (חלקם שימור של מנהג מגנצא העתיק, חלקם חדשים). בתחום הפיוטים הוא התמצה בסדר שונה של פיוטים, ומבלי פיוטים ייחודיים לו. לחלק ממהדורות סידור &quot;שפת אמת&quot; נספח קונטרס 'מנהגי ק&quot;ק מגנצא' (הקונטרס מצוי, בנפרד, באוצר החכמה), והוא נדפס בשנית עם הערות בירושתנו כרך ו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:08, 22 בינואר 2026 (IST)
::אכן נשמרתי לכלול רק דברים שמופיעים בסידור הנ&quot;ל.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:10, 22 בינואר 2026 (IST)
:::אגב, מחבר המאמר הנ&quot;ל בירושתנו, משער שמנהגי מגנצא הללו אין מקורם במסורת כלשהי, אלא הם נוצרו באופן יזום לפי הפרטים הנזכרים בספר מהרי&quot;ל הנדפס כמנהג מגנצא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:17, 22 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המידע החשוב, ותודה ל[[מש:Yack67]] על התרומה הרבה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:25, 22 בינואר 2026 (IST)

== מחזור אלטונא תקל&quot;ב ==

{{א|בן עדריאל}}, כהמשך לתקציר העריכה שלך, מחזור אלטונא תקל&quot;ב נמצא [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012514960205171/NLI?volumeItem=3 כאן] (הקישור ישירות לחלק ב' הרלוונטי) אלוה מני עד אכן מצורף שם למי שברך לחתן בראשית בדף קמד ע&quot;א. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:16, 8 במרץ 2026 (IST)
:{{א|מו יו הו}}, תודה רבה! חפשתי בה&quot;ב ובאוצה&quot;ח ויש שם רק כרך א, ובגוגל ספרים לא מצאתי, ושכחתי לבדוק בספה&quot;ל... אני רואה ששם יש גם את יתר הפיוטים שמזמרים לחתן בפולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:27, 8 במרץ 2026 (IST)

== מערבית ראש השנה ==

לפי מחזור שבאתר הספרייה הלאומית נקרא: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001674590205171/NLI#$FL39256222 מחזור מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) לימים נוראים ולסוכות] עמ' 138 אמרו  כסא אורי וישעי בלילה הראשונה (המופיע כאן בליל שני) ו[[מלך אמיץ כח רב עלילה]] בלילה השנייה. [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 02:29, 18 באפריל 2026 (IDT)
:ככלל, הלוח הזה מייצג את מנהג אשכנז ה'ממוסד', כפי שהוא מתבטא בדפוסים. לפני עידן הדפוס היה גיוון גדול בהרבה בפיוטים שנאמרו ובסדריהם. במקרה של מנהג וורמייזא, המנהג הממוסד, כפי שמופיע בספרי המנהגים של הקהילה וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=2 קונטרס הנדפס] של הפיוטים המקומיים, תואם את המופיע כעת בלוח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:48, 20 באפריל 2026 (IDT)

== המנהג בא&quot;י ==

לציין את אלה שאומרים כשיש יום טוב אחד [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 17:04, 2 ביוני 2026 (IDT)

:כפי שנכתב כבר למעלה, אני בעד שלא להרבות בפירוט, אין לדבר סוף ותמיד יהיה מה להוסיף ולפרט: חילופי פיוטים בחגים מסוימים כשחלים בשבת, סדר הושענות לכל שנה מנהג מזרחי, התנגשויות של יוצרות, חילופים בסליחות לעשי&quot;ת בחלק מהשנים למנהגי מזרח אשכנז, כל מיני תתי-מנהגים ומנהגים משולבים ומקוצצים וכו' וכו'. אבל אני לא כופה את דעתי ובהחלט מבין שאפשר גם לחשוב אחרת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:42, 2 ביוני 2026 (IDT)
::הכל כבר מופיע בסידור. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:03, 2 ביוני 2026 (IDT)
:::גם אני חושב שפירוט המנהגים ברמה הזו יכול להופיע בדפי הסידור והמחזור (ואולי גם בתבניות המידע בדפי הפיוטים עצמם). באופן כללי, כמעט תמיד אומרים בא&quot;י את פיוטי היום הראשון, למעט בחלק מפיוטי שמחת תורה. כך נראה לי שנהוג ברוב הקהילות בארץ שאומרות פיוטים. (אגב, במנהג איטליה זה לא כך, והקהילה בארץ בחרה לעצמה לעתים דוקא את פיוטי היום השני.) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:04, 3 ביוני 2026 (IDT)
::::להשלמת הנושא:
::::בנוסף לשמחת תורה יש שאלה על הקרובה ב-ז' של פסח כשחל ח' של פסח בשבת (שבחו&quot;ל מחליפים כדי לומר בח' היוצר והקרובה של ר' שמעון הגדול), אותה שאלה נשאלה גם בחו&quot;ל לגבי קהילות (חסידים) שלא אומרים פיוטים בברכות קריאת שמע, עיינו ליקוטי מהרי&quot;ח. למסקנה שמה אומר כן להחליף משום לא פלוג, אבל למעשה בקהילות משמרת אשכנז לא מחליפים. אין לי ידע על קהילות אחרות בארץ שאומרות פיוטים מה עושים בשנה כזו.
::::בשנה כזו לכאורה יש גם נושא למנהג המזרחי איך לחלק הפיוטים לשבתות העומר מכיון שיש שבת נוספת, אבל לא נראה לי ששום קהילה בארץ אומרת בפועל פיוטים אלו, זה יותר כמו לשאול מה לא לומר (עקרונית אפשר למצוא פיתרון עם האהבות והגאולות האחרות שבכה&quot;י והזולתות של המנהג המערבי לחדש אייר). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:05, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>rvia8k0q7cqir3q7b9ugi29w75n96r6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1736199</id>
    <revision>
      <id>3018669</id>
      <parentid>3018401</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T15:31:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* לימי התשובה */</comment>
      <origin>3018669</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49518" sha1="7gj69772odn3p5g8v9stcht4jfhth02" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;

* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[עזרה]]?
* [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
* סליחות כבער&quot;ה
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[יעלה תחנוננו|יעלה]]
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! 
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* ישראל אין מלך
* אלהים באו גוים בקרב מחניך
* חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך טימאו…
* קינה: ציון אל ירפי ידיך
* קינה: ארים קול ילך כנחש
* קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* אמרתי נא אספרה
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

;מנהג מנטובה
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

{{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}}

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
(חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר)
* אנוסה לעזרה
* ארכו הימים ותלאה רבתה
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: את ה' נודה בפינו
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
|ב' אדר||פראג||
(חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ)
* אלה אזכרה ואשפכה
* תולעת יעקב אל תיראי
* פזמון: אלה במגן וצינה
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* מי יודע ישוב
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|}

==סליחות על הקדושים==
(בדרך כלל נוספו בתפילות יו&quot;כ)
===על גזירות פראג===
{{הור2|ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}}
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]

===על קדושי גומבין (שנ&quot;ו)===
* מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, כנראה נאמרה במוסף יו&quot;כ בפוזנא)
* ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר)
===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א)===
(נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א)
* אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי (לר' נתן נטע שפירא)
* פזמון: אם עוונינו ענו בנו
===על גזירה בשנת שצ&quot;ו===
(רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל]}})
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
===על קדושי ראזינאי (ת&quot;כ)===
(נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים)
* אנא אדון העולמים

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** אלהים עליון גדול גבור ונורא
** פזמון: אין לנו פה ולא מצח

* לרעב וליוקר המים:
** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]]

* לשלום המלכות:
** אנא האל הנותן עוז ותעצומות
** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך

* למצוא חן בעיני המלך:
** אל מלך יושב על כסא רם ונשא
** פזמון: מלך מלכים ה'
===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>7gj69772odn3p5g8v9stcht4jfhth02</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018670</id>
      <parentid>3018669</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T15:38:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה */</comment>
      <origin>3018670</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49563" sha1="nlrxbxz7pmii33hy5p3yhaiap06ii8u" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[עזרה]]?
* [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
* סליחות: כבערב ר&quot;ה
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[יעלה תחנוננו|יעלה]]
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! 
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* ישראל אין מלך
* אלהים באו גוים בקרב מחניך
* חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך טימאו…
* קינה: ציון אל ירפי ידיך
* קינה: ארים קול ילך כנחש
* קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* אמרתי נא אספרה
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

;מנהג מנטובה
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

{{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}}

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
(חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר)
* אנוסה לעזרה
* ארכו הימים ותלאה רבתה
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: את ה' נודה בפינו
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
|ב' אדר||פראג||
(חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ)
* אלה אזכרה ואשפכה
* תולעת יעקב אל תיראי
* פזמון: אלה במגן וצינה
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* מי יודע ישוב
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|}

==סליחות על הקדושים==
(בדרך כלל נוספו בתפילות יו&quot;כ)
===על גזירות פראג===
{{הור2|ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}}
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]

===על קדושי גומבין (שנ&quot;ו)===
* מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, כנראה נאמרה במוסף יו&quot;כ בפוזנא)
* ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר)
===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א)===
(נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א)
* אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי (לר' נתן נטע שפירא)
* פזמון: אם עוונינו ענו בנו
===על גזירה בשנת שצ&quot;ו===
(רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל]}})
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
===על קדושי ראזינאי (ת&quot;כ)===
(נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים)
* אנא אדון העולמים

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** אלהים עליון גדול גבור ונורא
** פזמון: אין לנו פה ולא מצח

* לרעב וליוקר המים:
** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]]

* לשלום המלכות:
** אנא האל הנותן עוז ותעצומות
** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך

* למצוא חן בעיני המלך:
** אל מלך יושב על כסא רם ונשא
** פזמון: מלך מלכים ה'
===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>nlrxbxz7pmii33hy5p3yhaiap06ii8u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018672</id>
      <parentid>3018670</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T17:13:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* לימי התשובה */</comment>
      <origin>3018672</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52029" sha1="crrxubgdv2bm8qfgy4s7qfejxycwa8n" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[יעלה תחנוננו|יעלה]]
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! 
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* ישראל אין מלך
* אלהים באו גוים בקרב מחניך
* חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך טימאו…
* קינה: ציון אל ירפי ידיך
* קינה: ארים קול ילך כנחש
* קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* אמרתי נא אספרה
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

;מנהג מנטובה
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

{{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}}

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
(חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר)
* אנוסה לעזרה
* ארכו הימים ותלאה רבתה
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: את ה' נודה בפינו
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
|ב' אדר||פראג||
(חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ)
* אלה אזכרה ואשפכה
* תולעת יעקב אל תיראי
* פזמון: אלה במגן וצינה
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* מי יודע ישוב
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|}

==סליחות על הקדושים==
(בדרך כלל נוספו בתפילות יו&quot;כ)
===על גזירות פראג===
{{הור2|ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}}
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]

===על קדושי גומבין (שנ&quot;ו)===
* מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, כנראה נאמרה במוסף יו&quot;כ בפוזנא)
* ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר)
===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א)===
(נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א)
* אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי (לר' נתן נטע שפירא)
* פזמון: אם עוונינו ענו בנו
===על גזירה בשנת שצ&quot;ו===
(רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל]}})
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
===על קדושי ראזינאי (ת&quot;כ)===
(נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים)
* אנא אדון העולמים

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** אלהים עליון גדול גבור ונורא
** פזמון: אין לנו פה ולא מצח

* לרעב וליוקר המים:
** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]]

* לשלום המלכות:
** אנא האל הנותן עוז ותעצומות
** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך

* למצוא חן בעיני המלך:
** אל מלך יושב על כסא רם ונשא
** פזמון: מלך מלכים ה'
===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>crrxubgdv2bm8qfgy4s7qfejxycwa8n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018705</id>
      <parentid>3018672</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T21:19:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליום כפור */</comment>
      <origin>3018705</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="53434" sha1="04q558k1av58hynns1r3ucstmafpu2p" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|&lt;!-- הגה&quot;מ ערבית --&gt;
ז' פעמים י&quot;ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ שחרית --&gt;
י&quot;ג פעמים י&quot;ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מוסף --&gt;
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! 
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* ישראל אין מלך
* אלהים באו גוים בקרב מחניך
* חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך טימאו…
* קינה: ציון אל ירפי ידיך
* קינה: ארים קול ילך כנחש
* קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* אמרתי נא אספרה
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

;מנהג מנטובה
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

{{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}}

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
(חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר)
* אנוסה לעזרה
* ארכו הימים ותלאה רבתה
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: את ה' נודה בפינו
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
|ב' אדר||פראג||
(חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ)
* אלה אזכרה ואשפכה
* תולעת יעקב אל תיראי
* פזמון: אלה במגן וצינה
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* מי יודע ישוב
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|}

==סליחות על הקדושים==
(בדרך כלל נוספו בתפילות יו&quot;כ)
===על גזירות פראג===
{{הור2|ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}}
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]

===על קדושי גומבין (שנ&quot;ו)===
* מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, כנראה נאמרה במוסף יו&quot;כ בפוזנא)
* ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר)
===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א)===
(נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א)
* אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי (לר' נתן נטע שפירא)
* פזמון: אם עוונינו ענו בנו
===על גזירה בשנת שצ&quot;ו===
(רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל]}})
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
===על קדושי ראזינאי (ת&quot;כ)===
(נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים)
* אנא אדון העולמים

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** אלהים עליון גדול גבור ונורא
** פזמון: אין לנו פה ולא מצח

* לרעב וליוקר המים:
** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]]

* לשלום המלכות:
** אנא האל הנותן עוז ותעצומות
** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך

* למצוא חן בעיני המלך:
** אל מלך יושב על כסא רם ונשא
** פזמון: מלך מלכים ה'
===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>04q558k1av58hynns1r3ucstmafpu2p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018721</id>
      <parentid>3018705</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T07:28:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליום כפור */</comment>
      <origin>3018721</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54389" sha1="ki7q0qrwdks48ltgs0yhvlev1u2rdyo" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|&lt;!-- הגה&quot;מ ערבית --&gt;
ז' פעמים י&quot;ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ שחרית --&gt;
י&quot;ג פעמים י&quot;ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[אני הוא השואל]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]{{ש}}או [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מנחה --&gt;
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* שאר סליחות ממטבע ר' מאיר
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! 
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* ישראל אין מלך
* אלהים באו גוים בקרב מחניך
* חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך טימאו…
* קינה: ציון אל ירפי ידיך
* קינה: ארים קול ילך כנחש
* קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* אמרתי נא אספרה
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

;מנהג מנטובה
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

{{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}}

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
(חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר)
* אנוסה לעזרה
* ארכו הימים ותלאה רבתה
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: את ה' נודה בפינו
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
|ב' אדר||פראג||
(חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ)
* אלה אזכרה ואשפכה
* תולעת יעקב אל תיראי
* פזמון: אלה במגן וצינה
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* מי יודע ישוב
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|}

==סליחות על הקדושים==
(בדרך כלל נוספו בתפילות יו&quot;כ)
===על גזירות פראג===
{{הור2|ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}}
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]

===על קדושי גומבין (שנ&quot;ו)===
* מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, כנראה נאמרה במוסף יו&quot;כ בפוזנא)
* ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר)
===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א)===
(נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א)
* אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי (לר' נתן נטע שפירא)
* פזמון: אם עוונינו ענו בנו
===על גזירה בשנת שצ&quot;ו===
(רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל]}})
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
===על קדושי ראזינאי (ת&quot;כ)===
(נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים)
* אנא אדון העולמים

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** אלהים עליון גדול גבור ונורא
** פזמון: אין לנו פה ולא מצח

* לרעב וליוקר המים:
** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]]

* לשלום המלכות:
** אנא האל הנותן עוז ותעצומות
** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך

* למצוא חן בעיני המלך:
** אל מלך יושב על כסא רם ונשא
** פזמון: מלך מלכים ה'
===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>ki7q0qrwdks48ltgs0yhvlev1u2rdyo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018722</id>
      <parentid>3018721</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T07:34:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליום כפור */</comment>
      <origin>3018722</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54627" sha1="qufb5texfpea8g2psye6w02jsq0bgzg" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|&lt;!-- הגה&quot;מ ערבית --&gt;
ז' פעמים י&quot;ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ שחרית --&gt;
י&quot;ג פעמים י&quot;ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[אני הוא השואל]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]{{ש}}או [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מנחה --&gt;
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* שאר סליחות ממטבע רבינו מאיר
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|&lt;!-- הגה&quot;מ נעילה --&gt;
במקום סליחות יאמר פזמונים,{{ש}}ואומר {{צ|שמע ישראל}}{{הערה|הוא אחד מהפזמונים, ולא כמו שהגיהו ברמב&quot;ם מהדורת פרנקל.}}
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! 
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* ישראל אין מלך
* אלהים באו גוים בקרב מחניך
* חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך טימאו…
* קינה: ציון אל ירפי ידיך
* קינה: ארים קול ילך כנחש
* קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* אמרתי נא אספרה
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

;מנהג מנטובה
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

{{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}}

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
(חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר)
* אנוסה לעזרה
* ארכו הימים ותלאה רבתה
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: את ה' נודה בפינו
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
|ב' אדר||פראג||
(חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ)
* אלה אזכרה ואשפכה
* תולעת יעקב אל תיראי
* פזמון: אלה במגן וצינה
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* מי יודע ישוב
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|}

==סליחות על הקדושים==
(בדרך כלל נוספו בתפילות יו&quot;כ)
===על גזירות פראג===
{{הור2|ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}}
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]

===על קדושי גומבין (שנ&quot;ו)===
* מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, כנראה נאמרה במוסף יו&quot;כ בפוזנא)
* ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר)
===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א)===
(נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א)
* אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי (לר' נתן נטע שפירא)
* פזמון: אם עוונינו ענו בנו
===על גזירה בשנת שצ&quot;ו===
(רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל]}})
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
===על קדושי ראזינאי (ת&quot;כ)===
(נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים)
* אנא אדון העולמים

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** אלהים עליון גדול גבור ונורא
** פזמון: אין לנו פה ולא מצח

* לרעב וליוקר המים:
** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]]

* לשלום המלכות:
** אנא האל הנותן עוז ותעצומות
** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך

* למצוא חן בעיני המלך:
** אל מלך יושב על כסא רם ונשא
** פזמון: מלך מלכים ה'
===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>qufb5texfpea8g2psye6w02jsq0bgzg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018735</id>
      <parentid>3018722</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T10:02:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* לימי התשובה */</comment>
      <origin>3018735</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62746" sha1="g4qpjrz8kut8fng4ncb5fb8w6yrq1jq" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! מהר&quot;ז יענט
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|&lt;!-- רז&quot;י א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|&lt;!-- רז&quot;י ב' סליחות --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמידת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|&lt;!-- רז&quot;י ג' סליחות --&gt;
* [[ישראל עמך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ד' סליחות --&gt;
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי נחרבת]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- רז&quot;י ה' סליחות --&gt;
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* פזמון: [[חננו יי חננו|חנינו הי חנינו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|&lt;!-- רז&quot;י ו' סליחות --&gt;
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ז' סליחות --&gt;
* [[אקרא בשמך|אקרא בשמך להחזיק]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|&lt;!-- רז&quot;י ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך|נמצאת רק בחלק מכתבי היד.}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י גדליה --&gt;
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה' חזקו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|&lt;!-- רז&quot;י ב' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך ה' עיני כל יצור]]
* שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך שוועתי]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחנון: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ג' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אשת נעורים]]
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|איה הרואה]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]]
* [[אטתי מטתי]]
* שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]
* שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* עקדה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבוקר]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחנון: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ד' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]
* שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]]
* עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחנון: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ה' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]
* [[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי]]
* [[תאות נפש ולב|תאות לב ונפש]]
* שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים קול]]
* שלמונית: [[תוחלת ישראל]]
* עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שיכן]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
* תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
* תחנון [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- רז&quot;י עריו&quot;כ --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|&lt;!-- הגה&quot;מ ערבית --&gt;
ז' פעמים י&quot;ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ שחרית --&gt;
י&quot;ג פעמים י&quot;ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[אני הוא השואל]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]{{ש}}או [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מנחה --&gt;
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* שאר סליחות ממטבע רבינו מאיר
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|&lt;!-- הגה&quot;מ נעילה --&gt;
במקום סליחות יאמר פזמונים,{{ש}}ואומר {{צ|שמע ישראל}}{{הערה|הוא אחד מהפזמונים, ולא כמו שהגיהו ברמב&quot;ם מהדורת פרנקל.}}
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! 
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* ישראל אין מלך
* אלהים באו גוים בקרב מחניך
* חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך טימאו…
* קינה: ציון אל ירפי ידיך
* קינה: ארים קול ילך כנחש
* קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* אמרתי נא אספרה
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

;מנהג מנטובה
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

{{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}}

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
(חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר)
* אנוסה לעזרה
* ארכו הימים ותלאה רבתה
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: את ה' נודה בפינו
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
|ב' אדר||פראג||
(חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ)
* אלה אזכרה ואשפכה
* תולעת יעקב אל תיראי
* פזמון: אלה במגן וצינה
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* מי יודע ישוב
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|}

==סליחות על הקדושים==
(בדרך כלל נוספו בתפילות יו&quot;כ)
===על גזירות פראג===
{{הור2|ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}}
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]

===על קדושי גומבין (שנ&quot;ו)===
* מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, כנראה נאמרה במוסף יו&quot;כ בפוזנא)
* ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר)
===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א)===
(נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א)
* אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי (לר' נתן נטע שפירא)
* פזמון: אם עוונינו ענו בנו
===על גזירה בשנת שצ&quot;ו===
(רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל]}})
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
===על קדושי ראזינאי (ת&quot;כ)===
(נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים)
* אנא אדון העולמים

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** אלהים עליון גדול גבור ונורא
** פזמון: אין לנו פה ולא מצח

* לרעב וליוקר המים:
** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]]

* לשלום המלכות:
** אנא האל הנותן עוז ותעצומות
** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך

* למצוא חן בעיני המלך:
** אל מלך יושב על כסא רם ונשא
** פזמון: מלך מלכים ה'
===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>g4qpjrz8kut8fng4ncb5fb8w6yrq1jq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018737</id>
      <parentid>3018735</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T10:12:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליום כפור */</comment>
      <origin>3018737</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="63096" sha1="etp1khoadt8w5g6cdpvzz2kbtx9rz6b" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! מהר&quot;ז יענט
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|&lt;!-- רז&quot;י א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|&lt;!-- רז&quot;י ב' סליחות --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמידת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|&lt;!-- רז&quot;י ג' סליחות --&gt;
* [[ישראל עמך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ד' סליחות --&gt;
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי נחרבת]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- רז&quot;י ה' סליחות --&gt;
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* פזמון: [[חננו יי חננו|חנינו הי חנינו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|&lt;!-- רז&quot;י ו' סליחות --&gt;
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ז' סליחות --&gt;
* [[אקרא בשמך|אקרא בשמך להחזיק]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|&lt;!-- רז&quot;י ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך|נמצאת רק בחלק מכתבי היד.}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י גדליה --&gt;
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה' חזקו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|&lt;!-- רז&quot;י ב' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך ה' עיני כל יצור]]
* שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך שוועתי]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחנון: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ג' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אשת נעורים]]
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|איה הרואה]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]]
* [[אטתי מטתי]]
* שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]
* שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* עקדה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבוקר]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחנון: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ד' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]
* שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]]
* עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחנון: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ה' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]
* [[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי]]
* [[תאות נפש ולב|תאות לב ונפש]]
* שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים קול]]
* שלמונית: [[תוחלת ישראל]]
* עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שיכן]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
* תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
* תחנון [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- רז&quot;י עריו&quot;כ --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 	מהר&quot;ז יענט
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|&lt;!-- הגה&quot;מ ערבית --&gt;
ז' פעמים י&quot;ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|&lt;!-- רז&quot;י ערבית --&gt;
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ שחרית --&gt;
י&quot;ג פעמים י&quot;ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|&lt;!-- רז&quot;י שחרית --&gt;
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אנא חטא העם הזה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[אני הוא השואל]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]{{ש}}או [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- רז&quot;י מוסף --&gt;

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מנחה --&gt;
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* שאר סליחות ממטבע רבינו מאיר
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- רז&quot;י מנחה --&gt;

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|&lt;!-- הגה&quot;מ נעילה --&gt;
במקום סליחות יאמר פזמונים,{{ש}}ואומר {{צ|שמע ישראל}}{{הערה|הוא אחד מהפזמונים, ולא כמו שהגיהו ברמב&quot;ם מהדורת פרנקל.}}
|&lt;!-- רז&quot;י נעילה --&gt;
אם יש שהות אומרים:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
וכל הפזמונים
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! 
! 
! 
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|

|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* ישראל אין מלך
* אלהים באו גוים בקרב מחניך
* חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך טימאו…
* קינה: ציון אל ירפי ידיך
* קינה: ארים קול ילך כנחש
* קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* אמרתי נא אספרה
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

;מנהג מנטובה
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

{{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}}

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
(חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר)
* אנוסה לעזרה
* ארכו הימים ותלאה רבתה
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: את ה' נודה בפינו
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
|ב' אדר||פראג||
(חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ)
* אלה אזכרה ואשפכה
* תולעת יעקב אל תיראי
* פזמון: אלה במגן וצינה
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* מי יודע ישוב
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|}

==סליחות על הקדושים==
(בדרך כלל נוספו בתפילות יו&quot;כ)
===על גזירות פראג===
{{הור2|ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}}
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]

===על קדושי גומבין (שנ&quot;ו)===
* מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, כנראה נאמרה במוסף יו&quot;כ בפוזנא)
* ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר)
===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א)===
(נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א)
* אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי (לר' נתן נטע שפירא)
* פזמון: אם עוונינו ענו בנו
===על גזירה בשנת שצ&quot;ו===
(רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל]}})
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
===על קדושי ראזינאי (ת&quot;כ)===
(נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים)
* אנא אדון העולמים

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** אלהים עליון גדול גבור ונורא
** פזמון: אין לנו פה ולא מצח

* לרעב וליוקר המים:
** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]]

* לשלום המלכות:
** אנא האל הנותן עוז ותעצומות
** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך

* למצוא חן בעיני המלך:
** אל מלך יושב על כסא רם ונשא
** פזמון: מלך מלכים ה'
===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>etp1khoadt8w5g6cdpvzz2kbtx9rz6b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:הקוראן המבורך (תרגום דאר אלסלאם)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1736241</id>
    <revision>
      <id>3018651</id>
      <parentid>3018563</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T14:26:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>למה לצרף את דף השיחה לקטגוריה?</comment>
      <origin>3018651</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="894" sha1="5fbrvfitphr94ux4cj4j4h53lbyqbpl" xml:space="preserve">== ארגון דאר א-סלאם ==

לפני הקריאה, מקווה שאנשים מודעים לתחקיר ששודר על הארגון, התברר שאנשיו מראים פנים יפות ומתק שפתיים, ומדברים על שלום ואחווה, אך בפועל מקיימים קשרים עם גדולי המסיתים והרוצחים.
חפשו ביוטיוב: 'אשרף מרואן - שם בדוי' [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-40086-7|&amp;#126;2026-40086-7]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-40086-7|שיחה]] 14:14, 19 בינואר 2026 (IST)

== קישורי שפות ==

נחוץ להוסיף ערך בוויקינתונים לכל סורה בנפרד ולקשר לשפות האחרות. הידע הטכני שלי אינו מספיק לעבודה כזו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:18, 2 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>5fbrvfitphr94ux4cj4j4h53lbyqbpl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018652</id>
      <parentid>3018651</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T14:28:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* קישורי שפות */</comment>
      <origin>3018652</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1208" sha1="26c3a6tju67qfd3n8lnr1fzzmd3zdkz" xml:space="preserve">== ארגון דאר א-סלאם ==

לפני הקריאה, מקווה שאנשים מודעים לתחקיר ששודר על הארגון, התברר שאנשיו מראים פנים יפות ומתק שפתיים, ומדברים על שלום ואחווה, אך בפועל מקיימים קשרים עם גדולי המסיתים והרוצחים.
חפשו ביוטיוב: 'אשרף מרואן - שם בדוי' [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-40086-7|&amp;#126;2026-40086-7]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-40086-7|שיחה]] 14:14, 19 בינואר 2026 (IST)

== קישורי שפות ==

נחוץ להוסיף ערך בוויקינתונים לכל סורה בנפרד ולקשר לשפות האחרות. הידע הטכני שלי אינו מספיק לעבודה כזו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:18, 2 ביוני 2026 (IDT)
:יש באתר כמה תרגומים עבריים לכל סורה, וניתן יהיה לקשר רק אחת לפריט ויקינתונים של הסורה בשפות אחרות. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:28, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>26c3a6tju67qfd3n8lnr1fzzmd3zdkz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018675</id>
      <parentid>3018652</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T18:20:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* קישורי שפות */ תגובה למשתמש בן עדריאל ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3018675</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1634" sha1="171xo4om1h8w4gkjt3dnxtdk4yx85ep" xml:space="preserve">== ארגון דאר א-סלאם ==

לפני הקריאה, מקווה שאנשים מודעים לתחקיר ששודר על הארגון, התברר שאנשיו מראים פנים יפות ומתק שפתיים, ומדברים על שלום ואחווה, אך בפועל מקיימים קשרים עם גדולי המסיתים והרוצחים.
חפשו ביוטיוב: 'אשרף מרואן - שם בדוי' [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-40086-7|&amp;#126;2026-40086-7]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-40086-7|שיחה]] 14:14, 19 בינואר 2026 (IST)

== קישורי שפות ==

נחוץ להוסיף ערך בוויקינתונים לכל סורה בנפרד ולקשר לשפות האחרות. הידע הטכני שלי אינו מספיק לעבודה כזו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:18, 2 ביוני 2026 (IDT)
:יש באתר כמה תרגומים עבריים לכל סורה, וניתן יהיה לקשר רק אחת לפריט ויקינתונים של הסורה בשפות אחרות. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:28, 3 ביוני 2026 (IDT)
:: לא הבנתי למה. הסתכלתי בערכי הסורות של רקנדורף בוויקינתונים ולא ראיתי שהם משוייכים לסורה המקבילה בשפות אחרות בערך עצמו. איך הקישור הזה נעשה? והאם לא ניתן לקשר במקביל כמה תרגומים?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:20, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>171xo4om1h8w4gkjt3dnxtdk4yx85ep</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1736507</id>
    <revision>
      <id>3018686</id>
      <parentid>3017613</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T19:14:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3018686</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17572" sha1="3r9bvwa9t2duhr5nyqw0ld2rskuma70" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;אשל אברהם‬&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מא רנב ד/&gt;וצידה בקצץ, אסור כל היום מוקצה כזה, עיין מ&quot;א שם א. ובאין במחובר שרי בו ביום באפשר, ואפשר דמי לנר דיודע עכו&quot;ם שעושה לשמחת יו&quot;ט, וליום חול אין צורך לו דגים, הוה כנר יעו&quot;ש וכמו שכתב כאן אות י&quot;א. ואי&quot;ה יבואר שם עוד. ועיין אליהו רבה אות י' צידד להקל לאחרים בקצץ:

'''{{ק|(יג)}} ואם.''' עיין מ&quot;א. אף דספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין לא מהני, מכל מקום כאן עדיף וסומכין בספק עליה, דהא לצורך גם כן סומכין על דיעה דמתיר. ומה שכתב רנ&quot;ג (ט&quot;ס רצ&quot;ג) איני יודע מהו באות י&quot;ח להסיר על ידי עכו&quot;ם שאינו אומר לכבות ולהבעיר, וכאן מחלק אם אין הולכין בלא זה דביוש הוא, הוה מלאכה דבר תורה:

'''{{ק|(יד)}} ליקח.''' עיין מ&quot;א. משמע מטעם עובדין דחול אסור, אף על ידי עכו&quot;ם שלוחו של ישראל, ועיין אליה רבה אות י&quot;ב בזה. ואף נגמר מערב יום טוב אסור:

'''{{ק|(טו)}} שעושה.''' עיין מ&quot;א. ט&quot;ס, בעיר שרובה '''ישראל אסור''', וצ&quot;ל בעיר שרובה '''עכו&quot;ם מותר,''' עיין אליה רבה אות י&quot;ג בזה. והיינו לטעם מראית העין, אבל מטעם עובדין דחול ראוי לאסור לילך לביתו אף בחנוני, ועיין תוס' שבת אות י&quot;ט:

'''והוי''' יודע דעור ואחר כך כלי הוה נולד גמור, ואפילו הכי שרי, דגמרו בידי אדם אין מקצה מדעתו. ואף נתן ישראל עור שלו לעכו&quot;ם לפני שבת וקצץ ועשה בשבת – לא מקצה מדעתו, דיודע דעכו&quot;ם יכול לעשות בשבת. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקפה#מא כה|מ&quot;א תקפ&quot;ו אות כ&quot;ה]], קרן עכו&quot;ם, לאפוקי עשה מקרן שמונח בבית ישראל דמוקצה הוא. ותדע, דהא בגד לעכו&quot;ם נותן משלו ונמי נולד הוא או עכ&quot;פ מוקצה, ושרי. ועיין תוס' שבת אות י&quot;ט וצ&quot;ע. [[מגן אברהם על אורח חיים שכה#מא י|ובשכ&quot;ה במ&quot;א אות קטן יו&quot;ד]] משמע לאוסרין בנולד שם בעינן דווקא רק גמרו בשבת, וכאן סתם להתיר בכל עניין ולא הביא ב' דיעות. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקיז#מא א|מ&quot;א תקי&quot;ז אות א]], המחבר סובר [[שולחן ערוך אורח חיים שכה ד|בשכ&quot;ה סעיף ד]] סובר שמא יאמר לעכו&quot;ם ובחנווני לא גזר יעו&quot;ש, אתי שפיר כאן. ואם כן, למאן דאוסר משום נולד, גם כאן ראוי להחמיר, אם לא כשכבר היו כלים רק נגמרו עתה דלאו '''נולד''', רק מוקצה שלא היה באפשר ללבוש כך, שרי:&lt;קטע סוף=מא רנב ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנב ה/&gt;'''{{ק|(טז)}} דאין.''' עיין מ&quot;א. ועיין סימן רמ&quot;ו מה שכתבתי שם וב&quot;ח ואליה רבה שם אות א, דעביד מעשה יש להחמיר לעצמו, אבל דמנחי ומלאכה ממילא נעשית בתוכו, לדידן אין צריך להחמיר. ואפשר נתכוין למה שכתב אליה רבה אות ט&quot;ו:

'''{{ק|(יז)}} וטוענין.''' עיין מ&quot;א. תוס' דף ח&quot;י ד&quot;ה ולימא, יעו&quot;ש. אפשר תיקן בזה, דלכלל וטוענין, ואחר כך לומר דאין מצוה. אלא דכהאי גוונא לית מאן דאמר בגמרא אף לבית שמאי דממילא. ומכל מקום שעורים לגיגית איני יודע, ואין עולת שבת בידי לעיין ביה:

'''{{ק|(יח)}} והגת מבעוד יום.''' עיין מ&quot;א. מבעוד יום קאי להתיר המשקין היוצאין בשבת, דנתרסקו מבעוד יום גדול על ידי טעינת הקורה, וליכא חיוב חטאת. אבל להתיר הטעינה אף סמוך לחשיכה, לכולי עלמא שרי, דלא גזור אטו בשבת:

'''{{ק|(יט)}} בוסר.''' עיין מ&quot;א. פירש דברי הטור כאן דלא התיר, כי אם במחוסרין שחיקה מותרין המשקין היוצאין, והוא הדין לגמור בידיים שרי כמו שכתב ב[[טור אורח חיים שכא|שכ&quot;א]] היינו בידיים שהרי סיים: 'לפיכך כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל מותר לגמור שחיקת הריפות', הרי בידיים מתיר, הוא הדין בוסר ושום ומלילות שמחוסרין רק שחיקה מותרין בידיים, וכאן נמי לא התיר המשקין היוצאין כי אם במחוסרין שחיקה, הא מחוסרין דיכה אסורין המשקין היוצאין דסבירא ליה מחוסרין דיכה חיוב חטאת יש בהו, ומחוסרין שחיקה אין הכי נמי דגם בידיים מותר ונקיט משקין בטור לומר הא מחוסרין דיכה אף משקין אסורים. ומשום הכי דילג כאן שום, דאף לא נתרסקו כלל מבעוד יום משקין היוצאין מותרים דליכא חיוב חטאת כי אם זיתים וענבים, ובוסר בכלל זיתים, ומלילות היינו תבואה בשיבולת, אם כן המשקה היוצא משיבולת הוה מפרק ממש ודש. אבל המחבר פסק כרי&quot;ף ורמב&quot;ם דבטעינת קורה מבעוד יום ומחוסרין דיכה ליכא חיוב חטאת, הלכך המשקין היוצאין מותרים, ובידיים אסור עד שידוכו ומחוסרין רק שחיקה. והשמיט גם כן '''שום,''' דשום אף לא נתרסק כלל מבעוד יום המשקין היוצאין מעצמן מותרים דליכא חיוב חטאת. ועיין תוס' דף י&quot;ט ד&quot;ה השום וד&quot;ה ר' ישמעאל ו[[שבת קמא א|קמ&quot;ה א]] ד&quot;ה ר' יוחנן, ובאליה רבה אות י&quot;ו וי&quot;ז. ואפשר המגן אברהם על הטור והמחבר הקשה כן והעלה דהני יש בהו חיוב חטאת. [[שולחן ערוך אורח חיים שכ א|ובסימן ש&quot;ך סעיף א]] תותים ורימונים בעומדים למשקין היוצאין אסורים אף דליכא חיוב חטאת כי אם בזיתים וענבים, יש לומר דעומדים למשקין דומים לזיתים וענבים וכולה חדא גזירה כהאי גוונא. ועיין בחמד משה ואי&quot;ה [[פרי מגדים על אורח חיים שכ|בש&quot;ך]] יבואר עוד. ועיין ט&quot;ז כאן אות ו פירש דברי הטור [[טור אורח חיים שכא|בשכ&quot;א]] יגמור מעצמן, וקשה הא כתב לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות, ועיין אליה רבה תמה בזה יעו&quot;ש:

'''{{ק|(כ)}} להשמעת קול.''' עיין מ&quot;א. לא הבינותי, [[שבת יח א#רש&quot;י|דלרש&quot;י ח&quot;י א]] זילותא דשבתא, יאמרו רחיים של פלוני עושה מלאכה בשכר, ובשל עכו&quot;ם שרי. מה שאין כן לאגור הובא בד&quot;מ כאן וב&quot;י בסוף [[טור אורח חיים שלח#בית יוסף|סי' של&quot;ח]], השמעת קול, ויאמרו שהיום נתן החטים, וכן משמע מרמ&quot;א כאן '''בזייג&quot;ר''' שרי, דהכל יודעין מאתמול. אם כן יש לומר ברחיים של עכו&quot;ם נמי אסור כהאי גוונא, יאמרו הישראל נתן החטים בשבת, עיין [[טור אורח חיים רמו#בית חדש|ב&quot;ח רמ&quot;ו סעיף ב]]. ומה שכתב מתוספות ד&quot;ה ולימא הקשו כולם עליו, דאם כן מוגמר וגפרית מאי טעמא שרי, ובכתבי אדוני אבי הרב ז&quot;ל התעורר בזה ה' יזכינו להדפיס חיבורו בזמן לא כביר. וסבור הייתי לומר דלימא גזירה מפני הרואים דאוושא וכולי עלמא שומעין ויאמרו שבשבת נתן החטים ויבואו להתיר בשבת, אף על גב דהשמעת קול וזילותא דשבת דבר חדש הוא כמו שכתב הרא&quot;ש מכל מקום לימא זה, אלא שמע מינה דהוה גזירה לגזירה. וגם זה אינו דמכל מקום חשדא איכא אף בדרבנן כמבואר [[שולחן ערוך אורח חיים רמג|בסימן רמ&quot;ג]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|ורמ&quot;ד]], ואף דיש לומר התם אסמכוה אקרא חמיר טפי. ומכל מקום צ&quot;ע בכאן. ועיין בט&quot;ז סימן רמ&quot;ד אות ז מתיר בפשיטות לישב ישראל שם לשמור אף שלא במקום מצוה, יעו&quot;ש:

'''{{ק|(כא)}} במקום.''' עיין מ&quot;א. דוודאי לרבה דאוסר השמעת קול אף בפסידא אסור, ואנן סוברים עיקר כדיעה דהשמעת קול שרי מדינא, רק מחמירין, ובהפסד מקילין. וכן באיסור והיתר כללא הוא, כל מקום שהר&quot;ב מתיר בהפסד מרובה הוא דמדינא שרי, עיין בתורת חטאת ופריי ליורה דעה בזה:
 
'''{{ק|(כב)}} יש להקל.''' עיין מ&quot;א. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|סימן רמ&quot;ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים תנ|וסימן ת&quot;נ]] ומה שכתבתי שם:&lt;קטע סוף=מא רנב ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנב ו/&gt;'''{{ק|(כג)}} במחטו בידו.''' עיין מ&quot;א. [[שבת יא ב|שבת דף י&quot;א ע&quot;ב]] וכרבא דאין גוזרין גזירה לגזירה, הלכך דווקא בידו, לא בבגדו כשאין דרך להוציא בבגדו, עיין סימן [[מגן אברהם על אורח חיים שא|ש&quot;א]] במ&quot;א אות ט&quot;ו. ומשום הכי אע&quot;ג דכתב שם דנקובה חייב, היינו באורחיה בהכי, וכאן נקיט דבר פשוט בידו כולי עלמא חייב, אומן ובאין אומן. 

'''ובכרמלית''' וכו'. ומחלוקת הוא אם יש לנו רשות הרבים או לאו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רסו|סימן רס&quot;ו]] [[שולחן ערוך אורח חיים שלד|ושל&quot;ד]]. ותליא בפלוגתא אי ספק מן התורה לחומרא גוזרין בספק, ואי להרמב&quot;ם כל ספיקא מן התורה שריא (אף בכרת וסקילה) רק מדרבנן הוה גזירה לגזירה. ועיין יש&quot;ש ביצה פרק המביא סימן בי&quot;ת בין השמשות צריך למחות בנשים, וכן יסד הפייט (בשבועות) לא תנאף בספק פן תענש '''בוודאי''' יעו&quot;ש, ועיין בתורת הבית הארוך מזה. והך '''בוודאי''' מן השמים הוא, דבידי אדם אין עונשין מספיקא, ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח ב|סימן תר&quot;ח]] בהלכות יום הכיפורים סעיף ב' שאינם יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקודש, משמע הא בין השמשות פורשין וכמו שכתב המגן אברהם אות ב, ואם כן משמע דפסק השו&quot;ע ספק מן התורה כוודאי. אלא שלשון זה הוא מהרמב&quot;ם פרק א הלכה ז משביתת עשור, וסובר ז&quot;ל ספק מן התורה לקולא. אי לאו דמסתפינא מחבראי וכל שכן מרבותי הייתי אומר שיש בו כרת לדידן נפיק מאשם תלוי וכתוב בהדיא מוחין בידם, וספק לאו דנפיק מדאיצטריך להתיר ספק ממזר (עיין בתורת הבית הארוך) לאו מפורש הוא ואין מוחין בידם, אלא דהמעיין בפרק ט מהלכות טומאת מת דלדידן אשם תלוי איקבע איסורא אין ללמוד ממנו. ובפתיחה כוללת אי&quot;ה אבאר זה:

'''{{ק|(כד)}} בתפילין {{ג|שבראשו}}.''' עיין מ&quot;א. פירש לדינא דלא כדעת הב&quot;י, דבראשו בלאו הכי שרי ובידו מותר, דאין שוכחן; אלא בידו אסור ובראשו צריך וכו'. ועיין ט&quot;ז אות ח' בזה:
 
'''{{ק|(כה)}} שאין שוכחן.''' עיין מ&quot;א. [[מגן אברהם על אורח חיים מד#מא ב|בסימן מ&quot;ד במ&quot;א אות ב]], דמצוה מן המובחר, יעו&quot;ש:&lt;קטע סוף=מא רנב ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנב ז/&gt;'''{{ק|(כו)}} למשמש.''' עיין מ&quot;א. לי העני יש בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם בעזה&quot;י. בגמרא: &quot;לא יצא החייט שמא ישכח '''ויצא'''&quot;, משמע לא יצא לרשות הרבים '''סמוך''' לחשיכה שמא ישכח ויצא משתחשך ויעביר ד' אמות ברשות הרבים, עיין פני יהושע, הא בביתו אין איסור סמוך לחשיכה. וברמב&quot;ם ובשו&quot;ע: &quot;שמא ישכח '''ויוציא'''&quot;, משמע בביתו ויוציא לרשות הרבים משתחשך. ובטור כבגמרא, יעו&quot;ש. וחנניא אמר: '''חייב''' אדם וכו' '''עם''' חשיכה, וכן הוא ברמב&quot;ם פרק י&quot;ט מהלכות שבת הלכה כ&quot;ו, אבל הטור והמחבר העתיקו '''מצוה'''; '''סמוך''' לחשיכה. ולכאורה בין חייב למצוה ובין סמוך (חצי שעה כמו סמוך למנחה) ובין עם חשיכה, הפרש יש, ובחידושינו הערנו בזה. ומב&quot;ח נראה דחנניא עם חשיכה – סמוך לחשיכה, והוה גזירה לגזירה ורק מצוה מן המובחר. וממגן אברהם נראה דוודאי לא אמרינן כאן ספק דרבנן לקולא, ובפרט במצוי שכל ימי החול יש לו דברים מוקצים, גם כל היכא דאיכא לברורי בקל מבררינן אף בדרבנן, עיין ריש פסחים, למאי נפקא מינה נישייליה אף אם בטלו וכו'. והלכך אי משום שמא יצא לרשות הרבים, לדידן דליכא כרמלית אין מצוה '''סמוך''' לחשיכה ויוכל בין השמשות למשמש, ולשמא ישכח הוה ליה גזירה לגזירה כמו שכתבתי באות כ&quot;ג. מה שאין כן מוקצה של כל ימות החול לא חשיב לספק ואיכא לברורי, הלכך מצוה סמוך לחשיכה, דבין השמשות או בשבת לא מהני והא אסור לטלטלו, בהכרח סמוך מצוה. ועיין מהרש&quot;א ז&quot;ל ריש ביצה: &quot;וספיקה אסורה. משום דמוקצה יש לה סמך מן התורה מחמירין ביה&quot;, ואין להאריך, ובחידושינו הארכנו עוד בזה:
&lt;קטע סוף=מא רנב ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנג א/&gt;'''{{ג|{{ג|רנג}}}} {{ק|(א)}} מצטמק'''. עיין מ&quot;א. איני יודע למה שביק דברי רש&quot;י [[שבת לז ב#רש&quot;י|שבת דף ל&quot;ז ע&quot;ב]] ד&quot;ה מצטמק (צמוק והיא מתפעלת, עיין [[רש&quot;י על בראשית מט טז|רש&quot;י בראשית מ&quot;ד י&quot;ו]], עיין פרישה כאן). וגפת זיתים כמו שכתב הטור והמחבר והרמב&quot;ם בפירוש המשנה. וחילוק יש בין שהיה דשומשמין שרי ובין הטמנה, דשומשמין נמי מוסיף הבל כמו שכתב המחבר [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ג|בסימן רנ&quot;ז סעיף ג]] ועיי&quot;ש בב&quot;י. ובחידושי הרשב&quot;א ריש במה טומנין נתן עוד טעם, דר' זירא היה לומר סתם או לפרש המשנה יעו&quot;ש ועיין ר&quot;ן שם ומה שכתב הר&quot;ן כאן, דשומשמין העתיק פירוש רש&quot;י ככתבו ולשיטתיה דמתניתין דריש כירה בהטמנה, אבל לדידן מתניתין בשהיה, סתם גפת דזיתים ודומיא דעצים שעושין גחלים, מה שאין כן במה טומנין נקיט סתם גפת, וודאי כפירוש בכל הש&quot;ס דזיתים. ועיין לחם משנה פרק ד' מהלכות שבת, ולפי מה שכתבתי אתי שפיר ועיין תוספת שבת. 

וגללי בהמה דקה וגסה עיין ב&quot;י בשם הרמב&quot;ם ז&quot;ל גירסת הירושלמי, ובשו&quot;ע השמיטו ואיני יודע למה. ועיין מה שאכתוב אי&quot;ה בט&quot;ז אות ז ומג&quot;א אות י&quot;א לעניין שכח או עבר ושהה בזה. וכאן אין להאריך:

'''{{ק|(ב)}} שהוא חי.''' עיין מ&quot;א. להמחבר כל שנתבשל קצת אף פחות ממאכל בן דרוסאי תו לא הוה חי, אם כן אין היתר אלא אם כן סמוך לחשיכה ממש, הא מבעוד יום שוב נתבשל קצת אסור לשהות בין השמשות וצריך ליקח משם, או נתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו אז שרי להניחו שם. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רנד א|סימן רנ&quot;ד סעיף א]] דחי בקדירה מהני, הא צלי אצל האש לא מהני חי, ועיין ט&quot;ז אות א ואי&quot;ה שם יבואר עוד:

{{לא נשלם}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3r9bvwa9t2duhr5nyqw0ld2rskuma70</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018687</id>
      <parentid>3018686</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T19:20:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3018687</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17731" sha1="r13q7358uf9z2ufj0wfaqi3d2im8fcg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;אשל אברהם‬&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מא רנב ד/&gt;וצידה בקצץ, אסור כל היום מוקצה כזה, עיין מ&quot;א שם א. ובאין במחובר שרי בו ביום באפשר, ואפשר דמי לנר דיודע עכו&quot;ם שעושה לשמחת יו&quot;ט, וליום חול אין צורך לו דגים, הוה כנר יעו&quot;ש וכמו שכתב כאן אות י&quot;א. ואי&quot;ה יבואר שם עוד. ועיין אליהו רבה אות י' צידד להקל לאחרים בקצץ:

'''{{ק|(יג)}} ואם.''' עיין מ&quot;א. אף דספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין לא מהני, מכל מקום כאן עדיף וסומכין בספק עליה, דהא לצורך גם כן סומכין על דיעה דמתיר. ומה שכתב רנ&quot;ג (ט&quot;ס רצ&quot;ג) איני יודע מהו באות י&quot;ח להסיר על ידי עכו&quot;ם שאינו אומר לכבות ולהבעיר, וכאן מחלק אם אין הולכין בלא זה דביוש הוא, הוה מלאכה דבר תורה:

'''{{ק|(יד)}} ליקח.''' עיין מ&quot;א. משמע מטעם עובדין דחול אסור, אף על ידי עכו&quot;ם שלוחו של ישראל, ועיין אליה רבה אות י&quot;ב בזה. ואף נגמר מערב יום טוב אסור:

'''{{ק|(טו)}} שעושה.''' עיין מ&quot;א. ט&quot;ס, בעיר שרובה '''ישראל אסור''', וצ&quot;ל בעיר שרובה '''עכו&quot;ם מותר,''' עיין אליה רבה אות י&quot;ג בזה. והיינו לטעם מראית העין, אבל מטעם עובדין דחול ראוי לאסור לילך לביתו אף בחנוני, ועיין תוס' שבת אות י&quot;ט:

'''והוי''' יודע דעור ואחר כך כלי הוה נולד גמור, ואפילו הכי שרי, דגמרו בידי אדם אין מקצה מדעתו. ואף נתן ישראל עור שלו לעכו&quot;ם לפני שבת וקצץ ועשה בשבת – לא מקצה מדעתו, דיודע דעכו&quot;ם יכול לעשות בשבת. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקפה#מא כה|מ&quot;א תקפ&quot;ו אות כ&quot;ה]], קרן עכו&quot;ם, לאפוקי עשה מקרן שמונח בבית ישראל דמוקצה הוא. ותדע, דהא בגד לעכו&quot;ם נותן משלו ונמי נולד הוא או עכ&quot;פ מוקצה, ושרי. ועיין תוס' שבת אות י&quot;ט וצ&quot;ע. [[מגן אברהם על אורח חיים שכה#מא י|ובשכ&quot;ה במ&quot;א אות קטן יו&quot;ד]] משמע לאוסרין בנולד שם בעינן דווקא רק גמרו בשבת, וכאן סתם להתיר בכל עניין ולא הביא ב' דיעות. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקיז#מא א|מ&quot;א תקי&quot;ז אות א]], המחבר סובר [[שולחן ערוך אורח חיים שכה ד|בשכ&quot;ה סעיף ד]] סובר שמא יאמר לעכו&quot;ם ובחנווני לא גזר יעו&quot;ש, אתי שפיר כאן. ואם כן, למאן דאוסר משום נולד, גם כאן ראוי להחמיר, אם לא כשכבר היו כלים רק נגמרו עתה דלאו '''נולד''', רק מוקצה שלא היה באפשר ללבוש כך, שרי:&lt;קטע סוף=מא רנב ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנב ה/&gt;'''{{ק|(טז)}} דאין.''' עיין מ&quot;א. ועיין סימן רמ&quot;ו מה שכתבתי שם וב&quot;ח ואליה רבה שם אות א, דעביד מעשה יש להחמיר לעצמו, אבל דמנחי ומלאכה ממילא נעשית בתוכו, לדידן אין צריך להחמיר. ואפשר נתכוין למה שכתב אליה רבה אות ט&quot;ו:

'''{{ק|(יז)}} וטוענין.''' עיין מ&quot;א. תוס' דף ח&quot;י ד&quot;ה ולימא, יעו&quot;ש. אפשר תיקן בזה, דלכלל וטוענין, ואחר כך לומר דאין מצוה. אלא דכהאי גוונא לית מאן דאמר בגמרא אף לבית שמאי דממילא. ומכל מקום שעורים לגיגית איני יודע, ואין עולת שבת בידי לעיין ביה:

'''{{ק|(יח)}} והגת מבעוד יום.''' עיין מ&quot;א. מבעוד יום קאי להתיר המשקין היוצאין בשבת, דנתרסקו מבעוד יום גדול על ידי טעינת הקורה, וליכא חיוב חטאת. אבל להתיר הטעינה אף סמוך לחשיכה, לכולי עלמא שרי, דלא גזור אטו בשבת:

'''{{ק|(יט)}} בוסר.''' עיין מ&quot;א. פירש דברי הטור כאן דלא התיר, כי אם במחוסרין שחיקה מותרין המשקין היוצאין, והוא הדין לגמור בידיים שרי כמו שכתב ב[[טור אורח חיים שכא|שכ&quot;א]] היינו בידיים שהרי סיים: 'לפיכך כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל מותר לגמור שחיקת הריפות', הרי בידיים מתיר, הוא הדין בוסר ושום ומלילות שמחוסרין רק שחיקה מותרין בידיים, וכאן נמי לא התיר המשקין היוצאין כי אם במחוסרין שחיקה, הא מחוסרין דיכה אסורין המשקין היוצאין דסבירא ליה מחוסרין דיכה חיוב חטאת יש בהו, ומחוסרין שחיקה אין הכי נמי דגם בידיים מותר ונקיט משקין בטור לומר הא מחוסרין דיכה אף משקין אסורים. ומשום הכי דילג כאן שום, דאף לא נתרסקו כלל מבעוד יום משקין היוצאין מותרים דליכא חיוב חטאת כי אם זיתים וענבים, ובוסר בכלל זיתים, ומלילות היינו תבואה בשיבולת, אם כן המשקה היוצא משיבולת הוה מפרק ממש ודש. אבל המחבר פסק כרי&quot;ף ורמב&quot;ם דבטעינת קורה מבעוד יום ומחוסרין דיכה ליכא חיוב חטאת, הלכך המשקין היוצאין מותרים, ובידיים אסור עד שידוכו ומחוסרין רק שחיקה. והשמיט גם כן '''שום,''' דשום אף לא נתרסק כלל מבעוד יום המשקין היוצאין מעצמן מותרים דליכא חיוב חטאת. ועיין תוס' דף י&quot;ט ד&quot;ה השום וד&quot;ה ר' ישמעאל ו[[שבת קמא א|קמ&quot;ה א]] ד&quot;ה ר' יוחנן, ובאליה רבה אות י&quot;ו וי&quot;ז. ואפשר המגן אברהם על הטור והמחבר הקשה כן והעלה דהני יש בהו חיוב חטאת. [[שולחן ערוך אורח חיים שכ א|ובסימן ש&quot;ך סעיף א]] תותים ורימונים בעומדים למשקין היוצאין אסורים אף דליכא חיוב חטאת כי אם בזיתים וענבים, יש לומר דעומדים למשקין דומים לזיתים וענבים וכולה חדא גזירה כהאי גוונא. ועיין בחמד משה ואי&quot;ה [[פרי מגדים על אורח חיים שכ|בש&quot;ך]] יבואר עוד. ועיין ט&quot;ז כאן אות ו פירש דברי הטור [[טור אורח חיים שכא|בשכ&quot;א]] יגמור מעצמן, וקשה הא כתב לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות, ועיין אליה רבה תמה בזה יעו&quot;ש:

'''{{ק|(כ)}} להשמעת קול.''' עיין מ&quot;א. לא הבינותי, [[שבת יח א#רש&quot;י|דלרש&quot;י ח&quot;י א]] זילותא דשבתא, יאמרו רחיים של פלוני עושה מלאכה בשכר, ובשל עכו&quot;ם שרי. מה שאין כן לאגור הובא בד&quot;מ כאן וב&quot;י בסוף [[טור אורח חיים שלח#בית יוסף|סי' של&quot;ח]], השמעת קול, ויאמרו שהיום נתן החטים, וכן משמע מרמ&quot;א כאן '''בזייג&quot;ר''' שרי, דהכל יודעין מאתמול. אם כן יש לומר ברחיים של עכו&quot;ם נמי אסור כהאי גוונא, יאמרו הישראל נתן החטים בשבת, עיין [[טור אורח חיים רמו#בית חדש|ב&quot;ח רמ&quot;ו סעיף ב]]. ומה שכתב מתוספות ד&quot;ה ולימא הקשו כולם עליו, דאם כן מוגמר וגפרית מאי טעמא שרי, ובכתבי אדוני אבי הרב ז&quot;ל התעורר בזה ה' יזכינו להדפיס חיבורו בזמן לא כביר. וסבור הייתי לומר דלימא גזירה מפני הרואים דאוושא וכולי עלמא שומעין ויאמרו שבשבת נתן החטים ויבואו להתיר בשבת, אף על גב דהשמעת קול וזילותא דשבת דבר חדש הוא כמו שכתב הרא&quot;ש מכל מקום לימא זה, אלא שמע מינה דהוה גזירה לגזירה. וגם זה אינו דמכל מקום חשדא איכא אף בדרבנן כמבואר [[שולחן ערוך אורח חיים רמג|בסימן רמ&quot;ג]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|ורמ&quot;ד]], ואף דיש לומר התם אסמכוה אקרא חמיר טפי. ומכל מקום צ&quot;ע בכאן. ועיין בט&quot;ז סימן רמ&quot;ד אות ז מתיר בפשיטות לישב ישראל שם לשמור אף שלא במקום מצוה, יעו&quot;ש:

'''{{ק|(כא)}} במקום.''' עיין מ&quot;א. דוודאי לרבה דאוסר השמעת קול אף בפסידא אסור, ואנן סוברים עיקר כדיעה דהשמעת קול שרי מדינא, רק מחמירין, ובהפסד מקילין. וכן באיסור והיתר כללא הוא, כל מקום שהר&quot;ב מתיר בהפסד מרובה הוא דמדינא שרי, עיין בתורת חטאת ופריי ליורה דעה בזה:
 
'''{{ק|(כב)}} יש להקל.''' עיין מ&quot;א. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|סימן רמ&quot;ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים תנ|וסימן ת&quot;נ]] ומה שכתבתי שם:&lt;קטע סוף=מא רנב ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנב ו/&gt;'''{{ק|(כג)}} במחטו בידו.''' עיין מ&quot;א. [[שבת יא ב|שבת דף י&quot;א ע&quot;ב]] וכרבא דאין גוזרין גזירה לגזירה, הלכך דווקא בידו, לא בבגדו כשאין דרך להוציא בבגדו, עיין סימן [[מגן אברהם על אורח חיים שא|ש&quot;א]] במ&quot;א אות ט&quot;ו. ומשום הכי אע&quot;ג דכתב שם דנקובה חייב, היינו באורחיה בהכי, וכאן נקיט דבר פשוט בידו כולי עלמא חייב, אומן ובאין אומן. 

'''ובכרמלית''' וכו'. ומחלוקת הוא אם יש לנו רשות הרבים או לאו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רסו|סימן רס&quot;ו]] [[שולחן ערוך אורח חיים שלד|ושל&quot;ד]]. ותליא בפלוגתא אי ספק מן התורה לחומרא גוזרין בספק, ואי להרמב&quot;ם כל ספיקא מן התורה שריא (אף בכרת וסקילה) רק מדרבנן הוה גזירה לגזירה. ועיין יש&quot;ש ביצה פרק המביא סימן בי&quot;ת בין השמשות צריך למחות בנשים, וכן יסד הפייט (בשבועות) לא תנאף בספק פן תענש '''בוודאי''' יעו&quot;ש, ועיין בתורת הבית הארוך מזה. והך '''בוודאי''' מן השמים הוא, דבידי אדם אין עונשין מספיקא, ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח ב|סימן תר&quot;ח]] בהלכות יום הכיפורים סעיף ב' שאינם יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקודש, משמע הא בין השמשות פורשין וכמו שכתב המגן אברהם אות ב, ואם כן משמע דפסק השו&quot;ע ספק מן התורה כוודאי. אלא שלשון זה הוא מהרמב&quot;ם פרק א הלכה ז משביתת עשור, וסובר ז&quot;ל ספק מן התורה לקולא. אי לאו דמסתפינא מחבראי וכל שכן מרבותי הייתי אומר שיש בו כרת לדידן נפיק מאשם תלוי וכתוב בהדיא מוחין בידם, וספק לאו דנפיק מדאיצטריך להתיר ספק ממזר (עיין בתורת הבית הארוך) לאו מפורש הוא ואין מוחין בידם, אלא דהמעיין בפרק ט מהלכות טומאת מת דלדידן אשם תלוי איקבע איסורא אין ללמוד ממנו. ובפתיחה כוללת אי&quot;ה אבאר זה:

'''{{ק|(כד)}} בתפילין {{ג|שבראשו}}.''' עיין מ&quot;א. פירש לדינא דלא כדעת הב&quot;י, דבראשו בלאו הכי שרי ובידו מותר, דאין שוכחן; אלא בידו אסור ובראשו צריך וכו'. ועיין ט&quot;ז אות ח' בזה:
 
'''{{ק|(כה)}} שאין שוכחן.''' עיין מ&quot;א. [[מגן אברהם על אורח חיים מד#מא ב|בסימן מ&quot;ד במ&quot;א אות ב]], דמצוה מן המובחר, יעו&quot;ש:&lt;קטע סוף=מא רנב ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנב ז/&gt;'''{{ק|(כו)}} למשמש.''' עיין מ&quot;א. לי העני יש בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם בעזה&quot;י. בגמרא: &quot;לא יצא החייט שמא ישכח '''ויצא'''&quot;, משמע לא יצא לרשות הרבים '''סמוך''' לחשיכה שמא ישכח ויצא משתחשך ויעביר ד' אמות ברשות הרבים, עיין פני יהושע, הא בביתו אין איסור סמוך לחשיכה. וברמב&quot;ם ובשו&quot;ע: &quot;שמא ישכח '''ויוציא'''&quot;, משמע בביתו ויוציא לרשות הרבים משתחשך. ובטור כבגמרא, יעו&quot;ש. וחנניא אמר: '''חייב''' אדם וכו' '''עם''' חשיכה, וכן הוא ברמב&quot;ם פרק י&quot;ט מהלכות שבת הלכה כ&quot;ו, אבל הטור והמחבר העתיקו '''מצוה'''; '''סמוך''' לחשיכה. ולכאורה בין חייב למצוה ובין סמוך (חצי שעה כמו סמוך למנחה) ובין עם חשיכה, הפרש יש, ובחידושינו הערנו בזה. ומב&quot;ח נראה דחנניא עם חשיכה – סמוך לחשיכה, והוה גזירה לגזירה ורק מצוה מן המובחר. וממגן אברהם נראה דוודאי לא אמרינן כאן ספק דרבנן לקולא, ובפרט במצוי שכל ימי החול יש לו דברים מוקצים, גם כל היכא דאיכא לברורי בקל מבררינן אף בדרבנן, עיין ריש פסחים, למאי נפקא מינה נישייליה אף אם בטלו וכו'. והלכך אי משום שמא יצא לרשות הרבים, לדידן דליכא כרמלית אין מצוה '''סמוך''' לחשיכה ויוכל בין השמשות למשמש, ולשמא ישכח הוה ליה גזירה לגזירה כמו שכתבתי באות כ&quot;ג. מה שאין כן מוקצה של כל ימות החול לא חשיב לספק ואיכא לברורי, הלכך מצוה סמוך לחשיכה, דבין השמשות או בשבת לא מהני והא אסור לטלטלו, בהכרח סמוך מצוה. ועיין מהרש&quot;א ז&quot;ל ריש ביצה: &quot;וספיקה אסורה. משום דמוקצה יש לה סמך מן התורה מחמירין ביה&quot;, ואין להאריך, ובחידושינו הארכנו עוד בזה:
&lt;קטע סוף=מא רנב ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנג א/&gt;'''{{ג|{{ג|רנג}}}} {{ק|(א)}} מצטמק'''. עיין מ&quot;א. איני יודע למה שביק דברי רש&quot;י [[שבת לז ב#רש&quot;י|שבת דף ל&quot;ז ע&quot;ב]] ד&quot;ה מצטמק (צמוק והיא מתפעלת, עיין [[רש&quot;י על בראשית מט טז|רש&quot;י בראשית מ&quot;ד י&quot;ו]], עיין פרישה כאן). וגפת זיתים כמו שכתב הטור והמחבר והרמב&quot;ם בפירוש המשנה. וחילוק יש בין שהיה דשומשמין שרי ובין הטמנה, דשומשמין נמי מוסיף הבל כמו שכתב המחבר [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ג|בסימן רנ&quot;ז סעיף ג]] ועיי&quot;ש בב&quot;י. ובחידושי הרשב&quot;א ריש במה טומנין נתן עוד טעם, דר' זירא היה לומר סתם או לפרש המשנה יעו&quot;ש ועיין ר&quot;ן שם ומה שכתב הר&quot;ן כאן, דשומשמין העתיק פירוש רש&quot;י ככתבו ולשיטתיה דמתניתין דריש כירה בהטמנה, אבל לדידן מתניתין בשהיה, סתם גפת דזיתים ודומיא דעצים שעושין גחלים, מה שאין כן במה טומנין נקיט סתם גפת, וודאי כפירוש בכל הש&quot;ס דזיתים. ועיין לחם משנה פרק ד' מהלכות שבת, ולפי מה שכתבתי אתי שפיר ועיין תוספת שבת. 

וגללי בהמה דקה וגסה עיין ב&quot;י בשם הרמב&quot;ם ז&quot;ל גירסת הירושלמי, ובשו&quot;ע השמיטו ואיני יודע למה. ועיין מה שאכתוב אי&quot;ה בט&quot;ז אות ז ומג&quot;א אות י&quot;א לעניין שכח או עבר ושהה בזה. וכאן אין להאריך:

'''{{ק|(ב)}} שהוא חי.''' עיין מ&quot;א. להמחבר כל שנתבשל קצת אף פחות ממאכל בן דרוסאי תו לא הוה חי, אם כן אין היתר אלא אם כן סמוך לחשיכה ממש, הא מבעוד יום שוב נתבשל קצת אסור לשהות בין השמשות וצריך ליקח משם, או נתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו אז שרי להניחו שם. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רנד א|סימן רנ&quot;ד סעיף א]] דחי בקדירה מהני, הא צלי אצל האש לא מהני חי, ועיין ט&quot;ז אות א ואי&quot;ה שם יבואר עוד:

'''{{ק|(ג)}} שכיסה.''' עיין מ&quot;א. [[שבת לז ב|שבת דף ל&quot;ז ע&quot;ב]], אפילו גחלים של רותם.&lt;קטע סוף=מא רנג א/&gt;

{{לא נשלם}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r13q7358uf9z2ufj0wfaqi3d2im8fcg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/400</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744052</id>
    <revision>
      <id>3018700</id>
      <parentid>3018573</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T20:10:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018700</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3907" sha1="r691zgrll9mq3n4hr0vhxs1gmyrxbga" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף ימי סידור המשגה וחתימתה

תמו
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
ואשר אך על ידי זה נוכל להבין את הלשון ״ורואה אני את דבריהם
מדברי״ כמו ב[[משנה כלאים ב יא|משנה כלאים פ״ב מי״א]] ויפלא שאם כן למה יחלוק עמהם.

אבל הוא הביא לבית המדרש ומסר סגנון קבלתו מרבו נגד סגנון יתר
החכמים, ויאמר על זה דעתו לעצמו ״ורואה אני את דבריהם מדברי״.

וביותר רבו הרבה מאד דברים אשר הוא רק אצל כל אחד דעתו מתוך
שיטת קבלתו מרבותיו.

ובכל הדברים האלה כולם הנוגעים לקבלותיהם מדור העבר אשר בינתיים
בטלה המתיבתא ובטלו הסדרים, הנה ככל גדלו של ר׳ נתן בכל הנוגע ליסוד
המשנה והקבלות הראשיות עליה וגדר דבריה ובכל חילו הגדול לאורייתא לא הי׳
יכול לקחת חלק עמהם בבירורי הדברים ההם.

ועל כן לא בא ממנו דבר בכל זה.

ועל כן גם נמצא לר׳ נתן אחרי מות ר׳ מאיר כי גם חקר על ענין כזה
מאת סומכוס תלמידו המובהק של ר׳ מאיר אשר הי׳ הראש והראשון בדורו בנוגע
לענינים כאלה, ובא בכתובות ד׳ נ״ב:

״אמר ר׳ נתן שאלתי את סומכוס כשאמר ר׳ יהושע נותן לה כתובתה
ואינה פודה כשהדירה ולבסוף נשבית או כשנשבית ולבסוף הדירה '''ואמר לי לא'''
'''שמעתי''' ונראין הדברים שהדירה ולבסוף נשבית וכו׳.״

והנה השיב לו סומכוס ״'''לא שמעתי'''״ לפי שאך זה היתה שאלת ר׳ נתן
אם קבל מר׳ מאיר באיזה ענין נאמרו דברי ר׳ יהושע,

לפי שסוף הדברים בנוגע לדברי הדור הזה לא הםפיקו להתפשט בין התנאים
כולם, וכן לא הגיעו לבבל.

ואך צחוק עשו לנו החוקרים האחרונים בכל דברי תהו אשר האריכו בעניני
הדרשות אצל כל אחד מהתנאים גם מדור הזה.

וכבר נתבאר לנו כל זה בנוגע לכל התנאים כולם.

ובדור האחרון הזה כבר עסקו אך בסוף סידור המשנה, ויכינו את חתימתה
אשר באה באמת מיד אחר זה.

וכאשר נתבונן בהמשנה שלפנינו נוכל עוד גם כהיום להכיר ולראות שם
את כל שלשה מערכות המשנה, היינו

א) יסוד המשנה כפי שיצאה מתחת יד אנשי כנסת הגדולה

ב) דבר בירורי יסוד המשנה אשר עסקו בהם הע־יקר מימי שמאי והלל‬
‫■‬
‫בית שמאי ובית הלל ובימי יבנה ואושא• בדור יבנה עד ימי המלחמה‪,‬‬
‫ג( דבר הדור האהדון להמשגה‪ ,‬על שני הדברים יהד‪ ,‬ב ‪T‬ורי יסוד המשנה‪,‬‬
‫במקומות אשר מצאו כי לא נתבררו עוד כל צרכן‪,‬‬
‫ובירורי דברי רבותיהם ודברי בית שמאי ובית הלל ודוד יבנה בכלל‪,‬‬

‫לפעמים מפורש כן‪ ,‬ועל הרוב סתם‪.‬‬
‫ועל כל זה באה התימת המשנה‪.‬‬
‫שם כבר כמעט לא נמצא לא בירורי יסוד המשנה‪,‬־ ולא ביתורי הדור הקודם‬
‫‪.‬‬
‫בהיות כי גם־ דברי הדור הקודם נתבררו כל צרכן במתיבתא‪ ,‬ועל כן אין מזה‬
‫דבר בבל דברי דוד התימת המשנה‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r691zgrll9mq3n4hr0vhxs1gmyrxbga</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018723</id>
      <parentid>3018700</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T07:45:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018723</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3774" sha1="pmxkgred5aaucwe3xlad87vjc2hd03c" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף ימי סידור המשגה וחתימתה

תמו
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
ואשר אך על ידי זה נוכל להבין את הלשון ״ורואה אני את דבריהם
מדברי״ כמו ב[[משנה כלאים ב יא|משנה כלאים פ״ב מי״א]] ויפלא שאם כן למה יחלוק עמהם.

אבל הוא הביא לבית המדרש ומסר סגנון קבלתו מרבו נגד סגנון יתר
החכמים, ויאמר על זה דעתו לעצמו ״ורואה אני את דבריהם מדברי״.

וביותר רבו הרבה מאד דברים אשר הוא רק אצל כל אחד דעתו מתוך
שיטת קבלתו מרבותיו.

ובכל הדברים האלה כולם הנוגעים לקבלותיהם מדור העבר אשר בינתיים
בטלה המתיבתא ובטלו הסדרים, הנה ככל גדלו של ר׳ נתן בכל הנוגע ליסוד
המשנה והקבלות הראשיות עליה וגדר דבריה ובכל חילו הגדול לאורייתא לא הי׳
יכול לקחת חלק עמהם בבירורי הדברים ההם.

ועל כן לא בא ממנו דבר בכל זה.

ועל כן גם נמצא לר׳ נתן אחרי מות ר׳ מאיר כי גם חקר על ענין כזה
מאת סומכוס תלמידו המובהק של ר׳ מאיר אשר הי׳ הראש והראשון בדורו בנוגע
לענינים כאלה, ובא בכתובות ד׳ נ״ב:

״אמר ר׳ נתן שאלתי את סומכוס כשאמר ר׳ יהושע נותן לה כתובתה
ואינה פודה כשהדירה ולבסוף נשבית או כשנשבית ולבסוף הדירה '''ואמר לי לא'''
'''שמעתי''' ונראין הדברים שהדירה ולבסוף נשבית וכו׳.״

והנה השיב לו סומכוס ״'''לא שמעתי'''״ לפי שאך זה היתה שאלת ר׳ נתן
אם קבל מר׳ מאיר באיזה ענין נאמרו דברי ר׳ יהושע,

לפי שסוף הדברים בנוגע לדברי הדור הזה לא הםפיקו להתפשט בין התנאים
כולם, וכן לא הגיעו לבבל.

ואך צחוק עשו לנו החוקרים האחרונים בכל דברי תהו אשר האריכו בעניני
הדרשות אצל כל אחד מהתנאים גם מדור הזה.

וכבר נתבאר לנו כל זה בנוגע לכל התנאים כולם.

ובדור האחרון הזה כבר עסקו אך בסוף סידור המשנה, ויכינו את חתימתה
אשר באה באמת מיד אחר זה.

וכאשר נתבונן בהמשנה שלפנינו נוכל עוד גם כהיום להכיר ולראות שם
את כל שלשה מערכות המשנה, היינו

א) יסוד המשנה כפי שיצאה מתחת יד אנשי כנסת הגדולה

ב) דבר בירורי יסוד המשנה אשר עסקו בהם העיקר מימי שמאי והלל
בית שמאי ובית הלל ובימי יבנה ואושא בדור יבנה עד ימי המלחמה,

ג) דבר הדור האחרון להמשנה, על שני הדברים יחד, בירורי יסוד המשנה,
במקומות אשר מצאו כי לא נתבררו עוד כל צרכן,

ובירורי דברי רבותיהם ודברי בית שמאי ובית הלל ודור יבנה בכלל,
לפעמים מפורש כן, ועל הרוב סתם.

ועל כל זה באה חתימת המשנה.

שם כבר כמעט לא נמצא לא בירורי יסוד המשנה, ולא בירורי הדור הקודם
בהיות כי גם דברי הדור הקודם נתבררו כל צרכן במתיבתא, ועל כן אין מזה
דבר בכל דברי דור חתימת המשנה.

&lt;קטע סוף=פרק מח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pmxkgred5aaucwe3xlad87vjc2hd03c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744059</id>
    <revision>
      <id>3018660</id>
      <timestamp>2026-06-03T15:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018636] תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3018660</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2757" sha1="40urathxjmxryt8abwbd4qkhhfqe381" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת״א), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2046|תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת״א)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 29|סעיפים 29}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|33}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|35(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הפעלת יחידת נת״א}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א את יחידת הנת״א אלא לפי ספר העזר המבצעי שאישר לו המנהל.

{{ח:סעיף|2|דרישות כלליות}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א את יחידת הנת״א אלא לאחר שהבטיח כי עומדים לרשותו ציוד, כוח אדם ומערך ארגוני מתאימים, המספיקים לפעילות יחידת הנת״א לפי הרישיון שניתן להפעלתה.

{{ח:סעיף|3|ביטול תקנות}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992}} (להלן – תקנות הבטיחות) – בטלות.

{{ח:סעיף|4|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} יראו את ספר העזר המבצעי שאישר המנהל לבעל רישיון להפעלת יחידת נת״א לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות הבטיחות}} כאילו אושר לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|5|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ארבעה חודשים מיום פרסומן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 3.6.2026 ותחילתן ביום 3.10.2026).}}

{{ח:חתימות|ד׳ בסיוון התשפ״ו (20 במאי 2026)}}
* '''מירי רגב'''&lt;br&gt;שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>40urathxjmxryt8abwbd4qkhhfqe381</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744060</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)" />
    <revision>
      <id>3018661</id>
      <timestamp>2026-06-03T15:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3018661</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="76" sha1="psyxqmupgfvytrqgvuqo3fpwm3bcwf9" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]</text>
      <sha1>psyxqmupgfvytrqgvuqo3fpwm3bcwf9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744061</id>
    <revision>
      <id>3018662</id>
      <timestamp>2026-06-03T15:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3018662</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744062</id>
    <revision>
      <id>3018676</id>
      <timestamp>2026-06-03T18:23:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3018676</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="433323" sha1="0qws9jkai6a4m7tfh4hwbft1x0nhxkd" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026 

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2046|תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|12417)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 33]], [[+|35(ג)]], [[+|46]], [[+|47]] [[+|ו-168(א)(7)]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקינה תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור חיוני ILS‏&quot; {{מוקטן|(ILS critical area)}} - אזור סביב מיתקן עזר לטיסה מסוג משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} או מסוג משדר קרן זווית גלישה {{מוקטן|(glide slope)}} שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב תגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
:- &quot;אזור הנגיעה&quot; {{מוקטן|(touchdown zone)}} - החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
:- &quot;אזור רגיש ILS‏&quot; {{מוקטן|(ILS sensitive area)}} - אזור המשתרע אל מעבר לאזור חיוני ILS, שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב עלולה לגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
:- &quot;אזור התמרון&quot; {{מוקטן|(manoeuvering area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
:- &quot;אזור התנועה&quot; {{מוקטן|(movement Area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ומהרחבות;
:- &quot;אזור נקי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(obstacle free zone)}} - המרחב האווירי מעל מישור גישה פנימי {{מוקטן|(inner approach surface)}}, מישור מעבר פנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ומישור הפסקת נחיתה {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאינו נחדר מאחד מאלה:
:: (1) מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
:: (2) מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
:- &quot;אזור סיכון&quot; {{מוקטן|(hot spot)}} - שטח באזור התנועה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;
:- &quot;אירוע חירום&quot; {{מוקטן|(emergency)}} - לרבות: אירוע בטיחותי כמשמעותו [[בסעיף 103 לחוק]]; פעילות חבלנית - ובכלל זה איום בהימצאות פצצה או חטיפת כלי טיס; אירוע המערב חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בסעיף 74 לחוק]]; שרפה במבנה; אסון טבע; סיכון לבריאות הציבור ובכלל זה הפצה או התפרצות של מחלה מידבקת;
:- &quot;ביצועי אנוש&quot; {{מוקטן|(human performance)}} - יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות התעופה האזרחית;
:- &quot;בסיס הגלגלים&quot; {{מוקטן|(wheel base)}} - המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כני הנסע הראשיים שלו;
:- &quot;גדר&quot; - לרבות מחסום מתאים אחר, לפי [[תקנה 161]];
:- &quot;גובה החלטה&quot; {{מוקטן|(DH - Decision Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה מפתן המסלול;
:- &quot;גובה מזערי להנמכה&quot; {{מוקטן|(MDH - Minimum Descent Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול;
:- &quot;גובה מעל פני הים&quot; {{מוקטן|(elevation)}} - גובהה של נקודה הנמדד ביחס לגיאואיד;
:- &quot;גובה שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} - כהגדרתו [[בתקנות המידע]];
:- &quot;גורמים מסייעים&quot; - הגורמים שיכולים לסייע בתגובה לאירוע חירום מסוג מסוים;
:- &quot;גאואיד&quot; {{מוקטן|(geoid)}} - המישור שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג A‏&quot; {{מוקטן|(instrument approach operation type A)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 250 רגל (75 מטרים) או יותר;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג B‏&quot; {{מוקטן|(instrument approach operation type B)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה החלטה הנמוך מ-250 רגל (75 מטרים);
:- &quot;דרך לכלי רכב&quot; - משטח באזור התנועה המיועד לשמש כלי רכב בלבד;
:- &quot;הנחיות ACI&quot; - ספר סימון ושילוט רחבות {{מוקטן|(&quot;apron markings and signs handbook&quot;)}} שפרסם ארגון Airports Council International (ACI), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;זיהום&quot;, לגבי אזור התנועה או דרך לכלי רכב {{מוקטן|(contaminant, contamination)}} - לרבות: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי וכיוצא באלה;
:- &quot;זמן מעבר&quot;, לגבי תאורות {{מוקטן|(switch-over time)}} - משך הזמן הנדרש, במקרה של מעבר בין מקורות אספקת כוח חשמלי {{מוקטן|(power supply changeover)}}, כדי שהעוצמה הממשית של אור הנמדד בכיוון מסוים, שירדה מתחת ל-50% מהעוצמה שבה פעל, תחזור לעוצמה של לפחות 50% מהעוצמה שבה פעל לפני הירידה כאמור;
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;החלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור&quot; - לרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה ואזורים בשדה התעופה שכניסה אליהם עלולה לפגוע בבטיחות הטיסה;
:- &quot;טיפוס&quot;, לגבי כלי טיס {{מוקטן|(type)}} - כהגדרתו [[בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;כוח חשמלי משני&quot; {{מוקטן|(secondary power)}} - אחד מאלה:
:: (1) כוח חשמלי ציבורי בלתי תלוי {{מוקטן|(independent public power)}} - תחנת כוח חשמלי, שאינה זו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, המספקת לו חשמל באמצעות תשתית שונה ונפרדת מזו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, כך שהאפשרות של כשל בשני מקורות הכוח החשמלי בעת ובעונה אחת קלושה ביותר;
:: (2) יחידה או יחידות כוח חלופי {{מוקטן|(standby power unit(s))}} - מקור כוח שממנו ניתן להפיק כוח חשמלי, דוגמת מחוללים מנועיים (&quot;גנרטורים&quot;, engine generators) או מצברים {{מוקטן|(batteries)}};
:- &quot;כוח חשמלי ראשי&quot; {{מוקטן|(primary power)}} - כוח חשמלי שאינו כוח חשמלי משני;
:- &quot;לילה&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;מגדל פיקוח&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;מישור אופקי פנימי&quot; {{מוקטן|(inner horizontal surface)}}, &quot;מישור גישה&quot; {{מוקטן|(approach surface)}}, &quot;מישור גישה פנימי&quot; {{מוקטן|(inner approach surface)}}, &quot;מישור הפסקת נחיתה&quot; {{מוקטן|(balked landing surface)}}, &quot;מישור טיפוס לאחר המראה&quot; {{מוקטן|(take-off climb surface)}}, &quot;מישור מעבר&quot; {{מוקטן|(transitional surface)}}, &quot;מישור מעבר פנימי&quot; {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ו&quot;מישור קוני&quot; {{מוקטן|(conical surface)}} - לפי פרק 4 לנספח 14;
:- &quot;מישור הגבלת מכשולים&quot; {{מוקטן|(obstacle limitation surfaces)}} - כל אחד מאלה: מישור אופקי פנימי, מישור גישה, מישור גישה פנימי, מישור הפסקת נחיתה, מישור טיפוס לאחר המראה, מישור מעבר, מישור מעבר פנימי ומישור קוני, לפי העניין;
:- &quot;מיתקן בשדה התעופה&quot; - לרבות מיסעה, עזר חזותי, גדר, מערכת ניקוז, מערכת חשמל ומבנה;
:- &quot;מיתקן עזר לטיסה&quot; - למעט מסלול או מסלול הסעה;
:- &quot;מכשול&quot; {{מוקטן|(obstacle)}} - עצם, נייח או נייד, או חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני:
:: (1) הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
:: (2) הוא מתנשא מעל מישור הגבלת מכשולים;
:: (3) הוא ניצב מחוץ למישור הגבלת מכשולים, והמנהל לא אישר את הקמתו או את קיומו לפי [[תקנה 2(ג)]];
:- &quot;מכשול חודר&quot; - מכשול מתוכנן מחוץ לשדה התעופה שצפוי לחדור למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה או מכשול קיים מחוץ לשדה התעופה שחודר למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה;
:- &quot;מסלול&quot; {{מוקטן|(runway)}} - אזור מלבני בשדה תעופה, המשמש להמראה או לנחיתה של כלי טיס;
:- &quot;מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway)}} - דרך בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה, לרבות כל אחד מאלה: מסלול הסעה לפינוי מהיר, נתיב הסעה ברחבה או נתיב הסעה לעמדת חניה;
:- &quot;מסלול הסעה לפינוי מהיר&quot; {{מוקטן|(rapid exit taxiway)}} - מסלול הסעה המחובר למסלול בזווית כזו המאפשרת למטוס נוחת לפנות את המסלול במהירות גבוהה יותר מזו הניתנת להשגה באמצעות פינוי במסלול הסעה אחר, באופן שמקטין את זמן שהותו על המסלול;
:- &quot;מסלול לא-ממוכשר&quot; {{מוקטן|(non-instrument runway)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת ראייה, או מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
:- &quot;מסלול ממוכשר&quot; {{מוקטן|(instrument runway)}} - אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת&quot; {{מוקטן|(non-precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ-1,000 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת&quot; {{מוקטן|(precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג B, שהוא אחד מאלה:
:: (1) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I&quot;;
:: (2) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II&quot;;
:: (3) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III&quot;;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category I)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-200 רגל (60 מטרים), ובראות אופקית שלא תפחת מ-800 מטרים או בראות על המסלול שלא תפחת מ-550 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category II)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-100 רגל (30 מטרים), ובראות על המסלול שלא תפחת מ-300 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category III)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה נמוך מ-100 רגל (30 מטרים) או בלא גובה החלטה, ובראות על המסלול נמוכה מ-300 מטרים;
:- &quot;מסמך 8643&quot; - מסמך שעניינו &quot;טיפוסי כלי טיס וכינוייהם&quot; {{מוקטן|(&quot;Aircraft type designators (Doc 8643)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9137&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לשירותי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Airport services manual (Doc 9137)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9157&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לתיכון שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Aerodrome design manual (Doc 9157)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9184&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לתכנון שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Airport Planning Manual (Doc 9184)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9476&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית&quot; {{מוקטן|(&quot;Manual of surface movement guidance and control systems (SMGCS) (Doc 9476)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9829&quot; - מסמך שעניינו &quot;חומר מנחה לגבי גישה מאוזנת לניהול רעש מטוסים&quot; {{מוקטן|(((&quot;))Guidance on the balanced approach to aircraft noise management (([sc. (Doc 9829)]&quot;)))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9830&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית מתקדמת&quot; {{מוקטן|(&quot;Advanced surface movement guidance and control systems (A-SMGCS) manual (Doc 9830)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9981&quot; - מסמך שעניינו &quot;נהלים לשירותי טיס - שדות תעופה&quot; {{מוקטן|(((&quot;))PANS-Aerodromes (Doc 9981)((&quot;)))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמן&quot; {{מוקטן|(marker)}} - עצם הנראה מעל פני השטח, שנועד להצביע על מכשול או להתוות גבול;
:- &quot;מספר התנועות בשעת העומס היומית&quot; {{מוקטן|(number of movements in the mean busy hour)}} - הממוצע, על פני שנה, של מספר ההמראות והנחיתות בשדה התעופה בשעת העומס היומית;
:- &quot;מערכת עצירה&quot; {{מוקטן|(arresting system)}} - מערכת המיועדת ומתוכננת לסייע בהאטת מטוס החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
:- &quot;מערכת תאורת גישה&quot; {{מוקטן|(approach lighting system)}} - מערכת תאורות הממוקמת לפני מפתן המסלול ומיועדת לסייע לטייס המבצע גישה לנחיתה במסלול לזהות את המסלול מבעוד מועד ולהגיע אליו בבטחה, שהיא אחת מאלה: מערכת תאורת גישה פשוטה לפי [[תקנה 95]], מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]], או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]];
:- &quot;מפרץ המתנה&quot; {{מוקטן|(holding bay)}} - אזור בשדה התעופה שאליו ניתן להפנות כלי טיס על הקרקע, לשם המתנה או לשם עקיפה, וזאת במטרה לייעל את התנועה הקרקעית של כלי טיס;
:- &quot;מפתן מסלול&quot; {{מוקטן|(threshold)}} - תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
:- &quot;מפתן מסלול מוזז&quot; {{מוקטן|(displaced threshold)}} - מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
:- &quot;מרווח חיצוני בין כני נסע ראשיים&quot; {{מוקטן|(outer main gear wheel span (OMGWS))}} - המרחק בין הקצוות החיצוניים של גלגלי כני הנסע הראשיים;
:- &quot;מרחק האצה-עצירה זמין&quot; {{מוקטן|(accelerate-stop distance available (ASDA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין, ביחד עם אורך שטח העצירה {{מוקטן|(stopway)}} אם קיים;
:- &quot;מרחק המראה זמין&quot; {{מוקטן|(take-off distance available (TODA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין ביחד עם אורך השטח הפנוי ממכשולים {{מוקטן|(clearway)}}, אם קיים;
:- &quot;מרחק נחיתה זמין&quot; {{מוקטן|(landing distance available (LDA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
:- &quot;מרחק ריצת המראה זמין&quot; {{מוקטן|(take-off run available (TORA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
:- &quot;מרחקים מוצהרים&quot; {{מוקטן|(declared distances)}} לגבי מסלול - אלה: מרחק האצה-עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
:- &quot;משואת שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(aerodrome beacon)}} - תאורה, הנראית מכל הכיוונים, באופן מתמשך או לסירוגין, המיועדת לציין את מיקום שדה התעופה מהאוויר;
:- &quot;משטח פנייה&quot; {{מוקטן|(runway turn pad)}} - אזור בשדה התעופה, הצמוד למסלול, המשמש כלי טיס לצורך ביצוע פנייה של 180 מעלות על המסלול;
:- &quot;משיב אור&quot; {{מוקטן|(retroreflective)}} - לפי הוראות תוספת מספר 1 לעניין &quot;retroreflective&quot;;
:- &quot;נספח 10&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 10 לאמנה שעניינו: &quot;Aeronautical telecommunications radio navigation aids&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נספח 14&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: &quot;Aerodromes design and operations&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נספח 18&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בנספח 18 לאמנה שעניינו: &quot;The safe transport of dangerous goods by air&quot;, לרבות ההגדרות לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נקודת מיכוון&quot; {{מוקטן|(aiming point)}} - אזור על מסלול, שאליו על טייס בגישה לנחיתה לכוון כדי להשלים גישה בטוחה למסלול;
:- &quot;נתיב הסעה ברחבה&quot; {{מוקטן|(apron taxiway)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס דרך הרחבה;
:- &quot;נתיב הסעה לעמדת חניה&quot; {{מוקטן|(aircraft stand taxilane)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס לעמדת חניה בלבד;
:- &quot;נתיב הסעה סטנדרטי&quot; {{מוקטן|(standard taxi-route)}} - נתיב שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
:- &quot;סימון&quot; {{מוקטן|(marking)}} - סמל {{מוקטן|(symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע תעופתי;
:- &quot;סימון הנחיה מחייב&quot; {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}} - סימון שנוסף על שלט הנחיה מחייב או שמחליף שלט כאמור;
:- &quot;סימוני מסלול&quot; {{מוקטן|(runway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון כינוי מסלול, סימון ציר מסלול, סימון מפתן מסלול, סימון נקודת מיכוון, סימון אזור הנגיעה וסימון צידי מסלול;
:- &quot;סימוני מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון ציר מסלול הסעה, סימון צד מסלול הסעה, סימון עמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנת ביניים, סימון משטח פנייה וסימון עמדת בדיקת VOR;
:- &quot;סימון מידע&quot; {{מוקטן|(information marking)}} - סימון שנוסף על שלט מידע או שמחליף שלט כאמור במקום שבו לא ניתן לקיים אותו;
:- &quot;ספר העזר המבצעי&quot; {{מוקטן|(aerodrome manual)}} - ספר עזר מבצעי לשדה התעופה לפי [[סימן א' לפרק ז']];
:- &quot;סקר אווירונאוטי&quot; {{מוקטן|(aeronautical study)}} - מחקר של בעיה אווירונאוטית שנועד לזהות פתרונות אפשריים לבעיה ולבחור פתרון מתאים, המספק רמת בטיחות מקובלת;
:- &quot;עוצמה יעילה&quot; {{מוקטן|(effective intensity)}} - עוצמתה של תאורה מהבהבת כך שתהיה זהה לעוצמתה של תאורה קבועה בצבע זהה ותיראה מאותו טווח באותם תנאי ראות;
:- &quot;עמדת בדיקת VOR‏&quot; {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint)}} - נקודה בשדה התעופה, שנועדה לבדיקת תקינות מכשיר ה-VOR המותקן על גבי כלי הטיס;
:- &quot;עמדת המתנה למסלול&quot; {{מוקטן|(runway holding position)}} - עמדה שבה על כלי טיס מסיע ועל כלי רכב לעצור ולהמתין, עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח;
:- &quot;עמדת המתנת ביניים&quot; {{מוקטן|(intermediate holding position)}} - עמדה המיועדת לבקרת תנועה בשדה התעופה, שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי טיס או כלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
:- &quot;עמדת המתנה על דרך לכלי רכב&quot; {{מוקטן|(road holding position)}} - עמדה מסוימת על דרך לכלי רכב שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
:- &quot;עמדת חניה&quot; {{מוקטן|(aircraft stand)}} - אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
:- &quot;עצם זר&quot; {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} - עצם דומם באזור התנועה, שלא משמש לצורך מבצעי או תעופתי, שיכול להוות מפגע בטיחותי להפעלת כלי טיס;
:- &quot;עצם שביר&quot; {{מוקטן|(frangible object)}} - עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
:- &quot;עקרונות הגורם האנושי&quot; {{מוקטן|(human factors principles)}} - עקרונות הישימים לתכן {{מוקטן|(design)}}, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
:- &quot;פס תאורות&quot; {{מוקטן|(barrette)}} - 3 תאורות תעופתיות או יותר, המקובצות יחדיו, זו לצד זו, כך שממרחק הן נראות בתור קו קצר של אור;
:- &quot;ציר מסלול&quot; {{מוקטן|(centre line)}} - קו הנמצא במקביל לצידי המסלול ובמרחק שווה מכל אחד מהם;
:- &quot;צפיפות תנועה בינונית&quot; {{מוקטן|(medium aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא בין 16 ל-25 בכל מסלול, או בין 20 ל-35 בשדה התעופה;
:- &quot;צפיפות תנועה גבוהה&quot; {{מוקטן|(heavy aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 26 תנועות או יותר בכל מסלול, או 36 תנועות או יותר בשדה התעופה;
:- &quot;צפיפות תנועה נמוכה&quot; {{מוקטן|(light aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 15 תנועות או פחות בכל מסלול, או 19 תנועות או פחות בשדה התעופה;
:- &quot;צרופה א'&quot; - צרופה א' {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: &quot;Guidance material supplementary to Annex 14, volume I&quot;;
:- &quot;קטגוריית שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(aerodrome category)}} - קטגוריית שדה התעופה לעניין שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(rescue and firefighting)}} שבעל הרישיון נדרש להגדיר לפי [[תקנה 139]];
:- &quot;קצב פריקה&quot; - הכמות של חומר כיבוי עיקרי ושל חומר כיבוי משלים שעל בעל הרישיון להיות מסוגל לפרוק בדקה באירוע חירום, באופן מתמשך;
:- &quot;ראות על מסלול&quot; {{מוקטן|(runway visual range (RVR))}} - כהגדרתה [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;רחבה&quot; {{מוקטן|(apron)}} - אזור בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חניה או תחזוקה של כלי טיס;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי [[סעיף 32 לחוק]];
:- &quot;רצועת מסלול&quot; {{מוקטן|(runway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את המסלול, ואת שטח העצירה אם קיים, שמטרתו -
:: (1) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
:: (2) להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
:- &quot;רצועת מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את מסלול ההסעה, שמטרתו -
:: (1) להגן על כלי טיס הפועל על מסלול ההסעה;
:: (2) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג בעת תנועתו, מגבולות מסלול ההסעה;
:- &quot;שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב&quot; - לרבות שדה תעופה שחלק משמעותי מתהליכי הגישה והעזיבה שלו מתבצע מעל תוואי שטח מורכב;
:- &quot;שטח בטיחות בקצה מסלול&quot; {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} - שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
:- &quot;שטח עצירה&quot; {{מוקטן|(stopway)}} - שטח מלבני על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה {{מוקטן|(abandoned takeoff)}};
:- &quot;שטח פנוי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(clearway)}} - אזור מלבני על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים שמעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
:- &quot;שטח פעולת מד-גובה רדיו&quot; {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}} - אזור לפני מפתן מסלול, שנועד לאפשר, באופן בטוח, ביצוע גישה מדויקת לנחיתה תוך שימוש במד-גובה רדיו;
:- &quot;שלט הנחיה מחייב&quot; {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} - כל אחד מאלה: שלט כינוי מסלול, שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III, שלט עמדת המתנה למסלול, שלט אין כניסה ושלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב;
:- &quot;שלט מידע&quot; {{מוקטן|(information sign)}} - כל אחד מאלה: שלט מיקום, שלט הכוונה, שלט יעד, שלט פינוי מסלול, שלט מסלול פנוי, ושלט מרחק המראה זמין מהצטלבות;
:- &quot;שיפוע אורכי&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך ציר מסלול או מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורכו, באורכו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
:- &quot;שיפוע רוחבי&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך קו ניצב לציר מסלול או לציר מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורך אותו קו, ברוחבו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
:- &quot;שירותי קרקע&quot; {{מוקטן|(Ground handling services)}} - שירותים שנחוצים לכלי טיס לשם הגעתו לשדה התעופה ועזיבתו, שאינם שירותי נת&quot;א;
:- &quot;תאונת טיס&quot; - כהגדרתה [[בפרק ז' לחוק]];
:- &quot;תאורה תעופתית&quot; {{מוקטן|(Aeronautical ground light)}} - תאורה שנועדה לשמש בתור עזר לטיסה, למעט תאורה המותקנת על גבי כלי טיס;
:- &quot;תאורות המשך ציר&quot; - שורה של קבוצות תאורות, לאורך המשך ציר המסלול;
:- &quot;תאורות מסלול&quot; {{מוקטן|(runway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות זיהוי מפתן מסלול, תאורות צידי מסלול, תאורות מפתן מסלול, תאורות כנפי מפתן מסלול, תאורות סוף מסלול, תאורות ציר מסלול, תאורות אזור נגיעה, תאורות חיווי לפני פינוי מהיר;
:- &quot;תאורות מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה, תאורות משטח פנייה, תאורות עמדת המתנה, תאורות אין כניסה, תאורות עמדת המתנת ביניים;
:- &quot;תוואי שטח מורכב&quot; - תוואי שטח שאינו נגיש בקלות לכלי הרכב ולציוד השגרתיים של גורמים מסייעים ושל כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה, ובכלל זה: אזור מכוסה מים, ביצות, אזור הררי, אזור מדברי, אזור מועד להצפות או אזור מושלג;
:- &quot;תוכנית חירום&quot; {{מוקטן|(aerodrome emergency plan)}} - תוכנית חירום לשדה תעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן ב' לפרק ז']];
:- &quot;תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה&quot; - התוכנית של שדה התעופה לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לרבות תוכנית שהופקדה וטרם אושרה;
:- &quot;תוספת מספר 1&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 1 לנספח 14 שעניינה &quot;Colours for aeronautical ground lights, markings, signs and panels&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 2&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 2 לנספח 14 שעניינה &quot;Aeronautical ground light characteristics&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 3&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 3 לנספח 14 שעניינה: &quot;Mandatory instruction markings and information markings&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 4&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 4 לנספח 14 שעניינה: &quot;Requirements concerning design of signs&quot;;
:- &quot;תנועה&quot; {{מוקטן|(movement)}}, לעניין מספר התנועות בשעת העומס היומית ולעניין קביעת רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת - המראה או נחיתה;
:- &quot;תפקיד ביטחוני&quot; - תפקיד הקשור בבידוק ביטחוני של נוסעים, כבודה, מטען, דואר וצידה בשדה התעופה;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות המידע&quot; - [[=תקנות המידע|תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות המנ&quot;ב&quot; - [[=תקנות המנ&quot;ב|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017]];
:- &quot;תקנות התעבורה&quot; - [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;תרגיל חירום בעניין מוגדר&quot; {{מוקטן|(modular test)}} - תרגיל חירום שמטרתו ריכוז מאמץ במרכיב מסוים של תוכנית החירום;
:- &quot;תרגיל חירום חלקי&quot; {{מוקטן|(partial emergency exercise)}} - תרגיל תכנוני, שנועד לבחון את תקפות תוכנית החירום, ואת התיאום בין הגורמים השונים הלוקחים בה חלק, בלא תרגול מעשי;
:- &quot;תרגיל חירום מלא&quot; {{מוקטן|(full-scale aerodrome emergency exercise)}} - תרגיל שנועד לתרגל את תוכנית החירום של שדה התעופה, לרבות תרגול מעשי;
:- &quot;APAPI‏&quot; - Abbreviated Precision Approach Path Indicator;
:- &quot;PAPI‏&quot; - Precision Approach Path Indicator.

== פרק ב': הוראות כלליות ==

@ 2. תוכנית שדה תעופה, מיתקנים והפעלתם
: (א) מבקש רישיון או בעל רישיון יביא בחשבון, בהכנת תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה או בכל שינוי שלה, את שימושי הקרקע ואת השפעת שדה התעופה על הסביבה, לפי החלק השני למסמך 9184 ולפי מסמך 9829.
: (ב) מבקש רישיון או בעל רישיון יכלול בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה ובכל שינוי שלה, מישורי הגבלת מכשולים לגבי כל מסלול, בשים לב לסוג המסלול, לרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול ולשאלה אם הוא משמש להמראה אם לאו.
: (ג) בעל רישיון לא יקים, ולא יתיר לאחר להקים, מכשול בשדה התעופה ויסיר מכשול שהוקם בשדה התעופה, אלא אם כן אישר המנהל את הקמתו או את קיומו של המכשול, לאחר שבעל הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את אחד מהמפורטים להלן, הכול לפי פרק 4 לנספח 14, לרבות האיורים והטבלאות בפרק זה, בשים לב לסוג המסלול ולרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול:
:: (1) מתקיים לגבי המכשול עקרון ההצללה {{מוקטן|(shielding principle)}} לפי החלק השישי למסמך 9137;
:: (2) בטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה לא ייפגעו כתוצאה מהקמת המכשול; הוכחה לעניין זה תהיה באמצעות סקר אווירונאוטי שיבצע בעל הרישיון להנחת דעתו של המנהל.
: (ד) בעל רישיון יפעל למניעת הקמת מכשול חודר ולהסרת מכשול חודר בסביבת שדה התעופה הקרובה, באמצעות הפעולות שלהלן:
:: (1) ניטור מכשולים חודרים באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות מכשול חודר, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
:: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], תחת מישורי הגבלת מכשולים כאמור בתקנת משנה (ב), לשם גילוי מכשול חודר;
:: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמת מכשול חודר;
:: (4) נקיטת פעולות משפטיות להסרת מכשול חודר או למניעת הקמתו, ובכלל זה פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לצו עשה או לצו לא-תעשה, לפי העניין;
:: (5) יידוע המנהל על מכשול חודר, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן.
: (ה) לא יאפשר בעל רישיון הפעלה של כלי טיס שממדיו חורגים מאלה המותרים לפי המאפיינים הפיזיים של שדה התעופה, כפי שקיבל רישיון לפי [[פרק ג' לתקנות אלה]], אלא אם כן אישר לו זאת המנהל; המנהל רשאי לאשר הפעלה כאמור אם מתקיימים שני אלה:
:: (1) בעל הרישיון עשה את אלה:
::: (א) הוא העריך את מידת ההתאמה בין הפעלת כלי הטיס כאמור לבין התשתית בשדה התעופה ואופן הפעלת שדה התעופה, בין השאר לפי מסמך 9981 לעניין &quot;aerodrome compatibility&quot;;
::: (ב) הוא פיתח ומקיים אמצעים במטרה לשמור על רמת בטיחות מקובלת {{מוקטן|(acceptable level of safety)}} במהלך הפעלת כלי הטיס כאמור בשדה התעופה;
:: (2) המנהל שוכנע, על בסיס בקשה שהגיש לו בעל הרישיון, שאליה צורפו ההערכה שביצע לפי פסקה (1)(א) ותיאור האמצעים שפיתח ושהוא מקיים לפי פסקה (1)(ב), כי ניתן לבצע הפעלה כאמור בצורה בטוחה תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת.
: (ו) אישר המנהל לבעל רישיון לאפשר הפעלת כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ה), יפרסם בעל הרישיון, טרם הפעלת כלי הטיס כאמור, מידע לבעלי העניין בדבר, ובכלל זה: למפעיל האווירי של כלי הטיס ולמגדל הפיקוח של שדה התעופה; מידע כאמור יכלול מידע בדבר האמצעים המתאימים שהוא מקיים לעניין זה ומידע בדבר נהלים מבצעיים ומגבלות הפעלה שיש לקיים כתוצאה מכך, לפחות.
: (ז) לא יאפשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} לפי שיטת ACR-PCR, כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה, ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור.
: (ח) על אף האמור בתקנת משנה (ז), בעל רישיון רשאי לאפשר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי של שדה התעופה יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור.
: (ט) לא ייתן המנהל רישיון למבקש רישיון, ולא יאשר שינוי ברישיון של בעל רישיון שיש בו כדי להשפיע על תפעול רחבה, אלא אם כן נוכח לדעת כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין, תיכן {{מוקטן|(design)}} את הרחבה כך שיתאפשר לתת בה שירותי קרקע בצורה בטוחה, וכי מתקיימים כל אלה:
:: (1) יש מרווח מספק בין עמדות החניה ברחבה, כך שמתאפשר מעבר בטוח ויעיל של אנשים וציוד;
:: (2) מתאפשר שרטוט סימון, הצבת שילוט והצבת תאורות הצפה ברחבה לפי תקנות אלה;
:: (3) מוגדרים אזורי הצבה ואחסון מתאימים לציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(ground support equipmet (GSE))}};
:: (4) קיימים אמצעי שירותי קרקע קבועים;
:: (5) מוגדרים אזורי אחסון לציוד העמסה {{מוקטן|(unit load devices (ULD))}};
:: (6) מוגדרות דרכי גישה ופינוי לכלי רכב המשמשים לתדלוק, ציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(GSE)}} וכלי רכב המשמשים לחירום;
:: (7) מוגדרים נתיבי גישה מובחנים וברורים לנוסעים;
:: (8) ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים;
:: (9) דרכים לכלי רכב לא עוברות בסמוך לאזור שבו צפוי להימצא חלקו האחורי של כלי טיס חונה בעמדת החניה;
:: (10) קיימת הגנה מספקת מהדף סילון {{מוקטן|(jet blast)}} לאנשים, תשתיות וציוד.

@ 3. מספר המסלולים וכיוונם
: (א) מבקש רישיון יתכנן את המספר והכיוון של המסלולים כך שהשימושיות של שדה התעופה תעמוד על 95% לפחות, בין השאר בשים לב למשטר הרוחות השורר בסביבתו, לגבי המטוסים שאותם נועד שדה התעופה לשמש.
: (ב) בתכנון המספר והכיוון של המסלולים לפי תקנת משנה (א) יביא מבקש הרישיון בחשבון את הרכיבים המרביים של הרוח הצולבת המותרת, תוך הנחה כי השימוש במסלול להמראה או לנחיתה לא יתאפשר אם רכיב הרוח הצולבת עולה על -
:: (1) 20 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא 1,500 מטרים או יותר, זולת אם בשל תכונות החיכוך של המסלול נפגמת יכולת הבלימה, שאז רכיב הרוח הצולבת לא יעלה על 13 קשרים;
:: (2) 13 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא בין 1,200 ל-1,499 מטרים;
:: (3) 10 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם קטן מ-1,200 מטרים.
: (ג) בתכנון כאמור לפי תקנת משנה (א) לעניין משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, יתבסס בעל הרישיון על נתונים מהימנים בדבר משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, לאורך פרק זמן ארוך ככל האפשר ולא פחות מ-5 שנים; התצפיות שבבסיס הנתונים ייערכו 8 פעמים ביום לפחות, במרווחי זמן שווים.
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;אורך מסלול הייחוס&quot; {{מוקטן|(aeroplane reference field length)}} - לגבי מטוס: אורך המסלול המזערי הדרוש למטוס לשם המראה, במסה המרבית המורשית לו להמראה {{מוקטן|(MTOM)}}, בתנאים אלה: גובה פני הים, תנאי אטמוספרה סטנדרטית, בלא רוח ושיפוע מסלול 0, כמפורט בספר הטיסה של המטוס;
::- &quot;אטמוספרה סטנדרטית&quot; - כהגדרתה [[בתקנה 18 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

== פרק ג': מאפיינים פיזיים ==

=== סימן א': מסלולים ===

@ 4. קיום מסלול והגדרת קוד ייחוס למסלול
: בעל רישיון -
: (1) לא יקיים מסלול אלא לפי כיוונים שהגדיר לפי [[תקנה 3(א)]];
: (2) יפרט בספר העזר המבצעי את קוד הייחוס {{מוקטן|(aerodrome reference code)}} המתאים לכל מסלול שהוא מקיים, לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]].

@ 5. מיקום מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יקיים בקצה כל מסלול מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold)}}.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי, בשל שיקולים מבצעיים, לקיים מפתן מסלול מוזז {{מוקטן|(displaced threshold)}}, באופן קבוע או זמני, ובכלל זה בשל מכשולים שחודרים את מישור הגישה למסלול או הימצאות מכשולים בשטח שמתחת למישור הגישה למסלול.
: (ג) ההוראות לגבי קיום מפתן מסלול יחולו על מפתן מסלול מוזז, בשינויים המחויבים.
: (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), עלה צורך בקיום מפתן מסלול מוזז, בשל אי-שמישות של חלק מהמסלול, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה:
:: (1) הוא יקיים שטח שיהיה נקי ממכשולים ומיושר {{מוקטן|(graded)}} של 60 מטרים לפחות באורכו וברוחב שלא יפחת מרוחב המסלול, בין חלק המסלול הלא-שמיש לבין מפתן המסלול המוזז;
:: (2) הוא יקיים שטח בטיחות בקצה מסלול לפי [[תקנה 17]], בשים לב למיקום מפתן המסלול המוזז.

@ 6. אורך מסלול
: בעל רישיון יגדיר אורך כל מסלול לפי המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(declared distances)}} המתאימים למאפייני ההפעלה והביצועים {{מוקטן|(operations and performance characteristics)}} של כלי הטיס שאותם המסלול נועד לשמש, תוך שהוא מביא בחשבון -
: (1) את ההשפעה של המאפיינים המקומיים של שדה התעופה על מאפייני ההפעלה והביצועים של כלי הטיס, ובכלל זה: גובה המסלול מעל גובה פני הים, שיפועו, מאפייני משטח המסלול והטמפרטורה והלחות בשדה התעופה;
: (2) את אופן השימוש במסלול, ובכלל זה אם הוא משמש להמראה או לנחיתה, והכיוונים שבהם נעשה שימוש לפעולות אלה.

@ 7. רוחב מזערי של מסלול
: בעל רישיון יגדיר את רוחבו המזערי של כל מסלול לפי נספח 14 לעניין &quot;width of runways&quot;, לפי רכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול, ולפי המרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים {{מוקטן|(OMGWS)}} של כלי הטיס שאותם נועד המסלול לשמש, ובלבד שרוחב מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, לא יפחת מ-30 מטרים.

@ 8. מרחק מזערי בין מסלולים מקבילים
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים לא-ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו -
:: (1) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 3 או 4 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 210 מטרים לפחות;
:: (2) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 2 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 150 מטרים לפחות;
:: (3) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 1 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 120 מטרים לפחות.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש לגישה בעת ובעונה אחת באופן בלתי תלוי זה בזה {{מוקטן|(independent parallel approaches)}} יחדיו, אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 1,035 מטרים לפחות.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה:
:: (1) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 915 מטרים לפחות - המנהל הורה לו על הפרדת מכ&quot;ם מזערית בין מטוסים סמוכים לאורך המשך צירי המסלולים {{מוקטן|(dependent parallel approaches)}};
:: (2) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 760 מטרים לפחות, מתקיים אחד מאלה:
::: (א) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת להמראה בלבד {{מוקטן|(independent parallel departures)}};
::: (ב) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת, כשאחד משמש אך ורק לנחיתה ואילו השני משמש אך ורק להמראה {{מוקטן|(segregated parallel operations)}}, ואולם -
:::: (1) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה קודם, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - רשאי בעל הרישיון להקטין את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה, ובלבד שהמרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור לא יפחת מ-300 מטרים;
:::: (2) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה מאוחר, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה.
: (ד) בתקנה זו, &quot;מסלולים מקבילים&quot; - לרבות מסלולים שאינם חוצים זה את זה, שזווית ההתכנסות המרבית בין המשכי צירי המסלול שלהם היא 15 מעלות לכל היותר.

@ 9. שיפועי המסלול - שיפוע אורכי מרבי
: (א) בעל רישיון יחשב לגבי כל מסלול את השיפוע האורכי {{מוקטן|(longitudinal slope)}} שלו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע שלו עולה על -
:: (1) 1% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (2) 2% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות האלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.25%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של המסלול - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.5%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
:: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 2%.
: (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול, אם ההפרש בין הערכים המוחלטים של שני שיפועים אורכיים עוקבים {{מוקטן|(consecutive)}} לאורכו עולה על -
:: (1) 1.5% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (2) 2% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך המסלול נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו אינו עולה על כל אחד מאלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - 0.1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 30,000 מטרים);
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - 0.2% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 15,000 מטרים);
:: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 0.4% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 7,500 מטרים).
: (ו) לצורך תקנות משנה (א) עד (ה), יחשב בעל רישיון את המרחק בין שיפועים אורכיים עוקבים לפי השיטה המפורטת בצרופה א' לעניין &quot;Distance between slope changes&quot;.
: (ז) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי ההוראות האלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
:: (3) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות.
: (ח) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אם המרחק בין שתי נקודות עוקבות שבהן השיפוע האורכי משתנה, לאורך המסלול, קטן מאחד מהמפורטים להלן, לפי הגבוה שבהם:
:: (1) התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הערכים המוחלטים של הפרשי השיפועים בכל אחת מהנקודות באחד מאלה:
::: (א) 30,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
::: (ב) 15,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
::: (ג) 5,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (2) 45 מטרים.

@ 10. שיפועי המסלול - שיפוע רוחבי
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המסלול קמור משני צידי ציר המסלול באופן שמאפשר ניקוז מהיר של מים מהמסלול, ומתקיימים אלה:
:: (1) השיפועים הרוחביים של המסלול, משני צידי ציר המסלול, סימטריים;
:: (2) השיפוע הרוחבי של המסלול מכל צד של ציר המסלול, יהיה לפי אלה:
::: (א) הוא אינו גדול מ-
:::: (1) 1.5%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:::: (2) 2%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
::: (ב) הוא אינו קטן מ-1%.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם אינו קמור אם אישר לו זאת המנהל, לאחר שהוכח להנחת דעתו ששיפוע המסלול בכיוון שבו הרוח שכיחה ביותר במקרה של ירידת גשם, מבטיח ניקוז מהיר של מים מהמסלול, והשיפוע הרוחבי של המסלול עומד בדרישות תקנת משנה (א)(2), בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן השיפוע הרוחבי שלו מצוי בטווח ערכים שאישר לו המנהל, לכל אורך המסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), בהצטלבות של המסלול עם מסלול אחר או עם מסלול הסעה, שבה נדרש מעבר מתון בין השיפועים הרוחביים של המסלולים, ינקוט בעל הרישיון אמצעים להבטחת ניקוז מהיר של מים מהמסלול.

@ 11. מאפייני מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן חוזק המסלול מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש במסגרת הפעלה שגרתית של המסלול.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן עומקו הממוצע של מרקם משטח מסלול {{מוקטן|(average surface texture depth)}}, ובכלל זה בעת הקמת המסלול ובעת כל ריבוד מחדש שלו, הוא מילימטר אחד לפחות.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) משטח המסלול בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לפגוע בתכונות החיכוך של המסלול או העלולים, בכל דרך אחרת, להשפיע לרעה על השימוש הבטוח של כלי טיס במסלול;
:: (2) תכונות החיכוך של מסלול סלול הן בערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לפחות.
: (ד) בדיקת ערכי החיכוך של מסלול סלול כאמור בתקנת משנה (ג)(2) תיעשה לפי הוראות אלה:
:: (1) באמצעות מיתקן למדידה מתמשכת של חיכוך {{מוקטן|(continuous friction measuring device)}} העושה שימוש באמצעי הרטבה-עצמית {{מוקטן|(self-wetting features)}}, ובידי כוח אדם שאימן והכשיר לכך בעל הרישיון לביצוע בדיקה זו;
:: (2) בתדירות מספקת לשם עמידה על מגמות שינוי בתכונות החיכוך של המסלול, כפי שמוגדר בספר העזר המבצעי;
:: (3) לגבי מסלול, או קטע ממנו, שלגביו קיים חשד כי ניקוזו אינו מהיר, תיעשה בדיקה ויזואלית, בתנאי גשם מקומי או בתנאים המדמים גשם מקומי, כדי לקבוע אם נדרש לבצע פעולת תחזוקה לשיפור הניקוז או לשיפור תכונות החיכוך של המסלול;
:: (4) תוצאות בדיקת ערכי חיכוך כאמור יתועדו ויישמרו לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שבעל הרישיון מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לצורך מעקב מתמשך של בעל הרישיון על קיום ערכי החיכוך כאמור.
: (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שמשטח המסלול שלו מחורץ {{מוקטן|(grooved or scored)}} אלא אם כן החריצים ניצבים לציר המסלול; אם משטח המסלול מורכב ממשטחים שונים שקווי החיבור ביניהם אינם ניצבים לציר המסלול - אלא אם כן החריצים מקבילים לקווי החיבור האמורים.

@ 12. שולי מסלול ושולי שטח עצירה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D‏, E או F, אלא אם כן למסלול שולי מסלול שמתקיימות בהם הוראות אלה:
:: (1) למסלול המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים - הם משתרעים לרוחב המסלול, באופן סימטרי מכל צד של ציר המסלול, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D או E;
::: (ב) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי פחות מארבעה מנועים;
::: (ג) 75 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי ארבעה מנועים או יותר;
:: (2) פני השטח שלהם, הגובלים במסלול, מפולסים עם משטח המסלול, כך שהמעבר בין השוליים לבין המסלול חלק, והשיפוע הרוחבי של השוליים ממשיך את מגמת הקמירות של המסלול לפי [[תקנה 10]], ולא עולה על 2.5%;
:: (3) מצידי המסלול ועד מרחק של 30 מטרים מציר המסלול - הם מסוגלים לשאת את העומס הצפוי להיווצר במקרה שבו כלי טיס חורג מגבולות המסלול, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס כאמור, וכן מאפשרים את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים;
:: (4) פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} ויניקתם על ידי מנועי כלי הטיס;
:: (5) למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F - הם סלולים, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל החלק הסלול של שוליו לא יפחת מ-60 מטרים.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שיש לו שטח עצירה {{מוקטן|(stopway)}} לפי [[תקנה 19]], אלא אם כן לשטח העצירה שוליים שמתקיימת בהם תקנת משנה (א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים.

@ 13. משטח פנייה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שלא מחובר אליו בכל קצה מסלול הסעה, אלא אם כן בקצה המסלול קיים משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא ממוקם בצמוד למשטח המסלול, מצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן מאפייני הפעלת המסלול דורשים שהוא ימוקם מצידו הימני של המסלול;
:: (2) זווית ההצטלבות {{מוקטן|(intersection angle)}} המרבית בין ציר משטח הפנייה לבין ציר המסלול שאליו הוא צמוד היא 30 מעלות;
:: (3) זווית ההיגוי {{מוקטן|(steering angle)}} של גלגל האף של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש אינה עולה על 45 מעלות בכל שלב של תנועתו הצפויה במשטח הפנייה;
:: (4) אם תא הטייס של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש נמצא מעל סימוני ציר משטח הפנייה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי משטח הפנייה לא צפוי להיות פחות מאלה:
::: (א) 1.50 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
::: (ב) 2.25 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
::: (ג) 3 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם קטן מ-18 מטרים;
::: (ד) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם הוא 18 מטרים או יותר;
::: (ה) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
:: (5) הוא מאפשר למטוס להסיע לאורכו של קטע ישר, לפני ביצוע הפנייה בת 180 המעלות בחזרה למסלול; קטע ישר כאמור יוגדר במקביל לצידו החיצון של משטח הפנייה;
:: (6) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי של משטח פנייה מונעים הצטברות של מים על משטח הפנייה ומסייעים בניקוז מהיר של מים ממנו; השיפועים כאמור יהיו זהים לשיפועי המסלול שאליו צמוד משטח הפנייה;
:: (7) חוזק משטח הפנייה, יהיה לפי אלה:
::: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כל מטוס המיועד לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמשטח הפנייה משמש מטוס הנע באיטיות, ומבצע פניות חדות, באופן שיוצר עומס {{מוקטן|(stress)}} גדול מהרגיל על משטח הפנייה;
::: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאליו הוא צמוד;
:: (8) משטח הפנייה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לגרום נזק למטוסים העושים בו שימוש;
:: (9) משטח הפנייה מספק, באופן מתמשך, תכונות חיכוך שוות, לאלה של המסלול שאליו הוא צמוד, לפחות;
:: (10) לכל משטח פנייה שוליים ברוחב מספיק, כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים כתוצאה משחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח הפנייה וסביבתו עקב הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המטוס התובעני ביותר שאותו נועד משטח הפנייה לשמש, ויניקתם על ידי מנועי המטוס; לעניין זה, בעל רישיון המגדיר את המטוס התובעני ביותר יביא בחשבון, בחישוב המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון של המטוס, את המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כן הנסע הראשי שלו, למוטת הכנף שלו ולמיקום מנועיו על הכנף;
:: (11) חוזק שולי משטח הפנייה מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של מטוס מגבולותיו כך שלא ייגרם נזק מבני למטוס, וכן מאפשר את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול כאמור כשקיים משטח פנייה נוסף לאורך המסלול ולא רק בקצהו, אם נוכח שהדבר דרוש להפעלה בטוחה של המסלול; תקנת משנה (א) תחול על משטח פנייה כאמור בשינויים המחויבים.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;המטוס התובעני ביותר&quot; - המטוס שבעת שימוש במשטח הפנייה, המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון שלו הוא הגדול ביותר;
::- &quot;רוחב מספיק&quot; - כך שהשוליים ישתרעו, תחת המנוע החיצון של המטוס התובעני ביותר לפחות.

@ 14. אורך ורוחב רצועת מסלול
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול רצועת מסלול {{מוקטן|(runway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) היא משתרעת לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, או אחרי קצה שטח עצירה, אם קיים, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
:: (א) 60 מטרים -
::: (1) למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
::: (2) למסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
:: (ב) 30 מטרים - למסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
: (2) לגבי מסלול ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
:: (א) 140 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 70 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (3) לגבי מסלול לא-ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
:: (א) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:: (ב) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:: (ג) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:: (ד) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

@ 15. עצמים בתחום רצועת מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן הסיר מרצועת המסלול שלו כל עצם שמסכן כלי טיס.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם לא הסיר מרצועת המסלול שלו עצם נייח שמסכן כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא עזר חזותי שחייב להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובעזר החזותי מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא עצם שביר;
::: (ב) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת - הוא לא חורג למישור המעבר הפנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}};
:: (2) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא ציוד חיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה שחייב להימצא על החלק הפנימי של רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא עצם שביר;
::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ג) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
::: בפסקה זו, &quot;החלק הפנימי של רצועת המסלול&quot; -
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - השטח המשתרע עד למרחק של 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - השטח המשתרע עד למרחק של 45 מטרים מכל צד של ציר המסלול.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן אין עצמים ניידים שחורגים למישור המעבר הפנימי בעת שהמסלול משמש להמראה או נחיתה.
: (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול כשעצם טמון, כולו או חלקו, מתחת לחלק המיושר {{מוקטן|(graded)}} של רצועת המסלול שכלי טיס יכול לשקוע בו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) העצם טמון כולו בעומק גדול מ-30 סנטימטרים מתחת לרצועת המסלול;
:: (2) קיים מתחת לרצועת המסלול משטח משופע, המשתרע מכל כיוון שבו תיתכן תנועת כלי טיס על רצועת המסלול לקצהו העליון הטמון של העצם, המאפשר לכלי טיס השוקע ברצועת המסלול לעבור מעל העצם באופן שממזער את הסיכון לכלי טיס כתוצאה מהיתקלות פתאומית בחלק הטמון של העצם כאמור.

@ 16. רצועת מסלול - יישורה וחוזקה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
:: (1) 75 מטרים ועד 105 מטרים, בהדרגה, למסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, לפי צרופה א' לעניין &quot;Grading of a strip for precision approach runways&quot;;
:: (2) 75 מטרים, למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול לא-ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
:: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) פני השטח של רצועת מסלול, הגובלים במסלול, בשולי המסלול או בשטח העצירה, מפולסים עם המסלול, שולי המסלול או שטח העצירה, לפי העניין;
:: (2) החלק של רצועת המסלול, באורך של 30 מטרים לפחות, לפני תחילת המסלול, מוכשר למניעת שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח רצועת המסלול כתוצאה מהדף, כך שכלי טיס נוחתים יוגנו מפני הסיכון הנובע מהיווצרות הפרשי גובה ברצועת המסלול כתוצאה משחיקה כאמור;
:: (3) אם החלק המוזכר בפסקה (2) סלול - חוזק החלק הסלול מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של כלי הטיס התובעני ביותר שאותו נועד המסלול לשמש; בפסקה זו, &quot;כלי הטיס התובעני ביותר&quot; - כלי הטיס, שבשים לב למאפייניו ולאופן פעולתו, מחייב את העמידה בעומס הגדולה ביותר;
:: (4) השיפוע האורכי של החלק המיושר של רצועת מסלול, כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), הוא, לכל היותר -
::: (א) 1.5% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
::: (ב) 1.75% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
::: (ג) 2% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (5) השתנות השיפוע האורכי של החלק המיושר מתונה ככל האפשר, ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים {{מוקטן|(abrupt changes or sudden reversals)}};
:: (6) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר מונע הצטברות של מים על החלק המיושר, ובפרט -
::: (א) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר לאורך 3 המטרים הראשונים מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין -
:::: (1) יהיה שלילי, כשהוא נמדד מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין;
:::: (2) יכול שיהיה בשיעור של עד 5%;
::: (ב) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר שלא כאמור בפסקת משנה (א) לא יעלה על -
:::: (1) 2.5%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:::: (2) 3%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (7) השיפוע הרוחבי החיובי של החלק מרצועת המסלול שאינו מיושר לא עולה על 5%; בפסקה זו, &quot;שיפוע רוחבי חיובי&quot; - כשהוא נמדד מציר המסלול ואילך, לפי העניין;
:: (8) החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול מכל צד של ציר המסלול והמשכו, במרחק שאינו קטן מהמפורט להלן, ערוך או בנוי באופן שימזער את הסיכון לכל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש, הנובע מהבדלים ביכולת נשיאת העומס {{מוקטן|(load-bearing capacity)}} של משטחים שונים המרכיבים את רצועת המסלול, במקרה של ירידה מהמסלול, ובכלל זה אינו מאפשר שקיעה של כן נסע של כלי הטיס העושה שימוש במסלול, כמפורט בחלק השלישי למסמך 9157 לעניין &quot;Cover thickness required per subgrade type and aircraft group&quot;:
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר -
:::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:::: (2) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר -
:::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:::: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:::: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:::: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

@ 17. שטח בטיחות בקצה מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן, בכל קצה של רצועת המסלול, יש שטח בטיחות בקצה מסלול {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} (בתקנה זו - שטח בטיחות), שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משתרע מקצה רצועת המסלול, לאורך שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 240 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה {{מוקטן|(arresting system)}} - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 120 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
::: (ג) לגבי מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 30 מטרים;
:: (2) רוחבו שווה לפעמיים רוחב המסלול שבקצותיו הוא קבוע, לפחות;
:: (3) הוא נקי מכל עצם, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על שטח הבטיחות לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ג) הוא עצם שביר;
:: (4) הוא מיושר;
:: (5) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי שלו הם כך שפני השטח שלו לא חודרים את מישור הגישה {{מוקטן|(approach surface)}} או את מישור הטיפוס לאחר ההמראה {{מוקטן|(take-off climb surface)}};
:: (6) השיפוע האורכי שלו לא עולה על 5% כלפי מטה ביחס למסלול;
:: (7) השיפוע הרוחבי שלו לא עולה על 5% כלפי מעלה או כלפי מטה ביחס למסלול;
:: (8) השתנות השיפוע האורכי והשתנות השיפוע הרוחבי שלו מתונים ככל האפשר ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים;
:: (9) המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי הוא ערוך או בנוי באופן -
::: (א) שמצמצם את הסיכון לגרימת נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
::: (ב) שמשפר את האטת כלי הטיס על גביו;
::: (ג) שמאפשר תנועת כלי רכב המשמשים כוחות הצלה וכיבוי אש לפי תקנות אלה.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, אלא אם כן בכל קצה של רצועת המסלול יש שטח, המשתרע לאורך שלא יפחת מ-240 מטרים מקצה רצועת המסלול ולרוחב שלא יפחת מ-45 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, נקי מכל עצם שיש בו כדי לסכן כלי טיס, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא בשטח זה לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
:: (2) הוא נמוך ככל האפשר;
:: (3) הוא עצם שביר.

@ 18. שטח פנוי ממכשולים
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח פנוי ממכשולים, אלא אם כן מתקיימות בשטח הפנוי ממכשולים הוראות אלה:
: (1) הוא מתחיל בסוף מרחק ריצת ההמראה הזמין {{מוקטן|(TORA)}} למסלול שלו נקבע;
: (2) אורכו לא עולה על מחצית מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול שלו נקבע;
: (3) הוא משתרע באופן סימטרי באורכים האלה לפחות:
:: (א) למרחק של 75 מטרים, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול ממוכשר;
:: (ב) למרחק של מחצית מרוחב רצועת המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול לא-ממוכשר;
: (4) בפני השטח שלו מתקיימים התנאים האלה:
:: (א) הם לא חודרים מישור בעל שיפוע חיובי של 1.25% שקצהו התחתון הוא קו אופקי, שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא עובר בנקודה המצויה על ציר המסלול בקצה מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול;
::: (2) הוא נמצא בניצב לציר המסלול והמשכו;
:: (ב) הם בלא שינוי-שיפוע או היפוכי-שיפוע פתאומיים;
: (5) הוא נקי מכל עצם שמסכן כלי טיס באוויר, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על השטח הפנוי ממכשולים לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
:: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
:: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
:: (ג) הוא עצם שביר.

@ 19. שטח עצירה
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בשטח העצירה הוראות אלה:
: (1) רוחבו זהה לזה של המסלול שלגביו הוגדר;
: (2) שיפועים בשטח עצירה ושינויים בשיפועים של שטח עצירה, והמעבר ממסלול לשטח עצירה עומדים [[בתקנות 9]] [[ו-10]] לגבי המסלול שלגביו הוגדר שטח העצירה, בשינויים המחויבים, ואולם -
:: (א) המגבלות לגבי שיעור השיפוע האורכי של כל קטע לאורכם של הרבעים הראשון והאחרון של המסלול לפי [[תקנה 9]] - לא יחולו לגבי שטח העצירה;
:: (ב) בנקודת המפגש של שטח עצירה ושל המסלול שלגביו הוגדר, ולאורך שטח העצירה, שיעור השינוי המרבי של השיפוע יהיה 0.3% לכל 30 מטרים - שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 10,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
: (3) הוא סלול, וערוך או בנוי באופן שיוכל לשאת את העומס של כלי טיס שאותו נועד שטח העצירה לשמש, במקרה של הפסקת המראה, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס;
: (4) תכונות החיכוך שלו, בכל עת, הן בערך החיכוך של המסלול שאותו נועד שטח העצירה לשמש, לפחות.

@ 20. שטח פעולת מד-גובה רדיו
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן יש לפני מפתן המסלול ובצמוד לו שטח פעולת מד-גובה רדיו {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
: (1) הוא משתרע -
:: (א) לאורך המשך ציר המסלול, למרחק של 300 מטרים, לכל הפחות, לפני מפתן המסלול;
:: (ב) לרוחב המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
: (2) הוא, ככל האפשר, נטול השתנות של השיפוע האורכי; אם השתנות כאמור היא בלתי נמנעת, המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ההשתנות היא לפי הוראות אלה:
:: (א) היא מזערית והדרגתית ככל האפשר;
:: (ב) היא בלא שינויים או היפוכי-שיפוע משמעותיים, כך ששיעור השינוי בין שני שיפועים עוקבים בשטח פעולת מד-גובה רדיו לא יעלה על 2% לכל 30 מטרים.

=== סימן ב': מסלולי הסעה ===

@ 21. מסלולי הסעה
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול יש מסלולי הסעה לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}}, מסלולי הסעה לכניסה למסלול {{מוקטן|(entrance taxiway)}}, ואם נפח התנועה הצפוי על המסלול גדול - מסלולי הסעה לפינוי מהיר במספר מספיק לאפשר זירוז תנועת מטוסים בפינוי המסלול לאחר נחיתה ובהתיישרות על המסלול לפני המראה, ורק אם במסלולי ההסעה מתקיימות הוראות אלה:
: (1) הוא הגדיר לגבי כל מסלול הסעה את אלה:
:: (א) את קוד הייחוס המתאים לאותו מסלול הסעה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ופירטו בספר העזר המבצעי;
:: (ב) כינוי מסלול הסעה שיורכב מאות לועזית אחת, שתי אותיות לועזיות, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר, ולא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה אחר או לכינוי עמדת חניה; אות לועזית כאמור לא תהיה אחת מאלה: I‏, O או X, וכן לא יבוצע שימוש במילים inner או outer לתיאור מסלולי הסעה;
: (2) כל מסלול הסעה, עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, לרחבה או למסלול הסעה אחר, הוא כך שבעת שתא הטייס של כל כלי טיס שאותו נועד מסלול ההסעה לשמש מצוי מעל סימוני ציר מסלול ההסעה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי מסלול ההסעה אינו קטן מאלה:
:: (א) 1.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
:: (ב) 2.25 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
:: (ג) 3 מטרים, לגבי קטע ישר של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
:: (ד) 3 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו קטן מ-18 מטרים;
:: (ה) 4 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו הוא 18 מטרים או יותר;
:: (ו) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
: (3) במסלול הסעה עיקולים מעטים ומתונים ככל האפשר, ורדיוס כל עיקול מתאים למגבלות התמרון ולמהירות ההסעה הרגילה של כלי הטיס שאותם נועד מסלול ההסעה לשמש;
: (4) רוחב קטע ישר של מסלול הסעה לא פחות מאלה:
:: (א) 7.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
:: (ב) 10.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
:: (ג) 15 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
:: (ד) 23 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
: (5) המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם, לא פחות מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;Taxiway minimum separation distances&quot; לנספח 14, לפי העניין; נוכח בעל הרישיון לדעת כי השימוש במסלול ההסעה תוך קיום המרחקים המזעריים שבטבלה משפיע לרעה על הפעלת מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה או שהדף הסילון של מנועי כלי הטיס משפיע לרעה על סביבת כלי הטיס או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יגדיל את המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם כאמור, כך שלא תהיה עוד כל השפעה כאמור;
: (6) הערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע של מסלול הסעה לא עולה על אלה:
:: (א) 1.5% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:: (ב) 3% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
: (7) המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך מסלול הסעה נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו לא עולה על הערכים המפורטים להלן:
:: (א) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F‏ - 1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 3,000 מטרים);
:: (ב) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B‏ - 1% לכל 25 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 2,500 מטרים);
: (8) קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי הוראות אלה:
:: (א) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 300 מטרים לפחות מאותה נקודה;
:: (ב) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 200 מטרים לפחות מאותה נקודה;
:: (ג) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 150 מטרים לפחות מאותה נקודה;
: (9) השיפוע הרוחבי של מסלול הסעה מונע הצטברות של מים על מסלול ההסעה, ואינו עולה על האחוזים המפורטים להלן:
:: (א) 1.5%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:: (ב) 2%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
: (10) חוזק מסלול הסעה הוא לפי הוראות אלה:
:: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמסלול ההסעה יהיה נתון לצפיפות תנועה ולעומס {{מוקטן|(stress)}} גדולים מאלה שמתקיימים לגבי המסלול שאותו הוא משמש, כתוצאה מכך שמסלול ההסעה משמש כלי טיס הנעים באיטיות וכלי טיס עומדים;
:: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאותו הוא נועד לשמש;
: (11) משטח מסלול הסעה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} הגורמים נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
: (12) תכונות החיכוך של מסלול ההסעה מבטיחות הפעלה בטוחה של כלי טיס על גביו, ובכלל זה בעת כל ריבוד מחדש שלו.

@ 22. מסלול הסעה לפינוי מהיר
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה לפינוי מהיר, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) רדיוס עקומת הפנייה מהמסלול {{מוקטן|(turn-off curve)}} של כלי טיס המפנה את המסלול תוך שימוש במסלול ההסעה לפינוי מהיר הוא, באורכים האלה, לפחות:
:: (א) 550 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 275 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (2) הוא מורחב באזור היציאה מהמסלול כך שמתאפשר, מנקודת מבטו של טייס בכלי טיס על המסלול, זיהוי מוקדם של הכניסה למסלול ההסעה לפינוי מהיר וביצוע הפינוי באמצעותו;
: (3) הוא כולל מקטע ישר, אחרי עקומת הפנייה מהמסלול, באורך שלא יפחת מהמפורט בחלק השני למסמך 9157 לעניין &quot;RAPID EXIT TAXIWAYS (RETS)&quot;, כך שכלי טיס המפנה את המסלול באמצעותו יוכל להגיע לעצירה מלאה על מסלול ההסעה כאמור, לפני התחברותו למסלול הסעה אחר;
: (4) זווית היציאה שלו מהמסלול היא, ככל האפשר, 30 מעלות, ובכל מקרה לא עולה על 45 מעלות ולא פחותה מ-25 מעלות.

@ 23. מסלול הסעה על גשר
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה על גשר, אלא אם כן מתקיימות במסלול ההסעה על גשר הוראות אלה:
: (1) רוחבו אינו פחות מאחד מאלה, לפי הגדול שבהם:
:: (א) רוחב החלק המיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה של רצועת מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 25(א)(3)]];
:: (ב) רוחב המאפשר פעולת כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש, בשני הכיוונים של מסלול ההסעה כאמור, בשים לב לכלי הטיס הגדול ביותר שאותו מיועד מסלול ההסעה לשמש, כך שתתאפשר עמידה [[בתקנה 143]];
: (2) בכל מקרה שבו מנועי כלי הטיס שאותו נועד מסלול הסעה על גשר לשמש, חורגים מגבולות מבנה הגשר - האזורים הסמוכים, מתחת לגשר, מוגנים מפני הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המנועים;
: (3) הוא ממוקם על חלק ישר של מסלול הסעה, כשמכל קצה של הגשר יהיה קטע ישר המוביל אליו, כך שתתאפשר התיישרות עם הגשר של כלי טיס מסיע, המתקרב אל הגשר.

@ 24. שולי מסלול הסעה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F, אלא אם כן לכל מקטע של מסלול ההסעה קיימים שולי מסלול הסעה, שמתקיימות בהם הוראות אלה:
:: (1) הם משתרעים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, באופן סימטרי, כך שהרוחב הכולל של מסלול ההסעה ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 44 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F;
::: (ב) 38 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא E;
::: (ג) 34 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D;
::: (ד) 25 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C;
:: (2) לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש כלי טיס המונעים במנועי טורבינה - פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} וימנעו יניקת חומר פני השטח באמצעות מנועי כלי הטיס.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מקטע&quot; - לרבות עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, למסלול הסעה אחר או לרחבה.

@ 25. רצועת מסלול הסעה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה, למעט נתיב הסעה לעמדת חניה, אלא אם כן למסלול ההסעה רצועת מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא משתרעת לרוחב מסלול הסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה לכל אורכו, למרחק שלא יפחת מהמפורט בעמודה שעניינה &quot;Taxiway, other than aircraft stand taxilane cetre line to object (meters)&quot;, בטבלה שעניינה &quot;Taxiway minimum separation distances&quot; לנספח 14;
:: (2) היא נקייה מכל עצם שמסכן כלי טיס מסיע, בין שהוא מעל פני הקרקע ובין שהוא מתחת לפני הקרקע, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא ברצועת מסלול ההסעה, לצורך הפעלתו הבטוחה של שדה התעופה, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ב) הוא עצם שביר;
:: (3) יש לה חלק מיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 10.25 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
::: (ב) 11 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
::: (ג) 12.50 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
::: (ד) 17 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא D;
::: (ה) 19 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא E;
::: (ו) 22 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא F;
:: (4) פני השטח שלה מפולסים עם צידי מסלול ההסעה או עם שולי מסלול ההסעה, אם קיימים;
:: (5) השיפוע הרוחבי בחלק המיושר שלה לא עולה על השיעורים האלה:
::: (א) שיפוע רוחבי חיובי כמפורט להלן; בפסקת משנה זו, &quot;שיפוע רוחבי חיובי&quot; - כשהוא נמדד בהשוואה לשיפוע הרוחבי של משטח מסלול ההסעה הצמוד אליו, ולא בהשוואה לאופק -
:::: (1) 2.5%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:::: (2) 3%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
::: (ב) שיפוע רוחבי שלילי, הנמדד ביחס לאופק, של 5%;
:: (6) השיפוע הרוחבי, בין חיובי ובין שלילי, של כל חלק שלה שאינו החלק המיושר של רצועת מסלול ההסעה, לא עולה על 5%, כשהוא נמדד ביחס לאופק.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מסלול הסעה&quot; - למעט מסלול הסעה מסוג נתיב הסעה לעמדת חניה.

=== סימן ג': מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב ===

@ 26. מפרץ המתנה
: (א) בעל רישיון יחשב, מזמן לזמן, את צפיפות התנועה בשדה התעופה {{מוקטן|(aerodrome traffic density)}} על בסיס מספר התנועות בשעת העומס היומית, ויסווגה לאחת מאלה:
:: (1) צפיפות תנועה נמוכה;
:: (2) צפיפות תנועה בינונית;
:: (3) צפיפות תנועה גבוהה.
: (ב) לגבי שדה תעופה שצפיפות התנועה בו בינונית או גבוהה, יקיים בעל הרישיון, מפרץ המתנה {{מוקטן|(holding bay)}} אחד לפחות, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה.

@ 27. עמדת המתנה למסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן ישנה עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול - על מסלול ההסעה, בחיבור שלו עם המסלול;
:: (2) בהצטלבות בין מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי {{מוקטן|(standard taxi-route)}} למסלול אחר - על המסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בחיבור שלו עם המסלול האחר.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שהשימוש בו של כלי טיס או של כלי רכב עלול להביא לחדירת מישורי הגבלת מכשולים או להפרעה לפעולתו של מיתקן עזר לטיסה, אלא אם כן על מסלול ההסעה, במקום שמונע חדירה או הפרעה כאמור, ישנה עמדת המתנה למסלול.

@ 28. עמדת המתנת ביניים
: נוכח בעל רישיון לדעת כי הגדרת גבול המתנה מסוים {{מוקטן|(specific holding limit)}} נחוצה לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, יקיים לשם כך עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position)}} לפי הוראות אלה:
: (1) עמדת המתנת ביניים תהיה על מסלול ההסעה, במקום שבו בעל הרישיון מבקש לקיים את גבול ההמתנה;
: (2) עמדת המתנת ביניים בהצטלבות שבין שני מסלולי הסעה תהיה לרוחב מסלול ההסעה, כך שיובטח מרחק בטוח בין עמדת ההמתנה כאמור לבין כלי טיס על מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 21(5)]];
: (3) אם נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יגדיר בעל הרישיון כינוי לכל עמדת המתנת ביניים, שיורכב מכינוי מסלול ההסעה וממספר.

@ 29. עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה שמתחברת אליהם דרך לכלי רכב אלא אם כן בכל חיבור שלהם לדרך לכלי רכב יש עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) היא נמצאת על הדרך לכלי רכב;
: (2) קיים מרחק בטוח בינה לבין כלי טיס על המסלול לפי [[תקנה 30(א)]] או על מסלול ההסעה, לפי [[תקנה 21(5)]].

@ 30. מיקום מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: (א) בעל רישיון יקיים מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
:: (1) המרחק ביניהם לבין כל ציר מסלול לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14;
:: (2) הם יהיו כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בהם לא יפריע לפעולתם של עזרי רדיו לניווט ולא יחדור לאזור חיוני ILS או לאזור רגיש ILS, או למישור מעבר פנימי;
:: (3) לגבי עמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]], היא תהיה כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בה לא יחדור למישור גישה פנימי, למישור מעבר פנימי, למישור הפסקת נחיתה, למישור גישה או למישור טיפוס לאחר המראה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול הממוקם בגובה של 2,300 רגל (700 מטרים) או יותר מעל גובה פני הים, שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת ושרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, יגדיל בעל הרישיון את המרחק הנקוב של 90 מטרים, המפורט בטבלה שעניינה, &quot;minimum distance from the runway centre line to a holding bay runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14, באופן הזה:
:: (1) לכל מסלול שממוקם בגובה של עד 6,600 רגל (2,000 מטרים) מעל גובה פני הים - במטר אחד לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
:: (2) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 6,600 רגל (2,000 מטרים) ועד לגובה של 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-13 מטרים ובעוד 1.50 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
:: (3) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-43 מטרים, ובעוד 2 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, שמפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול או עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שלו, גבוהים יותר מאשר סף המסלול - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המפורט בטבלה שעניינה &quot;minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14, לפי העניין, ב-5 מטרים נוספים לכל מטר שבו מפרץ ההמתנה, עמדת ההמתנה למסלול או עמדת ההמתנה על דרך לכלי רכב גבוהים מסף המסלול.

=== סימן ד': רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR ===

@ 31. רחבות ועמדות חניה
: בעל רישיון יקיים רחבה {{מוקטן|(apron)}}, אחת או יותר, בשדה התעופה, לפי הוראות אלה:
: (1) המנהל אישר לו לקיים את הרחבה, לאחר שהוכח להנחת דעתו שמתקיימים אלה:
:: (א) השימוש ברחבה לא מפריע לתנועת כלי טיס בשדה התעופה;
:: (ב) השטח הכולל של הרחבות מאפשר ניהול בטוח ויעיל של התנועה בשדה התעופה בצפיפות התנועה המרבית הצפויה בו;
: (2) חוזק כל חלק של רחבה יתאים לתנועת כל כלי הטיס שאותם היא נועדה לשמש, תוך הבאה בחשבון של העומסים הגבוהים הצפויים להיות מופעלים על הרחבה, עקב צפיפות תנועת כלי טיס על גביה ומהירות התנועה הנמוכה שלהם על הרחבה או עמידתם עליה;
: (3) שיפוע רחבה, לרבות בנתיב הסעה לעמדת חניה, יהיה מתון ככל האפשר וימנע הצטברות נוזלים על הרחבה, ובעמדת חניה - לא יעלה על 1%;
: (4) בעל רישיון יגדיר לגבי כל עמדת חניה את רכיב האות של קוד הייחוס המתאים לה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ויפרטו בספר העזר המבצעי;
: (5) המרחק המזערי בין כלי טיס הנכנס לעמדת החניה או היוצא ממנה לבין כל מבנה סמוך, כלי טיס בעמדת חניה אחרת או עצם, יהיה באורכים אלה:
:: (א) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא A או B‏ - 3 מטרים;
:: (ב) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא C‏ - 4.50 מטרים;
:: (ג) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא D‏, E או F‏ - 7.50 מטרים;
: (6) על אף האמור בפסקה (5)(ג), בעל רישיון רשאי לקיים עמדת חניה שאליה מסיע כלי טיס וממנה הוא נגרר לאחור, אף אם המרחק המזערי כאמור קטן מ-7.50 מטרים לגבי אלה:
:: (א) המרחק שבין חרטומו של כלי הטיס לבין כל חלק של מבנה בשדה התעופה המשמש להעלאת נוסעים לכלי טיס או להורדתם ממנו, ובכלל זה גשר להולכת נוסעים לכלי הטיס;
:: (ב) המרחק בין כלי הטיס הנכנס לעמדת החניה לבין כל חלק של עמדת החניה שלגביו ניתנת הנחיה כיוונית להסעת המטוס באמצעות מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system - VDGS)}}, ובלבד שהמרחק האמור לא יפחת מ-4.50 מטרים.

@ 32. עמדת חניה מבודדת
: (א) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת {{מוקטן|(isolated aircraft parking position)}} בשדה התעופה, לשם חניית כלי טיס שנדרש להפרידו מהפעילות השוטפת של שדה התעופה.
: (ב) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת, לפי הוראות אלה:
:: (1) עמדת חניה מבודדת תהיה רחוקה ככל האפשר מכל עמדת חניה אחרת, מבנה, שטח המשמש את באי שדה התעופה וכיוצא באלה, ובכל מקרה במרחק שלא יפחת מ-100 מטרים מכל אחד מהם;
:: (2) עמדת חניה מבודדת לא תהיה מעל תשתיות תת-קרקעיות, ובכלל זה כאלה המשמשות לאחסון או להובלת גז או דלק לכלי טיס, וככל האפשר שלא מעל כבלי חשמל או תקשורת או בסמוך להם.

@ 33. עמדת בדיקת VOR
: החליט בעל רישיון לקיים עמדת בדיקת VOR בשדה תעופה, ימקמה לפי נספח 10 לעניין &quot;Guidance material on the pre-flight checking of VOR airborne equipment&quot;, לגבי בחירת המיקום והשימוש בעמדת בדיקת VOR בשדה תעופה {{מוקטן|(Selection and use of VOR aerodrome check-points)}}.

== פרק ד': עזרים חזותיים לניווט ==

=== סימן א': מציינים ומערכות איתות ===

@ 34. מציין כיוון רוח
: (א) בעל רישיון יקיים בשדה תעופה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח {{מוקטן|(wind direction indicator)}}, שיאפשר לספק מידע בדבר כיוון הרוח ועוצמתה לטייס המבצע המראה או גישה לנחיתה, לפי תקנה זו.
: (ב) מיקום כל מציין כיוון רוח יהיה כך שבמציין כיוון הרוח מתקיימים אלה:
:: (1) הוא נראה מכלי טיס בעת טיסה, בעת גישה לנחיתה או בעת תנועה בשטח התנועה לפני ההמראה, לפי העניין;
:: (2) הוא מחווה את כיוון הרוח ועוצמתה בלא השפעה מהפרעות לתנועת האוויר הנגרמות עקב עצמים קרובים.
: (ג) מציין כיוון רוח יהיה עשוי כך שיחווה בצורה ברורה את כיוון הרוח על פני הקרקע ובצורה כללית את עוצמתה, ובכלל זה -
:: (1) הוא בצורה של חרוט קטום, עשוי מאריג, באורך שלא יפחת מ-3.60 מטרים ובקוטר שלא יפחת מ-0.90 מטרים בקצהו הרחב;
:: (2) הוא בצבע כזה שנראה בצורה ברורה ומובנת מגובה של 984 רגל (300 מטרים) לפחות מעל פני המסלול, בשים לב לרקע, ובכלל זה -
::: (א) ככלל, מציין כיוון הרוח יהיה בצבע אחד, לבן או כתום;
::: (ב) הוצב מציין כיוון הרוח על רקע משתנה, כך שנדרש שילוב של שני צבעים, כדי ליצור ניגודיות שלו בהשוואה לרקע המשתנה, יהיה מציין כיוון הרוח צבוע לפי ההוראות האלה:
:::: (1) הוא יהיה צבוע באחד משילובי הצבעים האלה: כתום ולבן, אדום ולבן או שחור ולבן;
:::: (2) הוא יהיה צבוע כך שהוא מחולק לחמישה פסים צבועים, לסירוגין, באחד משילובי הצבעים כאמור בפסקה (1); הפס הראשון והפס האחרון יהיו צבועים בצבע הכהה בשילוב הצבעים כאמור.
: (ד) בשדה תעופה הפועל בלילה יהיה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח מוארים, לפי אופן ההפעלה של שדה התעופה.

@ 35. מנורת איתות
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה שקיים בו מגדל פיקוח, אלא אם כן במגדל הפיקוח מצויה מנורת איתות {{מוקטן|(signalling lamp)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מסוגלת להאיר באור בצבע אדום, ירוק ולבן, ולעבור מהארה בצבע אחד להארה באחד מהצבעים האחרים באופן מיידי;
:: (2) היא כזו שניתן לכוונה באופן ידני, לעבר כל מטרה כפי שיידרש;
:: (3) היא מאפשרת שידור במורס, בכל אחד מהצבעים כאמור, במהירות של 4 מילים בדקה לכל הפחות;
:: (4) היא כזו שפיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} ועוצמת התאורה {{מוקטן|(intensity)}} שלה הם לפי נספח 14 לעניין &quot;Signalling lamp&quot;.
: (ב) בתקנה זו, &quot;ירוק&quot; - כפי מאפייניו בתוספת מספר 1 לגבי מאפייני הצבע הירוק בנסיבות שבהן לא נדרש עמעום {{מוקטן|(Dimming)}} או נדרש להבטיח כי צופה בעל ראיית צבעים לקויה {{מוקטן|(Defective colour vision)}} יהיה מסוגל לקבוע את הצבע.

=== סימן ב': סימונים ===

@ 36. חובת סימון
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הוא מסומן לפי [[סימן זה]].

@ 37. צבעים ובולטות
: (א) סימוני מסלול {{מוקטן|(runway markings)}} וסימוני מסלול סגור יהיו בצבע לבן.
: (ב) סימוני מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway markings)}}, סימוני צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway side stripe marking)}}, סימוני משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad markings)}}, סימוני מסלול הסעה סגור וסימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold markings)}} יהיו בצבע צהוב.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), סימון נתיבי הסעה חלופיים לעמדת חניה, יכול שיהיו בצבעים לפי הנחיות ACI לעניין &quot;Recommended colours&quot; ולעניין &quot;Alternative aircraft stand taxilane&quot;.
: (ד) סימוני קווי בטיחות לרחבה {{מוקטן|(apron safety lines)}} יהיו לפי הוראות אלה:
:: (1) בצבע לבן - לגבי סימונים שעניינם אסדרת תנועה וחניה של כלי רכב ברחבה;
:: (2) בצבע אדום - לגבי סימונים שעניינם ציון סכנה או קביעת גבול שאין לחצותו.
: (ה) נוכח בעל הרישיון לדעת כי נדרש להבליט סימון על רקע צבע המיסעה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן, תיעשה ההבלטה לפי המפורט להלן ולפי הנחיות ACI לעניין &quot;recommended colours&quot;:
:: (1) לגבי סימון בצבע לבן או בצבע צהוב - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע שחור;
:: (2) לגבי סימון בצבע אדום - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע לבן.
: (ו) סימונים לפי [[סימן זה]] -
:: (1) יהיו בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;;
:: (2) יהיו בסוג צבע שימזער את הפגיעה בתכונות החיכוך של המשטח.
: (ז) בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה, סימונים לפי [[סימן זה]] יכילו חומרים מחזירי אור, שנועדו להגדיל את נראותם.

@ 38. הגדרת כינוי מסלול ושרטוטו
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הגדיר ושרטט, לגבי כל מסלול, בכל קצה שלו, את כינוי המסלול {{מוקטן|(runway designation)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) כינוי המסלול יורכב ממספר דו-ספרתי, ולגבי מספר מסלולים מקבילים - ממספר דו-ספרתי בצירוף אות לועזית, שיוגדרו לפי נספח 14 לעניין &quot;Runway designation marking&quot;;
:: (2) כינוי מסלול ישורטט במיקום לפי איור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, לפי מאפייני המסלול;
:: (3) המספר והאות הלועזית המרכיבים את כינוי המסלול יהיו בצורה וביחס לפי איור &quot;Form and proportions of numbers and letters for runway designation markings&quot; בנספח 14, ובממדים שלא פוחתים מאלה המפורטים שם, אלא אם כן כינוי המסלול משולב בסימון מפתן המסלול, לפי איור משנה &quot;C - optional pattern&quot; באיור האמור, שאז יגדיל בעל הרישיון את ממדיהם, באופן יחסי, כדי למלא בצורה מתאימה את הרווחים בין הקווים המסמנים את מפתן המסלול.
: (ב) אם מפתן המסלול מוזז והמנהל הורה לבעל הרישיון מטעמים של בטיחות הטיסה כי עליו לעשות כך, יציין בעל הרישיון את כינוי המסלול שבתחילת המסלול, גם על גבי שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} שהוא שלט מיקום {{מוקטן|(location)}}, אחד לפחות, שימוקם כך שטייס המיושר על המסלול יראה אותו, לשם הנחיית כלי טיס ממריא.

@ 39. סימון ציר מסלול
: בעל רישיון ישרטט, על כל מסלול סלול, סימון ציר מסלול, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון ציר המסלול {{מוקטן|(runway centre line marking)}} ימוקם לאורך ציר המסלול, בין כינויי המסלול משני קצותיו, לפי איור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, אלא אם כן המסלול מצטלב עם מסלול אחר, שאז תחול לגבי סימון ציר המסלול באזור ההצטלבות [[תקנה 45]];
: (2) סימון ציר מסלול יהיה בצורה של פסים, המרווחים זה מזה בצורה אחידה, באופן הזה:
:: (א) אורכם של פס ושל המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו גם יחד, לא יפחת מ-50 מטרים ולא יעלה על 75 מטרים;
:: (ב) אורכו של כל פס יהיה שווה, לכל הפחות, לאורכו של המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו או ל-30 מטרים, לפי הגדול שבהם;
: (3) רוחב פס לא יפחת מהמידות האלה:
:: (א) 0.90 מטר - במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III;
:: (ב) 0.45 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I;
:: (ג) 0.30 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 ובמסלול לא-ממוכשר.

@ 40. סימון מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold marking)}} על כל מסלול, לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון מפתן מסלול יחל 6 מטרים ממפתן המסלול;
:: (2) סימון מפתן מסלול יורכב מדפוס של פסים אורכיים, בעלי ממדים אחידים, הממוקמים, לרוחב המסלול, בצורה סימטרית לעומת ציר המסלול, לפי איורי המשנה &quot;A - general and all precision approach runways&quot; או &quot;B - parallel runways&quot;, לפי העניין, באיור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14;
:: (3) סימון מפתן מסלול יהיה כך שאורכו של כל פס יהיה 30 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.80 מטרים בקירוב, כשהרווח בין פס אחד לאחר יהיה 1.80 מטרים בקירוב; ואולם לגבי שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול - הרווח ביניהם יהיה מכפלת הרווח האמור;
:: (4) סימון מפתן מסלול יכלול מספר פסים אורכיים לפי רוחב המסלול, ולפי טבלה זו:
::: {| width=&quot;80%&quot;
! ספרור !! רוחב המסלול !! מספר הפסים
|-
| (1) || פחות מ-23 מטרים || 4
|-
| (2) || 23 מטרים או יותר ופחות מ-30 מטרים || 6
|-
| (3) || 30 מטרים או יותר ופחות מ-45 מטרים || 8
|-
| (4) || 45 מטרים או יותר ופחות מ-60 מטרים || 12
|-
| (5) || 60 מטרים ויותר || 16;
|}
:: (5) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ומסלול לא-ממוכשר, שרוחבם הוא 45 מטרים או יותר - על אף האמור בפסקאות (2), (3) סיפה ו-(4), דפוס הפסים האורכיים יכול שיהיה לפי איור המשנה &quot;C - optional pattern&quot; באיור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, ובלבד שיהיו 3 פסים לפחות מכל צד של סימון כינוי המסלול, ושהרווח בין שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול יהיה 22.50 מטרים;
:: (6) הפסים ישתרעו לרוחב המסלול, משני צידי ציר המסלול, עד למרחק הקצר מבין שני אלה:
::: (א) 3 מטרים מכל צד מסלול;
::: (ב) 27 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
:: (7) הסימון יכלול גם פס רוחבי {{מוקטן|(transverse stripe)}}, שישורטט לרוחב המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול, ברוחב שלא יפחת מ-1.80 מטרים, לפי איור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מפתן מסלול&quot; - לרבות מפתן מסלול מוזז באופן קבוע.

@ 41. סימון מפתן מסלול מוזז
: אם מפתן המסלול מוזז, יחולו הוראות אלה:
: (1) אם הוא מוזז באופן קבוע, בעל הרישיון יעשה את אלה, הכול לפי איור המשנה &quot;B - temporarily or permanently displaced threshold&quot; באיור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14:
:: (א) ישרטט את מפתן המסלול לפי [[תקנה 40]];
:: (ב) ישרטט חיצים לאורך ציר המסלול בחלק המסלול שלפני מפתן המסלול המוזז;
: (2) אם הוא מוזז באופן זמני, בעל הרישיון יעשה אחד מאלה:
:: (א) יפעל לפי פסקה (1);
:: (ב) ישרטט את הפס הרוחבי כאמור [[בתקנה 40(א)(7)]] ואת סימון מפתן המסלול, לפי איור המשנה &quot;A - temporarily displaced threshold&quot; באיור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14;
: (3) יסתיר את כל הסימונים שלפני מפתן המסלול המוזז, למעט סימון ציר המסלול, שהפסים הצבועים שלו יומרו לחיצים, לפי איור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14.

@ 42. סימון צידי מסלול
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול {{מוקטן|(runway side stripe)}} באלה:
:: (1) לאורך מסלול סלול אם הניגודיות שבין צידי המסלול לבין שוליו או לבין סביבתו אינה מספקת;
:: (2) לאורכו של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון צידי מסלול יורכב משני פסים, אחד בכל צד של המסלול לאורכו, כך שצידו החיצון של כל פס, לעומת ציר המסלול, יחפוף את צד המסלול, זולת אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, שאז כל פס ימוקם במרחק של 30 מטרים מציר המסלול;
:: (2) אם קיים משטח פנייה למסלול, יימשך סימון צידי המסלול לאורך המסלול גם ביציאה למשטח הפנייה האמור וגם בכניסה ממנו חזרה למסלול;
:: (3) רוחבו של כל פס בסימון צידי מסלול לא יפחת מהמידות האלה:
::: (א) 0.90 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו 30 מטרים או יותר;
::: (ב) 0.45 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו קטן מ-30 מטרים.
: (ג) בתקנה זו, &quot;צד מסלול&quot; {{מוקטן|(runway edge)}} - החלק המרוחק ביותר של המסלול, לרוחבו, מציר המסלול.

@ 43. קביעת נקודת מיכוון וסימונה
: (א) בעל רישיון יגדיר וישרטט נקודת מיכוון {{מוקטן|(aiming point)}} באלה:
:: (1) במסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
:: (2) במסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובכל מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי הדבר נדרש לשם שיפור דיוק הגישה.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון נקודת מיכוון לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון נקודת המיכוון על המסלול יתחיל במקומות אלה:
::: (א) לגבי מסלול המצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(visual approach slope indicator systems(()))}} מסוג PAPI או APAPI((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) - בנקודה על המסלול שאליה מתכנס מישור הגישה החזותי {{מוקטן|(visual approach slope)}} הנקוב לאותו מסלול;
::: (ב) לגבי מסלול שאינו מצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה - במרחק ממפתן המסלול לפי נספח 14 לעניין &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot; לגבי &quot;Distance from threshold to beginning of marking&quot;, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
:: (2) סימון נקודת המיכוון יורכב משני פסים, שאורך ורוחב כל פס והמרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים יהיו לפי נספח 14 לעניין &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot;, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
:: (3) בלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), סומן במסלול סימון אזור נגיעה לפי [[תקנה 44]], יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים כאמור שווה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון אזור הנגיעה.

@ 44. הגדרת אזור הנגיעה וסימונו
: (א) בעל רישיון יגדיר ויסמן את אזור הנגיעה {{מוקטן|(touchdown zone)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
:: (2) במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 או בכל מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - אם נוכח בעל הרישיון כי סימון אזור הנגיעה נדרש לשם הבלטת אזור הנגיעה לצורך דיוק הגישה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן.
: (ב) בעל רישיון ישרטט את סימון אזור הנגיעה לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון אזור הנגיעה יורכב מזוגות של סימונים מלבניים, ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; מספר זוגות הסימונים המלבניים לאורך ציר המסלול יהיה לפי מרחק הנחיתה הזמין, או, אם סימון אזור הנגיעה נדרש לגבי שני כיווני הגישה למסלול - לפי המרחק בין מפתני המסלול, לפי נספח 14 לעניין &quot;Touchdown zone marking&quot; לגבי &quot;Location and characteristics&quot;;
:: (2) סימון אזור הנגיעה ישורטט לפי איורי המשנה &quot;A - basic pattern&quot; או &quot;B - with distance coding&quot; באיור &quot;Aiming point and touchdown zone markings&quot; בנספח 14, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין או למרחק בין מפתני מסלול, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) לגבי &quot;basic pattern&quot; - אורכו של כל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים ורוחבו לא יפחת מ-3 מטרים;
::: (ב) לגבי &quot;with distance coding&quot; - אורך כל רצועה בכל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים, רוחבה לא יפחת מ-1.80 מטרים והמרווח בין שני פסים סמוכים בסימון לא יפחת מ-1.50 מטרים;
::: (ג) המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול יהיה לפי הטבלה שעניינה &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot; לנספח 14, לעניין &quot;lateral spacing between inner sides of stripes&quot;;
::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), נקבעה נקודת מיכוון למסלול - יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול שווה לזה של המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון נקודת המיכוון לפי [[תקנה 43]];
::: (ה) המרחק האורכי בין תחילת סימון מלבני אחד לאחר לאורך ציר המסלול יהיה 150 מטרים, ממפתן המסלול, ואולם סימון מלבני כאמור, שאמור להיות ממוקם במרחק של עד 50 מטרים מסימון נקודת המיכוון - לא ישורטט;
:: (3) למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2 - יורכב, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), מזוג של סימונים מלבניים ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול, שיהיה במרחק של 150 מטרים מתחילת סימון נקודת המיכוון לכיוון המסלול, ותקנת משנה (ב)(2) תחול בשינויים המחויבים.

@ 45. סימון באזור הצטלבות
: בעל רישיון ישרטט את סימוני המסלולים בהצטלבות בין שני מסלולים או יותר לפי חשיבותם ולפי הוראות אלה:
: (1) חשיבות מסלולים בהצטלבות, תהיה לפי הדירוג הזה: מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אחריו מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ואחריו מסלול לא-ממוכשר;
: (2) סימוני המסלול החשוב ביותר יהיו רציפים וסימוני שאר המסלולים לא יסומנו באזור ההצטלבות, ואולם סימוני צידי המסלול {{מוקטן|(runway side stripe marking)}} של המסלול החשוב ביותר יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות;
: (3) לגבי מסלולים בעלי אותה חשיבות לפי פסקה (1) - יגדיר בעל הרישיון את המסלול החשוב ביותר מביניהם, ופסקה (2) תחול בשינויים המחויבים;
: (4) בהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, סימוני המסלול יהיו רציפים, וסימוני מסלול ההסעה לא יסומנו באזור ההצטלבות; סימוני צידי המסלול יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות.

@ 46. סימון ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line marking)}} על אלה:
:: (1) על מסלול הסעה סלול;
:: (2) על נתיב הסעה ברחבה, כך שיספק הנחיה מתמשכת בעת תנועה בין ציר המסלול לבין עמדות החניה שברחבה;
:: (3) על מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אם ציר מסלול ההסעה אינו חופף את ציר המסלול.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה במקומות אלה:
:: (1) במקטע ישר של מסלול ההסעה - לאורך ציר מסלול ההסעה;
:: (2) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - לאורך המקטע, בהמשך לסימון ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אליו, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול;
:: (3) אם סימון ציר מסלול ההסעה קבוע על המסלול, כאמור בתקנת משנה (א)(3) - לאורך ציר מסלול ההסעה.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
:: (1) בהצטלבות של מסלול הסעה עם מסלול, אם מסלול ההסעה משמש לפינוי המסלול, סימון ציר מסלול ההסעה יהיה לפי הוראות אלה, והכול לפי איור &quot;Taxiway markings&quot; בנספח 14:
::: (א) סימון ציר מסלול ההסעה יתעקל לכיוון סימון ציר המסלול;
::: (ב) סימון ציר מסלול ההסעה יתמשך במקביל לסימון ציר המסלול, מעבר לנקודת ההשקה לציר המסלול -
:::: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
:::: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים;
:: (2) סימון ציר מסלול הסעה יהיה ברוחב של 0.15 מטרים לפחות;
:: (3) סימון ציר מסלול הסעה ישתרע ברציפות לאורך ציר מסלול ההסעה, למעט במקרים אלה:
::: (א) במקרה כאמור [[בתקנה 45(4)]];
::: (ב) אם הוא חוצה סימון עמדת המתנה למסלול או סימון עמדת המתנת ביניים, שאז סימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון העמדות כאמור, ויתחדש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
:: (4) בסמוך לעמדת המתנה למסלול, במטרה להדגיש את הקרבה אליה, ישורטט סימון ציר מסלול הסעה מודגש {{מוקטן|(enhanced taxiway centre line marking)}}, לפי הוראות אלה:
::: (א) הוא ישתרע ממרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת המתנה למסלול, לכיוון התנועה מהמסלול ואילך למרחק של 47 מטרים לכל היותר;
::: (ב) הוא יהיה בממדים לפי איור המשנה &quot;dimensions&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
::: (ג) בלי לגרוע מפסקאות משנה (א) ו-(ב) -
:::: (1) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה סימון עמדת המתנה אחר הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
::::: (א) הוא יופסק במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון עמדת ההמתנה האחרת;
::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
::::: (ג) הוא יימשך, מנקודת חידוש הסימון כאמור בפסקה (2), לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה &quot;second hold position&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
:::: (2) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה מסלול הסעה הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
::::: (א) הוא יופסק במרחק של 1.50 מטרים לפני נקודת החיתוך של צירי מסלולי ההסעה;
::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 1.50 מטרים לאחריה;
::::: (ג) הוא יימשך לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה &quot;intersecting Taxiway&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
:::: (3) אם מספר מסלולי הסעה מצטלבים בעמדת המתנה למסלול או לפניה - סימון ציר מסלול ההסעה המודגש יימשך לאורך שלא יפחת מ-47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לגבי כל אחד ממסלולי ההסעה המצטלבים;
:::: (4) אם המרחק בין סימוני שתי עמדות המתנה למסלול, הנמצאות זו מול זו, קטן מ-94 מטרים, יסומן ציר מסלול הסעה מודגש לכל אורך המרחק האמור, לפי איור משנה &quot;between two holding positions&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14.

@ 47. סימון צד מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון ישרטט בגבול שבין משטח שאינו מיועד לשאת עומס {{מוקטן|(non-load-bearing surface)}} לבין משטח המיועד לשאת עומס {{מוקטן|(load-bearing surface)}}, סימון צד מסלול הסעה {{מוקטן|(taxi side stripe marking)}}, לפי הוראות אלה, אם נוכח לדעת כי לא ניתן להבחין ביניהם בקלות או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
:: (1) סימון צד מסלול הסעה ישורטט לאורך קצה המשטח המיועד לשאת עומס, וקצהו החיצוני יחפוף את קצה המשטח האמור;
:: (2) סימון צד מסלול הסעה יורכב מצמד קווים מקבילים, רציפים, ברוחב של 0.15 מטרים האחד ובמרחק של 0.15 מטרים זה מזה.
: (ב) נוכח המנהל לדעת כי קיים חשש לבלבול בין סימון צד מסלול הסעה לבין סימון ציר מסלול ההסעה, לרבות בהצטלבות מסלולי הסעה או בעיקול במסלול הסעה, ובמקום שבו עלול להיווצר ספק בדבר מיקומו של כלי הטיס לעומת סימון צד מסלול ההסעה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון כי לסימון צד מסלול ההסעה לפי תקנת משנה (א) יתווספו פסים רוחביים {{מוקטן|(additional transverse stripes)}} לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) בעל רישיון ישרטט פסים רוחביים כפי שהורה לו המנהל לפי תקנת משנה (ב), לפי ההוראות האלה:
:: (1) הם יהיו על גבי המשטח שאינו מיועד לשאת עומס;
:: (2) הם יהיו בניצב לסימון צד המסלול;
:: (3) השרטוט יהיה כך שהמרחק בין פס לפס לא יעלה על האורכים האלה:
::: (א) 15 מטרים לאורכו של עיקול במסלול ההסעה;
::: (ב) 30 מטרים לאורכו של מקטע ישר במסלול ההסעה;
:: (4) בכל פס מתקיימים גם אלה:
::: (א) הוא ברוחב של 0.90 מטרים;
::: (ב) הוא באורך של 7.50 מטרים, אלא אם כן הורה המנהל לבעל הרישיון אחרת.
: (ד) בתקנה זו, &quot;משטח שאינו מיועד לשאת עומס&quot; - משטח בשדה התעופה, לרבות שולי מסלול הסעה, שולי משטח פנייה או חלק ממפרץ המתנה או מרחבה, שאינו מיועד לשאת עומס וששימוש בו בידי כלי טיס עלול לגרום נזק לכלי הטיס.

@ 48. סימון משטח פנייה
: בעל רישיון ישרטט, במשטח פנייה, סימון משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון משטח פנייה יימשך במקביל לסימון ציר המסלול, לפני נקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול באורכים האלה:
:: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
:: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים;
: (2) סימון משטח פנייה יתעקל, בנקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול, ויימשך לאורך ציר משטח הפנייה;
: (3) סימון משטח פנייה יהיה קו רציף ברוחב של 0.15 מטרים לפחות.

@ 49. סימון עמדת המתנה למסלול
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב מסלול ההסעה שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
: (2) אם המסלול הוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי - סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב המסלול שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
: (3) הוא יהיה בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איור &quot;Runway-holding position markings&quot; בנספח 14;
: (4) על אף האמור בפסקה (3), בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שמקוימות לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, סימון עמדת ההמתנה למסלול הקרובה ביותר למסלול יהיה בדפוס A2, וסימון עמדות ההמתנה למסלול הרחוקות יותר מהמסלול יהיה בדפוס B2 לפי איור &quot;Runway-holding position markings&quot; בנספח 14.

@ 50. סימון עמדת המתנת ביניים
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנת ביניים, סימון עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position marking)}}; סימון עמדת הביניים יהיה לפי איור &quot;Taxiway markings&quot; בנספח 14, לגבי &quot;Intermediate holding position marking&quot;.

@ 51. סימון עמדת בדיקת VOR
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת בדיקת VOR, סימון עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון עמדת בדיקת VOR יורכב ממעגל בצבע לבן בקוטר של 6 מטרים, שרוחב הקו המסמן אותו יהיה 0.15 מטרים, לפי איור משנה &quot;without direction line&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint marking&quot; בנספח 14;
: (2) סימון עמדת בדיקת VOR ימורכז בנקודה שבה על כלי טיס לעמוד כדי לקלוט באופן מדויק את אות ה-VOR המפורסם לצורך הבדיקה;
: (3) אם נדרש כי, לצורך בדיקת ה-VOR, כלי הטיס יתיישר בכיוון מסוים, סימון עמדת בדיקת VOR יכלול גם קו בצבע לבן בכיוון האמור, לפי איור משנה &quot;with direction line&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint marking&quot; בנספח 14, שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (א) הוא עובר דרך מרכז המעגל כאמור בתקנת משנה (ג);
:: (ב) הוא נמשך למרחק של 6 מטרים מחוץ למעגל;
:: (ג) בסופו מסומן ראש-חץ;
:: (ד) הוא ברוחב של 0.15 מטרים.

@ 52. קביעת כינוי רחבה וכינוי עמדת חניה
: בעל רישיון יגדיר לכל רחבה כינוי רחבה, ולכל עמדת חניה כינוי עמדת חניה שיורכבו מאות לועזית, אחת או יותר, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר; כינוי רחבה או כינוי עמדת חניה כאמור לא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה, לכינוי רחבה אחרת או לכינוי עמדת חניה אחרת.

@ 53. סימוני עמדת חניה
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת חניה, סימוני עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand markings)}} לפי הוראות אלה:
: (1) סימוני עמדת חניה ישורטטו כך שבהנחה שגלגל האף של כלי טיס נע על גבי הסימונים האמורים, מתקיימים בכל עת המרחקים המזעריים המפורטים [[בתקנה 31(5)]];
: (2) סימוני עמדת חניה יכללו, לפי אופן השימוש בה, את אלה:
:: (א) קו כניסה לעמדת חניה {{מוקטן|(lead-in line)}}, שמתקיימים בו אלה:
::: (1) הוא בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand lead-in line, taxiway and taxilane centre line&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;stand lead-in lines for multiple aircraft type parking stands&quot;, לפי העניין;
::: (2) אם קו כניסה לעמדת חניה משמש לתנועה חד-כיוונית - הוא כולל חיצים בכיוון התנועה, שיהיו בצבעים, בממדים ובצורה לפי הנחיות ACI לעניין &quot;one way arrow&quot;;
:: (ב) קו יציאה מעמדת חניה {{מוקטן|(lead-out line)}}, שתחול לגביו פסקת משנה (א)(1), בשינויים המחויבים;
:: (ג) סמן תחילת פנייה {{מוקטן|(turn bar)}}, בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;power out, turn bar and alignment line&quot;;
:: (ד) קו התיישרות {{מוקטן|(alignment line)}}, שתפקידו להנחות את הטייס בעת ביצוע השלב הסופי של תמרון החניה, שימוקם בהמשכו של קו הכניסה לעמדת החניה ויהיה בצבעים ובממדים כאמור בפסקת משנה (א)(1);
:: (ה) קו עצירה {{מוקטן|(stop line)}}, שמתקיימים בו אלה:
::: (1) הוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;basic aircraft stop line&quot;, הנחיות ACI לעניין &quot;multiple aircraft stop line&quot;, הנחיות ACI לעניין &quot;basic marshaller and towing stop line&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;multiple marshaller and towing stop line&quot;, והכול לפי העניין;
::: (2) בעמדת חניה שבה סומן יותר מקו עצירה אחד, לגבי כל קו עצירה - הוא כולל גם סימון שבו יצוין טיפוס כלי הטיס שאותו נועד קו העצירה לשמש; ציון טיפוס כלי הטיס יוגדר לפי מסמך 8643, וסימונו יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI המפורטות בפסקת משנה (ה)(1), לפי העניין;
:: (ו) סימון הכוונה לעמדת חניה, או למספר עמדות חניה, הכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI, לעניין &quot;direction to parking stand&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;direction to an area of parking stands&quot;, לפי העניין; לסימון הכוונה לעמדת חניה החופפת עמדת חניה אחרת יתווסף ציון טיפוס כלי הטיס, שיוגדר לפי מסמך 8643;
:: (ז) סימון מיקום עמדת חניה, שכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand identification on parking stand&quot;;
:: (ח) סימון מוטת כנף מרבית לשימוש בנתיב הסעה לעמדת חניה, בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;maximum wingspan marking&quot;.

@ 54. שרטוט קווי בטיחות לרחבה
: (א) בעל רישיון ישרטט ברחבה, לפי אופן השימוש בה, קווי בטיחות לרחבה מהסוגים האלה, שיהיו בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום כלהלן:
:: (1) קו גבול אחריות - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;boundary of responsibility line&quot;;
:: (2) קו בטיחות בעמדת חניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand safety line&quot;;
:: (3) קו המתחם אזור מוגבל - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand-by areas - restricted for aircraft manoeuvres&quot;‏, &quot;stand-by areas - height restricted&quot; או &quot;stand dividing line&quot;, לפי העניין;
:: (4) קו המתחם אזור חניית ציוד - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;equipment parking area&quot;;
:: (5) קו המתחם אזור אסור לחניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;no parking area&quot;, או הנחיות ACI לעניין &quot;air bridge wheel position&quot;, לפי העניין;
:: (6) קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;underground services including fuel hydrant markings&quot;;
:: (7) סימון צידי דרך לכלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;service road&quot;;
:: (8) קו גבול לתנועת כלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;vehicle limit line&quot;.
: (ב) תקנת משנה (א)(7) ו-(8) תחול גם על דרך לכלי רכב מחוץ לרחבה.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;סימון צידי דרך לכלי רכב&quot; - קווים המתחמים דרך לכלי רכב משני צידיה;
::- &quot;קו בטיחות בעמדת חניה&quot; - קו סביב עמדת החניה, המתחם אזור, שצריך להיות נקי מאנשים, כלי רכב וציוד אם כלי טיס מסיע בכוחות עצמו או נגרר לעמדת החניה, או אם מנועיו פועלים;
::- &quot;קו גבול אחריות&quot; - קו המפריד בין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של בעל הרישיון לבין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של מגדל הפיקוח;
::- &quot;קו גבול לתנועת כלי רכב&quot; - קו שאותו אסור לכלי רכב לחצות;
::- &quot;קו המתחם אזור אסור לחניה&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו אין למקם כלי רכב וציוד;
::- &quot;קו המתחם אזור חניית ציוד&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו ניתן למקם באופן חופשי כלי רכב וציוד כך שיישמר המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]];
::- &quot;קו המתחם אזור מוגבל&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה, המצוי במרחק בטוח מכלי טיס המסיע בכוחות עצמו לעמדה, ושאין מניעה שיהיו בו אנשים, כלי רכב וציוד בשעה שכלי טיס אינו מסיע מעמדת החניה החוצה;
::- &quot;קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שהוא פתח של מיתקן שירות תת-קרקעי.

@ 55. סימוני דרך לכלי רכב
: (א) בכפוף לאמור [[בתקנה 54(ב)]], בעל רישיון ישרטט על דרך לכלי רכב, תמרורי סימון על פני הדרך שנקבעו לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]].
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב לרוחב הדרך בעמדת ההמתנה, לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]] לגבי קו עצירה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון ישרטט סימון צידי דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע לבן וברוחב שלא יפחת מ-0.10 מטרים;
:: (2) לגבי דרך לכלי רכב החוצה מסלול הסעה - סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;taxiway and taxilane crossing&quot;.

@ 56. סימון הנחיה מחייב
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}}, נוסף על שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}}, בכל אחד מאלה:
:: (1) על מסלול ההסעה - אם רוחבו עולה על 60 מטרים;
:: (2) על משטח אזור התנועה - במקום שבו הורה המנהל לבעל הרישיון, אם הדבר נדרש מטעמי בטיחות הטיסה.
: (ב) אישר המנהל לבעל רישיון כי הצבת שלט הנחיה מחייב אינה אפשרית, ישרטט בעל הרישיון סימון הנחיה מחייב מתאים.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב לפי הוראות אלה:
:: (1) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-9 מטרים, הסימון יהיה -
::: (א) לפי איור משנה &quot;A - taxiway for aeroplanes with OMGWS up to but not including 9 m&quot; באיור &quot;Mandatory instruction marking&quot; בנספח 14;
::: (ב) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
::: (ג) כך שמרכזו על ציר מסלול ההסעה;
::: (ד) כך שסימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק שלא יפחת ממטר אחד ממנו;
:: (2) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, ישורטטו שני סימוני הנחיה מחייבים, שיהיו -
::: (א) לפי איור משנה &quot;B - taxiway for aeroplanes with OMGWS from 9 m up to but not including 15 m&quot; באיור &quot;Mandatory instruction marking&quot; בנספח 14;
::: (ב) משני צידי סימון ציר מסלול ההסעה;
::: (ג) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מאלה:
:::: (1) מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
:::: (2) מסימון ציר מסלול ההסעה, לרוחב מסלול ההסעה;
:: (3) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], סימון ההנחיה המחייב יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום, ויהיה זהה לזה שעל גבי שלט ההנחיה המחייב המתאים, למעט אם מדובר בסימון הנחיה מחייב שעניינו איסור כניסה {{מוקטן|(no entry)}}, שאז הוא יורכב מכיתוב שתוכנו &quot;NO ENTRY&quot;;
:: (4) הרקע של סימון ההנחיה המחייב יהיה בצורת מלבן, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו;
:: (5) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין סימון ההנחיה המחייב לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול סימון ההנחיה המחייב מסגרת מתאימה ליצירת הניגודיות, בצבע שחור או בצבע לבן, בהתחשב בצבע המשטח כאמור;
:: (6) כל תו בכיתוב לפי תקנה זו יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3 ובאורך לפי הוראות אלה:
::: (א) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
::: (ב) 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים.
: (ד) שורטטה עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]] על גבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 60 מטרים, ישרטט בעל הרישיון, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), סימון הנחיה מחייב שיורכב מכיתוב שתוכנו &quot;CAT II&quot;‏, &quot;CAT III&quot; או &quot;CAT II/III&quot;, לפי סוג הגישה למסלול שאותו משרתת עמדת ההמתנה, שיחולו עליו הוראות אלה:
:: (1) סימון ההנחיה המחייב ישורטט במרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
:: (2) שרטוט סימון ההנחיה המחייב יחל ממרחק של 0.90 מטרים מצד מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, לאורכו של סימון עמדת ההמתנה;
:: (3) לגבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 90 מטרים - סימון ההנחיה המחייב ישורטט מספר פעמים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, ובמרווחים שלא עולים על 45 מטרים בין סימון לסימון;
:: (4) כל תו בכיתוב האמור יהיה באורך שלא יפחת מ-1.80 מטרים, בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (5) תחול עליו גם תקנת משנה (ג)(3), (4) ו-(5).
: (ה) בעל רישיון לא ישרטט סימון הנחיה מחייב על גבי מסלול, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.

@ 57. סימון מידע
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון מידע {{מוקטן|(information marking)}}, נוסף על שלט מידע {{מוקטן|(Information sign)}}, במקום שבו נוכח לדעת כי הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הצבת שלט מידע אינה אפשרית או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט בעל הרישיון סימון מידע מתאים על משטח אזור התנועה.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לרוחב משטח אזור התנועה, וימקמו כך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי הטיס שאותו נועדו מסלול ההסעה או הרחבה לשמש.
: (ד) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לפי הוראות אלה:
:: (1) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], יחולו הוראות אלה:
::: (א) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע צהוב על רקע שחור, אם הוא בא במקום שלט שעניינו מיקום {{מוקטן|(location)}} או נוסף עליו;
::: (ב) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב, אם הוא בא במקום שלט שעניינו הכוונה {{מוקטן|(direction)}} או נוסף עליו;
:: (2) כל תו בכיתוב המרכיב את סימון המידע יהיה -
::: (א) באורך 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, אלא אם כן אישר לו המנהל אורך אחר, לאחר שנוכח לדעת כי הדבר נדרש בשל מגבלות מקום, ובלבד שזה לא יפחת מ-2 מטרים;
::: (ב) באורך 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים;
::: (ג) בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (3) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין הרקע של סימון המידע לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול בסימון המידע מסגרת לפי הוראות אלה:
::: (א) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע צהוב - מסגרת בצבע שחור;
::: (ב) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע שחור - מסגרת בצבע צהוב.

@ 58. סימוני מסלול סגור
: (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול או קטע של מסלול סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway marking)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) סימוני מסלול סגור ישורטטו בתחילתו ובסופו של המסלול או של קטע המסלול הסגור, וכן לאורכו של המסלול או קטע המסלול הסגור כך שהמרחק בין הסימונים לא יעלה על 300 מטרים;
:: (2) סימוני מסלול סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה &quot;closed runway marking&quot; באיור &quot;Closed runway and taxiway markings&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט, על מסלול או קטע של מסלול שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת המסלול או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

@ 59. סימוני מסלול הסעה סגור
: (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול הסעה סגור {{מוקטן|(closed taxiway marking)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) סימוני מסלול הסעה סגור יסומנו בתחילתו ובסופו של מסלול ההסעה או של קטע מסלול ההסעה הסגור, לפחות;
:: (2) סימוני מסלול הסעה סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה &quot;closed taxiway marking&quot; באיור &quot;Closed runway and taxiway markings&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול הסעה סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת מסלול ההסעה או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

@ 60. הסתרת סימונים ותאורות במסלול סגור או במסלול הסעה סגור
: (א) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם לצמיתות, יסתיר בעל הרישיון את סימוני המסלול, סימוני מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין.
: (ב) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם, לא יפעיל בעל הרישיון את מערכת תאורות הגישה, תאורות המסלול, תאורות מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין, אלא לצורך תחזוקתם או לצורך מבצעי אחר.

@ 61. סימוני טרום מפתן מסלול
: בעל רישיון ישרטט, על משטח סלול שלפני מפתן מסלול, שאורכו עולה על 60 מטרים ושאינו מתאים לשימוש כלי טיס, סימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימוני טרום מפתן סלול ישתרעו לכל אורכו של המשטח הסלול כאמור;
: (2) סימוני טרום מפתן מסלול יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור &quot;Pre-threshold marking&quot; בנספח 14.

=== סימן ג': שלטים ===

@ 62. הצבת שלטים
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו שלטים {{מוקטן|(signs)}} לפי [[סימן זה]].

@ 63. מאפיינים כלליים של שלט
: לא יציב בעל רישיון שלט לפי [[סימן זה]] אלא אם כן מתקיימות בשלט הוראות אלה:
: (1) הוא עצם שביר;
: (2) גובהו מעל פני הקרקע {{מוקטן|(installed height)}} מאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס, ובכל מקרה לא עולה על הגובה המפורט בעמודה &quot;installed )max&quot;(שבטבלה שעניינה &quot;Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs&quot; לנספח 14, למעט לגבי שלט מרחק נותר להמראה או לנחיתה;
: (3) הוא ממוקם במרחק מזערי מחלקו הסלול של מסלול או של מסלול הסעה, כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs&quot; לנספח 14, לפי העניין;
: (4) לגבי שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} או שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} - הוא מלבני, כשצלעו הארוכה אופקית;
: (5) לא נעשה בו שימוש בצבע האדום, אלא על גבי שלט הנחיה מחייב;
: (6) הכיתוב על גביו הוא לפי המאפיינים לעניין זה שבתוספת מספר 4;
: (7) הוא בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;;
: (8) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול שמתקיים בו אחד מאלה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה:
:: (א) ערך הראות על מסלול המזערי שהוגדר כתנאי להפעלתו, קטן מ-800 מטרים;
:: (ב) הוא מסלול ממוכשר, המופעל בלילה;
:: (ג) הוא מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, המופעל בלילה;
: (9) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, המופעל בלילה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה או שהוא משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}.

@ 64. שלט בעל תוכן משתנה
: (א) בעל רישיון יציב שלט בעל תוכן משתנה {{מוקטן|(variable message sign)}} אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) המידע המוצג בשלט תקף רק במהלך פרקי זמן מוגדרים;
:: (2) קיים צורך בהצגת תכנים שונים לחלופין.
: (ב) תצוגת שלט בעל תוכן משתנה שאינו בשימוש או שאירעה בו תקלה, תהיה ריקה.
: (ג) לא יעשה בעל רישיון שימוש בשלט בעל תוכן משתנה אלא אם כן פרק הזמן לשינוי התוכן על גבי השלט קצר ככל האפשר, ואינו עולה על 5 שניות.

@ 65. מאפיינים כלליים של שלט הנחיה מחייב
: (א) שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום.
: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, בשל גורמים סביבתיים או אחרים, נדרש להדגיש את הניגודיות בין הכיתוב על גבי השלט לבין הרקע שלו, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יוסיף, סביב הקצוות החיצוניים של התווים, קו מיתאר בצבע שחור בעובי, לפי הוראות אלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים.

@ 66. שלט כינוי מסלול
: בעל רישיון יציב שלט כינוי מסלול {{מוקטן|(runway designation sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט כינוי מסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס A2 לפי [[תקנה 49(3)]];
: (2) שלט כינוי מסלול ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
: (3) הכיתוב על פני שלט כינוי מסלול יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, כך שהוא מציג את כינוים מנקודת מבטו של הממתין בעמדת ההמתנה, לפי איורי משנה &quot;runway designation of a runway extremity&quot; או &quot;runway designation of both extremities of a runway&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot;, לפי העניין, ולפי איור בנספח 14.

@ 67. שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III‏ {{מוקטן|(category I, II or III holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]];
: (2) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול, לכיוון המסלול;
: (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, בתוספת הכיתוב CAT I‏, CAT II‏, CAT III‏, CAT II/III, או CAT I/II/III, לפי העניין, לפי איורי משנה &quot;category I hold position&quot;‏, &quot;category II hold position‏&quot;, &quot;category III hold position‏&quot;, &quot;category II and III hold position&quot; או &quot;category I, II and III hold position&quot;, לפי העניין, באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot;, ולפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; לנספח 14.

@ 68. שלט עמדת המתנה למסלול
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway-holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה למסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]];
: (2) שלט עמדת המתנה למסלול ימוקם מכל צד של עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול לתוך האזור החודר למישורי הגבלת המכשולים או לתוך אזור חיוני ILS או אזור רגיש ILS, לפי העניין;
: (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה למסלול יורכב מכינוי מסלול ההסעה שעליו מקוימת עמדת ההמתנה, בתוספת מספר ייחודי לאותה עמדת המתנה, לפי איור משנה &quot;runway-holding position&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot; בנספח 14.

@ 69. שלט אין כניסה
: בעל רישיון יציב שלט אין כניסה {{מוקטן|(NO ENTRY sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט אין כניסה יוצב בכניסה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
: (2) שלט אין כניסה ימוקם מכל צד של מסלול ההסעה, כשפניו לכיוון התנועה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
: (3) האיור על פני שלט אין כניסה יהיה לפי איור משנה &quot;NO ENTRY&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot; בנספח 14.

@ 70. שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road-holding position sign)}} בעמדת המתנה על דרך לכלי רכב שנקבעה לפי [[תקנה 29]], לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב ימוקם בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק של 1.50 מטרים מצד הדרך;
: (2) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב יהיה לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]], לגבי ההוראות שעניינן &quot;עצור! תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה&quot; ויכלול גם, אם בעל הרישיון נוכח לדעת כי הדבר נדרש להבטחת בטיחות התנועה מעמדת ההמתנה, את אלה:
:: (א) כיתוב, בשפה העברית, האוסר המשך תנועה בלא מירשה ממגדל הפיקוח;
:: (ב) שלט מיקום לפי [[תקנה 77]];
: (3) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב המיועד לשימוש בלילה יואר או יהיה משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}, [[ותקנה 63(8) ו-(9)]] לא תחול לגבי שלט כאמור.

@ 71. מאפיינים כלליים של שלט מידע
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות באמצעות שלט, מיקום מסוים או למסור מידע לגבי ניתוב התנועה או שהמנהל הורה לו לעשות כך, יציב שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מידע ימוקם ככל האפשר, בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
: (2) שלט מידע שאינו שלט מיקום לפי [[תקנה 77]], יורכב מכיתוב של תווים בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) שלט מידע שהוא שלט מיקום יורכב מכיתוב של תווים בצבע צהוב על רקע שחור, ואם לא נלווה אליו כל שלט אחר - גם ממסגרת בצבע צהוב, לפי איור משנה &quot;location&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (4) לא יוצב שלט מידע שאינו שלט מיקום בצד שלט הנחיה מחייב;
: (5) שלט מידע בהצטלבות מסלולי הסעה, ימוקם לפני ההצטלבות, לפי הוראות אלה:
:: (א) אם קיים סימון עמדת המתנת ביניים - בקו אחד עם סימון עמדת המתנת הביניים;
:: (ב) אם לא קיים סימון עמדת המתנת ביניים - במרחק מציר מסלול ההסעה החוצה שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (1) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
::: (2) 40 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.

@ 72. שלט פינוי מסלול
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות יציאה ממסלול למסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט פינוי מסלול {{מוקטן|(runway exit sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) הוא ימוקם באותו צד של המסלול שאליו פונה היציאה מהמסלול, [[ותקנה 71(1)]] לא תחול לגבי שלט כאמור;
: (2) הוא ימוקם לצד המסלול בנקודה על קו ניצב לנקודת ההשקה כאמור [[בתקנה 46(ג)(1)(ב)]];
: (3) הכיתוב על גביו יהיה לפי הוראות אלה:
:: (א) הוא יורכב מכינוי מסלול ההסעה שאליו נעשית היציאה מהמסלול ומחץ המורה את הכיוון שבו יש לנוע, שיהיה לפי אלה:
::: (1) מוטה בזווית של 45 מעלות ביחס לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה לפינוי מהיר;
::: (2) ניצב לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר;
:: (ב) הוא יהיה לפי איורי המשנה &quot;runway exit&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 73. שלט מסלול פנוי
: בעל רישיון יציב שלט מסלול פנוי {{מוקטן|(runway vacated sign)}} אחרי כל יציאה ממסלול, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מסלול פנוי ימוקם -
:: (א) לכל הפחות בצד אחד של מסלול ההסעה, וככל האפשר משני צידי מסלול ההסעה;
:: (ב) בקו עמדת ההמתנה למסלול שעל גבי מסלול ההסעה שאליו מובילה היציאה מהמסלול, ואם היו על מסלול ההסעה כאמור מספר עמדות המתנה למסלול - בקו עמדת המתנה למסלול הרחוקה ביותר מהמסלול;
:: (ג) כשפניו לכיוון התנועה מהמסלול לעמדת ההמתנה למסלול;
: (2) הכיתוב על גבי שלט מסלול פנוי יהיה בצורה של סימון עמדת ההמתנה למסלול בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איורי משנה שעניינם &quot;runway vacated&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 74. שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את מרחק ההמראה הזמין מהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות {{מוקטן|(intersection take-off sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות ימוקם בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
: (2) המרחק בין שלט המראה זמין מהצטלבות לבין ציר מסלול ההמראה, לא יפחת מהאורכים האלה:
:: (א) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 45 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (3) הכיתוב על גבי שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות יורכב ממספר המשקף את מרחק ההמראה הזמין במטרים בצירוף האות m, ומחץ המורה את כיוון הפנייה לצורך ההמראה, שיהיה ניצב למספר כאמור, לפי איורי משנה &quot;intersection take-off&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 75. שלט יעד
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את הכיוון ליעד מסוים בשדה התעופה, כגון רחבה מסוימת או אזור פריקה וטעינה של כלי טיס, יציב שלט יעד {{מוקטן|(destination sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) הכיתוב על גבי שלט יעד יורכב מאותיות, ספרות או שילוב של השניים, המזהה את היעד, ומחץ המורה את כיוון היעד, לפי איור משנה &quot;destination&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (2) לא יוצב שלט הכוונה לפי [[תקנה 76]] או שלט מיקום לפי [[תקנה 77]] בצמוד לשלט יעד, אלא אם כן אישר זאת המנהל.

@ 76. שלט הכוונה
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות כינוי וכיוון של מסלולי הסעה בהצטלבות, יציב שלט הכוונה {{מוקטן|(direction sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) הכיתוב על גבי שלט הכוונה יורכב מאותיות, או משילוב של אותיות וספרות, המזהים את מסלול ההסעה שאליו מכוון השלט, ומחץ המורה את כיוון ההסעה למסלול ההסעה המזוהה, לפי איורי המשנה שעניינם &quot;direction&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (2) מספר שלטי הכוונה שיש להציב זה בצד זה, ימוקמו בסדר כזה שזווית החיצים המורים את כיוון ההסעה שעל גביהם תלך ותגדל ביחס לאנך, לפי מסלולי ההסעה שאותם הם מזהים;
: (3) כל שלט הכוונה שעניינו פנייה שמאלה ימוקם משמאלו של שלט המיקום, וכל שלט הכוונה שעניינו פנייה ימינה, ימוקם מימינו של שלט המיקום, למעט בצומת שאותו חוצה מסלול הסעה יחיד, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את שלט ההכוונה מימין לשלט המיקום;
: (4) שלטי הכוונה צמודים יופרדו זה מזה באמצעות קו אנכי שחור.

@ 77. שלט מיקום
: בעל רישיון יציב שלט מיקום {{מוקטן|(location sign)}},לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מיקום יוצב בכל אחד מאלה:
:: (א) בצידו המרוחק של שלט כינוי מסלול ממסלול ההסעה, לפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; בנספח 14;
:: (ב) בצידו המרוחק ממסלול ההסעה של שלט מסלול פנוי, לפי איור משנה &quot;runway vacated&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
:: (ג) בצד שלט הכוונה, לפי איורי המשנה שעניינם &quot;direction&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
:: (ד) אם יש צורך מבצעי לזהות מסלול הסעה ביציאה מרחבה או לאחר הצטלבות;
:: (ה) אם יש צורך מבצעי לזהות עמדת המתנת ביניים;
: (2) שלט מיקום לא יוצב על מסלול, ובכלל זה בהצטלבות בין מסלולים, למעט לפי האמור [[בתקנה 38(ב)]];
: (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום יורכב מכינוי מסלול ההסעה או הרחבה שעליה נמצא כלי הטיס, ולא יכלול חיצים;
: (4) נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יורכב הכיתוב על גבי שלט המיקום מכינוי עמדת המתנת הביניים לפי [[תקנה 28(3)]].

@ 78. סימון צומת &quot;T&quot;
: נוכח בעל רישיון לדעת כי מסלול הסעה מסתיים בצומת דוגמת צומת &quot;T&quot; וקיים צורך מבצעי לזהות את סיום מסלול ההסעה, יזהה את סיומו באמצעות מחסום, שלט הכוונה או כל עזר חזותי מתאים, שימוקם מעבר לצומת כשפניו לכיוון מסלול ההסעה.

@ 79. שלט עמדת בדיקת VOR
: בעל רישיון יציב שלט עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint sign)}} בסמוך לעמדת בדיקת VOR, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת בדיקת VOR ימוקם קרוב ככל האפשר לעמדת הבדיקה שבסמוך אליה הוא מוצב, כך שהכיתוב שעל גביו ייראה מתא הטייס של כלי טיס העומד כנדרש על גבי סימון העמדה לפי [[תקנה 51]];
: (2) שלט עמדת בדיקת VOR יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) הכיתוב על גבי שלט עמדת בדיקת VOR יהיה לפי איורי המשנה &quot;where no DME is collocated with the VOR&quot; או &quot;where a DME is collocated with the VOR&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint sign&quot; לנספח 14, לפי העניין.

@ 80. שלט מיקום עמדת חניה
: ככל האפשר, בעל רישיון יציב שלט מיקום עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand identification sign)}} בכל עמדת חניה, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מיקום עמדת חניה ימוקם כך שייראה בבירור מתא הטייס של כלי טיס טרם הכניסה לעמדת החניה;
: (2) שלט מיקום עמדת חניה יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום עמדת חניה יהיה כינוי עמדת החניה.

@ 81. שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה
: החליט בעל רישיון להציב שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה {{מוקטן|(runway distance remaining sign)}} (בתקנה זו - שלטי מרחק נותר), לא יפעיל את המסלול אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) שלטי המרחק הנותר ממוקמים -
:: (א) משני צידיו של המסלול לכל אורכו, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון למקמם מצד אחד של המסלול, לאחר שנוכח לדעת כי בשל תנאי המסלול וסביבתו לא ניתן למקמם משני צידי המסלול;
:: (ב) במרחק מצד המסלול, כהגדרתו [[בתקנה 42(ג)]], מחוץ למסלול, כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Location distances for runway distance remaining signs&quot; לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים;
:: (ג) במרחק אורכי של 300 מטרים לערך בין שלט לשלט מכל צד של המסלול ובמרחק שווה מציר המסלול, ואם הם ממוקמים משני צידי המסלול - גם במקביל זה לזה;
: (2) הכיתוב על גבי שלטי המרחק הנותר מורכב מתווים בצבע לבן על רקע שחור;
: (3) שלטי המרחק הנותר ערוכים בתצורה {{מוקטן|(configuration)}} כמפורט בצרופה א' לעניין &quot;Runway distance remaining signs (RDRSs)&quot;, בשים לב לאורך המסלול;
: (4) כל שלטי המרחק הנותר הם בעלי אותם ממדים, וממדיהם אינם עולים על אלה המפורטים בטבלה שעניינה &quot;Location distances for runway distance remaining signs&quot; לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים.

@ 82. שלטי אזור לא שמיש וסימוני אזור לא שמיש
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה וכי יש צורך מבצעי בהצבת שלטים לצורך הפעלה בטוחה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלטי אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability signs)}}, לפי תקנה זו:
:: (1) יש שינוי זמני במרחקים המוצהרים של מסלול;
:: (2) יש שינוי זמני במסלול הסעה או הרחבה.
: (ב) בעל רישיון יסיר שלטים קיימים המספקים מידע לא מספיק או מידע מטעה לגבי אזור לא שמיש או יכסה אותם כך שלא יספקו עוד מידע כאמור.
: (ג) לא יציב בעל רישיון שלטי אזור לא שמיש אם תוכנם סותר את המידע שבפרסומי המידע התעופתי המתאימים.
: (ד) בעל רישיון יציב שלטי אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
:: (1) באזור התנועה, במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי בקביעתם וכך שאינם מסתירים עזרים חזותיים אחרים ואינם מספקים מידע שסותר את זה שבעזרים חזותיים אחרים;
:: (2) הם מורכבים מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור ברוחב כמפורט להלן:
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים;
::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים;
:: (3) תוכנו של הכיתוב על גביהם מורכב מהודעה קריאה, בהירה ופשוטה, שבה המידע השימושי ההכרחי להפעלה הבטוחה;
:: (4) הם משיבי אור;
:: (5) בתוספת שתי תאורות בצבע אדום או צהוב, שיהבהבו בעת ובעונה אחת, שימוקמו לפי איור &quot;Examples of unserviceability signs&quot; לנספח 14 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת שיש להגדיל את הבולטות של השלטים.
: (ה) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט סימון אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability marking)}} מתאים:
:: (1) הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה - שאז ישרטט בעל הרישיון סימון אזור לא שמיש נוסף על שלטי אזור לא שמיש;
:: (2) הצבת שלטי אזור לא שמיש אינה אפשרית.
: (ו) בעל רישיון ישרטט סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה) על משטח אזור התנועה וימקם אותו במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי וכך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי טיס המתקרב אליו.
: (ז) סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה), יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור, ויהיה לפי הוראות אלה:
:: (1) הכיתוב יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (2) הרקע יהיה מלבני, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו.

=== סימן ד': מסמנים ===

@ 83. קביעת מסמנים
: לא יציב בעל הרישיון מסמנים {{מוקטן|(markers)}} בשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות במסמנים הוראות [[סימן זה]].

@ 84. מאפיינים כלליים של מסמן
: מסמן יהיה -
: (1) עצם שביר, למעט מסמן ציר מסלול הסעה שלגביו תחול [[תקנה 88(ד)(4)]];
: (2) מותקן בגובה שמאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
: (3) בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;.

@ 85. מסמני גבולות מסלול לא סלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול {{מוקטן|(unpaved runway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול במסלול לפי הוראות אלה:
:: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם משולבים בקיבועי התאורות;
:: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם שטוחים ומלבניים או חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את המסלול הלא סלול;
:: (3) מסמן שטוח ומלבני יהיה באורך מזערי של 3 מטרים וברוחב מזערי של מטר אחד, והצלע הארוכה שלו תהיה מקבילה לציר המסלול;
:: (4) מסמן חרוטי יהיה בגובה מרבי של 0.50 מטרים.

@ 86. מסמני גבולות שטח עצירה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח שטח העצירה לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות שטח עצירה שהם שונים באופן מספק ממסמני גבולות מסלול לא סלול, כך שיובטח שאין בלבול בין שני סוגי המסמנים.

@ 87. מסמני גבולות מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge markers)}}, במסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני ציר מסלול הסעה.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של &quot;Taxiway edge lights&quot;, בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן גבול מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משיב אור;
:: (2) הוא בצבע כחול;
:: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, ושטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-150 סנטימטרים רבועים.

@ 88. מסמני ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מסמני ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line markers)}} במקרים האלה:
:: (1) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני גבולות מסלול הסעה;
:: (2) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשיפור ההנחיה שמספקים סימוני ציר מסלול ההסעה.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
:: (1) לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של &quot;Taxiway centre line lights&quot;, בשינויים המחויבים;
:: (2) על גבי סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי, שאז כל מסמן ימוקם במרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן ציר מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משיב אור;
:: (2) הוא בצבע ירוק;
:: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, וכך ששטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-20 סנטימטרים רבועים;
:: (4) בעל הרישיון בדק ומצא כי המסמן מתוכן ומותקן כך שהוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או למסמן עצמו.

@ 89. מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול הסעה לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול {{מוקטן|(unpaved taxiway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול לפי הוראות אלה:
:: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם משולבים בקיבועי התאורות;
:: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את מסלול ההסעה הלא סלול.

@ 90. מסמני אזור לא שמיש, תאורות אזור לא שמיש ותאורות מסלול סגור
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי חלק של מסלול הסעה, רחבה או מפרץ המתנה אינו מתאים לתנועת כלי טיס אבל ניתן לעוקפו בצורה בטוחה (להלן בתקנה זו - אזור לא שמיש), יציב בו מסמני אזור לא שמיש, ואם החלק כאמור נמצא באזור תנועה המשמש בלילה - גם תאורות אזור לא שמיש, לפי תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
:: (1) מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש ימוקמו במרווחים קרובים, כך שיתחמו את האזור הלא שמיש, ולגבי תאורות אזור לא שמיש - גם לפי צרופה א' לעניין &quot;Lighting of unserviceable areas&quot;;
:: (2) מסמני אזור לא שמיש יורכבו ממספר מיתקנים ניצבים ובולטים שהם אחד מאלה:
::: (א) דגל שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) שטחו 0.50 מטרים רבועים לפחות;
:::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
::: (ב) חרוט {{מוקטן|(cone)}}, שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
:::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
::: (ג) לוח סימון, שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
:::: (2) אורכו 0.90 מטרים לפחות;
:::: (3) הוא צבוע, לסירוגין, בפסים אנכיים בצבעים אדום ולבן או כתום ולבן;
:: (3) תאורות אזור לא שמיש יורכבו מתאורות המאירות באור קבוע בצבע אדום; עוצמת האור האדום תבטיח את בולטותו לעומת עוצמת תאורות סמוכות ולעומת רמת התאורה הכללית שלעומתה הוא נצפה בדרך כלל, ולא תפחת מ-‎10 cd;
:: (4) במסלול שמיש או במסלול הסעה שמיש הפועל בלילה, המצטלב עם מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם שנסגר, יציב בעל הרישיון, נוסף על סימוני אזור לא שמיש, גם תאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מוצבות לאורך הכניסה לאזור הלא שמיש;
::: (ב) הן מוצבות כך שהרווח ביניהן אינו עולה על 3 מטרים.
: (ג) בעל רישיון יציב תאורות מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway lighting)}} על מסלול סגור באופן זמני או שנאסר לנחות עליו באופן זמני, ושקיימות בו תאורות מסלול, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה או שהמנהל הורה לו לעשות כן, לפי הוראות אלה:
:: (1) הן ימוקמו בכל קצה של המסלול, על ציר המסלול;
:: (2) הן יהיו כך שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) מנקודת מבטו של טייס העושה שימוש במסלול הן נראות כאילו הן ניצבות בפניו;
::: (ב) הן בצורה וביחס {{מוקטן|(proportions)}} לפי איור &quot;Example of equivalent elevated closed runway lighting with five lights per branch&quot; בנספח 14, וכוללות חמש תאורות לפחות על כל זרוע; תאורות אלה ממוקמות במרווחים שווים זו מזו, ובמרווחים כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum interval between closed runway lights centres&quot; לנספח 14, לפחות;
:: (3) הן יאירו באורות מהבהבים בצבע לבן לכיוון הגישה למסלול, וקצב הבהובן יהיה כך שהן דולקות למשך שנייה אחת וכבות למשך שנייה אחת, בכל פעם;
:: (4) הן יהיו כך שבמקרה של כשל במערכת ההבהוב שלהן, הן יעברו באופן אוטומטי להאיר באור קבוע בצבע לבן;
:: (5) הן יהיו כך שמערכות אספקת הכוח החשמלי שלהן והשליטה בהן יאפשרו להפעיל אותן באופן עצמאי מתאורות מסלול אחרות;
:: (6) עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם כאמור [[בתקנה 92(ד)]].

=== סימן ה': תאורות ===

@ 91. קביעת תאורות
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו תאורות {{מוקטן|(lights)}} לפי [[סימן זה]].

@ 92. מאפיינים כלליים של תאורות
: (א) לא יציב בעל רישיון תאורת מסלול, תאורת שטח עצירה או תאורת מסלול הסעה שהיא תאורה מוגבהת {{מוקטן|(elevated)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא עצם שביר;
:: (2) היא מותקנת בגובה המאפשר מרווח בטוח בינה לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
:: (3) היא מסומנת כך שתובטח בולטותה {{מוקטן|(conspicuous)}} ביום.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה והמבנים התומכים בהן הם עצם שביר, ואולם לגבי אלה המשתרעות למרחק גדול מ-300 מטרים ממפתן המסלול יחולו הוראות אלה:
::: (א) אם גובה המבנה התומך כאמור גבוה מ-12 מטרים - רק התאורה הנתמכת ו-12 המטרים העליונים של המבנה התומך יהיו עצם שביר;
::: (ב) אם המבנה התומך כאמור מוקף בעצמים לא שבירים - רק התאורה הנתמכת והחלק של המבנה התומך המיתמר מעל לגובה העצמים הלא שבירים יהיו עצם שביר;
:: (2) נוכח בעל הרישיון לדעת כי המבנה התומך כאמור אינו בולט בצורה מספקת לעומת סביבתו {{מוקטן|(conspicuous)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יסמנו כך שיבלוט ביום ובלילה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון קיבוע תאורה השקוע במשטח אזור התנועה {{מוקטן|(light fixtures inset in the surface)}} אלא אם כן בדק ומצא כי קיבוע התאורה מתוכן ומותקן כך שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או לתאורה עצמה;
:: (2) החום הנוצר בממשק שבין התאורה שבו לבין צמיג כלי טיס, כתוצאה מהולכה או קרינה {{מוקטן|(conduction or radiation)}}, לא עולה על 160 מעלות צלזיוס לחשיפה שמשכה הוא 10 דקות.
: (ד) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]], תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90]] ותאורות שיש להוסיף לשלטי אזור לא שמיש לפי [[תקנה 82(ד)(6)]], אלא אם כן עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם לפי תוספת מספר 2, לפי התאורה השייכת לעניין ולפי נסיבות השימוש בה, ובלבד שעוצמת האור המרבית בגבולות הצורה המגדירה את הקרן העיקרית {{מוקטן|(main beam)}} ובתוכה, לא תעלה על 3 פעמים עוצמת האור המזערית, כמוגדר שם.
: (ה) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ד), לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול {{מוקטן|(runway lighting)}}, אלא אם כן עוצמתן מתאימה לכל אחד מאלה:
:: (1) לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדו תאורות המסלול לשרת, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;;
:: (2) לעוצמה של המקטע הסמוך של מערכת תאורות הגישה, אם קיימת, באופן שימנע מטייס בגישה לנחיתה את הרושם השגוי שלפיו תנאי הראות משתנים תוך כדי הגישה לנחיתה.
: (ו) נוכח בעל רישיון לדעת כי שימוש במערכת תאורות בעוצמה גבוהה {{מוקטן|(high-intensity lighting system)}} הכרחי לצורך הפעלתו היעילה והבטוחה של שדה התעופה, לא יעשה בה שימוש אלא אם כן היא כוללת מנגנונים נפרדים לשליטה בעוצמת כל סוג תאורות המרכיב אותה, שיאפשרו התאמה של עוצמת כל סוג תאורות, לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת שדה התעופה; לעניין זה, &quot;סוג תאורות&quot; - אחד או יותר מאלה: מערכת תאורת גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}}, תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}}, תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}}, תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}}, תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(runway touchdown zone lights)}} או תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}}.
: (ז) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]] אלא אם כן הן מאירות באור בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for aeronautical ground lights&quot;.
: (ח) לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה על מסלול שמהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אלא אם כן מערכות התאורות השונות מקושרות {{מוקטן|(interlocked)}}, כך שתימנע האפשרות להפעלה של שני סוגי התאורות בעת ובעונה אחת.
: (ט) נוכח בעל רישיון לדעת כי תאורה שאינה תאורה תעופתית בשדה התעופה או בסביבתו, גורמת לפגיעה בבטיחות הטיסה (להלן בתקנה זו - תאורה מסכנת), יודיע על כך למנהל בסמוך ככל האפשר לגילוי הדבר, ולגבי תאורה מסכנת כאמור שממוקמת בשדה התעופה - יכבה אותה, ימסך אותה או ישנה אותה, כך שלא תהווה פגיעה כאמור.
: (י) בעל רישיון יפעל למניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת וליישום נספח 14 לעניין &quot;Lights which may endanger the safety of aircraft‏&quot;, &quot;Laser emissions which may endanger the safety of aircraft&quot; ו-&quot;Lights which may cause confusion&quot;, באמצעות הפעולות האלה:
:: (1) ניטור, באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות תאורה מסכנת בסביבת שדה התעופה הקרובה, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
:: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]] לשם גילוי תאורה מסכנת;
:: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת;
:: (4) נקיטת פעולות משפטיות למניעת הקמה של תאורה מסכנת או להסרתה;
:: (5) יידוע המנהל על תאורה מסכנת שגילה, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן.
: (יא) בתקנה זו -
::- &quot;פגיעה בבטיחות הטיסה&quot; - לרבות הפרעה לתאורות שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן זה]], הסחת הדעת מתאורות כאמור, פגיעה ביעילותן, בלבול בין תאורות כאמור לבין תאורות לא תעופתיות או סנוור טייס;
::- &quot;תאורה שאינה תאורה תעופתית&quot; - לרבות משדר קרינת לייזר {{מוקטן|(laser emitter)}}.

@ 93. משואת שדה תעופה
: (א) בעל רישיון יציב בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה משואת שדה תעופה {{מוקטן|(aerodrome beacon)}}.
: (ב) בעל רישיון ימקם את משואת שדה התעופה לפי הוראות אלה:
:: (1) היא תמוקם בשדה התעופה או בסמוך לו, באזור שבו קיימת תאורת רקע חלשה;
:: (2) היא תמוקם כך שלא תוסתר בכיוונים שלגביהם היא משמשת;
:: (3) היא תמוקם כך שלא תסנוור טייס בגישה לנחיתה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון משואת שדה תעופה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מאירה בצבעים מהבהבים לסירוגין, לפי הפירוט הזה:
::: (א) לגבי שדה תעופה יבשתי - באור בצבע ירוק ובאור בצבע לבן;
::: (ב) לגבי שדה תעופה ימי - באור בצבע צהוב ובאור בצבע לבן;
::: (ג) לגבי שדה תעופה משולב, יבשתי וימי - לפי אחד משילובי הצבעים לפי פסקת משנה (א) או לפי פסקת משנה (ב), בשים לב לחלק של שדה התעופה המשמש את עיקר פעילותו;
:: (2) היא מהבהבת בתדירות של 20 עד 30 הבהובים לדקה;
:: (3) האור הנראה ממנה, הוא לפי ההוראות האלה:
::: (א) הוא נראה לכל הכיוונים במישור האופקי;
::: (ב) הוא בפיזור אנכי כזה שישתרע מזווית של לא יותר ממעלה אחת ביחס לאופק ועד לזווית שלדעת בעל הרישיון מספיקה כדי לספק הנחיה לכלי טיס המצוי בגובה המרבי שבו אמורה המשואה כאמור לשמש;
::: (ג) הוא כך שהעוצמה היעילה {{מוקטן|(effective intensity)}} של הבהובה לא תפחת מ-‎2,000 cd.

@ 94. מערכת תאורת גישה - הוראות כלליות
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה פשוטה {{מוקטן|(simple approach lighting system)}} לפי [[תקנה 95]], במסלול כמפורט להלן, למעט במסלול המשמש רק בתנאים של ראות טובה או, שקיימת לגביו, להנחת דעתו של בעל הרישיון, הנחיה מספיקה באמצעות עזרים חזותיים אחרים:
:: (1) מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, שנועד לשימוש בלילה;
:: (2) מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת.
: (ב) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה I‏ {{מוקטן|(precision approach category I lighting system)}} לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I.
: (ג) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III ‏(precision approach category II and III lighting system) לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה לשרת, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;;
:: (2) היא ממוקמת, ככל האפשר, במישור האופקי {{מוקטן|(horizontal plane)}} העובר דרך מפתן המסלול, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;, ובלבד שמתקיימים גם אלה:
::: (א) אין חפץ החודר את המישור האמור בתוך מרחק של 60 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, למעט משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} של מיתקן עזר לטיסה מסוג ILS, שיסומן ויואר בתור מכשול;
::: (ב) התאורות המרכיבות אותה אינן מוסתרות, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול שלשימושו נקבעה המערכת.

@ 95. מערכת תאורת גישה פשוטה
: (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה פשוטה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משני אלה:
::: (א) תאורות המשך ציר, לפי הוראות אלה:
:::: (1) קבוצות התאורות משתרעות למרחק של 420 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
:::: (2) המרווח בין קבוצת תאורות אחת לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם שיפור ההנחיה שמספקות התאורות המרווח צריך להיות 30 מטרים;
:::: (3) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול ממוקמת במרחק של 60 או 30 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק בפסקת משנה (א)(2);
:::: (4) כל קבוצת תאורות מורכבת מאחד מאלה:
::::: (א) תאורה אחת;
::::: (ב) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 3 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
::: (ב) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
:::: (1) היא ממוקמת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
:::: (2) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
:::: (3) היא באורך של 18 או 30 מטרים;
:::: (4) היא אופקית, ככל האפשר;
:::: (5) המרווחים בין התאורות לאורכה יהיו מזעריים ככל האפשר, ולגבי שורה חוצה של תאורות שאורכה 30 מטרים, ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד, ובלבד שהתאורות ייראו כקו רציף;
:: (2) בתאורות המרכיבות אותה מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הן מאירות באור קבוע בצבע לבן;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בצלע בסיס {{מוקטן|(base leg)}} ובצלע סופית {{מוקטן|(final approach)}};
::: (ג) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בגישה סופית לנחיתה, המבוצעת בלא סטייה חריגה מתוואי הגישה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), נוכח בעל הרישיון לדעת כי אין אפשרות שתאורות המשך הציר ישתרעו למרחק של 420 מטרים ממפתן המסלול, רשאי בעל הרישיון, באישור המנהל, ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א)(2), להציב מערכת תאורת גישה פשוטה שתאורות המשך הציר שלה משתרעות למרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, ובלבד שהציב שורה חוצה של תאורות נוספת במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול, ותקנת משנה (א)(1)(ב) תחול לגביה בשינויים המחויבים.

@ 96. מערכת תאורת גישה קטגוריה I ומערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III - הוראות כלליות
: לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן;
: (2) היא מוצבת בשים לב למעטפת תוואי הטיסה {{מוקטן|(flight path envelope)}} המתאימה לה, המפורטת באיור שעניינו &quot;Flight path envelopes to be used for lighting design for category I, II and III operations&quot; בצרופה א', לפי העניין.

@ 97. מערכת תאורת גישה קטגוריה I
: (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I אלא אם כן היא מורכבת משני אלה:
:: (1) תאורות המשך ציר, המורכבות מקבוצות תאורות לפי הוראות אלה:
::: (א) קבוצות התאורות ישתרעו למרחק של 900 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
::: (ב) המרווח בין קבוצת תאורות לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול יהיה 30 מטרים;
::: (ג) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול תמוקם במרחק של 30 מטרים ממפתן המסלול;
::: (ד) כל קבוצת תאורות תורכב מאחד מהמפורטים להלן, כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון:
:::: (1) מספר תאורות במרחקים לאורך המשך ציר המסלול כלהלן:
::::: (א) ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול - תאורה אחת;
::::: (ב) ממרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 600 מטרים ממנו - 2 תאורות, אחת מכל צד של המשך ציר המסלול באופן סימטרי, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
::::: (ג) ממרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 900 מטרים ממנו - 3 תאורות, שהאמצעית מביניהן ממוקמת על המשך ציר המסלול, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
:::: (2) תאורה אחת;
:::: (3) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 4 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
:: (2) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
::: (א) היא מוצבת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
::: (ב) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
::: (ג) היא באורך של 30 מטרים;
::: (ד) היא אופקית, ככל האפשר;
::: (ה) המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה מזעריים ככל האפשר, כך שייראו כקו רציף, ואולם ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד.
: (ב) בעל רישיון יוסיף לכל פס תאורות במערכת תאורת גישה קטגוריה I שמתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3) תאורה מהבהבת, זולת אם אישר לו המנהל שלא להוסיף את התאורה המהבהבת כאמור לאחר שנוכח לדעת כי הדבר אינו נחוץ בשים לב למאפייני המערכת ותנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה.
: (ג) הוסיף בעל רישיון תאורות מהבהבות כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות שלהלן ואיור משנה &quot;barrette centre line&quot; באיור שעניינו &quot;Precision approach category I lighting systems&quot; בצרופה א':
:: (1) כל התאורות ירצדו, בזו אחר זו, החל מהתאורה המרוחקת ביותר ממפתן המסלול ועד לזו הקרובה ביותר אליו;
:: (2) כל תאורה תהבהב בתדירות של פעמיים בשנייה;
:: (3) התאורות המהבהבות יותקנו כך שניתן להפעילן בצורה נפרדת מתאורות אחרות שהן חלק ממערכת תאורת הגישה.
: (ד) בעל רישיון יוסיף שורות חוצות נוספות של תאורות למערכת תאורת גישה קטגוריה I, שלא מתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3), לפי ההוראות שלהלן, ואיור משנה &quot;distance coded centre line&quot; באיור שעניינו &quot;Precision approach category I lighting systems&quot; בצרופה א':
:: (1) שורה חוצה של תאורות, באורך של 22.50 מטרים, שתוצב במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול;
:: (2) שורה חוצה של תאורות, באורך של 37.50 מטרים, שתוצב במרחק של 450 מטרים ממפתן המסלול;
:: (3) שורה חוצה של תאורות, באורך של 45 מטרים, שתוצב במרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול;
:: (4) שורה חוצה של תאורות, באורך של 52.50 מטרים, שתוצב במרחק של 750 מטרים ממפתן המסלול.
: (ה) פסקאות משנה (א), (ג) ו-(ה) בתקנת משנה (א)(2) יחולו לגבי שורות חוצות נוספות של תאורות כאמור בתקנת משנה (ד).

@ 98. מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III 
: לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שנקבעו לגבי מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנה 97]], בתוספות ובשינויים האלה, ולפי איורים &quot;Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III&quot; ו-&quot;Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III, where the serviceability levels of the lights specified as maintenance objectives in Chapter 10 can be demonstrated&quot;, בנספח 14, לפי העניין:
: (1) הוא הוסיף, בין מפתן המסלול לבין השורה החוצה של התאורות {{מוקטן|(crossbar)}} שלפי [[תקנה 97(א)(2)]], שתי שורות-צד של תאורות ({{מוקטן|side rows}}; להלן בתקנה זו - שורות-צד), אחת מכל צד של תאורות המשך הציר, שמורכבות מפסי תאורות, לפי הוראות אלה:
:: (א) הם מאירים, על אף האמור [[בתקנה 96(1)]], בצבע אדום;
:: (ב) עוצמת האור האדום שלהם מתאימה לעוצמת שאר התאורות המרכיבות את מערכת תאורת הגישה;
:: (ג) אורך כל אחד מהם, המרחק בין התאורות המרכיבות כל אחד מהם והמרחק הרוחבי בין שתי שורות-הצד הם כאמור [[בתקנה 108(ב)(2)(ב)]], לפי העניין;
:: (ד) המרווח ביניהם הוא 30 מטרים, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון, לאחר שנחה דעתו כי רמת השמישות של המערכת מאפשרת זאת, כי המרווח כאמור יהיה 60 מטרים;
:: (ה) הקרובים ביותר מביניהם למפתן המסלול ממוקמים במרחק של 30 או 60 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק שנקבע בפסקת משנה (ד);
: (2) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(2)(ה)]], המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה של התאורות, הקבועה במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, יהיו אחידים ולא יעלו על 2.70 מטרים, כך שייראו כקו רציף;
: (3) במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול ממוקמת שורה חוצה {{מוקטן|(crossbar)}} נוספת של תאורות שיחולו עליה ההוראות המפורטות להלן:
:: (א) היא לפי פסקאות משנה (ב) ו-(ד) [[בתקנה 97(א)(2)]];
:: (ב) היא באורך השווה למרחק שבין שורות-הצד שלפי פסקה (1), כך שתשלים את המרווח שבין שתי שורות-הצד;
:: (ג) המרווחים בין התאורות לאורכה אחידים ולא עולים על 2.70 מטרים, כך שהם נראים כקו רציף;
: (4) על אף האמור [[בתקנה 97(ב)]], הותקנו תאורות מהבהבות כאמור [[בתקנה 97(ב)]], הן יתווספו רק לתאורות המשך הציר הקבועות ממרחק של 900 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 300 מטרים ממנו;
: (5) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(1)(ד)]], תאורות המשך הציר ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול, יכול שיהיו גם בדפוס של תאורה אחת שלאחריה פס תאורות באורך של 4 מטרים לפחות, לסירוגין, הכול כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון.

@ 99. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI או מסוג APAPI - הוראות כלליות
: (א) בעל רישיון יציב מערכת חזותית לציון זווית הגישה לפי תקנה זו, שתשמש בגישה למסלול, אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים האלה או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
:: (1) המסלול נועד לשמש מטוסים המונעים במנועי טורבינה או מטוסים אחרים בעלי מאפייני גישה דומים;
:: (2) בעל הרישיון נוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) קיימת הנחיה חזותית לא מספיקה לשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מגישה מעל מים או מעל פני שטח חסרי מאפיינים ביום, או מגישה בהעדר תאורות חיצוניות מספיקות באזור הגישה בלילה;
::: (ב) קיים מידע שעלול להטעות את הטייס בשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מפני שטח או שיפועי מסלול מטעים;
::: (ג) קיימים עצמים באזור הגישה, שעלולים ליצור סיכון משמעותי אם מטוס ירד מתחת לתוואי הגישה הרגיל {{מוקטן|(normal approach path)}}; לעניין זה על בעל הרישיון להביא בחשבון את שאלת קיומם של עזרים חזותיים או אחרים המספקים התרעה מפני עצמים כאמור;
::: (ד) התנאים הפיזיים באחד מקצות המסלול או בסביבתו מהווים סיכון משמעותי לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
::: (ה) פני השטח או תנאי מזג האוויר הרווחים הם כאלה שכלי הטיס עשוי להיות נתון לערבול חריג {{מוקטן|(unusual turbulence)}} במהלך הגישה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מסוג PAPI, למעט לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, שאז יכול שהמערכת החזותית כאמור תהיה מסוג APAPI.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מתאימה לשימוש ביום ובלילה.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא כוללת מנגנון מתאים לשליטה בעוצמת תאורות המערכת, שיאפשר התאמה שלה לתנאי הראות ולאור הרקע בשדה התעופה ומניעת סנוור.
: (ה) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן בכל תאורה המרכיבה אותה מעבר הצבעים מאדום ללבן {{מוקטן|(colour transition from red to white)}} במישור האנכי, העוצמה המלאה של האור האדום {{מוקטן|(full intensity the red light)}}, פיזור עוצמת האור שלה ויכולת שינוי הזווית שלה, מפני השטח ומעלה {{מוקטן|(adjustment in elevation)}}, הם לפי נספח 14 לעניין &quot;PAPI and APAPI&quot; לגבי &quot;Characteristics of the light units&quot;.
: (ו) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה תוכנו {{מוקטן|(designed)}} כך שמשקעי זיהום על גביהן מפריעים רק בצורה המזערית האפשרית לאותות האור ולא משפיעים על מעבר הצבעים ועל הזווית שבה על מעבר הצבעים כאמור להיראות.
: (ז) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן זווית הגישה {{מוקטן|(approach slope)}} שלה היא לפי האיור שעניינו &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, ומתאימה לכלי הטיס שאותם נועדה לשמש, בשים לב לסוג המערכת; אם המסלול מצויד במיתקן עזר לטיסה מסוג ILS - תהיה זווית הגישה של המערכת כאמור קרובה ככל האפשר לזווית הגישה של מיתקן העזר לטיסה כאמור.
: (ח) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה ממוקמות, לפי הוראות אלה:
:: (1) בתבנית ובמידת סטייה מרבית מותרת מהתקן הנדרש {{מוקטן|(installation tolerances)}}, לפי האיור שעניינו &quot;Siting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשים לב לסוג המערכת;
:: (2) הן נראות, מנקודות מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, כקו אופקי;
:: (3) הן מותקנות נמוך ככל האפשר;
:: (4) הן עצם שביר.
: (ט) לא יפעיל בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן יש סביבה מישור הגנה ממכשולים {{מוקטן|(obstacle protection surface)}}, שאישר לו המנהל, לפי הוראות אלה:
:: (1) הוא מבטיח מרחב נקי ממכשולים שעשויים להסתיר את תאורות המערכת החזותית לציון זווית הגישה מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול;
:: (2) הוא מתאים לתהליכי הגישה למסלול.

@ 100. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 4 תאורות, המרווחות זו מזו בצורה שווה;
:: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, זולת אם נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
:: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה תאורות כאמור בתקנת משנה (ג)(4), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה &quot;Desired wheel clearance&quot; בטבלה שעניינה &quot;Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
: (ג) בעל רישיון יציב קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
:: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה וקטנה מזווית C - את שתי התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום ואת שתי התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית C או גדולה ממנה וקטנה מזווית D - את התאורה הקרובה ביותר למסלול בצבע אדום ואת שלוש התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (3) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית D או גדולה ממנה - את כל התאורות בצבע לבן;
:: (4) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את שלוש התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום, ואת התאורה הרחוקה ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (5) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את כל התאורות בצבע אדום;
:: בתקנת משנה זו, &quot;זווית A&quot;, &quot;זווית B&quot;, &quot;זווית C&quot; ו&quot;זווית D&quot; - לפי איור משנה &quot;‎3° PAPI illustrated&quot; באיור &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]].

@ 101. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 2 תאורות;
:: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
:: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה את התאורה כאמור בתקנת משנה (ג)(1), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה &quot;desired wheel clearance&quot; בטבלה שעניינה &quot;Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
: (ג) קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יוצב כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
:: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את התאורה הקרובה למסלול בצבע אדום ואת התאורה הרחוקה מהמסלול בצבע לבן;
:: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה - את שתי התאורות בצבע לבן;
:: (3) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את שתי התאורות בצבע אדום;
:: בתקנת משנה זו, &quot;זווית A&quot; ו&quot;זווית B&quot; - לפי איור משנה &quot;‎3° APAPI illustrated&quot; באיור &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]].

@ 102. מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול
: (א) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יציב מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold identification lights)}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי תאורות שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול ובמרחק של כ-10 מטרים משורות תאורות צידי המסלול, מצידן החיצוני לעומת ציר המסלול;
:: (2) שתי התאורות כאמור הן לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מאירות בצבע לבן;
::: (ב) הן מהבהבות לפי הוראות אלה:
:::: (1) בתדירות שבין 60 לבין 120 הבהובים לדקה;
:::: (2) כך שהבהובי שתי התאורות מתואמים {{מוקטן|(synchronized)}};
::: (ג) הן נראות מכיוון הגישה למסלול.

@ 103. מערכת תאורות צידי מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}} לפי תקנה זו במסלולים אלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (2) במסלול המיועד לשמש בלילה;
:: (3) במסלול המיועד לשמש ביום, להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שממוקמות לכל אורך המסלול, ובמרחקים אלה:
::: (א) במרחק שווה משני צידי ציר המסלול;
::: (ב) במרחק שלא עולה על 3 מטרים מצידי המסלול, מצידם החיצוני לעומת ציר המסלול;
:: (2) התאורות לאורך כל אחת משורות התאורות ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 60 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 100 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
::: (ג) כך שהן בקו אחד עם התאורות שבצד השני;
:: (3) התאורות מאירות באור קבוע בצבע לבן;
:: (4) התאורות נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו, ואם מערכת תאורות צידי מסלול מיועדת לספק הנחיה בביצוע הקפה {{מוקטן|(circling guidance)}} - התאורות נראות מכל הכיוונים;
:: (5) התאורות מאירות בזווית, מפני השטח ומעלה, שלא עולה על 15 מעלות ביחס לאופק;
:: (6) התאורות מאירות בעוצמה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת המסלול, שלא פחותה מ-‎50 cd, למעט לגבי שדה תעופה שאין סביבו אור רקע, שאז רשאי בעל הרישיון להקטין את עוצמת התאורות בלא פחות מ-‎25 cd, כדי למנוע את סנוור הטייס.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, ימקם בעל הרישיון את שורות התאורות במרחק שלא יפחת מ-30 ולא יעלה על 33 מטרים מציר המסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), בהצטלבות של מסלולים רשאי בעל הרישיון לפעול לפי הוראות אלה, ובלבד שנותרת הנחיה מתאימה לשימוש הטייס:
:: (1) לרווח את התאורות זו מזו אף שלא באופן אחיד;
:: (2) לא לקיים את הוראות תקנת משנה (ב)(2)(ג).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3), יחולו הוראות אלה:
:: (1) אם מפתן המסלול מוזז - התאורות בין תחילת המסלול לבין מפתן המסלול המוזז יאירו, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, בצבע אדום;
:: (2) במקטע הסמוך לסוף המסלול לעומת הנקודה שממנה מתחילה ריצת ההמראה, שאורכו 600 מטרים או שליש מאורך המסלול, לפי הנמוך שבהם - התאורות יאירו, מנקודת מבטו של טייס הממריא ממנו, בצבע צהוב.

@ 104. מערכת תאורות מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}} במסלול שבו הוצבה מערכת תאורות צידי מסלול לפי [[תקנה 103(א)]], למעט במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז ושהוצבה בהם מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול לפי [[תקנה 105]].
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) אם מפתן המסלול נמצא בקצה המסלול, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר למפתן המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
:: (2) אם מפתן המסלול מוזז, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול, במפתן המסלול המוזז;
:: (3) היא מורכבת לפי ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו &quot;Arrangement of runway threshold and runway end lights&quot; בנספח 14:
::: (א) לגבי מסלול לא-ממוכשר ולגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת, מאחד מאלה:
:::: (1) 6 תאורות לפחות, שימוקמו במרווחים אחידים לרוחב המסלול, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
:::: (2) 6 תאורות לפחות, שיחולקו לשתי קבוצות תאורות בנות אותו מספר של תאורות, כך שמתקיימים בהן אלה:
::::: (א) התאורות בתוך קבוצת תאורות מרווחות במרווחים אחידים;
::::: (ב) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול;
::::: (ג) המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]], או בין זוגות פסי התאורה של תאורות אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 108]], לפי העניין, ואם לא הוצבו למסלול סימוני אזור נגיעה או תאורות אזור נגיעה כאמור, לא עולה המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת - מתאורות המרווחות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול לכל רוחב המסלול;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן {{מוקטן|(beam spread)}} מתאימים לתנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 105. מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול {{מוקטן|(wing bar lights)}} במסלולים אלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול;
:: (2) במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז, ולא הוצבה בהם מערכת תאורות מפתן מסלול לפי [[תקנה 104]].
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו &quot;Arrangement of runway threshold and runway end lights&quot; בנספח 14:
:: (1) היא מורכבת משתי קבוצות תאורות;
:: (2) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בניצב לציר המסלול ובקו אחד עם מפתן המסלול;
:: (3) כל קבוצת תאורות מורכבת מ-5 תאורות לפחות, המשתרעות 10 מטרים לפחות מצידה החיצוני של שורת תאורות צידי המסלול;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזורן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 106. מערכת תאורות סוף מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}} במסלול שבו הוצבו תאורות צידי מסלול.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות סוף מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
:: (2) היא מורכבת מ-6 תאורות לפחות, לפי אחד מאלה:
::: (א) קבוצה אחת של תאורות, שהתאורות המרכיבות אותה מרווחות בצורה אחידה בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
::: (ב) שתי קבוצות של תאורות, בנות אותו מספר של תאורות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
:::: (1) הן ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול, כשהמרווחים בין התאורות בתוך כל קבוצה אחידים;
:::: (2) המרווח ביניהן לא עולה על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
:: (3) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, המרווחים בין תאורות סוף מסלול כאמור בתקנת משנה (ב)(2), לא עולים על 6 מטרים, למעט המרווח בין שתי קבוצות התאורות כאמור בתקנת משנה (ב)(2)(ב), שיכול שיהיה גדול יותר מ-6 מטרים;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 107. מערכת תאורות ציר מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}} על מסלולים, לפי הוראות אלה:
:: (1) על מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (2) על מסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-400 מטרים;
:: (3) במסלול שלא כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - אם הורה לו כך המנהל, בין השאר בשים לב למהירות ההמראה של המטוסים שאותם נועד המסלול לשמש ולמרחק בין שורות תאורות צידי המסלול.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) לאורך ציר המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי הוא להסיטה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.60 מטרים מציר המסלול;
::: (ב) ממפתן המסלול עד לסוף המסלול, במרווחים של 15 מטרים בקירוב, ואולם לגבי מסלול המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים ויותר, רשאי המנהל לאשר לבעל הרישיון, לאחר שנוכח לדעת כי רמת השמישות של תאורות ציר המסלול מאפשרת זאת, כי המרווחים יהיו 30 מטרים בקירוב;
::: (ג) במקרה של מפתן מסלול מוזז - נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), תהיה גם מערכת תאורות שתספק הנחיה חלופית לגבי ציר המסלול מתחילת המסלול עד למפתן המסלול המוזז, באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) מערכת תאורות גישה;
:::: (2) המשך מערכת תאורות ציר מסלול;
:::: (3) פסי תאורה באורך של 3 מטרים לפחות, שמאפייניהם ועוצמתם מספקים את ההנחיה לגבי מיקום ציר המסלול במהלך ההמראה, הם לא מסנוורים את הטייס של כלי הטיס הממריא, והם לפי הוראות אלה:
::::: (א) פסי התאורה ממוקמים בניצב לציר המסלול לאורכו;
::::: (ב) פסי התאורה ממוקמים במרווחים אחידים של 30 מטרים זה מזה;
::::: (ג) לפי האיור שעניינו &quot;Example of approach and runway lighting for runway with displaced thresholds&quot; לנספח 14, לעניין &quot;Runway centre line barrettes&quot;;
:::: (4) אם המסלול משמש לנחיתה - התאורות כאמור בפסקה (1)(ג)(1) עד (3) יכללו גם אחד מאלה, לפי העניין:
::::: (א) אם הן לפי פסקה (1)(ג)(2) - מנגנון המאפשר את כיבוין;
::::: (ב) אם הן לפי פסקאות (1)(ג)(1) או (1)(ג)(3) - מנגנון המאפשר את שינוי עוצמתן;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע, לפי הוראות אלה:
::: (א) מתחילתן עד למרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול - בצבע לבן;
::: (ב) ממרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול - לסירוגין, בצבע אדום ובצבע לבן;
::: (ג) ממרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול עד לסוף המסלול - בצבע אדום;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2)(ב) ו-(ג), לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, אורך המקטע של תאורות ציר המסלול המאירות באור קבוע בצבע אדום ובצבע לבן לסירוגין, ישתרע מנקודת האמצע של חלק המסלול המשמש לנחיתה עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול.

@ 108. מערכת תאורות אזור נגיעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(touchdown zone lights)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אזור נגיעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה משתרעות ממפתן המסלול לאורך המסלול, למרחק של 900 מטרים, למעט לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, שאז התאורות המרכיבות אותה לא ישתרעו מעבר לנקודת האמצע של המסלול;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה הן בדפוס של זוגות של פסי תאורות, לפי הוראות אלה:
::: (א) זוגות פסי התאורות ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול;
::: (ב) המרחק הרוחבי בין זוגות פסי התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]];
::: (ג) המרחק בין זוג פסי תאורות לבין הזוג הבא אחריו, לאורך המסלול, הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי, לשם הפעלת המסלול בתנאי ראות נמוכה, המרחק כאמור צריך להיות 30 מטרים, או שהורה לו המנהל לעשות כן;
::: (ד) בכל פס תאורות מתקיימים אלה:
:::: (1) הוא ניצב לציר המסלול;
:::: (2) הוא מורכב מ-3 תאורות לפחות, שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
:::: (3) הוא באורך שלא פחות מ-3 מטרים ולא עולה על 4.50 מטרים;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 109. מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר
: (א) בעל רישיון יציב מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר {{מוקטן|(rapid exit taxiway indicator lights (RETILs))}} לפני מסלול הסעה לפינוי מהיר, באלה:
:: (1) במסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) בשדה תעופה שיש בו צפיפות תנועה גבוהה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מכלול תאורות חיווי לפינוי מהיר אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא מורכב מ-3 קבוצות של תאורות, שממוקמות על המסלול, באותו צד של ציר המסלול שממנו יוצא מסלול ההסעה לפינוי מהיר, לפי האיור שעניינו &quot;Rapid exit taxiway indicator lights (RETILS)&quot; בנספח 14, ובמרחקים האלה:
::: (א) במרחק של 100 מטרים מנקודת ההשקה {{מוקטן|(point of tangency)}} של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבת תאורה אחת, במרחק של 2 מטרים מציר המסלול;
::: (ב) במרחק של 200 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 2 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
:::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
:::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
::: (ג) במרחק של 300 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 3 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
:::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
:::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
:: (2) בכל מקרה של כשל בתאורה המרכיבה אותו או כל כשל אחר המונע את תצוגת דפוס התאורות {{מוקטן|(light pattern)}}, כמפורט בתקנה זו בשלמותו, התאורות המרכיבות אותו לא מאירות;
:: (3) במסלול שבו קיימים מספר מסלולי הסעה לפינוי מהיר, מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחד לא חופף מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחר;
:: (4) התאורות המרכיבות אותו מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) הוא מותקן כך שיהיה ניתן להפעילו בצורה נפרדת מתאורות אחרות.

@ 110. מערכת תאורות שטח עצירה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway lights)}} בשטח עצירה של מסלול המיועד לשימוש בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) הן מורכבות מאלה:
::: (א) שתי שורות תאורות מקבילות לכל אורך שטח העצירה, שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המשך ציר המסלול, בהמשך לתאורות צידי המסלול;
::: (ב) שורת תאורות לאורך סוף שטח העצירה, שממוקמות בניצב להמשך ציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף שטח העצירה מחוץ לשטח העצירה, במרחק שלא עולה על שלושה מטרים ממנו;
:: (2) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 111. מערכת תאורות ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}} באלה:
:: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) במסלול הסעה המשמש לפינוי המסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} ובצומת של מסלולי הסעה, המיועדים לשימוש בלילה בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי מדובר בצומת מורכב של מסלולי הסעה {{מוקטן|(complex taxiway intersection)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן;
:: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון יציב תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה או במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בלא תלות בתנאי הראות, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נחוץ לשם בטיחות הפעלת שדה התעופה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) על סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן לא ניתן למקמן כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיטן באופן אחיד למרחק שלא עולה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה;
::: (ב) במקטע ישר של מסלול הסעה - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה לאורך ציר מסלול ההסעה, ואולם במקרים האלה, יחולו על מיקום תאורות ציר מסלול ההסעה ההוראות המפורטות לצידם:
:::: (1) אם בתנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה ניתן לתת הנחיה מספקת גם במרווחים גדולים יותר - רשאי בעל הרישיון למקמן במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (2) במקטע ישר וקצר - הן ממוקמות במרווחים אחידים קטנים מ-30 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (3) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ג) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - הן ממוקמות לאורך המקטע, בהמשך לתאורות ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אל העיקול, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול, ובמרווחים המספקים הנחיה לגבי העיקול;
::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), המרווחים האמורים ישתרעו גם לאורך של 60 מטרים לפני ואחרי קצות המקטע המעוקל, לאורך המקטעים הישרים המובילים אליו ויחולו גם ההוראות האלה:
:::: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - במרווחים לפי אלה:
::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא 400 מטרים או יותר - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (2) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר - במרווחים לפי אלה:
::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא בין 400 מטרים ל-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ג) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו גדול מ-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ה) במסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה:
:::: (1) הן מתחילות בנקודה הנמצאת במרחק של 60 מטרים לפני נקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
:::: (2) הן משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה לאחר סוף המקטע המעוקל, עד לנקודה שבה צפוי מטוס להגיע למהירות הסעה רגילה לאחר פינוי המסלול;
:::: (3) במקטע שבו ציר מסלול ההסעה מקביל לציר המסלול - הן ממוקמות במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו &quot;Offset runway and taxiway centre line lights&quot; בנספח 14;
:::: (4) המרווחים בין תאורה לתאורה לא עולים על 15 מטרים, אלא אם כן לא הוצבו תאורות ציר מסלול למסלול שממנו מתבצע הפינוי, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את התאורות במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ו) במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול, שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה:
:::: (1) התאורות מתחילות בנקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
:::: (2) התאורות משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה עד לקו אחד עם שלט מסלול פנוי;
:::: (3) התאורה הראשונה מוצבת במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו &quot;Offset runway and taxiway centre line lights&quot; בנספח 14;
:::: (4) התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ז) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, ואולם במקרים האלה יחולו הוראות אלה:
::: (א) תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} יהיו לפי איור שעניינו &quot;Taxiway lighting&quot; בנספח 14, לעניין &quot;rapid exit taxiway&quot; ולעניין &quot;‎&quot;other&quot; exit taxiway&quot;, לפי העניין, ויאירו באור קבוע, בצבעים האלה:
:::: (1) התאורה הראשונה בציר מסלול ההסעה המשמש לפינוי מסלול - בצבע ירוק;
:::: (2) התאורה הקרובה ביותר לעמדת ההמתנה למסלול - בצבע צהוב;
:::: (3) התאורות בין התאורות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - בצבע צהוב ובצבע ירוק לסירוגין;
:::: (4) שאר התאורות לכיוון המתרחק מהמסלול - בצבע ירוק;
::: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יבטיח כי מתקיימים גם אלה:
:::: (1) אם מסלול ההסעה מוביל למסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לציר המסלול;
:::: (2) אם מסלול ההסעה חוצה מסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לעמדת ההמתנה למסלול שמנגד;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מוצבות כך שאין בלבול בינן לבין תאורות מפתן מסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שבשדה התעופה צפיפות תנועה נמוכה, וכי מערכת תאורות צידי מסלול ההסעה וסימון ציר מסלול ההסעה מספקים הנחיה מספקת.

@ 112. מערכת תאורות צידי מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge lights)}} באלה:
:: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה;
:: (2) במשטח פנייה, מפרץ המתנה או רחבה המיועדים לשימוש בלילה;
:: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה כאמור, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שקיימת הנחיה מספקת באמצעות עזרים חזותיים אחרים, ולכן אין צורך בקביעתה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שימוקמו לפי ההוראות האלה:
::: (א) לאורך צידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, לפי העניין;
::: (ב) קרוב ככל האפשר לצידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, מצידם החיצוני, ובכל מקרה במרחק שלא יעלה על 3 מטרים מהם;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה, לאורך כל אחת משורות התאורות, ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) במקטע ישר של מסלול הסעה, במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, במפרץ המתנה, וברחבה - במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ב) במקטע מעוקל של מסלול הסעה - במרווחים קטנים מ-60 מטרים בין תאורה לתאורה, וכך שהן מספקות הנחיה מספקת לגבי העיקול;
::: (ג) במשטח פנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות לפי הוראות אלה:
::: (א) באור קבוע בצבע כחול;
::: (ב) בזווית, מפני השטח ומעלה, המגיעה ל-75 מעלות לעומת האופק לפחות, ובעוצמות שאינן פחותות מהעוצמות האלה, לפי הזווית:
:::: (1) ‎2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שבין 0 מעלות עד 6 מעלות;
:::: (2) ‎0.2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שגדולה מ-6 מעלות ועד 75 מעלות;
::: (ג) הן נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס המסיע על מסלול ההסעה בשני הכיוונים, ואולם בהצטלבות מסלולי הסעה, במסלול הסעה לפינוי מסלול או בעיקול במסלול הסעה, הן מוסתרות בכל כיוון שבו הן עלולות ליצור בלבול ביניהן לבין תאורות אחרות.

@ 113. מערכת תאורות משטח פנייה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad lights)}} במשטח פנייה למסלול המיועד לשימוש בכל אחד מאלה:
:: (1) בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות משטח פנייה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות על סימון משטח הפנייה, אלא אם כן לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיט את התאורות המרכיבות אותה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון משטח הפנייה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות לאורך ציר משטח הפנייה, במרווחים לפי הוראות אלה:
::: (א) במקטע ישר של משטח הפנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים;
::: (ב) במקטע מעוקל של משטח הפנייה - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב אל משטח הפנייה או הנמצא עליו.

@ 114. מערכת תאורות עמדת המתנה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה {{מוקטן|(stop bar)}} בכל עמדת המתנה למסלול המשמשת מסלול שנועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, אלא אם כן המנהל אישר לו שלא להציבה, לאחר שנוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) קיימים עזרים ונהלים מתאימים לסייע במניעת חדירות לא מאושרות למסלול {{מוקטן|(inadvertent incursions)}};
:: (2) אם המסלול מופעל בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, קיימים נהלים שמטרתם להגביל את אלה:
::: (א) מספר כלי הטיס באזור התמרון, לאחד בכל זמן נתון;
::: (ב) מספר כלי הרכב באזור התמרון, למזערי ההכרחי.
: (ב) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו יותר מעמדת המתנה למסלול אחת, יפעיל בעל הרישיון, בכל רגע נתון, רק את תאורות עמדת ההמתנה שבשימוש, לפי אופן הפעלת המסלול.
: (ג) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס, יש צורך שכלי טיס מסיע יעצור וימתין בעמדת המתנת ביניים עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב בעמדת המתנת הביניים מערכת תאורות עמדת המתנה.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) לכל רוחב מסלול ההסעה;
::: (ב) לפני סימון עמדת ההמתנה למסלול לכיוון התנועה למסלול;
::: (ג) בסמוך ככל האפשר לסימון עמדת ההמתנה למסלול;
:: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שמוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר זו מזו;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
:: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עלולות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות 3 מטרים מצידי מסלול ההסעה לפחות, אחת מכל צד של מערכת תאורות עמדת ההמתנה;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
:: (5) היא מקושרת {{מוקטן|(Interlocked)}} למערכת תאורות ציר מסלול ההסעה שממוקמת מעבר לה, כך שבשעה שמערכת תאורות עמדת ההמתנה דולקת, כל תאורה שהיא חלק ממערכת תאורות ציר מסלול הסעה שמוצבת מעבר לעמדת ההמתנה למסלול למרחק של 90 מטרים לפחות כבויה, ולהפך;
:: (6) היא נשלטת בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) כל מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לכניסה למסלול, כוללת מנגנון לשליטה נפרדת בה;
::: (ב) מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד, יכולה להישלט גם ביחד עם מערכות תאורות עמדת המתנה אחרות שהוצבו במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד או לכלול מנגנון לשליטה נפרדת בה.

@ 115. מערכת תאורות אין כניסה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אין כניסה {{מוקטן|(no-entry bar)}} במסלול ההסעה המשמש רק לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit only taxiway)}}, לכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אין כניסה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לכל רוחב מסלול ההסעה, בנקודה שאותה אסור לכלי טיס או לכלי רכב לחצות לכיוון המסלול, בקו אחד עם שלט אין כניסה לפי [[תקנה 69]] או סימון אין כניסה לפי [[תקנה 56(ג)(3)]];
:: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שיוצבו במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה;
:: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עשויות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות אחת מכל צד של מערכת תאורות אין כניסה;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון התנועה שהכניסה אליו אסורה.
: (ג) תאורות ציר מסלול ההסעה המשמשות לפינוי המסלול, שממוקמות מעבר למערכת תאורות אין כניסה, יהיו כך שלא ייראו לטייס המסיע לכיוון המסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 116. מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position lights)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]];
:: (2) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]], אם נוכח בעל הרישיון כי נדרש להבליט אותה, לשם הפעלה בטוחה של מסלולי ההסעה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משורה של שלוש תאורות שממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) בניצב לציר מסלול ההסעה;
::: (ב) 0.30 מטרים לכל היותר לפני סימון עמדת המתנת הביניים, לאורכו, מהכיוון שבו כלי טיס צפוי להסיע אל עמדת המתנת הביניים;
::: (ג) כך שאחת מוצבת על ציר מסלול ההסעה והאחרות מוצבות, אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.50 מטרים ממנו;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו.

@ 117. מערכת תאורות התרעת מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול {{מוקטן|(runway guard lights)}} בחיבור של מסלול ההסעה עם מסלול שהוא אחד מאלה:
:: (1) המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, ולא הוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה;
:: (2) בשדה התעופה שבו קיימת צפיפות תנועה גבוהה - אם המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול שבין 550 מטרים ל-1,200 מטרים;
:: (3) אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), נוכח בעל רישיון לדעת כי חיבור של מסלול ההסעה עם מסלול, הוא אזור סיכון {{מוקטן|(hot spot)}}, יציב בחיבור כאמור מערכת תאורות התרעת מסלול, שתשמש בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול אלא אם כן היא לפי אחת מהתצורות {{מוקטן|(configuration)}} האלה:
:: (1) &quot;תצורה A&quot;, שמורכבת מ-2 רמזורים, שמתקיימות בהם הוראות איור המשנה &quot;configuration A&quot; באיור שעניינו &quot;Runway guard lights&quot; בנספח 14 והוראות אלה:
::: (א) בכל אחד מצידי מסלול ההסעה ממוקם רמזור אחד, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
::: (ב) בכל רמזור 2 תאורות, אחת לצד השנייה, שמהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב;
::: (ג) הבהובי רמזור אחד מסונכרנים עם הבהובי הרמזור השני;
::: (ד) התאורות בכל רמזור הן כך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
::: (ה) אם התאורות משמשות בשעות אור יום - יש מעל כל רמזור מגן שמש {{מוקטן|(visor)}}, שמונע הפרעה של קרני השמש לחיווי שהרמזור נועד לספק;
:: (2) &quot;תצורה B&quot;, שמורכבת מתאורות שמתקיימות בהן הוראות איור המשנה &quot;configuration B&quot; באיור שעניינו &quot;Runway guard lights&quot; בנספח 14 והוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות לכל רוחב מסלול ההסעה, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
::: (ב) הן מוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים;
::: (ג) הן מהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב, כך ששתי תאורות סמוכות לא מהבהבות בעת ובעונה אחת, וכך שתאורות שאינן סמוכות מהבהבות יחדיו;
::: (ד) הן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו.
: (ד) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה ובנסיבות לפי הוראות אלה:
:: (1) בתצורה A - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (א);
:: (2) בתצורה A או בתצורה B - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד)(2), לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה B במסלול הסעה שהוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה.
: (ו) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, יפעיל בעל הרישיון רק את מערכת תאורות התרעת המסלול הישימה לעמדת ההמתנה למסלול הפעילה בזמן הנתון, לפי אופן הפעלת המסלול.

@ 118. מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position light)}} בכל עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שקיימת בחיבור של דרך לכלי רכב עם מסלול המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת בסמוך לסימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב, בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק שבין מטר אחד לשני מטרים מצד הדרך;
:: (2) היא מורכבת מאחד מאלה:
::: (א) רמזור, נשלט בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, שמאיר בצבע אדום להוראה לעצור, ובצבע וירוק להוראה לנסוע;
::: (ב) תאורה מהבהבת בצבע אדום, שמהבהבת בתדירות של 30 עד 60 הבהובים לדקה;
:: (3) היא מאירה באופן חד-כיווני וכך שהיא נראית לנהג של כלי רכב המסיע לכיוון המסלול, ומתקרב לעמדת ההמתנה;
:: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה עמדת ההמתנה כאמור לשמש, ולא מסנוורת את נהג כלי הרכב המשתמש בה.

@ 119. מערכת תאורות הצפה לרחבה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות הצפה לרחבה {{מוקטן|(apron floodlighting)}} ברחבה ובעמדת חניה מבודדת המיועדות לשימוש בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות הצפה לרחבה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות ומכוונות לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מספקות תאורה מספקת לכל אזור ברחבה שבו ניתן שירות לכלי טיס, תוך מזעור הסנוור האפשרי של טייס של כלי טיס באוויר או על הקרקע, של מפקח על תעבורה אווירית במגדל הפיקוח, של אדם העוסק בניהול הרחבה ושל אדם ברחבה;
::: (ב) הן מאירות כל עמדת חניה משני כיוונים לפחות, כדי למזער הצללה;
:: (2) הפיזור הספקטרלי {{מוקטן|(spectral distribution)}} של התאורות המרכיבות אותה הוא כך שיהיה ניתן לזהות בצורה נכונה את הצבעים המשמשים לסימונים על גבי כלי טיס הקשורים במתן שירותים לכלי הטיס ואת צבעי הסימונים על הרחבה ובסביבתה, לרבות סימוני מכשולים;
:: (3) ההארה הממוצעת {{מוקטן|(average illuminance)}} שלה היא לפי נספח 14 לעניין &quot;Apron floodlighting&quot; לגבי &quot;Average illuminance&quot;, בשים לב לאזור שאותו התאורות נועדו להאיר.

@ 120. מערכת הנחיה חזותית לעגינה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה ולא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system (VDGS))}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת הנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משני אלה:
::: (א) רכיב כיווני {{מוקטן|(azimuth guidance unit)}}, שיספק הנחיה בדבר כיוון התנועה;
::: (ב) רכיב עצירה {{מוקטן|(stopping position indicator)}}, שיספק הנחיה בדבר נקודת העצירה;
:: (2) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, ובלבד שאינה מסנוורת את הטייס שאותו נועדה להנחות;
::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה לשמש, אם אפשר בלי שתידרש פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים;
::: (ג) אם נדרשת פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים - היא מספקת חיווי בדבר טיפוס כלי הטיס כאמור, לטייס ולמפעיל המערכת;
:: (3) היא מספקת לטייס חיווי ברור לגבי כשל ברכיב הכיווני, ברכיב העצירה או בשניהם גם יחד;
:: (4) ניתן לכבות את הרכיב הכיווני או את רכיב העצירה, בנפרד;
:: (5) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לטייס הנחיה מתמשכת בין סימוני עמדת החניה לבין נקודת העצירה;
:: (6) היא במידת דיוק שתספק הכוונה עד לגשר להולכת נוסעים לכלי טיס ולמיתקני השירותים הקבועים בעמדת החניה שאותה היא אמורה לשמש;
:: (7) ברכיב הכיווני מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא ממוקם על המשך קו הכניסה לעמדת החניה או בסמוך אליו, מול נקודת העצירה, כך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
::: (ב) הוא מספק חיווי חד-משמעי בהנחיה לימין או לשמאל, כך שהטייס יכול להתמיד לאורך קו הכניסה לעמדת החניה בלי להידרש לניהוג יתר {{מוקטן|(over-controlling)}};
::: (ג) אם נעשה בו שימוש בצבעים לשם הנחיית הכיוון - צבע ירוק משמש לזיהוי קו הכניסה לעמדת החניה וצבע אדום משמש לחיווי סטייה מקו הכניסה כאמור;
:: (8) ברכיב העצירה מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא ממוקם בסמוך לרכיב הכיווני, כך שטייס יכול, בעת ובעונה אחת, לראות את שני רכיבי המערכת, בלי להסיט את ראשו, וכך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
::: (ב) הוא מספק חיווי על נקודת העצירה המתאימה לכלי הטיס שלו מסופקת הנחיה חזותית, ואם הוא מחווה מידע בנוגע לנקודת העצירה לגבי טיפוס כלי טיס מסוים - הוא מספק מידע תוך התחשבות בטווח הצפוי של שינויים בגובה עיני הטייסים ובזווית הצפייה במידע מתא הטייס לגבי אותו טיפוס;
::: (ג) הוא מספק מידע בדבר קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} של כלי הטיס לנקודת העצירה, לפי הוראות אלה:
:::: (1) החל ממרחק של 10 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
:::: (2) כך שמתאפשר לטייס להאט את כלי הטיס באופן הדרגתי עד לעצירה מלאה בנקודת העצירה;
::: (ד) אם נעשה שימוש בצבעים לשם הנחיה לנקודת העצירה - צבע ירוק משמש כדי לחוות לטייס כלי הטיס כי הוא יכול להוסיף להתקדם, וצבע אדום משמש לחיווי הגעתו לנקודת העצירה ויכול שייעשה נוסף על כך שימוש גם בצבע אחר, בסמוך לנקודת העצירה, כדי להתריע על התקרבות לנקודת העצירה.

@ 121. מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה, לא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, ומתקיים אחד מאלה לפחות, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(advanced visual docking guidance system (AVDGS))}}:
:: (1) נדרש לאמת את טיפוס כלי הטיס שלו מסופקת הנחיה;
:: (2) לגבי עמדה שאליה מובילים מספר נתיבי הסעה - נדרש לציין את נתיב ההסעה לעמדת החניה שבשימוש.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, לפי עמדת החניה שבה היא מוצבת;
::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה להנחות;
:: (2) היא מספקת מידע לכל המהירויות שבהן צפוי כלי טיס להסיע במהלך תמרון העגינה;
:: (3) היא מספקת חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, כך שכלי טיס, המופעל בתנאים רגילים, לא סוטה יותר ממטר אחד מקו הכניסה לעמדת החניה כאמור, בין תחילת הסטייה לבין חיוויה;
:: (4) אם היא מותקנת בעמדת חניה יחד עם מערכת הנחיה חזותית לעגינה לפי [[תקנה 120]], המידע שמספקת מערכת אחת לא סותר את המידע שמספקת המערכת השנייה;
:: (5) היא כוללת חיווי למצב דברים שבו היא לא בשימוש או תקולה;
:: (6) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לאדם האחראי על עגינת כלי הטיס במהלך תמרון העגינה ולכל מי שמסייע לו בכך, הנחיה בלתי מופרעת וברורה, לאורך כל תמרון העגינה;
:: (7) היא מספקת, לכל הפחות, את המידע הזה, לפי השלב המתאים בתמרון העגינה:
::: (א) חיווי בדבר הצורך לבצע עצירת חירום ולהפסיק באופן מיידי את תמרון העגינה, המציג את המילה &quot;STOP&quot; באותיות בצבע אדום;
::: (ב) הטיפוס והדגם של כלי הטיס שלו מסופקת ההנחיה;
::: (ג) חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, שיסופק ממרחק של 25 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
::: (ד) כיוון התיקון הנדרש לשם תיקון הסטייה הצידית מקו הכניסה לעמדת החניה;
::: (ה) חיווי של המרחק לנקודת העצירה, ושל קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} אליה, שיסופקו ממרחק של 15 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
::: (ו) חיווי של הגעה לנקודת העצירה;
::: (ז) חיווי אזהרה בדבר תנועה מעבר לנקודת העצירה;
:: (8) במקרה של חיווי כאמור בפסקה (7)(א), המוצג בד בבד עם כשל של המערכת המתקדמת להנחיה חזותית לעגינה - היא לא מציגה כל חיווי אחר;
:: (9) אם חיווי המרחק לנקודת העצירה נעשה תוך שימוש בספרות, היא מציגה את המרחק כביטוי של מספר המטרים שעד לנקודת העצירה, וממרחק של 3 מטרים לפחות מנקודת העצירה, היא מציגה את המרחק כאמור ברמת דיוק של עשירית המטר;
:: (10) היא כוללת מנגנון המאפשר לצוות האחראי על ההפעלה הבטוחה של עמדת החניה ליזום באמצעותה עצירת חירום;
:: (11) הדיוק של המידע שהיא מציגה הוא לפי המפורט בטבלה שעניינה &quot;A-VDGS recommended displacement accuracy&quot; לנספח 14;
:: (12) הסימנים והגרפיקה המשמשים להצגת המידע משקפים את המידע שמבוקש להציג באופן מובן וברור {{מוקטן|(intuitively representative)}}.

@ 122. מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand manoeuvring guidance lights)}} ברחבה סלולה המיועדת לשימוש בתנאי ראות קשים {{מוקטן|(poor visibility conditions)}} ושלא מסופקת בה הנחיה מתאימה באמצעים אחרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בהתאמה {{מוקטן|(collocated)}} לסימוני עמדת החניה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה, המיועדות להאיר את קו הכניסה לעמדת החניה ואת קו היציאה מעמדת החניה, ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) בעיקולים - במרווחים שלא עולים על 7.5 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ב) במקטעים ישרים - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות לכל אורך המקטע שלגביו הן אמורות לספק הנחיה, למעט התאורות המיועדות להאיר את קו העצירה, שמאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב לנקודת העצירה;
:: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת עמדת החניה;
:: (5) היא כוללת מנגנון להפעלה לשם חיווי מצב שבו העמדה פעילה או כיבוי לשם חיווי מצב שבו העמדה סגורה.

@ 123. מערכת תאורות מצב מסלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת שהדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול {{מוקטן|(runway incursions)}}, יציב מערכת תאורות מצב מסלול {{מוקטן|(runway status lights (RWSL))}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מצב מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מכל אחד מהרכיבים האלה או משילוב של שניהם:
::: (א) תאורות כניסה למסלול {{מוקטן|(runway entrance lights (REL))}};
::: (ב) תאורות הפסקת המראה {{מוקטן|(take-off hold lights (THLs))}};
:: (2) תאורות הכניסה למסלול הן לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מורכבות משני אלה:
:::: (1) 5 תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} לפחות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::::: (א) הן ממוקמות בקו אחד לאורך ציר מסלול ההסעה, בהיסט 0.60 מטרים מציר מסלול ההסעה, בצד שמנגד לצד שבו הוצבו תאורות ציר מסלול ההסעה, אם הוצבו;
::::: (ב) הן משתרעות ממרחק של 0.60 מטרים לפני עמדת ההמתנה למסלול עד לצד המסלול {{מוקטן|(edge of the runway)}}; בפסקת משנה זו, &quot;עמדת המתנה למסלול&quot;, במצב דברים שבו הוצבו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר לפי [[תקנה 49(4)]] - עמדת ההמתנה הקרובה ביותר למסלול;
::::: (ג) הן מרווחות במרווחים אחידים שאינם פחותים מ-3.80 מטרים ואינם עולים על 15.20 מטרים, בשים לב לאורך המקטע של מסלול ההסעה שלאורכו הן קבועות;
:::: (2) תאורה שקועה נוספת שתמוקם על המסלול, במרחק של 0.60 מטרים מציר המסלול, בקו אחד עם התאורות כאמור בפסקה (1);
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס או כלי רכב המתקרב למסלול ממסלול ההסעה;
::: (ג) הן דולקות כמכלול, בכל צומת של מסלול עם מסלול הסעה, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו;
:: (3) תאורות הפסקת ההמראה הן לפי ההוראות האלה:
::: (א) הן מורכבות מזוגות של תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}}, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
:::: (1) הן ממוקמות -
::::: (א) לאורך ציר המסלול;
::::: (ב) כך שהתאורות בכל זוג קבועות אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.80 מטרים ממנו;
:::: (2) הן משתרעות מנקודה הנמצאת במרחק של 115 מטרים מתחילת המסלול עד למרחק של לפחות 450 מטרים מתחילת המסלול;
:::: (3) הן מוצבות במרווחים אחידים של 30 מטרים;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס הממריא מהמסלול;
::: (ג) הן נדלקות כמכלול, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס או כלי רכב שחצו עמדת המתנה למסלול;
:: (4) היא אוטומטית, כשפעולת השליטה היחידה על המערכת היא להשבית את תאורות הכניסה למסלול, את תאורות הפסקת המראה או את שתיהן גם יחד.

== פרק ה': מערכות חשמל ==

@ 124. מערכות אספקת כוח חשמלי למיתקני עזר לטיסה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן לשדה התעופה אספקה מתאימה של כוח חשמלי ראשי לצורך ההפעלה הבטוחה של מיתקני העזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות באספקת הכוח החשמלי לשדה התעופה ההוראות האלה:
:: (1) מערכת הכוח החשמלי {{מוקטן|(electrical power)}} של שדה התעופה מתוכנת, והכוח החשמלי למיתקני עזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים, בשדה התעופה מסופק, כך שבמקרה של כשל במערכות הכוח החשמלי אין מצב שבו טייס מקבל הנחיה חזותית או לא-חזותית לא מתאימה או מידע מטעה כתוצאה מכשל כאמור;
:: (2) במקרה של כשל במקור הכוח החשמלי הראשי, מיתקני עזר לטיסה שלגביהם נדרשת אספקה של כוח חשמלי משני, מחוברים באופן אוטומטי לאספקת הכוח החשמלי המשני;
:: (3) לכל אחד מהשירותים האלה מסופק כוח חשמלי משני:
::: (א) מנורת האיתות שלפי [[תקנה 35]] ואמצעי התאורה הנדרשים להמשך פעילות מגדל הפיקוח;
::: (ב) כל תאורות המכשולים שלגביהן נוכח בעל הרישיון לדעת שהן חיוניות לשם הבטחת הפעלה בטוחה של כלי טיס;
::: (ג) מערכת תאורת גישה, תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה;
::: (ד) מערכת תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90(ג)]], אם היא מחוברת למקור הכוח החשמלי הראשי;
::: (ה) ציוד מטאורולוגי;
::: (ו) תאורות אבטחה חיוניות, ובכלל זה תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה לפי [[תקנה 165]];
::: (ז) ציוד חיוני ומיתקנים הנדרשים לפעילות צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום בשדה התעופה;
::: (ח) מערכת תאורות הצפה לרחבה לפי [[תקנה 119]];
::: (ט) תאורות של אזורים ברחבה שבהם צפויים נוסעים ללכת;
::: (י) עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת;
:: (4) מרווח הזמן שבין כשל של מקור כוח חשמלי ראשי לבין שחזור מלא {{מוקטן|(complete restoration)}} של כל אחד מהשירותים כאמור בפסקה (3) הוא קצר ככל האפשר, ואולם -
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר ומסלול המשמש להמראה בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הטבלה שעניינה &quot;Secondary power supply requirements&quot; בנספח 14, ובלבד שלגבי תאורה הנמנית עם השירותים בטבלה האמורה, היא פעלה, לפני הכשל כאמור, בעוצמה של 25% לפחות מעוצמתה המרבית;
:::: (ב) לגבי עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הוראות הטבלה שעניינה &quot;Power supply switch-over times for ground-based radio aids used at aerodromes&quot; בנספח 10.

@ 125. מערכת ניטור
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן הוא משתמש במערכת לחיווי המצב המבצעי של מערכות שיש לקיים בשדה התעופה (בתקנה זו - מערכת ניטור).
: (ב) לא יעשה בעל רישיון שימוש במערכת ניטור אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) לגבי מערכות תאורה כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Secondary power supply requirements&quot; בנספח 14, במערכת הניטור מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) היא מנטרת באופן אוטומטי את מערכות התאורה כאמור, כך שהיא נותנת התרעה על כל תקלה בהן; התרעה כאמור תינתן -
:::: (1) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה - בתוך 2 שניות מקרות התקלה;
:::: (2) לגבי כל מערכת תאורה אחרת - בתוך 5 שניות מקרות התקלה;
::: (ב) היא מעבירה באופן אוטומטי מידע בדבר תקלה במערכות תאורה כאמור למגדל הפיקוח;
:: (2) לגבי עזרי רדיו לניווט - מערכת הניטור מספקת באופן מתמשך מידע עדכני ליחידת הנת&quot;א המתאימה, בדבר רמת השמישות של עזרי רדיו לניווט המשמשים לגישה לנחיתה בשדה התעופה, לנחיתה בו או להמראה ממנו; מידע כאמור יוצג ביחידת הנת&quot;א המתאימה בצורה בולטת לעין.

== פרק ו': תחזוקת שדה התעופה ==

@ 126. תוכנית תחזוקה לשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה לשדה התעופה, במטרה לשמור על כל מיתקן בשדה התעופה במצב שלא יפגע בבטיחות הטיסה, בסדירותה או ביעילותה, לפי [[פרק זה]].
: (ב) לא יקיים בעל רישיון תוכנית תחזוקה לשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא כוללת הוראות ונהלים בעניינים האלה:
::: (א) ביצוע [[פרק זה]];
::: (ב) תחזוקה מונעת, שמטרתה מניעת כשל של מיתקן בשדה התעופה או גריעה שלו;
::: (ג) סדר הקדימות בהסרת זיהום מאזור התנועה, לגבי שדה תעופה שבו לא ניתן להסיר את הזיהום מכל חלקי אזור התנועה בו-זמנית; הוראות כאמור יכללו הנחיה ברורה שלפיה יש להסיר זיהום ראשית מהמסלול שבשימוש, ויפרטו את סדר הקדימות בהסרת הזיהום מחלקים אחרים של אזור התנועה; בעל הרישיון יחליט בדבר הוראות כאמור לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה, כגון: כוחות הצלה וכיבוי אש ומגדל הפיקוח;
:: (2) ההוראות והנהלים כאמור בפסקה (1) נערכו בידי בעל הרישיון תוך התחשבות בעקרונות הגורם האנושי.

@ 127. מיסעות
: (א) לא יאשר בעל רישיון שימוש בחלק של אזור התנועה שלא נבדק, נוטר ותוחזק לפי תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יבדוק את משטח אזור התנועה ואת סביבתו הסמוכה, וינטר ויתחזק את מצבו בקביעות, במטרה להסיר כל עצם זר שעלול לגרום נזק לכלי טיס, ולמנוע את הימצאותו; בדיקה כאמור תהיה בתדירות ובעיתוי כמפורט בחלק {{מוקטן|(part)}} השמיני למסמך 9137 לגבי &quot;airport surface inspections&quot;, לפי החלק מאזור התנועה שלגביו מתבצעת הבדיקה או בתדירות אחרת שאישר המנהל לבעל הרישיון.
: (ג) בעל רישיון יתחזק את משטח המסלול כך שתימנע היווצרות אי-אחידות מזיקה {{מוקטן|(harmful irregularities)}}; לעניין זה, &quot;אי-אחידות מזיקה&quot; - פגיעה באחידות משטח המסלול {{מוקטן|(Runway surface evenness)}}, לפי צרופה א' לעניין &quot;Runway surface evenness&quot;.
: (ד) בעל רישיון יתחזק מסלול סלול כך שתכונות החיכוך של מסלול כאמור, או של כל חלק ממנו, אינן פחותות מערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לגבי אותו מסלול לפי [[תקנה 11(ג)(2)]]; לעניין זה, &quot;חלק&quot;, לגבי מסלול - כל חלק באורך של 100 מטרים בקירוב.
: (ה) בעל רישיון יתחזק משטח שולי מסלול הסעה המשמש כלי טיס המונע במנועי טורבינה, כך שיהיה נקי מכל עצם זר שיכול להישאב למנוע כאמור, ובכלל זה חלק של המשטח עצמו שהתנתק ממנו כתוצאה משחיקתו.
: (ו) בעל רישיון יבצע באופן עיתי הערכה בראייה של משטח המסלול במטרה לזהות מקומות שבהם קיימת היקוות של מים או שניקוז המים מהם אינו מספק, וינקוט פעולות מתקנות כנדרש; הערכה בראייה כאמור תתבצע בעת שעל משטח המסלול יורד גשם או תחת הדמיה של ירידת גשם על משטח המסלול {{מוקטן|(simulated rain conditions)}}.

@ 128. הסרת זיהום
: (א) לא יאשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במסלול, מסלול הסעה או רחבה שיש עליהם זיהום, אלא אם כן הסיר מהם את הזיהום לפני הפעלת כלי הטיס, כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ב) בעל רישיון יסיר זיהום מכל המשטחים המפורטים להלן ולפי ההוראות שלצידם:
:: (1) ממשטח מסלול בשימוש - במהירות האפשרית ובאופן שלם ככל האפשר, וזאת כדי למנוע את הצטברותו;
:: (2) ממשטח מסלול הסעה - ככל הנדרש כדי לאפשר הסעה של כלי טיס למסלול וממנו;
:: (3) ממשטח רחבה - ככל הנדרש כדי לאפשר לכלי טיס לתמרן בצורה בטוחה, להיגרר או להידחף עליה, לפי העניין.

@ 129. גישור על פערי גובה במסלול בעת ריבודו מחדש
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שעבודות לריבודו לא הסתיימו, אלא אם כן מתקיימות ההוראות שלהלן, והוראות נספח 14 לעניין &quot;Runway pavement overlays&quot;:
: (1) אם יש, כתוצאה מעבודות הריבוד, פערי גובה בין חלקים שונים של משטח המסלול, בעל הרישיון יגשר על פערי גובה כאמור, עד לסיום העבודות, באמצעות כבש זמני {{מוקטן|(temporary ramp)}}, שהשיפוע האורכי שלו, כשהוא נמדד ביחס למשטח שממנו הוא יוצא, הוא אחד מאלה:
:: (א) גדול מ-0.5% ולא יותר מ-1%, לגבי רובד {{מוקטן|(overlay)}} שעוביו הוא עד 5 סנטימטרים;
:: (ב) לא יותר מ-0.5%, לגבי רובד שעוביו גדול מ-5 סנטימטרים;
: (2) עבודות הריבוד לאורכו של המסלול מתבצעות לכיוון כזה שלרוב כלי הטיס העושים שימוש במסלול, השיפוע של הכבש הזמני הוא כלפי מטה;
: (3) בכל שלב בעבודות הריבוד, המסלול מרובד לכל רוחבו;
: (4) משורטטים על המסלול הסימונים האלה:
:: (א) סימון ציר מסלול לפי [[תקנה 39]];
:: (ב) אם קיים מפתן מסלול זמני - מיקומו משורטט באמצעות סימון ברוחב של 3.60 מטרים, לכל רוחב המסלול;
: (5) כל רובד במסלול בנוי ומתוחזק כך שמתקיימים בו, לכל הפחות, ערכי החיכוך המזעריים שהורה המנהל לפי [[תקנה 11(ג)(2)]] לגבי המסלול שעל גביו הוא נבנה.

@ 130. תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים {{מוקטן|(system of preventive maintenance of visual aids)}}, כדי להבטיח את שמישותם ואמינותם המתמשכים של מערכות תאורה וסימונים; לעניין זה, תאורה תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה היא פחות מ-50% מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2, ואולם לגבי תאורה שהעוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה, כפי שהוגדרה בידי היצרן, גדולה מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2 - זו תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית היא פחות מ-50% מהעוצמה שהוגדרה בידי היצרן כאמור.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה, אלא אם כן הוראות תוכנית התחזוקה המונעת לעזרים חזותיים מקוימות לגבי העזרים החזותיים המשמשים את המסלול כאמור.

@ 131. רמת שמישות נדרשת לפי תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים
: תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים, תהיה לפי הוראות אלה:
: (1) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל בקטגוריה II או בקטגוריה III, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 95% מהתאורות שמישות בכל אחד מאלה:
:::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, ב-450 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול;
:::: (ב) תאורות ציר מסלול;
:::: (ג) תאורות מפתן מסלול;
:::: (ד) תאורות צידי מסלול;
::: (2) 90% מתאורות אזור הנגיעה - שמישות;
::: (3) 85% מהתאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, מ-450 מטרים ממפתן המסלול עד ל-900 מטרים ממפתן המסלול - שמישות;
::: (4) 75% מתאורות סוף המסלול - שמישות;
::: (5) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
:: (ג) התוכנית תכלול הוראות בעניינים אלה:
::: (1) הוראות לגבי ביצוע בדיקות חזותיות ומדידות על המסלול {{מוקטן|(in-field measurement)}} של העוצמה, פיזור הקרן וכיוון התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה ותאורות מסלול, שיהיו לפי אלה:
:::: (א) הן יכללו, ככל האפשר, מדידה של כל התאורות כאמור כדי להבטיח את קיום ההוראות הישימות לפי תוספת מספר 2;
:::: (ב) הן ייעשו באמצעות אמצעי מדידה נייד {{מוקטן|(mobile measuring unit)}}, בעל דיוק מספק לשם ניתוח מאפייני כל תאורה בנפרד;
:::: (ג) הן ייעשו בתדירות המתאימה לצפיפות התנועה, רמת הזיהום המקומית, האמינות של התאורות המותקנות וההערכה המתמשכת של תוצאות המדידות, ובלבד שהתדירות לא תפחת מאלה:
::::: (1) לגבי תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} - פעמיים בשנה;
::::: (2) לגבי תאורות שאינן שקועות - פעם בשנה;
::: (2) הוראות לגבי ביצוע בקרה ומדידה של המאפיינים החשמליים של כל מעגל חשמלי שהוא חלק ממערכת תאורות גישה או מתאורות מסלול;
::: (3) הוראות לגבי ביצוע בקרה של התפקוד התקין של כיול עוצמת התאורות ששולט בהן מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
: (2) לגבי מסלול או מסלול הסעה המיועדים לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה:
:: (א) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה שהוצבה בהצטלבות עם מסלול כאמור מתקיימות הוראות אלה:
::: (1) אין בה יותר משתי תאורות לא שמישות;
::: (2) אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות, אלא אם כן המרווח בין התאורות המרכיבות את מערכת תאורות עמדת ההמתנה קטן משמעותית מזה שנדרש לפי [[תקנה 114(ד)(2)]];
:: (ב) לגבי מערכת תאורות ציר מסלול הסעה - אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות;
: (3) לגבי מסלול ממוכשר בקטגוריה I, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו מסלול מופעל בקטגוריה I, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח שמתקיימות הוראות אלה:
::: (1) 85% מהתאורות לפחות שמישות בכל אחד מאלה:
:::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה;
:::: (ב) תאורות מפתן מסלול;
:::: (ג) תאורות ציר מסלול, אם קיימות;
:::: (ד) תאורות צידי מסלול;
:::: (ה) תאורות סוף מסלול;
::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
: (4) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 95% מתאורות ציר מסלול, אם קיימות, ומתאורות צידי המסלול - שמישות;
::: (2) 75% מתאורות סוף מסלול - שמישות;
::: (3) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות;
: (5) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של 550 מטרים או יותר, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 85% מתאורות צידי המסלול וסוף המסלול שמישות;
::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות.

@ 132. מניעת עבודות בנייה או תחזוקה
: לא ירשה בעל רישיון, עבודות בנייה או תחזוקה בקרבת מערכות החשמל של שדה התעופה, בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}.

== פרק ז': שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים ==

=== סימן א': ספר עזר מבצעי ===

@ 133. ספר עזר מבצעי לשדה התעופה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא לפי ספר העזר המבצעי, לרבות כל שינוי בו, שאישר לו המנהל.
: (ב) בעל רישיון ימציא למנהל, לאישורו, את ספר העזר המבצעי שהוא מבקש להפעיל לפיו את שדה התעופה וכל שינוי בו.
: (ג) בעל רישיון יעמיד את ספר העזר המבצעי לשימוש כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה.
: (ד) בעל רישיון יחזיק את ספר העזר המבצעי כך שיהיה קל לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר למי שלרשותו הועמד לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל נוהל שבו את תאריך העדכון האחרון שלו.
: (ה) בעל רישיון יעדכן את ספר העזר המבצעי באופן מתמשך, כך שיתאים בכל עת לפעילות שדה התעופה ולתקנות אלה ויפיץ את עדכוניו למי שלרשותו הועמד.
: (ו) ספר העזר המבצעי יכלול עניינים אלה:
:: (1) הצהרה, חתומה ביד בעל הרישיון, שלפיה ספר העזר המבצעי עומד בדרישות תקנות אלה במלואן;
:: (2) רשימת התפוצה של ספר העזר המבצעי, תוכן העניינים ומילון מונחים וראשי תיבות שבהם נעשה שימוש;
:: (3) רשימת העדכונים שנעשו בספר העזר המבצעי ומידע ונהלים לעניין השיטה שבעל הרישיון מקיים ותיאור השיטה שבעל הרישיון מקיים כדי להבטיח שעדכונים נדרשים מוטמעים בספר העזר המבצעי, ובכלל זה הוראות לעניין עדכון ספר העזר המבצעי מוקדם ככל האפשר לאחר כל שינוי של התקנות, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת, ולעניין השימוש בו וקיום הוראותיו בידי כוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה;
:: (4) מידע מינהלתי הנוגע לשדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) שם שדה התעופה וכתובתו;
::: (ב) שם בעל הרישיון וכתובתו;
::: (ג) שמו של מנהל שדה התעופה, בעל האחריות הכוללת;
::: (ד) שעות הפעילות של שדה התעופה;
::: (ה) דרכי יצירת קשר עם בעלי תפקיד בשדה התעופה;
::: (ו) המבנה הארגוני בשדה התעופה;
:: (5) תיאור שדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) תרשים שדה התעופה, הכולל את המסלולים, מסלולי ההסעה, הרחבות וכינוייהם;
::: (ב) תיאור מילולי של המסלולים, מסלולי ההסעה והרחבות, ובכלל זה כינוייהם, מידותיהם, כלי הטיס שאותם הם מיועדים לשמש, שטחי בטיחות כגון רצועות ושוליים שמקוימים לגביהם וכן תנאים, מגבלות או מידע אחר הנוגע להפעלתם;
::: (ג) גבולות שדה התעופה, ובכלל זה גידור שדה התעופה ולרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הנמצאים מחוץ לגבולות שדה התעופה;
::: (ד) נוהל שמטרתו להבטיח כי המידע כאמור בפסקה זו מעודכן ומדויק באופן מתמשך;
:: (6) רשימת פטורים ואישורים שניתנו לבעל הרישיון לפי [[החוק]] ומגבלות או תנאים שהורה לו המנהל;
:: (7) מידע ונהלים לעניין אופן ביצוע חובות בעל הרישיון, ובכלל זה פירוט החובות והאמצעים והתהליכים לקיומן, בעניינים האלה:
::: (א) ביצוע [[תקנות המידע]], ובכלל זה לעניין גיבוש מידע לפי [[התקנות האמורות]] ומסירתו לפרסום, והאחריות לשמירה על עדכניות המידע באופן מתמשך;
::: (ב) תוכנית החירום לשדה התעופה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]];
::: (ג) שירותי הצלה וכיבוי אש שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ג' לפרק זה]], לרבות אלה:
:::: (1) פירוט הציוד וכוח האדם הנדרשים לכל קטגוריית שדה תעופה ישימה, ובכלל זה הוראות לעניין קריאה לשדה התעופה של צוותי ההצלה וכיבוי האש הנדרשים בעת הצורך;
:::: (2) מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}}, שנועד לקבוע את היקף כוח האדם הנדרש כאמור, שייעשה לפי הוראות החלק {{מוקטן|(part)}} הראשון למסמך 9137 לעניין זה;
:::: (3) הוראות לעניין ירידה זמנית בקטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה הגבלת הפעילות בשדה התעופה כתוצאה מכך, הבאת הדבר לידיעת טייסים וציון משך הזמן המרבי לירידה בקטגוריה כאמור;
:::: (4) הוראות לעניין העלאה זמנית של קטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה פעולות ותיאומים נדרשים עם כלל הגורמים;
:::: (5) הוראות לעניין ניטור תנועת כלי טיס בשדה התעופה לשם הזעקת שירותי הצלה וכיבוי אש;
:::: (6) הוראות לעניין ניטור זמן התגובה של שירותי ההצלה וכיבוי האש והבטחת עמידתם בזמן התגובה הנדרש לפי [[תקנה 143]], ובכלל זה לעניין האופן שבו העמידה בזמן התגובה כאמור נשמרת בזמן שכוח אדם המשמש את שירותי ההצלה וכיבוי האש עוסק בפעילות אחרת;
:::: (7) אם לבעל הרישיון ציוד ומיתקנים ייעודיים המשמשים אותו למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - מידע בדבר ציוד ומיתקנים כאמור, ונהלים להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, ציוד ומיתקנים אלה אינם זמינים;
:::: (8) אם בעל הרישיון מסתייע בגורמים אחרים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה או בסביבתו - מדיניות או כתבי הסכמה עם גורמים אלה, והוראות להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, גורמים אלה אינם זמינים לסיוע;
:::: (9) תיאור של הדרך שבה בעל הרישיון מבטיח את הכשירות הראשונית והמתמשכת של צוותי ההצלה וכיבוי האש שלו, ובכלל זה לגבי אימון באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, אימון בעזרי נשימה בחום ובעשן, עזרה ראשונה, תנאי ראות נמוכה, מגבלות משפטיות ומדיניות בטיחות וגהות לגבי אימון בציוד להגנה על מערכת הנשימה ובציוד להגנה אישית;
:::: (10) הוראות לעניין האופן שבו יש לגשת לאתר תאונת טיס שאירעה בסביבה הסמוכה של שדה התעופה, ובכלל זה לעניין שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}}, פירוט הגורמים המסייעים הנדרשים לכך, האמצעים הנדרשים להם והתיאום עימם;
:::: (11) אם צפוי כי כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה ישמשו במתן שירותי הצלה וכיבוי אש בחלקים של שדה התעופה המיועדים למתן שירות לנוסעים - מדיניות ברורה לגבי מתן שירותים כאמור, ובכלל זה הוראות לניהול ההשפעה של הדבר על המשך פעילות כלי טיס בשדה התעופה;
:::: (12) פירוט לעניין זמינות של מים נוספים לצורך מתן שירותי הצלה וכיבוי אש;
:::: (13) הוראות לעניין ההסדרים שמקיים בעל הרישיון להבטחת תגובת שירותי ההצלה וכיבוי האש בתנאים לא-נורמליים {{מוקטן|(abnormal conditions)}}, כגון נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}};
::: (ד) ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה, ובכלל זה את המידע והנהלים המפורטים להלן, והכול לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;inspections of the movement area&quot;, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה &quot;general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area&quot;:
:::: (1) שגרת פעולות הניטור, ובכלל זה אלה:
::::: (א) פרטים לגבי מועדי הביקורות ומרווחי הזמן ביניהן;
::::: (ב) רשימות תיוג המשמשות לביצוע ביקורות;
::::: (ג) שיטות לביצוע ביקורות, ובכלל זה לגבי משטחים סלולים, רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה, סימונים, תאורות, שילוט ועצמים זרים;
::::: (ד) קיום תקשורת עם מגדל הפיקוח או היחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, במהלך ביקורת, לרבות אמצעי התקשורת שישמשו לכך;
::::: (ה) דיווח על תוצאות ביקורות, ומעקב אחר הטיפול בתוצאותיהן;
::::: (ו) קיום יומן ביקורות ומיקומו;
:::: (2) ביצוע ביקורת בעקבות דיווח על עצמים זרים באזור התנועה, הפסקת המראה בעקבות כשל של מנוע, צמיג או גלגל, או כל אירוע שעלול להביא לעצמים זרים שנותרים במקום שיכול לסכן כלי טיס;
:::: (3) טיאוט אזור התנועה;
::: (ה) תוכנית תחזוקה לשדה התעופה ותוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[פרק ו']], ובכלל זה תחזוקת אזור התנועה, לפי המידע והנהלים המפורטים להלן לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;inspections of the movement area&quot;, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה &quot;general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area&quot;:
:::: (1) תחזוקת משטחים סלולים, ובכלל זה הערכת תכונות החיכוך של מסלול;
:::: (2) תחזוקת משטחים שאינם סלולים, ובכלל זה רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה;
:::: (3) תחזוקת מערכות הניקוז בשדה התעופה;
:::: (4) תחזוקת עזרים חזותיים שיש לקיים לפי [[פרק ד']], ובכלל זה מדידת העוצמה {{מוקטן|(intensity)}}, פיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} והכיוון של התאורות, ביקורות עיתיות ובדיקה פוטו-מטרית {{מוקטן|(photometric testing)}} של תאורות הגישה, תאורות המסלול ומערכות חזותיות לציון זווית הגישה, ובכלל זה תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[תקנה 130]];
:::: (5) תחזוקת תאורות המשמשות להארת מכשולים;
:::: (6) דיווח על מפגע באזור התנועה ומעקב אחר הטיפול בו;
::: (ו) תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ט&quot;ו לפרק זה]];
::: (ז) התמודדות עם תנאים מטאורולוגיים חריגים או מסוכנים {{מוקטן|(hazardous meteorological conditions)}}, כגון שלג, קרח, סופות חול ורוחות;
::: (ח) גיבוי אספקת כוח חשמלי לשדה התעופה, ובכלל זה דרכי פעולה במקרה של תנאי ראות נמוכה או כשל של אספקת הכוח החשמלי הראשי;
::: (ט) שירותי ניהול רחבה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ו' לפרק זה]];
::: (י) פיקוח על הפעלת כלי רכב באזור התנועה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ז' לפרק זה]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) כללי התעבורה הישימים, ובכלל זה המהירות המרבית המותרת, והאמצעים לאכיפתם;
:::: (2) השיטה ואמות המידה המשמשות לעניין מתן, שלילת וחידוש היתר נהיגה, בכל אחד מאלה:
::::: (א) ברחבות;
::::: (ב) באזור התמרון;
:::: (3) הקמת קשר עם מגדל הפיקוח והיחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, לפי העניין, והימצאות בהאזנה מתמשכת;
:::: (4) ציוד שהימצאותו בכלי רכב היא תנאי להפעלתו באזור התנועה;
:::: (5) סימון כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם;
::: (יא) תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ה' לפרק זה]];
::: (יב) ניטור מכשולים בתחום מישורי הגבלת המכשולים וניטור תאורה מסכנת בשדה תעופה או בסביבתו, ובכלל זה -
:::: (1) מעקב אחר שינויים בתחום התכנון והבנייה בקרבת שדה התעופה, לרבות בדרך של השתתפות בהליכים לפי [[חוק התכנון והבנייה]] ולפי [[חוק רישוי עסקים]];
:::: (2) דיווח ופעולות שיש לנקוט אותן בעקבות הופעה של מכשול לא מורשה או איתור של תאורה מסכנת;
:::: (3) הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ופירוט לגבי כל מכשול, אם הוא מואר או מסומן, ואופן הארתו או סימונו;
:::: (4) כיבוי, מיסוך או שינוי של תאורה הפוגעת בשדה התעופה;
::: (יג) תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) היכולת לפנות כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות;
:::: (2) אופן פינוי כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, ובכלל זה תקשורת עם מגדל הפיקוח;
:::: (3) מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
::: (יד) טיפול, אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים בשדה התעופה, ובכלל זה -
:::: (1) תוכנית הדרכה ראשונית ותקופתית למועסקים בבידוק ביטחוני לעניין חומרים מסוכנים וקיומה לפי [[סימן י&quot;ב]];
:::: (2) הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחומרים מסוכנים, לאחסנתם ולהכנתם לשינוע;
:::: (3) אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול ונטרול חומרים מסוכנים, כפי שהגדיר בעל הרישיון לאחר התייעצות עם הנציב לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], או מי שהוא הסמיך לכך, ועם המשרד להגנת הסביבה;
::: (טו) נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, ובכלל זה אלה:
:::: (1) קבלת מידע מטאורולוגי והפצתו, ובכלל זה ראות אופקית וראות על המסלול;
:::: (2) הגנה מפני חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול בעת הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה;
:::: (3) הכללים שיחולו לפני, בעת ולאחר הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה, ובכלל זה מגבלות לגבי כלי רכב ואנשים הפועלים באזור התנועה;
::: (טז) הגנה על מיתקני עזר לטיסה בשדה התעופה ותיאור האזורים והמישורים שיש לקיים כדי להבטיח את פעולתם התקינה באופן מתמשך, ובכלל זה אלה:
:::: (1) מניעת הקמת מיתקנים או מבנים העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מיתקני עזר לטיסה;
:::: (2) סילוק כל גורם העלול להפריע לפעילותם של מיתקני עזר לטיסה, כגון צמחייה, מבנים וקווי חשמל;
:::: (3) שמירה על רציפות תפעולית של מיתקני עזר לטיסה, ובכלל זה בשעה שנערכות עבודות בנייה בשדה התעופה או בעת הפסקת חשמל;
::: (יז) נהלים לתיאום, זיהוי, סימון והארת בנייה בשדה התעופה {{מוקטן|(work in progress - WIP)}} ודיווח עליה, ולפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;work in progress (WIP)&quot;, והתוספות שלו שעניינן: &quot;reduced runway length operations‏&quot;, &quot;worksite control procedures&quot;, והצרופה להוראות אלה שעניינה &quot;worksite checklist&quot;;
::: (יח) נוהל התאמת דירוג סיווג כלי טיס {{מוקטן|(ACR)}} לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} של כל מיסעות שדה התעופה, הכול לפי שיטת ACR-PCR כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) וידוא שדירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שהגדיר בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס, כאמור [[בתקנה 8 לתקנות המידע]];
:::: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי בעל רישיון, באישור המנהל, לקיים נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, לרבות הגדרת תנאים ובדיקות למניעת פגיעה במצב המיסעה;
::: (יט) תוכנית הדרכה לעובדי שדה התעופה שעל בעל הרישיון לקיים לפי [[סימן י&quot;ג לפרק זה]];
:: (8) כל עניין אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלתו הבטוחה של שדה התעופה.
: (ז) ספר עזר מבצעי, וכל נוהל או הוראה של בעל הרישיון שספר העזר המבצעי מפנה אליהם -
:: (1) יכללו הוראות ומידע הדרושים לכוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של שדה התעופה, לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר בהתחשב בביצועי אנוש;
:: (2) לא יסתרו את אלה:
::: (א) הוראות כל דין החל בישראל;
::: (ב) תנאי מתנאי רישיון הפעלת שדה התעופה;
::: (ג) חלקים אחרים בספר העזר המבצעי;
::: (ד) כל הוראת מינהל שעניינה רישיון הפעלת שדה התעופה;
:: (3) יכללו הפניות להוראות החקיקה ולהוראות המינהל המתאימות.

@ 134. סמכות המנהל להורות על עדכון
: (א) המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל עדכון בספר העזר המבצעי, בעניינים הקשורים בקיום ההוראות לפי תקנות אלה, לרבות הוספת הוראות לספר העזר המבצעי בעניינים שיורה.
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ עדכון של ספר העזר המבצעי, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות לעניין זה, בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מ-21 ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה.
: (ג) קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו בדבר עדכון ספר העזר המבצעי.
: (ד) הודיע המנהל כי יש לעדכן את ספר העזר המבצעי, יעדכן בעל רישיון את ספר העזר המבצעי, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל בכתב על השלמת הביצוע מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת הביצוע ולא יאוחר מ-72 שעות לאחריה.
: (ה) ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור; בעל הרישיון יבצע את השינוי שהורה לו המנהל מייד עם קבלת ההוראה; המציא בעל הרישיון למנהל מידע והערות כאמור, תחול תקנת משנה (ג) בשינויים המחויבים.

=== סימן ב': תוכנית חירום לשדה תעופה ===

@ 135. תוכנית חירום לשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית חירום לפי [[סימן זה]], לפי הפעילות בשדה התעופה, ובכלל זה פעילות כלי הטיס בו.
: (ב) בעל רישיון יבצע הערכה של אזור ההתערבות {{מוקטן|(Intervention area)}}, במטרה להגדיר מראש את דרכי הפעולה האפשריות באירוע חירום באזור זה לפי תוכנית החירום.
: (ג) תוכנית החירום תכלול את אלה:
:: (1) פירוט של אלה:
::: (א) סוגי אירועי החירום שתוכנית החירום נוגעת להם;
::: (ב) לגבי כל סוג של אירוע חירום, יפורטו אלה:
:::: (1) הגורמים המסייעים לטיפול באירוע החירום, ולגבי שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}} - גם מצב המוכנות של הגורמים המסייעים המתאימים למתן מענה לאירוע חירום בתוואי השטח המורכב כאמור;
:::: (2) התפקיד והאחריות של כל אחד מהגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1) ושל מרכז המבצעים בחירום ועמדת הפיקוד הניידת כמשמעותם [[בתקנה 136]];
:::: (3) שמות האנשים או הגורמים מקרב הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1), שאיתם יש ליצור קשר באירוע חירום ודרכי יצירת קשר איתם;
:::: (4) האופן שבו יש לתאם את תגובת או את השתתפות כל הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1);
:: (2) מפה מחולקת לאזורים מוגדרים {{מוקטן|(grid map)}} של שדה התעופה ושל סביבתו הסמוכה, הכוללת גם זיהוי ומיקום אתרים שיש להם השלכה על אירוע חירום;
:: (3) תיאור של האופן שבו יש לנהל ולתאם את הפעולות שיש לנקוט אותן בסוגים שונים של אירוע חירום בשדה התעופה או בסביבתו;
:: (4) דרכי שיתוף הפעולה והתיאום הנדרשים עם מרכז התיאום לחיפוש והצלה {{מוקטן|(rescue coordination centre)}} כפי שפורסם בשירותי המידע התעופתי, המתאים למקום התרחשות אירוע החירום;
:: (5) נהלים לבחינה עיתית של התאמת תוכנית החירום למקרי החירום האפשריים בשדה התעופה או בסביבתו, ועריכת ביקורת של תוצאות בחינה כאמור, במטרה לשפר את יעילותה, ובכלל זה בכל הנוגע לגורמים המסייעים ולציוד החירום הנדרש לשימוש באירוע חירום;
:: (6) נהלים לטיפול מהיר ותכליתי בקורבנות תאונת טיס שאירעה בשטח שדה התעופה או באזור ההתערבות, ומשפחותיהם.
: (ד) בעל רישיון יוודא כי תוכנית החירום מביאה בחשבון את עקרונות הגורם האנושי כך שתובטח תגובה מיטבית של כל מי שמשתתף בתגובה לאירוע חירום.
: (ה) לעניין זה, &quot;אזור ההתערבות&quot; {{מוקטן|(Intervention area)}} - האזור שמעליו מתבצעים תהליכי הגישה והעזיבה של שדה התעופה, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול.

@ 136. מרכז מבצעים בחירום ועמדת פיקוד ניידת
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן בשדה התעופה קיימים מרכז מבצעים בחירום {{מוקטן|(emergency operations centre)}} ועמדת פיקוד ניידת {{מוקטן|(mobile command post)}}, זמינים לשימוש באירוע חירום, לפי הוראות אלה:
:: (1) מרכז מבצעים בחירום, שמתקיימים לגביו אלה:
::: (א) הוא במבנה קבע בשדה התעופה {{מוקטן|(fixed)}};
::: (ב) הוא משמש לתיאום הכולל ולהכוונה הכללית של התגובה באירוע חירום;
:: (2) עמדת פיקוד ניידת שמתקיימים לגביה אלה:
:::: (א) היא מיתקן שניתן לנייד במהירות לאתר שבו אירע אירוע חירום; עמדה כאמור יכול שתהיה כלי רכב המשמש את כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה;
:::: (ב) היא משמשת לתיאום המקומי בין הגורמים המסייעים שהגיבו לאירוע החירום.
: (ב) בעל הרישיון יכשיר וימנה מקרב עובדיו אדם שיהיה אחראי לניהול מרכז המבצעים בחירום; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, יכשיר וימנה אדם נוסף מקרב עובדיו בתור אחראי לניהול עמדת הפיקוד.
: (ג) בעל רישיון יספק מערכות תקשורת שיקשרו את מרכז המבצעים בחירום ואת עמדת הפיקוד הניידת זה עם זה ועם הגורמים המסייעים; במערכות תקשורת כאמור יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הן יפורטו בתוכנית החירום לגבי כל סוג של אירוע חירום;
:: (2) הן יתאימו לצרכים הייחודיים של שדה התעופה וסביבתו ושל אירוע החירום.

@ 137. תרגילי חירום בשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יבחן באופן עיתי את תוכנית החירום, באמצעות עריכת אחד מאלה:
:: (1) תרגיל חירום מלא, שייערך במרווחי זמן שלא יעלו על שנתיים בין תרגיל אחד לשני, ותרגילי חירום חלקיים במשך השנה שלאחר תרגיל חירום מלא, שמטרתם להבטיח כי ליקויים שהתגלו בתרגיל החירום המלא שקדם להם תוקנו;
:: (2) שורה של תרגילי חירום בעניינים המוגדרים בתוכנית החירום, שייערכו באופן מחזורי, במשך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל פעם, לפי הוראות אלה:
::: (א) הראשון שבהם נערך בשנה הראשונה בפרק הזמן כאמור;
::: (ב) האחרון שבהם נערך לכל המאוחר בתום שלוש השנים, והוא תרגיל חירום מלא.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב יבצע, אחת לחמש שנים לפחות, תרגיל חירום חלקי לצורך גיבוש, בחינה ותחקור של יכולת התגובה של הגורמים המסייעים המתאימים לתוואי השטח המורכב.
: (ג) לאחר כל תרגיל חירום כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ולאחר כל אירוע חירום שאירע בשדה התעופה או בסביבתו, בעל הרישיון יפעל לפי הוראות אלה:
:: (1) הוא יתחקר את תרגיל החירום או את אירוע החירום, לפי העניין, במטרה לבדוק הימצאות ליקויים בהתמודדות עם אירוע החירום, ובכלל זה ביישום תוכנית החירום;
:: (2) הוא יתקן כל ליקוי שנמצא כאמור בפסקה (1) בהקדם האפשרי לאחר מציאתו.

=== סימן ג': שירותי הצלה וכיבוי אש ===

@ 138. שירותי הצלה וכיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
: (1) בשדה התעופה ניתנים שירותי הצלה וכיבוי אש, אם בידי בעל הרישיון ואם בידי מי מטעמו;
: (2) מי שנותן שירותי הצלה וכיבוי אש, ממוקם ומצויד בצורה מתאימה לשדה התעופה, ובכלל זה שתחנת כיבוי האש ממוקמת בשטח שדה התעופה.

@ 139. קטגוריית שדה תעופה
: בעל רישיון יגדיר את קטגוריית שדה התעופה להצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(aerodrome category)}}, לפי הטבלה שעניינה &quot;Aerodrome category for rescue and firefighting&quot; בנספח 14, לפי אורכו של המטוס הארוך ביותר שפועל בשדה התעופה ברגיל {{מוקטן|(aeroplanes normally using the aerodrome)}}, ואולם אם רוחבו של המטוס כאמור מחייב קטגוריה גבוהה יותר לפי הטבלה האמורה, אז קטגוריית שדה התעופה תהיה קטגוריה אחת מעל לזו שהייתה צריכה להיות לפי אורכו.

@ 140. רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה מתאימה לקטגוריית שדה התעופה כאמור [[בתקנה 139]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבה צפויה פעילות מופחתת בשדה התעופה רשאי בעל הרישיון לקיים רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה שלא תפחת מזו שמתאימה לקטגוריית שדה התעופה לפי המטוס הגדול ביותר שצפוי לעשות שימוש בשדה התעופה בתקופה כאמור, בלי תלות במספר התנועות של המטוס כאמור.

@ 141. חומרי כיבוי
: (א) בעל רישיון יחזיק בשדה התעופה את המפורטים להלן, לפי קטגוריית שדה התעופה שבעל הרישיון הגדיר לפי [[תקנה 139]], ולפי נספח 14 לעניין: &quot;rescue and firefighting&quot; לגבי &quot;extinguishing agents&quot; ולפרק השני בחלק הראשון (1 Part) למסמך 9137 לגבי &quot;level of protection to be provided&quot;:
:: (1) חומר כיבוי עיקרי {{מוקטן|(principal)}} וחומר כיבוי משלים {{מוקטן|(complementary)}}, מסוג, בכמות, ובמאפיינים מתאימים לכיבוי שריפה, לפי [[סימן זה]];
:: (2) מלאי משלים {{מוקטן|(reserve supply)}} של חומר כיבוי עיקרי וחומר כיבוי משלים;
:: (3) מים בכמות מספקת לייצור קצף {{מוקטן|(foam)}}.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) כמות תרכיז הקצף {{מוקטן|(foam concentrate)}} בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש מספיקה לפריקה של 2 מנות {{מוקטן|(loads)}} תמיסת קצף {{מוקטן|(foam solution)}}, לפחות;
:: (2) קיימת אספקת מים נוספים {{מוקטן|(supplementary water supplies)}}, לשם חידוש מהיר של מלאי המים לשימוש כלי הרכב המשמשים לכיבוי אש באתר אירוע חירום;
:: (3) אם הוא צופה עיכוב משמעותי בחידוש מלאי חומרי הכיבוי והמים הנדרשים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - הוא הגדיל את כמות המלאי המשלים הנדרש לפי תקנת משנה (א) לפי תהליכי ניהול סיכונים שביצע, לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]];
:: (4) קצב הפריקה של תמיסת הקצף בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;minimum usable amounts of extinguishing agents&quot; בנספח 14, בשים לב לקטגוריית שדה התעופה.

@ 142. ציוד מתאים להצלה וכיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
: (1) המספר המזערי של כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש בשדה תעופה הוא לפי נספח 14 לעניין &quot;number of rescue and firefighting vehicles&quot;, ולפי קטגוריית שדה התעופה;
: (2) קיים ציוד הצלה וכיבוי אש מתאים לקטגוריית שדה התעופה בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, לפי החלק הראשון (1 Part) למסמך 9137 לעניין &quot;guidance material related to rescue equipment carried on RFF vehicles&quot;;
: (3) למי שנמנה עם כוח האדם המשמש להצלה ולכיבוי אש יש ביגוד מגן וציוד נשימה, המאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה יעילה.

@ 143. זמן תגובה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) זמן התגובה של כלי הרכב המשמש להצלה ולכיבוי אש הראשון שמגיב לקריאה, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, לא עולה על שלוש דקות לגבי כל חלק של אזור התנועה, ובכלל זה כל נקודה לאורכו של מסלול בשדה התעופה;
:: (2) הוא סיפק לכוחות ההצלה וכיבוי האש נהלים, הדרכה וציוד, שיאפשרו את עמידתם בזמן התגובה כאמור בפסקה (1) גם כשלא מתקיימים תנאי ראות ומשטח מיטביים, בדגש על זמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, בקירוב האפשרי;
:: (3) כלי רכב המשמש להצלה ולכיבוי אש, שאינו כלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה, הנדרש להבטיח המשכיות של קצב הפריקה {{מוקטן|(continuous agent application)}}, כמפורט בטבלה שעניינה: &quot;minimum usable amounts of extinguishing agents&quot; בנספח 14, מגיע לאתר אירוע החירום בתוך ארבע דקות לכל היותר מהקריאה הראשונה לשירותי ההצלה וכיבוי האש.
: (ב) בעל רישיון יקיים שיטה של תחזוקה מונעת {{מוקטן|(preventive maintenance)}} לגבי הציוד המשמש להצלה ולכיבוי אש, ובכלל זה כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, כדי להבטיח באופן מתמשך את יעילות הציוד ואת העמידה בזמן התגובה הנדרש לפי תקנה זו.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;זמן תגובה&quot; - משך הזמן שתחילתו בקריאה הראשונה לשירותי הצלה וכיבוי אש וסופו בכך שכלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה נמצא בעמדה מתאימה למתן מענה לאירוע החירום, כשהוא פורק קצף בשיעור של 50% מקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]] לפחות;
::- &quot;תנאי ראות ומשטח מיטביים&quot; - בהתקיים אלה: שעות היום, ראות טובה, העדר משקעים והעדר זיהום על פני הדרך המשמשת את כוחות ההצלה וכיבוי האש.

@ 144. דרכי גישה בחירום
: (א) בעל רישיון יקיים דרכי גישה בחירום בשדה התעופה, לשימוש כוחות הצלה וכיבוי אש, באופן שיאפשר עמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר, ולפי תקנה זו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בדרכי הגישה בחירום שהוא מקיים לפי תקנת משנה (א) מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הן מקוימות, בשטח שדה התעופה לפחות;
:: (2) הן מסוגלות לשאת את העומס שצפוי ליצור כלי הרכב הכבד ביותר שצפוי להשתמש בהן;
:: (3) הן בנות-שימוש בכל תנאי מזג האוויר;
:: (4) בתוך מרחק של 90 מטרים ממסלול, הן כך שנמנעת שחיקה של פני השטח וחדירה של עצמים זרים למסלול;
:: (5) הן פנויות ממכשולים, כך שכלי הרכב הגבוה ביותר שצפוי להשתמש בהן יכול לנוע על גביהן בחופשיות;
:: (6) משטחיהן שלא מובחנים מסביבתן, מסומנים באמצעות מסמנים שממוקמים במרחק של 10 מטרים זה מזה; [[תקנה 84(1) ו-(2)]] תחול לגבי מסמנים כאמור;
:: (7) אם שטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול מופרד בגדר משדה התעופה - מובטחת גישה מהירה לשטח זה, באמצעות שער או אמצעי אחר.
: (ג) בעל רישיון יכלול בתוכנית החירום שהוא מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]], הערכה לגבי היכולת של כוחות ההצלה וכיבוי האש, לרבות הגורמים המסייעים, לעמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר לשטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול, אף אם אינו בשטח שדה התעופה.

@ 145. תחנות כיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה [[בתקנה 143]] לעניין זמן התגובה;
: (2) תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול;
: (3) בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה:
:: (א) הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה;
:: (ב) הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי;
:: (ג) הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת.

@ 146. מערכת תקשורת ומערכת הזעקה
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן קיימות בו מערכות אלה:
: (1) מערכת תקשורת ייעודית שמקשרת בין אלה:
:: (א) תחנות כיבוי האש;
:: (ב) מגדל הפיקוח;
:: (ג) כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש;
: (2) מערכת הזעקה {{מוקטן|(alerting system)}} לצוותי ההצלה וכיבוי האש, שאותה ניתן להפעיל מכל תחנת כיבוי אש בשדה התעופה או ממגדל הפיקוח.

@ 147. כוח אדם נדרש למתן שירותי הצלה וכיבוי אש
: (א) בעל רישיון יבטיח כי כוח האדם המשמש במתן שירותי הצלה וכיבוי אש מאומן כראוי לביצוע תפקידיו בצורה יעילה, לפי תוכנית אימונים שהגדיר בעל הרישיון לפי תקנה זו.
: (ב) תוכנית האימונים לפי תקנת משנה (א) תכלול את אלה:
:: (1) את העניינים המפורטים בהוראות צרופה א' לעניין: &quot;rescue and firefighting services&quot;, לגבי &quot;training&quot;;
:: (2) אימונים באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, ובכלל זה שריפות מוזנות דלק בלחץ {{מוקטן|(pressure-fed fuel fires)}}, לפי סוגי כלי הטיס וציוד ההצלה וכיבוי האש שבשימוש בשדה התעופה;
:: (3) אימון בביצועי אנוש {{מוקטן|(human performance)}}, ובכלל זה עבודת צוות {{מוקטן|(team coordination)}}.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בעת פעילות כלי טיס בשדה התעופה, מתקיימים אלה:
:: (1) עומד לרשותו כוח אדם מאומן כאמור בתקנת משנה (א), במספר לפי מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}} שבספר העזר המבצעי;
:: (2) כוח האדם העומד לרשותו זמין באופן מיידי להפעלת כלי הרכב והציוד המשמשים להצלה ולכיבוי אש במלוא יכולתם {{מוקטן|(maximum capacity)}}, ובכלל זה פריסת קווי מים {{מוקטן|(hand lines)}}, סולמות וציוד אחר המשמש ברגיל למתן שירותי הצלה וכיבוי אש לגבי כלי טיס;
:: (3) כוח האדם העומד לרשותו פרוס בדרך המבטיחה את אלה:
::: (א) עמידה בזמן התגובה כאמור [[בתקנה 143]];
::: (ב) פריקה רציפה של חומרי כיבוי ומים בקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]].

=== סימן ד': פינוי כלי טיס ===

@ 148. פינוי כלי טיס
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הוא מינה אחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס כאמור, לפי החלק החמישי למסמך 9137;
:: (2) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) הוא הכין ומיישם תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו לפי תקנת משנה (ב);
::: (ב) הוא וידא כי למפעיל האווירי של כלי הטיס שעתיד לפעול בשדה התעופה יש תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו; על תוכנית כאמור תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים וכך שבמקום &quot;כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול&quot; ייקרא &quot;כלי הטיס שצפוי המפעיל האווירי להפעיל&quot;.
: (ב) תוכנית לפינוי כלי טיס תהיה מבוססת על מאפייני כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול בשדה התעופה, ותכלול, בין השאר, את אלה:
:: (1) רשימה של הציוד ושל כוח האדם, שצריכים להיות זמינים לשם פינוי כלי טיס כאמור;
:: (2) הסדרים לקליטה מהירה של ציוד כאמור, שמקורו אינו בעל הרישיון.

=== סימן ה': צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים ===

@ 149. תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, לפי החלק השלישי למסמך 9137; ולפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;Wildlife hazard management&quot;, התוספות שלו שעניינן: &quot;wildlife control training&quot; ו-&quot;wildlife incident reporting criteria&quot;, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;land use on and around aerodromes&quot;, ובכלל זה -
:: (1) יאסוף מידע לגבי הימצאות בעלי חיים שיכולים להוות סיכון אפשרי לפעילות כלי טיס בשדה התעופה או בקרבתו ובדבר פגיעת בעלי חיים בכלי טיס ממקורות שונים, ובכלל זה עובדי בעלי הרישיון, מפעילים אוויריים, מי שמספקים שירותים בשדה התעופה וגורמים אחרים הנוגעים בדבר;
:: (2) יתעד בצורה מפורטת מידע כאמור ויעבירו למנהל לפי דרישתו;
:: (3) יקיים תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי הסיכון הנובע ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו;
:: (4) יערוך הדרכות לכוח האדם שהוא מעסיק בפעילות שעניינה צמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, ובכלל זה קיום תהליכי ניהול הסיכונים בעניין כאמור בפסקה (3);
:: (5) יפעל לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו, באמצעות נקיטת פעולות למזעור ההסתברות להתנגשות בין בעלי חיים לבין כלי טיס, ובכלל זה אלה:
::: (א) הרחקת ציפורים ובעלי חיים אחרים משדה התעופה;
::: (ב) הרתעת ציפורים ובעלי חיים אחרים מפני כניסה לשדה התעופה;
::: (ג) מניעת היווצרות תנאים העלולים למשוך בעלי חיים לשדה התעופה, ובכלל זה למנוחה, קינון או תזונה;
::: (ד) העברה מהירה של מידע הנוגע למפגעי בעלי חיים לגורמים שייכים לעניין, ובכלל זה למגדל הפיקוח;
:: (6) יקיים פגישות עיתיות עם בעלי עניין בשדה התעופה ומחוצה לו, שלדעתו צריכים להיות מעורבים בצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים; בפגישות כאמור ישתף בעל הרישיון את בעלי העניין במידע שבידיו וכן יפעל לקבלת מידע מתאים שבידיהם.
: (ב) בעל רישיון ינקוט את הפעולות האלה לשם מניעת הקמה או הסרה של שימוש קרקע אסור בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, אלא אם כן שוכנע שאין זה סביר ששימוש הקרקע האסור ייצור סיכון כתוצאה ממפגעי בעלי חיים:
:: (1) ינטר את סביבת שדה התעופה הקרובה, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
:: (2) ינטר תוכניות, שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
:: (3) יגיש התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (4) ינקוט פעולות משפטיות לשם מניעת שימוש קרקע אסור או הסרתו;
:: (5) יידע את המנהל על שימוש קרקע אסור ועל הפעולות שנקט לפי פסקאות משנה (3) ו-(4), ועל הצלחתן בהקדם האפשרי;
:: (6) לגבי שימוש קרקע אסור שלא ניתן למנוע את הקמתו או להסירו - יעריך ויצמצם את הסיכון לכלי טיס כתוצאה ממנו, ככל האפשר, באמצעות מערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]].
: (ג) בתקנת משנה זו -
::- &quot;אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים&quot; - אזור שהוגדר בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה, שבו קיימות מגבלות לגבי שימושי הקרקע המותרים, שתכליתן למניעת מטרדי בעלי חיים;
::- &quot;שימוש קרקע אסור&quot; - כל שימוש בקרקע שנאסר בקרבת שדה תעופה, בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה.

=== סימן ו': שירותי ניהול רחבה ===

@ 150. שירותי ניהול רחבה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת שנפח התנועה בשדה התעופה או נסיבות ההפעלה בשדה התעופה מחייבים זאת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יספק בעל רישיון שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן זה]].
: (ב) שירותי ניהול רחבה יסדירו את המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Apron safety&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;airside vehicle rules&quot; והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;dissemination of information to apron users&quot;:
:: (1) תנועה ברחבה, במטרה למנוע התנגשות בין כלי טיס ובין כלי טיס לבין כלי רכב או מכשולים אחרים;
:: (2) כניסה של כלי טיס לרחבה ויציאה של כלי טיס מרחבה;
:: (3) ניהול בטיחות ברחבה, ובכלל זה -
::: (א) הקצאת עמדות חניה לכלי טיס בשים לב למאפייני העמדות וכלי הטיס;
::: (ב) שירותי הכוונת חניה {{מוקטן|(marshalling service)}};
::: (ג) הובלת כלי טיס {{מוקטן|(follow-me (leader vehicle))}};
::: (ד) הגנה מפני הדף סילון {{מוקטן|(jet blast/blast precautions)}};
::: (ה) ניקוי רחבות;
::: (ו) התנעת כלי טיס, גרירתם או דחיפתם לאחור {{מוקטן|(pushback)}};
::: (ז) תנועת כלי רכב ברחבה;
::: (ח) תפעול גשרים להולכת נוסעים לכלי הטיס {{מוקטן|(operation of air bridges)}};
::: (ט) משמעת המשתמשים ברחבה {{מוקטן|(apron discipline)}};
::: (י) הפצת מידע בנוגע למגבלות הפעלה ברחבה;
::: (יא) תדלוק כלי טיס, ובכלל זה תדלוק כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו;
::: (יב) שימוש במערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), אם ישים.
: (ג) שירותי ניהול רחבה יסופקו בידי אחד מאלה או בדרך של שילוב ביניהם:
:: (1) מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
:: (2) בעל הרישיון;
:: (3) גורם מטעם בעל הרישיון.
: (ד) אם מגדל הפיקוח אינו מספק את שירותי ניהול הרחבה, בעל הרישיון יעשה את אלה:
:: (1) יקיים נהלים לעניין העברת האחריות לניהול תנועת כלי הטיס בין מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה לבין מגדל הפיקוח של שדה התעופה בצורה מסודרת ומתואמת;
:: (2) יפקח על יישום הנהלים כאמור בפסקה (1) בפועל.
: (ה) בשדה תעופה שבו מסופקים שירותי ניהול רחבה לפי תקנת משנה (ג)(1) או (3), לא יתיר בעל הרישיון את אספקת שירותי ניהול הרחבה, אלא אם כן לרשות מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה עומדים אמצעים מתאימים למתן שירותי ניהול רחבה, ובכלל זה אמצעי תקשורת.

@ 151. הוראות לגבי ניהול הרחבה
: (א) בעל רישיון יבטיח את אלה:
:: (1) כי בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, מוגבל מספר כלי הרכב והאנשים המורשים לפעול ברחבה למזער ההכרחי, והכול לפי מסמך 9476;
:: (2) כי לכלי רכב המשמשים צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום ניתנת עדיפות על פני כל תנועה אחרת;
:: (3) כי כלי רכב הפועל ברחבה נותן זכות קדימה לאלה:
::: (א) לכלי רכב המשמש צוותי חירום;
::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה;
:: (4) כי הקצאת רחבה או עמדת חניה לכלי טיס תבוצע רק אם היא תואמת לגודל ולמאפייני כלי הטיס, ובהתחשב באלה:
::: (א) עזרים לעמדת חניה;
::: (ב) תשתיות המשמשות את עמדת החניה;
::: (ג) קרבה לתשתיות;
::: (ד) כלי טיס חונים בעמדות חניה סמוכות;
::: (ה) התניות להקצאת עמדות חניה;
::: (ו) הגנה מהדף סילון והדף מדחפים {{מוקטן|(propeller wash)}};
:: (5) כי במקרים שבהם נדרש להקצות מקום חניה לכלי טיס בשדה, שאינו עמדת חניה או חלק מרחבה מבוצע ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]];
:: (6) כי מסופקת הנחיה לכלי טיס שנכנס לעמדת חניה או יוצא ממנה, באמצעות מערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או סימונים;
:: (7) כי קיים בספר העזר המבצעי נוהל לגבי עצירת חירום לכלי טיס מסיע בעמדת חניה, המנחה כיצד להורות לכלי הטיס לעצור באופן מיידי במקרה שבו הבטיחות נפגעת;
:: (8) כי נמנעת התקרבות אנשים לכלי הטיס, למעט אנשים שמסייעים לכלי הטיס בכניסה לעמדה או ביציאה ממנה, כל עוד אורות מניעת התנגשות (-anti collision lights) של כלי הטיס ומנועי כלי הטיס פועלים;
:: (9) כי כלי טיס חונה יעוגן, כך שתימנע תזוזה לא רצויה שלו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון עמדת חניה אלא אם כן היא מנוטרת חזותית {{מוקטן|(visually monitored)}}, על ידי אדם הממוקם בעמדה או באופן מרוחק, כדי להבטיח כי המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]] נשמר.

@ 152. מתן שירותי קרקע
: (א) לא יתיר בעל רישיון נתינה של שירותי קרקע לכלי טיס, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) שירותי הקרקע ניתנים בידי אחד מאלה:
::: (א) בעל הרישיון;
::: (ב) המפעיל האווירי של כלי טיס;
::: (ג) ספק שירות שבעל הרישיון אישר לכך;
:: (2) ציוד כיבוי וכוח אדם מיומן בהפעלתו המספיקים להתערבות ראשונית {{מוקטן|(initial intervention)}} לפחות במקרה של שריפת דלק {{מוקטן|(fuel fire)}}, זמינים, באופן מיידי;
:: (3) קיים אמצעי המאפשר, במקרה של שרפה או שפך דלק משמעותי {{מוקטן|(major fuel spill)}}, להזעיק באופן מהיר את שירותי ההצלה וכיבוי האש.
: (ב) לא יתדלק בעל רישיון כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו ולא יתיר תדלוק כלי טיס כאמור, אלא אם כן מתקיימות הוראות החלק הראשון למסמך 9137 לעניין זה, ובכלל זה שציוד על הקרקע, לרבות כלי רכב, ממוקם כך שבמקרה חירום -
:: (1) ניתן לעשות שימוש במספר מספיק של פתחי יציאה מכלי הטיס, כך שמתאפשר פינוי מהיר;
:: (2) קיימת דרך מילוט פנויה מכל אחד מפתחי היציאה מכלי הטיס כאמור בפסקה (1).

=== סימן ז': תנועת כלי רכב באזור התנועה ===

@ 153. שמירת הוראות לפי [[פקודת התעבורה]]
: אין [[בסימן זה]] כדי לגרוע מההוראות לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 154. חובות בעל רישיון
: (א) לא יתיר בעל רישיון לאדם לנהוג כלי רכב באזור התנועה אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף, בכתב, שנתן לו לפי תקנה זו.
: (ב) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה אלא אם כן הוא מקיים שיטה לניהול היתרי הנהיגה שהוא נותן; שיטה כאמור תכלול הוראות ונהלים בעניינים האלה, הכול לפי התפקידים שעל מבקש היתר נהיגה או בעל היתר נהיגה, לפי העניין, לבצע באזור התנועה, ולפי הוראות צרופה א' לעניין &quot;Operators of vehicles&quot;, ולהוראות החלק השני למסמך 9981 שעניינן &quot;Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements&quot;, והתוספות להוראות אלה שעניינן &quot;framework for an airside vehicle driver training programme‏&quot;, &quot;airside roads and aprons - ADP‏&quot;, &quot;movement area permit&quot;, ו-&quot;airside driver permit records&quot;:
:: (1) אמות המידה למתן היתר נהיגה ולשלילתו;
:: (2) ההדרכה וההכשרה הנדרשות לשם קבלת היתר נהיגה או לשם חידושו;
:: (3) הרשומות שעל בעל הרישיון לקיים ולשמור לעניין זה.
: (ג) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה לאדם, אלא אם כן אותו אדם עומד באמות המידה למתן היתר נהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1) וקיבל הדרכה והכשרה כאמור בתקנת משנה (ב)(2), ולפי התפקידים שעליו לבצע.
: (ד) בעל רישיון הנותן היתר נהיגה יקצוב את תוקפו בזמן; לא יחדש בעל רישיון היתר נהיגה אלא כן מבקש חידושו הודרך והוכשר לפי תקנת משנה (ב)(2).
: (ה) בעל רישיון יורה דרישות מפורטות לעניין מצב כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה ותחזוקתם, יפרסמן בקרב מי שמפעיל כלי רכב וציוד באזור התנועה ויוודא את קיומן, בעניינים האלה:
:: (1) סימונם, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם;
:: (2) בדיקה עיתית של תקינותם;
:: (3) תיקון ליקויים שהתגלו בהם.

@ 155. חובות נהג כלי רכב
: (א) לא ינהג אדם כלי רכב באזור התנועה, אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף שניתן לו לפי [[תקנה 154]].
: (ב) לא ינהג אדם כלי רכב, בכל אחד מאלה:
:: (1) באזור התמרון - אלא לפי הוראות מגדל הפיקוח;
:: (2) ברחבה - אלא לפי הוראות מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']].
: (ג) נהג של כלי רכב יבצע את אלה:
:: (1) יקים קשר רדיו דו-כיווני, טרם כניסה -
::: (א) לאזור התמרון - עם מגדל הפיקוח, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) הוא מלווה בכלי רכב אחר שמקיים קשר רדיו דו-כיווני כאמור;
:::: (2) הוא פועל לפי הסדר שהוחלט מראש בינו לבין מגדל הפיקוח לעניין זה;
::: (ב) לרחבה - עם מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו' לפרק זה]], אם הורה זאת בעל הרישיון לגבי הרחבה כאמור;
:: (2) יימצא בהאזנה מתמשכת לתדר שהוקצה לו בכל משך שהייתו באזור התמרון או ברחבה כאמור;
:: (3) אם הוא פועל או מתכוון לפעול באזור התמרון - ישדר בחזרה {{מוקטן|(Readback)}} למגדל הפיקוח הוראות בענייני בטיחות {{מוקטן|(safety-related)}} שקיבל ממגדל הפיקוח, במלואן, מייד לאחר קבלתן ממגדל הפיקוח וטרם ביצוען, ובכלל זה בכל אחד מהעניינים האלה:
::: (א) הוראות עצירה לפני מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
::: (ב) הוראות כניסה למסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
::: (ג) הוראות חציית מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול.
: (ד) נהג כלי רכב באזור התנועה יבצע את אלה:
:: (1) יציית לאלה:
::: (א) לסימונים ולשלטים בשדה התעופה אלא אם כן הורשה לפעול אחרת -
:::: (1) באזור התמרון - בידי מגדל הפיקוח;
:::: (2) ברחבה - בידי מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']];
::: (ב) לתאורות בשדה התעופה;
:: (2) ייתן זכות קדימה לפי הוראות אלה:
::: (א) לכלי רכב המשמשים צוותי חירום;
::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה.
: (ה) נהג כלי רכב שיש לו ספק לגבי מיקומו המדויק באזור התמרון, יבצע את אלה באופן מיידי, וכפי סדרם:
:: (1) יודיע למגדל הפיקוח על נסיבות האירוע ובכלל זה על כך שאינו יודע את מיקומו המדויק, וכן ידווח את המיקום המדויק האחרון הידוע לו;
:: (2) בד בבד עם מסירת ההודעה למגדל הפיקוח, ואלא אם כן הורה לו מגדל הפיקוח אחרת - יפנה את המסלול, מסלול ההסעה או כל חלק אחר מאזור התמרון, באופן מהיר למרחק בטוח ככל האפשר, ולאחר מכן;
:: (3) יעצור את כלי הרכב.

=== סימן ח': מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית ===

@ 156. קיום מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מופעלת בשדה התעופה מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system - SMGCS)}}, לפי [[סימן זה]] (להלן [[בסימן זה]] - מערכת SMGCS).
: (ב) מערכת SMGCS תהיה לפי מסמך 9476 ומסמך 9830.

@ 157. תיכון המערכת
: (א) מערכת SMGCS תתוכן לפי הוראות אלה:
:: (1) בהתחשב באלה:
::: (א) עומס התעבורה האווירית;
::: (ב) תנאי הראות שבהם מיועד שדה התעופה לפעול;
::: (ג) הצורך לסייע לטייס בהתמצאות בשדה התעופה;
::: (ד) מורכבות מתווה שדה התעופה;
::: (ה) תנועת כלי רכב בשדה התעופה;
:: (2) כך שתסייע במניעת -
::: (א) חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול פעיל;
::: (ב) התנגשות, בכל חלק של אזור התנועה -
:::: (1) בין כלי טיס;
:::: (2) בין כלי טיס וכלי רכב או עצמים.
: (ב) רכיבי העזרים החזותיים של מערכת SMGCS - הסימונים, השלטים והתאורות - יענו על [[סימן ב פרק ד|סימנים ב']], [[סימן ג פרק ד|ג']] [[סימן ה פרק ד|ו-ה' לפרק ד']], לפי העניין.

@ 158. מערכת עקיבה אחר תנועה קרקעית
: בעל רישיון יקיים, כחלק ממערכת SMGCS, מערכת עקיבה {{מוקטן|(surveillance)}} אחר התנועה הקרקעית באזור התמרון, לפי הוראות אלה:
: (1) היא תקוים -
:: (א) בשדה תעופה המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-350 מטרים;
:: (ב) בשדה תעופה שלא כאמור בפסקת משנה (א), אם בעל הרישיון נוכח לדעת שצפיפות התנועה והתנאים שבהם מופעל שדה התעופה אינם מאפשרים לקיים בצורה בטוחה את סדירות רצף התנועה {{מוקטן|(regularity of traffic flow)}} בשדה התעופה באמצעות נהלים או אמצעים אחרים, או אם הורה לו המנהל לקיים מערכת עקיבה כאמור;
: (2) היא טעונה את אישור המנהל בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]], כתנאי לקיומה.

=== סימן ט': צוות בטיחות מסלול ===

@ 159. צוות בטיחות מסלול
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) הוא מקיים צוות בטיחות מסלול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Runway safety&quot;, התוספת להוראות אלה שעניינה: &quot;runway safety team terms of reference and composition&quot;, והצרופות להוראות אלה שעניינן: &quot;best practices guide for &quot;hot spots&quot; identification, removal and promulgation‏&quot;, &quot;runway safety event causal factors&quot;, ו-&quot;suspension or closure of runway operations&quot;;
: (2) הוא מפקח אחר האופן שבו פועל צוות בטיחות המסלול, במטרה לוודא כי הוא מקיים את חובותיו לפי [[סימן זה]];
: (3) הוא מינה אדם בעל ידע וניסיון מתאימים בניהול בטיחות ובהפעלת שדה תעופה, לתפקיד מנהל צוות בטיחות מסלול, שיהיה אחראי כלפי בעל הרישיון לביצוע תפקידי צוות בטיחות המסלול.

@ 160. צוות בטיחות מסלול - הרכבו, תפקידיו ואחריותו
: (א) מנהל צוות בטיחות מסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1) או מספקים בהם שירותים, ובכלל זה בכל פעם שבה ספק שירות או גורם כאמור משתנה, מתחלף או נוסף, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות בטיחות המסלול (להלן בתקנה זו - הגופים המיוצגים); בכלל זה מנהל צוות בטיחות המסלול יפנה לגופים כמפורט להלן, לפי מאפייני הפעילות בשדה:
:: (1) המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה;
:: (2) ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה;
:: (3) מי שמספק שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה;
:: (4) היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה;
:: (5) היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה;
:: (6) היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה;
:: (7) מגדל הפיקוח בשדה התעופה;
:: (8) איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה.
: (ב) גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול, יוודא כי התמלאו בנציגו הוראות [[תקנה 7(ה) לתקנות המנ&quot;ב]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מנהל צוות בטיחות מסלול -
:: (1) יורה על נוהלי עבודת צוות בטיחות המסלול, והם ייכללו בספר המנ&quot;ב של בעל הרישיון;
:: (2) יכנס את צוות בטיחות המסלול אחת לשישה חודשים לפחות.
: (ד) צוות בטיחות מסלול, יעשה את אלה באופן מתמשך:
:: (1) יתריע לפני בעל הרישיון ולפני הגופים המיוצגים, לפי העניין, על סיכונים בטיחותיים הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון כמפורט להלן, ויפתח אמצעי אפחות סיכון לסיכונים בטיחותיים כאמור:
::: (א) חדירה למסלול {{מוקטן|(runway incursion)}};
::: (ב) סטייה מחוץ לגבולות מסלול {{מוקטן|(runway excursion)}};
::: (ג) הימצאות גופים זרים {{מוקטן|(FOD)}} באזור התמרון;
::: (ד) מפגעים הקשורים לבעלי חיים {{מוקטן|(wild life hazard)}};
:: (2) יערוך ויקיים תוכנית בטיחות מסלול, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;runway safety team terms of reference and composition&quot;, והצרופות לתוספות אלה שעניינן: &quot;best practices guide for &quot;hot spots&quot;  identification, removal and promulgation‏&quot;, &quot;runway safety event causal factors&quot;, ו-&quot;suspension or closure of runway operations&quot;, שתכלול תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי כלל הסיכונים הבטיחותיים כאמור, ובכלל זה יעשה את אלה:
::: (א) יפתח ויקיים תהליכים -
:::: (1) לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים;
:::: (2) לניתוח סיכונים בטיחותיים הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים;
::: (ב) ימליץ לגופים המיוצגים על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחר מימוש המלצותיו;
::: (ג) יפעל לאיתור אזורי סיכון {{מוקטן|(hot spots)}} ולהבאתם לפרסום בידי בעל הרישיון במסגרת שירותי המידע התעופתי;
:: (3) יפעל להתאמה בין המנ&quot;ב של שדה התעופה לבין המנ&quot;ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ&quot;ב לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי סיכונים בטיחותיים כאמור בפסקה (1);
:: (4) יפתח תוכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול, ויעקוב אחר ביצוע הדרכות לפיהן; תוכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו הוראות בקשר לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם.
: (ה) בתקנה זו, &quot;אמצעי אפחות סיכון&quot;, &quot;מנ&quot;ב&quot;, &quot;מפגע בטיחות&quot;, &quot;ניהול סיכוני בטיחות&quot;, &quot;סיכון בטיחותי&quot;, &quot;ספק שירות&quot; ו&quot;ספר מנ&quot;ב&quot; - כהגדרתם [[בתקנות המנ&quot;ב]].

=== סימן י': גידור ===

@ 161. גידור
: בעל רישיון יקיים -
: (1) גדר שתמנע כניסה לאזור התנועה של בעלי חיים גדולים מספיק כדי להוות מפגע בטיחותי לכלי טיס;
: (2) גדר שתרתיע את מי שלא הורשה לכך מפני כניסה מקרית או מכוונת לחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור, ותמנע כניסה כאמור;
: (3) חסימת תעלות, מנהרות וכיוצא באלה, לרבות באמצעות סורגים, אם נדרש למניעת כניסה של בעלי חיים או אנשים באמצעותן לאזור התנועה ולחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור.

@ 162. מיקום גדר
: בעל רישיון ימקם גדר כאמור [[בתקנה 161]] כך שתפריד בין אזור התנועה והחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור לבין חלקים בשדה התעופה הפתוחים לכלל הציבור.

@ 163. הגנה על מיתקנים מחוץ לשדה התעופה
: בעל רישיון יקיים אמצעי הגנה מתאימים להרתעת מי שלא הורשה לכך, מפני כניסה מקרית או מכוונת למיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הממוקמים מחוץ לשדה התעופה ולמניעת כניסה כאמור.

@ 164. סביבת הגדר
: בעל רישיון יקיים, משני צידי הגדר, מתחם שיאפשר גישה לאנשי תחזוקה ותפעול של שדה התעופה, אם הדבר נדרש לביצוע תפקידם.

@ 165. הארת הגדר וסביבתה
: אם קיימות תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה, בעל הרישיון יוודא שהן יפעלו בעוצמה המזערית הנדרשת לשם קיום תכליתן, ויהיו כך שלא יגרמו לפגיעה בבטיחות הטיסה, ובכלל זה גרימת בלבול בינן לבין תאורות תעופתיות, או סנוור טייס.

@ 166. הגנה מפני הדף סילון
: בעל רישיון יקיים הסדרים להגנה על בני אדם ורכוש בשדה התעופה וסביבתו מפני הדף סילון של מנועי כלי טיס.

=== סימן י&quot;א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ===

@ 167. מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ומאפייניה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי הדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול לפי צרופה א' לעניין &quot;autonomous runway incursion warning system (ARIWS)&quot;, לא יפעיל את שדה התעופה אלא אם כן הוא מפעיל בו מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול {{מוקטן|(autonomous runway incursion warning system (ARIWS)}}, להלן [[בסימן זה]] - מערכת ARIWS), ובלבד שהמנהל אישר לו אותה בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]].
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מערכת ARIWS אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות הכלולות בה מתוכנות {{מוקטן|(designed)}} כך שהן עונות על [[סימן ה' לפרק ד']];
:: (2) היא מגלה באופן אוטונומי -
::: (א) התהוות של חדירה אפשרית למסלול {{מוקטן|(potential incursion)}};
::: (ב) שימוש של כלי טיס במסלול בהמראה או בגישה סופית לנחיתה;
:: (3) היא מספקת אזהרה על אירוע כאמור בפסקה (2) לצוות הטיסה של כלי טיס או לנהג כלי רכב השייך לעניין;
:: (4) היא מופעלת ונשלטת באופן עצמאי ובלתי תלוי בכל עזר חזותי אחר בשדה התעופה;
:: (5) היא תהיה כך שתקלה בה, מלאה או חלקית, לא תפריע לפעילות הרגילה של שדה התעופה ובכלל זה שיהיה ניתן לכבותה, באופן מלא או חלקי, ממגדל הפיקוח.

@ 168. פרסום מידע לגבי מערכת ARIWS
: (א) הותקנה מערכת ARIWS בשדה התעופה, ימסור בעל הרישיון לפרסום בשירותי המידע התעופתי מידע בדבר מאפייניה, מצבה, האזהרה שהיא נועדה לספק בכל מצב, סיכונים אפשריים לטייסים ונהגי כלי רכב לגבי הבנה שגויה של האזהרות כאמור, למנהל וליחידת נת&quot;א המורשית לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי לפי [[סעיף 84(ב) לחוק]].
: (ב) בעל רישיון ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א) במסגרת המידע לגבי &quot;מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system and markings)}}&quot; שעליו למסור לפי [[תקנה 18(א)(4)(ט) לתקנות המידע]].

=== סימן י&quot;ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני ===

@ 169. איסור העסקת מי שלא קיבל הדרכת חומרים מסוכנים
: לא יעסיק בעל רישיון עובד, ולא יתיר לאחר להעסיק עובד, בתפקיד ביטחוני בשדה התעופה אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אחד מאלה, לפי העניין, לפי [[סימן זה]]:
: (1) הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים;
: (2) הדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים.

@ 170. חובת קיום הדרכת חומרים מסוכנים
: בעל רישיון יקיים הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים והדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים, לכל אדם שהוא מעסיק בתפקיד ביטחוני ולכל אדם העוסק מטעמו בתפקיד ביטחוני, לפי תפקידיו ואחריותו של המודרך, ולפי [[תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ&quot;ה-2025]], נספח 18 וההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.

=== סימן י&quot;ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה ===

@ 171. הדרכה לעובדים שבעל הרישיון אינו מעסיק ושלא מועסקים מטעמו
: בעל רישיון יוודא כי עובדים בשדה התעופה, שהוא לא מעסיק ולא מועסקים באמצעות מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, מודרכים בנוהלי השדה החלים עליהם.

@ 172. איסור העסקת מי שלא הודרך לפי תוכנית ההדרכה
: לא יעסיק בעל רישיון עובד, בעצמו או על ידי מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, ולא יתיר העסקת עובד כאמור, בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, אלא אם כן אותו עובד השלים בהצלחה הדרכה לפי [[סימן זה]].

@ 173. הדרכה לעובדים שמעסיק בעל הרישיון או מטעמו
: בעל הרישיון יעשה את כל המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Training&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;demonstrating competence&quot;, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;structure of a training programme&quot; ([[בסימן זה]] - תוכנית הדרכה):
: (1) יקיים הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שהוא מעסיק בשדה התעופה;
: (2) יבטיח קיום של הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שאחר מעסיק מטעמו של בעל הרישיון.

@ 174. מבנה ההדרכה
: לא יקיים בעל רישיון ההדרכה לפי [[סימן זה]] ולא יתיר בעל רישיון קיום הדרכה לפי [[סימן זה]] אלא אם כן היא מתקיימת לפי תוכנית הדרכה שמתקיימות בה הוראות האלה:
: (1) היא מבטיחה שלכל עובד, שמעסיק בעל הרישיון או אחר מטעמו של בעל הרישיון, המשמש בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, יש ידע ומיומנויות מתאימים לביצוע תפקידיו, בהתחשב, בין השאר, במורכבות המטלות שהוא נדרש לבצע במסגרת תפקידו ובסביבת עבודתו;
: (2) היא כוללת את אלה:
:: (א) נהלים לגבי אלה:
::: (1) אופן ביצוע ההדרכה;
::: (2) עיתוי ביצוע ההדרכה;
::: (3) דרכים להבטיח כי לעובד הידע והמיומנות הנדרשים לביצוע תפקידו;
:: (ב) לגבי כל נושא שכלול בה -
::: (1) את יעדי ההדרכה {{מוקטן|(training objectives)}} להגדרת הידע והמיומנות שעל ההדרכה להשיג ולשמר, שיבטיחו שמיומנות העובד הנדרשת מושגת ונשמרת;
::: (2) על בסיס יעדי ההדרכה כאמור בפסקת משנה (1) -
:::: (א) את תכולת ההדרכה;
:::: (ב) את התדירות שבה יש לערוך את ההדרכה;
:::: (ג) את השיטות שישמשו למעקב אחר התקדמות המודרך בהדרכה;
:::: (ד) את עריכת רשומות לתיעוד ביצוע ההדרכה ושמירתן;
::: (3) הדרכה עיונית {{מוקטן|(theoretical training)}};
::: (4) הדרכה מעשית או התנסות מעשית {{מוקטן|(practical or on-the-job training)}};
::: (5) מבחן עיוני או מעשי, לפי העניין, לבחינת ידיעותיו ומיומנותו של המודרך;
::: (6) הוראות לעניין הוכחת יכולת עיתית או הדרכה חוזרת {{מוקטן|(recurrent)}}, עיונית או מעשית, לפי העניין;
::: (7) הדרכת ריענון {{מוקטן|(refresher training)}} שמטרתה להבטיח כי לעובד שנעדר זמן ממושך מתפקידו, ידע ומיומנות עדכניים הנוגעים לתפקידו, הכוללת הדרכה עיונית והדרכה מעשית; בעל הרישיון יפרט את אמות המידה והמשמעות להחלטה מה הוא &quot;זמן ממושך&quot; לעניין זה.

=== סימן י&quot;ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה ===

@ 175. ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו
: (א) בעל רישיון ינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם, לפי ההוראות האלה:
:: (1) לגבי אזור התנועה - בתדירות שתצוין בתוכנית התחזוקה לשדה התעופה לפי [[פרק ו']];
:: (2) לגבי מסלול - נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; בפסקה זו, &quot;שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול&quot; {{מוקטן|(significant change)}} - כמשמעותו בחלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;reporting format using standard runway condition report (RCR)n&quot; ולעניין &quot;runway surface condition assessment and reporting&quot;;
:: (3) לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה - בתדירות שתצוין בנוהל בספר העזר המבצעי.
: (ב) בעל רישיון ינטר את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות כוח אדם שעבר אימון לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור -
:: (1) יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תוכנית אימונים שאישר לו המנהל;
:: (2) יהיה לפי הוראות צרופה א' לעניין &quot;Runway condition report for reporting runway surface condition&quot;.
: (ג) בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו בעקבות ניטור כאמור בתקנת משנה (א), ויעשה כן תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין:
:: (1) dry (יבש);
:: (2) standing water (מים עומדים);
:: (3) wet (רטוב);
:: (4) slippery wet (חלקלק-רטוב).
: (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (4) לתקנת משנה (ג), לפי העניין - יבצע הערכה של היקף הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול.

@ 176. פעולות שיש לנקוט בעקבות ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו
: (א) ניטר בעל הרישיון את אזור התנועה כאמור [[בתקנה 175]], יעשה את אלה:
:: (1) יספק למגדל הפיקוח מידע שיש לו השפעה מבצעית מיידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי המפורטים להלן, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו:
::: (א) התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
::: (ב) שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה;
:: (2) יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו.
: (ב) במילוי חובותיו לפי [[תקנה 175]] ולפי תקנת משנה (א), בעל הרישיון יביא בחשבון גם כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) פעולות בינוי או תחזוקה;
:: (2) משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה;
:: (3) הימצאות זיהום באזור התנועה כאמור [[בתקנה 175(ד)]];
:: (4) סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים במיקום שיוצר סיכון בטיחותי;
:: (5) כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם;
:: (6) כשל של מערכת אספקת הכוח הראשית או המשנית של שדה התעופה.
: (ג) מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל - ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מסוג שלג, קרח, שלוגית {{מוקטן|(slush)}}, כפור או שילוב כלשהו שלהם - יפסיק מיידית את השימוש במסלול.
: (ה) הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ד), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש למגדל הפיקוח, ותקנת משנה (א) תחול בשינויים המחויבים.

=== סימן ט&quot;ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים ===

@ 177. תוכנית לבקרת עצמים זרים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} (בתקנה זו - התוכנית), שמטרתה מניעת היווצרות עצמים זרים והגעתם לאזור התנועה, גילוים, הסרתם והערכת הסיכון הגלום בהם לבטיחות הטיסה, שתכלול הוראות בעניינים האלה, הכול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Foreign object debris (FOD) control&quot;, והתוספות {{מוקטן|(appendix)}} שלו שעניינן: &quot;FOD training‏&quot;, &quot;FOD prevention measures&quot; ו-&quot;FOD detection, removal and evaluation&quot;:
:: (1) הגברת מודעות, הדרכה וחינוך לעניין מניעת עצמים זרים;
:: (2) שיטות לגילוי עצמים זרים באזור התנועה ומיפוי אזורים ופעילויות שעשויים להוות מקור לעצמים זרים, בין השאר כחלק משגרת ניטור משטח אזור התנועה, הכנת עמדת חניה לקליטת כלי טיס והציוד המיועד לשמש לאלה;
:: (3) הסרה מיידית של עצם זר שהתגלה, לפי הסיכון שהוא מהווה להערכת בעל הרישיון, ובכלל זה נוהלי תיאום עם מגדל הפיקוח בעת הסרת עצם זר ממסלול, והציוד המיועד לשמש לכך;
:: (4) איסוף וניתוח מתמשך של מידע הנוגע לעצמים זרים בשדה התעופה לצורך זיהוי מקורות עצמים זרים ומגמות בשכיחותם.
: (ב) בעל רישיון יקיים הערכה מתמשכת של יעילות התוכנית, לרבות תחקור אירועים שבהם התגלה עצם זר באזור התנועה; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, בין השאר בשים לב לתוצרי ההערכה המתמשכת כאמור, יעדכן את התוכנית במטרה לשפר את יעילותה.

@ 178. שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה ובהנחיות ACI
: (א) שונתה הוראה בנספחי האמנה, במסמכים לפי האמנה או בהנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהן, יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
:: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
: (ב) הנוסח המעודכן של הוראות נספחי האמנה, המסמכים שלפי האמנה והנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהם, יופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 179. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ארבעה חודשים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).
: (ב) לגבי שדה תעופה שערב יום פרסומן של תקנות אלה הייתה לו תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה מאושרת - תחילתן של [[תקנות 2(א) ו-(ב)]], ביום הגשת בקשה לשינוי התוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה בעניינים כמפורט בתקנות האמורות.

&lt;פרסום&gt; ד' בסיוון התשפ&quot;ו (20 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; מירי רגב שרת התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>0qws9jkai6a4m7tfh4hwbft1x0nhxkd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018714</id>
      <parentid>3018676</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T03:00:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3018714</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="433320" sha1="71gj2m7vm91q40zdhv5a3eyvdkmmmzl" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2046|תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|12417)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 33]], [[+|35(ג)]], [[+|46]], [[+|47]] [[+|ו-168(א)(7)]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקינה תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור חיוני ILS‏&quot; {{מוקטן|(ILS critical area)}} - אזור סביב מיתקן עזר לטיסה מסוג משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} או מסוג משדר קרן זווית גלישה {{מוקטן|(glide slope)}} שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב תגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
:- &quot;אזור הנגיעה&quot; {{מוקטן|(touchdown zone)}} - החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
:- &quot;אזור רגיש ILS‏&quot; {{מוקטן|(ILS sensitive area)}} - אזור המשתרע אל מעבר לאזור חיוני ILS, שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב עלולה לגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
:- &quot;אזור התמרון&quot; {{מוקטן|(manoeuvering area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
:- &quot;אזור התנועה&quot; {{מוקטן|(movement Area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ומהרחבות;
:- &quot;אזור נקי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(obstacle free zone)}} - המרחב האווירי מעל מישור גישה פנימי {{מוקטן|(inner approach surface)}}, מישור מעבר פנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ומישור הפסקת נחיתה {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאינו נחדר מאחד מאלה:
:: (1) מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
:: (2) מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
:- &quot;אזור סיכון&quot; {{מוקטן|(hot spot)}} - שטח באזור התנועה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;
:- &quot;אירוע חירום&quot; {{מוקטן|(emergency)}} - לרבות: אירוע בטיחותי כמשמעותו [[בסעיף 103 לחוק]]; פעילות חבלנית - ובכלל זה איום בהימצאות פצצה או חטיפת כלי טיס; אירוע המערב חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בסעיף 74 לחוק]]; שרפה במבנה; אסון טבע; סיכון לבריאות הציבור ובכלל זה הפצה או התפרצות של מחלה מידבקת;
:- &quot;ביצועי אנוש&quot; {{מוקטן|(human performance)}} - יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות התעופה האזרחית;
:- &quot;בסיס הגלגלים&quot; {{מוקטן|(wheel base)}} - המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כני הנסע הראשיים שלו;
:- &quot;גדר&quot; - לרבות מחסום מתאים אחר, לפי [[תקנה 161]];
:- &quot;גובה החלטה&quot; {{מוקטן|(DH - Decision Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה מפתן המסלול;
:- &quot;גובה מזערי להנמכה&quot; {{מוקטן|(MDH - Minimum Descent Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול;
:- &quot;גובה מעל פני הים&quot; {{מוקטן|(elevation)}} - גובהה של נקודה הנמדד ביחס לגיאואיד;
:- &quot;גובה שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} - כהגדרתו [[בתקנות המידע]];
:- &quot;גורמים מסייעים&quot; - הגורמים שיכולים לסייע בתגובה לאירוע חירום מסוג מסוים;
:- &quot;גאואיד&quot; {{מוקטן|(geoid)}} - המישור שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג A‏&quot; {{מוקטן|(instrument approach operation type A)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 250 רגל (75 מטרים) או יותר;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג B‏&quot; {{מוקטן|(instrument approach operation type B)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה החלטה הנמוך מ-250 רגל (75 מטרים);
:- &quot;דרך לכלי רכב&quot; - משטח באזור התנועה המיועד לשמש כלי רכב בלבד;
:- &quot;הנחיות ACI&quot; - ספר סימון ושילוט רחבות {{מוקטן|(&quot;apron markings and signs handbook&quot;)}} שפרסם ארגון Airports Council International (ACI), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;זיהום&quot;, לגבי אזור התנועה או דרך לכלי רכב {{מוקטן|(contaminant, contamination)}} - לרבות: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי וכיוצא באלה;
:- &quot;זמן מעבר&quot;, לגבי תאורות {{מוקטן|(switch-over time)}} - משך הזמן הנדרש, במקרה של מעבר בין מקורות אספקת כוח חשמלי {{מוקטן|(power supply changeover)}}, כדי שהעוצמה הממשית של אור הנמדד בכיוון מסוים, שירדה מתחת ל-50% מהעוצמה שבה פעל, תחזור לעוצמה של לפחות 50% מהעוצמה שבה פעל לפני הירידה כאמור;
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;החלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור&quot; - לרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה ואזורים בשדה התעופה שכניסה אליהם עלולה לפגוע בבטיחות הטיסה;
:- &quot;טיפוס&quot;, לגבי כלי טיס {{מוקטן|(type)}} - כהגדרתו [[בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;כוח חשמלי משני&quot; {{מוקטן|(secondary power)}} - אחד מאלה:
:: (1) כוח חשמלי ציבורי בלתי תלוי {{מוקטן|(independent public power)}} - תחנת כוח חשמלי, שאינה זו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, המספקת לו חשמל באמצעות תשתית שונה ונפרדת מזו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, כך שהאפשרות של כשל בשני מקורות הכוח החשמלי בעת ובעונה אחת קלושה ביותר;
:: (2) יחידה או יחידות כוח חלופי {{מוקטן|(standby power unit(s))}} - מקור כוח שממנו ניתן להפיק כוח חשמלי, דוגמת מחוללים מנועיים (&quot;גנרטורים&quot;, engine generators) או מצברים {{מוקטן|(batteries)}};
:- &quot;כוח חשמלי ראשי&quot; {{מוקטן|(primary power)}} - כוח חשמלי שאינו כוח חשמלי משני;
:- &quot;לילה&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;מגדל פיקוח&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;מישור אופקי פנימי&quot; {{מוקטן|(inner horizontal surface)}}, &quot;מישור גישה&quot; {{מוקטן|(approach surface)}}, &quot;מישור גישה פנימי&quot; {{מוקטן|(inner approach surface)}}, &quot;מישור הפסקת נחיתה&quot; {{מוקטן|(balked landing surface)}}, &quot;מישור טיפוס לאחר המראה&quot; {{מוקטן|(take-off climb surface)}}, &quot;מישור מעבר&quot; {{מוקטן|(transitional surface)}}, &quot;מישור מעבר פנימי&quot; {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ו&quot;מישור קוני&quot; {{מוקטן|(conical surface)}} - לפי פרק 4 לנספח 14;
:- &quot;מישור הגבלת מכשולים&quot; {{מוקטן|(obstacle limitation surfaces)}} - כל אחד מאלה: מישור אופקי פנימי, מישור גישה, מישור גישה פנימי, מישור הפסקת נחיתה, מישור טיפוס לאחר המראה, מישור מעבר, מישור מעבר פנימי ומישור קוני, לפי העניין;
:- &quot;מיתקן בשדה התעופה&quot; - לרבות מיסעה, עזר חזותי, גדר, מערכת ניקוז, מערכת חשמל ומבנה;
:- &quot;מיתקן עזר לטיסה&quot; - למעט מסלול או מסלול הסעה;
:- &quot;מכשול&quot; {{מוקטן|(obstacle)}} - עצם, נייח או נייד, או חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני:
:: (1) הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
:: (2) הוא מתנשא מעל מישור הגבלת מכשולים;
:: (3) הוא ניצב מחוץ למישור הגבלת מכשולים, והמנהל לא אישר את הקמתו או את קיומו לפי [[תקנה 2(ג)]];
:- &quot;מכשול חודר&quot; - מכשול מתוכנן מחוץ לשדה התעופה שצפוי לחדור למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה או מכשול קיים מחוץ לשדה התעופה שחודר למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה;
:- &quot;מסלול&quot; {{מוקטן|(runway)}} - אזור מלבני בשדה תעופה, המשמש להמראה או לנחיתה של כלי טיס;
:- &quot;מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway)}} - דרך בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה, לרבות כל אחד מאלה: מסלול הסעה לפינוי מהיר, נתיב הסעה ברחבה או נתיב הסעה לעמדת חניה;
:- &quot;מסלול הסעה לפינוי מהיר&quot; {{מוקטן|(rapid exit taxiway)}} - מסלול הסעה המחובר למסלול בזווית כזו המאפשרת למטוס נוחת לפנות את המסלול במהירות גבוהה יותר מזו הניתנת להשגה באמצעות פינוי במסלול הסעה אחר, באופן שמקטין את זמן שהותו על המסלול;
:- &quot;מסלול לא-ממוכשר&quot; {{מוקטן|(non-instrument runway)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת ראייה, או מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
:- &quot;מסלול ממוכשר&quot; {{מוקטן|(instrument runway)}} - אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת&quot; {{מוקטן|(non-precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ-1,000 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת&quot; {{מוקטן|(precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג B, שהוא אחד מאלה:
:: (1) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I&quot;;
:: (2) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II&quot;;
:: (3) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III&quot;;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category I)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-200 רגל (60 מטרים), ובראות אופקית שלא תפחת מ-800 מטרים או בראות על המסלול שלא תפחת מ-550 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category II)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-100 רגל (30 מטרים), ובראות על המסלול שלא תפחת מ-300 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category III)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה נמוך מ-100 רגל (30 מטרים) או בלא גובה החלטה, ובראות על המסלול נמוכה מ-300 מטרים;
:- &quot;מסמך 8643&quot; - מסמך שעניינו &quot;טיפוסי כלי טיס וכינוייהם&quot; {{מוקטן|(&quot;Aircraft type designators (Doc 8643)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9137&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לשירותי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Airport services manual (Doc 9137)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9157&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לתיכון שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Aerodrome design manual (Doc 9157)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9184&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לתכנון שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Airport Planning Manual (Doc 9184)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9476&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית&quot; {{מוקטן|(&quot;Manual of surface movement guidance and control systems (SMGCS) (Doc 9476)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9829&quot; - מסמך שעניינו &quot;חומר מנחה לגבי גישה מאוזנת לניהול רעש מטוסים&quot; {{מוקטן|(((&quot;))Guidance on the balanced approach to aircraft noise management (([sc. (Doc 9829)]&quot;)))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9830&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית מתקדמת&quot; {{מוקטן|(&quot;Advanced surface movement guidance and control systems (A-SMGCS) manual (Doc 9830)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9981&quot; - מסמך שעניינו &quot;נהלים לשירותי טיס - שדות תעופה&quot; {{מוקטן|(((&quot;))PANS-Aerodromes (Doc 9981)((&quot;)))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמן&quot; {{מוקטן|(marker)}} - עצם הנראה מעל פני השטח, שנועד להצביע על מכשול או להתוות גבול;
:- &quot;מספר התנועות בשעת העומס היומית&quot; {{מוקטן|(number of movements in the mean busy hour)}} - הממוצע, על פני שנה, של מספר ההמראות והנחיתות בשדה התעופה בשעת העומס היומית;
:- &quot;מערכת עצירה&quot; {{מוקטן|(arresting system)}} - מערכת המיועדת ומתוכננת לסייע בהאטת מטוס החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
:- &quot;מערכת תאורת גישה&quot; {{מוקטן|(approach lighting system)}} - מערכת תאורות הממוקמת לפני מפתן המסלול ומיועדת לסייע לטייס המבצע גישה לנחיתה במסלול לזהות את המסלול מבעוד מועד ולהגיע אליו בבטחה, שהיא אחת מאלה: מערכת תאורת גישה פשוטה לפי [[תקנה 95]], מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]], או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]];
:- &quot;מפרץ המתנה&quot; {{מוקטן|(holding bay)}} - אזור בשדה התעופה שאליו ניתן להפנות כלי טיס על הקרקע, לשם המתנה או לשם עקיפה, וזאת במטרה לייעל את התנועה הקרקעית של כלי טיס;
:- &quot;מפתן מסלול&quot; {{מוקטן|(threshold)}} - תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
:- &quot;מפתן מסלול מוזז&quot; {{מוקטן|(displaced threshold)}} - מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
:- &quot;מרווח חיצוני בין כני נסע ראשיים&quot; {{מוקטן|(outer main gear wheel span (OMGWS))}} - המרחק בין הקצוות החיצוניים של גלגלי כני הנסע הראשיים;
:- &quot;מרחק האצה-עצירה זמין&quot; {{מוקטן|(accelerate-stop distance available (ASDA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין, ביחד עם אורך שטח העצירה {{מוקטן|(stopway)}} אם קיים;
:- &quot;מרחק המראה זמין&quot; {{מוקטן|(take-off distance available (TODA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין ביחד עם אורך השטח הפנוי ממכשולים {{מוקטן|(clearway)}}, אם קיים;
:- &quot;מרחק נחיתה זמין&quot; {{מוקטן|(landing distance available (LDA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
:- &quot;מרחק ריצת המראה זמין&quot; {{מוקטן|(take-off run available (TORA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
:- &quot;מרחקים מוצהרים&quot; {{מוקטן|(declared distances)}} לגבי מסלול - אלה: מרחק האצה-עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
:- &quot;משואת שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(aerodrome beacon)}} - תאורה, הנראית מכל הכיוונים, באופן מתמשך או לסירוגין, המיועדת לציין את מיקום שדה התעופה מהאוויר;
:- &quot;משטח פנייה&quot; {{מוקטן|(runway turn pad)}} - אזור בשדה התעופה, הצמוד למסלול, המשמש כלי טיס לצורך ביצוע פנייה של 180 מעלות על המסלול;
:- &quot;משיב אור&quot; {{מוקטן|(retroreflective)}} - לפי הוראות תוספת מספר 1 לעניין &quot;retroreflective&quot;;
:- &quot;נספח 10&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 10 לאמנה שעניינו: &quot;Aeronautical telecommunications radio navigation aids&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נספח 14&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: &quot;Aerodromes design and operations&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נספח 18&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בנספח 18 לאמנה שעניינו: &quot;The safe transport of dangerous goods by air&quot;, לרבות ההגדרות לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נקודת מיכוון&quot; {{מוקטן|(aiming point)}} - אזור על מסלול, שאליו על טייס בגישה לנחיתה לכוון כדי להשלים גישה בטוחה למסלול;
:- &quot;נתיב הסעה ברחבה&quot; {{מוקטן|(apron taxiway)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס דרך הרחבה;
:- &quot;נתיב הסעה לעמדת חניה&quot; {{מוקטן|(aircraft stand taxilane)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס לעמדת חניה בלבד;
:- &quot;נתיב הסעה סטנדרטי&quot; {{מוקטן|(standard taxi-route)}} - נתיב שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
:- &quot;סימון&quot; {{מוקטן|(marking)}} - סמל {{מוקטן|(symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע תעופתי;
:- &quot;סימון הנחיה מחייב&quot; {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}} - סימון שנוסף על שלט הנחיה מחייב או שמחליף שלט כאמור;
:- &quot;סימוני מסלול&quot; {{מוקטן|(runway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון כינוי מסלול, סימון ציר מסלול, סימון מפתן מסלול, סימון נקודת מיכוון, סימון אזור הנגיעה וסימון צידי מסלול;
:- &quot;סימוני מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון ציר מסלול הסעה, סימון צד מסלול הסעה, סימון עמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנת ביניים, סימון משטח פנייה וסימון עמדת בדיקת VOR;
:- &quot;סימון מידע&quot; {{מוקטן|(information marking)}} - סימון שנוסף על שלט מידע או שמחליף שלט כאמור במקום שבו לא ניתן לקיים אותו;
:- &quot;ספר העזר המבצעי&quot; {{מוקטן|(aerodrome manual)}} - ספר עזר מבצעי לשדה התעופה לפי [[סימן א' לפרק ז']];
:- &quot;סקר אווירונאוטי&quot; {{מוקטן|(aeronautical study)}} - מחקר של בעיה אווירונאוטית שנועד לזהות פתרונות אפשריים לבעיה ולבחור פתרון מתאים, המספק רמת בטיחות מקובלת;
:- &quot;עוצמה יעילה&quot; {{מוקטן|(effective intensity)}} - עוצמתה של תאורה מהבהבת כך שתהיה זהה לעוצמתה של תאורה קבועה בצבע זהה ותיראה מאותו טווח באותם תנאי ראות;
:- &quot;עמדת בדיקת VOR‏&quot; {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint)}} - נקודה בשדה התעופה, שנועדה לבדיקת תקינות מכשיר ה-VOR המותקן על גבי כלי הטיס;
:- &quot;עמדת המתנה למסלול&quot; {{מוקטן|(runway holding position)}} - עמדה שבה על כלי טיס מסיע ועל כלי רכב לעצור ולהמתין, עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח;
:- &quot;עמדת המתנת ביניים&quot; {{מוקטן|(intermediate holding position)}} - עמדה המיועדת לבקרת תנועה בשדה התעופה, שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי טיס או כלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
:- &quot;עמדת המתנה על דרך לכלי רכב&quot; {{מוקטן|(road holding position)}} - עמדה מסוימת על דרך לכלי רכב שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
:- &quot;עמדת חניה&quot; {{מוקטן|(aircraft stand)}} - אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
:- &quot;עצם זר&quot; {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} - עצם דומם באזור התנועה, שלא משמש לצורך מבצעי או תעופתי, שיכול להוות מפגע בטיחותי להפעלת כלי טיס;
:- &quot;עצם שביר&quot; {{מוקטן|(frangible object)}} - עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
:- &quot;עקרונות הגורם האנושי&quot; {{מוקטן|(human factors principles)}} - עקרונות הישימים לתכן {{מוקטן|(design)}}, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
:- &quot;פס תאורות&quot; {{מוקטן|(barrette)}} - 3 תאורות תעופתיות או יותר, המקובצות יחדיו, זו לצד זו, כך שממרחק הן נראות בתור קו קצר של אור;
:- &quot;ציר מסלול&quot; {{מוקטן|(centre line)}} - קו הנמצא במקביל לצידי המסלול ובמרחק שווה מכל אחד מהם;
:- &quot;צפיפות תנועה בינונית&quot; {{מוקטן|(medium aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא בין 16 ל-25 בכל מסלול, או בין 20 ל-35 בשדה התעופה;
:- &quot;צפיפות תנועה גבוהה&quot; {{מוקטן|(heavy aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 26 תנועות או יותר בכל מסלול, או 36 תנועות או יותר בשדה התעופה;
:- &quot;צפיפות תנועה נמוכה&quot; {{מוקטן|(light aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 15 תנועות או פחות בכל מסלול, או 19 תנועות או פחות בשדה התעופה;
:- &quot;צרופה א'&quot; - צרופה א' {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: &quot;Guidance material supplementary to Annex 14, volume I&quot;;
:- &quot;קטגוריית שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(aerodrome category)}} - קטגוריית שדה התעופה לעניין שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(rescue and firefighting)}} שבעל הרישיון נדרש להגדיר לפי [[תקנה 139]];
:- &quot;קצב פריקה&quot; - הכמות של חומר כיבוי עיקרי ושל חומר כיבוי משלים שעל בעל הרישיון להיות מסוגל לפרוק בדקה באירוע חירום, באופן מתמשך;
:- &quot;ראות על מסלול&quot; {{מוקטן|(runway visual range (RVR))}} - כהגדרתה [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;רחבה&quot; {{מוקטן|(apron)}} - אזור בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חניה או תחזוקה של כלי טיס;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי [[סעיף 32 לחוק]];
:- &quot;רצועת מסלול&quot; {{מוקטן|(runway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את המסלול, ואת שטח העצירה אם קיים, שמטרתו -
:: (1) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
:: (2) להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
:- &quot;רצועת מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את מסלול ההסעה, שמטרתו -
:: (1) להגן על כלי טיס הפועל על מסלול ההסעה;
:: (2) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג בעת תנועתו, מגבולות מסלול ההסעה;
:- &quot;שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב&quot; - לרבות שדה תעופה שחלק משמעותי מתהליכי הגישה והעזיבה שלו מתבצע מעל תוואי שטח מורכב;
:- &quot;שטח בטיחות בקצה מסלול&quot; {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} - שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
:- &quot;שטח עצירה&quot; {{מוקטן|(stopway)}} - שטח מלבני על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה {{מוקטן|(abandoned takeoff)}};
:- &quot;שטח פנוי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(clearway)}} - אזור מלבני על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים שמעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
:- &quot;שטח פעולת מד-גובה רדיו&quot; {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}} - אזור לפני מפתן מסלול, שנועד לאפשר, באופן בטוח, ביצוע גישה מדויקת לנחיתה תוך שימוש במד-גובה רדיו;
:- &quot;שלט הנחיה מחייב&quot; {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} - כל אחד מאלה: שלט כינוי מסלול, שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III, שלט עמדת המתנה למסלול, שלט אין כניסה ושלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב;
:- &quot;שלט מידע&quot; {{מוקטן|(information sign)}} - כל אחד מאלה: שלט מיקום, שלט הכוונה, שלט יעד, שלט פינוי מסלול, שלט מסלול פנוי, ושלט מרחק המראה זמין מהצטלבות;
:- &quot;שיפוע אורכי&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך ציר מסלול או מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורכו, באורכו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
:- &quot;שיפוע רוחבי&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך קו ניצב לציר מסלול או לציר מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורך אותו קו, ברוחבו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
:- &quot;שירותי קרקע&quot; {{מוקטן|(Ground handling services)}} - שירותים שנחוצים לכלי טיס לשם הגעתו לשדה התעופה ועזיבתו, שאינם שירותי נת&quot;א;
:- &quot;תאונת טיס&quot; - כהגדרתה [[בפרק ז' לחוק]];
:- &quot;תאורה תעופתית&quot; {{מוקטן|(Aeronautical ground light)}} - תאורה שנועדה לשמש בתור עזר לטיסה, למעט תאורה המותקנת על גבי כלי טיס;
:- &quot;תאורות המשך ציר&quot; - שורה של קבוצות תאורות, לאורך המשך ציר המסלול;
:- &quot;תאורות מסלול&quot; {{מוקטן|(runway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות זיהוי מפתן מסלול, תאורות צידי מסלול, תאורות מפתן מסלול, תאורות כנפי מפתן מסלול, תאורות סוף מסלול, תאורות ציר מסלול, תאורות אזור נגיעה, תאורות חיווי לפני פינוי מהיר;
:- &quot;תאורות מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה, תאורות משטח פנייה, תאורות עמדת המתנה, תאורות אין כניסה, תאורות עמדת המתנת ביניים;
:- &quot;תוואי שטח מורכב&quot; - תוואי שטח שאינו נגיש בקלות לכלי הרכב ולציוד השגרתיים של גורמים מסייעים ושל כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה, ובכלל זה: אזור מכוסה מים, ביצות, אזור הררי, אזור מדברי, אזור מועד להצפות או אזור מושלג;
:- &quot;תוכנית חירום&quot; {{מוקטן|(aerodrome emergency plan)}} - תוכנית חירום לשדה תעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן ב' לפרק ז']];
:- &quot;תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה&quot; - התוכנית של שדה התעופה לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לרבות תוכנית שהופקדה וטרם אושרה;
:- &quot;תוספת מספר 1&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 1 לנספח 14 שעניינה &quot;Colours for aeronautical ground lights, markings, signs and panels&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 2&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 2 לנספח 14 שעניינה &quot;Aeronautical ground light characteristics&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 3&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 3 לנספח 14 שעניינה: &quot;Mandatory instruction markings and information markings&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 4&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 4 לנספח 14 שעניינה: &quot;Requirements concerning design of signs&quot;;
:- &quot;תנועה&quot; {{מוקטן|(movement)}}, לעניין מספר התנועות בשעת העומס היומית ולעניין קביעת רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת - המראה או נחיתה;
:- &quot;תפקיד ביטחוני&quot; - תפקיד הקשור בבידוק ביטחוני של נוסעים, כבודה, מטען, דואר וצידה בשדה התעופה;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות המידע&quot; - [[=תקנות המידע|תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות המנ&quot;ב&quot; - [[=תקנות המנ&quot;ב|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017]];
:- &quot;תקנות התעבורה&quot; - [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;תרגיל חירום בעניין מוגדר&quot; {{מוקטן|(modular test)}} - תרגיל חירום שמטרתו ריכוז מאמץ במרכיב מסוים של תוכנית החירום;
:- &quot;תרגיל חירום חלקי&quot; {{מוקטן|(partial emergency exercise)}} - תרגיל תכנוני, שנועד לבחון את תקפות תוכנית החירום, ואת התיאום בין הגורמים השונים הלוקחים בה חלק, בלא תרגול מעשי;
:- &quot;תרגיל חירום מלא&quot; {{מוקטן|(full-scale aerodrome emergency exercise)}} - תרגיל שנועד לתרגל את תוכנית החירום של שדה התעופה, לרבות תרגול מעשי;
:- &quot;APAPI‏&quot; - Abbreviated Precision Approach Path Indicator;
:- &quot;PAPI‏&quot; - Precision Approach Path Indicator.

== פרק ב': הוראות כלליות ==

@ 2. תוכנית שדה תעופה, מיתקנים והפעלתם
: (א) מבקש רישיון או בעל רישיון יביא בחשבון, בהכנת תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה או בכל שינוי שלה, את שימושי הקרקע ואת השפעת שדה התעופה על הסביבה, לפי החלק השני למסמך 9184 ולפי מסמך 9829.
: (ב) מבקש רישיון או בעל רישיון יכלול בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה ובכל שינוי שלה, מישורי הגבלת מכשולים לגבי כל מסלול, בשים לב לסוג המסלול, לרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול ולשאלה אם הוא משמש להמראה אם לאו.
: (ג) בעל רישיון לא יקים, ולא יתיר לאחר להקים, מכשול בשדה התעופה ויסיר מכשול שהוקם בשדה התעופה, אלא אם כן אישר המנהל את הקמתו או את קיומו של המכשול, לאחר שבעל הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את אחד מהמפורטים להלן, הכול לפי פרק 4 לנספח 14, לרבות האיורים והטבלאות בפרק זה, בשים לב לסוג המסלול ולרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול:
:: (1) מתקיים לגבי המכשול עקרון ההצללה {{מוקטן|(shielding principle)}} לפי החלק השישי למסמך 9137;
:: (2) בטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה לא ייפגעו כתוצאה מהקמת המכשול; הוכחה לעניין זה תהיה באמצעות סקר אווירונאוטי שיבצע בעל הרישיון להנחת דעתו של המנהל.
: (ד) בעל רישיון יפעל למניעת הקמת מכשול חודר ולהסרת מכשול חודר בסביבת שדה התעופה הקרובה, באמצעות הפעולות שלהלן:
:: (1) ניטור מכשולים חודרים באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות מכשול חודר, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
:: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], תחת מישורי הגבלת מכשולים כאמור בתקנת משנה (ב), לשם גילוי מכשול חודר;
:: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמת מכשול חודר;
:: (4) נקיטת פעולות משפטיות להסרת מכשול חודר או למניעת הקמתו, ובכלל זה פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לצו עשה או לצו לא-תעשה, לפי העניין;
:: (5) יידוע המנהל על מכשול חודר, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן.
: (ה) לא יאפשר בעל רישיון הפעלה של כלי טיס שממדיו חורגים מאלה המותרים לפי המאפיינים הפיזיים של שדה התעופה, כפי שקיבל רישיון לפי [[פרק ג' לתקנות אלה]], אלא אם כן אישר לו זאת המנהל; המנהל רשאי לאשר הפעלה כאמור אם מתקיימים שני אלה:
:: (1) בעל הרישיון עשה את אלה:
::: (א) הוא העריך את מידת ההתאמה בין הפעלת כלי הטיס כאמור לבין התשתית בשדה התעופה ואופן הפעלת שדה התעופה, בין השאר לפי מסמך 9981 לעניין &quot;aerodrome compatibility&quot;;
::: (ב) הוא פיתח ומקיים אמצעים במטרה לשמור על רמת בטיחות מקובלת {{מוקטן|(acceptable level of safety)}} במהלך הפעלת כלי הטיס כאמור בשדה התעופה;
:: (2) המנהל שוכנע, על בסיס בקשה שהגיש לו בעל הרישיון, שאליה צורפו ההערכה שביצע לפי פסקה (1)(א) ותיאור האמצעים שפיתח ושהוא מקיים לפי פסקה (1)(ב), כי ניתן לבצע הפעלה כאמור בצורה בטוחה תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת.
: (ו) אישר המנהל לבעל רישיון לאפשר הפעלת כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ה), יפרסם בעל הרישיון, טרם הפעלת כלי הטיס כאמור, מידע לבעלי העניין בדבר, ובכלל זה: למפעיל האווירי של כלי הטיס ולמגדל הפיקוח של שדה התעופה; מידע כאמור יכלול מידע בדבר האמצעים המתאימים שהוא מקיים לעניין זה ומידע בדבר נהלים מבצעיים ומגבלות הפעלה שיש לקיים כתוצאה מכך, לפחות.
: (ז) לא יאפשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} לפי שיטת ACR-PCR, כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה, ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור.
: (ח) על אף האמור בתקנת משנה (ז), בעל רישיון רשאי לאפשר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי של שדה התעופה יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור.
: (ט) לא ייתן המנהל רישיון למבקש רישיון, ולא יאשר שינוי ברישיון של בעל רישיון שיש בו כדי להשפיע על תפעול רחבה, אלא אם כן נוכח לדעת כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין, תיכן {{מוקטן|(design)}} את הרחבה כך שיתאפשר לתת בה שירותי קרקע בצורה בטוחה, וכי מתקיימים כל אלה:
:: (1) יש מרווח מספק בין עמדות החניה ברחבה, כך שמתאפשר מעבר בטוח ויעיל של אנשים וציוד;
:: (2) מתאפשר שרטוט סימון, הצבת שילוט והצבת תאורות הצפה ברחבה לפי תקנות אלה;
:: (3) מוגדרים אזורי הצבה ואחסון מתאימים לציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(ground support equipmet (GSE))}};
:: (4) קיימים אמצעי שירותי קרקע קבועים;
:: (5) מוגדרים אזורי אחסון לציוד העמסה {{מוקטן|(unit load devices (ULD))}};
:: (6) מוגדרות דרכי גישה ופינוי לכלי רכב המשמשים לתדלוק, ציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(GSE)}} וכלי רכב המשמשים לחירום;
:: (7) מוגדרים נתיבי גישה מובחנים וברורים לנוסעים;
:: (8) ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים;
:: (9) דרכים לכלי רכב לא עוברות בסמוך לאזור שבו צפוי להימצא חלקו האחורי של כלי טיס חונה בעמדת החניה;
:: (10) קיימת הגנה מספקת מהדף סילון {{מוקטן|(jet blast)}} לאנשים, תשתיות וציוד.

@ 3. מספר המסלולים וכיוונם
: (א) מבקש רישיון יתכנן את המספר והכיוון של המסלולים כך שהשימושיות של שדה התעופה תעמוד על 95% לפחות, בין השאר בשים לב למשטר הרוחות השורר בסביבתו, לגבי המטוסים שאותם נועד שדה התעופה לשמש.
: (ב) בתכנון המספר והכיוון של המסלולים לפי תקנת משנה (א) יביא מבקש הרישיון בחשבון את הרכיבים המרביים של הרוח הצולבת המותרת, תוך הנחה כי השימוש במסלול להמראה או לנחיתה לא יתאפשר אם רכיב הרוח הצולבת עולה על -
:: (1) 20 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא 1,500 מטרים או יותר, זולת אם בשל תכונות החיכוך של המסלול נפגמת יכולת הבלימה, שאז רכיב הרוח הצולבת לא יעלה על 13 קשרים;
:: (2) 13 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא בין 1,200 ל-1,499 מטרים;
:: (3) 10 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם קטן מ-1,200 מטרים.
: (ג) בתכנון כאמור לפי תקנת משנה (א) לעניין משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, יתבסס בעל הרישיון על נתונים מהימנים בדבר משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, לאורך פרק זמן ארוך ככל האפשר ולא פחות מ-5 שנים; התצפיות שבבסיס הנתונים ייערכו 8 פעמים ביום לפחות, במרווחי זמן שווים.
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;אורך מסלול הייחוס&quot; {{מוקטן|(aeroplane reference field length)}} - לגבי מטוס: אורך המסלול המזערי הדרוש למטוס לשם המראה, במסה המרבית המורשית לו להמראה {{מוקטן|(MTOM)}}, בתנאים אלה: גובה פני הים, תנאי אטמוספרה סטנדרטית, בלא רוח ושיפוע מסלול 0, כמפורט בספר הטיסה של המטוס;
::- &quot;אטמוספרה סטנדרטית&quot; - כהגדרתה [[בתקנה 18 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

== פרק ג': מאפיינים פיזיים ==

=== סימן א': מסלולים ===

@ 4. קיום מסלול והגדרת קוד ייחוס למסלול
: בעל רישיון -
: (1) לא יקיים מסלול אלא לפי כיוונים שהגדיר לפי [[תקנה 3(א)]];
: (2) יפרט בספר העזר המבצעי את קוד הייחוס {{מוקטן|(aerodrome reference code)}} המתאים לכל מסלול שהוא מקיים, לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]].

@ 5. מיקום מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יקיים בקצה כל מסלול מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold)}}.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי, בשל שיקולים מבצעיים, לקיים מפתן מסלול מוזז {{מוקטן|(displaced threshold)}}, באופן קבוע או זמני, ובכלל זה בשל מכשולים שחודרים את מישור הגישה למסלול או הימצאות מכשולים בשטח שמתחת למישור הגישה למסלול.
: (ג) ההוראות לגבי קיום מפתן מסלול יחולו על מפתן מסלול מוזז, בשינויים המחויבים.
: (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), עלה צורך בקיום מפתן מסלול מוזז, בשל אי-שמישות של חלק מהמסלול, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה:
:: (1) הוא יקיים שטח שיהיה נקי ממכשולים ומיושר {{מוקטן|(graded)}} של 60 מטרים לפחות באורכו וברוחב שלא יפחת מרוחב המסלול, בין חלק המסלול הלא-שמיש לבין מפתן המסלול המוזז;
:: (2) הוא יקיים שטח בטיחות בקצה מסלול לפי [[תקנה 17]], בשים לב למיקום מפתן המסלול המוזז.

@ 6. אורך מסלול
: בעל רישיון יגדיר אורך כל מסלול לפי המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(declared distances)}} המתאימים למאפייני ההפעלה והביצועים {{מוקטן|(operations and performance characteristics)}} של כלי הטיס שאותם המסלול נועד לשמש, תוך שהוא מביא בחשבון -
: (1) את ההשפעה של המאפיינים המקומיים של שדה התעופה על מאפייני ההפעלה והביצועים של כלי הטיס, ובכלל זה: גובה המסלול מעל גובה פני הים, שיפועו, מאפייני משטח המסלול והטמפרטורה והלחות בשדה התעופה;
: (2) את אופן השימוש במסלול, ובכלל זה אם הוא משמש להמראה או לנחיתה, והכיוונים שבהם נעשה שימוש לפעולות אלה.

@ 7. רוחב מזערי של מסלול
: בעל רישיון יגדיר את רוחבו המזערי של כל מסלול לפי נספח 14 לעניין &quot;width of runways&quot;, לפי רכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול, ולפי המרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים {{מוקטן|(OMGWS)}} של כלי הטיס שאותם נועד המסלול לשמש, ובלבד שרוחב מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, לא יפחת מ-30 מטרים.

@ 8. מרחק מזערי בין מסלולים מקבילים
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים לא-ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו -
:: (1) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 3 או 4 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 210 מטרים לפחות;
:: (2) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 2 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 150 מטרים לפחות;
:: (3) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 1 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 120 מטרים לפחות.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש לגישה בעת ובעונה אחת באופן בלתי תלוי זה בזה {{מוקטן|(independent parallel approaches)}} יחדיו, אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 1,035 מטרים לפחות.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה:
:: (1) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 915 מטרים לפחות - המנהל הורה לו על הפרדת מכ&quot;ם מזערית בין מטוסים סמוכים לאורך המשך צירי המסלולים {{מוקטן|(dependent parallel approaches)}};
:: (2) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 760 מטרים לפחות, מתקיים אחד מאלה:
::: (א) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת להמראה בלבד {{מוקטן|(independent parallel departures)}};
::: (ב) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת, כשאחד משמש אך ורק לנחיתה ואילו השני משמש אך ורק להמראה {{מוקטן|(segregated parallel operations)}}, ואולם -
:::: (1) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה קודם, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - רשאי בעל הרישיון להקטין את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה, ובלבד שהמרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור לא יפחת מ-300 מטרים;
:::: (2) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה מאוחר, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה.
: (ד) בתקנה זו, &quot;מסלולים מקבילים&quot; - לרבות מסלולים שאינם חוצים זה את זה, שזווית ההתכנסות המרבית בין המשכי צירי המסלול שלהם היא 15 מעלות לכל היותר.

@ 9. שיפועי המסלול - שיפוע אורכי מרבי
: (א) בעל רישיון יחשב לגבי כל מסלול את השיפוע האורכי {{מוקטן|(longitudinal slope)}} שלו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע שלו עולה על -
:: (1) 1% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (2) 2% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות האלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.25%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של המסלול - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.5%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
:: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 2%.
: (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול, אם ההפרש בין הערכים המוחלטים של שני שיפועים אורכיים עוקבים {{מוקטן|(consecutive)}} לאורכו עולה על -
:: (1) 1.5% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (2) 2% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך המסלול נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו אינו עולה על כל אחד מאלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - 0.1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 30,000 מטרים);
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - 0.2% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 15,000 מטרים);
:: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 0.4% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 7,500 מטרים).
: (ו) לצורך תקנות משנה (א) עד (ה), יחשב בעל רישיון את המרחק בין שיפועים אורכיים עוקבים לפי השיטה המפורטת בצרופה א' לעניין &quot;Distance between slope changes&quot;.
: (ז) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי ההוראות האלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
:: (3) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות.
: (ח) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אם המרחק בין שתי נקודות עוקבות שבהן השיפוע האורכי משתנה, לאורך המסלול, קטן מאחד מהמפורטים להלן, לפי הגבוה שבהם:
:: (1) התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הערכים המוחלטים של הפרשי השיפועים בכל אחת מהנקודות באחד מאלה:
::: (א) 30,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
::: (ב) 15,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
::: (ג) 5,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (2) 45 מטרים.

@ 10. שיפועי המסלול - שיפוע רוחבי
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המסלול קמור משני צידי ציר המסלול באופן שמאפשר ניקוז מהיר של מים מהמסלול, ומתקיימים אלה:
:: (1) השיפועים הרוחביים של המסלול, משני צידי ציר המסלול, סימטריים;
:: (2) השיפוע הרוחבי של המסלול מכל צד של ציר המסלול, יהיה לפי אלה:
::: (א) הוא אינו גדול מ-
:::: (1) 1.5%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:::: (2) 2%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
::: (ב) הוא אינו קטן מ-1%.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם אינו קמור אם אישר לו זאת המנהל, לאחר שהוכח להנחת דעתו ששיפוע המסלול בכיוון שבו הרוח שכיחה ביותר במקרה של ירידת גשם, מבטיח ניקוז מהיר של מים מהמסלול, והשיפוע הרוחבי של המסלול עומד בדרישות תקנת משנה (א)(2), בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן השיפוע הרוחבי שלו מצוי בטווח ערכים שאישר לו המנהל, לכל אורך המסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), בהצטלבות של המסלול עם מסלול אחר או עם מסלול הסעה, שבה נדרש מעבר מתון בין השיפועים הרוחביים של המסלולים, ינקוט בעל הרישיון אמצעים להבטחת ניקוז מהיר של מים מהמסלול.

@ 11. מאפייני מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן חוזק המסלול מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש במסגרת הפעלה שגרתית של המסלול.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן עומקו הממוצע של מרקם משטח מסלול {{מוקטן|(average surface texture depth)}}, ובכלל זה בעת הקמת המסלול ובעת כל ריבוד מחדש שלו, הוא מילימטר אחד לפחות.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) משטח המסלול בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לפגוע בתכונות החיכוך של המסלול או העלולים, בכל דרך אחרת, להשפיע לרעה על השימוש הבטוח של כלי טיס במסלול;
:: (2) תכונות החיכוך של מסלול סלול הן בערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לפחות.
: (ד) בדיקת ערכי החיכוך של מסלול סלול כאמור בתקנת משנה (ג)(2) תיעשה לפי הוראות אלה:
:: (1) באמצעות מיתקן למדידה מתמשכת של חיכוך {{מוקטן|(continuous friction measuring device)}} העושה שימוש באמצעי הרטבה-עצמית {{מוקטן|(self-wetting features)}}, ובידי כוח אדם שאימן והכשיר לכך בעל הרישיון לביצוע בדיקה זו;
:: (2) בתדירות מספקת לשם עמידה על מגמות שינוי בתכונות החיכוך של המסלול, כפי שמוגדר בספר העזר המבצעי;
:: (3) לגבי מסלול, או קטע ממנו, שלגביו קיים חשד כי ניקוזו אינו מהיר, תיעשה בדיקה ויזואלית, בתנאי גשם מקומי או בתנאים המדמים גשם מקומי, כדי לקבוע אם נדרש לבצע פעולת תחזוקה לשיפור הניקוז או לשיפור תכונות החיכוך של המסלול;
:: (4) תוצאות בדיקת ערכי חיכוך כאמור יתועדו ויישמרו לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שבעל הרישיון מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לצורך מעקב מתמשך של בעל הרישיון על קיום ערכי החיכוך כאמור.
: (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שמשטח המסלול שלו מחורץ {{מוקטן|(grooved or scored)}} אלא אם כן החריצים ניצבים לציר המסלול; אם משטח המסלול מורכב ממשטחים שונים שקווי החיבור ביניהם אינם ניצבים לציר המסלול - אלא אם כן החריצים מקבילים לקווי החיבור האמורים.

@ 12. שולי מסלול ושולי שטח עצירה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D‏, E או F, אלא אם כן למסלול שולי מסלול שמתקיימות בהם הוראות אלה:
:: (1) למסלול המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים - הם משתרעים לרוחב המסלול, באופן סימטרי מכל צד של ציר המסלול, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D או E;
::: (ב) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי פחות מארבעה מנועים;
::: (ג) 75 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי ארבעה מנועים או יותר;
:: (2) פני השטח שלהם, הגובלים במסלול, מפולסים עם משטח המסלול, כך שהמעבר בין השוליים לבין המסלול חלק, והשיפוע הרוחבי של השוליים ממשיך את מגמת הקמירות של המסלול לפי [[תקנה 10]], ולא עולה על 2.5%;
:: (3) מצידי המסלול ועד מרחק של 30 מטרים מציר המסלול - הם מסוגלים לשאת את העומס הצפוי להיווצר במקרה שבו כלי טיס חורג מגבולות המסלול, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס כאמור, וכן מאפשרים את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים;
:: (4) פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} ויניקתם על ידי מנועי כלי הטיס;
:: (5) למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F - הם סלולים, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל החלק הסלול של שוליו לא יפחת מ-60 מטרים.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שיש לו שטח עצירה {{מוקטן|(stopway)}} לפי [[תקנה 19]], אלא אם כן לשטח העצירה שוליים שמתקיימת בהם תקנת משנה (א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים.

@ 13. משטח פנייה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שלא מחובר אליו בכל קצה מסלול הסעה, אלא אם כן בקצה המסלול קיים משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא ממוקם בצמוד למשטח המסלול, מצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן מאפייני הפעלת המסלול דורשים שהוא ימוקם מצידו הימני של המסלול;
:: (2) זווית ההצטלבות {{מוקטן|(intersection angle)}} המרבית בין ציר משטח הפנייה לבין ציר המסלול שאליו הוא צמוד היא 30 מעלות;
:: (3) זווית ההיגוי {{מוקטן|(steering angle)}} של גלגל האף של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש אינה עולה על 45 מעלות בכל שלב של תנועתו הצפויה במשטח הפנייה;
:: (4) אם תא הטייס של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש נמצא מעל סימוני ציר משטח הפנייה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי משטח הפנייה לא צפוי להיות פחות מאלה:
::: (א) 1.50 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
::: (ב) 2.25 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
::: (ג) 3 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם קטן מ-18 מטרים;
::: (ד) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם הוא 18 מטרים או יותר;
::: (ה) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
:: (5) הוא מאפשר למטוס להסיע לאורכו של קטע ישר, לפני ביצוע הפנייה בת 180 המעלות בחזרה למסלול; קטע ישר כאמור יוגדר במקביל לצידו החיצון של משטח הפנייה;
:: (6) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי של משטח פנייה מונעים הצטברות של מים על משטח הפנייה ומסייעים בניקוז מהיר של מים ממנו; השיפועים כאמור יהיו זהים לשיפועי המסלול שאליו צמוד משטח הפנייה;
:: (7) חוזק משטח הפנייה, יהיה לפי אלה:
::: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כל מטוס המיועד לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמשטח הפנייה משמש מטוס הנע באיטיות, ומבצע פניות חדות, באופן שיוצר עומס {{מוקטן|(stress)}} גדול מהרגיל על משטח הפנייה;
::: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאליו הוא צמוד;
:: (8) משטח הפנייה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לגרום נזק למטוסים העושים בו שימוש;
:: (9) משטח הפנייה מספק, באופן מתמשך, תכונות חיכוך שוות, לאלה של המסלול שאליו הוא צמוד, לפחות;
:: (10) לכל משטח פנייה שוליים ברוחב מספיק, כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים כתוצאה משחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח הפנייה וסביבתו עקב הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המטוס התובעני ביותר שאותו נועד משטח הפנייה לשמש, ויניקתם על ידי מנועי המטוס; לעניין זה, בעל רישיון המגדיר את המטוס התובעני ביותר יביא בחשבון, בחישוב המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון של המטוס, את המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כן הנסע הראשי שלו, למוטת הכנף שלו ולמיקום מנועיו על הכנף;
:: (11) חוזק שולי משטח הפנייה מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של מטוס מגבולותיו כך שלא ייגרם נזק מבני למטוס, וכן מאפשר את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול כאמור כשקיים משטח פנייה נוסף לאורך המסלול ולא רק בקצהו, אם נוכח שהדבר דרוש להפעלה בטוחה של המסלול; תקנת משנה (א) תחול על משטח פנייה כאמור בשינויים המחויבים.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;המטוס התובעני ביותר&quot; - המטוס שבעת שימוש במשטח הפנייה, המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון שלו הוא הגדול ביותר;
::- &quot;רוחב מספיק&quot; - כך שהשוליים ישתרעו, תחת המנוע החיצון של המטוס התובעני ביותר לפחות.

@ 14. אורך ורוחב רצועת מסלול
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול רצועת מסלול {{מוקטן|(runway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) היא משתרעת לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, או אחרי קצה שטח עצירה, אם קיים, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
:: (א) 60 מטרים -
::: (1) למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
::: (2) למסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
:: (ב) 30 מטרים - למסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
: (2) לגבי מסלול ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
:: (א) 140 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 70 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (3) לגבי מסלול לא-ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
:: (א) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:: (ב) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:: (ג) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:: (ד) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

@ 15. עצמים בתחום רצועת מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן הסיר מרצועת המסלול שלו כל עצם שמסכן כלי טיס.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם לא הסיר מרצועת המסלול שלו עצם נייח שמסכן כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא עזר חזותי שחייב להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובעזר החזותי מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא עצם שביר;
::: (ב) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת - הוא לא חורג למישור המעבר הפנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}};
:: (2) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא ציוד חיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה שחייב להימצא על החלק הפנימי של רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא עצם שביר;
::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ג) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
::: בפסקה זו, &quot;החלק הפנימי של רצועת המסלול&quot; -
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - השטח המשתרע עד למרחק של 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - השטח המשתרע עד למרחק של 45 מטרים מכל צד של ציר המסלול.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן אין עצמים ניידים שחורגים למישור המעבר הפנימי בעת שהמסלול משמש להמראה או נחיתה.
: (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול כשעצם טמון, כולו או חלקו, מתחת לחלק המיושר {{מוקטן|(graded)}} של רצועת המסלול שכלי טיס יכול לשקוע בו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) העצם טמון כולו בעומק גדול מ-30 סנטימטרים מתחת לרצועת המסלול;
:: (2) קיים מתחת לרצועת המסלול משטח משופע, המשתרע מכל כיוון שבו תיתכן תנועת כלי טיס על רצועת המסלול לקצהו העליון הטמון של העצם, המאפשר לכלי טיס השוקע ברצועת המסלול לעבור מעל העצם באופן שממזער את הסיכון לכלי טיס כתוצאה מהיתקלות פתאומית בחלק הטמון של העצם כאמור.

@ 16. רצועת מסלול - יישורה וחוזקה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
:: (1) 75 מטרים ועד 105 מטרים, בהדרגה, למסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, לפי צרופה א' לעניין &quot;Grading of a strip for precision approach runways&quot;;
:: (2) 75 מטרים, למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול לא-ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
:: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) פני השטח של רצועת מסלול, הגובלים במסלול, בשולי המסלול או בשטח העצירה, מפולסים עם המסלול, שולי המסלול או שטח העצירה, לפי העניין;
:: (2) החלק של רצועת המסלול, באורך של 30 מטרים לפחות, לפני תחילת המסלול, מוכשר למניעת שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח רצועת המסלול כתוצאה מהדף, כך שכלי טיס נוחתים יוגנו מפני הסיכון הנובע מהיווצרות הפרשי גובה ברצועת המסלול כתוצאה משחיקה כאמור;
:: (3) אם החלק המוזכר בפסקה (2) סלול - חוזק החלק הסלול מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של כלי הטיס התובעני ביותר שאותו נועד המסלול לשמש; בפסקה זו, &quot;כלי הטיס התובעני ביותר&quot; - כלי הטיס, שבשים לב למאפייניו ולאופן פעולתו, מחייב את העמידה בעומס הגדולה ביותר;
:: (4) השיפוע האורכי של החלק המיושר של רצועת מסלול, כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), הוא, לכל היותר -
::: (א) 1.5% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
::: (ב) 1.75% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
::: (ג) 2% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (5) השתנות השיפוע האורכי של החלק המיושר מתונה ככל האפשר, ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים {{מוקטן|(abrupt changes or sudden reversals)}};
:: (6) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר מונע הצטברות של מים על החלק המיושר, ובפרט -
::: (א) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר לאורך 3 המטרים הראשונים מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין -
:::: (1) יהיה שלילי, כשהוא נמדד מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין;
:::: (2) יכול שיהיה בשיעור של עד 5%;
::: (ב) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר שלא כאמור בפסקת משנה (א) לא יעלה על -
:::: (1) 2.5%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:::: (2) 3%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (7) השיפוע הרוחבי החיובי של החלק מרצועת המסלול שאינו מיושר לא עולה על 5%; בפסקה זו, &quot;שיפוע רוחבי חיובי&quot; - כשהוא נמדד מציר המסלול ואילך, לפי העניין;
:: (8) החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול מכל צד של ציר המסלול והמשכו, במרחק שאינו קטן מהמפורט להלן, ערוך או בנוי באופן שימזער את הסיכון לכל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש, הנובע מהבדלים ביכולת נשיאת העומס {{מוקטן|(load-bearing capacity)}} של משטחים שונים המרכיבים את רצועת המסלול, במקרה של ירידה מהמסלול, ובכלל זה אינו מאפשר שקיעה של כן נסע של כלי הטיס העושה שימוש במסלול, כמפורט בחלק השלישי למסמך 9157 לעניין &quot;Cover thickness required per subgrade type and aircraft group&quot;:
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר -
:::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:::: (2) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר -
:::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:::: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:::: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:::: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

@ 17. שטח בטיחות בקצה מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן, בכל קצה של רצועת המסלול, יש שטח בטיחות בקצה מסלול {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} (בתקנה זו - שטח בטיחות), שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משתרע מקצה רצועת המסלול, לאורך שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 240 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה {{מוקטן|(arresting system)}} - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 120 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
::: (ג) לגבי מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 30 מטרים;
:: (2) רוחבו שווה לפעמיים רוחב המסלול שבקצותיו הוא קבוע, לפחות;
:: (3) הוא נקי מכל עצם, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על שטח הבטיחות לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ג) הוא עצם שביר;
:: (4) הוא מיושר;
:: (5) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי שלו הם כך שפני השטח שלו לא חודרים את מישור הגישה {{מוקטן|(approach surface)}} או את מישור הטיפוס לאחר ההמראה {{מוקטן|(take-off climb surface)}};
:: (6) השיפוע האורכי שלו לא עולה על 5% כלפי מטה ביחס למסלול;
:: (7) השיפוע הרוחבי שלו לא עולה על 5% כלפי מעלה או כלפי מטה ביחס למסלול;
:: (8) השתנות השיפוע האורכי והשתנות השיפוע הרוחבי שלו מתונים ככל האפשר ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים;
:: (9) המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי הוא ערוך או בנוי באופן -
::: (א) שמצמצם את הסיכון לגרימת נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
::: (ב) שמשפר את האטת כלי הטיס על גביו;
::: (ג) שמאפשר תנועת כלי רכב המשמשים כוחות הצלה וכיבוי אש לפי תקנות אלה.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, אלא אם כן בכל קצה של רצועת המסלול יש שטח, המשתרע לאורך שלא יפחת מ-240 מטרים מקצה רצועת המסלול ולרוחב שלא יפחת מ-45 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, נקי מכל עצם שיש בו כדי לסכן כלי טיס, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא בשטח זה לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
:: (2) הוא נמוך ככל האפשר;
:: (3) הוא עצם שביר.

@ 18. שטח פנוי ממכשולים
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח פנוי ממכשולים, אלא אם כן מתקיימות בשטח הפנוי ממכשולים הוראות אלה:
: (1) הוא מתחיל בסוף מרחק ריצת ההמראה הזמין {{מוקטן|(TORA)}} למסלול שלו נקבע;
: (2) אורכו לא עולה על מחצית מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול שלו נקבע;
: (3) הוא משתרע באופן סימטרי באורכים האלה לפחות:
:: (א) למרחק של 75 מטרים, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול ממוכשר;
:: (ב) למרחק של מחצית מרוחב רצועת המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול לא-ממוכשר;
: (4) בפני השטח שלו מתקיימים התנאים האלה:
:: (א) הם לא חודרים מישור בעל שיפוע חיובי של 1.25% שקצהו התחתון הוא קו אופקי, שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא עובר בנקודה המצויה על ציר המסלול בקצה מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול;
::: (2) הוא נמצא בניצב לציר המסלול והמשכו;
:: (ב) הם בלא שינוי-שיפוע או היפוכי-שיפוע פתאומיים;
: (5) הוא נקי מכל עצם שמסכן כלי טיס באוויר, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על השטח הפנוי ממכשולים לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
:: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
:: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
:: (ג) הוא עצם שביר.

@ 19. שטח עצירה
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בשטח העצירה הוראות אלה:
: (1) רוחבו זהה לזה של המסלול שלגביו הוגדר;
: (2) שיפועים בשטח עצירה ושינויים בשיפועים של שטח עצירה, והמעבר ממסלול לשטח עצירה עומדים [[בתקנות 9]] [[ו-10]] לגבי המסלול שלגביו הוגדר שטח העצירה, בשינויים המחויבים, ואולם -
:: (א) המגבלות לגבי שיעור השיפוע האורכי של כל קטע לאורכם של הרבעים הראשון והאחרון של המסלול לפי [[תקנה 9]] - לא יחולו לגבי שטח העצירה;
:: (ב) בנקודת המפגש של שטח עצירה ושל המסלול שלגביו הוגדר, ולאורך שטח העצירה, שיעור השינוי המרבי של השיפוע יהיה 0.3% לכל 30 מטרים - שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 10,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
: (3) הוא סלול, וערוך או בנוי באופן שיוכל לשאת את העומס של כלי טיס שאותו נועד שטח העצירה לשמש, במקרה של הפסקת המראה, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס;
: (4) תכונות החיכוך שלו, בכל עת, הן בערך החיכוך של המסלול שאותו נועד שטח העצירה לשמש, לפחות.

@ 20. שטח פעולת מד-גובה רדיו
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן יש לפני מפתן המסלול ובצמוד לו שטח פעולת מד-גובה רדיו {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
: (1) הוא משתרע -
:: (א) לאורך המשך ציר המסלול, למרחק של 300 מטרים, לכל הפחות, לפני מפתן המסלול;
:: (ב) לרוחב המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
: (2) הוא, ככל האפשר, נטול השתנות של השיפוע האורכי; אם השתנות כאמור היא בלתי נמנעת, המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ההשתנות היא לפי הוראות אלה:
:: (א) היא מזערית והדרגתית ככל האפשר;
:: (ב) היא בלא שינויים או היפוכי-שיפוע משמעותיים, כך ששיעור השינוי בין שני שיפועים עוקבים בשטח פעולת מד-גובה רדיו לא יעלה על 2% לכל 30 מטרים.

=== סימן ב': מסלולי הסעה ===

@ 21. מסלולי הסעה
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול יש מסלולי הסעה לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}}, מסלולי הסעה לכניסה למסלול {{מוקטן|(entrance taxiway)}}, ואם נפח התנועה הצפוי על המסלול גדול - מסלולי הסעה לפינוי מהיר במספר מספיק לאפשר זירוז תנועת מטוסים בפינוי המסלול לאחר נחיתה ובהתיישרות על המסלול לפני המראה, ורק אם במסלולי ההסעה מתקיימות הוראות אלה:
: (1) הוא הגדיר לגבי כל מסלול הסעה את אלה:
:: (א) את קוד הייחוס המתאים לאותו מסלול הסעה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ופירטו בספר העזר המבצעי;
:: (ב) כינוי מסלול הסעה שיורכב מאות לועזית אחת, שתי אותיות לועזיות, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר, ולא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה אחר או לכינוי עמדת חניה; אות לועזית כאמור לא תהיה אחת מאלה: I‏, O או X, וכן לא יבוצע שימוש במילים inner או outer לתיאור מסלולי הסעה;
: (2) כל מסלול הסעה, עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, לרחבה או למסלול הסעה אחר, הוא כך שבעת שתא הטייס של כל כלי טיס שאותו נועד מסלול ההסעה לשמש מצוי מעל סימוני ציר מסלול ההסעה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי מסלול ההסעה אינו קטן מאלה:
:: (א) 1.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
:: (ב) 2.25 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
:: (ג) 3 מטרים, לגבי קטע ישר של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
:: (ד) 3 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו קטן מ-18 מטרים;
:: (ה) 4 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו הוא 18 מטרים או יותר;
:: (ו) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
: (3) במסלול הסעה עיקולים מעטים ומתונים ככל האפשר, ורדיוס כל עיקול מתאים למגבלות התמרון ולמהירות ההסעה הרגילה של כלי הטיס שאותם נועד מסלול ההסעה לשמש;
: (4) רוחב קטע ישר של מסלול הסעה לא פחות מאלה:
:: (א) 7.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
:: (ב) 10.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
:: (ג) 15 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
:: (ד) 23 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
: (5) המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם, לא פחות מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;Taxiway minimum separation distances&quot; לנספח 14, לפי העניין; נוכח בעל הרישיון לדעת כי השימוש במסלול ההסעה תוך קיום המרחקים המזעריים שבטבלה משפיע לרעה על הפעלת מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה או שהדף הסילון של מנועי כלי הטיס משפיע לרעה על סביבת כלי הטיס או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יגדיל את המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם כאמור, כך שלא תהיה עוד כל השפעה כאמור;
: (6) הערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע של מסלול הסעה לא עולה על אלה:
:: (א) 1.5% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:: (ב) 3% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
: (7) המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך מסלול הסעה נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו לא עולה על הערכים המפורטים להלן:
:: (א) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F‏ - 1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 3,000 מטרים);
:: (ב) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B‏ - 1% לכל 25 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 2,500 מטרים);
: (8) קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי הוראות אלה:
:: (א) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 300 מטרים לפחות מאותה נקודה;
:: (ב) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 200 מטרים לפחות מאותה נקודה;
:: (ג) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 150 מטרים לפחות מאותה נקודה;
: (9) השיפוע הרוחבי של מסלול הסעה מונע הצטברות של מים על מסלול ההסעה, ואינו עולה על האחוזים המפורטים להלן:
:: (א) 1.5%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:: (ב) 2%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
: (10) חוזק מסלול הסעה הוא לפי הוראות אלה:
:: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמסלול ההסעה יהיה נתון לצפיפות תנועה ולעומס {{מוקטן|(stress)}} גדולים מאלה שמתקיימים לגבי המסלול שאותו הוא משמש, כתוצאה מכך שמסלול ההסעה משמש כלי טיס הנעים באיטיות וכלי טיס עומדים;
:: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאותו הוא נועד לשמש;
: (11) משטח מסלול הסעה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} הגורמים נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
: (12) תכונות החיכוך של מסלול ההסעה מבטיחות הפעלה בטוחה של כלי טיס על גביו, ובכלל זה בעת כל ריבוד מחדש שלו.

@ 22. מסלול הסעה לפינוי מהיר
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה לפינוי מהיר, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) רדיוס עקומת הפנייה מהמסלול {{מוקטן|(turn-off curve)}} של כלי טיס המפנה את המסלול תוך שימוש במסלול ההסעה לפינוי מהיר הוא, באורכים האלה, לפחות:
:: (א) 550 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 275 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (2) הוא מורחב באזור היציאה מהמסלול כך שמתאפשר, מנקודת מבטו של טייס בכלי טיס על המסלול, זיהוי מוקדם של הכניסה למסלול ההסעה לפינוי מהיר וביצוע הפינוי באמצעותו;
: (3) הוא כולל מקטע ישר, אחרי עקומת הפנייה מהמסלול, באורך שלא יפחת מהמפורט בחלק השני למסמך 9157 לעניין &quot;RAPID EXIT TAXIWAYS (RETS)&quot;, כך שכלי טיס המפנה את המסלול באמצעותו יוכל להגיע לעצירה מלאה על מסלול ההסעה כאמור, לפני התחברותו למסלול הסעה אחר;
: (4) זווית היציאה שלו מהמסלול היא, ככל האפשר, 30 מעלות, ובכל מקרה לא עולה על 45 מעלות ולא פחותה מ-25 מעלות.

@ 23. מסלול הסעה על גשר
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה על גשר, אלא אם כן מתקיימות במסלול ההסעה על גשר הוראות אלה:
: (1) רוחבו אינו פחות מאחד מאלה, לפי הגדול שבהם:
:: (א) רוחב החלק המיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה של רצועת מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 25(א)(3)]];
:: (ב) רוחב המאפשר פעולת כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש, בשני הכיוונים של מסלול ההסעה כאמור, בשים לב לכלי הטיס הגדול ביותר שאותו מיועד מסלול ההסעה לשמש, כך שתתאפשר עמידה [[בתקנה 143]];
: (2) בכל מקרה שבו מנועי כלי הטיס שאותו נועד מסלול הסעה על גשר לשמש, חורגים מגבולות מבנה הגשר - האזורים הסמוכים, מתחת לגשר, מוגנים מפני הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המנועים;
: (3) הוא ממוקם על חלק ישר של מסלול הסעה, כשמכל קצה של הגשר יהיה קטע ישר המוביל אליו, כך שתתאפשר התיישרות עם הגשר של כלי טיס מסיע, המתקרב אל הגשר.

@ 24. שולי מסלול הסעה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F, אלא אם כן לכל מקטע של מסלול ההסעה קיימים שולי מסלול הסעה, שמתקיימות בהם הוראות אלה:
:: (1) הם משתרעים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, באופן סימטרי, כך שהרוחב הכולל של מסלול ההסעה ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 44 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F;
::: (ב) 38 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא E;
::: (ג) 34 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D;
::: (ד) 25 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C;
:: (2) לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש כלי טיס המונעים במנועי טורבינה - פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} וימנעו יניקת חומר פני השטח באמצעות מנועי כלי הטיס.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מקטע&quot; - לרבות עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, למסלול הסעה אחר או לרחבה.

@ 25. רצועת מסלול הסעה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה, למעט נתיב הסעה לעמדת חניה, אלא אם כן למסלול ההסעה רצועת מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא משתרעת לרוחב מסלול הסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה לכל אורכו, למרחק שלא יפחת מהמפורט בעמודה שעניינה &quot;Taxiway, other than aircraft stand taxilane cetre line to object (meters)&quot;, בטבלה שעניינה &quot;Taxiway minimum separation distances&quot; לנספח 14;
:: (2) היא נקייה מכל עצם שמסכן כלי טיס מסיע, בין שהוא מעל פני הקרקע ובין שהוא מתחת לפני הקרקע, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא ברצועת מסלול ההסעה, לצורך הפעלתו הבטוחה של שדה התעופה, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ב) הוא עצם שביר;
:: (3) יש לה חלק מיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 10.25 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
::: (ב) 11 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
::: (ג) 12.50 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
::: (ד) 17 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא D;
::: (ה) 19 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא E;
::: (ו) 22 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא F;
:: (4) פני השטח שלה מפולסים עם צידי מסלול ההסעה או עם שולי מסלול ההסעה, אם קיימים;
:: (5) השיפוע הרוחבי בחלק המיושר שלה לא עולה על השיעורים האלה:
::: (א) שיפוע רוחבי חיובי כמפורט להלן; בפסקת משנה זו, &quot;שיפוע רוחבי חיובי&quot; - כשהוא נמדד בהשוואה לשיפוע הרוחבי של משטח מסלול ההסעה הצמוד אליו, ולא בהשוואה לאופק -
:::: (1) 2.5%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:::: (2) 3%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
::: (ב) שיפוע רוחבי שלילי, הנמדד ביחס לאופק, של 5%;
:: (6) השיפוע הרוחבי, בין חיובי ובין שלילי, של כל חלק שלה שאינו החלק המיושר של רצועת מסלול ההסעה, לא עולה על 5%, כשהוא נמדד ביחס לאופק.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מסלול הסעה&quot; - למעט מסלול הסעה מסוג נתיב הסעה לעמדת חניה.

=== סימן ג': מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב ===

@ 26. מפרץ המתנה
: (א) בעל רישיון יחשב, מזמן לזמן, את צפיפות התנועה בשדה התעופה {{מוקטן|(aerodrome traffic density)}} על בסיס מספר התנועות בשעת העומס היומית, ויסווגה לאחת מאלה:
:: (1) צפיפות תנועה נמוכה;
:: (2) צפיפות תנועה בינונית;
:: (3) צפיפות תנועה גבוהה.
: (ב) לגבי שדה תעופה שצפיפות התנועה בו בינונית או גבוהה, יקיים בעל הרישיון, מפרץ המתנה {{מוקטן|(holding bay)}} אחד לפחות, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה.

@ 27. עמדת המתנה למסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן ישנה עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול - על מסלול ההסעה, בחיבור שלו עם המסלול;
:: (2) בהצטלבות בין מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי {{מוקטן|(standard taxi-route)}} למסלול אחר - על המסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בחיבור שלו עם המסלול האחר.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שהשימוש בו של כלי טיס או של כלי רכב עלול להביא לחדירת מישורי הגבלת מכשולים או להפרעה לפעולתו של מיתקן עזר לטיסה, אלא אם כן על מסלול ההסעה, במקום שמונע חדירה או הפרעה כאמור, ישנה עמדת המתנה למסלול.

@ 28. עמדת המתנת ביניים
: נוכח בעל רישיון לדעת כי הגדרת גבול המתנה מסוים {{מוקטן|(specific holding limit)}} נחוצה לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, יקיים לשם כך עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position)}} לפי הוראות אלה:
: (1) עמדת המתנת ביניים תהיה על מסלול ההסעה, במקום שבו בעל הרישיון מבקש לקיים את גבול ההמתנה;
: (2) עמדת המתנת ביניים בהצטלבות שבין שני מסלולי הסעה תהיה לרוחב מסלול ההסעה, כך שיובטח מרחק בטוח בין עמדת ההמתנה כאמור לבין כלי טיס על מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 21(5)]];
: (3) אם נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יגדיר בעל הרישיון כינוי לכל עמדת המתנת ביניים, שיורכב מכינוי מסלול ההסעה וממספר.

@ 29. עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה שמתחברת אליהם דרך לכלי רכב אלא אם כן בכל חיבור שלהם לדרך לכלי רכב יש עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) היא נמצאת על הדרך לכלי רכב;
: (2) קיים מרחק בטוח בינה לבין כלי טיס על המסלול לפי [[תקנה 30(א)]] או על מסלול ההסעה, לפי [[תקנה 21(5)]].

@ 30. מיקום מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: (א) בעל רישיון יקיים מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
:: (1) המרחק ביניהם לבין כל ציר מסלול לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14;
:: (2) הם יהיו כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בהם לא יפריע לפעולתם של עזרי רדיו לניווט ולא יחדור לאזור חיוני ILS או לאזור רגיש ILS, או למישור מעבר פנימי;
:: (3) לגבי עמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]], היא תהיה כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בה לא יחדור למישור גישה פנימי, למישור מעבר פנימי, למישור הפסקת נחיתה, למישור גישה או למישור טיפוס לאחר המראה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול הממוקם בגובה של 2,300 רגל (700 מטרים) או יותר מעל גובה פני הים, שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת ושרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, יגדיל בעל הרישיון את המרחק הנקוב של 90 מטרים, המפורט בטבלה שעניינה, &quot;minimum distance from the runway centre line to a holding bay runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14, באופן הזה:
:: (1) לכל מסלול שממוקם בגובה של עד 6,600 רגל (2,000 מטרים) מעל גובה פני הים - במטר אחד לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
:: (2) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 6,600 רגל (2,000 מטרים) ועד לגובה של 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-13 מטרים ובעוד 1.50 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
:: (3) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-43 מטרים, ובעוד 2 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, שמפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול או עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שלו, גבוהים יותר מאשר סף המסלול - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המפורט בטבלה שעניינה &quot;minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14, לפי העניין, ב-5 מטרים נוספים לכל מטר שבו מפרץ ההמתנה, עמדת ההמתנה למסלול או עמדת ההמתנה על דרך לכלי רכב גבוהים מסף המסלול.

=== סימן ד': רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR ===

@ 31. רחבות ועמדות חניה
: בעל רישיון יקיים רחבה {{מוקטן|(apron)}}, אחת או יותר, בשדה התעופה, לפי הוראות אלה:
: (1) המנהל אישר לו לקיים את הרחבה, לאחר שהוכח להנחת דעתו שמתקיימים אלה:
:: (א) השימוש ברחבה לא מפריע לתנועת כלי טיס בשדה התעופה;
:: (ב) השטח הכולל של הרחבות מאפשר ניהול בטוח ויעיל של התנועה בשדה התעופה בצפיפות התנועה המרבית הצפויה בו;
: (2) חוזק כל חלק של רחבה יתאים לתנועת כל כלי הטיס שאותם היא נועדה לשמש, תוך הבאה בחשבון של העומסים הגבוהים הצפויים להיות מופעלים על הרחבה, עקב צפיפות תנועת כלי טיס על גביה ומהירות התנועה הנמוכה שלהם על הרחבה או עמידתם עליה;
: (3) שיפוע רחבה, לרבות בנתיב הסעה לעמדת חניה, יהיה מתון ככל האפשר וימנע הצטברות נוזלים על הרחבה, ובעמדת חניה - לא יעלה על 1%;
: (4) בעל רישיון יגדיר לגבי כל עמדת חניה את רכיב האות של קוד הייחוס המתאים לה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ויפרטו בספר העזר המבצעי;
: (5) המרחק המזערי בין כלי טיס הנכנס לעמדת החניה או היוצא ממנה לבין כל מבנה סמוך, כלי טיס בעמדת חניה אחרת או עצם, יהיה באורכים אלה:
:: (א) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא A או B‏ - 3 מטרים;
:: (ב) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא C‏ - 4.50 מטרים;
:: (ג) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא D‏, E או F‏ - 7.50 מטרים;
: (6) על אף האמור בפסקה (5)(ג), בעל רישיון רשאי לקיים עמדת חניה שאליה מסיע כלי טיס וממנה הוא נגרר לאחור, אף אם המרחק המזערי כאמור קטן מ-7.50 מטרים לגבי אלה:
:: (א) המרחק שבין חרטומו של כלי הטיס לבין כל חלק של מבנה בשדה התעופה המשמש להעלאת נוסעים לכלי טיס או להורדתם ממנו, ובכלל זה גשר להולכת נוסעים לכלי הטיס;
:: (ב) המרחק בין כלי הטיס הנכנס לעמדת החניה לבין כל חלק של עמדת החניה שלגביו ניתנת הנחיה כיוונית להסעת המטוס באמצעות מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system - VDGS)}}, ובלבד שהמרחק האמור לא יפחת מ-4.50 מטרים.

@ 32. עמדת חניה מבודדת
: (א) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת {{מוקטן|(isolated aircraft parking position)}} בשדה התעופה, לשם חניית כלי טיס שנדרש להפרידו מהפעילות השוטפת של שדה התעופה.
: (ב) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת, לפי הוראות אלה:
:: (1) עמדת חניה מבודדת תהיה רחוקה ככל האפשר מכל עמדת חניה אחרת, מבנה, שטח המשמש את באי שדה התעופה וכיוצא באלה, ובכל מקרה במרחק שלא יפחת מ-100 מטרים מכל אחד מהם;
:: (2) עמדת חניה מבודדת לא תהיה מעל תשתיות תת-קרקעיות, ובכלל זה כאלה המשמשות לאחסון או להובלת גז או דלק לכלי טיס, וככל האפשר שלא מעל כבלי חשמל או תקשורת או בסמוך להם.

@ 33. עמדת בדיקת VOR
: החליט בעל רישיון לקיים עמדת בדיקת VOR בשדה תעופה, ימקמה לפי נספח 10 לעניין &quot;Guidance material on the pre-flight checking of VOR airborne equipment&quot;, לגבי בחירת המיקום והשימוש בעמדת בדיקת VOR בשדה תעופה {{מוקטן|(Selection and use of VOR aerodrome check-points)}}.

== פרק ד': עזרים חזותיים לניווט ==

=== סימן א': מציינים ומערכות איתות ===

@ 34. מציין כיוון רוח
: (א) בעל רישיון יקיים בשדה תעופה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח {{מוקטן|(wind direction indicator)}}, שיאפשר לספק מידע בדבר כיוון הרוח ועוצמתה לטייס המבצע המראה או גישה לנחיתה, לפי תקנה זו.
: (ב) מיקום כל מציין כיוון רוח יהיה כך שבמציין כיוון הרוח מתקיימים אלה:
:: (1) הוא נראה מכלי טיס בעת טיסה, בעת גישה לנחיתה או בעת תנועה בשטח התנועה לפני ההמראה, לפי העניין;
:: (2) הוא מחווה את כיוון הרוח ועוצמתה בלא השפעה מהפרעות לתנועת האוויר הנגרמות עקב עצמים קרובים.
: (ג) מציין כיוון רוח יהיה עשוי כך שיחווה בצורה ברורה את כיוון הרוח על פני הקרקע ובצורה כללית את עוצמתה, ובכלל זה -
:: (1) הוא בצורה של חרוט קטום, עשוי מאריג, באורך שלא יפחת מ-3.60 מטרים ובקוטר שלא יפחת מ-0.90 מטרים בקצהו הרחב;
:: (2) הוא בצבע כזה שנראה בצורה ברורה ומובנת מגובה של 984 רגל (300 מטרים) לפחות מעל פני המסלול, בשים לב לרקע, ובכלל זה -
::: (א) ככלל, מציין כיוון הרוח יהיה בצבע אחד, לבן או כתום;
::: (ב) הוצב מציין כיוון הרוח על רקע משתנה, כך שנדרש שילוב של שני צבעים, כדי ליצור ניגודיות שלו בהשוואה לרקע המשתנה, יהיה מציין כיוון הרוח צבוע לפי ההוראות האלה:
:::: (1) הוא יהיה צבוע באחד משילובי הצבעים האלה: כתום ולבן, אדום ולבן או שחור ולבן;
:::: (2) הוא יהיה צבוע כך שהוא מחולק לחמישה פסים צבועים, לסירוגין, באחד משילובי הצבעים כאמור בפסקה (1); הפס הראשון והפס האחרון יהיו צבועים בצבע הכהה בשילוב הצבעים כאמור.
: (ד) בשדה תעופה הפועל בלילה יהיה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח מוארים, לפי אופן ההפעלה של שדה התעופה.

@ 35. מנורת איתות
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה שקיים בו מגדל פיקוח, אלא אם כן במגדל הפיקוח מצויה מנורת איתות {{מוקטן|(signalling lamp)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מסוגלת להאיר באור בצבע אדום, ירוק ולבן, ולעבור מהארה בצבע אחד להארה באחד מהצבעים האחרים באופן מיידי;
:: (2) היא כזו שניתן לכוונה באופן ידני, לעבר כל מטרה כפי שיידרש;
:: (3) היא מאפשרת שידור במורס, בכל אחד מהצבעים כאמור, במהירות של 4 מילים בדקה לכל הפחות;
:: (4) היא כזו שפיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} ועוצמת התאורה {{מוקטן|(intensity)}} שלה הם לפי נספח 14 לעניין &quot;Signalling lamp&quot;.
: (ב) בתקנה זו, &quot;ירוק&quot; - כפי מאפייניו בתוספת מספר 1 לגבי מאפייני הצבע הירוק בנסיבות שבהן לא נדרש עמעום {{מוקטן|(Dimming)}} או נדרש להבטיח כי צופה בעל ראיית צבעים לקויה {{מוקטן|(Defective colour vision)}} יהיה מסוגל לקבוע את הצבע.

=== סימן ב': סימונים ===

@ 36. חובת סימון
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הוא מסומן לפי [[סימן זה]].

@ 37. צבעים ובולטות
: (א) סימוני מסלול {{מוקטן|(runway markings)}} וסימוני מסלול סגור יהיו בצבע לבן.
: (ב) סימוני מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway markings)}}, סימוני צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway side stripe marking)}}, סימוני משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad markings)}}, סימוני מסלול הסעה סגור וסימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold markings)}} יהיו בצבע צהוב.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), סימון נתיבי הסעה חלופיים לעמדת חניה, יכול שיהיו בצבעים לפי הנחיות ACI לעניין &quot;Recommended colours&quot; ולעניין &quot;Alternative aircraft stand taxilane&quot;.
: (ד) סימוני קווי בטיחות לרחבה {{מוקטן|(apron safety lines)}} יהיו לפי הוראות אלה:
:: (1) בצבע לבן - לגבי סימונים שעניינם אסדרת תנועה וחניה של כלי רכב ברחבה;
:: (2) בצבע אדום - לגבי סימונים שעניינם ציון סכנה או קביעת גבול שאין לחצותו.
: (ה) נוכח בעל הרישיון לדעת כי נדרש להבליט סימון על רקע צבע המיסעה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן, תיעשה ההבלטה לפי המפורט להלן ולפי הנחיות ACI לעניין &quot;recommended colours&quot;:
:: (1) לגבי סימון בצבע לבן או בצבע צהוב - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע שחור;
:: (2) לגבי סימון בצבע אדום - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע לבן.
: (ו) סימונים לפי [[סימן זה]] -
:: (1) יהיו בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;;
:: (2) יהיו בסוג צבע שימזער את הפגיעה בתכונות החיכוך של המשטח.
: (ז) בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה, סימונים לפי [[סימן זה]] יכילו חומרים מחזירי אור, שנועדו להגדיל את נראותם.

@ 38. הגדרת כינוי מסלול ושרטוטו
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הגדיר ושרטט, לגבי כל מסלול, בכל קצה שלו, את כינוי המסלול {{מוקטן|(runway designation)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) כינוי המסלול יורכב ממספר דו-ספרתי, ולגבי מספר מסלולים מקבילים - ממספר דו-ספרתי בצירוף אות לועזית, שיוגדרו לפי נספח 14 לעניין &quot;Runway designation marking&quot;;
:: (2) כינוי מסלול ישורטט במיקום לפי איור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, לפי מאפייני המסלול;
:: (3) המספר והאות הלועזית המרכיבים את כינוי המסלול יהיו בצורה וביחס לפי איור &quot;Form and proportions of numbers and letters for runway designation markings&quot; בנספח 14, ובממדים שלא פוחתים מאלה המפורטים שם, אלא אם כן כינוי המסלול משולב בסימון מפתן המסלול, לפי איור משנה &quot;C - optional pattern&quot; באיור האמור, שאז יגדיל בעל הרישיון את ממדיהם, באופן יחסי, כדי למלא בצורה מתאימה את הרווחים בין הקווים המסמנים את מפתן המסלול.
: (ב) אם מפתן המסלול מוזז והמנהל הורה לבעל הרישיון מטעמים של בטיחות הטיסה כי עליו לעשות כך, יציין בעל הרישיון את כינוי המסלול שבתחילת המסלול, גם על גבי שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} שהוא שלט מיקום {{מוקטן|(location)}}, אחד לפחות, שימוקם כך שטייס המיושר על המסלול יראה אותו, לשם הנחיית כלי טיס ממריא.

@ 39. סימון ציר מסלול
: בעל רישיון ישרטט, על כל מסלול סלול, סימון ציר מסלול, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון ציר המסלול {{מוקטן|(runway centre line marking)}} ימוקם לאורך ציר המסלול, בין כינויי המסלול משני קצותיו, לפי איור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, אלא אם כן המסלול מצטלב עם מסלול אחר, שאז תחול לגבי סימון ציר המסלול באזור ההצטלבות [[תקנה 45]];
: (2) סימון ציר מסלול יהיה בצורה של פסים, המרווחים זה מזה בצורה אחידה, באופן הזה:
:: (א) אורכם של פס ושל המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו גם יחד, לא יפחת מ-50 מטרים ולא יעלה על 75 מטרים;
:: (ב) אורכו של כל פס יהיה שווה, לכל הפחות, לאורכו של המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו או ל-30 מטרים, לפי הגדול שבהם;
: (3) רוחב פס לא יפחת מהמידות האלה:
:: (א) 0.90 מטר - במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III;
:: (ב) 0.45 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I;
:: (ג) 0.30 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 ובמסלול לא-ממוכשר.

@ 40. סימון מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold marking)}} על כל מסלול, לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון מפתן מסלול יחל 6 מטרים ממפתן המסלול;
:: (2) סימון מפתן מסלול יורכב מדפוס של פסים אורכיים, בעלי ממדים אחידים, הממוקמים, לרוחב המסלול, בצורה סימטרית לעומת ציר המסלול, לפי איורי המשנה &quot;A - general and all precision approach runways&quot; או &quot;B - parallel runways&quot;, לפי העניין, באיור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14;
:: (3) סימון מפתן מסלול יהיה כך שאורכו של כל פס יהיה 30 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.80 מטרים בקירוב, כשהרווח בין פס אחד לאחר יהיה 1.80 מטרים בקירוב; ואולם לגבי שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול - הרווח ביניהם יהיה מכפלת הרווח האמור;
:: (4) סימון מפתן מסלול יכלול מספר פסים אורכיים לפי רוחב המסלול, ולפי טבלה זו:
::: {| width=&quot;80%&quot;
! ספרור !! רוחב המסלול !! מספר הפסים
|-
| (1) || פחות מ-23 מטרים || 4
|-
| (2) || 23 מטרים או יותר ופחות מ-30 מטרים || 6
|-
| (3) || 30 מטרים או יותר ופחות מ-45 מטרים || 8
|-
| (4) || 45 מטרים או יותר ופחות מ-60 מטרים || 12
|-
| (5) || 60 מטרים ויותר || 16;
|}
:: (5) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ומסלול לא-ממוכשר, שרוחבם הוא 45 מטרים או יותר - על אף האמור בפסקאות (2), (3) סיפה ו-(4), דפוס הפסים האורכיים יכול שיהיה לפי איור המשנה &quot;C - optional pattern&quot; באיור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, ובלבד שיהיו 3 פסים לפחות מכל צד של סימון כינוי המסלול, ושהרווח בין שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול יהיה 22.50 מטרים;
:: (6) הפסים ישתרעו לרוחב המסלול, משני צידי ציר המסלול, עד למרחק הקצר מבין שני אלה:
::: (א) 3 מטרים מכל צד מסלול;
::: (ב) 27 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
:: (7) הסימון יכלול גם פס רוחבי {{מוקטן|(transverse stripe)}}, שישורטט לרוחב המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול, ברוחב שלא יפחת מ-1.80 מטרים, לפי איור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מפתן מסלול&quot; - לרבות מפתן מסלול מוזז באופן קבוע.

@ 41. סימון מפתן מסלול מוזז
: אם מפתן המסלול מוזז, יחולו הוראות אלה:
: (1) אם הוא מוזז באופן קבוע, בעל הרישיון יעשה את אלה, הכול לפי איור המשנה &quot;B - temporarily or permanently displaced threshold&quot; באיור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14:
:: (א) ישרטט את מפתן המסלול לפי [[תקנה 40]];
:: (ב) ישרטט חיצים לאורך ציר המסלול בחלק המסלול שלפני מפתן המסלול המוזז;
: (2) אם הוא מוזז באופן זמני, בעל הרישיון יעשה אחד מאלה:
:: (א) יפעל לפי פסקה (1);
:: (ב) ישרטט את הפס הרוחבי כאמור [[בתקנה 40(א)(7)]] ואת סימון מפתן המסלול, לפי איור המשנה &quot;A - temporarily displaced threshold&quot; באיור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14;
: (3) יסתיר את כל הסימונים שלפני מפתן המסלול המוזז, למעט סימון ציר המסלול, שהפסים הצבועים שלו יומרו לחיצים, לפי איור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14.

@ 42. סימון צידי מסלול
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול {{מוקטן|(runway side stripe)}} באלה:
:: (1) לאורך מסלול סלול אם הניגודיות שבין צידי המסלול לבין שוליו או לבין סביבתו אינה מספקת;
:: (2) לאורכו של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון צידי מסלול יורכב משני פסים, אחד בכל צד של המסלול לאורכו, כך שצידו החיצון של כל פס, לעומת ציר המסלול, יחפוף את צד המסלול, זולת אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, שאז כל פס ימוקם במרחק של 30 מטרים מציר המסלול;
:: (2) אם קיים משטח פנייה למסלול, יימשך סימון צידי המסלול לאורך המסלול גם ביציאה למשטח הפנייה האמור וגם בכניסה ממנו חזרה למסלול;
:: (3) רוחבו של כל פס בסימון צידי מסלול לא יפחת מהמידות האלה:
::: (א) 0.90 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו 30 מטרים או יותר;
::: (ב) 0.45 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו קטן מ-30 מטרים.
: (ג) בתקנה זו, &quot;צד מסלול&quot; {{מוקטן|(runway edge)}} - החלק המרוחק ביותר של המסלול, לרוחבו, מציר המסלול.

@ 43. קביעת נקודת מיכוון וסימונה
: (א) בעל רישיון יגדיר וישרטט נקודת מיכוון {{מוקטן|(aiming point)}} באלה:
:: (1) במסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
:: (2) במסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובכל מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי הדבר נדרש לשם שיפור דיוק הגישה.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון נקודת מיכוון לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון נקודת המיכוון על המסלול יתחיל במקומות אלה:
::: (א) לגבי מסלול המצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(visual approach slope indicator systems(()))}} מסוג PAPI או APAPI((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) - בנקודה על המסלול שאליה מתכנס מישור הגישה החזותי {{מוקטן|(visual approach slope)}} הנקוב לאותו מסלול;
::: (ב) לגבי מסלול שאינו מצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה - במרחק ממפתן המסלול לפי נספח 14 לעניין &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot; לגבי &quot;Distance from threshold to beginning of marking&quot;, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
:: (2) סימון נקודת המיכוון יורכב משני פסים, שאורך ורוחב כל פס והמרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים יהיו לפי נספח 14 לעניין &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot;, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
:: (3) בלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), סומן במסלול סימון אזור נגיעה לפי [[תקנה 44]], יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים כאמור שווה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון אזור הנגיעה.

@ 44. הגדרת אזור הנגיעה וסימונו
: (א) בעל רישיון יגדיר ויסמן את אזור הנגיעה {{מוקטן|(touchdown zone)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
:: (2) במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 או בכל מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - אם נוכח בעל הרישיון כי סימון אזור הנגיעה נדרש לשם הבלטת אזור הנגיעה לצורך דיוק הגישה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן.
: (ב) בעל רישיון ישרטט את סימון אזור הנגיעה לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון אזור הנגיעה יורכב מזוגות של סימונים מלבניים, ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; מספר זוגות הסימונים המלבניים לאורך ציר המסלול יהיה לפי מרחק הנחיתה הזמין, או, אם סימון אזור הנגיעה נדרש לגבי שני כיווני הגישה למסלול - לפי המרחק בין מפתני המסלול, לפי נספח 14 לעניין &quot;Touchdown zone marking&quot; לגבי &quot;Location and characteristics&quot;;
:: (2) סימון אזור הנגיעה ישורטט לפי איורי המשנה &quot;A - basic pattern&quot; או &quot;B - with distance coding&quot; באיור &quot;Aiming point and touchdown zone markings&quot; בנספח 14, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין או למרחק בין מפתני מסלול, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) לגבי &quot;basic pattern&quot; - אורכו של כל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים ורוחבו לא יפחת מ-3 מטרים;
::: (ב) לגבי &quot;with distance coding&quot; - אורך כל רצועה בכל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים, רוחבה לא יפחת מ-1.80 מטרים והמרווח בין שני פסים סמוכים בסימון לא יפחת מ-1.50 מטרים;
::: (ג) המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול יהיה לפי הטבלה שעניינה &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot; לנספח 14, לעניין &quot;lateral spacing between inner sides of stripes&quot;;
::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), נקבעה נקודת מיכוון למסלול - יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול שווה לזה של המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון נקודת המיכוון לפי [[תקנה 43]];
::: (ה) המרחק האורכי בין תחילת סימון מלבני אחד לאחר לאורך ציר המסלול יהיה 150 מטרים, ממפתן המסלול, ואולם סימון מלבני כאמור, שאמור להיות ממוקם במרחק של עד 50 מטרים מסימון נקודת המיכוון - לא ישורטט;
:: (3) למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2 - יורכב, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), מזוג של סימונים מלבניים ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול, שיהיה במרחק של 150 מטרים מתחילת סימון נקודת המיכוון לכיוון המסלול, ותקנת משנה (ב)(2) תחול בשינויים המחויבים.

@ 45. סימון באזור הצטלבות
: בעל רישיון ישרטט את סימוני המסלולים בהצטלבות בין שני מסלולים או יותר לפי חשיבותם ולפי הוראות אלה:
: (1) חשיבות מסלולים בהצטלבות, תהיה לפי הדירוג הזה: מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אחריו מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ואחריו מסלול לא-ממוכשר;
: (2) סימוני המסלול החשוב ביותר יהיו רציפים וסימוני שאר המסלולים לא יסומנו באזור ההצטלבות, ואולם סימוני צידי המסלול {{מוקטן|(runway side stripe marking)}} של המסלול החשוב ביותר יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות;
: (3) לגבי מסלולים בעלי אותה חשיבות לפי פסקה (1) - יגדיר בעל הרישיון את המסלול החשוב ביותר מביניהם, ופסקה (2) תחול בשינויים המחויבים;
: (4) בהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, סימוני המסלול יהיו רציפים, וסימוני מסלול ההסעה לא יסומנו באזור ההצטלבות; סימוני צידי המסלול יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות.

@ 46. סימון ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line marking)}} על אלה:
:: (1) על מסלול הסעה סלול;
:: (2) על נתיב הסעה ברחבה, כך שיספק הנחיה מתמשכת בעת תנועה בין ציר המסלול לבין עמדות החניה שברחבה;
:: (3) על מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אם ציר מסלול ההסעה אינו חופף את ציר המסלול.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה במקומות אלה:
:: (1) במקטע ישר של מסלול ההסעה - לאורך ציר מסלול ההסעה;
:: (2) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - לאורך המקטע, בהמשך לסימון ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אליו, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול;
:: (3) אם סימון ציר מסלול ההסעה קבוע על המסלול, כאמור בתקנת משנה (א)(3) - לאורך ציר מסלול ההסעה.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
:: (1) בהצטלבות של מסלול הסעה עם מסלול, אם מסלול ההסעה משמש לפינוי המסלול, סימון ציר מסלול ההסעה יהיה לפי הוראות אלה, והכול לפי איור &quot;Taxiway markings&quot; בנספח 14:
::: (א) סימון ציר מסלול ההסעה יתעקל לכיוון סימון ציר המסלול;
::: (ב) סימון ציר מסלול ההסעה יתמשך במקביל לסימון ציר המסלול, מעבר לנקודת ההשקה לציר המסלול -
:::: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
:::: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים;
:: (2) סימון ציר מסלול הסעה יהיה ברוחב של 0.15 מטרים לפחות;
:: (3) סימון ציר מסלול הסעה ישתרע ברציפות לאורך ציר מסלול ההסעה, למעט במקרים אלה:
::: (א) במקרה כאמור [[בתקנה 45(4)]];
::: (ב) אם הוא חוצה סימון עמדת המתנה למסלול או סימון עמדת המתנת ביניים, שאז סימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון העמדות כאמור, ויתחדש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
:: (4) בסמוך לעמדת המתנה למסלול, במטרה להדגיש את הקרבה אליה, ישורטט סימון ציר מסלול הסעה מודגש {{מוקטן|(enhanced taxiway centre line marking)}}, לפי הוראות אלה:
::: (א) הוא ישתרע ממרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת המתנה למסלול, לכיוון התנועה מהמסלול ואילך למרחק של 47 מטרים לכל היותר;
::: (ב) הוא יהיה בממדים לפי איור המשנה &quot;dimensions&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
::: (ג) בלי לגרוע מפסקאות משנה (א) ו-(ב) -
:::: (1) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה סימון עמדת המתנה אחר הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
::::: (א) הוא יופסק במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון עמדת ההמתנה האחרת;
::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
::::: (ג) הוא יימשך, מנקודת חידוש הסימון כאמור בפסקה (2), לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה &quot;second hold position&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
:::: (2) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה מסלול הסעה הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
::::: (א) הוא יופסק במרחק של 1.50 מטרים לפני נקודת החיתוך של צירי מסלולי ההסעה;
::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 1.50 מטרים לאחריה;
::::: (ג) הוא יימשך לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה &quot;intersecting Taxiway&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
:::: (3) אם מספר מסלולי הסעה מצטלבים בעמדת המתנה למסלול או לפניה - סימון ציר מסלול ההסעה המודגש יימשך לאורך שלא יפחת מ-47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לגבי כל אחד ממסלולי ההסעה המצטלבים;
:::: (4) אם המרחק בין סימוני שתי עמדות המתנה למסלול, הנמצאות זו מול זו, קטן מ-94 מטרים, יסומן ציר מסלול הסעה מודגש לכל אורך המרחק האמור, לפי איור משנה &quot;between two holding positions&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14.

@ 47. סימון צד מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון ישרטט בגבול שבין משטח שאינו מיועד לשאת עומס {{מוקטן|(non-load-bearing surface)}} לבין משטח המיועד לשאת עומס {{מוקטן|(load-bearing surface)}}, סימון צד מסלול הסעה {{מוקטן|(taxi side stripe marking)}}, לפי הוראות אלה, אם נוכח לדעת כי לא ניתן להבחין ביניהם בקלות או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
:: (1) סימון צד מסלול הסעה ישורטט לאורך קצה המשטח המיועד לשאת עומס, וקצהו החיצוני יחפוף את קצה המשטח האמור;
:: (2) סימון צד מסלול הסעה יורכב מצמד קווים מקבילים, רציפים, ברוחב של 0.15 מטרים האחד ובמרחק של 0.15 מטרים זה מזה.
: (ב) נוכח המנהל לדעת כי קיים חשש לבלבול בין סימון צד מסלול הסעה לבין סימון ציר מסלול ההסעה, לרבות בהצטלבות מסלולי הסעה או בעיקול במסלול הסעה, ובמקום שבו עלול להיווצר ספק בדבר מיקומו של כלי הטיס לעומת סימון צד מסלול ההסעה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון כי לסימון צד מסלול ההסעה לפי תקנת משנה (א) יתווספו פסים רוחביים {{מוקטן|(additional transverse stripes)}} לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) בעל רישיון ישרטט פסים רוחביים כפי שהורה לו המנהל לפי תקנת משנה (ב), לפי ההוראות האלה:
:: (1) הם יהיו על גבי המשטח שאינו מיועד לשאת עומס;
:: (2) הם יהיו בניצב לסימון צד המסלול;
:: (3) השרטוט יהיה כך שהמרחק בין פס לפס לא יעלה על האורכים האלה:
::: (א) 15 מטרים לאורכו של עיקול במסלול ההסעה;
::: (ב) 30 מטרים לאורכו של מקטע ישר במסלול ההסעה;
:: (4) בכל פס מתקיימים גם אלה:
::: (א) הוא ברוחב של 0.90 מטרים;
::: (ב) הוא באורך של 7.50 מטרים, אלא אם כן הורה המנהל לבעל הרישיון אחרת.
: (ד) בתקנה זו, &quot;משטח שאינו מיועד לשאת עומס&quot; - משטח בשדה התעופה, לרבות שולי מסלול הסעה, שולי משטח פנייה או חלק ממפרץ המתנה או מרחבה, שאינו מיועד לשאת עומס וששימוש בו בידי כלי טיס עלול לגרום נזק לכלי הטיס.

@ 48. סימון משטח פנייה
: בעל רישיון ישרטט, במשטח פנייה, סימון משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון משטח פנייה יימשך במקביל לסימון ציר המסלול, לפני נקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול באורכים האלה:
:: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
:: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים;
: (2) סימון משטח פנייה יתעקל, בנקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול, ויימשך לאורך ציר משטח הפנייה;
: (3) סימון משטח פנייה יהיה קו רציף ברוחב של 0.15 מטרים לפחות.

@ 49. סימון עמדת המתנה למסלול
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב מסלול ההסעה שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
: (2) אם המסלול הוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי - סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב המסלול שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
: (3) הוא יהיה בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איור &quot;Runway-holding position markings&quot; בנספח 14;
: (4) על אף האמור בפסקה (3), בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שמקוימות לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, סימון עמדת ההמתנה למסלול הקרובה ביותר למסלול יהיה בדפוס A2, וסימון עמדות ההמתנה למסלול הרחוקות יותר מהמסלול יהיה בדפוס B2 לפי איור &quot;Runway-holding position markings&quot; בנספח 14.

@ 50. סימון עמדת המתנת ביניים
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנת ביניים, סימון עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position marking)}}; סימון עמדת הביניים יהיה לפי איור &quot;Taxiway markings&quot; בנספח 14, לגבי &quot;Intermediate holding position marking&quot;.

@ 51. סימון עמדת בדיקת VOR
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת בדיקת VOR, סימון עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון עמדת בדיקת VOR יורכב ממעגל בצבע לבן בקוטר של 6 מטרים, שרוחב הקו המסמן אותו יהיה 0.15 מטרים, לפי איור משנה &quot;without direction line&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint marking&quot; בנספח 14;
: (2) סימון עמדת בדיקת VOR ימורכז בנקודה שבה על כלי טיס לעמוד כדי לקלוט באופן מדויק את אות ה-VOR המפורסם לצורך הבדיקה;
: (3) אם נדרש כי, לצורך בדיקת ה-VOR, כלי הטיס יתיישר בכיוון מסוים, סימון עמדת בדיקת VOR יכלול גם קו בצבע לבן בכיוון האמור, לפי איור משנה &quot;with direction line&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint marking&quot; בנספח 14, שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (א) הוא עובר דרך מרכז המעגל כאמור בתקנת משנה (ג);
:: (ב) הוא נמשך למרחק של 6 מטרים מחוץ למעגל;
:: (ג) בסופו מסומן ראש-חץ;
:: (ד) הוא ברוחב של 0.15 מטרים.

@ 52. קביעת כינוי רחבה וכינוי עמדת חניה
: בעל רישיון יגדיר לכל רחבה כינוי רחבה, ולכל עמדת חניה כינוי עמדת חניה שיורכבו מאות לועזית, אחת או יותר, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר; כינוי רחבה או כינוי עמדת חניה כאמור לא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה, לכינוי רחבה אחרת או לכינוי עמדת חניה אחרת.

@ 53. סימוני עמדת חניה
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת חניה, סימוני עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand markings)}} לפי הוראות אלה:
: (1) סימוני עמדת חניה ישורטטו כך שבהנחה שגלגל האף של כלי טיס נע על גבי הסימונים האמורים, מתקיימים בכל עת המרחקים המזעריים המפורטים [[בתקנה 31(5)]];
: (2) סימוני עמדת חניה יכללו, לפי אופן השימוש בה, את אלה:
:: (א) קו כניסה לעמדת חניה {{מוקטן|(lead-in line)}}, שמתקיימים בו אלה:
::: (1) הוא בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand lead-in line, taxiway and taxilane centre line&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;stand lead-in lines for multiple aircraft type parking stands&quot;, לפי העניין;
::: (2) אם קו כניסה לעמדת חניה משמש לתנועה חד-כיוונית - הוא כולל חיצים בכיוון התנועה, שיהיו בצבעים, בממדים ובצורה לפי הנחיות ACI לעניין &quot;one way arrow&quot;;
:: (ב) קו יציאה מעמדת חניה {{מוקטן|(lead-out line)}}, שתחול לגביו פסקת משנה (א)(1), בשינויים המחויבים;
:: (ג) סמן תחילת פנייה {{מוקטן|(turn bar)}}, בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;power out, turn bar and alignment line&quot;;
:: (ד) קו התיישרות {{מוקטן|(alignment line)}}, שתפקידו להנחות את הטייס בעת ביצוע השלב הסופי של תמרון החניה, שימוקם בהמשכו של קו הכניסה לעמדת החניה ויהיה בצבעים ובממדים כאמור בפסקת משנה (א)(1);
:: (ה) קו עצירה {{מוקטן|(stop line)}}, שמתקיימים בו אלה:
::: (1) הוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;basic aircraft stop line&quot;, הנחיות ACI לעניין &quot;multiple aircraft stop line&quot;, הנחיות ACI לעניין &quot;basic marshaller and towing stop line&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;multiple marshaller and towing stop line&quot;, והכול לפי העניין;
::: (2) בעמדת חניה שבה סומן יותר מקו עצירה אחד, לגבי כל קו עצירה - הוא כולל גם סימון שבו יצוין טיפוס כלי הטיס שאותו נועד קו העצירה לשמש; ציון טיפוס כלי הטיס יוגדר לפי מסמך 8643, וסימונו יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI המפורטות בפסקת משנה (ה)(1), לפי העניין;
:: (ו) סימון הכוונה לעמדת חניה, או למספר עמדות חניה, הכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI, לעניין &quot;direction to parking stand&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;direction to an area of parking stands&quot;, לפי העניין; לסימון הכוונה לעמדת חניה החופפת עמדת חניה אחרת יתווסף ציון טיפוס כלי הטיס, שיוגדר לפי מסמך 8643;
:: (ז) סימון מיקום עמדת חניה, שכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand identification on parking stand&quot;;
:: (ח) סימון מוטת כנף מרבית לשימוש בנתיב הסעה לעמדת חניה, בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;maximum wingspan marking&quot;.

@ 54. שרטוט קווי בטיחות לרחבה
: (א) בעל רישיון ישרטט ברחבה, לפי אופן השימוש בה, קווי בטיחות לרחבה מהסוגים האלה, שיהיו בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום כלהלן:
:: (1) קו גבול אחריות - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;boundary of responsibility line&quot;;
:: (2) קו בטיחות בעמדת חניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand safety line&quot;;
:: (3) קו המתחם אזור מוגבל - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand-by areas - restricted for aircraft manoeuvres&quot;‏, &quot;stand-by areas - height restricted&quot; או &quot;stand dividing line&quot;, לפי העניין;
:: (4) קו המתחם אזור חניית ציוד - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;equipment parking area&quot;;
:: (5) קו המתחם אזור אסור לחניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;no parking area&quot;, או הנחיות ACI לעניין &quot;air bridge wheel position&quot;, לפי העניין;
:: (6) קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;underground services including fuel hydrant markings&quot;;
:: (7) סימון צידי דרך לכלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;service road&quot;;
:: (8) קו גבול לתנועת כלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;vehicle limit line&quot;.
: (ב) תקנת משנה (א)(7) ו-(8) תחול גם על דרך לכלי רכב מחוץ לרחבה.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;סימון צידי דרך לכלי רכב&quot; - קווים המתחמים דרך לכלי רכב משני צידיה;
::- &quot;קו בטיחות בעמדת חניה&quot; - קו סביב עמדת החניה, המתחם אזור, שצריך להיות נקי מאנשים, כלי רכב וציוד אם כלי טיס מסיע בכוחות עצמו או נגרר לעמדת החניה, או אם מנועיו פועלים;
::- &quot;קו גבול אחריות&quot; - קו המפריד בין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של בעל הרישיון לבין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של מגדל הפיקוח;
::- &quot;קו גבול לתנועת כלי רכב&quot; - קו שאותו אסור לכלי רכב לחצות;
::- &quot;קו המתחם אזור אסור לחניה&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו אין למקם כלי רכב וציוד;
::- &quot;קו המתחם אזור חניית ציוד&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו ניתן למקם באופן חופשי כלי רכב וציוד כך שיישמר המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]];
::- &quot;קו המתחם אזור מוגבל&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה, המצוי במרחק בטוח מכלי טיס המסיע בכוחות עצמו לעמדה, ושאין מניעה שיהיו בו אנשים, כלי רכב וציוד בשעה שכלי טיס אינו מסיע מעמדת החניה החוצה;
::- &quot;קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שהוא פתח של מיתקן שירות תת-קרקעי.

@ 55. סימוני דרך לכלי רכב
: (א) בכפוף לאמור [[בתקנה 54(ב)]], בעל רישיון ישרטט על דרך לכלי רכב, תמרורי סימון על פני הדרך שנקבעו לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]].
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב לרוחב הדרך בעמדת ההמתנה, לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]] לגבי קו עצירה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון ישרטט סימון צידי דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע לבן וברוחב שלא יפחת מ-0.10 מטרים;
:: (2) לגבי דרך לכלי רכב החוצה מסלול הסעה - סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;taxiway and taxilane crossing&quot;.

@ 56. סימון הנחיה מחייב
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}}, נוסף על שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}}, בכל אחד מאלה:
:: (1) על מסלול ההסעה - אם רוחבו עולה על 60 מטרים;
:: (2) על משטח אזור התנועה - במקום שבו הורה המנהל לבעל הרישיון, אם הדבר נדרש מטעמי בטיחות הטיסה.
: (ב) אישר המנהל לבעל רישיון כי הצבת שלט הנחיה מחייב אינה אפשרית, ישרטט בעל הרישיון סימון הנחיה מחייב מתאים.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב לפי הוראות אלה:
:: (1) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-9 מטרים, הסימון יהיה -
::: (א) לפי איור משנה &quot;A - taxiway for aeroplanes with OMGWS up to but not including 9 m&quot; באיור &quot;Mandatory instruction marking&quot; בנספח 14;
::: (ב) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
::: (ג) כך שמרכזו על ציר מסלול ההסעה;
::: (ד) כך שסימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק שלא יפחת ממטר אחד ממנו;
:: (2) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, ישורטטו שני סימוני הנחיה מחייבים, שיהיו -
::: (א) לפי איור משנה &quot;B - taxiway for aeroplanes with OMGWS from 9 m up to but not including 15 m&quot; באיור &quot;Mandatory instruction marking&quot; בנספח 14;
::: (ב) משני צידי סימון ציר מסלול ההסעה;
::: (ג) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מאלה:
:::: (1) מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
:::: (2) מסימון ציר מסלול ההסעה, לרוחב מסלול ההסעה;
:: (3) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], סימון ההנחיה המחייב יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום, ויהיה זהה לזה שעל גבי שלט ההנחיה המחייב המתאים, למעט אם מדובר בסימון הנחיה מחייב שעניינו איסור כניסה {{מוקטן|(no entry)}}, שאז הוא יורכב מכיתוב שתוכנו &quot;NO ENTRY&quot;;
:: (4) הרקע של סימון ההנחיה המחייב יהיה בצורת מלבן, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו;
:: (5) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין סימון ההנחיה המחייב לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול סימון ההנחיה המחייב מסגרת מתאימה ליצירת הניגודיות, בצבע שחור או בצבע לבן, בהתחשב בצבע המשטח כאמור;
:: (6) כל תו בכיתוב לפי תקנה זו יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3 ובאורך לפי הוראות אלה:
::: (א) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
::: (ב) 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים.
: (ד) שורטטה עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]] על גבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 60 מטרים, ישרטט בעל הרישיון, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), סימון הנחיה מחייב שיורכב מכיתוב שתוכנו &quot;CAT II&quot;‏, &quot;CAT III&quot; או &quot;CAT II/III&quot;, לפי סוג הגישה למסלול שאותו משרתת עמדת ההמתנה, שיחולו עליו הוראות אלה:
:: (1) סימון ההנחיה המחייב ישורטט במרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
:: (2) שרטוט סימון ההנחיה המחייב יחל ממרחק של 0.90 מטרים מצד מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, לאורכו של סימון עמדת ההמתנה;
:: (3) לגבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 90 מטרים - סימון ההנחיה המחייב ישורטט מספר פעמים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, ובמרווחים שלא עולים על 45 מטרים בין סימון לסימון;
:: (4) כל תו בכיתוב האמור יהיה באורך שלא יפחת מ-1.80 מטרים, בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (5) תחול עליו גם תקנת משנה (ג)(3), (4) ו-(5).
: (ה) בעל רישיון לא ישרטט סימון הנחיה מחייב על גבי מסלול, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.

@ 57. סימון מידע
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון מידע {{מוקטן|(information marking)}}, נוסף על שלט מידע {{מוקטן|(Information sign)}}, במקום שבו נוכח לדעת כי הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הצבת שלט מידע אינה אפשרית או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט בעל הרישיון סימון מידע מתאים על משטח אזור התנועה.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לרוחב משטח אזור התנועה, וימקמו כך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי הטיס שאותו נועדו מסלול ההסעה או הרחבה לשמש.
: (ד) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לפי הוראות אלה:
:: (1) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], יחולו הוראות אלה:
::: (א) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע צהוב על רקע שחור, אם הוא בא במקום שלט שעניינו מיקום {{מוקטן|(location)}} או נוסף עליו;
::: (ב) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב, אם הוא בא במקום שלט שעניינו הכוונה {{מוקטן|(direction)}} או נוסף עליו;
:: (2) כל תו בכיתוב המרכיב את סימון המידע יהיה -
::: (א) באורך 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, אלא אם כן אישר לו המנהל אורך אחר, לאחר שנוכח לדעת כי הדבר נדרש בשל מגבלות מקום, ובלבד שזה לא יפחת מ-2 מטרים;
::: (ב) באורך 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים;
::: (ג) בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (3) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין הרקע של סימון המידע לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול בסימון המידע מסגרת לפי הוראות אלה:
::: (א) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע צהוב - מסגרת בצבע שחור;
::: (ב) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע שחור - מסגרת בצבע צהוב.

@ 58. סימוני מסלול סגור
: (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול או קטע של מסלול סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway marking)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) סימוני מסלול סגור ישורטטו בתחילתו ובסופו של המסלול או של קטע המסלול הסגור, וכן לאורכו של המסלול או קטע המסלול הסגור כך שהמרחק בין הסימונים לא יעלה על 300 מטרים;
:: (2) סימוני מסלול סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה &quot;closed runway marking&quot; באיור &quot;Closed runway and taxiway markings&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט, על מסלול או קטע של מסלול שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת המסלול או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

@ 59. סימוני מסלול הסעה סגור
: (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול הסעה סגור {{מוקטן|(closed taxiway marking)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) סימוני מסלול הסעה סגור יסומנו בתחילתו ובסופו של מסלול ההסעה או של קטע מסלול ההסעה הסגור, לפחות;
:: (2) סימוני מסלול הסעה סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה &quot;closed taxiway marking&quot; באיור &quot;Closed runway and taxiway markings&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול הסעה סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת מסלול ההסעה או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

@ 60. הסתרת סימונים ותאורות במסלול סגור או במסלול הסעה סגור
: (א) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם לצמיתות, יסתיר בעל הרישיון את סימוני המסלול, סימוני מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין.
: (ב) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם, לא יפעיל בעל הרישיון את מערכת תאורות הגישה, תאורות המסלול, תאורות מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין, אלא לצורך תחזוקתם או לצורך מבצעי אחר.

@ 61. סימוני טרום מפתן מסלול
: בעל רישיון ישרטט, על משטח סלול שלפני מפתן מסלול, שאורכו עולה על 60 מטרים ושאינו מתאים לשימוש כלי טיס, סימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימוני טרום מפתן סלול ישתרעו לכל אורכו של המשטח הסלול כאמור;
: (2) סימוני טרום מפתן מסלול יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור &quot;Pre-threshold marking&quot; בנספח 14.

=== סימן ג': שלטים ===

@ 62. הצבת שלטים
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו שלטים {{מוקטן|(signs)}} לפי [[סימן זה]].

@ 63. מאפיינים כלליים של שלט
: לא יציב בעל רישיון שלט לפי [[סימן זה]] אלא אם כן מתקיימות בשלט הוראות אלה:
: (1) הוא עצם שביר;
: (2) גובהו מעל פני הקרקע {{מוקטן|(installed height)}} מאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס, ובכל מקרה לא עולה על הגובה המפורט בעמודה &quot;installed )max&quot;(שבטבלה שעניינה &quot;Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs&quot; לנספח 14, למעט לגבי שלט מרחק נותר להמראה או לנחיתה;
: (3) הוא ממוקם במרחק מזערי מחלקו הסלול של מסלול או של מסלול הסעה, כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs&quot; לנספח 14, לפי העניין;
: (4) לגבי שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} או שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} - הוא מלבני, כשצלעו הארוכה אופקית;
: (5) לא נעשה בו שימוש בצבע האדום, אלא על גבי שלט הנחיה מחייב;
: (6) הכיתוב על גביו הוא לפי המאפיינים לעניין זה שבתוספת מספר 4;
: (7) הוא בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;;
: (8) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול שמתקיים בו אחד מאלה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה:
:: (א) ערך הראות על מסלול המזערי שהוגדר כתנאי להפעלתו, קטן מ-800 מטרים;
:: (ב) הוא מסלול ממוכשר, המופעל בלילה;
:: (ג) הוא מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, המופעל בלילה;
: (9) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, המופעל בלילה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה או שהוא משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}.

@ 64. שלט בעל תוכן משתנה
: (א) בעל רישיון יציב שלט בעל תוכן משתנה {{מוקטן|(variable message sign)}} אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) המידע המוצג בשלט תקף רק במהלך פרקי זמן מוגדרים;
:: (2) קיים צורך בהצגת תכנים שונים לחלופין.
: (ב) תצוגת שלט בעל תוכן משתנה שאינו בשימוש או שאירעה בו תקלה, תהיה ריקה.
: (ג) לא יעשה בעל רישיון שימוש בשלט בעל תוכן משתנה אלא אם כן פרק הזמן לשינוי התוכן על גבי השלט קצר ככל האפשר, ואינו עולה על 5 שניות.

@ 65. מאפיינים כלליים של שלט הנחיה מחייב
: (א) שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום.
: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, בשל גורמים סביבתיים או אחרים, נדרש להדגיש את הניגודיות בין הכיתוב על גבי השלט לבין הרקע שלו, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יוסיף, סביב הקצוות החיצוניים של התווים, קו מיתאר בצבע שחור בעובי, לפי הוראות אלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים.

@ 66. שלט כינוי מסלול
: בעל רישיון יציב שלט כינוי מסלול {{מוקטן|(runway designation sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט כינוי מסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס A2 לפי [[תקנה 49(3)]];
: (2) שלט כינוי מסלול ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
: (3) הכיתוב על פני שלט כינוי מסלול יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, כך שהוא מציג את כינוים מנקודת מבטו של הממתין בעמדת ההמתנה, לפי איורי משנה &quot;runway designation of a runway extremity&quot; או &quot;runway designation of both extremities of a runway&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot;, לפי העניין, ולפי איור בנספח 14.

@ 67. שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III‏ {{מוקטן|(category I, II or III holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]];
: (2) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול, לכיוון המסלול;
: (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, בתוספת הכיתוב CAT I‏, CAT II‏, CAT III‏, CAT II/III, או CAT I/II/III, לפי העניין, לפי איורי משנה &quot;category I hold position&quot;‏, &quot;category II hold position‏&quot;, &quot;category III hold position‏&quot;, &quot;category II and III hold position&quot; או &quot;category I, II and III hold position&quot;, לפי העניין, באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot;, ולפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; לנספח 14.

@ 68. שלט עמדת המתנה למסלול
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway-holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה למסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]];
: (2) שלט עמדת המתנה למסלול ימוקם מכל צד של עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול לתוך האזור החודר למישורי הגבלת המכשולים או לתוך אזור חיוני ILS או אזור רגיש ILS, לפי העניין;
: (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה למסלול יורכב מכינוי מסלול ההסעה שעליו מקוימת עמדת ההמתנה, בתוספת מספר ייחודי לאותה עמדת המתנה, לפי איור משנה &quot;runway-holding position&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot; בנספח 14.

@ 69. שלט אין כניסה
: בעל רישיון יציב שלט אין כניסה {{מוקטן|(NO ENTRY sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט אין כניסה יוצב בכניסה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
: (2) שלט אין כניסה ימוקם מכל צד של מסלול ההסעה, כשפניו לכיוון התנועה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
: (3) האיור על פני שלט אין כניסה יהיה לפי איור משנה &quot;NO ENTRY&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot; בנספח 14.

@ 70. שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road-holding position sign)}} בעמדת המתנה על דרך לכלי רכב שנקבעה לפי [[תקנה 29]], לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב ימוקם בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק של 1.50 מטרים מצד הדרך;
: (2) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב יהיה לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]], לגבי ההוראות שעניינן &quot;עצור! תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה&quot; ויכלול גם, אם בעל הרישיון נוכח לדעת כי הדבר נדרש להבטחת בטיחות התנועה מעמדת ההמתנה, את אלה:
:: (א) כיתוב, בשפה העברית, האוסר המשך תנועה בלא מירשה ממגדל הפיקוח;
:: (ב) שלט מיקום לפי [[תקנה 77]];
: (3) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב המיועד לשימוש בלילה יואר או יהיה משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}, [[ותקנה 63(8) ו-(9)]] לא תחול לגבי שלט כאמור.

@ 71. מאפיינים כלליים של שלט מידע
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות באמצעות שלט, מיקום מסוים או למסור מידע לגבי ניתוב התנועה או שהמנהל הורה לו לעשות כך, יציב שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מידע ימוקם ככל האפשר, בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
: (2) שלט מידע שאינו שלט מיקום לפי [[תקנה 77]], יורכב מכיתוב של תווים בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) שלט מידע שהוא שלט מיקום יורכב מכיתוב של תווים בצבע צהוב על רקע שחור, ואם לא נלווה אליו כל שלט אחר - גם ממסגרת בצבע צהוב, לפי איור משנה &quot;location&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (4) לא יוצב שלט מידע שאינו שלט מיקום בצד שלט הנחיה מחייב;
: (5) שלט מידע בהצטלבות מסלולי הסעה, ימוקם לפני ההצטלבות, לפי הוראות אלה:
:: (א) אם קיים סימון עמדת המתנת ביניים - בקו אחד עם סימון עמדת המתנת הביניים;
:: (ב) אם לא קיים סימון עמדת המתנת ביניים - במרחק מציר מסלול ההסעה החוצה שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (1) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
::: (2) 40 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.

@ 72. שלט פינוי מסלול
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות יציאה ממסלול למסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט פינוי מסלול {{מוקטן|(runway exit sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) הוא ימוקם באותו צד של המסלול שאליו פונה היציאה מהמסלול, [[ותקנה 71(1)]] לא תחול לגבי שלט כאמור;
: (2) הוא ימוקם לצד המסלול בנקודה על קו ניצב לנקודת ההשקה כאמור [[בתקנה 46(ג)(1)(ב)]];
: (3) הכיתוב על גביו יהיה לפי הוראות אלה:
:: (א) הוא יורכב מכינוי מסלול ההסעה שאליו נעשית היציאה מהמסלול ומחץ המורה את הכיוון שבו יש לנוע, שיהיה לפי אלה:
::: (1) מוטה בזווית של 45 מעלות ביחס לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה לפינוי מהיר;
::: (2) ניצב לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר;
:: (ב) הוא יהיה לפי איורי המשנה &quot;runway exit&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 73. שלט מסלול פנוי
: בעל רישיון יציב שלט מסלול פנוי {{מוקטן|(runway vacated sign)}} אחרי כל יציאה ממסלול, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מסלול פנוי ימוקם -
:: (א) לכל הפחות בצד אחד של מסלול ההסעה, וככל האפשר משני צידי מסלול ההסעה;
:: (ב) בקו עמדת ההמתנה למסלול שעל גבי מסלול ההסעה שאליו מובילה היציאה מהמסלול, ואם היו על מסלול ההסעה כאמור מספר עמדות המתנה למסלול - בקו עמדת המתנה למסלול הרחוקה ביותר מהמסלול;
:: (ג) כשפניו לכיוון התנועה מהמסלול לעמדת ההמתנה למסלול;
: (2) הכיתוב על גבי שלט מסלול פנוי יהיה בצורה של סימון עמדת ההמתנה למסלול בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איורי משנה שעניינם &quot;runway vacated&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 74. שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את מרחק ההמראה הזמין מהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות {{מוקטן|(intersection take-off sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות ימוקם בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
: (2) המרחק בין שלט המראה זמין מהצטלבות לבין ציר מסלול ההמראה, לא יפחת מהאורכים האלה:
:: (א) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 45 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (3) הכיתוב על גבי שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות יורכב ממספר המשקף את מרחק ההמראה הזמין במטרים בצירוף האות m, ומחץ המורה את כיוון הפנייה לצורך ההמראה, שיהיה ניצב למספר כאמור, לפי איורי משנה &quot;intersection take-off&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 75. שלט יעד
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את הכיוון ליעד מסוים בשדה התעופה, כגון רחבה מסוימת או אזור פריקה וטעינה של כלי טיס, יציב שלט יעד {{מוקטן|(destination sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) הכיתוב על גבי שלט יעד יורכב מאותיות, ספרות או שילוב של השניים, המזהה את היעד, ומחץ המורה את כיוון היעד, לפי איור משנה &quot;destination&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (2) לא יוצב שלט הכוונה לפי [[תקנה 76]] או שלט מיקום לפי [[תקנה 77]] בצמוד לשלט יעד, אלא אם כן אישר זאת המנהל.

@ 76. שלט הכוונה
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות כינוי וכיוון של מסלולי הסעה בהצטלבות, יציב שלט הכוונה {{מוקטן|(direction sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) הכיתוב על גבי שלט הכוונה יורכב מאותיות, או משילוב של אותיות וספרות, המזהים את מסלול ההסעה שאליו מכוון השלט, ומחץ המורה את כיוון ההסעה למסלול ההסעה המזוהה, לפי איורי המשנה שעניינם &quot;direction&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (2) מספר שלטי הכוונה שיש להציב זה בצד זה, ימוקמו בסדר כזה שזווית החיצים המורים את כיוון ההסעה שעל גביהם תלך ותגדל ביחס לאנך, לפי מסלולי ההסעה שאותם הם מזהים;
: (3) כל שלט הכוונה שעניינו פנייה שמאלה ימוקם משמאלו של שלט המיקום, וכל שלט הכוונה שעניינו פנייה ימינה, ימוקם מימינו של שלט המיקום, למעט בצומת שאותו חוצה מסלול הסעה יחיד, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את שלט ההכוונה מימין לשלט המיקום;
: (4) שלטי הכוונה צמודים יופרדו זה מזה באמצעות קו אנכי שחור.

@ 77. שלט מיקום
: בעל רישיון יציב שלט מיקום {{מוקטן|(location sign)}},לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מיקום יוצב בכל אחד מאלה:
:: (א) בצידו המרוחק של שלט כינוי מסלול ממסלול ההסעה, לפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; בנספח 14;
:: (ב) בצידו המרוחק ממסלול ההסעה של שלט מסלול פנוי, לפי איור משנה &quot;runway vacated&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
:: (ג) בצד שלט הכוונה, לפי איורי המשנה שעניינם &quot;direction&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
:: (ד) אם יש צורך מבצעי לזהות מסלול הסעה ביציאה מרחבה או לאחר הצטלבות;
:: (ה) אם יש צורך מבצעי לזהות עמדת המתנת ביניים;
: (2) שלט מיקום לא יוצב על מסלול, ובכלל זה בהצטלבות בין מסלולים, למעט לפי האמור [[בתקנה 38(ב)]];
: (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום יורכב מכינוי מסלול ההסעה או הרחבה שעליה נמצא כלי הטיס, ולא יכלול חיצים;
: (4) נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יורכב הכיתוב על גבי שלט המיקום מכינוי עמדת המתנת הביניים לפי [[תקנה 28(3)]].

@ 78. סימון צומת &quot;T&quot;
: נוכח בעל רישיון לדעת כי מסלול הסעה מסתיים בצומת דוגמת צומת &quot;T&quot; וקיים צורך מבצעי לזהות את סיום מסלול ההסעה, יזהה את סיומו באמצעות מחסום, שלט הכוונה או כל עזר חזותי מתאים, שימוקם מעבר לצומת כשפניו לכיוון מסלול ההסעה.

@ 79. שלט עמדת בדיקת VOR
: בעל רישיון יציב שלט עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint sign)}} בסמוך לעמדת בדיקת VOR, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת בדיקת VOR ימוקם קרוב ככל האפשר לעמדת הבדיקה שבסמוך אליה הוא מוצב, כך שהכיתוב שעל גביו ייראה מתא הטייס של כלי טיס העומד כנדרש על גבי סימון העמדה לפי [[תקנה 51]];
: (2) שלט עמדת בדיקת VOR יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) הכיתוב על גבי שלט עמדת בדיקת VOR יהיה לפי איורי המשנה &quot;where no DME is collocated with the VOR&quot; או &quot;where a DME is collocated with the VOR&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint sign&quot; לנספח 14, לפי העניין.

@ 80. שלט מיקום עמדת חניה
: ככל האפשר, בעל רישיון יציב שלט מיקום עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand identification sign)}} בכל עמדת חניה, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מיקום עמדת חניה ימוקם כך שייראה בבירור מתא הטייס של כלי טיס טרם הכניסה לעמדת החניה;
: (2) שלט מיקום עמדת חניה יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום עמדת חניה יהיה כינוי עמדת החניה.

@ 81. שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה
: החליט בעל רישיון להציב שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה {{מוקטן|(runway distance remaining sign)}} (בתקנה זו - שלטי מרחק נותר), לא יפעיל את המסלול אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) שלטי המרחק הנותר ממוקמים -
:: (א) משני צידיו של המסלול לכל אורכו, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון למקמם מצד אחד של המסלול, לאחר שנוכח לדעת כי בשל תנאי המסלול וסביבתו לא ניתן למקמם משני צידי המסלול;
:: (ב) במרחק מצד המסלול, כהגדרתו [[בתקנה 42(ג)]], מחוץ למסלול, כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Location distances for runway distance remaining signs&quot; לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים;
:: (ג) במרחק אורכי של 300 מטרים לערך בין שלט לשלט מכל צד של המסלול ובמרחק שווה מציר המסלול, ואם הם ממוקמים משני צידי המסלול - גם במקביל זה לזה;
: (2) הכיתוב על גבי שלטי המרחק הנותר מורכב מתווים בצבע לבן על רקע שחור;
: (3) שלטי המרחק הנותר ערוכים בתצורה {{מוקטן|(configuration)}} כמפורט בצרופה א' לעניין &quot;Runway distance remaining signs (RDRSs)&quot;, בשים לב לאורך המסלול;
: (4) כל שלטי המרחק הנותר הם בעלי אותם ממדים, וממדיהם אינם עולים על אלה המפורטים בטבלה שעניינה &quot;Location distances for runway distance remaining signs&quot; לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים.

@ 82. שלטי אזור לא שמיש וסימוני אזור לא שמיש
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה וכי יש צורך מבצעי בהצבת שלטים לצורך הפעלה בטוחה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלטי אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability signs)}}, לפי תקנה זו:
:: (1) יש שינוי זמני במרחקים המוצהרים של מסלול;
:: (2) יש שינוי זמני במסלול הסעה או הרחבה.
: (ב) בעל רישיון יסיר שלטים קיימים המספקים מידע לא מספיק או מידע מטעה לגבי אזור לא שמיש או יכסה אותם כך שלא יספקו עוד מידע כאמור.
: (ג) לא יציב בעל רישיון שלטי אזור לא שמיש אם תוכנם סותר את המידע שבפרסומי המידע התעופתי המתאימים.
: (ד) בעל רישיון יציב שלטי אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
:: (1) באזור התנועה, במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי בקביעתם וכך שאינם מסתירים עזרים חזותיים אחרים ואינם מספקים מידע שסותר את זה שבעזרים חזותיים אחרים;
:: (2) הם מורכבים מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור ברוחב כמפורט להלן:
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים;
::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים;
:: (3) תוכנו של הכיתוב על גביהם מורכב מהודעה קריאה, בהירה ופשוטה, שבה המידע השימושי ההכרחי להפעלה הבטוחה;
:: (4) הם משיבי אור;
:: (5) בתוספת שתי תאורות בצבע אדום או צהוב, שיהבהבו בעת ובעונה אחת, שימוקמו לפי איור &quot;Examples of unserviceability signs&quot; לנספח 14 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת שיש להגדיל את הבולטות של השלטים.
: (ה) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט סימון אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability marking)}} מתאים:
:: (1) הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה - שאז ישרטט בעל הרישיון סימון אזור לא שמיש נוסף על שלטי אזור לא שמיש;
:: (2) הצבת שלטי אזור לא שמיש אינה אפשרית.
: (ו) בעל רישיון ישרטט סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה) על משטח אזור התנועה וימקם אותו במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי וכך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי טיס המתקרב אליו.
: (ז) סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה), יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור, ויהיה לפי הוראות אלה:
:: (1) הכיתוב יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (2) הרקע יהיה מלבני, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו.

=== סימן ד': מסמנים ===

@ 83. קביעת מסמנים
: לא יציב בעל הרישיון מסמנים {{מוקטן|(markers)}} בשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות במסמנים הוראות [[סימן זה]].

@ 84. מאפיינים כלליים של מסמן
: מסמן יהיה -
: (1) עצם שביר, למעט מסמן ציר מסלול הסעה שלגביו תחול [[תקנה 88(ד)(4)]];
: (2) מותקן בגובה שמאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
: (3) בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;.

@ 85. מסמני גבולות מסלול לא סלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול {{מוקטן|(unpaved runway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול במסלול לפי הוראות אלה:
:: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם משולבים בקיבועי התאורות;
:: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם שטוחים ומלבניים או חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את המסלול הלא סלול;
:: (3) מסמן שטוח ומלבני יהיה באורך מזערי של 3 מטרים וברוחב מזערי של מטר אחד, והצלע הארוכה שלו תהיה מקבילה לציר המסלול;
:: (4) מסמן חרוטי יהיה בגובה מרבי של 0.50 מטרים.

@ 86. מסמני גבולות שטח עצירה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח שטח העצירה לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות שטח עצירה שהם שונים באופן מספק ממסמני גבולות מסלול לא סלול, כך שיובטח שאין בלבול בין שני סוגי המסמנים.

@ 87. מסמני גבולות מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge markers)}}, במסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני ציר מסלול הסעה.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של &quot;Taxiway edge lights&quot;, בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן גבול מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משיב אור;
:: (2) הוא בצבע כחול;
:: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, ושטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-150 סנטימטרים רבועים.

@ 88. מסמני ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מסמני ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line markers)}} במקרים האלה:
:: (1) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני גבולות מסלול הסעה;
:: (2) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשיפור ההנחיה שמספקים סימוני ציר מסלול ההסעה.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
:: (1) לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של &quot;Taxiway centre line lights&quot;, בשינויים המחויבים;
:: (2) על גבי סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי, שאז כל מסמן ימוקם במרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן ציר מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משיב אור;
:: (2) הוא בצבע ירוק;
:: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, וכך ששטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-20 סנטימטרים רבועים;
:: (4) בעל הרישיון בדק ומצא כי המסמן מתוכן ומותקן כך שהוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או למסמן עצמו.

@ 89. מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול הסעה לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול {{מוקטן|(unpaved taxiway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול לפי הוראות אלה:
:: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם משולבים בקיבועי התאורות;
:: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את מסלול ההסעה הלא סלול.

@ 90. מסמני אזור לא שמיש, תאורות אזור לא שמיש ותאורות מסלול סגור
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי חלק של מסלול הסעה, רחבה או מפרץ המתנה אינו מתאים לתנועת כלי טיס אבל ניתן לעוקפו בצורה בטוחה (להלן בתקנה זו - אזור לא שמיש), יציב בו מסמני אזור לא שמיש, ואם החלק כאמור נמצא באזור תנועה המשמש בלילה - גם תאורות אזור לא שמיש, לפי תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
:: (1) מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש ימוקמו במרווחים קרובים, כך שיתחמו את האזור הלא שמיש, ולגבי תאורות אזור לא שמיש - גם לפי צרופה א' לעניין &quot;Lighting of unserviceable areas&quot;;
:: (2) מסמני אזור לא שמיש יורכבו ממספר מיתקנים ניצבים ובולטים שהם אחד מאלה:
::: (א) דגל שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) שטחו 0.50 מטרים רבועים לפחות;
:::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
::: (ב) חרוט {{מוקטן|(cone)}}, שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
:::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
::: (ג) לוח סימון, שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
:::: (2) אורכו 0.90 מטרים לפחות;
:::: (3) הוא צבוע, לסירוגין, בפסים אנכיים בצבעים אדום ולבן או כתום ולבן;
:: (3) תאורות אזור לא שמיש יורכבו מתאורות המאירות באור קבוע בצבע אדום; עוצמת האור האדום תבטיח את בולטותו לעומת עוצמת תאורות סמוכות ולעומת רמת התאורה הכללית שלעומתה הוא נצפה בדרך כלל, ולא תפחת מ-‎10 cd;
:: (4) במסלול שמיש או במסלול הסעה שמיש הפועל בלילה, המצטלב עם מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם שנסגר, יציב בעל הרישיון, נוסף על סימוני אזור לא שמיש, גם תאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מוצבות לאורך הכניסה לאזור הלא שמיש;
::: (ב) הן מוצבות כך שהרווח ביניהן אינו עולה על 3 מטרים.
: (ג) בעל רישיון יציב תאורות מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway lighting)}} על מסלול סגור באופן זמני או שנאסר לנחות עליו באופן זמני, ושקיימות בו תאורות מסלול, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה או שהמנהל הורה לו לעשות כן, לפי הוראות אלה:
:: (1) הן ימוקמו בכל קצה של המסלול, על ציר המסלול;
:: (2) הן יהיו כך שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) מנקודת מבטו של טייס העושה שימוש במסלול הן נראות כאילו הן ניצבות בפניו;
::: (ב) הן בצורה וביחס {{מוקטן|(proportions)}} לפי איור &quot;Example of equivalent elevated closed runway lighting with five lights per branch&quot; בנספח 14, וכוללות חמש תאורות לפחות על כל זרוע; תאורות אלה ממוקמות במרווחים שווים זו מזו, ובמרווחים כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum interval between closed runway lights centres&quot; לנספח 14, לפחות;
:: (3) הן יאירו באורות מהבהבים בצבע לבן לכיוון הגישה למסלול, וקצב הבהובן יהיה כך שהן דולקות למשך שנייה אחת וכבות למשך שנייה אחת, בכל פעם;
:: (4) הן יהיו כך שבמקרה של כשל במערכת ההבהוב שלהן, הן יעברו באופן אוטומטי להאיר באור קבוע בצבע לבן;
:: (5) הן יהיו כך שמערכות אספקת הכוח החשמלי שלהן והשליטה בהן יאפשרו להפעיל אותן באופן עצמאי מתאורות מסלול אחרות;
:: (6) עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם כאמור [[בתקנה 92(ד)]].

=== סימן ה': תאורות ===

@ 91. קביעת תאורות
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו תאורות {{מוקטן|(lights)}} לפי [[סימן זה]].

@ 92. מאפיינים כלליים של תאורות
: (א) לא יציב בעל רישיון תאורת מסלול, תאורת שטח עצירה או תאורת מסלול הסעה שהיא תאורה מוגבהת {{מוקטן|(elevated)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא עצם שביר;
:: (2) היא מותקנת בגובה המאפשר מרווח בטוח בינה לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
:: (3) היא מסומנת כך שתובטח בולטותה {{מוקטן|(conspicuous)}} ביום.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה והמבנים התומכים בהן הם עצם שביר, ואולם לגבי אלה המשתרעות למרחק גדול מ-300 מטרים ממפתן המסלול יחולו הוראות אלה:
::: (א) אם גובה המבנה התומך כאמור גבוה מ-12 מטרים - רק התאורה הנתמכת ו-12 המטרים העליונים של המבנה התומך יהיו עצם שביר;
::: (ב) אם המבנה התומך כאמור מוקף בעצמים לא שבירים - רק התאורה הנתמכת והחלק של המבנה התומך המיתמר מעל לגובה העצמים הלא שבירים יהיו עצם שביר;
:: (2) נוכח בעל הרישיון לדעת כי המבנה התומך כאמור אינו בולט בצורה מספקת לעומת סביבתו {{מוקטן|(conspicuous)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יסמנו כך שיבלוט ביום ובלילה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון קיבוע תאורה השקוע במשטח אזור התנועה {{מוקטן|(light fixtures inset in the surface)}} אלא אם כן בדק ומצא כי קיבוע התאורה מתוכן ומותקן כך שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או לתאורה עצמה;
:: (2) החום הנוצר בממשק שבין התאורה שבו לבין צמיג כלי טיס, כתוצאה מהולכה או קרינה {{מוקטן|(conduction or radiation)}}, לא עולה על 160 מעלות צלזיוס לחשיפה שמשכה הוא 10 דקות.
: (ד) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]], תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90]] ותאורות שיש להוסיף לשלטי אזור לא שמיש לפי [[תקנה 82(ד)(6)]], אלא אם כן עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם לפי תוספת מספר 2, לפי התאורה השייכת לעניין ולפי נסיבות השימוש בה, ובלבד שעוצמת האור המרבית בגבולות הצורה המגדירה את הקרן העיקרית {{מוקטן|(main beam)}} ובתוכה, לא תעלה על 3 פעמים עוצמת האור המזערית, כמוגדר שם.
: (ה) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ד), לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול {{מוקטן|(runway lighting)}}, אלא אם כן עוצמתן מתאימה לכל אחד מאלה:
:: (1) לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדו תאורות המסלול לשרת, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;;
:: (2) לעוצמה של המקטע הסמוך של מערכת תאורות הגישה, אם קיימת, באופן שימנע מטייס בגישה לנחיתה את הרושם השגוי שלפיו תנאי הראות משתנים תוך כדי הגישה לנחיתה.
: (ו) נוכח בעל רישיון לדעת כי שימוש במערכת תאורות בעוצמה גבוהה {{מוקטן|(high-intensity lighting system)}} הכרחי לצורך הפעלתו היעילה והבטוחה של שדה התעופה, לא יעשה בה שימוש אלא אם כן היא כוללת מנגנונים נפרדים לשליטה בעוצמת כל סוג תאורות המרכיב אותה, שיאפשרו התאמה של עוצמת כל סוג תאורות, לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת שדה התעופה; לעניין זה, &quot;סוג תאורות&quot; - אחד או יותר מאלה: מערכת תאורת גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}}, תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}}, תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}}, תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}}, תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(runway touchdown zone lights)}} או תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}}.
: (ז) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]] אלא אם כן הן מאירות באור בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for aeronautical ground lights&quot;.
: (ח) לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה על מסלול שמהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אלא אם כן מערכות התאורות השונות מקושרות {{מוקטן|(interlocked)}}, כך שתימנע האפשרות להפעלה של שני סוגי התאורות בעת ובעונה אחת.
: (ט) נוכח בעל רישיון לדעת כי תאורה שאינה תאורה תעופתית בשדה התעופה או בסביבתו, גורמת לפגיעה בבטיחות הטיסה (להלן בתקנה זו - תאורה מסכנת), יודיע על כך למנהל בסמוך ככל האפשר לגילוי הדבר, ולגבי תאורה מסכנת כאמור שממוקמת בשדה התעופה - יכבה אותה, ימסך אותה או ישנה אותה, כך שלא תהווה פגיעה כאמור.
: (י) בעל רישיון יפעל למניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת וליישום נספח 14 לעניין &quot;Lights which may endanger the safety of aircraft‏&quot;, &quot;Laser emissions which may endanger the safety of aircraft&quot; ו-&quot;Lights which may cause confusion&quot;, באמצעות הפעולות האלה:
:: (1) ניטור, באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות תאורה מסכנת בסביבת שדה התעופה הקרובה, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
:: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]] לשם גילוי תאורה מסכנת;
:: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת;
:: (4) נקיטת פעולות משפטיות למניעת הקמה של תאורה מסכנת או להסרתה;
:: (5) יידוע המנהל על תאורה מסכנת שגילה, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן.
: (יא) בתקנה זו -
::- &quot;פגיעה בבטיחות הטיסה&quot; - לרבות הפרעה לתאורות שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן זה]], הסחת הדעת מתאורות כאמור, פגיעה ביעילותן, בלבול בין תאורות כאמור לבין תאורות לא תעופתיות או סנוור טייס;
::- &quot;תאורה שאינה תאורה תעופתית&quot; - לרבות משדר קרינת לייזר {{מוקטן|(laser emitter)}}.

@ 93. משואת שדה תעופה
: (א) בעל רישיון יציב בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה משואת שדה תעופה {{מוקטן|(aerodrome beacon)}}.
: (ב) בעל רישיון ימקם את משואת שדה התעופה לפי הוראות אלה:
:: (1) היא תמוקם בשדה התעופה או בסמוך לו, באזור שבו קיימת תאורת רקע חלשה;
:: (2) היא תמוקם כך שלא תוסתר בכיוונים שלגביהם היא משמשת;
:: (3) היא תמוקם כך שלא תסנוור טייס בגישה לנחיתה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון משואת שדה תעופה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מאירה בצבעים מהבהבים לסירוגין, לפי הפירוט הזה:
::: (א) לגבי שדה תעופה יבשתי - באור בצבע ירוק ובאור בצבע לבן;
::: (ב) לגבי שדה תעופה ימי - באור בצבע צהוב ובאור בצבע לבן;
::: (ג) לגבי שדה תעופה משולב, יבשתי וימי - לפי אחד משילובי הצבעים לפי פסקת משנה (א) או לפי פסקת משנה (ב), בשים לב לחלק של שדה התעופה המשמש את עיקר פעילותו;
:: (2) היא מהבהבת בתדירות של 20 עד 30 הבהובים לדקה;
:: (3) האור הנראה ממנה, הוא לפי ההוראות האלה:
::: (א) הוא נראה לכל הכיוונים במישור האופקי;
::: (ב) הוא בפיזור אנכי כזה שישתרע מזווית של לא יותר ממעלה אחת ביחס לאופק ועד לזווית שלדעת בעל הרישיון מספיקה כדי לספק הנחיה לכלי טיס המצוי בגובה המרבי שבו אמורה המשואה כאמור לשמש;
::: (ג) הוא כך שהעוצמה היעילה {{מוקטן|(effective intensity)}} של הבהובה לא תפחת מ-‎2,000 cd.

@ 94. מערכת תאורת גישה - הוראות כלליות
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה פשוטה {{מוקטן|(simple approach lighting system)}} לפי [[תקנה 95]], במסלול כמפורט להלן, למעט במסלול המשמש רק בתנאים של ראות טובה או, שקיימת לגביו, להנחת דעתו של בעל הרישיון, הנחיה מספיקה באמצעות עזרים חזותיים אחרים:
:: (1) מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, שנועד לשימוש בלילה;
:: (2) מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת.
: (ב) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה I‏ {{מוקטן|(precision approach category I lighting system)}} לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I.
: (ג) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III ‏(precision approach category II and III lighting system) לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה לשרת, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;;
:: (2) היא ממוקמת, ככל האפשר, במישור האופקי {{מוקטן|(horizontal plane)}} העובר דרך מפתן המסלול, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;, ובלבד שמתקיימים גם אלה:
::: (א) אין חפץ החודר את המישור האמור בתוך מרחק של 60 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, למעט משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} של מיתקן עזר לטיסה מסוג ILS, שיסומן ויואר בתור מכשול;
::: (ב) התאורות המרכיבות אותה אינן מוסתרות, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול שלשימושו נקבעה המערכת.

@ 95. מערכת תאורת גישה פשוטה
: (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה פשוטה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משני אלה:
::: (א) תאורות המשך ציר, לפי הוראות אלה:
:::: (1) קבוצות התאורות משתרעות למרחק של 420 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
:::: (2) המרווח בין קבוצת תאורות אחת לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם שיפור ההנחיה שמספקות התאורות המרווח צריך להיות 30 מטרים;
:::: (3) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול ממוקמת במרחק של 60 או 30 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק בפסקת משנה (א)(2);
:::: (4) כל קבוצת תאורות מורכבת מאחד מאלה:
::::: (א) תאורה אחת;
::::: (ב) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 3 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
::: (ב) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
:::: (1) היא ממוקמת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
:::: (2) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
:::: (3) היא באורך של 18 או 30 מטרים;
:::: (4) היא אופקית, ככל האפשר;
:::: (5) המרווחים בין התאורות לאורכה יהיו מזעריים ככל האפשר, ולגבי שורה חוצה של תאורות שאורכה 30 מטרים, ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד, ובלבד שהתאורות ייראו כקו רציף;
:: (2) בתאורות המרכיבות אותה מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הן מאירות באור קבוע בצבע לבן;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בצלע בסיס {{מוקטן|(base leg)}} ובצלע סופית {{מוקטן|(final approach)}};
::: (ג) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בגישה סופית לנחיתה, המבוצעת בלא סטייה חריגה מתוואי הגישה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), נוכח בעל הרישיון לדעת כי אין אפשרות שתאורות המשך הציר ישתרעו למרחק של 420 מטרים ממפתן המסלול, רשאי בעל הרישיון, באישור המנהל, ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א)(2), להציב מערכת תאורת גישה פשוטה שתאורות המשך הציר שלה משתרעות למרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, ובלבד שהציב שורה חוצה של תאורות נוספת במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול, ותקנת משנה (א)(1)(ב) תחול לגביה בשינויים המחויבים.

@ 96. מערכת תאורת גישה קטגוריה I ומערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III - הוראות כלליות
: לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן;
: (2) היא מוצבת בשים לב למעטפת תוואי הטיסה {{מוקטן|(flight path envelope)}} המתאימה לה, המפורטת באיור שעניינו &quot;Flight path envelopes to be used for lighting design for category I, II and III operations&quot; בצרופה א', לפי העניין.

@ 97. מערכת תאורת גישה קטגוריה I
: (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I אלא אם כן היא מורכבת משני אלה:
:: (1) תאורות המשך ציר, המורכבות מקבוצות תאורות לפי הוראות אלה:
::: (א) קבוצות התאורות ישתרעו למרחק של 900 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
::: (ב) המרווח בין קבוצת תאורות לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול יהיה 30 מטרים;
::: (ג) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול תמוקם במרחק של 30 מטרים ממפתן המסלול;
::: (ד) כל קבוצת תאורות תורכב מאחד מהמפורטים להלן, כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון:
:::: (1) מספר תאורות במרחקים לאורך המשך ציר המסלול כלהלן:
::::: (א) ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול - תאורה אחת;
::::: (ב) ממרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 600 מטרים ממנו - 2 תאורות, אחת מכל צד של המשך ציר המסלול באופן סימטרי, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
::::: (ג) ממרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 900 מטרים ממנו - 3 תאורות, שהאמצעית מביניהן ממוקמת על המשך ציר המסלול, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
:::: (2) תאורה אחת;
:::: (3) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 4 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
:: (2) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
::: (א) היא מוצבת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
::: (ב) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
::: (ג) היא באורך של 30 מטרים;
::: (ד) היא אופקית, ככל האפשר;
::: (ה) המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה מזעריים ככל האפשר, כך שייראו כקו רציף, ואולם ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד.
: (ב) בעל רישיון יוסיף לכל פס תאורות במערכת תאורת גישה קטגוריה I שמתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3) תאורה מהבהבת, זולת אם אישר לו המנהל שלא להוסיף את התאורה המהבהבת כאמור לאחר שנוכח לדעת כי הדבר אינו נחוץ בשים לב למאפייני המערכת ותנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה.
: (ג) הוסיף בעל רישיון תאורות מהבהבות כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות שלהלן ואיור משנה &quot;barrette centre line&quot; באיור שעניינו &quot;Precision approach category I lighting systems&quot; בצרופה א':
:: (1) כל התאורות ירצדו, בזו אחר זו, החל מהתאורה המרוחקת ביותר ממפתן המסלול ועד לזו הקרובה ביותר אליו;
:: (2) כל תאורה תהבהב בתדירות של פעמיים בשנייה;
:: (3) התאורות המהבהבות יותקנו כך שניתן להפעילן בצורה נפרדת מתאורות אחרות שהן חלק ממערכת תאורת הגישה.
: (ד) בעל רישיון יוסיף שורות חוצות נוספות של תאורות למערכת תאורת גישה קטגוריה I, שלא מתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3), לפי ההוראות שלהלן, ואיור משנה &quot;distance coded centre line&quot; באיור שעניינו &quot;Precision approach category I lighting systems&quot; בצרופה א':
:: (1) שורה חוצה של תאורות, באורך של 22.50 מטרים, שתוצב במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול;
:: (2) שורה חוצה של תאורות, באורך של 37.50 מטרים, שתוצב במרחק של 450 מטרים ממפתן המסלול;
:: (3) שורה חוצה של תאורות, באורך של 45 מטרים, שתוצב במרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול;
:: (4) שורה חוצה של תאורות, באורך של 52.50 מטרים, שתוצב במרחק של 750 מטרים ממפתן המסלול.
: (ה) פסקאות משנה (א), (ג) ו-(ה) בתקנת משנה (א)(2) יחולו לגבי שורות חוצות נוספות של תאורות כאמור בתקנת משנה (ד).

@ 98. מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III
: לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שנקבעו לגבי מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנה 97]], בתוספות ובשינויים האלה, ולפי איורים &quot;Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III&quot; ו-&quot;Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III, where the serviceability levels of the lights specified as maintenance objectives in Chapter 10 can be demonstrated&quot;, בנספח 14, לפי העניין:
: (1) הוא הוסיף, בין מפתן המסלול לבין השורה החוצה של התאורות {{מוקטן|(crossbar)}} שלפי [[תקנה 97(א)(2)]], שתי שורות-צד של תאורות ({{מוקטן|side rows}}; להלן בתקנה זו - שורות-צד), אחת מכל צד של תאורות המשך הציר, שמורכבות מפסי תאורות, לפי הוראות אלה:
:: (א) הם מאירים, על אף האמור [[בתקנה 96(1)]], בצבע אדום;
:: (ב) עוצמת האור האדום שלהם מתאימה לעוצמת שאר התאורות המרכיבות את מערכת תאורת הגישה;
:: (ג) אורך כל אחד מהם, המרחק בין התאורות המרכיבות כל אחד מהם והמרחק הרוחבי בין שתי שורות-הצד הם כאמור [[בתקנה 108(ב)(2)(ב)]], לפי העניין;
:: (ד) המרווח ביניהם הוא 30 מטרים, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון, לאחר שנחה דעתו כי רמת השמישות של המערכת מאפשרת זאת, כי המרווח כאמור יהיה 60 מטרים;
:: (ה) הקרובים ביותר מביניהם למפתן המסלול ממוקמים במרחק של 30 או 60 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק שנקבע בפסקת משנה (ד);
: (2) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(2)(ה)]], המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה של התאורות, הקבועה במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, יהיו אחידים ולא יעלו על 2.70 מטרים, כך שייראו כקו רציף;
: (3) במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול ממוקמת שורה חוצה {{מוקטן|(crossbar)}} נוספת של תאורות שיחולו עליה ההוראות המפורטות להלן:
:: (א) היא לפי פסקאות משנה (ב) ו-(ד) [[בתקנה 97(א)(2)]];
:: (ב) היא באורך השווה למרחק שבין שורות-הצד שלפי פסקה (1), כך שתשלים את המרווח שבין שתי שורות-הצד;
:: (ג) המרווחים בין התאורות לאורכה אחידים ולא עולים על 2.70 מטרים, כך שהם נראים כקו רציף;
: (4) על אף האמור [[בתקנה 97(ב)]], הותקנו תאורות מהבהבות כאמור [[בתקנה 97(ב)]], הן יתווספו רק לתאורות המשך הציר הקבועות ממרחק של 900 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 300 מטרים ממנו;
: (5) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(1)(ד)]], תאורות המשך הציר ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול, יכול שיהיו גם בדפוס של תאורה אחת שלאחריה פס תאורות באורך של 4 מטרים לפחות, לסירוגין, הכול כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון.

@ 99. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI או מסוג APAPI - הוראות כלליות
: (א) בעל רישיון יציב מערכת חזותית לציון זווית הגישה לפי תקנה זו, שתשמש בגישה למסלול, אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים האלה או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
:: (1) המסלול נועד לשמש מטוסים המונעים במנועי טורבינה או מטוסים אחרים בעלי מאפייני גישה דומים;
:: (2) בעל הרישיון נוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) קיימת הנחיה חזותית לא מספיקה לשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מגישה מעל מים או מעל פני שטח חסרי מאפיינים ביום, או מגישה בהעדר תאורות חיצוניות מספיקות באזור הגישה בלילה;
::: (ב) קיים מידע שעלול להטעות את הטייס בשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מפני שטח או שיפועי מסלול מטעים;
::: (ג) קיימים עצמים באזור הגישה, שעלולים ליצור סיכון משמעותי אם מטוס ירד מתחת לתוואי הגישה הרגיל {{מוקטן|(normal approach path)}}; לעניין זה על בעל הרישיון להביא בחשבון את שאלת קיומם של עזרים חזותיים או אחרים המספקים התרעה מפני עצמים כאמור;
::: (ד) התנאים הפיזיים באחד מקצות המסלול או בסביבתו מהווים סיכון משמעותי לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
::: (ה) פני השטח או תנאי מזג האוויר הרווחים הם כאלה שכלי הטיס עשוי להיות נתון לערבול חריג {{מוקטן|(unusual turbulence)}} במהלך הגישה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מסוג PAPI, למעט לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, שאז יכול שהמערכת החזותית כאמור תהיה מסוג APAPI.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מתאימה לשימוש ביום ובלילה.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא כוללת מנגנון מתאים לשליטה בעוצמת תאורות המערכת, שיאפשר התאמה שלה לתנאי הראות ולאור הרקע בשדה התעופה ומניעת סנוור.
: (ה) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן בכל תאורה המרכיבה אותה מעבר הצבעים מאדום ללבן {{מוקטן|(colour transition from red to white)}} במישור האנכי, העוצמה המלאה של האור האדום {{מוקטן|(full intensity the red light)}}, פיזור עוצמת האור שלה ויכולת שינוי הזווית שלה, מפני השטח ומעלה {{מוקטן|(adjustment in elevation)}}, הם לפי נספח 14 לעניין &quot;PAPI and APAPI&quot; לגבי &quot;Characteristics of the light units&quot;.
: (ו) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה תוכנו {{מוקטן|(designed)}} כך שמשקעי זיהום על גביהן מפריעים רק בצורה המזערית האפשרית לאותות האור ולא משפיעים על מעבר הצבעים ועל הזווית שבה על מעבר הצבעים כאמור להיראות.
: (ז) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן זווית הגישה {{מוקטן|(approach slope)}} שלה היא לפי האיור שעניינו &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, ומתאימה לכלי הטיס שאותם נועדה לשמש, בשים לב לסוג המערכת; אם המסלול מצויד במיתקן עזר לטיסה מסוג ILS - תהיה זווית הגישה של המערכת כאמור קרובה ככל האפשר לזווית הגישה של מיתקן העזר לטיסה כאמור.
: (ח) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה ממוקמות, לפי הוראות אלה:
:: (1) בתבנית ובמידת סטייה מרבית מותרת מהתקן הנדרש {{מוקטן|(installation tolerances)}}, לפי האיור שעניינו &quot;Siting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשים לב לסוג המערכת;
:: (2) הן נראות, מנקודות מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, כקו אופקי;
:: (3) הן מותקנות נמוך ככל האפשר;
:: (4) הן עצם שביר.
: (ט) לא יפעיל בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן יש סביבה מישור הגנה ממכשולים {{מוקטן|(obstacle protection surface)}}, שאישר לו המנהל, לפי הוראות אלה:
:: (1) הוא מבטיח מרחב נקי ממכשולים שעשויים להסתיר את תאורות המערכת החזותית לציון זווית הגישה מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול;
:: (2) הוא מתאים לתהליכי הגישה למסלול.

@ 100. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 4 תאורות, המרווחות זו מזו בצורה שווה;
:: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, זולת אם נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
:: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה תאורות כאמור בתקנת משנה (ג)(4), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה &quot;Desired wheel clearance&quot; בטבלה שעניינה &quot;Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
: (ג) בעל רישיון יציב קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
:: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה וקטנה מזווית C - את שתי התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום ואת שתי התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית C או גדולה ממנה וקטנה מזווית D - את התאורה הקרובה ביותר למסלול בצבע אדום ואת שלוש התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (3) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית D או גדולה ממנה - את כל התאורות בצבע לבן;
:: (4) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את שלוש התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום, ואת התאורה הרחוקה ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (5) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את כל התאורות בצבע אדום;
:: בתקנת משנה זו, &quot;זווית A&quot;, &quot;זווית B&quot;, &quot;זווית C&quot; ו&quot;זווית D&quot; - לפי איור משנה &quot;‎3° PAPI illustrated&quot; באיור &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]].

@ 101. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 2 תאורות;
:: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
:: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה את התאורה כאמור בתקנת משנה (ג)(1), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה &quot;desired wheel clearance&quot; בטבלה שעניינה &quot;Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
: (ג) קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יוצב כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
:: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את התאורה הקרובה למסלול בצבע אדום ואת התאורה הרחוקה מהמסלול בצבע לבן;
:: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה - את שתי התאורות בצבע לבן;
:: (3) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את שתי התאורות בצבע אדום;
:: בתקנת משנה זו, &quot;זווית A&quot; ו&quot;זווית B&quot; - לפי איור משנה &quot;‎3° APAPI illustrated&quot; באיור &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]].

@ 102. מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול
: (א) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יציב מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold identification lights)}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי תאורות שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול ובמרחק של כ-10 מטרים משורות תאורות צידי המסלול, מצידן החיצוני לעומת ציר המסלול;
:: (2) שתי התאורות כאמור הן לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מאירות בצבע לבן;
::: (ב) הן מהבהבות לפי הוראות אלה:
:::: (1) בתדירות שבין 60 לבין 120 הבהובים לדקה;
:::: (2) כך שהבהובי שתי התאורות מתואמים {{מוקטן|(synchronized)}};
::: (ג) הן נראות מכיוון הגישה למסלול.

@ 103. מערכת תאורות צידי מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}} לפי תקנה זו במסלולים אלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (2) במסלול המיועד לשמש בלילה;
:: (3) במסלול המיועד לשמש ביום, להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שממוקמות לכל אורך המסלול, ובמרחקים אלה:
::: (א) במרחק שווה משני צידי ציר המסלול;
::: (ב) במרחק שלא עולה על 3 מטרים מצידי המסלול, מצידם החיצוני לעומת ציר המסלול;
:: (2) התאורות לאורך כל אחת משורות התאורות ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 60 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 100 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
::: (ג) כך שהן בקו אחד עם התאורות שבצד השני;
:: (3) התאורות מאירות באור קבוע בצבע לבן;
:: (4) התאורות נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו, ואם מערכת תאורות צידי מסלול מיועדת לספק הנחיה בביצוע הקפה {{מוקטן|(circling guidance)}} - התאורות נראות מכל הכיוונים;
:: (5) התאורות מאירות בזווית, מפני השטח ומעלה, שלא עולה על 15 מעלות ביחס לאופק;
:: (6) התאורות מאירות בעוצמה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת המסלול, שלא פחותה מ-‎50 cd, למעט לגבי שדה תעופה שאין סביבו אור רקע, שאז רשאי בעל הרישיון להקטין את עוצמת התאורות בלא פחות מ-‎25 cd, כדי למנוע את סנוור הטייס.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, ימקם בעל הרישיון את שורות התאורות במרחק שלא יפחת מ-30 ולא יעלה על 33 מטרים מציר המסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), בהצטלבות של מסלולים רשאי בעל הרישיון לפעול לפי הוראות אלה, ובלבד שנותרת הנחיה מתאימה לשימוש הטייס:
:: (1) לרווח את התאורות זו מזו אף שלא באופן אחיד;
:: (2) לא לקיים את הוראות תקנת משנה (ב)(2)(ג).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3), יחולו הוראות אלה:
:: (1) אם מפתן המסלול מוזז - התאורות בין תחילת המסלול לבין מפתן המסלול המוזז יאירו, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, בצבע אדום;
:: (2) במקטע הסמוך לסוף המסלול לעומת הנקודה שממנה מתחילה ריצת ההמראה, שאורכו 600 מטרים או שליש מאורך המסלול, לפי הנמוך שבהם - התאורות יאירו, מנקודת מבטו של טייס הממריא ממנו, בצבע צהוב.

@ 104. מערכת תאורות מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}} במסלול שבו הוצבה מערכת תאורות צידי מסלול לפי [[תקנה 103(א)]], למעט במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז ושהוצבה בהם מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול לפי [[תקנה 105]].
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) אם מפתן המסלול נמצא בקצה המסלול, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר למפתן המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
:: (2) אם מפתן המסלול מוזז, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול, במפתן המסלול המוזז;
:: (3) היא מורכבת לפי ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו &quot;Arrangement of runway threshold and runway end lights&quot; בנספח 14:
::: (א) לגבי מסלול לא-ממוכשר ולגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת, מאחד מאלה:
:::: (1) 6 תאורות לפחות, שימוקמו במרווחים אחידים לרוחב המסלול, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
:::: (2) 6 תאורות לפחות, שיחולקו לשתי קבוצות תאורות בנות אותו מספר של תאורות, כך שמתקיימים בהן אלה:
::::: (א) התאורות בתוך קבוצת תאורות מרווחות במרווחים אחידים;
::::: (ב) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול;
::::: (ג) המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]], או בין זוגות פסי התאורה של תאורות אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 108]], לפי העניין, ואם לא הוצבו למסלול סימוני אזור נגיעה או תאורות אזור נגיעה כאמור, לא עולה המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת - מתאורות המרווחות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול לכל רוחב המסלול;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן {{מוקטן|(beam spread)}} מתאימים לתנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 105. מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול {{מוקטן|(wing bar lights)}} במסלולים אלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול;
:: (2) במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז, ולא הוצבה בהם מערכת תאורות מפתן מסלול לפי [[תקנה 104]].
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו &quot;Arrangement of runway threshold and runway end lights&quot; בנספח 14:
:: (1) היא מורכבת משתי קבוצות תאורות;
:: (2) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בניצב לציר המסלול ובקו אחד עם מפתן המסלול;
:: (3) כל קבוצת תאורות מורכבת מ-5 תאורות לפחות, המשתרעות 10 מטרים לפחות מצידה החיצוני של שורת תאורות צידי המסלול;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזורן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 106. מערכת תאורות סוף מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}} במסלול שבו הוצבו תאורות צידי מסלול.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות סוף מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
:: (2) היא מורכבת מ-6 תאורות לפחות, לפי אחד מאלה:
::: (א) קבוצה אחת של תאורות, שהתאורות המרכיבות אותה מרווחות בצורה אחידה בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
::: (ב) שתי קבוצות של תאורות, בנות אותו מספר של תאורות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
:::: (1) הן ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול, כשהמרווחים בין התאורות בתוך כל קבוצה אחידים;
:::: (2) המרווח ביניהן לא עולה על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
:: (3) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, המרווחים בין תאורות סוף מסלול כאמור בתקנת משנה (ב)(2), לא עולים על 6 מטרים, למעט המרווח בין שתי קבוצות התאורות כאמור בתקנת משנה (ב)(2)(ב), שיכול שיהיה גדול יותר מ-6 מטרים;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 107. מערכת תאורות ציר מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}} על מסלולים, לפי הוראות אלה:
:: (1) על מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (2) על מסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-400 מטרים;
:: (3) במסלול שלא כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - אם הורה לו כך המנהל, בין השאר בשים לב למהירות ההמראה של המטוסים שאותם נועד המסלול לשמש ולמרחק בין שורות תאורות צידי המסלול.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) לאורך ציר המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי הוא להסיטה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.60 מטרים מציר המסלול;
::: (ב) ממפתן המסלול עד לסוף המסלול, במרווחים של 15 מטרים בקירוב, ואולם לגבי מסלול המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים ויותר, רשאי המנהל לאשר לבעל הרישיון, לאחר שנוכח לדעת כי רמת השמישות של תאורות ציר המסלול מאפשרת זאת, כי המרווחים יהיו 30 מטרים בקירוב;
::: (ג) במקרה של מפתן מסלול מוזז - נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), תהיה גם מערכת תאורות שתספק הנחיה חלופית לגבי ציר המסלול מתחילת המסלול עד למפתן המסלול המוזז, באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) מערכת תאורות גישה;
:::: (2) המשך מערכת תאורות ציר מסלול;
:::: (3) פסי תאורה באורך של 3 מטרים לפחות, שמאפייניהם ועוצמתם מספקים את ההנחיה לגבי מיקום ציר המסלול במהלך ההמראה, הם לא מסנוורים את הטייס של כלי הטיס הממריא, והם לפי הוראות אלה:
::::: (א) פסי התאורה ממוקמים בניצב לציר המסלול לאורכו;
::::: (ב) פסי התאורה ממוקמים במרווחים אחידים של 30 מטרים זה מזה;
::::: (ג) לפי האיור שעניינו &quot;Example of approach and runway lighting for runway with displaced thresholds&quot; לנספח 14, לעניין &quot;Runway centre line barrettes&quot;;
:::: (4) אם המסלול משמש לנחיתה - התאורות כאמור בפסקה (1)(ג)(1) עד (3) יכללו גם אחד מאלה, לפי העניין:
::::: (א) אם הן לפי פסקה (1)(ג)(2) - מנגנון המאפשר את כיבוין;
::::: (ב) אם הן לפי פסקאות (1)(ג)(1) או (1)(ג)(3) - מנגנון המאפשר את שינוי עוצמתן;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע, לפי הוראות אלה:
::: (א) מתחילתן עד למרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול - בצבע לבן;
::: (ב) ממרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול - לסירוגין, בצבע אדום ובצבע לבן;
::: (ג) ממרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול עד לסוף המסלול - בצבע אדום;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2)(ב) ו-(ג), לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, אורך המקטע של תאורות ציר המסלול המאירות באור קבוע בצבע אדום ובצבע לבן לסירוגין, ישתרע מנקודת האמצע של חלק המסלול המשמש לנחיתה עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול.

@ 108. מערכת תאורות אזור נגיעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(touchdown zone lights)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אזור נגיעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה משתרעות ממפתן המסלול לאורך המסלול, למרחק של 900 מטרים, למעט לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, שאז התאורות המרכיבות אותה לא ישתרעו מעבר לנקודת האמצע של המסלול;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה הן בדפוס של זוגות של פסי תאורות, לפי הוראות אלה:
::: (א) זוגות פסי התאורות ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול;
::: (ב) המרחק הרוחבי בין זוגות פסי התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]];
::: (ג) המרחק בין זוג פסי תאורות לבין הזוג הבא אחריו, לאורך המסלול, הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי, לשם הפעלת המסלול בתנאי ראות נמוכה, המרחק כאמור צריך להיות 30 מטרים, או שהורה לו המנהל לעשות כן;
::: (ד) בכל פס תאורות מתקיימים אלה:
:::: (1) הוא ניצב לציר המסלול;
:::: (2) הוא מורכב מ-3 תאורות לפחות, שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
:::: (3) הוא באורך שלא פחות מ-3 מטרים ולא עולה על 4.50 מטרים;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 109. מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר
: (א) בעל רישיון יציב מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר {{מוקטן|(rapid exit taxiway indicator lights (RETILs))}} לפני מסלול הסעה לפינוי מהיר, באלה:
:: (1) במסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) בשדה תעופה שיש בו צפיפות תנועה גבוהה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מכלול תאורות חיווי לפינוי מהיר אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא מורכב מ-3 קבוצות של תאורות, שממוקמות על המסלול, באותו צד של ציר המסלול שממנו יוצא מסלול ההסעה לפינוי מהיר, לפי האיור שעניינו &quot;Rapid exit taxiway indicator lights (RETILS)&quot; בנספח 14, ובמרחקים האלה:
::: (א) במרחק של 100 מטרים מנקודת ההשקה {{מוקטן|(point of tangency)}} של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבת תאורה אחת, במרחק של 2 מטרים מציר המסלול;
::: (ב) במרחק של 200 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 2 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
:::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
:::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
::: (ג) במרחק של 300 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 3 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
:::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
:::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
:: (2) בכל מקרה של כשל בתאורה המרכיבה אותו או כל כשל אחר המונע את תצוגת דפוס התאורות {{מוקטן|(light pattern)}}, כמפורט בתקנה זו בשלמותו, התאורות המרכיבות אותו לא מאירות;
:: (3) במסלול שבו קיימים מספר מסלולי הסעה לפינוי מהיר, מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחד לא חופף מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחר;
:: (4) התאורות המרכיבות אותו מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) הוא מותקן כך שיהיה ניתן להפעילו בצורה נפרדת מתאורות אחרות.

@ 110. מערכת תאורות שטח עצירה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway lights)}} בשטח עצירה של מסלול המיועד לשימוש בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) הן מורכבות מאלה:
::: (א) שתי שורות תאורות מקבילות לכל אורך שטח העצירה, שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המשך ציר המסלול, בהמשך לתאורות צידי המסלול;
::: (ב) שורת תאורות לאורך סוף שטח העצירה, שממוקמות בניצב להמשך ציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף שטח העצירה מחוץ לשטח העצירה, במרחק שלא עולה על שלושה מטרים ממנו;
:: (2) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 111. מערכת תאורות ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}} באלה:
:: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) במסלול הסעה המשמש לפינוי המסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} ובצומת של מסלולי הסעה, המיועדים לשימוש בלילה בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי מדובר בצומת מורכב של מסלולי הסעה {{מוקטן|(complex taxiway intersection)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן;
:: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון יציב תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה או במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בלא תלות בתנאי הראות, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נחוץ לשם בטיחות הפעלת שדה התעופה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) על סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן לא ניתן למקמן כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיטן באופן אחיד למרחק שלא עולה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה;
::: (ב) במקטע ישר של מסלול הסעה - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה לאורך ציר מסלול ההסעה, ואולם במקרים האלה, יחולו על מיקום תאורות ציר מסלול ההסעה ההוראות המפורטות לצידם:
:::: (1) אם בתנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה ניתן לתת הנחיה מספקת גם במרווחים גדולים יותר - רשאי בעל הרישיון למקמן במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (2) במקטע ישר וקצר - הן ממוקמות במרווחים אחידים קטנים מ-30 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (3) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ג) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - הן ממוקמות לאורך המקטע, בהמשך לתאורות ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אל העיקול, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול, ובמרווחים המספקים הנחיה לגבי העיקול;
::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), המרווחים האמורים ישתרעו גם לאורך של 60 מטרים לפני ואחרי קצות המקטע המעוקל, לאורך המקטעים הישרים המובילים אליו ויחולו גם ההוראות האלה:
:::: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - במרווחים לפי אלה:
::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא 400 מטרים או יותר - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (2) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר - במרווחים לפי אלה:
::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא בין 400 מטרים ל-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ג) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו גדול מ-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ה) במסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה:
:::: (1) הן מתחילות בנקודה הנמצאת במרחק של 60 מטרים לפני נקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
:::: (2) הן משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה לאחר סוף המקטע המעוקל, עד לנקודה שבה צפוי מטוס להגיע למהירות הסעה רגילה לאחר פינוי המסלול;
:::: (3) במקטע שבו ציר מסלול ההסעה מקביל לציר המסלול - הן ממוקמות במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו &quot;Offset runway and taxiway centre line lights&quot; בנספח 14;
:::: (4) המרווחים בין תאורה לתאורה לא עולים על 15 מטרים, אלא אם כן לא הוצבו תאורות ציר מסלול למסלול שממנו מתבצע הפינוי, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את התאורות במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ו) במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול, שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה:
:::: (1) התאורות מתחילות בנקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
:::: (2) התאורות משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה עד לקו אחד עם שלט מסלול פנוי;
:::: (3) התאורה הראשונה מוצבת במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו &quot;Offset runway and taxiway centre line lights&quot; בנספח 14;
:::: (4) התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ז) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, ואולם במקרים האלה יחולו הוראות אלה:
::: (א) תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} יהיו לפי איור שעניינו &quot;Taxiway lighting&quot; בנספח 14, לעניין &quot;rapid exit taxiway&quot; ולעניין &quot;‎&quot;other&quot; exit taxiway&quot;, לפי העניין, ויאירו באור קבוע, בצבעים האלה:
:::: (1) התאורה הראשונה בציר מסלול ההסעה המשמש לפינוי מסלול - בצבע ירוק;
:::: (2) התאורה הקרובה ביותר לעמדת ההמתנה למסלול - בצבע צהוב;
:::: (3) התאורות בין התאורות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - בצבע צהוב ובצבע ירוק לסירוגין;
:::: (4) שאר התאורות לכיוון המתרחק מהמסלול - בצבע ירוק;
::: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יבטיח כי מתקיימים גם אלה:
:::: (1) אם מסלול ההסעה מוביל למסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לציר המסלול;
:::: (2) אם מסלול ההסעה חוצה מסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לעמדת ההמתנה למסלול שמנגד;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מוצבות כך שאין בלבול בינן לבין תאורות מפתן מסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שבשדה התעופה צפיפות תנועה נמוכה, וכי מערכת תאורות צידי מסלול ההסעה וסימון ציר מסלול ההסעה מספקים הנחיה מספקת.

@ 112. מערכת תאורות צידי מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge lights)}} באלה:
:: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה;
:: (2) במשטח פנייה, מפרץ המתנה או רחבה המיועדים לשימוש בלילה;
:: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה כאמור, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שקיימת הנחיה מספקת באמצעות עזרים חזותיים אחרים, ולכן אין צורך בקביעתה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שימוקמו לפי ההוראות האלה:
::: (א) לאורך צידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, לפי העניין;
::: (ב) קרוב ככל האפשר לצידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, מצידם החיצוני, ובכל מקרה במרחק שלא יעלה על 3 מטרים מהם;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה, לאורך כל אחת משורות התאורות, ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) במקטע ישר של מסלול הסעה, במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, במפרץ המתנה, וברחבה - במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ב) במקטע מעוקל של מסלול הסעה - במרווחים קטנים מ-60 מטרים בין תאורה לתאורה, וכך שהן מספקות הנחיה מספקת לגבי העיקול;
::: (ג) במשטח פנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות לפי הוראות אלה:
::: (א) באור קבוע בצבע כחול;
::: (ב) בזווית, מפני השטח ומעלה, המגיעה ל-75 מעלות לעומת האופק לפחות, ובעוצמות שאינן פחותות מהעוצמות האלה, לפי הזווית:
:::: (1) ‎2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שבין 0 מעלות עד 6 מעלות;
:::: (2) ‎0.2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שגדולה מ-6 מעלות ועד 75 מעלות;
::: (ג) הן נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס המסיע על מסלול ההסעה בשני הכיוונים, ואולם בהצטלבות מסלולי הסעה, במסלול הסעה לפינוי מסלול או בעיקול במסלול הסעה, הן מוסתרות בכל כיוון שבו הן עלולות ליצור בלבול ביניהן לבין תאורות אחרות.

@ 113. מערכת תאורות משטח פנייה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad lights)}} במשטח פנייה למסלול המיועד לשימוש בכל אחד מאלה:
:: (1) בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות משטח פנייה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות על סימון משטח הפנייה, אלא אם כן לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיט את התאורות המרכיבות אותה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון משטח הפנייה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות לאורך ציר משטח הפנייה, במרווחים לפי הוראות אלה:
::: (א) במקטע ישר של משטח הפנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים;
::: (ב) במקטע מעוקל של משטח הפנייה - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב אל משטח הפנייה או הנמצא עליו.

@ 114. מערכת תאורות עמדת המתנה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה {{מוקטן|(stop bar)}} בכל עמדת המתנה למסלול המשמשת מסלול שנועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, אלא אם כן המנהל אישר לו שלא להציבה, לאחר שנוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) קיימים עזרים ונהלים מתאימים לסייע במניעת חדירות לא מאושרות למסלול {{מוקטן|(inadvertent incursions)}};
:: (2) אם המסלול מופעל בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, קיימים נהלים שמטרתם להגביל את אלה:
::: (א) מספר כלי הטיס באזור התמרון, לאחד בכל זמן נתון;
::: (ב) מספר כלי הרכב באזור התמרון, למזערי ההכרחי.
: (ב) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו יותר מעמדת המתנה למסלול אחת, יפעיל בעל הרישיון, בכל רגע נתון, רק את תאורות עמדת ההמתנה שבשימוש, לפי אופן הפעלת המסלול.
: (ג) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס, יש צורך שכלי טיס מסיע יעצור וימתין בעמדת המתנת ביניים עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב בעמדת המתנת הביניים מערכת תאורות עמדת המתנה.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) לכל רוחב מסלול ההסעה;
::: (ב) לפני סימון עמדת ההמתנה למסלול לכיוון התנועה למסלול;
::: (ג) בסמוך ככל האפשר לסימון עמדת ההמתנה למסלול;
:: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שמוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר זו מזו;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
:: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עלולות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות 3 מטרים מצידי מסלול ההסעה לפחות, אחת מכל צד של מערכת תאורות עמדת ההמתנה;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
:: (5) היא מקושרת {{מוקטן|(Interlocked)}} למערכת תאורות ציר מסלול ההסעה שממוקמת מעבר לה, כך שבשעה שמערכת תאורות עמדת ההמתנה דולקת, כל תאורה שהיא חלק ממערכת תאורות ציר מסלול הסעה שמוצבת מעבר לעמדת ההמתנה למסלול למרחק של 90 מטרים לפחות כבויה, ולהפך;
:: (6) היא נשלטת בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) כל מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לכניסה למסלול, כוללת מנגנון לשליטה נפרדת בה;
::: (ב) מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד, יכולה להישלט גם ביחד עם מערכות תאורות עמדת המתנה אחרות שהוצבו במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד או לכלול מנגנון לשליטה נפרדת בה.

@ 115. מערכת תאורות אין כניסה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אין כניסה {{מוקטן|(no-entry bar)}} במסלול ההסעה המשמש רק לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit only taxiway)}}, לכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אין כניסה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לכל רוחב מסלול ההסעה, בנקודה שאותה אסור לכלי טיס או לכלי רכב לחצות לכיוון המסלול, בקו אחד עם שלט אין כניסה לפי [[תקנה 69]] או סימון אין כניסה לפי [[תקנה 56(ג)(3)]];
:: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שיוצבו במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה;
:: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עשויות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות אחת מכל צד של מערכת תאורות אין כניסה;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון התנועה שהכניסה אליו אסורה.
: (ג) תאורות ציר מסלול ההסעה המשמשות לפינוי המסלול, שממוקמות מעבר למערכת תאורות אין כניסה, יהיו כך שלא ייראו לטייס המסיע לכיוון המסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 116. מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position lights)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]];
:: (2) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]], אם נוכח בעל הרישיון כי נדרש להבליט אותה, לשם הפעלה בטוחה של מסלולי ההסעה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משורה של שלוש תאורות שממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) בניצב לציר מסלול ההסעה;
::: (ב) 0.30 מטרים לכל היותר לפני סימון עמדת המתנת הביניים, לאורכו, מהכיוון שבו כלי טיס צפוי להסיע אל עמדת המתנת הביניים;
::: (ג) כך שאחת מוצבת על ציר מסלול ההסעה והאחרות מוצבות, אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.50 מטרים ממנו;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו.

@ 117. מערכת תאורות התרעת מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול {{מוקטן|(runway guard lights)}} בחיבור של מסלול ההסעה עם מסלול שהוא אחד מאלה:
:: (1) המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, ולא הוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה;
:: (2) בשדה התעופה שבו קיימת צפיפות תנועה גבוהה - אם המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול שבין 550 מטרים ל-1,200 מטרים;
:: (3) אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), נוכח בעל רישיון לדעת כי חיבור של מסלול ההסעה עם מסלול, הוא אזור סיכון {{מוקטן|(hot spot)}}, יציב בחיבור כאמור מערכת תאורות התרעת מסלול, שתשמש בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול אלא אם כן היא לפי אחת מהתצורות {{מוקטן|(configuration)}} האלה:
:: (1) &quot;תצורה A&quot;, שמורכבת מ-2 רמזורים, שמתקיימות בהם הוראות איור המשנה &quot;configuration A&quot; באיור שעניינו &quot;Runway guard lights&quot; בנספח 14 והוראות אלה:
::: (א) בכל אחד מצידי מסלול ההסעה ממוקם רמזור אחד, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
::: (ב) בכל רמזור 2 תאורות, אחת לצד השנייה, שמהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב;
::: (ג) הבהובי רמזור אחד מסונכרנים עם הבהובי הרמזור השני;
::: (ד) התאורות בכל רמזור הן כך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
::: (ה) אם התאורות משמשות בשעות אור יום - יש מעל כל רמזור מגן שמש {{מוקטן|(visor)}}, שמונע הפרעה של קרני השמש לחיווי שהרמזור נועד לספק;
:: (2) &quot;תצורה B&quot;, שמורכבת מתאורות שמתקיימות בהן הוראות איור המשנה &quot;configuration B&quot; באיור שעניינו &quot;Runway guard lights&quot; בנספח 14 והוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות לכל רוחב מסלול ההסעה, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
::: (ב) הן מוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים;
::: (ג) הן מהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב, כך ששתי תאורות סמוכות לא מהבהבות בעת ובעונה אחת, וכך שתאורות שאינן סמוכות מהבהבות יחדיו;
::: (ד) הן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו.
: (ד) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה ובנסיבות לפי הוראות אלה:
:: (1) בתצורה A - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (א);
:: (2) בתצורה A או בתצורה B - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד)(2), לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה B במסלול הסעה שהוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה.
: (ו) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, יפעיל בעל הרישיון רק את מערכת תאורות התרעת המסלול הישימה לעמדת ההמתנה למסלול הפעילה בזמן הנתון, לפי אופן הפעלת המסלול.

@ 118. מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position light)}} בכל עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שקיימת בחיבור של דרך לכלי רכב עם מסלול המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת בסמוך לסימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב, בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק שבין מטר אחד לשני מטרים מצד הדרך;
:: (2) היא מורכבת מאחד מאלה:
::: (א) רמזור, נשלט בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, שמאיר בצבע אדום להוראה לעצור, ובצבע וירוק להוראה לנסוע;
::: (ב) תאורה מהבהבת בצבע אדום, שמהבהבת בתדירות של 30 עד 60 הבהובים לדקה;
:: (3) היא מאירה באופן חד-כיווני וכך שהיא נראית לנהג של כלי רכב המסיע לכיוון המסלול, ומתקרב לעמדת ההמתנה;
:: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה עמדת ההמתנה כאמור לשמש, ולא מסנוורת את נהג כלי הרכב המשתמש בה.

@ 119. מערכת תאורות הצפה לרחבה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות הצפה לרחבה {{מוקטן|(apron floodlighting)}} ברחבה ובעמדת חניה מבודדת המיועדות לשימוש בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות הצפה לרחבה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות ומכוונות לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מספקות תאורה מספקת לכל אזור ברחבה שבו ניתן שירות לכלי טיס, תוך מזעור הסנוור האפשרי של טייס של כלי טיס באוויר או על הקרקע, של מפקח על תעבורה אווירית במגדל הפיקוח, של אדם העוסק בניהול הרחבה ושל אדם ברחבה;
::: (ב) הן מאירות כל עמדת חניה משני כיוונים לפחות, כדי למזער הצללה;
:: (2) הפיזור הספקטרלי {{מוקטן|(spectral distribution)}} של התאורות המרכיבות אותה הוא כך שיהיה ניתן לזהות בצורה נכונה את הצבעים המשמשים לסימונים על גבי כלי טיס הקשורים במתן שירותים לכלי הטיס ואת צבעי הסימונים על הרחבה ובסביבתה, לרבות סימוני מכשולים;
:: (3) ההארה הממוצעת {{מוקטן|(average illuminance)}} שלה היא לפי נספח 14 לעניין &quot;Apron floodlighting&quot; לגבי &quot;Average illuminance&quot;, בשים לב לאזור שאותו התאורות נועדו להאיר.

@ 120. מערכת הנחיה חזותית לעגינה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה ולא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system (VDGS))}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת הנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משני אלה:
::: (א) רכיב כיווני {{מוקטן|(azimuth guidance unit)}}, שיספק הנחיה בדבר כיוון התנועה;
::: (ב) רכיב עצירה {{מוקטן|(stopping position indicator)}}, שיספק הנחיה בדבר נקודת העצירה;
:: (2) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, ובלבד שאינה מסנוורת את הטייס שאותו נועדה להנחות;
::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה לשמש, אם אפשר בלי שתידרש פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים;
::: (ג) אם נדרשת פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים - היא מספקת חיווי בדבר טיפוס כלי הטיס כאמור, לטייס ולמפעיל המערכת;
:: (3) היא מספקת לטייס חיווי ברור לגבי כשל ברכיב הכיווני, ברכיב העצירה או בשניהם גם יחד;
:: (4) ניתן לכבות את הרכיב הכיווני או את רכיב העצירה, בנפרד;
:: (5) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לטייס הנחיה מתמשכת בין סימוני עמדת החניה לבין נקודת העצירה;
:: (6) היא במידת דיוק שתספק הכוונה עד לגשר להולכת נוסעים לכלי טיס ולמיתקני השירותים הקבועים בעמדת החניה שאותה היא אמורה לשמש;
:: (7) ברכיב הכיווני מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא ממוקם על המשך קו הכניסה לעמדת החניה או בסמוך אליו, מול נקודת העצירה, כך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
::: (ב) הוא מספק חיווי חד-משמעי בהנחיה לימין או לשמאל, כך שהטייס יכול להתמיד לאורך קו הכניסה לעמדת החניה בלי להידרש לניהוג יתר {{מוקטן|(over-controlling)}};
::: (ג) אם נעשה בו שימוש בצבעים לשם הנחיית הכיוון - צבע ירוק משמש לזיהוי קו הכניסה לעמדת החניה וצבע אדום משמש לחיווי סטייה מקו הכניסה כאמור;
:: (8) ברכיב העצירה מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא ממוקם בסמוך לרכיב הכיווני, כך שטייס יכול, בעת ובעונה אחת, לראות את שני רכיבי המערכת, בלי להסיט את ראשו, וכך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
::: (ב) הוא מספק חיווי על נקודת העצירה המתאימה לכלי הטיס שלו מסופקת הנחיה חזותית, ואם הוא מחווה מידע בנוגע לנקודת העצירה לגבי טיפוס כלי טיס מסוים - הוא מספק מידע תוך התחשבות בטווח הצפוי של שינויים בגובה עיני הטייסים ובזווית הצפייה במידע מתא הטייס לגבי אותו טיפוס;
::: (ג) הוא מספק מידע בדבר קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} של כלי הטיס לנקודת העצירה, לפי הוראות אלה:
:::: (1) החל ממרחק של 10 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
:::: (2) כך שמתאפשר לטייס להאט את כלי הטיס באופן הדרגתי עד לעצירה מלאה בנקודת העצירה;
::: (ד) אם נעשה שימוש בצבעים לשם הנחיה לנקודת העצירה - צבע ירוק משמש כדי לחוות לטייס כלי הטיס כי הוא יכול להוסיף להתקדם, וצבע אדום משמש לחיווי הגעתו לנקודת העצירה ויכול שייעשה נוסף על כך שימוש גם בצבע אחר, בסמוך לנקודת העצירה, כדי להתריע על התקרבות לנקודת העצירה.

@ 121. מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה, לא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, ומתקיים אחד מאלה לפחות, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(advanced visual docking guidance system (AVDGS))}}:
:: (1) נדרש לאמת את טיפוס כלי הטיס שלו מסופקת הנחיה;
:: (2) לגבי עמדה שאליה מובילים מספר נתיבי הסעה - נדרש לציין את נתיב ההסעה לעמדת החניה שבשימוש.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, לפי עמדת החניה שבה היא מוצבת;
::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה להנחות;
:: (2) היא מספקת מידע לכל המהירויות שבהן צפוי כלי טיס להסיע במהלך תמרון העגינה;
:: (3) היא מספקת חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, כך שכלי טיס, המופעל בתנאים רגילים, לא סוטה יותר ממטר אחד מקו הכניסה לעמדת החניה כאמור, בין תחילת הסטייה לבין חיוויה;
:: (4) אם היא מותקנת בעמדת חניה יחד עם מערכת הנחיה חזותית לעגינה לפי [[תקנה 120]], המידע שמספקת מערכת אחת לא סותר את המידע שמספקת המערכת השנייה;
:: (5) היא כוללת חיווי למצב דברים שבו היא לא בשימוש או תקולה;
:: (6) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לאדם האחראי על עגינת כלי הטיס במהלך תמרון העגינה ולכל מי שמסייע לו בכך, הנחיה בלתי מופרעת וברורה, לאורך כל תמרון העגינה;
:: (7) היא מספקת, לכל הפחות, את המידע הזה, לפי השלב המתאים בתמרון העגינה:
::: (א) חיווי בדבר הצורך לבצע עצירת חירום ולהפסיק באופן מיידי את תמרון העגינה, המציג את המילה &quot;STOP&quot; באותיות בצבע אדום;
::: (ב) הטיפוס והדגם של כלי הטיס שלו מסופקת ההנחיה;
::: (ג) חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, שיסופק ממרחק של 25 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
::: (ד) כיוון התיקון הנדרש לשם תיקון הסטייה הצידית מקו הכניסה לעמדת החניה;
::: (ה) חיווי של המרחק לנקודת העצירה, ושל קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} אליה, שיסופקו ממרחק של 15 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
::: (ו) חיווי של הגעה לנקודת העצירה;
::: (ז) חיווי אזהרה בדבר תנועה מעבר לנקודת העצירה;
:: (8) במקרה של חיווי כאמור בפסקה (7)(א), המוצג בד בבד עם כשל של המערכת המתקדמת להנחיה חזותית לעגינה - היא לא מציגה כל חיווי אחר;
:: (9) אם חיווי המרחק לנקודת העצירה נעשה תוך שימוש בספרות, היא מציגה את המרחק כביטוי של מספר המטרים שעד לנקודת העצירה, וממרחק של 3 מטרים לפחות מנקודת העצירה, היא מציגה את המרחק כאמור ברמת דיוק של עשירית המטר;
:: (10) היא כוללת מנגנון המאפשר לצוות האחראי על ההפעלה הבטוחה של עמדת החניה ליזום באמצעותה עצירת חירום;
:: (11) הדיוק של המידע שהיא מציגה הוא לפי המפורט בטבלה שעניינה &quot;A-VDGS recommended displacement accuracy&quot; לנספח 14;
:: (12) הסימנים והגרפיקה המשמשים להצגת המידע משקפים את המידע שמבוקש להציג באופן מובן וברור {{מוקטן|(intuitively representative)}}.

@ 122. מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand manoeuvring guidance lights)}} ברחבה סלולה המיועדת לשימוש בתנאי ראות קשים {{מוקטן|(poor visibility conditions)}} ושלא מסופקת בה הנחיה מתאימה באמצעים אחרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בהתאמה {{מוקטן|(collocated)}} לסימוני עמדת החניה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה, המיועדות להאיר את קו הכניסה לעמדת החניה ואת קו היציאה מעמדת החניה, ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) בעיקולים - במרווחים שלא עולים על 7.5 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ב) במקטעים ישרים - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות לכל אורך המקטע שלגביו הן אמורות לספק הנחיה, למעט התאורות המיועדות להאיר את קו העצירה, שמאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב לנקודת העצירה;
:: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת עמדת החניה;
:: (5) היא כוללת מנגנון להפעלה לשם חיווי מצב שבו העמדה פעילה או כיבוי לשם חיווי מצב שבו העמדה סגורה.

@ 123. מערכת תאורות מצב מסלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת שהדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול {{מוקטן|(runway incursions)}}, יציב מערכת תאורות מצב מסלול {{מוקטן|(runway status lights (RWSL))}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מצב מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מכל אחד מהרכיבים האלה או משילוב של שניהם:
::: (א) תאורות כניסה למסלול {{מוקטן|(runway entrance lights (REL))}};
::: (ב) תאורות הפסקת המראה {{מוקטן|(take-off hold lights (THLs))}};
:: (2) תאורות הכניסה למסלול הן לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מורכבות משני אלה:
:::: (1) 5 תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} לפחות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::::: (א) הן ממוקמות בקו אחד לאורך ציר מסלול ההסעה, בהיסט 0.60 מטרים מציר מסלול ההסעה, בצד שמנגד לצד שבו הוצבו תאורות ציר מסלול ההסעה, אם הוצבו;
::::: (ב) הן משתרעות ממרחק של 0.60 מטרים לפני עמדת ההמתנה למסלול עד לצד המסלול {{מוקטן|(edge of the runway)}}; בפסקת משנה זו, &quot;עמדת המתנה למסלול&quot;, במצב דברים שבו הוצבו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר לפי [[תקנה 49(4)]] - עמדת ההמתנה הקרובה ביותר למסלול;
::::: (ג) הן מרווחות במרווחים אחידים שאינם פחותים מ-3.80 מטרים ואינם עולים על 15.20 מטרים, בשים לב לאורך המקטע של מסלול ההסעה שלאורכו הן קבועות;
:::: (2) תאורה שקועה נוספת שתמוקם על המסלול, במרחק של 0.60 מטרים מציר המסלול, בקו אחד עם התאורות כאמור בפסקה (1);
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס או כלי רכב המתקרב למסלול ממסלול ההסעה;
::: (ג) הן דולקות כמכלול, בכל צומת של מסלול עם מסלול הסעה, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו;
:: (3) תאורות הפסקת ההמראה הן לפי ההוראות האלה:
::: (א) הן מורכבות מזוגות של תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}}, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
:::: (1) הן ממוקמות -
::::: (א) לאורך ציר המסלול;
::::: (ב) כך שהתאורות בכל זוג קבועות אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.80 מטרים ממנו;
:::: (2) הן משתרעות מנקודה הנמצאת במרחק של 115 מטרים מתחילת המסלול עד למרחק של לפחות 450 מטרים מתחילת המסלול;
:::: (3) הן מוצבות במרווחים אחידים של 30 מטרים;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס הממריא מהמסלול;
::: (ג) הן נדלקות כמכלול, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס או כלי רכב שחצו עמדת המתנה למסלול;
:: (4) היא אוטומטית, כשפעולת השליטה היחידה על המערכת היא להשבית את תאורות הכניסה למסלול, את תאורות הפסקת המראה או את שתיהן גם יחד.

== פרק ה': מערכות חשמל ==

@ 124. מערכות אספקת כוח חשמלי למיתקני עזר לטיסה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן לשדה התעופה אספקה מתאימה של כוח חשמלי ראשי לצורך ההפעלה הבטוחה של מיתקני העזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות באספקת הכוח החשמלי לשדה התעופה ההוראות האלה:
:: (1) מערכת הכוח החשמלי {{מוקטן|(electrical power)}} של שדה התעופה מתוכנת, והכוח החשמלי למיתקני עזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים, בשדה התעופה מסופק, כך שבמקרה של כשל במערכות הכוח החשמלי אין מצב שבו טייס מקבל הנחיה חזותית או לא-חזותית לא מתאימה או מידע מטעה כתוצאה מכשל כאמור;
:: (2) במקרה של כשל במקור הכוח החשמלי הראשי, מיתקני עזר לטיסה שלגביהם נדרשת אספקה של כוח חשמלי משני, מחוברים באופן אוטומטי לאספקת הכוח החשמלי המשני;
:: (3) לכל אחד מהשירותים האלה מסופק כוח חשמלי משני:
::: (א) מנורת האיתות שלפי [[תקנה 35]] ואמצעי התאורה הנדרשים להמשך פעילות מגדל הפיקוח;
::: (ב) כל תאורות המכשולים שלגביהן נוכח בעל הרישיון לדעת שהן חיוניות לשם הבטחת הפעלה בטוחה של כלי טיס;
::: (ג) מערכת תאורת גישה, תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה;
::: (ד) מערכת תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90(ג)]], אם היא מחוברת למקור הכוח החשמלי הראשי;
::: (ה) ציוד מטאורולוגי;
::: (ו) תאורות אבטחה חיוניות, ובכלל זה תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה לפי [[תקנה 165]];
::: (ז) ציוד חיוני ומיתקנים הנדרשים לפעילות צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום בשדה התעופה;
::: (ח) מערכת תאורות הצפה לרחבה לפי [[תקנה 119]];
::: (ט) תאורות של אזורים ברחבה שבהם צפויים נוסעים ללכת;
::: (י) עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת;
:: (4) מרווח הזמן שבין כשל של מקור כוח חשמלי ראשי לבין שחזור מלא {{מוקטן|(complete restoration)}} של כל אחד מהשירותים כאמור בפסקה (3) הוא קצר ככל האפשר, ואולם -
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר ומסלול המשמש להמראה בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הטבלה שעניינה &quot;Secondary power supply requirements&quot; בנספח 14, ובלבד שלגבי תאורה הנמנית עם השירותים בטבלה האמורה, היא פעלה, לפני הכשל כאמור, בעוצמה של 25% לפחות מעוצמתה המרבית;
:::: (ב) לגבי עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הוראות הטבלה שעניינה &quot;Power supply switch-over times for ground-based radio aids used at aerodromes&quot; בנספח 10.

@ 125. מערכת ניטור
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן הוא משתמש במערכת לחיווי המצב המבצעי של מערכות שיש לקיים בשדה התעופה (בתקנה זו - מערכת ניטור).
: (ב) לא יעשה בעל רישיון שימוש במערכת ניטור אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) לגבי מערכות תאורה כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Secondary power supply requirements&quot; בנספח 14, במערכת הניטור מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) היא מנטרת באופן אוטומטי את מערכות התאורה כאמור, כך שהיא נותנת התרעה על כל תקלה בהן; התרעה כאמור תינתן -
:::: (1) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה - בתוך 2 שניות מקרות התקלה;
:::: (2) לגבי כל מערכת תאורה אחרת - בתוך 5 שניות מקרות התקלה;
::: (ב) היא מעבירה באופן אוטומטי מידע בדבר תקלה במערכות תאורה כאמור למגדל הפיקוח;
:: (2) לגבי עזרי רדיו לניווט - מערכת הניטור מספקת באופן מתמשך מידע עדכני ליחידת הנת&quot;א המתאימה, בדבר רמת השמישות של עזרי רדיו לניווט המשמשים לגישה לנחיתה בשדה התעופה, לנחיתה בו או להמראה ממנו; מידע כאמור יוצג ביחידת הנת&quot;א המתאימה בצורה בולטת לעין.

== פרק ו': תחזוקת שדה התעופה ==

@ 126. תוכנית תחזוקה לשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה לשדה התעופה, במטרה לשמור על כל מיתקן בשדה התעופה במצב שלא יפגע בבטיחות הטיסה, בסדירותה או ביעילותה, לפי [[פרק זה]].
: (ב) לא יקיים בעל רישיון תוכנית תחזוקה לשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא כוללת הוראות ונהלים בעניינים האלה:
::: (א) ביצוע [[פרק זה]];
::: (ב) תחזוקה מונעת, שמטרתה מניעת כשל של מיתקן בשדה התעופה או גריעה שלו;
::: (ג) סדר הקדימות בהסרת זיהום מאזור התנועה, לגבי שדה תעופה שבו לא ניתן להסיר את הזיהום מכל חלקי אזור התנועה בו-זמנית; הוראות כאמור יכללו הנחיה ברורה שלפיה יש להסיר זיהום ראשית מהמסלול שבשימוש, ויפרטו את סדר הקדימות בהסרת הזיהום מחלקים אחרים של אזור התנועה; בעל הרישיון יחליט בדבר הוראות כאמור לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה, כגון: כוחות הצלה וכיבוי אש ומגדל הפיקוח;
:: (2) ההוראות והנהלים כאמור בפסקה (1) נערכו בידי בעל הרישיון תוך התחשבות בעקרונות הגורם האנושי.

@ 127. מיסעות
: (א) לא יאשר בעל רישיון שימוש בחלק של אזור התנועה שלא נבדק, נוטר ותוחזק לפי תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יבדוק את משטח אזור התנועה ואת סביבתו הסמוכה, וינטר ויתחזק את מצבו בקביעות, במטרה להסיר כל עצם זר שעלול לגרום נזק לכלי טיס, ולמנוע את הימצאותו; בדיקה כאמור תהיה בתדירות ובעיתוי כמפורט בחלק {{מוקטן|(part)}} השמיני למסמך 9137 לגבי &quot;airport surface inspections&quot;, לפי החלק מאזור התנועה שלגביו מתבצעת הבדיקה או בתדירות אחרת שאישר המנהל לבעל הרישיון.
: (ג) בעל רישיון יתחזק את משטח המסלול כך שתימנע היווצרות אי-אחידות מזיקה {{מוקטן|(harmful irregularities)}}; לעניין זה, &quot;אי-אחידות מזיקה&quot; - פגיעה באחידות משטח המסלול {{מוקטן|(Runway surface evenness)}}, לפי צרופה א' לעניין &quot;Runway surface evenness&quot;.
: (ד) בעל רישיון יתחזק מסלול סלול כך שתכונות החיכוך של מסלול כאמור, או של כל חלק ממנו, אינן פחותות מערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לגבי אותו מסלול לפי [[תקנה 11(ג)(2)]]; לעניין זה, &quot;חלק&quot;, לגבי מסלול - כל חלק באורך של 100 מטרים בקירוב.
: (ה) בעל רישיון יתחזק משטח שולי מסלול הסעה המשמש כלי טיס המונע במנועי טורבינה, כך שיהיה נקי מכל עצם זר שיכול להישאב למנוע כאמור, ובכלל זה חלק של המשטח עצמו שהתנתק ממנו כתוצאה משחיקתו.
: (ו) בעל רישיון יבצע באופן עיתי הערכה בראייה של משטח המסלול במטרה לזהות מקומות שבהם קיימת היקוות של מים או שניקוז המים מהם אינו מספק, וינקוט פעולות מתקנות כנדרש; הערכה בראייה כאמור תתבצע בעת שעל משטח המסלול יורד גשם או תחת הדמיה של ירידת גשם על משטח המסלול {{מוקטן|(simulated rain conditions)}}.

@ 128. הסרת זיהום
: (א) לא יאשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במסלול, מסלול הסעה או רחבה שיש עליהם זיהום, אלא אם כן הסיר מהם את הזיהום לפני הפעלת כלי הטיס, כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ב) בעל רישיון יסיר זיהום מכל המשטחים המפורטים להלן ולפי ההוראות שלצידם:
:: (1) ממשטח מסלול בשימוש - במהירות האפשרית ובאופן שלם ככל האפשר, וזאת כדי למנוע את הצטברותו;
:: (2) ממשטח מסלול הסעה - ככל הנדרש כדי לאפשר הסעה של כלי טיס למסלול וממנו;
:: (3) ממשטח רחבה - ככל הנדרש כדי לאפשר לכלי טיס לתמרן בצורה בטוחה, להיגרר או להידחף עליה, לפי העניין.

@ 129. גישור על פערי גובה במסלול בעת ריבודו מחדש
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שעבודות לריבודו לא הסתיימו, אלא אם כן מתקיימות ההוראות שלהלן, והוראות נספח 14 לעניין &quot;Runway pavement overlays&quot;:
: (1) אם יש, כתוצאה מעבודות הריבוד, פערי גובה בין חלקים שונים של משטח המסלול, בעל הרישיון יגשר על פערי גובה כאמור, עד לסיום העבודות, באמצעות כבש זמני {{מוקטן|(temporary ramp)}}, שהשיפוע האורכי שלו, כשהוא נמדד ביחס למשטח שממנו הוא יוצא, הוא אחד מאלה:
:: (א) גדול מ-0.5% ולא יותר מ-1%, לגבי רובד {{מוקטן|(overlay)}} שעוביו הוא עד 5 סנטימטרים;
:: (ב) לא יותר מ-0.5%, לגבי רובד שעוביו גדול מ-5 סנטימטרים;
: (2) עבודות הריבוד לאורכו של המסלול מתבצעות לכיוון כזה שלרוב כלי הטיס העושים שימוש במסלול, השיפוע של הכבש הזמני הוא כלפי מטה;
: (3) בכל שלב בעבודות הריבוד, המסלול מרובד לכל רוחבו;
: (4) משורטטים על המסלול הסימונים האלה:
:: (א) סימון ציר מסלול לפי [[תקנה 39]];
:: (ב) אם קיים מפתן מסלול זמני - מיקומו משורטט באמצעות סימון ברוחב של 3.60 מטרים, לכל רוחב המסלול;
: (5) כל רובד במסלול בנוי ומתוחזק כך שמתקיימים בו, לכל הפחות, ערכי החיכוך המזעריים שהורה המנהל לפי [[תקנה 11(ג)(2)]] לגבי המסלול שעל גביו הוא נבנה.

@ 130. תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים {{מוקטן|(system of preventive maintenance of visual aids)}}, כדי להבטיח את שמישותם ואמינותם המתמשכים של מערכות תאורה וסימונים; לעניין זה, תאורה תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה היא פחות מ-50% מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2, ואולם לגבי תאורה שהעוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה, כפי שהוגדרה בידי היצרן, גדולה מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2 - זו תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית היא פחות מ-50% מהעוצמה שהוגדרה בידי היצרן כאמור.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה, אלא אם כן הוראות תוכנית התחזוקה המונעת לעזרים חזותיים מקוימות לגבי העזרים החזותיים המשמשים את המסלול כאמור.

@ 131. רמת שמישות נדרשת לפי תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים
: תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים, תהיה לפי הוראות אלה:
: (1) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל בקטגוריה II או בקטגוריה III, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 95% מהתאורות שמישות בכל אחד מאלה:
:::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, ב-450 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול;
:::: (ב) תאורות ציר מסלול;
:::: (ג) תאורות מפתן מסלול;
:::: (ד) תאורות צידי מסלול;
::: (2) 90% מתאורות אזור הנגיעה - שמישות;
::: (3) 85% מהתאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, מ-450 מטרים ממפתן המסלול עד ל-900 מטרים ממפתן המסלול - שמישות;
::: (4) 75% מתאורות סוף המסלול - שמישות;
::: (5) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
:: (ג) התוכנית תכלול הוראות בעניינים אלה:
::: (1) הוראות לגבי ביצוע בדיקות חזותיות ומדידות על המסלול {{מוקטן|(in-field measurement)}} של העוצמה, פיזור הקרן וכיוון התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה ותאורות מסלול, שיהיו לפי אלה:
:::: (א) הן יכללו, ככל האפשר, מדידה של כל התאורות כאמור כדי להבטיח את קיום ההוראות הישימות לפי תוספת מספר 2;
:::: (ב) הן ייעשו באמצעות אמצעי מדידה נייד {{מוקטן|(mobile measuring unit)}}, בעל דיוק מספק לשם ניתוח מאפייני כל תאורה בנפרד;
:::: (ג) הן ייעשו בתדירות המתאימה לצפיפות התנועה, רמת הזיהום המקומית, האמינות של התאורות המותקנות וההערכה המתמשכת של תוצאות המדידות, ובלבד שהתדירות לא תפחת מאלה:
::::: (1) לגבי תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} - פעמיים בשנה;
::::: (2) לגבי תאורות שאינן שקועות - פעם בשנה;
::: (2) הוראות לגבי ביצוע בקרה ומדידה של המאפיינים החשמליים של כל מעגל חשמלי שהוא חלק ממערכת תאורות גישה או מתאורות מסלול;
::: (3) הוראות לגבי ביצוע בקרה של התפקוד התקין של כיול עוצמת התאורות ששולט בהן מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
: (2) לגבי מסלול או מסלול הסעה המיועדים לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה:
:: (א) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה שהוצבה בהצטלבות עם מסלול כאמור מתקיימות הוראות אלה:
::: (1) אין בה יותר משתי תאורות לא שמישות;
::: (2) אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות, אלא אם כן המרווח בין התאורות המרכיבות את מערכת תאורות עמדת ההמתנה קטן משמעותית מזה שנדרש לפי [[תקנה 114(ד)(2)]];
:: (ב) לגבי מערכת תאורות ציר מסלול הסעה - אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות;
: (3) לגבי מסלול ממוכשר בקטגוריה I, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו מסלול מופעל בקטגוריה I, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח שמתקיימות הוראות אלה:
::: (1) 85% מהתאורות לפחות שמישות בכל אחד מאלה:
:::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה;
:::: (ב) תאורות מפתן מסלול;
:::: (ג) תאורות ציר מסלול, אם קיימות;
:::: (ד) תאורות צידי מסלול;
:::: (ה) תאורות סוף מסלול;
::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
: (4) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 95% מתאורות ציר מסלול, אם קיימות, ומתאורות צידי המסלול - שמישות;
::: (2) 75% מתאורות סוף מסלול - שמישות;
::: (3) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות;
: (5) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של 550 מטרים או יותר, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 85% מתאורות צידי המסלול וסוף המסלול שמישות;
::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות.

@ 132. מניעת עבודות בנייה או תחזוקה
: לא ירשה בעל רישיון, עבודות בנייה או תחזוקה בקרבת מערכות החשמל של שדה התעופה, בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}.

== פרק ז': שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים ==

=== סימן א': ספר עזר מבצעי ===

@ 133. ספר עזר מבצעי לשדה התעופה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא לפי ספר העזר המבצעי, לרבות כל שינוי בו, שאישר לו המנהל.
: (ב) בעל רישיון ימציא למנהל, לאישורו, את ספר העזר המבצעי שהוא מבקש להפעיל לפיו את שדה התעופה וכל שינוי בו.
: (ג) בעל רישיון יעמיד את ספר העזר המבצעי לשימוש כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה.
: (ד) בעל רישיון יחזיק את ספר העזר המבצעי כך שיהיה קל לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר למי שלרשותו הועמד לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל נוהל שבו את תאריך העדכון האחרון שלו.
: (ה) בעל רישיון יעדכן את ספר העזר המבצעי באופן מתמשך, כך שיתאים בכל עת לפעילות שדה התעופה ולתקנות אלה ויפיץ את עדכוניו למי שלרשותו הועמד.
: (ו) ספר העזר המבצעי יכלול עניינים אלה:
:: (1) הצהרה, חתומה ביד בעל הרישיון, שלפיה ספר העזר המבצעי עומד בדרישות תקנות אלה במלואן;
:: (2) רשימת התפוצה של ספר העזר המבצעי, תוכן העניינים ומילון מונחים וראשי תיבות שבהם נעשה שימוש;
:: (3) רשימת העדכונים שנעשו בספר העזר המבצעי ומידע ונהלים לעניין השיטה שבעל הרישיון מקיים ותיאור השיטה שבעל הרישיון מקיים כדי להבטיח שעדכונים נדרשים מוטמעים בספר העזר המבצעי, ובכלל זה הוראות לעניין עדכון ספר העזר המבצעי מוקדם ככל האפשר לאחר כל שינוי של התקנות, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת, ולעניין השימוש בו וקיום הוראותיו בידי כוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה;
:: (4) מידע מינהלתי הנוגע לשדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) שם שדה התעופה וכתובתו;
::: (ב) שם בעל הרישיון וכתובתו;
::: (ג) שמו של מנהל שדה התעופה, בעל האחריות הכוללת;
::: (ד) שעות הפעילות של שדה התעופה;
::: (ה) דרכי יצירת קשר עם בעלי תפקיד בשדה התעופה;
::: (ו) המבנה הארגוני בשדה התעופה;
:: (5) תיאור שדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) תרשים שדה התעופה, הכולל את המסלולים, מסלולי ההסעה, הרחבות וכינוייהם;
::: (ב) תיאור מילולי של המסלולים, מסלולי ההסעה והרחבות, ובכלל זה כינוייהם, מידותיהם, כלי הטיס שאותם הם מיועדים לשמש, שטחי בטיחות כגון רצועות ושוליים שמקוימים לגביהם וכן תנאים, מגבלות או מידע אחר הנוגע להפעלתם;
::: (ג) גבולות שדה התעופה, ובכלל זה גידור שדה התעופה ולרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הנמצאים מחוץ לגבולות שדה התעופה;
::: (ד) נוהל שמטרתו להבטיח כי המידע כאמור בפסקה זו מעודכן ומדויק באופן מתמשך;
:: (6) רשימת פטורים ואישורים שניתנו לבעל הרישיון לפי [[החוק]] ומגבלות או תנאים שהורה לו המנהל;
:: (7) מידע ונהלים לעניין אופן ביצוע חובות בעל הרישיון, ובכלל זה פירוט החובות והאמצעים והתהליכים לקיומן, בעניינים האלה:
::: (א) ביצוע [[תקנות המידע]], ובכלל זה לעניין גיבוש מידע לפי [[התקנות האמורות]] ומסירתו לפרסום, והאחריות לשמירה על עדכניות המידע באופן מתמשך;
::: (ב) תוכנית החירום לשדה התעופה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]];
::: (ג) שירותי הצלה וכיבוי אש שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ג' לפרק זה]], לרבות אלה:
:::: (1) פירוט הציוד וכוח האדם הנדרשים לכל קטגוריית שדה תעופה ישימה, ובכלל זה הוראות לעניין קריאה לשדה התעופה של צוותי ההצלה וכיבוי האש הנדרשים בעת הצורך;
:::: (2) מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}}, שנועד לקבוע את היקף כוח האדם הנדרש כאמור, שייעשה לפי הוראות החלק {{מוקטן|(part)}} הראשון למסמך 9137 לעניין זה;
:::: (3) הוראות לעניין ירידה זמנית בקטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה הגבלת הפעילות בשדה התעופה כתוצאה מכך, הבאת הדבר לידיעת טייסים וציון משך הזמן המרבי לירידה בקטגוריה כאמור;
:::: (4) הוראות לעניין העלאה זמנית של קטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה פעולות ותיאומים נדרשים עם כלל הגורמים;
:::: (5) הוראות לעניין ניטור תנועת כלי טיס בשדה התעופה לשם הזעקת שירותי הצלה וכיבוי אש;
:::: (6) הוראות לעניין ניטור זמן התגובה של שירותי ההצלה וכיבוי האש והבטחת עמידתם בזמן התגובה הנדרש לפי [[תקנה 143]], ובכלל זה לעניין האופן שבו העמידה בזמן התגובה כאמור נשמרת בזמן שכוח אדם המשמש את שירותי ההצלה וכיבוי האש עוסק בפעילות אחרת;
:::: (7) אם לבעל הרישיון ציוד ומיתקנים ייעודיים המשמשים אותו למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - מידע בדבר ציוד ומיתקנים כאמור, ונהלים להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, ציוד ומיתקנים אלה אינם זמינים;
:::: (8) אם בעל הרישיון מסתייע בגורמים אחרים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה או בסביבתו - מדיניות או כתבי הסכמה עם גורמים אלה, והוראות להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, גורמים אלה אינם זמינים לסיוע;
:::: (9) תיאור של הדרך שבה בעל הרישיון מבטיח את הכשירות הראשונית והמתמשכת של צוותי ההצלה וכיבוי האש שלו, ובכלל זה לגבי אימון באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, אימון בעזרי נשימה בחום ובעשן, עזרה ראשונה, תנאי ראות נמוכה, מגבלות משפטיות ומדיניות בטיחות וגהות לגבי אימון בציוד להגנה על מערכת הנשימה ובציוד להגנה אישית;
:::: (10) הוראות לעניין האופן שבו יש לגשת לאתר תאונת טיס שאירעה בסביבה הסמוכה של שדה התעופה, ובכלל זה לעניין שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}}, פירוט הגורמים המסייעים הנדרשים לכך, האמצעים הנדרשים להם והתיאום עימם;
:::: (11) אם צפוי כי כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה ישמשו במתן שירותי הצלה וכיבוי אש בחלקים של שדה התעופה המיועדים למתן שירות לנוסעים - מדיניות ברורה לגבי מתן שירותים כאמור, ובכלל זה הוראות לניהול ההשפעה של הדבר על המשך פעילות כלי טיס בשדה התעופה;
:::: (12) פירוט לעניין זמינות של מים נוספים לצורך מתן שירותי הצלה וכיבוי אש;
:::: (13) הוראות לעניין ההסדרים שמקיים בעל הרישיון להבטחת תגובת שירותי ההצלה וכיבוי האש בתנאים לא-נורמליים {{מוקטן|(abnormal conditions)}}, כגון נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}};
::: (ד) ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה, ובכלל זה את המידע והנהלים המפורטים להלן, והכול לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;inspections of the movement area&quot;, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה &quot;general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area&quot;:
:::: (1) שגרת פעולות הניטור, ובכלל זה אלה:
::::: (א) פרטים לגבי מועדי הביקורות ומרווחי הזמן ביניהן;
::::: (ב) רשימות תיוג המשמשות לביצוע ביקורות;
::::: (ג) שיטות לביצוע ביקורות, ובכלל זה לגבי משטחים סלולים, רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה, סימונים, תאורות, שילוט ועצמים זרים;
::::: (ד) קיום תקשורת עם מגדל הפיקוח או היחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, במהלך ביקורת, לרבות אמצעי התקשורת שישמשו לכך;
::::: (ה) דיווח על תוצאות ביקורות, ומעקב אחר הטיפול בתוצאותיהן;
::::: (ו) קיום יומן ביקורות ומיקומו;
:::: (2) ביצוע ביקורת בעקבות דיווח על עצמים זרים באזור התנועה, הפסקת המראה בעקבות כשל של מנוע, צמיג או גלגל, או כל אירוע שעלול להביא לעצמים זרים שנותרים במקום שיכול לסכן כלי טיס;
:::: (3) טיאוט אזור התנועה;
::: (ה) תוכנית תחזוקה לשדה התעופה ותוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[פרק ו']], ובכלל זה תחזוקת אזור התנועה, לפי המידע והנהלים המפורטים להלן לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;inspections of the movement area&quot;, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה &quot;general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area&quot;:
:::: (1) תחזוקת משטחים סלולים, ובכלל זה הערכת תכונות החיכוך של מסלול;
:::: (2) תחזוקת משטחים שאינם סלולים, ובכלל זה רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה;
:::: (3) תחזוקת מערכות הניקוז בשדה התעופה;
:::: (4) תחזוקת עזרים חזותיים שיש לקיים לפי [[פרק ד']], ובכלל זה מדידת העוצמה {{מוקטן|(intensity)}}, פיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} והכיוון של התאורות, ביקורות עיתיות ובדיקה פוטו-מטרית {{מוקטן|(photometric testing)}} של תאורות הגישה, תאורות המסלול ומערכות חזותיות לציון זווית הגישה, ובכלל זה תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[תקנה 130]];
:::: (5) תחזוקת תאורות המשמשות להארת מכשולים;
:::: (6) דיווח על מפגע באזור התנועה ומעקב אחר הטיפול בו;
::: (ו) תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ט&quot;ו לפרק זה]];
::: (ז) התמודדות עם תנאים מטאורולוגיים חריגים או מסוכנים {{מוקטן|(hazardous meteorological conditions)}}, כגון שלג, קרח, סופות חול ורוחות;
::: (ח) גיבוי אספקת כוח חשמלי לשדה התעופה, ובכלל זה דרכי פעולה במקרה של תנאי ראות נמוכה או כשל של אספקת הכוח החשמלי הראשי;
::: (ט) שירותי ניהול רחבה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ו' לפרק זה]];
::: (י) פיקוח על הפעלת כלי רכב באזור התנועה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ז' לפרק זה]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) כללי התעבורה הישימים, ובכלל זה המהירות המרבית המותרת, והאמצעים לאכיפתם;
:::: (2) השיטה ואמות המידה המשמשות לעניין מתן, שלילת וחידוש היתר נהיגה, בכל אחד מאלה:
::::: (א) ברחבות;
::::: (ב) באזור התמרון;
:::: (3) הקמת קשר עם מגדל הפיקוח והיחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, לפי העניין, והימצאות בהאזנה מתמשכת;
:::: (4) ציוד שהימצאותו בכלי רכב היא תנאי להפעלתו באזור התנועה;
:::: (5) סימון כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם;
::: (יא) תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ה' לפרק זה]];
::: (יב) ניטור מכשולים בתחום מישורי הגבלת המכשולים וניטור תאורה מסכנת בשדה תעופה או בסביבתו, ובכלל זה -
:::: (1) מעקב אחר שינויים בתחום התכנון והבנייה בקרבת שדה התעופה, לרבות בדרך של השתתפות בהליכים לפי [[חוק התכנון והבנייה]] ולפי [[חוק רישוי עסקים]];
:::: (2) דיווח ופעולות שיש לנקוט אותן בעקבות הופעה של מכשול לא מורשה או איתור של תאורה מסכנת;
:::: (3) הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ופירוט לגבי כל מכשול, אם הוא מואר או מסומן, ואופן הארתו או סימונו;
:::: (4) כיבוי, מיסוך או שינוי של תאורה הפוגעת בשדה התעופה;
::: (יג) תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) היכולת לפנות כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות;
:::: (2) אופן פינוי כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, ובכלל זה תקשורת עם מגדל הפיקוח;
:::: (3) מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
::: (יד) טיפול, אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים בשדה התעופה, ובכלל זה -
:::: (1) תוכנית הדרכה ראשונית ותקופתית למועסקים בבידוק ביטחוני לעניין חומרים מסוכנים וקיומה לפי [[סימן י&quot;ב]];
:::: (2) הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחומרים מסוכנים, לאחסנתם ולהכנתם לשינוע;
:::: (3) אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול ונטרול חומרים מסוכנים, כפי שהגדיר בעל הרישיון לאחר התייעצות עם הנציב לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], או מי שהוא הסמיך לכך, ועם המשרד להגנת הסביבה;
::: (טו) נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, ובכלל זה אלה:
:::: (1) קבלת מידע מטאורולוגי והפצתו, ובכלל זה ראות אופקית וראות על המסלול;
:::: (2) הגנה מפני חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול בעת הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה;
:::: (3) הכללים שיחולו לפני, בעת ולאחר הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה, ובכלל זה מגבלות לגבי כלי רכב ואנשים הפועלים באזור התנועה;
::: (טז) הגנה על מיתקני עזר לטיסה בשדה התעופה ותיאור האזורים והמישורים שיש לקיים כדי להבטיח את פעולתם התקינה באופן מתמשך, ובכלל זה אלה:
:::: (1) מניעת הקמת מיתקנים או מבנים העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מיתקני עזר לטיסה;
:::: (2) סילוק כל גורם העלול להפריע לפעילותם של מיתקני עזר לטיסה, כגון צמחייה, מבנים וקווי חשמל;
:::: (3) שמירה על רציפות תפעולית של מיתקני עזר לטיסה, ובכלל זה בשעה שנערכות עבודות בנייה בשדה התעופה או בעת הפסקת חשמל;
::: (יז) נהלים לתיאום, זיהוי, סימון והארת בנייה בשדה התעופה {{מוקטן|(work in progress - WIP)}} ודיווח עליה, ולפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;work in progress (WIP)&quot;, והתוספות שלו שעניינן: &quot;reduced runway length operations‏&quot;, &quot;worksite control procedures&quot;, והצרופה להוראות אלה שעניינה &quot;worksite checklist&quot;;
::: (יח) נוהל התאמת דירוג סיווג כלי טיס {{מוקטן|(ACR)}} לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} של כל מיסעות שדה התעופה, הכול לפי שיטת ACR-PCR כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) וידוא שדירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שהגדיר בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס, כאמור [[בתקנה 8 לתקנות המידע]];
:::: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי בעל רישיון, באישור המנהל, לקיים נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, לרבות הגדרת תנאים ובדיקות למניעת פגיעה במצב המיסעה;
::: (יט) תוכנית הדרכה לעובדי שדה התעופה שעל בעל הרישיון לקיים לפי [[סימן י&quot;ג לפרק זה]];
:: (8) כל עניין אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלתו הבטוחה של שדה התעופה.
: (ז) ספר עזר מבצעי, וכל נוהל או הוראה של בעל הרישיון שספר העזר המבצעי מפנה אליהם -
:: (1) יכללו הוראות ומידע הדרושים לכוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של שדה התעופה, לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר בהתחשב בביצועי אנוש;
:: (2) לא יסתרו את אלה:
::: (א) הוראות כל דין החל בישראל;
::: (ב) תנאי מתנאי רישיון הפעלת שדה התעופה;
::: (ג) חלקים אחרים בספר העזר המבצעי;
::: (ד) כל הוראת מינהל שעניינה רישיון הפעלת שדה התעופה;
:: (3) יכללו הפניות להוראות החקיקה ולהוראות המינהל המתאימות.

@ 134. סמכות המנהל להורות על עדכון
: (א) המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל עדכון בספר העזר המבצעי, בעניינים הקשורים בקיום ההוראות לפי תקנות אלה, לרבות הוספת הוראות לספר העזר המבצעי בעניינים שיורה.
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ עדכון של ספר העזר המבצעי, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות לעניין זה, בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מ-21 ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה.
: (ג) קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו בדבר עדכון ספר העזר המבצעי.
: (ד) הודיע המנהל כי יש לעדכן את ספר העזר המבצעי, יעדכן בעל רישיון את ספר העזר המבצעי, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל בכתב על השלמת הביצוע מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת הביצוע ולא יאוחר מ-72 שעות לאחריה.
: (ה) ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור; בעל הרישיון יבצע את השינוי שהורה לו המנהל מייד עם קבלת ההוראה; המציא בעל הרישיון למנהל מידע והערות כאמור, תחול תקנת משנה (ג) בשינויים המחויבים.

=== סימן ב': תוכנית חירום לשדה תעופה ===

@ 135. תוכנית חירום לשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית חירום לפי [[סימן זה]], לפי הפעילות בשדה התעופה, ובכלל זה פעילות כלי הטיס בו.
: (ב) בעל רישיון יבצע הערכה של אזור ההתערבות {{מוקטן|(Intervention area)}}, במטרה להגדיר מראש את דרכי הפעולה האפשריות באירוע חירום באזור זה לפי תוכנית החירום.
: (ג) תוכנית החירום תכלול את אלה:
:: (1) פירוט של אלה:
::: (א) סוגי אירועי החירום שתוכנית החירום נוגעת להם;
::: (ב) לגבי כל סוג של אירוע חירום, יפורטו אלה:
:::: (1) הגורמים המסייעים לטיפול באירוע החירום, ולגבי שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}} - גם מצב המוכנות של הגורמים המסייעים המתאימים למתן מענה לאירוע חירום בתוואי השטח המורכב כאמור;
:::: (2) התפקיד והאחריות של כל אחד מהגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1) ושל מרכז המבצעים בחירום ועמדת הפיקוד הניידת כמשמעותם [[בתקנה 136]];
:::: (3) שמות האנשים או הגורמים מקרב הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1), שאיתם יש ליצור קשר באירוע חירום ודרכי יצירת קשר איתם;
:::: (4) האופן שבו יש לתאם את תגובת או את השתתפות כל הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1);
:: (2) מפה מחולקת לאזורים מוגדרים {{מוקטן|(grid map)}} של שדה התעופה ושל סביבתו הסמוכה, הכוללת גם זיהוי ומיקום אתרים שיש להם השלכה על אירוע חירום;
:: (3) תיאור של האופן שבו יש לנהל ולתאם את הפעולות שיש לנקוט אותן בסוגים שונים של אירוע חירום בשדה התעופה או בסביבתו;
:: (4) דרכי שיתוף הפעולה והתיאום הנדרשים עם מרכז התיאום לחיפוש והצלה {{מוקטן|(rescue coordination centre)}} כפי שפורסם בשירותי המידע התעופתי, המתאים למקום התרחשות אירוע החירום;
:: (5) נהלים לבחינה עיתית של התאמת תוכנית החירום למקרי החירום האפשריים בשדה התעופה או בסביבתו, ועריכת ביקורת של תוצאות בחינה כאמור, במטרה לשפר את יעילותה, ובכלל זה בכל הנוגע לגורמים המסייעים ולציוד החירום הנדרש לשימוש באירוע חירום;
:: (6) נהלים לטיפול מהיר ותכליתי בקורבנות תאונת טיס שאירעה בשטח שדה התעופה או באזור ההתערבות, ומשפחותיהם.
: (ד) בעל רישיון יוודא כי תוכנית החירום מביאה בחשבון את עקרונות הגורם האנושי כך שתובטח תגובה מיטבית של כל מי שמשתתף בתגובה לאירוע חירום.
: (ה) לעניין זה, &quot;אזור ההתערבות&quot; {{מוקטן|(Intervention area)}} - האזור שמעליו מתבצעים תהליכי הגישה והעזיבה של שדה התעופה, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול.

@ 136. מרכז מבצעים בחירום ועמדת פיקוד ניידת
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן בשדה התעופה קיימים מרכז מבצעים בחירום {{מוקטן|(emergency operations centre)}} ועמדת פיקוד ניידת {{מוקטן|(mobile command post)}}, זמינים לשימוש באירוע חירום, לפי הוראות אלה:
:: (1) מרכז מבצעים בחירום, שמתקיימים לגביו אלה:
::: (א) הוא במבנה קבע בשדה התעופה {{מוקטן|(fixed)}};
::: (ב) הוא משמש לתיאום הכולל ולהכוונה הכללית של התגובה באירוע חירום;
:: (2) עמדת פיקוד ניידת שמתקיימים לגביה אלה:
:::: (א) היא מיתקן שניתן לנייד במהירות לאתר שבו אירע אירוע חירום; עמדה כאמור יכול שתהיה כלי רכב המשמש את כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה;
:::: (ב) היא משמשת לתיאום המקומי בין הגורמים המסייעים שהגיבו לאירוע החירום.
: (ב) בעל הרישיון יכשיר וימנה מקרב עובדיו אדם שיהיה אחראי לניהול מרכז המבצעים בחירום; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, יכשיר וימנה אדם נוסף מקרב עובדיו בתור אחראי לניהול עמדת הפיקוד.
: (ג) בעל רישיון יספק מערכות תקשורת שיקשרו את מרכז המבצעים בחירום ואת עמדת הפיקוד הניידת זה עם זה ועם הגורמים המסייעים; במערכות תקשורת כאמור יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הן יפורטו בתוכנית החירום לגבי כל סוג של אירוע חירום;
:: (2) הן יתאימו לצרכים הייחודיים של שדה התעופה וסביבתו ושל אירוע החירום.

@ 137. תרגילי חירום בשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יבחן באופן עיתי את תוכנית החירום, באמצעות עריכת אחד מאלה:
:: (1) תרגיל חירום מלא, שייערך במרווחי זמן שלא יעלו על שנתיים בין תרגיל אחד לשני, ותרגילי חירום חלקיים במשך השנה שלאחר תרגיל חירום מלא, שמטרתם להבטיח כי ליקויים שהתגלו בתרגיל החירום המלא שקדם להם תוקנו;
:: (2) שורה של תרגילי חירום בעניינים המוגדרים בתוכנית החירום, שייערכו באופן מחזורי, במשך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל פעם, לפי הוראות אלה:
::: (א) הראשון שבהם נערך בשנה הראשונה בפרק הזמן כאמור;
::: (ב) האחרון שבהם נערך לכל המאוחר בתום שלוש השנים, והוא תרגיל חירום מלא.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב יבצע, אחת לחמש שנים לפחות, תרגיל חירום חלקי לצורך גיבוש, בחינה ותחקור של יכולת התגובה של הגורמים המסייעים המתאימים לתוואי השטח המורכב.
: (ג) לאחר כל תרגיל חירום כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ולאחר כל אירוע חירום שאירע בשדה התעופה או בסביבתו, בעל הרישיון יפעל לפי הוראות אלה:
:: (1) הוא יתחקר את תרגיל החירום או את אירוע החירום, לפי העניין, במטרה לבדוק הימצאות ליקויים בהתמודדות עם אירוע החירום, ובכלל זה ביישום תוכנית החירום;
:: (2) הוא יתקן כל ליקוי שנמצא כאמור בפסקה (1) בהקדם האפשרי לאחר מציאתו.

=== סימן ג': שירותי הצלה וכיבוי אש ===

@ 138. שירותי הצלה וכיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
: (1) בשדה התעופה ניתנים שירותי הצלה וכיבוי אש, אם בידי בעל הרישיון ואם בידי מי מטעמו;
: (2) מי שנותן שירותי הצלה וכיבוי אש, ממוקם ומצויד בצורה מתאימה לשדה התעופה, ובכלל זה שתחנת כיבוי האש ממוקמת בשטח שדה התעופה.

@ 139. קטגוריית שדה תעופה
: בעל רישיון יגדיר את קטגוריית שדה התעופה להצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(aerodrome category)}}, לפי הטבלה שעניינה &quot;Aerodrome category for rescue and firefighting&quot; בנספח 14, לפי אורכו של המטוס הארוך ביותר שפועל בשדה התעופה ברגיל {{מוקטן|(aeroplanes normally using the aerodrome)}}, ואולם אם רוחבו של המטוס כאמור מחייב קטגוריה גבוהה יותר לפי הטבלה האמורה, אז קטגוריית שדה התעופה תהיה קטגוריה אחת מעל לזו שהייתה צריכה להיות לפי אורכו.

@ 140. רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה מתאימה לקטגוריית שדה התעופה כאמור [[בתקנה 139]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבה צפויה פעילות מופחתת בשדה התעופה רשאי בעל הרישיון לקיים רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה שלא תפחת מזו שמתאימה לקטגוריית שדה התעופה לפי המטוס הגדול ביותר שצפוי לעשות שימוש בשדה התעופה בתקופה כאמור, בלי תלות במספר התנועות של המטוס כאמור.

@ 141. חומרי כיבוי
: (א) בעל רישיון יחזיק בשדה התעופה את המפורטים להלן, לפי קטגוריית שדה התעופה שבעל הרישיון הגדיר לפי [[תקנה 139]], ולפי נספח 14 לעניין: &quot;rescue and firefighting&quot; לגבי &quot;extinguishing agents&quot; ולפרק השני בחלק הראשון (1 Part) למסמך 9137 לגבי &quot;level of protection to be provided&quot;:
:: (1) חומר כיבוי עיקרי {{מוקטן|(principal)}} וחומר כיבוי משלים {{מוקטן|(complementary)}}, מסוג, בכמות, ובמאפיינים מתאימים לכיבוי שריפה, לפי [[סימן זה]];
:: (2) מלאי משלים {{מוקטן|(reserve supply)}} של חומר כיבוי עיקרי וחומר כיבוי משלים;
:: (3) מים בכמות מספקת לייצור קצף {{מוקטן|(foam)}}.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) כמות תרכיז הקצף {{מוקטן|(foam concentrate)}} בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש מספיקה לפריקה של 2 מנות {{מוקטן|(loads)}} תמיסת קצף {{מוקטן|(foam solution)}}, לפחות;
:: (2) קיימת אספקת מים נוספים {{מוקטן|(supplementary water supplies)}}, לשם חידוש מהיר של מלאי המים לשימוש כלי הרכב המשמשים לכיבוי אש באתר אירוע חירום;
:: (3) אם הוא צופה עיכוב משמעותי בחידוש מלאי חומרי הכיבוי והמים הנדרשים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - הוא הגדיל את כמות המלאי המשלים הנדרש לפי תקנת משנה (א) לפי תהליכי ניהול סיכונים שביצע, לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]];
:: (4) קצב הפריקה של תמיסת הקצף בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;minimum usable amounts of extinguishing agents&quot; בנספח 14, בשים לב לקטגוריית שדה התעופה.

@ 142. ציוד מתאים להצלה וכיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
: (1) המספר המזערי של כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש בשדה תעופה הוא לפי נספח 14 לעניין &quot;number of rescue and firefighting vehicles&quot;, ולפי קטגוריית שדה התעופה;
: (2) קיים ציוד הצלה וכיבוי אש מתאים לקטגוריית שדה התעופה בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, לפי החלק הראשון (1 Part) למסמך 9137 לעניין &quot;guidance material related to rescue equipment carried on RFF vehicles&quot;;
: (3) למי שנמנה עם כוח האדם המשמש להצלה ולכיבוי אש יש ביגוד מגן וציוד נשימה, המאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה יעילה.

@ 143. זמן תגובה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) זמן התגובה של כלי הרכב המשמש להצלה ולכיבוי אש הראשון שמגיב לקריאה, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, לא עולה על שלוש דקות לגבי כל חלק של אזור התנועה, ובכלל זה כל נקודה לאורכו של מסלול בשדה התעופה;
:: (2) הוא סיפק לכוחות ההצלה וכיבוי האש נהלים, הדרכה וציוד, שיאפשרו את עמידתם בזמן התגובה כאמור בפסקה (1) גם כשלא מתקיימים תנאי ראות ומשטח מיטביים, בדגש על זמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, בקירוב האפשרי;
:: (3) כלי רכב המשמש להצלה ולכיבוי אש, שאינו כלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה, הנדרש להבטיח המשכיות של קצב הפריקה {{מוקטן|(continuous agent application)}}, כמפורט בטבלה שעניינה: &quot;minimum usable amounts of extinguishing agents&quot; בנספח 14, מגיע לאתר אירוע החירום בתוך ארבע דקות לכל היותר מהקריאה הראשונה לשירותי ההצלה וכיבוי האש.
: (ב) בעל רישיון יקיים שיטה של תחזוקה מונעת {{מוקטן|(preventive maintenance)}} לגבי הציוד המשמש להצלה ולכיבוי אש, ובכלל זה כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, כדי להבטיח באופן מתמשך את יעילות הציוד ואת העמידה בזמן התגובה הנדרש לפי תקנה זו.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;זמן תגובה&quot; - משך הזמן שתחילתו בקריאה הראשונה לשירותי הצלה וכיבוי אש וסופו בכך שכלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה נמצא בעמדה מתאימה למתן מענה לאירוע החירום, כשהוא פורק קצף בשיעור של 50% מקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]] לפחות;
::- &quot;תנאי ראות ומשטח מיטביים&quot; - בהתקיים אלה: שעות היום, ראות טובה, העדר משקעים והעדר זיהום על פני הדרך המשמשת את כוחות ההצלה וכיבוי האש.

@ 144. דרכי גישה בחירום
: (א) בעל רישיון יקיים דרכי גישה בחירום בשדה התעופה, לשימוש כוחות הצלה וכיבוי אש, באופן שיאפשר עמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר, ולפי תקנה זו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בדרכי הגישה בחירום שהוא מקיים לפי תקנת משנה (א) מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הן מקוימות, בשטח שדה התעופה לפחות;
:: (2) הן מסוגלות לשאת את העומס שצפוי ליצור כלי הרכב הכבד ביותר שצפוי להשתמש בהן;
:: (3) הן בנות-שימוש בכל תנאי מזג האוויר;
:: (4) בתוך מרחק של 90 מטרים ממסלול, הן כך שנמנעת שחיקה של פני השטח וחדירה של עצמים זרים למסלול;
:: (5) הן פנויות ממכשולים, כך שכלי הרכב הגבוה ביותר שצפוי להשתמש בהן יכול לנוע על גביהן בחופשיות;
:: (6) משטחיהן שלא מובחנים מסביבתן, מסומנים באמצעות מסמנים שממוקמים במרחק של 10 מטרים זה מזה; [[תקנה 84(1) ו-(2)]] תחול לגבי מסמנים כאמור;
:: (7) אם שטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול מופרד בגדר משדה התעופה - מובטחת גישה מהירה לשטח זה, באמצעות שער או אמצעי אחר.
: (ג) בעל רישיון יכלול בתוכנית החירום שהוא מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]], הערכה לגבי היכולת של כוחות ההצלה וכיבוי האש, לרבות הגורמים המסייעים, לעמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר לשטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול, אף אם אינו בשטח שדה התעופה.

@ 145. תחנות כיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה [[בתקנה 143]] לעניין זמן התגובה;
: (2) תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול;
: (3) בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה:
:: (א) הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה;
:: (ב) הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי;
:: (ג) הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת.

@ 146. מערכת תקשורת ומערכת הזעקה
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן קיימות בו מערכות אלה:
: (1) מערכת תקשורת ייעודית שמקשרת בין אלה:
:: (א) תחנות כיבוי האש;
:: (ב) מגדל הפיקוח;
:: (ג) כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש;
: (2) מערכת הזעקה {{מוקטן|(alerting system)}} לצוותי ההצלה וכיבוי האש, שאותה ניתן להפעיל מכל תחנת כיבוי אש בשדה התעופה או ממגדל הפיקוח.

@ 147. כוח אדם נדרש למתן שירותי הצלה וכיבוי אש
: (א) בעל רישיון יבטיח כי כוח האדם המשמש במתן שירותי הצלה וכיבוי אש מאומן כראוי לביצוע תפקידיו בצורה יעילה, לפי תוכנית אימונים שהגדיר בעל הרישיון לפי תקנה זו.
: (ב) תוכנית האימונים לפי תקנת משנה (א) תכלול את אלה:
:: (1) את העניינים המפורטים בהוראות צרופה א' לעניין: &quot;rescue and firefighting services&quot;, לגבי &quot;training&quot;;
:: (2) אימונים באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, ובכלל זה שריפות מוזנות דלק בלחץ {{מוקטן|(pressure-fed fuel fires)}}, לפי סוגי כלי הטיס וציוד ההצלה וכיבוי האש שבשימוש בשדה התעופה;
:: (3) אימון בביצועי אנוש {{מוקטן|(human performance)}}, ובכלל זה עבודת צוות {{מוקטן|(team coordination)}}.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בעת פעילות כלי טיס בשדה התעופה, מתקיימים אלה:
:: (1) עומד לרשותו כוח אדם מאומן כאמור בתקנת משנה (א), במספר לפי מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}} שבספר העזר המבצעי;
:: (2) כוח האדם העומד לרשותו זמין באופן מיידי להפעלת כלי הרכב והציוד המשמשים להצלה ולכיבוי אש במלוא יכולתם {{מוקטן|(maximum capacity)}}, ובכלל זה פריסת קווי מים {{מוקטן|(hand lines)}}, סולמות וציוד אחר המשמש ברגיל למתן שירותי הצלה וכיבוי אש לגבי כלי טיס;
:: (3) כוח האדם העומד לרשותו פרוס בדרך המבטיחה את אלה:
::: (א) עמידה בזמן התגובה כאמור [[בתקנה 143]];
::: (ב) פריקה רציפה של חומרי כיבוי ומים בקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]].

=== סימן ד': פינוי כלי טיס ===

@ 148. פינוי כלי טיס
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הוא מינה אחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס כאמור, לפי החלק החמישי למסמך 9137;
:: (2) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) הוא הכין ומיישם תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו לפי תקנת משנה (ב);
::: (ב) הוא וידא כי למפעיל האווירי של כלי הטיס שעתיד לפעול בשדה התעופה יש תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו; על תוכנית כאמור תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים וכך שבמקום &quot;כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול&quot; ייקרא &quot;כלי הטיס שצפוי המפעיל האווירי להפעיל&quot;.
: (ב) תוכנית לפינוי כלי טיס תהיה מבוססת על מאפייני כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול בשדה התעופה, ותכלול, בין השאר, את אלה:
:: (1) רשימה של הציוד ושל כוח האדם, שצריכים להיות זמינים לשם פינוי כלי טיס כאמור;
:: (2) הסדרים לקליטה מהירה של ציוד כאמור, שמקורו אינו בעל הרישיון.

=== סימן ה': צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים ===

@ 149. תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, לפי החלק השלישי למסמך 9137; ולפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;Wildlife hazard management&quot;, התוספות שלו שעניינן: &quot;wildlife control training&quot; ו-&quot;wildlife incident reporting criteria&quot;, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;land use on and around aerodromes&quot;, ובכלל זה -
:: (1) יאסוף מידע לגבי הימצאות בעלי חיים שיכולים להוות סיכון אפשרי לפעילות כלי טיס בשדה התעופה או בקרבתו ובדבר פגיעת בעלי חיים בכלי טיס ממקורות שונים, ובכלל זה עובדי בעלי הרישיון, מפעילים אוויריים, מי שמספקים שירותים בשדה התעופה וגורמים אחרים הנוגעים בדבר;
:: (2) יתעד בצורה מפורטת מידע כאמור ויעבירו למנהל לפי דרישתו;
:: (3) יקיים תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי הסיכון הנובע ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו;
:: (4) יערוך הדרכות לכוח האדם שהוא מעסיק בפעילות שעניינה צמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, ובכלל זה קיום תהליכי ניהול הסיכונים בעניין כאמור בפסקה (3);
:: (5) יפעל לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו, באמצעות נקיטת פעולות למזעור ההסתברות להתנגשות בין בעלי חיים לבין כלי טיס, ובכלל זה אלה:
::: (א) הרחקת ציפורים ובעלי חיים אחרים משדה התעופה;
::: (ב) הרתעת ציפורים ובעלי חיים אחרים מפני כניסה לשדה התעופה;
::: (ג) מניעת היווצרות תנאים העלולים למשוך בעלי חיים לשדה התעופה, ובכלל זה למנוחה, קינון או תזונה;
::: (ד) העברה מהירה של מידע הנוגע למפגעי בעלי חיים לגורמים שייכים לעניין, ובכלל זה למגדל הפיקוח;
:: (6) יקיים פגישות עיתיות עם בעלי עניין בשדה התעופה ומחוצה לו, שלדעתו צריכים להיות מעורבים בצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים; בפגישות כאמור ישתף בעל הרישיון את בעלי העניין במידע שבידיו וכן יפעל לקבלת מידע מתאים שבידיהם.
: (ב) בעל רישיון ינקוט את הפעולות האלה לשם מניעת הקמה או הסרה של שימוש קרקע אסור בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, אלא אם כן שוכנע שאין זה סביר ששימוש הקרקע האסור ייצור סיכון כתוצאה ממפגעי בעלי חיים:
:: (1) ינטר את סביבת שדה התעופה הקרובה, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
:: (2) ינטר תוכניות, שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
:: (3) יגיש התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (4) ינקוט פעולות משפטיות לשם מניעת שימוש קרקע אסור או הסרתו;
:: (5) יידע את המנהל על שימוש קרקע אסור ועל הפעולות שנקט לפי פסקאות משנה (3) ו-(4), ועל הצלחתן בהקדם האפשרי;
:: (6) לגבי שימוש קרקע אסור שלא ניתן למנוע את הקמתו או להסירו - יעריך ויצמצם את הסיכון לכלי טיס כתוצאה ממנו, ככל האפשר, באמצעות מערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]].
: (ג) בתקנת משנה זו -
::- &quot;אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים&quot; - אזור שהוגדר בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה, שבו קיימות מגבלות לגבי שימושי הקרקע המותרים, שתכליתן למניעת מטרדי בעלי חיים;
::- &quot;שימוש קרקע אסור&quot; - כל שימוש בקרקע שנאסר בקרבת שדה תעופה, בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה.

=== סימן ו': שירותי ניהול רחבה ===

@ 150. שירותי ניהול רחבה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת שנפח התנועה בשדה התעופה או נסיבות ההפעלה בשדה התעופה מחייבים זאת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יספק בעל רישיון שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן זה]].
: (ב) שירותי ניהול רחבה יסדירו את המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Apron safety&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;airside vehicle rules&quot; והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;dissemination of information to apron users&quot;:
:: (1) תנועה ברחבה, במטרה למנוע התנגשות בין כלי טיס ובין כלי טיס לבין כלי רכב או מכשולים אחרים;
:: (2) כניסה של כלי טיס לרחבה ויציאה של כלי טיס מרחבה;
:: (3) ניהול בטיחות ברחבה, ובכלל זה -
::: (א) הקצאת עמדות חניה לכלי טיס בשים לב למאפייני העמדות וכלי הטיס;
::: (ב) שירותי הכוונת חניה {{מוקטן|(marshalling service)}};
::: (ג) הובלת כלי טיס {{מוקטן|(follow-me (leader vehicle))}};
::: (ד) הגנה מפני הדף סילון {{מוקטן|(jet blast/blast precautions)}};
::: (ה) ניקוי רחבות;
::: (ו) התנעת כלי טיס, גרירתם או דחיפתם לאחור {{מוקטן|(pushback)}};
::: (ז) תנועת כלי רכב ברחבה;
::: (ח) תפעול גשרים להולכת נוסעים לכלי הטיס {{מוקטן|(operation of air bridges)}};
::: (ט) משמעת המשתמשים ברחבה {{מוקטן|(apron discipline)}};
::: (י) הפצת מידע בנוגע למגבלות הפעלה ברחבה;
::: (יא) תדלוק כלי טיס, ובכלל זה תדלוק כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו;
::: (יב) שימוש במערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), אם ישים.
: (ג) שירותי ניהול רחבה יסופקו בידי אחד מאלה או בדרך של שילוב ביניהם:
:: (1) מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
:: (2) בעל הרישיון;
:: (3) גורם מטעם בעל הרישיון.
: (ד) אם מגדל הפיקוח אינו מספק את שירותי ניהול הרחבה, בעל הרישיון יעשה את אלה:
:: (1) יקיים נהלים לעניין העברת האחריות לניהול תנועת כלי הטיס בין מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה לבין מגדל הפיקוח של שדה התעופה בצורה מסודרת ומתואמת;
:: (2) יפקח על יישום הנהלים כאמור בפסקה (1) בפועל.
: (ה) בשדה תעופה שבו מסופקים שירותי ניהול רחבה לפי תקנת משנה (ג)(1) או (3), לא יתיר בעל הרישיון את אספקת שירותי ניהול הרחבה, אלא אם כן לרשות מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה עומדים אמצעים מתאימים למתן שירותי ניהול רחבה, ובכלל זה אמצעי תקשורת.

@ 151. הוראות לגבי ניהול הרחבה
: (א) בעל רישיון יבטיח את אלה:
:: (1) כי בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, מוגבל מספר כלי הרכב והאנשים המורשים לפעול ברחבה למזער ההכרחי, והכול לפי מסמך 9476;
:: (2) כי לכלי רכב המשמשים צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום ניתנת עדיפות על פני כל תנועה אחרת;
:: (3) כי כלי רכב הפועל ברחבה נותן זכות קדימה לאלה:
::: (א) לכלי רכב המשמש צוותי חירום;
::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה;
:: (4) כי הקצאת רחבה או עמדת חניה לכלי טיס תבוצע רק אם היא תואמת לגודל ולמאפייני כלי הטיס, ובהתחשב באלה:
::: (א) עזרים לעמדת חניה;
::: (ב) תשתיות המשמשות את עמדת החניה;
::: (ג) קרבה לתשתיות;
::: (ד) כלי טיס חונים בעמדות חניה סמוכות;
::: (ה) התניות להקצאת עמדות חניה;
::: (ו) הגנה מהדף סילון והדף מדחפים {{מוקטן|(propeller wash)}};
:: (5) כי במקרים שבהם נדרש להקצות מקום חניה לכלי טיס בשדה, שאינו עמדת חניה או חלק מרחבה מבוצע ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]];
:: (6) כי מסופקת הנחיה לכלי טיס שנכנס לעמדת חניה או יוצא ממנה, באמצעות מערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או סימונים;
:: (7) כי קיים בספר העזר המבצעי נוהל לגבי עצירת חירום לכלי טיס מסיע בעמדת חניה, המנחה כיצד להורות לכלי הטיס לעצור באופן מיידי במקרה שבו הבטיחות נפגעת;
:: (8) כי נמנעת התקרבות אנשים לכלי הטיס, למעט אנשים שמסייעים לכלי הטיס בכניסה לעמדה או ביציאה ממנה, כל עוד אורות מניעת התנגשות (-anti collision lights) של כלי הטיס ומנועי כלי הטיס פועלים;
:: (9) כי כלי טיס חונה יעוגן, כך שתימנע תזוזה לא רצויה שלו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון עמדת חניה אלא אם כן היא מנוטרת חזותית {{מוקטן|(visually monitored)}}, על ידי אדם הממוקם בעמדה או באופן מרוחק, כדי להבטיח כי המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]] נשמר.

@ 152. מתן שירותי קרקע
: (א) לא יתיר בעל רישיון נתינה של שירותי קרקע לכלי טיס, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) שירותי הקרקע ניתנים בידי אחד מאלה:
::: (א) בעל הרישיון;
::: (ב) המפעיל האווירי של כלי טיס;
::: (ג) ספק שירות שבעל הרישיון אישר לכך;
:: (2) ציוד כיבוי וכוח אדם מיומן בהפעלתו המספיקים להתערבות ראשונית {{מוקטן|(initial intervention)}} לפחות במקרה של שריפת דלק {{מוקטן|(fuel fire)}}, זמינים, באופן מיידי;
:: (3) קיים אמצעי המאפשר, במקרה של שרפה או שפך דלק משמעותי {{מוקטן|(major fuel spill)}}, להזעיק באופן מהיר את שירותי ההצלה וכיבוי האש.
: (ב) לא יתדלק בעל רישיון כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו ולא יתיר תדלוק כלי טיס כאמור, אלא אם כן מתקיימות הוראות החלק הראשון למסמך 9137 לעניין זה, ובכלל זה שציוד על הקרקע, לרבות כלי רכב, ממוקם כך שבמקרה חירום -
:: (1) ניתן לעשות שימוש במספר מספיק של פתחי יציאה מכלי הטיס, כך שמתאפשר פינוי מהיר;
:: (2) קיימת דרך מילוט פנויה מכל אחד מפתחי היציאה מכלי הטיס כאמור בפסקה (1).

=== סימן ז': תנועת כלי רכב באזור התנועה ===

@ 153. שמירת הוראות לפי [[פקודת התעבורה]]
: אין [[בסימן זה]] כדי לגרוע מההוראות לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 154. חובות בעל רישיון
: (א) לא יתיר בעל רישיון לאדם לנהוג כלי רכב באזור התנועה אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף, בכתב, שנתן לו לפי תקנה זו.
: (ב) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה אלא אם כן הוא מקיים שיטה לניהול היתרי הנהיגה שהוא נותן; שיטה כאמור תכלול הוראות ונהלים בעניינים האלה, הכול לפי התפקידים שעל מבקש היתר נהיגה או בעל היתר נהיגה, לפי העניין, לבצע באזור התנועה, ולפי הוראות צרופה א' לעניין &quot;Operators of vehicles&quot;, ולהוראות החלק השני למסמך 9981 שעניינן &quot;Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements&quot;, והתוספות להוראות אלה שעניינן &quot;framework for an airside vehicle driver training programme‏&quot;, &quot;airside roads and aprons - ADP‏&quot;, &quot;movement area permit&quot;, ו-&quot;airside driver permit records&quot;:
:: (1) אמות המידה למתן היתר נהיגה ולשלילתו;
:: (2) ההדרכה וההכשרה הנדרשות לשם קבלת היתר נהיגה או לשם חידושו;
:: (3) הרשומות שעל בעל הרישיון לקיים ולשמור לעניין זה.
: (ג) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה לאדם, אלא אם כן אותו אדם עומד באמות המידה למתן היתר נהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1) וקיבל הדרכה והכשרה כאמור בתקנת משנה (ב)(2), ולפי התפקידים שעליו לבצע.
: (ד) בעל רישיון הנותן היתר נהיגה יקצוב את תוקפו בזמן; לא יחדש בעל רישיון היתר נהיגה אלא כן מבקש חידושו הודרך והוכשר לפי תקנת משנה (ב)(2).
: (ה) בעל רישיון יורה דרישות מפורטות לעניין מצב כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה ותחזוקתם, יפרסמן בקרב מי שמפעיל כלי רכב וציוד באזור התנועה ויוודא את קיומן, בעניינים האלה:
:: (1) סימונם, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם;
:: (2) בדיקה עיתית של תקינותם;
:: (3) תיקון ליקויים שהתגלו בהם.

@ 155. חובות נהג כלי רכב
: (א) לא ינהג אדם כלי רכב באזור התנועה, אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף שניתן לו לפי [[תקנה 154]].
: (ב) לא ינהג אדם כלי רכב, בכל אחד מאלה:
:: (1) באזור התמרון - אלא לפי הוראות מגדל הפיקוח;
:: (2) ברחבה - אלא לפי הוראות מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']].
: (ג) נהג של כלי רכב יבצע את אלה:
:: (1) יקים קשר רדיו דו-כיווני, טרם כניסה -
::: (א) לאזור התמרון - עם מגדל הפיקוח, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) הוא מלווה בכלי רכב אחר שמקיים קשר רדיו דו-כיווני כאמור;
:::: (2) הוא פועל לפי הסדר שהוחלט מראש בינו לבין מגדל הפיקוח לעניין זה;
::: (ב) לרחבה - עם מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו' לפרק זה]], אם הורה זאת בעל הרישיון לגבי הרחבה כאמור;
:: (2) יימצא בהאזנה מתמשכת לתדר שהוקצה לו בכל משך שהייתו באזור התמרון או ברחבה כאמור;
:: (3) אם הוא פועל או מתכוון לפעול באזור התמרון - ישדר בחזרה {{מוקטן|(Readback)}} למגדל הפיקוח הוראות בענייני בטיחות {{מוקטן|(safety-related)}} שקיבל ממגדל הפיקוח, במלואן, מייד לאחר קבלתן ממגדל הפיקוח וטרם ביצוען, ובכלל זה בכל אחד מהעניינים האלה:
::: (א) הוראות עצירה לפני מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
::: (ב) הוראות כניסה למסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
::: (ג) הוראות חציית מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול.
: (ד) נהג כלי רכב באזור התנועה יבצע את אלה:
:: (1) יציית לאלה:
::: (א) לסימונים ולשלטים בשדה התעופה אלא אם כן הורשה לפעול אחרת -
:::: (1) באזור התמרון - בידי מגדל הפיקוח;
:::: (2) ברחבה - בידי מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']];
::: (ב) לתאורות בשדה התעופה;
:: (2) ייתן זכות קדימה לפי הוראות אלה:
::: (א) לכלי רכב המשמשים צוותי חירום;
::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה.
: (ה) נהג כלי רכב שיש לו ספק לגבי מיקומו המדויק באזור התמרון, יבצע את אלה באופן מיידי, וכפי סדרם:
:: (1) יודיע למגדל הפיקוח על נסיבות האירוע ובכלל זה על כך שאינו יודע את מיקומו המדויק, וכן ידווח את המיקום המדויק האחרון הידוע לו;
:: (2) בד בבד עם מסירת ההודעה למגדל הפיקוח, ואלא אם כן הורה לו מגדל הפיקוח אחרת - יפנה את המסלול, מסלול ההסעה או כל חלק אחר מאזור התמרון, באופן מהיר למרחק בטוח ככל האפשר, ולאחר מכן;
:: (3) יעצור את כלי הרכב.

=== סימן ח': מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית ===

@ 156. קיום מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מופעלת בשדה התעופה מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system - SMGCS)}}, לפי [[סימן זה]] (להלן [[בסימן זה]] - מערכת SMGCS).
: (ב) מערכת SMGCS תהיה לפי מסמך 9476 ומסמך 9830.

@ 157. תיכון המערכת
: (א) מערכת SMGCS תתוכן לפי הוראות אלה:
:: (1) בהתחשב באלה:
::: (א) עומס התעבורה האווירית;
::: (ב) תנאי הראות שבהם מיועד שדה התעופה לפעול;
::: (ג) הצורך לסייע לטייס בהתמצאות בשדה התעופה;
::: (ד) מורכבות מתווה שדה התעופה;
::: (ה) תנועת כלי רכב בשדה התעופה;
:: (2) כך שתסייע במניעת -
::: (א) חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול פעיל;
::: (ב) התנגשות, בכל חלק של אזור התנועה -
:::: (1) בין כלי טיס;
:::: (2) בין כלי טיס וכלי רכב או עצמים.
: (ב) רכיבי העזרים החזותיים של מערכת SMGCS - הסימונים, השלטים והתאורות - יענו על [[סימן ב פרק ד|סימנים ב']], [[סימן ג פרק ד|ג']] [[סימן ה פרק ד|ו-ה' לפרק ד']], לפי העניין.

@ 158. מערכת עקיבה אחר תנועה קרקעית
: בעל רישיון יקיים, כחלק ממערכת SMGCS, מערכת עקיבה {{מוקטן|(surveillance)}} אחר התנועה הקרקעית באזור התמרון, לפי הוראות אלה:
: (1) היא תקוים -
:: (א) בשדה תעופה המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-350 מטרים;
:: (ב) בשדה תעופה שלא כאמור בפסקת משנה (א), אם בעל הרישיון נוכח לדעת שצפיפות התנועה והתנאים שבהם מופעל שדה התעופה אינם מאפשרים לקיים בצורה בטוחה את סדירות רצף התנועה {{מוקטן|(regularity of traffic flow)}} בשדה התעופה באמצעות נהלים או אמצעים אחרים, או אם הורה לו המנהל לקיים מערכת עקיבה כאמור;
: (2) היא טעונה את אישור המנהל בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]], כתנאי לקיומה.

=== סימן ט': צוות בטיחות מסלול ===

@ 159. צוות בטיחות מסלול
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) הוא מקיים צוות בטיחות מסלול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Runway safety&quot;, התוספת להוראות אלה שעניינה: &quot;runway safety team terms of reference and composition&quot;, והצרופות להוראות אלה שעניינן: &quot;best practices guide for &quot;hot spots&quot; identification, removal and promulgation‏&quot;, &quot;runway safety event causal factors&quot;, ו-&quot;suspension or closure of runway operations&quot;;
: (2) הוא מפקח אחר האופן שבו פועל צוות בטיחות המסלול, במטרה לוודא כי הוא מקיים את חובותיו לפי [[סימן זה]];
: (3) הוא מינה אדם בעל ידע וניסיון מתאימים בניהול בטיחות ובהפעלת שדה תעופה, לתפקיד מנהל צוות בטיחות מסלול, שיהיה אחראי כלפי בעל הרישיון לביצוע תפקידי צוות בטיחות המסלול.

@ 160. צוות בטיחות מסלול - הרכבו, תפקידיו ואחריותו
: (א) מנהל צוות בטיחות מסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1) או מספקים בהם שירותים, ובכלל זה בכל פעם שבה ספק שירות או גורם כאמור משתנה, מתחלף או נוסף, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות בטיחות המסלול (להלן בתקנה זו - הגופים המיוצגים); בכלל זה מנהל צוות בטיחות המסלול יפנה לגופים כמפורט להלן, לפי מאפייני הפעילות בשדה:
:: (1) המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה;
:: (2) ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה;
:: (3) מי שמספק שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה;
:: (4) היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה;
:: (5) היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה;
:: (6) היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה;
:: (7) מגדל הפיקוח בשדה התעופה;
:: (8) איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה.
: (ב) גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול, יוודא כי התמלאו בנציגו הוראות [[תקנה 7(ה) לתקנות המנ&quot;ב]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מנהל צוות בטיחות מסלול -
:: (1) יורה על נוהלי עבודת צוות בטיחות המסלול, והם ייכללו בספר המנ&quot;ב של בעל הרישיון;
:: (2) יכנס את צוות בטיחות המסלול אחת לשישה חודשים לפחות.
: (ד) צוות בטיחות מסלול, יעשה את אלה באופן מתמשך:
:: (1) יתריע לפני בעל הרישיון ולפני הגופים המיוצגים, לפי העניין, על סיכונים בטיחותיים הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון כמפורט להלן, ויפתח אמצעי אפחות סיכון לסיכונים בטיחותיים כאמור:
::: (א) חדירה למסלול {{מוקטן|(runway incursion)}};
::: (ב) סטייה מחוץ לגבולות מסלול {{מוקטן|(runway excursion)}};
::: (ג) הימצאות גופים זרים {{מוקטן|(FOD)}} באזור התמרון;
::: (ד) מפגעים הקשורים לבעלי חיים {{מוקטן|(wild life hazard)}};
:: (2) יערוך ויקיים תוכנית בטיחות מסלול, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;runway safety team terms of reference and composition&quot;, והצרופות לתוספות אלה שעניינן: &quot;best practices guide for &quot;hot spots&quot; identification, removal and promulgation‏&quot;, &quot;runway safety event causal factors&quot;, ו-&quot;suspension or closure of runway operations&quot;, שתכלול תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי כלל הסיכונים הבטיחותיים כאמור, ובכלל זה יעשה את אלה:
::: (א) יפתח ויקיים תהליכים -
:::: (1) לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים;
:::: (2) לניתוח סיכונים בטיחותיים הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים;
::: (ב) ימליץ לגופים המיוצגים על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחר מימוש המלצותיו;
::: (ג) יפעל לאיתור אזורי סיכון {{מוקטן|(hot spots)}} ולהבאתם לפרסום בידי בעל הרישיון במסגרת שירותי המידע התעופתי;
:: (3) יפעל להתאמה בין המנ&quot;ב של שדה התעופה לבין המנ&quot;ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ&quot;ב לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי סיכונים בטיחותיים כאמור בפסקה (1);
:: (4) יפתח תוכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול, ויעקוב אחר ביצוע הדרכות לפיהן; תוכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו הוראות בקשר לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם.
: (ה) בתקנה זו, &quot;אמצעי אפחות סיכון&quot;, &quot;מנ&quot;ב&quot;, &quot;מפגע בטיחות&quot;, &quot;ניהול סיכוני בטיחות&quot;, &quot;סיכון בטיחותי&quot;, &quot;ספק שירות&quot; ו&quot;ספר מנ&quot;ב&quot; - כהגדרתם [[בתקנות המנ&quot;ב]].

=== סימן י': גידור ===

@ 161. גידור
: בעל רישיון יקיים -
: (1) גדר שתמנע כניסה לאזור התנועה של בעלי חיים גדולים מספיק כדי להוות מפגע בטיחותי לכלי טיס;
: (2) גדר שתרתיע את מי שלא הורשה לכך מפני כניסה מקרית או מכוונת לחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור, ותמנע כניסה כאמור;
: (3) חסימת תעלות, מנהרות וכיוצא באלה, לרבות באמצעות סורגים, אם נדרש למניעת כניסה של בעלי חיים או אנשים באמצעותן לאזור התנועה ולחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור.

@ 162. מיקום גדר
: בעל רישיון ימקם גדר כאמור [[בתקנה 161]] כך שתפריד בין אזור התנועה והחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור לבין חלקים בשדה התעופה הפתוחים לכלל הציבור.

@ 163. הגנה על מיתקנים מחוץ לשדה התעופה
: בעל רישיון יקיים אמצעי הגנה מתאימים להרתעת מי שלא הורשה לכך, מפני כניסה מקרית או מכוונת למיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הממוקמים מחוץ לשדה התעופה ולמניעת כניסה כאמור.

@ 164. סביבת הגדר
: בעל רישיון יקיים, משני צידי הגדר, מתחם שיאפשר גישה לאנשי תחזוקה ותפעול של שדה התעופה, אם הדבר נדרש לביצוע תפקידם.

@ 165. הארת הגדר וסביבתה
: אם קיימות תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה, בעל הרישיון יוודא שהן יפעלו בעוצמה המזערית הנדרשת לשם קיום תכליתן, ויהיו כך שלא יגרמו לפגיעה בבטיחות הטיסה, ובכלל זה גרימת בלבול בינן לבין תאורות תעופתיות, או סנוור טייס.

@ 166. הגנה מפני הדף סילון
: בעל רישיון יקיים הסדרים להגנה על בני אדם ורכוש בשדה התעופה וסביבתו מפני הדף סילון של מנועי כלי טיס.

=== סימן י&quot;א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ===

@ 167. מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ומאפייניה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי הדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול לפי צרופה א' לעניין &quot;autonomous runway incursion warning system (ARIWS)&quot;, לא יפעיל את שדה התעופה אלא אם כן הוא מפעיל בו מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול {{מוקטן|(autonomous runway incursion warning system (ARIWS)}}, להלן [[בסימן זה]] - מערכת ARIWS), ובלבד שהמנהל אישר לו אותה בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]].
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מערכת ARIWS אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות הכלולות בה מתוכנות {{מוקטן|(designed)}} כך שהן עונות על [[סימן ה' לפרק ד']];
:: (2) היא מגלה באופן אוטונומי -
::: (א) התהוות של חדירה אפשרית למסלול {{מוקטן|(potential incursion)}};
::: (ב) שימוש של כלי טיס במסלול בהמראה או בגישה סופית לנחיתה;
:: (3) היא מספקת אזהרה על אירוע כאמור בפסקה (2) לצוות הטיסה של כלי טיס או לנהג כלי רכב השייך לעניין;
:: (4) היא מופעלת ונשלטת באופן עצמאי ובלתי תלוי בכל עזר חזותי אחר בשדה התעופה;
:: (5) היא תהיה כך שתקלה בה, מלאה או חלקית, לא תפריע לפעילות הרגילה של שדה התעופה ובכלל זה שיהיה ניתן לכבותה, באופן מלא או חלקי, ממגדל הפיקוח.

@ 168. פרסום מידע לגבי מערכת ARIWS
: (א) הותקנה מערכת ARIWS בשדה התעופה, ימסור בעל הרישיון לפרסום בשירותי המידע התעופתי מידע בדבר מאפייניה, מצבה, האזהרה שהיא נועדה לספק בכל מצב, סיכונים אפשריים לטייסים ונהגי כלי רכב לגבי הבנה שגויה של האזהרות כאמור, למנהל וליחידת נת&quot;א המורשית לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי לפי [[סעיף 84(ב) לחוק]].
: (ב) בעל רישיון ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א) במסגרת המידע לגבי &quot;מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system and markings)}}&quot; שעליו למסור לפי [[תקנה 18(א)(4)(ט) לתקנות המידע]].

=== סימן י&quot;ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני ===

@ 169. איסור העסקת מי שלא קיבל הדרכת חומרים מסוכנים
: לא יעסיק בעל רישיון עובד, ולא יתיר לאחר להעסיק עובד, בתפקיד ביטחוני בשדה התעופה אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אחד מאלה, לפי העניין, לפי [[סימן זה]]:
: (1) הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים;
: (2) הדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים.

@ 170. חובת קיום הדרכת חומרים מסוכנים
: בעל רישיון יקיים הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים והדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים, לכל אדם שהוא מעסיק בתפקיד ביטחוני ולכל אדם העוסק מטעמו בתפקיד ביטחוני, לפי תפקידיו ואחריותו של המודרך, ולפי [[תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ&quot;ה-2025]], נספח 18 וההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.

=== סימן י&quot;ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה ===

@ 171. הדרכה לעובדים שבעל הרישיון אינו מעסיק ושלא מועסקים מטעמו
: בעל רישיון יוודא כי עובדים בשדה התעופה, שהוא לא מעסיק ולא מועסקים באמצעות מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, מודרכים בנוהלי השדה החלים עליהם.

@ 172. איסור העסקת מי שלא הודרך לפי תוכנית ההדרכה
: לא יעסיק בעל רישיון עובד, בעצמו או על ידי מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, ולא יתיר העסקת עובד כאמור, בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, אלא אם כן אותו עובד השלים בהצלחה הדרכה לפי [[סימן זה]].

@ 173. הדרכה לעובדים שמעסיק בעל הרישיון או מטעמו
: בעל הרישיון יעשה את כל המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Training&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;demonstrating competence&quot;, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;structure of a training programme&quot; ([[בסימן זה]] - תוכנית הדרכה):
: (1) יקיים הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שהוא מעסיק בשדה התעופה;
: (2) יבטיח קיום של הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שאחר מעסיק מטעמו של בעל הרישיון.

@ 174. מבנה ההדרכה
: לא יקיים בעל רישיון ההדרכה לפי [[סימן זה]] ולא יתיר בעל רישיון קיום הדרכה לפי [[סימן זה]] אלא אם כן היא מתקיימת לפי תוכנית הדרכה שמתקיימות בה הוראות האלה:
: (1) היא מבטיחה שלכל עובד, שמעסיק בעל הרישיון או אחר מטעמו של בעל הרישיון, המשמש בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, יש ידע ומיומנויות מתאימים לביצוע תפקידיו, בהתחשב, בין השאר, במורכבות המטלות שהוא נדרש לבצע במסגרת תפקידו ובסביבת עבודתו;
: (2) היא כוללת את אלה:
:: (א) נהלים לגבי אלה:
::: (1) אופן ביצוע ההדרכה;
::: (2) עיתוי ביצוע ההדרכה;
::: (3) דרכים להבטיח כי לעובד הידע והמיומנות הנדרשים לביצוע תפקידו;
:: (ב) לגבי כל נושא שכלול בה -
::: (1) את יעדי ההדרכה {{מוקטן|(training objectives)}} להגדרת הידע והמיומנות שעל ההדרכה להשיג ולשמר, שיבטיחו שמיומנות העובד הנדרשת מושגת ונשמרת;
::: (2) על בסיס יעדי ההדרכה כאמור בפסקת משנה (1) -
:::: (א) את תכולת ההדרכה;
:::: (ב) את התדירות שבה יש לערוך את ההדרכה;
:::: (ג) את השיטות שישמשו למעקב אחר התקדמות המודרך בהדרכה;
:::: (ד) את עריכת רשומות לתיעוד ביצוע ההדרכה ושמירתן;
::: (3) הדרכה עיונית {{מוקטן|(theoretical training)}};
::: (4) הדרכה מעשית או התנסות מעשית {{מוקטן|(practical or on-the-job training)}};
::: (5) מבחן עיוני או מעשי, לפי העניין, לבחינת ידיעותיו ומיומנותו של המודרך;
::: (6) הוראות לעניין הוכחת יכולת עיתית או הדרכה חוזרת {{מוקטן|(recurrent)}}, עיונית או מעשית, לפי העניין;
::: (7) הדרכת ריענון {{מוקטן|(refresher training)}} שמטרתה להבטיח כי לעובד שנעדר זמן ממושך מתפקידו, ידע ומיומנות עדכניים הנוגעים לתפקידו, הכוללת הדרכה עיונית והדרכה מעשית; בעל הרישיון יפרט את אמות המידה והמשמעות להחלטה מה הוא &quot;זמן ממושך&quot; לעניין זה.

=== סימן י&quot;ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה ===

@ 175. ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו
: (א) בעל רישיון ינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם, לפי ההוראות האלה:
:: (1) לגבי אזור התנועה - בתדירות שתצוין בתוכנית התחזוקה לשדה התעופה לפי [[פרק ו']];
:: (2) לגבי מסלול - נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; בפסקה זו, &quot;שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול&quot; {{מוקטן|(significant change)}} - כמשמעותו בחלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;reporting format using standard runway condition report (RCR)n&quot; ולעניין &quot;runway surface condition assessment and reporting&quot;;
:: (3) לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה - בתדירות שתצוין בנוהל בספר העזר המבצעי.
: (ב) בעל רישיון ינטר את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות כוח אדם שעבר אימון לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור -
:: (1) יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תוכנית אימונים שאישר לו המנהל;
:: (2) יהיה לפי הוראות צרופה א' לעניין &quot;Runway condition report for reporting runway surface condition&quot;.
: (ג) בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו בעקבות ניטור כאמור בתקנת משנה (א), ויעשה כן תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין:
:: (1) dry (יבש);
:: (2) standing water (מים עומדים);
:: (3) wet (רטוב);
:: (4) slippery wet (חלקלק-רטוב).
: (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (4) לתקנת משנה (ג), לפי העניין - יבצע הערכה של היקף הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול.

@ 176. פעולות שיש לנקוט בעקבות ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו
: (א) ניטר בעל הרישיון את אזור התנועה כאמור [[בתקנה 175]], יעשה את אלה:
:: (1) יספק למגדל הפיקוח מידע שיש לו השפעה מבצעית מיידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי המפורטים להלן, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו:
::: (א) התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
::: (ב) שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה;
:: (2) יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו.
: (ב) במילוי חובותיו לפי [[תקנה 175]] ולפי תקנת משנה (א), בעל הרישיון יביא בחשבון גם כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) פעולות בינוי או תחזוקה;
:: (2) משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה;
:: (3) הימצאות זיהום באזור התנועה כאמור [[בתקנה 175(ד)]];
:: (4) סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים במיקום שיוצר סיכון בטיחותי;
:: (5) כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם;
:: (6) כשל של מערכת אספקת הכוח הראשית או המשנית של שדה התעופה.
: (ג) מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל - ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מסוג שלג, קרח, שלוגית {{מוקטן|(slush)}}, כפור או שילוב כלשהו שלהם - יפסיק מיידית את השימוש במסלול.
: (ה) הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ד), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש למגדל הפיקוח, ותקנת משנה (א) תחול בשינויים המחויבים.

=== סימן ט&quot;ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים ===

@ 177. תוכנית לבקרת עצמים זרים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} (בתקנה זו - התוכנית), שמטרתה מניעת היווצרות עצמים זרים והגעתם לאזור התנועה, גילוים, הסרתם והערכת הסיכון הגלום בהם לבטיחות הטיסה, שתכלול הוראות בעניינים האלה, הכול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Foreign object debris (FOD) control&quot;, והתוספות {{מוקטן|(appendix)}} שלו שעניינן: &quot;FOD training‏&quot;, &quot;FOD prevention measures&quot; ו-&quot;FOD detection, removal and evaluation&quot;:
:: (1) הגברת מודעות, הדרכה וחינוך לעניין מניעת עצמים זרים;
:: (2) שיטות לגילוי עצמים זרים באזור התנועה ומיפוי אזורים ופעילויות שעשויים להוות מקור לעצמים זרים, בין השאר כחלק משגרת ניטור משטח אזור התנועה, הכנת עמדת חניה לקליטת כלי טיס והציוד המיועד לשמש לאלה;
:: (3) הסרה מיידית של עצם זר שהתגלה, לפי הסיכון שהוא מהווה להערכת בעל הרישיון, ובכלל זה נוהלי תיאום עם מגדל הפיקוח בעת הסרת עצם זר ממסלול, והציוד המיועד לשמש לכך;
:: (4) איסוף וניתוח מתמשך של מידע הנוגע לעצמים זרים בשדה התעופה לצורך זיהוי מקורות עצמים זרים ומגמות בשכיחותם.
: (ב) בעל רישיון יקיים הערכה מתמשכת של יעילות התוכנית, לרבות תחקור אירועים שבהם התגלה עצם זר באזור התנועה; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, בין השאר בשים לב לתוצרי ההערכה המתמשכת כאמור, יעדכן את התוכנית במטרה לשפר את יעילותה.

@ 178. שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה ובהנחיות ACI
: (א) שונתה הוראה בנספחי האמנה, במסמכים לפי האמנה או בהנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהן, יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
:: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
: (ב) הנוסח המעודכן של הוראות נספחי האמנה, המסמכים שלפי האמנה והנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהם, יופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 179. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ארבעה חודשים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).
: (ב) לגבי שדה תעופה שערב יום פרסומן של תקנות אלה הייתה לו תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה מאושרת - תחילתן של [[תקנות 2(א) ו-(ב)]], ביום הגשת בקשה לשינוי התוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה בעניינים כמפורט בתקנות האמורות.

&lt;פרסום&gt; ד' בסיוון התשפ&quot;ו (20 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; מירי רגב שרת התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>71gj2m7vm91q40zdhv5a3eyvdkmmmzl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018727</id>
      <parentid>3018714</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T08:10:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018727</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="433444" sha1="qtyqs86tbxg9g4romgv3n50r52gmffu" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2046|תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|12417)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 33]], [[+|35(ג)]], [[+|46]], [[+|47]] [[+|ו-168(א)(7)]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקינה תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור חיוני ILS‏&quot; {{מוקטן|(ILS critical area)}} - אזור סביב מיתקן עזר לטיסה מסוג משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} או מסוג משדר קרן זווית גלישה {{מוקטן|(glide slope)}} שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב תגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
:- &quot;אזור הנגיעה&quot; {{מוקטן|(touchdown zone)}} - החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
:- &quot;אזור רגיש ILS‏&quot; {{מוקטן|(ILS sensitive area)}} - אזור המשתרע אל מעבר לאזור חיוני ILS, שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב עלולה לגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
:- &quot;אזור התמרון&quot; {{מוקטן|(manoeuvering area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
:- &quot;אזור התנועה&quot; {{מוקטן|(movement Area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ומהרחבות;
:- &quot;אזור נקי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(obstacle free zone)}} - המרחב האווירי מעל מישור גישה פנימי {{מוקטן|(inner approach surface)}}, מישור מעבר פנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ומישור הפסקת נחיתה {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאינו נחדר מאחד מאלה:
:: (1) מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
:: (2) מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
:- &quot;אזור סיכון&quot; {{מוקטן|(hot spot)}} - שטח באזור התנועה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;
:- &quot;אירוע חירום&quot; {{מוקטן|(emergency)}} - לרבות: אירוע בטיחותי כמשמעותו [[בסעיף 103 לחוק]]; פעילות חבלנית - ובכלל זה איום בהימצאות פצצה או חטיפת כלי טיס; אירוע המערב חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בסעיף 74 לחוק]]; שרפה במבנה; אסון טבע; סיכון לבריאות הציבור ובכלל זה הפצה או התפרצות של מחלה מידבקת;
:- &quot;ביצועי אנוש&quot; {{מוקטן|(human performance)}} - יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות התעופה האזרחית;
:- &quot;בסיס הגלגלים&quot; {{מוקטן|(wheel base)}} - המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כני הנסע הראשיים שלו;
:- &quot;גדר&quot; - לרבות מחסום מתאים אחר, לפי [[תקנה 161]];
:- &quot;גובה החלטה&quot; {{מוקטן|(DH - Decision Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה מפתן המסלול;
:- &quot;גובה מזערי להנמכה&quot; {{מוקטן|(MDH - Minimum Descent Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול;
:- &quot;גובה מעל פני הים&quot; {{מוקטן|(elevation)}} - גובהה של נקודה הנמדד ביחס לגיאואיד;
:- &quot;גובה שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} - כהגדרתו [[בתקנות המידע]];
:- &quot;גורמים מסייעים&quot; - הגורמים שיכולים לסייע בתגובה לאירוע חירום מסוג מסוים;
:- &quot;גאואיד&quot; {{מוקטן|(geoid)}} - המישור שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג A‏&quot; {{מוקטן|(instrument approach operation type A)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 250 רגל (75 מטרים) או יותר;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג B‏&quot; {{מוקטן|(instrument approach operation type B)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה החלטה הנמוך מ-250 רגל (75 מטרים);
:- &quot;דרך לכלי רכב&quot; - משטח באזור התנועה המיועד לשמש כלי רכב בלבד;
:- &quot;הנחיות ACI&quot; - ספר סימון ושילוט רחבות {{מוקטן|(&quot;apron markings and signs handbook&quot;)}} שפרסם ארגון Airports Council International (ACI), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;זיהום&quot;, לגבי אזור התנועה או דרך לכלי רכב {{מוקטן|(contaminant, contamination)}} - לרבות: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי וכיוצא באלה;
:- &quot;זמן מעבר&quot;, לגבי תאורות {{מוקטן|(switch-over time)}} - משך הזמן הנדרש, במקרה של מעבר בין מקורות אספקת כוח חשמלי {{מוקטן|(power supply changeover)}}, כדי שהעוצמה הממשית של אור הנמדד בכיוון מסוים, שירדה מתחת ל-50% מהעוצמה שבה פעל, תחזור לעוצמה של לפחות 50% מהעוצמה שבה פעל לפני הירידה כאמור;
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;החלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור&quot; - לרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה ואזורים בשדה התעופה שכניסה אליהם עלולה לפגוע בבטיחות הטיסה;
:- &quot;טיפוס&quot;, לגבי כלי טיס {{מוקטן|(type)}} - כהגדרתו [[בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;כוח חשמלי משני&quot; {{מוקטן|(secondary power)}} - אחד מאלה:
:: (1) כוח חשמלי ציבורי בלתי תלוי {{מוקטן|(independent public power)}} - תחנת כוח חשמלי, שאינה זו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, המספקת לו חשמל באמצעות תשתית שונה ונפרדת מזו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, כך שהאפשרות של כשל בשני מקורות הכוח החשמלי בעת ובעונה אחת קלושה ביותר;
:: (2) יחידה או יחידות כוח חלופי {{מוקטן|(standby power unit(s))}} - מקור כוח שממנו ניתן להפיק כוח חשמלי, דוגמת מחוללים מנועיים (&quot;גנרטורים&quot;, engine generators) או מצברים {{מוקטן|(batteries)}};
:- &quot;כוח חשמלי ראשי&quot; {{מוקטן|(primary power)}} - כוח חשמלי שאינו כוח חשמלי משני;
:- &quot;לילה&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;מגדל פיקוח&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;מישור אופקי פנימי&quot; {{מוקטן|(inner horizontal surface)}}, &quot;מישור גישה&quot; {{מוקטן|(approach surface)}}, &quot;מישור גישה פנימי&quot; {{מוקטן|(inner approach surface)}}, &quot;מישור הפסקת נחיתה&quot; {{מוקטן|(balked landing surface)}}, &quot;מישור טיפוס לאחר המראה&quot; {{מוקטן|(take-off climb surface)}}, &quot;מישור מעבר&quot; {{מוקטן|(transitional surface)}}, &quot;מישור מעבר פנימי&quot; {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ו&quot;מישור קוני&quot; {{מוקטן|(conical surface)}} - לפי פרק 4 לנספח 14;
:- &quot;מישור הגבלת מכשולים&quot; {{מוקטן|(obstacle limitation surfaces)}} - כל אחד מאלה: מישור אופקי פנימי, מישור גישה, מישור גישה פנימי, מישור הפסקת נחיתה, מישור טיפוס לאחר המראה, מישור מעבר, מישור מעבר פנימי ומישור קוני, לפי העניין;
:- &quot;מיתקן בשדה התעופה&quot; - לרבות מיסעה, עזר חזותי, גדר, מערכת ניקוז, מערכת חשמל ומבנה;
:- &quot;מיתקן עזר לטיסה&quot; - למעט מסלול או מסלול הסעה;
:- &quot;מכשול&quot; {{מוקטן|(obstacle)}} - עצם, נייח או נייד, או חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני:
:: (1) הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
:: (2) הוא מתנשא מעל מישור הגבלת מכשולים;
:: (3) הוא ניצב מחוץ למישור הגבלת מכשולים, והמנהל לא אישר את הקמתו או את קיומו לפי [[תקנה 2(ג)]];
:- &quot;מכשול חודר&quot; - מכשול מתוכנן מחוץ לשדה התעופה שצפוי לחדור למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה או מכשול קיים מחוץ לשדה התעופה שחודר למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה;
:- &quot;מסלול&quot; {{מוקטן|(runway)}} - אזור מלבני בשדה תעופה, המשמש להמראה או לנחיתה של כלי טיס;
:- &quot;מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway)}} - דרך בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה, לרבות כל אחד מאלה: מסלול הסעה לפינוי מהיר, נתיב הסעה ברחבה או נתיב הסעה לעמדת חניה;
:- &quot;מסלול הסעה לפינוי מהיר&quot; {{מוקטן|(rapid exit taxiway)}} - מסלול הסעה המחובר למסלול בזווית כזו המאפשרת למטוס נוחת לפנות את המסלול במהירות גבוהה יותר מזו הניתנת להשגה באמצעות פינוי במסלול הסעה אחר, באופן שמקטין את זמן שהותו על המסלול;
:- &quot;מסלול לא-ממוכשר&quot; {{מוקטן|(non-instrument runway)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת ראייה, או מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
:- &quot;מסלול ממוכשר&quot; {{מוקטן|(instrument runway)}} - אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת&quot; {{מוקטן|(non-precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ-1,000 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת&quot; {{מוקטן|(precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג B, שהוא אחד מאלה:
:: (1) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I&quot;;
:: (2) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II&quot;;
:: (3) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III&quot;;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category I)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-200 רגל (60 מטרים), ובראות אופקית שלא תפחת מ-800 מטרים או בראות על המסלול שלא תפחת מ-550 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category II)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-100 רגל (30 מטרים), ובראות על המסלול שלא תפחת מ-300 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category III)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה נמוך מ-100 רגל (30 מטרים) או בלא גובה החלטה, ובראות על המסלול נמוכה מ-300 מטרים;
:- &quot;מסמך 8643&quot; - מסמך שעניינו &quot;טיפוסי כלי טיס וכינוייהם&quot; {{מוקטן|(&quot;Aircraft type designators (Doc 8643)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9137&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לשירותי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Airport services manual (Doc 9137)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9157&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לתיכון שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Aerodrome design manual (Doc 9157)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9184&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לתכנון שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Airport Planning Manual (Doc 9184)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9476&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית&quot; {{מוקטן|(&quot;Manual of surface movement guidance and control systems (SMGCS) (Doc 9476)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9829&quot; - מסמך שעניינו &quot;חומר מנחה לגבי גישה מאוזנת לניהול רעש מטוסים&quot; {{מוקטן|(((&quot;))Guidance on the balanced approach to aircraft noise management (([sc. (Doc 9829)]&quot;)))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9830&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית מתקדמת&quot; {{מוקטן|(&quot;Advanced surface movement guidance and control systems (A-SMGCS) manual (Doc 9830)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9981&quot; - מסמך שעניינו &quot;נהלים לשירותי טיס - שדות תעופה&quot; {{מוקטן|(((&quot;))PANS-Aerodromes (Doc 9981)((&quot;)))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמן&quot; {{מוקטן|(marker)}} - עצם הנראה מעל פני השטח, שנועד להצביע על מכשול או להתוות גבול;
:- &quot;מספר התנועות בשעת העומס היומית&quot; {{מוקטן|(number of movements in the mean busy hour)}} - הממוצע, על פני שנה, של מספר ההמראות והנחיתות בשדה התעופה בשעת העומס היומית;
:- &quot;מערכת עצירה&quot; {{מוקטן|(arresting system)}} - מערכת המיועדת ומתוכננת לסייע בהאטת מטוס החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
:- &quot;מערכת תאורת גישה&quot; {{מוקטן|(approach lighting system)}} - מערכת תאורות הממוקמת לפני מפתן המסלול ומיועדת לסייע לטייס המבצע גישה לנחיתה במסלול לזהות את המסלול מבעוד מועד ולהגיע אליו בבטחה, שהיא אחת מאלה: מערכת תאורת גישה פשוטה לפי [[תקנה 95]], מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]], או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]];
:- &quot;מפרץ המתנה&quot; {{מוקטן|(holding bay)}} - אזור בשדה התעופה שאליו ניתן להפנות כלי טיס על הקרקע, לשם המתנה או לשם עקיפה, וזאת במטרה לייעל את התנועה הקרקעית של כלי טיס;
:- &quot;מפתן מסלול&quot; {{מוקטן|(threshold)}} - תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
:- &quot;מפתן מסלול מוזז&quot; {{מוקטן|(displaced threshold)}} - מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
:- &quot;מרווח חיצוני בין כני נסע ראשיים&quot; {{מוקטן|(outer main gear wheel span (OMGWS))}} - המרחק בין הקצוות החיצוניים של גלגלי כני הנסע הראשיים;
:- &quot;מרחק האצה-עצירה זמין&quot; {{מוקטן|(accelerate-stop distance available (ASDA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין, ביחד עם אורך שטח העצירה {{מוקטן|(stopway)}} אם קיים;
:- &quot;מרחק המראה זמין&quot; {{מוקטן|(take-off distance available (TODA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין ביחד עם אורך השטח הפנוי ממכשולים {{מוקטן|(clearway)}}, אם קיים;
:- &quot;מרחק נחיתה זמין&quot; {{מוקטן|(landing distance available (LDA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
:- &quot;מרחק ריצת המראה זמין&quot; {{מוקטן|(take-off run available (TORA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
:- &quot;מרחקים מוצהרים&quot; {{מוקטן|(declared distances)}} לגבי מסלול - אלה: מרחק האצה-עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
:- &quot;משואת שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(aerodrome beacon)}} - תאורה, הנראית מכל הכיוונים, באופן מתמשך או לסירוגין, המיועדת לציין את מיקום שדה התעופה מהאוויר;
:- &quot;משטח פנייה&quot; {{מוקטן|(runway turn pad)}} - אזור בשדה התעופה, הצמוד למסלול, המשמש כלי טיס לצורך ביצוע פנייה של 180 מעלות על המסלול;
:- &quot;משיב אור&quot; {{מוקטן|(retroreflective)}} - לפי הוראות תוספת מספר 1 לעניין &quot;retroreflective&quot;;
:- &quot;נספח 10&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 10 לאמנה שעניינו: &quot;Aeronautical telecommunications radio navigation aids&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נספח 14&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: &quot;Aerodromes design and operations&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נספח 18&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בנספח 18 לאמנה שעניינו: &quot;The safe transport of dangerous goods by air&quot;, לרבות ההגדרות לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נקודת מיכוון&quot; {{מוקטן|(aiming point)}} - אזור על מסלול, שאליו על טייס בגישה לנחיתה לכוון כדי להשלים גישה בטוחה למסלול;
:- &quot;נתיב הסעה ברחבה&quot; {{מוקטן|(apron taxiway)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס דרך הרחבה;
:- &quot;נתיב הסעה לעמדת חניה&quot; {{מוקטן|(aircraft stand taxilane)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס לעמדת חניה בלבד;
:- &quot;נתיב הסעה סטנדרטי&quot; {{מוקטן|(standard taxi-route)}} - נתיב שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
:- &quot;סימון&quot; {{מוקטן|(marking)}} - סמל {{מוקטן|(symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע תעופתי;
:- &quot;סימון הנחיה מחייב&quot; {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}} - סימון שנוסף על שלט הנחיה מחייב או שמחליף שלט כאמור;
:- &quot;סימוני מסלול&quot; {{מוקטן|(runway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון כינוי מסלול, סימון ציר מסלול, סימון מפתן מסלול, סימון נקודת מיכוון, סימון אזור הנגיעה וסימון צידי מסלול;
:- &quot;סימוני מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון ציר מסלול הסעה, סימון צד מסלול הסעה, סימון עמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנת ביניים, סימון משטח פנייה וסימון עמדת בדיקת VOR;
:- &quot;סימון מידע&quot; {{מוקטן|(information marking)}} - סימון שנוסף על שלט מידע או שמחליף שלט כאמור במקום שבו לא ניתן לקיים אותו;
:- &quot;ספר העזר המבצעי&quot; {{מוקטן|(aerodrome manual)}} - ספר עזר מבצעי לשדה התעופה לפי [[סימן א' לפרק ז']];
:- &quot;סקר אווירונאוטי&quot; {{מוקטן|(aeronautical study)}} - מחקר של בעיה אווירונאוטית שנועד לזהות פתרונות אפשריים לבעיה ולבחור פתרון מתאים, המספק רמת בטיחות מקובלת;
:- &quot;עוצמה יעילה&quot; {{מוקטן|(effective intensity)}} - עוצמתה של תאורה מהבהבת כך שתהיה זהה לעוצמתה של תאורה קבועה בצבע זהה ותיראה מאותו טווח באותם תנאי ראות;
:- &quot;עמדת בדיקת VOR‏&quot; {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint)}} - נקודה בשדה התעופה, שנועדה לבדיקת תקינות מכשיר ה-VOR המותקן על גבי כלי הטיס;
:- &quot;עמדת המתנה למסלול&quot; {{מוקטן|(runway holding position)}} - עמדה שבה על כלי טיס מסיע ועל כלי רכב לעצור ולהמתין, עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח;
:- &quot;עמדת המתנת ביניים&quot; {{מוקטן|(intermediate holding position)}} - עמדה המיועדת לבקרת תנועה בשדה התעופה, שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי טיס או כלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
:- &quot;עמדת המתנה על דרך לכלי רכב&quot; {{מוקטן|(road holding position)}} - עמדה מסוימת על דרך לכלי רכב שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
:- &quot;עמדת חניה&quot; {{מוקטן|(aircraft stand)}} - אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
:- &quot;עצם זר&quot; {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} - עצם דומם באזור התנועה, שלא משמש לצורך מבצעי או תעופתי, שיכול להוות מפגע בטיחותי להפעלת כלי טיס;
:- &quot;עצם שביר&quot; {{מוקטן|(frangible object)}} - עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
:- &quot;עקרונות הגורם האנושי&quot; {{מוקטן|(human factors principles)}} - עקרונות הישימים לתכן {{מוקטן|(design)}}, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
:- &quot;פס תאורות&quot; {{מוקטן|(barrette)}} - 3 תאורות תעופתיות או יותר, המקובצות יחדיו, זו לצד זו, כך שממרחק הן נראות בתור קו קצר של אור;
:- &quot;ציר מסלול&quot; {{מוקטן|(centre line)}} - קו הנמצא במקביל לצידי המסלול ובמרחק שווה מכל אחד מהם;
:- &quot;צפיפות תנועה בינונית&quot; {{מוקטן|(medium aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא בין 16 ל-25 בכל מסלול, או בין 20 ל-35 בשדה התעופה;
:- &quot;צפיפות תנועה גבוהה&quot; {{מוקטן|(heavy aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 26 תנועות או יותר בכל מסלול, או 36 תנועות או יותר בשדה התעופה;
:- &quot;צפיפות תנועה נמוכה&quot; {{מוקטן|(light aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 15 תנועות או פחות בכל מסלול, או 19 תנועות או פחות בשדה התעופה;
:- &quot;צרופה א'&quot; - צרופה א' {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: &quot;Guidance material supplementary to Annex 14, volume I&quot;;
:- &quot;קטגוריית שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(aerodrome category)}} - קטגוריית שדה התעופה לעניין שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(rescue and firefighting)}} שבעל הרישיון נדרש להגדיר לפי [[תקנה 139]];
:- &quot;קצב פריקה&quot; - הכמות של חומר כיבוי עיקרי ושל חומר כיבוי משלים שעל בעל הרישיון להיות מסוגל לפרוק בדקה באירוע חירום, באופן מתמשך;
:- &quot;ראות על מסלול&quot; {{מוקטן|(runway visual range (RVR))}} - כהגדרתה [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;רחבה&quot; {{מוקטן|(apron)}} - אזור בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חניה או תחזוקה של כלי טיס;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי [[סעיף 32 לחוק]];
:- &quot;רצועת מסלול&quot; {{מוקטן|(runway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את המסלול, ואת שטח העצירה אם קיים, שמטרתו -
:: (1) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
:: (2) להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
:- &quot;רצועת מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את מסלול ההסעה, שמטרתו -
:: (1) להגן על כלי טיס הפועל על מסלול ההסעה;
:: (2) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג בעת תנועתו, מגבולות מסלול ההסעה;
:- &quot;שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב&quot; - לרבות שדה תעופה שחלק משמעותי מתהליכי הגישה והעזיבה שלו מתבצע מעל תוואי שטח מורכב;
:- &quot;שטח בטיחות בקצה מסלול&quot; {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} - שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
:- &quot;שטח עצירה&quot; {{מוקטן|(stopway)}} - שטח מלבני על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה {{מוקטן|(abandoned takeoff)}};
:- &quot;שטח פנוי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(clearway)}} - אזור מלבני על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים שמעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
:- &quot;שטח פעולת מד-גובה רדיו&quot; {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}} - אזור לפני מפתן מסלול, שנועד לאפשר, באופן בטוח, ביצוע גישה מדויקת לנחיתה תוך שימוש במד-גובה רדיו;
:- &quot;שלט הנחיה מחייב&quot; {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} - כל אחד מאלה: שלט כינוי מסלול, שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III, שלט עמדת המתנה למסלול, שלט אין כניסה ושלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב;
:- &quot;שלט מידע&quot; {{מוקטן|(information sign)}} - כל אחד מאלה: שלט מיקום, שלט הכוונה, שלט יעד, שלט פינוי מסלול, שלט מסלול פנוי, ושלט מרחק המראה זמין מהצטלבות;
:- &quot;שיפוע אורכי&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך ציר מסלול או מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורכו, באורכו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
:- &quot;שיפוע רוחבי&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך קו ניצב לציר מסלול או לציר מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורך אותו קו, ברוחבו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
:- &quot;שירותי קרקע&quot; {{מוקטן|(Ground handling services)}} - שירותים שנחוצים לכלי טיס לשם הגעתו לשדה התעופה ועזיבתו, שאינם שירותי נת&quot;א;
:- &quot;תאונת טיס&quot; - כהגדרתה [[בפרק ז' לחוק]];
:- &quot;תאורה תעופתית&quot; {{מוקטן|(Aeronautical ground light)}} - תאורה שנועדה לשמש בתור עזר לטיסה, למעט תאורה המותקנת על גבי כלי טיס;
:- &quot;תאורות המשך ציר&quot; - שורה של קבוצות תאורות, לאורך המשך ציר המסלול;
:- &quot;תאורות מסלול&quot; {{מוקטן|(runway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות זיהוי מפתן מסלול, תאורות צידי מסלול, תאורות מפתן מסלול, תאורות כנפי מפתן מסלול, תאורות סוף מסלול, תאורות ציר מסלול, תאורות אזור נגיעה, תאורות חיווי לפני פינוי מהיר;
:- &quot;תאורות מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה, תאורות משטח פנייה, תאורות עמדת המתנה, תאורות אין כניסה, תאורות עמדת המתנת ביניים;
:- &quot;תוואי שטח מורכב&quot; - תוואי שטח שאינו נגיש בקלות לכלי הרכב ולציוד השגרתיים של גורמים מסייעים ושל כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה, ובכלל זה: אזור מכוסה מים, ביצות, אזור הררי, אזור מדברי, אזור מועד להצפות או אזור מושלג;
:- &quot;תוכנית חירום&quot; {{מוקטן|(aerodrome emergency plan)}} - תוכנית חירום לשדה תעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן ב' לפרק ז']];
:- &quot;תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה&quot; - התוכנית של שדה התעופה לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לרבות תוכנית שהופקדה וטרם אושרה;
:- &quot;תוספת מספר 1&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 1 לנספח 14 שעניינה &quot;Colours for aeronautical ground lights, markings, signs and panels&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 2&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 2 לנספח 14 שעניינה &quot;Aeronautical ground light characteristics&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 3&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 3 לנספח 14 שעניינה: &quot;Mandatory instruction markings and information markings&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 4&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 4 לנספח 14 שעניינה: &quot;Requirements concerning design of signs&quot;;
:- &quot;תנועה&quot; {{מוקטן|(movement)}}, לעניין מספר התנועות בשעת העומס היומית ולעניין קביעת רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת - המראה או נחיתה;
:- &quot;תפקיד ביטחוני&quot; - תפקיד הקשור בבידוק ביטחוני של נוסעים, כבודה, מטען, דואר וצידה בשדה התעופה;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות המידע&quot; - [[=תקנות המידע|תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות המנ&quot;ב&quot; - [[=תקנות המנ&quot;ב|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017]];
:- &quot;תקנות התעבורה&quot; - [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;תרגיל חירום בעניין מוגדר&quot; {{מוקטן|(modular test)}} - תרגיל חירום שמטרתו ריכוז מאמץ במרכיב מסוים של תוכנית החירום;
:- &quot;תרגיל חירום חלקי&quot; {{מוקטן|(partial emergency exercise)}} - תרגיל תכנוני, שנועד לבחון את תקפות תוכנית החירום, ואת התיאום בין הגורמים השונים הלוקחים בה חלק, בלא תרגול מעשי;
:- &quot;תרגיל חירום מלא&quot; {{מוקטן|(full-scale aerodrome emergency exercise)}} - תרגיל שנועד לתרגל את תוכנית החירום של שדה התעופה, לרבות תרגול מעשי;
:- &quot;APAPI‏&quot; - Abbreviated Precision Approach Path Indicator;
:- &quot;PAPI‏&quot; - Precision Approach Path Indicator.

== פרק ב': הוראות כלליות ==

@ 2. תוכנית שדה תעופה, מיתקנים והפעלתם
: (א) מבקש רישיון או בעל רישיון יביא בחשבון, בהכנת תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה או בכל שינוי שלה, את שימושי הקרקע ואת השפעת שדה התעופה על הסביבה, לפי החלק השני למסמך 9184 ולפי מסמך 9829.
: (ב) מבקש רישיון או בעל רישיון יכלול בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה ובכל שינוי שלה, מישורי הגבלת מכשולים לגבי כל מסלול, בשים לב לסוג המסלול, לרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול ולשאלה אם הוא משמש להמראה אם לאו.
: (ג) בעל רישיון לא יקים, ולא יתיר לאחר להקים, מכשול בשדה התעופה ויסיר מכשול שהוקם בשדה התעופה, אלא אם כן אישר המנהל את הקמתו או את קיומו של המכשול, לאחר שבעל הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את אחד מהמפורטים להלן, הכול לפי פרק 4 לנספח 14, לרבות האיורים והטבלאות בפרק זה, בשים לב לסוג המסלול ולרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול:
:: (1) מתקיים לגבי המכשול עקרון ההצללה {{מוקטן|(shielding principle)}} לפי החלק השישי למסמך 9137;
:: (2) בטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה לא ייפגעו כתוצאה מהקמת המכשול; הוכחה לעניין זה תהיה באמצעות סקר אווירונאוטי שיבצע בעל הרישיון להנחת דעתו של המנהל.
: (ד) בעל רישיון יפעל למניעת הקמת מכשול חודר ולהסרת מכשול חודר בסביבת שדה התעופה הקרובה, באמצעות הפעולות שלהלן:
:: (1) ניטור מכשולים חודרים באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות מכשול חודר, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
:: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], תחת מישורי הגבלת מכשולים כאמור בתקנת משנה (ב), לשם גילוי מכשול חודר;
:: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמת מכשול חודר;
:: (4) נקיטת פעולות משפטיות להסרת מכשול חודר או למניעת הקמתו, ובכלל זה פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לצו עשה או לצו לא-תעשה, לפי העניין;
:: (5) יידוע המנהל על מכשול חודר, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן.
: (ה) לא יאפשר בעל רישיון הפעלה של כלי טיס שממדיו חורגים מאלה המותרים לפי המאפיינים הפיזיים של שדה התעופה, כפי שקיבל רישיון לפי [[פרק ג' לתקנות אלה]], אלא אם כן אישר לו זאת המנהל; המנהל רשאי לאשר הפעלה כאמור אם מתקיימים שני אלה:
:: (1) בעל הרישיון עשה את אלה:
::: (א) הוא העריך את מידת ההתאמה בין הפעלת כלי הטיס כאמור לבין התשתית בשדה התעופה ואופן הפעלת שדה התעופה, בין השאר לפי מסמך 9981 לעניין &quot;aerodrome compatibility&quot;;
::: (ב) הוא פיתח ומקיים אמצעים במטרה לשמור על רמת בטיחות מקובלת {{מוקטן|(acceptable level of safety)}} במהלך הפעלת כלי הטיס כאמור בשדה התעופה;
:: (2) המנהל שוכנע, על בסיס בקשה שהגיש לו בעל הרישיון, שאליה צורפו ההערכה שביצע לפי פסקה (1)(א) ותיאור האמצעים שפיתח ושהוא מקיים לפי פסקה (1)(ב), כי ניתן לבצע הפעלה כאמור בצורה בטוחה תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת.
: (ו) אישר המנהל לבעל רישיון לאפשר הפעלת כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ה), יפרסם בעל הרישיון, טרם הפעלת כלי הטיס כאמור, מידע לבעלי העניין בדבר, ובכלל זה: למפעיל האווירי של כלי הטיס ולמגדל הפיקוח של שדה התעופה; מידע כאמור יכלול מידע בדבר האמצעים המתאימים שהוא מקיים לעניין זה ומידע בדבר נהלים מבצעיים ומגבלות הפעלה שיש לקיים כתוצאה מכך, לפחות.
: (ז) לא יאפשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} לפי שיטת ACR-PCR, כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה, ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור.
: (ח) על אף האמור בתקנת משנה (ז), בעל רישיון רשאי לאפשר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי של שדה התעופה יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור.
: (ט) לא ייתן המנהל רישיון למבקש רישיון, ולא יאשר שינוי ברישיון של בעל רישיון שיש בו כדי להשפיע על תפעול רחבה, אלא אם כן נוכח לדעת כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין, תיכן {{מוקטן|(design)}} את הרחבה כך שיתאפשר לתת בה שירותי קרקע בצורה בטוחה, וכי מתקיימים כל אלה:
:: (1) יש מרווח מספק בין עמדות החניה ברחבה, כך שמתאפשר מעבר בטוח ויעיל של אנשים וציוד;
:: (2) מתאפשר שרטוט סימון, הצבת שילוט והצבת תאורות הצפה ברחבה לפי תקנות אלה;
:: (3) מוגדרים אזורי הצבה ואחסון מתאימים לציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(ground support equipmet (GSE))}};
:: (4) קיימים אמצעי שירותי קרקע קבועים;
:: (5) מוגדרים אזורי אחסון לציוד העמסה {{מוקטן|(unit load devices (ULD))}};
:: (6) מוגדרות דרכי גישה ופינוי לכלי רכב המשמשים לתדלוק, ציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(GSE)}} וכלי רכב המשמשים לחירום;
:: (7) מוגדרים נתיבי גישה מובחנים וברורים לנוסעים;
:: (8) ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים;
:: (9) דרכים לכלי רכב לא עוברות בסמוך לאזור שבו צפוי להימצא חלקו האחורי של כלי טיס חונה בעמדת החניה;
:: (10) קיימת הגנה מספקת מהדף סילון {{מוקטן|(jet blast)}} לאנשים, תשתיות וציוד.

@ 3. מספר המסלולים וכיוונם
: (א) מבקש רישיון יתכנן את המספר והכיוון של המסלולים כך שהשימושיות של שדה התעופה תעמוד על 95% לפחות, בין השאר בשים לב למשטר הרוחות השורר בסביבתו, לגבי המטוסים שאותם נועד שדה התעופה לשמש.
: (ב) בתכנון המספר והכיוון של המסלולים לפי תקנת משנה (א) יביא מבקש הרישיון בחשבון את הרכיבים המרביים של הרוח הצולבת המותרת, תוך הנחה כי השימוש במסלול להמראה או לנחיתה לא יתאפשר אם רכיב הרוח הצולבת עולה על -
:: (1) 20 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא 1,500 מטרים או יותר, זולת אם בשל תכונות החיכוך של המסלול נפגמת יכולת הבלימה, שאז רכיב הרוח הצולבת לא יעלה על 13 קשרים;
:: (2) 13 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא בין 1,200 ל-1,499 מטרים;
:: (3) 10 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם קטן מ-1,200 מטרים.
: (ג) בתכנון כאמור לפי תקנת משנה (א) לעניין משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, יתבסס בעל הרישיון על נתונים מהימנים בדבר משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, לאורך פרק זמן ארוך ככל האפשר ולא פחות מ-5 שנים; התצפיות שבבסיס הנתונים ייערכו 8 פעמים ביום לפחות, במרווחי זמן שווים.
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;אורך מסלול הייחוס&quot; {{מוקטן|(aeroplane reference field length)}} - לגבי מטוס: אורך המסלול המזערי הדרוש למטוס לשם המראה, במסה המרבית המורשית לו להמראה {{מוקטן|(MTOM)}}, בתנאים אלה: גובה פני הים, תנאי אטמוספרה סטנדרטית, בלא רוח ושיפוע מסלול 0, כמפורט בספר הטיסה של המטוס;
::- &quot;אטמוספרה סטנדרטית&quot; - כהגדרתה [[בתקנה 18 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

== פרק ג': מאפיינים פיזיים ==

=== סימן א': מסלולים ===

@ 4. קיום מסלול והגדרת קוד ייחוס למסלול
: בעל רישיון -
: (1) לא יקיים מסלול אלא לפי כיוונים שהגדיר לפי [[תקנה 3(א)]];
: (2) יפרט בספר העזר המבצעי את קוד הייחוס {{מוקטן|(aerodrome reference code)}} המתאים לכל מסלול שהוא מקיים, לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]].

@ 5. מיקום מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יקיים בקצה כל מסלול מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold)}}.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי, בשל שיקולים מבצעיים, לקיים מפתן מסלול מוזז {{מוקטן|(displaced threshold)}}, באופן קבוע או זמני, ובכלל זה בשל מכשולים שחודרים את מישור הגישה למסלול או הימצאות מכשולים בשטח שמתחת למישור הגישה למסלול.
: (ג) ההוראות לגבי קיום מפתן מסלול יחולו על מפתן מסלול מוזז, בשינויים המחויבים.
: (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), עלה צורך בקיום מפתן מסלול מוזז, בשל אי-שמישות של חלק מהמסלול, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה:
:: (1) הוא יקיים שטח שיהיה נקי ממכשולים ומיושר {{מוקטן|(graded)}} של 60 מטרים לפחות באורכו וברוחב שלא יפחת מרוחב המסלול, בין חלק המסלול הלא-שמיש לבין מפתן המסלול המוזז;
:: (2) הוא יקיים שטח בטיחות בקצה מסלול לפי [[תקנה 17]], בשים לב למיקום מפתן המסלול המוזז.

@ 6. אורך מסלול
: בעל רישיון יגדיר אורך כל מסלול לפי המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(declared distances)}} המתאימים למאפייני ההפעלה והביצועים {{מוקטן|(operations and performance characteristics)}} של כלי הטיס שאותם המסלול נועד לשמש, תוך שהוא מביא בחשבון -
: (1) את ההשפעה של המאפיינים המקומיים של שדה התעופה על מאפייני ההפעלה והביצועים של כלי הטיס, ובכלל זה: גובה המסלול מעל גובה פני הים, שיפועו, מאפייני משטח המסלול והטמפרטורה והלחות בשדה התעופה;
: (2) את אופן השימוש במסלול, ובכלל זה אם הוא משמש להמראה או לנחיתה, והכיוונים שבהם נעשה שימוש לפעולות אלה.

@ 7. רוחב מזערי של מסלול
: בעל רישיון יגדיר את רוחבו המזערי של כל מסלול לפי נספח 14 לעניין &quot;width of runways&quot;, לפי רכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול, ולפי המרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים {{מוקטן|(OMGWS)}} של כלי הטיס שאותם נועד המסלול לשמש, ובלבד שרוחב מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, לא יפחת מ-30 מטרים.

@ 8. מרחק מזערי בין מסלולים מקבילים
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים לא-ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו -
:: (1) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 3 או 4 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 210 מטרים לפחות;
:: (2) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 2 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 150 מטרים לפחות;
:: (3) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 1 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 120 מטרים לפחות.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש לגישה בעת ובעונה אחת באופן בלתי תלוי זה בזה {{מוקטן|(independent parallel approaches)}} יחדיו, אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 1,035 מטרים לפחות.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה:
:: (1) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 915 מטרים לפחות - המנהל הורה לו על הפרדת מכ&quot;ם מזערית בין מטוסים סמוכים לאורך המשך צירי המסלולים {{מוקטן|(dependent parallel approaches)}};
:: (2) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 760 מטרים לפחות, מתקיים אחד מאלה:
::: (א) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת להמראה בלבד {{מוקטן|(independent parallel departures)}};
::: (ב) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת, כשאחד משמש אך ורק לנחיתה ואילו השני משמש אך ורק להמראה {{מוקטן|(segregated parallel operations)}}, ואולם -
:::: (1) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה קודם, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - רשאי בעל הרישיון להקטין את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה, ובלבד שהמרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור לא יפחת מ-300 מטרים;
:::: (2) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה מאוחר, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה.
: (ד) בתקנה זו, &quot;מסלולים מקבילים&quot; - לרבות מסלולים שאינם חוצים זה את זה, שזווית ההתכנסות המרבית בין המשכי צירי המסלול שלהם היא 15 מעלות לכל היותר.

@ 9. שיפועי המסלול - שיפוע אורכי מרבי
: (א) בעל רישיון יחשב לגבי כל מסלול את השיפוע האורכי {{מוקטן|(longitudinal slope)}} שלו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע שלו עולה על -
:: (1) 1% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (2) 2% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות האלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.25%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של המסלול - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.5%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
:: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 2%.
: (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול, אם ההפרש בין הערכים המוחלטים של שני שיפועים אורכיים עוקבים {{מוקטן|(consecutive)}} לאורכו עולה על -
:: (1) 1.5% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (2) 2% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך המסלול נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו אינו עולה על כל אחד מאלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - 0.1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 30,000 מטרים);
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - 0.2% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 15,000 מטרים);
:: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 0.4% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 7,500 מטרים).
: (ו) לצורך תקנות משנה (א) עד (ה), יחשב בעל רישיון את המרחק בין שיפועים אורכיים עוקבים לפי השיטה המפורטת בצרופה א' לעניין &quot;Distance between slope changes&quot;.
: (ז) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי ההוראות האלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
:: (3) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות.
: (ח) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אם המרחק בין שתי נקודות עוקבות שבהן השיפוע האורכי משתנה, לאורך המסלול, קטן מאחד מהמפורטים להלן, לפי הגבוה שבהם:
:: (1) התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הערכים המוחלטים של הפרשי השיפועים בכל אחת מהנקודות באחד מאלה:
::: (א) 30,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
::: (ב) 15,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
::: (ג) 5,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (2) 45 מטרים.

@ 10. שיפועי המסלול - שיפוע רוחבי
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המסלול קמור משני צידי ציר המסלול באופן שמאפשר ניקוז מהיר של מים מהמסלול, ומתקיימים אלה:
:: (1) השיפועים הרוחביים של המסלול, משני צידי ציר המסלול, סימטריים;
:: (2) השיפוע הרוחבי של המסלול מכל צד של ציר המסלול, יהיה לפי אלה:
::: (א) הוא אינו גדול מ-
:::: (1) 1.5%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:::: (2) 2%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
::: (ב) הוא אינו קטן מ-1%.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם אינו קמור אם אישר לו זאת המנהל, לאחר שהוכח להנחת דעתו ששיפוע המסלול בכיוון שבו הרוח שכיחה ביותר במקרה של ירידת גשם, מבטיח ניקוז מהיר של מים מהמסלול, והשיפוע הרוחבי של המסלול עומד בדרישות תקנת משנה (א)(2), בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן השיפוע הרוחבי שלו מצוי בטווח ערכים שאישר לו המנהל, לכל אורך המסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), בהצטלבות של המסלול עם מסלול אחר או עם מסלול הסעה, שבה נדרש מעבר מתון בין השיפועים הרוחביים של המסלולים, ינקוט בעל הרישיון אמצעים להבטחת ניקוז מהיר של מים מהמסלול.

@ 11. מאפייני מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן חוזק המסלול מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש במסגרת הפעלה שגרתית של המסלול.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן עומקו הממוצע של מרקם משטח מסלול {{מוקטן|(average surface texture depth)}}, ובכלל זה בעת הקמת המסלול ובעת כל ריבוד מחדש שלו, הוא מילימטר אחד לפחות.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) משטח המסלול בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לפגוע בתכונות החיכוך של המסלול או העלולים, בכל דרך אחרת, להשפיע לרעה על השימוש הבטוח של כלי טיס במסלול;
:: (2) תכונות החיכוך של מסלול סלול הן בערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לפחות.
: (ד) בדיקת ערכי החיכוך של מסלול סלול כאמור בתקנת משנה (ג)(2) תיעשה לפי הוראות אלה:
:: (1) באמצעות מיתקן למדידה מתמשכת של חיכוך {{מוקטן|(continuous friction measuring device)}} העושה שימוש באמצעי הרטבה-עצמית {{מוקטן|(self-wetting features)}}, ובידי כוח אדם שאימן והכשיר לכך בעל הרישיון לביצוע בדיקה זו;
:: (2) בתדירות מספקת לשם עמידה על מגמות שינוי בתכונות החיכוך של המסלול, כפי שמוגדר בספר העזר המבצעי;
:: (3) לגבי מסלול, או קטע ממנו, שלגביו קיים חשד כי ניקוזו אינו מהיר, תיעשה בדיקה ויזואלית, בתנאי גשם מקומי או בתנאים המדמים גשם מקומי, כדי לקבוע אם נדרש לבצע פעולת תחזוקה לשיפור הניקוז או לשיפור תכונות החיכוך של המסלול;
:: (4) תוצאות בדיקת ערכי חיכוך כאמור יתועדו ויישמרו לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שבעל הרישיון מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לצורך מעקב מתמשך של בעל הרישיון על קיום ערכי החיכוך כאמור.
: (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שמשטח המסלול שלו מחורץ {{מוקטן|(grooved or scored)}} אלא אם כן החריצים ניצבים לציר המסלול; אם משטח המסלול מורכב ממשטחים שונים שקווי החיבור ביניהם אינם ניצבים לציר המסלול - אלא אם כן החריצים מקבילים לקווי החיבור האמורים.

@ 12. שולי מסלול ושולי שטח עצירה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D‏, E או F, אלא אם כן למסלול שולי מסלול שמתקיימות בהם הוראות אלה:
:: (1) למסלול המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים - הם משתרעים לרוחב המסלול, באופן סימטרי מכל צד של ציר המסלול, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D או E;
::: (ב) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי פחות מארבעה מנועים;
::: (ג) 75 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי ארבעה מנועים או יותר;
:: (2) פני השטח שלהם, הגובלים במסלול, מפולסים עם משטח המסלול, כך שהמעבר בין השוליים לבין המסלול חלק, והשיפוע הרוחבי של השוליים ממשיך את מגמת הקמירות של המסלול לפי [[תקנה 10]], ולא עולה על 2.5%;
:: (3) מצידי המסלול ועד מרחק של 30 מטרים מציר המסלול - הם מסוגלים לשאת את העומס הצפוי להיווצר במקרה שבו כלי טיס חורג מגבולות המסלול, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס כאמור, וכן מאפשרים את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים;
:: (4) פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} ויניקתם על ידי מנועי כלי הטיס;
:: (5) למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F - הם סלולים, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל החלק הסלול של שוליו לא יפחת מ-60 מטרים.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שיש לו שטח עצירה {{מוקטן|(stopway)}} לפי [[תקנה 19]], אלא אם כן לשטח העצירה שוליים שמתקיימת בהם תקנת משנה (א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים.

@ 13. משטח פנייה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שלא מחובר אליו בכל קצה מסלול הסעה, אלא אם כן בקצה המסלול קיים משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא ממוקם בצמוד למשטח המסלול, מצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן מאפייני הפעלת המסלול דורשים שהוא ימוקם מצידו הימני של המסלול;
:: (2) זווית ההצטלבות {{מוקטן|(intersection angle)}} המרבית בין ציר משטח הפנייה לבין ציר המסלול שאליו הוא צמוד היא 30 מעלות;
:: (3) זווית ההיגוי {{מוקטן|(steering angle)}} של גלגל האף של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש אינה עולה על 45 מעלות בכל שלב של תנועתו הצפויה במשטח הפנייה;
:: (4) אם תא הטייס של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש נמצא מעל סימוני ציר משטח הפנייה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי משטח הפנייה לא צפוי להיות פחות מאלה:
::: (א) 1.50 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
::: (ב) 2.25 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
::: (ג) 3 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם קטן מ-18 מטרים;
::: (ד) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם הוא 18 מטרים או יותר;
::: (ה) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
:: (5) הוא מאפשר למטוס להסיע לאורכו של קטע ישר, לפני ביצוע הפנייה בת 180 המעלות בחזרה למסלול; קטע ישר כאמור יוגדר במקביל לצידו החיצון של משטח הפנייה;
:: (6) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי של משטח פנייה מונעים הצטברות של מים על משטח הפנייה ומסייעים בניקוז מהיר של מים ממנו; השיפועים כאמור יהיו זהים לשיפועי המסלול שאליו צמוד משטח הפנייה;
:: (7) חוזק משטח הפנייה, יהיה לפי אלה:
::: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כל מטוס המיועד לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמשטח הפנייה משמש מטוס הנע באיטיות, ומבצע פניות חדות, באופן שיוצר עומס {{מוקטן|(stress)}} גדול מהרגיל על משטח הפנייה;
::: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאליו הוא צמוד;
:: (8) משטח הפנייה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לגרום נזק למטוסים העושים בו שימוש;
:: (9) משטח הפנייה מספק, באופן מתמשך, תכונות חיכוך שוות, לאלה של המסלול שאליו הוא צמוד, לפחות;
:: (10) לכל משטח פנייה שוליים ברוחב מספיק, כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים כתוצאה משחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח הפנייה וסביבתו עקב הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המטוס התובעני ביותר שאותו נועד משטח הפנייה לשמש, ויניקתם על ידי מנועי המטוס; לעניין זה, בעל רישיון המגדיר את המטוס התובעני ביותר יביא בחשבון, בחישוב המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון של המטוס, את המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כן הנסע הראשי שלו, למוטת הכנף שלו ולמיקום מנועיו על הכנף;
:: (11) חוזק שולי משטח הפנייה מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של מטוס מגבולותיו כך שלא ייגרם נזק מבני למטוס, וכן מאפשר את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול כאמור כשקיים משטח פנייה נוסף לאורך המסלול ולא רק בקצהו, אם נוכח שהדבר דרוש להפעלה בטוחה של המסלול; תקנת משנה (א) תחול על משטח פנייה כאמור בשינויים המחויבים.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;המטוס התובעני ביותר&quot; - המטוס שבעת שימוש במשטח הפנייה, המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון שלו הוא הגדול ביותר;
::- &quot;רוחב מספיק&quot; - כך שהשוליים ישתרעו, תחת המנוע החיצון של המטוס התובעני ביותר לפחות.

@ 14. אורך ורוחב רצועת מסלול
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול רצועת מסלול {{מוקטן|(runway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) היא משתרעת לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, או אחרי קצה שטח עצירה, אם קיים, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
:: (א) 60 מטרים -
::: (1) למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
::: (2) למסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
:: (ב) 30 מטרים - למסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
: (2) לגבי מסלול ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
:: (א) 140 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 70 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (3) לגבי מסלול לא-ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
:: (א) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:: (ב) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:: (ג) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:: (ד) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

@ 15. עצמים בתחום רצועת מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן הסיר מרצועת המסלול שלו כל עצם שמסכן כלי טיס.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם לא הסיר מרצועת המסלול שלו עצם נייח שמסכן כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא עזר חזותי שחייב להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובעזר החזותי מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא עצם שביר;
::: (ב) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת - הוא לא חורג למישור המעבר הפנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}};
:: (2) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא ציוד חיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה שחייב להימצא על החלק הפנימי של רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא עצם שביר;
::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ג) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
::: בפסקה זו, &quot;החלק הפנימי של רצועת המסלול&quot; -
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - השטח המשתרע עד למרחק של 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - השטח המשתרע עד למרחק של 45 מטרים מכל צד של ציר המסלול.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן אין עצמים ניידים שחורגים למישור המעבר הפנימי בעת שהמסלול משמש להמראה או נחיתה.
: (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול כשעצם טמון, כולו או חלקו, מתחת לחלק המיושר {{מוקטן|(graded)}} של רצועת המסלול שכלי טיס יכול לשקוע בו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) העצם טמון כולו בעומק גדול מ-30 סנטימטרים מתחת לרצועת המסלול;
:: (2) קיים מתחת לרצועת המסלול משטח משופע, המשתרע מכל כיוון שבו תיתכן תנועת כלי טיס על רצועת המסלול לקצהו העליון הטמון של העצם, המאפשר לכלי טיס השוקע ברצועת המסלול לעבור מעל העצם באופן שממזער את הסיכון לכלי טיס כתוצאה מהיתקלות פתאומית בחלק הטמון של העצם כאמור.

@ 16. רצועת מסלול - יישורה וחוזקה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
:: (1) 75 מטרים ועד 105 מטרים, בהדרגה, למסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, לפי צרופה א' לעניין &quot;Grading of a strip for precision approach runways&quot;;
:: (2) 75 מטרים, למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול לא-ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
:: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) פני השטח של רצועת מסלול, הגובלים במסלול, בשולי המסלול או בשטח העצירה, מפולסים עם המסלול, שולי המסלול או שטח העצירה, לפי העניין;
:: (2) החלק של רצועת המסלול, באורך של 30 מטרים לפחות, לפני תחילת המסלול, מוכשר למניעת שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח רצועת המסלול כתוצאה מהדף, כך שכלי טיס נוחתים יוגנו מפני הסיכון הנובע מהיווצרות הפרשי גובה ברצועת המסלול כתוצאה משחיקה כאמור;
:: (3) אם החלק המוזכר בפסקה (2) סלול - חוזק החלק הסלול מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של כלי הטיס התובעני ביותר שאותו נועד המסלול לשמש; בפסקה זו, &quot;כלי הטיס התובעני ביותר&quot; - כלי הטיס, שבשים לב למאפייניו ולאופן פעולתו, מחייב את העמידה בעומס הגדולה ביותר;
:: (4) השיפוע האורכי של החלק המיושר של רצועת מסלול, כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), הוא, לכל היותר -
::: (א) 1.5% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
::: (ב) 1.75% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
::: (ג) 2% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (5) השתנות השיפוע האורכי של החלק המיושר מתונה ככל האפשר, ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים {{מוקטן|(abrupt changes or sudden reversals)}};
:: (6) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר מונע הצטברות של מים על החלק המיושר, ובפרט -
::: (א) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר לאורך 3 המטרים הראשונים מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין -
:::: (1) יהיה שלילי, כשהוא נמדד מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין;
:::: (2) יכול שיהיה בשיעור של עד 5%;
::: (ב) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר שלא כאמור בפסקת משנה (א) לא יעלה על -
:::: (1) 2.5%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:::: (2) 3%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (7) השיפוע הרוחבי החיובי של החלק מרצועת המסלול שאינו מיושר לא עולה על 5%; בפסקה זו, &quot;שיפוע רוחבי חיובי&quot; - כשהוא נמדד מציר המסלול ואילך, לפי העניין;
:: (8) החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול מכל צד של ציר המסלול והמשכו, במרחק שאינו קטן מהמפורט להלן, ערוך או בנוי באופן שימזער את הסיכון לכל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש, הנובע מהבדלים ביכולת נשיאת העומס {{מוקטן|(load-bearing capacity)}} של משטחים שונים המרכיבים את רצועת המסלול, במקרה של ירידה מהמסלול, ובכלל זה אינו מאפשר שקיעה של כן נסע של כלי הטיס העושה שימוש במסלול, כמפורט בחלק השלישי למסמך 9157 לעניין &quot;Cover thickness required per subgrade type and aircraft group&quot;:
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר -
:::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:::: (2) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר -
:::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:::: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:::: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:::: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

@ 17. שטח בטיחות בקצה מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן, בכל קצה של רצועת המסלול, יש שטח בטיחות בקצה מסלול {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} (בתקנה זו - שטח בטיחות), שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משתרע מקצה רצועת המסלול, לאורך שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 240 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה {{מוקטן|(arresting system)}} - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 120 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
::: (ג) לגבי מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 30 מטרים;
:: (2) רוחבו שווה לפעמיים רוחב המסלול שבקצותיו הוא קבוע, לפחות;
:: (3) הוא נקי מכל עצם, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על שטח הבטיחות לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ג) הוא עצם שביר;
:: (4) הוא מיושר;
:: (5) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי שלו הם כך שפני השטח שלו לא חודרים את מישור הגישה {{מוקטן|(approach surface)}} או את מישור הטיפוס לאחר ההמראה {{מוקטן|(take-off climb surface)}};
:: (6) השיפוע האורכי שלו לא עולה על 5% כלפי מטה ביחס למסלול;
:: (7) השיפוע הרוחבי שלו לא עולה על 5% כלפי מעלה או כלפי מטה ביחס למסלול;
:: (8) השתנות השיפוע האורכי והשתנות השיפוע הרוחבי שלו מתונים ככל האפשר ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים;
:: (9) המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי הוא ערוך או בנוי באופן -
::: (א) שמצמצם את הסיכון לגרימת נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
::: (ב) שמשפר את האטת כלי הטיס על גביו;
::: (ג) שמאפשר תנועת כלי רכב המשמשים כוחות הצלה וכיבוי אש לפי תקנות אלה.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, אלא אם כן בכל קצה של רצועת המסלול יש שטח, המשתרע לאורך שלא יפחת מ-240 מטרים מקצה רצועת המסלול ולרוחב שלא יפחת מ-45 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, נקי מכל עצם שיש בו כדי לסכן כלי טיס, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא בשטח זה לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
:: (2) הוא נמוך ככל האפשר;
:: (3) הוא עצם שביר.

@ 18. שטח פנוי ממכשולים
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח פנוי ממכשולים, אלא אם כן מתקיימות בשטח הפנוי ממכשולים הוראות אלה:
: (1) הוא מתחיל בסוף מרחק ריצת ההמראה הזמין {{מוקטן|(TORA)}} למסלול שלו נקבע;
: (2) אורכו לא עולה על מחצית מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול שלו נקבע;
: (3) הוא משתרע באופן סימטרי באורכים האלה לפחות:
:: (א) למרחק של 75 מטרים, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול ממוכשר;
:: (ב) למרחק של מחצית מרוחב רצועת המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול לא-ממוכשר;
: (4) בפני השטח שלו מתקיימים התנאים האלה:
:: (א) הם לא חודרים מישור בעל שיפוע חיובי של 1.25% שקצהו התחתון הוא קו אופקי, שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא עובר בנקודה המצויה על ציר המסלול בקצה מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול;
::: (2) הוא נמצא בניצב לציר המסלול והמשכו;
:: (ב) הם בלא שינוי-שיפוע או היפוכי-שיפוע פתאומיים;
: (5) הוא נקי מכל עצם שמסכן כלי טיס באוויר, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על השטח הפנוי ממכשולים לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
:: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
:: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
:: (ג) הוא עצם שביר.

@ 19. שטח עצירה
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בשטח העצירה הוראות אלה:
: (1) רוחבו זהה לזה של המסלול שלגביו הוגדר;
: (2) שיפועים בשטח עצירה ושינויים בשיפועים של שטח עצירה, והמעבר ממסלול לשטח עצירה עומדים [[בתקנות 9]] [[ו-10]] לגבי המסלול שלגביו הוגדר שטח העצירה, בשינויים המחויבים, ואולם -
:: (א) המגבלות לגבי שיעור השיפוע האורכי של כל קטע לאורכם של הרבעים הראשון והאחרון של המסלול לפי [[תקנה 9]] - לא יחולו לגבי שטח העצירה;
:: (ב) בנקודת המפגש של שטח עצירה ושל המסלול שלגביו הוגדר, ולאורך שטח העצירה, שיעור השינוי המרבי של השיפוע יהיה 0.3% לכל 30 מטרים - שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 10,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
: (3) הוא סלול, וערוך או בנוי באופן שיוכל לשאת את העומס של כלי טיס שאותו נועד שטח העצירה לשמש, במקרה של הפסקת המראה, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס;
: (4) תכונות החיכוך שלו, בכל עת, הן בערך החיכוך של המסלול שאותו נועד שטח העצירה לשמש, לפחות.

@ 20. שטח פעולת מד-גובה רדיו
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן יש לפני מפתן המסלול ובצמוד לו שטח פעולת מד-גובה רדיו {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
: (1) הוא משתרע -
:: (א) לאורך המשך ציר המסלול, למרחק של 300 מטרים, לכל הפחות, לפני מפתן המסלול;
:: (ב) לרוחב המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
: (2) הוא, ככל האפשר, נטול השתנות של השיפוע האורכי; אם השתנות כאמור היא בלתי נמנעת, המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ההשתנות היא לפי הוראות אלה:
:: (א) היא מזערית והדרגתית ככל האפשר;
:: (ב) היא בלא שינויים או היפוכי-שיפוע משמעותיים, כך ששיעור השינוי בין שני שיפועים עוקבים בשטח פעולת מד-גובה רדיו לא יעלה על 2% לכל 30 מטרים.

=== סימן ב': מסלולי הסעה ===

@ 21. מסלולי הסעה
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול יש מסלולי הסעה לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}}, מסלולי הסעה לכניסה למסלול {{מוקטן|(entrance taxiway)}}, ואם נפח התנועה הצפוי על המסלול גדול - מסלולי הסעה לפינוי מהיר במספר מספיק לאפשר זירוז תנועת מטוסים בפינוי המסלול לאחר נחיתה ובהתיישרות על המסלול לפני המראה, ורק אם במסלולי ההסעה מתקיימות הוראות אלה:
: (1) הוא הגדיר לגבי כל מסלול הסעה את אלה:
:: (א) את קוד הייחוס המתאים לאותו מסלול הסעה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ופירטו בספר העזר המבצעי;
:: (ב) כינוי מסלול הסעה שיורכב מאות לועזית אחת, שתי אותיות לועזיות, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר, ולא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה אחר או לכינוי עמדת חניה; אות לועזית כאמור לא תהיה אחת מאלה: I‏, O או X, וכן לא יבוצע שימוש במילים inner או outer לתיאור מסלולי הסעה;
: (2) כל מסלול הסעה, עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, לרחבה או למסלול הסעה אחר, הוא כך שבעת שתא הטייס של כל כלי טיס שאותו נועד מסלול ההסעה לשמש מצוי מעל סימוני ציר מסלול ההסעה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי מסלול ההסעה אינו קטן מאלה:
:: (א) 1.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
:: (ב) 2.25 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
:: (ג) 3 מטרים, לגבי קטע ישר של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
:: (ד) 3 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו קטן מ-18 מטרים;
:: (ה) 4 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו הוא 18 מטרים או יותר;
:: (ו) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
: (3) במסלול הסעה עיקולים מעטים ומתונים ככל האפשר, ורדיוס כל עיקול מתאים למגבלות התמרון ולמהירות ההסעה הרגילה של כלי הטיס שאותם נועד מסלול ההסעה לשמש;
: (4) רוחב קטע ישר של מסלול הסעה לא פחות מאלה:
:: (א) 7.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
:: (ב) 10.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
:: (ג) 15 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
:: (ד) 23 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
: (5) המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם, לא פחות מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;Taxiway minimum separation distances&quot; לנספח 14, לפי העניין; נוכח בעל הרישיון לדעת כי השימוש במסלול ההסעה תוך קיום המרחקים המזעריים שבטבלה משפיע לרעה על הפעלת מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה או שהדף הסילון של מנועי כלי הטיס משפיע לרעה על סביבת כלי הטיס או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יגדיל את המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם כאמור, כך שלא תהיה עוד כל השפעה כאמור;
: (6) הערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע של מסלול הסעה לא עולה על אלה:
:: (א) 1.5% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:: (ב) 3% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
: (7) המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך מסלול הסעה נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו לא עולה על הערכים המפורטים להלן:
:: (א) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F‏ - 1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 3,000 מטרים);
:: (ב) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B‏ - 1% לכל 25 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 2,500 מטרים);
: (8) קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי הוראות אלה:
:: (א) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 300 מטרים לפחות מאותה נקודה;
:: (ב) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 200 מטרים לפחות מאותה נקודה;
:: (ג) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 150 מטרים לפחות מאותה נקודה;
: (9) השיפוע הרוחבי של מסלול הסעה מונע הצטברות של מים על מסלול ההסעה, ואינו עולה על האחוזים המפורטים להלן:
:: (א) 1.5%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:: (ב) 2%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
: (10) חוזק מסלול הסעה הוא לפי הוראות אלה:
:: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמסלול ההסעה יהיה נתון לצפיפות תנועה ולעומס {{מוקטן|(stress)}} גדולים מאלה שמתקיימים לגבי המסלול שאותו הוא משמש, כתוצאה מכך שמסלול ההסעה משמש כלי טיס הנעים באיטיות וכלי טיס עומדים;
:: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאותו הוא נועד לשמש;
: (11) משטח מסלול הסעה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} הגורמים נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
: (12) תכונות החיכוך של מסלול ההסעה מבטיחות הפעלה בטוחה של כלי טיס על גביו, ובכלל זה בעת כל ריבוד מחדש שלו.

@ 22. מסלול הסעה לפינוי מהיר
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה לפינוי מהיר, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) רדיוס עקומת הפנייה מהמסלול {{מוקטן|(turn-off curve)}} של כלי טיס המפנה את המסלול תוך שימוש במסלול ההסעה לפינוי מהיר הוא, באורכים האלה, לפחות:
:: (א) 550 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 275 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (2) הוא מורחב באזור היציאה מהמסלול כך שמתאפשר, מנקודת מבטו של טייס בכלי טיס על המסלול, זיהוי מוקדם של הכניסה למסלול ההסעה לפינוי מהיר וביצוע הפינוי באמצעותו;
: (3) הוא כולל מקטע ישר, אחרי עקומת הפנייה מהמסלול, באורך שלא יפחת מהמפורט בחלק השני למסמך 9157 לעניין &quot;RAPID EXIT TAXIWAYS (RETS)&quot;, כך שכלי טיס המפנה את המסלול באמצעותו יוכל להגיע לעצירה מלאה על מסלול ההסעה כאמור, לפני התחברותו למסלול הסעה אחר;
: (4) זווית היציאה שלו מהמסלול היא, ככל האפשר, 30 מעלות, ובכל מקרה לא עולה על 45 מעלות ולא פחותה מ-25 מעלות.

@ 23. מסלול הסעה על גשר
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה על גשר, אלא אם כן מתקיימות במסלול ההסעה על גשר הוראות אלה:
: (1) רוחבו אינו פחות מאחד מאלה, לפי הגדול שבהם:
:: (א) רוחב החלק המיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה של רצועת מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 25(א)(3)]];
:: (ב) רוחב המאפשר פעולת כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש, בשני הכיוונים של מסלול ההסעה כאמור, בשים לב לכלי הטיס הגדול ביותר שאותו מיועד מסלול ההסעה לשמש, כך שתתאפשר עמידה [[בתקנה 143]];
: (2) בכל מקרה שבו מנועי כלי הטיס שאותו נועד מסלול הסעה על גשר לשמש, חורגים מגבולות מבנה הגשר - האזורים הסמוכים, מתחת לגשר, מוגנים מפני הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המנועים;
: (3) הוא ממוקם על חלק ישר של מסלול הסעה, כשמכל קצה של הגשר יהיה קטע ישר המוביל אליו, כך שתתאפשר התיישרות עם הגשר של כלי טיס מסיע, המתקרב אל הגשר.

@ 24. שולי מסלול הסעה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F, אלא אם כן לכל מקטע של מסלול ההסעה קיימים שולי מסלול הסעה, שמתקיימות בהם הוראות אלה:
:: (1) הם משתרעים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, באופן סימטרי, כך שהרוחב הכולל של מסלול ההסעה ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 44 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F;
::: (ב) 38 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא E;
::: (ג) 34 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D;
::: (ד) 25 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C;
:: (2) לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש כלי טיס המונעים במנועי טורבינה - פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} וימנעו יניקת חומר פני השטח באמצעות מנועי כלי הטיס.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מקטע&quot; - לרבות עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, למסלול הסעה אחר או לרחבה.

@ 25. רצועת מסלול הסעה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה, למעט נתיב הסעה לעמדת חניה, אלא אם כן למסלול ההסעה רצועת מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא משתרעת לרוחב מסלול הסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה לכל אורכו, למרחק שלא יפחת מהמפורט בעמודה שעניינה &quot;Taxiway, other than aircraft stand taxilane cetre line to object (meters)&quot;, בטבלה שעניינה &quot;Taxiway minimum separation distances&quot; לנספח 14;
:: (2) היא נקייה מכל עצם שמסכן כלי טיס מסיע, בין שהוא מעל פני הקרקע ובין שהוא מתחת לפני הקרקע, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא ברצועת מסלול ההסעה, לצורך הפעלתו הבטוחה של שדה התעופה, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ב) הוא עצם שביר;
:: (3) יש לה חלק מיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 10.25 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
::: (ב) 11 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
::: (ג) 12.50 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
::: (ד) 17 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא D;
::: (ה) 19 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא E;
::: (ו) 22 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא F;
:: (4) פני השטח שלה מפולסים עם צידי מסלול ההסעה או עם שולי מסלול ההסעה, אם קיימים;
:: (5) השיפוע הרוחבי בחלק המיושר שלה לא עולה על השיעורים האלה:
::: (א) שיפוע רוחבי חיובי כמפורט להלן; בפסקת משנה זו, &quot;שיפוע רוחבי חיובי&quot; - כשהוא נמדד בהשוואה לשיפוע הרוחבי של משטח מסלול ההסעה הצמוד אליו, ולא בהשוואה לאופק -
:::: (1) 2.5%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:::: (2) 3%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
::: (ב) שיפוע רוחבי שלילי, הנמדד ביחס לאופק, של 5%;
:: (6) השיפוע הרוחבי, בין חיובי ובין שלילי, של כל חלק שלה שאינו החלק המיושר של רצועת מסלול ההסעה, לא עולה על 5%, כשהוא נמדד ביחס לאופק.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מסלול הסעה&quot; - למעט מסלול הסעה מסוג נתיב הסעה לעמדת חניה.

=== סימן ג': מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב ===

@ 26. מפרץ המתנה
: (א) בעל רישיון יחשב, מזמן לזמן, את צפיפות התנועה בשדה התעופה {{מוקטן|(aerodrome traffic density)}} על בסיס מספר התנועות בשעת העומס היומית, ויסווגה לאחת מאלה:
:: (1) צפיפות תנועה נמוכה;
:: (2) צפיפות תנועה בינונית;
:: (3) צפיפות תנועה גבוהה.
: (ב) לגבי שדה תעופה שצפיפות התנועה בו בינונית או גבוהה, יקיים בעל הרישיון, מפרץ המתנה {{מוקטן|(holding bay)}} אחד לפחות, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה.

@ 27. עמדת המתנה למסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן ישנה עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול - על מסלול ההסעה, בחיבור שלו עם המסלול;
:: (2) בהצטלבות בין מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי {{מוקטן|(standard taxi-route)}} למסלול אחר - על המסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בחיבור שלו עם המסלול האחר.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שהשימוש בו של כלי טיס או של כלי רכב עלול להביא לחדירת מישורי הגבלת מכשולים או להפרעה לפעולתו של מיתקן עזר לטיסה, אלא אם כן על מסלול ההסעה, במקום שמונע חדירה או הפרעה כאמור, ישנה עמדת המתנה למסלול.

@ 28. עמדת המתנת ביניים
: נוכח בעל רישיון לדעת כי הגדרת גבול המתנה מסוים {{מוקטן|(specific holding limit)}} נחוצה לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, יקיים לשם כך עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position)}} לפי הוראות אלה:
: (1) עמדת המתנת ביניים תהיה על מסלול ההסעה, במקום שבו בעל הרישיון מבקש לקיים את גבול ההמתנה;
: (2) עמדת המתנת ביניים בהצטלבות שבין שני מסלולי הסעה תהיה לרוחב מסלול ההסעה, כך שיובטח מרחק בטוח בין עמדת ההמתנה כאמור לבין כלי טיס על מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 21(5)]];
: (3) אם נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יגדיר בעל הרישיון כינוי לכל עמדת המתנת ביניים, שיורכב מכינוי מסלול ההסעה וממספר.

@ 29. עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה שמתחברת אליהם דרך לכלי רכב אלא אם כן בכל חיבור שלהם לדרך לכלי רכב יש עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) היא נמצאת על הדרך לכלי רכב;
: (2) קיים מרחק בטוח בינה לבין כלי טיס על המסלול לפי [[תקנה 30(א)]] או על מסלול ההסעה, לפי [[תקנה 21(5)]].

@ 30. מיקום מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: (א) בעל רישיון יקיים מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
:: (1) המרחק ביניהם לבין כל ציר מסלול לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14;
:: (2) הם יהיו כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בהם לא יפריע לפעולתם של עזרי רדיו לניווט ולא יחדור לאזור חיוני ILS או לאזור רגיש ILS, או למישור מעבר פנימי;
:: (3) לגבי עמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]], היא תהיה כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בה לא יחדור למישור גישה פנימי, למישור מעבר פנימי, למישור הפסקת נחיתה, למישור גישה או למישור טיפוס לאחר המראה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול הממוקם בגובה של 2,300 רגל (700 מטרים) או יותר מעל גובה פני הים, שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת ושרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, יגדיל בעל הרישיון את המרחק הנקוב של 90 מטרים, המפורט בטבלה שעניינה, &quot;minimum distance from the runway centre line to a holding bay runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14, באופן הזה:
:: (1) לכל מסלול שממוקם בגובה של עד 6,600 רגל (2,000 מטרים) מעל גובה פני הים - במטר אחד לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
:: (2) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 6,600 רגל (2,000 מטרים) ועד לגובה של 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-13 מטרים ובעוד 1.50 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
:: (3) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-43 מטרים, ובעוד 2 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, שמפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול או עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שלו, גבוהים יותר מאשר סף המסלול - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המפורט בטבלה שעניינה &quot;minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14, לפי העניין, ב-5 מטרים נוספים לכל מטר שבו מפרץ ההמתנה, עמדת ההמתנה למסלול או עמדת ההמתנה על דרך לכלי רכב גבוהים מסף המסלול.

=== סימן ד': רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR ===

@ 31. רחבות ועמדות חניה
: בעל רישיון יקיים רחבה {{מוקטן|(apron)}}, אחת או יותר, בשדה התעופה, לפי הוראות אלה:
: (1) המנהל אישר לו לקיים את הרחבה, לאחר שהוכח להנחת דעתו שמתקיימים אלה:
:: (א) השימוש ברחבה לא מפריע לתנועת כלי טיס בשדה התעופה;
:: (ב) השטח הכולל של הרחבות מאפשר ניהול בטוח ויעיל של התנועה בשדה התעופה בצפיפות התנועה המרבית הצפויה בו;
: (2) חוזק כל חלק של רחבה יתאים לתנועת כל כלי הטיס שאותם היא נועדה לשמש, תוך הבאה בחשבון של העומסים הגבוהים הצפויים להיות מופעלים על הרחבה, עקב צפיפות תנועת כלי טיס על גביה ומהירות התנועה הנמוכה שלהם על הרחבה או עמידתם עליה;
: (3) שיפוע רחבה, לרבות בנתיב הסעה לעמדת חניה, יהיה מתון ככל האפשר וימנע הצטברות נוזלים על הרחבה, ובעמדת חניה - לא יעלה על 1%;
: (4) בעל רישיון יגדיר לגבי כל עמדת חניה את רכיב האות של קוד הייחוס המתאים לה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ויפרטו בספר העזר המבצעי;
: (5) המרחק המזערי בין כלי טיס הנכנס לעמדת החניה או היוצא ממנה לבין כל מבנה סמוך, כלי טיס בעמדת חניה אחרת או עצם, יהיה באורכים אלה:
:: (א) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא A או B‏ - 3 מטרים;
:: (ב) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא C‏ - 4.50 מטרים;
:: (ג) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא D‏, E או F‏ - 7.50 מטרים;
: (6) על אף האמור בפסקה (5)(ג), בעל רישיון רשאי לקיים עמדת חניה שאליה מסיע כלי טיס וממנה הוא נגרר לאחור, אף אם המרחק המזערי כאמור קטן מ-7.50 מטרים לגבי אלה:
:: (א) המרחק שבין חרטומו של כלי הטיס לבין כל חלק של מבנה בשדה התעופה המשמש להעלאת נוסעים לכלי טיס או להורדתם ממנו, ובכלל זה גשר להולכת נוסעים לכלי הטיס;
:: (ב) המרחק בין כלי הטיס הנכנס לעמדת החניה לבין כל חלק של עמדת החניה שלגביו ניתנת הנחיה כיוונית להסעת המטוס באמצעות מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system - VDGS)}}, ובלבד שהמרחק האמור לא יפחת מ-4.50 מטרים.

@ 32. עמדת חניה מבודדת
: (א) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת {{מוקטן|(isolated aircraft parking position)}} בשדה התעופה, לשם חניית כלי טיס שנדרש להפרידו מהפעילות השוטפת של שדה התעופה.
: (ב) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת, לפי הוראות אלה:
:: (1) עמדת חניה מבודדת תהיה רחוקה ככל האפשר מכל עמדת חניה אחרת, מבנה, שטח המשמש את באי שדה התעופה וכיוצא באלה, ובכל מקרה במרחק שלא יפחת מ-100 מטרים מכל אחד מהם;
:: (2) עמדת חניה מבודדת לא תהיה מעל תשתיות תת-קרקעיות, ובכלל זה כאלה המשמשות לאחסון או להובלת גז או דלק לכלי טיס, וככל האפשר שלא מעל כבלי חשמל או תקשורת או בסמוך להם.

@ 33. עמדת בדיקת VOR
: החליט בעל רישיון לקיים עמדת בדיקת VOR בשדה תעופה, ימקמה לפי נספח 10 לעניין &quot;Guidance material on the pre-flight checking of VOR airborne equipment&quot;, לגבי בחירת המיקום והשימוש בעמדת בדיקת VOR בשדה תעופה {{מוקטן|(Selection and use of VOR aerodrome check-points)}}.

== פרק ד': עזרים חזותיים לניווט ==

=== סימן א': מציינים ומערכות איתות ===

@ 34. מציין כיוון רוח
: (א) בעל רישיון יקיים בשדה תעופה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח {{מוקטן|(wind direction indicator)}}, שיאפשר לספק מידע בדבר כיוון הרוח ועוצמתה לטייס המבצע המראה או גישה לנחיתה, לפי תקנה זו.
: (ב) מיקום כל מציין כיוון רוח יהיה כך שבמציין כיוון הרוח מתקיימים אלה:
:: (1) הוא נראה מכלי טיס בעת טיסה, בעת גישה לנחיתה או בעת תנועה בשטח התנועה לפני ההמראה, לפי העניין;
:: (2) הוא מחווה את כיוון הרוח ועוצמתה בלא השפעה מהפרעות לתנועת האוויר הנגרמות עקב עצמים קרובים.
: (ג) מציין כיוון רוח יהיה עשוי כך שיחווה בצורה ברורה את כיוון הרוח על פני הקרקע ובצורה כללית את עוצמתה, ובכלל זה -
:: (1) הוא בצורה של חרוט קטום, עשוי מאריג, באורך שלא יפחת מ-3.60 מטרים ובקוטר שלא יפחת מ-0.90 מטרים בקצהו הרחב;
:: (2) הוא בצבע כזה שנראה בצורה ברורה ומובנת מגובה של 984 רגל (300 מטרים) לפחות מעל פני המסלול, בשים לב לרקע, ובכלל זה -
::: (א) ככלל, מציין כיוון הרוח יהיה בצבע אחד, לבן או כתום;
::: (ב) הוצב מציין כיוון הרוח על רקע משתנה, כך שנדרש שילוב של שני צבעים, כדי ליצור ניגודיות שלו בהשוואה לרקע המשתנה, יהיה מציין כיוון הרוח צבוע לפי ההוראות האלה:
:::: (1) הוא יהיה צבוע באחד משילובי הצבעים האלה: כתום ולבן, אדום ולבן או שחור ולבן;
:::: (2) הוא יהיה צבוע כך שהוא מחולק לחמישה פסים צבועים, לסירוגין, באחד משילובי הצבעים כאמור בפסקה (1); הפס הראשון והפס האחרון יהיו צבועים בצבע הכהה בשילוב הצבעים כאמור.
: (ד) בשדה תעופה הפועל בלילה יהיה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח מוארים, לפי אופן ההפעלה של שדה התעופה.

@ 35. מנורת איתות
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה שקיים בו מגדל פיקוח, אלא אם כן במגדל הפיקוח מצויה מנורת איתות {{מוקטן|(signalling lamp)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מסוגלת להאיר באור בצבע אדום, ירוק ולבן, ולעבור מהארה בצבע אחד להארה באחד מהצבעים האחרים באופן מיידי;
:: (2) היא כזו שניתן לכוונה באופן ידני, לעבר כל מטרה כפי שיידרש;
:: (3) היא מאפשרת שידור במורס, בכל אחד מהצבעים כאמור, במהירות של 4 מילים בדקה לכל הפחות;
:: (4) היא כזו שפיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} ועוצמת התאורה {{מוקטן|(intensity)}} שלה הם לפי נספח 14 לעניין &quot;Signalling lamp&quot;.
: (ב) בתקנה זו, &quot;ירוק&quot; - כפי מאפייניו בתוספת מספר 1 לגבי מאפייני הצבע הירוק בנסיבות שבהן לא נדרש עמעום {{מוקטן|(Dimming)}} או נדרש להבטיח כי צופה בעל ראיית צבעים לקויה {{מוקטן|(Defective colour vision)}} יהיה מסוגל לקבוע את הצבע.

=== סימן ב': סימונים ===

@ 36. חובת סימון
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הוא מסומן לפי [[סימן זה]].

@ 37. צבעים ובולטות
: (א) סימוני מסלול {{מוקטן|(runway markings)}} וסימוני מסלול סגור יהיו בצבע לבן.
: (ב) סימוני מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway markings)}}, סימוני צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway side stripe marking)}}, סימוני משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad markings)}}, סימוני מסלול הסעה סגור וסימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold markings)}} יהיו בצבע צהוב.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), סימון נתיבי הסעה חלופיים לעמדת חניה, יכול שיהיו בצבעים לפי הנחיות ACI לעניין &quot;Recommended colours&quot; ולעניין &quot;Alternative aircraft stand taxilane&quot;.
: (ד) סימוני קווי בטיחות לרחבה {{מוקטן|(apron safety lines)}} יהיו לפי הוראות אלה:
:: (1) בצבע לבן - לגבי סימונים שעניינם אסדרת תנועה וחניה של כלי רכב ברחבה;
:: (2) בצבע אדום - לגבי סימונים שעניינם ציון סכנה או קביעת גבול שאין לחצותו.
: (ה) נוכח בעל הרישיון לדעת כי נדרש להבליט סימון על רקע צבע המיסעה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן, תיעשה ההבלטה לפי המפורט להלן ולפי הנחיות ACI לעניין &quot;recommended colours&quot;:
:: (1) לגבי סימון בצבע לבן או בצבע צהוב - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע שחור;
:: (2) לגבי סימון בצבע אדום - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע לבן.
: (ו) סימונים לפי [[סימן זה]] -
:: (1) יהיו בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;;
:: (2) יהיו בסוג צבע שימזער את הפגיעה בתכונות החיכוך של המשטח.
: (ז) בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה, סימונים לפי [[סימן זה]] יכילו חומרים מחזירי אור, שנועדו להגדיל את נראותם.

@ 38. הגדרת כינוי מסלול ושרטוטו
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הגדיר ושרטט, לגבי כל מסלול, בכל קצה שלו, את כינוי המסלול {{מוקטן|(runway designation)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) כינוי המסלול יורכב ממספר דו-ספרתי, ולגבי מספר מסלולים מקבילים - ממספר דו-ספרתי בצירוף אות לועזית, שיוגדרו לפי נספח 14 לעניין &quot;Runway designation marking&quot;;
:: (2) כינוי מסלול ישורטט במיקום לפי איור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, לפי מאפייני המסלול;
:: (3) המספר והאות הלועזית המרכיבים את כינוי המסלול יהיו בצורה וביחס לפי איור &quot;Form and proportions of numbers and letters for runway designation markings&quot; בנספח 14, ובממדים שלא פוחתים מאלה המפורטים שם, אלא אם כן כינוי המסלול משולב בסימון מפתן המסלול, לפי איור משנה &quot;C - optional pattern&quot; באיור האמור, שאז יגדיל בעל הרישיון את ממדיהם, באופן יחסי, כדי למלא בצורה מתאימה את הרווחים בין הקווים המסמנים את מפתן המסלול.
: (ב) אם מפתן המסלול מוזז והמנהל הורה לבעל הרישיון מטעמים של בטיחות הטיסה כי עליו לעשות כך, יציין בעל הרישיון את כינוי המסלול שבתחילת המסלול, גם על גבי שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} שהוא שלט מיקום {{מוקטן|(location)}}, אחד לפחות, שימוקם כך שטייס המיושר על המסלול יראה אותו, לשם הנחיית כלי טיס ממריא.

@ 39. סימון ציר מסלול
: בעל רישיון ישרטט, על כל מסלול סלול, סימון ציר מסלול, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון ציר המסלול {{מוקטן|(runway centre line marking)}} ימוקם לאורך ציר המסלול, בין כינויי המסלול משני קצותיו, לפי איור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, אלא אם כן המסלול מצטלב עם מסלול אחר, שאז תחול לגבי סימון ציר המסלול באזור ההצטלבות [[תקנה 45]];
: (2) סימון ציר מסלול יהיה בצורה של פסים, המרווחים זה מזה בצורה אחידה, באופן הזה:
:: (א) אורכם של פס ושל המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו גם יחד, לא יפחת מ-50 מטרים ולא יעלה על 75 מטרים;
:: (ב) אורכו של כל פס יהיה שווה, לכל הפחות, לאורכו של המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו או ל-30 מטרים, לפי הגדול שבהם;
: (3) רוחב פס לא יפחת מהמידות האלה:
:: (א) 0.90 מטר - במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III;
:: (ב) 0.45 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I;
:: (ג) 0.30 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 ובמסלול לא-ממוכשר.

@ 40. סימון מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold marking)}} על כל מסלול, לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון מפתן מסלול יחל 6 מטרים ממפתן המסלול;
:: (2) סימון מפתן מסלול יורכב מדפוס של פסים אורכיים, בעלי ממדים אחידים, הממוקמים, לרוחב המסלול, בצורה סימטרית לעומת ציר המסלול, לפי איורי המשנה &quot;A - general and all precision approach runways&quot; או &quot;B - parallel runways&quot;, לפי העניין, באיור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14;
:: (3) סימון מפתן מסלול יהיה כך שאורכו של כל פס יהיה 30 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.80 מטרים בקירוב, כשהרווח בין פס אחד לאחר יהיה 1.80 מטרים בקירוב; ואולם לגבי שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול - הרווח ביניהם יהיה מכפלת הרווח האמור;
:: (4) סימון מפתן מסלול יכלול מספר פסים אורכיים לפי רוחב המסלול, ולפי טבלה זו:
::: {| width=&quot;80%&quot;
! ספרור !! רוחב המסלול !! מספר הפסים
|-
| (1) || פחות מ-23 מטרים || 4
|-
| (2) || 23 מטרים או יותר ופחות מ-30 מטרים || 6
|-
| (3) || 30 מטרים או יותר ופחות מ-45 מטרים || 8
|-
| (4) || 45 מטרים או יותר ופחות מ-60 מטרים || 12
|-
| (5) || 60 מטרים ויותר || 16;
|}
:: (5) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ומסלול לא-ממוכשר, שרוחבם הוא 45 מטרים או יותר - על אף האמור בפסקאות (2), (3) סיפה ו-(4), דפוס הפסים האורכיים יכול שיהיה לפי איור המשנה &quot;C - optional pattern&quot; באיור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, ובלבד שיהיו 3 פסים לפחות מכל צד של סימון כינוי המסלול, ושהרווח בין שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול יהיה 22.50 מטרים;
:: (6) הפסים ישתרעו לרוחב המסלול, משני צידי ציר המסלול, עד למרחק הקצר מבין שני אלה:
::: (א) 3 מטרים מכל צד מסלול;
::: (ב) 27 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
:: (7) הסימון יכלול גם פס רוחבי {{מוקטן|(transverse stripe)}}, שישורטט לרוחב המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול, ברוחב שלא יפחת מ-1.80 מטרים, לפי איור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מפתן מסלול&quot; - לרבות מפתן מסלול מוזז באופן קבוע.

@ 41. סימון מפתן מסלול מוזז
: אם מפתן המסלול מוזז, יחולו הוראות אלה:
: (1) אם הוא מוזז באופן קבוע, בעל הרישיון יעשה את אלה, הכול לפי איור המשנה &quot;B - temporarily or permanently displaced threshold&quot; באיור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14:
:: (א) ישרטט את מפתן המסלול לפי [[תקנה 40]];
:: (ב) ישרטט חיצים לאורך ציר המסלול בחלק המסלול שלפני מפתן המסלול המוזז;
: (2) אם הוא מוזז באופן זמני, בעל הרישיון יעשה אחד מאלה:
:: (א) יפעל לפי פסקה (1);
:: (ב) ישרטט את הפס הרוחבי כאמור [[בתקנה 40(א)(7)]] ואת סימון מפתן המסלול, לפי איור המשנה &quot;A - temporarily displaced threshold&quot; באיור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14;
: (3) יסתיר את כל הסימונים שלפני מפתן המסלול המוזז, למעט סימון ציר המסלול, שהפסים הצבועים שלו יומרו לחיצים, לפי איור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14.

@ 42. סימון צידי מסלול
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול {{מוקטן|(runway side stripe)}} באלה:
:: (1) לאורך מסלול סלול אם הניגודיות שבין צידי המסלול לבין שוליו או לבין סביבתו אינה מספקת;
:: (2) לאורכו של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון צידי מסלול יורכב משני פסים, אחד בכל צד של המסלול לאורכו, כך שצידו החיצון של כל פס, לעומת ציר המסלול, יחפוף את צד המסלול, זולת אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, שאז כל פס ימוקם במרחק של 30 מטרים מציר המסלול;
:: (2) אם קיים משטח פנייה למסלול, יימשך סימון צידי המסלול לאורך המסלול גם ביציאה למשטח הפנייה האמור וגם בכניסה ממנו חזרה למסלול;
:: (3) רוחבו של כל פס בסימון צידי מסלול לא יפחת מהמידות האלה:
::: (א) 0.90 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו 30 מטרים או יותר;
::: (ב) 0.45 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו קטן מ-30 מטרים.
: (ג) בתקנה זו, &quot;צד מסלול&quot; {{מוקטן|(runway edge)}} - החלק המרוחק ביותר של המסלול, לרוחבו, מציר המסלול.

@ 43. קביעת נקודת מיכוון וסימונה
: (א) בעל רישיון יגדיר וישרטט נקודת מיכוון {{מוקטן|(aiming point)}} באלה:
:: (1) במסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
:: (2) במסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובכל מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי הדבר נדרש לשם שיפור דיוק הגישה.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון נקודת מיכוון לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון נקודת המיכוון על המסלול יתחיל במקומות אלה:
::: (א) לגבי מסלול המצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(visual approach slope indicator systems(()))}} מסוג PAPI או APAPI((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) - בנקודה על המסלול שאליה מתכנס מישור הגישה החזותי {{מוקטן|(visual approach slope)}} הנקוב לאותו מסלול;
::: (ב) לגבי מסלול שאינו מצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה - במרחק ממפתן המסלול לפי נספח 14 לעניין &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot; לגבי &quot;Distance from threshold to beginning of marking&quot;, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
:: (2) סימון נקודת המיכוון יורכב משני פסים, שאורך ורוחב כל פס והמרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים יהיו לפי נספח 14 לעניין &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot;, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
:: (3) בלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), סומן במסלול סימון אזור נגיעה לפי [[תקנה 44]], יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים כאמור שווה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון אזור הנגיעה.

@ 44. הגדרת אזור הנגיעה וסימונו
: (א) בעל רישיון יגדיר ויסמן את אזור הנגיעה {{מוקטן|(touchdown zone)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
:: (2) במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 או בכל מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - אם נוכח בעל הרישיון כי סימון אזור הנגיעה נדרש לשם הבלטת אזור הנגיעה לצורך דיוק הגישה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן.
: (ב) בעל רישיון ישרטט את סימון אזור הנגיעה לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון אזור הנגיעה יורכב מזוגות של סימונים מלבניים, ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; מספר זוגות הסימונים המלבניים לאורך ציר המסלול יהיה לפי מרחק הנחיתה הזמין, או, אם סימון אזור הנגיעה נדרש לגבי שני כיווני הגישה למסלול - לפי המרחק בין מפתני המסלול, לפי נספח 14 לעניין &quot;Touchdown zone marking&quot; לגבי &quot;Location and characteristics&quot;;
:: (2) סימון אזור הנגיעה ישורטט לפי איורי המשנה &quot;A - basic pattern&quot; או &quot;B - with distance coding&quot; באיור &quot;Aiming point and touchdown zone markings&quot; בנספח 14, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין או למרחק בין מפתני מסלול, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) לגבי &quot;basic pattern&quot; - אורכו של כל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים ורוחבו לא יפחת מ-3 מטרים;
::: (ב) לגבי &quot;with distance coding&quot; - אורך כל רצועה בכל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים, רוחבה לא יפחת מ-1.80 מטרים והמרווח בין שני פסים סמוכים בסימון לא יפחת מ-1.50 מטרים;
::: (ג) המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול יהיה לפי הטבלה שעניינה &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot; לנספח 14, לעניין &quot;lateral spacing between inner sides of stripes&quot;;
::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), נקבעה נקודת מיכוון למסלול - יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול שווה לזה של המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון נקודת המיכוון לפי [[תקנה 43]];
::: (ה) המרחק האורכי בין תחילת סימון מלבני אחד לאחר לאורך ציר המסלול יהיה 150 מטרים, ממפתן המסלול, ואולם סימון מלבני כאמור, שאמור להיות ממוקם במרחק של עד 50 מטרים מסימון נקודת המיכוון - לא ישורטט;
:: (3) למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2 - יורכב, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), מזוג של סימונים מלבניים ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול, שיהיה במרחק של 150 מטרים מתחילת סימון נקודת המיכוון לכיוון המסלול, ותקנת משנה (ב)(2) תחול בשינויים המחויבים.

@ 45. סימון באזור הצטלבות
: בעל רישיון ישרטט את סימוני המסלולים בהצטלבות בין שני מסלולים או יותר לפי חשיבותם ולפי הוראות אלה:
: (1) חשיבות מסלולים בהצטלבות, תהיה לפי הדירוג הזה: מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אחריו מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ואחריו מסלול לא-ממוכשר;
: (2) סימוני המסלול החשוב ביותר יהיו רציפים וסימוני שאר המסלולים לא יסומנו באזור ההצטלבות, ואולם סימוני צידי המסלול {{מוקטן|(runway side stripe marking)}} של המסלול החשוב ביותר יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות;
: (3) לגבי מסלולים בעלי אותה חשיבות לפי פסקה (1) - יגדיר בעל הרישיון את המסלול החשוב ביותר מביניהם, ופסקה (2) תחול בשינויים המחויבים;
: (4) בהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, סימוני המסלול יהיו רציפים, וסימוני מסלול ההסעה לא יסומנו באזור ההצטלבות; סימוני צידי המסלול יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות.

@ 46. סימון ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line marking)}} על אלה:
:: (1) על מסלול הסעה סלול;
:: (2) על נתיב הסעה ברחבה, כך שיספק הנחיה מתמשכת בעת תנועה בין ציר המסלול לבין עמדות החניה שברחבה;
:: (3) על מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אם ציר מסלול ההסעה אינו חופף את ציר המסלול.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה במקומות אלה:
:: (1) במקטע ישר של מסלול ההסעה - לאורך ציר מסלול ההסעה;
:: (2) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - לאורך המקטע, בהמשך לסימון ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אליו, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול;
:: (3) אם סימון ציר מסלול ההסעה קבוע על המסלול, כאמור בתקנת משנה (א)(3) - לאורך ציר מסלול ההסעה.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
:: (1) בהצטלבות של מסלול הסעה עם מסלול, אם מסלול ההסעה משמש לפינוי המסלול, סימון ציר מסלול ההסעה יהיה לפי הוראות אלה, והכול לפי איור &quot;Taxiway markings&quot; בנספח 14:
::: (א) סימון ציר מסלול ההסעה יתעקל לכיוון סימון ציר המסלול;
::: (ב) סימון ציר מסלול ההסעה יתמשך במקביל לסימון ציר המסלול, מעבר לנקודת ההשקה לציר המסלול -
:::: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
:::: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים;
:: (2) סימון ציר מסלול הסעה יהיה ברוחב של 0.15 מטרים לפחות;
:: (3) סימון ציר מסלול הסעה ישתרע ברציפות לאורך ציר מסלול ההסעה, למעט במקרים אלה:
::: (א) במקרה כאמור [[בתקנה 45(4)]];
::: (ב) אם הוא חוצה סימון עמדת המתנה למסלול או סימון עמדת המתנת ביניים, שאז סימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון העמדות כאמור, ויתחדש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
:: (4) בסמוך לעמדת המתנה למסלול, במטרה להדגיש את הקרבה אליה, ישורטט סימון ציר מסלול הסעה מודגש {{מוקטן|(enhanced taxiway centre line marking)}}, לפי הוראות אלה:
::: (א) הוא ישתרע ממרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת המתנה למסלול, לכיוון התנועה מהמסלול ואילך למרחק של 47 מטרים לכל היותר;
::: (ב) הוא יהיה בממדים לפי איור המשנה &quot;dimensions&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
::: (ג) בלי לגרוע מפסקאות משנה (א) ו-(ב) -
:::: (1) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה סימון עמדת המתנה אחר הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
::::: (א) הוא יופסק במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון עמדת ההמתנה האחרת;
::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
::::: (ג) הוא יימשך, מנקודת חידוש הסימון כאמור בפסקה (2), לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה &quot;second hold position&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
:::: (2) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה מסלול הסעה הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
::::: (א) הוא יופסק במרחק של 1.50 מטרים לפני נקודת החיתוך של צירי מסלולי ההסעה;
::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 1.50 מטרים לאחריה;
::::: (ג) הוא יימשך לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה &quot;intersecting Taxiway&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
:::: (3) אם מספר מסלולי הסעה מצטלבים בעמדת המתנה למסלול או לפניה - סימון ציר מסלול ההסעה המודגש יימשך לאורך שלא יפחת מ-47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לגבי כל אחד ממסלולי ההסעה המצטלבים;
:::: (4) אם המרחק בין סימוני שתי עמדות המתנה למסלול, הנמצאות זו מול זו, קטן מ-94 מטרים, יסומן ציר מסלול הסעה מודגש לכל אורך המרחק האמור, לפי איור משנה &quot;between two holding positions&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14.

@ 47. סימון צד מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון ישרטט בגבול שבין משטח שאינו מיועד לשאת עומס {{מוקטן|(non-load-bearing surface)}} לבין משטח המיועד לשאת עומס {{מוקטן|(load-bearing surface)}}, סימון צד מסלול הסעה {{מוקטן|(taxi side stripe marking)}}, לפי הוראות אלה, אם נוכח לדעת כי לא ניתן להבחין ביניהם בקלות או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
:: (1) סימון צד מסלול הסעה ישורטט לאורך קצה המשטח המיועד לשאת עומס, וקצהו החיצוני יחפוף את קצה המשטח האמור;
:: (2) סימון צד מסלול הסעה יורכב מצמד קווים מקבילים, רציפים, ברוחב של 0.15 מטרים האחד ובמרחק של 0.15 מטרים זה מזה.
: (ב) נוכח המנהל לדעת כי קיים חשש לבלבול בין סימון צד מסלול הסעה לבין סימון ציר מסלול ההסעה, לרבות בהצטלבות מסלולי הסעה או בעיקול במסלול הסעה, ובמקום שבו עלול להיווצר ספק בדבר מיקומו של כלי הטיס לעומת סימון צד מסלול ההסעה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון כי לסימון צד מסלול ההסעה לפי תקנת משנה (א) יתווספו פסים רוחביים {{מוקטן|(additional transverse stripes)}} לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) בעל רישיון ישרטט פסים רוחביים כפי שהורה לו המנהל לפי תקנת משנה (ב), לפי ההוראות האלה:
:: (1) הם יהיו על גבי המשטח שאינו מיועד לשאת עומס;
:: (2) הם יהיו בניצב לסימון צד המסלול;
:: (3) השרטוט יהיה כך שהמרחק בין פס לפס לא יעלה על האורכים האלה:
::: (א) 15 מטרים לאורכו של עיקול במסלול ההסעה;
::: (ב) 30 מטרים לאורכו של מקטע ישר במסלול ההסעה;
:: (4) בכל פס מתקיימים גם אלה:
::: (א) הוא ברוחב של 0.90 מטרים;
::: (ב) הוא באורך של 7.50 מטרים, אלא אם כן הורה המנהל לבעל הרישיון אחרת.
: (ד) בתקנה זו, &quot;משטח שאינו מיועד לשאת עומס&quot; - משטח בשדה התעופה, לרבות שולי מסלול הסעה, שולי משטח פנייה או חלק ממפרץ המתנה או מרחבה, שאינו מיועד לשאת עומס וששימוש בו בידי כלי טיס עלול לגרום נזק לכלי הטיס.

@ 48. סימון משטח פנייה
: בעל רישיון ישרטט, במשטח פנייה, סימון משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון משטח פנייה יימשך במקביל לסימון ציר המסלול, לפני נקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול באורכים האלה:
:: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
:: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים;
: (2) סימון משטח פנייה יתעקל, בנקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול, ויימשך לאורך ציר משטח הפנייה;
: (3) סימון משטח פנייה יהיה קו רציף ברוחב של 0.15 מטרים לפחות.

@ 49. סימון עמדת המתנה למסלול
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב מסלול ההסעה שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
: (2) אם המסלול הוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי - סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב המסלול שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
: (3) הוא יהיה בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איור &quot;Runway-holding position markings&quot; בנספח 14;
: (4) על אף האמור בפסקה (3), בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שמקוימות לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, סימון עמדת ההמתנה למסלול הקרובה ביותר למסלול יהיה בדפוס A2, וסימון עמדות ההמתנה למסלול הרחוקות יותר מהמסלול יהיה בדפוס B2 לפי איור &quot;Runway-holding position markings&quot; בנספח 14.

@ 50. סימון עמדת המתנת ביניים
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנת ביניים, סימון עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position marking)}}; סימון עמדת הביניים יהיה לפי איור &quot;Taxiway markings&quot; בנספח 14, לגבי &quot;Intermediate holding position marking&quot;.

@ 51. סימון עמדת בדיקת VOR
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת בדיקת VOR, סימון עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון עמדת בדיקת VOR יורכב ממעגל בצבע לבן בקוטר של 6 מטרים, שרוחב הקו המסמן אותו יהיה 0.15 מטרים, לפי איור משנה &quot;without direction line&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint marking&quot; בנספח 14;
: (2) סימון עמדת בדיקת VOR ימורכז בנקודה שבה על כלי טיס לעמוד כדי לקלוט באופן מדויק את אות ה-VOR המפורסם לצורך הבדיקה;
: (3) אם נדרש כי, לצורך בדיקת ה-VOR, כלי הטיס יתיישר בכיוון מסוים, סימון עמדת בדיקת VOR יכלול גם קו בצבע לבן בכיוון האמור, לפי איור משנה &quot;with direction line&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint marking&quot; בנספח 14, שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (א) הוא עובר דרך מרכז המעגל כאמור בתקנת משנה (ג);
:: (ב) הוא נמשך למרחק של 6 מטרים מחוץ למעגל;
:: (ג) בסופו מסומן ראש-חץ;
:: (ד) הוא ברוחב של 0.15 מטרים.

@ 52. קביעת כינוי רחבה וכינוי עמדת חניה
: בעל רישיון יגדיר לכל רחבה כינוי רחבה, ולכל עמדת חניה כינוי עמדת חניה שיורכבו מאות לועזית, אחת או יותר, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר; כינוי רחבה או כינוי עמדת חניה כאמור לא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה, לכינוי רחבה אחרת או לכינוי עמדת חניה אחרת.

@ 53. סימוני עמדת חניה
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת חניה, סימוני עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand markings)}} לפי הוראות אלה:
: (1) סימוני עמדת חניה ישורטטו כך שבהנחה שגלגל האף של כלי טיס נע על גבי הסימונים האמורים, מתקיימים בכל עת המרחקים המזעריים המפורטים [[בתקנה 31(5)]];
: (2) סימוני עמדת חניה יכללו, לפי אופן השימוש בה, את אלה:
:: (א) קו כניסה לעמדת חניה {{מוקטן|(lead-in line)}}, שמתקיימים בו אלה:
::: (1) הוא בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand lead-in line, taxiway and taxilane centre line&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;stand lead-in lines for multiple aircraft type parking stands&quot;, לפי העניין;
::: (2) אם קו כניסה לעמדת חניה משמש לתנועה חד-כיוונית - הוא כולל חיצים בכיוון התנועה, שיהיו בצבעים, בממדים ובצורה לפי הנחיות ACI לעניין &quot;one way arrow&quot;;
:: (ב) קו יציאה מעמדת חניה {{מוקטן|(lead-out line)}}, שתחול לגביו פסקת משנה (א)(1), בשינויים המחויבים;
:: (ג) סמן תחילת פנייה {{מוקטן|(turn bar)}}, בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;power out, turn bar and alignment line&quot;;
:: (ד) קו התיישרות {{מוקטן|(alignment line)}}, שתפקידו להנחות את הטייס בעת ביצוע השלב הסופי של תמרון החניה, שימוקם בהמשכו של קו הכניסה לעמדת החניה ויהיה בצבעים ובממדים כאמור בפסקת משנה (א)(1);
:: (ה) קו עצירה {{מוקטן|(stop line)}}, שמתקיימים בו אלה:
::: (1) הוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;basic aircraft stop line&quot;, הנחיות ACI לעניין &quot;multiple aircraft stop line&quot;, הנחיות ACI לעניין &quot;basic marshaller and towing stop line&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;multiple marshaller and towing stop line&quot;, והכול לפי העניין;
::: (2) בעמדת חניה שבה סומן יותר מקו עצירה אחד, לגבי כל קו עצירה - הוא כולל גם סימון שבו יצוין טיפוס כלי הטיס שאותו נועד קו העצירה לשמש; ציון טיפוס כלי הטיס יוגדר לפי מסמך 8643, וסימונו יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI המפורטות בפסקת משנה (ה)(1), לפי העניין;
:: (ו) סימון הכוונה לעמדת חניה, או למספר עמדות חניה, הכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI, לעניין &quot;direction to parking stand&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;direction to an area of parking stands&quot;, לפי העניין; לסימון הכוונה לעמדת חניה החופפת עמדת חניה אחרת יתווסף ציון טיפוס כלי הטיס, שיוגדר לפי מסמך 8643;
:: (ז) סימון מיקום עמדת חניה, שכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand identification on parking stand&quot;;
:: (ח) סימון מוטת כנף מרבית לשימוש בנתיב הסעה לעמדת חניה, בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;maximum wingspan marking&quot;.

@ 54. שרטוט קווי בטיחות לרחבה
: (א) בעל רישיון ישרטט ברחבה, לפי אופן השימוש בה, קווי בטיחות לרחבה מהסוגים האלה, שיהיו בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום כלהלן:
:: (1) קו גבול אחריות - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;boundary of responsibility line&quot;;
:: (2) קו בטיחות בעמדת חניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand safety line&quot;;
:: (3) קו המתחם אזור מוגבל - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand-by areas - restricted for aircraft manoeuvres&quot;‏, &quot;stand-by areas - height restricted&quot; או &quot;stand dividing line&quot;, לפי העניין;
:: (4) קו המתחם אזור חניית ציוד - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;equipment parking area&quot;;
:: (5) קו המתחם אזור אסור לחניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;no parking area&quot;, או הנחיות ACI לעניין &quot;air bridge wheel position&quot;, לפי העניין;
:: (6) קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;underground services including fuel hydrant markings&quot;;
:: (7) סימון צידי דרך לכלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;service road&quot;;
:: (8) קו גבול לתנועת כלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;vehicle limit line&quot;.
: (ב) תקנת משנה (א)(7) ו-(8) תחול גם על דרך לכלי רכב מחוץ לרחבה.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;סימון צידי דרך לכלי רכב&quot; - קווים המתחמים דרך לכלי רכב משני צידיה;
::- &quot;קו בטיחות בעמדת חניה&quot; - קו סביב עמדת החניה, המתחם אזור, שצריך להיות נקי מאנשים, כלי רכב וציוד אם כלי טיס מסיע בכוחות עצמו או נגרר לעמדת החניה, או אם מנועיו פועלים;
::- &quot;קו גבול אחריות&quot; - קו המפריד בין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של בעל הרישיון לבין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של מגדל הפיקוח;
::- &quot;קו גבול לתנועת כלי רכב&quot; - קו שאותו אסור לכלי רכב לחצות;
::- &quot;קו המתחם אזור אסור לחניה&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו אין למקם כלי רכב וציוד;
::- &quot;קו המתחם אזור חניית ציוד&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו ניתן למקם באופן חופשי כלי רכב וציוד כך שיישמר המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]];
::- &quot;קו המתחם אזור מוגבל&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה, המצוי במרחק בטוח מכלי טיס המסיע בכוחות עצמו לעמדה, ושאין מניעה שיהיו בו אנשים, כלי רכב וציוד בשעה שכלי טיס אינו מסיע מעמדת החניה החוצה;
::- &quot;קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שהוא פתח של מיתקן שירות תת-קרקעי.

@ 55. סימוני דרך לכלי רכב
: (א) בכפוף לאמור [[בתקנה 54(ב)]], בעל רישיון ישרטט על דרך לכלי רכב, תמרורי סימון על פני הדרך שנקבעו לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]].
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב לרוחב הדרך בעמדת ההמתנה, לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]] לגבי קו עצירה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון ישרטט סימון צידי דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע לבן וברוחב שלא יפחת מ-0.10 מטרים;
:: (2) לגבי דרך לכלי רכב החוצה מסלול הסעה - סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;taxiway and taxilane crossing&quot;.

@ 56. סימון הנחיה מחייב
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}}, נוסף על שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}}, בכל אחד מאלה:
:: (1) על מסלול ההסעה - אם רוחבו עולה על 60 מטרים;
:: (2) על משטח אזור התנועה - במקום שבו הורה המנהל לבעל הרישיון, אם הדבר נדרש מטעמי בטיחות הטיסה.
: (ב) אישר המנהל לבעל רישיון כי הצבת שלט הנחיה מחייב אינה אפשרית, ישרטט בעל הרישיון סימון הנחיה מחייב מתאים.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב לפי הוראות אלה:
:: (1) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-9 מטרים, הסימון יהיה -
::: (א) לפי איור משנה &quot;A - taxiway for aeroplanes with OMGWS up to but not including 9 m&quot; באיור &quot;Mandatory instruction marking&quot; בנספח 14;
::: (ב) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
::: (ג) כך שמרכזו על ציר מסלול ההסעה;
::: (ד) כך שסימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק שלא יפחת ממטר אחד ממנו;
:: (2) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, ישורטטו שני סימוני הנחיה מחייבים, שיהיו -
::: (א) לפי איור משנה &quot;B - taxiway for aeroplanes with OMGWS from 9 m up to but not including 15 m&quot; באיור &quot;Mandatory instruction marking&quot; בנספח 14;
::: (ב) משני צידי סימון ציר מסלול ההסעה;
::: (ג) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מאלה:
:::: (1) מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
:::: (2) מסימון ציר מסלול ההסעה, לרוחב מסלול ההסעה;
:: (3) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], סימון ההנחיה המחייב יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום, ויהיה זהה לזה שעל גבי שלט ההנחיה המחייב המתאים, למעט אם מדובר בסימון הנחיה מחייב שעניינו איסור כניסה {{מוקטן|(no entry)}}, שאז הוא יורכב מכיתוב שתוכנו &quot;NO ENTRY&quot;;
:: (4) הרקע של סימון ההנחיה המחייב יהיה בצורת מלבן, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו;
:: (5) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין סימון ההנחיה המחייב לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול סימון ההנחיה המחייב מסגרת מתאימה ליצירת הניגודיות, בצבע שחור או בצבע לבן, בהתחשב בצבע המשטח כאמור;
:: (6) כל תו בכיתוב לפי תקנה זו יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3 ובאורך לפי הוראות אלה:
::: (א) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
::: (ב) 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים.
: (ד) שורטטה עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]] על גבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 60 מטרים, ישרטט בעל הרישיון, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), סימון הנחיה מחייב שיורכב מכיתוב שתוכנו &quot;CAT II&quot;‏, &quot;CAT III&quot; או &quot;CAT II/III&quot;, לפי סוג הגישה למסלול שאותו משרתת עמדת ההמתנה, שיחולו עליו הוראות אלה:
:: (1) סימון ההנחיה המחייב ישורטט במרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
:: (2) שרטוט סימון ההנחיה המחייב יחל ממרחק של 0.90 מטרים מצד מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, לאורכו של סימון עמדת ההמתנה;
:: (3) לגבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 90 מטרים - סימון ההנחיה המחייב ישורטט מספר פעמים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, ובמרווחים שלא עולים על 45 מטרים בין סימון לסימון;
:: (4) כל תו בכיתוב האמור יהיה באורך שלא יפחת מ-1.80 מטרים, בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (5) תחול עליו גם תקנת משנה (ג)(3), (4) ו-(5).
: (ה) בעל רישיון לא ישרטט סימון הנחיה מחייב על גבי מסלול, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.

@ 57. סימון מידע
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון מידע {{מוקטן|(information marking)}}, נוסף על שלט מידע {{מוקטן|(Information sign)}}, במקום שבו נוכח לדעת כי הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הצבת שלט מידע אינה אפשרית או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט בעל הרישיון סימון מידע מתאים על משטח אזור התנועה.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לרוחב משטח אזור התנועה, וימקמו כך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי הטיס שאותו נועדו מסלול ההסעה או הרחבה לשמש.
: (ד) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לפי הוראות אלה:
:: (1) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], יחולו הוראות אלה:
::: (א) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע צהוב על רקע שחור, אם הוא בא במקום שלט שעניינו מיקום {{מוקטן|(location)}} או נוסף עליו;
::: (ב) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב, אם הוא בא במקום שלט שעניינו הכוונה {{מוקטן|(direction)}} או נוסף עליו;
:: (2) כל תו בכיתוב המרכיב את סימון המידע יהיה -
::: (א) באורך 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, אלא אם כן אישר לו המנהל אורך אחר, לאחר שנוכח לדעת כי הדבר נדרש בשל מגבלות מקום, ובלבד שזה לא יפחת מ-2 מטרים;
::: (ב) באורך 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים;
::: (ג) בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (3) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין הרקע של סימון המידע לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול בסימון המידע מסגרת לפי הוראות אלה:
::: (א) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע צהוב - מסגרת בצבע שחור;
::: (ב) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע שחור - מסגרת בצבע צהוב.

@ 58. סימוני מסלול סגור
: (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול או קטע של מסלול סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway marking)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) סימוני מסלול סגור ישורטטו בתחילתו ובסופו של המסלול או של קטע המסלול הסגור, וכן לאורכו של המסלול או קטע המסלול הסגור כך שהמרחק בין הסימונים לא יעלה על 300 מטרים;
:: (2) סימוני מסלול סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה &quot;closed runway marking&quot; באיור &quot;Closed runway and taxiway markings&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט, על מסלול או קטע של מסלול שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת המסלול או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

@ 59. סימוני מסלול הסעה סגור
: (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול הסעה סגור {{מוקטן|(closed taxiway marking)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) סימוני מסלול הסעה סגור יסומנו בתחילתו ובסופו של מסלול ההסעה או של קטע מסלול ההסעה הסגור, לפחות;
:: (2) סימוני מסלול הסעה סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה &quot;closed taxiway marking&quot; באיור &quot;Closed runway and taxiway markings&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול הסעה סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת מסלול ההסעה או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

@ 60. הסתרת סימונים ותאורות במסלול סגור או במסלול הסעה סגור
: (א) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם לצמיתות, יסתיר בעל הרישיון את סימוני המסלול, סימוני מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין.
: (ב) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם, לא יפעיל בעל הרישיון את מערכת תאורות הגישה, תאורות המסלול, תאורות מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין, אלא לצורך תחזוקתם או לצורך מבצעי אחר.

@ 61. סימוני טרום מפתן מסלול
: בעל רישיון ישרטט, על משטח סלול שלפני מפתן מסלול, שאורכו עולה על 60 מטרים ושאינו מתאים לשימוש כלי טיס, סימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימוני טרום מפתן סלול ישתרעו לכל אורכו של המשטח הסלול כאמור;
: (2) סימוני טרום מפתן מסלול יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור &quot;Pre-threshold marking&quot; בנספח 14.

=== סימן ג': שלטים ===

@ 62. הצבת שלטים
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו שלטים {{מוקטן|(signs)}} לפי [[סימן זה]].

@ 63. מאפיינים כלליים של שלט
: לא יציב בעל רישיון שלט לפי [[סימן זה]] אלא אם כן מתקיימות בשלט הוראות אלה:
: (1) הוא עצם שביר;
: (2) גובהו מעל פני הקרקע {{מוקטן|(installed height)}} מאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס, ובכל מקרה לא עולה על הגובה המפורט בעמודה &quot;installed (max)&quot; שבטבלה שעניינה &quot;Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs&quot; לנספח 14, למעט לגבי שלט מרחק נותר להמראה או לנחיתה;
: (3) הוא ממוקם במרחק מזערי מחלקו הסלול של מסלול או של מסלול הסעה, כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs&quot; לנספח 14, לפי העניין;
: (4) לגבי שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} או שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} - הוא מלבני, כשצלעו הארוכה אופקית;
: (5) לא נעשה בו שימוש בצבע האדום, אלא על גבי שלט הנחיה מחייב;
: (6) הכיתוב על גביו הוא לפי המאפיינים לעניין זה שבתוספת מספר 4;
: (7) הוא בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;;
: (8) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול שמתקיים בו אחד מאלה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה:
:: (א) ערך הראות על מסלול המזערי שהוגדר כתנאי להפעלתו, קטן מ-800 מטרים;
:: (ב) הוא מסלול ממוכשר, המופעל בלילה;
:: (ג) הוא מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, המופעל בלילה;
: (9) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, המופעל בלילה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה או שהוא משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}.

@ 64. שלט בעל תוכן משתנה
: (א) בעל רישיון יציב שלט בעל תוכן משתנה {{מוקטן|(variable message sign)}} אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) המידע המוצג בשלט תקף רק במהלך פרקי זמן מוגדרים;
:: (2) קיים צורך בהצגת תכנים שונים לחלופין.
: (ב) תצוגת שלט בעל תוכן משתנה שאינו בשימוש או שאירעה בו תקלה, תהיה ריקה.
: (ג) לא יעשה בעל רישיון שימוש בשלט בעל תוכן משתנה אלא אם כן פרק הזמן לשינוי התוכן על גבי השלט קצר ככל האפשר, ואינו עולה על 5 שניות.

@ 65. מאפיינים כלליים של שלט הנחיה מחייב
: (א) שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום.
: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, בשל גורמים סביבתיים או אחרים, נדרש להדגיש את הניגודיות בין הכיתוב על גבי השלט לבין הרקע שלו, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יוסיף, סביב הקצוות החיצוניים של התווים, קו מיתאר בצבע שחור בעובי, לפי הוראות אלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים.

@ 66. שלט כינוי מסלול
: בעל רישיון יציב שלט כינוי מסלול {{מוקטן|(runway designation sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט כינוי מסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס A2 לפי [[תקנה 49(3)]];
: (2) שלט כינוי מסלול ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
: (3) הכיתוב על פני שלט כינוי מסלול יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, כך שהוא מציג את כינוים מנקודת מבטו של הממתין בעמדת ההמתנה, לפי איורי משנה &quot;runway designation of a runway extremity&quot; או &quot;runway designation of both extremities of a runway&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot;, לפי העניין, ולפי איור בנספח 14.

@ 67. שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III‏ {{מוקטן|(category I, II or III holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]];
: (2) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול, לכיוון המסלול;
: (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, בתוספת הכיתוב CAT I‏, CAT II‏, CAT III‏, CAT II/III, או CAT I/II/III, לפי העניין, לפי איורי משנה &quot;category I hold position&quot;‏, &quot;category II hold position‏&quot;, &quot;category III hold position‏&quot;, &quot;category II and III hold position&quot; או &quot;category I, II and III hold position&quot;, לפי העניין, באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot;, ולפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; לנספח 14.

@ 68. שלט עמדת המתנה למסלול
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway-holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה למסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]];
: (2) שלט עמדת המתנה למסלול ימוקם מכל צד של עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול לתוך האזור החודר למישורי הגבלת המכשולים או לתוך אזור חיוני ILS או אזור רגיש ILS, לפי העניין;
: (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה למסלול יורכב מכינוי מסלול ההסעה שעליו מקוימת עמדת ההמתנה, בתוספת מספר ייחודי לאותה עמדת המתנה, לפי איור משנה &quot;runway-holding position&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot; בנספח 14.

@ 69. שלט אין כניסה
: בעל רישיון יציב שלט אין כניסה {{מוקטן|(NO ENTRY sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט אין כניסה יוצב בכניסה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
: (2) שלט אין כניסה ימוקם מכל צד של מסלול ההסעה, כשפניו לכיוון התנועה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
: (3) האיור על פני שלט אין כניסה יהיה לפי איור משנה &quot;NO ENTRY&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot; בנספח 14.

@ 70. שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road-holding position sign)}} בעמדת המתנה על דרך לכלי רכב שנקבעה לפי [[תקנה 29]], לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב ימוקם בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק של 1.50 מטרים מצד הדרך;
: (2) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב יהיה לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]], לגבי ההוראות שעניינן &quot;עצור! תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה&quot; ויכלול גם, אם בעל הרישיון נוכח לדעת כי הדבר נדרש להבטחת בטיחות התנועה מעמדת ההמתנה, את אלה:
:: (א) כיתוב, בשפה העברית, האוסר המשך תנועה בלא מירשה ממגדל הפיקוח;
:: (ב) שלט מיקום לפי [[תקנה 77]];
: (3) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב המיועד לשימוש בלילה יואר או יהיה משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}, [[ותקנה 63(8) ו-(9)]] לא תחול לגבי שלט כאמור.

@ 71. מאפיינים כלליים של שלט מידע
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות באמצעות שלט, מיקום מסוים או למסור מידע לגבי ניתוב התנועה או שהמנהל הורה לו לעשות כך, יציב שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מידע ימוקם ככל האפשר, בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
: (2) שלט מידע שאינו שלט מיקום לפי [[תקנה 77]], יורכב מכיתוב של תווים בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) שלט מידע שהוא שלט מיקום יורכב מכיתוב של תווים בצבע צהוב על רקע שחור, ואם לא נלווה אליו כל שלט אחר - גם ממסגרת בצבע צהוב, לפי איור משנה &quot;location&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (4) לא יוצב שלט מידע שאינו שלט מיקום בצד שלט הנחיה מחייב;
: (5) שלט מידע בהצטלבות מסלולי הסעה, ימוקם לפני ההצטלבות, לפי הוראות אלה:
:: (א) אם קיים סימון עמדת המתנת ביניים - בקו אחד עם סימון עמדת המתנת הביניים;
:: (ב) אם לא קיים סימון עמדת המתנת ביניים - במרחק מציר מסלול ההסעה החוצה שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (1) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
::: (2) 40 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.

@ 72. שלט פינוי מסלול
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות יציאה ממסלול למסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט פינוי מסלול {{מוקטן|(runway exit sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) הוא ימוקם באותו צד של המסלול שאליו פונה היציאה מהמסלול, [[ותקנה 71(1)]] לא תחול לגבי שלט כאמור;
: (2) הוא ימוקם לצד המסלול בנקודה על קו ניצב לנקודת ההשקה כאמור [[בתקנה 46(ג)(1)(ב)]];
: (3) הכיתוב על גביו יהיה לפי הוראות אלה:
:: (א) הוא יורכב מכינוי מסלול ההסעה שאליו נעשית היציאה מהמסלול ומחץ המורה את הכיוון שבו יש לנוע, שיהיה לפי אלה:
::: (1) מוטה בזווית של 45 מעלות ביחס לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה לפינוי מהיר;
::: (2) ניצב לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר;
:: (ב) הוא יהיה לפי איורי המשנה &quot;runway exit&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 73. שלט מסלול פנוי
: בעל רישיון יציב שלט מסלול פנוי {{מוקטן|(runway vacated sign)}} אחרי כל יציאה ממסלול, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מסלול פנוי ימוקם -
:: (א) לכל הפחות בצד אחד של מסלול ההסעה, וככל האפשר משני צידי מסלול ההסעה;
:: (ב) בקו עמדת ההמתנה למסלול שעל גבי מסלול ההסעה שאליו מובילה היציאה מהמסלול, ואם היו על מסלול ההסעה כאמור מספר עמדות המתנה למסלול - בקו עמדת המתנה למסלול הרחוקה ביותר מהמסלול;
:: (ג) כשפניו לכיוון התנועה מהמסלול לעמדת ההמתנה למסלול;
: (2) הכיתוב על גבי שלט מסלול פנוי יהיה בצורה של סימון עמדת ההמתנה למסלול בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איורי משנה שעניינם &quot;runway vacated&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 74. שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את מרחק ההמראה הזמין מהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות {{מוקטן|(intersection take-off sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות ימוקם בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
: (2) המרחק בין שלט המראה זמין מהצטלבות לבין ציר מסלול ההמראה, לא יפחת מהאורכים האלה:
:: (א) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 45 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (3) הכיתוב על גבי שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות יורכב ממספר המשקף את מרחק ההמראה הזמין במטרים בצירוף האות m, ומחץ המורה את כיוון הפנייה לצורך ההמראה, שיהיה ניצב למספר כאמור, לפי איורי משנה &quot;intersection take-off&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 75. שלט יעד
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את הכיוון ליעד מסוים בשדה התעופה, כגון רחבה מסוימת או אזור פריקה וטעינה של כלי טיס, יציב שלט יעד {{מוקטן|(destination sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) הכיתוב על גבי שלט יעד יורכב מאותיות, ספרות או שילוב של השניים, המזהה את היעד, ומחץ המורה את כיוון היעד, לפי איור משנה &quot;destination&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (2) לא יוצב שלט הכוונה לפי [[תקנה 76]] או שלט מיקום לפי [[תקנה 77]] בצמוד לשלט יעד, אלא אם כן אישר זאת המנהל.

@ 76. שלט הכוונה
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות כינוי וכיוון של מסלולי הסעה בהצטלבות, יציב שלט הכוונה {{מוקטן|(direction sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) הכיתוב על גבי שלט הכוונה יורכב מאותיות, או משילוב של אותיות וספרות, המזהים את מסלול ההסעה שאליו מכוון השלט, ומחץ המורה את כיוון ההסעה למסלול ההסעה המזוהה, לפי איורי המשנה שעניינם &quot;direction&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (2) מספר שלטי הכוונה שיש להציב זה בצד זה, ימוקמו בסדר כזה שזווית החיצים המורים את כיוון ההסעה שעל גביהם תלך ותגדל ביחס לאנך, לפי מסלולי ההסעה שאותם הם מזהים;
: (3) כל שלט הכוונה שעניינו פנייה שמאלה ימוקם משמאלו של שלט המיקום, וכל שלט הכוונה שעניינו פנייה ימינה, ימוקם מימינו של שלט המיקום, למעט בצומת שאותו חוצה מסלול הסעה יחיד, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את שלט ההכוונה מימין לשלט המיקום;
: (4) שלטי הכוונה צמודים יופרדו זה מזה באמצעות קו אנכי שחור.

@ 77. שלט מיקום
: בעל רישיון יציב שלט מיקום {{מוקטן|(location sign)}},לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מיקום יוצב בכל אחד מאלה:
:: (א) בצידו המרוחק של שלט כינוי מסלול ממסלול ההסעה, לפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; בנספח 14;
:: (ב) בצידו המרוחק ממסלול ההסעה של שלט מסלול פנוי, לפי איור משנה &quot;runway vacated&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
:: (ג) בצד שלט הכוונה, לפי איורי המשנה שעניינם &quot;direction&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
:: (ד) אם יש צורך מבצעי לזהות מסלול הסעה ביציאה מרחבה או לאחר הצטלבות;
:: (ה) אם יש צורך מבצעי לזהות עמדת המתנת ביניים;
: (2) שלט מיקום לא יוצב על מסלול, ובכלל זה בהצטלבות בין מסלולים, למעט לפי האמור [[בתקנה 38(ב)]];
: (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום יורכב מכינוי מסלול ההסעה או הרחבה שעליה נמצא כלי הטיס, ולא יכלול חיצים;
: (4) נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יורכב הכיתוב על גבי שלט המיקום מכינוי עמדת המתנת הביניים לפי [[תקנה 28(3)]].

@ 78. סימון צומת &quot;T&quot;
: נוכח בעל רישיון לדעת כי מסלול הסעה מסתיים בצומת דוגמת צומת &quot;T&quot; וקיים צורך מבצעי לזהות את סיום מסלול ההסעה, יזהה את סיומו באמצעות מחסום, שלט הכוונה או כל עזר חזותי מתאים, שימוקם מעבר לצומת כשפניו לכיוון מסלול ההסעה.

@ 79. שלט עמדת בדיקת VOR
: בעל רישיון יציב שלט עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint sign)}} בסמוך לעמדת בדיקת VOR, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת בדיקת VOR ימוקם קרוב ככל האפשר לעמדת הבדיקה שבסמוך אליה הוא מוצב, כך שהכיתוב שעל גביו ייראה מתא הטייס של כלי טיס העומד כנדרש על גבי סימון העמדה לפי [[תקנה 51]];
: (2) שלט עמדת בדיקת VOR יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) הכיתוב על גבי שלט עמדת בדיקת VOR יהיה לפי איורי המשנה &quot;where no DME is collocated with the VOR&quot; או &quot;where a DME is collocated with the VOR&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint sign&quot; לנספח 14, לפי העניין.

@ 80. שלט מיקום עמדת חניה
: ככל האפשר, בעל רישיון יציב שלט מיקום עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand identification sign)}} בכל עמדת חניה, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מיקום עמדת חניה ימוקם כך שייראה בבירור מתא הטייס של כלי טיס טרם הכניסה לעמדת החניה;
: (2) שלט מיקום עמדת חניה יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום עמדת חניה יהיה כינוי עמדת החניה.

@ 81. שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה
: החליט בעל רישיון להציב שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה {{מוקטן|(runway distance remaining sign)}} (בתקנה זו - שלטי מרחק נותר), לא יפעיל את המסלול אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) שלטי המרחק הנותר ממוקמים -
:: (א) משני צידיו של המסלול לכל אורכו, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון למקמם מצד אחד של המסלול, לאחר שנוכח לדעת כי בשל תנאי המסלול וסביבתו לא ניתן למקמם משני צידי המסלול;
:: (ב) במרחק מצד המסלול, כהגדרתו [[בתקנה 42(ג)]], מחוץ למסלול, כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Location distances for runway distance remaining signs&quot; לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים;
:: (ג) במרחק אורכי של 300 מטרים לערך בין שלט לשלט מכל צד של המסלול ובמרחק שווה מציר המסלול, ואם הם ממוקמים משני צידי המסלול - גם במקביל זה לזה;
: (2) הכיתוב על גבי שלטי המרחק הנותר מורכב מתווים בצבע לבן על רקע שחור;
: (3) שלטי המרחק הנותר ערוכים בתצורה {{מוקטן|(configuration)}} כמפורט בצרופה א' לעניין &quot;Runway distance remaining signs (RDRSs)&quot;, בשים לב לאורך המסלול;
: (4) כל שלטי המרחק הנותר הם בעלי אותם ממדים, וממדיהם אינם עולים על אלה המפורטים בטבלה שעניינה &quot;Location distances for runway distance remaining signs&quot; לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים.

@ 82. שלטי אזור לא שמיש וסימוני אזור לא שמיש
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה וכי יש צורך מבצעי בהצבת שלטים לצורך הפעלה בטוחה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלטי אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability signs)}}, לפי תקנה זו:
:: (1) יש שינוי זמני במרחקים המוצהרים של מסלול;
:: (2) יש שינוי זמני במסלול הסעה או הרחבה.
: (ב) בעל רישיון יסיר שלטים קיימים המספקים מידע לא מספיק או מידע מטעה לגבי אזור לא שמיש או יכסה אותם כך שלא יספקו עוד מידע כאמור.
: (ג) לא יציב בעל רישיון שלטי אזור לא שמיש אם תוכנם סותר את המידע שבפרסומי המידע התעופתי המתאימים.
: (ד) בעל רישיון יציב שלטי אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
:: (1) באזור התנועה, במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי בקביעתם וכך שאינם מסתירים עזרים חזותיים אחרים ואינם מספקים מידע שסותר את זה שבעזרים חזותיים אחרים;
:: (2) הם מורכבים מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור ברוחב כמפורט להלן:
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים;
::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים;
:: (3) תוכנו של הכיתוב על גביהם מורכב מהודעה קריאה, בהירה ופשוטה, שבה המידע השימושי ההכרחי להפעלה הבטוחה;
:: (4) הם משיבי אור;
:: (5) בתוספת שתי תאורות בצבע אדום או צהוב, שיהבהבו בעת ובעונה אחת, שימוקמו לפי איור &quot;Examples of unserviceability signs&quot; לנספח 14 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת שיש להגדיל את הבולטות של השלטים.
: (ה) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט סימון אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability marking)}} מתאים:
:: (1) הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה - שאז ישרטט בעל הרישיון סימון אזור לא שמיש נוסף על שלטי אזור לא שמיש;
:: (2) הצבת שלטי אזור לא שמיש אינה אפשרית.
: (ו) בעל רישיון ישרטט סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה) על משטח אזור התנועה וימקם אותו במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי וכך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי טיס המתקרב אליו.
: (ז) סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה), יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור, ויהיה לפי הוראות אלה:
:: (1) הכיתוב יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (2) הרקע יהיה מלבני, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו.

=== סימן ד': מסמנים ===

@ 83. קביעת מסמנים
: לא יציב בעל הרישיון מסמנים {{מוקטן|(markers)}} בשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות במסמנים הוראות [[סימן זה]].

@ 84. מאפיינים כלליים של מסמן
: מסמן יהיה -
: (1) עצם שביר, למעט מסמן ציר מסלול הסעה שלגביו תחול [[תקנה 88(ד)(4)]];
: (2) מותקן בגובה שמאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
: (3) בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;.

@ 85. מסמני גבולות מסלול לא סלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול {{מוקטן|(unpaved runway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול במסלול לפי הוראות אלה:
:: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם משולבים בקיבועי התאורות;
:: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם שטוחים ומלבניים או חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את המסלול הלא סלול;
:: (3) מסמן שטוח ומלבני יהיה באורך מזערי של 3 מטרים וברוחב מזערי של מטר אחד, והצלע הארוכה שלו תהיה מקבילה לציר המסלול;
:: (4) מסמן חרוטי יהיה בגובה מרבי של 0.50 מטרים.

@ 86. מסמני גבולות שטח עצירה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח שטח העצירה לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות שטח עצירה שהם שונים באופן מספק ממסמני גבולות מסלול לא סלול, כך שיובטח שאין בלבול בין שני סוגי המסמנים.

@ 87. מסמני גבולות מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge markers)}}, במסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני ציר מסלול הסעה.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של &quot;Taxiway edge lights&quot;, בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן גבול מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משיב אור;
:: (2) הוא בצבע כחול;
:: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, ושטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-150 סנטימטרים רבועים.

@ 88. מסמני ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מסמני ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line markers)}} במקרים האלה:
:: (1) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני גבולות מסלול הסעה;
:: (2) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשיפור ההנחיה שמספקים סימוני ציר מסלול ההסעה.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
:: (1) לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של &quot;Taxiway centre line lights&quot;, בשינויים המחויבים;
:: (2) על גבי סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי, שאז כל מסמן ימוקם במרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן ציר מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משיב אור;
:: (2) הוא בצבע ירוק;
:: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, וכך ששטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-20 סנטימטרים רבועים;
:: (4) בעל הרישיון בדק ומצא כי המסמן מתוכן ומותקן כך שהוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או למסמן עצמו.

@ 89. מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול הסעה לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול {{מוקטן|(unpaved taxiway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול לפי הוראות אלה:
:: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם משולבים בקיבועי התאורות;
:: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את מסלול ההסעה הלא סלול.

@ 90. מסמני אזור לא שמיש, תאורות אזור לא שמיש ותאורות מסלול סגור
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי חלק של מסלול הסעה, רחבה או מפרץ המתנה אינו מתאים לתנועת כלי טיס אבל ניתן לעוקפו בצורה בטוחה (להלן בתקנה זו - אזור לא שמיש), יציב בו מסמני אזור לא שמיש, ואם החלק כאמור נמצא באזור תנועה המשמש בלילה - גם תאורות אזור לא שמיש, לפי תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
:: (1) מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש ימוקמו במרווחים קרובים, כך שיתחמו את האזור הלא שמיש, ולגבי תאורות אזור לא שמיש - גם לפי צרופה א' לעניין &quot;Lighting of unserviceable areas&quot;;
:: (2) מסמני אזור לא שמיש יורכבו ממספר מיתקנים ניצבים ובולטים שהם אחד מאלה:
::: (א) דגל שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) שטחו 0.50 מטרים רבועים לפחות;
:::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
::: (ב) חרוט {{מוקטן|(cone)}}, שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
:::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
::: (ג) לוח סימון, שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
:::: (2) אורכו 0.90 מטרים לפחות;
:::: (3) הוא צבוע, לסירוגין, בפסים אנכיים בצבעים אדום ולבן או כתום ולבן;
:: (3) תאורות אזור לא שמיש יורכבו מתאורות המאירות באור קבוע בצבע אדום; עוצמת האור האדום תבטיח את בולטותו לעומת עוצמת תאורות סמוכות ולעומת רמת התאורה הכללית שלעומתה הוא נצפה בדרך כלל, ולא תפחת מ-‎10 cd;
:: (4) במסלול שמיש או במסלול הסעה שמיש הפועל בלילה, המצטלב עם מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם שנסגר, יציב בעל הרישיון, נוסף על סימוני אזור לא שמיש, גם תאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מוצבות לאורך הכניסה לאזור הלא שמיש;
::: (ב) הן מוצבות כך שהרווח ביניהן אינו עולה על 3 מטרים.
: (ג) בעל רישיון יציב תאורות מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway lighting)}} על מסלול סגור באופן זמני או שנאסר לנחות עליו באופן זמני, ושקיימות בו תאורות מסלול, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה או שהמנהל הורה לו לעשות כן, לפי הוראות אלה:
:: (1) הן ימוקמו בכל קצה של המסלול, על ציר המסלול;
:: (2) הן יהיו כך שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) מנקודת מבטו של טייס העושה שימוש במסלול הן נראות כאילו הן ניצבות בפניו;
::: (ב) הן בצורה וביחס {{מוקטן|(proportions)}} לפי איור &quot;Example of equivalent elevated closed runway lighting with five lights per branch&quot; בנספח 14, וכוללות חמש תאורות לפחות על כל זרוע; תאורות אלה ממוקמות במרווחים שווים זו מזו, ובמרווחים כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum interval between closed runway lights centres&quot; לנספח 14, לפחות;
:: (3) הן יאירו באורות מהבהבים בצבע לבן לכיוון הגישה למסלול, וקצב הבהובן יהיה כך שהן דולקות למשך שנייה אחת וכבות למשך שנייה אחת, בכל פעם;
:: (4) הן יהיו כך שבמקרה של כשל במערכת ההבהוב שלהן, הן יעברו באופן אוטומטי להאיר באור קבוע בצבע לבן;
:: (5) הן יהיו כך שמערכות אספקת הכוח החשמלי שלהן והשליטה בהן יאפשרו להפעיל אותן באופן עצמאי מתאורות מסלול אחרות;
:: (6) עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם כאמור [[בתקנה 92(ד)]].

=== סימן ה': תאורות ===

@ 91. קביעת תאורות
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו תאורות {{מוקטן|(lights)}} לפי [[סימן זה]].

@ 92. מאפיינים כלליים של תאורות
: (א) לא יציב בעל רישיון תאורת מסלול, תאורת שטח עצירה או תאורת מסלול הסעה שהיא תאורה מוגבהת {{מוקטן|(elevated)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא עצם שביר;
:: (2) היא מותקנת בגובה המאפשר מרווח בטוח בינה לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
:: (3) היא מסומנת כך שתובטח בולטותה {{מוקטן|(conspicuous)}} ביום.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה והמבנים התומכים בהן הם עצם שביר, ואולם לגבי אלה המשתרעות למרחק גדול מ-300 מטרים ממפתן המסלול יחולו הוראות אלה:
::: (א) אם גובה המבנה התומך כאמור גבוה מ-12 מטרים - רק התאורה הנתמכת ו-12 המטרים העליונים של המבנה התומך יהיו עצם שביר;
::: (ב) אם המבנה התומך כאמור מוקף בעצמים לא שבירים - רק התאורה הנתמכת והחלק של המבנה התומך המיתמר מעל לגובה העצמים הלא שבירים יהיו עצם שביר;
:: (2) נוכח בעל הרישיון לדעת כי המבנה התומך כאמור אינו בולט בצורה מספקת לעומת סביבתו {{מוקטן|(conspicuous)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יסמנו כך שיבלוט ביום ובלילה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון קיבוע תאורה השקוע במשטח אזור התנועה {{מוקטן|(light fixtures inset in the surface)}} אלא אם כן בדק ומצא כי קיבוע התאורה מתוכן ומותקן כך שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או לתאורה עצמה;
:: (2) החום הנוצר בממשק שבין התאורה שבו לבין צמיג כלי טיס, כתוצאה מהולכה או קרינה {{מוקטן|(conduction or radiation)}}, לא עולה על 160 מעלות צלזיוס לחשיפה שמשכה הוא 10 דקות.
: (ד) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]], תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90]] ותאורות שיש להוסיף לשלטי אזור לא שמיש לפי [[תקנה 82(ד)(6)]], אלא אם כן עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם לפי תוספת מספר 2, לפי התאורה השייכת לעניין ולפי נסיבות השימוש בה, ובלבד שעוצמת האור המרבית בגבולות הצורה המגדירה את הקרן העיקרית {{מוקטן|(main beam)}} ובתוכה, לא תעלה על 3 פעמים עוצמת האור המזערית, כמוגדר שם.
: (ה) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ד), לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול {{מוקטן|(runway lighting)}}, אלא אם כן עוצמתן מתאימה לכל אחד מאלה:
:: (1) לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדו תאורות המסלול לשרת, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;;
:: (2) לעוצמה של המקטע הסמוך של מערכת תאורות הגישה, אם קיימת, באופן שימנע מטייס בגישה לנחיתה את הרושם השגוי שלפיו תנאי הראות משתנים תוך כדי הגישה לנחיתה.
: (ו) נוכח בעל רישיון לדעת כי שימוש במערכת תאורות בעוצמה גבוהה {{מוקטן|(high-intensity lighting system)}} הכרחי לצורך הפעלתו היעילה והבטוחה של שדה התעופה, לא יעשה בה שימוש אלא אם כן היא כוללת מנגנונים נפרדים לשליטה בעוצמת כל סוג תאורות המרכיב אותה, שיאפשרו התאמה של עוצמת כל סוג תאורות, לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת שדה התעופה; לעניין זה, &quot;סוג תאורות&quot; - אחד או יותר מאלה: מערכת תאורת גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}}, תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}}, תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}}, תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}}, תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(runway touchdown zone lights)}} או תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}}.
: (ז) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]] אלא אם כן הן מאירות באור בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for aeronautical ground lights&quot;.
: (ח) לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה על מסלול שמהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אלא אם כן מערכות התאורות השונות מקושרות {{מוקטן|(interlocked)}}, כך שתימנע האפשרות להפעלה של שני סוגי התאורות בעת ובעונה אחת.
: (ט) נוכח בעל רישיון לדעת כי תאורה שאינה תאורה תעופתית בשדה התעופה או בסביבתו, גורמת לפגיעה בבטיחות הטיסה (להלן בתקנה זו - תאורה מסכנת), יודיע על כך למנהל בסמוך ככל האפשר לגילוי הדבר, ולגבי תאורה מסכנת כאמור שממוקמת בשדה התעופה - יכבה אותה, ימסך אותה או ישנה אותה, כך שלא תהווה פגיעה כאמור.
: (י) בעל רישיון יפעל למניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת וליישום נספח 14 לעניין &quot;Lights which may endanger the safety of aircraft‏&quot;, &quot;Laser emissions which may endanger the safety of aircraft&quot; ו-&quot;Lights which may cause confusion&quot;, באמצעות הפעולות האלה:
:: (1) ניטור, באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות תאורה מסכנת בסביבת שדה התעופה הקרובה, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
:: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]] לשם גילוי תאורה מסכנת;
:: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת;
:: (4) נקיטת פעולות משפטיות למניעת הקמה של תאורה מסכנת או להסרתה;
:: (5) יידוע המנהל על תאורה מסכנת שגילה, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן.
: (יא) בתקנה זו -
::- &quot;פגיעה בבטיחות הטיסה&quot; - לרבות הפרעה לתאורות שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן זה]], הסחת הדעת מתאורות כאמור, פגיעה ביעילותן, בלבול בין תאורות כאמור לבין תאורות לא תעופתיות או סנוור טייס;
::- &quot;תאורה שאינה תאורה תעופתית&quot; - לרבות משדר קרינת לייזר {{מוקטן|(laser emitter)}}.

@ 93. משואת שדה תעופה
: (א) בעל רישיון יציב בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה משואת שדה תעופה {{מוקטן|(aerodrome beacon)}}.
: (ב) בעל רישיון ימקם את משואת שדה התעופה לפי הוראות אלה:
:: (1) היא תמוקם בשדה התעופה או בסמוך לו, באזור שבו קיימת תאורת רקע חלשה;
:: (2) היא תמוקם כך שלא תוסתר בכיוונים שלגביהם היא משמשת;
:: (3) היא תמוקם כך שלא תסנוור טייס בגישה לנחיתה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון משואת שדה תעופה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מאירה בצבעים מהבהבים לסירוגין, לפי הפירוט הזה:
::: (א) לגבי שדה תעופה יבשתי - באור בצבע ירוק ובאור בצבע לבן;
::: (ב) לגבי שדה תעופה ימי - באור בצבע צהוב ובאור בצבע לבן;
::: (ג) לגבי שדה תעופה משולב, יבשתי וימי - לפי אחד משילובי הצבעים לפי פסקת משנה (א) או לפי פסקת משנה (ב), בשים לב לחלק של שדה התעופה המשמש את עיקר פעילותו;
:: (2) היא מהבהבת בתדירות של 20 עד 30 הבהובים לדקה;
:: (3) האור הנראה ממנה, הוא לפי ההוראות האלה:
::: (א) הוא נראה לכל הכיוונים במישור האופקי;
::: (ב) הוא בפיזור אנכי כזה שישתרע מזווית של לא יותר ממעלה אחת ביחס לאופק ועד לזווית שלדעת בעל הרישיון מספיקה כדי לספק הנחיה לכלי טיס המצוי בגובה המרבי שבו אמורה המשואה כאמור לשמש;
::: (ג) הוא כך שהעוצמה היעילה {{מוקטן|(effective intensity)}} של הבהובה לא תפחת מ-‎2,000 cd.

@ 94. מערכת תאורת גישה - הוראות כלליות
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה פשוטה {{מוקטן|(simple approach lighting system)}} לפי [[תקנה 95]], במסלול כמפורט להלן, למעט במסלול המשמש רק בתנאים של ראות טובה או, שקיימת לגביו, להנחת דעתו של בעל הרישיון, הנחיה מספיקה באמצעות עזרים חזותיים אחרים:
:: (1) מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, שנועד לשימוש בלילה;
:: (2) מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת.
: (ב) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה I‏ {{מוקטן|(precision approach category I lighting system)}} לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I.
: (ג) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III ‏(precision approach category II and III lighting system) לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה לשרת, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;;
:: (2) היא ממוקמת, ככל האפשר, במישור האופקי {{מוקטן|(horizontal plane)}} העובר דרך מפתן המסלול, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;, ובלבד שמתקיימים גם אלה:
::: (א) אין חפץ החודר את המישור האמור בתוך מרחק של 60 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, למעט משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} של מיתקן עזר לטיסה מסוג ILS, שיסומן ויואר בתור מכשול;
::: (ב) התאורות המרכיבות אותה אינן מוסתרות, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול שלשימושו נקבעה המערכת.

@ 95. מערכת תאורת גישה פשוטה
: (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה פשוטה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משני אלה:
::: (א) תאורות המשך ציר, לפי הוראות אלה:
:::: (1) קבוצות התאורות משתרעות למרחק של 420 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
:::: (2) המרווח בין קבוצת תאורות אחת לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם שיפור ההנחיה שמספקות התאורות המרווח צריך להיות 30 מטרים;
:::: (3) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול ממוקמת במרחק של 60 או 30 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק בפסקת משנה (א)(2);
:::: (4) כל קבוצת תאורות מורכבת מאחד מאלה:
::::: (א) תאורה אחת;
::::: (ב) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 3 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
::: (ב) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
:::: (1) היא ממוקמת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
:::: (2) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
:::: (3) היא באורך של 18 או 30 מטרים;
:::: (4) היא אופקית, ככל האפשר;
:::: (5) המרווחים בין התאורות לאורכה יהיו מזעריים ככל האפשר, ולגבי שורה חוצה של תאורות שאורכה 30 מטרים, ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד, ובלבד שהתאורות ייראו כקו רציף;
:: (2) בתאורות המרכיבות אותה מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הן מאירות באור קבוע בצבע לבן;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בצלע בסיס {{מוקטן|(base leg)}} ובצלע סופית {{מוקטן|(final approach)}};
::: (ג) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בגישה סופית לנחיתה, המבוצעת בלא סטייה חריגה מתוואי הגישה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), נוכח בעל הרישיון לדעת כי אין אפשרות שתאורות המשך הציר ישתרעו למרחק של 420 מטרים ממפתן המסלול, רשאי בעל הרישיון, באישור המנהל, ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א)(2), להציב מערכת תאורת גישה פשוטה שתאורות המשך הציר שלה משתרעות למרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, ובלבד שהציב שורה חוצה של תאורות נוספת במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול, ותקנת משנה (א)(1)(ב) תחול לגביה בשינויים המחויבים.

@ 96. מערכת תאורת גישה קטגוריה I ומערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III - הוראות כלליות
: לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן;
: (2) היא מוצבת בשים לב למעטפת תוואי הטיסה {{מוקטן|(flight path envelope)}} המתאימה לה, המפורטת באיור שעניינו &quot;Flight path envelopes to be used for lighting design for category I, II and III operations&quot; בצרופה א', לפי העניין.

@ 97. מערכת תאורת גישה קטגוריה I
: (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I אלא אם כן היא מורכבת משני אלה:
:: (1) תאורות המשך ציר, המורכבות מקבוצות תאורות לפי הוראות אלה:
::: (א) קבוצות התאורות ישתרעו למרחק של 900 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
::: (ב) המרווח בין קבוצת תאורות לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול יהיה 30 מטרים;
::: (ג) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול תמוקם במרחק של 30 מטרים ממפתן המסלול;
::: (ד) כל קבוצת תאורות תורכב מאחד מהמפורטים להלן, כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון:
:::: (1) מספר תאורות במרחקים לאורך המשך ציר המסלול כלהלן:
::::: (א) ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול - תאורה אחת;
::::: (ב) ממרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 600 מטרים ממנו - 2 תאורות, אחת מכל צד של המשך ציר המסלול באופן סימטרי, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
::::: (ג) ממרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 900 מטרים ממנו - 3 תאורות, שהאמצעית מביניהן ממוקמת על המשך ציר המסלול, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
:::: (2) תאורה אחת;
:::: (3) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 4 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
:: (2) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
::: (א) היא מוצבת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
::: (ב) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
::: (ג) היא באורך של 30 מטרים;
::: (ד) היא אופקית, ככל האפשר;
::: (ה) המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה מזעריים ככל האפשר, כך שייראו כקו רציף, ואולם ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד.
: (ב) בעל רישיון יוסיף לכל פס תאורות במערכת תאורת גישה קטגוריה I שמתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3) תאורה מהבהבת, זולת אם אישר לו המנהל שלא להוסיף את התאורה המהבהבת כאמור לאחר שנוכח לדעת כי הדבר אינו נחוץ בשים לב למאפייני המערכת ותנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה.
: (ג) הוסיף בעל רישיון תאורות מהבהבות כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות שלהלן ואיור משנה &quot;barrette centre line&quot; באיור שעניינו &quot;Precision approach category I lighting systems&quot; בצרופה א':
:: (1) כל התאורות ירצדו, בזו אחר זו, החל מהתאורה המרוחקת ביותר ממפתן המסלול ועד לזו הקרובה ביותר אליו;
:: (2) כל תאורה תהבהב בתדירות של פעמיים בשנייה;
:: (3) התאורות המהבהבות יותקנו כך שניתן להפעילן בצורה נפרדת מתאורות אחרות שהן חלק ממערכת תאורת הגישה.
: (ד) בעל רישיון יוסיף שורות חוצות נוספות של תאורות למערכת תאורת גישה קטגוריה I, שלא מתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3), לפי ההוראות שלהלן, ואיור משנה &quot;distance coded centre line&quot; באיור שעניינו &quot;Precision approach category I lighting systems&quot; בצרופה א':
:: (1) שורה חוצה של תאורות, באורך של 22.50 מטרים, שתוצב במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול;
:: (2) שורה חוצה של תאורות, באורך של 37.50 מטרים, שתוצב במרחק של 450 מטרים ממפתן המסלול;
:: (3) שורה חוצה של תאורות, באורך של 45 מטרים, שתוצב במרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול;
:: (4) שורה חוצה של תאורות, באורך של 52.50 מטרים, שתוצב במרחק של 750 מטרים ממפתן המסלול.
: (ה) פסקאות משנה (א), (ג) ו-(ה) בתקנת משנה (א)(2) יחולו לגבי שורות חוצות נוספות של תאורות כאמור בתקנת משנה (ד).

@ 98. מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III
: לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שנקבעו לגבי מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנה 97]], בתוספות ובשינויים האלה, ולפי איורים &quot;Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III&quot; ו-&quot;Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III, where the serviceability levels of the lights specified as maintenance objectives in Chapter 10 can be demonstrated&quot;, בנספח 14, לפי העניין:
: (1) הוא הוסיף, בין מפתן המסלול לבין השורה החוצה של התאורות {{מוקטן|(crossbar)}} שלפי [[תקנה 97(א)(2)]], שתי שורות-צד של תאורות ({{מוקטן|side rows}}; להלן בתקנה זו - שורות-צד), אחת מכל צד של תאורות המשך הציר, שמורכבות מפסי תאורות, לפי הוראות אלה:
:: (א) הם מאירים, על אף האמור [[בתקנה 96(1)]], בצבע אדום;
:: (ב) עוצמת האור האדום שלהם מתאימה לעוצמת שאר התאורות המרכיבות את מערכת תאורת הגישה;
:: (ג) אורך כל אחד מהם, המרחק בין התאורות המרכיבות כל אחד מהם והמרחק הרוחבי בין שתי שורות-הצד הם כאמור [[בתקנה 108(ב)(2)(ב)]], לפי העניין;
:: (ד) המרווח ביניהם הוא 30 מטרים, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון, לאחר שנחה דעתו כי רמת השמישות של המערכת מאפשרת זאת, כי המרווח כאמור יהיה 60 מטרים;
:: (ה) הקרובים ביותר מביניהם למפתן המסלול ממוקמים במרחק של 30 או 60 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק שנקבע בפסקת משנה (ד);
: (2) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(2)(ה)]], המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה של התאורות, הקבועה במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, יהיו אחידים ולא יעלו על 2.70 מטרים, כך שייראו כקו רציף;
: (3) במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול ממוקמת שורה חוצה {{מוקטן|(crossbar)}} נוספת של תאורות שיחולו עליה ההוראות המפורטות להלן:
:: (א) היא לפי פסקאות משנה (ב) ו-(ד) [[בתקנה 97(א)(2)]];
:: (ב) היא באורך השווה למרחק שבין שורות-הצד שלפי פסקה (1), כך שתשלים את המרווח שבין שתי שורות-הצד;
:: (ג) המרווחים בין התאורות לאורכה אחידים ולא עולים על 2.70 מטרים, כך שהם נראים כקו רציף;
: (4) על אף האמור [[בתקנה 97(ב)]], הותקנו תאורות מהבהבות כאמור [[בתקנה 97(ב)]], הן יתווספו רק לתאורות המשך הציר הקבועות ממרחק של 900 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 300 מטרים ממנו;
: (5) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(1)(ד)]], תאורות המשך הציר ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול, יכול שיהיו גם בדפוס של תאורה אחת שלאחריה פס תאורות באורך של 4 מטרים לפחות, לסירוגין, הכול כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון.

@ 99. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI או מסוג APAPI - הוראות כלליות
: (א) בעל רישיון יציב מערכת חזותית לציון זווית הגישה לפי תקנה זו, שתשמש בגישה למסלול, אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים האלה או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
:: (1) המסלול נועד לשמש מטוסים המונעים במנועי טורבינה או מטוסים אחרים בעלי מאפייני גישה דומים;
:: (2) בעל הרישיון נוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) קיימת הנחיה חזותית לא מספיקה לשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מגישה מעל מים או מעל פני שטח חסרי מאפיינים ביום, או מגישה בהעדר תאורות חיצוניות מספיקות באזור הגישה בלילה;
::: (ב) קיים מידע שעלול להטעות את הטייס בשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מפני שטח או שיפועי מסלול מטעים;
::: (ג) קיימים עצמים באזור הגישה, שעלולים ליצור סיכון משמעותי אם מטוס ירד מתחת לתוואי הגישה הרגיל {{מוקטן|(normal approach path)}}; לעניין זה על בעל הרישיון להביא בחשבון את שאלת קיומם של עזרים חזותיים או אחרים המספקים התרעה מפני עצמים כאמור;
::: (ד) התנאים הפיזיים באחד מקצות המסלול או בסביבתו מהווים סיכון משמעותי לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
::: (ה) פני השטח או תנאי מזג האוויר הרווחים הם כאלה שכלי הטיס עשוי להיות נתון לערבול חריג {{מוקטן|(unusual turbulence)}} במהלך הגישה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מסוג PAPI, למעט לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, שאז יכול שהמערכת החזותית כאמור תהיה מסוג APAPI.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מתאימה לשימוש ביום ובלילה.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא כוללת מנגנון מתאים לשליטה בעוצמת תאורות המערכת, שיאפשר התאמה שלה לתנאי הראות ולאור הרקע בשדה התעופה ומניעת סנוור.
: (ה) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן בכל תאורה המרכיבה אותה מעבר הצבעים מאדום ללבן {{מוקטן|(colour transition from red to white)}} במישור האנכי, העוצמה המלאה של האור האדום {{מוקטן|(full intensity the red light)}}, פיזור עוצמת האור שלה ויכולת שינוי הזווית שלה, מפני השטח ומעלה {{מוקטן|(adjustment in elevation)}}, הם לפי נספח 14 לעניין &quot;PAPI and APAPI&quot; לגבי &quot;Characteristics of the light units&quot;.
: (ו) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה תוכנו {{מוקטן|(designed)}} כך שמשקעי זיהום על גביהן מפריעים רק בצורה המזערית האפשרית לאותות האור ולא משפיעים על מעבר הצבעים ועל הזווית שבה על מעבר הצבעים כאמור להיראות.
: (ז) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן זווית הגישה {{מוקטן|(approach slope)}} שלה היא לפי האיור שעניינו &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, ומתאימה לכלי הטיס שאותם נועדה לשמש, בשים לב לסוג המערכת; אם המסלול מצויד במיתקן עזר לטיסה מסוג ILS - תהיה זווית הגישה של המערכת כאמור קרובה ככל האפשר לזווית הגישה של מיתקן העזר לטיסה כאמור.
: (ח) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה ממוקמות, לפי הוראות אלה:
:: (1) בתבנית ובמידת סטייה מרבית מותרת מהתקן הנדרש {{מוקטן|(installation tolerances)}}, לפי האיור שעניינו &quot;Siting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשים לב לסוג המערכת;
:: (2) הן נראות, מנקודות מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, כקו אופקי;
:: (3) הן מותקנות נמוך ככל האפשר;
:: (4) הן עצם שביר.
: (ט) לא יפעיל בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן יש סביבה מישור הגנה ממכשולים {{מוקטן|(obstacle protection surface)}}, שאישר לו המנהל, לפי הוראות אלה:
:: (1) הוא מבטיח מרחב נקי ממכשולים שעשויים להסתיר את תאורות המערכת החזותית לציון זווית הגישה מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול;
:: (2) הוא מתאים לתהליכי הגישה למסלול.

@ 100. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 4 תאורות, המרווחות זו מזו בצורה שווה;
:: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, זולת אם נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
:: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה תאורות כאמור בתקנת משנה (ג)(4), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה &quot;Desired wheel clearance&quot; בטבלה שעניינה &quot;Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
: (ג) בעל רישיון יציב קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
:: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה וקטנה מזווית C - את שתי התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום ואת שתי התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית C או גדולה ממנה וקטנה מזווית D - את התאורה הקרובה ביותר למסלול בצבע אדום ואת שלוש התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (3) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית D או גדולה ממנה - את כל התאורות בצבע לבן;
:: (4) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את שלוש התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום, ואת התאורה הרחוקה ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (5) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את כל התאורות בצבע אדום;
:: בתקנת משנה זו, &quot;זווית A&quot;, &quot;זווית B&quot;, &quot;זווית C&quot; ו&quot;זווית D&quot; - לפי איור משנה &quot;‎3° PAPI illustrated&quot; באיור &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]].

@ 101. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 2 תאורות;
:: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
:: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה את התאורה כאמור בתקנת משנה (ג)(1), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה &quot;desired wheel clearance&quot; בטבלה שעניינה &quot;Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
: (ג) קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יוצב כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
:: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את התאורה הקרובה למסלול בצבע אדום ואת התאורה הרחוקה מהמסלול בצבע לבן;
:: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה - את שתי התאורות בצבע לבן;
:: (3) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את שתי התאורות בצבע אדום;
:: בתקנת משנה זו, &quot;זווית A&quot; ו&quot;זווית B&quot; - לפי איור משנה &quot;‎3° APAPI illustrated&quot; באיור &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]].

@ 102. מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול
: (א) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יציב מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold identification lights)}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי תאורות שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול ובמרחק של כ-10 מטרים משורות תאורות צידי המסלול, מצידן החיצוני לעומת ציר המסלול;
:: (2) שתי התאורות כאמור הן לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מאירות בצבע לבן;
::: (ב) הן מהבהבות לפי הוראות אלה:
:::: (1) בתדירות שבין 60 לבין 120 הבהובים לדקה;
:::: (2) כך שהבהובי שתי התאורות מתואמים {{מוקטן|(synchronized)}};
::: (ג) הן נראות מכיוון הגישה למסלול.

@ 103. מערכת תאורות צידי מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}} לפי תקנה זו במסלולים אלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (2) במסלול המיועד לשמש בלילה;
:: (3) במסלול המיועד לשמש ביום, להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שממוקמות לכל אורך המסלול, ובמרחקים אלה:
::: (א) במרחק שווה משני צידי ציר המסלול;
::: (ב) במרחק שלא עולה על 3 מטרים מצידי המסלול, מצידם החיצוני לעומת ציר המסלול;
:: (2) התאורות לאורך כל אחת משורות התאורות ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 60 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 100 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
::: (ג) כך שהן בקו אחד עם התאורות שבצד השני;
:: (3) התאורות מאירות באור קבוע בצבע לבן;
:: (4) התאורות נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו, ואם מערכת תאורות צידי מסלול מיועדת לספק הנחיה בביצוע הקפה {{מוקטן|(circling guidance)}} - התאורות נראות מכל הכיוונים;
:: (5) התאורות מאירות בזווית, מפני השטח ומעלה, שלא עולה על 15 מעלות ביחס לאופק;
:: (6) התאורות מאירות בעוצמה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת המסלול, שלא פחותה מ-‎50 cd, למעט לגבי שדה תעופה שאין סביבו אור רקע, שאז רשאי בעל הרישיון להקטין את עוצמת התאורות בלא פחות מ-‎25 cd, כדי למנוע את סנוור הטייס.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, ימקם בעל הרישיון את שורות התאורות במרחק שלא יפחת מ-30 ולא יעלה על 33 מטרים מציר המסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), בהצטלבות של מסלולים רשאי בעל הרישיון לפעול לפי הוראות אלה, ובלבד שנותרת הנחיה מתאימה לשימוש הטייס:
:: (1) לרווח את התאורות זו מזו אף שלא באופן אחיד;
:: (2) לא לקיים את הוראות תקנת משנה (ב)(2)(ג).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3), יחולו הוראות אלה:
:: (1) אם מפתן המסלול מוזז - התאורות בין תחילת המסלול לבין מפתן המסלול המוזז יאירו, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, בצבע אדום;
:: (2) במקטע הסמוך לסוף המסלול לעומת הנקודה שממנה מתחילה ריצת ההמראה, שאורכו 600 מטרים או שליש מאורך המסלול, לפי הנמוך שבהם - התאורות יאירו, מנקודת מבטו של טייס הממריא ממנו, בצבע צהוב.

@ 104. מערכת תאורות מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}} במסלול שבו הוצבה מערכת תאורות צידי מסלול לפי [[תקנה 103(א)]], למעט במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז ושהוצבה בהם מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול לפי [[תקנה 105]].
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) אם מפתן המסלול נמצא בקצה המסלול, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר למפתן המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
:: (2) אם מפתן המסלול מוזז, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול, במפתן המסלול המוזז;
:: (3) היא מורכבת לפי ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו &quot;Arrangement of runway threshold and runway end lights&quot; בנספח 14:
::: (א) לגבי מסלול לא-ממוכשר ולגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת, מאחד מאלה:
:::: (1) 6 תאורות לפחות, שימוקמו במרווחים אחידים לרוחב המסלול, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
:::: (2) 6 תאורות לפחות, שיחולקו לשתי קבוצות תאורות בנות אותו מספר של תאורות, כך שמתקיימים בהן אלה:
::::: (א) התאורות בתוך קבוצת תאורות מרווחות במרווחים אחידים;
::::: (ב) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול;
::::: (ג) המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]], או בין זוגות פסי התאורה של תאורות אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 108]], לפי העניין, ואם לא הוצבו למסלול סימוני אזור נגיעה או תאורות אזור נגיעה כאמור, לא עולה המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת - מתאורות המרווחות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול לכל רוחב המסלול;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן {{מוקטן|(beam spread)}} מתאימים לתנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 105. מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול {{מוקטן|(wing bar lights)}} במסלולים אלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול;
:: (2) במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז, ולא הוצבה בהם מערכת תאורות מפתן מסלול לפי [[תקנה 104]].
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו &quot;Arrangement of runway threshold and runway end lights&quot; בנספח 14:
:: (1) היא מורכבת משתי קבוצות תאורות;
:: (2) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בניצב לציר המסלול ובקו אחד עם מפתן המסלול;
:: (3) כל קבוצת תאורות מורכבת מ-5 תאורות לפחות, המשתרעות 10 מטרים לפחות מצידה החיצוני של שורת תאורות צידי המסלול;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזורן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 106. מערכת תאורות סוף מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}} במסלול שבו הוצבו תאורות צידי מסלול.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות סוף מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
:: (2) היא מורכבת מ-6 תאורות לפחות, לפי אחד מאלה:
::: (א) קבוצה אחת של תאורות, שהתאורות המרכיבות אותה מרווחות בצורה אחידה בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
::: (ב) שתי קבוצות של תאורות, בנות אותו מספר של תאורות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
:::: (1) הן ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול, כשהמרווחים בין התאורות בתוך כל קבוצה אחידים;
:::: (2) המרווח ביניהן לא עולה על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
:: (3) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, המרווחים בין תאורות סוף מסלול כאמור בתקנת משנה (ב)(2), לא עולים על 6 מטרים, למעט המרווח בין שתי קבוצות התאורות כאמור בתקנת משנה (ב)(2)(ב), שיכול שיהיה גדול יותר מ-6 מטרים;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 107. מערכת תאורות ציר מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}} על מסלולים, לפי הוראות אלה:
:: (1) על מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (2) על מסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-400 מטרים;
:: (3) במסלול שלא כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - אם הורה לו כך המנהל, בין השאר בשים לב למהירות ההמראה של המטוסים שאותם נועד המסלול לשמש ולמרחק בין שורות תאורות צידי המסלול.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) לאורך ציר המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי הוא להסיטה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.60 מטרים מציר המסלול;
::: (ב) ממפתן המסלול עד לסוף המסלול, במרווחים של 15 מטרים בקירוב, ואולם לגבי מסלול המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים ויותר, רשאי המנהל לאשר לבעל הרישיון, לאחר שנוכח לדעת כי רמת השמישות של תאורות ציר המסלול מאפשרת זאת, כי המרווחים יהיו 30 מטרים בקירוב;
::: (ג) במקרה של מפתן מסלול מוזז - נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), תהיה גם מערכת תאורות שתספק הנחיה חלופית לגבי ציר המסלול מתחילת המסלול עד למפתן המסלול המוזז, באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) מערכת תאורות גישה;
:::: (2) המשך מערכת תאורות ציר מסלול;
:::: (3) פסי תאורה באורך של 3 מטרים לפחות, שמאפייניהם ועוצמתם מספקים את ההנחיה לגבי מיקום ציר המסלול במהלך ההמראה, הם לא מסנוורים את הטייס של כלי הטיס הממריא, והם לפי הוראות אלה:
::::: (א) פסי התאורה ממוקמים בניצב לציר המסלול לאורכו;
::::: (ב) פסי התאורה ממוקמים במרווחים אחידים של 30 מטרים זה מזה;
::::: (ג) לפי האיור שעניינו &quot;Example of approach and runway lighting for runway with displaced thresholds&quot; לנספח 14, לעניין &quot;Runway centre line barrettes&quot;;
:::: (4) אם המסלול משמש לנחיתה - התאורות כאמור בפסקה (1)(ג)(1) עד (3) יכללו גם אחד מאלה, לפי העניין:
::::: (א) אם הן לפי פסקה (1)(ג)(2) - מנגנון המאפשר את כיבוין;
::::: (ב) אם הן לפי פסקאות (1)(ג)(1) או (1)(ג)(3) - מנגנון המאפשר את שינוי עוצמתן;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע, לפי הוראות אלה:
::: (א) מתחילתן עד למרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול - בצבע לבן;
::: (ב) ממרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול - לסירוגין, בצבע אדום ובצבע לבן;
::: (ג) ממרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול עד לסוף המסלול - בצבע אדום;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2)(ב) ו-(ג), לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, אורך המקטע של תאורות ציר המסלול המאירות באור קבוע בצבע אדום ובצבע לבן לסירוגין, ישתרע מנקודת האמצע של חלק המסלול המשמש לנחיתה עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול.

@ 108. מערכת תאורות אזור נגיעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(touchdown zone lights)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אזור נגיעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה משתרעות ממפתן המסלול לאורך המסלול, למרחק של 900 מטרים, למעט לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, שאז התאורות המרכיבות אותה לא ישתרעו מעבר לנקודת האמצע של המסלול;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה הן בדפוס של זוגות של פסי תאורות, לפי הוראות אלה:
::: (א) זוגות פסי התאורות ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול;
::: (ב) המרחק הרוחבי בין זוגות פסי התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]];
::: (ג) המרחק בין זוג פסי תאורות לבין הזוג הבא אחריו, לאורך המסלול, הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי, לשם הפעלת המסלול בתנאי ראות נמוכה, המרחק כאמור צריך להיות 30 מטרים, או שהורה לו המנהל לעשות כן;
::: (ד) בכל פס תאורות מתקיימים אלה:
:::: (1) הוא ניצב לציר המסלול;
:::: (2) הוא מורכב מ-3 תאורות לפחות, שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
:::: (3) הוא באורך שלא פחות מ-3 מטרים ולא עולה על 4.50 מטרים;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 109. מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר
: (א) בעל רישיון יציב מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר {{מוקטן|(rapid exit taxiway indicator lights (RETILs))}} לפני מסלול הסעה לפינוי מהיר, באלה:
:: (1) במסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) בשדה תעופה שיש בו צפיפות תנועה גבוהה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מכלול תאורות חיווי לפינוי מהיר אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא מורכב מ-3 קבוצות של תאורות, שממוקמות על המסלול, באותו צד של ציר המסלול שממנו יוצא מסלול ההסעה לפינוי מהיר, לפי האיור שעניינו &quot;Rapid exit taxiway indicator lights (RETILS)&quot; בנספח 14, ובמרחקים האלה:
::: (א) במרחק של 100 מטרים מנקודת ההשקה {{מוקטן|(point of tangency)}} של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבת תאורה אחת, במרחק של 2 מטרים מציר המסלול;
::: (ב) במרחק של 200 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 2 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
:::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
:::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
::: (ג) במרחק של 300 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 3 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
:::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
:::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
:: (2) בכל מקרה של כשל בתאורה המרכיבה אותו או כל כשל אחר המונע את תצוגת דפוס התאורות {{מוקטן|(light pattern)}}, כמפורט בתקנה זו בשלמותו, התאורות המרכיבות אותו לא מאירות;
:: (3) במסלול שבו קיימים מספר מסלולי הסעה לפינוי מהיר, מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחד לא חופף מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחר;
:: (4) התאורות המרכיבות אותו מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) הוא מותקן כך שיהיה ניתן להפעילו בצורה נפרדת מתאורות אחרות.

@ 110. מערכת תאורות שטח עצירה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway lights)}} בשטח עצירה של מסלול המיועד לשימוש בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) הן מורכבות מאלה:
::: (א) שתי שורות תאורות מקבילות לכל אורך שטח העצירה, שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המשך ציר המסלול, בהמשך לתאורות צידי המסלול;
::: (ב) שורת תאורות לאורך סוף שטח העצירה, שממוקמות בניצב להמשך ציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף שטח העצירה מחוץ לשטח העצירה, במרחק שלא עולה על שלושה מטרים ממנו;
:: (2) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 111. מערכת תאורות ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}} באלה:
:: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) במסלול הסעה המשמש לפינוי המסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} ובצומת של מסלולי הסעה, המיועדים לשימוש בלילה בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי מדובר בצומת מורכב של מסלולי הסעה {{מוקטן|(complex taxiway intersection)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן;
:: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון יציב תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה או במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בלא תלות בתנאי הראות, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נחוץ לשם בטיחות הפעלת שדה התעופה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) על סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן לא ניתן למקמן כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיטן באופן אחיד למרחק שלא עולה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה;
::: (ב) במקטע ישר של מסלול הסעה - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה לאורך ציר מסלול ההסעה, ואולם במקרים האלה, יחולו על מיקום תאורות ציר מסלול ההסעה ההוראות המפורטות לצידם:
:::: (1) אם בתנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה ניתן לתת הנחיה מספקת גם במרווחים גדולים יותר - רשאי בעל הרישיון למקמן במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (2) במקטע ישר וקצר - הן ממוקמות במרווחים אחידים קטנים מ-30 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (3) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ג) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - הן ממוקמות לאורך המקטע, בהמשך לתאורות ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אל העיקול, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול, ובמרווחים המספקים הנחיה לגבי העיקול;
::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), המרווחים האמורים ישתרעו גם לאורך של 60 מטרים לפני ואחרי קצות המקטע המעוקל, לאורך המקטעים הישרים המובילים אליו ויחולו גם ההוראות האלה:
:::: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - במרווחים לפי אלה:
::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא 400 מטרים או יותר - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (2) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר - במרווחים לפי אלה:
::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא בין 400 מטרים ל-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ג) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו גדול מ-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ה) במסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה:
:::: (1) הן מתחילות בנקודה הנמצאת במרחק של 60 מטרים לפני נקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
:::: (2) הן משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה לאחר סוף המקטע המעוקל, עד לנקודה שבה צפוי מטוס להגיע למהירות הסעה רגילה לאחר פינוי המסלול;
:::: (3) במקטע שבו ציר מסלול ההסעה מקביל לציר המסלול - הן ממוקמות במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו &quot;Offset runway and taxiway centre line lights&quot; בנספח 14;
:::: (4) המרווחים בין תאורה לתאורה לא עולים על 15 מטרים, אלא אם כן לא הוצבו תאורות ציר מסלול למסלול שממנו מתבצע הפינוי, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את התאורות במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ו) במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול, שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה:
:::: (1) התאורות מתחילות בנקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
:::: (2) התאורות משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה עד לקו אחד עם שלט מסלול פנוי;
:::: (3) התאורה הראשונה מוצבת במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו &quot;Offset runway and taxiway centre line lights&quot; בנספח 14;
:::: (4) התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ז) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, ואולם במקרים האלה יחולו הוראות אלה:
::: (א) תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} יהיו לפי איור שעניינו &quot;Taxiway lighting&quot; בנספח 14, לעניין &quot;rapid exit taxiway&quot; ולעניין &quot;‎&quot;other&quot; exit taxiway&quot;, לפי העניין, ויאירו באור קבוע, בצבעים האלה:
:::: (1) התאורה הראשונה בציר מסלול ההסעה המשמש לפינוי מסלול - בצבע ירוק;
:::: (2) התאורה הקרובה ביותר לעמדת ההמתנה למסלול - בצבע צהוב;
:::: (3) התאורות בין התאורות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - בצבע צהוב ובצבע ירוק לסירוגין;
:::: (4) שאר התאורות לכיוון המתרחק מהמסלול - בצבע ירוק;
::: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יבטיח כי מתקיימים גם אלה:
:::: (1) אם מסלול ההסעה מוביל למסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לציר המסלול;
:::: (2) אם מסלול ההסעה חוצה מסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לעמדת ההמתנה למסלול שמנגד;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מוצבות כך שאין בלבול בינן לבין תאורות מפתן מסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שבשדה התעופה צפיפות תנועה נמוכה, וכי מערכת תאורות צידי מסלול ההסעה וסימון ציר מסלול ההסעה מספקים הנחיה מספקת.

@ 112. מערכת תאורות צידי מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge lights)}} באלה:
:: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה;
:: (2) במשטח פנייה, מפרץ המתנה או רחבה המיועדים לשימוש בלילה;
:: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה כאמור, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שקיימת הנחיה מספקת באמצעות עזרים חזותיים אחרים, ולכן אין צורך בקביעתה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שימוקמו לפי ההוראות האלה:
::: (א) לאורך צידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, לפי העניין;
::: (ב) קרוב ככל האפשר לצידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, מצידם החיצוני, ובכל מקרה במרחק שלא יעלה על 3 מטרים מהם;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה, לאורך כל אחת משורות התאורות, ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) במקטע ישר של מסלול הסעה, במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, במפרץ המתנה, וברחבה - במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ב) במקטע מעוקל של מסלול הסעה - במרווחים קטנים מ-60 מטרים בין תאורה לתאורה, וכך שהן מספקות הנחיה מספקת לגבי העיקול;
::: (ג) במשטח פנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות לפי הוראות אלה:
::: (א) באור קבוע בצבע כחול;
::: (ב) בזווית, מפני השטח ומעלה, המגיעה ל-75 מעלות לעומת האופק לפחות, ובעוצמות שאינן פחותות מהעוצמות האלה, לפי הזווית:
:::: (1) ‎2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שבין 0 מעלות עד 6 מעלות;
:::: (2) ‎0.2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שגדולה מ-6 מעלות ועד 75 מעלות;
::: (ג) הן נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס המסיע על מסלול ההסעה בשני הכיוונים, ואולם בהצטלבות מסלולי הסעה, במסלול הסעה לפינוי מסלול או בעיקול במסלול הסעה, הן מוסתרות בכל כיוון שבו הן עלולות ליצור בלבול ביניהן לבין תאורות אחרות.

@ 113. מערכת תאורות משטח פנייה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad lights)}} במשטח פנייה למסלול המיועד לשימוש בכל אחד מאלה:
:: (1) בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות משטח פנייה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות על סימון משטח הפנייה, אלא אם כן לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיט את התאורות המרכיבות אותה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון משטח הפנייה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות לאורך ציר משטח הפנייה, במרווחים לפי הוראות אלה:
::: (א) במקטע ישר של משטח הפנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים;
::: (ב) במקטע מעוקל של משטח הפנייה - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב אל משטח הפנייה או הנמצא עליו.

@ 114. מערכת תאורות עמדת המתנה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה {{מוקטן|(stop bar)}} בכל עמדת המתנה למסלול המשמשת מסלול שנועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, אלא אם כן המנהל אישר לו שלא להציבה, לאחר שנוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) קיימים עזרים ונהלים מתאימים לסייע במניעת חדירות לא מאושרות למסלול {{מוקטן|(inadvertent incursions)}};
:: (2) אם המסלול מופעל בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, קיימים נהלים שמטרתם להגביל את אלה:
::: (א) מספר כלי הטיס באזור התמרון, לאחד בכל זמן נתון;
::: (ב) מספר כלי הרכב באזור התמרון, למזערי ההכרחי.
: (ב) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו יותר מעמדת המתנה למסלול אחת, יפעיל בעל הרישיון, בכל רגע נתון, רק את תאורות עמדת ההמתנה שבשימוש, לפי אופן הפעלת המסלול.
: (ג) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס, יש צורך שכלי טיס מסיע יעצור וימתין בעמדת המתנת ביניים עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב בעמדת המתנת הביניים מערכת תאורות עמדת המתנה.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) לכל רוחב מסלול ההסעה;
::: (ב) לפני סימון עמדת ההמתנה למסלול לכיוון התנועה למסלול;
::: (ג) בסמוך ככל האפשר לסימון עמדת ההמתנה למסלול;
:: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שמוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר זו מזו;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
:: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עלולות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות 3 מטרים מצידי מסלול ההסעה לפחות, אחת מכל צד של מערכת תאורות עמדת ההמתנה;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
:: (5) היא מקושרת {{מוקטן|(Interlocked)}} למערכת תאורות ציר מסלול ההסעה שממוקמת מעבר לה, כך שבשעה שמערכת תאורות עמדת ההמתנה דולקת, כל תאורה שהיא חלק ממערכת תאורות ציר מסלול הסעה שמוצבת מעבר לעמדת ההמתנה למסלול למרחק של 90 מטרים לפחות כבויה, ולהפך;
:: (6) היא נשלטת בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) כל מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לכניסה למסלול, כוללת מנגנון לשליטה נפרדת בה;
::: (ב) מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד, יכולה להישלט גם ביחד עם מערכות תאורות עמדת המתנה אחרות שהוצבו במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד או לכלול מנגנון לשליטה נפרדת בה.

@ 115. מערכת תאורות אין כניסה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אין כניסה {{מוקטן|(no-entry bar)}} במסלול ההסעה המשמש רק לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit only taxiway)}}, לכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אין כניסה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לכל רוחב מסלול ההסעה, בנקודה שאותה אסור לכלי טיס או לכלי רכב לחצות לכיוון המסלול, בקו אחד עם שלט אין כניסה לפי [[תקנה 69]] או סימון אין כניסה לפי [[תקנה 56(ג)(3)]];
:: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שיוצבו במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה;
:: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עשויות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות אחת מכל צד של מערכת תאורות אין כניסה;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון התנועה שהכניסה אליו אסורה.
: (ג) תאורות ציר מסלול ההסעה המשמשות לפינוי המסלול, שממוקמות מעבר למערכת תאורות אין כניסה, יהיו כך שלא ייראו לטייס המסיע לכיוון המסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 116. מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position lights)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]];
:: (2) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]], אם נוכח בעל הרישיון כי נדרש להבליט אותה, לשם הפעלה בטוחה של מסלולי ההסעה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משורה של שלוש תאורות שממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) בניצב לציר מסלול ההסעה;
::: (ב) 0.30 מטרים לכל היותר לפני סימון עמדת המתנת הביניים, לאורכו, מהכיוון שבו כלי טיס צפוי להסיע אל עמדת המתנת הביניים;
::: (ג) כך שאחת מוצבת על ציר מסלול ההסעה והאחרות מוצבות, אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.50 מטרים ממנו;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו.

@ 117. מערכת תאורות התרעת מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול {{מוקטן|(runway guard lights)}} בחיבור של מסלול ההסעה עם מסלול שהוא אחד מאלה:
:: (1) המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, ולא הוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה;
:: (2) בשדה התעופה שבו קיימת צפיפות תנועה גבוהה - אם המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול שבין 550 מטרים ל-1,200 מטרים;
:: (3) אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), נוכח בעל רישיון לדעת כי חיבור של מסלול ההסעה עם מסלול, הוא אזור סיכון {{מוקטן|(hot spot)}}, יציב בחיבור כאמור מערכת תאורות התרעת מסלול, שתשמש בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול אלא אם כן היא לפי אחת מהתצורות {{מוקטן|(configuration)}} האלה:
:: (1) &quot;תצורה A&quot;, שמורכבת מ-2 רמזורים, שמתקיימות בהם הוראות איור המשנה &quot;configuration A&quot; באיור שעניינו &quot;Runway guard lights&quot; בנספח 14 והוראות אלה:
::: (א) בכל אחד מצידי מסלול ההסעה ממוקם רמזור אחד, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
::: (ב) בכל רמזור 2 תאורות, אחת לצד השנייה, שמהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב;
::: (ג) הבהובי רמזור אחד מסונכרנים עם הבהובי הרמזור השני;
::: (ד) התאורות בכל רמזור הן כך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
::: (ה) אם התאורות משמשות בשעות אור יום - יש מעל כל רמזור מגן שמש {{מוקטן|(visor)}}, שמונע הפרעה של קרני השמש לחיווי שהרמזור נועד לספק;
:: (2) &quot;תצורה B&quot;, שמורכבת מתאורות שמתקיימות בהן הוראות איור המשנה &quot;configuration B&quot; באיור שעניינו &quot;Runway guard lights&quot; בנספח 14 והוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות לכל רוחב מסלול ההסעה, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
::: (ב) הן מוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים;
::: (ג) הן מהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב, כך ששתי תאורות סמוכות לא מהבהבות בעת ובעונה אחת, וכך שתאורות שאינן סמוכות מהבהבות יחדיו;
::: (ד) הן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו.
: (ד) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה ובנסיבות לפי הוראות אלה:
:: (1) בתצורה A - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (א);
:: (2) בתצורה A או בתצורה B - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד)(2), לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה B במסלול הסעה שהוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה.
: (ו) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, יפעיל בעל הרישיון רק את מערכת תאורות התרעת המסלול הישימה לעמדת ההמתנה למסלול הפעילה בזמן הנתון, לפי אופן הפעלת המסלול.

@ 118. מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position light)}} בכל עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שקיימת בחיבור של דרך לכלי רכב עם מסלול המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת בסמוך לסימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב, בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק שבין מטר אחד לשני מטרים מצד הדרך;
:: (2) היא מורכבת מאחד מאלה:
::: (א) רמזור, נשלט בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, שמאיר בצבע אדום להוראה לעצור, ובצבע וירוק להוראה לנסוע;
::: (ב) תאורה מהבהבת בצבע אדום, שמהבהבת בתדירות של 30 עד 60 הבהובים לדקה;
:: (3) היא מאירה באופן חד-כיווני וכך שהיא נראית לנהג של כלי רכב המסיע לכיוון המסלול, ומתקרב לעמדת ההמתנה;
:: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה עמדת ההמתנה כאמור לשמש, ולא מסנוורת את נהג כלי הרכב המשתמש בה.

@ 119. מערכת תאורות הצפה לרחבה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות הצפה לרחבה {{מוקטן|(apron floodlighting)}} ברחבה ובעמדת חניה מבודדת המיועדות לשימוש בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות הצפה לרחבה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות ומכוונות לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מספקות תאורה מספקת לכל אזור ברחבה שבו ניתן שירות לכלי טיס, תוך מזעור הסנוור האפשרי של טייס של כלי טיס באוויר או על הקרקע, של מפקח על תעבורה אווירית במגדל הפיקוח, של אדם העוסק בניהול הרחבה ושל אדם ברחבה;
::: (ב) הן מאירות כל עמדת חניה משני כיוונים לפחות, כדי למזער הצללה;
:: (2) הפיזור הספקטרלי {{מוקטן|(spectral distribution)}} של התאורות המרכיבות אותה הוא כך שיהיה ניתן לזהות בצורה נכונה את הצבעים המשמשים לסימונים על גבי כלי טיס הקשורים במתן שירותים לכלי הטיס ואת צבעי הסימונים על הרחבה ובסביבתה, לרבות סימוני מכשולים;
:: (3) ההארה הממוצעת {{מוקטן|(average illuminance)}} שלה היא לפי נספח 14 לעניין &quot;Apron floodlighting&quot; לגבי &quot;Average illuminance&quot;, בשים לב לאזור שאותו התאורות נועדו להאיר.

@ 120. מערכת הנחיה חזותית לעגינה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה ולא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system (VDGS))}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת הנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משני אלה:
::: (א) רכיב כיווני {{מוקטן|(azimuth guidance unit)}}, שיספק הנחיה בדבר כיוון התנועה;
::: (ב) רכיב עצירה {{מוקטן|(stopping position indicator)}}, שיספק הנחיה בדבר נקודת העצירה;
:: (2) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, ובלבד שאינה מסנוורת את הטייס שאותו נועדה להנחות;
::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה לשמש, אם אפשר בלי שתידרש פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים;
::: (ג) אם נדרשת פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים - היא מספקת חיווי בדבר טיפוס כלי הטיס כאמור, לטייס ולמפעיל המערכת;
:: (3) היא מספקת לטייס חיווי ברור לגבי כשל ברכיב הכיווני, ברכיב העצירה או בשניהם גם יחד;
:: (4) ניתן לכבות את הרכיב הכיווני או את רכיב העצירה, בנפרד;
:: (5) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לטייס הנחיה מתמשכת בין סימוני עמדת החניה לבין נקודת העצירה;
:: (6) היא במידת דיוק שתספק הכוונה עד לגשר להולכת נוסעים לכלי טיס ולמיתקני השירותים הקבועים בעמדת החניה שאותה היא אמורה לשמש;
:: (7) ברכיב הכיווני מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא ממוקם על המשך קו הכניסה לעמדת החניה או בסמוך אליו, מול נקודת העצירה, כך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
::: (ב) הוא מספק חיווי חד-משמעי בהנחיה לימין או לשמאל, כך שהטייס יכול להתמיד לאורך קו הכניסה לעמדת החניה בלי להידרש לניהוג יתר {{מוקטן|(over-controlling)}};
::: (ג) אם נעשה בו שימוש בצבעים לשם הנחיית הכיוון - צבע ירוק משמש לזיהוי קו הכניסה לעמדת החניה וצבע אדום משמש לחיווי סטייה מקו הכניסה כאמור;
:: (8) ברכיב העצירה מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא ממוקם בסמוך לרכיב הכיווני, כך שטייס יכול, בעת ובעונה אחת, לראות את שני רכיבי המערכת, בלי להסיט את ראשו, וכך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
::: (ב) הוא מספק חיווי על נקודת העצירה המתאימה לכלי הטיס שלו מסופקת הנחיה חזותית, ואם הוא מחווה מידע בנוגע לנקודת העצירה לגבי טיפוס כלי טיס מסוים - הוא מספק מידע תוך התחשבות בטווח הצפוי של שינויים בגובה עיני הטייסים ובזווית הצפייה במידע מתא הטייס לגבי אותו טיפוס;
::: (ג) הוא מספק מידע בדבר קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} של כלי הטיס לנקודת העצירה, לפי הוראות אלה:
:::: (1) החל ממרחק של 10 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
:::: (2) כך שמתאפשר לטייס להאט את כלי הטיס באופן הדרגתי עד לעצירה מלאה בנקודת העצירה;
::: (ד) אם נעשה שימוש בצבעים לשם הנחיה לנקודת העצירה - צבע ירוק משמש כדי לחוות לטייס כלי הטיס כי הוא יכול להוסיף להתקדם, וצבע אדום משמש לחיווי הגעתו לנקודת העצירה ויכול שייעשה נוסף על כך שימוש גם בצבע אחר, בסמוך לנקודת העצירה, כדי להתריע על התקרבות לנקודת העצירה.

@ 121. מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה, לא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, ומתקיים אחד מאלה לפחות, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(advanced visual docking guidance system (AVDGS))}}:
:: (1) נדרש לאמת את טיפוס כלי הטיס שלו מסופקת הנחיה;
:: (2) לגבי עמדה שאליה מובילים מספר נתיבי הסעה - נדרש לציין את נתיב ההסעה לעמדת החניה שבשימוש.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, לפי עמדת החניה שבה היא מוצבת;
::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה להנחות;
:: (2) היא מספקת מידע לכל המהירויות שבהן צפוי כלי טיס להסיע במהלך תמרון העגינה;
:: (3) היא מספקת חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, כך שכלי טיס, המופעל בתנאים רגילים, לא סוטה יותר ממטר אחד מקו הכניסה לעמדת החניה כאמור, בין תחילת הסטייה לבין חיוויה;
:: (4) אם היא מותקנת בעמדת חניה יחד עם מערכת הנחיה חזותית לעגינה לפי [[תקנה 120]], המידע שמספקת מערכת אחת לא סותר את המידע שמספקת המערכת השנייה;
:: (5) היא כוללת חיווי למצב דברים שבו היא לא בשימוש או תקולה;
:: (6) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לאדם האחראי על עגינת כלי הטיס במהלך תמרון העגינה ולכל מי שמסייע לו בכך, הנחיה בלתי מופרעת וברורה, לאורך כל תמרון העגינה;
:: (7) היא מספקת, לכל הפחות, את המידע הזה, לפי השלב המתאים בתמרון העגינה:
::: (א) חיווי בדבר הצורך לבצע עצירת חירום ולהפסיק באופן מיידי את תמרון העגינה, המציג את המילה &quot;STOP&quot; באותיות בצבע אדום;
::: (ב) הטיפוס והדגם של כלי הטיס שלו מסופקת ההנחיה;
::: (ג) חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, שיסופק ממרחק של 25 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
::: (ד) כיוון התיקון הנדרש לשם תיקון הסטייה הצידית מקו הכניסה לעמדת החניה;
::: (ה) חיווי של המרחק לנקודת העצירה, ושל קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} אליה, שיסופקו ממרחק של 15 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
::: (ו) חיווי של הגעה לנקודת העצירה;
::: (ז) חיווי אזהרה בדבר תנועה מעבר לנקודת העצירה;
:: (8) במקרה של חיווי כאמור בפסקה (7)(א), המוצג בד בבד עם כשל של המערכת המתקדמת להנחיה חזותית לעגינה - היא לא מציגה כל חיווי אחר;
:: (9) אם חיווי המרחק לנקודת העצירה נעשה תוך שימוש בספרות, היא מציגה את המרחק כביטוי של מספר המטרים שעד לנקודת העצירה, וממרחק של 3 מטרים לפחות מנקודת העצירה, היא מציגה את המרחק כאמור ברמת דיוק של עשירית המטר;
:: (10) היא כוללת מנגנון המאפשר לצוות האחראי על ההפעלה הבטוחה של עמדת החניה ליזום באמצעותה עצירת חירום;
:: (11) הדיוק של המידע שהיא מציגה הוא לפי המפורט בטבלה שעניינה &quot;A-VDGS recommended displacement accuracy&quot; לנספח 14;
:: (12) הסימנים והגרפיקה המשמשים להצגת המידע משקפים את המידע שמבוקש להציג באופן מובן וברור {{מוקטן|(intuitively representative)}}.

@ 122. מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand manoeuvring guidance lights)}} ברחבה סלולה המיועדת לשימוש בתנאי ראות קשים {{מוקטן|(poor visibility conditions)}} ושלא מסופקת בה הנחיה מתאימה באמצעים אחרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בהתאמה {{מוקטן|(collocated)}} לסימוני עמדת החניה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה, המיועדות להאיר את קו הכניסה לעמדת החניה ואת קו היציאה מעמדת החניה, ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) בעיקולים - במרווחים שלא עולים על 7.5 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ב) במקטעים ישרים - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות לכל אורך המקטע שלגביו הן אמורות לספק הנחיה, למעט התאורות המיועדות להאיר את קו העצירה, שמאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב לנקודת העצירה;
:: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת עמדת החניה;
:: (5) היא כוללת מנגנון להפעלה לשם חיווי מצב שבו העמדה פעילה או כיבוי לשם חיווי מצב שבו העמדה סגורה.

@ 123. מערכת תאורות מצב מסלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת שהדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול {{מוקטן|(runway incursions)}}, יציב מערכת תאורות מצב מסלול {{מוקטן|(runway status lights (RWSL))}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מצב מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מכל אחד מהרכיבים האלה או משילוב של שניהם:
::: (א) תאורות כניסה למסלול {{מוקטן|(runway entrance lights (REL))}};
::: (ב) תאורות הפסקת המראה {{מוקטן|(take-off hold lights (THLs))}};
:: (2) תאורות הכניסה למסלול הן לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מורכבות משני אלה:
:::: (1) 5 תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} לפחות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::::: (א) הן ממוקמות בקו אחד לאורך ציר מסלול ההסעה, בהיסט 0.60 מטרים מציר מסלול ההסעה, בצד שמנגד לצד שבו הוצבו תאורות ציר מסלול ההסעה, אם הוצבו;
::::: (ב) הן משתרעות ממרחק של 0.60 מטרים לפני עמדת ההמתנה למסלול עד לצד המסלול {{מוקטן|(edge of the runway)}}; בפסקת משנה זו, &quot;עמדת המתנה למסלול&quot;, במצב דברים שבו הוצבו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר לפי [[תקנה 49(4)]] - עמדת ההמתנה הקרובה ביותר למסלול;
::::: (ג) הן מרווחות במרווחים אחידים שאינם פחותים מ-3.80 מטרים ואינם עולים על 15.20 מטרים, בשים לב לאורך המקטע של מסלול ההסעה שלאורכו הן קבועות;
:::: (2) תאורה שקועה נוספת שתמוקם על המסלול, במרחק של 0.60 מטרים מציר המסלול, בקו אחד עם התאורות כאמור בפסקה (1);
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס או כלי רכב המתקרב למסלול ממסלול ההסעה;
::: (ג) הן דולקות כמכלול, בכל צומת של מסלול עם מסלול הסעה, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו;
:: (3) תאורות הפסקת ההמראה הן לפי ההוראות האלה:
::: (א) הן מורכבות מזוגות של תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}}, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
:::: (1) הן ממוקמות -
::::: (א) לאורך ציר המסלול;
::::: (ב) כך שהתאורות בכל זוג קבועות אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.80 מטרים ממנו;
:::: (2) הן משתרעות מנקודה הנמצאת במרחק של 115 מטרים מתחילת המסלול עד למרחק של לפחות 450 מטרים מתחילת המסלול;
:::: (3) הן מוצבות במרווחים אחידים של 30 מטרים;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס הממריא מהמסלול;
::: (ג) הן נדלקות כמכלול, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס או כלי רכב שחצו עמדת המתנה למסלול;
:: (4) היא אוטומטית, כשפעולת השליטה היחידה על המערכת היא להשבית את תאורות הכניסה למסלול, את תאורות הפסקת המראה או את שתיהן גם יחד.

== פרק ה': מערכות חשמל ==

@ 124. מערכות אספקת כוח חשמלי למיתקני עזר לטיסה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן לשדה התעופה אספקה מתאימה של כוח חשמלי ראשי לצורך ההפעלה הבטוחה של מיתקני העזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות באספקת הכוח החשמלי לשדה התעופה ההוראות האלה:
:: (1) מערכת הכוח החשמלי {{מוקטן|(electrical power)}} של שדה התעופה מתוכנת, והכוח החשמלי למיתקני עזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים, בשדה התעופה מסופק, כך שבמקרה של כשל במערכות הכוח החשמלי אין מצב שבו טייס מקבל הנחיה חזותית או לא-חזותית לא מתאימה או מידע מטעה כתוצאה מכשל כאמור;
:: (2) במקרה של כשל במקור הכוח החשמלי הראשי, מיתקני עזר לטיסה שלגביהם נדרשת אספקה של כוח חשמלי משני, מחוברים באופן אוטומטי לאספקת הכוח החשמלי המשני;
:: (3) לכל אחד מהשירותים האלה מסופק כוח חשמלי משני:
::: (א) מנורת האיתות שלפי [[תקנה 35]] ואמצעי התאורה הנדרשים להמשך פעילות מגדל הפיקוח;
::: (ב) כל תאורות המכשולים שלגביהן נוכח בעל הרישיון לדעת שהן חיוניות לשם הבטחת הפעלה בטוחה של כלי טיס;
::: (ג) מערכת תאורת גישה, תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה;
::: (ד) מערכת תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90(ג)]], אם היא מחוברת למקור הכוח החשמלי הראשי;
::: (ה) ציוד מטאורולוגי;
::: (ו) תאורות אבטחה חיוניות, ובכלל זה תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה לפי [[תקנה 165]];
::: (ז) ציוד חיוני ומיתקנים הנדרשים לפעילות צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום בשדה התעופה;
::: (ח) מערכת תאורות הצפה לרחבה לפי [[תקנה 119]];
::: (ט) תאורות של אזורים ברחבה שבהם צפויים נוסעים ללכת;
::: (י) עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת;
:: (4) מרווח הזמן שבין כשל של מקור כוח חשמלי ראשי לבין שחזור מלא {{מוקטן|(complete restoration)}} של כל אחד מהשירותים כאמור בפסקה (3) הוא קצר ככל האפשר, ואולם -
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר ומסלול המשמש להמראה בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הטבלה שעניינה &quot;Secondary power supply requirements&quot; בנספח 14, ובלבד שלגבי תאורה הנמנית עם השירותים בטבלה האמורה, היא פעלה, לפני הכשל כאמור, בעוצמה של 25% לפחות מעוצמתה המרבית;
:::: (ב) לגבי עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הוראות הטבלה שעניינה &quot;Power supply switch-over times for ground-based radio aids used at aerodromes&quot; בנספח 10.

@ 125. מערכת ניטור
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן הוא משתמש במערכת לחיווי המצב המבצעי של מערכות שיש לקיים בשדה התעופה (בתקנה זו - מערכת ניטור).
: (ב) לא יעשה בעל רישיון שימוש במערכת ניטור אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) לגבי מערכות תאורה כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Secondary power supply requirements&quot; בנספח 14, במערכת הניטור מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) היא מנטרת באופן אוטומטי את מערכות התאורה כאמור, כך שהיא נותנת התרעה על כל תקלה בהן; התרעה כאמור תינתן -
:::: (1) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה - בתוך 2 שניות מקרות התקלה;
:::: (2) לגבי כל מערכת תאורה אחרת - בתוך 5 שניות מקרות התקלה;
::: (ב) היא מעבירה באופן אוטומטי מידע בדבר תקלה במערכות תאורה כאמור למגדל הפיקוח;
:: (2) לגבי עזרי רדיו לניווט - מערכת הניטור מספקת באופן מתמשך מידע עדכני ליחידת הנת&quot;א המתאימה, בדבר רמת השמישות של עזרי רדיו לניווט המשמשים לגישה לנחיתה בשדה התעופה, לנחיתה בו או להמראה ממנו; מידע כאמור יוצג ביחידת הנת&quot;א המתאימה בצורה בולטת לעין.

== פרק ו': תחזוקת שדה התעופה ==

@ 126. תוכנית תחזוקה לשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה לשדה התעופה, במטרה לשמור על כל מיתקן בשדה התעופה במצב שלא יפגע בבטיחות הטיסה, בסדירותה או ביעילותה, לפי [[פרק זה]].
: (ב) לא יקיים בעל רישיון תוכנית תחזוקה לשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא כוללת הוראות ונהלים בעניינים האלה:
::: (א) ביצוע [[פרק זה]];
::: (ב) תחזוקה מונעת, שמטרתה מניעת כשל של מיתקן בשדה התעופה או גריעה שלו;
::: (ג) סדר הקדימות בהסרת זיהום מאזור התנועה, לגבי שדה תעופה שבו לא ניתן להסיר את הזיהום מכל חלקי אזור התנועה בו-זמנית; הוראות כאמור יכללו הנחיה ברורה שלפיה יש להסיר זיהום ראשית מהמסלול שבשימוש, ויפרטו את סדר הקדימות בהסרת הזיהום מחלקים אחרים של אזור התנועה; בעל הרישיון יחליט בדבר הוראות כאמור לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה, כגון: כוחות הצלה וכיבוי אש ומגדל הפיקוח;
:: (2) ההוראות והנהלים כאמור בפסקה (1) נערכו בידי בעל הרישיון תוך התחשבות בעקרונות הגורם האנושי.

@ 127. מיסעות
: (א) לא יאשר בעל רישיון שימוש בחלק של אזור התנועה שלא נבדק, נוטר ותוחזק לפי תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יבדוק את משטח אזור התנועה ואת סביבתו הסמוכה, וינטר ויתחזק את מצבו בקביעות, במטרה להסיר כל עצם זר שעלול לגרום נזק לכלי טיס, ולמנוע את הימצאותו; בדיקה כאמור תהיה בתדירות ובעיתוי כמפורט בחלק {{מוקטן|(part)}} השמיני למסמך 9137 לגבי &quot;airport surface inspections&quot;, לפי החלק מאזור התנועה שלגביו מתבצעת הבדיקה או בתדירות אחרת שאישר המנהל לבעל הרישיון.
: (ג) בעל רישיון יתחזק את משטח המסלול כך שתימנע היווצרות אי-אחידות מזיקה {{מוקטן|(harmful irregularities)}}; לעניין זה, &quot;אי-אחידות מזיקה&quot; - פגיעה באחידות משטח המסלול {{מוקטן|(Runway surface evenness)}}, לפי צרופה א' לעניין &quot;Runway surface evenness&quot;.
: (ד) בעל רישיון יתחזק מסלול סלול כך שתכונות החיכוך של מסלול כאמור, או של כל חלק ממנו, אינן פחותות מערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לגבי אותו מסלול לפי [[תקנה 11(ג)(2)]]; לעניין זה, &quot;חלק&quot;, לגבי מסלול - כל חלק באורך של 100 מטרים בקירוב.
: (ה) בעל רישיון יתחזק משטח שולי מסלול הסעה המשמש כלי טיס המונע במנועי טורבינה, כך שיהיה נקי מכל עצם זר שיכול להישאב למנוע כאמור, ובכלל זה חלק של המשטח עצמו שהתנתק ממנו כתוצאה משחיקתו.
: (ו) בעל רישיון יבצע באופן עיתי הערכה בראייה של משטח המסלול במטרה לזהות מקומות שבהם קיימת היקוות של מים או שניקוז המים מהם אינו מספק, וינקוט פעולות מתקנות כנדרש; הערכה בראייה כאמור תתבצע בעת שעל משטח המסלול יורד גשם או תחת הדמיה של ירידת גשם על משטח המסלול {{מוקטן|(simulated rain conditions)}}.

@ 128. הסרת זיהום
: (א) לא יאשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במסלול, מסלול הסעה או רחבה שיש עליהם זיהום, אלא אם כן הסיר מהם את הזיהום לפני הפעלת כלי הטיס, כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ב) בעל רישיון יסיר זיהום מכל המשטחים המפורטים להלן ולפי ההוראות שלצידם:
:: (1) ממשטח מסלול בשימוש - במהירות האפשרית ובאופן שלם ככל האפשר, וזאת כדי למנוע את הצטברותו;
:: (2) ממשטח מסלול הסעה - ככל הנדרש כדי לאפשר הסעה של כלי טיס למסלול וממנו;
:: (3) ממשטח רחבה - ככל הנדרש כדי לאפשר לכלי טיס לתמרן בצורה בטוחה, להיגרר או להידחף עליה, לפי העניין.

@ 129. גישור על פערי גובה במסלול בעת ריבודו מחדש
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שעבודות לריבודו לא הסתיימו, אלא אם כן מתקיימות ההוראות שלהלן, והוראות נספח 14 לעניין &quot;Runway pavement overlays&quot;:
: (1) אם יש, כתוצאה מעבודות הריבוד, פערי גובה בין חלקים שונים של משטח המסלול, בעל הרישיון יגשר על פערי גובה כאמור, עד לסיום העבודות, באמצעות כבש זמני {{מוקטן|(temporary ramp)}}, שהשיפוע האורכי שלו, כשהוא נמדד ביחס למשטח שממנו הוא יוצא, הוא אחד מאלה:
:: (א) גדול מ-0.5% ולא יותר מ-1%, לגבי רובד {{מוקטן|(overlay)}} שעוביו הוא עד 5 סנטימטרים;
:: (ב) לא יותר מ-0.5%, לגבי רובד שעוביו גדול מ-5 סנטימטרים;
: (2) עבודות הריבוד לאורכו של המסלול מתבצעות לכיוון כזה שלרוב כלי הטיס העושים שימוש במסלול, השיפוע של הכבש הזמני הוא כלפי מטה;
: (3) בכל שלב בעבודות הריבוד, המסלול מרובד לכל רוחבו;
: (4) משורטטים על המסלול הסימונים האלה:
:: (א) סימון ציר מסלול לפי [[תקנה 39]];
:: (ב) אם קיים מפתן מסלול זמני - מיקומו משורטט באמצעות סימון ברוחב של 3.60 מטרים, לכל רוחב המסלול;
: (5) כל רובד במסלול בנוי ומתוחזק כך שמתקיימים בו, לכל הפחות, ערכי החיכוך המזעריים שהורה המנהל לפי [[תקנה 11(ג)(2)]] לגבי המסלול שעל גביו הוא נבנה.

@ 130. תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים {{מוקטן|(system of preventive maintenance of visual aids)}}, כדי להבטיח את שמישותם ואמינותם המתמשכים של מערכות תאורה וסימונים; לעניין זה, תאורה תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה היא פחות מ-50% מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2, ואולם לגבי תאורה שהעוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה, כפי שהוגדרה בידי היצרן, גדולה מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2 - זו תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית היא פחות מ-50% מהעוצמה שהוגדרה בידי היצרן כאמור.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה, אלא אם כן הוראות תוכנית התחזוקה המונעת לעזרים חזותיים מקוימות לגבי העזרים החזותיים המשמשים את המסלול כאמור.

@ 131. רמת שמישות נדרשת לפי תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים
: תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים, תהיה לפי הוראות אלה:
: (1) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל בקטגוריה II או בקטגוריה III, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 95% מהתאורות שמישות בכל אחד מאלה:
:::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, ב-450 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול;
:::: (ב) תאורות ציר מסלול;
:::: (ג) תאורות מפתן מסלול;
:::: (ד) תאורות צידי מסלול;
::: (2) 90% מתאורות אזור הנגיעה - שמישות;
::: (3) 85% מהתאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, מ-450 מטרים ממפתן המסלול עד ל-900 מטרים ממפתן המסלול - שמישות;
::: (4) 75% מתאורות סוף המסלול - שמישות;
::: (5) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
:: (ג) התוכנית תכלול הוראות בעניינים אלה:
::: (1) הוראות לגבי ביצוע בדיקות חזותיות ומדידות על המסלול {{מוקטן|(in-field measurement)}} של העוצמה, פיזור הקרן וכיוון התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה ותאורות מסלול, שיהיו לפי אלה:
:::: (א) הן יכללו, ככל האפשר, מדידה של כל התאורות כאמור כדי להבטיח את קיום ההוראות הישימות לפי תוספת מספר 2;
:::: (ב) הן ייעשו באמצעות אמצעי מדידה נייד {{מוקטן|(mobile measuring unit)}}, בעל דיוק מספק לשם ניתוח מאפייני כל תאורה בנפרד;
:::: (ג) הן ייעשו בתדירות המתאימה לצפיפות התנועה, רמת הזיהום המקומית, האמינות של התאורות המותקנות וההערכה המתמשכת של תוצאות המדידות, ובלבד שהתדירות לא תפחת מאלה:
::::: (1) לגבי תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} - פעמיים בשנה;
::::: (2) לגבי תאורות שאינן שקועות - פעם בשנה;
::: (2) הוראות לגבי ביצוע בקרה ומדידה של המאפיינים החשמליים של כל מעגל חשמלי שהוא חלק ממערכת תאורות גישה או מתאורות מסלול;
::: (3) הוראות לגבי ביצוע בקרה של התפקוד התקין של כיול עוצמת התאורות ששולט בהן מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
: (2) לגבי מסלול או מסלול הסעה המיועדים לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה:
:: (א) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה שהוצבה בהצטלבות עם מסלול כאמור מתקיימות הוראות אלה:
::: (1) אין בה יותר משתי תאורות לא שמישות;
::: (2) אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות, אלא אם כן המרווח בין התאורות המרכיבות את מערכת תאורות עמדת ההמתנה קטן משמעותית מזה שנדרש לפי [[תקנה 114(ד)(2)]];
:: (ב) לגבי מערכת תאורות ציר מסלול הסעה - אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות;
: (3) לגבי מסלול ממוכשר בקטגוריה I, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו מסלול מופעל בקטגוריה I, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח שמתקיימות הוראות אלה:
::: (1) 85% מהתאורות לפחות שמישות בכל אחד מאלה:
:::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה;
:::: (ב) תאורות מפתן מסלול;
:::: (ג) תאורות ציר מסלול, אם קיימות;
:::: (ד) תאורות צידי מסלול;
:::: (ה) תאורות סוף מסלול;
::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
: (4) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 95% מתאורות ציר מסלול, אם קיימות, ומתאורות צידי המסלול - שמישות;
::: (2) 75% מתאורות סוף מסלול - שמישות;
::: (3) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות;
: (5) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של 550 מטרים או יותר, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 85% מתאורות צידי המסלול וסוף המסלול שמישות;
::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות.

@ 132. מניעת עבודות בנייה או תחזוקה
: לא ירשה בעל רישיון, עבודות בנייה או תחזוקה בקרבת מערכות החשמל של שדה התעופה, בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}.

== פרק ז': שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים ==

=== סימן א': ספר עזר מבצעי ===

@ 133. ספר עזר מבצעי לשדה התעופה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא לפי ספר העזר המבצעי, לרבות כל שינוי בו, שאישר לו המנהל.
: (ב) בעל רישיון ימציא למנהל, לאישורו, את ספר העזר המבצעי שהוא מבקש להפעיל לפיו את שדה התעופה וכל שינוי בו.
: (ג) בעל רישיון יעמיד את ספר העזר המבצעי לשימוש כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה.
: (ד) בעל רישיון יחזיק את ספר העזר המבצעי כך שיהיה קל לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר למי שלרשותו הועמד לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל נוהל שבו את תאריך העדכון האחרון שלו.
: (ה) בעל רישיון יעדכן את ספר העזר המבצעי באופן מתמשך, כך שיתאים בכל עת לפעילות שדה התעופה ולתקנות אלה ויפיץ את עדכוניו למי שלרשותו הועמד.
: (ו) ספר העזר המבצעי יכלול עניינים אלה:
:: (1) הצהרה, חתומה ביד בעל הרישיון, שלפיה ספר העזר המבצעי עומד בדרישות תקנות אלה במלואן;
:: (2) רשימת התפוצה של ספר העזר המבצעי, תוכן העניינים ומילון מונחים וראשי תיבות שבהם נעשה שימוש;
:: (3) רשימת העדכונים שנעשו בספר העזר המבצעי ומידע ונהלים לעניין השיטה שבעל הרישיון מקיים ותיאור השיטה שבעל הרישיון מקיים כדי להבטיח שעדכונים נדרשים מוטמעים בספר העזר המבצעי, ובכלל זה הוראות לעניין עדכון ספר העזר המבצעי מוקדם ככל האפשר לאחר כל שינוי של התקנות, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת, ולעניין השימוש בו וקיום הוראותיו בידי כוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה;
:: (4) מידע מינהלתי הנוגע לשדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) שם שדה התעופה וכתובתו;
::: (ב) שם בעל הרישיון וכתובתו;
::: (ג) שמו של מנהל שדה התעופה, בעל האחריות הכוללת;
::: (ד) שעות הפעילות של שדה התעופה;
::: (ה) דרכי יצירת קשר עם בעלי תפקיד בשדה התעופה;
::: (ו) המבנה הארגוני בשדה התעופה;
:: (5) תיאור שדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) תרשים שדה התעופה, הכולל את המסלולים, מסלולי ההסעה, הרחבות וכינוייהם;
::: (ב) תיאור מילולי של המסלולים, מסלולי ההסעה והרחבות, ובכלל זה כינוייהם, מידותיהם, כלי הטיס שאותם הם מיועדים לשמש, שטחי בטיחות כגון רצועות ושוליים שמקוימים לגביהם וכן תנאים, מגבלות או מידע אחר הנוגע להפעלתם;
::: (ג) גבולות שדה התעופה, ובכלל זה גידור שדה התעופה ולרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הנמצאים מחוץ לגבולות שדה התעופה;
::: (ד) נוהל שמטרתו להבטיח כי המידע כאמור בפסקה זו מעודכן ומדויק באופן מתמשך;
:: (6) רשימת פטורים ואישורים שניתנו לבעל הרישיון לפי [[החוק]] ומגבלות או תנאים שהורה לו המנהל;
:: (7) מידע ונהלים לעניין אופן ביצוע חובות בעל הרישיון, ובכלל זה פירוט החובות והאמצעים והתהליכים לקיומן, בעניינים האלה:
::: (א) ביצוע [[תקנות המידע]], ובכלל זה לעניין גיבוש מידע לפי [[התקנות האמורות]] ומסירתו לפרסום, והאחריות לשמירה על עדכניות המידע באופן מתמשך;
::: (ב) תוכנית החירום לשדה התעופה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]];
::: (ג) שירותי הצלה וכיבוי אש שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ג' לפרק זה]], לרבות אלה:
:::: (1) פירוט הציוד וכוח האדם הנדרשים לכל קטגוריית שדה תעופה ישימה, ובכלל זה הוראות לעניין קריאה לשדה התעופה של צוותי ההצלה וכיבוי האש הנדרשים בעת הצורך;
:::: (2) מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}}, שנועד לקבוע את היקף כוח האדם הנדרש כאמור, שייעשה לפי הוראות החלק {{מוקטן|(part)}} הראשון למסמך 9137 לעניין זה;
:::: (3) הוראות לעניין ירידה זמנית בקטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה הגבלת הפעילות בשדה התעופה כתוצאה מכך, הבאת הדבר לידיעת טייסים וציון משך הזמן המרבי לירידה בקטגוריה כאמור;
:::: (4) הוראות לעניין העלאה זמנית של קטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה פעולות ותיאומים נדרשים עם כלל הגורמים;
:::: (5) הוראות לעניין ניטור תנועת כלי טיס בשדה התעופה לשם הזעקת שירותי הצלה וכיבוי אש;
:::: (6) הוראות לעניין ניטור זמן התגובה של שירותי ההצלה וכיבוי האש והבטחת עמידתם בזמן התגובה הנדרש לפי [[תקנה 143]], ובכלל זה לעניין האופן שבו העמידה בזמן התגובה כאמור נשמרת בזמן שכוח אדם המשמש את שירותי ההצלה וכיבוי האש עוסק בפעילות אחרת;
:::: (7) אם לבעל הרישיון ציוד ומיתקנים ייעודיים המשמשים אותו למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - מידע בדבר ציוד ומיתקנים כאמור, ונהלים להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, ציוד ומיתקנים אלה אינם זמינים;
:::: (8) אם בעל הרישיון מסתייע בגורמים אחרים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה או בסביבתו - מדיניות או כתבי הסכמה עם גורמים אלה, והוראות להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, גורמים אלה אינם זמינים לסיוע;
:::: (9) תיאור של הדרך שבה בעל הרישיון מבטיח את הכשירות הראשונית והמתמשכת של צוותי ההצלה וכיבוי האש שלו, ובכלל זה לגבי אימון באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, אימון בעזרי נשימה בחום ובעשן, עזרה ראשונה, תנאי ראות נמוכה, מגבלות משפטיות ומדיניות בטיחות וגהות לגבי אימון בציוד להגנה על מערכת הנשימה ובציוד להגנה אישית;
:::: (10) הוראות לעניין האופן שבו יש לגשת לאתר תאונת טיס שאירעה בסביבה הסמוכה של שדה התעופה, ובכלל זה לעניין שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}}, פירוט הגורמים המסייעים הנדרשים לכך, האמצעים הנדרשים להם והתיאום עימם;
:::: (11) אם צפוי כי כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה ישמשו במתן שירותי הצלה וכיבוי אש בחלקים של שדה התעופה המיועדים למתן שירות לנוסעים - מדיניות ברורה לגבי מתן שירותים כאמור, ובכלל זה הוראות לניהול ההשפעה של הדבר על המשך פעילות כלי טיס בשדה התעופה;
:::: (12) פירוט לעניין זמינות של מים נוספים לצורך מתן שירותי הצלה וכיבוי אש;
:::: (13) הוראות לעניין ההסדרים שמקיים בעל הרישיון להבטחת תגובת שירותי ההצלה וכיבוי האש בתנאים לא-נורמליים {{מוקטן|(abnormal conditions)}}, כגון נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}};
::: (ד) ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה, ובכלל זה את המידע והנהלים המפורטים להלן, והכול לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;inspections of the movement area&quot;, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה &quot;general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area&quot;:
:::: (1) שגרת פעולות הניטור, ובכלל זה אלה:
::::: (א) פרטים לגבי מועדי הביקורות ומרווחי הזמן ביניהן;
::::: (ב) רשימות תיוג המשמשות לביצוע ביקורות;
::::: (ג) שיטות לביצוע ביקורות, ובכלל זה לגבי משטחים סלולים, רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה, סימונים, תאורות, שילוט ועצמים זרים;
::::: (ד) קיום תקשורת עם מגדל הפיקוח או היחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, במהלך ביקורת, לרבות אמצעי התקשורת שישמשו לכך;
::::: (ה) דיווח על תוצאות ביקורות, ומעקב אחר הטיפול בתוצאותיהן;
::::: (ו) קיום יומן ביקורות ומיקומו;
:::: (2) ביצוע ביקורת בעקבות דיווח על עצמים זרים באזור התנועה, הפסקת המראה בעקבות כשל של מנוע, צמיג או גלגל, או כל אירוע שעלול להביא לעצמים זרים שנותרים במקום שיכול לסכן כלי טיס;
:::: (3) טיאוט אזור התנועה;
::: (ה) תוכנית תחזוקה לשדה התעופה ותוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[פרק ו']], ובכלל זה תחזוקת אזור התנועה, לפי המידע והנהלים המפורטים להלן לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;inspections of the movement area&quot;, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה &quot;general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area&quot;:
:::: (1) תחזוקת משטחים סלולים, ובכלל זה הערכת תכונות החיכוך של מסלול;
:::: (2) תחזוקת משטחים שאינם סלולים, ובכלל זה רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה;
:::: (3) תחזוקת מערכות הניקוז בשדה התעופה;
:::: (4) תחזוקת עזרים חזותיים שיש לקיים לפי [[פרק ד']], ובכלל זה מדידת העוצמה {{מוקטן|(intensity)}}, פיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} והכיוון של התאורות, ביקורות עיתיות ובדיקה פוטו-מטרית {{מוקטן|(photometric testing)}} של תאורות הגישה, תאורות המסלול ומערכות חזותיות לציון זווית הגישה, ובכלל זה תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[תקנה 130]];
:::: (5) תחזוקת תאורות המשמשות להארת מכשולים;
:::: (6) דיווח על מפגע באזור התנועה ומעקב אחר הטיפול בו;
::: (ו) תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ט&quot;ו לפרק זה]];
::: (ז) התמודדות עם תנאים מטאורולוגיים חריגים או מסוכנים {{מוקטן|(hazardous meteorological conditions)}}, כגון שלג, קרח, סופות חול ורוחות;
::: (ח) גיבוי אספקת כוח חשמלי לשדה התעופה, ובכלל זה דרכי פעולה במקרה של תנאי ראות נמוכה או כשל של אספקת הכוח החשמלי הראשי;
::: (ט) שירותי ניהול רחבה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ו' לפרק זה]];
::: (י) פיקוח על הפעלת כלי רכב באזור התנועה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ז' לפרק זה]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) כללי התעבורה הישימים, ובכלל זה המהירות המרבית המותרת, והאמצעים לאכיפתם;
:::: (2) השיטה ואמות המידה המשמשות לעניין מתן, שלילת וחידוש היתר נהיגה, בכל אחד מאלה:
::::: (א) ברחבות;
::::: (ב) באזור התמרון;
:::: (3) הקמת קשר עם מגדל הפיקוח והיחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, לפי העניין, והימצאות בהאזנה מתמשכת;
:::: (4) ציוד שהימצאותו בכלי רכב היא תנאי להפעלתו באזור התנועה;
:::: (5) סימון כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם;
::: (יא) תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ה' לפרק זה]];
::: (יב) ניטור מכשולים בתחום מישורי הגבלת המכשולים וניטור תאורה מסכנת בשדה תעופה או בסביבתו, ובכלל זה -
:::: (1) מעקב אחר שינויים בתחום התכנון והבנייה בקרבת שדה התעופה, לרבות בדרך של השתתפות בהליכים לפי [[חוק התכנון והבנייה]] ולפי [[חוק רישוי עסקים]];
:::: (2) דיווח ופעולות שיש לנקוט אותן בעקבות הופעה של מכשול לא מורשה או איתור של תאורה מסכנת;
:::: (3) הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ופירוט לגבי כל מכשול, אם הוא מואר או מסומן, ואופן הארתו או סימונו;
:::: (4) כיבוי, מיסוך או שינוי של תאורה הפוגעת בשדה התעופה;
::: (יג) תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) היכולת לפנות כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות;
:::: (2) אופן פינוי כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, ובכלל זה תקשורת עם מגדל הפיקוח;
:::: (3) מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
::: (יד) טיפול, אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים בשדה התעופה, ובכלל זה -
:::: (1) תוכנית הדרכה ראשונית ותקופתית למועסקים בבידוק ביטחוני לעניין חומרים מסוכנים וקיומה לפי [[סימן י&quot;ב]];
:::: (2) הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחומרים מסוכנים, לאחסנתם ולהכנתם לשינוע;
:::: (3) אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול ונטרול חומרים מסוכנים, כפי שהגדיר בעל הרישיון לאחר התייעצות עם הנציב לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], או מי שהוא הסמיך לכך, ועם המשרד להגנת הסביבה;
::: (טו) נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, ובכלל זה אלה:
:::: (1) קבלת מידע מטאורולוגי והפצתו, ובכלל זה ראות אופקית וראות על המסלול;
:::: (2) הגנה מפני חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול בעת הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה;
:::: (3) הכללים שיחולו לפני, בעת ולאחר הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה, ובכלל זה מגבלות לגבי כלי רכב ואנשים הפועלים באזור התנועה;
::: (טז) הגנה על מיתקני עזר לטיסה בשדה התעופה ותיאור האזורים והמישורים שיש לקיים כדי להבטיח את פעולתם התקינה באופן מתמשך, ובכלל זה אלה:
:::: (1) מניעת הקמת מיתקנים או מבנים העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מיתקני עזר לטיסה;
:::: (2) סילוק כל גורם העלול להפריע לפעילותם של מיתקני עזר לטיסה, כגון צמחייה, מבנים וקווי חשמל;
:::: (3) שמירה על רציפות תפעולית של מיתקני עזר לטיסה, ובכלל זה בשעה שנערכות עבודות בנייה בשדה התעופה או בעת הפסקת חשמל;
::: (יז) נהלים לתיאום, זיהוי, סימון והארת בנייה בשדה התעופה {{מוקטן|(work in progress - WIP)}} ודיווח עליה, ולפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;work in progress (WIP)&quot;, והתוספות שלו שעניינן: &quot;reduced runway length operations‏&quot;, &quot;worksite control procedures&quot;, והצרופה להוראות אלה שעניינה &quot;worksite checklist&quot;;
::: (יח) נוהל התאמת דירוג סיווג כלי טיס {{מוקטן|(ACR)}} לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} של כל מיסעות שדה התעופה, הכול לפי שיטת ACR-PCR כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) וידוא שדירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שהגדיר בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס, כאמור [[בתקנה 8 לתקנות המידע]];
:::: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי בעל רישיון, באישור המנהל, לקיים נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, לרבות הגדרת תנאים ובדיקות למניעת פגיעה במצב המיסעה;
::: (יט) תוכנית הדרכה לעובדי שדה התעופה שעל בעל הרישיון לקיים לפי [[סימן י&quot;ג לפרק זה]];
:: (8) כל עניין אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלתו הבטוחה של שדה התעופה.
: (ז) ספר עזר מבצעי, וכל נוהל או הוראה של בעל הרישיון שספר העזר המבצעי מפנה אליהם -
:: (1) יכללו הוראות ומידע הדרושים לכוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של שדה התעופה, לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר בהתחשב בביצועי אנוש;
:: (2) לא יסתרו את אלה:
::: (א) הוראות כל דין החל בישראל;
::: (ב) תנאי מתנאי רישיון הפעלת שדה התעופה;
::: (ג) חלקים אחרים בספר העזר המבצעי;
::: (ד) כל הוראת מינהל שעניינה רישיון הפעלת שדה התעופה;
:: (3) יכללו הפניות להוראות החקיקה ולהוראות המינהל המתאימות.

@ 134. סמכות המנהל להורות על עדכון
: (א) המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל עדכון בספר העזר המבצעי, בעניינים הקשורים בקיום ההוראות לפי תקנות אלה, לרבות הוספת הוראות לספר העזר המבצעי בעניינים שיורה.
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ עדכון של ספר העזר המבצעי, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות לעניין זה, בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מ-21 ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה.
: (ג) קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו בדבר עדכון ספר העזר המבצעי.
: (ד) הודיע המנהל כי יש לעדכן את ספר העזר המבצעי, יעדכן בעל רישיון את ספר העזר המבצעי, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל בכתב על השלמת הביצוע מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת הביצוע ולא יאוחר מ-72 שעות לאחריה.
: (ה) ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור; בעל הרישיון יבצע את השינוי שהורה לו המנהל מייד עם קבלת ההוראה; המציא בעל הרישיון למנהל מידע והערות כאמור, תחול תקנת משנה (ג) בשינויים המחויבים.

=== סימן ב': תוכנית חירום לשדה תעופה ===

@ 135. תוכנית חירום לשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית חירום לפי [[סימן זה]], לפי הפעילות בשדה התעופה, ובכלל זה פעילות כלי הטיס בו.
: (ב) בעל רישיון יבצע הערכה של אזור ההתערבות {{מוקטן|(Intervention area)}}, במטרה להגדיר מראש את דרכי הפעולה האפשריות באירוע חירום באזור זה לפי תוכנית החירום.
: (ג) תוכנית החירום תכלול את אלה:
:: (1) פירוט של אלה:
::: (א) סוגי אירועי החירום שתוכנית החירום נוגעת להם;
::: (ב) לגבי כל סוג של אירוע חירום, יפורטו אלה:
:::: (1) הגורמים המסייעים לטיפול באירוע החירום, ולגבי שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}} - גם מצב המוכנות של הגורמים המסייעים המתאימים למתן מענה לאירוע חירום בתוואי השטח המורכב כאמור;
:::: (2) התפקיד והאחריות של כל אחד מהגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1) ושל מרכז המבצעים בחירום ועמדת הפיקוד הניידת כמשמעותם [[בתקנה 136]];
:::: (3) שמות האנשים או הגורמים מקרב הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1), שאיתם יש ליצור קשר באירוע חירום ודרכי יצירת קשר איתם;
:::: (4) האופן שבו יש לתאם את תגובת או את השתתפות כל הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1);
:: (2) מפה מחולקת לאזורים מוגדרים {{מוקטן|(grid map)}} של שדה התעופה ושל סביבתו הסמוכה, הכוללת גם זיהוי ומיקום אתרים שיש להם השלכה על אירוע חירום;
:: (3) תיאור של האופן שבו יש לנהל ולתאם את הפעולות שיש לנקוט אותן בסוגים שונים של אירוע חירום בשדה התעופה או בסביבתו;
:: (4) דרכי שיתוף הפעולה והתיאום הנדרשים עם מרכז התיאום לחיפוש והצלה {{מוקטן|(rescue coordination centre)}} כפי שפורסם בשירותי המידע התעופתי, המתאים למקום התרחשות אירוע החירום;
:: (5) נהלים לבחינה עיתית של התאמת תוכנית החירום למקרי החירום האפשריים בשדה התעופה או בסביבתו, ועריכת ביקורת של תוצאות בחינה כאמור, במטרה לשפר את יעילותה, ובכלל זה בכל הנוגע לגורמים המסייעים ולציוד החירום הנדרש לשימוש באירוע חירום;
:: (6) נהלים לטיפול מהיר ותכליתי בקורבנות תאונת טיס שאירעה בשטח שדה התעופה או באזור ההתערבות, ומשפחותיהם.
: (ד) בעל רישיון יוודא כי תוכנית החירום מביאה בחשבון את עקרונות הגורם האנושי כך שתובטח תגובה מיטבית של כל מי שמשתתף בתגובה לאירוע חירום.
: (ה) לעניין זה, &quot;אזור ההתערבות&quot; {{מוקטן|(Intervention area)}} - האזור שמעליו מתבצעים תהליכי הגישה והעזיבה של שדה התעופה, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול.

@ 136. מרכז מבצעים בחירום ועמדת פיקוד ניידת
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן בשדה התעופה קיימים מרכז מבצעים בחירום {{מוקטן|(emergency operations centre)}} ועמדת פיקוד ניידת {{מוקטן|(mobile command post)}}, זמינים לשימוש באירוע חירום, לפי הוראות אלה:
:: (1) מרכז מבצעים בחירום, שמתקיימים לגביו אלה:
::: (א) הוא במבנה קבע בשדה התעופה {{מוקטן|(fixed)}};
::: (ב) הוא משמש לתיאום הכולל ולהכוונה הכללית של התגובה באירוע חירום;
:: (2) עמדת פיקוד ניידת שמתקיימים לגביה אלה:
:::: (א) היא מיתקן שניתן לנייד במהירות לאתר שבו אירע אירוע חירום; עמדה כאמור יכול שתהיה כלי רכב המשמש את כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה;
:::: (ב) היא משמשת לתיאום המקומי בין הגורמים המסייעים שהגיבו לאירוע החירום.
: (ב) בעל הרישיון יכשיר וימנה מקרב עובדיו אדם שיהיה אחראי לניהול מרכז המבצעים בחירום; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, יכשיר וימנה אדם נוסף מקרב עובדיו בתור אחראי לניהול עמדת הפיקוד.
: (ג) בעל רישיון יספק מערכות תקשורת שיקשרו את מרכז המבצעים בחירום ואת עמדת הפיקוד הניידת זה עם זה ועם הגורמים המסייעים; במערכות תקשורת כאמור יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הן יפורטו בתוכנית החירום לגבי כל סוג של אירוע חירום;
:: (2) הן יתאימו לצרכים הייחודיים של שדה התעופה וסביבתו ושל אירוע החירום.

@ 137. תרגילי חירום בשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יבחן באופן עיתי את תוכנית החירום, באמצעות עריכת אחד מאלה:
:: (1) תרגיל חירום מלא, שייערך במרווחי זמן שלא יעלו על שנתיים בין תרגיל אחד לשני, ותרגילי חירום חלקיים במשך השנה שלאחר תרגיל חירום מלא, שמטרתם להבטיח כי ליקויים שהתגלו בתרגיל החירום המלא שקדם להם תוקנו;
:: (2) שורה של תרגילי חירום בעניינים המוגדרים בתוכנית החירום, שייערכו באופן מחזורי, במשך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל פעם, לפי הוראות אלה:
::: (א) הראשון שבהם נערך בשנה הראשונה בפרק הזמן כאמור;
::: (ב) האחרון שבהם נערך לכל המאוחר בתום שלוש השנים, והוא תרגיל חירום מלא.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב יבצע, אחת לחמש שנים לפחות, תרגיל חירום חלקי לצורך גיבוש, בחינה ותחקור של יכולת התגובה של הגורמים המסייעים המתאימים לתוואי השטח המורכב.
: (ג) לאחר כל תרגיל חירום כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ולאחר כל אירוע חירום שאירע בשדה התעופה או בסביבתו, בעל הרישיון יפעל לפי הוראות אלה:
:: (1) הוא יתחקר את תרגיל החירום או את אירוע החירום, לפי העניין, במטרה לבדוק הימצאות ליקויים בהתמודדות עם אירוע החירום, ובכלל זה ביישום תוכנית החירום;
:: (2) הוא יתקן כל ליקוי שנמצא כאמור בפסקה (1) בהקדם האפשרי לאחר מציאתו.

=== סימן ג': שירותי הצלה וכיבוי אש ===

@ 138. שירותי הצלה וכיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
: (1) בשדה התעופה ניתנים שירותי הצלה וכיבוי אש, אם בידי בעל הרישיון ואם בידי מי מטעמו;
: (2) מי שנותן שירותי הצלה וכיבוי אש, ממוקם ומצויד בצורה מתאימה לשדה התעופה, ובכלל זה שתחנת כיבוי האש ממוקמת בשטח שדה התעופה.

@ 139. קטגוריית שדה תעופה
: בעל רישיון יגדיר את קטגוריית שדה התעופה להצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(aerodrome category)}}, לפי הטבלה שעניינה &quot;Aerodrome category for rescue and firefighting&quot; בנספח 14, לפי אורכו של המטוס הארוך ביותר שפועל בשדה התעופה ברגיל {{מוקטן|(aeroplanes normally using the aerodrome)}}, ואולם אם רוחבו של המטוס כאמור מחייב קטגוריה גבוהה יותר לפי הטבלה האמורה, אז קטגוריית שדה התעופה תהיה קטגוריה אחת מעל לזו שהייתה צריכה להיות לפי אורכו.

@ 140. רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה מתאימה לקטגוריית שדה התעופה כאמור [[בתקנה 139]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבה צפויה פעילות מופחתת בשדה התעופה רשאי בעל הרישיון לקיים רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה שלא תפחת מזו שמתאימה לקטגוריית שדה התעופה לפי המטוס הגדול ביותר שצפוי לעשות שימוש בשדה התעופה בתקופה כאמור, בלי תלות במספר התנועות של המטוס כאמור.

@ 141. חומרי כיבוי
: (א) בעל רישיון יחזיק בשדה התעופה את המפורטים להלן, לפי קטגוריית שדה התעופה שבעל הרישיון הגדיר לפי [[תקנה 139]], ולפי נספח 14 לעניין: &quot;rescue and firefighting&quot; לגבי &quot;extinguishing agents&quot; ולפרק השני בחלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לגבי &quot;level of protection to be provided&quot;:
:: (1) חומר כיבוי עיקרי {{מוקטן|(principal)}} וחומר כיבוי משלים {{מוקטן|(complementary)}}, מסוג, בכמות, ובמאפיינים מתאימים לכיבוי שריפה, לפי [[סימן זה]];
:: (2) מלאי משלים {{מוקטן|(reserve supply)}} של חומר כיבוי עיקרי וחומר כיבוי משלים;
:: (3) מים בכמות מספקת לייצור קצף {{מוקטן|(foam)}}.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) כמות תרכיז הקצף {{מוקטן|(foam concentrate)}} בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש מספיקה לפריקה של 2 מנות {{מוקטן|(loads)}} תמיסת קצף {{מוקטן|(foam solution)}}, לפחות;
:: (2) קיימת אספקת מים נוספים {{מוקטן|(supplementary water supplies)}}, לשם חידוש מהיר של מלאי המים לשימוש כלי הרכב המשמשים לכיבוי אש באתר אירוע חירום;
:: (3) אם הוא צופה עיכוב משמעותי בחידוש מלאי חומרי הכיבוי והמים הנדרשים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - הוא הגדיל את כמות המלאי המשלים הנדרש לפי תקנת משנה (א) לפי תהליכי ניהול סיכונים שביצע, לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]];
:: (4) קצב הפריקה של תמיסת הקצף בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;minimum usable amounts of extinguishing agents&quot; בנספח 14, בשים לב לקטגוריית שדה התעופה.

@ 142. ציוד מתאים להצלה וכיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
: (1) המספר המזערי של כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש בשדה תעופה הוא לפי נספח 14 לעניין &quot;number of rescue and firefighting vehicles&quot;, ולפי קטגוריית שדה התעופה;
: (2) קיים ציוד הצלה וכיבוי אש מתאים לקטגוריית שדה התעופה בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, לפי החלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לעניין &quot;guidance material related to rescue equipment carried on RFF vehicles&quot;;
: (3) למי שנמנה עם כוח האדם המשמש להצלה ולכיבוי אש יש ביגוד מגן וציוד נשימה, המאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה יעילה.

@ 143. זמן תגובה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) זמן התגובה של כלי הרכב המשמש להצלה ולכיבוי אש הראשון שמגיב לקריאה, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, לא עולה על שלוש דקות לגבי כל חלק של אזור התנועה, ובכלל זה כל נקודה לאורכו של מסלול בשדה התעופה;
:: (2) הוא סיפק לכוחות ההצלה וכיבוי האש נהלים, הדרכה וציוד, שיאפשרו את עמידתם בזמן התגובה כאמור בפסקה (1) גם כשלא מתקיימים תנאי ראות ומשטח מיטביים, בדגש על זמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, בקירוב האפשרי;
:: (3) כלי רכב המשמש להצלה ולכיבוי אש, שאינו כלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה, הנדרש להבטיח המשכיות של קצב הפריקה {{מוקטן|(continuous agent application)}}, כמפורט בטבלה שעניינה: &quot;minimum usable amounts of extinguishing agents&quot; בנספח 14, מגיע לאתר אירוע החירום בתוך ארבע דקות לכל היותר מהקריאה הראשונה לשירותי ההצלה וכיבוי האש.
: (ב) בעל רישיון יקיים שיטה של תחזוקה מונעת {{מוקטן|(preventive maintenance)}} לגבי הציוד המשמש להצלה ולכיבוי אש, ובכלל זה כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, כדי להבטיח באופן מתמשך את יעילות הציוד ואת העמידה בזמן התגובה הנדרש לפי תקנה זו.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;זמן תגובה&quot; - משך הזמן שתחילתו בקריאה הראשונה לשירותי הצלה וכיבוי אש וסופו בכך שכלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה נמצא בעמדה מתאימה למתן מענה לאירוע החירום, כשהוא פורק קצף בשיעור של 50% מקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]] לפחות;
::- &quot;תנאי ראות ומשטח מיטביים&quot; - בהתקיים אלה: שעות היום, ראות טובה, העדר משקעים והעדר זיהום על פני הדרך המשמשת את כוחות ההצלה וכיבוי האש.

@ 144. דרכי גישה בחירום
: (א) בעל רישיון יקיים דרכי גישה בחירום בשדה התעופה, לשימוש כוחות הצלה וכיבוי אש, באופן שיאפשר עמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר, ולפי תקנה זו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בדרכי הגישה בחירום שהוא מקיים לפי תקנת משנה (א) מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הן מקוימות, בשטח שדה התעופה לפחות;
:: (2) הן מסוגלות לשאת את העומס שצפוי ליצור כלי הרכב הכבד ביותר שצפוי להשתמש בהן;
:: (3) הן בנות-שימוש בכל תנאי מזג האוויר;
:: (4) בתוך מרחק של 90 מטרים ממסלול, הן כך שנמנעת שחיקה של פני השטח וחדירה של עצמים זרים למסלול;
:: (5) הן פנויות ממכשולים, כך שכלי הרכב הגבוה ביותר שצפוי להשתמש בהן יכול לנוע על גביהן בחופשיות;
:: (6) משטחיהן שלא מובחנים מסביבתן, מסומנים באמצעות מסמנים שממוקמים במרחק של 10 מטרים זה מזה; [[תקנה 84(1) ו-(2)]] תחול לגבי מסמנים כאמור;
:: (7) אם שטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול מופרד בגדר משדה התעופה - מובטחת גישה מהירה לשטח זה, באמצעות שער או אמצעי אחר.
: (ג) בעל רישיון יכלול בתוכנית החירום שהוא מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]], הערכה לגבי היכולת של כוחות ההצלה וכיבוי האש, לרבות הגורמים המסייעים, לעמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר לשטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול, אף אם אינו בשטח שדה התעופה.

@ 145. תחנות כיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה [[בתקנה 143]] לעניין זמן התגובה;
: (2) תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול;
: (3) בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה:
:: (א) הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה;
:: (ב) הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי;
:: (ג) הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת.

@ 146. מערכת תקשורת ומערכת הזעקה
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן קיימות בו מערכות אלה:
: (1) מערכת תקשורת ייעודית שמקשרת בין אלה:
:: (א) תחנות כיבוי האש;
:: (ב) מגדל הפיקוח;
:: (ג) כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש;
: (2) מערכת הזעקה {{מוקטן|(alerting system)}} לצוותי ההצלה וכיבוי האש, שאותה ניתן להפעיל מכל תחנת כיבוי אש בשדה התעופה או ממגדל הפיקוח.

@ 147. כוח אדם נדרש למתן שירותי הצלה וכיבוי אש
: (א) בעל רישיון יבטיח כי כוח האדם המשמש במתן שירותי הצלה וכיבוי אש מאומן כראוי לביצוע תפקידיו בצורה יעילה, לפי תוכנית אימונים שהגדיר בעל הרישיון לפי תקנה זו.
: (ב) תוכנית האימונים לפי תקנת משנה (א) תכלול את אלה:
:: (1) את העניינים המפורטים בהוראות צרופה א' לעניין: &quot;rescue and firefighting services&quot;, לגבי &quot;training&quot;;
:: (2) אימונים באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, ובכלל זה שריפות מוזנות דלק בלחץ {{מוקטן|(pressure-fed fuel fires)}}, לפי סוגי כלי הטיס וציוד ההצלה וכיבוי האש שבשימוש בשדה התעופה;
:: (3) אימון בביצועי אנוש {{מוקטן|(human performance)}}, ובכלל זה עבודת צוות {{מוקטן|(team coordination)}}.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בעת פעילות כלי טיס בשדה התעופה, מתקיימים אלה:
:: (1) עומד לרשותו כוח אדם מאומן כאמור בתקנת משנה (א), במספר לפי מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}} שבספר העזר המבצעי;
:: (2) כוח האדם העומד לרשותו זמין באופן מיידי להפעלת כלי הרכב והציוד המשמשים להצלה ולכיבוי אש במלוא יכולתם {{מוקטן|(maximum capacity)}}, ובכלל זה פריסת קווי מים {{מוקטן|(hand lines)}}, סולמות וציוד אחר המשמש ברגיל למתן שירותי הצלה וכיבוי אש לגבי כלי טיס;
:: (3) כוח האדם העומד לרשותו פרוס בדרך המבטיחה את אלה:
::: (א) עמידה בזמן התגובה כאמור [[בתקנה 143]];
::: (ב) פריקה רציפה של חומרי כיבוי ומים בקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]].

=== סימן ד': פינוי כלי טיס ===

@ 148. פינוי כלי טיס
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הוא מינה אחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס כאמור, לפי החלק החמישי למסמך 9137;
:: (2) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) הוא הכין ומיישם תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו לפי תקנת משנה (ב);
::: (ב) הוא וידא כי למפעיל האווירי של כלי הטיס שעתיד לפעול בשדה התעופה יש תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו; על תוכנית כאמור תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים וכך שבמקום &quot;כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול&quot; ייקרא &quot;כלי הטיס שצפוי המפעיל האווירי להפעיל&quot;.
: (ב) תוכנית לפינוי כלי טיס תהיה מבוססת על מאפייני כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול בשדה התעופה, ותכלול, בין השאר, את אלה:
:: (1) רשימה של הציוד ושל כוח האדם, שצריכים להיות זמינים לשם פינוי כלי טיס כאמור;
:: (2) הסדרים לקליטה מהירה של ציוד כאמור, שמקורו אינו בעל הרישיון.

=== סימן ה': צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים ===

@ 149. תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, לפי החלק השלישי למסמך 9137; ולפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;Wildlife hazard management&quot;, התוספות שלו שעניינן: &quot;wildlife control training&quot; ו-&quot;wildlife incident reporting criteria&quot;, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;land use on and around aerodromes&quot;, ובכלל זה -
:: (1) יאסוף מידע לגבי הימצאות בעלי חיים שיכולים להוות סיכון אפשרי לפעילות כלי טיס בשדה התעופה או בקרבתו ובדבר פגיעת בעלי חיים בכלי טיס ממקורות שונים, ובכלל זה עובדי בעלי הרישיון, מפעילים אוויריים, מי שמספקים שירותים בשדה התעופה וגורמים אחרים הנוגעים בדבר;
:: (2) יתעד בצורה מפורטת מידע כאמור ויעבירו למנהל לפי דרישתו;
:: (3) יקיים תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי הסיכון הנובע ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו;
:: (4) יערוך הדרכות לכוח האדם שהוא מעסיק בפעילות שעניינה צמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, ובכלל זה קיום תהליכי ניהול הסיכונים בעניין כאמור בפסקה (3);
:: (5) יפעל לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו, באמצעות נקיטת פעולות למזעור ההסתברות להתנגשות בין בעלי חיים לבין כלי טיס, ובכלל זה אלה:
::: (א) הרחקת ציפורים ובעלי חיים אחרים משדה התעופה;
::: (ב) הרתעת ציפורים ובעלי חיים אחרים מפני כניסה לשדה התעופה;
::: (ג) מניעת היווצרות תנאים העלולים למשוך בעלי חיים לשדה התעופה, ובכלל זה למנוחה, קינון או תזונה;
::: (ד) העברה מהירה של מידע הנוגע למפגעי בעלי חיים לגורמים שייכים לעניין, ובכלל זה למגדל הפיקוח;
:: (6) יקיים פגישות עיתיות עם בעלי עניין בשדה התעופה ומחוצה לו, שלדעתו צריכים להיות מעורבים בצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים; בפגישות כאמור ישתף בעל הרישיון את בעלי העניין במידע שבידיו וכן יפעל לקבלת מידע מתאים שבידיהם.
: (ב) בעל רישיון ינקוט את הפעולות האלה לשם מניעת הקמה או הסרה של שימוש קרקע אסור בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, אלא אם כן שוכנע שאין זה סביר ששימוש הקרקע האסור ייצור סיכון כתוצאה ממפגעי בעלי חיים:
:: (1) ינטר את סביבת שדה התעופה הקרובה, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
:: (2) ינטר תוכניות, שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
:: (3) יגיש התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (4) ינקוט פעולות משפטיות לשם מניעת שימוש קרקע אסור או הסרתו;
:: (5) יידע את המנהל על שימוש קרקע אסור ועל הפעולות שנקט לפי פסקאות משנה (3) ו-(4), ועל הצלחתן בהקדם האפשרי;
:: (6) לגבי שימוש קרקע אסור שלא ניתן למנוע את הקמתו או להסירו - יעריך ויצמצם את הסיכון לכלי טיס כתוצאה ממנו, ככל האפשר, באמצעות מערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]].
: (ג) בתקנת משנה זו -
::- &quot;אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים&quot; - אזור שהוגדר בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה, שבו קיימות מגבלות לגבי שימושי הקרקע המותרים, שתכליתן למניעת מטרדי בעלי חיים;
::- &quot;שימוש קרקע אסור&quot; - כל שימוש בקרקע שנאסר בקרבת שדה תעופה, בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה.

=== סימן ו': שירותי ניהול רחבה ===

@ 150. שירותי ניהול רחבה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת שנפח התנועה בשדה התעופה או נסיבות ההפעלה בשדה התעופה מחייבים זאת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יספק בעל רישיון שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן זה]].
: (ב) שירותי ניהול רחבה יסדירו את המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Apron safety&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;airside vehicle rules&quot; והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;dissemination of information to apron users&quot;:
:: (1) תנועה ברחבה, במטרה למנוע התנגשות בין כלי טיס ובין כלי טיס לבין כלי רכב או מכשולים אחרים;
:: (2) כניסה של כלי טיס לרחבה ויציאה של כלי טיס מרחבה;
:: (3) ניהול בטיחות ברחבה, ובכלל זה -
::: (א) הקצאת עמדות חניה לכלי טיס בשים לב למאפייני העמדות וכלי הטיס;
::: (ב) שירותי הכוונת חניה {{מוקטן|(marshalling service)}};
::: (ג) הובלת כלי טיס {{מוקטן|(follow-me (leader vehicle))}};
::: (ד) הגנה מפני הדף סילון {{מוקטן|(jet blast/blast precautions)}};
::: (ה) ניקוי רחבות;
::: (ו) התנעת כלי טיס, גרירתם או דחיפתם לאחור {{מוקטן|(pushback)}};
::: (ז) תנועת כלי רכב ברחבה;
::: (ח) תפעול גשרים להולכת נוסעים לכלי הטיס {{מוקטן|(operation of air bridges)}};
::: (ט) משמעת המשתמשים ברחבה {{מוקטן|(apron discipline)}};
::: (י) הפצת מידע בנוגע למגבלות הפעלה ברחבה;
::: (יא) תדלוק כלי טיס, ובכלל זה תדלוק כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו;
::: (יב) שימוש במערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), אם ישים.
: (ג) שירותי ניהול רחבה יסופקו בידי אחד מאלה או בדרך של שילוב ביניהם:
:: (1) מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
:: (2) בעל הרישיון;
:: (3) גורם מטעם בעל הרישיון.
: (ד) אם מגדל הפיקוח אינו מספק את שירותי ניהול הרחבה, בעל הרישיון יעשה את אלה:
:: (1) יקיים נהלים לעניין העברת האחריות לניהול תנועת כלי הטיס בין מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה לבין מגדל הפיקוח של שדה התעופה בצורה מסודרת ומתואמת;
:: (2) יפקח על יישום הנהלים כאמור בפסקה (1) בפועל.
: (ה) בשדה תעופה שבו מסופקים שירותי ניהול רחבה לפי תקנת משנה (ג)(1) או (3), לא יתיר בעל הרישיון את אספקת שירותי ניהול הרחבה, אלא אם כן לרשות מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה עומדים אמצעים מתאימים למתן שירותי ניהול רחבה, ובכלל זה אמצעי תקשורת.

@ 151. הוראות לגבי ניהול הרחבה
: (א) בעל רישיון יבטיח את אלה:
:: (1) כי בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, מוגבל מספר כלי הרכב והאנשים המורשים לפעול ברחבה למזער ההכרחי, והכול לפי מסמך 9476;
:: (2) כי לכלי רכב המשמשים צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום ניתנת עדיפות על פני כל תנועה אחרת;
:: (3) כי כלי רכב הפועל ברחבה נותן זכות קדימה לאלה:
::: (א) לכלי רכב המשמש צוותי חירום;
::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה;
:: (4) כי הקצאת רחבה או עמדת חניה לכלי טיס תבוצע רק אם היא תואמת לגודל ולמאפייני כלי הטיס, ובהתחשב באלה:
::: (א) עזרים לעמדת חניה;
::: (ב) תשתיות המשמשות את עמדת החניה;
::: (ג) קרבה לתשתיות;
::: (ד) כלי טיס חונים בעמדות חניה סמוכות;
::: (ה) התניות להקצאת עמדות חניה;
::: (ו) הגנה מהדף סילון והדף מדחפים {{מוקטן|(propeller wash)}};
:: (5) כי במקרים שבהם נדרש להקצות מקום חניה לכלי טיס בשדה, שאינו עמדת חניה או חלק מרחבה מבוצע ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]];
:: (6) כי מסופקת הנחיה לכלי טיס שנכנס לעמדת חניה או יוצא ממנה, באמצעות מערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או סימונים;
:: (7) כי קיים בספר העזר המבצעי נוהל לגבי עצירת חירום לכלי טיס מסיע בעמדת חניה, המנחה כיצד להורות לכלי הטיס לעצור באופן מיידי במקרה שבו הבטיחות נפגעת;
:: (8) כי נמנעת התקרבות אנשים לכלי הטיס, למעט אנשים שמסייעים לכלי הטיס בכניסה לעמדה או ביציאה ממנה, כל עוד אורות מניעת התנגשות (anti-collision lights) של כלי הטיס ומנועי כלי הטיס פועלים;
:: (9) כי כלי טיס חונה יעוגן, כך שתימנע תזוזה לא רצויה שלו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון עמדת חניה אלא אם כן היא מנוטרת חזותית {{מוקטן|(visually monitored)}}, על ידי אדם הממוקם בעמדה או באופן מרוחק, כדי להבטיח כי המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]] נשמר.

@ 152. מתן שירותי קרקע
: (א) לא יתיר בעל רישיון נתינה של שירותי קרקע לכלי טיס, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) שירותי הקרקע ניתנים בידי אחד מאלה:
::: (א) בעל הרישיון;
::: (ב) המפעיל האווירי של כלי טיס;
::: (ג) ספק שירות שבעל הרישיון אישר לכך;
:: (2) ציוד כיבוי וכוח אדם מיומן בהפעלתו המספיקים להתערבות ראשונית {{מוקטן|(initial intervention)}} לפחות במקרה של שריפת דלק {{מוקטן|(fuel fire)}}, זמינים, באופן מיידי;
:: (3) קיים אמצעי המאפשר, במקרה של שרפה או שפך דלק משמעותי {{מוקטן|(major fuel spill)}}, להזעיק באופן מהיר את שירותי ההצלה וכיבוי האש.
: (ב) לא יתדלק בעל רישיון כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו ולא יתיר תדלוק כלי טיס כאמור, אלא אם כן מתקיימות הוראות החלק הראשון למסמך 9137 לעניין זה, ובכלל זה שציוד על הקרקע, לרבות כלי רכב, ממוקם כך שבמקרה חירום -
:: (1) ניתן לעשות שימוש במספר מספיק של פתחי יציאה מכלי הטיס, כך שמתאפשר פינוי מהיר;
:: (2) קיימת דרך מילוט פנויה מכל אחד מפתחי היציאה מכלי הטיס כאמור בפסקה (1).

=== סימן ז': תנועת כלי רכב באזור התנועה ===

@ 153. שמירת הוראות לפי [[פקודת התעבורה]]
: אין [[בסימן זה]] כדי לגרוע מההוראות לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 154. חובות בעל רישיון
: (א) לא יתיר בעל רישיון לאדם לנהוג כלי רכב באזור התנועה אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף, בכתב, שנתן לו לפי תקנה זו.
: (ב) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה אלא אם כן הוא מקיים שיטה לניהול היתרי הנהיגה שהוא נותן; שיטה כאמור תכלול הוראות ונהלים בעניינים האלה, הכול לפי התפקידים שעל מבקש היתר נהיגה או בעל היתר נהיגה, לפי העניין, לבצע באזור התנועה, ולפי הוראות צרופה א' לעניין &quot;Operators of vehicles&quot;, ולהוראות החלק השני למסמך 9981 שעניינן &quot;Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements&quot;, והתוספות להוראות אלה שעניינן &quot;framework for an airside vehicle driver training programme‏&quot;, &quot;airside roads and aprons - ADP‏&quot;, &quot;movement area permit&quot;, ו-&quot;airside driver permit records&quot;:
:: (1) אמות המידה למתן היתר נהיגה ולשלילתו;
:: (2) ההדרכה וההכשרה הנדרשות לשם קבלת היתר נהיגה או לשם חידושו;
:: (3) הרשומות שעל בעל הרישיון לקיים ולשמור לעניין זה.
: (ג) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה לאדם, אלא אם כן אותו אדם עומד באמות המידה למתן היתר נהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1) וקיבל הדרכה והכשרה כאמור בתקנת משנה (ב)(2), ולפי התפקידים שעליו לבצע.
: (ד) בעל רישיון הנותן היתר נהיגה יקצוב את תוקפו בזמן; לא יחדש בעל רישיון היתר נהיגה אלא כן מבקש חידושו הודרך והוכשר לפי תקנת משנה (ב)(2).
: (ה) בעל רישיון יורה דרישות מפורטות לעניין מצב כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה ותחזוקתם, יפרסמן בקרב מי שמפעיל כלי רכב וציוד באזור התנועה ויוודא את קיומן, בעניינים האלה:
:: (1) סימונם, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם;
:: (2) בדיקה עיתית של תקינותם;
:: (3) תיקון ליקויים שהתגלו בהם.

@ 155. חובות נהג כלי רכב
: (א) לא ינהג אדם כלי רכב באזור התנועה, אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף שניתן לו לפי [[תקנה 154]].
: (ב) לא ינהג אדם כלי רכב, בכל אחד מאלה:
:: (1) באזור התמרון - אלא לפי הוראות מגדל הפיקוח;
:: (2) ברחבה - אלא לפי הוראות מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']].
: (ג) נהג של כלי רכב יבצע את אלה:
:: (1) יקים קשר רדיו דו-כיווני, טרם כניסה -
::: (א) לאזור התמרון - עם מגדל הפיקוח, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) הוא מלווה בכלי רכב אחר שמקיים קשר רדיו דו-כיווני כאמור;
:::: (2) הוא פועל לפי הסדר שהוחלט מראש בינו לבין מגדל הפיקוח לעניין זה;
::: (ב) לרחבה - עם מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו' לפרק זה]], אם הורה זאת בעל הרישיון לגבי הרחבה כאמור;
:: (2) יימצא בהאזנה מתמשכת לתדר שהוקצה לו בכל משך שהייתו באזור התמרון או ברחבה כאמור;
:: (3) אם הוא פועל או מתכוון לפעול באזור התמרון - ישדר בחזרה {{מוקטן|(Readback)}} למגדל הפיקוח הוראות בענייני בטיחות {{מוקטן|(safety-related)}} שקיבל ממגדל הפיקוח, במלואן, מייד לאחר קבלתן ממגדל הפיקוח וטרם ביצוען, ובכלל זה בכל אחד מהעניינים האלה:
::: (א) הוראות עצירה לפני מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
::: (ב) הוראות כניסה למסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
::: (ג) הוראות חציית מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול.
: (ד) נהג כלי רכב באזור התנועה יבצע את אלה:
:: (1) יציית לאלה:
::: (א) לסימונים ולשלטים בשדה התעופה אלא אם כן הורשה לפעול אחרת -
:::: (1) באזור התמרון - בידי מגדל הפיקוח;
:::: (2) ברחבה - בידי מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']];
::: (ב) לתאורות בשדה התעופה;
:: (2) ייתן זכות קדימה לפי הוראות אלה:
::: (א) לכלי רכב המשמשים צוותי חירום;
::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה.
: (ה) נהג כלי רכב שיש לו ספק לגבי מיקומו המדויק באזור התמרון, יבצע את אלה באופן מיידי, וכפי סדרם:
:: (1) יודיע למגדל הפיקוח על נסיבות האירוע ובכלל זה על כך שאינו יודע את מיקומו המדויק, וכן ידווח את המיקום המדויק האחרון הידוע לו;
:: (2) בד בבד עם מסירת ההודעה למגדל הפיקוח, ואלא אם כן הורה לו מגדל הפיקוח אחרת - יפנה את המסלול, מסלול ההסעה או כל חלק אחר מאזור התמרון, באופן מהיר למרחק בטוח ככל האפשר, ולאחר מכן;
:: (3) יעצור את כלי הרכב.

=== סימן ח': מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית ===

@ 156. קיום מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מופעלת בשדה התעופה מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system - SMGCS)}}, לפי [[סימן זה]] (להלן [[בסימן זה]] - מערכת SMGCS).
: (ב) מערכת SMGCS תהיה לפי מסמך 9476 ומסמך 9830.

@ 157. תיכון המערכת
: (א) מערכת SMGCS תתוכן לפי הוראות אלה:
:: (1) בהתחשב באלה:
::: (א) עומס התעבורה האווירית;
::: (ב) תנאי הראות שבהם מיועד שדה התעופה לפעול;
::: (ג) הצורך לסייע לטייס בהתמצאות בשדה התעופה;
::: (ד) מורכבות מתווה שדה התעופה;
::: (ה) תנועת כלי רכב בשדה התעופה;
:: (2) כך שתסייע במניעת -
::: (א) חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול פעיל;
::: (ב) התנגשות, בכל חלק של אזור התנועה -
:::: (1) בין כלי טיס;
:::: (2) בין כלי טיס וכלי רכב או עצמים.
: (ב) רכיבי העזרים החזותיים של מערכת SMGCS - הסימונים, השלטים והתאורות - יענו על [[סימן ב פרק ד|סימנים ב']], [[סימן ג פרק ד|ג']] [[סימן ה פרק ד|ו-ה' לפרק ד']], לפי העניין.

@ 158. מערכת עקיבה אחר תנועה קרקעית
: בעל רישיון יקיים, כחלק ממערכת SMGCS, מערכת עקיבה {{מוקטן|(surveillance)}} אחר התנועה הקרקעית באזור התמרון, לפי הוראות אלה:
: (1) היא תקוים -
:: (א) בשדה תעופה המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-350 מטרים;
:: (ב) בשדה תעופה שלא כאמור בפסקת משנה (א), אם בעל הרישיון נוכח לדעת שצפיפות התנועה והתנאים שבהם מופעל שדה התעופה אינם מאפשרים לקיים בצורה בטוחה את סדירות רצף התנועה {{מוקטן|(regularity of traffic flow)}} בשדה התעופה באמצעות נהלים או אמצעים אחרים, או אם הורה לו המנהל לקיים מערכת עקיבה כאמור;
: (2) היא טעונה את אישור המנהל בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]], כתנאי לקיומה.

=== סימן ט': צוות בטיחות מסלול ===

@ 159. צוות בטיחות מסלול
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) הוא מקיים צוות בטיחות מסלול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Runway safety&quot;, התוספת להוראות אלה שעניינה: &quot;runway safety team terms of reference and composition&quot;, והצרופות להוראות אלה שעניינן: &quot;best practices guide for &quot;hot spots&quot; identification, removal and promulgation‏&quot;, &quot;runway safety event causal factors&quot;, ו-&quot;suspension or closure of runway operations&quot;;
: (2) הוא מפקח אחר האופן שבו פועל צוות בטיחות המסלול, במטרה לוודא כי הוא מקיים את חובותיו לפי [[סימן זה]];
: (3) הוא מינה אדם בעל ידע וניסיון מתאימים בניהול בטיחות ובהפעלת שדה תעופה, לתפקיד מנהל צוות בטיחות מסלול, שיהיה אחראי כלפי בעל הרישיון לביצוע תפקידי צוות בטיחות המסלול.

@ 160. צוות בטיחות מסלול - הרכבו, תפקידיו ואחריותו
: (א) מנהל צוות בטיחות מסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1) או מספקים בהם שירותים, ובכלל זה בכל פעם שבה ספק שירות או גורם כאמור משתנה, מתחלף או נוסף, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות בטיחות המסלול (להלן בתקנה זו - הגופים המיוצגים); בכלל זה מנהל צוות בטיחות המסלול יפנה לגופים כמפורט להלן, לפי מאפייני הפעילות בשדה:
:: (1) המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה;
:: (2) ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה;
:: (3) מי שמספק שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה;
:: (4) היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה;
:: (5) היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה;
:: (6) היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה;
:: (7) מגדל הפיקוח בשדה התעופה;
:: (8) איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה.
: (ב) גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול, יוודא כי התמלאו בנציגו הוראות [[תקנה 7(ה) לתקנות המנ&quot;ב]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מנהל צוות בטיחות מסלול -
:: (1) יורה על נוהלי עבודת צוות בטיחות המסלול, והם ייכללו בספר המנ&quot;ב של בעל הרישיון;
:: (2) יכנס את צוות בטיחות המסלול אחת לשישה חודשים לפחות.
: (ד) צוות בטיחות מסלול, יעשה את אלה באופן מתמשך:
:: (1) יתריע לפני בעל הרישיון ולפני הגופים המיוצגים, לפי העניין, על סיכונים בטיחותיים הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון כמפורט להלן, ויפתח אמצעי אפחות סיכון לסיכונים בטיחותיים כאמור:
::: (א) חדירה למסלול {{מוקטן|(runway incursion)}};
::: (ב) סטייה מחוץ לגבולות מסלול {{מוקטן|(runway excursion)}};
::: (ג) הימצאות גופים זרים {{מוקטן|(FOD)}} באזור התמרון;
::: (ד) מפגעים הקשורים לבעלי חיים {{מוקטן|(wild life hazard)}};
:: (2) יערוך ויקיים תוכנית בטיחות מסלול, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;runway safety team terms of reference and composition&quot;, והצרופות לתוספות אלה שעניינן: &quot;best practices guide for &quot;hot spots&quot; identification, removal and promulgation‏&quot;, &quot;runway safety event causal factors&quot;, ו-&quot;suspension or closure of runway operations&quot;, שתכלול תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי כלל הסיכונים הבטיחותיים כאמור, ובכלל זה יעשה את אלה:
::: (א) יפתח ויקיים תהליכים -
:::: (1) לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים;
:::: (2) לניתוח סיכונים בטיחותיים הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים;
::: (ב) ימליץ לגופים המיוצגים על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחר מימוש המלצותיו;
::: (ג) יפעל לאיתור אזורי סיכון {{מוקטן|(hot spots)}} ולהבאתם לפרסום בידי בעל הרישיון במסגרת שירותי המידע התעופתי;
:: (3) יפעל להתאמה בין המנ&quot;ב של שדה התעופה לבין המנ&quot;ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ&quot;ב לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי סיכונים בטיחותיים כאמור בפסקה (1);
:: (4) יפתח תוכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול, ויעקוב אחר ביצוע הדרכות לפיהן; תוכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו הוראות בקשר לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם.
: (ה) בתקנה זו, &quot;אמצעי אפחות סיכון&quot;, &quot;מנ&quot;ב&quot;, &quot;מפגע בטיחות&quot;, &quot;ניהול סיכוני בטיחות&quot;, &quot;סיכון בטיחותי&quot;, &quot;ספק שירות&quot; ו&quot;ספר מנ&quot;ב&quot; - כהגדרתם [[בתקנות המנ&quot;ב]].

=== סימן י': גידור ===

@ 161. גידור
: בעל רישיון יקיים -
: (1) גדר שתמנע כניסה לאזור התנועה של בעלי חיים גדולים מספיק כדי להוות מפגע בטיחותי לכלי טיס;
: (2) גדר שתרתיע את מי שלא הורשה לכך מפני כניסה מקרית או מכוונת לחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור, ותמנע כניסה כאמור;
: (3) חסימת תעלות, מנהרות וכיוצא באלה, לרבות באמצעות סורגים, אם נדרש למניעת כניסה של בעלי חיים או אנשים באמצעותן לאזור התנועה ולחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור.

@ 162. מיקום גדר
: בעל רישיון ימקם גדר כאמור [[בתקנה 161]] כך שתפריד בין אזור התנועה והחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור לבין חלקים בשדה התעופה הפתוחים לכלל הציבור.

@ 163. הגנה על מיתקנים מחוץ לשדה התעופה
: בעל רישיון יקיים אמצעי הגנה מתאימים להרתעת מי שלא הורשה לכך, מפני כניסה מקרית או מכוונת למיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הממוקמים מחוץ לשדה התעופה ולמניעת כניסה כאמור.

@ 164. סביבת הגדר
: בעל רישיון יקיים, משני צידי הגדר, מתחם שיאפשר גישה לאנשי תחזוקה ותפעול של שדה התעופה, אם הדבר נדרש לביצוע תפקידם.

@ 165. הארת הגדר וסביבתה
: אם קיימות תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה, בעל הרישיון יוודא שהן יפעלו בעוצמה המזערית הנדרשת לשם קיום תכליתן, ויהיו כך שלא יגרמו לפגיעה בבטיחות הטיסה, ובכלל זה גרימת בלבול בינן לבין תאורות תעופתיות, או סנוור טייס.

@ 166. הגנה מפני הדף סילון
: בעל רישיון יקיים הסדרים להגנה על בני אדם ורכוש בשדה התעופה וסביבתו מפני הדף סילון של מנועי כלי טיס.

=== סימן י&quot;א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ===

@ 167. מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ומאפייניה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי הדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול לפי צרופה א' לעניין &quot;autonomous runway incursion warning system (ARIWS)&quot;, לא יפעיל את שדה התעופה אלא אם כן הוא מפעיל בו מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול {{מוקטן|(autonomous runway incursion warning system (ARIWS)}}, להלן [[בסימן זה]] - מערכת ARIWS), ובלבד שהמנהל אישר לו אותה בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]].
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מערכת ARIWS אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות הכלולות בה מתוכנות {{מוקטן|(designed)}} כך שהן עונות על [[סימן ה' לפרק ד']];
:: (2) היא מגלה באופן אוטונומי -
::: (א) התהוות של חדירה אפשרית למסלול {{מוקטן|(potential incursion)}};
::: (ב) שימוש של כלי טיס במסלול בהמראה או בגישה סופית לנחיתה;
:: (3) היא מספקת אזהרה על אירוע כאמור בפסקה (2) לצוות הטיסה של כלי טיס או לנהג כלי רכב השייך לעניין;
:: (4) היא מופעלת ונשלטת באופן עצמאי ובלתי תלוי בכל עזר חזותי אחר בשדה התעופה;
:: (5) היא תהיה כך שתקלה בה, מלאה או חלקית, לא תפריע לפעילות הרגילה של שדה התעופה ובכלל זה שיהיה ניתן לכבותה, באופן מלא או חלקי, ממגדל הפיקוח.

@ 168. פרסום מידע לגבי מערכת ARIWS
: (א) הותקנה מערכת ARIWS בשדה התעופה, ימסור בעל הרישיון לפרסום בשירותי המידע התעופתי מידע בדבר מאפייניה, מצבה, האזהרה שהיא נועדה לספק בכל מצב, סיכונים אפשריים לטייסים ונהגי כלי רכב לגבי הבנה שגויה של האזהרות כאמור, למנהל וליחידת נת&quot;א המורשית לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי לפי [[סעיף 84(ב) לחוק]].
: (ב) בעל רישיון ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א) במסגרת המידע לגבי &quot;מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system and markings)}}&quot; שעליו למסור לפי [[תקנה 18(א)(4)(ט) לתקנות המידע]].

=== סימן י&quot;ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני ===

@ 169. איסור העסקת מי שלא קיבל הדרכת חומרים מסוכנים
: לא יעסיק בעל רישיון עובד, ולא יתיר לאחר להעסיק עובד, בתפקיד ביטחוני בשדה התעופה אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אחד מאלה, לפי העניין, לפי [[סימן זה]]:
: (1) הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים;
: (2) הדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים.

@ 170. חובת קיום הדרכת חומרים מסוכנים
: בעל רישיון יקיים הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים והדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים, לכל אדם שהוא מעסיק בתפקיד ביטחוני ולכל אדם העוסק מטעמו בתפקיד ביטחוני, לפי תפקידיו ואחריותו של המודרך, ולפי [[תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ&quot;ה-2025]], נספח 18 וההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.

=== סימן י&quot;ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה ===

@ 171. הדרכה לעובדים שבעל הרישיון אינו מעסיק ושלא מועסקים מטעמו
: בעל רישיון יוודא כי עובדים בשדה התעופה, שהוא לא מעסיק ולא מועסקים באמצעות מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, מודרכים בנוהלי השדה החלים עליהם.

@ 172. איסור העסקת מי שלא הודרך לפי תוכנית ההדרכה
: לא יעסיק בעל רישיון עובד, בעצמו או על ידי מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, ולא יתיר העסקת עובד כאמור, בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, אלא אם כן אותו עובד השלים בהצלחה הדרכה לפי [[סימן זה]].

@ 173. הדרכה לעובדים שמעסיק בעל הרישיון או מטעמו
: בעל הרישיון יעשה את כל המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Training&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;demonstrating competence&quot;, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;structure of a training programme&quot; ([[בסימן זה]] - תוכנית הדרכה):
: (1) יקיים הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שהוא מעסיק בשדה התעופה;
: (2) יבטיח קיום של הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שאחר מעסיק מטעמו של בעל הרישיון.

@ 174. מבנה ההדרכה
: לא יקיים בעל רישיון ההדרכה לפי [[סימן זה]] ולא יתיר בעל רישיון קיום הדרכה לפי [[סימן זה]] אלא אם כן היא מתקיימת לפי תוכנית הדרכה שמתקיימות בה הוראות האלה:
: (1) היא מבטיחה שלכל עובד, שמעסיק בעל הרישיון או אחר מטעמו של בעל הרישיון, המשמש בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, יש ידע ומיומנויות מתאימים לביצוע תפקידיו, בהתחשב, בין השאר, במורכבות המטלות שהוא נדרש לבצע במסגרת תפקידו ובסביבת עבודתו;
: (2) היא כוללת את אלה:
:: (א) נהלים לגבי אלה:
::: (1) אופן ביצוע ההדרכה;
::: (2) עיתוי ביצוע ההדרכה;
::: (3) דרכים להבטיח כי לעובד הידע והמיומנות הנדרשים לביצוע תפקידו;
:: (ב) לגבי כל נושא שכלול בה -
::: (1) את יעדי ההדרכה {{מוקטן|(training objectives)}} להגדרת הידע והמיומנות שעל ההדרכה להשיג ולשמר, שיבטיחו שמיומנות העובד הנדרשת מושגת ונשמרת;
::: (2) על בסיס יעדי ההדרכה כאמור בפסקת משנה (1) -
:::: (א) את תכולת ההדרכה;
:::: (ב) את התדירות שבה יש לערוך את ההדרכה;
:::: (ג) את השיטות שישמשו למעקב אחר התקדמות המודרך בהדרכה;
:::: (ד) את עריכת רשומות לתיעוד ביצוע ההדרכה ושמירתן;
::: (3) הדרכה עיונית {{מוקטן|(theoretical training)}};
::: (4) הדרכה מעשית או התנסות מעשית {{מוקטן|(practical or on-the-job training)}};
::: (5) מבחן עיוני או מעשי, לפי העניין, לבחינת ידיעותיו ומיומנותו של המודרך;
::: (6) הוראות לעניין הוכחת יכולת עיתית או הדרכה חוזרת {{מוקטן|(recurrent)}}, עיונית או מעשית, לפי העניין;
::: (7) הדרכת ריענון {{מוקטן|(refresher training)}} שמטרתה להבטיח כי לעובד שנעדר זמן ממושך מתפקידו, ידע ומיומנות עדכניים הנוגעים לתפקידו, הכוללת הדרכה עיונית והדרכה מעשית; בעל הרישיון יפרט את אמות המידה והמשמעות להחלטה מה הוא &quot;זמן ממושך&quot; לעניין זה.

=== סימן י&quot;ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה ===

@ 175. ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו
: (א) בעל רישיון ינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם, לפי ההוראות האלה:
:: (1) לגבי אזור התנועה - בתדירות שתצוין בתוכנית התחזוקה לשדה התעופה לפי [[פרק ו']];
:: (2) לגבי מסלול - נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; בפסקה זו, &quot;שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול&quot; {{מוקטן|(significant change)}} - כמשמעותו בחלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;reporting format using standard runway condition report (RCR)n&quot; ולעניין &quot;runway surface condition assessment and reporting&quot;;
:: (3) לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה - בתדירות שתצוין בנוהל בספר העזר המבצעי.
: (ב) בעל רישיון ינטר את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות כוח אדם שעבר אימון לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור -
:: (1) יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תוכנית אימונים שאישר לו המנהל;
:: (2) יהיה לפי הוראות צרופה א' לעניין &quot;Runway condition report for reporting runway surface condition&quot;.
: (ג) בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו בעקבות ניטור כאמור בתקנת משנה (א), ויעשה כן תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין:
:: (1) dry (יבש);
:: (2) standing water (מים עומדים);
:: (3) wet (רטוב);
:: (4) slippery wet (חלקלק-רטוב).
: (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (4) לתקנת משנה (ג), לפי העניין - יבצע הערכה של היקף הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול.

@ 176. פעולות שיש לנקוט בעקבות ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו
: (א) ניטר בעל הרישיון את אזור התנועה כאמור [[בתקנה 175]], יעשה את אלה:
:: (1) יספק למגדל הפיקוח מידע שיש לו השפעה מבצעית מיידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי המפורטים להלן, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו:
::: (א) התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
::: (ב) שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה;
:: (2) יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו.
: (ב) במילוי חובותיו לפי [[תקנה 175]] ולפי תקנת משנה (א), בעל הרישיון יביא בחשבון גם כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) פעולות בינוי או תחזוקה;
:: (2) משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה;
:: (3) הימצאות זיהום באזור התנועה כאמור [[בתקנה 175(ד)]];
:: (4) סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים במיקום שיוצר סיכון בטיחותי;
:: (5) כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם;
:: (6) כשל של מערכת אספקת הכוח הראשית או המשנית של שדה התעופה.
: (ג) מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל - ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מסוג שלג, קרח, שלוגית {{מוקטן|(slush)}}, כפור או שילוב כלשהו שלהם - יפסיק מיידית את השימוש במסלול.
: (ה) הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ד), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש למגדל הפיקוח, ותקנת משנה (א) תחול בשינויים המחויבים.

=== סימן ט&quot;ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים ===

@ 177. תוכנית לבקרת עצמים זרים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} (בתקנה זו - התוכנית), שמטרתה מניעת היווצרות עצמים זרים והגעתם לאזור התנועה, גילוים, הסרתם והערכת הסיכון הגלום בהם לבטיחות הטיסה, שתכלול הוראות בעניינים האלה, הכול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Foreign object debris (FOD) control&quot;, והתוספות {{מוקטן|(appendix)}} שלו שעניינן: &quot;FOD training‏&quot;, &quot;FOD prevention measures&quot; ו-&quot;FOD detection, removal and evaluation&quot;:
:: (1) הגברת מודעות, הדרכה וחינוך לעניין מניעת עצמים זרים;
:: (2) שיטות לגילוי עצמים זרים באזור התנועה ומיפוי אזורים ופעילויות שעשויים להוות מקור לעצמים זרים, בין השאר כחלק משגרת ניטור משטח אזור התנועה, הכנת עמדת חניה לקליטת כלי טיס והציוד המיועד לשמש לאלה;
:: (3) הסרה מיידית של עצם זר שהתגלה, לפי הסיכון שהוא מהווה להערכת בעל הרישיון, ובכלל זה נוהלי תיאום עם מגדל הפיקוח בעת הסרת עצם זר ממסלול, והציוד המיועד לשמש לכך;
:: (4) איסוף וניתוח מתמשך של מידע הנוגע לעצמים זרים בשדה התעופה לצורך זיהוי מקורות עצמים זרים ומגמות בשכיחותם.
: (ב) בעל רישיון יקיים הערכה מתמשכת של יעילות התוכנית, לרבות תחקור אירועים שבהם התגלה עצם זר באזור התנועה; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, בין השאר בשים לב לתוצרי ההערכה המתמשכת כאמור, יעדכן את התוכנית במטרה לשפר את יעילותה.

@ 178. שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה ובהנחיות ACI
: (א) שונתה הוראה בנספחי האמנה, במסמכים לפי האמנה או בהנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהן, יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
:: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
: (ב) הנוסח המעודכן של הוראות נספחי האמנה, המסמכים שלפי האמנה והנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהם, יופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 179. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ארבעה חודשים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).
:: (((התקנות פורסמו ביום 3.6.2026 ותחילתן ביום 3.10.2026).))
: (ב) לגבי שדה תעופה שערב יום פרסומן של תקנות אלה הייתה לו תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה מאושרת - תחילתן של [[תקנות 2(א) ו-(ב)]], ביום הגשת בקשה לשינוי התוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה בעניינים כמפורט [[2|בתקנות האמורות]].

&lt;פרסום&gt; ד' בסיוון התשפ&quot;ו (20 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; מירי רגב שרת התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>qtyqs86tbxg9g4romgv3n50r52gmffu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018730</id>
      <parentid>3018727</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T09:46:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3018730</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="433665" sha1="ng5hdndyo7am07filuwez0kfxurxo4h" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2046|תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|12417)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 33]], [[+|35(ג)]], [[+|46]], [[+|47]] [[+|ו-168(א)(7)]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקינה תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור חיוני ILS‏&quot; {{מוקטן|(ILS critical area)}} - אזור סביב מיתקן עזר לטיסה מסוג משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} או מסוג משדר קרן זווית גלישה {{מוקטן|(glide slope)}} שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב תגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
:- &quot;אזור הנגיעה&quot; {{מוקטן|(touchdown zone)}} - החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
:- &quot;אזור רגיש ILS‏&quot; {{מוקטן|(ILS sensitive area)}} - אזור המשתרע אל מעבר לאזור חיוני ILS, שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב עלולה לגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
:- &quot;אזור התמרון&quot; {{מוקטן|(manoeuv((&lt;s&gt;e&lt;/s&gt;))ring area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
:- &quot;אזור התנועה&quot; {{מוקטן|(movement area)}} &lt;!-- (([במקור: {{מוקטן|(movement Area)}}])) --&gt; - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ומהרחבות;
:- &quot;אזור נקי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(obstacle free zone)}} - המרחב האווירי מעל מישור גישה פנימי {{מוקטן|(inner approach surface)}}, מישור מעבר פנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ומישור הפסקת נחיתה {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאינו נחדר מאחד מאלה:
:: (1) מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
:: (2) מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
:- &quot;אזור סיכון&quot; {{מוקטן|(hot spot)}} - שטח באזור התנועה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;
:- &quot;אירוע חירום&quot; {{מוקטן|(emergency)}} - לרבות: אירוע בטיחותי כמשמעותו [[בסעיף 103 לחוק]]; פעילות חבלנית - ובכלל זה איום בהימצאות פצצה או חטיפת כלי טיס; אירוע המערב חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בסעיף 74 לחוק]]; שרפה במבנה; אסון טבע; סיכון לבריאות הציבור ובכלל זה הפצה או התפרצות של מחלה מידבקת;
:- &quot;ביצועי אנוש&quot; {{מוקטן|(human performance)}} - יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות התעופה האזרחית;
:- &quot;בסיס הגלגלים&quot; {{מוקטן|(wheel base)}} - המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כני הנסע הראשיים שלו;
:- &quot;גדר&quot; - לרבות מחסום מתאים אחר, לפי [[תקנה 161]];
:- &quot;גובה החלטה&quot; {{מוקטן|(DH - Decision Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה מפתן המסלול;
:- &quot;גובה מזערי להנמכה&quot; {{מוקטן|(MDH - Minimum Descent Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול;
:- &quot;גובה מעל פני הים&quot; {{מוקטן|(elevation)}} - גובהה של נקודה הנמדד ביחס לגיאואיד;
:- &quot;גובה שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} - כהגדרתו [[בתקנות המידע]];
:- &quot;גורמים מסייעים&quot; - הגורמים שיכולים לסייע בתגובה לאירוע חירום מסוג מסוים;
:- &quot;ג((י))אואיד&quot; {{מוקטן|(geoid)}} - המישור שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג A‏&quot; {{מוקטן|(instrument approach operation type A)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 250 רגל (75 מטרים) או יותר;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג B‏&quot; {{מוקטן|(instrument approach operation type B)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה החלטה הנמוך מ-250 רגל (75 מטרים);
:- &quot;דרך לכלי רכב&quot; - משטח באזור התנועה המיועד לשמש כלי רכב בלבד;
:- &quot;הנחיות ACI&quot; - ספר סימון ושילוט רחבות {{מוקטן|(&quot;apron markings and signs handbook&quot;)}} שפרסם ארגון Airports Council International (ACI), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;זיהום&quot;, לגבי אזור התנועה או דרך לכלי רכב {{מוקטן|(contaminant, contamination)}} - לרבות: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי וכיוצא באלה;
:- &quot;זמן מעבר&quot;, לגבי תאורות {{מוקטן|(switch-over time)}} - משך הזמן הנדרש, במקרה של מעבר בין מקורות אספקת כוח חשמלי {{מוקטן|(power supply changeover)}}, כדי שהעוצמה הממשית של אור הנמדד בכיוון מסוים, שירדה מתחת ל-50% מהעוצמה שבה פעל, תחזור לעוצמה של לפחות 50% מהעוצמה שבה פעל לפני הירידה כאמור;
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;החלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור&quot; - לרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה ואזורים בשדה התעופה שכניסה אליהם עלולה לפגוע בבטיחות הטיסה;
:- &quot;טיפוס&quot;, לגבי כלי טיס {{מוקטן|(type)}} - כהגדרתו [[בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;כוח חשמלי משני&quot; {{מוקטן|(secondary power)}} - אחד מאלה:
:: (1) כוח חשמלי ציבורי בלתי תלוי {{מוקטן|(independent public power)}} - תחנת כוח חשמלי, שאינה זו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, המספקת לו חשמל באמצעות תשתית שונה ונפרדת מזו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, כך שהאפשרות של כשל בשני מקורות הכוח החשמלי בעת ובעונה אחת קלושה ביותר;
:: (2) יחידה או יחידות כוח חלופי {{מוקטן|(standby power unit(s))}} - מקור כוח שממנו ניתן להפיק כוח חשמלי, דוגמת מחוללים מנועיים (&quot;גנרטורים&quot;, engine generators) או מצברים {{מוקטן|(batteries)}};
:- &quot;כוח חשמלי ראשי&quot; {{מוקטן|(primary power)}} - כוח חשמלי שאינו כוח חשמלי משני;
:- &quot;לילה&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;מגדל פיקוח&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;מישור אופקי פנימי&quot; {{מוקטן|(inner horizontal surface)}}, &quot;מישור גישה&quot; {{מוקטן|(approach surface)}}, &quot;מישור גישה פנימי&quot; {{מוקטן|(inner approach surface)}}, &quot;מישור הפסקת נחיתה&quot; {{מוקטן|(balked landing surface)}}, &quot;מישור טיפוס לאחר המראה&quot; {{מוקטן|(take-off climb surface)}}, &quot;מישור מעבר&quot; {{מוקטן|(transitional surface)}}, &quot;מישור מעבר פנימי&quot; {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ו&quot;מישור קוני&quot; {{מוקטן|(conical surface)}} - לפי פרק 4 לנספח 14;
:- &quot;מישור הגבלת מכשולים&quot; {{מוקטן|(obstacle limitation surfaces)}} - כל אחד מאלה: מישור אופקי פנימי, מישור גישה, מישור גישה פנימי, מישור הפסקת נחיתה, מישור טיפוס לאחר המראה, מישור מעבר, מישור מעבר פנימי ומישור קוני, לפי העניין;
:- &quot;מיתקן בשדה התעופה&quot; - לרבות מיסעה, עזר חזותי, גדר, מערכת ניקוז, מערכת חשמל ומבנה;
:- &quot;מיתקן עזר לטיסה&quot; - למעט מסלול או מסלול הסעה;
:- &quot;מכשול&quot; {{מוקטן|(obstacle)}} - עצם, נייח או נייד, או חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני:
:: (1) הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
:: (2) הוא מתנשא מעל מישור הגבלת מכשולים;
:: (3) הוא ניצב מחוץ למישור הגבלת מכשולים, והמנהל לא אישר את הקמתו או את קיומו לפי [[תקנה 2(ג)]];
:- &quot;מכשול חודר&quot; - מכשול מתוכנן מחוץ לשדה התעופה שצפוי לחדור למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה או מכשול קיים מחוץ לשדה התעופה שחודר למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה;
:- &quot;מסלול&quot; {{מוקטן|(runway)}} - אזור מלבני בשדה תעופה, המשמש להמראה או לנחיתה של כלי טיס;
:- &quot;מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway)}} - דרך בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה, לרבות כל אחד מאלה: מסלול הסעה לפינוי מהיר, נתיב הסעה ברחבה או נתיב הסעה לעמדת חניה;
:- &quot;מסלול הסעה לפינוי מהיר&quot; {{מוקטן|(rapid exit taxiway)}} - מסלול הסעה המחובר למסלול בזווית כזו המאפשרת למטוס נוחת לפנות את המסלול במהירות גבוהה יותר מזו הניתנת להשגה באמצעות פינוי במסלול הסעה אחר, באופן שמקטין את זמן שהותו על המסלול;
:- &quot;מסלול לא-ממוכשר&quot; {{מוקטן|(non-instrument runway)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת ראייה, או מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
:- &quot;מסלול ממוכשר&quot; {{מוקטן|(instrument runway)}} - אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת&quot; {{מוקטן|(non-precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ-1,000 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת&quot; {{מוקטן|(precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג B, שהוא אחד מאלה:
:: (1) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I&quot;;
:: (2) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II&quot;;
:: (3) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III&quot;;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category I)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-200 רגל (60 מטרים), ובראות אופקית שלא תפחת מ-800 מטרים או בראות על המסלול שלא תפחת מ-550 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category II)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-100 רגל (30 מטרים), ובראות על המסלול שלא תפחת מ-300 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category III)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה נמוך מ-100 רגל (30 מטרים) או בלא גובה החלטה, ובראות על המסלול נמוכה מ-300 מטרים;
:- &quot;מסמך 8643&quot; - מסמך שעניינו &quot;טיפוסי כלי טיס וכינוייהם&quot; {{מוקטן|(&quot;Aircraft type designators (Doc 8643)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9137&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לשירותי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Airport services manual (Doc 9137)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9157&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לתיכון שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Aerodrome design manual (Doc 9157)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9184&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לתכנון שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Airport Planning Manual (Doc 9184)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9476&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית&quot; {{מוקטן|(&quot;Manual of surface movement guidance and control systems (SMGCS) (Doc 9476)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9829&quot; - מסמך שעניינו &quot;חומר מנחה לגבי גישה מאוזנת לניהול רעש מטוסים&quot; {{מוקטן|(((&quot;))Guidance on the balanced approach to aircraft noise management (([sc. (Doc 9829)]&quot;)))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9830&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית מתקדמת&quot; {{מוקטן|(&quot;Advanced surface movement guidance and control systems (A-SMGCS) manual (Doc 9830)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9981&quot; - מסמך שעניינו &quot;נהלים לשירותי טיס - שדות תעופה&quot; {{מוקטן|(((&quot;))PANS-Aerodromes (Doc 9981)((&quot;)))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמן&quot; {{מוקטן|(marker)}} - עצם הנראה מעל פני השטח, שנועד להצביע על מכשול או להתוות גבול;
:- &quot;מספר התנועות בשעת העומס היומית&quot; {{מוקטן|(number of movements in the mean busy hour)}} - הממוצע, על פני שנה, של מספר ההמראות והנחיתות בשדה התעופה בשעת העומס היומית;
:- &quot;מערכת עצירה&quot; {{מוקטן|(arresting system)}} - מערכת המיועדת ומתוכננת לסייע בהאטת מטוס החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
:- &quot;מערכת תאורת גישה&quot; {{מוקטן|(approach lighting system)}} - מערכת תאורות הממוקמת לפני מפתן המסלול ומיועדת לסייע לטייס המבצע גישה לנחיתה במסלול לזהות את המסלול מבעוד מועד ולהגיע אליו בבטחה, שהיא אחת מאלה: מערכת תאורת גישה פשוטה לפי [[תקנה 95]], מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]], או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]];
:- &quot;מפרץ המתנה&quot; {{מוקטן|(holding bay)}} - אזור בשדה התעופה שאליו ניתן להפנות כלי טיס על הקרקע, לשם המתנה או לשם עקיפה, וזאת במטרה לייעל את התנועה הקרקעית של כלי טיס;
:- &quot;מפתן מסלול&quot; {{מוקטן|(threshold)}} - תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
:- &quot;מפתן מסלול מוזז&quot; {{מוקטן|(displaced threshold)}} - מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
:- &quot;מרווח חיצוני בין כני נסע ראשיים&quot; {{מוקטן|(outer main gear wheel span (OMGWS))}} - המרחק בין הקצוות החיצוניים של גלגלי כני הנסע הראשיים;
:- &quot;מרחק האצה-עצירה זמין&quot; {{מוקטן|(accelerate-stop distance available (ASDA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין, ביחד עם אורך שטח העצירה {{מוקטן|(stopway)}} אם קיים;
:- &quot;מרחק המראה זמין&quot; {{מוקטן|(take-off distance available (TODA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין ביחד עם אורך השטח הפנוי ממכשולים {{מוקטן|(clearway)}}, אם קיים;
:- &quot;מרחק נחיתה זמין&quot; {{מוקטן|(landing distance available (LDA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
:- &quot;מרחק ריצת המראה זמין&quot; {{מוקטן|(take-off run available (TORA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
:- &quot;מרחקים מוצהרים&quot; {{מוקטן|(declared distances)}} לגבי מסלול - אלה: מרחק האצה-עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
:- &quot;משואת שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(aerodrome beacon)}} - תאורה, הנראית מכל הכיוונים, באופן מתמשך או לסירוגין, המיועדת לציין את מיקום שדה התעופה מהאוויר;
:- &quot;משטח פנייה&quot; {{מוקטן|(runway turn pad)}} - אזור בשדה התעופה, הצמוד למסלול, המשמש כלי טיס לצורך ביצוע פנייה של 180 מעלות על המסלול;
:- &quot;משיב אור&quot; {{מוקטן|(retroreflective)}} - לפי הוראות תוספת מספר 1 לעניין &quot;retroreflective&quot;;
:- &quot;נספח 10&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 10 לאמנה שעניינו: &quot;Aeronautical telecommunications radio navigation aids&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נספח 14&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: &quot;Aerodromes design and operations&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נספח 18&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בנספח 18 לאמנה שעניינו: &quot;The safe transport of dangerous goods by air&quot;, לרבות ההגדרות לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נקודת מיכוון&quot; {{מוקטן|(aiming point)}} - אזור על מסלול, שאליו על טייס בגישה לנחיתה לכוון כדי להשלים גישה בטוחה למסלול;
:- &quot;נתיב הסעה ברחבה&quot; {{מוקטן|(apron taxiway)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס דרך הרחבה;
:- &quot;נתיב הסעה לעמדת חניה&quot; {{מוקטן|(aircraft stand taxilane)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס לעמדת חניה בלבד;
:- &quot;נתיב הסעה סטנדרטי&quot; {{מוקטן|(standard taxi-route)}} - נתיב שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
:- &quot;סימון&quot; {{מוקטן|(marking)}} - סמל {{מוקטן|(symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע תעופתי;
:- &quot;סימון הנחיה מחייב&quot; {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}} - סימון שנוסף על שלט הנחיה מחייב או שמחליף שלט כאמור;
:- &quot;סימוני מסלול&quot; {{מוקטן|(runway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון כינוי מסלול, סימון ציר מסלול, סימון מפתן מסלול, סימון נקודת מיכוון, סימון אזור הנגיעה וסימון צידי מסלול;
:- &quot;סימוני מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון ציר מסלול הסעה, סימון צד מסלול הסעה, סימון עמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנת ביניים, סימון משטח פנייה וסימון עמדת בדיקת VOR;
:- &quot;סימון מידע&quot; {{מוקטן|(information marking)}} - סימון שנוסף על שלט מידע או שמחליף שלט כאמור במקום שבו לא ניתן לקיים אותו;
:- &quot;ספר העזר המבצעי&quot; {{מוקטן|(aerodrome manual)}} - ספר עזר מבצעי לשדה התעופה לפי [[סימן א' לפרק ז']];
:- &quot;סקר אווירונאוטי&quot; {{מוקטן|(aeronautical study)}} - מחקר של בעיה אווירונאוטית שנועד לזהות פתרונות אפשריים לבעיה ולבחור פתרון מתאים, המספק רמת בטיחות מקובלת;
:- &quot;עוצמה יעילה&quot; {{מוקטן|(effective intensity)}} - עוצמתה של תאורה מהבהבת כך שתהיה זהה לעוצמתה של תאורה קבועה בצבע זהה ותיראה מאותו טווח באותם תנאי ראות;
:- &quot;עמדת בדיקת VOR‏&quot; {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint)}} - נקודה בשדה התעופה, שנועדה לבדיקת תקינות מכשיר ה-VOR המותקן על גבי כלי הטיס;
:- &quot;עמדת המתנה למסלול&quot; {{מוקטן|(runway holding position)}} - עמדה שבה על כלי טיס מסיע ועל כלי רכב לעצור ולהמתין, עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח;
:- &quot;עמדת המתנת ביניים&quot; {{מוקטן|(intermediate holding position)}} - עמדה המיועדת לבקרת תנועה בשדה התעופה, שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי טיס או כלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
:- &quot;עמדת המתנה על דרך לכלי רכב&quot; {{מוקטן|(road holding position)}} - עמדה מסוימת על דרך לכלי רכב שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
:- &quot;עמדת חניה&quot; {{מוקטן|(aircraft stand)}} - אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
:- &quot;עצם זר&quot; {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} - עצם דומם באזור התנועה, שלא משמש לצורך מבצעי או תעופתי, שיכול להוות מפגע בטיחותי להפעלת כלי טיס;
:- &quot;עצם שביר&quot; {{מוקטן|(frangible object)}} - עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
:- &quot;עקרונות הגורם האנושי&quot; {{מוקטן|(human factors principles)}} - עקרונות הישימים לתכן {{מוקטן|(design)}}, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
:- &quot;פס תאורות&quot; {{מוקטן|(barrette)}} - 3 תאורות תעופתיות או יותר, המקובצות יחדיו, זו לצד זו, כך שממרחק הן נראות בתור קו קצר של אור;
:- &quot;ציר מסלול&quot; {{מוקטן|(centre line)}} - קו הנמצא במקביל לצידי המסלול ובמרחק שווה מכל אחד מהם;
:- &quot;צפיפות תנועה בינונית&quot; {{מוקטן|(medium aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא בין 16 ל-25 בכל מסלול, או בין 20 ל-35 בשדה התעופה;
:- &quot;צפיפות תנועה גבוהה&quot; {{מוקטן|(heavy aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 26 תנועות או יותר בכל מסלול, או 36 תנועות או יותר בשדה התעופה;
:- &quot;צפיפות תנועה נמוכה&quot; {{מוקטן|(light aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 15 תנועות או פחות בכל מסלול, או 19 תנועות או פחות בשדה התעופה;
:- &quot;צרופה א'&quot; - צרופה א' {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: &quot;Guidance material supplementary to Annex 14, volume I&quot;;
:- &quot;קטגוריית שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(aerodrome category)}} - קטגוריית שדה התעופה לעניין שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(rescue and firefighting)}} שבעל הרישיון נדרש להגדיר לפי [[תקנה 139]];
:- &quot;קצב פריקה&quot; - הכמות של חומר כיבוי עיקרי ושל חומר כיבוי משלים שעל בעל הרישיון להיות מסוגל לפרוק בדקה באירוע חירום, באופן מתמשך;
:- &quot;ראות על מסלול&quot; {{מוקטן|(runway visual range (RVR))}} - כהגדרתה [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;רחבה&quot; {{מוקטן|(apron)}} - אזור בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חניה או תחזוקה של כלי טיס;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי [[סעיף 32 לחוק]];
:- &quot;רצועת מסלול&quot; {{מוקטן|(runway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את המסלול, ואת שטח העצירה אם קיים, שמטרתו -
:: (1) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
:: (2) להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
:- &quot;רצועת מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את מסלול ההסעה, שמטרתו -
:: (1) להגן על כלי טיס הפועל על מסלול ההסעה;
:: (2) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג בעת תנועתו, מגבולות מסלול ההסעה;
:- &quot;שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב&quot; - לרבות שדה תעופה שחלק משמעותי מתהליכי הגישה והעזיבה שלו מתבצע מעל תוואי שטח מורכב;
:- &quot;שטח בטיחות בקצה מסלול&quot; {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} - שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
:- &quot;שטח עצירה&quot; {{מוקטן|(stopway)}} - שטח מלבני על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה {{מוקטן|(abandoned takeoff)}};
:- &quot;שטח פנוי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(clearway)}} - אזור מלבני על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים שמעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
:- &quot;שטח פעולת מד-גובה רדיו&quot; {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}} - אזור לפני מפתן מסלול, שנועד לאפשר, באופן בטוח, ביצוע גישה מדויקת לנחיתה תוך שימוש במד-גובה רדיו;
:- &quot;שלט הנחיה מחייב&quot; {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} - כל אחד מאלה: שלט כינוי מסלול, שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III, שלט עמדת המתנה למסלול, שלט אין כניסה ושלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב;
:- &quot;שלט מידע&quot; {{מוקטן|(information sign)}} - כל אחד מאלה: שלט מיקום, שלט הכוונה, שלט יעד, שלט פינוי מסלול, שלט מסלול פנוי, ושלט מרחק המראה זמין מהצטלבות;
:- &quot;שיפוע אורכי&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך ציר מסלול או מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורכו, באורכו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
:- &quot;שיפוע רוחבי&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך קו ניצב לציר מסלול או לציר מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורך אותו קו, ברוחבו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
:- &quot;שירותי קרקע&quot; {{מוקטן|(Ground handling services)}} - שירותים שנחוצים לכלי טיס לשם הגעתו לשדה התעופה ועזיבתו, שאינם שירותי נת&quot;א;
:- &quot;תאונת טיס&quot; - כהגדרתה [[בפרק ז' לחוק]];
:- &quot;תאורה תעופתית&quot; {{מוקטן|(Aeronautical ground light)}} - תאורה שנועדה לשמש בתור עזר לטיסה, למעט תאורה המותקנת על גבי כלי טיס;
:- &quot;תאורות המשך ציר&quot; - שורה של קבוצות תאורות, לאורך המשך ציר המסלול;
:- &quot;תאורות מסלול&quot; {{מוקטן|(runway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות זיהוי מפתן מסלול, תאורות צידי מסלול, תאורות מפתן מסלול, תאורות כנפי מפתן מסלול, תאורות סוף מסלול, תאורות ציר מסלול, תאורות אזור נגיעה, תאורות חיווי לפני פינוי מהיר;
:- &quot;תאורות מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה, תאורות משטח פנייה, תאורות עמדת המתנה, תאורות אין כניסה, תאורות עמדת המתנת ביניים;
:- &quot;תוואי שטח מורכב&quot; - תוואי שטח שאינו נגיש בקלות לכלי הרכב ולציוד השגרתיים של גורמים מסייעים ושל כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה, ובכלל זה: אזור מכוסה מים, ביצות, אזור הררי, אזור מדברי, אזור מועד להצפות או אזור מושלג;
:- &quot;תוכנית חירום&quot; {{מוקטן|(aerodrome emergency plan)}} - תוכנית חירום לשדה תעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן ב' לפרק ז']];
:- &quot;תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה&quot; - התוכנית של שדה התעופה לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לרבות תוכנית שהופקדה וטרם אושרה;
:- &quot;תוספת מספר 1&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 1 לנספח 14 שעניינה &quot;Colours for aeronautical ground lights, markings, signs and panels&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 2&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 2 לנספח 14 שעניינה &quot;Aeronautical ground light characteristics&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 3&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 3 לנספח 14 שעניינה: &quot;Mandatory instruction markings and information markings&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 4&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 4 לנספח 14 שעניינה: &quot;Requirements concerning design of signs&quot;;
:- &quot;תנועה&quot; {{מוקטן|(movement)}}, לעניין מספר התנועות בשעת העומס היומית ולעניין קביעת רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת - המראה או נחיתה;
:- &quot;תפקיד ביטחוני&quot; - תפקיד הקשור בבידוק ביטחוני של נוסעים, כבודה, מטען, דואר וצידה בשדה התעופה;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות המידע&quot; - [[=תקנות המידע|תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות המנ&quot;ב&quot; - [[=תקנות המנ&quot;ב|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017]];
:- &quot;תקנות התעבורה&quot; - [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;תרגיל חירום בעניין מוגדר&quot; {{מוקטן|(modular test)}} - תרגיל חירום שמטרתו ריכוז מאמץ במרכיב מסוים של תוכנית החירום;
:- &quot;תרגיל חירום חלקי&quot; {{מוקטן|(partial emergency exercise)}} - תרגיל תכנוני, שנועד לבחון את תקפות תוכנית החירום, ואת התיאום בין הגורמים השונים הלוקחים בה חלק, בלא תרגול מעשי;
:- &quot;תרגיל חירום מלא&quot; {{מוקטן|(full-scale aerodrome emergency exercise)}} - תרגיל שנועד לתרגל את תוכנית החירום של שדה התעופה, לרבות תרגול מעשי;
:- &quot;APAPI‏&quot; - Abbreviated Precision Approach Path Indicator;
:- &quot;PAPI‏&quot; - Precision Approach Path Indicator.

== פרק ב': הוראות כלליות ==

@ 2. תוכנית שדה תעופה, מיתקנים והפעלתם
: (א) מבקש רישיון או בעל רישיון יביא בחשבון, בהכנת תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה או בכל שינוי שלה, את שימושי הקרקע ואת השפעת שדה התעופה על הסביבה, לפי החלק השני למסמך 9184 ולפי מסמך 9829.
: (ב) מבקש רישיון או בעל רישיון יכלול בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה ובכל שינוי שלה, מישורי הגבלת מכשולים לגבי כל מסלול, בשים לב לסוג המסלול, לרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול ולשאלה אם הוא משמש להמראה אם לאו.
: (ג) בעל רישיון לא יקים, ולא יתיר לאחר להקים, מכשול בשדה התעופה ויסיר מכשול שהוקם בשדה התעופה, אלא אם כן אישר המנהל את הקמתו או את קיומו של המכשול, לאחר שבעל הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את אחד מהמפורטים להלן, הכול לפי פרק 4 לנספח 14, לרבות האיורים והטבלאות בפרק זה, בשים לב לסוג המסלול ולרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול:
:: (1) מתקיים לגבי המכשול עקרון ההצללה {{מוקטן|(shielding principle)}} לפי החלק השישי למסמך 9137;
:: (2) בטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה לא ייפגעו כתוצאה מהקמת המכשול; הוכחה לעניין זה תהיה באמצעות סקר אווירונאוטי שיבצע בעל הרישיון להנחת דעתו של המנהל.
: (ד) בעל רישיון יפעל למניעת הקמת מכשול חודר ולהסרת מכשול חודר בסביבת שדה התעופה הקרובה, באמצעות הפעולות שלהלן:
:: (1) ניטור מכשולים חודרים באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות מכשול חודר, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
:: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], תחת מישורי הגבלת מכשולים כאמור בתקנת משנה (ב), לשם גילוי מכשול חודר;
:: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמת מכשול חודר;
:: (4) נקיטת פעולות משפטיות להסרת מכשול חודר או למניעת הקמתו, ובכלל זה פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לצו עשה או לצו לא-תעשה, לפי העניין;
:: (5) יידוע המנהל על מכשול חודר, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן.
: (ה) לא יאפשר בעל רישיון הפעלה של כלי טיס שממדיו חורגים מאלה המותרים לפי המאפיינים הפיזיים של שדה התעופה, כפי שקיבל רישיון לפי [[פרק ג' לתקנות אלה]], אלא אם כן אישר לו זאת המנהל; המנהל רשאי לאשר הפעלה כאמור אם מתקיימים שני אלה:
:: (1) בעל הרישיון עשה את אלה:
::: (א) הוא העריך את מידת ההתאמה בין הפעלת כלי הטיס כאמור לבין התשתית בשדה התעופה ואופן הפעלת שדה התעופה, בין השאר לפי מסמך 9981 לעניין &quot;aerodrome compatibility&quot;;
::: (ב) הוא פיתח ומקיים אמצעים במטרה לשמור על רמת בטיחות מקובלת {{מוקטן|(acceptable level of safety)}} במהלך הפעלת כלי הטיס כאמור בשדה התעופה;
:: (2) המנהל שוכנע, על בסיס בקשה שהגיש לו בעל הרישיון, שאליה צורפו ההערכה שביצע לפי פסקה (1)(א) ותיאור האמצעים שפיתח ושהוא מקיים לפי פסקה (1)(ב), כי ניתן לבצע הפעלה כאמור בצורה בטוחה תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת.
: (ו) אישר המנהל לבעל רישיון לאפשר הפעלת כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ה), יפרסם בעל הרישיון, טרם הפעלת כלי הטיס כאמור, מידע לבעלי העניין בדבר, ובכלל זה: למפעיל האווירי של כלי הטיס ולמגדל הפיקוח של שדה התעופה; מידע כאמור יכלול מידע בדבר האמצעים המתאימים שהוא מקיים לעניין זה ומידע בדבר נהלים מבצעיים ומגבלות הפעלה שיש לקיים כתוצאה מכך, לפחות.
: (ז) לא יאפשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} לפי שיטת ACR-PCR, כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה, ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור.
: (ח) על אף האמור בתקנת משנה (ז), בעל רישיון רשאי לאפשר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי של שדה התעופה יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור.
: (ט) לא ייתן המנהל רישיון למבקש רישיון, ולא יאשר שינוי ברישיון של בעל רישיון שיש בו כדי להשפיע על תפעול רחבה, אלא אם כן נוכח לדעת כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין, תיכן {{מוקטן|(design)}} את הרחבה כך שיתאפשר לתת בה שירותי קרקע בצורה בטוחה, וכי מתקיימים כל אלה:
:: (1) יש מרווח מספק בין עמדות החניה ברחבה, כך שמתאפשר מעבר בטוח ויעיל של אנשים וציוד;
:: (2) מתאפשר שרטוט סימון, הצבת שילוט והצבת תאורות הצפה ברחבה לפי תקנות אלה;
:: (3) מוגדרים אזורי הצבה ואחסון מתאימים לציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(ground support equipme((n))t (GSE))}};
:: (4) קיימים אמצעי שירותי קרקע קבועים;
:: (5) מוגדרים אזורי אחסון לציוד העמסה {{מוקטן|(unit load devices (ULD))}};
:: (6) מוגדרות דרכי גישה ופינוי לכלי רכב המשמשים לתדלוק, ציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(GSE)}} וכלי רכב המשמשים לחירום;
:: (7) מוגדרים נתיבי גישה מובחנים וברורים לנוסעים;
:: (8) ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים;
:: (9) דרכים לכלי רכב לא עוברות בסמוך לאזור שבו צפוי להימצא חלקו האחורי של כלי טיס חונה בעמדת החניה;
:: (10) קיימת הגנה מספקת מהדף סילון {{מוקטן|(jet blast)}} לאנשים, תשתיות וציוד.

@ 3. מספר המסלולים וכיוונם
: (א) מבקש רישיון יתכנן את המספר והכיוון של המסלולים כך שהשימושיות של שדה התעופה תעמוד על 95% לפחות, בין השאר בשים לב למשטר הרוחות השורר בסביבתו, לגבי המטוסים שאותם נועד שדה התעופה לשמש.
: (ב) בתכנון המספר והכיוון של המסלולים לפי תקנת משנה (א) יביא מבקש הרישיון בחשבון את הרכיבים המרביים של הרוח הצולבת המותרת, תוך הנחה כי השימוש במסלול להמראה או לנחיתה לא יתאפשר אם רכיב הרוח הצולבת עולה על -
:: (1) 20 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא 1,500 מטרים או יותר, זולת אם בשל תכונות החיכוך של המסלול נפגמת יכולת הבלימה, שאז רכיב הרוח הצולבת לא יעלה על 13 קשרים;
:: (2) 13 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא בין 1,200 ל-1,499 מטרים;
:: (3) 10 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם קטן מ-1,200 מטרים.
: (ג) בתכנון כאמור לפי תקנת משנה (א) לעניין משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, יתבסס בעל הרישיון על נתונים מהימנים בדבר משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, לאורך פרק זמן ארוך ככל האפשר ולא פחות מ-5 שנים; התצפיות שבבסיס הנתונים ייערכו 8 פעמים ביום לפחות, במרווחי זמן שווים.
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;אורך מסלול הייחוס&quot; {{מוקטן|(aeroplane reference field length)}} - לגבי מטוס: אורך המסלול המזערי הדרוש למטוס לשם המראה, במסה המרבית המורשית לו להמראה {{מוקטן|(MTOM)}}, בתנאים אלה: גובה פני הים, תנאי אטמוספרה סטנדרטית, בלא רוח ושיפוע מסלול 0, כמפורט בספר הטיסה של המטוס;
::- &quot;אטמוספרה סטנדרטית&quot; - כהגדרתה [[בתקנה 18 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

== פרק ג': מאפיינים פיזיים ==

=== סימן א': מסלולים ===

@ 4. קיום מסלול והגדרת קוד ייחוס למסלול
: בעל רישיון -
: (1) לא יקיים מסלול אלא לפי כיוונים שהגדיר לפי [[תקנה 3(א)]];
: (2) יפרט בספר העזר המבצעי את קוד הייחוס {{מוקטן|(aerodrome reference code)}} המתאים לכל מסלול שהוא מקיים, לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]].

@ 5. מיקום מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יקיים בקצה כל מסלול מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold)}}.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי, בשל שיקולים מבצעיים, לקיים מפתן מסלול מוזז {{מוקטן|(displaced threshold)}}, באופן קבוע או זמני, ובכלל זה בשל מכשולים שחודרים את מישור הגישה למסלול או הימצאות מכשולים בשטח שמתחת למישור הגישה למסלול.
: (ג) ההוראות לגבי קיום מפתן מסלול יחולו על מפתן מסלול מוזז, בשינויים המחויבים.
: (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), עלה צורך בקיום מפתן מסלול מוזז, בשל אי-שמישות של חלק מהמסלול, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה:
:: (1) הוא יקיים שטח שיהיה נקי ממכשולים ומיושר {{מוקטן|(graded)}} של 60 מטרים לפחות באורכו וברוחב שלא יפחת מרוחב המסלול, בין חלק המסלול הלא-שמיש לבין מפתן המסלול המוזז;
:: (2) הוא יקיים שטח בטיחות בקצה מסלול לפי [[תקנה 17]], בשים לב למיקום מפתן המסלול המוזז.

@ 6. אורך מסלול
: בעל רישיון יגדיר אורך כל מסלול לפי המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(declared distances)}} המתאימים למאפייני ההפעלה והביצועים {{מוקטן|(operations and performance characteristics)}} של כלי הטיס שאותם המסלול נועד לשמש, תוך שהוא מביא בחשבון -
: (1) את ההשפעה של המאפיינים המקומיים של שדה התעופה על מאפייני ההפעלה והביצועים של כלי הטיס, ובכלל זה: גובה המסלול מעל גובה פני הים, שיפועו, מאפייני משטח המסלול והטמפרטורה והלחות בשדה התעופה;
: (2) את אופן השימוש במסלול, ובכלל זה אם הוא משמש להמראה או לנחיתה, והכיוונים שבהם נעשה שימוש לפעולות אלה.

@ 7. רוחב מזערי של מסלול
: בעל רישיון יגדיר את רוחבו המזערי של כל מסלול לפי נספח 14 לעניין &quot;width of runways&quot;, לפי רכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול, ולפי המרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים {{מוקטן|(OMGWS)}} של כלי הטיס שאותם נועד המסלול לשמש, ובלבד שרוחב מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, לא יפחת מ-30 מטרים.

@ 8. מרחק מזערי בין מסלולים מקבילים
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים לא-ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו -
:: (1) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 3 או 4 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 210 מטרים לפחות;
:: (2) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 2 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 150 מטרים לפחות;
:: (3) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 1 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 120 מטרים לפחות.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש לגישה בעת ובעונה אחת באופן בלתי תלוי זה בזה {{מוקטן|(independent parallel approaches)}} יחדיו, אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 1,035 מטרים לפחות.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה:
:: (1) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 915 מטרים לפחות - המנהל הורה לו על הפרדת מכ&quot;ם מזערית בין מטוסים סמוכים לאורך המשך צירי המסלולים {{מוקטן|(dependent parallel approaches)}};
:: (2) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 760 מטרים לפחות, מתקיים אחד מאלה:
::: (א) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת להמראה בלבד {{מוקטן|(independent parallel departures)}};
::: (ב) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת, כשאחד משמש אך ורק לנחיתה ואילו השני משמש אך ורק להמראה {{מוקטן|(segregated parallel operations)}}, ואולם -
:::: (1) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה קודם, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - רשאי בעל הרישיון להקטין את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה, ובלבד שהמרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור לא יפחת מ-300 מטרים;
:::: (2) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה מאוחר, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה.
: (ד) בתקנה זו, &quot;מסלולים מקבילים&quot; - לרבות מסלולים שאינם חוצים זה את זה, שזווית ההתכנסות המרבית בין המשכי צירי המסלול שלהם היא 15 מעלות לכל היותר.

@ 9. שיפועי המסלול - שיפוע אורכי מרבי
: (א) בעל רישיון יחשב לגבי כל מסלול את השיפוע האורכי {{מוקטן|(longitudinal slope)}} שלו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע שלו עולה על -
:: (1) 1% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (2) 2% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות האלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.25%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של המסלול - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.5%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
:: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 2%.
: (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול, אם ההפרש בין הערכים המוחלטים של שני שיפועים אורכיים עוקבים {{מוקטן|(consecutive)}} לאורכו עולה על -
:: (1) 1.5% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (2) 2% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך המסלול נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו אינו עולה על כל אחד מאלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - 0.1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 30,000 מטרים);
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - 0.2% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 15,000 מטרים);
:: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 0.4% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 7,500 מטרים).
: (ו) לצורך תקנות משנה (א) עד (ה), יחשב בעל רישיון את המרחק בין שיפועים אורכיים עוקבים לפי השיטה המפורטת בצרופה א' לעניין &quot;Distance between slope changes&quot;.
: (ז) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי ההוראות האלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
:: (3) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות.
: (ח) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אם המרחק בין שתי נקודות עוקבות שבהן השיפוע האורכי משתנה, לאורך המסלול, קטן מאחד מהמפורטים להלן, לפי הגבוה שבהם:
:: (1) התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הערכים המוחלטים של הפרשי השיפועים בכל אחת מהנקודות באחד מאלה:
::: (א) 30,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
::: (ב) 15,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
::: (ג) 5,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (2) 45 מטרים.

@ 10. שיפועי המסלול - שיפוע רוחבי
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המסלול קמור משני צידי ציר המסלול באופן שמאפשר ניקוז מהיר של מים מהמסלול, ומתקיימים אלה:
:: (1) השיפועים הרוחביים של המסלול, משני צידי ציר המסלול, סימטריים;
:: (2) השיפוע הרוחבי של המסלול מכל צד של ציר המסלול, יהיה לפי אלה:
::: (א) הוא אינו גדול מ-
:::: (1) 1.5%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:::: (2) 2%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
::: (ב) הוא אינו קטן מ-1%.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם אינו קמור אם אישר לו זאת המנהל, לאחר שהוכח להנחת דעתו ששיפוע המסלול בכיוון שבו הרוח שכיחה ביותר במקרה של ירידת גשם, מבטיח ניקוז מהיר של מים מהמסלול, והשיפוע הרוחבי של המסלול עומד בדרישות תקנת משנה (א)(2), בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן השיפוע הרוחבי שלו מצוי בטווח ערכים שאישר לו המנהל, לכל אורך המסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), בהצטלבות של המסלול עם מסלול אחר או עם מסלול הסעה, שבה נדרש מעבר מתון בין השיפועים הרוחביים של המסלולים, ינקוט בעל הרישיון אמצעים להבטחת ניקוז מהיר של מים מהמסלול.

@ 11. מאפייני מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן חוזק המסלול מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש במסגרת הפעלה שגרתית של המסלול.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן עומקו הממוצע של מרקם משטח מסלול {{מוקטן|(average surface texture depth)}}, ובכלל זה בעת הקמת המסלול ובעת כל ריבוד מחדש שלו, הוא מילימטר אחד לפחות.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) משטח המסלול בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לפגוע בתכונות החיכוך של המסלול או העלולים, בכל דרך אחרת, להשפיע לרעה על השימוש הבטוח של כלי טיס במסלול;
:: (2) תכונות החיכוך של מסלול סלול הן בערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לפחות.
: (ד) בדיקת ערכי החיכוך של מסלול סלול כאמור בתקנת משנה (ג)(2) תיעשה לפי הוראות אלה:
:: (1) באמצעות מיתקן למדידה מתמשכת של חיכוך {{מוקטן|(continuous friction measuring device)}} העושה שימוש באמצעי הרטבה-עצמית {{מוקטן|(self-wetting features)}}, ובידי כוח אדם שאימן והכשיר לכך בעל הרישיון לביצוע בדיקה זו;
:: (2) בתדירות מספקת לשם עמידה על מגמות שינוי בתכונות החיכוך של המסלול, כפי שמוגדר בספר העזר המבצעי;
:: (3) לגבי מסלול, או קטע ממנו, שלגביו קיים חשד כי ניקוזו אינו מהיר, תיעשה בדיקה ויזואלית, בתנאי גשם מקומי או בתנאים המדמים גשם מקומי, כדי לקבוע אם נדרש לבצע פעולת תחזוקה לשיפור הניקוז או לשיפור תכונות החיכוך של המסלול;
:: (4) תוצאות בדיקת ערכי חיכוך כאמור יתועדו ויישמרו לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שבעל הרישיון מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לצורך מעקב מתמשך של בעל הרישיון על קיום ערכי החיכוך כאמור.
: (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שמשטח המסלול שלו מחורץ {{מוקטן|(grooved or scored)}} אלא אם כן החריצים ניצבים לציר המסלול; אם משטח המסלול מורכב ממשטחים שונים שקווי החיבור ביניהם אינם ניצבים לציר המסלול - אלא אם כן החריצים מקבילים לקווי החיבור האמורים.

@ 12. שולי מסלול ושולי שטח עצירה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D‏, E או F, אלא אם כן למסלול שולי מסלול שמתקיימות בהם הוראות אלה:
:: (1) למסלול המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים - הם משתרעים לרוחב המסלול, באופן סימטרי מכל צד של ציר המסלול, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D או E;
::: (ב) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי פחות מארבעה מנועים;
::: (ג) 75 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי ארבעה מנועים או יותר;
:: (2) פני השטח שלהם, הגובלים במסלול, מפולסים עם משטח המסלול, כך שהמעבר בין השוליים לבין המסלול חלק, והשיפוע הרוחבי של השוליים ממשיך את מגמת הקמירות של המסלול לפי [[תקנה 10]], ולא עולה על 2.5%;
:: (3) מצידי המסלול ועד מרחק של 30 מטרים מציר המסלול - הם מסוגלים לשאת את העומס הצפוי להיווצר במקרה שבו כלי טיס חורג מגבולות המסלול, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס כאמור, וכן מאפשרים את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים;
:: (4) פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} ויניקתם על ידי מנועי כלי הטיס;
:: (5) למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F - הם סלולים, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל החלק הסלול של שוליו לא יפחת מ-60 מטרים.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שיש לו שטח עצירה {{מוקטן|(stopway)}} לפי [[תקנה 19]], אלא אם כן לשטח העצירה שוליים שמתקיימת בהם תקנת משנה (א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים.

@ 13. משטח פנייה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שלא מחובר אליו בכל קצה מסלול הסעה, אלא אם כן בקצה המסלול קיים משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא ממוקם בצמוד למשטח המסלול, מצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן מאפייני הפעלת המסלול דורשים שהוא ימוקם מצידו הימני של המסלול;
:: (2) זווית ההצטלבות {{מוקטן|(intersection angle)}} המרבית בין ציר משטח הפנייה לבין ציר המסלול שאליו הוא צמוד היא 30 מעלות;
:: (3) זווית ההיגוי {{מוקטן|(steering angle)}} של גלגל האף של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש אינה עולה על 45 מעלות בכל שלב של תנועתו הצפויה במשטח הפנייה;
:: (4) אם תא הטייס של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש נמצא מעל סימוני ציר משטח הפנייה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי משטח הפנייה לא צפוי להיות פחות מאלה:
::: (א) 1.50 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
::: (ב) 2.25 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
::: (ג) 3 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם קטן מ-18 מטרים;
::: (ד) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם הוא 18 מטרים או יותר;
::: (ה) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
:: (5) הוא מאפשר למטוס להסיע לאורכו של קטע ישר, לפני ביצוע הפנייה בת 180 המעלות בחזרה למסלול; קטע ישר כאמור יוגדר במקביל לצידו החיצון של משטח הפנייה;
:: (6) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי של משטח פנייה מונעים הצטברות של מים על משטח הפנייה ומסייעים בניקוז מהיר של מים ממנו; השיפועים כאמור יהיו זהים לשיפועי המסלול שאליו צמוד משטח הפנייה;
:: (7) חוזק משטח הפנייה, יהיה לפי אלה:
::: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כל מטוס המיועד לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמשטח הפנייה משמש מטוס הנע באיטיות, ומבצע פניות חדות, באופן שיוצר עומס {{מוקטן|(stress)}} גדול מהרגיל על משטח הפנייה;
::: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאליו הוא צמוד;
:: (8) משטח הפנייה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לגרום נזק למטוסים העושים בו שימוש;
:: (9) משטח הפנייה מספק, באופן מתמשך, תכונות חיכוך שוות, לאלה של המסלול שאליו הוא צמוד, לפחות;
:: (10) לכל משטח פנייה שוליים ברוחב מספיק, כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים כתוצאה משחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח הפנייה וסביבתו עקב הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המטוס התובעני ביותר שאותו נועד משטח הפנייה לשמש, ויניקתם על ידי מנועי המטוס; לעניין זה, בעל רישיון המגדיר את המטוס התובעני ביותר יביא בחשבון, בחישוב המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון של המטוס, את המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כן הנסע הראשי שלו, למוטת הכנף שלו ולמיקום מנועיו על הכנף;
:: (11) חוזק שולי משטח הפנייה מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של מטוס מגבולותיו כך שלא ייגרם נזק מבני למטוס, וכן מאפשר את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול כאמור כשקיים משטח פנייה נוסף לאורך המסלול ולא רק בקצהו, אם נוכח שהדבר דרוש להפעלה בטוחה של המסלול; תקנת משנה (א) תחול על משטח פנייה כאמור בשינויים המחויבים.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;המטוס התובעני ביותר&quot; - המטוס שבעת שימוש במשטח הפנייה, המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון שלו הוא הגדול ביותר;
::- &quot;רוחב מספיק&quot; - כך שהשוליים ישתרעו, תחת המנוע החיצון של המטוס התובעני ביותר לפחות.

@ 14. אורך ורוחב רצועת מסלול
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול רצועת מסלול {{מוקטן|(runway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) היא משתרעת לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, או אחרי קצה שטח עצירה, אם קיים, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
:: (א) 60 מטרים -
::: (1) למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
::: (2) למסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
:: (ב) 30 מטרים - למסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
: (2) לגבי מסלול ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
:: (א) 140 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 70 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (3) לגבי מסלול לא-ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
:: (א) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:: (ב) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:: (ג) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:: (ד) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

@ 15. עצמים בתחום רצועת מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן הסיר מרצועת המסלול שלו כל עצם שמסכן כלי טיס.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם לא הסיר מרצועת המסלול שלו עצם נייח שמסכן כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא עזר חזותי שחייב להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובעזר החזותי מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא עצם שביר;
::: (ב) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת - הוא לא חורג למישור המעבר הפנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}};
:: (2) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא ציוד חיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה שחייב להימצא על החלק הפנימי של רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא עצם שביר;
::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ג) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
::: בפסקה זו, &quot;החלק הפנימי של רצועת המסלול&quot; -
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - השטח המשתרע עד למרחק של 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - השטח המשתרע עד למרחק של 45 מטרים מכל צד של ציר המסלול.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן אין עצמים ניידים שחורגים למישור המעבר הפנימי בעת שהמסלול משמש להמראה או נחיתה.
: (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול כשעצם טמון, כולו או חלקו, מתחת לחלק המיושר {{מוקטן|(graded)}} של רצועת המסלול שכלי טיס יכול לשקוע בו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) העצם טמון כולו בעומק גדול מ-30 סנטימטרים מתחת לרצועת המסלול;
:: (2) קיים מתחת לרצועת המסלול משטח משופע, המשתרע מכל כיוון שבו תיתכן תנועת כלי טיס על רצועת המסלול לקצהו העליון הטמון של העצם, המאפשר לכלי טיס השוקע ברצועת המסלול לעבור מעל העצם באופן שממזער את הסיכון לכלי טיס כתוצאה מהיתקלות פתאומית בחלק הטמון של העצם כאמור.

@ 16. רצועת מסלול - יישורה וחוזקה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
:: (1) 75 מטרים ועד 105 מטרים, בהדרגה, למסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, לפי צרופה א' לעניין &quot;Grading of a strip for precision approach runways&quot;;
:: (2) 75 מטרים, למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול לא-ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
:: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) פני השטח של רצועת מסלול, הגובלים במסלול, בשולי המסלול או בשטח העצירה, מפולסים עם המסלול, שולי המסלול או שטח העצירה, לפי העניין;
:: (2) החלק של רצועת המסלול, באורך של 30 מטרים לפחות, לפני תחילת המסלול, מוכשר למניעת שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח רצועת המסלול כתוצאה מהדף, כך שכלי טיס נוחתים יוגנו מפני הסיכון הנובע מהיווצרות הפרשי גובה ברצועת המסלול כתוצאה משחיקה כאמור;
:: (3) אם החלק המוזכר בפסקה (2) סלול - חוזק החלק הסלול מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של כלי הטיס התובעני ביותר שאותו נועד המסלול לשמש; בפסקה זו, &quot;כלי הטיס התובעני ביותר&quot; - כלי הטיס, שבשים לב למאפייניו ולאופן פעולתו, מחייב את העמידה בעומס הגדולה ביותר;
:: (4) השיפוע האורכי של החלק המיושר של רצועת מסלול, כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), הוא, לכל היותר -
::: (א) 1.5% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
::: (ב) 1.75% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
::: (ג) 2% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (5) השתנות השיפוע האורכי של החלק המיושר מתונה ככל האפשר, ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים {{מוקטן|(abrupt changes or sudden reversals)}};
:: (6) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר מונע הצטברות של מים על החלק המיושר, ובפרט -
::: (א) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר לאורך 3 המטרים הראשונים מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין -
:::: (1) יהיה שלילי, כשהוא נמדד מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין;
:::: (2) יכול שיהיה בשיעור של עד 5%;
::: (ב) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר שלא כאמור בפסקת משנה (א) לא יעלה על -
:::: (1) 2.5%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:::: (2) 3%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (7) השיפוע הרוחבי החיובי של החלק מרצועת המסלול שאינו מיושר לא עולה על 5%; בפסקה זו, &quot;שיפוע רוחבי חיובי&quot; - כשהוא נמדד מציר המסלול ואילך, לפי העניין;
:: (8) החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול מכל צד של ציר המסלול והמשכו, במרחק שאינו קטן מהמפורט להלן, ערוך או בנוי באופן שימזער את הסיכון לכל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש, הנובע מהבדלים ביכולת נשיאת העומס {{מוקטן|(load-bearing capacity)}} של משטחים שונים המרכיבים את רצועת המסלול, במקרה של ירידה מהמסלול, ובכלל זה אינו מאפשר שקיעה של כן נסע של כלי הטיס העושה שימוש במסלול, כמפורט בחלק השלישי למסמך 9157 לעניין &quot;Cover thickness required per subgrade type and aircraft group&quot;:
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר -
:::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:::: (2) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר -
:::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:::: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:::: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:::: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

@ 17. שטח בטיחות בקצה מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן, בכל קצה של רצועת המסלול, יש שטח בטיחות בקצה מסלול {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} (בתקנה זו - שטח בטיחות), שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משתרע מקצה רצועת המסלול, לאורך שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 240 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה {{מוקטן|(arresting system)}} - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 120 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
::: (ג) לגבי מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 30 מטרים;
:: (2) רוחבו שווה לפעמיים רוחב המסלול שבקצותיו הוא קבוע, לפחות;
:: (3) הוא נקי מכל עצם, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על שטח הבטיחות לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ג) הוא עצם שביר;
:: (4) הוא מיושר;
:: (5) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי שלו הם כך שפני השטח שלו לא חודרים את מישור הגישה {{מוקטן|(approach surface)}} או את מישור הטיפוס לאחר ההמראה {{מוקטן|(take-off climb surface)}};
:: (6) השיפוע האורכי שלו לא עולה על 5% כלפי מטה ביחס למסלול;
:: (7) השיפוע הרוחבי שלו לא עולה על 5% כלפי מעלה או כלפי מטה ביחס למסלול;
:: (8) השתנות השיפוע האורכי והשתנות השיפוע הרוחבי שלו מתונים ככל האפשר ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים;
:: (9) המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי הוא ערוך או בנוי באופן -
::: (א) שמצמצם את הסיכון לגרימת נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
::: (ב) שמשפר את האטת כלי הטיס על גביו;
::: (ג) שמאפשר תנועת כלי רכב המשמשים כוחות הצלה וכיבוי אש לפי תקנות אלה.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, אלא אם כן בכל קצה של רצועת המסלול יש שטח, המשתרע לאורך שלא יפחת מ-240 מטרים מקצה רצועת המסלול ולרוחב שלא יפחת מ-45 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, נקי מכל עצם שיש בו כדי לסכן כלי טיס, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא בשטח זה לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
:: (2) הוא נמוך ככל האפשר;
:: (3) הוא עצם שביר.

@ 18. שטח פנוי ממכשולים
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח פנוי ממכשולים, אלא אם כן מתקיימות בשטח הפנוי ממכשולים הוראות אלה:
: (1) הוא מתחיל בסוף מרחק ריצת ההמראה הזמין {{מוקטן|(TORA)}} למסלול שלו נקבע;
: (2) אורכו לא עולה על מחצית מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול שלו נקבע;
: (3) הוא משתרע באופן סימטרי באורכים האלה לפחות:
:: (א) למרחק של 75 מטרים, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול ממוכשר;
:: (ב) למרחק של מחצית מרוחב רצועת המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול לא-ממוכשר;
: (4) בפני השטח שלו מתקיימים התנאים האלה:
:: (א) הם לא חודרים מישור בעל שיפוע חיובי של 1.25% שקצהו התחתון הוא קו אופקי, שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא עובר בנקודה המצויה על ציר המסלול בקצה מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול;
::: (2) הוא נמצא בניצב לציר המסלול והמשכו;
:: (ב) הם בלא שינוי-שיפוע או היפוכי-שיפוע פתאומיים;
: (5) הוא נקי מכל עצם שמסכן כלי טיס באוויר, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על השטח הפנוי ממכשולים לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
:: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
:: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
:: (ג) הוא עצם שביר.

@ 19. שטח עצירה
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בשטח העצירה הוראות אלה:
: (1) רוחבו זהה לזה של המסלול שלגביו הוגדר;
: (2) שיפועים בשטח עצירה ושינויים בשיפועים של שטח עצירה, והמעבר ממסלול לשטח עצירה עומדים [[בתקנות 9]] [[ו-10]] לגבי המסלול שלגביו הוגדר שטח העצירה, בשינויים המחויבים, ואולם -
:: (א) המגבלות לגבי שיעור השיפוע האורכי של כל קטע לאורכם של הרבעים הראשון והאחרון של המסלול לפי [[תקנה 9]] - לא יחולו לגבי שטח העצירה;
:: (ב) בנקודת המפגש של שטח עצירה ושל המסלול שלגביו הוגדר, ולאורך שטח העצירה, שיעור השינוי המרבי של השיפוע יהיה 0.3% לכל 30 מטרים - שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 10,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
: (3) הוא סלול, וערוך או בנוי באופן שיוכל לשאת את העומס של כלי טיס שאותו נועד שטח העצירה לשמש, במקרה של הפסקת המראה, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס;
: (4) תכונות החיכוך שלו, בכל עת, הן בערך החיכוך של המסלול שאותו נועד שטח העצירה לשמש, לפחות.

@ 20. שטח פעולת מד-גובה רדיו
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן יש לפני מפתן המסלול ובצמוד לו שטח פעולת מד-גובה רדיו {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
: (1) הוא משתרע -
:: (א) לאורך המשך ציר המסלול, למרחק של 300 מטרים, לכל הפחות, לפני מפתן המסלול;
:: (ב) לרוחב המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
: (2) הוא, ככל האפשר, נטול השתנות של השיפוע האורכי; אם השתנות כאמור היא בלתי נמנעת, המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ההשתנות היא לפי הוראות אלה:
:: (א) היא מזערית והדרגתית ככל האפשר;
:: (ב) היא בלא שינויים או היפוכי-שיפוע משמעותיים, כך ששיעור השינוי בין שני שיפועים עוקבים בשטח פעולת מד-גובה רדיו לא יעלה על 2% לכל 30 מטרים.

=== סימן ב': מסלולי הסעה ===

@ 21. מסלולי הסעה
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול יש מסלולי הסעה לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}}, מסלולי הסעה לכניסה למסלול {{מוקטן|(entrance taxiway)}}, ואם נפח התנועה הצפוי על המסלול גדול - מסלולי הסעה לפינוי מהיר במספר מספיק לאפשר זירוז תנועת מטוסים בפינוי המסלול לאחר נחיתה ובהתיישרות על המסלול לפני המראה, ורק אם במסלולי ההסעה מתקיימות הוראות אלה:
: (1) הוא הגדיר לגבי כל מסלול הסעה את אלה:
:: (א) את קוד הייחוס המתאים לאותו מסלול הסעה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ופירטו בספר העזר המבצעי;
:: (ב) כינוי מסלול הסעה שיורכב מאות לועזית אחת, שתי אותיות לועזיות, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר, ולא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה אחר או לכינוי עמדת חניה; אות לועזית כאמור לא תהיה אחת מאלה: I‏, O או X, וכן לא יבוצע שימוש במילים inner או outer לתיאור מסלולי הסעה;
: (2) כל מסלול הסעה, עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, לרחבה או למסלול הסעה אחר, הוא כך שבעת שתא הטייס של כל כלי טיס שאותו נועד מסלול ההסעה לשמש מצוי מעל סימוני ציר מסלול ההסעה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי מסלול ההסעה אינו קטן מאלה:
:: (א) 1.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
:: (ב) 2.25 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
:: (ג) 3 מטרים, לגבי קטע ישר של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
:: (ד) 3 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו קטן מ-18 מטרים;
:: (ה) 4 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו הוא 18 מטרים או יותר;
:: (ו) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
: (3) במסלול הסעה עיקולים מעטים ומתונים ככל האפשר, ורדיוס כל עיקול מתאים למגבלות התמרון ולמהירות ההסעה הרגילה של כלי הטיס שאותם נועד מסלול ההסעה לשמש;
: (4) רוחב קטע ישר של מסלול הסעה לא פחות מאלה:
:: (א) 7.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
:: (ב) 10.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
:: (ג) 15 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
:: (ד) 23 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
: (5) המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם, לא פחות מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;Taxiway minimum separation distances&quot; לנספח 14, לפי העניין; נוכח בעל הרישיון לדעת כי השימוש במסלול ההסעה תוך קיום המרחקים המזעריים שבטבלה משפיע לרעה על הפעלת מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה או שהדף הסילון של מנועי כלי הטיס משפיע לרעה על סביבת כלי הטיס או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יגדיל את המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם כאמור, כך שלא תהיה עוד כל השפעה כאמור;
: (6) הערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע של מסלול הסעה לא עולה על אלה:
:: (א) 1.5% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:: (ב) 3% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
: (7) המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך מסלול הסעה נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו לא עולה על הערכים המפורטים להלן:
:: (א) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F‏ - 1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 3,000 מטרים);
:: (ב) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B‏ - 1% לכל 25 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 2,500 מטרים);
: (8) קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי הוראות אלה:
:: (א) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 300 מטרים לפחות מאותה נקודה;
:: (ב) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 200 מטרים לפחות מאותה נקודה;
:: (ג) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 150 מטרים לפחות מאותה נקודה;
: (9) השיפוע הרוחבי של מסלול הסעה מונע הצטברות של מים על מסלול ההסעה, ואינו עולה על האחוזים המפורטים להלן:
:: (א) 1.5%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:: (ב) 2%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
: (10) חוזק מסלול הסעה הוא לפי הוראות אלה:
:: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמסלול ההסעה יהיה נתון לצפיפות תנועה ולעומס {{מוקטן|(stress)}} גדולים מאלה שמתקיימים לגבי המסלול שאותו הוא משמש, כתוצאה מכך שמסלול ההסעה משמש כלי טיס הנעים באיטיות וכלי טיס עומדים;
:: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאותו הוא נועד לשמש;
: (11) משטח מסלול הסעה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} הגורמים נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
: (12) תכונות החיכוך של מסלול ההסעה מבטיחות הפעלה בטוחה של כלי טיס על גביו, ובכלל זה בעת כל ריבוד מחדש שלו.

@ 22. מסלול הסעה לפינוי מהיר
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה לפינוי מהיר, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) רדיוס עקומת הפנייה מהמסלול {{מוקטן|(turn-off curve)}} של כלי טיס המפנה את המסלול תוך שימוש במסלול ההסעה לפינוי מהיר הוא, באורכים האלה, לפחות:
:: (א) 550 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 275 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (2) הוא מורחב באזור היציאה מהמסלול כך שמתאפשר, מנקודת מבטו של טייס בכלי טיס על המסלול, זיהוי מוקדם של הכניסה למסלול ההסעה לפינוי מהיר וביצוע הפינוי באמצעותו;
: (3) הוא כולל מקטע ישר, אחרי עקומת הפנייה מהמסלול, באורך שלא יפחת מהמפורט בחלק השני למסמך 9157 לעניין &quot;RAPID EXIT TAXIWAYS (RETS)&quot;, כך שכלי טיס המפנה את המסלול באמצעותו יוכל להגיע לעצירה מלאה על מסלול ההסעה כאמור, לפני התחברותו למסלול הסעה אחר;
: (4) זווית היציאה שלו מהמסלול היא, ככל האפשר, 30 מעלות, ובכל מקרה לא עולה על 45 מעלות ולא פחותה מ-25 מעלות.

@ 23. מסלול הסעה על גשר
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה על גשר, אלא אם כן מתקיימות במסלול ההסעה על גשר הוראות אלה:
: (1) רוחבו אינו פחות מאחד מאלה, לפי הגדול שבהם:
:: (א) רוחב החלק המיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה של רצועת מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 25(א)(3)]];
:: (ב) רוחב המאפשר פעולת כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש, בשני הכיוונים של מסלול ההסעה כאמור, בשים לב לכלי הטיס הגדול ביותר שאותו מיועד מסלול ההסעה לשמש, כך שתתאפשר עמידה [[בתקנה 143]];
: (2) בכל מקרה שבו מנועי כלי הטיס שאותו נועד מסלול הסעה על גשר לשמש, חורגים מגבולות מבנה הגשר - האזורים הסמוכים, מתחת לגשר, מוגנים מפני הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המנועים;
: (3) הוא ממוקם על חלק ישר של מסלול הסעה, כשמכל קצה של הגשר יהיה קטע ישר המוביל אליו, כך שתתאפשר התיישרות עם הגשר של כלי טיס מסיע, המתקרב אל הגשר.

@ 24. שולי מסלול הסעה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F, אלא אם כן לכל מקטע של מסלול ההסעה קיימים שולי מסלול הסעה, שמתקיימות בהם הוראות אלה:
:: (1) הם משתרעים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, באופן סימטרי, כך שהרוחב הכולל של מסלול ההסעה ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 44 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F;
::: (ב) 38 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא E;
::: (ג) 34 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D;
::: (ד) 25 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C;
:: (2) לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש כלי טיס המונעים במנועי טורבינה - פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} וימנעו יניקת חומר פני השטח באמצעות מנועי כלי הטיס.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מקטע&quot; - לרבות עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, למסלול הסעה אחר או לרחבה.

@ 25. רצועת מסלול הסעה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה, למעט נתיב הסעה לעמדת חניה, אלא אם כן למסלול ההסעה רצועת מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא משתרעת לרוחב מסלול הסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה לכל אורכו, למרחק שלא יפחת מהמפורט בעמודה שעניינה &quot;Taxiway, other than aircraft stand taxilane cetre line to object (meters)&quot;, בטבלה שעניינה &quot;Taxiway minimum separation distances&quot; לנספח 14;
:: (2) היא נקייה מכל עצם שמסכן כלי טיס מסיע, בין שהוא מעל פני הקרקע ובין שהוא מתחת לפני הקרקע, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא ברצועת מסלול ההסעה, לצורך הפעלתו הבטוחה של שדה התעופה, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ב) הוא עצם שביר;
:: (3) יש לה חלק מיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 10.25 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
::: (ב) 11 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
::: (ג) 12.50 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
::: (ד) 17 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא D;
::: (ה) 19 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא E;
::: (ו) 22 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא F;
:: (4) פני השטח שלה מפולסים עם צידי מסלול ההסעה או עם שולי מסלול ההסעה, אם קיימים;
:: (5) השיפוע הרוחבי בחלק המיושר שלה לא עולה על השיעורים האלה:
::: (א) שיפוע רוחבי חיובי כמפורט להלן; בפסקת משנה זו, &quot;שיפוע רוחבי חיובי&quot; - כשהוא נמדד בהשוואה לשיפוע הרוחבי של משטח מסלול ההסעה הצמוד אליו, ולא בהשוואה לאופק -
:::: (1) 2.5%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:::: (2) 3%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
::: (ב) שיפוע רוחבי שלילי, הנמדד ביחס לאופק, של 5%;
:: (6) השיפוע הרוחבי, בין חיובי ובין שלילי, של כל חלק שלה שאינו החלק המיושר של רצועת מסלול ההסעה, לא עולה על 5%, כשהוא נמדד ביחס לאופק.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מסלול הסעה&quot; - למעט מסלול הסעה מסוג נתיב הסעה לעמדת חניה.

=== סימן ג': מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב ===

@ 26. מפרץ המתנה
: (א) בעל רישיון יחשב, מזמן לזמן, את צפיפות התנועה בשדה התעופה {{מוקטן|(aerodrome traffic density)}} על בסיס מספר התנועות בשעת העומס היומית, ויסווגה לאחת מאלה:
:: (1) צפיפות תנועה נמוכה;
:: (2) צפיפות תנועה בינונית;
:: (3) צפיפות תנועה גבוהה.
: (ב) לגבי שדה תעופה שצפיפות התנועה בו בינונית או גבוהה, יקיים בעל הרישיון, מפרץ המתנה {{מוקטן|(holding bay)}} אחד לפחות, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה.

@ 27. עמדת המתנה למסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן ישנה עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול - על מסלול ההסעה, בחיבור שלו עם המסלול;
:: (2) בהצטלבות בין מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי {{מוקטן|(standard taxi-route)}} למסלול אחר - על המסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בחיבור שלו עם המסלול האחר.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שהשימוש בו של כלי טיס או של כלי רכב עלול להביא לחדירת מישורי הגבלת מכשולים או להפרעה לפעולתו של מיתקן עזר לטיסה, אלא אם כן על מסלול ההסעה, במקום שמונע חדירה או הפרעה כאמור, ישנה עמדת המתנה למסלול.

@ 28. עמדת המתנת ביניים
: נוכח בעל רישיון לדעת כי הגדרת גבול המתנה מסוים {{מוקטן|(specific holding limit)}} נחוצה לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, יקיים לשם כך עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position)}} לפי הוראות אלה:
: (1) עמדת המתנת ביניים תהיה על מסלול ההסעה, במקום שבו בעל הרישיון מבקש לקיים את גבול ההמתנה;
: (2) עמדת המתנת ביניים בהצטלבות שבין שני מסלולי הסעה תהיה לרוחב מסלול ההסעה, כך שיובטח מרחק בטוח בין עמדת ההמתנה כאמור לבין כלי טיס על מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 21(5)]];
: (3) אם נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יגדיר בעל הרישיון כינוי לכל עמדת המתנת ביניים, שיורכב מכינוי מסלול ההסעה וממספר.

@ 29. עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה שמתחברת אליהם דרך לכלי רכב אלא אם כן בכל חיבור שלהם לדרך לכלי רכב יש עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) היא נמצאת על הדרך לכלי רכב;
: (2) קיים מרחק בטוח בינה לבין כלי טיס על המסלול לפי [[תקנה 30(א)]] או על מסלול ההסעה, לפי [[תקנה 21(5)]].

@ 30. מיקום מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: (א) בעל רישיון יקיים מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
:: (1) המרחק ביניהם לבין כל ציר מסלול לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum distance from the runway centre (([sc. center])) line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14;
:: (2) הם יהיו כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בהם לא יפריע לפעולתם של עזרי רדיו לניווט ולא יחדור לאזור חיוני ILS או לאזור רגיש ILS, או למישור מעבר פנימי;
:: (3) לגבי עמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]], היא תהיה כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בה לא יחדור למישור גישה פנימי, למישור מעבר פנימי, למישור הפסקת נחיתה, למישור גישה או למישור טיפוס לאחר המראה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול הממוקם בגובה של 2,300 רגל (700 מטרים) או יותר מעל גובה פני הים, שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת ושרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, יגדיל בעל הרישיון את המרחק הנקוב של 90 מטרים, המפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum &lt;!-- (([org: minimum])) --&gt; distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14, באופן הזה:
:: (1) לכל מסלול שממוקם בגובה של עד 6,600 רגל (2,000 מטרים) מעל גובה פני הים - במטר אחד לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
:: (2) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 6,600 רגל (2,000 מטרים) ועד לגובה של 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-13 מטרים ובעוד 1.50 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
:: (3) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-43 מטרים, ובעוד 2 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, שמפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול או עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שלו, גבוהים יותר מאשר סף המסלול - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum &lt;!-- (([org: minimum])) --&gt; distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14, לפי העניין, ב-5 מטרים נוספים לכל מטר שבו מפרץ ההמתנה, עמדת ההמתנה למסלול או עמדת ההמתנה על דרך לכלי רכב גבוהים מסף המסלול.

=== סימן ד': רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR ===

@ 31. רחבות ועמדות חניה
: בעל רישיון יקיים רחבה {{מוקטן|(apron)}}, אחת או יותר, בשדה התעופה, לפי הוראות אלה:
: (1) המנהל אישר לו לקיים את הרחבה, לאחר שהוכח להנחת דעתו שמתקיימים אלה:
:: (א) השימוש ברחבה לא מפריע לתנועת כלי טיס בשדה התעופה;
:: (ב) השטח הכולל של הרחבות מאפשר ניהול בטוח ויעיל של התנועה בשדה התעופה בצפיפות התנועה המרבית הצפויה בו;
: (2) חוזק כל חלק של רחבה יתאים לתנועת כל כלי הטיס שאותם היא נועדה לשמש, תוך הבאה בחשבון של העומסים הגבוהים הצפויים להיות מופעלים על הרחבה, עקב צפיפות תנועת כלי טיס על גביה ומהירות התנועה הנמוכה שלהם על הרחבה או עמידתם עליה;
: (3) שיפוע רחבה, לרבות בנתיב הסעה לעמדת חניה, יהיה מתון ככל האפשר וימנע הצטברות נוזלים על הרחבה, ובעמדת חניה - לא יעלה על 1%;
: (4) בעל רישיון יגדיר לגבי כל עמדת חניה את רכיב האות של קוד הייחוס המתאים לה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ויפרטו בספר העזר המבצעי;
: (5) המרחק המזערי בין כלי טיס הנכנס לעמדת החניה או היוצא ממנה לבין כל מבנה סמוך, כלי טיס בעמדת חניה אחרת או עצם, יהיה באורכים אלה:
:: (א) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא A או B‏ - 3 מטרים;
:: (ב) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא C‏ - 4.50 מטרים;
:: (ג) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא D‏, E או F‏ - 7.50 מטרים;
: (6) על אף האמור בפסקה (5)(ג), בעל רישיון רשאי לקיים עמדת חניה שאליה מסיע כלי טיס וממנה הוא נגרר לאחור, אף אם המרחק המזערי כאמור קטן מ-7.50 מטרים לגבי אלה:
:: (א) המרחק שבין חרטומו של כלי הטיס לבין כל חלק של מבנה בשדה התעופה המשמש להעלאת נוסעים לכלי טיס או להורדתם ממנו, ובכלל זה גשר להולכת נוסעים לכלי הטיס;
:: (ב) המרחק בין כלי הטיס הנכנס לעמדת החניה לבין כל חלק של עמדת החניה שלגביו ניתנת הנחיה כיוונית להסעת המטוס באמצעות מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system - VDGS)}}, ובלבד שהמרחק האמור לא יפחת מ-4.50 מטרים.

@ 32. עמדת חניה מבודדת
: (א) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת {{מוקטן|(isolated aircraft parking position)}} בשדה התעופה, לשם חניית כלי טיס שנדרש להפרידו מהפעילות השוטפת של שדה התעופה.
: (ב) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת, לפי הוראות אלה:
:: (1) עמדת חניה מבודדת תהיה רחוקה ככל האפשר מכל עמדת חניה אחרת, מבנה, שטח המשמש את באי שדה התעופה וכיוצא באלה, ובכל מקרה במרחק שלא יפחת מ-100 מטרים מכל אחד מהם;
:: (2) עמדת חניה מבודדת לא תהיה מעל תשתיות תת-קרקעיות, ובכלל זה כאלה המשמשות לאחסון או להובלת גז או דלק לכלי טיס, וככל האפשר שלא מעל כבלי חשמל או תקשורת או בסמוך להם.

@ 33. עמדת בדיקת VOR
: החליט בעל רישיון לקיים עמדת בדיקת VOR בשדה תעופה, ימקמה לפי נספח 10 לעניין &quot;Guidance material on the pre-flight checking of VOR airborne equipment&quot;, לגבי בחירת המיקום והשימוש בעמדת בדיקת VOR בשדה תעופה {{מוקטן|(Selection and use of VOR aerodrome check-points)}}.

== פרק ד': עזרים חזותיים לניווט ==

=== סימן א': מציינים ומערכות איתות ===

@ 34. מציין כיוון רוח
: (א) בעל רישיון יקיים בשדה תעופה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח {{מוקטן|(wind direction indicator)}}, שיאפשר לספק מידע בדבר כיוון הרוח ועוצמתה לטייס המבצע המראה או גישה לנחיתה, לפי תקנה זו.
: (ב) מיקום כל מציין כיוון רוח יהיה כך שבמציין כיוון הרוח מתקיימים אלה:
:: (1) הוא נראה מכלי טיס בעת טיסה, בעת גישה לנחיתה או בעת תנועה בשטח התנועה לפני ההמראה, לפי העניין;
:: (2) הוא מחווה את כיוון הרוח ועוצמתה בלא השפעה מהפרעות לתנועת האוויר הנגרמות עקב עצמים קרובים.
: (ג) מציין כיוון רוח יהיה עשוי כך שיחווה בצורה ברורה את כיוון הרוח על פני הקרקע ובצורה כללית את עוצמתה, ובכלל זה -
:: (1) הוא בצורה של חרוט קטום, עשוי מאריג, באורך שלא יפחת מ-3.60 מטרים ובקוטר שלא יפחת מ-0.90 מטרים בקצהו הרחב;
:: (2) הוא בצבע כזה שנראה בצורה ברורה ומובנת מגובה של 984 רגל (300 מטרים) לפחות מעל פני המסלול, בשים לב לרקע, ובכלל זה -
::: (א) ככלל, מציין כיוון הרוח יהיה בצבע אחד, לבן או כתום;
::: (ב) הוצב מציין כיוון הרוח על רקע משתנה, כך שנדרש שילוב של שני צבעים, כדי ליצור ניגודיות שלו בהשוואה לרקע המשתנה, יהיה מציין כיוון הרוח צבוע לפי ההוראות האלה:
:::: (1) הוא יהיה צבוע באחד משילובי הצבעים האלה: כתום ולבן, אדום ולבן או שחור ולבן;
:::: (2) הוא יהיה צבוע כך שהוא מחולק לחמישה פסים צבועים, לסירוגין, באחד משילובי הצבעים כאמור בפסקה (1); הפס הראשון והפס האחרון יהיו צבועים בצבע הכהה בשילוב הצבעים כאמור.
: (ד) בשדה תעופה הפועל בלילה יהיה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח מוארים, לפי אופן ההפעלה של שדה התעופה.

@ 35. מנורת איתות
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה שקיים בו מגדל פיקוח, אלא אם כן במגדל הפיקוח מצויה מנורת איתות {{מוקטן|(signalling lamp)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מסוגלת להאיר באור בצבע אדום, ירוק ולבן, ולעבור מהארה בצבע אחד להארה באחד מהצבעים האחרים באופן מיידי;
:: (2) היא כזו שניתן לכוונה באופן ידני, לעבר כל מטרה כפי שיידרש;
:: (3) היא מאפשרת שידור במורס, בכל אחד מהצבעים כאמור, במהירות של 4 מילים בדקה לכל הפחות;
:: (4) היא כזו שפיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} ועוצמת התאורה {{מוקטן|(intensity)}} שלה הם לפי נספח 14 לעניין &quot;Signalling lamp&quot;.
: (ב) בתקנה זו, &quot;ירוק&quot; - כפי מאפייניו בתוספת מספר 1 לגבי מאפייני הצבע הירוק בנסיבות שבהן לא נדרש עמעום {{מוקטן|(Dimming)}} או נדרש להבטיח כי צופה בעל ראיית צבעים לקויה {{מוקטן|(Defective colour vision)}} יהיה מסוגל לקבוע את הצבע.

=== סימן ב': סימונים ===

@ 36. חובת סימון
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הוא מסומן לפי [[סימן זה]].

@ 37. צבעים ובולטות
: (א) סימוני מסלול {{מוקטן|(runway markings)}} וסימוני מסלול סגור יהיו בצבע לבן.
: (ב) סימוני מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway markings)}}, סימוני צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway side stripe marking)}}, סימוני משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad markings)}}, סימוני מסלול הסעה סגור וסימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold markings)}} יהיו בצבע צהוב.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), סימון נתיבי הסעה חלופיים לעמדת חניה, יכול שיהיו בצבעים לפי הנחיות ACI לעניין &quot;Recommended colours&quot; ולעניין &quot;Alternative aircraft stand taxilane&quot;.
: (ד) סימוני קווי בטיחות לרחבה {{מוקטן|(apron safety lines)}} יהיו לפי הוראות אלה:
:: (1) בצבע לבן - לגבי סימונים שעניינם אסדרת תנועה וחניה של כלי רכב ברחבה;
:: (2) בצבע אדום - לגבי סימונים שעניינם ציון סכנה או קביעת גבול שאין לחצותו.
: (ה) נוכח בעל הרישיון לדעת כי נדרש להבליט סימון על רקע צבע המיסעה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן, תיעשה ההבלטה לפי המפורט להלן ולפי הנחיות ACI לעניין &quot;recommended colours&quot;:
:: (1) לגבי סימון בצבע לבן או בצבע צהוב - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע שחור;
:: (2) לגבי סימון בצבע אדום - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע לבן.
: (ו) סימונים לפי [[סימן זה]] -
:: (1) יהיו בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;;
:: (2) יהיו בסוג צבע שימזער את הפגיעה בתכונות החיכוך של המשטח.
: (ז) בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה, סימונים לפי [[סימן זה]] יכילו חומרים מחזירי אור, שנועדו להגדיל את נראותם.

@ 38. הגדרת כינוי מסלול ושרטוטו
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הגדיר ושרטט, לגבי כל מסלול, בכל קצה שלו, את כינוי המסלול {{מוקטן|(runway designation)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) כינוי המסלול יורכב ממספר דו-ספרתי, ולגבי מספר מסלולים מקבילים - ממספר דו-ספרתי בצירוף אות לועזית, שיוגדרו לפי נספח 14 לעניין &quot;Runway designation marking&quot;;
:: (2) כינוי מסלול ישורטט במיקום לפי איור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, לפי מאפייני המסלול;
:: (3) המספר והאות הלועזית המרכיבים את כינוי המסלול יהיו בצורה וביחס לפי איור &quot;Form and proportions of numbers and letters for runway designation markings&quot; בנספח 14, ובממדים שלא פוחתים מאלה המפורטים שם, אלא אם כן כינוי המסלול משולב בסימון מפתן המסלול, לפי איור משנה &quot;C - optional pattern&quot; באיור האמור, שאז יגדיל בעל הרישיון את ממדיהם, באופן יחסי, כדי למלא בצורה מתאימה את הרווחים בין הקווים המסמנים את מפתן המסלול.
: (ב) אם מפתן המסלול מוזז והמנהל הורה לבעל הרישיון מטעמים של בטיחות הטיסה כי עליו לעשות כך, יציין בעל הרישיון את כינוי המסלול שבתחילת המסלול, גם על גבי שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} שהוא שלט מיקום {{מוקטן|(location)}}, אחד לפחות, שימוקם כך שטייס המיושר על המסלול יראה אותו, לשם הנחיית כלי טיס ממריא.

@ 39. סימון ציר מסלול
: בעל רישיון ישרטט, על כל מסלול סלול, סימון ציר מסלול, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון ציר המסלול {{מוקטן|(runway centre line marking)}} ימוקם לאורך ציר המסלול, בין כינויי המסלול משני קצותיו, לפי איור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, אלא אם כן המסלול מצטלב עם מסלול אחר, שאז תחול לגבי סימון ציר המסלול באזור ההצטלבות [[תקנה 45]];
: (2) סימון ציר מסלול יהיה בצורה של פסים, המרווחים זה מזה בצורה אחידה, באופן הזה:
:: (א) אורכם של פס ושל המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו גם יחד, לא יפחת מ-50 מטרים ולא יעלה על 75 מטרים;
:: (ב) אורכו של כל פס יהיה שווה, לכל הפחות, לאורכו של המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו או ל-30 מטרים, לפי הגדול שבהם;
: (3) רוחב פס לא יפחת מהמידות האלה:
:: (א) 0.90 מטר - במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III;
:: (ב) 0.45 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I;
:: (ג) 0.30 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 ובמסלול לא-ממוכשר.

@ 40. סימון מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold marking)}} על כל מסלול, לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון מפתן מסלול יחל 6 מטרים ממפתן המסלול;
:: (2) סימון מפתן מסלול יורכב מדפוס של פסים אורכיים, בעלי ממדים אחידים, הממוקמים, לרוחב המסלול, בצורה סימטרית לעומת ציר המסלול, לפי איורי המשנה &quot;A - general and all precision approach runways&quot; או &quot;B - parallel runways&quot;, לפי העניין, באיור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14;
:: (3) סימון מפתן מסלול יהיה כך שאורכו של כל פס יהיה 30 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.80 מטרים בקירוב, כשהרווח בין פס אחד לאחר יהיה 1.80 מטרים בקירוב; ואולם לגבי שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול - הרווח ביניהם יהיה מכפלת הרווח האמור;
:: (4) סימון מפתן מסלול יכלול מספר פסים אורכיים לפי רוחב המסלול, ולפי טבלה זו:
::: {| width=&quot;80%&quot;
! ספרור !! רוחב המסלול !! מספר הפסים
|-
| (1) || פחות מ-23 מטרים || 4
|-
| (2) || 23 מטרים או יותר ופחות מ-30 מטרים || 6
|-
| (3) || 30 מטרים או יותר ופחות מ-45 מטרים || 8
|-
| (4) || 45 מטרים או יותר ופחות מ-60 מטרים || 12
|-
| (5) || 60 מטרים ויותר || 16;
|}
:: (5) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ומסלול לא-ממוכשר, שרוחבם הוא 45 מטרים או יותר - על אף האמור בפסקאות (2), (3) סיפה ו-(4), דפוס הפסים האורכיים יכול שיהיה לפי איור המשנה &quot;C - optional pattern&quot; באיור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, ובלבד שיהיו 3 פסים לפחות מכל צד של סימון כינוי המסלול, ושהרווח בין שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול יהיה 22.50 מטרים;
:: (6) הפסים ישתרעו לרוחב המסלול, משני צידי ציר המסלול, עד למרחק הקצר מבין שני אלה:
::: (א) 3 מטרים מכל צד מסלול;
::: (ב) 27 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
:: (7) הסימון יכלול גם פס רוחבי {{מוקטן|(transverse stripe)}}, שישורטט לרוחב המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול, ברוחב שלא יפחת מ-1.80 מטרים, לפי איור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מפתן מסלול&quot; - לרבות מפתן מסלול מוזז באופן קבוע.

@ 41. סימון מפתן מסלול מוזז
: אם מפתן המסלול מוזז, יחולו הוראות אלה:
: (1) אם הוא מוזז באופן קבוע, בעל הרישיון יעשה את אלה, הכול לפי איור המשנה &quot;B - temporarily or permanently displaced threshold&quot; באיור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14:
:: (א) ישרטט את מפתן המסלול לפי [[תקנה 40]];
:: (ב) ישרטט חיצים לאורך ציר המסלול בחלק המסלול שלפני מפתן המסלול המוזז;
: (2) אם הוא מוזז באופן זמני, בעל הרישיון יעשה אחד מאלה:
:: (א) יפעל לפי פסקה (1);
:: (ב) ישרטט את הפס הרוחבי כאמור [[בתקנה 40(א)(7)]] ואת סימון מפתן המסלול, לפי איור המשנה &quot;A - temporarily displaced threshold&quot; באיור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14;
: (3) יסתיר את כל הסימונים שלפני מפתן המסלול המוזז, למעט סימון ציר המסלול, שהפסים הצבועים שלו יומרו לחיצים, לפי איור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14.

@ 42. סימון צידי מסלול
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול {{מוקטן|(runway side stripe)}} באלה:
:: (1) לאורך מסלול סלול אם הניגודיות שבין צידי המסלול לבין שוליו או לבין סביבתו אינה מספקת;
:: (2) לאורכו של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון צידי מסלול יורכב משני פסים, אחד בכל צד של המסלול לאורכו, כך שצידו החיצון של כל פס, לעומת ציר המסלול, יחפוף את צד המסלול, זולת אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, שאז כל פס ימוקם במרחק של 30 מטרים מציר המסלול;
:: (2) אם קיים משטח פנייה למסלול, יימשך סימון צידי המסלול לאורך המסלול גם ביציאה למשטח הפנייה האמור וגם בכניסה ממנו חזרה למסלול;
:: (3) רוחבו של כל פס בסימון צידי מסלול לא יפחת מהמידות האלה:
::: (א) 0.90 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו 30 מטרים או יותר;
::: (ב) 0.45 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו קטן מ-30 מטרים.
: (ג) בתקנה זו, &quot;צד מסלול&quot; {{מוקטן|(runway edge)}} - החלק המרוחק ביותר של המסלול, לרוחבו, מציר המסלול.

@ 43. קביעת נקודת מיכוון וסימונה
: (א) בעל רישיון יגדיר וישרטט נקודת מיכוון {{מוקטן|(aiming point)}} באלה:
:: (1) במסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
:: (2) במסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובכל מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי הדבר נדרש לשם שיפור דיוק הגישה.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון נקודת מיכוון לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון נקודת המיכוון על המסלול יתחיל במקומות אלה:
::: (א) לגבי מסלול המצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(visual approach slope indicator systems(()))}} מסוג PAPI או APAPI((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) - בנקודה על המסלול שאליה מתכנס מישור הגישה החזותי {{מוקטן|(visual approach slope)}} הנקוב לאותו מסלול;
::: (ב) לגבי מסלול שאינו מצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה - במרחק ממפתן המסלול לפי נספח 14 לעניין &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot; לגבי &quot;Distance from threshold to beginning of marking&quot;, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
:: (2) סימון נקודת המיכוון יורכב משני פסים, שאורך ורוחב כל פס והמרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים יהיו לפי נספח 14 לעניין &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot;, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
:: (3) בלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), סומן במסלול סימון אזור נגיעה לפי [[תקנה 44]], יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים כאמור שווה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון אזור הנגיעה.

@ 44. הגדרת אזור הנגיעה וסימונו
: (א) בעל רישיון יגדיר ויסמן את אזור הנגיעה {{מוקטן|(touchdown zone)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
:: (2) במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 או בכל מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - אם נוכח בעל הרישיון כי סימון אזור הנגיעה נדרש לשם הבלטת אזור הנגיעה לצורך דיוק הגישה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן.
: (ב) בעל רישיון ישרטט את סימון אזור הנגיעה לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון אזור הנגיעה יורכב מזוגות של סימונים מלבניים, ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; מספר זוגות הסימונים המלבניים לאורך ציר המסלול יהיה לפי מרחק הנחיתה הזמין, או, אם סימון אזור הנגיעה נדרש לגבי שני כיווני הגישה למסלול - לפי המרחק בין מפתני המסלול, לפי נספח 14 לעניין &quot;Touchdown zone marking&quot; לגבי &quot;Location and characteristics&quot;;
:: (2) סימון אזור הנגיעה ישורטט לפי איורי המשנה &quot;A - basic pattern&quot; או &quot;B - with distance coding&quot; באיור &quot;Aiming point and touchdown zone markings&quot; בנספח 14, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין או למרחק בין מפתני מסלול, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) לגבי &quot;basic pattern&quot; - אורכו של כל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים ורוחבו לא יפחת מ-3 מטרים;
::: (ב) לגבי &quot;with distance coding&quot; - אורך כל רצועה בכל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים, רוחבה לא יפחת מ-1.80 מטרים והמרווח בין שני פסים סמוכים בסימון לא יפחת מ-1.50 מטרים;
::: (ג) המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול יהיה לפי הטבלה שעניינה &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot; לנספח 14, לעניין &quot;lateral spacing between inner sides of stripes&quot;;
::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), נקבעה נקודת מיכוון למסלול - יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול שווה לזה של המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון נקודת המיכוון לפי [[תקנה 43]];
::: (ה) המרחק האורכי בין תחילת סימון מלבני אחד לאחר לאורך ציר המסלול יהיה 150 מטרים, ממפתן המסלול, ואולם סימון מלבני כאמור, שאמור להיות ממוקם במרחק של עד 50 מטרים מסימון נקודת המיכוון - לא ישורטט;
:: (3) למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2 - יורכב, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), מזוג של סימונים מלבניים ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול, שיהיה במרחק של 150 מטרים מתחילת סימון נקודת המיכוון לכיוון המסלול, ותקנת משנה (ב)(2) תחול בשינויים המחויבים.

@ 45. סימון באזור הצטלבות
: בעל רישיון ישרטט את סימוני המסלולים בהצטלבות בין שני מסלולים או יותר לפי חשיבותם ולפי הוראות אלה:
: (1) חשיבות מסלולים בהצטלבות, תהיה לפי הדירוג הזה: מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אחריו מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ואחריו מסלול לא-ממוכשר;
: (2) סימוני המסלול החשוב ביותר יהיו רציפים וסימוני שאר המסלולים לא יסומנו באזור ההצטלבות, ואולם סימוני צידי המסלול {{מוקטן|(runway side stripe marking)}} של המסלול החשוב ביותר יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות;
: (3) לגבי מסלולים בעלי אותה חשיבות לפי פסקה (1) - יגדיר בעל הרישיון את המסלול החשוב ביותר מביניהם, ופסקה (2) תחול בשינויים המחויבים;
: (4) בהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, סימוני המסלול יהיו רציפים, וסימוני מסלול ההסעה לא יסומנו באזור ההצטלבות; סימוני צידי המסלול יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות.

@ 46. סימון ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line marking)}} על אלה:
:: (1) על מסלול הסעה סלול;
:: (2) על נתיב הסעה ברחבה, כך שיספק הנחיה מתמשכת בעת תנועה בין ציר המסלול לבין עמדות החניה שברחבה;
:: (3) על מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אם ציר מסלול ההסעה אינו חופף את ציר המסלול.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה במקומות אלה:
:: (1) במקטע ישר של מסלול ההסעה - לאורך ציר מסלול ההסעה;
:: (2) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - לאורך המקטע, בהמשך לסימון ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אליו, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול;
:: (3) אם סימון ציר מסלול ההסעה קבוע על המסלול, כאמור בתקנת משנה (א)(3) - לאורך ציר מסלול ההסעה.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
:: (1) בהצטלבות של מסלול הסעה עם מסלול, אם מסלול ההסעה משמש לפינוי המסלול, סימון ציר מסלול ההסעה יהיה לפי הוראות אלה, והכול לפי איור &quot;Taxiway markings&quot; בנספח 14:
::: (א) סימון ציר מסלול ההסעה יתעקל לכיוון סימון ציר המסלול;
::: (ב) סימון ציר מסלול ההסעה יתמשך במקביל לסימון ציר המסלול, מעבר לנקודת ההשקה לציר המסלול -
:::: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
:::: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים;
:: (2) סימון ציר מסלול הסעה יהיה ברוחב של 0.15 מטרים לפחות;
:: (3) סימון ציר מסלול הסעה ישתרע ברציפות לאורך ציר מסלול ההסעה, למעט במקרים אלה:
::: (א) במקרה כאמור [[בתקנה 45(4)]];
::: (ב) אם הוא חוצה סימון עמדת המתנה למסלול או סימון עמדת המתנת ביניים, שאז סימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון העמדות כאמור, ויתחדש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
:: (4) בסמוך לעמדת המתנה למסלול, במטרה להדגיש את הקרבה אליה, ישורטט סימון ציר מסלול הסעה מודגש {{מוקטן|(enhanced taxiway centre line marking)}}, לפי הוראות אלה:
::: (א) הוא ישתרע ממרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת המתנה למסלול, לכיוון התנועה מהמסלול ואילך למרחק של 47 מטרים לכל היותר;
::: (ב) הוא יהיה בממדים לפי איור המשנה &quot;dimensions&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
::: (ג) בלי לגרוע מפסקאות משנה (א) ו-(ב) -
:::: (1) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה סימון עמדת המתנה אחר הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
::::: (א) הוא יופסק במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון עמדת ההמתנה האחרת;
::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
::::: (ג) הוא יימשך, מנקודת חידוש הסימון כאמור בפסקה (2), לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה &quot;second hold position&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
:::: (2) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה מסלול הסעה הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
::::: (א) הוא יופסק במרחק של 1.50 מטרים לפני נקודת החיתוך של צירי מסלולי ההסעה;
::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 1.50 מטרים לאחריה;
::::: (ג) הוא יימשך לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה &quot;intersecting Taxiway&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
:::: (3) אם מספר מסלולי הסעה מצטלבים בעמדת המתנה למסלול או לפניה - סימון ציר מסלול ההסעה המודגש יימשך לאורך שלא יפחת מ-47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לגבי כל אחד ממסלולי ההסעה המצטלבים;
:::: (4) אם המרחק בין סימוני שתי עמדות המתנה למסלול, הנמצאות זו מול זו, קטן מ-94 מטרים, יסומן ציר מסלול הסעה מודגש לכל אורך המרחק האמור, לפי איור משנה &quot;between two holding positions&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14.

@ 47. סימון צד מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון ישרטט בגבול שבין משטח שאינו מיועד לשאת עומס {{מוקטן|(non-load-bearing surface)}} לבין משטח המיועד לשאת עומס {{מוקטן|(load-bearing surface)}}, סימון צד מסלול הסעה {{מוקטן|(taxi side stripe marking)}}, לפי הוראות אלה, אם נוכח לדעת כי לא ניתן להבחין ביניהם בקלות או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
:: (1) סימון צד מסלול הסעה ישורטט לאורך קצה המשטח המיועד לשאת עומס, וקצהו החיצוני יחפוף את קצה המשטח האמור;
:: (2) סימון צד מסלול הסעה יורכב מצמד קווים מקבילים, רציפים, ברוחב של 0.15 מטרים האחד ובמרחק של 0.15 מטרים זה מזה.
: (ב) נוכח המנהל לדעת כי קיים חשש לבלבול בין סימון צד מסלול הסעה לבין סימון ציר מסלול ההסעה, לרבות בהצטלבות מסלולי הסעה או בעיקול במסלול הסעה, ובמקום שבו עלול להיווצר ספק בדבר מיקומו של כלי הטיס לעומת סימון צד מסלול ההסעה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון כי לסימון צד מסלול ההסעה לפי תקנת משנה (א) יתווספו פסים רוחביים {{מוקטן|(additional transverse stripes)}} לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) בעל רישיון ישרטט פסים רוחביים כפי שהורה לו המנהל לפי תקנת משנה (ב), לפי ההוראות האלה:
:: (1) הם יהיו על גבי המשטח שאינו מיועד לשאת עומס;
:: (2) הם יהיו בניצב לסימון צד המסלול;
:: (3) השרטוט יהיה כך שהמרחק בין פס לפס לא יעלה על האורכים האלה:
::: (א) 15 מטרים לאורכו של עיקול במסלול ההסעה;
::: (ב) 30 מטרים לאורכו של מקטע ישר במסלול ההסעה;
:: (4) בכל פס מתקיימים גם אלה:
::: (א) הוא ברוחב של 0.90 מטרים;
::: (ב) הוא באורך של 7.50 מטרים, אלא אם כן הורה המנהל לבעל הרישיון אחרת.
: (ד) בתקנה זו, &quot;משטח שאינו מיועד לשאת עומס&quot; - משטח בשדה התעופה, לרבות שולי מסלול הסעה, שולי משטח פנייה או חלק ממפרץ המתנה או מרחבה, שאינו מיועד לשאת עומס וששימוש בו בידי כלי טיס עלול לגרום נזק לכלי הטיס.

@ 48. סימון משטח פנייה
: בעל רישיון ישרטט, במשטח פנייה, סימון משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון משטח פנייה יימשך במקביל לסימון ציר המסלול, לפני נקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול באורכים האלה:
:: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
:: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים;
: (2) סימון משטח פנייה יתעקל, בנקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול, ויימשך לאורך ציר משטח הפנייה;
: (3) סימון משטח פנייה יהיה קו רציף ברוחב של 0.15 מטרים לפחות.

@ 49. סימון עמדת המתנה למסלול
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב מסלול ההסעה שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
: (2) אם המסלול הוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי - סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב המסלול שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
: (3) הוא יהיה בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איור &quot;Runway-holding position markings&quot; בנספח 14;
: (4) על אף האמור בפסקה (3), בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שמקוימות לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, סימון עמדת ההמתנה למסלול הקרובה ביותר למסלול יהיה בדפוס A2, וסימון עמדות ההמתנה למסלול הרחוקות יותר מהמסלול יהיה בדפוס B2 לפי איור &quot;Runway-holding position markings&quot; בנספח 14.

@ 50. סימון עמדת המתנת ביניים
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנת ביניים, סימון עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position marking)}}; סימון עמדת הביניים יהיה לפי איור &quot;Taxiway markings&quot; בנספח 14, לגבי &quot;Intermediate holding position marking&quot;.

@ 51. סימון עמדת בדיקת VOR
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת בדיקת VOR, סימון עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון עמדת בדיקת VOR יורכב ממעגל בצבע לבן בקוטר של 6 מטרים, שרוחב הקו המסמן אותו יהיה 0.15 מטרים, לפי איור משנה &quot;without direction line&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint marking&quot; בנספח 14;
: (2) סימון עמדת בדיקת VOR ימורכז בנקודה שבה על כלי טיס לעמוד כדי לקלוט באופן מדויק את אות ה-VOR המפורסם לצורך הבדיקה;
: (3) אם נדרש כי, לצורך בדיקת ה-VOR, כלי הטיס יתיישר בכיוון מסוים, סימון עמדת בדיקת VOR יכלול גם קו בצבע לבן בכיוון האמור, לפי איור משנה &quot;with direction line&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint marking&quot; בנספח 14, שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (א) הוא עובר דרך מרכז המעגל כאמור בתקנת משנה (ג);
:: (ב) הוא נמשך למרחק של 6 מטרים מחוץ למעגל;
:: (ג) בסופו מסומן ראש-חץ;
:: (ד) הוא ברוחב של 0.15 מטרים.

@ 52. קביעת כינוי רחבה וכינוי עמדת חניה
: בעל רישיון יגדיר לכל רחבה כינוי רחבה, ולכל עמדת חניה כינוי עמדת חניה שיורכבו מאות לועזית, אחת או יותר, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר; כינוי רחבה או כינוי עמדת חניה כאמור לא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה, לכינוי רחבה אחרת או לכינוי עמדת חניה אחרת.

@ 53. סימוני עמדת חניה
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת חניה, סימוני עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand markings)}} לפי הוראות אלה:
: (1) סימוני עמדת חניה ישורטטו כך שבהנחה שגלגל האף של כלי טיס נע על גבי הסימונים האמורים, מתקיימים בכל עת המרחקים המזעריים המפורטים [[בתקנה 31(5)]];
: (2) סימוני עמדת חניה יכללו, לפי אופן השימוש בה, את אלה:
:: (א) קו כניסה לעמדת חניה {{מוקטן|(lead-in line)}}, שמתקיימים בו אלה:
::: (1) הוא בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand lead-in line, taxiway and taxilane centre line&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;stand lead-in lines for multiple aircraft type parking stands&quot;, לפי העניין;
::: (2) אם קו כניסה לעמדת חניה משמש לתנועה חד-כיוונית - הוא כולל חיצים בכיוון התנועה, שיהיו בצבעים, בממדים ובצורה לפי הנחיות ACI לעניין &quot;one way arrow&quot;;
:: (ב) קו יציאה מעמדת חניה {{מוקטן|(lead-out line)}}, שתחול לגביו פסקת משנה (א)(1), בשינויים המחויבים;
:: (ג) סמן תחילת פנייה {{מוקטן|(turn bar)}}, בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;power out, turn bar and alignment line&quot;;
:: (ד) קו התיישרות {{מוקטן|(alignment line)}}, שתפקידו להנחות את הטייס בעת ביצוע השלב הסופי של תמרון החניה, שימוקם בהמשכו של קו הכניסה לעמדת החניה ויהיה בצבעים ובממדים כאמור בפסקת משנה (א)(1);
:: (ה) קו עצירה {{מוקטן|(stop line)}}, שמתקיימים בו אלה:
::: (1) הוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;basic aircraft stop line&quot;, הנחיות ACI לעניין &quot;multiple aircraft stop line&quot;, הנחיות ACI לעניין &quot;basic marshaller and towing stop line&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;multiple marshaller and towing stop line&quot;, והכול לפי העניין;
::: (2) בעמדת חניה שבה סומן יותר מקו עצירה אחד, לגבי כל קו עצירה - הוא כולל גם סימון שבו יצוין טיפוס כלי הטיס שאותו נועד קו העצירה לשמש; ציון טיפוס כלי הטיס יוגדר לפי מסמך 8643, וסימונו יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI המפורטות בפסקת משנה (ה)(1), לפי העניין;
:: (ו) סימון הכוונה לעמדת חניה, או למספר עמדות חניה, הכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI, לעניין &quot;direction to parking stand&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;direction to an area of parking stands&quot;, לפי העניין; לסימון הכוונה לעמדת חניה החופפת עמדת חניה אחרת יתווסף ציון טיפוס כלי הטיס, שיוגדר לפי מסמך 8643;
:: (ז) סימון מיקום עמדת חניה, שכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand identification on parking stand&quot;;
:: (ח) סימון מוטת כנף מרבית לשימוש בנתיב הסעה לעמדת חניה, בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;maximum wingspan marking&quot;.

@ 54. שרטוט קווי בטיחות לרחבה
: (א) בעל רישיון ישרטט ברחבה, לפי אופן השימוש בה, קווי בטיחות לרחבה מהסוגים האלה, שיהיו בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום כלהלן:
:: (1) קו גבול אחריות - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;boundary of responsibility line&quot;;
:: (2) קו בטיחות בעמדת חניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand safety line&quot;;
:: (3) קו המתחם אזור מוגבל - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand-by areas - restricted for aircraft manoeuvres&quot;‏, &quot;stand-by areas - height restricted&quot; או &quot;stand dividing line&quot;, לפי העניין;
:: (4) קו המתחם אזור חניית ציוד - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;equipment parking area&quot;;
:: (5) קו המתחם אזור אסור לחניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;no parking area&quot;, או הנחיות ACI לעניין &quot;air bridge wheel position&quot;, לפי העניין;
:: (6) קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;underground services including fuel hydrant markings&quot;;
:: (7) סימון צידי דרך לכלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;service road&quot;;
:: (8) קו גבול לתנועת כלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;vehicle limit line&quot;.
: (ב) תקנת משנה (א)(7) ו-(8) תחול גם על דרך לכלי רכב מחוץ לרחבה.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;סימון צידי דרך לכלי רכב&quot; - קווים המתחמים דרך לכלי רכב משני צידיה;
::- &quot;קו בטיחות בעמדת חניה&quot; - קו סביב עמדת החניה, המתחם אזור, שצריך להיות נקי מאנשים, כלי רכב וציוד אם כלי טיס מסיע בכוחות עצמו או נגרר לעמדת החניה, או אם מנועיו פועלים;
::- &quot;קו גבול אחריות&quot; - קו המפריד בין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של בעל הרישיון לבין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של מגדל הפיקוח;
::- &quot;קו גבול לתנועת כלי רכב&quot; - קו שאותו אסור לכלי רכב לחצות;
::- &quot;קו המתחם אזור אסור לחניה&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו אין למקם כלי רכב וציוד;
::- &quot;קו המתחם אזור חניית ציוד&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו ניתן למקם באופן חופשי כלי רכב וציוד כך שיישמר המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]];
::- &quot;קו המתחם אזור מוגבל&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה, המצוי במרחק בטוח מכלי טיס המסיע בכוחות עצמו לעמדה, ושאין מניעה שיהיו בו אנשים, כלי רכב וציוד בשעה שכלי טיס אינו מסיע מעמדת החניה החוצה;
::- &quot;קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שהוא פתח של מיתקן שירות תת-קרקעי.

@ 55. סימוני דרך לכלי רכב
: (א) בכפוף לאמור [[בתקנה 54(ב)]], בעל רישיון ישרטט על דרך לכלי רכב, תמרורי סימון על פני הדרך שנקבעו לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]].
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב לרוחב הדרך בעמדת ההמתנה, לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]] לגבי קו עצירה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון ישרטט סימון צידי דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע לבן וברוחב שלא יפחת מ-0.10 מטרים;
:: (2) לגבי דרך לכלי רכב החוצה מסלול הסעה - סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;taxiway and taxilane crossing&quot;.

@ 56. סימון הנחיה מחייב
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}}, נוסף על שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}}, בכל אחד מאלה:
:: (1) על מסלול ההסעה - אם רוחבו עולה על 60 מטרים;
:: (2) על משטח אזור התנועה - במקום שבו הורה המנהל לבעל הרישיון, אם הדבר נדרש מטעמי בטיחות הטיסה.
: (ב) אישר המנהל לבעל רישיון כי הצבת שלט הנחיה מחייב אינה אפשרית, ישרטט בעל הרישיון סימון הנחיה מחייב מתאים.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב לפי הוראות אלה:
:: (1) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-9 מטרים, הסימון יהיה -
::: (א) לפי איור משנה &quot;A - taxiway for aeroplanes with OMGWS up to but not including 9 m&quot; באיור &quot;Mandatory instruction marking&quot; בנספח 14;
::: (ב) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
::: (ג) כך שמרכזו על ציר מסלול ההסעה;
::: (ד) כך שסימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק שלא יפחת ממטר אחד ממנו;
:: (2) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, ישורטטו שני סימוני הנחיה מחייבים, שיהיו -
::: (א) לפי איור משנה &quot;B - taxiway for aeroplanes with OMGWS from 9 m up to but not including 15 m&quot; באיור &quot;Mandatory instruction marking&quot; בנספח 14;
::: (ב) משני צידי סימון ציר מסלול ההסעה;
::: (ג) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מאלה:
:::: (1) מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
:::: (2) מסימון ציר מסלול ההסעה, לרוחב מסלול ההסעה;
:: (3) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], סימון ההנחיה המחייב יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום, ויהיה זהה לזה שעל גבי שלט ההנחיה המחייב המתאים, למעט אם מדובר בסימון הנחיה מחייב שעניינו איסור כניסה {{מוקטן|(no entry)}}, שאז הוא יורכב מכיתוב שתוכנו &quot;NO ENTRY&quot;;
:: (4) הרקע של סימון ההנחיה המחייב יהיה בצורת מלבן, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו;
:: (5) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין סימון ההנחיה המחייב לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול סימון ההנחיה המחייב מסגרת מתאימה ליצירת הניגודיות, בצבע שחור או בצבע לבן, בהתחשב בצבע המשטח כאמור;
:: (6) כל תו בכיתוב לפי תקנה זו יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3 ובאורך לפי הוראות אלה:
::: (א) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
::: (ב) 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים.
: (ד) שורטטה עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]] על גבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 60 מטרים, ישרטט בעל הרישיון, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), סימון הנחיה מחייב שיורכב מכיתוב שתוכנו &quot;CAT II&quot;‏, &quot;CAT III&quot; או &quot;CAT II/III&quot;, לפי סוג הגישה למסלול שאותו משרתת עמדת ההמתנה, שיחולו עליו הוראות אלה:
:: (1) סימון ההנחיה המחייב ישורטט במרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
:: (2) שרטוט סימון ההנחיה המחייב יחל ממרחק של 0.90 מטרים מצד מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, לאורכו של סימון עמדת ההמתנה;
:: (3) לגבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 90 מטרים - סימון ההנחיה המחייב ישורטט מספר פעמים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, ובמרווחים שלא עולים על 45 מטרים בין סימון לסימון;
:: (4) כל תו בכיתוב האמור יהיה באורך שלא יפחת מ-1.80 מטרים, בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (5) תחול עליו גם תקנת משנה (ג)(3), (4) ו-(5).
: (ה) בעל רישיון לא ישרטט סימון הנחיה מחייב על גבי מסלול, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.

@ 57. סימון מידע
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון מידע {{מוקטן|(information marking)}}, נוסף על שלט מידע {{מוקטן|(Information sign)}}, במקום שבו נוכח לדעת כי הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הצבת שלט מידע אינה אפשרית או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט בעל הרישיון סימון מידע מתאים על משטח אזור התנועה.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לרוחב משטח אזור התנועה, וימקמו כך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי הטיס שאותו נועדו מסלול ההסעה או הרחבה לשמש.
: (ד) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לפי הוראות אלה:
:: (1) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], יחולו הוראות אלה:
::: (א) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע צהוב על רקע שחור, אם הוא בא במקום שלט שעניינו מיקום {{מוקטן|(location)}} או נוסף עליו;
::: (ב) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב, אם הוא בא במקום שלט שעניינו הכוונה {{מוקטן|(direction)}} או נוסף עליו;
:: (2) כל תו בכיתוב המרכיב את סימון המידע יהיה -
::: (א) באורך 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, אלא אם כן אישר לו המנהל אורך אחר, לאחר שנוכח לדעת כי הדבר נדרש בשל מגבלות מקום, ובלבד שזה לא יפחת מ-2 מטרים;
::: (ב) באורך 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים;
::: (ג) בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (3) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין הרקע של סימון המידע לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול בסימון המידע מסגרת לפי הוראות אלה:
::: (א) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע צהוב - מסגרת בצבע שחור;
::: (ב) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע שחור - מסגרת בצבע צהוב.

@ 58. סימוני מסלול סגור
: (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול או קטע של מסלול סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway marking)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) סימוני מסלול סגור ישורטטו בתחילתו ובסופו של המסלול או של קטע המסלול הסגור, וכן לאורכו של המסלול או קטע המסלול הסגור כך שהמרחק בין הסימונים לא יעלה על 300 מטרים;
:: (2) סימוני מסלול סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה &quot;closed runway marking&quot; באיור &quot;Closed runway and taxiway markings&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט, על מסלול או קטע של מסלול שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת המסלול או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

@ 59. סימוני מסלול הסעה סגור
: (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול הסעה סגור {{מוקטן|(closed taxiway marking)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) סימוני מסלול הסעה סגור יסומנו בתחילתו ובסופו של מסלול ההסעה או של קטע מסלול ההסעה הסגור, לפחות;
:: (2) סימוני מסלול הסעה סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה &quot;closed taxiway marking&quot; באיור &quot;Closed runway and taxiway markings&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול הסעה סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת מסלול ההסעה או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

@ 60. הסתרת סימונים ותאורות במסלול סגור או במסלול הסעה סגור
: (א) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם לצמיתות, יסתיר בעל הרישיון את סימוני המסלול, סימוני מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין.
: (ב) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם, לא יפעיל בעל הרישיון את מערכת תאורות הגישה, תאורות המסלול, תאורות מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין, אלא לצורך תחזוקתם או לצורך מבצעי אחר.

@ 61. סימוני טרום מפתן מסלול
: בעל רישיון ישרטט, על משטח סלול שלפני מפתן מסלול, שאורכו עולה על 60 מטרים ושאינו מתאים לשימוש כלי טיס, סימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימוני טרום מפתן סלול ישתרעו לכל אורכו של המשטח הסלול כאמור;
: (2) סימוני טרום מפתן מסלול יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור &quot;Pre-threshold marking&quot; בנספח 14.

=== סימן ג': שלטים ===

@ 62. הצבת שלטים
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו שלטים {{מוקטן|(signs)}} לפי [[סימן זה]].

@ 63. מאפיינים כלליים של שלט
: לא יציב בעל רישיון שלט לפי [[סימן זה]] אלא אם כן מתקיימות בשלט הוראות אלה:
: (1) הוא עצם שביר;
: (2) גובהו מעל פני הקרקע {{מוקטן|(installed height)}} מאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס, ובכל מקרה לא עולה על הגובה המפורט בעמודה &quot;installed (max)&quot; שבטבלה שעניינה &quot;Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs&quot; לנספח 14, למעט לגבי שלט מרחק נותר להמראה או לנחיתה;
: (3) הוא ממוקם במרחק מזערי מחלקו הסלול של מסלול או של מסלול הסעה, כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs&quot; לנספח 14, לפי העניין;
: (4) לגבי שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} או שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} - הוא מלבני, כשצלעו הארוכה אופקית;
: (5) לא נעשה בו שימוש בצבע האדום, אלא על גבי שלט הנחיה מחייב;
: (6) הכיתוב על גביו הוא לפי המאפיינים לעניין זה שבתוספת מספר 4;
: (7) הוא בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;;
: (8) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול שמתקיים בו אחד מאלה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה:
:: (א) ערך הראות על מסלול המזערי שהוגדר כתנאי להפעלתו, קטן מ-800 מטרים;
:: (ב) הוא מסלול ממוכשר, המופעל בלילה;
:: (ג) הוא מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, המופעל בלילה;
: (9) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, המופעל בלילה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה או שהוא משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}.

@ 64. שלט בעל תוכן משתנה
: (א) בעל רישיון יציב שלט בעל תוכן משתנה {{מוקטן|(variable message sign)}} אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) המידע המוצג בשלט תקף רק במהלך פרקי זמן מוגדרים;
:: (2) קיים צורך בהצגת תכנים שונים לחלופין.
: (ב) תצוגת שלט בעל תוכן משתנה שאינו בשימוש או שאירעה בו תקלה, תהיה ריקה.
: (ג) לא יעשה בעל רישיון שימוש בשלט בעל תוכן משתנה אלא אם כן פרק הזמן לשינוי התוכן על גבי השלט קצר ככל האפשר, ואינו עולה על 5 שניות.

@ 65. מאפיינים כלליים של שלט הנחיה מחייב
: (א) שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום.
: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, בשל גורמים סביבתיים או אחרים, נדרש להדגיש את הניגודיות בין הכיתוב על גבי השלט לבין הרקע שלו, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יוסיף, סביב הקצוות החיצוניים של התווים, קו מיתאר בצבע שחור בעובי, לפי הוראות אלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים.

@ 66. שלט כינוי מסלול
: בעל רישיון יציב שלט כינוי מסלול {{מוקטן|(runway designation sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט כינוי מסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס A2 לפי [[תקנה 49(3)]];
: (2) שלט כינוי מסלול ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
: (3) הכיתוב על פני שלט כינוי מסלול יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, כך שהוא מציג את כינוים מנקודת מבטו של הממתין בעמדת ההמתנה, לפי איורי משנה &quot;runway designation of a runway extremity&quot; או &quot;runway designation of both extremities of a runway&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot;, לפי העניין, ולפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; בנספח 14.

@ 67. שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III‏ {{מוקטן|(category I, II or III holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]];
: (2) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול, לכיוון המסלול;
: (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, בתוספת הכיתוב CAT I‏, CAT II‏, CAT III‏, CAT II/III, או CAT I/II/III, לפי העניין, לפי איורי משנה &quot;category I hold position&quot;‏, &quot;category II hold position‏&quot;, &quot;category III hold position‏&quot;, &quot;category II and III hold position&quot; או &quot;category I, II and III hold position&quot;, לפי העניין, באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot;, ולפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; לנספח 14.

@ 68. שלט עמדת המתנה למסלול
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway-holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה למסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]];
: (2) שלט עמדת המתנה למסלול ימוקם מכל צד של עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול לתוך האזור החודר למישורי הגבלת המכשולים או לתוך אזור חיוני ILS או אזור רגיש ILS, לפי העניין;
: (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה למסלול יורכב מכינוי מסלול ההסעה שעליו מקוימת עמדת ההמתנה, בתוספת מספר ייחודי לאותה עמדת המתנה, לפי איור משנה &quot;runway-holding position&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot; בנספח 14.

@ 69. שלט אין כניסה
: בעל רישיון יציב שלט אין כניסה {{מוקטן|(NO ENTRY sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט אין כניסה יוצב בכניסה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
: (2) שלט אין כניסה ימוקם מכל צד של מסלול ההסעה, כשפניו לכיוון התנועה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
: (3) האיור על פני שלט אין כניסה יהיה לפי איור משנה &quot;NO ENTRY&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot; בנספח 14.

@ 70. שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road-holding position sign)}} בעמדת המתנה על דרך לכלי רכב שנקבעה לפי [[תקנה 29]], לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב ימוקם בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק של 1.50 מטרים מצד הדרך;
: (2) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב יהיה לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]], לגבי ההוראות שעניינן &quot;עצור! תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה&quot; ויכלול גם, אם בעל הרישיון נוכח לדעת כי הדבר נדרש להבטחת בטיחות התנועה מעמדת ההמתנה, את אלה:
:: (א) כיתוב, בשפה העברית, האוסר המשך תנועה בלא מירשה ממגדל הפיקוח;
:: (ב) שלט מיקום לפי [[תקנה 77]];
: (3) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב המיועד לשימוש בלילה יואר או יהיה משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}, [[ותקנה 63(8) ו-(9)]] לא תחול לגבי שלט כאמור.

@ 71. מאפיינים כלליים של שלט מידע
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות באמצעות שלט, מיקום מסוים או למסור מידע לגבי ניתוב התנועה או שהמנהל הורה לו לעשות כך, יציב שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מידע ימוקם ככל האפשר, בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
: (2) שלט מידע שאינו שלט מיקום לפי [[תקנה 77]], יורכב מכיתוב של תווים בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) שלט מידע שהוא שלט מיקום יורכב מכיתוב של תווים בצבע צהוב על רקע שחור, ואם לא נלווה אליו כל שלט אחר - גם ממסגרת בצבע צהוב, לפי איור משנה &quot;location&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (4) לא יוצב שלט מידע שאינו שלט מיקום בצד שלט הנחיה מחייב;
: (5) שלט מידע בהצטלבות מסלולי הסעה, ימוקם לפני ההצטלבות, לפי הוראות אלה:
:: (א) אם קיים סימון עמדת המתנת ביניים - בקו אחד עם סימון עמדת המתנת הביניים;
:: (ב) אם לא קיים סימון עמדת המתנת ביניים - במרחק מציר מסלול ההסעה החוצה שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (1) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
::: (2) 40 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.

@ 72. שלט פינוי מסלול
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות יציאה ממסלול למסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט פינוי מסלול {{מוקטן|(runway exit sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) הוא ימוקם באותו צד של המסלול שאליו פונה היציאה מהמסלול, [[ותקנה 71(1)]] לא תחול לגבי שלט כאמור;
: (2) הוא ימוקם לצד המסלול בנקודה על קו ניצב לנקודת ההשקה כאמור [[בתקנה 46(ג)(1)(ב)]];
: (3) הכיתוב על גביו יהיה לפי הוראות אלה:
:: (א) הוא יורכב מכינוי מסלול ההסעה שאליו נעשית היציאה מהמסלול ומחץ המורה את הכיוון שבו יש לנוע, שיהיה לפי אלה:
::: (1) מוטה בזווית של 45 מעלות ביחס לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה לפינוי מהיר;
::: (2) ניצב לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר;
:: (ב) הוא יהיה לפי איורי המשנה &quot;runway exit&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 73. שלט מסלול פנוי
: בעל רישיון יציב שלט מסלול פנוי {{מוקטן|(runway vacated sign)}} אחרי כל יציאה ממסלול, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מסלול פנוי ימוקם -
:: (א) לכל הפחות בצד אחד של מסלול ההסעה, וככל האפשר משני צידי מסלול ההסעה;
:: (ב) בקו עמדת ההמתנה למסלול שעל גבי מסלול ההסעה שאליו מובילה היציאה מהמסלול, ואם היו על מסלול ההסעה כאמור מספר עמדות המתנה למסלול - בקו עמדת המתנה למסלול הרחוקה ביותר מהמסלול;
:: (ג) כשפניו לכיוון התנועה מהמסלול לעמדת ההמתנה למסלול;
: (2) הכיתוב על גבי שלט מסלול פנוי יהיה בצורה של סימון עמדת ההמתנה למסלול בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איורי משנה שעניינם &quot;runway vacated&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 74. שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את מרחק ההמראה הזמין מהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות {{מוקטן|(intersection take-off sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות ימוקם בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
: (2) המרחק בין שלט המראה זמין מהצטלבות לבין ציר מסלול ההמראה, לא יפחת מהאורכים האלה:
:: (א) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 45 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (3) הכיתוב על גבי שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות יורכב ממספר המשקף את מרחק ההמראה הזמין במטרים בצירוף האות m, ומחץ המורה את כיוון הפנייה לצורך ההמראה, שיהיה ניצב למספר כאמור, לפי איורי משנה &quot;intersection take-off&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 75. שלט יעד
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את הכיוון ליעד מסוים בשדה התעופה, כגון רחבה מסוימת או אזור פריקה וטעינה של כלי טיס, יציב שלט יעד {{מוקטן|(destination sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) הכיתוב על גבי שלט יעד יורכב מאותיות, ספרות או שילוב של השניים, המזהה את היעד, ומחץ המורה את כיוון היעד, לפי איור משנה &quot;destination&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (2) לא יוצב שלט הכוונה לפי [[תקנה 76]] או שלט מיקום לפי [[תקנה 77]] בצמוד לשלט יעד, אלא אם כן אישר זאת המנהל.

@ 76. שלט הכוונה
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות כינוי וכיוון של מסלולי הסעה בהצטלבות, יציב שלט הכוונה {{מוקטן|(direction sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) הכיתוב על גבי שלט הכוונה יורכב מאותיות, או משילוב של אותיות וספרות, המזהים את מסלול ההסעה שאליו מכוון השלט, ומחץ המורה את כיוון ההסעה למסלול ההסעה המזוהה, לפי איורי המשנה שעניינם &quot;direction&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (2) מספר שלטי הכוונה שיש להציב זה בצד זה, ימוקמו בסדר כזה שזווית החיצים המורים את כיוון ההסעה שעל גביהם תלך ותגדל ביחס לאנך, לפי מסלולי ההסעה שאותם הם מזהים;
: (3) כל שלט הכוונה שעניינו פנייה שמאלה ימוקם משמאלו של שלט המיקום, וכל שלט הכוונה שעניינו פנייה ימינה, ימוקם מימינו של שלט המיקום, למעט בצומת שאותו חוצה מסלול הסעה יחיד, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את שלט ההכוונה מימין לשלט המיקום;
: (4) שלטי הכוונה צמודים יופרדו זה מזה באמצעות קו אנכי שחור.

@ 77. שלט מיקום
: בעל רישיון יציב שלט מיקום {{מוקטן|(location sign)}},לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מיקום יוצב בכל אחד מאלה:
:: (א) בצידו המרוחק של שלט כינוי מסלול ממסלול ההסעה, לפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; בנספח 14;
:: (ב) בצידו המרוחק ממסלול ההסעה של שלט מסלול פנוי, לפי איור משנה &quot;runway vacated&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
:: (ג) בצד שלט הכוונה, לפי איורי המשנה שעניינם &quot;direction&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
:: (ד) אם יש צורך מבצעי לזהות מסלול הסעה ביציאה מרחבה או לאחר הצטלבות;
:: (ה) אם יש צורך מבצעי לזהות עמדת המתנת ביניים;
: (2) שלט מיקום לא יוצב על מסלול, ובכלל זה בהצטלבות בין מסלולים, למעט לפי האמור [[בתקנה 38(ב)]];
: (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום יורכב מכינוי מסלול ההסעה או הרחבה שעליה נמצא כלי הטיס, ולא יכלול חיצים;
: (4) נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יורכב הכיתוב על גבי שלט המיקום מכינוי עמדת המתנת הביניים לפי [[תקנה 28(3)]].

@ 78. סימון צומת &quot;T&quot;
: נוכח בעל רישיון לדעת כי מסלול הסעה מסתיים בצומת דוגמת צומת &quot;T&quot; וקיים צורך מבצעי לזהות את סיום מסלול ההסעה, יזהה את סיומו באמצעות מחסום, שלט הכוונה או כל עזר חזותי מתאים, שימוקם מעבר לצומת כשפניו לכיוון מסלול ההסעה.

@ 79. שלט עמדת בדיקת VOR
: בעל רישיון יציב שלט עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint sign)}} בסמוך לעמדת בדיקת VOR, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת בדיקת VOR ימוקם קרוב ככל האפשר לעמדת הבדיקה שבסמוך אליה הוא מוצב, כך שהכיתוב שעל גביו ייראה מתא הטייס של כלי טיס העומד כנדרש על גבי סימון העמדה לפי [[תקנה 51]];
: (2) שלט עמדת בדיקת VOR יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) הכיתוב על גבי שלט עמדת בדיקת VOR יהיה לפי איורי המשנה &quot;where no DME is collocated with the VOR&quot; או &quot;where a DME is collocated with the VOR&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint sign&quot; לנספח 14, לפי העניין.

@ 80. שלט מיקום עמדת חניה
: ככל האפשר, בעל רישיון יציב שלט מיקום עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand identification sign)}} בכל עמדת חניה, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מיקום עמדת חניה ימוקם כך שייראה בבירור מתא הטייס של כלי טיס טרם הכניסה לעמדת החניה;
: (2) שלט מיקום עמדת חניה יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום עמדת חניה יהיה כינוי עמדת החניה.

@ 81. שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה
: החליט בעל רישיון להציב שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה {{מוקטן|(runway distance remaining sign)}} (בתקנה זו - שלטי מרחק נותר), לא יפעיל את המסלול אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) שלטי המרחק הנותר ממוקמים -
:: (א) משני צידיו של המסלול לכל אורכו, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון למקמם מצד אחד של המסלול, לאחר שנוכח לדעת כי בשל תנאי המסלול וסביבתו לא ניתן למקמם משני צידי המסלול;
:: (ב) במרחק מצד המסלול, כהגדרתו [[בתקנה 42(ג)]], מחוץ למסלול, כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Location distances for runway distance remaining signs&quot; לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים;
:: (ג) במרחק אורכי של 300 מטרים לערך בין שלט לשלט מכל צד של המסלול ובמרחק שווה מציר המסלול, ואם הם ממוקמים משני צידי המסלול - גם במקביל זה לזה;
: (2) הכיתוב על גבי שלטי המרחק הנותר מורכב מתווים בצבע לבן על רקע שחור;
: (3) שלטי המרחק הנותר ערוכים בתצורה {{מוקטן|(configuration)}} כמפורט בצרופה א' לעניין &quot;Runway distance remaining signs (RDRSs)&quot;, בשים לב לאורך המסלול;
: (4) כל שלטי המרחק הנותר הם בעלי אותם ממדים, וממדיהם אינם עולים על אלה המפורטים בטבלה שעניינה &quot;Location distances for runway distance remaining signs&quot; לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים.

@ 82. שלטי אזור לא שמיש וסימוני אזור לא שמיש
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה וכי יש צורך מבצעי בהצבת שלטים לצורך הפעלה בטוחה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלטי אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability signs)}}, לפי תקנה זו:
:: (1) יש שינוי זמני במרחקים המוצהרים של מסלול;
:: (2) יש שינוי זמני במסלול הסעה או הרחבה.
: (ב) בעל רישיון יסיר שלטים קיימים המספקים מידע לא מספיק או מידע מטעה לגבי אזור לא שמיש או יכסה אותם כך שלא יספקו עוד מידע כאמור.
: (ג) לא יציב בעל רישיון שלטי אזור לא שמיש אם תוכנם סותר את המידע שבפרסומי המידע התעופתי המתאימים.
: (ד) בעל רישיון יציב שלטי אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
:: (1) באזור התנועה, במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי בקביעתם וכך שאינם מסתירים עזרים חזותיים אחרים ואינם מספקים מידע שסותר את זה שבעזרים חזותיים אחרים;
:: (2) הם מורכבים מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור ברוחב כמפורט להלן:
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים;
::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים;
:: (3) תוכנו של הכיתוב על גביהם מורכב מהודעה קריאה, בהירה ופשוטה, שבה המידע השימושי ההכרחי להפעלה הבטוחה;
:: (4) הם משיבי אור;
:: (5) בתוספת שתי תאורות בצבע אדום או צהוב, שיהבהבו בעת ובעונה אחת, שימוקמו לפי איור &quot;Examples of unserviceability signs&quot; לנספח 14 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת שיש להגדיל את הבולטות של השלטים.
: (ה) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט סימון אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability marking)}} מתאים:
:: (1) הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה - שאז ישרטט בעל הרישיון סימון אזור לא שמיש נוסף על שלטי אזור לא שמיש;
:: (2) הצבת שלטי אזור לא שמיש אינה אפשרית.
: (ו) בעל רישיון ישרטט סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה) על משטח אזור התנועה וימקם אותו במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי וכך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי טיס המתקרב אליו.
: (ז) סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה), יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור, ויהיה לפי הוראות אלה:
:: (1) הכיתוב יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (2) הרקע יהיה מלבני, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו.

=== סימן ד': מסמנים ===

@ 83. קביעת מסמנים
: לא יציב בעל הרישיון מסמנים {{מוקטן|(markers)}} בשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות במסמנים הוראות [[סימן זה]].

@ 84. מאפיינים כלליים של מסמן
: מסמן יהיה -
: (1) עצם שביר, למעט מסמן ציר מסלול הסעה שלגביו תחול [[תקנה 88(ד)(4) (([צ&quot;ל: תקנה 88(ג)(4)]))]];
: (2) מותקן בגובה שמאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
: (3) בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;.

@ 85. מסמני גבולות מסלול לא סלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול {{מוקטן|(unpaved runway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול במסלול לפי הוראות אלה:
:: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם משולבים בקיבועי התאורות;
:: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם שטוחים ומלבניים או חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את המסלול הלא סלול;
:: (3) מסמן שטוח ומלבני יהיה באורך מזערי של 3 מטרים וברוחב מזערי של מטר אחד, והצלע הארוכה שלו תהיה מקבילה לציר המסלול;
:: (4) מסמן חרוטי יהיה בגובה מרבי של 0.50 מטרים.

@ 86. מסמני גבולות שטח עצירה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח שטח העצירה לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות שטח עצירה שהם שונים באופן מספק ממסמני גבולות מסלול לא סלול, כך שיובטח שאין בלבול בין שני סוגי המסמנים.

@ 87. מסמני גבולות מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge markers)}}, במסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני ציר מסלול הסעה.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של &quot;Taxiway edge lights&quot;, בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן גבול מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משיב אור;
:: (2) הוא בצבע כחול;
:: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, ושטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-150 סנטימטרים רבועים.

@ 88. מסמני ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מסמני ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line markers)}} במקרים האלה:
:: (1) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני גבולות מסלול הסעה;
:: (2) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשיפור ההנחיה שמספקים סימוני ציר מסלול ההסעה.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
:: (1) לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של &quot;Taxiway centre line lights&quot;, בשינויים המחויבים;
:: (2) על גבי סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי, שאז כל מסמן ימוקם במרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן ציר מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משיב אור;
:: (2) הוא בצבע ירוק;
:: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, וכך ששטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-20 סנטימטרים רבועים;
:: (4) בעל הרישיון בדק ומצא כי המסמן מתוכן ומותקן כך שהוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או למסמן עצמו.

@ 89. מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול הסעה לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול {{מוקטן|(unpaved taxiway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול לפי הוראות אלה:
:: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם משולבים בקיבועי התאורות;
:: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את מסלול ההסעה הלא סלול.

@ 90. מסמני אזור לא שמיש, תאורות אזור לא שמיש ותאורות מסלול סגור
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי חלק של מסלול הסעה, רחבה או מפרץ המתנה אינו מתאים לתנועת כלי טיס אבל ניתן לעוקפו בצורה בטוחה (להלן בתקנה זו - אזור לא שמיש), יציב בו מסמני אזור לא שמיש, ואם החלק כאמור נמצא באזור תנועה המשמש בלילה - גם תאורות אזור לא שמיש, לפי תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
:: (1) מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש ימוקמו במרווחים קרובים, כך שיתחמו את האזור הלא שמיש, ולגבי תאורות אזור לא שמיש - גם לפי צרופה א' לעניין &quot;Lighting of unserviceable areas&quot;;
:: (2) מסמני אזור לא שמיש יורכבו ממספר מיתקנים ניצבים ובולטים שהם אחד מאלה:
::: (א) דגל שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) שטחו 0.50 מטרים רבועים לפחות;
:::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
::: (ב) חרוט {{מוקטן|(cone)}}, שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
:::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
::: (ג) לוח סימון, שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
:::: (2) אורכו 0.90 מטרים לפחות;
:::: (3) הוא צבוע, לסירוגין, בפסים אנכיים בצבעים אדום ולבן או כתום ולבן;
:: (3) תאורות אזור לא שמיש יורכבו מתאורות המאירות באור קבוע בצבע אדום; עוצמת האור האדום תבטיח את בולטותו לעומת עוצמת תאורות סמוכות ולעומת רמת התאורה הכללית שלעומתה הוא נצפה בדרך כלל, ולא תפחת מ-‎10 cd;
:: (4) במסלול שמיש או במסלול הסעה שמיש הפועל בלילה, המצטלב עם מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם שנסגר, יציב בעל הרישיון, נוסף על סימוני אזור לא שמיש, גם תאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מוצבות לאורך הכניסה לאזור הלא שמיש;
::: (ב) הן מוצבות כך שהרווח ביניהן אינו עולה על 3 מטרים.
: (ג) בעל רישיון יציב תאורות מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway lighting)}} על מסלול סגור באופן זמני או שנאסר לנחות עליו באופן זמני, ושקיימות בו תאורות מסלול, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה או שהמנהל הורה לו לעשות כן, לפי הוראות אלה:
:: (1) הן ימוקמו בכל קצה של המסלול, על ציר המסלול;
:: (2) הן יהיו כך שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) מנקודת מבטו של טייס העושה שימוש במסלול הן נראות כאילו הן ניצבות בפניו;
::: (ב) הן בצורה וביחס {{מוקטן|(proportions)}} לפי איור &quot;Example of equivalent elevated closed runway lighting with five lights per branch&quot; בנספח 14, וכוללות חמש תאורות לפחות על כל זרוע; תאורות אלה ממוקמות במרווחים שווים זו מזו, ובמרווחים כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum interval between closed runway lights centres&quot; לנספח 14, לפחות;
:: (3) הן יאירו באורות מהבהבים בצבע לבן לכיוון הגישה למסלול, וקצב הבהובן יהיה כך שהן דולקות למשך שנייה אחת וכבות למשך שנייה אחת, בכל פעם;
:: (4) הן יהיו כך שבמקרה של כשל במערכת ההבהוב שלהן, הן יעברו באופן אוטומטי להאיר באור קבוע בצבע לבן;
:: (5) הן יהיו כך שמערכות אספקת הכוח החשמלי שלהן והשליטה בהן יאפשרו להפעיל אותן באופן עצמאי מתאורות מסלול אחרות;
:: (6) עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם כאמור [[בתקנה 92(ד)]].

=== סימן ה': תאורות ===

@ 91. קביעת תאורות
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו תאורות {{מוקטן|(lights)}} לפי [[סימן זה]].

@ 92. מאפיינים כלליים של תאורות
: (א) לא יציב בעל רישיון תאורת מסלול, תאורת שטח עצירה או תאורת מסלול הסעה שהיא תאורה מוגבהת {{מוקטן|(elevated)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא עצם שביר;
:: (2) היא מותקנת בגובה המאפשר מרווח בטוח בינה לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
:: (3) היא מסומנת כך שתובטח בולטותה {{מוקטן|(conspicuous)}} ביום.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה והמבנים התומכים בהן הם עצם שביר, ואולם לגבי אלה המשתרעות למרחק גדול מ-300 מטרים ממפתן המסלול יחולו הוראות אלה:
::: (א) אם גובה המבנה התומך כאמור גבוה מ-12 מטרים - רק התאורה הנתמכת ו-12 המטרים העליונים של המבנה התומך יהיו עצם שביר;
::: (ב) אם המבנה התומך כאמור מוקף בעצמים לא שבירים - רק התאורה הנתמכת והחלק של המבנה התומך המיתמר מעל לגובה העצמים הלא שבירים יהיו עצם שביר;
:: (2) נוכח בעל הרישיון לדעת כי המבנה התומך כאמור אינו בולט בצורה מספקת לעומת סביבתו {{מוקטן|(conspicuous)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יסמנו כך שיבלוט ביום ובלילה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון קיבוע תאורה השקוע במשטח אזור התנועה {{מוקטן|(light fixtures inset in the surface)}} אלא אם כן בדק ומצא כי קיבוע התאורה מתוכן ומותקן כך שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או לתאורה עצמה;
:: (2) החום הנוצר בממשק שבין התאורה שבו לבין צמיג כלי טיס, כתוצאה מהולכה או קרינה {{מוקטן|(conduction or radiation)}}, לא עולה על 160 מעלות צלזיוס לחשיפה שמשכה הוא 10 דקות.
: (ד) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]], תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90]] ותאורות שיש להוסיף לשלטי אזור לא שמיש לפי [[תקנה 82(ד)(6) (([צ&quot;ל: תקנה 82(ד)(5)]))]], אלא אם כן עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם לפי תוספת מספר 2, לפי התאורה השייכת לעניין ולפי נסיבות השימוש בה, ובלבד שעוצמת האור המרבית בגבולות הצורה המגדירה את הקרן העיקרית {{מוקטן|(main beam)}} ובתוכה, לא תעלה על 3 פעמים עוצמת האור המזערית, כמוגדר שם.
: (ה) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ד), לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול {{מוקטן|(runway lighting)}}, אלא אם כן עוצמתן מתאימה לכל אחד מאלה:
:: (1) לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדו תאורות המסלול לשרת, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;;
:: (2) לעוצמה של המקטע הסמוך של מערכת תאורות הגישה, אם קיימת, באופן שימנע מטייס בגישה לנחיתה את הרושם השגוי שלפיו תנאי הראות משתנים תוך כדי הגישה לנחיתה.
: (ו) נוכח בעל רישיון לדעת כי שימוש במערכת תאורות בעוצמה גבוהה {{מוקטן|(high-intensity lighting system)}} הכרחי לצורך הפעלתו היעילה והבטוחה של שדה התעופה, לא יעשה בה שימוש אלא אם כן היא כוללת מנגנונים נפרדים לשליטה בעוצמת כל סוג תאורות המרכיב אותה, שיאפשרו התאמה של עוצמת כל סוג תאורות, לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת שדה התעופה; לעניין זה, &quot;סוג תאורות&quot; - אחד או יותר מאלה: מערכת תאורת גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}}, תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}}, תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}}, תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}}, תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(runway touchdown zone lights)}} או תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}}.
: (ז) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]] אלא אם כן הן מאירות באור בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for aeronautical ground lights&quot;.
: (ח) לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה על מסלול שמהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אלא אם כן מערכות התאורות השונות מקושרות {{מוקטן|(interlocked)}}, כך שתימנע האפשרות להפעלה של שני סוגי התאורות בעת ובעונה אחת.
: (ט) נוכח בעל רישיון לדעת כי תאורה שאינה תאורה תעופתית בשדה התעופה או בסביבתו, גורמת לפגיעה בבטיחות הטיסה (להלן בתקנה זו - תאורה מסכנת), יודיע על כך למנהל בסמוך ככל האפשר לגילוי הדבר, ולגבי תאורה מסכנת כאמור שממוקמת בשדה התעופה - יכבה אותה, ימסך אותה או ישנה אותה, כך שלא תהווה פגיעה כאמור.
: (י) בעל רישיון יפעל למניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת וליישום נספח 14 לעניין &quot;Lights which may endanger the safety of aircraft‏&quot;, &quot;Laser emissions which may endanger the safety of aircraft&quot; ו-&quot;Lights which may cause confusion&quot;, באמצעות הפעולות האלה:
:: (1) ניטור, באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות תאורה מסכנת בסביבת שדה התעופה הקרובה, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
:: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]] לשם גילוי תאורה מסכנת;
:: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת;
:: (4) נקיטת פעולות משפטיות למניעת הקמה של תאורה מסכנת או להסרתה;
:: (5) יידוע המנהל על תאורה מסכנת שגילה, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן.
: (יא) בתקנה זו -
::- &quot;פגיעה בבטיחות הטיסה&quot; - לרבות הפרעה לתאורות שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן זה]], הסחת הדעת מתאורות כאמור, פגיעה ביעילותן, בלבול בין תאורות כאמור לבין תאורות לא תעופתיות או סנוור טייס;
::- &quot;תאורה שאינה תאורה תעופתית&quot; - לרבות משדר קרינת לייזר {{מוקטן|(laser emitter)}}.

@ 93. משואת שדה תעופה
: (א) בעל רישיון יציב בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה משואת שדה תעופה {{מוקטן|(aerodrome beacon)}}.
: (ב) בעל רישיון ימקם את משואת שדה התעופה לפי הוראות אלה:
:: (1) היא תמוקם בשדה התעופה או בסמוך לו, באזור שבו קיימת תאורת רקע חלשה;
:: (2) היא תמוקם כך שלא תוסתר בכיוונים שלגביהם היא משמשת;
:: (3) היא תמוקם כך שלא תסנוור טייס בגישה לנחיתה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון משואת שדה תעופה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מאירה בצבעים מהבהבים לסירוגין, לפי הפירוט הזה:
::: (א) לגבי שדה תעופה יבשתי - באור בצבע ירוק ובאור בצבע לבן;
::: (ב) לגבי שדה תעופה ימי - באור בצבע צהוב ובאור בצבע לבן;
::: (ג) לגבי שדה תעופה משולב, יבשתי וימי - לפי אחד משילובי הצבעים לפי פסקת משנה (א) או לפי פסקת משנה (ב), בשים לב לחלק של שדה התעופה המשמש את עיקר פעילותו;
:: (2) היא מהבהבת בתדירות של 20 עד 30 הבהובים לדקה;
:: (3) האור הנראה ממנה, הוא לפי ההוראות האלה:
::: (א) הוא נראה לכל הכיוונים במישור האופקי;
::: (ב) הוא בפיזור אנכי כזה שישתרע מזווית של לא יותר ממעלה אחת ביחס לאופק ועד לזווית שלדעת בעל הרישיון מספיקה כדי לספק הנחיה לכלי טיס המצוי בגובה המרבי שבו אמורה המשואה כאמור לשמש;
::: (ג) הוא כך שהעוצמה היעילה {{מוקטן|(effective intensity)}} של הבהובה לא תפחת מ-‎2,000 cd.

@ 94. מערכת תאורת גישה - הוראות כלליות
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה פשוטה {{מוקטן|(simple approach lighting system)}} לפי [[תקנה 95]], במסלול כמפורט להלן, למעט במסלול המשמש רק בתנאים של ראות טובה או, שקיימת לגביו, להנחת דעתו של בעל הרישיון, הנחיה מספיקה באמצעות עזרים חזותיים אחרים:
:: (1) מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, שנועד לשימוש בלילה;
:: (2) מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת.
: (ב) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה I‏ {{מוקטן|(precision approach category I lighting system)}} לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I.
: (ג) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III ‏(precision approach category II and III lighting system) לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה לשרת, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;;
:: (2) היא ממוקמת, ככל האפשר, במישור האופקי {{מוקטן|(horizontal plane)}} העובר דרך מפתן המסלול, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;, ובלבד שמתקיימים גם אלה:
::: (א) אין חפץ החודר את המישור האמור בתוך מרחק של 60 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, למעט משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} של מיתקן עזר לטיסה מסוג ILS, שיסומן ויואר בתור מכשול;
::: (ב) התאורות המרכיבות אותה אינן מוסתרות, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול שלשימושו נקבעה המערכת.

@ 95. מערכת תאורת גישה פשוטה
: (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה פשוטה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משני אלה:
::: (א) תאורות המשך ציר, לפי הוראות אלה:
:::: (1) קבוצות התאורות משתרעות למרחק של 420 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
:::: (2) המרווח בין קבוצת תאורות אחת לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם שיפור ההנחיה שמספקות התאורות המרווח צריך להיות 30 מטרים;
:::: (3) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול ממוקמת במרחק של 60 או 30 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק בפסקת משנה (א)(2);
:::: (4) כל קבוצת תאורות מורכבת מאחד מאלה:
::::: (א) תאורה אחת;
::::: (ב) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 3 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
::: (ב) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
:::: (1) היא ממוקמת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
:::: (2) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
:::: (3) היא באורך של 18 או 30 מטרים;
:::: (4) היא אופקית, ככל האפשר;
:::: (5) המרווחים בין התאורות לאורכה יהיו מזעריים ככל האפשר, ולגבי שורה חוצה של תאורות שאורכה 30 מטרים, ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד, ובלבד שהתאורות ייראו כקו רציף;
:: (2) בתאורות המרכיבות אותה מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הן מאירות באור קבוע בצבע לבן;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בצלע בסיס {{מוקטן|(base leg)}} ובצלע סופית {{מוקטן|(final approach)}};
::: (ג) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בגישה סופית לנחיתה, המבוצעת בלא סטייה חריגה מתוואי הגישה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), נוכח בעל הרישיון לדעת כי אין אפשרות שתאורות המשך הציר ישתרעו למרחק של 420 מטרים ממפתן המסלול, רשאי בעל הרישיון, באישור המנהל, ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א)(2), להציב מערכת תאורת גישה פשוטה שתאורות המשך הציר שלה משתרעות למרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, ובלבד שהציב שורה חוצה של תאורות נוספת במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול, ותקנת משנה (א)(1)(ב) תחול לגביה בשינויים המחויבים.

@ 96. מערכת תאורת גישה קטגוריה I ומערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III - הוראות כלליות
: לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן;
: (2) היא מוצבת בשים לב למעטפת תוואי הטיסה {{מוקטן|(flight path envelope)}} המתאימה לה, המפורטת באיור שעניינו &quot;Flight path envelopes to be used for lighting design for category I, II and III operations&quot; בצרופה א', לפי העניין.

@ 97. מערכת תאורת גישה קטגוריה I
: (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I אלא אם כן היא מורכבת משני אלה:
:: (1) תאורות המשך ציר, המורכבות מקבוצות תאורות לפי הוראות אלה:
::: (א) קבוצות התאורות ישתרעו למרחק של 900 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
::: (ב) המרווח בין קבוצת תאורות לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול יהיה 30 מטרים;
::: (ג) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול תמוקם במרחק של 30 מטרים ממפתן המסלול;
::: (ד) כל קבוצת תאורות תורכב מאחד מהמפורטים להלן, כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון:
:::: (1) מספר תאורות במרחקים לאורך המשך ציר המסלול כלהלן:
::::: (א) ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול - תאורה אחת;
::::: (ב) ממרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 600 מטרים ממנו - 2 תאורות, אחת מכל צד של המשך ציר המסלול באופן סימטרי, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
::::: (ג) ממרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 900 מטרים ממנו - 3 תאורות, שהאמצעית מביניהן ממוקמת על המשך ציר המסלול, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
:::: (2) תאורה אחת;
:::: (3) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 4 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
:: (2) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
::: (א) היא מוצבת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
::: (ב) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
::: (ג) היא באורך של 30 מטרים;
::: (ד) היא אופקית, ככל האפשר;
::: (ה) המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה מזעריים ככל האפשר, כך שייראו כקו רציף, ואולם ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד.
: (ב) בעל רישיון יוסיף לכל פס תאורות במערכת תאורת גישה קטגוריה I שמתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3) תאורה מהבהבת, זולת אם אישר לו המנהל שלא להוסיף את התאורה המהבהבת כאמור לאחר שנוכח לדעת כי הדבר אינו נחוץ בשים לב למאפייני המערכת ותנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה.
: (ג) הוסיף בעל רישיון תאורות מהבהבות כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות שלהלן ואיור משנה &quot;barrette centre line&quot; באיור שעניינו &quot;Precision approach category I lighting systems&quot; בצרופה א':
:: (1) כל התאורות ירצדו, בזו אחר זו, החל מהתאורה המרוחקת ביותר ממפתן המסלול ועד לזו הקרובה ביותר אליו;
:: (2) כל תאורה תהבהב בתדירות של פעמיים בשנייה;
:: (3) התאורות המהבהבות יותקנו כך שניתן להפעילן בצורה נפרדת מתאורות אחרות שהן חלק ממערכת תאורת הגישה.
: (ד) בעל רישיון יוסיף שורות חוצות נוספות של תאורות למערכת תאורת גישה קטגוריה I, שלא מתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3), לפי ההוראות שלהלן, ואיור משנה &quot;distance coded centre line&quot; באיור שעניינו &quot;Precision approach category I lighting systems&quot; בצרופה א':
:: (1) שורה חוצה של תאורות, באורך של 22.50 מטרים, שתוצב במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול;
:: (2) שורה חוצה של תאורות, באורך של 37.50 מטרים, שתוצב במרחק של 450 מטרים ממפתן המסלול;
:: (3) שורה חוצה של תאורות, באורך של 45 מטרים, שתוצב במרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול;
:: (4) שורה חוצה של תאורות, באורך של 52.50 מטרים, שתוצב במרחק של 750 מטרים ממפתן המסלול.
: (ה) פסקאות משנה (א), (ג) ו-(ה) בתקנת משנה (א)(2) יחולו לגבי שורות חוצות נוספות של תאורות כאמור בתקנת משנה (ד).

@ 98. מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III
: לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שנקבעו לגבי מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנה 97]], בתוספות ובשינויים האלה, ולפי איורים &quot;Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III&quot; ו-&quot;Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III, where the serviceability levels of the lights specified as maintenance objectives in Chapter 10 can be demonstrated&quot;, בנספח 14, לפי העניין:
: (1) הוא הוסיף, בין מפתן המסלול לבין השורה החוצה של התאורות {{מוקטן|(crossbar)}} שלפי [[תקנה 97(א)(2)]], שתי שורות-צד של תאורות ({{מוקטן|side rows}}; להלן בתקנה זו - שורות-צד), אחת מכל צד של תאורות המשך הציר, שמורכבות מפסי תאורות, לפי הוראות אלה:
:: (א) הם מאירים, על אף האמור [[בתקנה 96(1)]], בצבע אדום;
:: (ב) עוצמת האור האדום שלהם מתאימה לעוצמת שאר התאורות המרכיבות את מערכת תאורת הגישה;
:: (ג) אורך כל אחד מהם, המרחק בין התאורות המרכיבות כל אחד מהם והמרחק הרוחבי בין שתי שורות-הצד הם כאמור [[בתקנה 108(ב)(2)(ב)]], לפי העניין;
:: (ד) המרווח ביניהם הוא 30 מטרים, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון, לאחר שנחה דעתו כי רמת השמישות של המערכת מאפשרת זאת, כי המרווח כאמור יהיה 60 מטרים;
:: (ה) הקרובים ביותר מביניהם למפתן המסלול ממוקמים במרחק של 30 או 60 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק שנקבע בפסקת משנה (ד);
: (2) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(2)(ה)]], המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה של התאורות, הקבועה במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, יהיו אחידים ולא יעלו על 2.70 מטרים, כך שייראו כקו רציף;
: (3) במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול ממוקמת שורה חוצה {{מוקטן|(crossbar)}} נוספת של תאורות שיחולו עליה ההוראות המפורטות להלן:
:: (א) היא לפי פסקאות משנה (ב) ו-(ד) [[בתקנה 97(א)(2)]];
:: (ב) היא באורך השווה למרחק שבין שורות-הצד שלפי פסקה (1), כך שתשלים את המרווח שבין שתי שורות-הצד;
:: (ג) המרווחים בין התאורות לאורכה אחידים ולא עולים על 2.70 מטרים, כך שהם נראים כקו רציף;
: (4) על אף האמור [[בתקנה 97(ב)]], הותקנו תאורות מהבהבות כאמור [[בתקנה 97(ב)]], הן יתווספו רק לתאורות המשך הציר הקבועות ממרחק של 900 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 300 מטרים ממנו;
: (5) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(1)(ד)]], תאורות המשך הציר ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול, יכול שיהיו גם בדפוס של תאורה אחת שלאחריה פס תאורות באורך של 4 מטרים לפחות, לסירוגין, הכול כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון.

@ 99. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI או מסוג APAPI - הוראות כלליות
: (א) בעל רישיון יציב מערכת חזותית לציון זווית הגישה לפי תקנה זו, שתשמש בגישה למסלול, אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים האלה או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
:: (1) המסלול נועד לשמש מטוסים המונעים במנועי טורבינה או מטוסים אחרים בעלי מאפייני גישה דומים;
:: (2) בעל הרישיון נוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) קיימת הנחיה חזותית לא מספיקה לשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מגישה מעל מים או מעל פני שטח חסרי מאפיינים ביום, או מגישה בהעדר תאורות חיצוניות מספיקות באזור הגישה בלילה;
::: (ב) קיים מידע שעלול להטעות את הטייס בשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מפני שטח או שיפועי מסלול מטעים;
::: (ג) קיימים עצמים באזור הגישה, שעלולים ליצור סיכון משמעותי אם מטוס ירד מתחת לתוואי הגישה הרגיל {{מוקטן|(normal approach path)}}; לעניין זה על בעל הרישיון להביא בחשבון את שאלת קיומם של עזרים חזותיים או אחרים המספקים התרעה מפני עצמים כאמור;
::: (ד) התנאים הפיזיים באחד מקצות המסלול או בסביבתו מהווים סיכון משמעותי לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
::: (ה) פני השטח או תנאי מזג האוויר הרווחים הם כאלה שכלי הטיס עשוי להיות נתון לערבול חריג {{מוקטן|(unusual turbulence)}} במהלך הגישה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מסוג PAPI, למעט לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, שאז יכול שהמערכת החזותית כאמור תהיה מסוג APAPI.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מתאימה לשימוש ביום ובלילה.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא כוללת מנגנון מתאים לשליטה בעוצמת תאורות המערכת, שיאפשר התאמה שלה לתנאי הראות ולאור הרקע בשדה התעופה ומניעת סנוור.
: (ה) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן בכל תאורה המרכיבה אותה מעבר הצבעים מאדום ללבן {{מוקטן|(colour transition from red to white)}} במישור האנכי, העוצמה המלאה של האור האדום {{מוקטן|(full intensity the red light)}}, פיזור עוצמת האור שלה ויכולת שינוי הזווית שלה, מפני השטח ומעלה {{מוקטן|(adjustment in elevation)}}, הם לפי נספח 14 לעניין &quot;PAPI and APAPI&quot; לגבי &quot;Characteristics of the light units&quot;.
: (ו) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה תוכנו {{מוקטן|(designed)}} כך שמשקעי זיהום על גביהן מפריעים רק בצורה המזערית האפשרית לאותות האור ולא משפיעים על מעבר הצבעים ועל הזווית שבה על מעבר הצבעים כאמור להיראות.
: (ז) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן זווית הגישה {{מוקטן|(approach slope)}} שלה היא לפי האיור שעניינו &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, ומתאימה לכלי הטיס שאותם נועדה לשמש, בשים לב לסוג המערכת; אם המסלול מצויד במיתקן עזר לטיסה מסוג ILS - תהיה זווית הגישה של המערכת כאמור קרובה ככל האפשר לזווית הגישה של מיתקן העזר לטיסה כאמור.
: (ח) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה ממוקמות, לפי הוראות אלה:
:: (1) בתבנית ובמידת סטייה מרבית מותרת מהתקן הנדרש {{מוקטן|(installation tolerances)}}, לפי האיור שעניינו &quot;Siting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשים לב לסוג המערכת;
:: (2) הן נראות, מנקודות מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, כקו אופקי;
:: (3) הן מותקנות נמוך ככל האפשר;
:: (4) הן עצם שביר.
: (ט) לא יפעיל בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן יש סביבה מישור הגנה ממכשולים {{מוקטן|(obstacle protection surface)}}, שאישר לו המנהל, לפי הוראות אלה:
:: (1) הוא מבטיח מרחב נקי ממכשולים שעשויים להסתיר את תאורות המערכת החזותית לציון זווית הגישה מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול;
:: (2) הוא מתאים לתהליכי הגישה למסלול.

@ 100. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 4 תאורות, המרווחות זו מזו בצורה שווה;
:: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, זולת אם נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
:: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה תאורות כאמור בתקנת משנה (ג)(4), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה &quot;Desired wheel clearance&quot; בטבלה שעניינה &quot;Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
: (ג) בעל רישיון יציב קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
:: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה וקטנה מזווית C - את שתי התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום ואת שתי התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית C או גדולה ממנה וקטנה מזווית D - את התאורה הקרובה ביותר למסלול בצבע אדום ואת שלוש התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (3) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית D או גדולה ממנה - את כל התאורות בצבע לבן;
:: (4) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את שלוש התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום, ואת התאורה הרחוקה ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (5) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את כל התאורות בצבע אדום;
:: בתקנת משנה זו, &quot;זווית A&quot;, &quot;זווית B&quot;, &quot;זווית C&quot; ו&quot;זווית D&quot; - לפי איור משנה &quot;‎3° PAPI illustrated&quot; באיור &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]].

@ 101. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 2 תאורות;
:: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
:: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה את התאורה כאמור בתקנת משנה (ג)(1), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה &quot;desired wheel clearance&quot; בטבלה שעניינה &quot;Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
: (ג) קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יוצב כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
:: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את התאורה הקרובה למסלול בצבע אדום ואת התאורה הרחוקה מהמסלול בצבע לבן;
:: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה - את שתי התאורות בצבע לבן;
:: (3) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את שתי התאורות בצבע אדום;
:: בתקנת משנה זו, &quot;זווית A&quot; ו&quot;זווית B&quot; - לפי איור משנה &quot;‎3° APAPI illustrated&quot; באיור &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]].

@ 102. מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול
: (א) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יציב מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold identification lights)}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי תאורות שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול ובמרחק של כ-10 מטרים משורות תאורות צידי המסלול, מצידן החיצוני לעומת ציר המסלול;
:: (2) שתי התאורות כאמור הן לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מאירות בצבע לבן;
::: (ב) הן מהבהבות לפי הוראות אלה:
:::: (1) בתדירות שבין 60 לבין 120 הבהובים לדקה;
:::: (2) כך שהבהובי שתי התאורות מתואמים {{מוקטן|(synchronized)}};
::: (ג) הן נראות מכיוון הגישה למסלול.

@ 103. מערכת תאורות צידי מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}} לפי תקנה זו במסלולים אלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (2) במסלול המיועד לשמש בלילה;
:: (3) במסלול המיועד לשמש ביום, להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שממוקמות לכל אורך המסלול, ובמרחקים אלה:
::: (א) במרחק שווה משני צידי ציר המסלול;
::: (ב) במרחק שלא עולה על 3 מטרים מצידי המסלול, מצידם החיצוני לעומת ציר המסלול;
:: (2) התאורות לאורך כל אחת משורות התאורות ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 60 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 100 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
::: (ג) כך שהן בקו אחד עם התאורות שבצד השני;
:: (3) התאורות מאירות באור קבוע בצבע לבן;
:: (4) התאורות נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו, ואם מערכת תאורות צידי מסלול מיועדת לספק הנחיה בביצוע הקפה {{מוקטן|(circling guidance)}} - התאורות נראות מכל הכיוונים;
:: (5) התאורות מאירות בזווית, מפני השטח ומעלה, שלא עולה על 15 מעלות ביחס לאופק;
:: (6) התאורות מאירות בעוצמה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת המסלול, שלא פחותה מ-‎50 cd, למעט לגבי שדה תעופה שאין סביבו אור רקע, שאז רשאי בעל הרישיון להקטין את עוצמת התאורות בלא פחות מ-‎25 cd, כדי למנוע את סנוור הטייס.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, ימקם בעל הרישיון את שורות התאורות במרחק שלא יפחת מ-30 ולא יעלה על 33 מטרים מציר המסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), בהצטלבות של מסלולים רשאי בעל הרישיון לפעול לפי הוראות אלה, ובלבד שנותרת הנחיה מתאימה לשימוש הטייס:
:: (1) לרווח את התאורות זו מזו אף שלא באופן אחיד;
:: (2) לא לקיים את הוראות תקנת משנה (ב)(2)(ג).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3), יחולו הוראות אלה:
:: (1) אם מפתן המסלול מוזז - התאורות בין תחילת המסלול לבין מפתן המסלול המוזז יאירו, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, בצבע אדום;
:: (2) במקטע הסמוך לסוף המסלול לעומת הנקודה שממנה מתחילה ריצת ההמראה, שאורכו 600 מטרים או שליש מאורך המסלול, לפי הנמוך שבהם - התאורות יאירו, מנקודת מבטו של טייס הממריא ממנו, בצבע צהוב.

@ 104. מערכת תאורות מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}} במסלול שבו הוצבה מערכת תאורות צידי מסלול לפי [[תקנה 103(א)]], למעט במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז ושהוצבה בהם מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול לפי [[תקנה 105]].
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) אם מפתן המסלול נמצא בקצה המסלול, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר למפתן המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
:: (2) אם מפתן המסלול מוזז, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול, במפתן המסלול המוזז;
:: (3) היא מורכבת לפי ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו &quot;Arrangement of runway threshold and runway end lights&quot; בנספח 14:
::: (א) לגבי מסלול לא-ממוכשר ולגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת, מאחד מאלה:
:::: (1) 6 תאורות לפחות, שימוקמו במרווחים אחידים לרוחב המסלול, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
:::: (2) 6 תאורות לפחות, שיחולקו לשתי קבוצות תאורות בנות אותו מספר של תאורות, כך שמתקיימים בהן אלה:
::::: (א) התאורות בתוך קבוצת תאורות מרווחות במרווחים אחידים;
::::: (ב) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול;
::::: (ג) המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]], או בין זוגות פסי התאורה של תאורות אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 108]], לפי העניין, ואם לא הוצבו למסלול סימוני אזור נגיעה או תאורות אזור נגיעה כאמור, לא עולה המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת - מתאורות המרווחות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול לכל רוחב המסלול;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן {{מוקטן|(beam spread)}} מתאימים לתנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 105. מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול {{מוקטן|(wing bar lights)}} במסלולים אלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול;
:: (2) במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז, ולא הוצבה בהם מערכת תאורות מפתן מסלול לפי [[תקנה 104]].
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו &quot;Arrangement of runway threshold and runway end lights&quot; בנספח 14:
:: (1) היא מורכבת משתי קבוצות תאורות;
:: (2) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בניצב לציר המסלול ובקו אחד עם מפתן המסלול;
:: (3) כל קבוצת תאורות מורכבת מ-5 תאורות לפחות, המשתרעות 10 מטרים לפחות מצידה החיצוני של שורת תאורות צידי המסלול;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזורן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 106. מערכת תאורות סוף מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}} במסלול שבו הוצבו תאורות צידי מסלול.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות סוף מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
:: (2) היא מורכבת מ-6 תאורות לפחות, לפי אחד מאלה:
::: (א) קבוצה אחת של תאורות, שהתאורות המרכיבות אותה מרווחות בצורה אחידה בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
::: (ב) שתי קבוצות של תאורות, בנות אותו מספר של תאורות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
:::: (1) הן ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול, כשהמרווחים בין התאורות בתוך כל קבוצה אחידים;
:::: (2) המרווח ביניהן לא עולה על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
:: (3) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, המרווחים בין תאורות סוף מסלול כאמור בתקנת משנה (ב)(2), לא עולים על 6 מטרים, למעט המרווח בין שתי קבוצות התאורות כאמור בתקנת משנה (ב)(2)(ב), שיכול שיהיה גדול יותר מ-6 מטרים;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 107. מערכת תאורות ציר מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}} על מסלולים, לפי הוראות אלה:
:: (1) על מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (2) על מסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-400 מטרים;
:: (3) במסלול שלא כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - אם הורה לו כך המנהל, בין השאר בשים לב למהירות ההמראה של המטוסים שאותם נועד המסלול לשמש ולמרחק בין שורות תאורות צידי המסלול.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) לאורך ציר המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי הוא להסיטה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.60 מטרים מציר המסלול;
::: (ב) ממפתן המסלול עד לסוף המסלול, במרווחים של 15 מטרים בקירוב, ואולם לגבי מסלול המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים ויותר, רשאי המנהל לאשר לבעל הרישיון, לאחר שנוכח לדעת כי רמת השמישות של תאורות ציר המסלול מאפשרת זאת, כי המרווחים יהיו 30 מטרים בקירוב;
::: (ג) במקרה של מפתן מסלול מוזז - נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), תהיה גם מערכת תאורות שתספק הנחיה חלופית לגבי ציר המסלול מתחילת המסלול עד למפתן המסלול המוזז, באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) מערכת תאורות גישה;
:::: (2) המשך מערכת תאורות ציר מסלול;
:::: (3) פסי תאורה באורך של 3 מטרים לפחות, שמאפייניהם ועוצמתם מספקים את ההנחיה לגבי מיקום ציר המסלול במהלך ההמראה, הם לא מסנוורים את הטייס של כלי הטיס הממריא, והם לפי הוראות אלה:
::::: (א) פסי התאורה ממוקמים בניצב לציר המסלול לאורכו;
::::: (ב) פסי התאורה ממוקמים במרווחים אחידים של 30 מטרים זה מזה;
::::: (ג) לפי האיור שעניינו &quot;Example of approach and runway lighting for runway with displaced thresholds&quot; לנספח 14, לעניין &quot;Runway centre line barrettes&quot;;
:::: (4) אם המסלול משמש לנחיתה - התאורות כאמור בפסקה (1)(ג)(1) עד (3) יכללו גם אחד מאלה, לפי העניין:
::::: (א) אם הן לפי פסקה (1)(ג)(2) - מנגנון המאפשר את כיבוין;
::::: (ב) אם הן לפי פסקאות (1)(ג)(1) או (1)(ג)(3) - מנגנון המאפשר את שינוי עוצמתן;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע, לפי הוראות אלה:
::: (א) מתחילתן עד למרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול - בצבע לבן;
::: (ב) ממרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול - לסירוגין, בצבע אדום ובצבע לבן;
::: (ג) ממרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול עד לסוף המסלול - בצבע אדום;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2)(ב) ו-(ג), לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, אורך המקטע של תאורות ציר המסלול המאירות באור קבוע בצבע אדום ובצבע לבן לסירוגין, ישתרע מנקודת האמצע של חלק המסלול המשמש לנחיתה עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול.

@ 108. מערכת תאורות אזור נגיעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(touchdown zone lights)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אזור נגיעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה משתרעות ממפתן המסלול לאורך המסלול, למרחק של 900 מטרים, למעט לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, שאז התאורות המרכיבות אותה לא ישתרעו מעבר לנקודת האמצע של המסלול;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה הן בדפוס של זוגות של פסי תאורות, לפי הוראות אלה:
::: (א) זוגות פסי התאורות ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול;
::: (ב) המרחק הרוחבי בין זוגות פסי התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]];
::: (ג) המרחק בין זוג פסי תאורות לבין הזוג הבא אחריו, לאורך המסלול, הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי, לשם הפעלת המסלול בתנאי ראות נמוכה, המרחק כאמור צריך להיות 30 מטרים, או שהורה לו המנהל לעשות כן;
::: (ד) בכל פס תאורות מתקיימים אלה:
:::: (1) הוא ניצב לציר המסלול;
:::: (2) הוא מורכב מ-3 תאורות לפחות, שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
:::: (3) הוא באורך שלא פחות מ-3 מטרים ולא עולה על 4.50 מטרים;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 109. מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר
: (א) בעל רישיון יציב מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר {{מוקטן|(rapid exit taxiway indicator lights (RETILs))}} לפני מסלול הסעה לפינוי מהיר, באלה:
:: (1) במסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) בשדה תעופה שיש בו צפיפות תנועה גבוהה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מכלול תאורות חיווי לפינוי מהיר אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא מורכב מ-3 קבוצות של תאורות, שממוקמות על המסלול, באותו צד של ציר המסלול שממנו יוצא מסלול ההסעה לפינוי מהיר, לפי האיור שעניינו &quot;Rapid exit taxiway indicator lights (RETILS)&quot; בנספח 14, ובמרחקים האלה:
::: (א) במרחק של 100 מטרים מנקודת ההשקה {{מוקטן|(point of tangency)}} של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבת תאורה אחת, במרחק של 2 מטרים מציר המסלול;
::: (ב) במרחק של 200 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 2 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
:::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
:::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
::: (ג) במרחק של 300 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 3 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
:::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
:::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
:: (2) בכל מקרה של כשל בתאורה המרכיבה אותו או כל כשל אחר המונע את תצוגת דפוס התאורות {{מוקטן|(light pattern)}}, כמפורט בתקנה זו בשלמותו, התאורות המרכיבות אותו לא מאירות;
:: (3) במסלול שבו קיימים מספר מסלולי הסעה לפינוי מהיר, מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחד לא חופף מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחר;
:: (4) התאורות המרכיבות אותו מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) הוא מותקן כך שיהיה ניתן להפעילו בצורה נפרדת מתאורות אחרות.

@ 110. מערכת תאורות שטח עצירה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway lights)}} בשטח עצירה של מסלול המיועד לשימוש בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) הן מורכבות מאלה:
::: (א) שתי שורות תאורות מקבילות לכל אורך שטח העצירה, שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המשך ציר המסלול, בהמשך לתאורות צידי המסלול;
::: (ב) שורת תאורות לאורך סוף שטח העצירה, שממוקמות בניצב להמשך ציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף שטח העצירה מחוץ לשטח העצירה, במרחק שלא עולה על שלושה מטרים ממנו;
:: (2) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 111. מערכת תאורות ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}} באלה:
:: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) במסלול הסעה המשמש לפינוי המסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} ובצומת של מסלולי הסעה, המיועדים לשימוש בלילה בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי מדובר בצומת מורכב של מסלולי הסעה {{מוקטן|(complex taxiway intersection)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן;
:: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון יציב תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה או במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בלא תלות בתנאי הראות, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נחוץ לשם בטיחות הפעלת שדה התעופה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) על סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן לא ניתן למקמן כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיטן באופן אחיד למרחק שלא עולה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה;
::: (ב) במקטע ישר של מסלול הסעה - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה לאורך ציר מסלול ההסעה, ואולם במקרים האלה, יחולו על מיקום תאורות ציר מסלול ההסעה ההוראות המפורטות לצידם:
:::: (1) אם בתנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה ניתן לתת הנחיה מספקת גם במרווחים גדולים יותר - רשאי בעל הרישיון למקמן במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (2) במקטע ישר וקצר - הן ממוקמות במרווחים אחידים קטנים מ-30 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (3) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ג) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - הן ממוקמות לאורך המקטע, בהמשך לתאורות ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אל העיקול, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול, ובמרווחים המספקים הנחיה לגבי העיקול;
::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), המרווחים האמורים ישתרעו גם לאורך של 60 מטרים לפני ואחרי קצות המקטע המעוקל, לאורך המקטעים הישרים המובילים אליו ויחולו גם ההוראות האלה:
:::: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - במרווחים לפי אלה:
::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא 400 מטרים או יותר - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (2) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר - במרווחים לפי אלה:
::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא בין 400 מטרים ל-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ג) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו גדול מ-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ה) במסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה:
:::: (1) הן מתחילות בנקודה הנמצאת במרחק של 60 מטרים לפני נקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
:::: (2) הן משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה לאחר סוף המקטע המעוקל, עד לנקודה שבה צפוי מטוס להגיע למהירות הסעה רגילה לאחר פינוי המסלול;
:::: (3) במקטע שבו ציר מסלול ההסעה מקביל לציר המסלול - הן ממוקמות במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו &quot;Offset runway and taxiway centre line lights&quot; בנספח 14;
:::: (4) המרווחים בין תאורה לתאורה לא עולים על 15 מטרים, אלא אם כן לא הוצבו תאורות ציר מסלול למסלול שממנו מתבצע הפינוי, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את התאורות במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ו) במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול, שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה:
:::: (1) התאורות מתחילות בנקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
:::: (2) התאורות משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה עד לקו אחד עם שלט מסלול פנוי;
:::: (3) התאורה הראשונה מוצבת במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו &quot;Offset runway and taxiway centre line lights&quot; בנספח 14;
:::: (4) התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ז) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, ואולם במקרים האלה יחולו הוראות אלה:
::: (א) תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} יהיו לפי איור שעניינו &quot;Taxiway lighting&quot; בנספח 14, לעניין &quot;rapid exit taxiway&quot; ולעניין &quot;‎&quot;other&quot; exit taxiway&quot;, לפי העניין, ויאירו באור קבוע, בצבעים האלה:
:::: (1) התאורה הראשונה בציר מסלול ההסעה המשמש לפינוי מסלול - בצבע ירוק;
:::: (2) התאורה הקרובה ביותר לעמדת ההמתנה למסלול - בצבע צהוב;
:::: (3) התאורות בין התאורות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - בצבע צהוב ובצבע ירוק לסירוגין;
:::: (4) שאר התאורות לכיוון המתרחק מהמסלול - בצבע ירוק;
::: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יבטיח כי מתקיימים גם אלה:
:::: (1) אם מסלול ההסעה מוביל למסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לציר המסלול;
:::: (2) אם מסלול ההסעה חוצה מסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לעמדת ההמתנה למסלול שמנגד;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מוצבות כך שאין בלבול בינן לבין תאורות מפתן מסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שבשדה התעופה צפיפות תנועה נמוכה, וכי מערכת תאורות צידי מסלול ההסעה וסימון ציר מסלול ההסעה מספקים הנחיה מספקת.

@ 112. מערכת תאורות צידי מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge lights)}} באלה:
:: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה;
:: (2) במשטח פנייה, מפרץ המתנה או רחבה המיועדים לשימוש בלילה;
:: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה כאמור, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שקיימת הנחיה מספקת באמצעות עזרים חזותיים אחרים, ולכן אין צורך בקביעתה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שימוקמו לפי ההוראות האלה:
::: (א) לאורך צידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, לפי העניין;
::: (ב) קרוב ככל האפשר לצידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, מצידם החיצוני, ובכל מקרה במרחק שלא יעלה על 3 מטרים מהם;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה, לאורך כל אחת משורות התאורות, ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) במקטע ישר של מסלול הסעה, במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, במפרץ המתנה, וברחבה - במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ב) במקטע מעוקל של מסלול הסעה - במרווחים קטנים מ-60 מטרים בין תאורה לתאורה, וכך שהן מספקות הנחיה מספקת לגבי העיקול;
::: (ג) במשטח פנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות לפי הוראות אלה:
::: (א) באור קבוע בצבע כחול;
::: (ב) בזווית, מפני השטח ומעלה, המגיעה ל-75 מעלות לעומת האופק לפחות, ובעוצמות שאינן פחותות מהעוצמות האלה, לפי הזווית:
:::: (1) ‎2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שבין 0 מעלות עד 6 מעלות;
:::: (2) ‎0.2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שגדולה מ-6 מעלות ועד 75 מעלות;
::: (ג) הן נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס המסיע על מסלול ההסעה בשני הכיוונים, ואולם בהצטלבות מסלולי הסעה, במסלול הסעה לפינוי מסלול או בעיקול במסלול הסעה, הן מוסתרות בכל כיוון שבו הן עלולות ליצור בלבול ביניהן לבין תאורות אחרות.

@ 113. מערכת תאורות משטח פנייה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad lights)}} במשטח פנייה למסלול המיועד לשימוש בכל אחד מאלה:
:: (1) בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות משטח פנייה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות על סימון משטח הפנייה, אלא אם כן לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיט את התאורות המרכיבות אותה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון משטח הפנייה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות לאורך ציר משטח הפנייה, במרווחים לפי הוראות אלה:
::: (א) במקטע ישר של משטח הפנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים;
::: (ב) במקטע מעוקל של משטח הפנייה - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב אל משטח הפנייה או הנמצא עליו.

@ 114. מערכת תאורות עמדת המתנה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה {{מוקטן|(stop bar)}} בכל עמדת המתנה למסלול המשמשת מסלול שנועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, אלא אם כן המנהל אישר לו שלא להציבה, לאחר שנוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) קיימים עזרים ונהלים מתאימים לסייע במניעת חדירות לא מאושרות למסלול {{מוקטן|(inadvertent incursions)}};
:: (2) אם המסלול מופעל בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, קיימים נהלים שמטרתם להגביל את אלה:
::: (א) מספר כלי הטיס באזור התמרון, לאחד בכל זמן נתון;
::: (ב) מספר כלי הרכב באזור התמרון, למזערי ההכרחי.
: (ב) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו יותר מעמדת המתנה למסלול אחת, יפעיל בעל הרישיון, בכל רגע נתון, רק את תאורות עמדת ההמתנה שבשימוש, לפי אופן הפעלת המסלול.
: (ג) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס, יש צורך שכלי טיס מסיע יעצור וימתין בעמדת המתנת ביניים עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב בעמדת המתנת הביניים מערכת תאורות עמדת המתנה.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) לכל רוחב מסלול ההסעה;
::: (ב) לפני סימון עמדת ההמתנה למסלול לכיוון התנועה למסלול;
::: (ג) בסמוך ככל האפשר לסימון עמדת ההמתנה למסלול;
:: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שמוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר זו מזו;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
:: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עלולות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות 3 מטרים מצידי מסלול ההסעה לפחות, אחת מכל צד של מערכת תאורות עמדת ההמתנה;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
:: (5) היא מקושרת {{מוקטן|(Interlocked)}} למערכת תאורות ציר מסלול ההסעה שממוקמת מעבר לה, כך שבשעה שמערכת תאורות עמדת ההמתנה דולקת, כל תאורה שהיא חלק ממערכת תאורות ציר מסלול הסעה שמוצבת מעבר לעמדת ההמתנה למסלול למרחק של 90 מטרים לפחות כבויה, ולהפך;
:: (6) היא נשלטת בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) כל מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לכניסה למסלול, כוללת מנגנון לשליטה נפרדת בה;
::: (ב) מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד, יכולה להישלט גם ביחד עם מערכות תאורות עמדת המתנה אחרות שהוצבו במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד או לכלול מנגנון לשליטה נפרדת בה.

@ 115. מערכת תאורות אין כניסה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אין כניסה {{מוקטן|(no-entry bar)}} במסלול ההסעה המשמש רק לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit only taxiway)}}, לכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אין כניסה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לכל רוחב מסלול ההסעה, בנקודה שאותה אסור לכלי טיס או לכלי רכב לחצות לכיוון המסלול, בקו אחד עם שלט אין כניסה לפי [[תקנה 69]] או סימון אין כניסה לפי [[תקנה 56(ג)(3)]];
:: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שיוצבו במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה;
:: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עשויות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות אחת מכל צד של מערכת תאורות אין כניסה;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון התנועה שהכניסה אליו אסורה.
: (ג) תאורות ציר מסלול ההסעה המשמשות לפינוי המסלול, שממוקמות מעבר למערכת תאורות אין כניסה, יהיו כך שלא ייראו לטייס המסיע לכיוון המסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 116. מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position lights)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]];
:: (2) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]], אם נוכח בעל הרישיון כי נדרש להבליט אותה, לשם הפעלה בטוחה של מסלולי ההסעה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משורה של שלוש תאורות שממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) בניצב לציר מסלול ההסעה;
::: (ב) 0.30 מטרים לכל היותר לפני סימון עמדת המתנת הביניים, לאורכו, מהכיוון שבו כלי טיס צפוי להסיע אל עמדת המתנת הביניים;
::: (ג) כך שאחת מוצבת על ציר מסלול ההסעה והאחרות מוצבות, אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.50 מטרים ממנו;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו.

@ 117. מערכת תאורות התרעת מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול {{מוקטן|(runway guard lights)}} בחיבור של מסלול ההסעה עם מסלול שהוא אחד מאלה:
:: (1) המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, ולא הוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה;
:: (2) בשדה התעופה שבו קיימת צפיפות תנועה גבוהה - אם המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול שבין 550 מטרים ל-1,200 מטרים;
:: (3) אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), נוכח בעל רישיון לדעת כי חיבור של מסלול ההסעה עם מסלול, הוא אזור סיכון {{מוקטן|(hot spot)}}, יציב בחיבור כאמור מערכת תאורות התרעת מסלול, שתשמש בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול אלא אם כן היא לפי אחת מהתצורות {{מוקטן|(configuration)}} האלה:
:: (1) &quot;תצורה A&quot;, שמורכבת מ-2 רמזורים, שמתקיימות בהם הוראות איור המשנה &quot;configuration A&quot; באיור שעניינו &quot;Runway guard lights&quot; בנספח 14 והוראות אלה:
::: (א) בכל אחד מצידי מסלול ההסעה ממוקם רמזור אחד, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
::: (ב) בכל רמזור 2 תאורות, אחת לצד השנייה, שמהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב;
::: (ג) הבהובי רמזור אחד מסונכרנים עם הבהובי הרמזור השני;
::: (ד) התאורות בכל רמזור הן כך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
::: (ה) אם התאורות משמשות בשעות אור יום - יש מעל כל רמזור מגן שמש {{מוקטן|(visor)}}, שמונע הפרעה של קרני השמש לחיווי שהרמזור נועד לספק;
:: (2) &quot;תצורה B&quot;, שמורכבת מתאורות שמתקיימות בהן הוראות איור המשנה &quot;configuration B&quot; באיור שעניינו &quot;Runway guard lights&quot; בנספח 14 והוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות לכל רוחב מסלול ההסעה, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
::: (ב) הן מוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים;
::: (ג) הן מהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב, כך ששתי תאורות סמוכות לא מהבהבות בעת ובעונה אחת, וכך שתאורות שאינן סמוכות מהבהבות יחדיו;
::: (ד) הן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו.
: (ד) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה ובנסיבות לפי הוראות אלה:
:: (1) בתצורה A - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (א);
:: (2) בתצורה A או בתצורה B - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד)(2), לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה B במסלול הסעה שהוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה.
: (ו) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, יפעיל בעל הרישיון רק את מערכת תאורות התרעת המסלול הישימה לעמדת ההמתנה למסלול הפעילה בזמן הנתון, לפי אופן הפעלת המסלול.

@ 118. מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position light)}} בכל עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שקיימת בחיבור של דרך לכלי רכב עם מסלול המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת בסמוך לסימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב, בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק שבין מטר אחד לשני מטרים מצד הדרך;
:: (2) היא מורכבת מאחד מאלה:
::: (א) רמזור, נשלט בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, שמאיר בצבע אדום להוראה לעצור, ובצבע וירוק להוראה לנסוע;
::: (ב) תאורה מהבהבת בצבע אדום, שמהבהבת בתדירות של 30 עד 60 הבהובים לדקה;
:: (3) היא מאירה באופן חד-כיווני וכך שהיא נראית לנהג של כלי רכב המסיע לכיוון המסלול, ומתקרב לעמדת ההמתנה;
:: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה עמדת ההמתנה כאמור לשמש, ולא מסנוורת את נהג כלי הרכב המשתמש בה.

@ 119. מערכת תאורות הצפה לרחבה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות הצפה לרחבה {{מוקטן|(apron floodlighting)}} ברחבה ובעמדת חניה מבודדת המיועדות לשימוש בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות הצפה לרחבה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות ומכוונות לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מספקות תאורה מספקת לכל אזור ברחבה שבו ניתן שירות לכלי טיס, תוך מזעור הסנוור האפשרי של טייס של כלי טיס באוויר או על הקרקע, של מפקח על תעבורה אווירית במגדל הפיקוח, של אדם העוסק בניהול הרחבה ושל אדם ברחבה;
::: (ב) הן מאירות כל עמדת חניה משני כיוונים לפחות, כדי למזער הצללה;
:: (2) הפיזור הספקטרלי {{מוקטן|(spectral distribution)}} של התאורות המרכיבות אותה הוא כך שיהיה ניתן לזהות בצורה נכונה את הצבעים המשמשים לסימונים על גבי כלי טיס הקשורים במתן שירותים לכלי הטיס ואת צבעי הסימונים על הרחבה ובסביבתה, לרבות סימוני מכשולים;
:: (3) ההארה הממוצעת {{מוקטן|(average illuminance)}} שלה היא לפי נספח 14 לעניין &quot;Apron floodlighting&quot; לגבי &quot;Average illuminance&quot;, בשים לב לאזור שאותו התאורות נועדו להאיר.

@ 120. מערכת הנחיה חזותית לעגינה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה ולא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system (VDGS))}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת הנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משני אלה:
::: (א) רכיב כיווני {{מוקטן|(azimuth guidance unit)}}, שיספק הנחיה בדבר כיוון התנועה;
::: (ב) רכיב עצירה {{מוקטן|(stopping position indicator)}}, שיספק הנחיה בדבר נקודת העצירה;
:: (2) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, ובלבד שאינה מסנוורת את הטייס שאותו נועדה להנחות;
::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה לשמש, אם אפשר בלי שתידרש פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים;
::: (ג) אם נדרשת פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים - היא מספקת חיווי בדבר טיפוס כלי הטיס כאמור, לטייס ולמפעיל המערכת;
:: (3) היא מספקת לטייס חיווי ברור לגבי כשל ברכיב הכיווני, ברכיב העצירה או בשניהם גם יחד;
:: (4) ניתן לכבות את הרכיב הכיווני או את רכיב העצירה, בנפרד;
:: (5) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לטייס הנחיה מתמשכת בין סימוני עמדת החניה לבין נקודת העצירה;
:: (6) היא במידת דיוק שתספק הכוונה עד לגשר להולכת נוסעים לכלי טיס ולמיתקני השירותים הקבועים בעמדת החניה שאותה היא אמורה לשמש;
:: (7) ברכיב הכיווני מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא ממוקם על המשך קו הכניסה לעמדת החניה או בסמוך אליו, מול נקודת העצירה, כך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
::: (ב) הוא מספק חיווי חד-משמעי בהנחיה לימין או לשמאל, כך שהטייס יכול להתמיד לאורך קו הכניסה לעמדת החניה בלי להידרש לניהוג יתר {{מוקטן|(over-controlling)}};
::: (ג) אם נעשה בו שימוש בצבעים לשם הנחיית הכיוון - צבע ירוק משמש לזיהוי קו הכניסה לעמדת החניה וצבע אדום משמש לחיווי סטייה מקו הכניסה כאמור;
:: (8) ברכיב העצירה מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא ממוקם בסמוך לרכיב הכיווני, כך שטייס יכול, בעת ובעונה אחת, לראות את שני רכיבי המערכת, בלי להסיט את ראשו, וכך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
::: (ב) הוא מספק חיווי על נקודת העצירה המתאימה לכלי הטיס שלו מסופקת הנחיה חזותית, ואם הוא מחווה מידע בנוגע לנקודת העצירה לגבי טיפוס כלי טיס מסוים - הוא מספק מידע תוך התחשבות בטווח הצפוי של שינויים בגובה עיני הטייסים ובזווית הצפייה במידע מתא הטייס לגבי אותו טיפוס;
::: (ג) הוא מספק מידע בדבר קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} של כלי הטיס לנקודת העצירה, לפי הוראות אלה:
:::: (1) החל ממרחק של 10 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
:::: (2) כך שמתאפשר לטייס להאט את כלי הטיס באופן הדרגתי עד לעצירה מלאה בנקודת העצירה;
::: (ד) אם נעשה שימוש בצבעים לשם הנחיה לנקודת העצירה - צבע ירוק משמש כדי לחוות לטייס כלי הטיס כי הוא יכול להוסיף להתקדם, וצבע אדום משמש לחיווי הגעתו לנקודת העצירה ויכול שייעשה נוסף על כך שימוש גם בצבע אחר, בסמוך לנקודת העצירה, כדי להתריע על התקרבות לנקודת העצירה.

@ 121. מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה, לא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, ומתקיים אחד מאלה לפחות, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(advanced visual docking guidance system (AVDGS))}}:
:: (1) נדרש לאמת את טיפוס כלי הטיס שלו מסופקת הנחיה;
:: (2) לגבי עמדה שאליה מובילים מספר נתיבי הסעה - נדרש לציין את נתיב ההסעה לעמדת החניה שבשימוש.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, לפי עמדת החניה שבה היא מוצבת;
::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה להנחות;
:: (2) היא מספקת מידע לכל המהירויות שבהן צפוי כלי טיס להסיע במהלך תמרון העגינה;
:: (3) היא מספקת חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, כך שכלי טיס, המופעל בתנאים רגילים, לא סוטה יותר ממטר אחד מקו הכניסה לעמדת החניה כאמור, בין תחילת הסטייה לבין חיוויה;
:: (4) אם היא מותקנת בעמדת חניה יחד עם מערכת הנחיה חזותית לעגינה לפי [[תקנה 120]], המידע שמספקת מערכת אחת לא סותר את המידע שמספקת המערכת השנייה;
:: (5) היא כוללת חיווי למצב דברים שבו היא לא בשימוש או תקולה;
:: (6) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לאדם האחראי על עגינת כלי הטיס במהלך תמרון העגינה ולכל מי שמסייע לו בכך, הנחיה בלתי מופרעת וברורה, לאורך כל תמרון העגינה;
:: (7) היא מספקת, לכל הפחות, את המידע הזה, לפי השלב המתאים בתמרון העגינה:
::: (א) חיווי בדבר הצורך לבצע עצירת חירום ולהפסיק באופן מיידי את תמרון העגינה, המציג את המילה &quot;STOP&quot; באותיות בצבע אדום;
::: (ב) הטיפוס והדגם של כלי הטיס שלו מסופקת ההנחיה;
::: (ג) חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, שיסופק ממרחק של 25 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
::: (ד) כיוון התיקון הנדרש לשם תיקון הסטייה הצידית מקו הכניסה לעמדת החניה;
::: (ה) חיווי של המרחק לנקודת העצירה, ושל קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} אליה, שיסופקו ממרחק של 15 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
::: (ו) חיווי של הגעה לנקודת העצירה;
::: (ז) חיווי אזהרה בדבר תנועה מעבר לנקודת העצירה;
:: (8) במקרה של חיווי כאמור בפסקה (7)(א), המוצג בד בבד עם כשל של המערכת המתקדמת להנחיה חזותית לעגינה - היא לא מציגה כל חיווי אחר;
:: (9) אם חיווי המרחק לנקודת העצירה נעשה תוך שימוש בספרות, היא מציגה את המרחק כביטוי של מספר המטרים שעד לנקודת העצירה, וממרחק של 3 מטרים לפחות מנקודת העצירה, היא מציגה את המרחק כאמור ברמת דיוק של עשירית המטר;
:: (10) היא כוללת מנגנון המאפשר לצוות האחראי על ההפעלה הבטוחה של עמדת החניה ליזום באמצעותה עצירת חירום;
:: (11) הדיוק של המידע שהיא מציגה הוא לפי המפורט בטבלה שעניינה &quot;A-VDGS recommended displacement accuracy&quot; לנספח 14;
:: (12) הסימנים והגרפיקה המשמשים להצגת המידע משקפים את המידע שמבוקש להציג באופן מובן וברור {{מוקטן|(intuitively representative)}}.

@ 122. מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand manoeuvring guidance lights)}} ברחבה סלולה המיועדת לשימוש בתנאי ראות קשים {{מוקטן|(poor visibility conditions)}} ושלא מסופקת בה הנחיה מתאימה באמצעים אחרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בהתאמה {{מוקטן|(collocated)}} לסימוני עמדת החניה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה, המיועדות להאיר את קו הכניסה לעמדת החניה ואת קו היציאה מעמדת החניה, ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) בעיקולים - במרווחים שלא עולים על 7.5((0)) מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ב) במקטעים ישרים - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות לכל אורך המקטע שלגביו הן אמורות לספק הנחיה, למעט התאורות המיועדות להאיר את קו העצירה, שמאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב לנקודת העצירה;
:: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת עמדת החניה;
:: (5) היא כוללת מנגנון להפעלה לשם חיווי מצב שבו העמדה פעילה או כיבוי לשם חיווי מצב שבו העמדה סגורה.

@ 123. מערכת תאורות מצב מסלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת שהדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול {{מוקטן|(runway incursions)}}, יציב מערכת תאורות מצב מסלול {{מוקטן|(runway status lights (RWSL))}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מצב מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מכל אחד מהרכיבים האלה או משילוב של שניהם:
::: (א) תאורות כניסה למסלול {{מוקטן|(runway entrance lights (REL))}};
::: (ב) תאורות הפסקת המראה {{מוקטן|(take-off hold lights (THLs))}};
:: (2) תאורות הכניסה למסלול הן לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מורכבות משני אלה:
:::: (1) 5 תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} לפחות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::::: (א) הן ממוקמות בקו אחד לאורך ציר מסלול ההסעה, בהיסט 0.60 מטרים מציר מסלול ההסעה, בצד שמנגד לצד שבו הוצבו תאורות ציר מסלול ההסעה, אם הוצבו;
::::: (ב) הן משתרעות ממרחק של 0.60 מטרים לפני עמדת ההמתנה למסלול עד לצד המסלול {{מוקטן|(edge of the runway)}}; בפסקת משנה זו, &quot;עמדת המתנה למסלול&quot;, במצב דברים שבו הוצבו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר לפי [[תקנה 49(4)]] - עמדת ההמתנה הקרובה ביותר למסלול;
::::: (ג) הן מרווחות במרווחים אחידים שאינם פחותים מ-3.80 מטרים ואינם עולים על 15.20 מטרים, בשים לב לאורך המקטע של מסלול ההסעה שלאורכו הן קבועות;
:::: (2) תאורה שקועה נוספת שתמוקם על המסלול, במרחק של 0.60 מטרים מציר המסלול, בקו אחד עם התאורות כאמור בפסקה (1);
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס או כלי רכב המתקרב למסלול ממסלול ההסעה;
::: (ג) הן דולקות כמכלול, בכל צומת של מסלול עם מסלול הסעה, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו;
:: (3) תאורות הפסקת ההמראה הן לפי ההוראות האלה:
::: (א) הן מורכבות מזוגות של תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}}, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
:::: (1) הן ממוקמות -
::::: (א) לאורך ציר המסלול;
::::: (ב) כך שהתאורות בכל זוג קבועות אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.80 מטרים ממנו;
:::: (2) הן משתרעות מנקודה הנמצאת במרחק של 115 מטרים מתחילת המסלול עד למרחק של לפחות 450 מטרים מתחילת המסלול;
:::: (3) הן מוצבות במרווחים אחידים של 30 מטרים;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס הממריא מהמסלול;
::: (ג) הן נדלקות כמכלול, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס או כלי רכב שחצו עמדת המתנה למסלול;
:: (4) היא אוטומטית, כשפעולת השליטה היחידה על המערכת היא להשבית את תאורות הכניסה למסלול, את תאורות הפסקת המראה או את שתיהן גם יחד.

== פרק ה': מערכות חשמל ==

@ 124. מערכות אספקת כוח חשמלי למיתקני עזר לטיסה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן לשדה התעופה אספקה מתאימה של כוח חשמלי ראשי לצורך ההפעלה הבטוחה של מיתקני העזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות באספקת הכוח החשמלי לשדה התעופה ההוראות האלה:
:: (1) מערכת הכוח החשמלי {{מוקטן|(electrical power)}} של שדה התעופה מתוכנת, והכוח החשמלי למיתקני עזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים, בשדה התעופה מסופק, כך שבמקרה של כשל במערכות הכוח החשמלי אין מצב שבו טייס מקבל הנחיה חזותית או לא-חזותית לא מתאימה או מידע מטעה כתוצאה מכשל כאמור;
:: (2) במקרה של כשל במקור הכוח החשמלי הראשי, מיתקני עזר לטיסה שלגביהם נדרשת אספקה של כוח חשמלי משני, מחוברים באופן אוטומטי לאספקת הכוח החשמלי המשני;
:: (3) לכל אחד מהשירותים האלה מסופק כוח חשמלי משני:
::: (א) מנורת האיתות שלפי [[תקנה 35]] ואמצעי התאורה הנדרשים להמשך פעילות מגדל הפיקוח;
::: (ב) כל תאורות המכשולים שלגביהן נוכח בעל הרישיון לדעת שהן חיוניות לשם הבטחת הפעלה בטוחה של כלי טיס;
::: (ג) מערכת תאורת גישה, תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה;
::: (ד) מערכת תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90(ג)]], אם היא מחוברת למקור הכוח החשמלי הראשי;
::: (ה) ציוד מטאורולוגי;
::: (ו) תאורות אבטחה חיוניות, ובכלל זה תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה לפי [[תקנה 165]];
::: (ז) ציוד חיוני ומיתקנים הנדרשים לפעילות צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום בשדה התעופה;
::: (ח) מערכת תאורות הצפה לרחבה לפי [[תקנה 119]];
::: (ט) תאורות של אזורים ברחבה שבהם צפויים נוסעים ללכת;
::: (י) עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת;
:: (4) מרווח הזמן שבין כשל של מקור כוח חשמלי ראשי לבין שחזור מלא {{מוקטן|(complete restoration)}} של כל אחד מהשירותים כאמור בפסקה (3) הוא קצר ככל האפשר, ואולם -
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר ומסלול המשמש להמראה בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הטבלה שעניינה &quot;Secondary power supply requirements&quot; בנספח 14, ובלבד שלגבי תאורה הנמנית עם השירותים בטבלה האמורה, היא פעלה, לפני הכשל כאמור, בעוצמה של 25% לפחות מעוצמתה המרבית;
::: (ב) לגבי עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הוראות הטבלה שעניינה &quot;Power supply switch-over times for ground-based radio aids used at aerodromes&quot; בנספח 10.

@ 125. מערכת ניטור
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן הוא משתמש במערכת לחיווי המצב המבצעי של מערכות שיש לקיים בשדה התעופה (בתקנה זו - מערכת ניטור).
: (ב) לא יעשה בעל רישיון שימוש במערכת ניטור אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) לגבי מערכות תאורה כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Secondary power supply requirements&quot; בנספח 14, במערכת הניטור מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) היא מנטרת באופן אוטומטי את מערכות התאורה כאמור, כך שהיא נותנת התרעה על כל תקלה בהן; התרעה כאמור תינתן -
:::: (1) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה - בתוך 2 שניות מקרות התקלה;
:::: (2) לגבי כל מערכת תאורה אחרת - בתוך 5 שניות מקרות התקלה;
::: (ב) היא מעבירה באופן אוטומטי מידע בדבר תקלה במערכות תאורה כאמור למגדל הפיקוח;
:: (2) לגבי עזרי רדיו לניווט - מערכת הניטור מספקת באופן מתמשך מידע עדכני ליחידת הנת&quot;א המתאימה, בדבר רמת השמישות של עזרי רדיו לניווט המשמשים לגישה לנחיתה בשדה התעופה, לנחיתה בו או להמראה ממנו; מידע כאמור יוצג ביחידת הנת&quot;א המתאימה בצורה בולטת לעין.

== פרק ו': תחזוקת שדה התעופה ==

@ 126. תוכנית תחזוקה לשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה לשדה התעופה, במטרה לשמור על כל מיתקן בשדה התעופה במצב שלא יפגע בבטיחות הטיסה, בסדירותה או ביעילותה, לפי [[פרק זה]].
: (ב) לא יקיים בעל רישיון תוכנית תחזוקה לשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא כוללת הוראות ונהלים בעניינים האלה:
::: (א) ביצוע [[פרק זה]];
::: (ב) תחזוקה מונעת, שמטרתה מניעת כשל של מיתקן בשדה התעופה או גריעה שלו;
::: (ג) סדר הקדימות בהסרת זיהום מאזור התנועה, לגבי שדה תעופה שבו לא ניתן להסיר את הזיהום מכל חלקי אזור התנועה בו-זמנית; הוראות כאמור יכללו הנחיה ברורה שלפיה יש להסיר זיהום ראשית מהמסלול שבשימוש, ויפרטו את סדר הקדימות בהסרת הזיהום מחלקים אחרים של אזור התנועה; בעל הרישיון יחליט בדבר הוראות כאמור לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה, כגון: כוחות הצלה וכיבוי אש ומגדל הפיקוח;
:: (2) ההוראות והנהלים כאמור בפסקה (1) נערכו בידי בעל הרישיון תוך התחשבות בעקרונות הגורם האנושי.

@ 127. מיסעות
: (א) לא יאשר בעל רישיון שימוש בחלק של אזור התנועה שלא נבדק, נוטר ותוחזק לפי תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יבדוק את משטח אזור התנועה ואת סביבתו הסמוכה, וינטר ויתחזק את מצבו בקביעות, במטרה להסיר כל עצם זר שעלול לגרום נזק לכלי טיס, ולמנוע את הימצאותו; בדיקה כאמור תהיה בתדירות ובעיתוי כמפורט בחלק {{מוקטן|(part)}} השמיני למסמך 9137 לגבי &quot;airport surface inspections&quot;, לפי החלק מאזור התנועה שלגביו מתבצעת הבדיקה או בתדירות אחרת שאישר המנהל לבעל הרישיון.
: (ג) בעל רישיון יתחזק את משטח המסלול כך שתימנע היווצרות אי-אחידות מזיקה {{מוקטן|(harmful irregularities)}}; לעניין זה, &quot;אי-אחידות מזיקה&quot; - פגיעה באחידות משטח המסלול {{מוקטן|(Runway surface evenness)}}, לפי צרופה א' לעניין &quot;Runway surface evenness&quot;.
: (ד) בעל רישיון יתחזק מסלול סלול כך שתכונות החיכוך של מסלול כאמור, או של כל חלק ממנו, אינן פחותות מערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לגבי אותו מסלול לפי [[תקנה 11(ג)(2)]]; לעניין זה, &quot;חלק&quot;, לגבי מסלול - כל חלק באורך של 100 מטרים בקירוב.
: (ה) בעל רישיון יתחזק משטח שולי מסלול הסעה המשמש כלי טיס המונע במנועי טורבינה, כך שיהיה נקי מכל עצם זר שיכול להישאב למנוע כאמור, ובכלל זה חלק של המשטח עצמו שהתנתק ממנו כתוצאה משחיקתו.
: (ו) בעל רישיון יבצע באופן עיתי הערכה בראייה של משטח המסלול במטרה לזהות מקומות שבהם קיימת היקוות של מים או שניקוז המים מהם אינו מספק, וינקוט פעולות מתקנות כנדרש; הערכה בראייה כאמור תתבצע בעת שעל משטח המסלול יורד גשם או תחת הדמיה של ירידת גשם על משטח המסלול {{מוקטן|(simulated rain conditions)}}.

@ 128. הסרת זיהום
: (א) לא יאשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במסלול, מסלול הסעה או רחבה שיש עליהם זיהום, אלא אם כן הסיר מהם את הזיהום לפני הפעלת כלי הטיס, כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ב) בעל רישיון יסיר זיהום מכל המשטחים המפורטים להלן ולפי ההוראות שלצידם:
:: (1) ממשטח מסלול בשימוש - במהירות האפשרית ובאופן שלם ככל האפשר, וזאת כדי למנוע את הצטברותו;
:: (2) ממשטח מסלול הסעה - ככל הנדרש כדי לאפשר הסעה של כלי טיס למסלול וממנו;
:: (3) ממשטח רחבה - ככל הנדרש כדי לאפשר לכלי טיס לתמרן בצורה בטוחה, להיגרר או להידחף עליה, לפי העניין.

@ 129. גישור על פערי גובה במסלול בעת ריבודו מחדש
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שעבודות לריבודו לא הסתיימו, אלא אם כן מתקיימות ההוראות שלהלן, והוראות נספח 14 לעניין &quot;Runway pavement overlays&quot;:
: (1) אם יש, כתוצאה מעבודות הריבוד, פערי גובה בין חלקים שונים של משטח המסלול, בעל הרישיון יגשר על פערי גובה כאמור, עד לסיום העבודות, באמצעות כבש זמני {{מוקטן|(temporary ramp)}}, שהשיפוע האורכי שלו, כשהוא נמדד ביחס למשטח שממנו הוא יוצא, הוא אחד מאלה:
:: (א) גדול מ-0.5% ולא יותר מ-1%, לגבי רובד {{מוקטן|(overlay)}} שעוביו הוא עד 5 סנטימטרים;
:: (ב) לא יותר מ-0.5%, לגבי רובד שעוביו גדול מ-5 סנטימטרים;
: (2) עבודות הריבוד לאורכו של המסלול מתבצעות לכיוון כזה שלרוב כלי הטיס העושים שימוש במסלול, השיפוע של הכבש הזמני הוא כלפי מטה;
: (3) בכל שלב בעבודות הריבוד, המסלול מרובד לכל רוחבו;
: (4) משורטטים על המסלול הסימונים האלה:
:: (א) סימון ציר מסלול לפי [[תקנה 39]];
:: (ב) אם קיים מפתן מסלול זמני - מיקומו משורטט באמצעות סימון ברוחב של 3.60 מטרים, לכל רוחב המסלול;
: (5) כל רובד במסלול בנוי ומתוחזק כך שמתקיימים בו, לכל הפחות, ערכי החיכוך המזעריים שהורה המנהל לפי [[תקנה 11(ג)(2)]] לגבי המסלול שעל גביו הוא נבנה.

@ 130. תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים {{מוקטן|(system of preventive maintenance of visual aids)}}, כדי להבטיח את שמישותם ואמינותם המתמשכים של מערכות תאורה וסימונים; לעניין זה, תאורה תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה היא פחות מ-50% מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2, ואולם לגבי תאורה שהעוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה, כפי שהוגדרה בידי היצרן, גדולה מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2 - זו תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית היא פחות מ-50% מהעוצמה שהוגדרה בידי היצרן כאמור.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה, אלא אם כן הוראות תוכנית התחזוקה המונעת לעזרים חזותיים מקוימות לגבי העזרים החזותיים המשמשים את המסלול כאמור.

@ 131. רמת שמישות נדרשת לפי תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים
: תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים, תהיה לפי הוראות אלה:
: (1) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל בקטגוריה II או בקטגוריה III, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 95% מהתאורות שמישות בכל אחד מאלה:
:::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, ב-450 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול;
:::: (ב) תאורות ציר מסלול;
:::: (ג) תאורות מפתן מסלול;
:::: (ד) תאורות צידי מסלול;
::: (2) 90% מתאורות אזור הנגיעה - שמישות;
::: (3) 85% מהתאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, מ-450 מטרים ממפתן המסלול עד ל-900 מטרים ממפתן המסלול - שמישות;
::: (4) 75% מתאורות סוף המסלול - שמישות;
::: (5) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
:: (ג) התוכנית תכלול הוראות בעניינים אלה:
::: (1) הוראות לגבי ביצוע בדיקות חזותיות ומדידות על המסלול {{מוקטן|(in-field measurement)}} של העוצמה, פיזור הקרן וכיוון התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה ותאורות מסלול, שיהיו לפי אלה:
:::: (א) הן יכללו, ככל האפשר, מדידה של כל התאורות כאמור כדי להבטיח את קיום ההוראות הישימות לפי תוספת מספר 2;
:::: (ב) הן ייעשו באמצעות אמצעי מדידה נייד {{מוקטן|(mobile measuring unit)}}, בעל דיוק מספק לשם ניתוח מאפייני כל תאורה בנפרד;
:::: (ג) הן ייעשו בתדירות המתאימה לצפיפות התנועה, רמת הזיהום המקומית, האמינות של התאורות המותקנות וההערכה המתמשכת של תוצאות המדידות, ובלבד שהתדירות לא תפחת מאלה:
::::: (1) לגבי תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} - פעמיים בשנה;
::::: (2) לגבי תאורות שאינן שקועות - פעם בשנה;
::: (2) הוראות לגבי ביצוע בקרה ומדידה של המאפיינים החשמליים של כל מעגל חשמלי שהוא חלק ממערכת תאורות גישה או מתאורות מסלול;
::: (3) הוראות לגבי ביצוע בקרה של התפקוד התקין של כיול עוצמת התאורות ששולט בהן מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
: (2) לגבי מסלול או מסלול הסעה המיועדים לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה:
:: (א) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה שהוצבה בהצטלבות עם מסלול כאמור מתקיימות הוראות אלה:
::: (1) אין בה יותר משתי תאורות לא שמישות;
::: (2) אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות, אלא אם כן המרווח בין התאורות המרכיבות את מערכת תאורות עמדת ההמתנה קטן משמעותית מזה שנדרש לפי [[תקנה 114(ד)(2)]];
:: (ב) לגבי מערכת תאורות ציר מסלול הסעה - אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות;
: (3) לגבי מסלול ממוכשר בקטגוריה I, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו מסלול מופעל בקטגוריה I, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח שמתקיימות הוראות אלה:
::: (1) 85% מהתאורות לפחות שמישות בכל אחד מאלה:
:::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה;
:::: (ב) תאורות מפתן מסלול;
:::: (ג) תאורות ציר מסלול, אם קיימות;
:::: (ד) תאורות צידי מסלול;
:::: (ה) תאורות סוף מסלול;
::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
: (4) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 95% מתאורות ציר מסלול, אם קיימות, ומתאורות צידי המסלול - שמישות;
::: (2) 75% מתאורות סוף מסלול - שמישות;
::: (3) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות;
: (5) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של 550 מטרים או יותר, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 85% מתאורות צידי המסלול וסוף המסלול שמישות;
::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות.

@ 132. מניעת עבודות בנייה או תחזוקה
: לא ירשה בעל רישיון, עבודות בנייה או תחזוקה בקרבת מערכות החשמל של שדה התעופה, בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}.

== פרק ז': שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים ==

=== סימן א': ספר עזר מבצעי ===

@ 133. ספר עזר מבצעי לשדה התעופה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא לפי ספר העזר המבצעי, לרבות כל שינוי בו, שאישר לו המנהל.
: (ב) בעל רישיון ימציא למנהל, לאישורו, את ספר העזר המבצעי שהוא מבקש להפעיל לפיו את שדה התעופה וכל שינוי בו.
: (ג) בעל רישיון יעמיד את ספר העזר המבצעי לשימוש כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה.
: (ד) בעל רישיון יחזיק את ספר העזר המבצעי כך שיהיה קל לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר למי שלרשותו הועמד לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל נוהל שבו את תאריך העדכון האחרון שלו.
: (ה) בעל רישיון יעדכן את ספר העזר המבצעי באופן מתמשך, כך שיתאים בכל עת לפעילות שדה התעופה ולתקנות אלה ויפיץ את עדכוניו למי שלרשותו הועמד.
: (ו) ספר העזר המבצעי יכלול עניינים אלה:
:: (1) הצהרה, חתומה ביד בעל הרישיון, שלפיה ספר העזר המבצעי עומד בדרישות תקנות אלה במלואן;
:: (2) רשימת התפוצה של ספר העזר המבצעי, תוכן העניינים ומילון מונחים וראשי תיבות שבהם נעשה שימוש;
:: (3) רשימת העדכונים שנעשו בספר העזר המבצעי ומידע ונהלים לעניין השיטה שבעל הרישיון מקיים ותיאור השיטה שבעל הרישיון מקיים כדי להבטיח שעדכונים נדרשים מוטמעים בספר העזר המבצעי, ובכלל זה הוראות לעניין עדכון ספר העזר המבצעי מוקדם ככל האפשר לאחר כל שינוי של התקנות, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת, ולעניין השימוש בו וקיום הוראותיו בידי כוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה;
:: (4) מידע מינהלתי הנוגע לשדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) שם שדה התעופה וכתובתו;
::: (ב) שם בעל הרישיון וכתובתו;
::: (ג) שמו של מנהל שדה התעופה, בעל האחריות הכוללת;
::: (ד) שעות הפעילות של שדה התעופה;
::: (ה) דרכי יצירת קשר עם בעלי תפקיד בשדה התעופה;
::: (ו) המבנה הארגוני בשדה התעופה;
:: (5) תיאור שדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) תרשים שדה התעופה, הכולל את המסלולים, מסלולי ההסעה, הרחבות וכינוייהם;
::: (ב) תיאור מילולי של המסלולים, מסלולי ההסעה והרחבות, ובכלל זה כינוייהם, מידותיהם, כלי הטיס שאותם הם מיועדים לשמש, שטחי בטיחות כגון רצועות ושוליים שמקוימים לגביהם וכן תנאים, מגבלות או מידע אחר הנוגע להפעלתם;
::: (ג) גבולות שדה התעופה, ובכלל זה גידור שדה התעופה ולרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הנמצאים מחוץ לגבולות שדה התעופה;
::: (ד) נוהל שמטרתו להבטיח כי המידע כאמור בפסקה זו מעודכן ומדויק באופן מתמשך;
:: (6) רשימת פטורים ואישורים שניתנו לבעל הרישיון לפי [[החוק]] ומגבלות או תנאים שהורה לו המנהל;
:: (7) מידע ונהלים לעניין אופן ביצוע חובות בעל הרישיון, ובכלל זה פירוט החובות והאמצעים והתהליכים לקיומן, בעניינים האלה:
::: (א) ביצוע [[תקנות המידע]], ובכלל זה לעניין גיבוש מידע לפי [[התקנות האמורות]] ומסירתו לפרסום, והאחריות לשמירה על עדכניות המידע באופן מתמשך;
::: (ב) תוכנית החירום לשדה התעופה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]];
::: (ג) שירותי הצלה וכיבוי אש שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ג' לפרק זה]], לרבות אלה:
:::: (1) פירוט הציוד וכוח האדם הנדרשים לכל קטגוריית שדה תעופה ישימה, ובכלל זה הוראות לעניין קריאה לשדה התעופה של צוותי ההצלה וכיבוי האש הנדרשים בעת הצורך;
:::: (2) מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}}, שנועד לקבוע את היקף כוח האדם הנדרש כאמור, שייעשה לפי הוראות החלק {{מוקטן|(part)}} הראשון למסמך 9137 לעניין זה;
:::: (3) הוראות לעניין ירידה זמנית בקטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה הגבלת הפעילות בשדה התעופה כתוצאה מכך, הבאת הדבר לידיעת טייסים וציון משך הזמן המרבי לירידה בקטגוריה כאמור;
:::: (4) הוראות לעניין העלאה זמנית של קטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה פעולות ותיאומים נדרשים עם כלל הגורמים;
:::: (5) הוראות לעניין ניטור תנועת כלי טיס בשדה התעופה לשם הזעקת שירותי הצלה וכיבוי אש;
:::: (6) הוראות לעניין ניטור זמן התגובה של שירותי ההצלה וכיבוי האש והבטחת עמידתם בזמן התגובה הנדרש לפי [[תקנה 143]], ובכלל זה לעניין האופן שבו העמידה בזמן התגובה כאמור נשמרת בזמן שכוח אדם המשמש את שירותי ההצלה וכיבוי האש עוסק בפעילות אחרת;
:::: (7) אם לבעל הרישיון ציוד ומיתקנים ייעודיים המשמשים אותו למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - מידע בדבר ציוד ומיתקנים כאמור, ונהלים להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, ציוד ומיתקנים אלה אינם זמינים;
:::: (8) אם בעל הרישיון מסתייע בגורמים אחרים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה או בסביבתו - מדיניות או כתבי הסכמה עם גורמים אלה, והוראות להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, גורמים אלה אינם זמינים לסיוע;
:::: (9) תיאור של הדרך שבה בעל הרישיון מבטיח את הכשירות הראשונית והמתמשכת של צוותי ההצלה וכיבוי האש שלו, ובכלל זה לגבי אימון באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, אימון בעזרי נשימה בחום ובעשן, עזרה ראשונה, תנאי ראות נמוכה, מגבלות משפטיות ומדיניות בטיחות וגהות לגבי אימון בציוד להגנה על מערכת הנשימה ובציוד להגנה אישית;
:::: (10) הוראות לעניין האופן שבו יש לגשת לאתר תאונת טיס שאירעה בסביבה הסמוכה של שדה התעופה, ובכלל זה לעניין שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}}, פירוט הגורמים המסייעים הנדרשים לכך, האמצעים הנדרשים להם והתיאום עימם;
:::: (11) אם צפוי כי כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה ישמשו במתן שירותי הצלה וכיבוי אש בחלקים של שדה התעופה המיועדים למתן שירות לנוסעים - מדיניות ברורה לגבי מתן שירותים כאמור, ובכלל זה הוראות לניהול ההשפעה של הדבר על המשך פעילות כלי טיס בשדה התעופה;
:::: (12) פירוט לעניין זמינות של מים נוספים לצורך מתן שירותי הצלה וכיבוי אש;
:::: (13) הוראות לעניין ההסדרים שמקיים בעל הרישיון להבטחת תגובת שירותי ההצלה וכיבוי האש בתנאים לא-נורמליים {{מוקטן|(abnormal conditions)}}, כגון נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}};
::: (ד) ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה, ובכלל זה את המידע והנהלים המפורטים להלן, והכול לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;inspections of the movement area&quot;, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה &quot;general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area&quot;:
:::: (1) שגרת פעולות הניטור, ובכלל זה אלה:
::::: (א) פרטים לגבי מועדי הביקורות ומרווחי הזמן ביניהן;
::::: (ב) רשימות תיוג המשמשות לביצוע ביקורות;
::::: (ג) שיטות לביצוע ביקורות, ובכלל זה לגבי משטחים סלולים, רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה, סימונים, תאורות, שילוט ועצמים זרים;
::::: (ד) קיום תקשורת עם מגדל הפיקוח או היחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, במהלך ביקורת, לרבות אמצעי התקשורת שישמשו לכך;
::::: (ה) דיווח על תוצאות ביקורות, ומעקב אחר הטיפול בתוצאותיהן;
::::: (ו) קיום יומן ביקורות ומיקומו;
:::: (2) ביצוע ביקורת בעקבות דיווח על עצמים זרים באזור התנועה, הפסקת המראה בעקבות כשל של מנוע, צמיג או גלגל, או כל אירוע שעלול להביא לעצמים זרים שנותרים במקום שיכול לסכן כלי טיס;
:::: (3) טיאוט אזור התנועה;
::: (ה) תוכנית תחזוקה לשדה התעופה ותוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[פרק ו']], ובכלל זה תחזוקת אזור התנועה, לפי המידע והנהלים המפורטים להלן לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;inspections of the movement area&quot;, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה &quot;general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area&quot;:
:::: (1) תחזוקת משטחים סלולים, ובכלל זה הערכת תכונות החיכוך של מסלול;
:::: (2) תחזוקת משטחים שאינם סלולים, ובכלל זה רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה;
:::: (3) תחזוקת מערכות הניקוז בשדה התעופה;
:::: (4) תחזוקת עזרים חזותיים שיש לקיים לפי [[פרק ד']], ובכלל זה מדידת העוצמה {{מוקטן|(intensity)}}, פיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} והכיוון של התאורות, ביקורות עיתיות ובדיקה פוטו-מטרית {{מוקטן|(photometric testing)}} של תאורות הגישה, תאורות המסלול ומערכות חזותיות לציון זווית הגישה, ובכלל זה תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[תקנה 130]];
:::: (5) תחזוקת תאורות המשמשות להארת מכשולים;
:::: (6) דיווח על מפגע באזור התנועה ומעקב אחר הטיפול בו;
::: (ו) תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ט&quot;ו לפרק זה]];
::: (ז) התמודדות עם תנאים מטאורולוגיים חריגים או מסוכנים {{מוקטן|(hazardous meteorological conditions)}}, כגון שלג, קרח, סופות חול ורוחות;
::: (ח) גיבוי אספקת כוח חשמלי לשדה התעופה, ובכלל זה דרכי פעולה במקרה של תנאי ראות נמוכה או כשל של אספקת הכוח החשמלי הראשי;
::: (ט) שירותי ניהול רחבה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ו' לפרק זה]];
::: (י) פיקוח על הפעלת כלי רכב באזור התנועה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ז' לפרק זה]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) כללי התעבורה הישימים, ובכלל זה המהירות המרבית המותרת, והאמצעים לאכיפתם;
:::: (2) השיטה ואמות המידה המשמשות לעניין מתן, שלילת וחידוש היתר נהיגה, בכל אחד מאלה:
::::: (א) ברחבות;
::::: (ב) באזור התמרון;
:::: (3) הקמת קשר עם מגדל הפיקוח והיחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, לפי העניין, והימצאות בהאזנה מתמשכת;
:::: (4) ציוד שהימצאותו בכלי רכב היא תנאי להפעלתו באזור התנועה;
:::: (5) סימון כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם;
::: (יא) תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ה' לפרק זה]];
::: (יב) ניטור מכשולים בתחום מישורי הגבלת המכשולים וניטור תאורה מסכנת בשדה תעופה או בסביבתו, ובכלל זה -
:::: (1) מעקב אחר שינויים בתחום התכנון והבנייה בקרבת שדה התעופה, לרבות בדרך של השתתפות בהליכים לפי [[חוק התכנון והבנייה]] ולפי [[חוק רישוי עסקים]];
:::: (2) דיווח ופעולות שיש לנקוט אותן בעקבות הופעה של מכשול לא מורשה או איתור של תאורה מסכנת;
:::: (3) הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ופירוט לגבי כל מכשול, אם הוא מואר או מסומן, ואופן הארתו או סימונו;
:::: (4) כיבוי, מיסוך או שינוי של תאורה הפוגעת בשדה התעופה;
::: (יג) תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) היכולת לפנות כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות;
:::: (2) אופן פינוי כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, ובכלל זה תקשורת עם מגדל הפיקוח;
:::: (3) מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
::: (יד) טיפול, אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים בשדה התעופה, ובכלל זה -
:::: (1) תוכנית הדרכה ראשונית ותקופתית למועסקים בבידוק ביטחוני לעניין חומרים מסוכנים וקיומה לפי [[סימן י&quot;ב]];
:::: (2) הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחומרים מסוכנים, לאחסנתם ולהכנתם לשינוע;
:::: (3) אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול ונטרול חומרים מסוכנים, כפי שהגדיר בעל הרישיון לאחר התייעצות עם הנציב לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], או מי שהוא הסמיך לכך, ועם המשרד להגנת הסביבה;
::: (טו) נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, ובכלל זה אלה:
:::: (1) קבלת מידע מטאורולוגי והפצתו, ובכלל זה ראות אופקית וראות על המסלול;
:::: (2) הגנה מפני חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול בעת הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה;
:::: (3) הכללים שיחולו לפני, בעת ולאחר הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה, ובכלל זה מגבלות לגבי כלי רכב ואנשים הפועלים באזור התנועה;
::: (טז) הגנה על מיתקני עזר לטיסה בשדה התעופה ותיאור האזורים והמישורים שיש לקיים כדי להבטיח את פעולתם התקינה באופן מתמשך, ובכלל זה אלה:
:::: (1) מניעת הקמת מיתקנים או מבנים העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מיתקני עזר לטיסה;
:::: (2) סילוק כל גורם העלול להפריע לפעילותם של מיתקני עזר לטיסה, כגון צמחייה, מבנים וקווי חשמל;
:::: (3) שמירה על רציפות תפעולית של מיתקני עזר לטיסה, ובכלל זה בשעה שנערכות עבודות בנייה בשדה התעופה או בעת הפסקת חשמל;
::: (יז) נהלים לתיאום, זיהוי, סימון והארת בנייה בשדה התעופה {{מוקטן|(work in progress - WIP)}} ודיווח עליה, ולפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;work in progress (WIP)&quot;, והתוספות שלו שעניינן: &quot;reduced runway length operations‏&quot;, &quot;worksite control procedures&quot;, והצרופה להוראות אלה שעניינה &quot;worksite checklist&quot;;
::: (יח) נוהל התאמת דירוג סיווג כלי טיס {{מוקטן|(ACR)}} לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} של כל מיסעות שדה התעופה, הכול לפי שיטת ACR-PCR כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) וידוא שדירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שהגדיר בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס, כאמור [[בתקנה 8 לתקנות המידע]];
:::: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי בעל רישיון, באישור המנהל, לקיים נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, לרבות הגדרת תנאים ובדיקות למניעת פגיעה במצב המיסעה;
::: (יט) תוכנית הדרכה לעובדי שדה התעופה שעל בעל הרישיון לקיים לפי [[סימן י&quot;ג לפרק זה]];
:: (8) כל עניין אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלתו הבטוחה של שדה התעופה.
: (ז) ספר עזר מבצעי, וכל נוהל או הוראה של בעל הרישיון שספר העזר המבצעי מפנה אליהם -
:: (1) יכללו הוראות ומידע הדרושים לכוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של שדה התעופה, לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר בהתחשב בביצועי אנוש;
:: (2) לא יסתרו את אלה:
::: (א) הוראות כל דין החל בישראל;
::: (ב) תנאי מתנאי רישיון הפעלת שדה התעופה;
::: (ג) חלקים אחרים בספר העזר המבצעי;
::: (ד) כל הוראת מינהל שעניינה רישיון הפעלת שדה התעופה;
:: (3) יכללו הפניות להוראות החקיקה ולהוראות המינהל המתאימות.

@ 134. סמכות המנהל להורות על עדכון
: (א) המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל עדכון בספר העזר המבצעי, בעניינים הקשורים בקיום ההוראות לפי תקנות אלה, לרבות הוספת הוראות לספר העזר המבצעי בעניינים שיורה.
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ עדכון של ספר העזר המבצעי, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות לעניין זה, בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מ-21 ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה.
: (ג) קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו בדבר עדכון ספר העזר המבצעי.
: (ד) הודיע המנהל כי יש לעדכן את ספר העזר המבצעי, יעדכן בעל רישיון את ספר העזר המבצעי, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל בכתב על השלמת הביצוע מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת הביצוע ולא יאוחר מ-72 שעות לאחריה.
: (ה) ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור; בעל הרישיון יבצע את השינוי שהורה לו המנהל מייד עם קבלת ההוראה; המציא בעל הרישיון למנהל מידע והערות כאמור, תחול תקנת משנה (ג) בשינויים המחויבים.

=== סימן ב': תוכנית חירום לשדה תעופה ===

@ 135. תוכנית חירום לשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית חירום לפי [[סימן זה]], לפי הפעילות בשדה התעופה, ובכלל זה פעילות כלי הטיס בו.
: (ב) בעל רישיון יבצע הערכה של אזור ההתערבות {{מוקטן|(Intervention area)}}, במטרה להגדיר מראש את דרכי הפעולה האפשריות באירוע חירום באזור זה לפי תוכנית החירום.
: (ג) תוכנית החירום תכלול את אלה:
:: (1) פירוט של אלה:
::: (א) סוגי אירועי החירום שתוכנית החירום נוגעת להם;
::: (ב) לגבי כל סוג של אירוע חירום, יפורטו אלה:
:::: (1) הגורמים המסייעים לטיפול באירוע החירום, ולגבי שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}} - גם מצב המוכנות של הגורמים המסייעים המתאימים למתן מענה לאירוע חירום בתוואי השטח המורכב כאמור;
:::: (2) התפקיד והאחריות של כל אחד מהגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1) ושל מרכז המבצעים בחירום ועמדת הפיקוד הניידת כמשמעותם [[בתקנה 136]];
:::: (3) שמות האנשים או הגורמים מקרב הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1), שאיתם יש ליצור קשר באירוע חירום ודרכי יצירת קשר איתם;
:::: (4) האופן שבו יש לתאם את תגובת או את השתתפות כל הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1);
:: (2) מפה מחולקת לאזורים מוגדרים {{מוקטן|(grid map)}} של שדה התעופה ושל סביבתו הסמוכה, הכוללת גם זיהוי ומיקום אתרים שיש להם השלכה על אירוע חירום;
:: (3) תיאור של האופן שבו יש לנהל ולתאם את הפעולות שיש לנקוט אותן בסוגים שונים של אירוע חירום בשדה התעופה או בסביבתו;
:: (4) דרכי שיתוף הפעולה והתיאום הנדרשים עם מרכז התיאום לחיפוש והצלה {{מוקטן|(rescue coordination centre)}} כפי שפורסם בשירותי המידע התעופתי, המתאים למקום התרחשות אירוע החירום;
:: (5) נהלים לבחינה עיתית של התאמת תוכנית החירום למקרי החירום האפשריים בשדה התעופה או בסביבתו, ועריכת ביקורת של תוצאות בחינה כאמור, במטרה לשפר את יעילותה, ובכלל זה בכל הנוגע לגורמים המסייעים ולציוד החירום הנדרש לשימוש באירוע חירום;
:: (6) נהלים לטיפול מהיר ותכליתי בקורבנות תאונת טיס שאירעה בשטח שדה התעופה או באזור ההתערבות, ומשפחותיהם.
: (ד) בעל רישיון יוודא כי תוכנית החירום מביאה בחשבון את עקרונות הגורם האנושי כך שתובטח תגובה מיטבית של כל מי שמשתתף בתגובה לאירוע חירום.
: (ה) לעניין זה, &quot;אזור ההתערבות&quot; {{מוקטן|(Intervention area)}} - האזור שמעליו מתבצעים תהליכי הגישה והעזיבה של שדה התעופה, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול.

@ 136. מרכז מבצעים בחירום ועמדת פיקוד ניידת
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן בשדה התעופה קיימים מרכז מבצעים בחירום {{מוקטן|(emergency operations centre)}} ועמדת פיקוד ניידת {{מוקטן|(mobile command post)}}, זמינים לשימוש באירוע חירום, לפי הוראות אלה:
:: (1) מרכז מבצעים בחירום, שמתקיימים לגביו אלה:
::: (א) הוא במבנה קבע בשדה התעופה {{מוקטן|(fixed)}};
::: (ב) הוא משמש לתיאום הכולל ולהכוונה הכללית של התגובה באירוע חירום;
:: (2) עמדת פיקוד ניידת שמתקיימים לגביה אלה:
::: (א) היא מיתקן שניתן לנייד במהירות לאתר שבו אירע אירוע חירום; עמדה כאמור יכול שתהיה כלי רכב המשמש את כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה;
::: (ב) היא משמשת לתיאום המקומי בין הגורמים המסייעים שהגיבו לאירוע החירום.
: (ב) בעל הרישיון יכשיר וימנה מקרב עובדיו אדם שיהיה אחראי לניהול מרכז המבצעים בחירום; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, יכשיר וימנה אדם נוסף מקרב עובדיו בתור אחראי לניהול עמדת הפיקוד.
: (ג) בעל רישיון יספק מערכות תקשורת שיקשרו את מרכז המבצעים בחירום ואת עמדת הפיקוד הניידת זה עם זה ועם הגורמים המסייעים; במערכות תקשורת כאמור יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הן יפורטו בתוכנית החירום לגבי כל סוג של אירוע חירום;
:: (2) הן יתאימו לצרכים הייחודיים של שדה התעופה וסביבתו ושל אירוע החירום.

@ 137. תרגילי חירום בשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יבחן באופן עיתי את תוכנית החירום, באמצעות עריכת אחד מאלה:
:: (1) תרגיל חירום מלא, שייערך במרווחי זמן שלא יעלו על שנתיים בין תרגיל אחד לשני, ותרגילי חירום חלקיים במשך השנה שלאחר תרגיל חירום מלא, שמטרתם להבטיח כי ליקויים שהתגלו בתרגיל החירום המלא שקדם להם תוקנו;
:: (2) שורה של תרגילי חירום בעניינים המוגדרים בתוכנית החירום, שייערכו באופן מחזורי, במשך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל פעם, לפי הוראות אלה:
::: (א) הראשון שבהם נערך בשנה הראשונה בפרק הזמן כאמור;
::: (ב) האחרון שבהם נערך לכל המאוחר בתום שלוש השנים, והוא תרגיל חירום מלא.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב יבצע, אחת לחמש שנים לפחות, תרגיל חירום חלקי לצורך גיבוש, בחינה ותחקור של יכולת התגובה של הגורמים המסייעים המתאימים לתוואי השטח המורכב.
: (ג) לאחר כל תרגיל חירום כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ולאחר כל אירוע חירום שאירע בשדה התעופה או בסביבתו, בעל הרישיון יפעל לפי הוראות אלה:
:: (1) הוא יתחקר את תרגיל החירום או את אירוע החירום, לפי העניין, במטרה לבדוק הימצאות ליקויים בהתמודדות עם אירוע החירום, ובכלל זה ביישום תוכנית החירום;
:: (2) הוא יתקן כל ליקוי שנמצא כאמור בפסקה (1) בהקדם האפשרי לאחר מציאתו.

=== סימן ג': שירותי הצלה וכיבוי אש ===

@ 138. שירותי הצלה וכיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
: (1) בשדה התעופה ניתנים שירותי הצלה וכיבוי אש, אם בידי בעל הרישיון ואם בידי מי מטעמו;
: (2) מי שנותן שירותי הצלה וכיבוי אש, ממוקם ומצויד בצורה מתאימה לשדה התעופה, ובכלל זה שתחנת כיבוי האש ממוקמת בשטח שדה התעופה.

@ 139. קטגוריית שדה תעופה
: בעל רישיון יגדיר את קטגוריית שדה התעופה להצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(aerodrome category)}}, לפי הטבלה שעניינה &quot;Aerodrome category for rescue and firefighting&quot; בנספח 14, לפי אורכו של המטוס הארוך ביותר שפועל בשדה התעופה ברגיל {{מוקטן|(aeroplanes normally using the aerodrome)}}, ואולם אם רוחבו של המטוס כאמור מחייב קטגוריה גבוהה יותר לפי הטבלה האמורה, אז קטגוריית שדה התעופה תהיה קטגוריה אחת מעל לזו שהייתה צריכה להיות לפי אורכו.

@ 140. רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה מתאימה לקטגוריית שדה התעופה כאמור [[בתקנה 139]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבה צפויה פעילות מופחתת בשדה התעופה רשאי בעל הרישיון לקיים רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה שלא תפחת מזו שמתאימה לקטגוריית שדה התעופה לפי המטוס הגדול ביותר שצפוי לעשות שימוש בשדה התעופה בתקופה כאמור, בלי תלות במספר התנועות של המטוס כאמור.

@ 141. חומרי כיבוי
: (א) בעל רישיון יחזיק בשדה התעופה את המפורטים להלן, לפי קטגוריית שדה התעופה שבעל הרישיון הגדיר לפי [[תקנה 139]], ולפי נספח 14 לעניין: &quot;rescue and firefighting&quot; לגבי &quot;extinguishing agents&quot; ולפרק השני בחלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לגבי &quot;level of protection to be provided&quot;:
:: (1) חומר כיבוי עיקרי {{מוקטן|(principal)}} וחומר כיבוי משלים {{מוקטן|(complementary)}}, מסוג, בכמות, ובמאפיינים מתאימים לכיבוי שריפה, לפי [[סימן זה]];
:: (2) מלאי משלים {{מוקטן|(reserve supply)}} של חומר כיבוי עיקרי וחומר כיבוי משלים;
:: (3) מים בכמות מספקת לייצור קצף {{מוקטן|(foam)}}.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) כמות תרכיז הקצף {{מוקטן|(foam concentrate)}} בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש מספיקה לפריקה של 2 מנות {{מוקטן|(loads)}} תמיסת קצף {{מוקטן|(foam solution)}}, לפחות;
:: (2) קיימת אספקת מים נוספים {{מוקטן|(supplementary water supplies)}}, לשם חידוש מהיר של מלאי המים לשימוש כלי הרכב המשמשים לכיבוי אש באתר אירוע חירום;
:: (3) אם הוא צופה עיכוב משמעותי בחידוש מלאי חומרי הכיבוי והמים הנדרשים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - הוא הגדיל את כמות המלאי המשלים הנדרש לפי תקנת משנה (א) לפי תהליכי ניהול סיכונים שביצע, לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]];
:: (4) קצב הפריקה של תמיסת הקצף בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;minimum usable amounts of extinguishing agents&quot; בנספח 14, בשים לב לקטגוריית שדה התעופה.

@ 142. ציוד מתאים להצלה וכיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
: (1) המספר המזערי של כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש בשדה תעופה הוא לפי נספח 14 לעניין &quot;number of rescue and firefighting vehicles&quot;, ולפי קטגוריית שדה התעופה;
: (2) קיים ציוד הצלה וכיבוי אש מתאים לקטגוריית שדה התעופה בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, לפי החלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לעניין &quot;guidance material related to rescue equipment carried on RFF vehicles&quot;;
: (3) למי שנמנה עם כוח האדם המשמש להצלה ולכיבוי אש יש ביגוד מגן וציוד נשימה, המאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה יעילה.

@ 143. זמן תגובה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) זמן התגובה של כלי הרכב המשמש להצלה ולכיבוי אש הראשון שמגיב לקריאה, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, לא עולה על שלוש דקות לגבי כל חלק של אזור התנועה, ובכלל זה כל נקודה לאורכו של מסלול בשדה התעופה;
:: (2) הוא סיפק לכוחות ההצלה וכיבוי האש נהלים, הדרכה וציוד, שיאפשרו את עמידתם בזמן התגובה כאמור בפסקה (1) גם כשלא מתקיימים תנאי ראות ומשטח מיטביים, בדגש על זמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, בקירוב האפשרי;
:: (3) כלי רכב המשמש להצלה ולכיבוי אש, שאינו כלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה, הנדרש להבטיח המשכיות של קצב הפריקה {{מוקטן|(continuous agent application)}}, כמפורט בטבלה שעניינה: &quot;minimum usable amounts of extinguishing agents&quot; בנספח 14, מגיע לאתר אירוע החירום בתוך ארבע דקות לכל היותר מהקריאה הראשונה לשירותי ההצלה וכיבוי האש.
: (ב) בעל רישיון יקיים שיטה של תחזוקה מונעת {{מוקטן|(preventive maintenance)}} לגבי הציוד המשמש להצלה ולכיבוי אש, ובכלל זה כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, כדי להבטיח באופן מתמשך את יעילות הציוד ואת העמידה בזמן התגובה הנדרש לפי תקנה זו.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;זמן תגובה&quot; - משך הזמן שתחילתו בקריאה הראשונה לשירותי הצלה וכיבוי אש וסופו בכך שכלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה נמצא בעמדה מתאימה למתן מענה לאירוע החירום, כשהוא פורק קצף בשיעור של 50% מקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]] לפחות;
::- &quot;תנאי ראות ומשטח מיטביים&quot; - בהתקיים אלה: שעות היום, ראות טובה, העדר משקעים והעדר זיהום על פני הדרך המשמשת את כוחות ההצלה וכיבוי האש.

@ 144. דרכי גישה בחירום
: (א) בעל רישיון יקיים דרכי גישה בחירום בשדה התעופה, לשימוש כוחות הצלה וכיבוי אש, באופן שיאפשר עמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר, ולפי תקנה זו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בדרכי הגישה בחירום שהוא מקיים לפי תקנת משנה (א) מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הן מקוימות, בשטח שדה התעופה לפחות;
:: (2) הן מסוגלות לשאת את העומס שצפוי ליצור כלי הרכב הכבד ביותר שצפוי להשתמש בהן;
:: (3) הן בנות-שימוש בכל תנאי מזג האוויר;
:: (4) בתוך מרחק של 90 מטרים ממסלול, הן כך שנמנעת שחיקה של פני השטח וחדירה של עצמים זרים למסלול;
:: (5) הן פנויות ממכשולים, כך שכלי הרכב הגבוה ביותר שצפוי להשתמש בהן יכול לנוע על גביהן בחופשיות;
:: (6) משטחיהן שלא מובחנים מסביבתן, מסומנים באמצעות מסמנים שממוקמים במרחק של 10 מטרים זה מזה; [[תקנה 84(1) ו-(2)]] תחול לגבי מסמנים כאמור;
:: (7) אם שטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול מופרד בגדר משדה התעופה - מובטחת גישה מהירה לשטח זה, באמצעות שער או אמצעי אחר.
: (ג) בעל רישיון יכלול בתוכנית החירום שהוא מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]], הערכה לגבי היכולת של כוחות ההצלה וכיבוי האש, לרבות הגורמים המסייעים, לעמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר לשטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול, אף אם אינו בשטח שדה התעופה.

@ 145. תחנות כיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה [[בתקנה 143]] לעניין זמן התגובה;
: (2) תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול;
: (3) בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה:
:: (א) הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה;
:: (ב) הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי;
:: (ג) הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת.

@ 146. מערכת תקשורת ומערכת הזעקה
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן קיימות בו מערכות אלה:
: (1) מערכת תקשורת ייעודית שמקשרת בין אלה:
:: (א) תחנות כיבוי האש;
:: (ב) מגדל הפיקוח;
:: (ג) כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש;
: (2) מערכת הזעקה {{מוקטן|(alerting system)}} לצוותי ההצלה וכיבוי האש, שאותה ניתן להפעיל מכל תחנת כיבוי אש בשדה התעופה או ממגדל הפיקוח.

@ 147. כוח אדם נדרש למתן שירותי הצלה וכיבוי אש
: (א) בעל רישיון יבטיח כי כוח האדם המשמש במתן שירותי הצלה וכיבוי אש מאומן כראוי לביצוע תפקידיו בצורה יעילה, לפי תוכנית אימונים שהגדיר בעל הרישיון לפי תקנה זו.
: (ב) תוכנית האימונים לפי תקנת משנה (א) תכלול את אלה:
:: (1) את העניינים המפורטים בהוראות צרופה א' לעניין: &quot;rescue and firefighting services&quot;, לגבי &quot;training&quot;;
:: (2) אימונים באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, ובכלל זה שריפות מוזנות דלק בלחץ {{מוקטן|(pressure-fed fuel fires)}}, לפי סוגי כלי הטיס וציוד ההצלה וכיבוי האש שבשימוש בשדה התעופה;
:: (3) אימון בביצועי אנוש {{מוקטן|(human performance)}}, ובכלל זה עבודת צוות {{מוקטן|(team coordination)}}.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בעת פעילות כלי טיס בשדה התעופה, מתקיימים אלה:
:: (1) עומד לרשותו כוח אדם מאומן כאמור בתקנת משנה (א), במספר לפי מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}} שבספר העזר המבצעי;
:: (2) כוח האדם העומד לרשותו זמין באופן מיידי להפעלת כלי הרכב והציוד המשמשים להצלה ולכיבוי אש במלוא יכולתם {{מוקטן|(maximum capacity)}}, ובכלל זה פריסת קווי מים {{מוקטן|(hand lines)}}, סולמות וציוד אחר המשמש ברגיל למתן שירותי הצלה וכיבוי אש לגבי כלי טיס;
:: (3) כוח האדם העומד לרשותו פרוס בדרך המבטיחה את אלה:
::: (א) עמידה בזמן התגובה כאמור [[בתקנה 143]];
::: (ב) פריקה רציפה של חומרי כיבוי ומים בקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]].

=== סימן ד': פינוי כלי טיס ===

@ 148. פינוי כלי טיס
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הוא מינה אחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס כאמור, לפי החלק החמישי למסמך 9137;
:: (2) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) הוא הכין ומיישם תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו לפי תקנת משנה (ב);
::: (ב) הוא וידא כי למפעיל האווירי של כלי הטיס שעתיד לפעול בשדה התעופה יש תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו; על תוכנית כאמור תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים וכך שבמקום &quot;כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול&quot; ייקרא &quot;כלי הטיס שצפוי המפעיל האווירי להפעיל&quot;.
: (ב) תוכנית לפינוי כלי טיס תהיה מבוססת על מאפייני כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול בשדה התעופה, ותכלול, בין השאר, את אלה:
:: (1) רשימה של הציוד ושל כוח האדם, שצריכים להיות זמינים לשם פינוי כלי טיס כאמור;
:: (2) הסדרים לקליטה מהירה של ציוד כאמור, שמקורו אינו בעל הרישיון.

=== סימן ה': צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים ===

@ 149. תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, לפי החלק השלישי למסמך 9137; ולפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;Wildlife hazard management&quot;, התוספות שלו שעניינן: &quot;wildlife control training&quot; ו-&quot;wildlife incident reporting criteria&quot;, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;land use on and around aerodromes&quot;, ובכלל זה -
:: (1) יאסוף מידע לגבי הימצאות בעלי חיים שיכולים להוות סיכון אפשרי לפעילות כלי טיס בשדה התעופה או בקרבתו ובדבר פגיעת בעלי חיים בכלי טיס ממקורות שונים, ובכלל זה עובדי בעלי הרישיון, מפעילים אוויריים, מי שמספקים שירותים בשדה התעופה וגורמים אחרים הנוגעים בדבר;
:: (2) יתעד בצורה מפורטת מידע כאמור ויעבירו למנהל לפי דרישתו;
:: (3) יקיים תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי הסיכון הנובע ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו;
:: (4) יערוך הדרכות לכוח האדם שהוא מעסיק בפעילות שעניינה צמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, ובכלל זה קיום תהליכי ניהול הסיכונים בעניין כאמור בפסקה (3);
:: (5) יפעל לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו, באמצעות נקיטת פעולות למזעור ההסתברות להתנגשות בין בעלי חיים לבין כלי טיס, ובכלל זה אלה:
::: (א) הרחקת ציפורים ובעלי חיים אחרים משדה התעופה;
::: (ב) הרתעת ציפורים ובעלי חיים אחרים מפני כניסה לשדה התעופה;
::: (ג) מניעת היווצרות תנאים העלולים למשוך בעלי חיים לשדה התעופה, ובכלל זה למנוחה, קינון או תזונה;
::: (ד) העברה מהירה של מידע הנוגע למפגעי בעלי חיים לגורמים שייכים לעניין, ובכלל זה למגדל הפיקוח;
:: (6) יקיים פגישות עיתיות עם בעלי עניין בשדה התעופה ומחוצה לו, שלדעתו צריכים להיות מעורבים בצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים; בפגישות כאמור ישתף בעל הרישיון את בעלי העניין במידע שבידיו וכן יפעל לקבלת מידע מתאים שבידיהם.
: (ב) בעל רישיון ינקוט את הפעולות האלה לשם מניעת הקמה או הסרה של שימוש קרקע אסור בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, אלא אם כן שוכנע שאין זה סביר ששימוש הקרקע האסור ייצור סיכון כתוצאה ממפגעי בעלי חיים:
:: (1) ינטר את סביבת שדה התעופה הקרובה, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
:: (2) ינטר תוכניות, שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
:: (3) יגיש התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (4) ינקוט פעולות משפטיות לשם מניעת שימוש קרקע אסור או הסרתו;
:: (5) יידע את המנהל על שימוש קרקע אסור ועל הפעולות שנקט לפי פסקאות משנה (3) ו-(4), ועל הצלחתן בהקדם האפשרי;
:: (6) לגבי שימוש קרקע אסור שלא ניתן למנוע את הקמתו או להסירו - יעריך ויצמצם את הסיכון לכלי טיס כתוצאה ממנו, ככל האפשר, באמצעות מערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]].
: (ג) בתקנת משנה זו (([צ&quot;ל: בתקנה זו])) -
::- &quot;אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים&quot; - אזור שהוגדר בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה, שבו קיימות מגבלות לגבי שימושי הקרקע המותרים, שתכליתן למניעת מטרדי בעלי חיים;
::- &quot;שימוש קרקע אסור&quot; - כל שימוש בקרקע שנאסר בקרבת שדה תעופה, בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה.

=== סימן ו': שירותי ניהול רחבה ===

@ 150. שירותי ניהול רחבה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת שנפח התנועה בשדה התעופה או נסיבות ההפעלה בשדה התעופה מחייבים זאת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יספק בעל רישיון שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן זה]].
: (ב) שירותי ניהול רחבה יסדירו את המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Apron safety&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;airside vehicle rules&quot; והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;dissemination of information to apron users&quot;:
:: (1) תנועה ברחבה, במטרה למנוע התנגשות בין כלי טיס ובין כלי טיס לבין כלי רכב או מכשולים אחרים;
:: (2) כניסה של כלי טיס לרחבה ויציאה של כלי טיס מרחבה;
:: (3) ניהול בטיחות ברחבה, ובכלל זה -
::: (א) הקצאת עמדות חניה לכלי טיס בשים לב למאפייני העמדות וכלי הטיס;
::: (ב) שירותי הכוונת חניה {{מוקטן|(marshalling service)}};
::: (ג) הובלת כלי טיס {{מוקטן|(follow-me (leader vehicle))}};
::: (ד) הגנה מפני הדף סילון {{מוקטן|(jet blast/blast precautions)}};
::: (ה) ניקוי רחבות;
::: (ו) התנעת כלי טיס, גרירתם או דחיפתם לאחור {{מוקטן|(pushback)}};
::: (ז) תנועת כלי רכב ברחבה;
::: (ח) תפעול גשרים להולכת נוסעים לכלי הטיס {{מוקטן|(operation of air bridges)}};
::: (ט) משמעת המשתמשים ברחבה {{מוקטן|(apron discipline)}};
::: (י) הפצת מידע בנוגע למגבלות הפעלה ברחבה;
::: (יא) תדלוק כלי טיס, ובכלל זה תדלוק כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו;
::: (יב) שימוש במערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), אם ישים.
: (ג) שירותי ניהול רחבה יסופקו בידי אחד מאלה או בדרך של שילוב ביניהם:
:: (1) מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
:: (2) בעל הרישיון;
:: (3) גורם מטעם בעל הרישיון.
: (ד) אם מגדל הפיקוח אינו מספק את שירותי ניהול הרחבה, בעל הרישיון יעשה את אלה:
:: (1) יקיים נהלים לעניין העברת האחריות לניהול תנועת כלי הטיס בין מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה לבין מגדל הפיקוח של שדה התעופה בצורה מסודרת ומתואמת;
:: (2) יפקח על יישום הנהלים כאמור בפסקה (1) בפועל.
: (ה) בשדה תעופה שבו מסופקים שירותי ניהול רחבה לפי תקנת משנה (ג)(1) או (3), לא יתיר בעל הרישיון את אספקת שירותי ניהול הרחבה, אלא אם כן לרשות מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה עומדים אמצעים מתאימים למתן שירותי ניהול רחבה, ובכלל זה אמצעי תקשורת.

@ 151. הוראות לגבי ניהול הרחבה
: (א) בעל רישיון יבטיח את אלה:
:: (1) כי בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, מוגבל מספר כלי הרכב והאנשים המורשים לפעול ברחבה למזער ההכרחי, והכול לפי מסמך 9476;
:: (2) כי לכלי רכב המשמשים צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום ניתנת עדיפות על פני כל תנועה אחרת;
:: (3) כי כלי רכב הפועל ברחבה נותן זכות קדימה לאלה:
::: (א) לכלי רכב המשמש צוותי חירום;
::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה;
:: (4) כי הקצאת רחבה או עמדת חניה לכלי טיס תבוצע רק אם היא תואמת לגודל ולמאפייני כלי הטיס, ובהתחשב באלה:
::: (א) עזרים לעמדת חניה;
::: (ב) תשתיות המשמשות את עמדת החניה;
::: (ג) קרבה לתשתיות;
::: (ד) כלי טיס חונים בעמדות חניה סמוכות;
::: (ה) התניות להקצאת עמדות חניה;
::: (ו) הגנה מהדף סילון והדף מדחפים {{מוקטן|(propeller wash)}};
:: (5) כי במקרים שבהם נדרש להקצות מקום חניה לכלי טיס בשדה, שאינו עמדת חניה או חלק מרחבה מבוצע ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]];
:: (6) כי מסופקת הנחיה לכלי טיס שנכנס לעמדת חניה או יוצא ממנה, באמצעות מערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או סימונים;
:: (7) כי קיים בספר העזר המבצעי נוהל לגבי עצירת חירום לכלי טיס מסיע בעמדת חניה, המנחה כיצד להורות לכלי הטיס לעצור באופן מיידי במקרה שבו הבטיחות נפגעת;
:: (8) כי נמנעת התקרבות אנשים לכלי הטיס, למעט אנשים שמסייעים לכלי הטיס בכניסה לעמדה או ביציאה ממנה, כל עוד אורות מניעת התנגשות (anti-collision lights) של כלי הטיס ומנועי כלי הטיס פועלים;
:: (9) כי כלי טיס חונה יעוגן, כך שתימנע תזוזה לא רצויה שלו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון עמדת חניה אלא אם כן היא מנוטרת חזותית {{מוקטן|(visually monitored)}}, על ידי אדם הממוקם בעמדה או באופן מרוחק, כדי להבטיח כי המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]] נשמר.

@ 152. מתן שירותי קרקע
: (א) לא יתיר בעל רישיון נתינה של שירותי קרקע לכלי טיס, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) שירותי הקרקע ניתנים בידי אחד מאלה:
::: (א) בעל הרישיון;
::: (ב) המפעיל האווירי של כלי טיס;
::: (ג) ספק שירות שבעל הרישיון אישר לכך;
:: (2) ציוד כיבוי וכוח אדם מיומן בהפעלתו המספיקים להתערבות ראשונית {{מוקטן|(initial intervention)}} לפחות במקרה של שריפת דלק {{מוקטן|(fuel fire)}}, זמינים, באופן מיידי;
:: (3) קיים אמצעי המאפשר, במקרה של שרפה או שפך דלק משמעותי {{מוקטן|(major fuel spill)}}, להזעיק באופן מהיר את שירותי ההצלה וכיבוי האש.
: (ב) לא יתדלק בעל רישיון כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו ולא יתיר תדלוק כלי טיס כאמור, אלא אם כן מתקיימות הוראות החלק הראשון למסמך 9137 לעניין זה, ובכלל זה שציוד על הקרקע, לרבות כלי רכב, ממוקם כך שבמקרה חירום -
:: (1) ניתן לעשות שימוש במספר מספיק של פתחי יציאה מכלי הטיס, כך שמתאפשר פינוי מהיר;
:: (2) קיימת דרך מילוט פנויה מכל אחד מפתחי היציאה מכלי הטיס כאמור בפסקה (1).

=== סימן ז': תנועת כלי רכב באזור התנועה ===

@ 153. שמירת הוראות לפי [[פקודת התעבורה]]
: אין [[בסימן זה]] כדי לגרוע מההוראות לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 154. חובות בעל רישיון
: (א) לא יתיר בעל רישיון לאדם לנהוג כלי רכב באזור התנועה אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף, בכתב, שנתן לו לפי תקנה זו.
: (ב) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה אלא אם כן הוא מקיים שיטה לניהול היתרי הנהיגה שהוא נותן; שיטה כאמור תכלול הוראות ונהלים בעניינים האלה, הכול לפי התפקידים שעל מבקש היתר נהיגה או בעל היתר נהיגה, לפי העניין, לבצע באזור התנועה, ולפי הוראות צרופה א' לעניין &quot;Operators of vehicles&quot;, ולהוראות החלק השני למסמך 9981 שעניינן &quot;Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements&quot;, והתוספות להוראות אלה שעניינן &quot;framework for an airside vehicle driver training programme‏&quot;, &quot;airside roads and aprons - ADP‏&quot;, &quot;movement area permit&quot;, ו-&quot;airside driver permit records&quot;:
:: (1) אמות המידה למתן היתר נהיגה ולשלילתו;
:: (2) ההדרכה וההכשרה הנדרשות לשם קבלת היתר נהיגה או לשם חידושו;
:: (3) הרשומות שעל בעל הרישיון לקיים ולשמור לעניין זה.
: (ג) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה לאדם, אלא אם כן אותו אדם עומד באמות המידה למתן היתר נהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1) וקיבל הדרכה והכשרה כאמור בתקנת משנה (ב)(2), ולפי התפקידים שעליו לבצע.
: (ד) בעל רישיון הנותן היתר נהיגה יקצוב את תוקפו בזמן; לא יחדש בעל רישיון היתר נהיגה אלא כן מבקש חידושו הודרך והוכשר לפי תקנת משנה (ב)(2).
: (ה) בעל רישיון יורה דרישות מפורטות לעניין מצב כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה ותחזוקתם, יפרסמן בקרב מי שמפעיל כלי רכב וציוד באזור התנועה ויוודא את קיומן, בעניינים האלה:
:: (1) סימונם, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם;
:: (2) בדיקה עיתית של תקינותם;
:: (3) תיקון ליקויים שהתגלו בהם.

@ 155. חובות נהג כלי רכב
: (א) לא ינהג אדם כלי רכב באזור התנועה, אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף שניתן לו לפי [[תקנה 154]].
: (ב) לא ינהג אדם כלי רכב, בכל אחד מאלה:
:: (1) באזור התמרון - אלא לפי הוראות מגדל הפיקוח;
:: (2) ברחבה - אלא לפי הוראות מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']].
: (ג) נהג של כלי רכב יבצע את אלה:
:: (1) יקים קשר רדיו דו-כיווני, טרם כניסה -
::: (א) לאזור התמרון - עם מגדל הפיקוח, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) הוא מלווה בכלי רכב אחר שמקיים קשר רדיו דו-כיווני כאמור;
:::: (2) הוא פועל לפי הסדר שהוחלט מראש בינו לבין מגדל הפיקוח לעניין זה;
::: (ב) לרחבה - עם מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו' לפרק זה]], אם הורה זאת בעל הרישיון לגבי הרחבה כאמור;
:: (2) יימצא בהאזנה מתמשכת לתדר שהוקצה לו בכל משך שהייתו באזור התמרון או ברחבה כאמור;
:: (3) אם הוא פועל או מתכוון לפעול באזור התמרון - ישדר בחזרה {{מוקטן|(Readback)}} למגדל הפיקוח הוראות בענייני בטיחות {{מוקטן|(safety-related)}} שקיבל ממגדל הפיקוח, במלואן, מייד לאחר קבלתן ממגדל הפיקוח וטרם ביצוען, ובכלל זה בכל אחד מהעניינים האלה:
::: (א) הוראות עצירה לפני מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
::: (ב) הוראות כניסה למסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
::: (ג) הוראות חציית מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול.
: (ד) נהג כלי רכב באזור התנועה יבצע את אלה:
:: (1) יציית לאלה:
::: (א) לסימונים ולשלטים בשדה התעופה אלא אם כן הורשה לפעול אחרת -
:::: (1) באזור התמרון - בידי מגדל הפיקוח;
:::: (2) ברחבה - בידי מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']];
::: (ב) לתאורות בשדה התעופה;
:: (2) ייתן זכות קדימה לפי הוראות אלה:
::: (א) לכלי רכב המשמשים צוותי חירום;
::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה.
: (ה) נהג כלי רכב שיש לו ספק לגבי מיקומו המדויק באזור התמרון, יבצע את אלה באופן מיידי, וכפי סדרם:
:: (1) יודיע למגדל הפיקוח על נסיבות האירוע ובכלל זה על כך שאינו יודע את מיקומו המדויק, וכן ידווח את המיקום המדויק האחרון הידוע לו;
:: (2) בד בבד עם מסירת ההודעה למגדל הפיקוח, ואלא אם כן הורה לו מגדל הפיקוח אחרת - יפנה את המסלול, מסלול ההסעה או כל חלק אחר מאזור התמרון, באופן מהיר למרחק בטוח ככל האפשר, ולאחר מכן;
:: (3) יעצור את כלי הרכב.

=== סימן ח': מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית ===

@ 156. קיום מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מופעלת בשדה התעופה מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system - SMGCS)}}, לפי [[סימן זה]] (להלן [[בסימן זה]] - מערכת SMGCS).
: (ב) מערכת SMGCS תהיה לפי מסמך 9476 ומסמך 9830.

@ 157. תיכון המערכת
: (א) מערכת SMGCS תתוכן לפי הוראות אלה:
:: (1) בהתחשב באלה:
::: (א) עומס התעבורה האווירית;
::: (ב) תנאי הראות שבהם מיועד שדה התעופה לפעול;
::: (ג) הצורך לסייע לטייס בהתמצאות בשדה התעופה;
::: (ד) מורכבות מתווה שדה התעופה;
::: (ה) תנועת כלי רכב בשדה התעופה;
:: (2) כך שתסייע במניעת -
::: (א) חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול פעיל;
::: (ב) התנגשות, בכל חלק של אזור התנועה -
:::: (1) בין כלי טיס;
:::: (2) בין כלי טיס וכלי רכב או עצמים.
: (ב) רכיבי העזרים החזותיים של מערכת SMGCS - הסימונים, השלטים והתאורות - יענו על [[סימן ב פרק ד|סימנים ב']], [[סימן ג פרק ד|ג']] [[סימן ה פרק ד|ו-ה' לפרק ד']], לפי העניין.

@ 158. מערכת עקיבה אחר תנועה קרקעית
: בעל רישיון יקיים, כחלק ממערכת SMGCS, מערכת עקיבה {{מוקטן|(surveillance)}} אחר התנועה הקרקעית באזור התמרון, לפי הוראות אלה:
: (1) היא תקוים -
:: (א) בשדה תעופה המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-350 מטרים;
:: (ב) בשדה תעופה שלא כאמור בפסקת משנה (א), אם בעל הרישיון נוכח לדעת שצפיפות התנועה והתנאים שבהם מופעל שדה התעופה אינם מאפשרים לקיים בצורה בטוחה את סדירות רצף התנועה {{מוקטן|(regularity of traffic flow)}} בשדה התעופה באמצעות נהלים או אמצעים אחרים, או אם הורה לו המנהל לקיים מערכת עקיבה כאמור;
: (2) היא טעונה את אישור המנהל בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]], כתנאי לקיומה.

=== סימן ט': צוות בטיחות מסלול ===

@ 159. צוות בטיחות מסלול
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) הוא מקיים צוות בטיחות מסלול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Runway safety&quot;, התוספת להוראות אלה שעניינה: &quot;runway safety team terms of reference and composition&quot;, והצרופות להוראות אלה שעניינן: &quot;best practices guide for &quot;hot spots&quot; identification, removal and promulgation‏&quot;, &quot;runway safety event causal factors&quot;, ו-&quot;suspension or closure of runway operations&quot;;
: (2) הוא מפקח אחר האופן שבו פועל צוות בטיחות המסלול, במטרה לוודא כי הוא מקיים את חובותיו לפי [[סימן זה]];
: (3) הוא מינה אדם בעל ידע וניסיון מתאימים בניהול בטיחות ובהפעלת שדה תעופה, לתפקיד מנהל צוות בטיחות מסלול, שיהיה אחראי כלפי בעל הרישיון לביצוע תפקידי צוות בטיחות המסלול.

@ 160. צוות בטיחות מסלול - הרכבו, תפקידיו ואחריותו
: (א) מנהל צוות בטיחות מסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1) או מספקים בהם שירותים, ובכלל זה בכל פעם שבה ספק שירות או גורם כאמור משתנה, מתחלף או נוסף, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות בטיחות המסלול (להלן בתקנה זו - הגופים המיוצגים); בכלל זה מנהל צוות בטיחות המסלול יפנה לגופים כמפורט להלן, לפי מאפייני הפעילות בשדה:
:: (1) המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה;
:: (2) ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה;
:: (3) מי שמספק שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה;
:: (4) היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה;
:: (5) היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה;
:: (6) היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה;
:: (7) מגדל הפיקוח בשדה התעופה;
:: (8) איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה.
: (ב) גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול, יוודא כי התמלאו בנציגו הוראות [[תקנה 7(ה) לתקנות המנ&quot;ב]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מנהל צוות בטיחות מסלול -
:: (1) יורה על נוהלי עבודת צוות בטיחות המסלול, והם ייכללו בספר המנ&quot;ב של בעל הרישיון;
:: (2) יכנס את צוות בטיחות המסלול אחת לשישה חודשים לפחות.
: (ד) צוות בטיחות מסלול, יעשה את אלה באופן מתמשך:
:: (1) יתריע לפני בעל הרישיון ולפני הגופים המיוצגים, לפי העניין, על סיכונים בטיחותיים הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון כמפורט להלן, ויפתח אמצעי אפחות סיכון לסיכונים בטיחותיים כאמור:
::: (א) חדירה למסלול {{מוקטן|(runway incursion)}};
::: (ב) סטייה מחוץ לגבולות מסלול {{מוקטן|(runway excursion)}};
::: (ג) הימצאות גופים זרים {{מוקטן|(FOD)}} באזור התמרון;
::: (ד) מפגעים הקשורים לבעלי חיים {{מוקטן|(wild life hazard)}};
:: (2) יערוך ויקיים תוכנית בטיחות מסלול, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;runway safety team terms of reference and composition&quot;, והצרופות לתוספות אלה שעניינן: &quot;best practices guide for &quot;hot spots&quot; identification, removal and promulgation‏&quot;, &quot;runway safety event causal factors&quot;, ו-&quot;suspension or closure of runway operations&quot;, שתכלול תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי כלל הסיכונים הבטיחותיים כאמור, ובכלל זה יעשה את אלה:
::: (א) יפתח ויקיים תהליכים -
:::: (1) לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים;
:::: (2) לניתוח סיכונים בטיחותיים הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים;
::: (ב) ימליץ לגופים המיוצגים על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחר מימוש המלצותיו;
::: (ג) יפעל לאיתור אזורי סיכון {{מוקטן|(hot spots)}} ולהבאתם לפרסום בידי בעל הרישיון במסגרת שירותי המידע התעופתי;
:: (3) יפעל להתאמה בין המנ&quot;ב של שדה התעופה לבין המנ&quot;ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ&quot;ב לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי סיכונים בטיחותיים כאמור בפסקה (1);
:: (4) יפתח תוכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול, ויעקוב אחר ביצוע הדרכות לפיהן; תוכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו הוראות בקשר לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם.
: (ה) בתקנה זו, &quot;אמצעי אפחות סיכון&quot;, &quot;מנ&quot;ב&quot;, &quot;מפגע בטיחות&quot;, &quot;ניהול סיכוני בטיחות&quot;, &quot;סיכון בטיחותי&quot;, &quot;ספק שירות&quot; ו&quot;ספר מנ&quot;ב&quot; - כהגדרתם [[בתקנות המנ&quot;ב]].

=== סימן י': גידור ===

@ 161. גידור
: בעל רישיון יקיים -
: (1) גדר שתמנע כניסה לאזור התנועה של בעלי חיים גדולים מספיק כדי להוות מפגע בטיחותי לכלי טיס;
: (2) גדר שתרתיע את מי שלא הורשה לכך מפני כניסה מקרית או מכוונת לחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור, ותמנע כניסה כאמור;
: (3) חסימת תעלות, מנהרות וכיוצא באלה, לרבות באמצעות סורגים, אם נדרש למניעת כניסה של בעלי חיים או אנשים באמצעותן לאזור התנועה ולחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור.

@ 162. מיקום גדר
: בעל רישיון ימקם גדר כאמור [[בתקנה 161]] כך שתפריד בין אזור התנועה והחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור לבין חלקים בשדה התעופה הפתוחים לכלל הציבור.

@ 163. הגנה על מיתקנים מחוץ לשדה התעופה
: בעל רישיון יקיים אמצעי הגנה מתאימים להרתעת מי שלא הורשה לכך, מפני כניסה מקרית או מכוונת למיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הממוקמים מחוץ לשדה התעופה ולמניעת כניסה כאמור.

@ 164. סביבת הגדר
: בעל רישיון יקיים, משני צידי הגדר, מתחם שיאפשר גישה לאנשי תחזוקה ותפעול של שדה התעופה, אם הדבר נדרש לביצוע תפקידם.

@ 165. הארת הגדר וסביבתה
: אם קיימות תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה, בעל הרישיון יוודא שהן יפעלו בעוצמה המזערית הנדרשת לשם קיום תכליתן, ויהיו כך שלא יגרמו לפגיעה בבטיחות הטיסה, ובכלל זה גרימת בלבול בינן לבין תאורות תעופתיות, או סנוור טייס.

@ 166. הגנה מפני הדף סילון
: בעל רישיון יקיים הסדרים להגנה על בני אדם ורכוש בשדה התעופה וסביבתו מפני הדף סילון של מנועי כלי טיס.

=== סימן י&quot;א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ===

@ 167. מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ומאפייניה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי הדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול לפי צרופה א' לעניין &quot;autonomous runway incursion warning system (ARIWS)&quot;, לא יפעיל את שדה התעופה אלא אם כן הוא מפעיל בו מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול {{מוקטן|(autonomous runway incursion warning system (ARIWS)}}, להלן [[בסימן זה]] - מערכת ARIWS), ובלבד שהמנהל אישר לו אותה בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]].
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מערכת ARIWS אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות הכלולות בה מתוכנות {{מוקטן|(designed)}} כך שהן עונות על [[סימן ה' לפרק ד']];
:: (2) היא מגלה באופן אוטונומי -
::: (א) התהוות של חדירה אפשרית למסלול {{מוקטן|(potential incursion)}};
::: (ב) שימוש של כלי טיס במסלול בהמראה או בגישה סופית לנחיתה;
:: (3) היא מספקת אזהרה על אירוע כאמור בפסקה (2) לצוות הטיסה של כלי טיס או לנהג כלי רכב השייך לעניין;
:: (4) היא מופעלת ונשלטת באופן עצמאי ובלתי תלוי בכל עזר חזותי אחר בשדה התעופה;
:: (5) היא תהיה כך שתקלה בה, מלאה או חלקית, לא תפריע לפעילות הרגילה של שדה התעופה ובכלל זה שיהיה ניתן לכבותה, באופן מלא או חלקי, ממגדל הפיקוח.

@ 168. פרסום מידע לגבי מערכת ARIWS
: (א) הותקנה מערכת ARIWS בשדה התעופה, ימסור בעל הרישיון לפרסום בשירותי המידע התעופתי מידע בדבר מאפייניה, מצבה, האזהרה שהיא נועדה לספק בכל מצב, סיכונים אפשריים לטייסים ונהגי כלי רכב לגבי הבנה שגויה של האזהרות כאמור, למנהל וליחידת נת&quot;א המורשית לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי לפי [[סעיף 84(ב) לחוק]].
: (ב) בעל רישיון ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א) במסגרת המידע לגבי &quot;מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system and markings)}}&quot; שעליו למסור לפי [[תקנה 18(א)(4)(ט) לתקנות המידע]].

=== סימן י&quot;ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני ===

@ 169. איסור העסקת מי שלא קיבל הדרכת חומרים מסוכנים
: לא יעסיק בעל רישיון עובד, ולא יתיר לאחר להעסיק עובד, בתפקיד ביטחוני בשדה התעופה אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אחד מאלה, לפי העניין, לפי [[סימן זה]]:
: (1) הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים;
: (2) הדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים.

@ 170. חובת קיום הדרכת חומרים מסוכנים
: בעל רישיון יקיים הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים והדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים, לכל אדם שהוא מעסיק בתפקיד ביטחוני ולכל אדם העוסק מטעמו בתפקיד ביטחוני, לפי תפקידיו ואחריותו של המודרך, ולפי [[תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ&quot;ה-2025]], נספח 18 וההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.

=== סימן י&quot;ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה ===

@ 171. הדרכה לעובדים שבעל הרישיון אינו מעסיק ושלא מועסקים מטעמו
: בעל רישיון יוודא כי עובדים בשדה התעופה, שהוא לא מעסיק ולא מועסקים באמצעות מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, מודרכים בנוהלי השדה החלים עליהם.

@ 172. איסור העסקת מי שלא הודרך לפי תוכנית ההדרכה
: לא יעסיק בעל רישיון עובד, בעצמו או על ידי מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, ולא יתיר העסקת עובד כאמור, בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, אלא אם כן אותו עובד השלים בהצלחה הדרכה לפי [[סימן זה]].

@ 173. הדרכה לעובדים שמעסיק בעל הרישיון או מטעמו
: בעל הרישיון יעשה את כל המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Training&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;demonstrating competence&quot;, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;structure of a training programme&quot; ([[בסימן זה]] - תוכנית הדרכה):
: (1) יקיים הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שהוא מעסיק בשדה התעופה;
: (2) יבטיח קיום של הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שאחר מעסיק מטעמו של בעל הרישיון.

@ 174. מבנה ההדרכה
: לא יקיים בעל רישיון ההדרכה לפי [[סימן זה]] ולא יתיר בעל רישיון קיום הדרכה לפי [[סימן זה]] אלא אם כן היא מתקיימת לפי תוכנית הדרכה שמתקיימות בה הוראות האלה:
: (1) היא מבטיחה שלכל עובד, שמעסיק בעל הרישיון או אחר מטעמו של בעל הרישיון, המשמש בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, יש ידע ומיומנויות מתאימים לביצוע תפקידיו, בהתחשב, בין השאר, במורכבות המטלות שהוא נדרש לבצע במסגרת תפקידו ובסביבת עבודתו;
: (2) היא כוללת את אלה:
:: (א) נהלים לגבי אלה:
::: (1) אופן ביצוע ההדרכה;
::: (2) עיתוי ביצוע ההדרכה;
::: (3) דרכים להבטיח כי לעובד הידע והמיומנות הנדרשים לביצוע תפקידו;
:: (ב) לגבי כל נושא שכלול בה -
::: (1) את יעדי ההדרכה {{מוקטן|(training objectives)}} להגדרת הידע והמיומנות שעל ההדרכה להשיג ולשמר, שיבטיחו שמיומנות העובד הנדרשת מושגת ונשמרת;
::: (2) על בסיס יעדי ההדרכה כאמור בפסקת משנה (1) -
:::: (א) את תכולת ההדרכה;
:::: (ב) את התדירות שבה יש לערוך את ההדרכה;
:::: (ג) את השיטות שישמשו למעקב אחר התקדמות המודרך בהדרכה;
:::: (ד) את עריכת רשומות לתיעוד ביצוע ההדרכה ושמירתן;
::: (3) הדרכה עיונית {{מוקטן|(theoretical training)}};
::: (4) הדרכה מעשית או התנסות מעשית {{מוקטן|(practical or on-the-job training)}};
::: (5) מבחן עיוני או מעשי, לפי העניין, לבחינת ידיעותיו ומיומנותו של המודרך;
::: (6) הוראות לעניין הוכחת יכולת עיתית או הדרכה חוזרת {{מוקטן|(recurrent)}}, עיונית או מעשית, לפי העניין;
::: (7) הדרכת ריענון {{מוקטן|(refresher training)}} שמטרתה להבטיח כי לעובד שנעדר זמן ממושך מתפקידו, ידע ומיומנות עדכניים הנוגעים לתפקידו, הכוללת הדרכה עיונית והדרכה מעשית; בעל הרישיון יפרט את אמות המידה והמשמעות להחלטה מה הוא &quot;זמן ממושך&quot; לעניין זה.

=== סימן י&quot;ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה ===

@ 175. ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו
: (א) בעל רישיון ינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם, לפי ההוראות האלה:
:: (1) לגבי אזור התנועה - בתדירות שתצוין בתוכנית התחזוקה לשדה התעופה לפי [[פרק ו']];
:: (2) לגבי מסלול - נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; בפסקה זו, &quot;שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול&quot; {{מוקטן|(significant change)}} - כמשמעותו בחלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;reporting format using standard runway condition report (RCR)n&quot; ולעניין &quot;runway surface condition assessment and reporting&quot;;
:: (3) לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה - בתדירות שתצוין בנוהל בספר העזר המבצעי.
: (ב) בעל רישיון ינטר את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות כוח אדם שעבר אימון לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור -
:: (1) יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תוכנית אימונים שאישר לו המנהל;
:: (2) יהיה לפי הוראות צרופה א' לעניין &quot;Runway condition report for reporting runway surface condition&quot;.
: (ג) בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו בעקבות ניטור כאמור בתקנת משנה (א), ויעשה כן תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין:
:: (1) dry (יבש);
:: (2) standing water (מים עומדים);
:: (3) wet (רטוב);
:: (4) slippery wet (חלקלק-רטוב).
: (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (4) לתקנת משנה (ג), לפי העניין - יבצע הערכה של היקף הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול.

@ 176. פעולות שיש לנקוט בעקבות ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו
: (א) ניטר בעל הרישיון את אזור התנועה כאמור [[בתקנה 175]], יעשה את אלה:
:: (1) יספק למגדל הפיקוח מידע שיש לו השפעה מבצעית מיידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי המפורטים להלן, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו:
::: (א) התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
::: (ב) שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה;
:: (2) יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו.
: (ב) במילוי חובותיו לפי [[תקנה 175]] ולפי תקנת משנה (א), בעל הרישיון יביא בחשבון גם כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) פעולות בינוי או תחזוקה;
:: (2) משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה;
:: (3) הימצאות זיהום באזור התנועה כאמור [[בתקנה 175(ד)]];
:: (4) סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים במיקום שיוצר סיכון בטיחותי;
:: (5) כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם;
:: (6) כשל של מערכת אספקת הכוח הראשית או המשנית של שדה התעופה.
: (ג) מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל - ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מסוג שלג, קרח, שלוגית {{מוקטן|(slush)}}, כפור או שילוב כלשהו שלהם - יפסיק מיידית את השימוש במסלול.
: (ה) הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ד), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש למגדל הפיקוח, ותקנת משנה (א) תחול בשינויים המחויבים.

=== סימן ט&quot;ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים ===

@ 177. תוכנית לבקרת עצמים זרים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} (בתקנה זו - התוכנית), שמטרתה מניעת היווצרות עצמים זרים והגעתם לאזור התנועה, גילוים, הסרתם והערכת הסיכון הגלום בהם לבטיחות הטיסה, שתכלול הוראות בעניינים האלה, הכול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Foreign object debris (FOD) control&quot;, והתוספות {{מוקטן|(appendix)}} שלו שעניינן: &quot;FOD training‏&quot;, &quot;FOD prevention measures&quot; ו-&quot;FOD detection, removal and evaluation&quot;:
:: (1) הגברת מודעות, הדרכה וחינוך לעניין מניעת עצמים זרים;
:: (2) שיטות לגילוי עצמים זרים באזור התנועה ומיפוי אזורים ופעילויות שעשויים להוות מקור לעצמים זרים, בין השאר כחלק משגרת ניטור משטח אזור התנועה, הכנת עמדת חניה לקליטת כלי טיס והציוד המיועד לשמש לאלה;
:: (3) הסרה מיידית של עצם זר שהתגלה, לפי הסיכון שהוא מהווה להערכת בעל הרישיון, ובכלל זה נוהלי תיאום עם מגדל הפיקוח בעת הסרת עצם זר ממסלול, והציוד המיועד לשמש לכך;
:: (4) איסוף וניתוח מתמשך של מידע הנוגע לעצמים זרים בשדה התעופה לצורך זיהוי מקורות עצמים זרים ומגמות בשכיחותם.
: (ב) בעל רישיון יקיים הערכה מתמשכת של יעילות התוכנית, לרבות תחקור אירועים שבהם התגלה עצם זר באזור התנועה; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, בין השאר בשים לב לתוצרי ההערכה המתמשכת כאמור, יעדכן את התוכנית במטרה לשפר את יעילותה.

@ 178. שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה ובהנחיות ACI
: (א) שונתה הוראה בנספחי האמנה, במסמכים לפי האמנה או בהנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהן, יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
:: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
: (ב) הנוסח המעודכן של הוראות נספחי האמנה, המסמכים שלפי האמנה והנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהם, יופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 179. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ארבעה חודשים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).
: (ב) לגבי שדה תעופה שערב יום פרסומן של תקנות אלה הייתה לו תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה מאושרת - תחילתן של [[תקנות 2(א) ו-(ב)]], ביום הגשת בקשה לשינוי התוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה בעניינים כמפורט [[2|בתקנות האמורות]].

&lt;פרסום&gt; ד' בסיוון התשפ&quot;ו (20 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; מירי רגב שרת התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>ng5hdndyo7am07filuwez0kfxurxo4h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018733</id>
      <parentid>3018730</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T09:52:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3018733</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="433682" sha1="6sux4lf1ggbvyufyuh4ju3kk9noikzd" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2046|תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|12417)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 33]], [[+|35(ג)]], [[+|46]], [[+|47]] [[+|ו-168(א)(7)]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקינה תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור חיוני ILS‏&quot; {{מוקטן|(ILS critical area)}} - אזור סביב מיתקן עזר לטיסה מסוג משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} או מסוג משדר קרן זווית גלישה {{מוקטן|(glide slope)}} שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב תגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
:- &quot;אזור הנגיעה&quot; {{מוקטן|(touchdown zone)}} - החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
:- &quot;אזור רגיש ILS‏&quot; {{מוקטן|(ILS sensitive area)}} - אזור המשתרע אל מעבר לאזור חיוני ILS, שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב עלולה לגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
:- &quot;אזור התמרון&quot; {{מוקטן|(manoeuv((&lt;s&gt;e&lt;/s&gt;))ring area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
:- &quot;אזור התנועה&quot; {{מוקטן|(movement area)}} &lt;!-- (([במקור: {{מוקטן|(movement Area)}}])) --&gt; - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ומהרחבות;
:- &quot;אזור נקי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(obstacle free zone)}} - המרחב האווירי מעל מישור גישה פנימי {{מוקטן|(inner approach surface)}}, מישור מעבר פנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ומישור הפסקת נחיתה {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאינו נחדר מאחד מאלה:
:: (1) מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
:: (2) מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
:- &quot;אזור סיכון&quot; {{מוקטן|(hot spot)}} - שטח באזור התנועה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;
:- &quot;אירוע חירום&quot; {{מוקטן|(emergency)}} - לרבות: אירוע בטיחותי כמשמעותו [[בסעיף 103 לחוק]]; פעילות חבלנית - ובכלל זה איום בהימצאות פצצה או חטיפת כלי טיס; אירוע המערב חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בסעיף 74 לחוק]]; שרפה במבנה; אסון טבע; סיכון לבריאות הציבור ובכלל זה הפצה או התפרצות של מחלה מידבקת;
:- &quot;ביצועי אנוש&quot; {{מוקטן|(human performance)}} - יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות התעופה האזרחית;
:- &quot;בסיס הגלגלים&quot; {{מוקטן|(wheel base)}} - המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כני הנסע הראשיים שלו;
:- &quot;גדר&quot; - לרבות מחסום מתאים אחר, לפי [[תקנה 161]];
:- &quot;גובה החלטה&quot; {{מוקטן|(DH - Decision Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה מפתן המסלול;
:- &quot;גובה מזערי להנמכה&quot; {{מוקטן|(MDH - Minimum Descent Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול;
:- &quot;גובה מעל פני הים&quot; {{מוקטן|(elevation)}} - גובהה של נקודה הנמדד ביחס לגיאואיד;
:- &quot;גובה שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} - כהגדרתו [[בתקנות המידע]];
:- &quot;גורמים מסייעים&quot; - הגורמים שיכולים לסייע בתגובה לאירוע חירום מסוג מסוים;
:- &quot;ג((י))אואיד&quot; {{מוקטן|(geoid)}} - המישור שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג A‏&quot; {{מוקטן|(instrument approach operation type A)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 250 רגל (75 מטרים) או יותר;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג B‏&quot; {{מוקטן|(instrument approach operation type B)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה החלטה הנמוך מ-250 רגל (75 מטרים);
:- &quot;דרך לכלי רכב&quot; - משטח באזור התנועה המיועד לשמש כלי רכב בלבד;
:- &quot;הנחיות ACI&quot; - ספר סימון ושילוט רחבות {{מוקטן|(&quot;apron markings and signs handbook&quot;)}} שפרסם ארגון Airports Council International (ACI), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;זיהום&quot;, לגבי אזור התנועה או דרך לכלי רכב {{מוקטן|(contaminant, contamination)}} - לרבות: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי וכיוצא באלה;
:- &quot;זמן מעבר&quot;, לגבי תאורות {{מוקטן|(switch-over time)}} - משך הזמן הנדרש, במקרה של מעבר בין מקורות אספקת כוח חשמלי {{מוקטן|(power supply changeover)}}, כדי שהעוצמה הממשית של אור הנמדד בכיוון מסוים, שירדה מתחת ל-50% מהעוצמה שבה פעל, תחזור לעוצמה של לפחות 50% מהעוצמה שבה פעל לפני הירידה כאמור;
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;החלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור&quot; - לרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה ואזורים בשדה התעופה שכניסה אליהם עלולה לפגוע בבטיחות הטיסה;
:- &quot;טיפוס&quot;, לגבי כלי טיס {{מוקטן|(type)}} - כהגדרתו [[בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;כוח חשמלי משני&quot; {{מוקטן|(secondary power)}} - אחד מאלה:
:: (1) כוח חשמלי ציבורי בלתי תלוי {{מוקטן|(independent public power)}} - תחנת כוח חשמלי, שאינה זו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, המספקת לו חשמל באמצעות תשתית שונה ונפרדת מזו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, כך שהאפשרות של כשל בשני מקורות הכוח החשמלי בעת ובעונה אחת קלושה ביותר;
:: (2) יחידה או יחידות כוח חלופי {{מוקטן|(standby power unit(s))}} - מקור כוח שממנו ניתן להפיק כוח חשמלי, דוגמת מחוללים מנועיים (&quot;גנרטורים&quot;, engine generators) או מצברים {{מוקטן|(batteries)}};
:- &quot;כוח חשמלי ראשי&quot; {{מוקטן|(primary power)}} - כוח חשמלי שאינו כוח חשמלי משני;
:- &quot;לילה&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;מגדל פיקוח&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;מישור אופקי פנימי&quot; {{מוקטן|(inner horizontal surface)}}, &quot;מישור גישה&quot; {{מוקטן|(approach surface)}}, &quot;מישור גישה פנימי&quot; {{מוקטן|(inner approach surface)}}, &quot;מישור הפסקת נחיתה&quot; {{מוקטן|(balked landing surface)}}, &quot;מישור טיפוס לאחר המראה&quot; {{מוקטן|(take-off climb surface)}}, &quot;מישור מעבר&quot; {{מוקטן|(transitional surface)}}, &quot;מישור מעבר פנימי&quot; {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ו&quot;מישור קוני&quot; {{מוקטן|(conical surface)}} - לפי פרק 4 לנספח 14;
:- &quot;מישור הגבלת מכשולים&quot; {{מוקטן|(obstacle limitation surfaces)}} - כל אחד מאלה: מישור אופקי פנימי, מישור גישה, מישור גישה פנימי, מישור הפסקת נחיתה, מישור טיפוס לאחר המראה, מישור מעבר, מישור מעבר פנימי ומישור קוני, לפי העניין;
:- &quot;מיתקן בשדה התעופה&quot; - לרבות מיסעה, עזר חזותי, גדר, מערכת ניקוז, מערכת חשמל ומבנה;
:- &quot;מיתקן עזר לטיסה&quot; - למעט מסלול או מסלול הסעה;
:- &quot;מכשול&quot; {{מוקטן|(obstacle)}} - עצם, נייח או נייד, או חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני:
:: (1) הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
:: (2) הוא מתנשא מעל מישור הגבלת מכשולים;
:: (3) הוא ניצב מחוץ למישור הגבלת מכשולים, והמנהל לא אישר את הקמתו או את קיומו לפי [[תקנה 2(ג)]];
:- &quot;מכשול חודר&quot; - מכשול מתוכנן מחוץ לשדה התעופה שצפוי לחדור למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה או מכשול קיים מחוץ לשדה התעופה שחודר למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה;
:- &quot;מסלול&quot; {{מוקטן|(runway)}} - אזור מלבני בשדה תעופה, המשמש להמראה או לנחיתה של כלי טיס;
:- &quot;מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway)}} - דרך בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה, לרבות כל אחד מאלה: מסלול הסעה לפינוי מהיר, נתיב הסעה ברחבה או נתיב הסעה לעמדת חניה;
:- &quot;מסלול הסעה לפינוי מהיר&quot; {{מוקטן|(rapid exit taxiway)}} - מסלול הסעה המחובר למסלול בזווית כזו המאפשרת למטוס נוחת לפנות את המסלול במהירות גבוהה יותר מזו הניתנת להשגה באמצעות פינוי במסלול הסעה אחר, באופן שמקטין את זמן שהותו על המסלול;
:- &quot;מסלול לא-ממוכשר&quot; {{מוקטן|(non-instrument runway)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת ראייה, או מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
:- &quot;מסלול ממוכשר&quot; {{מוקטן|(instrument runway)}} - אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת&quot; {{מוקטן|(non-precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ-1,000 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת&quot; {{מוקטן|(precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג B, שהוא אחד מאלה:
:: (1) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I&quot;;
:: (2) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II&quot;;
:: (3) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III&quot;;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category I)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-200 רגל (60 מטרים), ובראות אופקית שלא תפחת מ-800 מטרים או בראות על המסלול שלא תפחת מ-550 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category II)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-100 רגל (30 מטרים), ובראות על המסלול שלא תפחת מ-300 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category III)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה נמוך מ-100 רגל (30 מטרים) או בלא גובה החלטה, ובראות על המסלול נמוכה מ-300 מטרים;
:- &quot;מסמך 8643&quot; - מסמך שעניינו &quot;טיפוסי כלי טיס וכינוייהם&quot; {{מוקטן|(&quot;Aircraft type designators (Doc 8643)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9137&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לשירותי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Airport services manual (Doc 9137)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9157&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לתיכון שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Aerodrome design manual (Doc 9157)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9184&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לתכנון שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Airport Planning Manual (Doc 9184)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9476&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית&quot; {{מוקטן|(&quot;Manual of surface movement guidance and control systems (SMGCS) (Doc 9476)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9829&quot; - מסמך שעניינו &quot;חומר מנחה לגבי גישה מאוזנת לניהול רעש מטוסים&quot; {{מוקטן|(((&quot;))Guidance on the balanced approach to aircraft noise management (([sc. (Doc 9829)]&quot;)))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9830&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית מתקדמת&quot; {{מוקטן|(&quot;Advanced surface movement guidance and control systems (A-SMGCS) manual (Doc 9830)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9981&quot; - מסמך שעניינו &quot;נהלים לשירותי טיס - שדות תעופה&quot; {{מוקטן|(((&quot;))PANS-Aerodromes (Doc 9981)((&quot;)))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמן&quot; {{מוקטן|(marker)}} - עצם הנראה מעל פני השטח, שנועד להצביע על מכשול או להתוות גבול;
:- &quot;מספר התנועות בשעת העומס היומית&quot; {{מוקטן|(number of movements in the mean busy hour)}} - הממוצע, על פני שנה, של מספר ההמראות והנחיתות בשדה התעופה בשעת העומס היומית;
:- &quot;מערכת עצירה&quot; {{מוקטן|(arresting system)}} - מערכת המיועדת ומתוכננת לסייע בהאטת מטוס החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
:- &quot;מערכת תאורת גישה&quot; {{מוקטן|(approach lighting system)}} - מערכת תאורות הממוקמת לפני מפתן המסלול ומיועדת לסייע לטייס המבצע גישה לנחיתה במסלול לזהות את המסלול מבעוד מועד ולהגיע אליו בבטחה, שהיא אחת מאלה: מערכת תאורת גישה פשוטה לפי [[תקנה 95]], מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]], או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]];
:- &quot;מפרץ המתנה&quot; {{מוקטן|(holding bay)}} - אזור בשדה התעופה שאליו ניתן להפנות כלי טיס על הקרקע, לשם המתנה או לשם עקיפה, וזאת במטרה לייעל את התנועה הקרקעית של כלי טיס;
:- &quot;מפתן מסלול&quot; {{מוקטן|(threshold)}} - תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
:- &quot;מפתן מסלול מוזז&quot; {{מוקטן|(displaced threshold)}} - מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
:- &quot;מרווח חיצוני בין כני נסע ראשיים&quot; {{מוקטן|(outer main gear wheel span (OMGWS))}} - המרחק בין הקצוות החיצוניים של גלגלי כני הנסע הראשיים;
:- &quot;מרחק האצה-עצירה זמין&quot; {{מוקטן|(accelerate-stop distance available (ASDA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין, ביחד עם אורך שטח העצירה {{מוקטן|(stopway)}} אם קיים;
:- &quot;מרחק המראה זמין&quot; {{מוקטן|(take-off distance available (TODA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין ביחד עם אורך השטח הפנוי ממכשולים {{מוקטן|(clearway)}}, אם קיים;
:- &quot;מרחק נחיתה זמין&quot; {{מוקטן|(landing distance available (LDA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
:- &quot;מרחק ריצת המראה זמין&quot; {{מוקטן|(take-off run available (TORA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
:- &quot;מרחקים מוצהרים&quot; {{מוקטן|(declared distances)}} לגבי מסלול - אלה: מרחק האצה-עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
:- &quot;משואת שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(aerodrome beacon)}} - תאורה, הנראית מכל הכיוונים, באופן מתמשך או לסירוגין, המיועדת לציין את מיקום שדה התעופה מהאוויר;
:- &quot;משטח פנייה&quot; {{מוקטן|(runway turn pad)}} - אזור בשדה התעופה, הצמוד למסלול, המשמש כלי טיס לצורך ביצוע פנייה של 180 מעלות על המסלול;
:- &quot;משיב אור&quot; {{מוקטן|(retroreflective)}} - לפי הוראות תוספת מספר 1 לעניין &quot;retroreflective&quot;;
:- &quot;נספח 10&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 10 לאמנה שעניינו: &quot;Aeronautical telecommunications radio navigation aids&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נספח 14&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: &quot;Aerodromes design and operations&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נספח 18&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בנספח 18 לאמנה שעניינו: &quot;The safe transport of dangerous goods by air&quot;, לרבות ההגדרות לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נקודת מיכוון&quot; {{מוקטן|(aiming point)}} - אזור על מסלול, שאליו על טייס בגישה לנחיתה לכוון כדי להשלים גישה בטוחה למסלול;
:- &quot;נתיב הסעה ברחבה&quot; {{מוקטן|(apron taxiway)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס דרך הרחבה;
:- &quot;נתיב הסעה לעמדת חניה&quot; {{מוקטן|(aircraft stand taxilane)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס לעמדת חניה בלבד;
:- &quot;נתיב הסעה סטנדרטי&quot; {{מוקטן|(standard taxi-route)}} - נתיב שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
:- &quot;סימון&quot; {{מוקטן|(marking)}} - סמל {{מוקטן|(symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע תעופתי;
:- &quot;סימון הנחיה מחייב&quot; {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}} - סימון שנוסף על שלט הנחיה מחייב או שמחליף שלט כאמור;
:- &quot;סימוני מסלול&quot; {{מוקטן|(runway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון כינוי מסלול, סימון ציר מסלול, סימון מפתן מסלול, סימון נקודת מיכוון, סימון אזור הנגיעה וסימון צידי מסלול;
:- &quot;סימוני מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון ציר מסלול הסעה, סימון צד מסלול הסעה, סימון עמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנת ביניים, סימון משטח פנייה וסימון עמדת בדיקת VOR;
:- &quot;סימון מידע&quot; {{מוקטן|(information marking)}} - סימון שנוסף על שלט מידע או שמחליף שלט כאמור במקום שבו לא ניתן לקיים אותו;
:- &quot;ספר העזר המבצעי&quot; {{מוקטן|(aerodrome manual)}} - ספר עזר מבצעי לשדה התעופה לפי [[סימן א' לפרק ז']];
:- &quot;סקר אווירונאוטי&quot; {{מוקטן|(aeronautical study)}} - מחקר של בעיה אווירונאוטית שנועד לזהות פתרונות אפשריים לבעיה ולבחור פתרון מתאים, המספק רמת בטיחות מקובלת;
:- &quot;עוצמה יעילה&quot; {{מוקטן|(effective intensity)}} - עוצמתה של תאורה מהבהבת כך שתהיה זהה לעוצמתה של תאורה קבועה בצבע זהה ותיראה מאותו טווח באותם תנאי ראות;
:- &quot;עמדת בדיקת VOR‏&quot; {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint)}} - נקודה בשדה התעופה, שנועדה לבדיקת תקינות מכשיר ה-VOR המותקן על גבי כלי הטיס;
:- &quot;עמדת המתנה למסלול&quot; {{מוקטן|(runway holding position)}} - עמדה שבה על כלי טיס מסיע ועל כלי רכב לעצור ולהמתין, עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח;
:- &quot;עמדת המתנת ביניים&quot; {{מוקטן|(intermediate holding position)}} - עמדה המיועדת לבקרת תנועה בשדה התעופה, שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי טיס או כלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
:- &quot;עמדת המתנה על דרך לכלי רכב&quot; {{מוקטן|(road holding position)}} - עמדה מסוימת על דרך לכלי רכב שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
:- &quot;עמדת חניה&quot; {{מוקטן|(aircraft stand)}} - אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
:- &quot;עצם זר&quot; {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} - עצם דומם באזור התנועה, שלא משמש לצורך מבצעי או תעופתי, שיכול להוות מפגע בטיחותי להפעלת כלי טיס;
:- &quot;עצם שביר&quot; {{מוקטן|(frangible object)}} - עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
:- &quot;עקרונות הגורם האנושי&quot; {{מוקטן|(human factors principles)}} - עקרונות הישימים לתכן {{מוקטן|(design)}}, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
:- &quot;פס תאורות&quot; {{מוקטן|(barrette)}} - 3 תאורות תעופתיות או יותר, המקובצות יחדיו, זו לצד זו, כך שממרחק הן נראות בתור קו קצר של אור;
:- &quot;ציר מסלול&quot; {{מוקטן|(centre line)}} - קו הנמצא במקביל לצידי המסלול ובמרחק שווה מכל אחד מהם;
:- &quot;צפיפות תנועה בינונית&quot; {{מוקטן|(medium aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא בין 16 ל-25 בכל מסלול, או בין 20 ל-35 בשדה התעופה;
:- &quot;צפיפות תנועה גבוהה&quot; {{מוקטן|(heavy aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 26 תנועות או יותר בכל מסלול, או 36 תנועות או יותר בשדה התעופה;
:- &quot;צפיפות תנועה נמוכה&quot; {{מוקטן|(light aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 15 תנועות או פחות בכל מסלול, או 19 תנועות או פחות בשדה התעופה;
:- &quot;צרופה א'&quot; - צרופה א' {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: &quot;Guidance material supplementary to Annex 14, volume I&quot;;
:- &quot;קטגוריית שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(aerodrome category)}} - קטגוריית שדה התעופה לעניין שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(rescue and firefighting)}} שבעל הרישיון נדרש להגדיר לפי [[תקנה 139]];
:- &quot;קצב פריקה&quot; - הכמות של חומר כיבוי עיקרי ושל חומר כיבוי משלים שעל בעל הרישיון להיות מסוגל לפרוק בדקה באירוע חירום, באופן מתמשך;
:- &quot;ראות על מסלול&quot; {{מוקטן|(runway visual range (RVR))}} - כהגדרתה [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;רחבה&quot; {{מוקטן|(apron)}} - אזור בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חניה או תחזוקה של כלי טיס;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי [[סעיף 32 לחוק]];
:- &quot;רצועת מסלול&quot; {{מוקטן|(runway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את המסלול, ואת שטח העצירה אם קיים, שמטרתו -
:: (1) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
:: (2) להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
:- &quot;רצועת מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את מסלול ההסעה, שמטרתו -
:: (1) להגן על כלי טיס הפועל על מסלול ההסעה;
:: (2) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג בעת תנועתו, מגבולות מסלול ההסעה;
:- &quot;שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב&quot; - לרבות שדה תעופה שחלק משמעותי מתהליכי הגישה והעזיבה שלו מתבצע מעל תוואי שטח מורכב;
:- &quot;שטח בטיחות בקצה מסלול&quot; {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} - שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
:- &quot;שטח עצירה&quot; {{מוקטן|(stopway)}} - שטח מלבני על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה {{מוקטן|(abandoned takeoff)}};
:- &quot;שטח פנוי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(clearway)}} - אזור מלבני על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים שמעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
:- &quot;שטח פעולת מד-גובה רדיו&quot; {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}} - אזור לפני מפתן מסלול, שנועד לאפשר, באופן בטוח, ביצוע גישה מדויקת לנחיתה תוך שימוש במד-גובה רדיו;
:- &quot;שלט הנחיה מחייב&quot; {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} - כל אחד מאלה: שלט כינוי מסלול, שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III, שלט עמדת המתנה למסלול, שלט אין כניסה ושלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב;
:- &quot;שלט מידע&quot; {{מוקטן|(information sign)}} - כל אחד מאלה: שלט מיקום, שלט הכוונה, שלט יעד, שלט פינוי מסלול, שלט מסלול פנוי, ושלט מרחק המראה זמין מהצטלבות;
:- &quot;שיפוע אורכי&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך ציר מסלול או מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורכו, באורכו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
:- &quot;שיפוע רוחבי&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך קו ניצב לציר מסלול או לציר מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורך אותו קו, ברוחבו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
:- &quot;שירותי קרקע&quot; {{מוקטן|(Ground handling services)}} - שירותים שנחוצים לכלי טיס לשם הגעתו לשדה התעופה ועזיבתו, שאינם שירותי נת&quot;א;
:- &quot;תאונת טיס&quot; - כהגדרתה [[בפרק ז' לחוק]];
:- &quot;תאורה תעופתית&quot; {{מוקטן|(Aeronautical ground light)}} - תאורה שנועדה לשמש בתור עזר לטיסה, למעט תאורה המותקנת על גבי כלי טיס;
:- &quot;תאורות המשך ציר&quot; - שורה של קבוצות תאורות, לאורך המשך ציר המסלול;
:- &quot;תאורות מסלול&quot; {{מוקטן|(runway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות זיהוי מפתן מסלול, תאורות צידי מסלול, תאורות מפתן מסלול, תאורות כנפי מפתן מסלול, תאורות סוף מסלול, תאורות ציר מסלול, תאורות אזור נגיעה, תאורות חיווי לפני פינוי מהיר;
:- &quot;תאורות מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה, תאורות משטח פנייה, תאורות עמדת המתנה, תאורות אין כניסה, תאורות עמדת המתנת ביניים;
:- &quot;תוואי שטח מורכב&quot; - תוואי שטח שאינו נגיש בקלות לכלי הרכב ולציוד השגרתיים של גורמים מסייעים ושל כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה, ובכלל זה: אזור מכוסה מים, ביצות, אזור הררי, אזור מדברי, אזור מועד להצפות או אזור מושלג;
:- &quot;תוכנית חירום&quot; {{מוקטן|(aerodrome emergency plan)}} - תוכנית חירום לשדה תעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן ב' לפרק ז']];
:- &quot;תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה&quot; - התוכנית של שדה התעופה לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לרבות תוכנית שהופקדה וטרם אושרה;
:- &quot;תוספת מספר 1&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 1 לנספח 14 שעניינה &quot;Colours for aeronautical ground lights, markings, signs and panels&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 2&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 2 לנספח 14 שעניינה &quot;Aeronautical ground light characteristics&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 3&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 3 לנספח 14 שעניינה: &quot;Mandatory instruction markings and information markings&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 4&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 4 לנספח 14 שעניינה: &quot;Requirements concerning design of signs&quot;;
:- &quot;תנועה&quot; {{מוקטן|(movement)}}, לעניין מספר התנועות בשעת העומס היומית ולעניין קביעת רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת - המראה או נחיתה;
:- &quot;תפקיד ביטחוני&quot; - תפקיד הקשור בבידוק ביטחוני של נוסעים, כבודה, מטען, דואר וצידה בשדה התעופה;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות המידע&quot; - [[=תקנות המידע|תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות המנ&quot;ב&quot; - [[=תקנות המנ&quot;ב|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017]];
:- &quot;תקנות התעבורה&quot; - [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;תרגיל חירום בעניין מוגדר&quot; {{מוקטן|(modular test)}} - תרגיל חירום שמטרתו ריכוז מאמץ במרכיב מסוים של תוכנית החירום;
:- &quot;תרגיל חירום חלקי&quot; {{מוקטן|(partial emergency exercise)}} - תרגיל תכנוני, שנועד לבחון את תקפות תוכנית החירום, ואת התיאום בין הגורמים השונים הלוקחים בה חלק, בלא תרגול מעשי;
:- &quot;תרגיל חירום מלא&quot; {{מוקטן|(full-scale aerodrome emergency exercise)}} - תרגיל שנועד לתרגל את תוכנית החירום של שדה התעופה, לרבות תרגול מעשי;
:- &quot;APAPI‏&quot; - Abbreviated Precision Approach Path Indicator;
:- &quot;PAPI‏&quot; - Precision Approach Path Indicator.

== פרק ב': הוראות כלליות ==

@ 2. תוכנית שדה תעופה, מיתקנים והפעלתם
: (א) מבקש רישיון או בעל רישיון יביא בחשבון, בהכנת תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה או בכל שינוי שלה, את שימושי הקרקע ואת השפעת שדה התעופה על הסביבה, לפי החלק השני למסמך 9184 ולפי מסמך 9829.
: (ב) מבקש רישיון או בעל רישיון יכלול בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה ובכל שינוי שלה, מישורי הגבלת מכשולים לגבי כל מסלול, בשים לב לסוג המסלול, לרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול ולשאלה אם הוא משמש להמראה אם לאו.
: (ג) בעל רישיון לא יקים, ולא יתיר לאחר להקים, מכשול בשדה התעופה ויסיר מכשול שהוקם בשדה התעופה, אלא אם כן אישר המנהל את הקמתו או את קיומו של המכשול, לאחר שבעל הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את אחד מהמפורטים להלן, הכול לפי פרק 4 לנספח 14, לרבות האיורים והטבלאות בפרק זה, בשים לב לסוג המסלול ולרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול:
:: (1) מתקיים לגבי המכשול עקרון ההצללה {{מוקטן|(shielding principle)}} לפי החלק השישי למסמך 9137;
:: (2) בטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה לא ייפגעו כתוצאה מהקמת המכשול; הוכחה לעניין זה תהיה באמצעות סקר אווירונאוטי שיבצע בעל הרישיון להנחת דעתו של המנהל.
: (ד) בעל רישיון יפעל למניעת הקמת מכשול חודר ולהסרת מכשול חודר בסביבת שדה התעופה הקרובה, באמצעות הפעולות שלהלן:
:: (1) ניטור מכשולים חודרים באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות מכשול חודר, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
:: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], תחת מישורי הגבלת מכשולים כאמור בתקנת משנה (ב), לשם גילוי מכשול חודר;
:: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמת מכשול חודר;
:: (4) נקיטת פעולות משפטיות להסרת מכשול חודר או למניעת הקמתו, ובכלל זה פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לצו עשה או לצו לא-תעשה, לפי העניין;
:: (5) יידוע המנהל על מכשול חודר, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן.
: (ה) לא יאפשר בעל רישיון הפעלה של כלי טיס שממדיו חורגים מאלה המותרים לפי המאפיינים הפיזיים של שדה התעופה, כפי שקיבל רישיון לפי [[פרק ג' לתקנות אלה]], אלא אם כן אישר לו זאת המנהל; המנהל רשאי לאשר הפעלה כאמור אם מתקיימים שני אלה:
:: (1) בעל הרישיון עשה את אלה:
::: (א) הוא העריך את מידת ההתאמה בין הפעלת כלי הטיס כאמור לבין התשתית בשדה התעופה ואופן הפעלת שדה התעופה, בין השאר לפי מסמך 9981 לעניין &quot;aerodrome compatibility&quot;;
::: (ב) הוא פיתח ומקיים אמצעים במטרה לשמור על רמת בטיחות מקובלת {{מוקטן|(acceptable level of safety)}} במהלך הפעלת כלי הטיס כאמור בשדה התעופה;
:: (2) המנהל שוכנע, על בסיס בקשה שהגיש לו בעל הרישיון, שאליה צורפו ההערכה שביצע לפי פסקה (1)(א) ותיאור האמצעים שפיתח ושהוא מקיים לפי פסקה (1)(ב), כי ניתן לבצע הפעלה כאמור בצורה בטוחה תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת.
: (ו) אישר המנהל לבעל רישיון לאפשר הפעלת כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ה), יפרסם בעל הרישיון, טרם הפעלת כלי הטיס כאמור, מידע לבעלי העניין בדבר, ובכלל זה: למפעיל האווירי של כלי הטיס ולמגדל הפיקוח של שדה התעופה; מידע כאמור יכלול מידע בדבר האמצעים המתאימים שהוא מקיים לעניין זה ומידע בדבר נהלים מבצעיים ומגבלות הפעלה שיש לקיים כתוצאה מכך, לפחות.
: (ז) לא יאפשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} לפי שיטת ACR-PCR, כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה, ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור.
: (ח) על אף האמור בתקנת משנה (ז), בעל רישיון רשאי לאפשר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי של שדה התעופה יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור.
: (ט) לא ייתן המנהל רישיון למבקש רישיון, ולא יאשר שינוי ברישיון של בעל רישיון שיש בו כדי להשפיע על תפעול רחבה, אלא אם כן נוכח לדעת כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין, תיכן {{מוקטן|(design)}} את הרחבה כך שיתאפשר לתת בה שירותי קרקע בצורה בטוחה, וכי מתקיימים כל אלה:
:: (1) יש מרווח מספק בין עמדות החניה ברחבה, כך שמתאפשר מעבר בטוח ויעיל של אנשים וציוד;
:: (2) מתאפשר שרטוט סימון, הצבת שילוט והצבת תאורות הצפה ברחבה לפי תקנות אלה;
:: (3) מוגדרים אזורי הצבה ואחסון מתאימים לציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(ground support equipme((n))t (GSE))}};
:: (4) קיימים אמצעי שירותי קרקע קבועים;
:: (5) מוגדרים אזורי אחסון לציוד העמסה {{מוקטן|(unit load devices (ULD))}};
:: (6) מוגדרות דרכי גישה ופינוי לכלי רכב המשמשים לתדלוק, ציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(GSE)}} וכלי רכב המשמשים לחירום;
:: (7) מוגדרים נתיבי גישה מובחנים וברורים לנוסעים;
:: (8) ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים;
:: (9) דרכים לכלי רכב לא עוברות בסמוך לאזור שבו צפוי להימצא חלקו האחורי של כלי טיס חונה בעמדת החניה;
:: (10) קיימת הגנה מספקת מהדף סילון {{מוקטן|(jet blast)}} לאנשים, תשתיות וציוד.

@ 3. מספר המסלולים וכיוונם
: (א) מבקש רישיון יתכנן את המספר והכיוון של המסלולים כך שהשימושיות של שדה התעופה תעמוד על 95% לפחות, בין השאר בשים לב למשטר הרוחות השורר בסביבתו, לגבי המטוסים שאותם נועד שדה התעופה לשמש.
: (ב) בתכנון המספר והכיוון של המסלולים לפי תקנת משנה (א) יביא מבקש הרישיון בחשבון את הרכיבים המרביים של הרוח הצולבת המותרת, תוך הנחה כי השימוש במסלול להמראה או לנחיתה לא יתאפשר אם רכיב הרוח הצולבת עולה על -
:: (1) 20 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא 1,500 מטרים או יותר, זולת אם בשל תכונות החיכוך של המסלול נפגמת יכולת הבלימה, שאז רכיב הרוח הצולבת לא יעלה על 13 קשרים;
:: (2) 13 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא בין 1,200 ל-1,499 מטרים;
:: (3) 10 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם קטן מ-1,200 מטרים.
: (ג) בתכנון כאמור לפי תקנת משנה (א) לעניין משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, יתבסס בעל הרישיון על נתונים מהימנים בדבר משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, לאורך פרק זמן ארוך ככל האפשר ולא פחות מ-5 שנים; התצפיות שבבסיס הנתונים ייערכו 8 פעמים ביום לפחות, במרווחי זמן שווים.
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;אורך מסלול הייחוס&quot; {{מוקטן|(aeroplane reference field length)}} - לגבי מטוס: אורך המסלול המזערי הדרוש למטוס לשם המראה, במסה המרבית המורשית לו להמראה {{מוקטן|(MTOM)}}, בתנאים אלה: גובה פני הים, תנאי אטמוספרה סטנדרטית, בלא רוח ושיפוע מסלול 0, כמפורט בספר הטיסה של המטוס;
::- &quot;אטמוספרה סטנדרטית&quot; - כהגדרתה [[בתקנה 18 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

== פרק ג': מאפיינים פיזיים ==

=== סימן א': מסלולים ===

@ 4. קיום מסלול והגדרת קוד ייחוס למסלול
: בעל רישיון -
: (1) לא יקיים מסלול אלא לפי כיוונים שהגדיר לפי [[תקנה 3(א)]];
: (2) יפרט בספר העזר המבצעי את קוד הייחוס {{מוקטן|(aerodrome reference code)}} המתאים לכל מסלול שהוא מקיים, לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]].

@ 5. מיקום מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יקיים בקצה כל מסלול מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold)}}.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי, בשל שיקולים מבצעיים, לקיים מפתן מסלול מוזז {{מוקטן|(displaced threshold)}}, באופן קבוע או זמני, ובכלל זה בשל מכשולים שחודרים את מישור הגישה למסלול או הימצאות מכשולים בשטח שמתחת למישור הגישה למסלול.
: (ג) ההוראות לגבי קיום מפתן מסלול יחולו על מפתן מסלול מוזז, בשינויים המחויבים.
: (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), עלה צורך בקיום מפתן מסלול מוזז, בשל אי-שמישות של חלק מהמסלול, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה:
:: (1) הוא יקיים שטח שיהיה נקי ממכשולים ומיושר {{מוקטן|(graded)}} של 60 מטרים לפחות באורכו וברוחב שלא יפחת מרוחב המסלול, בין חלק המסלול הלא-שמיש לבין מפתן המסלול המוזז;
:: (2) הוא יקיים שטח בטיחות בקצה מסלול לפי [[תקנה 17]], בשים לב למיקום מפתן המסלול המוזז.

@ 6. אורך מסלול
: בעל רישיון יגדיר אורך כל מסלול לפי המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(declared distances)}} המתאימים למאפייני ההפעלה והביצועים {{מוקטן|(operations and performance characteristics)}} של כלי הטיס שאותם המסלול נועד לשמש, תוך שהוא מביא בחשבון -
: (1) את ההשפעה של המאפיינים המקומיים של שדה התעופה על מאפייני ההפעלה והביצועים של כלי הטיס, ובכלל זה: גובה המסלול מעל גובה פני הים, שיפועו, מאפייני משטח המסלול והטמפרטורה והלחות בשדה התעופה;
: (2) את אופן השימוש במסלול, ובכלל זה אם הוא משמש להמראה או לנחיתה, והכיוונים שבהם נעשה שימוש לפעולות אלה.

@ 7. רוחב מזערי של מסלול
: בעל רישיון יגדיר את רוחבו המזערי של כל מסלול לפי נספח 14 לעניין &quot;width of runways&quot;, לפי רכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול, ולפי המרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים {{מוקטן|(OMGWS)}} של כלי הטיס שאותם נועד המסלול לשמש, ובלבד שרוחב מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, לא יפחת מ-30 מטרים.

@ 8. מרחק מזערי בין מסלולים מקבילים
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים לא-ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו -
:: (1) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 3 או 4 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 210 מטרים לפחות;
:: (2) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 2 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 150 מטרים לפחות;
:: (3) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 1 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 120 מטרים לפחות.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש לגישה בעת ובעונה אחת באופן בלתי תלוי זה בזה {{מוקטן|(independent parallel approaches)}} יחדיו, אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 1,035 מטרים לפחות.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה:
:: (1) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 915 מטרים לפחות - המנהל הורה לו על הפרדת מכ&quot;ם מזערית בין מטוסים סמוכים לאורך המשך צירי המסלולים {{מוקטן|(dependent parallel approaches)}};
:: (2) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 760 מטרים לפחות, מתקיים אחד מאלה:
::: (א) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת להמראה בלבד {{מוקטן|(independent parallel departures)}};
::: (ב) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת, כשאחד משמש אך ורק לנחיתה ואילו השני משמש אך ורק להמראה {{מוקטן|(segregated parallel operations)}}, ואולם -
:::: (1) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה קודם, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - רשאי בעל הרישיון להקטין את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה, ובלבד שהמרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור לא יפחת מ-300 מטרים;
:::: (2) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה מאוחר, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה.
: (ד) בתקנה זו, &quot;מסלולים מקבילים&quot; - לרבות מסלולים שאינם חוצים זה את זה, שזווית ההתכנסות המרבית בין המשכי צירי המסלול שלהם היא 15 מעלות לכל היותר.

@ 9. שיפועי המסלול - שיפוע אורכי מרבי
: (א) בעל רישיון יחשב לגבי כל מסלול את השיפוע האורכי {{מוקטן|(longitudinal slope)}} שלו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע שלו עולה על -
:: (1) 1% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (2) 2% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות האלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.25%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של המסלול - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.5%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
:: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 2%.
: (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול, אם ההפרש בין הערכים המוחלטים של שני שיפועים אורכיים עוקבים {{מוקטן|(consecutive)}} לאורכו עולה על -
:: (1) 1.5% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (2) 2% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך המסלול נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו אינו עולה על כל אחד מאלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - 0.1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 30,000 מטרים);
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - 0.2% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 15,000 מטרים);
:: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 0.4% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 7,500 מטרים).
: (ו) לצורך תקנות משנה (א) עד (ה), יחשב בעל רישיון את המרחק בין שיפועים אורכיים עוקבים לפי השיטה המפורטת בצרופה א' לעניין &quot;Distance between slope changes&quot;.
: (ז) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי ההוראות האלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
:: (3) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות.
: (ח) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אם המרחק בין שתי נקודות עוקבות שבהן השיפוע האורכי משתנה, לאורך המסלול, קטן מאחד מהמפורטים להלן, לפי הגבוה שבהם:
:: (1) התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הערכים המוחלטים של הפרשי השיפועים בכל אחת מהנקודות באחד מאלה:
::: (א) 30,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
::: (ב) 15,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
::: (ג) 5,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (2) 45 מטרים.

@ 10. שיפועי המסלול - שיפוע רוחבי
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המסלול קמור משני צידי ציר המסלול באופן שמאפשר ניקוז מהיר של מים מהמסלול, ומתקיימים אלה:
:: (1) השיפועים הרוחביים של המסלול, משני צידי ציר המסלול, סימטריים;
:: (2) השיפוע הרוחבי של המסלול מכל צד של ציר המסלול, יהיה לפי אלה:
::: (א) הוא אינו גדול מ-
:::: (1) 1.5%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:::: (2) 2%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
::: (ב) הוא אינו קטן מ-1%.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם אינו קמור אם אישר לו זאת המנהל, לאחר שהוכח להנחת דעתו ששיפוע המסלול בכיוון שבו הרוח שכיחה ביותר במקרה של ירידת גשם, מבטיח ניקוז מהיר של מים מהמסלול, והשיפוע הרוחבי של המסלול עומד בדרישות תקנת משנה (א)(2), בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן השיפוע הרוחבי שלו מצוי בטווח ערכים שאישר לו המנהל, לכל אורך המסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), בהצטלבות של המסלול עם מסלול אחר או עם מסלול הסעה, שבה נדרש מעבר מתון בין השיפועים הרוחביים של המסלולים, ינקוט בעל הרישיון אמצעים להבטחת ניקוז מהיר של מים מהמסלול.

@ 11. מאפייני מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן חוזק המסלול מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש במסגרת הפעלה שגרתית של המסלול.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן עומקו הממוצע של מרקם משטח מסלול {{מוקטן|(average surface texture depth)}}, ובכלל זה בעת הקמת המסלול ובעת כל ריבוד מחדש שלו, הוא מילימטר אחד לפחות.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) משטח המסלול בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לפגוע בתכונות החיכוך של המסלול או העלולים, בכל דרך אחרת, להשפיע לרעה על השימוש הבטוח של כלי טיס במסלול;
:: (2) תכונות החיכוך של מסלול סלול הן בערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לפחות.
: (ד) בדיקת ערכי החיכוך של מסלול סלול כאמור בתקנת משנה (ג)(2) תיעשה לפי הוראות אלה:
:: (1) באמצעות מיתקן למדידה מתמשכת של חיכוך {{מוקטן|(continuous friction measuring device)}} העושה שימוש באמצעי הרטבה-עצמית {{מוקטן|(self-wetting features)}}, ובידי כוח אדם שאימן והכשיר לכך בעל הרישיון לביצוע בדיקה זו;
:: (2) בתדירות מספקת לשם עמידה על מגמות שינוי בתכונות החיכוך של המסלול, כפי שמוגדר בספר העזר המבצעי;
:: (3) לגבי מסלול, או קטע ממנו, שלגביו קיים חשד כי ניקוזו אינו מהיר, תיעשה בדיקה ויזואלית, בתנאי גשם מקומי או בתנאים המדמים גשם מקומי, כדי לקבוע אם נדרש לבצע פעולת תחזוקה לשיפור הניקוז או לשיפור תכונות החיכוך של המסלול;
:: (4) תוצאות בדיקת ערכי חיכוך כאמור יתועדו ויישמרו לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שבעל הרישיון מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לצורך מעקב מתמשך של בעל הרישיון על קיום ערכי החיכוך כאמור.
: (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שמשטח המסלול שלו מחורץ {{מוקטן|(grooved or scored)}} אלא אם כן החריצים ניצבים לציר המסלול; אם משטח המסלול מורכב ממשטחים שונים שקווי החיבור ביניהם אינם ניצבים לציר המסלול - אלא אם כן החריצים מקבילים לקווי החיבור האמורים.

@ 12. שולי מסלול ושולי שטח עצירה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D‏, E או F, אלא אם כן למסלול שולי מסלול שמתקיימות בהם הוראות אלה:
:: (1) למסלול המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים - הם משתרעים לרוחב המסלול, באופן סימטרי מכל צד של ציר המסלול, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D או E;
::: (ב) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי פחות מארבעה מנועים;
::: (ג) 75 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי ארבעה מנועים או יותר;
:: (2) פני השטח שלהם, הגובלים במסלול, מפולסים עם משטח המסלול, כך שהמעבר בין השוליים לבין המסלול חלק, והשיפוע הרוחבי של השוליים ממשיך את מגמת הקמירות של המסלול לפי [[תקנה 10]], ולא עולה על 2.5%;
:: (3) מצידי המסלול ועד מרחק של 30 מטרים מציר המסלול - הם מסוגלים לשאת את העומס הצפוי להיווצר במקרה שבו כלי טיס חורג מגבולות המסלול, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס כאמור, וכן מאפשרים את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים;
:: (4) פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} ויניקתם על ידי מנועי כלי הטיס;
:: (5) למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F - הם סלולים, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל החלק הסלול של שוליו לא יפחת מ-60 מטרים.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שיש לו שטח עצירה {{מוקטן|(stopway)}} לפי [[תקנה 19]], אלא אם כן לשטח העצירה שוליים שמתקיימת בהם תקנת משנה (א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים.

@ 13. משטח פנייה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שלא מחובר אליו בכל קצה מסלול הסעה, אלא אם כן בקצה המסלול קיים משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא ממוקם בצמוד למשטח המסלול, מצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן מאפייני הפעלת המסלול דורשים שהוא ימוקם מצידו הימני של המסלול;
:: (2) זווית ההצטלבות {{מוקטן|(intersection angle)}} המרבית בין ציר משטח הפנייה לבין ציר המסלול שאליו הוא צמוד היא 30 מעלות;
:: (3) זווית ההיגוי {{מוקטן|(steering angle)}} של גלגל האף של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש אינה עולה על 45 מעלות בכל שלב של תנועתו הצפויה במשטח הפנייה;
:: (4) אם תא הטייס של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש נמצא מעל סימוני ציר משטח הפנייה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי משטח הפנייה לא צפוי להיות פחות מאלה:
::: (א) 1.50 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
::: (ב) 2.25 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
::: (ג) 3 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם קטן מ-18 מטרים;
::: (ד) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם הוא 18 מטרים או יותר;
::: (ה) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
:: (5) הוא מאפשר למטוס להסיע לאורכו של קטע ישר, לפני ביצוע הפנייה בת 180 המעלות בחזרה למסלול; קטע ישר כאמור יוגדר במקביל לצידו החיצון של משטח הפנייה;
:: (6) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי של משטח פנייה מונעים הצטברות של מים על משטח הפנייה ומסייעים בניקוז מהיר של מים ממנו; השיפועים כאמור יהיו זהים לשיפועי המסלול שאליו צמוד משטח הפנייה;
:: (7) חוזק משטח הפנייה, יהיה לפי אלה:
::: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כל מטוס המיועד לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמשטח הפנייה משמש מטוס הנע באיטיות, ומבצע פניות חדות, באופן שיוצר עומס {{מוקטן|(stress)}} גדול מהרגיל על משטח הפנייה;
::: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאליו הוא צמוד;
:: (8) משטח הפנייה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לגרום נזק למטוסים העושים בו שימוש;
:: (9) משטח הפנייה מספק, באופן מתמשך, תכונות חיכוך שוות, לאלה של המסלול שאליו הוא צמוד, לפחות;
:: (10) לכל משטח פנייה שוליים ברוחב מספיק, כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים כתוצאה משחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח הפנייה וסביבתו עקב הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המטוס התובעני ביותר שאותו נועד משטח הפנייה לשמש, ויניקתם על ידי מנועי המטוס; לעניין זה, בעל רישיון המגדיר את המטוס התובעני ביותר יביא בחשבון, בחישוב המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון של המטוס, את המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כן הנסע הראשי שלו, למוטת הכנף שלו ולמיקום מנועיו על הכנף;
:: (11) חוזק שולי משטח הפנייה מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של מטוס מגבולותיו כך שלא ייגרם נזק מבני למטוס, וכן מאפשר את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול כאמור כשקיים משטח פנייה נוסף לאורך המסלול ולא רק בקצהו, אם נוכח שהדבר דרוש להפעלה בטוחה של המסלול; תקנת משנה (א) תחול על משטח פנייה כאמור בשינויים המחויבים.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;המטוס התובעני ביותר&quot; - המטוס שבעת שימוש במשטח הפנייה, המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון שלו הוא הגדול ביותר;
::- &quot;רוחב מספיק&quot; - כך שהשוליים ישתרעו, תחת המנוע החיצון של המטוס התובעני ביותר לפחות.

@ 14. אורך ורוחב רצועת מסלול
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול רצועת מסלול {{מוקטן|(runway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) היא משתרעת לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, או אחרי קצה שטח עצירה, אם קיים, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
:: (א) 60 מטרים -
::: (1) למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
::: (2) למסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
:: (ב) 30 מטרים - למסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
: (2) לגבי מסלול ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
:: (א) 140 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 70 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (3) לגבי מסלול לא-ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
:: (א) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:: (ב) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:: (ג) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:: (ד) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

@ 15. עצמים בתחום רצועת מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן הסיר מרצועת המסלול שלו כל עצם שמסכן כלי טיס.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם לא הסיר מרצועת המסלול שלו עצם נייח שמסכן כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא עזר חזותי שחייב להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובעזר החזותי מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא עצם שביר;
::: (ב) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת - הוא לא חורג למישור המעבר הפנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}};
:: (2) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא ציוד חיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה שחייב להימצא על החלק הפנימי של רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא עצם שביר;
::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ג) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
::: בפסקה זו, &quot;החלק הפנימי של רצועת המסלול&quot; -
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - השטח המשתרע עד למרחק של 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - השטח המשתרע עד למרחק של 45 מטרים מכל צד של ציר המסלול.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן אין עצמים ניידים שחורגים למישור המעבר הפנימי בעת שהמסלול משמש להמראה או נחיתה.
: (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול כשעצם טמון, כולו או חלקו, מתחת לחלק המיושר {{מוקטן|(graded)}} של רצועת המסלול שכלי טיס יכול לשקוע בו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) העצם טמון כולו בעומק גדול מ-30 סנטימטרים מתחת לרצועת המסלול;
:: (2) קיים מתחת לרצועת המסלול משטח משופע, המשתרע מכל כיוון שבו תיתכן תנועת כלי טיס על רצועת המסלול לקצהו העליון הטמון של העצם, המאפשר לכלי טיס השוקע ברצועת המסלול לעבור מעל העצם באופן שממזער את הסיכון לכלי טיס כתוצאה מהיתקלות פתאומית בחלק הטמון של העצם כאמור.

@ 16. רצועת מסלול - יישורה וחוזקה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
:: (1) 75 מטרים ועד 105 מטרים, בהדרגה, למסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, לפי צרופה א' לעניין &quot;Grading of a strip for precision approach runways&quot;;
:: (2) 75 מטרים, למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול לא-ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
:: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) פני השטח של רצועת מסלול, הגובלים במסלול, בשולי המסלול או בשטח העצירה, מפולסים עם המסלול, שולי המסלול או שטח העצירה, לפי העניין;
:: (2) החלק של רצועת המסלול, באורך של 30 מטרים לפחות, לפני תחילת המסלול, מוכשר למניעת שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח רצועת המסלול כתוצאה מהדף, כך שכלי טיס נוחתים יוגנו מפני הסיכון הנובע מהיווצרות הפרשי גובה ברצועת המסלול כתוצאה משחיקה כאמור;
:: (3) אם החלק המוזכר בפסקה (2) סלול - חוזק החלק הסלול מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של כלי הטיס התובעני ביותר שאותו נועד המסלול לשמש; בפסקה זו, &quot;כלי הטיס התובעני ביותר&quot; - כלי הטיס, שבשים לב למאפייניו ולאופן פעולתו, מחייב את העמידה בעומס הגדולה ביותר;
:: (4) השיפוע האורכי של החלק המיושר של רצועת מסלול, כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), הוא, לכל היותר -
::: (א) 1.5% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
::: (ב) 1.75% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
::: (ג) 2% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (5) השתנות השיפוע האורכי של החלק המיושר מתונה ככל האפשר, ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים {{מוקטן|(abrupt changes or sudden reversals)}};
:: (6) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר מונע הצטברות של מים על החלק המיושר, ובפרט -
::: (א) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר לאורך 3 המטרים הראשונים מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין -
:::: (1) יהיה שלילי, כשהוא נמדד מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין;
:::: (2) יכול שיהיה בשיעור של עד 5%;
::: (ב) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר שלא כאמור בפסקת משנה (א) לא יעלה על -
:::: (1) 2.5%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:::: (2) 3%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (7) השיפוע הרוחבי החיובי של החלק מרצועת המסלול שאינו מיושר לא עולה על 5%; בפסקה זו, &quot;שיפוע רוחבי חיובי&quot; - כשהוא נמדד מציר המסלול ואילך, לפי העניין;
:: (8) החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול מכל צד של ציר המסלול והמשכו, במרחק שאינו קטן מהמפורט להלן, ערוך או בנוי באופן שימזער את הסיכון לכל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש, הנובע מהבדלים ביכולת נשיאת העומס {{מוקטן|(load-bearing capacity)}} של משטחים שונים המרכיבים את רצועת המסלול, במקרה של ירידה מהמסלול, ובכלל זה אינו מאפשר שקיעה של כן נסע של כלי הטיס העושה שימוש במסלול, כמפורט בחלק השלישי למסמך 9157 לעניין &quot;Cover thickness required per subgrade type and aircraft group&quot;:
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר -
:::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:::: (2) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר -
:::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:::: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:::: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:::: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

@ 17. שטח בטיחות בקצה מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן, בכל קצה של רצועת המסלול, יש שטח בטיחות בקצה מסלול {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} (בתקנה זו - שטח בטיחות), שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משתרע מקצה רצועת המסלול, לאורך שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 240 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה {{מוקטן|(arresting system)}} - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 120 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
::: (ג) לגבי מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 30 מטרים;
:: (2) רוחבו שווה לפעמיים רוחב המסלול שבקצותיו הוא קבוע, לפחות;
:: (3) הוא נקי מכל עצם, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על שטח הבטיחות לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ג) הוא עצם שביר;
:: (4) הוא מיושר;
:: (5) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי שלו הם כך שפני השטח שלו לא חודרים את מישור הגישה {{מוקטן|(approach surface)}} או את מישור הטיפוס לאחר ההמראה {{מוקטן|(take-off climb surface)}};
:: (6) השיפוע האורכי שלו לא עולה על 5% כלפי מטה ביחס למסלול;
:: (7) השיפוע הרוחבי שלו לא עולה על 5% כלפי מעלה או כלפי מטה ביחס למסלול;
:: (8) השתנות השיפוע האורכי והשתנות השיפוע הרוחבי שלו מתונים ככל האפשר ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים;
:: (9) המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי הוא ערוך או בנוי באופן -
::: (א) שמצמצם את הסיכון לגרימת נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
::: (ב) שמשפר את האטת כלי הטיס על גביו;
::: (ג) שמאפשר תנועת כלי רכב המשמשים כוחות הצלה וכיבוי אש לפי תקנות אלה.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, אלא אם כן בכל קצה של רצועת המסלול יש שטח, המשתרע לאורך שלא יפחת מ-240 מטרים מקצה רצועת המסלול ולרוחב שלא יפחת מ-45 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, נקי מכל עצם שיש בו כדי לסכן כלי טיס, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא בשטח זה לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
:: (2) הוא נמוך ככל האפשר;
:: (3) הוא עצם שביר.

@ 18. שטח פנוי ממכשולים
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח פנוי ממכשולים, אלא אם כן מתקיימות בשטח הפנוי ממכשולים הוראות אלה:
: (1) הוא מתחיל בסוף מרחק ריצת ההמראה הזמין {{מוקטן|(TORA)}} למסלול שלו נקבע;
: (2) אורכו לא עולה על מחצית מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול שלו נקבע;
: (3) הוא משתרע באופן סימטרי באורכים האלה לפחות:
:: (א) למרחק של 75 מטרים, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול ממוכשר;
:: (ב) למרחק של מחצית מרוחב רצועת המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול לא-ממוכשר;
: (4) בפני השטח שלו מתקיימים התנאים האלה:
:: (א) הם לא חודרים מישור בעל שיפוע חיובי של 1.25% שקצהו התחתון הוא קו אופקי, שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא עובר בנקודה המצויה על ציר המסלול בקצה מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול;
::: (2) הוא נמצא בניצב לציר המסלול והמשכו;
:: (ב) הם בלא שינוי-שיפוע או היפוכי-שיפוע פתאומיים;
: (5) הוא נקי מכל עצם שמסכן כלי טיס באוויר, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על השטח הפנוי ממכשולים לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
:: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
:: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
:: (ג) הוא עצם שביר.

@ 19. שטח עצירה
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בשטח העצירה הוראות אלה:
: (1) רוחבו זהה לזה של המסלול שלגביו הוגדר;
: (2) שיפועים בשטח עצירה ושינויים בשיפועים של שטח עצירה, והמעבר ממסלול לשטח עצירה עומדים [[בתקנות 9]] [[ו-10]] לגבי המסלול שלגביו הוגדר שטח העצירה, בשינויים המחויבים, ואולם -
:: (א) המגבלות לגבי שיעור השיפוע האורכי של כל קטע לאורכם של הרבעים הראשון והאחרון של המסלול לפי [[תקנה 9]] - לא יחולו לגבי שטח העצירה;
:: (ב) בנקודת המפגש של שטח עצירה ושל המסלול שלגביו הוגדר, ולאורך שטח העצירה, שיעור השינוי המרבי של השיפוע יהיה 0.3% לכל 30 מטרים - שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 10,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
: (3) הוא סלול, וערוך או בנוי באופן שיוכל לשאת את העומס של כלי טיס שאותו נועד שטח העצירה לשמש, במקרה של הפסקת המראה, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס;
: (4) תכונות החיכוך שלו, בכל עת, הן בערך החיכוך של המסלול שאותו נועד שטח העצירה לשמש, לפחות.

@ 20. שטח פעולת מד-גובה רדיו
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן יש לפני מפתן המסלול ובצמוד לו שטח פעולת מד-גובה רדיו {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
: (1) הוא משתרע -
:: (א) לאורך המשך ציר המסלול, למרחק של 300 מטרים, לכל הפחות, לפני מפתן המסלול;
:: (ב) לרוחב המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
: (2) הוא, ככל האפשר, נטול השתנות של השיפוע האורכי; אם השתנות כאמור היא בלתי נמנעת, המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ההשתנות היא לפי הוראות אלה:
:: (א) היא מזערית והדרגתית ככל האפשר;
:: (ב) היא בלא שינויים או היפוכי-שיפוע משמעותיים, כך ששיעור השינוי בין שני שיפועים עוקבים בשטח פעולת מד-גובה רדיו לא יעלה על 2% לכל 30 מטרים.

=== סימן ב': מסלולי הסעה ===

@ 21. מסלולי הסעה
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול יש מסלולי הסעה לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}}, מסלולי הסעה לכניסה למסלול {{מוקטן|(entrance taxiway)}}, ואם נפח התנועה הצפוי על המסלול גדול - מסלולי הסעה לפינוי מהיר במספר מספיק לאפשר זירוז תנועת מטוסים בפינוי המסלול לאחר נחיתה ובהתיישרות על המסלול לפני המראה, ורק אם במסלולי ההסעה מתקיימות הוראות אלה:
: (1) הוא הגדיר לגבי כל מסלול הסעה את אלה:
:: (א) את קוד הייחוס המתאים לאותו מסלול הסעה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ופירטו בספר העזר המבצעי;
:: (ב) כינוי מסלול הסעה שיורכב מאות לועזית אחת, שתי אותיות לועזיות, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר, ולא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה אחר או לכינוי עמדת חניה; אות לועזית כאמור לא תהיה אחת מאלה: I‏, O או X, וכן לא יבוצע שימוש במילים inner או outer לתיאור מסלולי הסעה;
: (2) כל מסלול הסעה, עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, לרחבה או למסלול הסעה אחר, הוא כך שבעת שתא הטייס של כל כלי טיס שאותו נועד מסלול ההסעה לשמש מצוי מעל סימוני ציר מסלול ההסעה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי מסלול ההסעה אינו קטן מאלה:
:: (א) 1.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
:: (ב) 2.25 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
:: (ג) 3 מטרים, לגבי קטע ישר של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
:: (ד) 3 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו קטן מ-18 מטרים;
:: (ה) 4 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו הוא 18 מטרים או יותר;
:: (ו) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
: (3) במסלול הסעה עיקולים מעטים ומתונים ככל האפשר, ורדיוס כל עיקול מתאים למגבלות התמרון ולמהירות ההסעה הרגילה של כלי הטיס שאותם נועד מסלול ההסעה לשמש;
: (4) רוחב קטע ישר של מסלול הסעה לא פחות מאלה:
:: (א) 7.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
:: (ב) 10.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
:: (ג) 15 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
:: (ד) 23 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
: (5) המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם, לא פחות מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;Taxiway minimum separation distances&quot; לנספח 14, לפי העניין; נוכח בעל הרישיון לדעת כי השימוש במסלול ההסעה תוך קיום המרחקים המזעריים שבטבלה משפיע לרעה על הפעלת מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה או שהדף הסילון של מנועי כלי הטיס משפיע לרעה על סביבת כלי הטיס או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יגדיל את המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם כאמור, כך שלא תהיה עוד כל השפעה כאמור;
: (6) הערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע של מסלול הסעה לא עולה על אלה:
:: (א) 1.5% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:: (ב) 3% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
: (7) המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך מסלול הסעה נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו לא עולה על הערכים המפורטים להלן:
:: (א) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F‏ - 1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 3,000 מטרים);
:: (ב) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B‏ - 1% לכל 25 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 2,500 מטרים);
: (8) קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי הוראות אלה:
:: (א) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 300 מטרים לפחות מאותה נקודה;
:: (ב) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 200 מטרים לפחות מאותה נקודה;
:: (ג) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 150 מטרים לפחות מאותה נקודה;
: (9) השיפוע הרוחבי של מסלול הסעה מונע הצטברות של מים על מסלול ההסעה, ואינו עולה על האחוזים המפורטים להלן:
:: (א) 1.5%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:: (ב) 2%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
: (10) חוזק מסלול הסעה הוא לפי הוראות אלה:
:: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמסלול ההסעה יהיה נתון לצפיפות תנועה ולעומס {{מוקטן|(stress)}} גדולים מאלה שמתקיימים לגבי המסלול שאותו הוא משמש, כתוצאה מכך שמסלול ההסעה משמש כלי טיס הנעים באיטיות וכלי טיס עומדים;
:: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאותו הוא נועד לשמש;
: (11) משטח מסלול הסעה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} הגורמים נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
: (12) תכונות החיכוך של מסלול ההסעה מבטיחות הפעלה בטוחה של כלי טיס על גביו, ובכלל זה בעת כל ריבוד מחדש שלו.

@ 22. מסלול הסעה לפינוי מהיר
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה לפינוי מהיר, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) רדיוס עקומת הפנייה מהמסלול {{מוקטן|(turn-off curve)}} של כלי טיס המפנה את המסלול תוך שימוש במסלול ההסעה לפינוי מהיר הוא, באורכים האלה, לפחות:
:: (א) 550 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 275 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (2) הוא מורחב באזור היציאה מהמסלול כך שמתאפשר, מנקודת מבטו של טייס בכלי טיס על המסלול, זיהוי מוקדם של הכניסה למסלול ההסעה לפינוי מהיר וביצוע הפינוי באמצעותו;
: (3) הוא כולל מקטע ישר, אחרי עקומת הפנייה מהמסלול, באורך שלא יפחת מהמפורט בחלק השני למסמך 9157 לעניין &quot;RAPID EXIT TAXIWAYS (RETS)&quot;, כך שכלי טיס המפנה את המסלול באמצעותו יוכל להגיע לעצירה מלאה על מסלול ההסעה כאמור, לפני התחברותו למסלול הסעה אחר;
: (4) זווית היציאה שלו מהמסלול היא, ככל האפשר, 30 מעלות, ובכל מקרה לא עולה על 45 מעלות ולא פחותה מ-25 מעלות.

@ 23. מסלול הסעה על גשר
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה על גשר, אלא אם כן מתקיימות במסלול ההסעה על גשר הוראות אלה:
: (1) רוחבו אינו פחות מאחד מאלה, לפי הגדול שבהם:
:: (א) רוחב החלק המיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה של רצועת מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 25(א)(3)]];
:: (ב) רוחב המאפשר פעולת כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש, בשני הכיוונים של מסלול ההסעה כאמור, בשים לב לכלי הטיס הגדול ביותר שאותו מיועד מסלול ההסעה לשמש, כך שתתאפשר עמידה [[בתקנה 143]];
: (2) בכל מקרה שבו מנועי כלי הטיס שאותו נועד מסלול הסעה על גשר לשמש, חורגים מגבולות מבנה הגשר - האזורים הסמוכים, מתחת לגשר, מוגנים מפני הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המנועים;
: (3) הוא ממוקם על חלק ישר של מסלול הסעה, כשמכל קצה של הגשר יהיה קטע ישר המוביל אליו, כך שתתאפשר התיישרות עם הגשר של כלי טיס מסיע, המתקרב אל הגשר.

@ 24. שולי מסלול הסעה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F, אלא אם כן לכל מקטע של מסלול ההסעה קיימים שולי מסלול הסעה, שמתקיימות בהם הוראות אלה:
:: (1) הם משתרעים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, באופן סימטרי, כך שהרוחב הכולל של מסלול ההסעה ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 44 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F;
::: (ב) 38 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא E;
::: (ג) 34 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D;
::: (ד) 25 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C;
:: (2) לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש כלי טיס המונעים במנועי טורבינה - פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} וימנעו יניקת חומר פני השטח באמצעות מנועי כלי הטיס.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מקטע&quot; - לרבות עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, למסלול הסעה אחר או לרחבה.

@ 25. רצועת מסלול הסעה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה, למעט נתיב הסעה לעמדת חניה, אלא אם כן למסלול ההסעה רצועת מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא משתרעת לרוחב מסלול הסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה לכל אורכו, למרחק שלא יפחת מהמפורט בעמודה שעניינה &quot;Taxiway, other than aircraft stand taxilane cetre (([sc. center])) line to object (meters)&quot;, בטבלה שעניינה &quot;Taxiway minimum separation distances&quot; לנספח 14;
:: (2) היא נקייה מכל עצם שמסכן כלי טיס מסיע, בין שהוא מעל פני הקרקע ובין שהוא מתחת לפני הקרקע, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא ברצועת מסלול ההסעה, לצורך הפעלתו הבטוחה של שדה התעופה, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ב) הוא עצם שביר;
:: (3) יש לה חלק מיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 10.25 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
::: (ב) 11 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
::: (ג) 12.50 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
::: (ד) 17 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא D;
::: (ה) 19 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא E;
::: (ו) 22 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא F;
:: (4) פני השטח שלה מפולסים עם צידי מסלול ההסעה או עם שולי מסלול ההסעה, אם קיימים;
:: (5) השיפוע הרוחבי בחלק המיושר שלה לא עולה על השיעורים האלה:
::: (א) שיפוע רוחבי חיובי כמפורט להלן; בפסקת משנה זו, &quot;שיפוע רוחבי חיובי&quot; - כשהוא נמדד בהשוואה לשיפוע הרוחבי של משטח מסלול ההסעה הצמוד אליו, ולא בהשוואה לאופק -
:::: (1) 2.5%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:::: (2) 3%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
::: (ב) שיפוע רוחבי שלילי, הנמדד ביחס לאופק, של 5%;
:: (6) השיפוע הרוחבי, בין חיובי ובין שלילי, של כל חלק שלה שאינו החלק המיושר של רצועת מסלול ההסעה, לא עולה על 5%, כשהוא נמדד ביחס לאופק.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מסלול הסעה&quot; - למעט מסלול הסעה מסוג נתיב הסעה לעמדת חניה.

=== סימן ג': מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב ===

@ 26. מפרץ המתנה
: (א) בעל רישיון יחשב, מזמן לזמן, את צפיפות התנועה בשדה התעופה {{מוקטן|(aerodrome traffic density)}} על בסיס מספר התנועות בשעת העומס היומית, ויסווגה לאחת מאלה:
:: (1) צפיפות תנועה נמוכה;
:: (2) צפיפות תנועה בינונית;
:: (3) צפיפות תנועה גבוהה.
: (ב) לגבי שדה תעופה שצפיפות התנועה בו בינונית או גבוהה, יקיים בעל הרישיון, מפרץ המתנה {{מוקטן|(holding bay)}} אחד לפחות, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה.

@ 27. עמדת המתנה למסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן ישנה עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול - על מסלול ההסעה, בחיבור שלו עם המסלול;
:: (2) בהצטלבות בין מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי {{מוקטן|(standard taxi-route)}} למסלול אחר - על המסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בחיבור שלו עם המסלול האחר.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שהשימוש בו של כלי טיס או של כלי רכב עלול להביא לחדירת מישורי הגבלת מכשולים או להפרעה לפעולתו של מיתקן עזר לטיסה, אלא אם כן על מסלול ההסעה, במקום שמונע חדירה או הפרעה כאמור, ישנה עמדת המתנה למסלול.

@ 28. עמדת המתנת ביניים
: נוכח בעל רישיון לדעת כי הגדרת גבול המתנה מסוים {{מוקטן|(specific holding limit)}} נחוצה לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, יקיים לשם כך עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position)}} לפי הוראות אלה:
: (1) עמדת המתנת ביניים תהיה על מסלול ההסעה, במקום שבו בעל הרישיון מבקש לקיים את גבול ההמתנה;
: (2) עמדת המתנת ביניים בהצטלבות שבין שני מסלולי הסעה תהיה לרוחב מסלול ההסעה, כך שיובטח מרחק בטוח בין עמדת ההמתנה כאמור לבין כלי טיס על מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 21(5)]];
: (3) אם נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יגדיר בעל הרישיון כינוי לכל עמדת המתנת ביניים, שיורכב מכינוי מסלול ההסעה וממספר.

@ 29. עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה שמתחברת אליהם דרך לכלי רכב אלא אם כן בכל חיבור שלהם לדרך לכלי רכב יש עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) היא נמצאת על הדרך לכלי רכב;
: (2) קיים מרחק בטוח בינה לבין כלי טיס על המסלול לפי [[תקנה 30(א)]] או על מסלול ההסעה, לפי [[תקנה 21(5)]].

@ 30. מיקום מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: (א) בעל רישיון יקיים מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
:: (1) המרחק ביניהם לבין כל ציר מסלול לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum distance from the runway centre (([sc. center])) line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14;
:: (2) הם יהיו כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בהם לא יפריע לפעולתם של עזרי רדיו לניווט ולא יחדור לאזור חיוני ILS או לאזור רגיש ILS, או למישור מעבר פנימי;
:: (3) לגבי עמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]], היא תהיה כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בה לא יחדור למישור גישה פנימי, למישור מעבר פנימי, למישור הפסקת נחיתה, למישור גישה או למישור טיפוס לאחר המראה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול הממוקם בגובה של 2,300 רגל (700 מטרים) או יותר מעל גובה פני הים, שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת ושרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, יגדיל בעל הרישיון את המרחק הנקוב של 90 מטרים, המפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum &lt;!-- (([org: minimum])) --&gt; distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14, באופן הזה:
:: (1) לכל מסלול שממוקם בגובה של עד 6,600 רגל (2,000 מטרים) מעל גובה פני הים - במטר אחד לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
:: (2) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 6,600 רגל (2,000 מטרים) ועד לגובה של 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-13 מטרים ובעוד 1.50 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
:: (3) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-43 מטרים, ובעוד 2 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, שמפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול או עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שלו, גבוהים יותר מאשר סף המסלול - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum &lt;!-- (([org: minimum])) --&gt; distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14, לפי העניין, ב-5 מטרים נוספים לכל מטר שבו מפרץ ההמתנה, עמדת ההמתנה למסלול או עמדת ההמתנה על דרך לכלי רכב גבוהים מסף המסלול.

=== סימן ד': רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR ===

@ 31. רחבות ועמדות חניה
: בעל רישיון יקיים רחבה {{מוקטן|(apron)}}, אחת או יותר, בשדה התעופה, לפי הוראות אלה:
: (1) המנהל אישר לו לקיים את הרחבה, לאחר שהוכח להנחת דעתו שמתקיימים אלה:
:: (א) השימוש ברחבה לא מפריע לתנועת כלי טיס בשדה התעופה;
:: (ב) השטח הכולל של הרחבות מאפשר ניהול בטוח ויעיל של התנועה בשדה התעופה בצפיפות התנועה המרבית הצפויה בו;
: (2) חוזק כל חלק של רחבה יתאים לתנועת כל כלי הטיס שאותם היא נועדה לשמש, תוך הבאה בחשבון של העומסים הגבוהים הצפויים להיות מופעלים על הרחבה, עקב צפיפות תנועת כלי טיס על גביה ומהירות התנועה הנמוכה שלהם על הרחבה או עמידתם עליה;
: (3) שיפוע רחבה, לרבות בנתיב הסעה לעמדת חניה, יהיה מתון ככל האפשר וימנע הצטברות נוזלים על הרחבה, ובעמדת חניה - לא יעלה על 1%;
: (4) בעל רישיון יגדיר לגבי כל עמדת חניה את רכיב האות של קוד הייחוס המתאים לה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ויפרטו בספר העזר המבצעי;
: (5) המרחק המזערי בין כלי טיס הנכנס לעמדת החניה או היוצא ממנה לבין כל מבנה סמוך, כלי טיס בעמדת חניה אחרת או עצם, יהיה באורכים אלה:
:: (א) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא A או B‏ - 3 מטרים;
:: (ב) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא C‏ - 4.50 מטרים;
:: (ג) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא D‏, E או F‏ - 7.50 מטרים;
: (6) על אף האמור בפסקה (5)(ג), בעל רישיון רשאי לקיים עמדת חניה שאליה מסיע כלי טיס וממנה הוא נגרר לאחור, אף אם המרחק המזערי כאמור קטן מ-7.50 מטרים לגבי אלה:
:: (א) המרחק שבין חרטומו של כלי הטיס לבין כל חלק של מבנה בשדה התעופה המשמש להעלאת נוסעים לכלי טיס או להורדתם ממנו, ובכלל זה גשר להולכת נוסעים לכלי הטיס;
:: (ב) המרחק בין כלי הטיס הנכנס לעמדת החניה לבין כל חלק של עמדת החניה שלגביו ניתנת הנחיה כיוונית להסעת המטוס באמצעות מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system - VDGS)}}, ובלבד שהמרחק האמור לא יפחת מ-4.50 מטרים.

@ 32. עמדת חניה מבודדת
: (א) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת {{מוקטן|(isolated aircraft parking position)}} בשדה התעופה, לשם חניית כלי טיס שנדרש להפרידו מהפעילות השוטפת של שדה התעופה.
: (ב) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת, לפי הוראות אלה:
:: (1) עמדת חניה מבודדת תהיה רחוקה ככל האפשר מכל עמדת חניה אחרת, מבנה, שטח המשמש את באי שדה התעופה וכיוצא באלה, ובכל מקרה במרחק שלא יפחת מ-100 מטרים מכל אחד מהם;
:: (2) עמדת חניה מבודדת לא תהיה מעל תשתיות תת-קרקעיות, ובכלל זה כאלה המשמשות לאחסון או להובלת גז או דלק לכלי טיס, וככל האפשר שלא מעל כבלי חשמל או תקשורת או בסמוך להם.

@ 33. עמדת בדיקת VOR
: החליט בעל רישיון לקיים עמדת בדיקת VOR בשדה תעופה, ימקמה לפי נספח 10 לעניין &quot;Guidance material on the pre-flight checking of VOR airborne equipment&quot;, לגבי בחירת המיקום והשימוש בעמדת בדיקת VOR בשדה תעופה {{מוקטן|(Selection and use of VOR aerodrome check-points)}}.

== פרק ד': עזרים חזותיים לניווט ==

=== סימן א': מציינים ומערכות איתות ===

@ 34. מציין כיוון רוח
: (א) בעל רישיון יקיים בשדה תעופה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח {{מוקטן|(wind direction indicator)}}, שיאפשר לספק מידע בדבר כיוון הרוח ועוצמתה לטייס המבצע המראה או גישה לנחיתה, לפי תקנה זו.
: (ב) מיקום כל מציין כיוון רוח יהיה כך שבמציין כיוון הרוח מתקיימים אלה:
:: (1) הוא נראה מכלי טיס בעת טיסה, בעת גישה לנחיתה או בעת תנועה בשטח התנועה לפני ההמראה, לפי העניין;
:: (2) הוא מחווה את כיוון הרוח ועוצמתה בלא השפעה מהפרעות לתנועת האוויר הנגרמות עקב עצמים קרובים.
: (ג) מציין כיוון רוח יהיה עשוי כך שיחווה בצורה ברורה את כיוון הרוח על פני הקרקע ובצורה כללית את עוצמתה, ובכלל זה -
:: (1) הוא בצורה של חרוט קטום, עשוי מאריג, באורך שלא יפחת מ-3.60 מטרים ובקוטר שלא יפחת מ-0.90 מטרים בקצהו הרחב;
:: (2) הוא בצבע כזה שנראה בצורה ברורה ומובנת מגובה של 984 רגל (300 מטרים) לפחות מעל פני המסלול, בשים לב לרקע, ובכלל זה -
::: (א) ככלל, מציין כיוון הרוח יהיה בצבע אחד, לבן או כתום;
::: (ב) הוצב מציין כיוון הרוח על רקע משתנה, כך שנדרש שילוב של שני צבעים, כדי ליצור ניגודיות שלו בהשוואה לרקע המשתנה, יהיה מציין כיוון הרוח צבוע לפי ההוראות האלה:
:::: (1) הוא יהיה צבוע באחד משילובי הצבעים האלה: כתום ולבן, אדום ולבן או שחור ולבן;
:::: (2) הוא יהיה צבוע כך שהוא מחולק לחמישה פסים צבועים, לסירוגין, באחד משילובי הצבעים כאמור בפסקה (1); הפס הראשון והפס האחרון יהיו צבועים בצבע הכהה בשילוב הצבעים כאמור.
: (ד) בשדה תעופה הפועל בלילה יהיה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח מוארים, לפי אופן ההפעלה של שדה התעופה.

@ 35. מנורת איתות
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה שקיים בו מגדל פיקוח, אלא אם כן במגדל הפיקוח מצויה מנורת איתות {{מוקטן|(signalling lamp)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מסוגלת להאיר באור בצבע אדום, ירוק ולבן, ולעבור מהארה בצבע אחד להארה באחד מהצבעים האחרים באופן מיידי;
:: (2) היא כזו שניתן לכוונה באופן ידני, לעבר כל מטרה כפי שיידרש;
:: (3) היא מאפשרת שידור במורס, בכל אחד מהצבעים כאמור, במהירות של 4 מילים בדקה לכל הפחות;
:: (4) היא כזו שפיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} ועוצמת התאורה {{מוקטן|(intensity)}} שלה הם לפי נספח 14 לעניין &quot;Signalling lamp&quot;.
: (ב) בתקנה זו, &quot;ירוק&quot; - כפי מאפייניו בתוספת מספר 1 לגבי מאפייני הצבע הירוק בנסיבות שבהן לא נדרש עמעום {{מוקטן|(Dimming)}} או נדרש להבטיח כי צופה בעל ראיית צבעים לקויה {{מוקטן|(Defective colour vision)}} יהיה מסוגל לקבוע את הצבע.

=== סימן ב': סימונים ===

@ 36. חובת סימון
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הוא מסומן לפי [[סימן זה]].

@ 37. צבעים ובולטות
: (א) סימוני מסלול {{מוקטן|(runway markings)}} וסימוני מסלול סגור יהיו בצבע לבן.
: (ב) סימוני מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway markings)}}, סימוני צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway side stripe marking)}}, סימוני משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad markings)}}, סימוני מסלול הסעה סגור וסימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold markings)}} יהיו בצבע צהוב.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), סימון נתיבי הסעה חלופיים לעמדת חניה, יכול שיהיו בצבעים לפי הנחיות ACI לעניין &quot;Recommended colours&quot; ולעניין &quot;Alternative aircraft stand taxilane&quot;.
: (ד) סימוני קווי בטיחות לרחבה {{מוקטן|(apron safety lines)}} יהיו לפי הוראות אלה:
:: (1) בצבע לבן - לגבי סימונים שעניינם אסדרת תנועה וחניה של כלי רכב ברחבה;
:: (2) בצבע אדום - לגבי סימונים שעניינם ציון סכנה או קביעת גבול שאין לחצותו.
: (ה) נוכח בעל הרישיון לדעת כי נדרש להבליט סימון על רקע צבע המיסעה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן, תיעשה ההבלטה לפי המפורט להלן ולפי הנחיות ACI לעניין &quot;recommended colours&quot;:
:: (1) לגבי סימון בצבע לבן או בצבע צהוב - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע שחור;
:: (2) לגבי סימון בצבע אדום - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע לבן.
: (ו) סימונים לפי [[סימן זה]] -
:: (1) יהיו בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;;
:: (2) יהיו בסוג צבע שימזער את הפגיעה בתכונות החיכוך של המשטח.
: (ז) בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה, סימונים לפי [[סימן זה]] יכילו חומרים מחזירי אור, שנועדו להגדיל את נראותם.

@ 38. הגדרת כינוי מסלול ושרטוטו
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הגדיר ושרטט, לגבי כל מסלול, בכל קצה שלו, את כינוי המסלול {{מוקטן|(runway designation)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) כינוי המסלול יורכב ממספר דו-ספרתי, ולגבי מספר מסלולים מקבילים - ממספר דו-ספרתי בצירוף אות לועזית, שיוגדרו לפי נספח 14 לעניין &quot;Runway designation marking&quot;;
:: (2) כינוי מסלול ישורטט במיקום לפי איור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, לפי מאפייני המסלול;
:: (3) המספר והאות הלועזית המרכיבים את כינוי המסלול יהיו בצורה וביחס לפי איור &quot;Form and proportions of numbers and letters for runway designation markings&quot; בנספח 14, ובממדים שלא פוחתים מאלה המפורטים שם, אלא אם כן כינוי המסלול משולב בסימון מפתן המסלול, לפי איור משנה &quot;C - optional pattern&quot; באיור האמור, שאז יגדיל בעל הרישיון את ממדיהם, באופן יחסי, כדי למלא בצורה מתאימה את הרווחים בין הקווים המסמנים את מפתן המסלול.
: (ב) אם מפתן המסלול מוזז והמנהל הורה לבעל הרישיון מטעמים של בטיחות הטיסה כי עליו לעשות כך, יציין בעל הרישיון את כינוי המסלול שבתחילת המסלול, גם על גבי שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} שהוא שלט מיקום {{מוקטן|(location)}}, אחד לפחות, שימוקם כך שטייס המיושר על המסלול יראה אותו, לשם הנחיית כלי טיס ממריא.

@ 39. סימון ציר מסלול
: בעל רישיון ישרטט, על כל מסלול סלול, סימון ציר מסלול, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון ציר המסלול {{מוקטן|(runway centre line marking)}} ימוקם לאורך ציר המסלול, בין כינויי המסלול משני קצותיו, לפי איור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, אלא אם כן המסלול מצטלב עם מסלול אחר, שאז תחול לגבי סימון ציר המסלול באזור ההצטלבות [[תקנה 45]];
: (2) סימון ציר מסלול יהיה בצורה של פסים, המרווחים זה מזה בצורה אחידה, באופן הזה:
:: (א) אורכם של פס ושל המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו גם יחד, לא יפחת מ-50 מטרים ולא יעלה על 75 מטרים;
:: (ב) אורכו של כל פס יהיה שווה, לכל הפחות, לאורכו של המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו או ל-30 מטרים, לפי הגדול שבהם;
: (3) רוחב פס לא יפחת מהמידות האלה:
:: (א) 0.90 מטר - במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III;
:: (ב) 0.45 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I;
:: (ג) 0.30 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 ובמסלול לא-ממוכשר.

@ 40. סימון מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold marking)}} על כל מסלול, לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון מפתן מסלול יחל 6 מטרים ממפתן המסלול;
:: (2) סימון מפתן מסלול יורכב מדפוס של פסים אורכיים, בעלי ממדים אחידים, הממוקמים, לרוחב המסלול, בצורה סימטרית לעומת ציר המסלול, לפי איורי המשנה &quot;A - general and all precision approach runways&quot; או &quot;B - parallel runways&quot;, לפי העניין, באיור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14;
:: (3) סימון מפתן מסלול יהיה כך שאורכו של כל פס יהיה 30 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.80 מטרים בקירוב, כשהרווח בין פס אחד לאחר יהיה 1.80 מטרים בקירוב; ואולם לגבי שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול - הרווח ביניהם יהיה מכפלת הרווח האמור;
:: (4) סימון מפתן מסלול יכלול מספר פסים אורכיים לפי רוחב המסלול, ולפי טבלה זו:
::: {| width=&quot;80%&quot;
! ספרור !! רוחב המסלול !! מספר הפסים
|-
| (1) || פחות מ-23 מטרים || 4
|-
| (2) || 23 מטרים או יותר ופחות מ-30 מטרים || 6
|-
| (3) || 30 מטרים או יותר ופחות מ-45 מטרים || 8
|-
| (4) || 45 מטרים או יותר ופחות מ-60 מטרים || 12
|-
| (5) || 60 מטרים ויותר || 16;
|}
:: (5) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ומסלול לא-ממוכשר, שרוחבם הוא 45 מטרים או יותר - על אף האמור בפסקאות (2), (3) סיפה ו-(4), דפוס הפסים האורכיים יכול שיהיה לפי איור המשנה &quot;C - optional pattern&quot; באיור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, ובלבד שיהיו 3 פסים לפחות מכל צד של סימון כינוי המסלול, ושהרווח בין שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול יהיה 22.50 מטרים;
:: (6) הפסים ישתרעו לרוחב המסלול, משני צידי ציר המסלול, עד למרחק הקצר מבין שני אלה:
::: (א) 3 מטרים מכל צד מסלול;
::: (ב) 27 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
:: (7) הסימון יכלול גם פס רוחבי {{מוקטן|(transverse stripe)}}, שישורטט לרוחב המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול, ברוחב שלא יפחת מ-1.80 מטרים, לפי איור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מפתן מסלול&quot; - לרבות מפתן מסלול מוזז באופן קבוע.

@ 41. סימון מפתן מסלול מוזז
: אם מפתן המסלול מוזז, יחולו הוראות אלה:
: (1) אם הוא מוזז באופן קבוע, בעל הרישיון יעשה את אלה, הכול לפי איור המשנה &quot;B - temporarily or permanently displaced threshold&quot; באיור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14:
:: (א) ישרטט את מפתן המסלול לפי [[תקנה 40]];
:: (ב) ישרטט חיצים לאורך ציר המסלול בחלק המסלול שלפני מפתן המסלול המוזז;
: (2) אם הוא מוזז באופן זמני, בעל הרישיון יעשה אחד מאלה:
:: (א) יפעל לפי פסקה (1);
:: (ב) ישרטט את הפס הרוחבי כאמור [[בתקנה 40(א)(7)]] ואת סימון מפתן המסלול, לפי איור המשנה &quot;A - temporarily displaced threshold&quot; באיור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14;
: (3) יסתיר את כל הסימונים שלפני מפתן המסלול המוזז, למעט סימון ציר המסלול, שהפסים הצבועים שלו יומרו לחיצים, לפי איור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14.

@ 42. סימון צידי מסלול
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול {{מוקטן|(runway side stripe)}} באלה:
:: (1) לאורך מסלול סלול אם הניגודיות שבין צידי המסלול לבין שוליו או לבין סביבתו אינה מספקת;
:: (2) לאורכו של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון צידי מסלול יורכב משני פסים, אחד בכל צד של המסלול לאורכו, כך שצידו החיצון של כל פס, לעומת ציר המסלול, יחפוף את צד המסלול, זולת אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, שאז כל פס ימוקם במרחק של 30 מטרים מציר המסלול;
:: (2) אם קיים משטח פנייה למסלול, יימשך סימון צידי המסלול לאורך המסלול גם ביציאה למשטח הפנייה האמור וגם בכניסה ממנו חזרה למסלול;
:: (3) רוחבו של כל פס בסימון צידי מסלול לא יפחת מהמידות האלה:
::: (א) 0.90 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו 30 מטרים או יותר;
::: (ב) 0.45 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו קטן מ-30 מטרים.
: (ג) בתקנה זו, &quot;צד מסלול&quot; {{מוקטן|(runway edge)}} - החלק המרוחק ביותר של המסלול, לרוחבו, מציר המסלול.

@ 43. קביעת נקודת מיכוון וסימונה
: (א) בעל רישיון יגדיר וישרטט נקודת מיכוון {{מוקטן|(aiming point)}} באלה:
:: (1) במסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
:: (2) במסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובכל מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי הדבר נדרש לשם שיפור דיוק הגישה.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון נקודת מיכוון לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון נקודת המיכוון על המסלול יתחיל במקומות אלה:
::: (א) לגבי מסלול המצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(visual approach slope indicator systems(()))}} מסוג PAPI או APAPI((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) - בנקודה על המסלול שאליה מתכנס מישור הגישה החזותי {{מוקטן|(visual approach slope)}} הנקוב לאותו מסלול;
::: (ב) לגבי מסלול שאינו מצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה - במרחק ממפתן המסלול לפי נספח 14 לעניין &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot; לגבי &quot;Distance from threshold to beginning of marking&quot;, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
:: (2) סימון נקודת המיכוון יורכב משני פסים, שאורך ורוחב כל פס והמרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים יהיו לפי נספח 14 לעניין &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot;, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
:: (3) בלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), סומן במסלול סימון אזור נגיעה לפי [[תקנה 44]], יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים כאמור שווה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון אזור הנגיעה.

@ 44. הגדרת אזור הנגיעה וסימונו
: (א) בעל רישיון יגדיר ויסמן את אזור הנגיעה {{מוקטן|(touchdown zone)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
:: (2) במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 או בכל מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - אם נוכח בעל הרישיון כי סימון אזור הנגיעה נדרש לשם הבלטת אזור הנגיעה לצורך דיוק הגישה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן.
: (ב) בעל רישיון ישרטט את סימון אזור הנגיעה לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון אזור הנגיעה יורכב מזוגות של סימונים מלבניים, ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; מספר זוגות הסימונים המלבניים לאורך ציר המסלול יהיה לפי מרחק הנחיתה הזמין, או, אם סימון אזור הנגיעה נדרש לגבי שני כיווני הגישה למסלול - לפי המרחק בין מפתני המסלול, לפי נספח 14 לעניין &quot;Touchdown zone marking&quot; לגבי &quot;Location and characteristics&quot;;
:: (2) סימון אזור הנגיעה ישורטט לפי איורי המשנה &quot;A - basic pattern&quot; או &quot;B - with distance coding&quot; באיור &quot;Aiming point and touchdown zone markings&quot; בנספח 14, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין או למרחק בין מפתני מסלול, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) לגבי &quot;basic pattern&quot; - אורכו של כל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים ורוחבו לא יפחת מ-3 מטרים;
::: (ב) לגבי &quot;with distance coding&quot; - אורך כל רצועה בכל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים, רוחבה לא יפחת מ-1.80 מטרים והמרווח בין שני פסים סמוכים בסימון לא יפחת מ-1.50 מטרים;
::: (ג) המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול יהיה לפי הטבלה שעניינה &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot; לנספח 14, לעניין &quot;lateral spacing between inner sides of stripes&quot;;
::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), נקבעה נקודת מיכוון למסלול - יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול שווה לזה של המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון נקודת המיכוון לפי [[תקנה 43]];
::: (ה) המרחק האורכי בין תחילת סימון מלבני אחד לאחר לאורך ציר המסלול יהיה 150 מטרים, ממפתן המסלול, ואולם סימון מלבני כאמור, שאמור להיות ממוקם במרחק של עד 50 מטרים מסימון נקודת המיכוון - לא ישורטט;
:: (3) למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2 - יורכב, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), מזוג של סימונים מלבניים ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול, שיהיה במרחק של 150 מטרים מתחילת סימון נקודת המיכוון לכיוון המסלול, ותקנת משנה (ב)(2) תחול בשינויים המחויבים.

@ 45. סימון באזור הצטלבות
: בעל רישיון ישרטט את סימוני המסלולים בהצטלבות בין שני מסלולים או יותר לפי חשיבותם ולפי הוראות אלה:
: (1) חשיבות מסלולים בהצטלבות, תהיה לפי הדירוג הזה: מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אחריו מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ואחריו מסלול לא-ממוכשר;
: (2) סימוני המסלול החשוב ביותר יהיו רציפים וסימוני שאר המסלולים לא יסומנו באזור ההצטלבות, ואולם סימוני צידי המסלול {{מוקטן|(runway side stripe marking)}} של המסלול החשוב ביותר יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות;
: (3) לגבי מסלולים בעלי אותה חשיבות לפי פסקה (1) - יגדיר בעל הרישיון את המסלול החשוב ביותר מביניהם, ופסקה (2) תחול בשינויים המחויבים;
: (4) בהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, סימוני המסלול יהיו רציפים, וסימוני מסלול ההסעה לא יסומנו באזור ההצטלבות; סימוני צידי המסלול יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות.

@ 46. סימון ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line marking)}} על אלה:
:: (1) על מסלול הסעה סלול;
:: (2) על נתיב הסעה ברחבה, כך שיספק הנחיה מתמשכת בעת תנועה בין ציר המסלול לבין עמדות החניה שברחבה;
:: (3) על מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אם ציר מסלול ההסעה אינו חופף את ציר המסלול.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה במקומות אלה:
:: (1) במקטע ישר של מסלול ההסעה - לאורך ציר מסלול ההסעה;
:: (2) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - לאורך המקטע, בהמשך לסימון ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אליו, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול;
:: (3) אם סימון ציר מסלול ההסעה קבוע על המסלול, כאמור בתקנת משנה (א)(3) - לאורך ציר מסלול ההסעה.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
:: (1) בהצטלבות של מסלול הסעה עם מסלול, אם מסלול ההסעה משמש לפינוי המסלול, סימון ציר מסלול ההסעה יהיה לפי הוראות אלה, והכול לפי איור &quot;Taxiway markings&quot; בנספח 14:
::: (א) סימון ציר מסלול ההסעה יתעקל לכיוון סימון ציר המסלול;
::: (ב) סימון ציר מסלול ההסעה יתמשך במקביל לסימון ציר המסלול, מעבר לנקודת ההשקה לציר המסלול -
:::: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
:::: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים;
:: (2) סימון ציר מסלול הסעה יהיה ברוחב של 0.15 מטרים לפחות;
:: (3) סימון ציר מסלול הסעה ישתרע ברציפות לאורך ציר מסלול ההסעה, למעט במקרים אלה:
::: (א) במקרה כאמור [[בתקנה 45(4)]];
::: (ב) אם הוא חוצה סימון עמדת המתנה למסלול או סימון עמדת המתנת ביניים, שאז סימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון העמדות כאמור, ויתחדש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
:: (4) בסמוך לעמדת המתנה למסלול, במטרה להדגיש את הקרבה אליה, ישורטט סימון ציר מסלול הסעה מודגש {{מוקטן|(enhanced taxiway centre line marking)}}, לפי הוראות אלה:
::: (א) הוא ישתרע ממרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת המתנה למסלול, לכיוון התנועה מהמסלול ואילך למרחק של 47 מטרים לכל היותר;
::: (ב) הוא יהיה בממדים לפי איור המשנה &quot;dimensions&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
::: (ג) בלי לגרוע מפסקאות משנה (א) ו-(ב) -
:::: (1) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה סימון עמדת המתנה אחר הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
::::: (א) הוא יופסק במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון עמדת ההמתנה האחרת;
::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
::::: (ג) הוא יימשך, מנקודת חידוש הסימון כאמור בפסקה (2), לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה &quot;second hold position&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
:::: (2) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה מסלול הסעה הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
::::: (א) הוא יופסק במרחק של 1.50 מטרים לפני נקודת החיתוך של צירי מסלולי ההסעה;
::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 1.50 מטרים לאחריה;
::::: (ג) הוא יימשך לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה &quot;intersecting Taxiway&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
:::: (3) אם מספר מסלולי הסעה מצטלבים בעמדת המתנה למסלול או לפניה - סימון ציר מסלול ההסעה המודגש יימשך לאורך שלא יפחת מ-47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לגבי כל אחד ממסלולי ההסעה המצטלבים;
:::: (4) אם המרחק בין סימוני שתי עמדות המתנה למסלול, הנמצאות זו מול זו, קטן מ-94 מטרים, יסומן ציר מסלול הסעה מודגש לכל אורך המרחק האמור, לפי איור משנה &quot;between two holding positions&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14.

@ 47. סימון צד מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון ישרטט בגבול שבין משטח שאינו מיועד לשאת עומס {{מוקטן|(non-load-bearing surface)}} לבין משטח המיועד לשאת עומס {{מוקטן|(load-bearing surface)}}, סימון צד מסלול הסעה {{מוקטן|(taxi side stripe marking)}}, לפי הוראות אלה, אם נוכח לדעת כי לא ניתן להבחין ביניהם בקלות או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
:: (1) סימון צד מסלול הסעה ישורטט לאורך קצה המשטח המיועד לשאת עומס, וקצהו החיצוני יחפוף את קצה המשטח האמור;
:: (2) סימון צד מסלול הסעה יורכב מצמד קווים מקבילים, רציפים, ברוחב של 0.15 מטרים האחד ובמרחק של 0.15 מטרים זה מזה.
: (ב) נוכח המנהל לדעת כי קיים חשש לבלבול בין סימון צד מסלול הסעה לבין סימון ציר מסלול ההסעה, לרבות בהצטלבות מסלולי הסעה או בעיקול במסלול הסעה, ובמקום שבו עלול להיווצר ספק בדבר מיקומו של כלי הטיס לעומת סימון צד מסלול ההסעה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון כי לסימון צד מסלול ההסעה לפי תקנת משנה (א) יתווספו פסים רוחביים {{מוקטן|(additional transverse stripes)}} לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) בעל רישיון ישרטט פסים רוחביים כפי שהורה לו המנהל לפי תקנת משנה (ב), לפי ההוראות האלה:
:: (1) הם יהיו על גבי המשטח שאינו מיועד לשאת עומס;
:: (2) הם יהיו בניצב לסימון צד המסלול;
:: (3) השרטוט יהיה כך שהמרחק בין פס לפס לא יעלה על האורכים האלה:
::: (א) 15 מטרים לאורכו של עיקול במסלול ההסעה;
::: (ב) 30 מטרים לאורכו של מקטע ישר במסלול ההסעה;
:: (4) בכל פס מתקיימים גם אלה:
::: (א) הוא ברוחב של 0.90 מטרים;
::: (ב) הוא באורך של 7.50 מטרים, אלא אם כן הורה המנהל לבעל הרישיון אחרת.
: (ד) בתקנה זו, &quot;משטח שאינו מיועד לשאת עומס&quot; - משטח בשדה התעופה, לרבות שולי מסלול הסעה, שולי משטח פנייה או חלק ממפרץ המתנה או מרחבה, שאינו מיועד לשאת עומס וששימוש בו בידי כלי טיס עלול לגרום נזק לכלי הטיס.

@ 48. סימון משטח פנייה
: בעל רישיון ישרטט, במשטח פנייה, סימון משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון משטח פנייה יימשך במקביל לסימון ציר המסלול, לפני נקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול באורכים האלה:
:: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
:: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים;
: (2) סימון משטח פנייה יתעקל, בנקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול, ויימשך לאורך ציר משטח הפנייה;
: (3) סימון משטח פנייה יהיה קו רציף ברוחב של 0.15 מטרים לפחות.

@ 49. סימון עמדת המתנה למסלול
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב מסלול ההסעה שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
: (2) אם המסלול הוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי - סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב המסלול שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
: (3) הוא יהיה בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איור &quot;Runway-holding position markings&quot; בנספח 14;
: (4) על אף האמור בפסקה (3), בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שמקוימות לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, סימון עמדת ההמתנה למסלול הקרובה ביותר למסלול יהיה בדפוס A2, וסימון עמדות ההמתנה למסלול הרחוקות יותר מהמסלול יהיה בדפוס B2 לפי איור &quot;Runway-holding position markings&quot; בנספח 14.

@ 50. סימון עמדת המתנת ביניים
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנת ביניים, סימון עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position marking)}}; סימון עמדת הביניים יהיה לפי איור &quot;Taxiway markings&quot; בנספח 14, לגבי &quot;Intermediate holding position marking&quot;.

@ 51. סימון עמדת בדיקת VOR
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת בדיקת VOR, סימון עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון עמדת בדיקת VOR יורכב ממעגל בצבע לבן בקוטר של 6 מטרים, שרוחב הקו המסמן אותו יהיה 0.15 מטרים, לפי איור משנה &quot;without direction line&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint marking&quot; בנספח 14;
: (2) סימון עמדת בדיקת VOR ימורכז בנקודה שבה על כלי טיס לעמוד כדי לקלוט באופן מדויק את אות ה-VOR המפורסם לצורך הבדיקה;
: (3) אם נדרש כי, לצורך בדיקת ה-VOR, כלי הטיס יתיישר בכיוון מסוים, סימון עמדת בדיקת VOR יכלול גם קו בצבע לבן בכיוון האמור, לפי איור משנה &quot;with direction line&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint marking&quot; בנספח 14, שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (א) הוא עובר דרך מרכז המעגל כאמור בתקנת משנה (ג);
:: (ב) הוא נמשך למרחק של 6 מטרים מחוץ למעגל;
:: (ג) בסופו מסומן ראש-חץ;
:: (ד) הוא ברוחב של 0.15 מטרים.

@ 52. קביעת כינוי רחבה וכינוי עמדת חניה
: בעל רישיון יגדיר לכל רחבה כינוי רחבה, ולכל עמדת חניה כינוי עמדת חניה שיורכבו מאות לועזית, אחת או יותר, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר; כינוי רחבה או כינוי עמדת חניה כאמור לא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה, לכינוי רחבה אחרת או לכינוי עמדת חניה אחרת.

@ 53. סימוני עמדת חניה
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת חניה, סימוני עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand markings)}} לפי הוראות אלה:
: (1) סימוני עמדת חניה ישורטטו כך שבהנחה שגלגל האף של כלי טיס נע על גבי הסימונים האמורים, מתקיימים בכל עת המרחקים המזעריים המפורטים [[בתקנה 31(5)]];
: (2) סימוני עמדת חניה יכללו, לפי אופן השימוש בה, את אלה:
:: (א) קו כניסה לעמדת חניה {{מוקטן|(lead-in line)}}, שמתקיימים בו אלה:
::: (1) הוא בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand lead-in line, taxiway and taxilane centre line&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;stand lead-in lines for multiple aircraft type parking stands&quot;, לפי העניין;
::: (2) אם קו כניסה לעמדת חניה משמש לתנועה חד-כיוונית - הוא כולל חיצים בכיוון התנועה, שיהיו בצבעים, בממדים ובצורה לפי הנחיות ACI לעניין &quot;one way arrow&quot;;
:: (ב) קו יציאה מעמדת חניה {{מוקטן|(lead-out line)}}, שתחול לגביו פסקת משנה (א)(1), בשינויים המחויבים;
:: (ג) סמן תחילת פנייה {{מוקטן|(turn bar)}}, בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;power out, turn bar and alignment line&quot;;
:: (ד) קו התיישרות {{מוקטן|(alignment line)}}, שתפקידו להנחות את הטייס בעת ביצוע השלב הסופי של תמרון החניה, שימוקם בהמשכו של קו הכניסה לעמדת החניה ויהיה בצבעים ובממדים כאמור בפסקת משנה (א)(1);
:: (ה) קו עצירה {{מוקטן|(stop line)}}, שמתקיימים בו אלה:
::: (1) הוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;basic aircraft stop line&quot;, הנחיות ACI לעניין &quot;multiple aircraft stop line&quot;, הנחיות ACI לעניין &quot;basic marshaller and towing stop line&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;multiple marshaller and towing stop line&quot;, והכול לפי העניין;
::: (2) בעמדת חניה שבה סומן יותר מקו עצירה אחד, לגבי כל קו עצירה - הוא כולל גם סימון שבו יצוין טיפוס כלי הטיס שאותו נועד קו העצירה לשמש; ציון טיפוס כלי הטיס יוגדר לפי מסמך 8643, וסימונו יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI המפורטות בפסקת משנה (ה)(1), לפי העניין;
:: (ו) סימון הכוונה לעמדת חניה, או למספר עמדות חניה, הכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI, לעניין &quot;direction to parking stand&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;direction to an area of parking stands&quot;, לפי העניין; לסימון הכוונה לעמדת חניה החופפת עמדת חניה אחרת יתווסף ציון טיפוס כלי הטיס, שיוגדר לפי מסמך 8643;
:: (ז) סימון מיקום עמדת חניה, שכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand identification on parking stand&quot;;
:: (ח) סימון מוטת כנף מרבית לשימוש בנתיב הסעה לעמדת חניה, בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;maximum wingspan marking&quot;.

@ 54. שרטוט קווי בטיחות לרחבה
: (א) בעל רישיון ישרטט ברחבה, לפי אופן השימוש בה, קווי בטיחות לרחבה מהסוגים האלה, שיהיו בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום כלהלן:
:: (1) קו גבול אחריות - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;boundary of responsibility line&quot;;
:: (2) קו בטיחות בעמדת חניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand safety line&quot;;
:: (3) קו המתחם אזור מוגבל - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand-by areas - restricted for aircraft manoeuvres&quot;‏, &quot;stand-by areas - height restricted&quot; או &quot;stand dividing line&quot;, לפי העניין;
:: (4) קו המתחם אזור חניית ציוד - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;equipment parking area&quot;;
:: (5) קו המתחם אזור אסור לחניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;no parking area&quot;, או הנחיות ACI לעניין &quot;air bridge wheel position&quot;, לפי העניין;
:: (6) קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;underground services including fuel hydrant markings&quot;;
:: (7) סימון צידי דרך לכלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;service road&quot;;
:: (8) קו גבול לתנועת כלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;vehicle limit line&quot;.
: (ב) תקנת משנה (א)(7) ו-(8) תחול גם על דרך לכלי רכב מחוץ לרחבה.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;סימון צידי דרך לכלי רכב&quot; - קווים המתחמים דרך לכלי רכב משני צידיה;
::- &quot;קו בטיחות בעמדת חניה&quot; - קו סביב עמדת החניה, המתחם אזור, שצריך להיות נקי מאנשים, כלי רכב וציוד אם כלי טיס מסיע בכוחות עצמו או נגרר לעמדת החניה, או אם מנועיו פועלים;
::- &quot;קו גבול אחריות&quot; - קו המפריד בין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של בעל הרישיון לבין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של מגדל הפיקוח;
::- &quot;קו גבול לתנועת כלי רכב&quot; - קו שאותו אסור לכלי רכב לחצות;
::- &quot;קו המתחם אזור אסור לחניה&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו אין למקם כלי רכב וציוד;
::- &quot;קו המתחם אזור חניית ציוד&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו ניתן למקם באופן חופשי כלי רכב וציוד כך שיישמר המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]];
::- &quot;קו המתחם אזור מוגבל&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה, המצוי במרחק בטוח מכלי טיס המסיע בכוחות עצמו לעמדה, ושאין מניעה שיהיו בו אנשים, כלי רכב וציוד בשעה שכלי טיס אינו מסיע מעמדת החניה החוצה;
::- &quot;קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שהוא פתח של מיתקן שירות תת-קרקעי.

@ 55. סימוני דרך לכלי רכב
: (א) בכפוף לאמור [[בתקנה 54(ב)]], בעל רישיון ישרטט על דרך לכלי רכב, תמרורי סימון על פני הדרך שנקבעו לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]].
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב לרוחב הדרך בעמדת ההמתנה, לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]] לגבי קו עצירה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון ישרטט סימון צידי דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע לבן וברוחב שלא יפחת מ-0.10 מטרים;
:: (2) לגבי דרך לכלי רכב החוצה מסלול הסעה - סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;taxiway and taxilane crossing&quot;.

@ 56. סימון הנחיה מחייב
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}}, נוסף על שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}}, בכל אחד מאלה:
:: (1) על מסלול ההסעה - אם רוחבו עולה על 60 מטרים;
:: (2) על משטח אזור התנועה - במקום שבו הורה המנהל לבעל הרישיון, אם הדבר נדרש מטעמי בטיחות הטיסה.
: (ב) אישר המנהל לבעל רישיון כי הצבת שלט הנחיה מחייב אינה אפשרית, ישרטט בעל הרישיון סימון הנחיה מחייב מתאים.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב לפי הוראות אלה:
:: (1) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-9 מטרים, הסימון יהיה -
::: (א) לפי איור משנה &quot;A - taxiway for aeroplanes with OMGWS up to but not including 9 m&quot; באיור &quot;Mandatory instruction marking&quot; בנספח 14;
::: (ב) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
::: (ג) כך שמרכזו על ציר מסלול ההסעה;
::: (ד) כך שסימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק שלא יפחת ממטר אחד ממנו;
:: (2) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, ישורטטו שני סימוני הנחיה מחייבים, שיהיו -
::: (א) לפי איור משנה &quot;B - taxiway for aeroplanes with OMGWS from 9 m up to but not including 15 m&quot; באיור &quot;Mandatory instruction marking&quot; בנספח 14;
::: (ב) משני צידי סימון ציר מסלול ההסעה;
::: (ג) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מאלה:
:::: (1) מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
:::: (2) מסימון ציר מסלול ההסעה, לרוחב מסלול ההסעה;
:: (3) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], סימון ההנחיה המחייב יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום, ויהיה זהה לזה שעל גבי שלט ההנחיה המחייב המתאים, למעט אם מדובר בסימון הנחיה מחייב שעניינו איסור כניסה {{מוקטן|(no entry)}}, שאז הוא יורכב מכיתוב שתוכנו &quot;NO ENTRY&quot;;
:: (4) הרקע של סימון ההנחיה המחייב יהיה בצורת מלבן, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו;
:: (5) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין סימון ההנחיה המחייב לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול סימון ההנחיה המחייב מסגרת מתאימה ליצירת הניגודיות, בצבע שחור או בצבע לבן, בהתחשב בצבע המשטח כאמור;
:: (6) כל תו בכיתוב לפי תקנה זו יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3 ובאורך לפי הוראות אלה:
::: (א) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
::: (ב) 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים.
: (ד) שורטטה עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]] על גבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 60 מטרים, ישרטט בעל הרישיון, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), סימון הנחיה מחייב שיורכב מכיתוב שתוכנו &quot;CAT II&quot;‏, &quot;CAT III&quot; או &quot;CAT II/III&quot;, לפי סוג הגישה למסלול שאותו משרתת עמדת ההמתנה, שיחולו עליו הוראות אלה:
:: (1) סימון ההנחיה המחייב ישורטט במרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
:: (2) שרטוט סימון ההנחיה המחייב יחל ממרחק של 0.90 מטרים מצד מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, לאורכו של סימון עמדת ההמתנה;
:: (3) לגבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 90 מטרים - סימון ההנחיה המחייב ישורטט מספר פעמים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, ובמרווחים שלא עולים על 45 מטרים בין סימון לסימון;
:: (4) כל תו בכיתוב האמור יהיה באורך שלא יפחת מ-1.80 מטרים, בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (5) תחול עליו גם תקנת משנה (ג)(3), (4) ו-(5).
: (ה) בעל רישיון לא ישרטט סימון הנחיה מחייב על גבי מסלול, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.

@ 57. סימון מידע
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון מידע {{מוקטן|(information marking)}}, נוסף על שלט מידע {{מוקטן|(Information sign)}}, במקום שבו נוכח לדעת כי הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הצבת שלט מידע אינה אפשרית או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט בעל הרישיון סימון מידע מתאים על משטח אזור התנועה.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לרוחב משטח אזור התנועה, וימקמו כך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי הטיס שאותו נועדו מסלול ההסעה או הרחבה לשמש.
: (ד) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לפי הוראות אלה:
:: (1) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], יחולו הוראות אלה:
::: (א) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע צהוב על רקע שחור, אם הוא בא במקום שלט שעניינו מיקום {{מוקטן|(location)}} או נוסף עליו;
::: (ב) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב, אם הוא בא במקום שלט שעניינו הכוונה {{מוקטן|(direction)}} או נוסף עליו;
:: (2) כל תו בכיתוב המרכיב את סימון המידע יהיה -
::: (א) באורך 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, אלא אם כן אישר לו המנהל אורך אחר, לאחר שנוכח לדעת כי הדבר נדרש בשל מגבלות מקום, ובלבד שזה לא יפחת מ-2 מטרים;
::: (ב) באורך 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים;
::: (ג) בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (3) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין הרקע של סימון המידע לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול בסימון המידע מסגרת לפי הוראות אלה:
::: (א) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע צהוב - מסגרת בצבע שחור;
::: (ב) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע שחור - מסגרת בצבע צהוב.

@ 58. סימוני מסלול סגור
: (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול או קטע של מסלול סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway marking)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) סימוני מסלול סגור ישורטטו בתחילתו ובסופו של המסלול או של קטע המסלול הסגור, וכן לאורכו של המסלול או קטע המסלול הסגור כך שהמרחק בין הסימונים לא יעלה על 300 מטרים;
:: (2) סימוני מסלול סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה &quot;closed runway marking&quot; באיור &quot;Closed runway and taxiway markings&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט, על מסלול או קטע של מסלול שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת המסלול או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

@ 59. סימוני מסלול הסעה סגור
: (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול הסעה סגור {{מוקטן|(closed taxiway marking)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) סימוני מסלול הסעה סגור יסומנו בתחילתו ובסופו של מסלול ההסעה או של קטע מסלול ההסעה הסגור, לפחות;
:: (2) סימוני מסלול הסעה סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה &quot;closed taxiway marking&quot; באיור &quot;Closed runway and taxiway markings&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול הסעה סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת מסלול ההסעה או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

@ 60. הסתרת סימונים ותאורות במסלול סגור או במסלול הסעה סגור
: (א) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם לצמיתות, יסתיר בעל הרישיון את סימוני המסלול, סימוני מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין.
: (ב) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם, לא יפעיל בעל הרישיון את מערכת תאורות הגישה, תאורות המסלול, תאורות מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין, אלא לצורך תחזוקתם או לצורך מבצעי אחר.

@ 61. סימוני טרום מפתן מסלול
: בעל רישיון ישרטט, על משטח סלול שלפני מפתן מסלול, שאורכו עולה על 60 מטרים ושאינו מתאים לשימוש כלי טיס, סימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימוני טרום מפתן סלול ישתרעו לכל אורכו של המשטח הסלול כאמור;
: (2) סימוני טרום מפתן מסלול יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור &quot;Pre-threshold marking&quot; בנספח 14.

=== סימן ג': שלטים ===

@ 62. הצבת שלטים
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו שלטים {{מוקטן|(signs)}} לפי [[סימן זה]].

@ 63. מאפיינים כלליים של שלט
: לא יציב בעל רישיון שלט לפי [[סימן זה]] אלא אם כן מתקיימות בשלט הוראות אלה:
: (1) הוא עצם שביר;
: (2) גובהו מעל פני הקרקע {{מוקטן|(installed height)}} מאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס, ובכל מקרה לא עולה על הגובה המפורט בעמודה &quot;installed (max)&quot; שבטבלה שעניינה &quot;Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs&quot; לנספח 14, למעט לגבי שלט מרחק נותר להמראה או לנחיתה;
: (3) הוא ממוקם במרחק מזערי מחלקו הסלול של מסלול או של מסלול הסעה, כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs&quot; לנספח 14, לפי העניין;
: (4) לגבי שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} או שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} - הוא מלבני, כשצלעו הארוכה אופקית;
: (5) לא נעשה בו שימוש בצבע האדום, אלא על גבי שלט הנחיה מחייב;
: (6) הכיתוב על גביו הוא לפי המאפיינים לעניין זה שבתוספת מספר 4;
: (7) הוא בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;;
: (8) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול שמתקיים בו אחד מאלה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה:
:: (א) ערך הראות על מסלול המזערי שהוגדר כתנאי להפעלתו, קטן מ-800 מטרים;
:: (ב) הוא מסלול ממוכשר, המופעל בלילה;
:: (ג) הוא מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, המופעל בלילה;
: (9) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, המופעל בלילה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה או שהוא משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}.

@ 64. שלט בעל תוכן משתנה
: (א) בעל רישיון יציב שלט בעל תוכן משתנה {{מוקטן|(variable message sign)}} אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) המידע המוצג בשלט תקף רק במהלך פרקי זמן מוגדרים;
:: (2) קיים צורך בהצגת תכנים שונים לחלופין.
: (ב) תצוגת שלט בעל תוכן משתנה שאינו בשימוש או שאירעה בו תקלה, תהיה ריקה.
: (ג) לא יעשה בעל רישיון שימוש בשלט בעל תוכן משתנה אלא אם כן פרק הזמן לשינוי התוכן על גבי השלט קצר ככל האפשר, ואינו עולה על 5 שניות.

@ 65. מאפיינים כלליים של שלט הנחיה מחייב
: (א) שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום.
: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, בשל גורמים סביבתיים או אחרים, נדרש להדגיש את הניגודיות בין הכיתוב על גבי השלט לבין הרקע שלו, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יוסיף, סביב הקצוות החיצוניים של התווים, קו מיתאר בצבע שחור בעובי, לפי הוראות אלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים.

@ 66. שלט כינוי מסלול
: בעל רישיון יציב שלט כינוי מסלול {{מוקטן|(runway designation sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט כינוי מסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס A2 לפי [[תקנה 49(3)]];
: (2) שלט כינוי מסלול ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
: (3) הכיתוב על פני שלט כינוי מסלול יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, כך שהוא מציג את כינוים מנקודת מבטו של הממתין בעמדת ההמתנה, לפי איורי משנה &quot;runway designation of a runway extremity&quot; או &quot;runway designation of both extremities of a runway&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot;, לפי העניין, ולפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; בנספח 14.

@ 67. שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III‏ {{מוקטן|(category I, II or III holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]];
: (2) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול, לכיוון המסלול;
: (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, בתוספת הכיתוב CAT I‏, CAT II‏, CAT III‏, CAT II/III, או CAT I/II/III, לפי העניין, לפי איורי משנה &quot;category I hold position&quot;‏, &quot;category II hold position‏&quot;, &quot;category III hold position‏&quot;, &quot;category II and III hold position&quot; או &quot;category I, II and III hold position&quot;, לפי העניין, באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot;, ולפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; לנספח 14.

@ 68. שלט עמדת המתנה למסלול
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway-holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה למסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]];
: (2) שלט עמדת המתנה למסלול ימוקם מכל צד של עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול לתוך האזור החודר למישורי הגבלת המכשולים או לתוך אזור חיוני ILS או אזור רגיש ILS, לפי העניין;
: (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה למסלול יורכב מכינוי מסלול ההסעה שעליו מקוימת עמדת ההמתנה, בתוספת מספר ייחודי לאותה עמדת המתנה, לפי איור משנה &quot;runway-holding position&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot; בנספח 14.

@ 69. שלט אין כניסה
: בעל רישיון יציב שלט אין כניסה {{מוקטן|(NO ENTRY sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט אין כניסה יוצב בכניסה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
: (2) שלט אין כניסה ימוקם מכל צד של מסלול ההסעה, כשפניו לכיוון התנועה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
: (3) האיור על פני שלט אין כניסה יהיה לפי איור משנה &quot;NO ENTRY&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot; בנספח 14.

@ 70. שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road-holding position sign)}} בעמדת המתנה על דרך לכלי רכב שנקבעה לפי [[תקנה 29]], לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב ימוקם בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק של 1.50 מטרים מצד הדרך;
: (2) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב יהיה לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]], לגבי ההוראות שעניינן &quot;עצור! תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה&quot; ויכלול גם, אם בעל הרישיון נוכח לדעת כי הדבר נדרש להבטחת בטיחות התנועה מעמדת ההמתנה, את אלה:
:: (א) כיתוב, בשפה העברית, האוסר המשך תנועה בלא מירשה ממגדל הפיקוח;
:: (ב) שלט מיקום לפי [[תקנה 77]];
: (3) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב המיועד לשימוש בלילה יואר או יהיה משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}, [[ותקנה 63(8) ו-(9)]] לא תחול לגבי שלט כאמור.

@ 71. מאפיינים כלליים של שלט מידע
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות באמצעות שלט, מיקום מסוים או למסור מידע לגבי ניתוב התנועה או שהמנהל הורה לו לעשות כך, יציב שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מידע ימוקם ככל האפשר, בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
: (2) שלט מידע שאינו שלט מיקום לפי [[תקנה 77]], יורכב מכיתוב של תווים בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) שלט מידע שהוא שלט מיקום יורכב מכיתוב של תווים בצבע צהוב על רקע שחור, ואם לא נלווה אליו כל שלט אחר - גם ממסגרת בצבע צהוב, לפי איור משנה &quot;location&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (4) לא יוצב שלט מידע שאינו שלט מיקום בצד שלט הנחיה מחייב;
: (5) שלט מידע בהצטלבות מסלולי הסעה, ימוקם לפני ההצטלבות, לפי הוראות אלה:
:: (א) אם קיים סימון עמדת המתנת ביניים - בקו אחד עם סימון עמדת המתנת הביניים;
:: (ב) אם לא קיים סימון עמדת המתנת ביניים - במרחק מציר מסלול ההסעה החוצה שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (1) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
::: (2) 40 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.

@ 72. שלט פינוי מסלול
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות יציאה ממסלול למסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט פינוי מסלול {{מוקטן|(runway exit sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) הוא ימוקם באותו צד של המסלול שאליו פונה היציאה מהמסלול, [[ותקנה 71(1)]] לא תחול לגבי שלט כאמור;
: (2) הוא ימוקם לצד המסלול בנקודה על קו ניצב לנקודת ההשקה כאמור [[בתקנה 46(ג)(1)(ב)]];
: (3) הכיתוב על גביו יהיה לפי הוראות אלה:
:: (א) הוא יורכב מכינוי מסלול ההסעה שאליו נעשית היציאה מהמסלול ומחץ המורה את הכיוון שבו יש לנוע, שיהיה לפי אלה:
::: (1) מוטה בזווית של 45 מעלות ביחס לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה לפינוי מהיר;
::: (2) ניצב לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר;
:: (ב) הוא יהיה לפי איורי המשנה &quot;runway exit&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 73. שלט מסלול פנוי
: בעל רישיון יציב שלט מסלול פנוי {{מוקטן|(runway vacated sign)}} אחרי כל יציאה ממסלול, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מסלול פנוי ימוקם -
:: (א) לכל הפחות בצד אחד של מסלול ההסעה, וככל האפשר משני צידי מסלול ההסעה;
:: (ב) בקו עמדת ההמתנה למסלול שעל גבי מסלול ההסעה שאליו מובילה היציאה מהמסלול, ואם היו על מסלול ההסעה כאמור מספר עמדות המתנה למסלול - בקו עמדת המתנה למסלול הרחוקה ביותר מהמסלול;
:: (ג) כשפניו לכיוון התנועה מהמסלול לעמדת ההמתנה למסלול;
: (2) הכיתוב על גבי שלט מסלול פנוי יהיה בצורה של סימון עמדת ההמתנה למסלול בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איורי משנה שעניינם &quot;runway vacated&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 74. שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את מרחק ההמראה הזמין מהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות {{מוקטן|(intersection take-off sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות ימוקם בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
: (2) המרחק בין שלט המראה זמין מהצטלבות לבין ציר מסלול ההמראה, לא יפחת מהאורכים האלה:
:: (א) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 45 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (3) הכיתוב על גבי שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות יורכב ממספר המשקף את מרחק ההמראה הזמין במטרים בצירוף האות m, ומחץ המורה את כיוון הפנייה לצורך ההמראה, שיהיה ניצב למספר כאמור, לפי איורי משנה &quot;intersection take-off&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 75. שלט יעד
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את הכיוון ליעד מסוים בשדה התעופה, כגון רחבה מסוימת או אזור פריקה וטעינה של כלי טיס, יציב שלט יעד {{מוקטן|(destination sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) הכיתוב על גבי שלט יעד יורכב מאותיות, ספרות או שילוב של השניים, המזהה את היעד, ומחץ המורה את כיוון היעד, לפי איור משנה &quot;destination&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (2) לא יוצב שלט הכוונה לפי [[תקנה 76]] או שלט מיקום לפי [[תקנה 77]] בצמוד לשלט יעד, אלא אם כן אישר זאת המנהל.

@ 76. שלט הכוונה
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות כינוי וכיוון של מסלולי הסעה בהצטלבות, יציב שלט הכוונה {{מוקטן|(direction sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) הכיתוב על גבי שלט הכוונה יורכב מאותיות, או משילוב של אותיות וספרות, המזהים את מסלול ההסעה שאליו מכוון השלט, ומחץ המורה את כיוון ההסעה למסלול ההסעה המזוהה, לפי איורי המשנה שעניינם &quot;direction&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (2) מספר שלטי הכוונה שיש להציב זה בצד זה, ימוקמו בסדר כזה שזווית החיצים המורים את כיוון ההסעה שעל גביהם תלך ותגדל ביחס לאנך, לפי מסלולי ההסעה שאותם הם מזהים;
: (3) כל שלט הכוונה שעניינו פנייה שמאלה ימוקם משמאלו של שלט המיקום, וכל שלט הכוונה שעניינו פנייה ימינה, ימוקם מימינו של שלט המיקום, למעט בצומת שאותו חוצה מסלול הסעה יחיד, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את שלט ההכוונה מימין לשלט המיקום;
: (4) שלטי הכוונה צמודים יופרדו זה מזה באמצעות קו אנכי שחור.

@ 77. שלט מיקום
: בעל רישיון יציב שלט מיקום {{מוקטן|(location sign)}},לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מיקום יוצב בכל אחד מאלה:
:: (א) בצידו המרוחק של שלט כינוי מסלול ממסלול ההסעה, לפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; בנספח 14;
:: (ב) בצידו המרוחק ממסלול ההסעה של שלט מסלול פנוי, לפי איור משנה &quot;runway vacated&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
:: (ג) בצד שלט הכוונה, לפי איורי המשנה שעניינם &quot;direction&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
:: (ד) אם יש צורך מבצעי לזהות מסלול הסעה ביציאה מרחבה או לאחר הצטלבות;
:: (ה) אם יש צורך מבצעי לזהות עמדת המתנת ביניים;
: (2) שלט מיקום לא יוצב על מסלול, ובכלל זה בהצטלבות בין מסלולים, למעט לפי האמור [[בתקנה 38(ב)]];
: (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום יורכב מכינוי מסלול ההסעה או הרחבה שעליה נמצא כלי הטיס, ולא יכלול חיצים;
: (4) נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יורכב הכיתוב על גבי שלט המיקום מכינוי עמדת המתנת הביניים לפי [[תקנה 28(3)]].

@ 78. סימון צומת &quot;T&quot;
: נוכח בעל רישיון לדעת כי מסלול הסעה מסתיים בצומת דוגמת צומת &quot;T&quot; וקיים צורך מבצעי לזהות את סיום מסלול ההסעה, יזהה את סיומו באמצעות מחסום, שלט הכוונה או כל עזר חזותי מתאים, שימוקם מעבר לצומת כשפניו לכיוון מסלול ההסעה.

@ 79. שלט עמדת בדיקת VOR
: בעל רישיון יציב שלט עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint sign)}} בסמוך לעמדת בדיקת VOR, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת בדיקת VOR ימוקם קרוב ככל האפשר לעמדת הבדיקה שבסמוך אליה הוא מוצב, כך שהכיתוב שעל גביו ייראה מתא הטייס של כלי טיס העומד כנדרש על גבי סימון העמדה לפי [[תקנה 51]];
: (2) שלט עמדת בדיקת VOR יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) הכיתוב על גבי שלט עמדת בדיקת VOR יהיה לפי איורי המשנה &quot;where no DME is collocated with the VOR&quot; או &quot;where a DME is collocated with the VOR&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint sign&quot; לנספח 14, לפי העניין.

@ 80. שלט מיקום עמדת חניה
: ככל האפשר, בעל רישיון יציב שלט מיקום עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand identification sign)}} בכל עמדת חניה, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מיקום עמדת חניה ימוקם כך שייראה בבירור מתא הטייס של כלי טיס טרם הכניסה לעמדת החניה;
: (2) שלט מיקום עמדת חניה יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום עמדת חניה יהיה כינוי עמדת החניה.

@ 81. שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה
: החליט בעל רישיון להציב שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה {{מוקטן|(runway distance remaining sign)}} (בתקנה זו - שלטי מרחק נותר), לא יפעיל את המסלול אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) שלטי המרחק הנותר ממוקמים -
:: (א) משני צידיו של המסלול לכל אורכו, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון למקמם מצד אחד של המסלול, לאחר שנוכח לדעת כי בשל תנאי המסלול וסביבתו לא ניתן למקמם משני צידי המסלול;
:: (ב) במרחק מצד המסלול, כהגדרתו [[בתקנה 42(ג)]], מחוץ למסלול, כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Location distances for runway distance remaining signs&quot; לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים;
:: (ג) במרחק אורכי של 300 מטרים לערך בין שלט לשלט מכל צד של המסלול ובמרחק שווה מציר המסלול, ואם הם ממוקמים משני צידי המסלול - גם במקביל זה לזה;
: (2) הכיתוב על גבי שלטי המרחק הנותר מורכב מתווים בצבע לבן על רקע שחור;
: (3) שלטי המרחק הנותר ערוכים בתצורה {{מוקטן|(configuration)}} כמפורט בצרופה א' לעניין &quot;Runway distance remaining signs (RDRSs)&quot;, בשים לב לאורך המסלול;
: (4) כל שלטי המרחק הנותר הם בעלי אותם ממדים, וממדיהם אינם עולים על אלה המפורטים בטבלה שעניינה &quot;Location distances for runway distance remaining signs&quot; לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים.

@ 82. שלטי אזור לא שמיש וסימוני אזור לא שמיש
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה וכי יש צורך מבצעי בהצבת שלטים לצורך הפעלה בטוחה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלטי אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability signs)}}, לפי תקנה זו:
:: (1) יש שינוי זמני במרחקים המוצהרים של מסלול;
:: (2) יש שינוי זמני במסלול הסעה או הרחבה.
: (ב) בעל רישיון יסיר שלטים קיימים המספקים מידע לא מספיק או מידע מטעה לגבי אזור לא שמיש או יכסה אותם כך שלא יספקו עוד מידע כאמור.
: (ג) לא יציב בעל רישיון שלטי אזור לא שמיש אם תוכנם סותר את המידע שבפרסומי המידע התעופתי המתאימים.
: (ד) בעל רישיון יציב שלטי אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
:: (1) באזור התנועה, במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי בקביעתם וכך שאינם מסתירים עזרים חזותיים אחרים ואינם מספקים מידע שסותר את זה שבעזרים חזותיים אחרים;
:: (2) הם מורכבים מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור ברוחב כמפורט להלן:
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים;
::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים;
:: (3) תוכנו של הכיתוב על גביהם מורכב מהודעה קריאה, בהירה ופשוטה, שבה המידע השימושי ההכרחי להפעלה הבטוחה;
:: (4) הם משיבי אור;
:: (5) בתוספת שתי תאורות בצבע אדום או צהוב, שיהבהבו בעת ובעונה אחת, שימוקמו לפי איור &quot;Examples of unserviceability signs&quot; לנספח 14 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת שיש להגדיל את הבולטות של השלטים.
: (ה) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט סימון אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability marking)}} מתאים:
:: (1) הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה - שאז ישרטט בעל הרישיון סימון אזור לא שמיש נוסף על שלטי אזור לא שמיש;
:: (2) הצבת שלטי אזור לא שמיש אינה אפשרית.
: (ו) בעל רישיון ישרטט סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה) על משטח אזור התנועה וימקם אותו במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי וכך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי טיס המתקרב אליו.
: (ז) סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה), יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור, ויהיה לפי הוראות אלה:
:: (1) הכיתוב יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (2) הרקע יהיה מלבני, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו.

=== סימן ד': מסמנים ===

@ 83. קביעת מסמנים
: לא יציב בעל הרישיון מסמנים {{מוקטן|(markers)}} בשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות במסמנים הוראות [[סימן זה]].

@ 84. מאפיינים כלליים של מסמן
: מסמן יהיה -
: (1) עצם שביר, למעט מסמן ציר מסלול הסעה שלגביו תחול [[תקנה 88(ד)(4) (([צ&quot;ל: תקנה 88(ג)(4)]))]];
: (2) מותקן בגובה שמאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
: (3) בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;.

@ 85. מסמני גבולות מסלול לא סלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול {{מוקטן|(unpaved runway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול במסלול לפי הוראות אלה:
:: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם משולבים בקיבועי התאורות;
:: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם שטוחים ומלבניים או חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את המסלול הלא סלול;
:: (3) מסמן שטוח ומלבני יהיה באורך מזערי של 3 מטרים וברוחב מזערי של מטר אחד, והצלע הארוכה שלו תהיה מקבילה לציר המסלול;
:: (4) מסמן חרוטי יהיה בגובה מרבי של 0.50 מטרים.

@ 86. מסמני גבולות שטח עצירה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח שטח העצירה לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות שטח עצירה שהם שונים באופן מספק ממסמני גבולות מסלול לא סלול, כך שיובטח שאין בלבול בין שני סוגי המסמנים.

@ 87. מסמני גבולות מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge markers)}}, במסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני ציר מסלול הסעה.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של &quot;Taxiway edge lights&quot;, בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן גבול מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משיב אור;
:: (2) הוא בצבע כחול;
:: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, ושטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-150 סנטימטרים רבועים.

@ 88. מסמני ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מסמני ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line markers)}} במקרים האלה:
:: (1) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני גבולות מסלול הסעה;
:: (2) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשיפור ההנחיה שמספקים סימוני ציר מסלול ההסעה.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
:: (1) לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של &quot;Taxiway centre line lights&quot;, בשינויים המחויבים;
:: (2) על גבי סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי, שאז כל מסמן ימוקם במרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן ציר מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משיב אור;
:: (2) הוא בצבע ירוק;
:: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, וכך ששטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-20 סנטימטרים רבועים;
:: (4) בעל הרישיון בדק ומצא כי המסמן מתוכן ומותקן כך שהוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או למסמן עצמו.

@ 89. מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול הסעה לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול {{מוקטן|(unpaved taxiway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול לפי הוראות אלה:
:: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם משולבים בקיבועי התאורות;
:: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את מסלול ההסעה הלא סלול.

@ 90. מסמני אזור לא שמיש, תאורות אזור לא שמיש ותאורות מסלול סגור
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי חלק של מסלול הסעה, רחבה או מפרץ המתנה אינו מתאים לתנועת כלי טיס אבל ניתן לעוקפו בצורה בטוחה (להלן בתקנה זו - אזור לא שמיש), יציב בו מסמני אזור לא שמיש, ואם החלק כאמור נמצא באזור תנועה המשמש בלילה - גם תאורות אזור לא שמיש, לפי תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
:: (1) מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש ימוקמו במרווחים קרובים, כך שיתחמו את האזור הלא שמיש, ולגבי תאורות אזור לא שמיש - גם לפי צרופה א' לעניין &quot;Lighting of unserviceable areas&quot;;
:: (2) מסמני אזור לא שמיש יורכבו ממספר מיתקנים ניצבים ובולטים שהם אחד מאלה:
::: (א) דגל שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) שטחו 0.50 מטרים רבועים לפחות;
:::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
::: (ב) חרוט {{מוקטן|(cone)}}, שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
:::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
::: (ג) לוח סימון, שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
:::: (2) אורכו 0.90 מטרים לפחות;
:::: (3) הוא צבוע, לסירוגין, בפסים אנכיים בצבעים אדום ולבן או כתום ולבן;
:: (3) תאורות אזור לא שמיש יורכבו מתאורות המאירות באור קבוע בצבע אדום; עוצמת האור האדום תבטיח את בולטותו לעומת עוצמת תאורות סמוכות ולעומת רמת התאורה הכללית שלעומתה הוא נצפה בדרך כלל, ולא תפחת מ-‎10 cd;
:: (4) במסלול שמיש או במסלול הסעה שמיש הפועל בלילה, המצטלב עם מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם שנסגר, יציב בעל הרישיון, נוסף על סימוני אזור לא שמיש, גם תאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מוצבות לאורך הכניסה לאזור הלא שמיש;
::: (ב) הן מוצבות כך שהרווח ביניהן אינו עולה על 3 מטרים.
: (ג) בעל רישיון יציב תאורות מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway lighting)}} על מסלול סגור באופן זמני או שנאסר לנחות עליו באופן זמני, ושקיימות בו תאורות מסלול, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה או שהמנהל הורה לו לעשות כן, לפי הוראות אלה:
:: (1) הן ימוקמו בכל קצה של המסלול, על ציר המסלול;
:: (2) הן יהיו כך שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) מנקודת מבטו של טייס העושה שימוש במסלול הן נראות כאילו הן ניצבות בפניו;
::: (ב) הן בצורה וביחס {{מוקטן|(proportions)}} לפי איור &quot;Example of equivalent elevated closed runway lighting with five lights per branch&quot; בנספח 14, וכוללות חמש תאורות לפחות על כל זרוע; תאורות אלה ממוקמות במרווחים שווים זו מזו, ובמרווחים כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum interval between closed runway lights centres&quot; לנספח 14, לפחות;
:: (3) הן יאירו באורות מהבהבים בצבע לבן לכיוון הגישה למסלול, וקצב הבהובן יהיה כך שהן דולקות למשך שנייה אחת וכבות למשך שנייה אחת, בכל פעם;
:: (4) הן יהיו כך שבמקרה של כשל במערכת ההבהוב שלהן, הן יעברו באופן אוטומטי להאיר באור קבוע בצבע לבן;
:: (5) הן יהיו כך שמערכות אספקת הכוח החשמלי שלהן והשליטה בהן יאפשרו להפעיל אותן באופן עצמאי מתאורות מסלול אחרות;
:: (6) עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם כאמור [[בתקנה 92(ד)]].

=== סימן ה': תאורות ===

@ 91. קביעת תאורות
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו תאורות {{מוקטן|(lights)}} לפי [[סימן זה]].

@ 92. מאפיינים כלליים של תאורות
: (א) לא יציב בעל רישיון תאורת מסלול, תאורת שטח עצירה או תאורת מסלול הסעה שהיא תאורה מוגבהת {{מוקטן|(elevated)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא עצם שביר;
:: (2) היא מותקנת בגובה המאפשר מרווח בטוח בינה לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
:: (3) היא מסומנת כך שתובטח בולטותה {{מוקטן|(conspicuous)}} ביום.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה והמבנים התומכים בהן הם עצם שביר, ואולם לגבי אלה המשתרעות למרחק גדול מ-300 מטרים ממפתן המסלול יחולו הוראות אלה:
::: (א) אם גובה המבנה התומך כאמור גבוה מ-12 מטרים - רק התאורה הנתמכת ו-12 המטרים העליונים של המבנה התומך יהיו עצם שביר;
::: (ב) אם המבנה התומך כאמור מוקף בעצמים לא שבירים - רק התאורה הנתמכת והחלק של המבנה התומך המיתמר מעל לגובה העצמים הלא שבירים יהיו עצם שביר;
:: (2) נוכח בעל הרישיון לדעת כי המבנה התומך כאמור אינו בולט בצורה מספקת לעומת סביבתו {{מוקטן|(conspicuous)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יסמנו כך שיבלוט ביום ובלילה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון קיבוע תאורה השקוע במשטח אזור התנועה {{מוקטן|(light fixtures inset in the surface)}} אלא אם כן בדק ומצא כי קיבוע התאורה מתוכן ומותקן כך שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או לתאורה עצמה;
:: (2) החום הנוצר בממשק שבין התאורה שבו לבין צמיג כלי טיס, כתוצאה מהולכה או קרינה {{מוקטן|(conduction or radiation)}}, לא עולה על 160 מעלות צלזיוס לחשיפה שמשכה הוא 10 דקות.
: (ד) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]], תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90]] ותאורות שיש להוסיף לשלטי אזור לא שמיש לפי [[תקנה 82(ד)(6) (([צ&quot;ל: תקנה 82(ד)(5)]))]], אלא אם כן עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם לפי תוספת מספר 2, לפי התאורה השייכת לעניין ולפי נסיבות השימוש בה, ובלבד שעוצמת האור המרבית בגבולות הצורה המגדירה את הקרן העיקרית {{מוקטן|(main beam)}} ובתוכה, לא תעלה על 3 פעמים עוצמת האור המזערית, כמוגדר שם.
: (ה) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ד), לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול {{מוקטן|(runway lighting)}}, אלא אם כן עוצמתן מתאימה לכל אחד מאלה:
:: (1) לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדו תאורות המסלול לשרת, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;;
:: (2) לעוצמה של המקטע הסמוך של מערכת תאורות הגישה, אם קיימת, באופן שימנע מטייס בגישה לנחיתה את הרושם השגוי שלפיו תנאי הראות משתנים תוך כדי הגישה לנחיתה.
: (ו) נוכח בעל רישיון לדעת כי שימוש במערכת תאורות בעוצמה גבוהה {{מוקטן|(high-intensity lighting system)}} הכרחי לצורך הפעלתו היעילה והבטוחה של שדה התעופה, לא יעשה בה שימוש אלא אם כן היא כוללת מנגנונים נפרדים לשליטה בעוצמת כל סוג תאורות המרכיב אותה, שיאפשרו התאמה של עוצמת כל סוג תאורות, לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת שדה התעופה; לעניין זה, &quot;סוג תאורות&quot; - אחד או יותר מאלה: מערכת תאורת גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}}, תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}}, תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}}, תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}}, תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(runway touchdown zone lights)}} או תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}}.
: (ז) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]] אלא אם כן הן מאירות באור בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for aeronautical ground lights&quot;.
: (ח) לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה על מסלול שמהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אלא אם כן מערכות התאורות השונות מקושרות {{מוקטן|(interlocked)}}, כך שתימנע האפשרות להפעלה של שני סוגי התאורות בעת ובעונה אחת.
: (ט) נוכח בעל רישיון לדעת כי תאורה שאינה תאורה תעופתית בשדה התעופה או בסביבתו, גורמת לפגיעה בבטיחות הטיסה (להלן בתקנה זו - תאורה מסכנת), יודיע על כך למנהל בסמוך ככל האפשר לגילוי הדבר, ולגבי תאורה מסכנת כאמור שממוקמת בשדה התעופה - יכבה אותה, ימסך אותה או ישנה אותה, כך שלא תהווה פגיעה כאמור.
: (י) בעל רישיון יפעל למניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת וליישום נספח 14 לעניין &quot;Lights which may endanger the safety of aircraft‏&quot;, &quot;Laser emissions which may endanger the safety of aircraft&quot; ו-&quot;Lights which may cause confusion&quot;, באמצעות הפעולות האלה:
:: (1) ניטור, באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות תאורה מסכנת בסביבת שדה התעופה הקרובה, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
:: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]] לשם גילוי תאורה מסכנת;
:: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת;
:: (4) נקיטת פעולות משפטיות למניעת הקמה של תאורה מסכנת או להסרתה;
:: (5) יידוע המנהל על תאורה מסכנת שגילה, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן.
: (יא) בתקנה זו -
::- &quot;פגיעה בבטיחות הטיסה&quot; - לרבות הפרעה לתאורות שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן זה]], הסחת הדעת מתאורות כאמור, פגיעה ביעילותן, בלבול בין תאורות כאמור לבין תאורות לא תעופתיות או סנוור טייס;
::- &quot;תאורה שאינה תאורה תעופתית&quot; - לרבות משדר קרינת לייזר {{מוקטן|(laser emitter)}}.

@ 93. משואת שדה תעופה
: (א) בעל רישיון יציב בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה משואת שדה תעופה {{מוקטן|(aerodrome beacon)}}.
: (ב) בעל רישיון ימקם את משואת שדה התעופה לפי הוראות אלה:
:: (1) היא תמוקם בשדה התעופה או בסמוך לו, באזור שבו קיימת תאורת רקע חלשה;
:: (2) היא תמוקם כך שלא תוסתר בכיוונים שלגביהם היא משמשת;
:: (3) היא תמוקם כך שלא תסנוור טייס בגישה לנחיתה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון משואת שדה תעופה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מאירה בצבעים מהבהבים לסירוגין, לפי הפירוט הזה:
::: (א) לגבי שדה תעופה יבשתי - באור בצבע ירוק ובאור בצבע לבן;
::: (ב) לגבי שדה תעופה ימי - באור בצבע צהוב ובאור בצבע לבן;
::: (ג) לגבי שדה תעופה משולב, יבשתי וימי - לפי אחד משילובי הצבעים לפי פסקת משנה (א) או לפי פסקת משנה (ב), בשים לב לחלק של שדה התעופה המשמש את עיקר פעילותו;
:: (2) היא מהבהבת בתדירות של 20 עד 30 הבהובים לדקה;
:: (3) האור הנראה ממנה, הוא לפי ההוראות האלה:
::: (א) הוא נראה לכל הכיוונים במישור האופקי;
::: (ב) הוא בפיזור אנכי כזה שישתרע מזווית של לא יותר ממעלה אחת ביחס לאופק ועד לזווית שלדעת בעל הרישיון מספיקה כדי לספק הנחיה לכלי טיס המצוי בגובה המרבי שבו אמורה המשואה כאמור לשמש;
::: (ג) הוא כך שהעוצמה היעילה {{מוקטן|(effective intensity)}} של הבהובה לא תפחת מ-‎2,000 cd.

@ 94. מערכת תאורת גישה - הוראות כלליות
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה פשוטה {{מוקטן|(simple approach lighting system)}} לפי [[תקנה 95]], במסלול כמפורט להלן, למעט במסלול המשמש רק בתנאים של ראות טובה או, שקיימת לגביו, להנחת דעתו של בעל הרישיון, הנחיה מספיקה באמצעות עזרים חזותיים אחרים:
:: (1) מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, שנועד לשימוש בלילה;
:: (2) מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת.
: (ב) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה I‏ {{מוקטן|(precision approach category I lighting system)}} לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I.
: (ג) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III ‏(precision approach category II and III lighting system) לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה לשרת, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;;
:: (2) היא ממוקמת, ככל האפשר, במישור האופקי {{מוקטן|(horizontal plane)}} העובר דרך מפתן המסלול, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;, ובלבד שמתקיימים גם אלה:
::: (א) אין חפץ החודר את המישור האמור בתוך מרחק של 60 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, למעט משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} של מיתקן עזר לטיסה מסוג ILS, שיסומן ויואר בתור מכשול;
::: (ב) התאורות המרכיבות אותה אינן מוסתרות, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול שלשימושו נקבעה המערכת.

@ 95. מערכת תאורת גישה פשוטה
: (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה פשוטה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משני אלה:
::: (א) תאורות המשך ציר, לפי הוראות אלה:
:::: (1) קבוצות התאורות משתרעות למרחק של 420 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
:::: (2) המרווח בין קבוצת תאורות אחת לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם שיפור ההנחיה שמספקות התאורות המרווח צריך להיות 30 מטרים;
:::: (3) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול ממוקמת במרחק של 60 או 30 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק בפסקת משנה (א)(2);
:::: (4) כל קבוצת תאורות מורכבת מאחד מאלה:
::::: (א) תאורה אחת;
::::: (ב) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 3 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
::: (ב) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
:::: (1) היא ממוקמת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
:::: (2) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
:::: (3) היא באורך של 18 או 30 מטרים;
:::: (4) היא אופקית, ככל האפשר;
:::: (5) המרווחים בין התאורות לאורכה יהיו מזעריים ככל האפשר, ולגבי שורה חוצה של תאורות שאורכה 30 מטרים, ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד, ובלבד שהתאורות ייראו כקו רציף;
:: (2) בתאורות המרכיבות אותה מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הן מאירות באור קבוע בצבע לבן;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בצלע בסיס {{מוקטן|(base leg)}} ובצלע סופית {{מוקטן|(final approach)}};
::: (ג) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בגישה סופית לנחיתה, המבוצעת בלא סטייה חריגה מתוואי הגישה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), נוכח בעל הרישיון לדעת כי אין אפשרות שתאורות המשך הציר ישתרעו למרחק של 420 מטרים ממפתן המסלול, רשאי בעל הרישיון, באישור המנהל, ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א)(2), להציב מערכת תאורת גישה פשוטה שתאורות המשך הציר שלה משתרעות למרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, ובלבד שהציב שורה חוצה של תאורות נוספת במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול, ותקנת משנה (א)(1)(ב) תחול לגביה בשינויים המחויבים.

@ 96. מערכת תאורת גישה קטגוריה I ומערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III - הוראות כלליות
: לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן;
: (2) היא מוצבת בשים לב למעטפת תוואי הטיסה {{מוקטן|(flight path envelope)}} המתאימה לה, המפורטת באיור שעניינו &quot;Flight path envelopes to be used for lighting design for category I, II and III operations&quot; בצרופה א', לפי העניין.

@ 97. מערכת תאורת גישה קטגוריה I
: (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I אלא אם כן היא מורכבת משני אלה:
:: (1) תאורות המשך ציר, המורכבות מקבוצות תאורות לפי הוראות אלה:
::: (א) קבוצות התאורות ישתרעו למרחק של 900 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
::: (ב) המרווח בין קבוצת תאורות לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול יהיה 30 מטרים;
::: (ג) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול תמוקם במרחק של 30 מטרים ממפתן המסלול;
::: (ד) כל קבוצת תאורות תורכב מאחד מהמפורטים להלן, כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון:
:::: (1) מספר תאורות במרחקים לאורך המשך ציר המסלול כלהלן:
::::: (א) ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול - תאורה אחת;
::::: (ב) ממרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 600 מטרים ממנו - 2 תאורות, אחת מכל צד של המשך ציר המסלול באופן סימטרי, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
::::: (ג) ממרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 900 מטרים ממנו - 3 תאורות, שהאמצעית מביניהן ממוקמת על המשך ציר המסלול, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
:::: (2) תאורה אחת;
:::: (3) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 4 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
:: (2) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
::: (א) היא מוצבת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
::: (ב) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
::: (ג) היא באורך של 30 מטרים;
::: (ד) היא אופקית, ככל האפשר;
::: (ה) המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה מזעריים ככל האפשר, כך שייראו כקו רציף, ואולם ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד.
: (ב) בעל רישיון יוסיף לכל פס תאורות במערכת תאורת גישה קטגוריה I שמתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3) תאורה מהבהבת, זולת אם אישר לו המנהל שלא להוסיף את התאורה המהבהבת כאמור לאחר שנוכח לדעת כי הדבר אינו נחוץ בשים לב למאפייני המערכת ותנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה.
: (ג) הוסיף בעל רישיון תאורות מהבהבות כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות שלהלן ואיור משנה &quot;barrette centre line&quot; באיור שעניינו &quot;Precision approach category I lighting systems&quot; בצרופה א':
:: (1) כל התאורות ירצדו, בזו אחר זו, החל מהתאורה המרוחקת ביותר ממפתן המסלול ועד לזו הקרובה ביותר אליו;
:: (2) כל תאורה תהבהב בתדירות של פעמיים בשנייה;
:: (3) התאורות המהבהבות יותקנו כך שניתן להפעילן בצורה נפרדת מתאורות אחרות שהן חלק ממערכת תאורת הגישה.
: (ד) בעל רישיון יוסיף שורות חוצות נוספות של תאורות למערכת תאורת גישה קטגוריה I, שלא מתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3), לפי ההוראות שלהלן, ואיור משנה &quot;distance coded centre line&quot; באיור שעניינו &quot;Precision approach category I lighting systems&quot; בצרופה א':
:: (1) שורה חוצה של תאורות, באורך של 22.50 מטרים, שתוצב במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול;
:: (2) שורה חוצה של תאורות, באורך של 37.50 מטרים, שתוצב במרחק של 450 מטרים ממפתן המסלול;
:: (3) שורה חוצה של תאורות, באורך של 45 מטרים, שתוצב במרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול;
:: (4) שורה חוצה של תאורות, באורך של 52.50 מטרים, שתוצב במרחק של 750 מטרים ממפתן המסלול.
: (ה) פסקאות משנה (א), (ג) ו-(ה) בתקנת משנה (א)(2) יחולו לגבי שורות חוצות נוספות של תאורות כאמור בתקנת משנה (ד).

@ 98. מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III
: לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שנקבעו לגבי מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנה 97]], בתוספות ובשינויים האלה, ולפי איורים &quot;Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III&quot; ו-&quot;Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III, where the serviceability levels of the lights specified as maintenance objectives in Chapter 10 can be demonstrated&quot;, בנספח 14, לפי העניין:
: (1) הוא הוסיף, בין מפתן המסלול לבין השורה החוצה של התאורות {{מוקטן|(crossbar)}} שלפי [[תקנה 97(א)(2)]], שתי שורות-צד של תאורות ({{מוקטן|side rows}}; להלן בתקנה זו - שורות-צד), אחת מכל צד של תאורות המשך הציר, שמורכבות מפסי תאורות, לפי הוראות אלה:
:: (א) הם מאירים, על אף האמור [[בתקנה 96(1)]], בצבע אדום;
:: (ב) עוצמת האור האדום שלהם מתאימה לעוצמת שאר התאורות המרכיבות את מערכת תאורת הגישה;
:: (ג) אורך כל אחד מהם, המרחק בין התאורות המרכיבות כל אחד מהם והמרחק הרוחבי בין שתי שורות-הצד הם כאמור [[בתקנה 108(ב)(2)(ב)]], לפי העניין;
:: (ד) המרווח ביניהם הוא 30 מטרים, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון, לאחר שנחה דעתו כי רמת השמישות של המערכת מאפשרת זאת, כי המרווח כאמור יהיה 60 מטרים;
:: (ה) הקרובים ביותר מביניהם למפתן המסלול ממוקמים במרחק של 30 או 60 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק שנקבע בפסקת משנה (ד);
: (2) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(2)(ה)]], המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה של התאורות, הקבועה במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, יהיו אחידים ולא יעלו על 2.70 מטרים, כך שייראו כקו רציף;
: (3) במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול ממוקמת שורה חוצה {{מוקטן|(crossbar)}} נוספת של תאורות שיחולו עליה ההוראות המפורטות להלן:
:: (א) היא לפי פסקאות משנה (ב) ו-(ד) [[בתקנה 97(א)(2)]];
:: (ב) היא באורך השווה למרחק שבין שורות-הצד שלפי פסקה (1), כך שתשלים את המרווח שבין שתי שורות-הצד;
:: (ג) המרווחים בין התאורות לאורכה אחידים ולא עולים על 2.70 מטרים, כך שהם נראים כקו רציף;
: (4) על אף האמור [[בתקנה 97(ב)]], הותקנו תאורות מהבהבות כאמור [[בתקנה 97(ב)]], הן יתווספו רק לתאורות המשך הציר הקבועות ממרחק של 900 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 300 מטרים ממנו;
: (5) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(1)(ד)]], תאורות המשך הציר ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול, יכול שיהיו גם בדפוס של תאורה אחת שלאחריה פס תאורות באורך של 4 מטרים לפחות, לסירוגין, הכול כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון.

@ 99. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI או מסוג APAPI - הוראות כלליות
: (א) בעל רישיון יציב מערכת חזותית לציון זווית הגישה לפי תקנה זו, שתשמש בגישה למסלול, אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים האלה או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
:: (1) המסלול נועד לשמש מטוסים המונעים במנועי טורבינה או מטוסים אחרים בעלי מאפייני גישה דומים;
:: (2) בעל הרישיון נוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) קיימת הנחיה חזותית לא מספיקה לשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מגישה מעל מים או מעל פני שטח חסרי מאפיינים ביום, או מגישה בהעדר תאורות חיצוניות מספיקות באזור הגישה בלילה;
::: (ב) קיים מידע שעלול להטעות את הטייס בשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מפני שטח או שיפועי מסלול מטעים;
::: (ג) קיימים עצמים באזור הגישה, שעלולים ליצור סיכון משמעותי אם מטוס ירד מתחת לתוואי הגישה הרגיל {{מוקטן|(normal approach path)}}; לעניין זה על בעל הרישיון להביא בחשבון את שאלת קיומם של עזרים חזותיים או אחרים המספקים התרעה מפני עצמים כאמור;
::: (ד) התנאים הפיזיים באחד מקצות המסלול או בסביבתו מהווים סיכון משמעותי לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
::: (ה) פני השטח או תנאי מזג האוויר הרווחים הם כאלה שכלי הטיס עשוי להיות נתון לערבול חריג {{מוקטן|(unusual turbulence)}} במהלך הגישה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מסוג PAPI, למעט לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, שאז יכול שהמערכת החזותית כאמור תהיה מסוג APAPI.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מתאימה לשימוש ביום ובלילה.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא כוללת מנגנון מתאים לשליטה בעוצמת תאורות המערכת, שיאפשר התאמה שלה לתנאי הראות ולאור הרקע בשדה התעופה ומניעת סנוור.
: (ה) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן בכל תאורה המרכיבה אותה מעבר הצבעים מאדום ללבן {{מוקטן|(colour transition from red to white)}} במישור האנכי, העוצמה המלאה של האור האדום {{מוקטן|(full intensity the red light)}}, פיזור עוצמת האור שלה ויכולת שינוי הזווית שלה, מפני השטח ומעלה {{מוקטן|(adjustment in elevation)}}, הם לפי נספח 14 לעניין &quot;PAPI and APAPI&quot; לגבי &quot;Characteristics of the light units&quot;.
: (ו) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה תוכנו {{מוקטן|(designed)}} כך שמשקעי זיהום על גביהן מפריעים רק בצורה המזערית האפשרית לאותות האור ולא משפיעים על מעבר הצבעים ועל הזווית שבה על מעבר הצבעים כאמור להיראות.
: (ז) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן זווית הגישה {{מוקטן|(approach slope)}} שלה היא לפי האיור שעניינו &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, ומתאימה לכלי הטיס שאותם נועדה לשמש, בשים לב לסוג המערכת; אם המסלול מצויד במיתקן עזר לטיסה מסוג ILS - תהיה זווית הגישה של המערכת כאמור קרובה ככל האפשר לזווית הגישה של מיתקן העזר לטיסה כאמור.
: (ח) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה ממוקמות, לפי הוראות אלה:
:: (1) בתבנית ובמידת סטייה מרבית מותרת מהתקן הנדרש {{מוקטן|(installation tolerances)}}, לפי האיור שעניינו &quot;Siting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשים לב לסוג המערכת;
:: (2) הן נראות, מנקודות מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, כקו אופקי;
:: (3) הן מותקנות נמוך ככל האפשר;
:: (4) הן עצם שביר.
: (ט) לא יפעיל בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן יש סביבה מישור הגנה ממכשולים {{מוקטן|(obstacle protection surface)}}, שאישר לו המנהל, לפי הוראות אלה:
:: (1) הוא מבטיח מרחב נקי ממכשולים שעשויים להסתיר את תאורות המערכת החזותית לציון זווית הגישה מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול;
:: (2) הוא מתאים לתהליכי הגישה למסלול.

@ 100. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 4 תאורות, המרווחות זו מזו בצורה שווה;
:: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, זולת אם נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
:: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה תאורות כאמור בתקנת משנה (ג)(4), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה &quot;Desired wheel clearance&quot; בטבלה שעניינה &quot;Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
: (ג) בעל רישיון יציב קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
:: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה וקטנה מזווית C - את שתי התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום ואת שתי התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית C או גדולה ממנה וקטנה מזווית D - את התאורה הקרובה ביותר למסלול בצבע אדום ואת שלוש התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (3) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית D או גדולה ממנה - את כל התאורות בצבע לבן;
:: (4) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את שלוש התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום, ואת התאורה הרחוקה ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (5) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את כל התאורות בצבע אדום;
:: בתקנת משנה זו, &quot;זווית A&quot;, &quot;זווית B&quot;, &quot;זווית C&quot; ו&quot;זווית D&quot; - לפי איור משנה &quot;‎3° PAPI illustrated&quot; באיור &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]].

@ 101. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 2 תאורות;
:: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
:: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה את התאורה כאמור בתקנת משנה (ג)(1), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה &quot;desired wheel clearance&quot; בטבלה שעניינה &quot;Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
: (ג) קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יוצב כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
:: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את התאורה הקרובה למסלול בצבע אדום ואת התאורה הרחוקה מהמסלול בצבע לבן;
:: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה - את שתי התאורות בצבע לבן;
:: (3) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את שתי התאורות בצבע אדום;
:: בתקנת משנה זו, &quot;זווית A&quot; ו&quot;זווית B&quot; - לפי איור משנה &quot;‎3° APAPI illustrated&quot; באיור &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]].

@ 102. מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול
: (א) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יציב מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold identification lights)}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי תאורות שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול ובמרחק של כ-10 מטרים משורות תאורות צידי המסלול, מצידן החיצוני לעומת ציר המסלול;
:: (2) שתי התאורות כאמור הן לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מאירות בצבע לבן;
::: (ב) הן מהבהבות לפי הוראות אלה:
:::: (1) בתדירות שבין 60 לבין 120 הבהובים לדקה;
:::: (2) כך שהבהובי שתי התאורות מתואמים {{מוקטן|(synchronized)}};
::: (ג) הן נראות מכיוון הגישה למסלול.

@ 103. מערכת תאורות צידי מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}} לפי תקנה זו במסלולים אלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (2) במסלול המיועד לשמש בלילה;
:: (3) במסלול המיועד לשמש ביום, להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שממוקמות לכל אורך המסלול, ובמרחקים אלה:
::: (א) במרחק שווה משני צידי ציר המסלול;
::: (ב) במרחק שלא עולה על 3 מטרים מצידי המסלול, מצידם החיצוני לעומת ציר המסלול;
:: (2) התאורות לאורך כל אחת משורות התאורות ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 60 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 100 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
::: (ג) כך שהן בקו אחד עם התאורות שבצד השני;
:: (3) התאורות מאירות באור קבוע בצבע לבן;
:: (4) התאורות נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו, ואם מערכת תאורות צידי מסלול מיועדת לספק הנחיה בביצוע הקפה {{מוקטן|(circling guidance)}} - התאורות נראות מכל הכיוונים;
:: (5) התאורות מאירות בזווית, מפני השטח ומעלה, שלא עולה על 15 מעלות ביחס לאופק;
:: (6) התאורות מאירות בעוצמה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת המסלול, שלא פחותה מ-‎50 cd, למעט לגבי שדה תעופה שאין סביבו אור רקע, שאז רשאי בעל הרישיון להקטין את עוצמת התאורות בלא פחות מ-‎25 cd, כדי למנוע את סנוור הטייס.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, ימקם בעל הרישיון את שורות התאורות במרחק שלא יפחת מ-30 ולא יעלה על 33 מטרים מציר המסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), בהצטלבות של מסלולים רשאי בעל הרישיון לפעול לפי הוראות אלה, ובלבד שנותרת הנחיה מתאימה לשימוש הטייס:
:: (1) לרווח את התאורות זו מזו אף שלא באופן אחיד;
:: (2) לא לקיים את הוראות תקנת משנה (ב)(2)(ג).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3), יחולו הוראות אלה:
:: (1) אם מפתן המסלול מוזז - התאורות בין תחילת המסלול לבין מפתן המסלול המוזז יאירו, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, בצבע אדום;
:: (2) במקטע הסמוך לסוף המסלול לעומת הנקודה שממנה מתחילה ריצת ההמראה, שאורכו 600 מטרים או שליש מאורך המסלול, לפי הנמוך שבהם - התאורות יאירו, מנקודת מבטו של טייס הממריא ממנו, בצבע צהוב.

@ 104. מערכת תאורות מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}} במסלול שבו הוצבה מערכת תאורות צידי מסלול לפי [[תקנה 103(א)]], למעט במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז ושהוצבה בהם מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול לפי [[תקנה 105]].
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) אם מפתן המסלול נמצא בקצה המסלול, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר למפתן המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
:: (2) אם מפתן המסלול מוזז, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול, במפתן המסלול המוזז;
:: (3) היא מורכבת לפי ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו &quot;Arrangement of runway threshold and runway end lights&quot; בנספח 14:
::: (א) לגבי מסלול לא-ממוכשר ולגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת, מאחד מאלה:
:::: (1) 6 תאורות לפחות, שימוקמו במרווחים אחידים לרוחב המסלול, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
:::: (2) 6 תאורות לפחות, שיחולקו לשתי קבוצות תאורות בנות אותו מספר של תאורות, כך שמתקיימים בהן אלה:
::::: (א) התאורות בתוך קבוצת תאורות מרווחות במרווחים אחידים;
::::: (ב) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול;
::::: (ג) המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]], או בין זוגות פסי התאורה של תאורות אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 108]], לפי העניין, ואם לא הוצבו למסלול סימוני אזור נגיעה או תאורות אזור נגיעה כאמור, לא עולה המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת - מתאורות המרווחות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול לכל רוחב המסלול;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן {{מוקטן|(beam spread)}} מתאימים לתנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 105. מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול {{מוקטן|(wing bar lights)}} במסלולים אלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול;
:: (2) במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז, ולא הוצבה בהם מערכת תאורות מפתן מסלול לפי [[תקנה 104]].
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו &quot;Arrangement of runway threshold and runway end lights&quot; בנספח 14:
:: (1) היא מורכבת משתי קבוצות תאורות;
:: (2) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בניצב לציר המסלול ובקו אחד עם מפתן המסלול;
:: (3) כל קבוצת תאורות מורכבת מ-5 תאורות לפחות, המשתרעות 10 מטרים לפחות מצידה החיצוני של שורת תאורות צידי המסלול;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזורן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 106. מערכת תאורות סוף מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}} במסלול שבו הוצבו תאורות צידי מסלול.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות סוף מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
:: (2) היא מורכבת מ-6 תאורות לפחות, לפי אחד מאלה:
::: (א) קבוצה אחת של תאורות, שהתאורות המרכיבות אותה מרווחות בצורה אחידה בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
::: (ב) שתי קבוצות של תאורות, בנות אותו מספר של תאורות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
:::: (1) הן ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול, כשהמרווחים בין התאורות בתוך כל קבוצה אחידים;
:::: (2) המרווח ביניהן לא עולה על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
:: (3) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, המרווחים בין תאורות סוף מסלול כאמור בתקנת משנה (ב)(2), לא עולים על 6 מטרים, למעט המרווח בין שתי קבוצות התאורות כאמור בתקנת משנה (ב)(2)(ב), שיכול שיהיה גדול יותר מ-6 מטרים;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 107. מערכת תאורות ציר מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}} על מסלולים, לפי הוראות אלה:
:: (1) על מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (2) על מסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-400 מטרים;
:: (3) במסלול שלא כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - אם הורה לו כך המנהל, בין השאר בשים לב למהירות ההמראה של המטוסים שאותם נועד המסלול לשמש ולמרחק בין שורות תאורות צידי המסלול.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) לאורך ציר המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי הוא להסיטה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.60 מטרים מציר המסלול;
::: (ב) ממפתן המסלול עד לסוף המסלול, במרווחים של 15 מטרים בקירוב, ואולם לגבי מסלול המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים ויותר, רשאי המנהל לאשר לבעל הרישיון, לאחר שנוכח לדעת כי רמת השמישות של תאורות ציר המסלול מאפשרת זאת, כי המרווחים יהיו 30 מטרים בקירוב;
::: (ג) במקרה של מפתן מסלול מוזז - נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), תהיה גם מערכת תאורות שתספק הנחיה חלופית לגבי ציר המסלול מתחילת המסלול עד למפתן המסלול המוזז, באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) מערכת תאורות גישה;
:::: (2) המשך מערכת תאורות ציר מסלול;
:::: (3) פסי תאורה באורך של 3 מטרים לפחות, שמאפייניהם ועוצמתם מספקים את ההנחיה לגבי מיקום ציר המסלול במהלך ההמראה, הם לא מסנוורים את הטייס של כלי הטיס הממריא, והם לפי הוראות אלה:
::::: (א) פסי התאורה ממוקמים בניצב לציר המסלול לאורכו;
::::: (ב) פסי התאורה ממוקמים במרווחים אחידים של 30 מטרים זה מזה;
::::: (ג) לפי האיור שעניינו &quot;Example of approach and runway lighting for runway with displaced thresholds&quot; לנספח 14, לעניין &quot;Runway centre line barrettes&quot;;
:::: (4) אם המסלול משמש לנחיתה - התאורות כאמור בפסקה (1)(ג)(1) עד (3) יכללו גם אחד מאלה, לפי העניין:
::::: (א) אם הן לפי פסקה (1)(ג)(2) - מנגנון המאפשר את כיבוין;
::::: (ב) אם הן לפי פסקאות (1)(ג)(1) או (1)(ג)(3) - מנגנון המאפשר את שינוי עוצמתן;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע, לפי הוראות אלה:
::: (א) מתחילתן עד למרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול - בצבע לבן;
::: (ב) ממרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול - לסירוגין, בצבע אדום ובצבע לבן;
::: (ג) ממרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול עד לסוף המסלול - בצבע אדום;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2)(ב) ו-(ג), לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, אורך המקטע של תאורות ציר המסלול המאירות באור קבוע בצבע אדום ובצבע לבן לסירוגין, ישתרע מנקודת האמצע של חלק המסלול המשמש לנחיתה עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול.

@ 108. מערכת תאורות אזור נגיעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(touchdown zone lights)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אזור נגיעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה משתרעות ממפתן המסלול לאורך המסלול, למרחק של 900 מטרים, למעט לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, שאז התאורות המרכיבות אותה לא ישתרעו מעבר לנקודת האמצע של המסלול;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה הן בדפוס של זוגות של פסי תאורות, לפי הוראות אלה:
::: (א) זוגות פסי התאורות ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול;
::: (ב) המרחק הרוחבי בין זוגות פסי התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]];
::: (ג) המרחק בין זוג פסי תאורות לבין הזוג הבא אחריו, לאורך המסלול, הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי, לשם הפעלת המסלול בתנאי ראות נמוכה, המרחק כאמור צריך להיות 30 מטרים, או שהורה לו המנהל לעשות כן;
::: (ד) בכל פס תאורות מתקיימים אלה:
:::: (1) הוא ניצב לציר המסלול;
:::: (2) הוא מורכב מ-3 תאורות לפחות, שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
:::: (3) הוא באורך שלא פחות מ-3 מטרים ולא עולה על 4.50 מטרים;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 109. מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר
: (א) בעל רישיון יציב מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר {{מוקטן|(rapid exit taxiway indicator lights (RETILs))}} לפני מסלול הסעה לפינוי מהיר, באלה:
:: (1) במסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) בשדה תעופה שיש בו צפיפות תנועה גבוהה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מכלול תאורות חיווי לפינוי מהיר אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא מורכב מ-3 קבוצות של תאורות, שממוקמות על המסלול, באותו צד של ציר המסלול שממנו יוצא מסלול ההסעה לפינוי מהיר, לפי האיור שעניינו &quot;Rapid exit taxiway indicator lights (RETILS)&quot; בנספח 14, ובמרחקים האלה:
::: (א) במרחק של 100 מטרים מנקודת ההשקה {{מוקטן|(point of tangency)}} של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבת תאורה אחת, במרחק של 2 מטרים מציר המסלול;
::: (ב) במרחק של 200 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 2 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
:::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
:::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
::: (ג) במרחק של 300 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 3 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
:::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
:::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
:: (2) בכל מקרה של כשל בתאורה המרכיבה אותו או כל כשל אחר המונע את תצוגת דפוס התאורות {{מוקטן|(light pattern)}}, כמפורט בתקנה זו בשלמותו, התאורות המרכיבות אותו לא מאירות;
:: (3) במסלול שבו קיימים מספר מסלולי הסעה לפינוי מהיר, מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחד לא חופף מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחר;
:: (4) התאורות המרכיבות אותו מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) הוא מותקן כך שיהיה ניתן להפעילו בצורה נפרדת מתאורות אחרות.

@ 110. מערכת תאורות שטח עצירה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway lights)}} בשטח עצירה של מסלול המיועד לשימוש בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) הן מורכבות מאלה:
::: (א) שתי שורות תאורות מקבילות לכל אורך שטח העצירה, שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המשך ציר המסלול, בהמשך לתאורות צידי המסלול;
::: (ב) שורת תאורות לאורך סוף שטח העצירה, שממוקמות בניצב להמשך ציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף שטח העצירה מחוץ לשטח העצירה, במרחק שלא עולה על שלושה מטרים ממנו;
:: (2) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 111. מערכת תאורות ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}} באלה:
:: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) במסלול הסעה המשמש לפינוי המסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} ובצומת של מסלולי הסעה, המיועדים לשימוש בלילה בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי מדובר בצומת מורכב של מסלולי הסעה {{מוקטן|(complex taxiway intersection)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן;
:: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון יציב תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה או במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בלא תלות בתנאי הראות, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נחוץ לשם בטיחות הפעלת שדה התעופה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) על סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן לא ניתן למקמן כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיטן באופן אחיד למרחק שלא עולה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה;
::: (ב) במקטע ישר של מסלול הסעה - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה לאורך ציר מסלול ההסעה, ואולם במקרים האלה, יחולו על מיקום תאורות ציר מסלול ההסעה ההוראות המפורטות לצידם:
:::: (1) אם בתנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה ניתן לתת הנחיה מספקת גם במרווחים גדולים יותר - רשאי בעל הרישיון למקמן במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (2) במקטע ישר וקצר - הן ממוקמות במרווחים אחידים קטנים מ-30 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (3) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ג) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - הן ממוקמות לאורך המקטע, בהמשך לתאורות ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אל העיקול, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול, ובמרווחים המספקים הנחיה לגבי העיקול;
::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), המרווחים האמורים ישתרעו גם לאורך של 60 מטרים לפני ואחרי קצות המקטע המעוקל, לאורך המקטעים הישרים המובילים אליו ויחולו גם ההוראות האלה:
:::: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - במרווחים לפי אלה:
::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא 400 מטרים או יותר - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (2) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר - במרווחים לפי אלה:
::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא בין 400 מטרים ל-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ג) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו גדול מ-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ה) במסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה:
:::: (1) הן מתחילות בנקודה הנמצאת במרחק של 60 מטרים לפני נקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
:::: (2) הן משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה לאחר סוף המקטע המעוקל, עד לנקודה שבה צפוי מטוס להגיע למהירות הסעה רגילה לאחר פינוי המסלול;
:::: (3) במקטע שבו ציר מסלול ההסעה מקביל לציר המסלול - הן ממוקמות במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו &quot;Offset runway and taxiway centre line lights&quot; בנספח 14;
:::: (4) המרווחים בין תאורה לתאורה לא עולים על 15 מטרים, אלא אם כן לא הוצבו תאורות ציר מסלול למסלול שממנו מתבצע הפינוי, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את התאורות במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ו) במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול, שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה:
:::: (1) התאורות מתחילות בנקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
:::: (2) התאורות משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה עד לקו אחד עם שלט מסלול פנוי;
:::: (3) התאורה הראשונה מוצבת במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו &quot;Offset runway and taxiway centre line lights&quot; בנספח 14;
:::: (4) התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ז) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, ואולם במקרים האלה יחולו הוראות אלה:
::: (א) תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} יהיו לפי איור שעניינו &quot;Taxiway lighting&quot; בנספח 14, לעניין &quot;rapid exit taxiway&quot; ולעניין &quot;‎&quot;other&quot; exit taxiway&quot;, לפי העניין, ויאירו באור קבוע, בצבעים האלה:
:::: (1) התאורה הראשונה בציר מסלול ההסעה המשמש לפינוי מסלול - בצבע ירוק;
:::: (2) התאורה הקרובה ביותר לעמדת ההמתנה למסלול - בצבע צהוב;
:::: (3) התאורות בין התאורות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - בצבע צהוב ובצבע ירוק לסירוגין;
:::: (4) שאר התאורות לכיוון המתרחק מהמסלול - בצבע ירוק;
::: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יבטיח כי מתקיימים גם אלה:
:::: (1) אם מסלול ההסעה מוביל למסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לציר המסלול;
:::: (2) אם מסלול ההסעה חוצה מסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לעמדת ההמתנה למסלול שמנגד;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מוצבות כך שאין בלבול בינן לבין תאורות מפתן מסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שבשדה התעופה צפיפות תנועה נמוכה, וכי מערכת תאורות צידי מסלול ההסעה וסימון ציר מסלול ההסעה מספקים הנחיה מספקת.

@ 112. מערכת תאורות צידי מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge lights)}} באלה:
:: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה;
:: (2) במשטח פנייה, מפרץ המתנה או רחבה המיועדים לשימוש בלילה;
:: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה כאמור, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שקיימת הנחיה מספקת באמצעות עזרים חזותיים אחרים, ולכן אין צורך בקביעתה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שימוקמו לפי ההוראות האלה:
::: (א) לאורך צידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, לפי העניין;
::: (ב) קרוב ככל האפשר לצידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, מצידם החיצוני, ובכל מקרה במרחק שלא יעלה על 3 מטרים מהם;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה, לאורך כל אחת משורות התאורות, ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) במקטע ישר של מסלול הסעה, במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, במפרץ המתנה, וברחבה - במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ב) במקטע מעוקל של מסלול הסעה - במרווחים קטנים מ-60 מטרים בין תאורה לתאורה, וכך שהן מספקות הנחיה מספקת לגבי העיקול;
::: (ג) במשטח פנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות לפי הוראות אלה:
::: (א) באור קבוע בצבע כחול;
::: (ב) בזווית, מפני השטח ומעלה, המגיעה ל-75 מעלות לעומת האופק לפחות, ובעוצמות שאינן פחותות מהעוצמות האלה, לפי הזווית:
:::: (1) ‎2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שבין 0 מעלות עד 6 מעלות;
:::: (2) ‎0.2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שגדולה מ-6 מעלות ועד 75 מעלות;
::: (ג) הן נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס המסיע על מסלול ההסעה בשני הכיוונים, ואולם בהצטלבות מסלולי הסעה, במסלול הסעה לפינוי מסלול או בעיקול במסלול הסעה, הן מוסתרות בכל כיוון שבו הן עלולות ליצור בלבול ביניהן לבין תאורות אחרות.

@ 113. מערכת תאורות משטח פנייה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad lights)}} במשטח פנייה למסלול המיועד לשימוש בכל אחד מאלה:
:: (1) בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות משטח פנייה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות על סימון משטח הפנייה, אלא אם כן לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיט את התאורות המרכיבות אותה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון משטח הפנייה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות לאורך ציר משטח הפנייה, במרווחים לפי הוראות אלה:
::: (א) במקטע ישר של משטח הפנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים;
::: (ב) במקטע מעוקל של משטח הפנייה - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב אל משטח הפנייה או הנמצא עליו.

@ 114. מערכת תאורות עמדת המתנה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה {{מוקטן|(stop bar)}} בכל עמדת המתנה למסלול המשמשת מסלול שנועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, אלא אם כן המנהל אישר לו שלא להציבה, לאחר שנוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) קיימים עזרים ונהלים מתאימים לסייע במניעת חדירות לא מאושרות למסלול {{מוקטן|(inadvertent incursions)}};
:: (2) אם המסלול מופעל בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, קיימים נהלים שמטרתם להגביל את אלה:
::: (א) מספר כלי הטיס באזור התמרון, לאחד בכל זמן נתון;
::: (ב) מספר כלי הרכב באזור התמרון, למזערי ההכרחי.
: (ב) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו יותר מעמדת המתנה למסלול אחת, יפעיל בעל הרישיון, בכל רגע נתון, רק את תאורות עמדת ההמתנה שבשימוש, לפי אופן הפעלת המסלול.
: (ג) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס, יש צורך שכלי טיס מסיע יעצור וימתין בעמדת המתנת ביניים עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב בעמדת המתנת הביניים מערכת תאורות עמדת המתנה.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) לכל רוחב מסלול ההסעה;
::: (ב) לפני סימון עמדת ההמתנה למסלול לכיוון התנועה למסלול;
::: (ג) בסמוך ככל האפשר לסימון עמדת ההמתנה למסלול;
:: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שמוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר זו מזו;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
:: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עלולות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות 3 מטרים מצידי מסלול ההסעה לפחות, אחת מכל צד של מערכת תאורות עמדת ההמתנה;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
:: (5) היא מקושרת {{מוקטן|(Interlocked)}} למערכת תאורות ציר מסלול ההסעה שממוקמת מעבר לה, כך שבשעה שמערכת תאורות עמדת ההמתנה דולקת, כל תאורה שהיא חלק ממערכת תאורות ציר מסלול הסעה שמוצבת מעבר לעמדת ההמתנה למסלול למרחק של 90 מטרים לפחות כבויה, ולהפך;
:: (6) היא נשלטת בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) כל מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לכניסה למסלול, כוללת מנגנון לשליטה נפרדת בה;
::: (ב) מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד, יכולה להישלט גם ביחד עם מערכות תאורות עמדת המתנה אחרות שהוצבו במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד או לכלול מנגנון לשליטה נפרדת בה.

@ 115. מערכת תאורות אין כניסה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אין כניסה {{מוקטן|(no-entry bar)}} במסלול ההסעה המשמש רק לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit only taxiway)}}, לכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אין כניסה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לכל רוחב מסלול ההסעה, בנקודה שאותה אסור לכלי טיס או לכלי רכב לחצות לכיוון המסלול, בקו אחד עם שלט אין כניסה לפי [[תקנה 69]] או סימון אין כניסה לפי [[תקנה 56(ג)(3)]];
:: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שיוצבו במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה;
:: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עשויות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות אחת מכל צד של מערכת תאורות אין כניסה;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון התנועה שהכניסה אליו אסורה.
: (ג) תאורות ציר מסלול ההסעה המשמשות לפינוי המסלול, שממוקמות מעבר למערכת תאורות אין כניסה, יהיו כך שלא ייראו לטייס המסיע לכיוון המסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 116. מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position lights)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]];
:: (2) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]], אם נוכח בעל הרישיון כי נדרש להבליט אותה, לשם הפעלה בטוחה של מסלולי ההסעה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משורה של שלוש תאורות שממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) בניצב לציר מסלול ההסעה;
::: (ב) 0.30 מטרים לכל היותר לפני סימון עמדת המתנת הביניים, לאורכו, מהכיוון שבו כלי טיס צפוי להסיע אל עמדת המתנת הביניים;
::: (ג) כך שאחת מוצבת על ציר מסלול ההסעה והאחרות מוצבות, אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.50 מטרים ממנו;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו.

@ 117. מערכת תאורות התרעת מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול {{מוקטן|(runway guard lights)}} בחיבור של מסלול ההסעה עם מסלול שהוא אחד מאלה:
:: (1) המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, ולא הוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה;
:: (2) בשדה התעופה שבו קיימת צפיפות תנועה גבוהה - אם המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול שבין 550 מטרים ל-1,200 מטרים;
:: (3) אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), נוכח בעל רישיון לדעת כי חיבור של מסלול ההסעה עם מסלול, הוא אזור סיכון {{מוקטן|(hot spot)}}, יציב בחיבור כאמור מערכת תאורות התרעת מסלול, שתשמש בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול אלא אם כן היא לפי אחת מהתצורות {{מוקטן|(configuration)}} האלה:
:: (1) &quot;תצורה A&quot;, שמורכבת מ-2 רמזורים, שמתקיימות בהם הוראות איור המשנה &quot;configuration A&quot; באיור שעניינו &quot;Runway guard lights&quot; בנספח 14 והוראות אלה:
::: (א) בכל אחד מצידי מסלול ההסעה ממוקם רמזור אחד, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
::: (ב) בכל רמזור 2 תאורות, אחת לצד השנייה, שמהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב;
::: (ג) הבהובי רמזור אחד מסונכרנים עם הבהובי הרמזור השני;
::: (ד) התאורות בכל רמזור הן כך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
::: (ה) אם התאורות משמשות בשעות אור יום - יש מעל כל רמזור מגן שמש {{מוקטן|(visor)}}, שמונע הפרעה של קרני השמש לחיווי שהרמזור נועד לספק;
:: (2) &quot;תצורה B&quot;, שמורכבת מתאורות שמתקיימות בהן הוראות איור המשנה &quot;configuration B&quot; באיור שעניינו &quot;Runway guard lights&quot; בנספח 14 והוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות לכל רוחב מסלול ההסעה, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
::: (ב) הן מוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים;
::: (ג) הן מהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב, כך ששתי תאורות סמוכות לא מהבהבות בעת ובעונה אחת, וכך שתאורות שאינן סמוכות מהבהבות יחדיו;
::: (ד) הן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו.
: (ד) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה ובנסיבות לפי הוראות אלה:
:: (1) בתצורה A - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (א);
:: (2) בתצורה A או בתצורה B - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד)(2), לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה B במסלול הסעה שהוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה.
: (ו) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, יפעיל בעל הרישיון רק את מערכת תאורות התרעת המסלול הישימה לעמדת ההמתנה למסלול הפעילה בזמן הנתון, לפי אופן הפעלת המסלול.

@ 118. מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position light)}} בכל עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שקיימת בחיבור של דרך לכלי רכב עם מסלול המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת בסמוך לסימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב, בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק שבין מטר אחד לשני מטרים מצד הדרך;
:: (2) היא מורכבת מאחד מאלה:
::: (א) רמזור, נשלט בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, שמאיר בצבע אדום להוראה לעצור, ובצבע וירוק להוראה לנסוע;
::: (ב) תאורה מהבהבת בצבע אדום, שמהבהבת בתדירות של 30 עד 60 הבהובים לדקה;
:: (3) היא מאירה באופן חד-כיווני וכך שהיא נראית לנהג של כלי רכב המסיע לכיוון המסלול, ומתקרב לעמדת ההמתנה;
:: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה עמדת ההמתנה כאמור לשמש, ולא מסנוורת את נהג כלי הרכב המשתמש בה.

@ 119. מערכת תאורות הצפה לרחבה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות הצפה לרחבה {{מוקטן|(apron floodlighting)}} ברחבה ובעמדת חניה מבודדת המיועדות לשימוש בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות הצפה לרחבה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות ומכוונות לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מספקות תאורה מספקת לכל אזור ברחבה שבו ניתן שירות לכלי טיס, תוך מזעור הסנוור האפשרי של טייס של כלי טיס באוויר או על הקרקע, של מפקח על תעבורה אווירית במגדל הפיקוח, של אדם העוסק בניהול הרחבה ושל אדם ברחבה;
::: (ב) הן מאירות כל עמדת חניה משני כיוונים לפחות, כדי למזער הצללה;
:: (2) הפיזור הספקטרלי {{מוקטן|(spectral distribution)}} של התאורות המרכיבות אותה הוא כך שיהיה ניתן לזהות בצורה נכונה את הצבעים המשמשים לסימונים על גבי כלי טיס הקשורים במתן שירותים לכלי הטיס ואת צבעי הסימונים על הרחבה ובסביבתה, לרבות סימוני מכשולים;
:: (3) ההארה הממוצעת {{מוקטן|(average illuminance)}} שלה היא לפי נספח 14 לעניין &quot;Apron floodlighting&quot; לגבי &quot;Average illuminance&quot;, בשים לב לאזור שאותו התאורות נועדו להאיר.

@ 120. מערכת הנחיה חזותית לעגינה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה ולא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system (VDGS))}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת הנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משני אלה:
::: (א) רכיב כיווני {{מוקטן|(azimuth guidance unit)}}, שיספק הנחיה בדבר כיוון התנועה;
::: (ב) רכיב עצירה {{מוקטן|(stopping position indicator)}}, שיספק הנחיה בדבר נקודת העצירה;
:: (2) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, ובלבד שאינה מסנוורת את הטייס שאותו נועדה להנחות;
::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה לשמש, אם אפשר בלי שתידרש פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים;
::: (ג) אם נדרשת פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים - היא מספקת חיווי בדבר טיפוס כלי הטיס כאמור, לטייס ולמפעיל המערכת;
:: (3) היא מספקת לטייס חיווי ברור לגבי כשל ברכיב הכיווני, ברכיב העצירה או בשניהם גם יחד;
:: (4) ניתן לכבות את הרכיב הכיווני או את רכיב העצירה, בנפרד;
:: (5) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לטייס הנחיה מתמשכת בין סימוני עמדת החניה לבין נקודת העצירה;
:: (6) היא במידת דיוק שתספק הכוונה עד לגשר להולכת נוסעים לכלי טיס ולמיתקני השירותים הקבועים בעמדת החניה שאותה היא אמורה לשמש;
:: (7) ברכיב הכיווני מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא ממוקם על המשך קו הכניסה לעמדת החניה או בסמוך אליו, מול נקודת העצירה, כך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
::: (ב) הוא מספק חיווי חד-משמעי בהנחיה לימין או לשמאל, כך שהטייס יכול להתמיד לאורך קו הכניסה לעמדת החניה בלי להידרש לניהוג יתר {{מוקטן|(over-controlling)}};
::: (ג) אם נעשה בו שימוש בצבעים לשם הנחיית הכיוון - צבע ירוק משמש לזיהוי קו הכניסה לעמדת החניה וצבע אדום משמש לחיווי סטייה מקו הכניסה כאמור;
:: (8) ברכיב העצירה מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא ממוקם בסמוך לרכיב הכיווני, כך שטייס יכול, בעת ובעונה אחת, לראות את שני רכיבי המערכת, בלי להסיט את ראשו, וכך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
::: (ב) הוא מספק חיווי על נקודת העצירה המתאימה לכלי הטיס שלו מסופקת הנחיה חזותית, ואם הוא מחווה מידע בנוגע לנקודת העצירה לגבי טיפוס כלי טיס מסוים - הוא מספק מידע תוך התחשבות בטווח הצפוי של שינויים בגובה עיני הטייסים ובזווית הצפייה במידע מתא הטייס לגבי אותו טיפוס;
::: (ג) הוא מספק מידע בדבר קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} של כלי הטיס לנקודת העצירה, לפי הוראות אלה:
:::: (1) החל ממרחק של 10 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
:::: (2) כך שמתאפשר לטייס להאט את כלי הטיס באופן הדרגתי עד לעצירה מלאה בנקודת העצירה;
::: (ד) אם נעשה שימוש בצבעים לשם הנחיה לנקודת העצירה - צבע ירוק משמש כדי לחוות לטייס כלי הטיס כי הוא יכול להוסיף להתקדם, וצבע אדום משמש לחיווי הגעתו לנקודת העצירה ויכול שייעשה נוסף על כך שימוש גם בצבע אחר, בסמוך לנקודת העצירה, כדי להתריע על התקרבות לנקודת העצירה.

@ 121. מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה, לא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, ומתקיים אחד מאלה לפחות, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(advanced visual docking guidance system (AVDGS))}}:
:: (1) נדרש לאמת את טיפוס כלי הטיס שלו מסופקת הנחיה;
:: (2) לגבי עמדה שאליה מובילים מספר נתיבי הסעה - נדרש לציין את נתיב ההסעה לעמדת החניה שבשימוש.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, לפי עמדת החניה שבה היא מוצבת;
::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה להנחות;
:: (2) היא מספקת מידע לכל המהירויות שבהן צפוי כלי טיס להסיע במהלך תמרון העגינה;
:: (3) היא מספקת חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, כך שכלי טיס, המופעל בתנאים רגילים, לא סוטה יותר ממטר אחד מקו הכניסה לעמדת החניה כאמור, בין תחילת הסטייה לבין חיוויה;
:: (4) אם היא מותקנת בעמדת חניה יחד עם מערכת הנחיה חזותית לעגינה לפי [[תקנה 120]], המידע שמספקת מערכת אחת לא סותר את המידע שמספקת המערכת השנייה;
:: (5) היא כוללת חיווי למצב דברים שבו היא לא בשימוש או תקולה;
:: (6) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לאדם האחראי על עגינת כלי הטיס במהלך תמרון העגינה ולכל מי שמסייע לו בכך, הנחיה בלתי מופרעת וברורה, לאורך כל תמרון העגינה;
:: (7) היא מספקת, לכל הפחות, את המידע הזה, לפי השלב המתאים בתמרון העגינה:
::: (א) חיווי בדבר הצורך לבצע עצירת חירום ולהפסיק באופן מיידי את תמרון העגינה, המציג את המילה &quot;STOP&quot; באותיות בצבע אדום;
::: (ב) הטיפוס והדגם של כלי הטיס שלו מסופקת ההנחיה;
::: (ג) חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, שיסופק ממרחק של 25 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
::: (ד) כיוון התיקון הנדרש לשם תיקון הסטייה הצידית מקו הכניסה לעמדת החניה;
::: (ה) חיווי של המרחק לנקודת העצירה, ושל קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} אליה, שיסופקו ממרחק של 15 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
::: (ו) חיווי של הגעה לנקודת העצירה;
::: (ז) חיווי אזהרה בדבר תנועה מעבר לנקודת העצירה;
:: (8) במקרה של חיווי כאמור בפסקה (7)(א), המוצג בד בבד עם כשל של המערכת המתקדמת להנחיה חזותית לעגינה - היא לא מציגה כל חיווי אחר;
:: (9) אם חיווי המרחק לנקודת העצירה נעשה תוך שימוש בספרות, היא מציגה את המרחק כביטוי של מספר המטרים שעד לנקודת העצירה, וממרחק של 3 מטרים לפחות מנקודת העצירה, היא מציגה את המרחק כאמור ברמת דיוק של עשירית המטר;
:: (10) היא כוללת מנגנון המאפשר לצוות האחראי על ההפעלה הבטוחה של עמדת החניה ליזום באמצעותה עצירת חירום;
:: (11) הדיוק של המידע שהיא מציגה הוא לפי המפורט בטבלה שעניינה &quot;A-VDGS recommended displacement accuracy&quot; לנספח 14;
:: (12) הסימנים והגרפיקה המשמשים להצגת המידע משקפים את המידע שמבוקש להציג באופן מובן וברור {{מוקטן|(intuitively representative)}}.

@ 122. מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand manoeuvring guidance lights)}} ברחבה סלולה המיועדת לשימוש בתנאי ראות קשים {{מוקטן|(poor visibility conditions)}} ושלא מסופקת בה הנחיה מתאימה באמצעים אחרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בהתאמה {{מוקטן|(collocated)}} לסימוני עמדת החניה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה, המיועדות להאיר את קו הכניסה לעמדת החניה ואת קו היציאה מעמדת החניה, ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) בעיקולים - במרווחים שלא עולים על 7.5((0)) מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ב) במקטעים ישרים - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות לכל אורך המקטע שלגביו הן אמורות לספק הנחיה, למעט התאורות המיועדות להאיר את קו העצירה, שמאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב לנקודת העצירה;
:: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת עמדת החניה;
:: (5) היא כוללת מנגנון להפעלה לשם חיווי מצב שבו העמדה פעילה או כיבוי לשם חיווי מצב שבו העמדה סגורה.

@ 123. מערכת תאורות מצב מסלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת שהדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול {{מוקטן|(runway incursions)}}, יציב מערכת תאורות מצב מסלול {{מוקטן|(runway status lights (RWSL))}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מצב מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מכל אחד מהרכיבים האלה או משילוב של שניהם:
::: (א) תאורות כניסה למסלול {{מוקטן|(runway entrance lights (REL))}};
::: (ב) תאורות הפסקת המראה {{מוקטן|(take-off hold lights (THLs))}};
:: (2) תאורות הכניסה למסלול הן לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מורכבות משני אלה:
:::: (1) 5 תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} לפחות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::::: (א) הן ממוקמות בקו אחד לאורך ציר מסלול ההסעה, בהיסט 0.60 מטרים מציר מסלול ההסעה, בצד שמנגד לצד שבו הוצבו תאורות ציר מסלול ההסעה, אם הוצבו;
::::: (ב) הן משתרעות ממרחק של 0.60 מטרים לפני עמדת ההמתנה למסלול עד לצד המסלול {{מוקטן|(edge of the runway)}}; בפסקת משנה זו, &quot;עמדת המתנה למסלול&quot;, במצב דברים שבו הוצבו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר לפי [[תקנה 49(4)]] - עמדת ההמתנה הקרובה ביותר למסלול;
::::: (ג) הן מרווחות במרווחים אחידים שאינם פחותים מ-3.80 מטרים ואינם עולים על 15.20 מטרים, בשים לב לאורך המקטע של מסלול ההסעה שלאורכו הן קבועות;
:::: (2) תאורה שקועה נוספת שתמוקם על המסלול, במרחק של 0.60 מטרים מציר המסלול, בקו אחד עם התאורות כאמור בפסקה (1);
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס או כלי רכב המתקרב למסלול ממסלול ההסעה;
::: (ג) הן דולקות כמכלול, בכל צומת של מסלול עם מסלול הסעה, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו;
:: (3) תאורות הפסקת ההמראה הן לפי ההוראות האלה:
::: (א) הן מורכבות מזוגות של תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}}, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
:::: (1) הן ממוקמות -
::::: (א) לאורך ציר המסלול;
::::: (ב) כך שהתאורות בכל זוג קבועות אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.80 מטרים ממנו;
:::: (2) הן משתרעות מנקודה הנמצאת במרחק של 115 מטרים מתחילת המסלול עד למרחק של לפחות 450 מטרים מתחילת המסלול;
:::: (3) הן מוצבות במרווחים אחידים של 30 מטרים;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס הממריא מהמסלול;
::: (ג) הן נדלקות כמכלול, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס או כלי רכב שחצו עמדת המתנה למסלול;
:: (4) היא אוטומטית, כשפעולת השליטה היחידה על המערכת היא להשבית את תאורות הכניסה למסלול, את תאורות הפסקת המראה או את שתיהן גם יחד.

== פרק ה': מערכות חשמל ==

@ 124. מערכות אספקת כוח חשמלי למיתקני עזר לטיסה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן לשדה התעופה אספקה מתאימה של כוח חשמלי ראשי לצורך ההפעלה הבטוחה של מיתקני העזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות באספקת הכוח החשמלי לשדה התעופה ההוראות האלה:
:: (1) מערכת הכוח החשמלי {{מוקטן|(electrical power)}} של שדה התעופה מתוכנת, והכוח החשמלי למיתקני עזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים, בשדה התעופה מסופק, כך שבמקרה של כשל במערכות הכוח החשמלי אין מצב שבו טייס מקבל הנחיה חזותית או לא-חזותית לא מתאימה או מידע מטעה כתוצאה מכשל כאמור;
:: (2) במקרה של כשל במקור הכוח החשמלי הראשי, מיתקני עזר לטיסה שלגביהם נדרשת אספקה של כוח חשמלי משני, מחוברים באופן אוטומטי לאספקת הכוח החשמלי המשני;
:: (3) לכל אחד מהשירותים האלה מסופק כוח חשמלי משני:
::: (א) מנורת האיתות שלפי [[תקנה 35]] ואמצעי התאורה הנדרשים להמשך פעילות מגדל הפיקוח;
::: (ב) כל תאורות המכשולים שלגביהן נוכח בעל הרישיון לדעת שהן חיוניות לשם הבטחת הפעלה בטוחה של כלי טיס;
::: (ג) מערכת תאורת גישה, תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה;
::: (ד) מערכת תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90(ג)]], אם היא מחוברת למקור הכוח החשמלי הראשי;
::: (ה) ציוד מטאורולוגי;
::: (ו) תאורות אבטחה חיוניות, ובכלל זה תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה לפי [[תקנה 165]];
::: (ז) ציוד חיוני ומיתקנים הנדרשים לפעילות צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום בשדה התעופה;
::: (ח) מערכת תאורות הצפה לרחבה לפי [[תקנה 119]];
::: (ט) תאורות של אזורים ברחבה שבהם צפויים נוסעים ללכת;
::: (י) עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת;
:: (4) מרווח הזמן שבין כשל של מקור כוח חשמלי ראשי לבין שחזור מלא {{מוקטן|(complete restoration)}} של כל אחד מהשירותים כאמור בפסקה (3) הוא קצר ככל האפשר, ואולם -
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר ומסלול המשמש להמראה בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הטבלה שעניינה &quot;Secondary power supply requirements&quot; בנספח 14, ובלבד שלגבי תאורה הנמנית עם השירותים בטבלה האמורה, היא פעלה, לפני הכשל כאמור, בעוצמה של 25% לפחות מעוצמתה המרבית;
::: (ב) לגבי עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הוראות הטבלה שעניינה &quot;Power supply switch-over times for ground-based radio aids used at aerodromes&quot; בנספח 10.

@ 125. מערכת ניטור
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן הוא משתמש במערכת לחיווי המצב המבצעי של מערכות שיש לקיים בשדה התעופה (בתקנה זו - מערכת ניטור).
: (ב) לא יעשה בעל רישיון שימוש במערכת ניטור אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) לגבי מערכות תאורה כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Secondary power supply requirements&quot; בנספח 14, במערכת הניטור מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) היא מנטרת באופן אוטומטי את מערכות התאורה כאמור, כך שהיא נותנת התרעה על כל תקלה בהן; התרעה כאמור תינתן -
:::: (1) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה - בתוך 2 שניות מקרות התקלה;
:::: (2) לגבי כל מערכת תאורה אחרת - בתוך 5 שניות מקרות התקלה;
::: (ב) היא מעבירה באופן אוטומטי מידע בדבר תקלה במערכות תאורה כאמור למגדל הפיקוח;
:: (2) לגבי עזרי רדיו לניווט - מערכת הניטור מספקת באופן מתמשך מידע עדכני ליחידת הנת&quot;א המתאימה, בדבר רמת השמישות של עזרי רדיו לניווט המשמשים לגישה לנחיתה בשדה התעופה, לנחיתה בו או להמראה ממנו; מידע כאמור יוצג ביחידת הנת&quot;א המתאימה בצורה בולטת לעין.

== פרק ו': תחזוקת שדה התעופה ==

@ 126. תוכנית תחזוקה לשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה לשדה התעופה, במטרה לשמור על כל מיתקן בשדה התעופה במצב שלא יפגע בבטיחות הטיסה, בסדירותה או ביעילותה, לפי [[פרק זה]].
: (ב) לא יקיים בעל רישיון תוכנית תחזוקה לשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא כוללת הוראות ונהלים בעניינים האלה:
::: (א) ביצוע [[פרק זה]];
::: (ב) תחזוקה מונעת, שמטרתה מניעת כשל של מיתקן בשדה התעופה או גריעה שלו;
::: (ג) סדר הקדימות בהסרת זיהום מאזור התנועה, לגבי שדה תעופה שבו לא ניתן להסיר את הזיהום מכל חלקי אזור התנועה בו-זמנית; הוראות כאמור יכללו הנחיה ברורה שלפיה יש להסיר זיהום ראשית מהמסלול שבשימוש, ויפרטו את סדר הקדימות בהסרת הזיהום מחלקים אחרים של אזור התנועה; בעל הרישיון יחליט בדבר הוראות כאמור לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה, כגון: כוחות הצלה וכיבוי אש ומגדל הפיקוח;
:: (2) ההוראות והנהלים כאמור בפסקה (1) נערכו בידי בעל הרישיון תוך התחשבות בעקרונות הגורם האנושי.

@ 127. מיסעות
: (א) לא יאשר בעל רישיון שימוש בחלק של אזור התנועה שלא נבדק, נוטר ותוחזק לפי תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יבדוק את משטח אזור התנועה ואת סביבתו הסמוכה, וינטר ויתחזק את מצבו בקביעות, במטרה להסיר כל עצם זר שעלול לגרום נזק לכלי טיס, ולמנוע את הימצאותו; בדיקה כאמור תהיה בתדירות ובעיתוי כמפורט בחלק {{מוקטן|(part)}} השמיני למסמך 9137 לגבי &quot;airport surface inspections&quot;, לפי החלק מאזור התנועה שלגביו מתבצעת הבדיקה או בתדירות אחרת שאישר המנהל לבעל הרישיון.
: (ג) בעל רישיון יתחזק את משטח המסלול כך שתימנע היווצרות אי-אחידות מזיקה {{מוקטן|(harmful irregularities)}}; לעניין זה, &quot;אי-אחידות מזיקה&quot; - פגיעה באחידות משטח המסלול {{מוקטן|(Runway surface evenness)}}, לפי צרופה א' לעניין &quot;Runway surface evenness&quot;.
: (ד) בעל רישיון יתחזק מסלול סלול כך שתכונות החיכוך של מסלול כאמור, או של כל חלק ממנו, אינן פחותות מערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לגבי אותו מסלול לפי [[תקנה 11(ג)(2)]]; לעניין זה, &quot;חלק&quot;, לגבי מסלול - כל חלק באורך של 100 מטרים בקירוב.
: (ה) בעל רישיון יתחזק משטח שולי מסלול הסעה המשמש כלי טיס המונע במנועי טורבינה, כך שיהיה נקי מכל עצם זר שיכול להישאב למנוע כאמור, ובכלל זה חלק של המשטח עצמו שהתנתק ממנו כתוצאה משחיקתו.
: (ו) בעל רישיון יבצע באופן עיתי הערכה בראייה של משטח המסלול במטרה לזהות מקומות שבהם קיימת היקוות של מים או שניקוז המים מהם אינו מספק, וינקוט פעולות מתקנות כנדרש; הערכה בראייה כאמור תתבצע בעת שעל משטח המסלול יורד גשם או תחת הדמיה של ירידת גשם על משטח המסלול {{מוקטן|(simulated rain conditions)}}.

@ 128. הסרת זיהום
: (א) לא יאשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במסלול, מסלול הסעה או רחבה שיש עליהם זיהום, אלא אם כן הסיר מהם את הזיהום לפני הפעלת כלי הטיס, כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ב) בעל רישיון יסיר זיהום מכל המשטחים המפורטים להלן ולפי ההוראות שלצידם:
:: (1) ממשטח מסלול בשימוש - במהירות האפשרית ובאופן שלם ככל האפשר, וזאת כדי למנוע את הצטברותו;
:: (2) ממשטח מסלול הסעה - ככל הנדרש כדי לאפשר הסעה של כלי טיס למסלול וממנו;
:: (3) ממשטח רחבה - ככל הנדרש כדי לאפשר לכלי טיס לתמרן בצורה בטוחה, להיגרר או להידחף עליה, לפי העניין.

@ 129. גישור על פערי גובה במסלול בעת ריבודו מחדש
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שעבודות לריבודו לא הסתיימו, אלא אם כן מתקיימות ההוראות שלהלן, והוראות נספח 14 לעניין &quot;Runway pavement overlays&quot;:
: (1) אם יש, כתוצאה מעבודות הריבוד, פערי גובה בין חלקים שונים של משטח המסלול, בעל הרישיון יגשר על פערי גובה כאמור, עד לסיום העבודות, באמצעות כבש זמני {{מוקטן|(temporary ramp)}}, שהשיפוע האורכי שלו, כשהוא נמדד ביחס למשטח שממנו הוא יוצא, הוא אחד מאלה:
:: (א) גדול מ-0.5% ולא יותר מ-1%, לגבי רובד {{מוקטן|(overlay)}} שעוביו הוא עד 5 סנטימטרים;
:: (ב) לא יותר מ-0.5%, לגבי רובד שעוביו גדול מ-5 סנטימטרים;
: (2) עבודות הריבוד לאורכו של המסלול מתבצעות לכיוון כזה שלרוב כלי הטיס העושים שימוש במסלול, השיפוע של הכבש הזמני הוא כלפי מטה;
: (3) בכל שלב בעבודות הריבוד, המסלול מרובד לכל רוחבו;
: (4) משורטטים על המסלול הסימונים האלה:
:: (א) סימון ציר מסלול לפי [[תקנה 39]];
:: (ב) אם קיים מפתן מסלול זמני - מיקומו משורטט באמצעות סימון ברוחב של 3.60 מטרים, לכל רוחב המסלול;
: (5) כל רובד במסלול בנוי ומתוחזק כך שמתקיימים בו, לכל הפחות, ערכי החיכוך המזעריים שהורה המנהל לפי [[תקנה 11(ג)(2)]] לגבי המסלול שעל גביו הוא נבנה.

@ 130. תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים {{מוקטן|(system of preventive maintenance of visual aids)}}, כדי להבטיח את שמישותם ואמינותם המתמשכים של מערכות תאורה וסימונים; לעניין זה, תאורה תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה היא פחות מ-50% מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2, ואולם לגבי תאורה שהעוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה, כפי שהוגדרה בידי היצרן, גדולה מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2 - זו תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית היא פחות מ-50% מהעוצמה שהוגדרה בידי היצרן כאמור.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה, אלא אם כן הוראות תוכנית התחזוקה המונעת לעזרים חזותיים מקוימות לגבי העזרים החזותיים המשמשים את המסלול כאמור.

@ 131. רמת שמישות נדרשת לפי תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים
: תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים, תהיה לפי הוראות אלה:
: (1) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל בקטגוריה II או בקטגוריה III, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 95% מהתאורות שמישות בכל אחד מאלה:
:::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, ב-450 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול;
:::: (ב) תאורות ציר מסלול;
:::: (ג) תאורות מפתן מסלול;
:::: (ד) תאורות צידי מסלול;
::: (2) 90% מתאורות אזור הנגיעה - שמישות;
::: (3) 85% מהתאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, מ-450 מטרים ממפתן המסלול עד ל-900 מטרים ממפתן המסלול - שמישות;
::: (4) 75% מתאורות סוף המסלול - שמישות;
::: (5) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
:: (ג) התוכנית תכלול הוראות בעניינים אלה:
::: (1) הוראות לגבי ביצוע בדיקות חזותיות ומדידות על המסלול {{מוקטן|(in-field measurement)}} של העוצמה, פיזור הקרן וכיוון התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה ותאורות מסלול, שיהיו לפי אלה:
:::: (א) הן יכללו, ככל האפשר, מדידה של כל התאורות כאמור כדי להבטיח את קיום ההוראות הישימות לפי תוספת מספר 2;
:::: (ב) הן ייעשו באמצעות אמצעי מדידה נייד {{מוקטן|(mobile measuring unit)}}, בעל דיוק מספק לשם ניתוח מאפייני כל תאורה בנפרד;
:::: (ג) הן ייעשו בתדירות המתאימה לצפיפות התנועה, רמת הזיהום המקומית, האמינות של התאורות המותקנות וההערכה המתמשכת של תוצאות המדידות, ובלבד שהתדירות לא תפחת מאלה:
::::: (1) לגבי תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} - פעמיים בשנה;
::::: (2) לגבי תאורות שאינן שקועות - פעם בשנה;
::: (2) הוראות לגבי ביצוע בקרה ומדידה של המאפיינים החשמליים של כל מעגל חשמלי שהוא חלק ממערכת תאורות גישה או מתאורות מסלול;
::: (3) הוראות לגבי ביצוע בקרה של התפקוד התקין של כיול עוצמת התאורות ששולט בהן מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
: (2) לגבי מסלול או מסלול הסעה המיועדים לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה:
:: (א) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה שהוצבה בהצטלבות עם מסלול כאמור מתקיימות הוראות אלה:
::: (1) אין בה יותר משתי תאורות לא שמישות;
::: (2) אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות, אלא אם כן המרווח בין התאורות המרכיבות את מערכת תאורות עמדת ההמתנה קטן משמעותית מזה שנדרש לפי [[תקנה 114(ד)(2)]];
:: (ב) לגבי מערכת תאורות ציר מסלול הסעה - אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות;
: (3) לגבי מסלול ממוכשר בקטגוריה I, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו מסלול מופעל בקטגוריה I, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח שמתקיימות הוראות אלה:
::: (1) 85% מהתאורות לפחות שמישות בכל אחד מאלה:
:::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה;
:::: (ב) תאורות מפתן מסלול;
:::: (ג) תאורות ציר מסלול, אם קיימות;
:::: (ד) תאורות צידי מסלול;
:::: (ה) תאורות סוף מסלול;
::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
: (4) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 95% מתאורות ציר מסלול, אם קיימות, ומתאורות צידי המסלול - שמישות;
::: (2) 75% מתאורות סוף מסלול - שמישות;
::: (3) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות;
: (5) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של 550 מטרים או יותר, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 85% מתאורות צידי המסלול וסוף המסלול שמישות;
::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות.

@ 132. מניעת עבודות בנייה או תחזוקה
: לא ירשה בעל רישיון, עבודות בנייה או תחזוקה בקרבת מערכות החשמל של שדה התעופה, בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}.

== פרק ז': שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים ==

=== סימן א': ספר עזר מבצעי ===

@ 133. ספר עזר מבצעי לשדה התעופה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא לפי ספר העזר המבצעי, לרבות כל שינוי בו, שאישר לו המנהל.
: (ב) בעל רישיון ימציא למנהל, לאישורו, את ספר העזר המבצעי שהוא מבקש להפעיל לפיו את שדה התעופה וכל שינוי בו.
: (ג) בעל רישיון יעמיד את ספר העזר המבצעי לשימוש כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה.
: (ד) בעל רישיון יחזיק את ספר העזר המבצעי כך שיהיה קל לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר למי שלרשותו הועמד לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל נוהל שבו את תאריך העדכון האחרון שלו.
: (ה) בעל רישיון יעדכן את ספר העזר המבצעי באופן מתמשך, כך שיתאים בכל עת לפעילות שדה התעופה ולתקנות אלה ויפיץ את עדכוניו למי שלרשותו הועמד.
: (ו) ספר העזר המבצעי יכלול עניינים אלה:
:: (1) הצהרה, חתומה ביד בעל הרישיון, שלפיה ספר העזר המבצעי עומד בדרישות תקנות אלה במלואן;
:: (2) רשימת התפוצה של ספר העזר המבצעי, תוכן העניינים ומילון מונחים וראשי תיבות שבהם נעשה שימוש;
:: (3) רשימת העדכונים שנעשו בספר העזר המבצעי ומידע ונהלים לעניין השיטה שבעל הרישיון מקיים ותיאור השיטה שבעל הרישיון מקיים כדי להבטיח שעדכונים נדרשים מוטמעים בספר העזר המבצעי, ובכלל זה הוראות לעניין עדכון ספר העזר המבצעי מוקדם ככל האפשר לאחר כל שינוי של התקנות, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת, ולעניין השימוש בו וקיום הוראותיו בידי כוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה;
:: (4) מידע מינהלתי הנוגע לשדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) שם שדה התעופה וכתובתו;
::: (ב) שם בעל הרישיון וכתובתו;
::: (ג) שמו של מנהל שדה התעופה, בעל האחריות הכוללת;
::: (ד) שעות הפעילות של שדה התעופה;
::: (ה) דרכי יצירת קשר עם בעלי תפקיד בשדה התעופה;
::: (ו) המבנה הארגוני בשדה התעופה;
:: (5) תיאור שדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) תרשים שדה התעופה, הכולל את המסלולים, מסלולי ההסעה, הרחבות וכינוייהם;
::: (ב) תיאור מילולי של המסלולים, מסלולי ההסעה והרחבות, ובכלל זה כינוייהם, מידותיהם, כלי הטיס שאותם הם מיועדים לשמש, שטחי בטיחות כגון רצועות ושוליים שמקוימים לגביהם וכן תנאים, מגבלות או מידע אחר הנוגע להפעלתם;
::: (ג) גבולות שדה התעופה, ובכלל זה גידור שדה התעופה ולרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הנמצאים מחוץ לגבולות שדה התעופה;
::: (ד) נוהל שמטרתו להבטיח כי המידע כאמור בפסקה זו מעודכן ומדויק באופן מתמשך;
:: (6) רשימת פטורים ואישורים שניתנו לבעל הרישיון לפי [[החוק]] ומגבלות או תנאים שהורה לו המנהל;
:: (7) מידע ונהלים לעניין אופן ביצוע חובות בעל הרישיון, ובכלל זה פירוט החובות והאמצעים והתהליכים לקיומן, בעניינים האלה:
::: (א) ביצוע [[תקנות המידע]], ובכלל זה לעניין גיבוש מידע לפי [[התקנות האמורות]] ומסירתו לפרסום, והאחריות לשמירה על עדכניות המידע באופן מתמשך;
::: (ב) תוכנית החירום לשדה התעופה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]];
::: (ג) שירותי הצלה וכיבוי אש שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ג' לפרק זה]], לרבות אלה:
:::: (1) פירוט הציוד וכוח האדם הנדרשים לכל קטגוריית שדה תעופה ישימה, ובכלל זה הוראות לעניין קריאה לשדה התעופה של צוותי ההצלה וכיבוי האש הנדרשים בעת הצורך;
:::: (2) מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}}, שנועד לקבוע את היקף כוח האדם הנדרש כאמור, שייעשה לפי הוראות החלק {{מוקטן|(part)}} הראשון למסמך 9137 לעניין זה;
:::: (3) הוראות לעניין ירידה זמנית בקטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה הגבלת הפעילות בשדה התעופה כתוצאה מכך, הבאת הדבר לידיעת טייסים וציון משך הזמן המרבי לירידה בקטגוריה כאמור;
:::: (4) הוראות לעניין העלאה זמנית של קטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה פעולות ותיאומים נדרשים עם כלל הגורמים;
:::: (5) הוראות לעניין ניטור תנועת כלי טיס בשדה התעופה לשם הזעקת שירותי הצלה וכיבוי אש;
:::: (6) הוראות לעניין ניטור זמן התגובה של שירותי ההצלה וכיבוי האש והבטחת עמידתם בזמן התגובה הנדרש לפי [[תקנה 143]], ובכלל זה לעניין האופן שבו העמידה בזמן התגובה כאמור נשמרת בזמן שכוח אדם המשמש את שירותי ההצלה וכיבוי האש עוסק בפעילות אחרת;
:::: (7) אם לבעל הרישיון ציוד ומיתקנים ייעודיים המשמשים אותו למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - מידע בדבר ציוד ומיתקנים כאמור, ונהלים להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, ציוד ומיתקנים אלה אינם זמינים;
:::: (8) אם בעל הרישיון מסתייע בגורמים אחרים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה או בסביבתו - מדיניות או כתבי הסכמה עם גורמים אלה, והוראות להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, גורמים אלה אינם זמינים לסיוע;
:::: (9) תיאור של הדרך שבה בעל הרישיון מבטיח את הכשירות הראשונית והמתמשכת של צוותי ההצלה וכיבוי האש שלו, ובכלל זה לגבי אימון באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, אימון בעזרי נשימה בחום ובעשן, עזרה ראשונה, תנאי ראות נמוכה, מגבלות משפטיות ומדיניות בטיחות וגהות לגבי אימון בציוד להגנה על מערכת הנשימה ובציוד להגנה אישית;
:::: (10) הוראות לעניין האופן שבו יש לגשת לאתר תאונת טיס שאירעה בסביבה הסמוכה של שדה התעופה, ובכלל זה לעניין שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}}, פירוט הגורמים המסייעים הנדרשים לכך, האמצעים הנדרשים להם והתיאום עימם;
:::: (11) אם צפוי כי כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה ישמשו במתן שירותי הצלה וכיבוי אש בחלקים של שדה התעופה המיועדים למתן שירות לנוסעים - מדיניות ברורה לגבי מתן שירותים כאמור, ובכלל זה הוראות לניהול ההשפעה של הדבר על המשך פעילות כלי טיס בשדה התעופה;
:::: (12) פירוט לעניין זמינות של מים נוספים לצורך מתן שירותי הצלה וכיבוי אש;
:::: (13) הוראות לעניין ההסדרים שמקיים בעל הרישיון להבטחת תגובת שירותי ההצלה וכיבוי האש בתנאים לא-נורמליים {{מוקטן|(abnormal conditions)}}, כגון נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}};
::: (ד) ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה, ובכלל זה את המידע והנהלים המפורטים להלן, והכול לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;inspections of the movement area&quot;, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה &quot;general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area&quot;:
:::: (1) שגרת פעולות הניטור, ובכלל זה אלה:
::::: (א) פרטים לגבי מועדי הביקורות ומרווחי הזמן ביניהן;
::::: (ב) רשימות תיוג המשמשות לביצוע ביקורות;
::::: (ג) שיטות לביצוע ביקורות, ובכלל זה לגבי משטחים סלולים, רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה, סימונים, תאורות, שילוט ועצמים זרים;
::::: (ד) קיום תקשורת עם מגדל הפיקוח או היחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, במהלך ביקורת, לרבות אמצעי התקשורת שישמשו לכך;
::::: (ה) דיווח על תוצאות ביקורות, ומעקב אחר הטיפול בתוצאותיהן;
::::: (ו) קיום יומן ביקורות ומיקומו;
:::: (2) ביצוע ביקורת בעקבות דיווח על עצמים זרים באזור התנועה, הפסקת המראה בעקבות כשל של מנוע, צמיג או גלגל, או כל אירוע שעלול להביא לעצמים זרים שנותרים במקום שיכול לסכן כלי טיס;
:::: (3) טיאוט אזור התנועה;
::: (ה) תוכנית תחזוקה לשדה התעופה ותוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[פרק ו']], ובכלל זה תחזוקת אזור התנועה, לפי המידע והנהלים המפורטים להלן לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;inspections of the movement area&quot;, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה &quot;general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area&quot;:
:::: (1) תחזוקת משטחים סלולים, ובכלל זה הערכת תכונות החיכוך של מסלול;
:::: (2) תחזוקת משטחים שאינם סלולים, ובכלל זה רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה;
:::: (3) תחזוקת מערכות הניקוז בשדה התעופה;
:::: (4) תחזוקת עזרים חזותיים שיש לקיים לפי [[פרק ד']], ובכלל זה מדידת העוצמה {{מוקטן|(intensity)}}, פיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} והכיוון של התאורות, ביקורות עיתיות ובדיקה פוטו-מטרית {{מוקטן|(photometric testing)}} של תאורות הגישה, תאורות המסלול ומערכות חזותיות לציון זווית הגישה, ובכלל זה תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[תקנה 130]];
:::: (5) תחזוקת תאורות המשמשות להארת מכשולים;
:::: (6) דיווח על מפגע באזור התנועה ומעקב אחר הטיפול בו;
::: (ו) תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ט&quot;ו לפרק זה]];
::: (ז) התמודדות עם תנאים מטאורולוגיים חריגים או מסוכנים {{מוקטן|(hazardous meteorological conditions)}}, כגון שלג, קרח, סופות חול ורוחות;
::: (ח) גיבוי אספקת כוח חשמלי לשדה התעופה, ובכלל זה דרכי פעולה במקרה של תנאי ראות נמוכה או כשל של אספקת הכוח החשמלי הראשי;
::: (ט) שירותי ניהול רחבה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ו' לפרק זה]];
::: (י) פיקוח על הפעלת כלי רכב באזור התנועה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ז' לפרק זה]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) כללי התעבורה הישימים, ובכלל זה המהירות המרבית המותרת, והאמצעים לאכיפתם;
:::: (2) השיטה ואמות המידה המשמשות לעניין מתן, שלילת וחידוש היתר נהיגה, בכל אחד מאלה:
::::: (א) ברחבות;
::::: (ב) באזור התמרון;
:::: (3) הקמת קשר עם מגדל הפיקוח והיחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, לפי העניין, והימצאות בהאזנה מתמשכת;
:::: (4) ציוד שהימצאותו בכלי רכב היא תנאי להפעלתו באזור התנועה;
:::: (5) סימון כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם;
::: (יא) תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ה' לפרק זה]];
::: (יב) ניטור מכשולים בתחום מישורי הגבלת המכשולים וניטור תאורה מסכנת בשדה תעופה או בסביבתו, ובכלל זה -
:::: (1) מעקב אחר שינויים בתחום התכנון והבנייה בקרבת שדה התעופה, לרבות בדרך של השתתפות בהליכים לפי [[חוק התכנון והבנייה]] ולפי [[חוק רישוי עסקים]];
:::: (2) דיווח ופעולות שיש לנקוט אותן בעקבות הופעה של מכשול לא מורשה או איתור של תאורה מסכנת;
:::: (3) הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ופירוט לגבי כל מכשול, אם הוא מואר או מסומן, ואופן הארתו או סימונו;
:::: (4) כיבוי, מיסוך או שינוי של תאורה הפוגעת בשדה התעופה;
::: (יג) תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) היכולת לפנות כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות;
:::: (2) אופן פינוי כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, ובכלל זה תקשורת עם מגדל הפיקוח;
:::: (3) מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
::: (יד) טיפול, אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים בשדה התעופה, ובכלל זה -
:::: (1) תוכנית הדרכה ראשונית ותקופתית למועסקים בבידוק ביטחוני לעניין חומרים מסוכנים וקיומה לפי [[סימן י&quot;ב]];
:::: (2) הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחומרים מסוכנים, לאחסנתם ולהכנתם לשינוע;
:::: (3) אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול ונטרול חומרים מסוכנים, כפי שהגדיר בעל הרישיון לאחר התייעצות עם הנציב לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], או מי שהוא הסמיך לכך, ועם המשרד להגנת הסביבה;
::: (טו) נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, ובכלל זה אלה:
:::: (1) קבלת מידע מטאורולוגי והפצתו, ובכלל זה ראות אופקית וראות על המסלול;
:::: (2) הגנה מפני חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול בעת הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה;
:::: (3) הכללים שיחולו לפני, בעת ולאחר הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה, ובכלל זה מגבלות לגבי כלי רכב ואנשים הפועלים באזור התנועה;
::: (טז) הגנה על מיתקני עזר לטיסה בשדה התעופה ותיאור האזורים והמישורים שיש לקיים כדי להבטיח את פעולתם התקינה באופן מתמשך, ובכלל זה אלה:
:::: (1) מניעת הקמת מיתקנים או מבנים העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מיתקני עזר לטיסה;
:::: (2) סילוק כל גורם העלול להפריע לפעילותם של מיתקני עזר לטיסה, כגון צמחייה, מבנים וקווי חשמל;
:::: (3) שמירה על רציפות תפעולית של מיתקני עזר לטיסה, ובכלל זה בשעה שנערכות עבודות בנייה בשדה התעופה או בעת הפסקת חשמל;
::: (יז) נהלים לתיאום, זיהוי, סימון והארת בנייה בשדה התעופה {{מוקטן|(work in progress - WIP)}} ודיווח עליה, ולפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;work in progress (WIP)&quot;, והתוספות שלו שעניינן: &quot;reduced runway length operations‏&quot;, &quot;worksite control procedures&quot;, והצרופה להוראות אלה שעניינה &quot;worksite checklist&quot;;
::: (יח) נוהל התאמת דירוג סיווג כלי טיס {{מוקטן|(ACR)}} לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} של כל מיסעות שדה התעופה, הכול לפי שיטת ACR-PCR כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) וידוא שדירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שהגדיר בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס, כאמור [[בתקנה 8 לתקנות המידע]];
:::: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי בעל רישיון, באישור המנהל, לקיים נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, לרבות הגדרת תנאים ובדיקות למניעת פגיעה במצב המיסעה;
::: (יט) תוכנית הדרכה לעובדי שדה התעופה שעל בעל הרישיון לקיים לפי [[סימן י&quot;ג לפרק זה]];
:: (8) כל עניין אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלתו הבטוחה של שדה התעופה.
: (ז) ספר עזר מבצעי, וכל נוהל או הוראה של בעל הרישיון שספר העזר המבצעי מפנה אליהם -
:: (1) יכללו הוראות ומידע הדרושים לכוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של שדה התעופה, לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר בהתחשב בביצועי אנוש;
:: (2) לא יסתרו את אלה:
::: (א) הוראות כל דין החל בישראל;
::: (ב) תנאי מתנאי רישיון הפעלת שדה התעופה;
::: (ג) חלקים אחרים בספר העזר המבצעי;
::: (ד) כל הוראת מינהל שעניינה רישיון הפעלת שדה התעופה;
:: (3) יכללו הפניות להוראות החקיקה ולהוראות המינהל המתאימות.

@ 134. סמכות המנהל להורות על עדכון
: (א) המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל עדכון בספר העזר המבצעי, בעניינים הקשורים בקיום ההוראות לפי תקנות אלה, לרבות הוספת הוראות לספר העזר המבצעי בעניינים שיורה.
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ עדכון של ספר העזר המבצעי, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות לעניין זה, בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מ-21 ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה.
: (ג) קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו בדבר עדכון ספר העזר המבצעי.
: (ד) הודיע המנהל כי יש לעדכן את ספר העזר המבצעי, יעדכן בעל רישיון את ספר העזר המבצעי, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל בכתב על השלמת הביצוע מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת הביצוע ולא יאוחר מ-72 שעות לאחריה.
: (ה) ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור; בעל הרישיון יבצע את השינוי שהורה לו המנהל מייד עם קבלת ההוראה; המציא בעל הרישיון למנהל מידע והערות כאמור, תחול תקנת משנה (ג) בשינויים המחויבים.

=== סימן ב': תוכנית חירום לשדה תעופה ===

@ 135. תוכנית חירום לשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית חירום לפי [[סימן זה]], לפי הפעילות בשדה התעופה, ובכלל זה פעילות כלי הטיס בו.
: (ב) בעל רישיון יבצע הערכה של אזור ההתערבות {{מוקטן|(Intervention area)}}, במטרה להגדיר מראש את דרכי הפעולה האפשריות באירוע חירום באזור זה לפי תוכנית החירום.
: (ג) תוכנית החירום תכלול את אלה:
:: (1) פירוט של אלה:
::: (א) סוגי אירועי החירום שתוכנית החירום נוגעת להם;
::: (ב) לגבי כל סוג של אירוע חירום, יפורטו אלה:
:::: (1) הגורמים המסייעים לטיפול באירוע החירום, ולגבי שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}} - גם מצב המוכנות של הגורמים המסייעים המתאימים למתן מענה לאירוע חירום בתוואי השטח המורכב כאמור;
:::: (2) התפקיד והאחריות של כל אחד מהגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1) ושל מרכז המבצעים בחירום ועמדת הפיקוד הניידת כמשמעותם [[בתקנה 136]];
:::: (3) שמות האנשים או הגורמים מקרב הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1), שאיתם יש ליצור קשר באירוע חירום ודרכי יצירת קשר איתם;
:::: (4) האופן שבו יש לתאם את תגובת או את השתתפות כל הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1);
:: (2) מפה מחולקת לאזורים מוגדרים {{מוקטן|(grid map)}} של שדה התעופה ושל סביבתו הסמוכה, הכוללת גם זיהוי ומיקום אתרים שיש להם השלכה על אירוע חירום;
:: (3) תיאור של האופן שבו יש לנהל ולתאם את הפעולות שיש לנקוט אותן בסוגים שונים של אירוע חירום בשדה התעופה או בסביבתו;
:: (4) דרכי שיתוף הפעולה והתיאום הנדרשים עם מרכז התיאום לחיפוש והצלה {{מוקטן|(rescue coordination centre)}} כפי שפורסם בשירותי המידע התעופתי, המתאים למקום התרחשות אירוע החירום;
:: (5) נהלים לבחינה עיתית של התאמת תוכנית החירום למקרי החירום האפשריים בשדה התעופה או בסביבתו, ועריכת ביקורת של תוצאות בחינה כאמור, במטרה לשפר את יעילותה, ובכלל זה בכל הנוגע לגורמים המסייעים ולציוד החירום הנדרש לשימוש באירוע חירום;
:: (6) נהלים לטיפול מהיר ותכליתי בקורבנות תאונת טיס שאירעה בשטח שדה התעופה או באזור ההתערבות, ומשפחותיהם.
: (ד) בעל רישיון יוודא כי תוכנית החירום מביאה בחשבון את עקרונות הגורם האנושי כך שתובטח תגובה מיטבית של כל מי שמשתתף בתגובה לאירוע חירום.
: (ה) לעניין זה, &quot;אזור ההתערבות&quot; {{מוקטן|(Intervention area)}} - האזור שמעליו מתבצעים תהליכי הגישה והעזיבה של שדה התעופה, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול.

@ 136. מרכז מבצעים בחירום ועמדת פיקוד ניידת
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן בשדה התעופה קיימים מרכז מבצעים בחירום {{מוקטן|(emergency operations centre)}} ועמדת פיקוד ניידת {{מוקטן|(mobile command post)}}, זמינים לשימוש באירוע חירום, לפי הוראות אלה:
:: (1) מרכז מבצעים בחירום, שמתקיימים לגביו אלה:
::: (א) הוא במבנה קבע בשדה התעופה {{מוקטן|(fixed)}};
::: (ב) הוא משמש לתיאום הכולל ולהכוונה הכללית של התגובה באירוע חירום;
:: (2) עמדת פיקוד ניידת שמתקיימים לגביה אלה:
::: (א) היא מיתקן שניתן לנייד במהירות לאתר שבו אירע אירוע חירום; עמדה כאמור יכול שתהיה כלי רכב המשמש את כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה;
::: (ב) היא משמשת לתיאום המקומי בין הגורמים המסייעים שהגיבו לאירוע החירום.
: (ב) בעל הרישיון יכשיר וימנה מקרב עובדיו אדם שיהיה אחראי לניהול מרכז המבצעים בחירום; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, יכשיר וימנה אדם נוסף מקרב עובדיו בתור אחראי לניהול עמדת הפיקוד.
: (ג) בעל רישיון יספק מערכות תקשורת שיקשרו את מרכז המבצעים בחירום ואת עמדת הפיקוד הניידת זה עם זה ועם הגורמים המסייעים; במערכות תקשורת כאמור יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הן יפורטו בתוכנית החירום לגבי כל סוג של אירוע חירום;
:: (2) הן יתאימו לצרכים הייחודיים של שדה התעופה וסביבתו ושל אירוע החירום.

@ 137. תרגילי חירום בשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יבחן באופן עיתי את תוכנית החירום, באמצעות עריכת אחד מאלה:
:: (1) תרגיל חירום מלא, שייערך במרווחי זמן שלא יעלו על שנתיים בין תרגיל אחד לשני, ותרגילי חירום חלקיים במשך השנה שלאחר תרגיל חירום מלא, שמטרתם להבטיח כי ליקויים שהתגלו בתרגיל החירום המלא שקדם להם תוקנו;
:: (2) שורה של תרגילי חירום בעניינים המוגדרים בתוכנית החירום, שייערכו באופן מחזורי, במשך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל פעם, לפי הוראות אלה:
::: (א) הראשון שבהם נערך בשנה הראשונה בפרק הזמן כאמור;
::: (ב) האחרון שבהם נערך לכל המאוחר בתום שלוש השנים, והוא תרגיל חירום מלא.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב יבצע, אחת לחמש שנים לפחות, תרגיל חירום חלקי לצורך גיבוש, בחינה ותחקור של יכולת התגובה של הגורמים המסייעים המתאימים לתוואי השטח המורכב.
: (ג) לאחר כל תרגיל חירום כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ולאחר כל אירוע חירום שאירע בשדה התעופה או בסביבתו, בעל הרישיון יפעל לפי הוראות אלה:
:: (1) הוא יתחקר את תרגיל החירום או את אירוע החירום, לפי העניין, במטרה לבדוק הימצאות ליקויים בהתמודדות עם אירוע החירום, ובכלל זה ביישום תוכנית החירום;
:: (2) הוא יתקן כל ליקוי שנמצא כאמור בפסקה (1) בהקדם האפשרי לאחר מציאתו.

=== סימן ג': שירותי הצלה וכיבוי אש ===

@ 138. שירותי הצלה וכיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
: (1) בשדה התעופה ניתנים שירותי הצלה וכיבוי אש, אם בידי בעל הרישיון ואם בידי מי מטעמו;
: (2) מי שנותן שירותי הצלה וכיבוי אש, ממוקם ומצויד בצורה מתאימה לשדה התעופה, ובכלל זה שתחנת כיבוי האש ממוקמת בשטח שדה התעופה.

@ 139. קטגוריית שדה תעופה
: בעל רישיון יגדיר את קטגוריית שדה התעופה להצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(aerodrome category)}}, לפי הטבלה שעניינה &quot;Aerodrome category for rescue and firefighting&quot; בנספח 14, לפי אורכו של המטוס הארוך ביותר שפועל בשדה התעופה ברגיל {{מוקטן|(aeroplanes normally using the aerodrome)}}, ואולם אם רוחבו של המטוס כאמור מחייב קטגוריה גבוהה יותר לפי הטבלה האמורה, אז קטגוריית שדה התעופה תהיה קטגוריה אחת מעל לזו שהייתה צריכה להיות לפי אורכו.

@ 140. רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה מתאימה לקטגוריית שדה התעופה כאמור [[בתקנה 139]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבה צפויה פעילות מופחתת בשדה התעופה רשאי בעל הרישיון לקיים רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה שלא תפחת מזו שמתאימה לקטגוריית שדה התעופה לפי המטוס הגדול ביותר שצפוי לעשות שימוש בשדה התעופה בתקופה כאמור, בלי תלות במספר התנועות של המטוס כאמור.

@ 141. חומרי כיבוי
: (א) בעל רישיון יחזיק בשדה התעופה את המפורטים להלן, לפי קטגוריית שדה התעופה שבעל הרישיון הגדיר לפי [[תקנה 139]], ולפי נספח 14 לעניין: &quot;rescue and firefighting&quot; לגבי &quot;extinguishing agents&quot; ולפרק השני בחלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לגבי &quot;level of protection to be provided&quot;:
:: (1) חומר כיבוי עיקרי {{מוקטן|(principal)}} וחומר כיבוי משלים {{מוקטן|(complementary)}}, מסוג, בכמות, ובמאפיינים מתאימים לכיבוי שריפה, לפי [[סימן זה]];
:: (2) מלאי משלים {{מוקטן|(reserve supply)}} של חומר כיבוי עיקרי וחומר כיבוי משלים;
:: (3) מים בכמות מספקת לייצור קצף {{מוקטן|(foam)}}.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) כמות תרכיז הקצף {{מוקטן|(foam concentrate)}} בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש מספיקה לפריקה של 2 מנות {{מוקטן|(loads)}} תמיסת קצף {{מוקטן|(foam solution)}}, לפחות;
:: (2) קיימת אספקת מים נוספים {{מוקטן|(supplementary water supplies)}}, לשם חידוש מהיר של מלאי המים לשימוש כלי הרכב המשמשים לכיבוי אש באתר אירוע חירום;
:: (3) אם הוא צופה עיכוב משמעותי בחידוש מלאי חומרי הכיבוי והמים הנדרשים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - הוא הגדיל את כמות המלאי המשלים הנדרש לפי תקנת משנה (א) לפי תהליכי ניהול סיכונים שביצע, לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]];
:: (4) קצב הפריקה של תמיסת הקצף בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;minimum usable amounts of extinguishing agents&quot; בנספח 14, בשים לב לקטגוריית שדה התעופה.

@ 142. ציוד מתאים להצלה וכיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
: (1) המספר המזערי של כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש בשדה תעופה הוא לפי נספח 14 לעניין &quot;number of rescue and firefighting vehicles&quot;, ולפי קטגוריית שדה התעופה;
: (2) קיים ציוד הצלה וכיבוי אש מתאים לקטגוריית שדה התעופה בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, לפי החלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לעניין &quot;guidance material related to rescue equipment carried on RFF vehicles&quot;;
: (3) למי שנמנה עם כוח האדם המשמש להצלה ולכיבוי אש יש ביגוד מגן וציוד נשימה, המאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה יעילה.

@ 143. זמן תגובה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) זמן התגובה של כלי הרכב המשמש להצלה ולכיבוי אש הראשון שמגיב לקריאה, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, לא עולה על שלוש דקות לגבי כל חלק של אזור התנועה, ובכלל זה כל נקודה לאורכו של מסלול בשדה התעופה;
:: (2) הוא סיפק לכוחות ההצלה וכיבוי האש נהלים, הדרכה וציוד, שיאפשרו את עמידתם בזמן התגובה כאמור בפסקה (1) גם כשלא מתקיימים תנאי ראות ומשטח מיטביים, בדגש על זמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, בקירוב האפשרי;
:: (3) כלי רכב המשמש להצלה ולכיבוי אש, שאינו כלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה, הנדרש להבטיח המשכיות של קצב הפריקה {{מוקטן|(continuous agent application)}}, כמפורט בטבלה שעניינה: &quot;minimum usable amounts of extinguishing agents&quot; בנספח 14, מגיע לאתר אירוע החירום בתוך ארבע דקות לכל היותר מהקריאה הראשונה לשירותי ההצלה וכיבוי האש.
: (ב) בעל רישיון יקיים שיטה של תחזוקה מונעת {{מוקטן|(preventive maintenance)}} לגבי הציוד המשמש להצלה ולכיבוי אש, ובכלל זה כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, כדי להבטיח באופן מתמשך את יעילות הציוד ואת העמידה בזמן התגובה הנדרש לפי תקנה זו.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;זמן תגובה&quot; - משך הזמן שתחילתו בקריאה הראשונה לשירותי הצלה וכיבוי אש וסופו בכך שכלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה נמצא בעמדה מתאימה למתן מענה לאירוע החירום, כשהוא פורק קצף בשיעור של 50% מקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]] לפחות;
::- &quot;תנאי ראות ומשטח מיטביים&quot; - בהתקיים אלה: שעות היום, ראות טובה, העדר משקעים והעדר זיהום על פני הדרך המשמשת את כוחות ההצלה וכיבוי האש.

@ 144. דרכי גישה בחירום
: (א) בעל רישיון יקיים דרכי גישה בחירום בשדה התעופה, לשימוש כוחות הצלה וכיבוי אש, באופן שיאפשר עמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר, ולפי תקנה זו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בדרכי הגישה בחירום שהוא מקיים לפי תקנת משנה (א) מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הן מקוימות, בשטח שדה התעופה לפחות;
:: (2) הן מסוגלות לשאת את העומס שצפוי ליצור כלי הרכב הכבד ביותר שצפוי להשתמש בהן;
:: (3) הן בנות-שימוש בכל תנאי מזג האוויר;
:: (4) בתוך מרחק של 90 מטרים ממסלול, הן כך שנמנעת שחיקה של פני השטח וחדירה של עצמים זרים למסלול;
:: (5) הן פנויות ממכשולים, כך שכלי הרכב הגבוה ביותר שצפוי להשתמש בהן יכול לנוע על גביהן בחופשיות;
:: (6) משטחיהן שלא מובחנים מסביבתן, מסומנים באמצעות מסמנים שממוקמים במרחק של 10 מטרים זה מזה; [[תקנה 84(1) ו-(2)]] תחול לגבי מסמנים כאמור;
:: (7) אם שטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול מופרד בגדר משדה התעופה - מובטחת גישה מהירה לשטח זה, באמצעות שער או אמצעי אחר.
: (ג) בעל רישיון יכלול בתוכנית החירום שהוא מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]], הערכה לגבי היכולת של כוחות ההצלה וכיבוי האש, לרבות הגורמים המסייעים, לעמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר לשטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול, אף אם אינו בשטח שדה התעופה.

@ 145. תחנות כיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה [[בתקנה 143]] לעניין זמן התגובה;
: (2) תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול;
: (3) בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה:
:: (א) הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה;
:: (ב) הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי;
:: (ג) הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת.

@ 146. מערכת תקשורת ומערכת הזעקה
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן קיימות בו מערכות אלה:
: (1) מערכת תקשורת ייעודית שמקשרת בין אלה:
:: (א) תחנות כיבוי האש;
:: (ב) מגדל הפיקוח;
:: (ג) כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש;
: (2) מערכת הזעקה {{מוקטן|(alerting system)}} לצוותי ההצלה וכיבוי האש, שאותה ניתן להפעיל מכל תחנת כיבוי אש בשדה התעופה או ממגדל הפיקוח.

@ 147. כוח אדם נדרש למתן שירותי הצלה וכיבוי אש
: (א) בעל רישיון יבטיח כי כוח האדם המשמש במתן שירותי הצלה וכיבוי אש מאומן כראוי לביצוע תפקידיו בצורה יעילה, לפי תוכנית אימונים שהגדיר בעל הרישיון לפי תקנה זו.
: (ב) תוכנית האימונים לפי תקנת משנה (א) תכלול את אלה:
:: (1) את העניינים המפורטים בהוראות צרופה א' לעניין: &quot;rescue and firefighting services&quot;, לגבי &quot;training&quot;;
:: (2) אימונים באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, ובכלל זה שריפות מוזנות דלק בלחץ {{מוקטן|(pressure-fed fuel fires)}}, לפי סוגי כלי הטיס וציוד ההצלה וכיבוי האש שבשימוש בשדה התעופה;
:: (3) אימון בביצועי אנוש {{מוקטן|(human performance)}}, ובכלל זה עבודת צוות {{מוקטן|(team coordination)}}.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בעת פעילות כלי טיס בשדה התעופה, מתקיימים אלה:
:: (1) עומד לרשותו כוח אדם מאומן כאמור בתקנת משנה (א), במספר לפי מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}} שבספר העזר המבצעי;
:: (2) כוח האדם העומד לרשותו זמין באופן מיידי להפעלת כלי הרכב והציוד המשמשים להצלה ולכיבוי אש במלוא יכולתם {{מוקטן|(maximum capacity)}}, ובכלל זה פריסת קווי מים {{מוקטן|(hand lines)}}, סולמות וציוד אחר המשמש ברגיל למתן שירותי הצלה וכיבוי אש לגבי כלי טיס;
:: (3) כוח האדם העומד לרשותו פרוס בדרך המבטיחה את אלה:
::: (א) עמידה בזמן התגובה כאמור [[בתקנה 143]];
::: (ב) פריקה רציפה של חומרי כיבוי ומים בקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]].

=== סימן ד': פינוי כלי טיס ===

@ 148. פינוי כלי טיס
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הוא מינה אחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס כאמור, לפי החלק החמישי למסמך 9137;
:: (2) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) הוא הכין ומיישם תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו לפי תקנת משנה (ב);
::: (ב) הוא וידא כי למפעיל האווירי של כלי הטיס שעתיד לפעול בשדה התעופה יש תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו; על תוכנית כאמור תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים וכך שבמקום &quot;כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול&quot; ייקרא &quot;כלי הטיס שצפוי המפעיל האווירי להפעיל&quot;.
: (ב) תוכנית לפינוי כלי טיס תהיה מבוססת על מאפייני כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול בשדה התעופה, ותכלול, בין השאר, את אלה:
:: (1) רשימה של הציוד ושל כוח האדם, שצריכים להיות זמינים לשם פינוי כלי טיס כאמור;
:: (2) הסדרים לקליטה מהירה של ציוד כאמור, שמקורו אינו בעל הרישיון.

=== סימן ה': צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים ===

@ 149. תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, לפי החלק השלישי למסמך 9137; ולפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;Wildlife hazard management&quot;, התוספות שלו שעניינן: &quot;wildlife control training&quot; ו-&quot;wildlife incident reporting criteria&quot;, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;land use on and around aerodromes&quot;, ובכלל זה -
:: (1) יאסוף מידע לגבי הימצאות בעלי חיים שיכולים להוות סיכון אפשרי לפעילות כלי טיס בשדה התעופה או בקרבתו ובדבר פגיעת בעלי חיים בכלי טיס ממקורות שונים, ובכלל זה עובדי בעלי הרישיון, מפעילים אוויריים, מי שמספקים שירותים בשדה התעופה וגורמים אחרים הנוגעים בדבר;
:: (2) יתעד בצורה מפורטת מידע כאמור ויעבירו למנהל לפי דרישתו;
:: (3) יקיים תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי הסיכון הנובע ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו;
:: (4) יערוך הדרכות לכוח האדם שהוא מעסיק בפעילות שעניינה צמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, ובכלל זה קיום תהליכי ניהול הסיכונים בעניין כאמור בפסקה (3);
:: (5) יפעל לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו, באמצעות נקיטת פעולות למזעור ההסתברות להתנגשות בין בעלי חיים לבין כלי טיס, ובכלל זה אלה:
::: (א) הרחקת ציפורים ובעלי חיים אחרים משדה התעופה;
::: (ב) הרתעת ציפורים ובעלי חיים אחרים מפני כניסה לשדה התעופה;
::: (ג) מניעת היווצרות תנאים העלולים למשוך בעלי חיים לשדה התעופה, ובכלל זה למנוחה, קינון או תזונה;
::: (ד) העברה מהירה של מידע הנוגע למפגעי בעלי חיים לגורמים שייכים לעניין, ובכלל זה למגדל הפיקוח;
:: (6) יקיים פגישות עיתיות עם בעלי עניין בשדה התעופה ומחוצה לו, שלדעתו צריכים להיות מעורבים בצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים; בפגישות כאמור ישתף בעל הרישיון את בעלי העניין במידע שבידיו וכן יפעל לקבלת מידע מתאים שבידיהם.
: (ב) בעל רישיון ינקוט את הפעולות האלה לשם מניעת הקמה או הסרה של שימוש קרקע אסור בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, אלא אם כן שוכנע שאין זה סביר ששימוש הקרקע האסור ייצור סיכון כתוצאה ממפגעי בעלי חיים:
:: (1) ינטר את סביבת שדה התעופה הקרובה, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
:: (2) ינטר תוכניות, שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
:: (3) יגיש התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (4) ינקוט פעולות משפטיות לשם מניעת שימוש קרקע אסור או הסרתו;
:: (5) יידע את המנהל על שימוש קרקע אסור ועל הפעולות שנקט לפי פסקאות משנה (3) ו-(4), ועל הצלחתן בהקדם האפשרי;
:: (6) לגבי שימוש קרקע אסור שלא ניתן למנוע את הקמתו או להסירו - יעריך ויצמצם את הסיכון לכלי טיס כתוצאה ממנו, ככל האפשר, באמצעות מערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]].
: (ג) בתקנת משנה זו (([צ&quot;ל: בתקנה זו])) -
::- &quot;אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים&quot; - אזור שהוגדר בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה, שבו קיימות מגבלות לגבי שימושי הקרקע המותרים, שתכליתן למניעת מטרדי בעלי חיים;
::- &quot;שימוש קרקע אסור&quot; - כל שימוש בקרקע שנאסר בקרבת שדה תעופה, בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה.

=== סימן ו': שירותי ניהול רחבה ===

@ 150. שירותי ניהול רחבה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת שנפח התנועה בשדה התעופה או נסיבות ההפעלה בשדה התעופה מחייבים זאת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יספק בעל רישיון שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן זה]].
: (ב) שירותי ניהול רחבה יסדירו את המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Apron safety&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;airside vehicle rules&quot; והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;dissemination of information to apron users&quot;:
:: (1) תנועה ברחבה, במטרה למנוע התנגשות בין כלי טיס ובין כלי טיס לבין כלי רכב או מכשולים אחרים;
:: (2) כניסה של כלי טיס לרחבה ויציאה של כלי טיס מרחבה;
:: (3) ניהול בטיחות ברחבה, ובכלל זה -
::: (א) הקצאת עמדות חניה לכלי טיס בשים לב למאפייני העמדות וכלי הטיס;
::: (ב) שירותי הכוונת חניה {{מוקטן|(marshalling service)}};
::: (ג) הובלת כלי טיס {{מוקטן|(follow-me (leader vehicle))}};
::: (ד) הגנה מפני הדף סילון {{מוקטן|(jet blast/blast precautions)}};
::: (ה) ניקוי רחבות;
::: (ו) התנעת כלי טיס, גרירתם או דחיפתם לאחור {{מוקטן|(pushback)}};
::: (ז) תנועת כלי רכב ברחבה;
::: (ח) תפעול גשרים להולכת נוסעים לכלי הטיס {{מוקטן|(operation of air bridges)}};
::: (ט) משמעת המשתמשים ברחבה {{מוקטן|(apron discipline)}};
::: (י) הפצת מידע בנוגע למגבלות הפעלה ברחבה;
::: (יא) תדלוק כלי טיס, ובכלל זה תדלוק כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו;
::: (יב) שימוש במערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), אם ישים.
: (ג) שירותי ניהול רחבה יסופקו בידי אחד מאלה או בדרך של שילוב ביניהם:
:: (1) מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
:: (2) בעל הרישיון;
:: (3) גורם מטעם בעל הרישיון.
: (ד) אם מגדל הפיקוח אינו מספק את שירותי ניהול הרחבה, בעל הרישיון יעשה את אלה:
:: (1) יקיים נהלים לעניין העברת האחריות לניהול תנועת כלי הטיס בין מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה לבין מגדל הפיקוח של שדה התעופה בצורה מסודרת ומתואמת;
:: (2) יפקח על יישום הנהלים כאמור בפסקה (1) בפועל.
: (ה) בשדה תעופה שבו מסופקים שירותי ניהול רחבה לפי תקנת משנה (ג)(1) או (3), לא יתיר בעל הרישיון את אספקת שירותי ניהול הרחבה, אלא אם כן לרשות מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה עומדים אמצעים מתאימים למתן שירותי ניהול רחבה, ובכלל זה אמצעי תקשורת.

@ 151. הוראות לגבי ניהול הרחבה
: (א) בעל רישיון יבטיח את אלה:
:: (1) כי בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, מוגבל מספר כלי הרכב והאנשים המורשים לפעול ברחבה למזער ההכרחי, והכול לפי מסמך 9476;
:: (2) כי לכלי רכב המשמשים צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום ניתנת עדיפות על פני כל תנועה אחרת;
:: (3) כי כלי רכב הפועל ברחבה נותן זכות קדימה לאלה:
::: (א) לכלי רכב המשמש צוותי חירום;
::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה;
:: (4) כי הקצאת רחבה או עמדת חניה לכלי טיס תבוצע רק אם היא תואמת לגודל ולמאפייני כלי הטיס, ובהתחשב באלה:
::: (א) עזרים לעמדת חניה;
::: (ב) תשתיות המשמשות את עמדת החניה;
::: (ג) קרבה לתשתיות;
::: (ד) כלי טיס חונים בעמדות חניה סמוכות;
::: (ה) התניות להקצאת עמדות חניה;
::: (ו) הגנה מהדף סילון והדף מדחפים {{מוקטן|(propeller wash)}};
:: (5) כי במקרים שבהם נדרש להקצות מקום חניה לכלי טיס בשדה, שאינו עמדת חניה או חלק מרחבה מבוצע ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]];
:: (6) כי מסופקת הנחיה לכלי טיס שנכנס לעמדת חניה או יוצא ממנה, באמצעות מערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או סימונים;
:: (7) כי קיים בספר העזר המבצעי נוהל לגבי עצירת חירום לכלי טיס מסיע בעמדת חניה, המנחה כיצד להורות לכלי הטיס לעצור באופן מיידי במקרה שבו הבטיחות נפגעת;
:: (8) כי נמנעת התקרבות אנשים לכלי הטיס, למעט אנשים שמסייעים לכלי הטיס בכניסה לעמדה או ביציאה ממנה, כל עוד אורות מניעת התנגשות (anti-collision lights) של כלי הטיס ומנועי כלי הטיס פועלים;
:: (9) כי כלי טיס חונה יעוגן, כך שתימנע תזוזה לא רצויה שלו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון עמדת חניה אלא אם כן היא מנוטרת חזותית {{מוקטן|(visually monitored)}}, על ידי אדם הממוקם בעמדה או באופן מרוחק, כדי להבטיח כי המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]] נשמר.

@ 152. מתן שירותי קרקע
: (א) לא יתיר בעל רישיון נתינה של שירותי קרקע לכלי טיס, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) שירותי הקרקע ניתנים בידי אחד מאלה:
::: (א) בעל הרישיון;
::: (ב) המפעיל האווירי של כלי טיס;
::: (ג) ספק שירות שבעל הרישיון אישר לכך;
:: (2) ציוד כיבוי וכוח אדם מיומן בהפעלתו המספיקים להתערבות ראשונית {{מוקטן|(initial intervention)}} לפחות במקרה של שריפת דלק {{מוקטן|(fuel fire)}}, זמינים, באופן מיידי;
:: (3) קיים אמצעי המאפשר, במקרה של שרפה או שפך דלק משמעותי {{מוקטן|(major fuel spill)}}, להזעיק באופן מהיר את שירותי ההצלה וכיבוי האש.
: (ב) לא יתדלק בעל רישיון כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו ולא יתיר תדלוק כלי טיס כאמור, אלא אם כן מתקיימות הוראות החלק הראשון למסמך 9137 לעניין זה, ובכלל זה שציוד על הקרקע, לרבות כלי רכב, ממוקם כך שבמקרה חירום -
:: (1) ניתן לעשות שימוש במספר מספיק של פתחי יציאה מכלי הטיס, כך שמתאפשר פינוי מהיר;
:: (2) קיימת דרך מילוט פנויה מכל אחד מפתחי היציאה מכלי הטיס כאמור בפסקה (1).

=== סימן ז': תנועת כלי רכב באזור התנועה ===

@ 153. שמירת הוראות לפי [[פקודת התעבורה]]
: אין [[בסימן זה]] כדי לגרוע מההוראות לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 154. חובות בעל רישיון
: (א) לא יתיר בעל רישיון לאדם לנהוג כלי רכב באזור התנועה אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף, בכתב, שנתן לו לפי תקנה זו.
: (ב) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה אלא אם כן הוא מקיים שיטה לניהול היתרי הנהיגה שהוא נותן; שיטה כאמור תכלול הוראות ונהלים בעניינים האלה, הכול לפי התפקידים שעל מבקש היתר נהיגה או בעל היתר נהיגה, לפי העניין, לבצע באזור התנועה, ולפי הוראות צרופה א' לעניין &quot;Operators of vehicles&quot;, ולהוראות החלק השני למסמך 9981 שעניינן &quot;Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements&quot;, והתוספות להוראות אלה שעניינן &quot;framework for an airside vehicle driver training programme‏&quot;, &quot;airside roads and aprons - ADP‏&quot;, &quot;movement area permit&quot;, ו-&quot;airside driver permit records&quot;:
:: (1) אמות המידה למתן היתר נהיגה ולשלילתו;
:: (2) ההדרכה וההכשרה הנדרשות לשם קבלת היתר נהיגה או לשם חידושו;
:: (3) הרשומות שעל בעל הרישיון לקיים ולשמור לעניין זה.
: (ג) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה לאדם, אלא אם כן אותו אדם עומד באמות המידה למתן היתר נהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1) וקיבל הדרכה והכשרה כאמור בתקנת משנה (ב)(2), ולפי התפקידים שעליו לבצע.
: (ד) בעל רישיון הנותן היתר נהיגה יקצוב את תוקפו בזמן; לא יחדש בעל רישיון היתר נהיגה אלא כן מבקש חידושו הודרך והוכשר לפי תקנת משנה (ב)(2).
: (ה) בעל רישיון יורה דרישות מפורטות לעניין מצב כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה ותחזוקתם, יפרסמן בקרב מי שמפעיל כלי רכב וציוד באזור התנועה ויוודא את קיומן, בעניינים האלה:
:: (1) סימונם, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם;
:: (2) בדיקה עיתית של תקינותם;
:: (3) תיקון ליקויים שהתגלו בהם.

@ 155. חובות נהג כלי רכב
: (א) לא ינהג אדם כלי רכב באזור התנועה, אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף שניתן לו לפי [[תקנה 154]].
: (ב) לא ינהג אדם כלי רכב, בכל אחד מאלה:
:: (1) באזור התמרון - אלא לפי הוראות מגדל הפיקוח;
:: (2) ברחבה - אלא לפי הוראות מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']].
: (ג) נהג של כלי רכב יבצע את אלה:
:: (1) יקים קשר רדיו דו-כיווני, טרם כניסה -
::: (א) לאזור התמרון - עם מגדל הפיקוח, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) הוא מלווה בכלי רכב אחר שמקיים קשר רדיו דו-כיווני כאמור;
:::: (2) הוא פועל לפי הסדר שהוחלט מראש בינו לבין מגדל הפיקוח לעניין זה;
::: (ב) לרחבה - עם מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו' לפרק זה]], אם הורה זאת בעל הרישיון לגבי הרחבה כאמור;
:: (2) יימצא בהאזנה מתמשכת לתדר שהוקצה לו בכל משך שהייתו באזור התמרון או ברחבה כאמור;
:: (3) אם הוא פועל או מתכוון לפעול באזור התמרון - ישדר בחזרה {{מוקטן|(Readback)}} למגדל הפיקוח הוראות בענייני בטיחות {{מוקטן|(safety-related)}} שקיבל ממגדל הפיקוח, במלואן, מייד לאחר קבלתן ממגדל הפיקוח וטרם ביצוען, ובכלל זה בכל אחד מהעניינים האלה:
::: (א) הוראות עצירה לפני מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
::: (ב) הוראות כניסה למסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
::: (ג) הוראות חציית מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול.
: (ד) נהג כלי רכב באזור התנועה יבצע את אלה:
:: (1) יציית לאלה:
::: (א) לסימונים ולשלטים בשדה התעופה אלא אם כן הורשה לפעול אחרת -
:::: (1) באזור התמרון - בידי מגדל הפיקוח;
:::: (2) ברחבה - בידי מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']];
::: (ב) לתאורות בשדה התעופה;
:: (2) ייתן זכות קדימה לפי הוראות אלה:
::: (א) לכלי רכב המשמשים צוותי חירום;
::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה.
: (ה) נהג כלי רכב שיש לו ספק לגבי מיקומו המדויק באזור התמרון, יבצע את אלה באופן מיידי, וכפי סדרם:
:: (1) יודיע למגדל הפיקוח על נסיבות האירוע ובכלל זה על כך שאינו יודע את מיקומו המדויק, וכן ידווח את המיקום המדויק האחרון הידוע לו;
:: (2) בד בבד עם מסירת ההודעה למגדל הפיקוח, ואלא אם כן הורה לו מגדל הפיקוח אחרת - יפנה את המסלול, מסלול ההסעה או כל חלק אחר מאזור התמרון, באופן מהיר למרחק בטוח ככל האפשר, ולאחר מכן;
:: (3) יעצור את כלי הרכב.

=== סימן ח': מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית ===

@ 156. קיום מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מופעלת בשדה התעופה מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system - SMGCS)}}, לפי [[סימן זה]] (להלן [[בסימן זה]] - מערכת SMGCS).
: (ב) מערכת SMGCS תהיה לפי מסמך 9476 ומסמך 9830.

@ 157. תיכון המערכת
: (א) מערכת SMGCS תתוכן לפי הוראות אלה:
:: (1) בהתחשב באלה:
::: (א) עומס התעבורה האווירית;
::: (ב) תנאי הראות שבהם מיועד שדה התעופה לפעול;
::: (ג) הצורך לסייע לטייס בהתמצאות בשדה התעופה;
::: (ד) מורכבות מתווה שדה התעופה;
::: (ה) תנועת כלי רכב בשדה התעופה;
:: (2) כך שתסייע במניעת -
::: (א) חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול פעיל;
::: (ב) התנגשות, בכל חלק של אזור התנועה -
:::: (1) בין כלי טיס;
:::: (2) בין כלי טיס וכלי רכב או עצמים.
: (ב) רכיבי העזרים החזותיים של מערכת SMGCS - הסימונים, השלטים והתאורות - יענו על [[סימן ב פרק ד|סימנים ב']], [[סימן ג פרק ד|ג']] [[סימן ה פרק ד|ו-ה' לפרק ד']], לפי העניין.

@ 158. מערכת עקיבה אחר תנועה קרקעית
: בעל רישיון יקיים, כחלק ממערכת SMGCS, מערכת עקיבה {{מוקטן|(surveillance)}} אחר התנועה הקרקעית באזור התמרון, לפי הוראות אלה:
: (1) היא תקוים -
:: (א) בשדה תעופה המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-350 מטרים;
:: (ב) בשדה תעופה שלא כאמור בפסקת משנה (א), אם בעל הרישיון נוכח לדעת שצפיפות התנועה והתנאים שבהם מופעל שדה התעופה אינם מאפשרים לקיים בצורה בטוחה את סדירות רצף התנועה {{מוקטן|(regularity of traffic flow)}} בשדה התעופה באמצעות נהלים או אמצעים אחרים, או אם הורה לו המנהל לקיים מערכת עקיבה כאמור;
: (2) היא טעונה את אישור המנהל בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]], כתנאי לקיומה.

=== סימן ט': צוות בטיחות מסלול ===

@ 159. צוות בטיחות מסלול
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) הוא מקיים צוות בטיחות מסלול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Runway safety&quot;, התוספת להוראות אלה שעניינה: &quot;runway safety team terms of reference and composition&quot;, והצרופות להוראות אלה שעניינן: &quot;best practices guide for &quot;hot spots&quot; identification, removal and promulgation‏&quot;, &quot;runway safety event causal factors&quot;, ו-&quot;suspension or closure of runway operations&quot;;
: (2) הוא מפקח אחר האופן שבו פועל צוות בטיחות המסלול, במטרה לוודא כי הוא מקיים את חובותיו לפי [[סימן זה]];
: (3) הוא מינה אדם בעל ידע וניסיון מתאימים בניהול בטיחות ובהפעלת שדה תעופה, לתפקיד מנהל צוות בטיחות מסלול, שיהיה אחראי כלפי בעל הרישיון לביצוע תפקידי צוות בטיחות המסלול.

@ 160. צוות בטיחות מסלול - הרכבו, תפקידיו ואחריותו
: (א) מנהל צוות בטיחות מסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1) או מספקים בהם שירותים, ובכלל זה בכל פעם שבה ספק שירות או גורם כאמור משתנה, מתחלף או נוסף, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות בטיחות המסלול (להלן בתקנה זו - הגופים המיוצגים); בכלל זה מנהל צוות בטיחות המסלול יפנה לגופים כמפורט להלן, לפי מאפייני הפעילות בשדה:
:: (1) המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה;
:: (2) ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה;
:: (3) מי שמספק שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה;
:: (4) היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה;
:: (5) היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה;
:: (6) היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה;
:: (7) מגדל הפיקוח בשדה התעופה;
:: (8) איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה.
: (ב) גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול, יוודא כי התמלאו בנציגו הוראות [[תקנה 7(ה) לתקנות המנ&quot;ב]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מנהל צוות בטיחות מסלול -
:: (1) יורה על נוהלי עבודת צוות בטיחות המסלול, והם ייכללו בספר המנ&quot;ב של בעל הרישיון;
:: (2) יכנס את צוות בטיחות המסלול אחת לשישה חודשים לפחות.
: (ד) צוות בטיחות מסלול, יעשה את אלה באופן מתמשך:
:: (1) יתריע לפני בעל הרישיון ולפני הגופים המיוצגים, לפי העניין, על סיכונים בטיחותיים הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון כמפורט להלן, ויפתח אמצעי אפחות סיכון לסיכונים בטיחותיים כאמור:
::: (א) חדירה למסלול {{מוקטן|(runway incursion)}};
::: (ב) סטייה מחוץ לגבולות מסלול {{מוקטן|(runway excursion)}};
::: (ג) הימצאות גופים זרים {{מוקטן|(FOD)}} באזור התמרון;
::: (ד) מפגעים הקשורים לבעלי חיים {{מוקטן|(wild life hazard)}};
:: (2) יערוך ויקיים תוכנית בטיחות מסלול, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;runway safety team terms of reference and composition&quot;, והצרופות לתוספות אלה שעניינן: &quot;best practices guide for &quot;hot spots&quot; identification, removal and promulgation‏&quot;, &quot;runway safety event causal factors&quot;, ו-&quot;suspension or closure of runway operations&quot;, שתכלול תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי כלל הסיכונים הבטיחותיים כאמור, ובכלל זה יעשה את אלה:
::: (א) יפתח ויקיים תהליכים -
:::: (1) לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים;
:::: (2) לניתוח סיכונים בטיחותיים הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים;
::: (ב) ימליץ לגופים המיוצגים על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחר מימוש המלצותיו;
::: (ג) יפעל לאיתור אזורי סיכון {{מוקטן|(hot spots)}} ולהבאתם לפרסום בידי בעל הרישיון במסגרת שירותי המידע התעופתי;
:: (3) יפעל להתאמה בין המנ&quot;ב של שדה התעופה לבין המנ&quot;ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ&quot;ב לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי סיכונים בטיחותיים כאמור בפסקה (1);
:: (4) יפתח תוכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול, ויעקוב אחר ביצוע הדרכות לפיהן; תוכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו הוראות בקשר לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם.
: (ה) בתקנה זו, &quot;אמצעי אפחות סיכון&quot;, &quot;מנ&quot;ב&quot;, &quot;מפגע בטיחות&quot;, &quot;ניהול סיכוני בטיחות&quot;, &quot;סיכון בטיחותי&quot;, &quot;ספק שירות&quot; ו&quot;ספר מנ&quot;ב&quot; - כהגדרתם [[בתקנות המנ&quot;ב]].

=== סימן י': גידור ===

@ 161. גידור
: בעל רישיון יקיים -
: (1) גדר שתמנע כניסה לאזור התנועה של בעלי חיים גדולים מספיק כדי להוות מפגע בטיחותי לכלי טיס;
: (2) גדר שתרתיע את מי שלא הורשה לכך מפני כניסה מקרית או מכוונת לחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור, ותמנע כניסה כאמור;
: (3) חסימת תעלות, מנהרות וכיוצא באלה, לרבות באמצעות סורגים, אם נדרש למניעת כניסה של בעלי חיים או אנשים באמצעותן לאזור התנועה ולחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור.

@ 162. מיקום גדר
: בעל רישיון ימקם גדר כאמור [[בתקנה 161]] כך שתפריד בין אזור התנועה והחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור לבין חלקים בשדה התעופה הפתוחים לכלל הציבור.

@ 163. הגנה על מיתקנים מחוץ לשדה התעופה
: בעל רישיון יקיים אמצעי הגנה מתאימים להרתעת מי שלא הורשה לכך, מפני כניסה מקרית או מכוונת למיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הממוקמים מחוץ לשדה התעופה ולמניעת כניסה כאמור.

@ 164. סביבת הגדר
: בעל רישיון יקיים, משני צידי הגדר, מתחם שיאפשר גישה לאנשי תחזוקה ותפעול של שדה התעופה, אם הדבר נדרש לביצוע תפקידם.

@ 165. הארת הגדר וסביבתה
: אם קיימות תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה, בעל הרישיון יוודא שהן יפעלו בעוצמה המזערית הנדרשת לשם קיום תכליתן, ויהיו כך שלא יגרמו לפגיעה בבטיחות הטיסה, ובכלל זה גרימת בלבול בינן לבין תאורות תעופתיות, או סנוור טייס.

@ 166. הגנה מפני הדף סילון
: בעל רישיון יקיים הסדרים להגנה על בני אדם ורכוש בשדה התעופה וסביבתו מפני הדף סילון של מנועי כלי טיס.

=== סימן י&quot;א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ===

@ 167. מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ומאפייניה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי הדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול לפי צרופה א' לעניין &quot;autonomous runway incursion warning system (ARIWS)&quot;, לא יפעיל את שדה התעופה אלא אם כן הוא מפעיל בו מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול {{מוקטן|(autonomous runway incursion warning system (ARIWS)}}, להלן [[בסימן זה]] - מערכת ARIWS), ובלבד שהמנהל אישר לו אותה בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]].
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מערכת ARIWS אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות הכלולות בה מתוכנות {{מוקטן|(designed)}} כך שהן עונות על [[סימן ה' לפרק ד']];
:: (2) היא מגלה באופן אוטונומי -
::: (א) התהוות של חדירה אפשרית למסלול {{מוקטן|(potential incursion)}};
::: (ב) שימוש של כלי טיס במסלול בהמראה או בגישה סופית לנחיתה;
:: (3) היא מספקת אזהרה על אירוע כאמור בפסקה (2) לצוות הטיסה של כלי טיס או לנהג כלי רכב השייך לעניין;
:: (4) היא מופעלת ונשלטת באופן עצמאי ובלתי תלוי בכל עזר חזותי אחר בשדה התעופה;
:: (5) היא תהיה כך שתקלה בה, מלאה או חלקית, לא תפריע לפעילות הרגילה של שדה התעופה ובכלל זה שיהיה ניתן לכבותה, באופן מלא או חלקי, ממגדל הפיקוח.

@ 168. פרסום מידע לגבי מערכת ARIWS
: (א) הותקנה מערכת ARIWS בשדה התעופה, ימסור בעל הרישיון לפרסום בשירותי המידע התעופתי מידע בדבר מאפייניה, מצבה, האזהרה שהיא נועדה לספק בכל מצב, סיכונים אפשריים לטייסים ונהגי כלי רכב לגבי הבנה שגויה של האזהרות כאמור, למנהל וליחידת נת&quot;א המורשית לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי לפי [[סעיף 84(ב) לחוק]].
: (ב) בעל רישיון ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א) במסגרת המידע לגבי &quot;מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system and markings)}}&quot; שעליו למסור לפי [[תקנה 18(א)(4)(ט) לתקנות המידע]].

=== סימן י&quot;ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני ===

@ 169. איסור העסקת מי שלא קיבל הדרכת חומרים מסוכנים
: לא יעסיק בעל רישיון עובד, ולא יתיר לאחר להעסיק עובד, בתפקיד ביטחוני בשדה התעופה אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אחד מאלה, לפי העניין, לפי [[סימן זה]]:
: (1) הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים;
: (2) הדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים.

@ 170. חובת קיום הדרכת חומרים מסוכנים
: בעל רישיון יקיים הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים והדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים, לכל אדם שהוא מעסיק בתפקיד ביטחוני ולכל אדם העוסק מטעמו בתפקיד ביטחוני, לפי תפקידיו ואחריותו של המודרך, ולפי [[תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ&quot;ה-2025]], נספח 18 וההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.

=== סימן י&quot;ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה ===

@ 171. הדרכה לעובדים שבעל הרישיון אינו מעסיק ושלא מועסקים מטעמו
: בעל רישיון יוודא כי עובדים בשדה התעופה, שהוא לא מעסיק ולא מועסקים באמצעות מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, מודרכים בנוהלי השדה החלים עליהם.

@ 172. איסור העסקת מי שלא הודרך לפי תוכנית ההדרכה
: לא יעסיק בעל רישיון עובד, בעצמו או על ידי מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, ולא יתיר העסקת עובד כאמור, בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, אלא אם כן אותו עובד השלים בהצלחה הדרכה לפי [[סימן זה]].

@ 173. הדרכה לעובדים שמעסיק בעל הרישיון או מטעמו
: בעל הרישיון יעשה את כל המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Training&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;demonstrating competence&quot;, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;structure of a training programme&quot; ([[בסימן זה]] - תוכנית הדרכה):
: (1) יקיים הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שהוא מעסיק בשדה התעופה;
: (2) יבטיח קיום של הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שאחר מעסיק מטעמו של בעל הרישיון.

@ 174. מבנה ההדרכה
: לא יקיים בעל רישיון ההדרכה לפי [[סימן זה]] ולא יתיר בעל רישיון קיום הדרכה לפי [[סימן זה]] אלא אם כן היא מתקיימת לפי תוכנית הדרכה שמתקיימות בה הוראות האלה:
: (1) היא מבטיחה שלכל עובד, שמעסיק בעל הרישיון או אחר מטעמו של בעל הרישיון, המשמש בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, יש ידע ומיומנויות מתאימים לביצוע תפקידיו, בהתחשב, בין השאר, במורכבות המטלות שהוא נדרש לבצע במסגרת תפקידו ובסביבת עבודתו;
: (2) היא כוללת את אלה:
:: (א) נהלים לגבי אלה:
::: (1) אופן ביצוע ההדרכה;
::: (2) עיתוי ביצוע ההדרכה;
::: (3) דרכים להבטיח כי לעובד הידע והמיומנות הנדרשים לביצוע תפקידו;
:: (ב) לגבי כל נושא שכלול בה -
::: (1) את יעדי ההדרכה {{מוקטן|(training objectives)}} להגדרת הידע והמיומנות שעל ההדרכה להשיג ולשמר, שיבטיחו שמיומנות העובד הנדרשת מושגת ונשמרת;
::: (2) על בסיס יעדי ההדרכה כאמור בפסקת משנה (1) -
:::: (א) את תכולת ההדרכה;
:::: (ב) את התדירות שבה יש לערוך את ההדרכה;
:::: (ג) את השיטות שישמשו למעקב אחר התקדמות המודרך בהדרכה;
:::: (ד) את עריכת רשומות לתיעוד ביצוע ההדרכה ושמירתן;
::: (3) הדרכה עיונית {{מוקטן|(theoretical training)}};
::: (4) הדרכה מעשית או התנסות מעשית {{מוקטן|(practical or on-the-job training)}};
::: (5) מבחן עיוני או מעשי, לפי העניין, לבחינת ידיעותיו ומיומנותו של המודרך;
::: (6) הוראות לעניין הוכחת יכולת עיתית או הדרכה חוזרת {{מוקטן|(recurrent)}}, עיונית או מעשית, לפי העניין;
::: (7) הדרכת ריענון {{מוקטן|(refresher training)}} שמטרתה להבטיח כי לעובד שנעדר זמן ממושך מתפקידו, ידע ומיומנות עדכניים הנוגעים לתפקידו, הכוללת הדרכה עיונית והדרכה מעשית; בעל הרישיון יפרט את אמות המידה והמשמעות להחלטה מה הוא &quot;זמן ממושך&quot; לעניין זה.

=== סימן י&quot;ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה ===

@ 175. ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו
: (א) בעל רישיון ינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם, לפי ההוראות האלה:
:: (1) לגבי אזור התנועה - בתדירות שתצוין בתוכנית התחזוקה לשדה התעופה לפי [[פרק ו']];
:: (2) לגבי מסלול - נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; בפסקה זו, &quot;שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול&quot; {{מוקטן|(significant change)}} - כמשמעותו בחלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;reporting format using standard runway condition report (RCR)n&quot; ולעניין &quot;runway surface condition assessment and reporting&quot;;
:: (3) לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה - בתדירות שתצוין בנוהל בספר העזר המבצעי.
: (ב) בעל רישיון ינטר את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות כוח אדם שעבר אימון לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור -
:: (1) יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תוכנית אימונים שאישר לו המנהל;
:: (2) יהיה לפי הוראות צרופה א' לעניין &quot;Runway condition report for reporting runway surface condition&quot;.
: (ג) בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו בעקבות ניטור כאמור בתקנת משנה (א), ויעשה כן תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין:
:: (1) dry (יבש);
:: (2) standing water (מים עומדים);
:: (3) wet (רטוב);
:: (4) slippery wet (חלקלק-רטוב).
: (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (4) לתקנת משנה (ג), לפי העניין - יבצע הערכה של היקף הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול.

@ 176. פעולות שיש לנקוט בעקבות ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו
: (א) ניטר בעל הרישיון את אזור התנועה כאמור [[בתקנה 175]], יעשה את אלה:
:: (1) יספק למגדל הפיקוח מידע שיש לו השפעה מבצעית מיידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי המפורטים להלן, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו:
::: (א) התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
::: (ב) שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה;
:: (2) יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו.
: (ב) במילוי חובותיו לפי [[תקנה 175]] ולפי תקנת משנה (א), בעל הרישיון יביא בחשבון גם כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) פעולות בינוי או תחזוקה;
:: (2) משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה;
:: (3) הימצאות זיהום באזור התנועה כאמור [[בתקנה 175(ד)]];
:: (4) סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים במיקום שיוצר סיכון בטיחותי;
:: (5) כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם;
:: (6) כשל של מערכת אספקת הכוח הראשית או המשנית של שדה התעופה.
: (ג) מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל - ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מסוג שלג, קרח, שלוגית {{מוקטן|(slush)}}, כפור או שילוב כלשהו שלהם - יפסיק מיידית את השימוש במסלול.
: (ה) הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ד), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש למגדל הפיקוח, ותקנת משנה (א) תחול בשינויים המחויבים.

=== סימן ט&quot;ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים ===

@ 177. תוכנית לבקרת עצמים זרים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} (בתקנה זו - התוכנית), שמטרתה מניעת היווצרות עצמים זרים והגעתם לאזור התנועה, גילוים, הסרתם והערכת הסיכון הגלום בהם לבטיחות הטיסה, שתכלול הוראות בעניינים האלה, הכול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Foreign object debris (FOD) control&quot;, והתוספות {{מוקטן|(appendix)}} שלו שעניינן: &quot;FOD training‏&quot;, &quot;FOD prevention measures&quot; ו-&quot;FOD detection, removal and evaluation&quot;:
:: (1) הגברת מודעות, הדרכה וחינוך לעניין מניעת עצמים זרים;
:: (2) שיטות לגילוי עצמים זרים באזור התנועה ומיפוי אזורים ופעילויות שעשויים להוות מקור לעצמים זרים, בין השאר כחלק משגרת ניטור משטח אזור התנועה, הכנת עמדת חניה לקליטת כלי טיס והציוד המיועד לשמש לאלה;
:: (3) הסרה מיידית של עצם זר שהתגלה, לפי הסיכון שהוא מהווה להערכת בעל הרישיון, ובכלל זה נוהלי תיאום עם מגדל הפיקוח בעת הסרת עצם זר ממסלול, והציוד המיועד לשמש לכך;
:: (4) איסוף וניתוח מתמשך של מידע הנוגע לעצמים זרים בשדה התעופה לצורך זיהוי מקורות עצמים זרים ומגמות בשכיחותם.
: (ב) בעל רישיון יקיים הערכה מתמשכת של יעילות התוכנית, לרבות תחקור אירועים שבהם התגלה עצם זר באזור התנועה; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, בין השאר בשים לב לתוצרי ההערכה המתמשכת כאמור, יעדכן את התוכנית במטרה לשפר את יעילותה.

@ 178. שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה ובהנחיות ACI
: (א) שונתה הוראה בנספחי האמנה, במסמכים לפי האמנה או בהנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהן, יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
:: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
: (ב) הנוסח המעודכן של הוראות נספחי האמנה, המסמכים שלפי האמנה והנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהם, יופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 179. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ארבעה חודשים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).
: (ב) לגבי שדה תעופה שערב יום פרסומן של תקנות אלה הייתה לו תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה מאושרת - תחילתן של [[תקנות 2(א) ו-(ב)]], ביום הגשת בקשה לשינוי התוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה בעניינים כמפורט [[2|בתקנות האמורות]].

&lt;פרסום&gt; ד' בסיוון התשפ&quot;ו (20 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; מירי רגב שרת התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>6sux4lf1ggbvyufyuh4ju3kk9noikzd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שרי קודש היום</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744063</id>
    <revision>
      <id>3018694</id>
      <timestamp>2026-06-03T20:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הפיוט המשולב */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3018694</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="614" sha1="6l3vtrjck25reba1dkqc4pehvjv6m4g" xml:space="preserve">== הפיוט המשולב ==

שלום {{א|YaakAM}}. 
היות וזהו דף הפיוט ולא דף של מחזור, צורת האמירה המשולבת לא אמור להיות מוצג כאן. מקומו בדף [[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום כיפור/שחרית]]. כמובן שגם אין טעם להציג בפיוט המשולב את נוסח אשכנז המזרחי מכיון שהוא לא נאמר למנהג זה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:00, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>6l3vtrjck25reba1dkqc4pehvjv6m4g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018701</id>
      <parentid>3018694</parentid>
      <timestamp>2026-06-03T20:28:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* הפיוט המשולב */ תגובה</comment>
      <origin>3018701</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="880" sha1="1gsaviw7z5q88pr1uqu0nwyy0uza9js" xml:space="preserve">== הפיוט המשולב ==

שלום {{א|YaakAM}}. 
היות וזהו דף הפיוט ולא דף של מחזור, צורת האמירה המשולבת לא אמור להיות מוצג כאן. מקומו בדף [[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום כיפור/שחרית]]. כמובן שגם אין טעם להציג בפיוט המשולב את נוסח אשכנז המזרחי מכיון שהוא לא נאמר למנהג זה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:00, 3 ביוני 2026 (IDT)

:נכון, וכבר תיקנתי. אבל ברוך הבא לעריכת מאגר הפיוטים, {{א|YaakAM}}. יש הרבה עבודה וכל עזרה חשובה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:28, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>1gsaviw7z5q88pr1uqu0nwyy0uza9js</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744064</id>
    <revision>
      <id>3018710</id>
      <timestamp>2026-06-04T03:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018676] תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3018710</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="478003" sha1="k3j49cc1y9lb9ujo11arjvlxzha80oi" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2046|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|סעיפים 33}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|35(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א)(7)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מאפיינים פיזיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מסלולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מסלולי הסעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עזרים חזותיים לניווט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: מציינים ומערכות איתות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: סימונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שלטים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מסמנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תאורות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: מערכות חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תחזוקת שדה התעופה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: ספר עזר מבצעי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תוכנית חירום לשדה תעופה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: שירותי הצלה וכיבוי אש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: פינוי כלי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: שירותי ניהול רחבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: תנועת כלי רכב באזור התנועה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: צוות בטיחות מסלול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן י|סימן י׳: גידור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יא|סימן י״א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן י״ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן י״ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יד|סימן י״ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חיוני ILS‏“ {{מוקטן|(ILS critical area)}} – אזור סביב מיתקן עזר לטיסה מסוג משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} או מסוג משדר קרן זווית גלישה {{מוקטן|(glide slope)}} שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב תגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנגיעה“ {{מוקטן|(touchdown zone)}} – החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור רגיש ILS‏“ {{מוקטן|(ILS sensitive area)}} – אזור המשתרע אל מעבר לאזור חיוני ILS, שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב עלולה לגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התמרון“ {{מוקטן|(manoeuvering area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התנועה“ {{מוקטן|(movement Area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ומהרחבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נקי ממכשולים“ {{מוקטן|(obstacle free zone)}} – המרחב האווירי מעל מישור גישה פנימי {{מוקטן|(inner approach surface)}}, מישור מעבר פנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ומישור הפסקת נחיתה {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאינו נחדר מאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סיכון“ {{מוקטן|(hot spot)}} – שטח באזור התנועה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום“ {{מוקטן|(emergency)}} – לרבות: אירוע בטיחותי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}}; פעילות חבלנית – ובכלל זה איום בהימצאות פצצה או חטיפת כלי טיס; אירוע המערב חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק}}; שרפה במבנה; אסון טבע; סיכון לבריאות הציבור ובכלל זה הפצה או התפרצות של מחלה מידבקת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי אנוש“ {{מוקטן|(human performance)}} – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות התעופה האזרחית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס הגלגלים“ {{מוקטן|(wheel base)}} – המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כני הנסע הראשיים שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גדר“ – לרבות מחסום מתאים אחר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 161|תקנה 161}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה החלטה“ {{מוקטן|(DH – Decision Height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}, לגבי גובה מפתן המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מזערי להנמכה“ {{מוקטן|(MDH – Minimum Descent Height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}, לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מעל פני הים“ {{מוקטן|(elevation)}} – גובהה של נקודה הנמדד ביחס לגיאואיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה שדה תעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|בתקנות המידע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורמים מסייעים“ – הגורמים שיכולים לסייע בתגובה לאירוע חירום מסוג מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גאואיד“ {{מוקטן|(geoid)}} – המישור שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג A‏“ {{מוקטן|(instrument approach operation type A)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 250 רגל (75 מטרים) או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג B‏“ {{מוקטן|(instrument approach operation type B)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה החלטה הנמוך מ־250 רגל (75 מטרים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך לכלי רכב“ – משטח באזור התנועה המיועד לשמש כלי רכב בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות ACI“ – ספר סימון ושילוט רחבות {{מוקטן|(”apron markings and signs handbook“)}} שפרסם ארגון Airports Council International (ACI), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום“, לגבי אזור התנועה או דרך לכלי רכב {{מוקטן|(contaminant, contamination)}} – לרבות: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן מעבר“, לגבי תאורות {{מוקטן|(switch-over time)}} – משך הזמן הנדרש, במקרה של מעבר בין מקורות אספקת כוח חשמלי {{מוקטן|(power supply changeover)}}, כדי שהעוצמה הממשית של אור הנמדד בכיוון מסוים, שירדה מתחת ל־50% מהעוצמה שבה פעל, תחזור לעוצמה של לפחות 50% מהעוצמה שבה פעל לפני הירידה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור“ – לרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה ואזורים בשדה התעופה שכניסה אליהם עלולה לפגוע בבטיחות הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפוס“, לגבי כלי טיס {{מוקטן|(type)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוח חשמלי משני“ {{מוקטן|(secondary power)}} – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כוח חשמלי ציבורי בלתי תלוי {{מוקטן|(independent public power)}} – תחנת כוח חשמלי, שאינה זו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, המספקת לו חשמל באמצעות תשתית שונה ונפרדת מזו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, כך שהאפשרות של כשל בשני מקורות הכוח החשמלי בעת ובעונה אחת קלושה ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} יחידה או יחידות כוח חלופי {{מוקטן|(standby power unit(s))}} – מקור כוח שממנו ניתן להפיק כוח חשמלי, דוגמת מחוללים מנועיים (”גנרטורים“, engine generators) או מצברים {{מוקטן|(batteries)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוח חשמלי ראשי“ {{מוקטן|(primary power)}} – כוח חשמלי שאינו כוח חשמלי משני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לילה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגדל פיקוח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישור אופקי פנימי“ {{מוקטן|(inner horizontal surface)}}, ”מישור גישה“ {{מוקטן|(approach surface)}}, ”מישור גישה פנימי“ {{מוקטן|(inner approach surface)}}, ”מישור הפסקת נחיתה“ {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ”מישור טיפוס לאחר המראה“ {{מוקטן|(take-off climb surface)}}, ”מישור מעבר“ {{מוקטן|(transitional surface)}}, ”מישור מעבר פנימי“ {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ו”מישור קוני“ {{מוקטן|(conical surface)}} – לפי פרק 4 לנספח 14;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישור הגבלת מכשולים“ {{מוקטן|(obstacle limitation surfaces)}} – כל אחד מאלה: מישור אופקי פנימי, מישור גישה, מישור גישה פנימי, מישור הפסקת נחיתה, מישור טיפוס לאחר המראה, מישור מעבר, מישור מעבר פנימי ומישור קוני, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בשדה התעופה“ – לרבות מיסעה, עזר חזותי, גדר, מערכת ניקוז, מערכת חשמל ומבנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עזר לטיסה“ – למעט מסלול או מסלול הסעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול“ {{מוקטן|(obstacle)}} – עצם, נייח או נייד, או חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מתנשא מעל מישור הגבלת מכשולים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא ניצב מחוץ למישור הגבלת מכשולים, והמנהל לא אישר את הקמתו או את קיומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול חודר“ – מכשול מתוכנן מחוץ לשדה התעופה שצפוי לחדור למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה או מכשול קיים מחוץ לשדה התעופה שחודר למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול“ {{מוקטן|(runway)}} – אזור מלבני בשדה תעופה, המשמש להמראה או לנחיתה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway)}} – דרך בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה, לרבות כל אחד מאלה: מסלול הסעה לפינוי מהיר, נתיב הסעה ברחבה או נתיב הסעה לעמדת חניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה לפינוי מהיר“ {{מוקטן|(rapid exit taxiway)}} – מסלול הסעה המחובר למסלול בזווית כזו המאפשרת למטוס נוחת לפנות את המסלול במהירות גבוהה יותר מזו הניתנת להשגה באמצעות פינוי במסלול הסעה אחר, באופן שמקטין את זמן שהותו על המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול לא־ממוכשר“ {{מוקטן|(non-instrument runway)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת ראייה, או מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר“ {{מוקטן|(instrument runway)}} – אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת“ {{מוקטן|(non-precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ־1,000 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת“ {{מוקטן|(precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג B, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I“;
{{ח:תתת|(2)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II“;
{{ח:תתת|(3)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category I)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ־200 רגל (60 מטרים), ובראות אופקית שלא תפחת מ־800 מטרים או בראות על המסלול שלא תפחת מ־550 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category II)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ־100 רגל (30 מטרים), ובראות על המסלול שלא תפחת מ־300 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category III)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה נמוך מ־100 רגל (30 מטרים) או בלא גובה החלטה, ובראות על המסלול נמוכה מ־300 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 8643“ – מסמך שעניינו ”טיפוסי כלי טיס וכינוייהם“ {{מוקטן|(”Aircraft type designators (Doc 8643)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9137“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לשירותי שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Airport services manual (Doc 9137)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9157“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לתיכון שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Aerodrome design manual (Doc 9157)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9184“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לתכנון שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Airport Planning Manual (Doc 9184)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9476“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית“ {{מוקטן|(”Manual of surface movement guidance and control systems (SMGCS) (Doc 9476)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9829“ – מסמך שעניינו ”חומר מנחה לגבי גישה מאוזנת לניהול רעש מטוסים“ {{מוקטן|{{ח:הערה|(”}}Guidance on the balanced approach to aircraft noise management {{ח:הערה|[sc. (Doc 9829)]“)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9830“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית מתקדמת“ {{מוקטן|(”Advanced surface movement guidance and control systems (A-SMGCS) manual (Doc 9830)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9981“ – מסמך שעניינו ”נהלים לשירותי טיס – שדות תעופה“ {{מוקטן|{{ח:הערה|(”}}PANS-Aerodromes (Doc 9981){{ח:הערה|“)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמן“ {{מוקטן|(marker)}} – עצם הנראה מעל פני השטח, שנועד להצביע על מכשול או להתוות גבול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר התנועות בשעת העומס היומית“ {{מוקטן|(number of movements in the mean busy hour)}} – הממוצע, על פני שנה, של מספר ההמראות והנחיתות בשדה התעופה בשעת העומס היומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת עצירה“ {{מוקטן|(arresting system)}} – מערכת המיועדת ומתוכננת לסייע בהאטת מטוס החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תאורת גישה“ {{מוקטן|(approach lighting system)}} – מערכת תאורות הממוקמת לפני מפתן המסלול ומיועדת לסייע לטייס המבצע גישה לנחיתה במסלול לזהות את המסלול מבעוד מועד ולהגיע אליו בבטחה, שהיא אחת מאלה: מערכת תאורת גישה פשוטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95}}, מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}}, או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III, לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרץ המתנה“ {{מוקטן|(holding bay)}} – אזור בשדה התעופה שאליו ניתן להפנות כלי טיס על הקרקע, לשם המתנה או לשם עקיפה, וזאת במטרה לייעל את התנועה הקרקעית של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול“ {{מוקטן|(threshold)}} – תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול מוזז“ {{מוקטן|(displaced threshold)}} – מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרווח חיצוני בין כני נסע ראשיים“ {{מוקטן|(outer main gear wheel span (OMGWS))}} – המרחק בין הקצוות החיצוניים של גלגלי כני הנסע הראשיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק האצה־עצירה זמין“ {{מוקטן|(accelerate-stop distance available (ASDA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין, ביחד עם אורך שטח העצירה {{מוקטן|(stopway)}} אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק המראה זמין“ {{מוקטן|(take-off distance available (TODA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין ביחד עם אורך השטח הפנוי ממכשולים {{מוקטן|(clearway)}}, אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נחיתה זמין“ {{מוקטן|(landing distance available (LDA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק ריצת המראה זמין“ {{מוקטן|(take-off run available (TORA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחקים מוצהרים“ {{מוקטן|(declared distances)}} לגבי מסלול – אלה: מרחק האצה־עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משואת שדה תעופה“ {{מוקטן|(aerodrome beacon)}} – תאורה, הנראית מכל הכיוונים, באופן מתמשך או לסירוגין, המיועדת לציין את מיקום שדה התעופה מהאוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח פנייה“ {{מוקטן|(runway turn pad)}} – אזור בשדה התעופה, הצמוד למסלול, המשמש כלי טיס לצורך ביצוע פנייה של 180 מעלות על המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משיב אור“ {{מוקטן|(retroreflective)}} – לפי הוראות תוספת מספר 1 לעניין ”retroreflective“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 10“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 10 לאמנה שעניינו: ”Aeronautical telecommunications radio navigation aids“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 14“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: ”Aerodromes design and operations“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 18“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בנספח 18 לאמנה שעניינו: ”The safe transport of dangerous goods by air“, לרבות ההגדרות לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת מיכוון“ {{מוקטן|(aiming point)}} – אזור על מסלול, שאליו על טייס בגישה לנחיתה לכוון כדי להשלים גישה בטוחה למסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה ברחבה“ {{מוקטן|(apron taxiway)}} – קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס דרך הרחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה לעמדת חניה“ {{מוקטן|(aircraft stand taxilane)}} – קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס לעמדת חניה בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה סטנדרטי“ {{מוקטן|(standard taxi-route)}} – נתיב שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון“ {{מוקטן|(marking)}} – סמל {{מוקטן|(symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע תעופתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון הנחיה מחייב“ {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}} – סימון שנוסף על שלט הנחיה מחייב או שמחליף שלט כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימוני מסלול“ {{מוקטן|(runway markings)}} – כל אחד מאלה: סימון כינוי מסלול, סימון ציר מסלול, סימון מפתן מסלול, סימון נקודת מיכוון, סימון אזור הנגיעה וסימון צידי מסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימוני מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway markings)}} – כל אחד מאלה: סימון ציר מסלול הסעה, סימון צד מסלול הסעה, סימון עמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנת ביניים, סימון משטח פנייה וסימון עמדת בדיקת VOR;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון מידע“ {{מוקטן|(information marking)}} – סימון שנוסף על שלט מידע או שמחליף שלט כאמור במקום שבו לא ניתן לקיים אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר העזר המבצעי“ {{מוקטן|(aerodrome manual)}} – ספר עזר מבצעי לשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סקר אווירונאוטי“ {{מוקטן|(aeronautical study)}} – מחקר של בעיה אווירונאוטית שנועד לזהות פתרונות אפשריים לבעיה ולבחור פתרון מתאים, המספק רמת בטיחות מקובלת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוצמה יעילה“ {{מוקטן|(effective intensity)}} – עוצמתה של תאורה מהבהבת כך שתהיה זהה לעוצמתה של תאורה קבועה בצבע זהה ותיראה מאותו טווח באותם תנאי ראות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת בדיקת VOR‏“ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint)}} – נקודה בשדה התעופה, שנועדה לבדיקת תקינות מכשיר ה־VOR המותקן על גבי כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנה למסלול“ {{מוקטן|(runway holding position)}} – עמדה שבה על כלי טיס מסיע ועל כלי רכב לעצור ולהמתין, עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנת ביניים“ {{מוקטן|(intermediate holding position)}} – עמדה המיועדת לבקרת תנועה בשדה התעופה, שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי טיס או כלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנה על דרך לכלי רכב“ {{מוקטן|(road holding position)}} – עמדה מסוימת על דרך לכלי רכב שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת חניה“ {{מוקטן|(aircraft stand)}} – אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם זר“ {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} – עצם דומם באזור התנועה, שלא משמש לצורך מבצעי או תעופתי, שיכול להוות מפגע בטיחותי להפעלת כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם שביר“ {{מוקטן|(frangible object)}} – עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרונות הגורם האנושי“ {{מוקטן|(human factors principles)}} – עקרונות הישימים לתכן {{מוקטן|(design)}}, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פס תאורות“ {{מוקטן|(barrette)}} – 3 תאורות תעופתיות או יותר, המקובצות יחדיו, זו לצד זו, כך שממרחק הן נראות בתור קו קצר של אור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציר מסלול“ {{מוקטן|(centre line)}} – קו הנמצא במקביל לצידי המסלול ובמרחק שווה מכל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה בינונית“ {{מוקטן|(medium aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא בין 16 ל־25 בכל מסלול, או בין 20 ל־35 בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה גבוהה“ {{מוקטן|(heavy aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 26 תנועות או יותר בכל מסלול, או 36 תנועות או יותר בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה נמוכה“ {{מוקטן|(light aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 15 תנועות או פחות בכל מסלול, או 19 תנועות או פחות בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרופה א׳“ – צרופה א׳ {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: ”Guidance material supplementary to Annex 14, volume I“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטגוריית שדה תעופה“ {{מוקטן|(aerodrome category)}} – קטגוריית שדה התעופה לעניין שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(rescue and firefighting)}} שבעל הרישיון נדרש להגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|תקנה 139}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצב פריקה“ – הכמות של חומר כיבוי עיקרי ושל חומר כיבוי משלים שעל בעל הרישיון להיות מסוגל לפרוק בדקה באירוע חירום, באופן מתמשך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראות על מסלול“ {{מוקטן|(runway visual range (RVR))}} – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחבה“ {{מוקטן|(apron)}} – אזור בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חניה או תחזוקה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 32|סעיף 32 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול“ {{מוקטן|(runway strip)}} – אזור הכולל, בין השאר, את המסלול, ואת שטח העצירה אם קיים, שמטרתו –
{{ח:תתת|(1)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
{{ח:תתת|(2)}} להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway strip)}} – אזור הכולל, בין השאר, את מסלול ההסעה, שמטרתו –
{{ח:תתת|(1)}} להגן על כלי טיס הפועל על מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(2)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג בעת תנועתו, מגבולות מסלול ההסעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב“ – לרבות שדה תעופה שחלק משמעותי מתהליכי הגישה והעזיבה שלו מתבצע מעל תוואי שטח מורכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בטיחות בקצה מסלול“ {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} – שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח עצירה“ {{מוקטן|(stopway)}} – שטח מלבני על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה {{מוקטן|(abandoned takeoff)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח פנוי ממכשולים“ {{מוקטן|(clearway)}} – אזור מלבני על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים שמעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח פעולת מד־גובה רדיו“ {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}} – אזור לפני מפתן מסלול, שנועד לאפשר, באופן בטוח, ביצוע גישה מדויקת לנחיתה תוך שימוש במד־גובה רדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלט הנחיה מחייב“ {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} – כל אחד מאלה: שלט כינוי מסלול, שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III, שלט עמדת המתנה למסלול, שלט אין כניסה ושלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלט מידע“ {{מוקטן|(information sign)}} – כל אחד מאלה: שלט מיקום, שלט הכוונה, שלט יעד, שלט פינוי מסלול, שלט מסלול פנוי, ושלט מרחק המראה זמין מהצטלבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיפוע אורכי“ – המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך ציר מסלול או מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורכו, באורכו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיפוע רוחבי“ – המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך קו ניצב לציר מסלול או לציר מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורך אותו קו, ברוחבו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי קרקע“ {{מוקטן|(Ground handling services)}} – שירותים שנחוצים לכלי טיס לשם הגעתו לשדה התעופה ועזיבתו, שאינם שירותי נת״א;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת טיס“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק ז|בפרק ז׳ לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורה תעופתית“ {{מוקטן|(Aeronautical ground light)}} – תאורה שנועדה לשמש בתור עזר לטיסה, למעט תאורה המותקנת על גבי כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות המשך ציר“ – שורה של קבוצות תאורות, לאורך המשך ציר המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות מסלול“ {{מוקטן|(runway lighting)}} – כל אחד מאלה: תאורות זיהוי מפתן מסלול, תאורות צידי מסלול, תאורות מפתן מסלול, תאורות כנפי מפתן מסלול, תאורות סוף מסלול, תאורות ציר מסלול, תאורות אזור נגיעה, תאורות חיווי לפני פינוי מהיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway lighting)}} – כל אחד מאלה: תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה, תאורות משטח פנייה, תאורות עמדת המתנה, תאורות אין כניסה, תאורות עמדת המתנת ביניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוואי שטח מורכב“ – תוואי שטח שאינו נגיש בקלות לכלי הרכב ולציוד השגרתיים של גורמים מסייעים ושל כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה, ובכלל זה: אזור מכוסה מים, ביצות, אזור הררי, אזור מדברי, אזור מועד להצפות או אזור מושלג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית חירום“ {{מוקטן|(aerodrome emergency plan)}} – תוכנית חירום לשדה תעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה“ – התוכנית של שדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לרבות תוכנית שהופקדה וטרם אושרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 1“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 1 לנספח 14 שעניינה ”Colours for aeronautical ground lights, markings, signs and panels“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 2“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 2 לנספח 14 שעניינה ”Aeronautical ground light characteristics“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 3“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 3 לנספח 14 שעניינה: ”Mandatory instruction markings and information markings“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 4“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 4 לנספח 14 שעניינה: ”Requirements concerning design of signs“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנועה“ {{מוקטן|(movement)}}, לעניין מספר התנועות בשעת העומס היומית ולעניין קביעת רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת – המראה או נחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד ביטחוני“ – תפקיד הקשור בבידוק ביטחוני של נוסעים, כבודה, מטען, דואר וצידה בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המידע“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנ״ב“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התעבורה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום בעניין מוגדר“ {{מוקטן|(modular test)}} – תרגיל חירום שמטרתו ריכוז מאמץ במרכיב מסוים של תוכנית החירום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום חלקי“ {{מוקטן|(partial emergency exercise)}} – תרגיל תכנוני, שנועד לבחון את תקפות תוכנית החירום, ואת התיאום בין הגורמים השונים הלוקחים בה חלק, בלא תרגול מעשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום מלא“ {{מוקטן|(full-scale aerodrome emergency exercise)}} – תרגיל שנועד לתרגל את תוכנית החירום של שדה התעופה, לרבות תרגול מעשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”APAPI‏“ – Abbreviated Precision Approach Path Indicator;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”PAPI‏“ – Precision Approach Path Indicator.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|2|תוכנית שדה תעופה, מיתקנים והפעלתם}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון או בעל רישיון יביא בחשבון, בהכנת תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה או בכל שינוי שלה, את שימושי הקרקע ואת השפעת שדה התעופה על הסביבה, לפי החלק השני למסמך 9184 ולפי מסמך 9829.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון או בעל רישיון יכלול בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה ובכל שינוי שלה, מישורי הגבלת מכשולים לגבי כל מסלול, בשים לב לסוג המסלול, לרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול ולשאלה אם הוא משמש להמראה אם לאו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לא יקים, ולא יתיר לאחר להקים, מכשול בשדה התעופה ויסיר מכשול שהוקם בשדה התעופה, אלא אם כן אישר המנהל את הקמתו או את קיומו של המכשול, לאחר שבעל הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את אחד מהמפורטים להלן, הכול לפי פרק 4 לנספח 14, לרבות האיורים והטבלאות בפרק זה, בשים לב לסוג המסלול ולרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים לגבי המכשול עקרון ההצללה {{מוקטן|(shielding principle)}} לפי החלק השישי למסמך 9137;
{{ח:תתת|(2)}} בטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה לא ייפגעו כתוצאה מהקמת המכשול; הוכחה לעניין זה תהיה באמצעות סקר אווירונאוטי שיבצע בעל הרישיון להנחת דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יפעל למניעת הקמת מכשול חודר ולהסרת מכשול חודר בסביבת שדה התעופה הקרובה, באמצעות הפעולות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ניטור מכשולים חודרים באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות מכשול חודר, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, תחת מישורי הגבלת מכשולים כאמור בתקנת משנה (ב), לשם גילוי מכשול חודר;
{{ח:תתת|(3)}} הגשת התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לשם מניעת הקמת מכשול חודר;
{{ח:תתת|(4)}} נקיטת פעולות משפטיות להסרת מכשול חודר או למניעת הקמתו, ובכלל זה פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לצו עשה או לצו לא־תעשה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} יידוע המנהל על מכשול חודר, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו־(4) ועל תוצאותיהן.
{{ח:תת|(ה)}} לא יאפשר בעל רישיון הפעלה של כלי טיס שממדיו חורגים מאלה המותרים לפי המאפיינים הפיזיים של שדה התעופה, כפי שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ לתקנות אלה}}, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל; המנהל רשאי לאשר הפעלה כאמור אם מתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון עשה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא העריך את מידת ההתאמה בין הפעלת כלי הטיס כאמור לבין התשתית בשדה התעופה ואופן הפעלת שדה התעופה, בין השאר לפי מסמך 9981 לעניין ”aerodrome compatibility“;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא פיתח ומקיים אמצעים במטרה לשמור על רמת בטיחות מקובלת {{מוקטן|(acceptable level of safety)}} במהלך הפעלת כלי הטיס כאמור בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל שוכנע, על בסיס בקשה שהגיש לו בעל הרישיון, שאליה צורפו ההערכה שביצע לפי פסקה (1)(א) ותיאור האמצעים שפיתח ושהוא מקיים לפי פסקה (1)(ב), כי ניתן לבצע הפעלה כאמור בצורה בטוחה תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת.
{{ח:תת|(ו)}} אישר המנהל לבעל רישיון לאפשר הפעלת כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ה), יפרסם בעל הרישיון, טרם הפעלת כלי הטיס כאמור, מידע לבעלי העניין בדבר, ובכלל זה: למפעיל האווירי של כלי הטיס ולמגדל הפיקוח של שדה התעופה; מידע כאמור יכלול מידע בדבר האמצעים המתאימים שהוא מקיים לעניין זה ומידע בדבר נהלים מבצעיים ומגבלות הפעלה שיש לקיים כתוצאה מכך, לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} לא יאפשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} לפי שיטת ACR-PCR, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}}, בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה, ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנת משנה (ז), בעל רישיון רשאי לאפשר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי של שדה התעופה יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור.
{{ח:תת|(ט)}} לא ייתן המנהל רישיון למבקש רישיון, ולא יאשר שינוי ברישיון של בעל רישיון שיש בו כדי להשפיע על תפעול רחבה, אלא אם כן נוכח לדעת כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין, תיכן {{מוקטן|(design)}} את הרחבה כך שיתאפשר לתת בה שירותי קרקע בצורה בטוחה, וכי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יש מרווח מספק בין עמדות החניה ברחבה, כך שמתאפשר מעבר בטוח ויעיל של אנשים וציוד;
{{ח:תתת|(2)}} מתאפשר שרטוט סימון, הצבת שילוט והצבת תאורות הצפה ברחבה לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} מוגדרים אזורי הצבה ואחסון מתאימים לציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(ground support equipmet (GSE))}};
{{ח:תתת|(4)}} קיימים אמצעי שירותי קרקע קבועים;
{{ח:תתת|(5)}} מוגדרים אזורי אחסון לציוד העמסה {{מוקטן|(unit load devices (ULD))}};
{{ח:תתת|(6)}} מוגדרות דרכי גישה ופינוי לכלי רכב המשמשים לתדלוק, ציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(GSE)}} וכלי רכב המשמשים לחירום;
{{ח:תתת|(7)}} מוגדרים נתיבי גישה מובחנים וברורים לנוסעים;
{{ח:תתת|(8)}} ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים;
{{ח:תתת|(9)}} דרכים לכלי רכב לא עוברות בסמוך לאזור שבו צפוי להימצא חלקו האחורי של כלי טיס חונה בעמדת החניה;
{{ח:תתת|(10)}} קיימת הגנה מספקת מהדף סילון {{מוקטן|(jet blast)}} לאנשים, תשתיות וציוד.

{{ח:סעיף|3|מספר המסלולים וכיוונם}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון יתכנן את המספר והכיוון של המסלולים כך שהשימושיות של שדה התעופה תעמוד על 95% לפחות, בין השאר בשים לב למשטר הרוחות השורר בסביבתו, לגבי המטוסים שאותם נועד שדה התעופה לשמש.
{{ח:תת|(ב)}} בתכנון המספר והכיוון של המסלולים לפי תקנת משנה (א) יביא מבקש הרישיון בחשבון את הרכיבים המרביים של הרוח הצולבת המותרת, תוך הנחה כי השימוש במסלול להמראה או לנחיתה לא יתאפשר אם רכיב הרוח הצולבת עולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 20 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא 1,500 מטרים או יותר, זולת אם בשל תכונות החיכוך של המסלול נפגמת יכולת הבלימה, שאז רכיב הרוח הצולבת לא יעלה על 13 קשרים;
{{ח:תתת|(2)}} 13 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא בין 1,200 ל־1,499 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} 10 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם קטן מ־1,200 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} בתכנון כאמור לפי תקנת משנה (א) לעניין משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, יתבסס בעל הרישיון על נתונים מהימנים בדבר משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, לאורך פרק זמן ארוך ככל האפשר ולא פחות מ־5 שנים; התצפיות שבבסיס הנתונים ייערכו 8 פעמים ביום לפחות, במרווחי זמן שווים.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אורך מסלול הייחוס“ {{מוקטן|(aeroplane reference field length)}} – לגבי מטוס: אורך המסלול המזערי הדרוש למטוס לשם המראה, במסה המרבית המורשית לו להמראה {{מוקטן|(MTOM)}}, בתנאים אלה: גובה פני הים, תנאי אטמוספרה סטנדרטית, בלא רוח ושיפוע מסלול 0, כמפורט בספר הטיסה של המטוס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אטמוספרה סטנדרטית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 18|בתקנה 18 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מאפיינים פיזיים}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: מסלולים}}

{{ח:סעיף|4|קיום מסלול והגדרת קוד ייחוס למסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון –
{{ח:תת|(1)}} לא יקיים מסלול אלא לפי כיוונים שהגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:תת|(2)}} יפרט בספר העזר המבצעי את קוד הייחוס {{מוקטן|(aerodrome reference code)}} המתאים לכל מסלול שהוא מקיים, לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}.

{{ח:סעיף|5|מיקום מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים בקצה כל מסלול מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי, בשל שיקולים מבצעיים, לקיים מפתן מסלול מוזז {{מוקטן|(displaced threshold)}}, באופן קבוע או זמני, ובכלל זה בשל מכשולים שחודרים את מישור הגישה למסלול או הימצאות מכשולים בשטח שמתחת למישור הגישה למסלול.
{{ח:תת|(ג)}} ההוראות לגבי קיום מפתן מסלול יחולו על מפתן מסלול מוזז, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), עלה צורך בקיום מפתן מסלול מוזז, בשל אי־שמישות של חלק מהמסלול, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יקיים שטח שיהיה נקי ממכשולים ומיושר {{מוקטן|(graded)}} של 60 מטרים לפחות באורכו וברוחב שלא יפחת מרוחב המסלול, בין חלק המסלול הלא־שמיש לבין מפתן המסלול המוזז;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יקיים שטח בטיחות בקצה מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}}, בשים לב למיקום מפתן המסלול המוזז.

{{ח:סעיף|6|אורך מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר אורך כל מסלול לפי המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(declared distances)}} המתאימים למאפייני ההפעלה והביצועים {{מוקטן|(operations and performance characteristics)}} של כלי הטיס שאותם המסלול נועד לשמש, תוך שהוא מביא בחשבון –
{{ח:תת|(1)}} את ההשפעה של המאפיינים המקומיים של שדה התעופה על מאפייני ההפעלה והביצועים של כלי הטיס, ובכלל זה: גובה המסלול מעל גובה פני הים, שיפועו, מאפייני משטח המסלול והטמפרטורה והלחות בשדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} את אופן השימוש במסלול, ובכלל זה אם הוא משמש להמראה או לנחיתה, והכיוונים שבהם נעשה שימוש לפעולות אלה.

{{ח:סעיף|7|רוחב מזערי של מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר את רוחבו המזערי של כל מסלול לפי נספח 14 לעניין ”width of runways“, לפי רכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול, ולפי המרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים {{מוקטן|(OMGWS)}} של כלי הטיס שאותם נועד המסלול לשמש, ובלבד שרוחב מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, לא יפחת מ־30 מטרים.

{{ח:סעיף|8|מרחק מזערי בין מסלולים מקבילים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים לא־ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו –
{{ח:תתת|(1)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 3 או 4 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 210 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 2 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 150 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 1 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 120 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש לגישה בעת ובעונה אחת באופן בלתי תלוי זה בזה {{מוקטן|(independent parallel approaches)}} יחדיו, אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 1,035 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 915 מטרים לפחות – המנהל הורה לו על הפרדת מכ״ם מזערית בין מטוסים סמוכים לאורך המשך צירי המסלולים {{מוקטן|(dependent parallel approaches)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 760 מטרים לפחות, מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת להמראה בלבד {{מוקטן|(independent parallel departures)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת, כשאחד משמש אך ורק לנחיתה ואילו השני משמש אך ורק להמראה {{מוקטן|(segregated parallel operations)}}, ואולם –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה קודם, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} – רשאי בעל הרישיון להקטין את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב־30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה, ובלבד שהמרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור לא יפחת מ־300 מטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה מאוחר, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} – יגדיל בעל הרישיון את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב־30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”מסלולים מקבילים“ – לרבות מסלולים שאינם חוצים זה את זה, שזווית ההתכנסות המרבית בין המשכי צירי המסלול שלהם היא 15 מעלות לכל היותר.

{{ח:סעיף|9|שיפועי המסלול – שיפוע אורכי מרבי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב לגבי כל מסלול את השיפוע האורכי {{מוקטן|(longitudinal slope)}} שלו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע שלו עולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 1% – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} 2% – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.25%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של המסלול – שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.5%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III – שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 2%.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול, אם ההפרש בין הערכים המוחלטים של שני שיפועים אורכיים עוקבים {{מוקטן|(consecutive)}} לאורכו עולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 1.5% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} 2% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך המסלול נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו אינו עולה על כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 – 0.1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 30,000 מטרים);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 – 0.2% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 15,000 מטרים);
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 0.4% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 7,500 מטרים).
{{ח:תת|(ו)}} לצורך תקנות משנה (א) עד (ה), יחשב בעל רישיון את המרחק בין שיפועים אורכיים עוקבים לפי השיטה המפורטת בצרופה א׳ לעניין ”Distance between slope changes“.
{{ח:תת|(ז)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F – מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B – מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A – מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות.
{{ח:תת|(ח)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אם המרחק בין שתי נקודות עוקבות שבהן השיפוע האורכי משתנה, לאורך המסלול, קטן מאחד מהמפורטים להלן, לפי הגבוה שבהם:
{{ח:תתת|(1)}} התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הערכים המוחלטים של הפרשי השיפועים בכל אחת מהנקודות באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 30,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתתת|(ב)}} 15,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתתת|(ג)}} 5,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתת|(2)}} 45 מטרים.

{{ח:סעיף|10|שיפועי המסלול – שיפוע רוחבי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המסלול קמור משני צידי ציר המסלול באופן שמאפשר ניקוז מהיר של מים מהמסלול, ומתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השיפועים הרוחביים של המסלול, משני צידי ציר המסלול, סימטריים;
{{ח:תתת|(2)}} השיפוע הרוחבי של המסלול מכל צד של ציר המסלול, יהיה לפי אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו גדול מ-
{{ח:תתתתת|(1)}} 1.5%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתתתת|(2)}} 2%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו קטן מ־1%.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם אינו קמור אם אישר לו זאת המנהל, לאחר שהוכח להנחת דעתו ששיפוע המסלול בכיוון שבו הרוח שכיחה ביותר במקרה של ירידת גשם, מבטיח ניקוז מהיר של מים מהמסלול, והשיפוע הרוחבי של המסלול עומד בדרישות תקנת משנה (א)(2), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן השיפוע הרוחבי שלו מצוי בטווח ערכים שאישר לו המנהל, לכל אורך המסלול.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), בהצטלבות של המסלול עם מסלול אחר או עם מסלול הסעה, שבה נדרש מעבר מתון בין השיפועים הרוחביים של המסלולים, ינקוט בעל הרישיון אמצעים להבטחת ניקוז מהיר של מים מהמסלול.

{{ח:סעיף|11|מאפייני מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן חוזק המסלול מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש במסגרת הפעלה שגרתית של המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן עומקו הממוצע של מרקם משטח מסלול {{מוקטן|(average surface texture depth)}}, ובכלל זה בעת הקמת המסלול ובעת כל ריבוד מחדש שלו, הוא מילימטר אחד לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטח המסלול בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לפגוע בתכונות החיכוך של המסלול או העלולים, בכל דרך אחרת, להשפיע לרעה על השימוש הבטוח של כלי טיס במסלול;
{{ח:תתת|(2)}} תכונות החיכוך של מסלול סלול הן בערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} בדיקת ערכי החיכוך של מסלול סלול כאמור בתקנת משנה (ג)(2) תיעשה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באמצעות מיתקן למדידה מתמשכת של חיכוך {{מוקטן|(continuous friction measuring device)}} העושה שימוש באמצעי הרטבה־עצמית {{מוקטן|(self-wetting features)}}, ובידי כוח אדם שאימן והכשיר לכך בעל הרישיון לביצוע בדיקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} בתדירות מספקת לשם עמידה על מגמות שינוי בתכונות החיכוך של המסלול, כפי שמוגדר בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול, או קטע ממנו, שלגביו קיים חשד כי ניקוזו אינו מהיר, תיעשה בדיקה ויזואלית, בתנאי גשם מקומי או בתנאים המדמים גשם מקומי, כדי לקבוע אם נדרש לבצע פעולת תחזוקה לשיפור הניקוז או לשיפור תכונות החיכוך של המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} תוצאות בדיקת ערכי חיכוך כאמור יתועדו ויישמרו לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לצורך מעקב מתמשך של בעל הרישיון על קיום ערכי החיכוך כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שמשטח המסלול שלו מחורץ {{מוקטן|(grooved or scored)}} אלא אם כן החריצים ניצבים לציר המסלול; אם משטח המסלול מורכב ממשטחים שונים שקווי החיבור ביניהם אינם ניצבים לציר המסלול – אלא אם כן החריצים מקבילים לקווי החיבור האמורים.

{{ח:סעיף|12|שולי מסלול ושולי שטח עצירה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D‏, E או F, אלא אם כן למסלול שולי מסלול שמתקיימות בהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} למסלול המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים – הם משתרעים לרוחב המסלול, באופן סימטרי מכל צד של ציר המסלול, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D או E;
{{ח:תתתת|(ב)}} 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי פחות מארבעה מנועים;
{{ח:תתתת|(ג)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי ארבעה מנועים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} פני השטח שלהם, הגובלים במסלול, מפולסים עם משטח המסלול, כך שהמעבר בין השוליים לבין המסלול חלק, והשיפוע הרוחבי של השוליים ממשיך את מגמת הקמירות של המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}, ולא עולה על 2.5%;
{{ח:תתת|(3)}} מצידי המסלול ועד מרחק של 30 מטרים מציר המסלול – הם מסוגלים לשאת את העומס הצפוי להיווצר במקרה שבו כלי טיס חורג מגבולות המסלול, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס כאמור, וכן מאפשרים את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים;
{{ח:תתת|(4)}} פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} ויניקתם על ידי מנועי כלי הטיס;
{{ח:תתת|(5)}} למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F – הם סלולים, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל החלק הסלול של שוליו לא יפחת מ־60 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שיש לו שטח עצירה {{מוקטן|(stopway)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}}, אלא אם כן לשטח העצירה שוליים שמתקיימת בהם תקנת משנה (א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|13|משטח פנייה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שלא מחובר אליו בכל קצה מסלול הסעה, אלא אם כן בקצה המסלול קיים משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם בצמוד למשטח המסלול, מצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן מאפייני הפעלת המסלול דורשים שהוא ימוקם מצידו הימני של המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} זווית ההצטלבות {{מוקטן|(intersection angle)}} המרבית בין ציר משטח הפנייה לבין ציר המסלול שאליו הוא צמוד היא 30 מעלות;
{{ח:תתת|(3)}} זווית ההיגוי {{מוקטן|(steering angle)}} של גלגל האף של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש אינה עולה על 45 מעלות בכל שלב של תנועתו הצפויה במשטח הפנייה;
{{ח:תתת|(4)}} אם תא הטייס של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש נמצא מעל סימוני ציר משטח הפנייה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי משטח הפנייה לא צפוי להיות פחות מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 1.50 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} 2.25 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} 3 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם קטן מ־18 מטרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם הוא 18 מטרים או יותר;
{{ח:תתתת|(ה)}} 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תתת|(5)}} הוא מאפשר למטוס להסיע לאורכו של קטע ישר, לפני ביצוע הפנייה בת 180 המעלות בחזרה למסלול; קטע ישר כאמור יוגדר במקביל לצידו החיצון של משטח הפנייה;
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי של משטח פנייה מונעים הצטברות של מים על משטח הפנייה ומסייעים בניקוז מהיר של מים ממנו; השיפועים כאמור יהיו זהים לשיפועי המסלול שאליו צמוד משטח הפנייה;
{{ח:תתת|(7)}} חוזק משטח הפנייה, יהיה לפי אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מתאים להפעלה בטוחה של כל מטוס המיועד לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמשטח הפנייה משמש מטוס הנע באיטיות, ומבצע פניות חדות, באופן שיוצר עומס {{מוקטן|(stress)}} גדול מהרגיל על משטח הפנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאליו הוא צמוד;
{{ח:תתת|(8)}} משטח הפנייה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לגרום נזק למטוסים העושים בו שימוש;
{{ח:תתת|(9)}} משטח הפנייה מספק, באופן מתמשך, תכונות חיכוך שוות, לאלה של המסלול שאליו הוא צמוד, לפחות;
{{ח:תתת|(10)}} לכל משטח פנייה שוליים ברוחב מספיק, כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים כתוצאה משחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח הפנייה וסביבתו עקב הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המטוס התובעני ביותר שאותו נועד משטח הפנייה לשמש, ויניקתם על ידי מנועי המטוס; לעניין זה, בעל רישיון המגדיר את המטוס התובעני ביותר יביא בחשבון, בחישוב המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון של המטוס, את המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כן הנסע הראשי שלו, למוטת הכנף שלו ולמיקום מנועיו על הכנף;
{{ח:תתת|(11)}} חוזק שולי משטח הפנייה מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של מטוס מגבולותיו כך שלא ייגרם נזק מבני למטוס, וכן מאפשר את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול כאמור כשקיים משטח פנייה נוסף לאורך המסלול ולא רק בקצהו, אם נוכח שהדבר דרוש להפעלה בטוחה של המסלול; תקנת משנה (א) תחול על משטח פנייה כאמור בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המטוס התובעני ביותר“ – המטוס שבעת שימוש במשטח הפנייה, המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון שלו הוא הגדול ביותר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוחב מספיק“ – כך שהשוליים ישתרעו, תחת המנוע החיצון של המטוס התובעני ביותר לפחות.

{{ח:סעיף|14|אורך ורוחב רצועת מסלול}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול רצועת מסלול {{מוקטן|(runway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא משתרעת לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, או אחרי קצה שטח עצירה, אם קיים, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 60 מטרים –
{{ח:תתתת|(1)}} למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
{{ח:תתתת|(2)}} למסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
{{ח:תתת|(ב)}} 30 מטרים – למסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
{{ח:תת|(2)}} לגבי מסלול ממוכשר – היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 140 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 70 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתת|(ג)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
{{ח:תתת|(ד)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

{{ח:סעיף|15|עצמים בתחום רצועת מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן הסיר מרצועת המסלול שלו כל עצם שמסכן כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם לא הסיר מרצועת המסלול שלו עצם נייח שמסכן כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא עזר חזותי שחייב להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובעזר החזותי מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתתת|(ב)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת – הוא לא חורג למישור המעבר הפנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}};
{{ח:תתת|(2)}} המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא ציוד חיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה שחייב להימצא על החלק הפנימי של רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתת}} בפסקה זו, ”החלק הפנימי של רצועת המסלול“ –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – השטח המשתרע עד למרחק של 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – השטח המשתרע עד למרחק של 45 מטרים מכל צד של ציר המסלול.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן אין עצמים ניידים שחורגים למישור המעבר הפנימי בעת שהמסלול משמש להמראה או נחיתה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול כשעצם טמון, כולו או חלקו, מתחת לחלק המיושר {{מוקטן|(graded)}} של רצועת המסלול שכלי טיס יכול לשקוע בו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העצם טמון כולו בעומק גדול מ־30 סנטימטרים מתחת לרצועת המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} קיים מתחת לרצועת המסלול משטח משופע, המשתרע מכל כיוון שבו תיתכן תנועת כלי טיס על רצועת המסלול לקצהו העליון הטמון של העצם, המאפשר לכלי טיס השוקע ברצועת המסלול לעבור מעל העצם באופן שממזער את הסיכון לכלי טיס כתוצאה מהיתקלות פתאומית בחלק הטמון של העצם כאמור.

{{ח:סעיף|16|רצועת מסלול – יישורה וחוזקה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
{{ח:תתת|(1)}} 75 מטרים ועד 105 מטרים, בהדרגה, למסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, לפי צרופה א׳ לעניין ”Grading of a strip for precision approach runways“;
{{ח:תתת|(2)}} 75 מטרים, למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול לא־ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
{{ח:תתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתת|(2)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
{{ח:תתת|(4)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פני השטח של רצועת מסלול, הגובלים במסלול, בשולי המסלול או בשטח העצירה, מפולסים עם המסלול, שולי המסלול או שטח העצירה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} החלק של רצועת המסלול, באורך של 30 מטרים לפחות, לפני תחילת המסלול, מוכשר למניעת שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח רצועת המסלול כתוצאה מהדף, כך שכלי טיס נוחתים יוגנו מפני הסיכון הנובע מהיווצרות הפרשי גובה ברצועת המסלול כתוצאה משחיקה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} אם החלק המוזכר בפסקה (2) סלול – חוזק החלק הסלול מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של כלי הטיס התובעני ביותר שאותו נועד המסלול לשמש; בפסקה זו, ”כלי הטיס התובעני ביותר“ – כלי הטיס, שבשים לב למאפייניו ולאופן פעולתו, מחייב את העמידה בעומס הגדולה ביותר;
{{ח:תתת|(4)}} השיפוע האורכי של החלק המיושר של רצועת מסלול, כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), הוא, לכל היותר –
{{ח:תתתת|(א)}} 1.5% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתתת|(ב)}} 1.75% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתתת|(ג)}} 2% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתת|(5)}} השתנות השיפוע האורכי של החלק המיושר מתונה ככל האפשר, ובלא שינויים או היפוכי־שיפוע פתאומיים {{מוקטן|(abrupt changes or sudden reversals)}};
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר מונע הצטברות של מים על החלק המיושר, ובפרט –
{{ח:תתתת|(א)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר לאורך 3 המטרים הראשונים מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין –
{{ח:תתתתת|(1)}} יהיה שלילי, כשהוא נמדד מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} יכול שיהיה בשיעור של עד 5%;
{{ח:תתתת|(ב)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר שלא כאמור בפסקת משנה (א) לא יעלה על –
{{ח:תתתתת|(1)}} 2.5%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתתתת|(2)}} 3%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתת|(7)}} השיפוע הרוחבי החיובי של החלק מרצועת המסלול שאינו מיושר לא עולה על 5%; בפסקה זו, ”שיפוע רוחבי חיובי“ – כשהוא נמדד מציר המסלול ואילך, לפי העניין;
{{ח:תתת|(8)}} החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול מכל צד של ציר המסלול והמשכו, במרחק שאינו קטן מהמפורט להלן, ערוך או בנוי באופן שימזער את הסיכון לכל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש, הנובע מהבדלים ביכולת נשיאת העומס {{מוקטן|(load-bearing capacity)}} של משטחים שונים המרכיבים את רצועת המסלול, במקרה של ירידה מהמסלול, ובכלל זה אינו מאפשר שקיעה של כן נסע של כלי הטיס העושה שימוש במסלול, כמפורט בחלק השלישי למסמך 9157 לעניין ”Cover thickness required per subgrade type and aircraft group“:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר –
{{ח:תתתתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתתתת|(2)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר –
{{ח:תתתתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתתתת|(2)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתתתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
{{ח:תתתתת|(4)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

{{ח:סעיף|17|שטח בטיחות בקצה מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן, בכל קצה של רצועת המסלול, יש שטח בטיחות בקצה מסלול {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} (בתקנה זו – שטח בטיחות), שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משתרע מקצה רצועת המסלול, לאורך שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 240 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה {{מוקטן|(arresting system)}} – מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 120 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה – מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 30 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} רוחבו שווה לפעמיים רוחב המסלול שבקצותיו הוא קבוע, לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא נקי מכל עצם, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על שטח הבטיחות לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מיושר;
{{ח:תתת|(5)}} השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי שלו הם כך שפני השטח שלו לא חודרים את מישור הגישה {{מוקטן|(approach surface)}} או את מישור הטיפוס לאחר ההמראה {{מוקטן|(take-off climb surface)}};
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע האורכי שלו לא עולה על 5% כלפי מטה ביחס למסלול;
{{ח:תתת|(7)}} השיפוע הרוחבי שלו לא עולה על 5% כלפי מעלה או כלפי מטה ביחס למסלול;
{{ח:תתת|(8)}} השתנות השיפוע האורכי והשתנות השיפוע הרוחבי שלו מתונים ככל האפשר ובלא שינויים או היפוכי־שיפוע פתאומיים;
{{ח:תתת|(9)}} המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי הוא ערוך או בנוי באופן –
{{ח:תתתת|(א)}} שמצמצם את הסיכון לגרימת נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמשפר את האטת כלי הטיס על גביו;
{{ח:תתתת|(ג)}} שמאפשר תנועת כלי רכב המשמשים כוחות הצלה וכיבוי אש לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, אלא אם כן בכל קצה של רצועת המסלול יש שטח, המשתרע לאורך שלא יפחת מ־240 מטרים מקצה רצועת המסלול ולרוחב שלא יפחת מ־45 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, נקי מכל עצם שיש בו כדי לסכן כלי טיס, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא בשטח זה לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עצם שביר.

{{ח:סעיף|18|שטח פנוי ממכשולים}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח פנוי ממכשולים, אלא אם כן מתקיימות בשטח הפנוי ממכשולים הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מתחיל בסוף מרחק ריצת ההמראה הזמין {{מוקטן|(TORA)}} למסלול שלו נקבע;
{{ח:תת|(2)}} אורכו לא עולה על מחצית מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול שלו נקבע;
{{ח:תת|(3)}} הוא משתרע באופן סימטרי באורכים האלה לפחות:
{{ח:תתת|(א)}} למרחק של 75 מטרים, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול ממוכשר;
{{ח:תתת|(ב)}} למרחק של מחצית מרוחב רצועת המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול לא־ממוכשר;
{{ח:תת|(4)}} בפני השטח שלו מתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} הם לא חודרים מישור בעל שיפוע חיובי של 1.25% שקצהו התחתון הוא קו אופקי, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא עובר בנקודה המצויה על ציר המסלול בקצה מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא נמצא בניצב לציר המסלול והמשכו;
{{ח:תתת|(ב)}} הם בלא שינוי־שיפוע או היפוכי־שיפוע פתאומיים;
{{ח:תת|(5)}} הוא נקי מכל עצם שמסכן כלי טיס באוויר, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על השטח הפנוי ממכשולים לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא עצם שביר.

{{ח:סעיף|19|שטח עצירה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בשטח העצירה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבו זהה לזה של המסלול שלגביו הוגדר;
{{ח:תת|(2)}} שיפועים בשטח עצירה ושינויים בשיפועים של שטח עצירה, והמעבר ממסלול לשטח עצירה עומדים {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנות 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}} לגבי המסלול שלגביו הוגדר שטח העצירה, בשינויים המחויבים, ואולם –
{{ח:תתת|(א)}} המגבלות לגבי שיעור השיפוע האורכי של כל קטע לאורכם של הרבעים הראשון והאחרון של המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} – לא יחולו לגבי שטח העצירה;
{{ח:תתת|(ב)}} בנקודת המפגש של שטח עצירה ושל המסלול שלגביו הוגדר, ולאורך שטח העצירה, שיעור השינוי המרבי של השיפוע יהיה 0.3% לכל 30 מטרים – שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 10,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תת|(3)}} הוא סלול, וערוך או בנוי באופן שיוכל לשאת את העומס של כלי טיס שאותו נועד שטח העצירה לשמש, במקרה של הפסקת המראה, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס;
{{ח:תת|(4)}} תכונות החיכוך שלו, בכל עת, הן בערך החיכוך של המסלול שאותו נועד שטח העצירה לשמש, לפחות.

{{ח:סעיף|20|שטח פעולת מד־&lt;wbr&gt;גובה רדיו}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן יש לפני מפתן המסלול ובצמוד לו שטח פעולת מד־גובה רדיו {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא משתרע –
{{ח:תתת|(א)}} לאורך המשך ציר המסלול, למרחק של 300 מטרים, לכל הפחות, לפני מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} לרוחב המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} הוא, ככל האפשר, נטול השתנות של השיפוע האורכי; אם השתנות כאמור היא בלתי נמנעת, המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ההשתנות היא לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} היא מזערית והדרגתית ככל האפשר;
{{ח:תתת|(ב)}} היא בלא שינויים או היפוכי־שיפוע משמעותיים, כך ששיעור השינוי בין שני שיפועים עוקבים בשטח פעולת מד־גובה רדיו לא יעלה על 2% לכל 30 מטרים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מסלולי הסעה}}

{{ח:סעיף|21|מסלולי הסעה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול יש מסלולי הסעה לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}}, מסלולי הסעה לכניסה למסלול {{מוקטן|(entrance taxiway)}}, ואם נפח התנועה הצפוי על המסלול גדול – מסלולי הסעה לפינוי מהיר במספר מספיק לאפשר זירוז תנועת מטוסים בפינוי המסלול לאחר נחיתה ובהתיישרות על המסלול לפני המראה, ורק אם במסלולי ההסעה מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא הגדיר לגבי כל מסלול הסעה את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} את קוד הייחוס המתאים לאותו מסלול הסעה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}, ופירטו בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(ב)}} כינוי מסלול הסעה שיורכב מאות לועזית אחת, שתי אותיות לועזיות, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר, ולא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה אחר או לכינוי עמדת חניה; אות לועזית כאמור לא תהיה אחת מאלה: I‏, O או X, וכן לא יבוצע שימוש במילים inner או outer לתיאור מסלולי הסעה;
{{ח:תת|(2)}} כל מסלול הסעה, עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, לרחבה או למסלול הסעה אחר, הוא כך שבעת שתא הטייס של כל כלי טיס שאותו נועד מסלול ההסעה לשמש מצוי מעל סימוני ציר מסלול ההסעה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי מסלול ההסעה אינו קטן מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} 1.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} 2.25 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} 3 מטרים, לגבי קטע ישר של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;
{{ח:תתת|(ד)}} 3 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו קטן מ־18 מטרים;
{{ח:תתת|(ה)}} 4 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו הוא 18 מטרים או יותר;
{{ח:תתת|(ו)}} 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תת|(3)}} במסלול הסעה עיקולים מעטים ומתונים ככל האפשר, ורדיוס כל עיקול מתאים למגבלות התמרון ולמהירות ההסעה הרגילה של כלי הטיס שאותם נועד מסלול ההסעה לשמש;
{{ח:תת|(4)}} רוחב קטע ישר של מסלול הסעה לא פחות מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} 7.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} 10.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} 15 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;
{{ח:תתת|(ד)}} 23 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תת|(5)}} המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם, לא פחות מהמפורט בטבלה שעניינה ”Taxiway minimum separation distances“ לנספח 14, לפי העניין; נוכח בעל הרישיון לדעת כי השימוש במסלול ההסעה תוך קיום המרחקים המזעריים שבטבלה משפיע לרעה על הפעלת מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה או שהדף הסילון של מנועי כלי הטיס משפיע לרעה על סביבת כלי הטיס או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יגדיל את המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם כאמור, כך שלא תהיה עוד כל השפעה כאמור;
{{ח:תת|(6)}} הערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע של מסלול הסעה לא עולה על אלה:
{{ח:תתת|(א)}} 1.5% – לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתת|(ב)}} 3% – לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תת|(7)}} המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך מסלול הסעה נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו לא עולה על הערכים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F‏ – 1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 3,000 מטרים);
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B‏ – 1% לכל 25 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 2,500 מטרים);
{{ח:תת|(8)}} קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F – מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 300 מטרים לפחות מאותה נקודה;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B – מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 200 מטרים לפחות מאותה נקודה;
{{ח:תתת|(ג)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A – מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 150 מטרים לפחות מאותה נקודה;
{{ח:תת|(9)}} השיפוע הרוחבי של מסלול הסעה מונע הצטברות של מים על מסלול ההסעה, ואינו עולה על האחוזים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} 1.5%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתת|(ב)}} 2%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תת|(10)}} חוזק מסלול הסעה הוא לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמסלול ההסעה יהיה נתון לצפיפות תנועה ולעומס {{מוקטן|(stress)}} גדולים מאלה שמתקיימים לגבי המסלול שאותו הוא משמש, כתוצאה מכך שמסלול ההסעה משמש כלי טיס הנעים באיטיות וכלי טיס עומדים;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאותו הוא נועד לשמש;
{{ח:תת|(11)}} משטח מסלול הסעה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} הגורמים נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
{{ח:תת|(12)}} תכונות החיכוך של מסלול ההסעה מבטיחות הפעלה בטוחה של כלי טיס על גביו, ובכלל זה בעת כל ריבוד מחדש שלו.

{{ח:סעיף|22|מסלול הסעה לפינוי מהיר}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה לפינוי מהיר, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רדיוס עקומת הפנייה מהמסלול {{מוקטן|(turn-off curve)}} של כלי טיס המפנה את המסלול תוך שימוש במסלול ההסעה לפינוי מהיר הוא, באורכים האלה, לפחות:
{{ח:תתת|(א)}} 550 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 275 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תת|(2)}} הוא מורחב באזור היציאה מהמסלול כך שמתאפשר, מנקודת מבטו של טייס בכלי טיס על המסלול, זיהוי מוקדם של הכניסה למסלול ההסעה לפינוי מהיר וביצוע הפינוי באמצעותו;
{{ח:תת|(3)}} הוא כולל מקטע ישר, אחרי עקומת הפנייה מהמסלול, באורך שלא יפחת מהמפורט בחלק השני למסמך 9157 לעניין ”RAPID EXIT TAXIWAYS (RETS)“, כך שכלי טיס המפנה את המסלול באמצעותו יוכל להגיע לעצירה מלאה על מסלול ההסעה כאמור, לפני התחברותו למסלול הסעה אחר;
{{ח:תת|(4)}} זווית היציאה שלו מהמסלול היא, ככל האפשר, 30 מעלות, ובכל מקרה לא עולה על 45 מעלות ולא פחותה מ־25 מעלות.

{{ח:סעיף|23|מסלול הסעה על גשר}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה על גשר, אלא אם כן מתקיימות במסלול ההסעה על גשר הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבו אינו פחות מאחד מאלה, לפי הגדול שבהם:
{{ח:תתת|(א)}} רוחב החלק המיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה של רצועת מסלול ההסעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25(א)(3)}};
{{ח:תתת|(ב)}} רוחב המאפשר פעולת כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש, בשני הכיוונים של מסלול ההסעה כאמור, בשים לב לכלי הטיס הגדול ביותר שאותו מיועד מסלול ההסעה לשמש, כך שתתאפשר עמידה {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}};
{{ח:תת|(2)}} בכל מקרה שבו מנועי כלי הטיס שאותו נועד מסלול הסעה על גשר לשמש, חורגים מגבולות מבנה הגשר – האזורים הסמוכים, מתחת לגשר, מוגנים מפני הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המנועים;
{{ח:תת|(3)}} הוא ממוקם על חלק ישר של מסלול הסעה, כשמכל קצה של הגשר יהיה קטע ישר המוביל אליו, כך שתתאפשר התיישרות עם הגשר של כלי טיס מסיע, המתקרב אל הגשר.

{{ח:סעיף|24|שולי מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F, אלא אם כן לכל מקטע של מסלול ההסעה קיימים שולי מסלול הסעה, שמתקיימות בהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם משתרעים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, באופן סימטרי, כך שהרוחב הכולל של מסלול ההסעה ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 44 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F;
{{ח:תתתת|(ב)}} 38 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא E;
{{ח:תתתת|(ג)}} 34 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D;
{{ח:תתתת|(ד)}} 25 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש כלי טיס המונעים במנועי טורבינה – פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} וימנעו יניקת חומר פני השטח באמצעות מנועי כלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מקטע“ – לרבות עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, למסלול הסעה אחר או לרחבה.

{{ח:סעיף|25|רצועת מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה, למעט נתיב הסעה לעמדת חניה, אלא אם כן למסלול ההסעה רצועת מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא משתרעת לרוחב מסלול הסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה לכל אורכו, למרחק שלא יפחת מהמפורט בעמודה שעניינה ”Taxiway, other than aircraft stand taxilane cetre line to object (meters)“, בטבלה שעניינה ”Taxiway minimum separation distances“ לנספח 14;
{{ח:תתת|(2)}} היא נקייה מכל עצם שמסכן כלי טיס מסיע, בין שהוא מעל פני הקרקע ובין שהוא מתחת לפני הקרקע, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא ברצועת מסלול ההסעה, לצורך הפעלתו הבטוחה של שדה התעופה, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(3)}} יש לה חלק מיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 10.25 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} 11 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} 12.50 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} 17 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא D;
{{ח:תתתת|(ה)}} 19 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא E;
{{ח:תתתת|(ו)}} 22 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא F;
{{ח:תתת|(4)}} פני השטח שלה מפולסים עם צידי מסלול ההסעה או עם שולי מסלול ההסעה, אם קיימים;
{{ח:תתת|(5)}} השיפוע הרוחבי בחלק המיושר שלה לא עולה על השיעורים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיפוע רוחבי חיובי כמפורט להלן; בפסקת משנה זו, ”שיפוע רוחבי חיובי“ – כשהוא נמדד בהשוואה לשיפוע הרוחבי של משטח מסלול ההסעה הצמוד אליו, ולא בהשוואה לאופק –
{{ח:תתתתת|(1)}} 2.5%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתתתת|(2)}} 3%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תתתת|(ב)}} שיפוע רוחבי שלילי, הנמדד ביחס לאופק, של 5%;
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע הרוחבי, בין חיובי ובין שלילי, של כל חלק שלה שאינו החלק המיושר של רצועת מסלול ההסעה, לא עולה על 5%, כשהוא נמדד ביחס לאופק.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מסלול הסעה“ – למעט מסלול הסעה מסוג נתיב הסעה לעמדת חניה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}

{{ח:סעיף|26|מפרץ המתנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב, מזמן לזמן, את צפיפות התנועה בשדה התעופה {{מוקטן|(aerodrome traffic density)}} על בסיס מספר התנועות בשעת העומס היומית, ויסווגה לאחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צפיפות תנועה נמוכה;
{{ח:תתת|(2)}} צפיפות תנועה בינונית;
{{ח:תתת|(3)}} צפיפות תנועה גבוהה.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי שדה תעופה שצפיפות התנועה בו בינונית או גבוהה, יקיים בעל הרישיון, מפרץ המתנה {{מוקטן|(holding bay)}} אחד לפחות, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה.

{{ח:סעיף|27|עמדת המתנה למסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן ישנה עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position)}} בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול – על מסלול ההסעה, בחיבור שלו עם המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} בהצטלבות בין מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי {{מוקטן|(standard taxi-route)}} למסלול אחר – על המסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בחיבור שלו עם המסלול האחר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שהשימוש בו של כלי טיס או של כלי רכב עלול להביא לחדירת מישורי הגבלת מכשולים או להפרעה לפעולתו של מיתקן עזר לטיסה, אלא אם כן על מסלול ההסעה, במקום שמונע חדירה או הפרעה כאמור, ישנה עמדת המתנה למסלול.

{{ח:סעיף|28|עמדת המתנת ביניים}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת כי הגדרת גבול המתנה מסוים {{מוקטן|(specific holding limit)}} נחוצה לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, יקיים לשם כך עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} עמדת המתנת ביניים תהיה על מסלול ההסעה, במקום שבו בעל הרישיון מבקש לקיים את גבול ההמתנה;
{{ח:תת|(2)}} עמדת המתנת ביניים בהצטלבות שבין שני מסלולי הסעה תהיה לרוחב מסלול ההסעה, כך שיובטח מרחק בטוח בין עמדת ההמתנה כאמור לבין כלי טיס על מסלול ההסעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(5)}};
{{ח:תת|(3)}} אם נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה – יגדיר בעל הרישיון כינוי לכל עמדת המתנת ביניים, שיורכב מכינוי מסלול ההסעה וממספר.

{{ח:סעיף|29|עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה שמתחברת אליהם דרך לכלי רכב אלא אם כן בכל חיבור שלהם לדרך לכלי רכב יש עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא נמצאת על הדרך לכלי רכב;
{{ח:תת|(2)}} קיים מרחק בטוח בינה לבין כלי טיס על המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|תקנה 30(א)}} או על מסלול ההסעה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(5)}}.

{{ח:סעיף|30|מיקום מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק ביניהם לבין כל ציר מסלול לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה ”Minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14;
{{ח:תתת|(2)}} הם יהיו כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בהם לא יפריע לפעולתם של עזרי רדיו לניווט ולא יחדור לאזור חיוני ILS או לאזור רגיש ILS, או למישור מעבר פנימי;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי עמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27(ב)}}, היא תהיה כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בה לא יחדור למישור גישה פנימי, למישור מעבר פנימי, למישור הפסקת נחיתה, למישור גישה או למישור טיפוס לאחר המראה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול הממוקם בגובה של 2,300 רגל (700 מטרים) או יותר מעל גובה פני הים, שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת ושרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, יגדיל בעל הרישיון את המרחק הנקוב של 90 מטרים, המפורט בטבלה שעניינה, ”minimum distance from the runway centre line to a holding bay runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14, באופן הזה:
{{ח:תתת|(1)}} לכל מסלול שממוקם בגובה של עד 6,600 רגל (2,000 מטרים) מעל גובה פני הים – במטר אחד לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
{{ח:תתת|(2)}} לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 6,600 רגל (2,000 מטרים) ועד לגובה של 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים – ב־13 מטרים ובעוד 1.50 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
{{ח:תתת|(3)}} לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים – ב־43 מטרים, ובעוד 2 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, שמפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול או עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שלו, גבוהים יותר מאשר סף המסלול – יגדיל בעל הרישיון את המרחק המפורט בטבלה שעניינה ”minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14, לפי העניין, ב־5 מטרים נוספים לכל מטר שבו מפרץ ההמתנה, עמדת ההמתנה למסלול או עמדת ההמתנה על דרך לכלי רכב גבוהים מסף המסלול.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR}}

{{ח:סעיף|31|רחבות ועמדות חניה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים רחבה {{מוקטן|(apron)}}, אחת או יותר, בשדה התעופה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המנהל אישר לו לקיים את הרחבה, לאחר שהוכח להנחת דעתו שמתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} השימוש ברחבה לא מפריע לתנועת כלי טיס בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(ב)}} השטח הכולל של הרחבות מאפשר ניהול בטוח ויעיל של התנועה בשדה התעופה בצפיפות התנועה המרבית הצפויה בו;
{{ח:תת|(2)}} חוזק כל חלק של רחבה יתאים לתנועת כל כלי הטיס שאותם היא נועדה לשמש, תוך הבאה בחשבון של העומסים הגבוהים הצפויים להיות מופעלים על הרחבה, עקב צפיפות תנועת כלי טיס על גביה ומהירות התנועה הנמוכה שלהם על הרחבה או עמידתם עליה;
{{ח:תת|(3)}} שיפוע רחבה, לרבות בנתיב הסעה לעמדת חניה, יהיה מתון ככל האפשר וימנע הצטברות נוזלים על הרחבה, ובעמדת חניה – לא יעלה על 1%;
{{ח:תת|(4)}} בעל רישיון יגדיר לגבי כל עמדת חניה את רכיב האות של קוד הייחוס המתאים לה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}, ויפרטו בספר העזר המבצעי;
{{ח:תת|(5)}} המרחק המזערי בין כלי טיס הנכנס לעמדת החניה או היוצא ממנה לבין כל מבנה סמוך, כלי טיס בעמדת חניה אחרת או עצם, יהיה באורכים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא A או B‏ – 3 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא C‏ – 4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא D‏, E או F‏ – 7.50 מטרים;
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5)(ג), בעל רישיון רשאי לקיים עמדת חניה שאליה מסיע כלי טיס וממנה הוא נגרר לאחור, אף אם המרחק המזערי כאמור קטן מ־7.50 מטרים לגבי אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המרחק שבין חרטומו של כלי הטיס לבין כל חלק של מבנה בשדה התעופה המשמש להעלאת נוסעים לכלי טיס או להורדתם ממנו, ובכלל זה גשר להולכת נוסעים לכלי הטיס;
{{ח:תתת|(ב)}} המרחק בין כלי הטיס הנכנס לעמדת החניה לבין כל חלק של עמדת החניה שלגביו ניתנת הנחיה כיוונית להסעת המטוס באמצעות מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system – VDGS)}}, ובלבד שהמרחק האמור לא יפחת מ־4.50 מטרים.

{{ח:סעיף|32|עמדת חניה מבודדת}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת {{מוקטן|(isolated aircraft parking position)}} בשדה התעופה, לשם חניית כלי טיס שנדרש להפרידו מהפעילות השוטפת של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עמדת חניה מבודדת תהיה רחוקה ככל האפשר מכל עמדת חניה אחרת, מבנה, שטח המשמש את באי שדה התעופה וכיוצא באלה, ובכל מקרה במרחק שלא יפחת מ־100 מטרים מכל אחד מהם;
{{ח:תתת|(2)}} עמדת חניה מבודדת לא תהיה מעל תשתיות תת־קרקעיות, ובכלל זה כאלה המשמשות לאחסון או להובלת גז או דלק לכלי טיס, וככל האפשר שלא מעל כבלי חשמל או תקשורת או בסמוך להם.

{{ח:סעיף|33|עמדת בדיקת VOR}}
{{ח:ת}} החליט בעל רישיון לקיים עמדת בדיקת VOR בשדה תעופה, ימקמה לפי נספח 10 לעניין ”Guidance material on the pre-flight checking of VOR airborne equipment“, לגבי בחירת המיקום והשימוש בעמדת בדיקת VOR בשדה תעופה {{מוקטן|(Selection and use of VOR aerodrome check-points)}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עזרים חזותיים לניווט}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: מציינים ומערכות איתות}}

{{ח:סעיף|34|מציין כיוון רוח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים בשדה תעופה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח {{מוקטן|(wind direction indicator)}}, שיאפשר לספק מידע בדבר כיוון הרוח ועוצמתה לטייס המבצע המראה או גישה לנחיתה, לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} מיקום כל מציין כיוון רוח יהיה כך שבמציין כיוון הרוח מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נראה מכלי טיס בעת טיסה, בעת גישה לנחיתה או בעת תנועה בשטח התנועה לפני ההמראה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מחווה את כיוון הרוח ועוצמתה בלא השפעה מהפרעות לתנועת האוויר הנגרמות עקב עצמים קרובים.
{{ח:תת|(ג)}} מציין כיוון רוח יהיה עשוי כך שיחווה בצורה ברורה את כיוון הרוח על פני הקרקע ובצורה כללית את עוצמתה, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} הוא בצורה של חרוט קטום, עשוי מאריג, באורך שלא יפחת מ־3.60 מטרים ובקוטר שלא יפחת מ־0.90 מטרים בקצהו הרחב;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע כזה שנראה בצורה ברורה ומובנת מגובה של 984 רגל (300 מטרים) לפחות מעל פני המסלול, בשים לב לרקע, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} ככלל, מציין כיוון הרוח יהיה בצבע אחד, לבן או כתום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוצב מציין כיוון הרוח על רקע משתנה, כך שנדרש שילוב של שני צבעים, כדי ליצור ניגודיות שלו בהשוואה לרקע המשתנה, יהיה מציין כיוון הרוח צבוע לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא יהיה צבוע באחד משילובי הצבעים האלה: כתום ולבן, אדום ולבן או שחור ולבן;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא יהיה צבוע כך שהוא מחולק לחמישה פסים צבועים, לסירוגין, באחד משילובי הצבעים כאמור בפסקה (1); הפס הראשון והפס האחרון יהיו צבועים בצבע הכהה בשילוב הצבעים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בשדה תעופה הפועל בלילה יהיה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח מוארים, לפי אופן ההפעלה של שדה התעופה.

{{ח:סעיף|35|מנורת איתות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה שקיים בו מגדל פיקוח, אלא אם כן במגדל הפיקוח מצויה מנורת איתות {{מוקטן|(signalling lamp)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מסוגלת להאיר באור בצבע אדום, ירוק ולבן, ולעבור מהארה בצבע אחד להארה באחד מהצבעים האחרים באופן מיידי;
{{ח:תתת|(2)}} היא כזו שניתן לכוונה באופן ידני, לעבר כל מטרה כפי שיידרש;
{{ח:תתת|(3)}} היא מאפשרת שידור במורס, בכל אחד מהצבעים כאמור, במהירות של 4 מילים בדקה לכל הפחות;
{{ח:תתת|(4)}} היא כזו שפיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} ועוצמת התאורה {{מוקטן|(intensity)}} שלה הם לפי נספח 14 לעניין ”Signalling lamp“.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”ירוק“ – כפי מאפייניו בתוספת מספר 1 לגבי מאפייני הצבע הירוק בנסיבות שבהן לא נדרש עמעום {{מוקטן|(Dimming)}} או נדרש להבטיח כי צופה בעל ראיית צבעים לקויה {{מוקטן|(Defective colour vision)}} יהיה מסוגל לקבוע את הצבע.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: סימונים}}

{{ח:סעיף|36|חובת סימון}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הוא מסומן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|37|צבעים ובולטות}}
{{ח:תת|(א)}} סימוני מסלול {{מוקטן|(runway markings)}} וסימוני מסלול סגור יהיו בצבע לבן.
{{ח:תת|(ב)}} סימוני מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway markings)}}, סימוני צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway side stripe marking)}}, סימוני משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad markings)}}, סימוני מסלול הסעה סגור וסימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold markings)}} יהיו בצבע צהוב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), סימון נתיבי הסעה חלופיים לעמדת חניה, יכול שיהיו בצבעים לפי הנחיות ACI לעניין ”Recommended colours“ ולעניין ”Alternative aircraft stand taxilane“.
{{ח:תת|(ד)}} סימוני קווי בטיחות לרחבה {{מוקטן|(apron safety lines)}} יהיו לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בצבע לבן – לגבי סימונים שעניינם אסדרת תנועה וחניה של כלי רכב ברחבה;
{{ח:תתת|(2)}} בצבע אדום – לגבי סימונים שעניינם ציון סכנה או קביעת גבול שאין לחצותו.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי נדרש להבליט סימון על רקע צבע המיסעה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן, תיעשה ההבלטה לפי המפורט להלן ולפי הנחיות ACI לעניין ”recommended colours“:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי סימון בצבע לבן או בצבע צהוב – יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע שחור;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי סימון בצבע אדום – יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע לבן.
{{ח:תת|(ו)}} סימונים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} יהיו בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“;
{{ח:תתת|(2)}} יהיו בסוג צבע שימזער את הפגיעה בתכונות החיכוך של המשטח.
{{ח:תת|(ז)}} בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה, סימונים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} יכילו חומרים מחזירי אור, שנועדו להגדיל את נראותם.

{{ח:סעיף|38|הגדרת כינוי מסלול ושרטוטו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הגדיר ושרטט, לגבי כל מסלול, בכל קצה שלו, את כינוי המסלול {{מוקטן|(runway designation)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כינוי המסלול יורכב ממספר דו־ספרתי, ולגבי מספר מסלולים מקבילים – ממספר דו־ספרתי בצירוף אות לועזית, שיוגדרו לפי נספח 14 לעניין ”Runway designation marking“;
{{ח:תתת|(2)}} כינוי מסלול ישורטט במיקום לפי איור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, לפי מאפייני המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} המספר והאות הלועזית המרכיבים את כינוי המסלול יהיו בצורה וביחס לפי איור ”Form and proportions of numbers and letters for runway designation markings“ בנספח 14, ובממדים שלא פוחתים מאלה המפורטים שם, אלא אם כן כינוי המסלול משולב בסימון מפתן המסלול, לפי איור משנה ”C – optional pattern“ באיור האמור, שאז יגדיל בעל הרישיון את ממדיהם, באופן יחסי, כדי למלא בצורה מתאימה את הרווחים בין הקווים המסמנים את מפתן המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} אם מפתן המסלול מוזז והמנהל הורה לבעל הרישיון מטעמים של בטיחות הטיסה כי עליו לעשות כך, יציין בעל הרישיון את כינוי המסלול שבתחילת המסלול, גם על גבי שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} שהוא שלט מיקום {{מוקטן|(location)}}, אחד לפחות, שימוקם כך שטייס המיושר על המסלול יראה אותו, לשם הנחיית כלי טיס ממריא.

{{ח:סעיף|39|סימון ציר מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, על כל מסלול סלול, סימון ציר מסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון ציר המסלול {{מוקטן|(runway centre line marking)}} ימוקם לאורך ציר המסלול, בין כינויי המסלול משני קצותיו, לפי איור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, אלא אם כן המסלול מצטלב עם מסלול אחר, שאז תחול לגבי סימון ציר המסלול באזור ההצטלבות {{ח:פנימי|סעיף 45|תקנה 45}};
{{ח:תת|(2)}} סימון ציר מסלול יהיה בצורה של פסים, המרווחים זה מזה בצורה אחידה, באופן הזה:
{{ח:תתת|(א)}} אורכם של פס ושל המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו גם יחד, לא יפחת מ־50 מטרים ולא יעלה על 75 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} אורכו של כל פס יהיה שווה, לכל הפחות, לאורכו של המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו או ל־30 מטרים, לפי הגדול שבהם;
{{ח:תת|(3)}} רוחב פס לא יפחת מהמידות האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 0.90 מטר – במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III;
{{ח:תתת|(ב)}} 0.45 מטר – במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I;
{{ח:תתת|(ג)}} 0.30 מטר – במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 ובמסלול לא־ממוכשר.

{{ח:סעיף|40|סימון מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold marking)}} על כל מסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון מפתן מסלול יחל 6 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} סימון מפתן מסלול יורכב מדפוס של פסים אורכיים, בעלי ממדים אחידים, הממוקמים, לרוחב המסלול, בצורה סימטרית לעומת ציר המסלול, לפי איורי המשנה ”A – general and all precision approach runways“ או ”B – parallel runways“, לפי העניין, באיור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(3)}} סימון מפתן מסלול יהיה כך שאורכו של כל פס יהיה 30 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.80 מטרים בקירוב, כשהרווח בין פס אחד לאחר יהיה 1.80 מטרים בקירוב; ואולם לגבי שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול – הרווח ביניהם יהיה מכפלת הרווח האמור;
{{ח:תתת|(4)}} סימון מפתן מסלול יכלול מספר פסים אורכיים לפי רוחב המסלול, ולפי טבלה זו:
{{ח:תתת}} &lt;table width=&quot;80%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;ספרור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רוחב המסלול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר הפסים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחות מ־23 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23 מטרים או יותר ופחות מ־30 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 מטרים או יותר ופחות מ־45 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45 מטרים או יותר ופחות מ־60 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 מטרים ויותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ומסלול לא־ממוכשר, שרוחבם הוא 45 מטרים או יותר – על אף האמור בפסקאות (2), (3) סיפה ו־(4), דפוס הפסים האורכיים יכול שיהיה לפי איור המשנה ”C – optional pattern“ באיור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, ובלבד שיהיו 3 פסים לפחות מכל צד של סימון כינוי המסלול, ושהרווח בין שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול יהיה 22.50 מטרים;
{{ח:תתת|(6)}} הפסים ישתרעו לרוחב המסלול, משני צידי ציר המסלול, עד למרחק הקצר מבין שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 3 מטרים מכל צד מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} 27 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
{{ח:תתת|(7)}} הסימון יכלול גם פס רוחבי {{מוקטן|(transverse stripe)}}, שישורטט לרוחב המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול, ברוחב שלא יפחת מ־1.80 מטרים, לפי איור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מפתן מסלול“ – לרבות מפתן מסלול מוזז באופן קבוע.

{{ח:סעיף|41|סימון מפתן מסלול מוזז}}
{{ח:ת}} אם מפתן המסלול מוזז, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם הוא מוזז באופן קבוע, בעל הרישיון יעשה את אלה, הכול לפי איור המשנה ”B – temporarily or permanently displaced threshold“ באיור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14:
{{ח:תתת|(א)}} ישרטט את מפתן המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|תקנה 40}};
{{ח:תתת|(ב)}} ישרטט חיצים לאורך ציר המסלול בחלק המסלול שלפני מפתן המסלול המוזז;
{{ח:תת|(2)}} אם הוא מוזז באופן זמני, בעל הרישיון יעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} יפעל לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(ב)}} ישרטט את הפס הרוחבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנה 40(א)(7)}} ואת סימון מפתן המסלול, לפי איור המשנה ”A – temporarily displaced threshold“ באיור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14;
{{ח:תת|(3)}} יסתיר את כל הסימונים שלפני מפתן המסלול המוזז, למעט סימון ציר המסלול, שהפסים הצבועים שלו יומרו לחיצים, לפי איור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|42|סימון צידי מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול {{מוקטן|(runway side stripe)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאורך מסלול סלול אם הניגודיות שבין צידי המסלול לבין שוליו או לבין סביבתו אינה מספקת;
{{ח:תתת|(2)}} לאורכו של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון צידי מסלול יורכב משני פסים, אחד בכל צד של המסלול לאורכו, כך שצידו החיצון של כל פס, לעומת ציר המסלול, יחפוף את צד המסלול, זולת אם רוחב המסלול גדול מ־60 מטרים, שאז כל פס ימוקם במרחק של 30 מטרים מציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} אם קיים משטח פנייה למסלול, יימשך סימון צידי המסלול לאורך המסלול גם ביציאה למשטח הפנייה האמור וגם בכניסה ממנו חזרה למסלול;
{{ח:תתת|(3)}} רוחבו של כל פס בסימון צידי מסלול לא יפחת מהמידות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 0.90 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו 30 מטרים או יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} 0.45 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו קטן מ־30 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”צד מסלול“ {{מוקטן|(runway edge)}} – החלק המרוחק ביותר של המסלול, לרוחבו, מציר המסלול.

{{ח:סעיף|43|קביעת נקודת מיכוון וסימונה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר וישרטט נקודת מיכוון {{מוקטן|(aiming point)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובכל מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 – אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי הדבר נדרש לשם שיפור דיוק הגישה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון נקודת מיכוון לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון נקודת המיכוון על המסלול יתחיל במקומות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול המצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(visual approach slope indicator systems{{ח:הערה|)}}}} מסוג PAPI או APAPI{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} – בנקודה על המסלול שאליה מתכנס מישור הגישה החזותי {{מוקטן|(visual approach slope)}} הנקוב לאותו מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שאינו מצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה – במרחק ממפתן המסלול לפי נספח 14 לעניין ”Location and dimensions of aiming point marking“ לגבי ”Distance from threshold to beginning of marking“, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
{{ח:תתת|(2)}} סימון נקודת המיכוון יורכב משני פסים, שאורך ורוחב כל פס והמרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים יהיו לפי נספח 14 לעניין ”Location and dimensions of aiming point marking“, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), סומן במסלול סימון אזור נגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}}, יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים כאמור שווה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון אזור הנגיעה.

{{ח:סעיף|44|הגדרת אזור הנגיעה וסימונו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר ויסמן את אזור הנגיעה {{מוקטן|(touchdown zone)}} בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 או בכל מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – אם נוכח בעל הרישיון כי סימון אזור הנגיעה נדרש לשם הבלטת אזור הנגיעה לצורך דיוק הגישה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט את סימון אזור הנגיעה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון אזור הנגיעה יורכב מזוגות של סימונים מלבניים, ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; מספר זוגות הסימונים המלבניים לאורך ציר המסלול יהיה לפי מרחק הנחיתה הזמין, או, אם סימון אזור הנגיעה נדרש לגבי שני כיווני הגישה למסלול – לפי המרחק בין מפתני המסלול, לפי נספח 14 לעניין ”Touchdown zone marking“ לגבי ”Location and characteristics“;
{{ח:תתת|(2)}} סימון אזור הנגיעה ישורטט לפי איורי המשנה ”A – basic pattern“ או ”B – with distance coding“ באיור ”Aiming point and touchdown zone markings“ בנספח 14, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין או למרחק בין מפתני מסלול, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי ”basic pattern“ – אורכו של כל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ־22.50 מטרים ורוחבו לא יפחת מ־3 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי ”with distance coding“ – אורך כל רצועה בכל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ־22.50 מטרים, רוחבה לא יפחת מ־1.80 מטרים והמרווח בין שני פסים סמוכים בסימון לא יפחת מ־1.50 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול יהיה לפי הטבלה שעניינה ”Location and dimensions of aiming point marking“ לנספח 14, לעניין ”lateral spacing between inner sides of stripes“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), נקבעה נקודת מיכוון למסלול – יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול שווה לזה של המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון נקודת המיכוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|תקנה 43}};
{{ח:תתתת|(ה)}} המרחק האורכי בין תחילת סימון מלבני אחד לאחר לאורך ציר המסלול יהיה 150 מטרים, ממפתן המסלול, ואולם סימון מלבני כאמור, שאמור להיות ממוקם במרחק של עד 50 מטרים מסימון נקודת המיכוון – לא ישורטט;
{{ח:תתת|(3)}} למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2 – יורכב, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), מזוג של סימונים מלבניים ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול, שיהיה במרחק של 150 מטרים מתחילת סימון נקודת המיכוון לכיוון המסלול, ותקנת משנה (ב)(2) תחול בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|45|סימון באזור הצטלבות}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט את סימוני המסלולים בהצטלבות בין שני מסלולים או יותר לפי חשיבותם ולפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} חשיבות מסלולים בהצטלבות, תהיה לפי הדירוג הזה: מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אחריו מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ואחריו מסלול לא־ממוכשר;
{{ח:תת|(2)}} סימוני המסלול החשוב ביותר יהיו רציפים וסימוני שאר המסלולים לא יסומנו באזור ההצטלבות, ואולם סימוני צידי המסלול {{מוקטן|(runway side stripe marking)}} של המסלול החשוב ביותר יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מסלולים בעלי אותה חשיבות לפי פסקה (1) – יגדיר בעל הרישיון את המסלול החשוב ביותר מביניהם, ופסקה (2) תחול בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(4)}} בהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, סימוני המסלול יהיו רציפים, וסימוני מסלול ההסעה לא יסומנו באזור ההצטלבות; סימוני צידי המסלול יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות.

{{ח:סעיף|46|סימון ציר מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line marking)}} על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה סלול;
{{ח:תתת|(2)}} על נתיב הסעה ברחבה, כך שיספק הנחיה מתמשכת בעת תנועה בין ציר המסלול לבין עמדות החניה שברחבה;
{{ח:תתת|(3)}} על מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אם ציר מסלול ההסעה אינו חופף את ציר המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה במקומות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקטע ישר של מסלול ההסעה – לאורך ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(2)}} במקטע מעוקל של מסלול ההסעה – לאורך המקטע, בהמשך לסימון ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אליו, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול;
{{ח:תתת|(3)}} אם סימון ציר מסלול ההסעה קבוע על המסלול, כאמור בתקנת משנה (א)(3) – לאורך ציר מסלול ההסעה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהצטלבות של מסלול הסעה עם מסלול, אם מסלול ההסעה משמש לפינוי המסלול, סימון ציר מסלול ההסעה יהיה לפי הוראות אלה, והכול לפי איור ”Taxiway markings“ בנספח 14:
{{ח:תתתת|(א)}} סימון ציר מסלול ההסעה יתעקל לכיוון סימון ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} סימון ציר מסלול ההסעה יתמשך במקביל לסימון ציר המסלול, מעבר לנקודת ההשקה לציר המסלול –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – למרחק שלא יפחת מ־30 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סימון ציר מסלול הסעה יהיה ברוחב של 0.15 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} סימון ציר מסלול הסעה ישתרע ברציפות לאורך ציר מסלול ההסעה, למעט במקרים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בתקנה 45(4)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הוא חוצה סימון עמדת המתנה למסלול או סימון עמדת המתנת ביניים, שאז סימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון העמדות כאמור, ויתחדש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
{{ח:תתת|(4)}} בסמוך לעמדת המתנה למסלול, במטרה להדגיש את הקרבה אליה, ישורטט סימון ציר מסלול הסעה מודגש {{מוקטן|(enhanced taxiway centre line marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ישתרע ממרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת המתנה למסלול, לכיוון התנועה מהמסלול ואילך למרחק של 47 מטרים לכל היותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא יהיה בממדים לפי איור המשנה ”dimensions“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתת|(ג)}} בלי לגרוע מפסקאות משנה (א) ו־(ב) –
{{ח:תתתתת|(1)}} על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה סימון עמדת המתנה אחר הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יופסק במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון עמדת ההמתנה האחרת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא יחודש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} הוא יימשך, מנקודת חידוש הסימון כאמור בפסקה (2), לאורך שלא יפחת מ־3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה ”second hold position“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(2)}} על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה מסלול הסעה הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יופסק במרחק של 1.50 מטרים לפני נקודת החיתוך של צירי מסלולי ההסעה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא יחודש במרחק של 1.50 מטרים לאחריה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} הוא יימשך לאורך שלא יפחת מ־3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה ”intersecting Taxiway“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(3)}} אם מספר מסלולי הסעה מצטלבים בעמדת המתנה למסלול או לפניה – סימון ציר מסלול ההסעה המודגש יימשך לאורך שלא יפחת מ־47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לגבי כל אחד ממסלולי ההסעה המצטלבים;
{{ח:תתתתת|(4)}} אם המרחק בין סימוני שתי עמדות המתנה למסלול, הנמצאות זו מול זו, קטן מ־94 מטרים, יסומן ציר מסלול הסעה מודגש לכל אורך המרחק האמור, לפי איור משנה ”between two holding positions“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|47|סימון צד מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט בגבול שבין משטח שאינו מיועד לשאת עומס {{מוקטן|(non-load-bearing surface)}} לבין משטח המיועד לשאת עומס {{מוקטן|(load-bearing surface)}}, סימון צד מסלול הסעה {{מוקטן|(taxi side stripe marking)}}, לפי הוראות אלה, אם נוכח לדעת כי לא ניתן להבחין ביניהם בקלות או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
{{ח:תתת|(1)}} סימון צד מסלול הסעה ישורטט לאורך קצה המשטח המיועד לשאת עומס, וקצהו החיצוני יחפוף את קצה המשטח האמור;
{{ח:תתת|(2)}} סימון צד מסלול הסעה יורכב מצמד קווים מקבילים, רציפים, ברוחב של 0.15 מטרים האחד ובמרחק של 0.15 מטרים זה מזה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח המנהל לדעת כי קיים חשש לבלבול בין סימון צד מסלול הסעה לבין סימון ציר מסלול ההסעה, לרבות בהצטלבות מסלולי הסעה או בעיקול במסלול הסעה, ובמקום שבו עלול להיווצר ספק בדבר מיקומו של כלי הטיס לעומת סימון צד מסלול ההסעה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון כי לסימון צד מסלול ההסעה לפי תקנת משנה (א) יתווספו פסים רוחביים {{מוקטן|(additional transverse stripes)}} לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט פסים רוחביים כפי שהורה לו המנהל לפי תקנת משנה (ב), לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם יהיו על גבי המשטח שאינו מיועד לשאת עומס;
{{ח:תתת|(2)}} הם יהיו בניצב לסימון צד המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} השרטוט יהיה כך שהמרחק בין פס לפס לא יעלה על האורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 15 מטרים לאורכו של עיקול במסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} 30 מטרים לאורכו של מקטע ישר במסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(4)}} בכל פס מתקיימים גם אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ברוחב של 0.90 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא באורך של 7.50 מטרים, אלא אם כן הורה המנהל לבעל הרישיון אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”משטח שאינו מיועד לשאת עומס“ – משטח בשדה התעופה, לרבות שולי מסלול הסעה, שולי משטח פנייה או חלק ממפרץ המתנה או מרחבה, שאינו מיועד לשאת עומס וששימוש בו בידי כלי טיס עלול לגרום נזק לכלי הטיס.

{{ח:סעיף|48|סימון משטח פנייה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, במשטח פנייה, סימון משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון משטח פנייה יימשך במקביל לסימון ציר המסלול, לפני נקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול באורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – למרחק שלא יפחת מ־30 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} סימון משטח פנייה יתעקל, בנקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול, ויימשך לאורך ציר משטח הפנייה;
{{ח:תת|(3)}} סימון משטח פנייה יהיה קו רציף ברוחב של 0.15 מטרים לפחות.

{{ח:סעיף|49|סימון עמדת המתנה למסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב מסלול ההסעה שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תת|(2)}} אם המסלול הוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי – סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב המסלול שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תת|(3)}} הוא יהיה בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איור ”Runway-holding position markings“ בנספח 14;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שמקוימות לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, סימון עמדת ההמתנה למסלול הקרובה ביותר למסלול יהיה בדפוס A2, וסימון עמדות ההמתנה למסלול הרחוקות יותר מהמסלול יהיה בדפוס B2 לפי איור ”Runway-holding position markings“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|50|סימון עמדת המתנת ביניים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנת ביניים, סימון עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position marking)}}; סימון עמדת הביניים יהיה לפי איור ”Taxiway markings“ בנספח 14, לגבי ”Intermediate holding position marking“.

{{ח:סעיף|51|סימון עמדת בדיקת VOR}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת בדיקת VOR, סימון עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון עמדת בדיקת VOR יורכב ממעגל בצבע לבן בקוטר של 6 מטרים, שרוחב הקו המסמן אותו יהיה 0.15 מטרים, לפי איור משנה ”without direction line“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint marking“ בנספח 14;
{{ח:תת|(2)}} סימון עמדת בדיקת VOR ימורכז בנקודה שבה על כלי טיס לעמוד כדי לקלוט באופן מדויק את אות ה־VOR המפורסם לצורך הבדיקה;
{{ח:תת|(3)}} אם נדרש כי, לצורך בדיקת ה־VOR, כלי הטיס יתיישר בכיוון מסוים, סימון עמדת בדיקת VOR יכלול גם קו בצבע לבן בכיוון האמור, לפי איור משנה ”with direction line“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint marking“ בנספח 14, שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא עובר דרך מרכז המעגל כאמור בתקנת משנה (ג);
{{ח:תתת|(ב)}} הוא נמשך למרחק של 6 מטרים מחוץ למעגל;
{{ח:תתת|(ג)}} בסופו מסומן ראש־חץ;
{{ח:תתת|(ד)}} הוא ברוחב של 0.15 מטרים.

{{ח:סעיף|52|קביעת כינוי רחבה וכינוי עמדת חניה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר לכל רחבה כינוי רחבה, ולכל עמדת חניה כינוי עמדת חניה שיורכבו מאות לועזית, אחת או יותר, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר; כינוי רחבה או כינוי עמדת חניה כאמור לא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה, לכינוי רחבה אחרת או לכינוי עמדת חניה אחרת.

{{ח:סעיף|53|סימוני עמדת חניה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת חניה, סימוני עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand markings)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימוני עמדת חניה ישורטטו כך שבהנחה שגלגל האף של כלי טיס נע על גבי הסימונים האמורים, מתקיימים בכל עת המרחקים המזעריים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}};
{{ח:תת|(2)}} סימוני עמדת חניה יכללו, לפי אופן השימוש בה, את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} קו כניסה לעמדת חניה {{מוקטן|(lead-in line)}}, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”stand lead-in line, taxiway and taxilane centre line“ או הנחיות ACI לעניין ”stand lead-in lines for multiple aircraft type parking stands“, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} אם קו כניסה לעמדת חניה משמש לתנועה חד־כיוונית – הוא כולל חיצים בכיוון התנועה, שיהיו בצבעים, בממדים ובצורה לפי הנחיות ACI לעניין ”one way arrow“;
{{ח:תתת|(ב)}} קו יציאה מעמדת חניה {{מוקטן|(lead-out line)}}, שתחול לגביו פסקת משנה (א)(1), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(ג)}} סמן תחילת פנייה {{מוקטן|(turn bar)}}, בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”power out, turn bar and alignment line“;
{{ח:תתת|(ד)}} קו התיישרות {{מוקטן|(alignment line)}}, שתפקידו להנחות את הטייס בעת ביצוע השלב הסופי של תמרון החניה, שימוקם בהמשכו של קו הכניסה לעמדת החניה ויהיה בצבעים ובממדים כאמור בפסקת משנה (א)(1);
{{ח:תתת|(ה)}} קו עצירה {{מוקטן|(stop line)}}, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”basic aircraft stop line“, הנחיות ACI לעניין ”multiple aircraft stop line“, הנחיות ACI לעניין ”basic marshaller and towing stop line“ או הנחיות ACI לעניין ”multiple marshaller and towing stop line“, והכול לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} בעמדת חניה שבה סומן יותר מקו עצירה אחד, לגבי כל קו עצירה – הוא כולל גם סימון שבו יצוין טיפוס כלי הטיס שאותו נועד קו העצירה לשמש; ציון טיפוס כלי הטיס יוגדר לפי מסמך 8643, וסימונו יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI המפורטות בפסקת משנה (ה)(1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(ו)}} סימון הכוונה לעמדת חניה, או למספר עמדות חניה, הכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI, לעניין ”direction to parking stand“ או הנחיות ACI לעניין ”direction to an area of parking stands“, לפי העניין; לסימון הכוונה לעמדת חניה החופפת עמדת חניה אחרת יתווסף ציון טיפוס כלי הטיס, שיוגדר לפי מסמך 8643;
{{ח:תתת|(ז)}} סימון מיקום עמדת חניה, שכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”stand identification on parking stand“;
{{ח:תתת|(ח)}} סימון מוטת כנף מרבית לשימוש בנתיב הסעה לעמדת חניה, בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”maximum wingspan marking“.

{{ח:סעיף|54|שרטוט קווי בטיחות לרחבה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט ברחבה, לפי אופן השימוש בה, קווי בטיחות לרחבה מהסוגים האלה, שיהיו בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} קו גבול אחריות – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”boundary of responsibility line“;
{{ח:תתת|(2)}} קו בטיחות בעמדת חניה – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”stand safety line“;
{{ח:תתת|(3)}} קו המתחם אזור מוגבל – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”stand-by areas – restricted for aircraft manoeuvres“‏, ”stand-by areas – height restricted“ או ”stand dividing line“, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} קו המתחם אזור חניית ציוד – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”equipment parking area“;
{{ח:תתת|(5)}} קו המתחם אזור אסור לחניה – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”no parking area“, או הנחיות ACI לעניין ”air bridge wheel position“, לפי העניין;
{{ח:תתת|(6)}} קו המתחם פתח שירות תת־קרקעי – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”underground services including fuel hydrant markings“;
{{ח:תתת|(7)}} סימון צידי דרך לכלי רכב – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”service road“;
{{ח:תתת|(8)}} קו גבול לתנועת כלי רכב – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”vehicle limit line“.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א)(7) ו־(8) תחול גם על דרך לכלי רכב מחוץ לרחבה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימון צידי דרך לכלי רכב“ – קווים המתחמים דרך לכלי רכב משני צידיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו בטיחות בעמדת חניה“ – קו סביב עמדת החניה, המתחם אזור, שצריך להיות נקי מאנשים, כלי רכב וציוד אם כלי טיס מסיע בכוחות עצמו או נגרר לעמדת החניה, או אם מנועיו פועלים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו גבול אחריות“ – קו המפריד בין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של בעל הרישיון לבין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של מגדל הפיקוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו גבול לתנועת כלי רכב“ – קו שאותו אסור לכלי רכב לחצות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור אסור לחניה“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו אין למקם כלי רכב וציוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור חניית ציוד“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו ניתן למקם באופן חופשי כלי רכב וציוד כך שיישמר המרחק המזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור מוגבל“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה, המצוי במרחק בטוח מכלי טיס המסיע בכוחות עצמו לעמדה, ושאין מניעה שיהיו בו אנשים, כלי רכב וציוד בשעה שכלי טיס אינו מסיע מעמדת החניה החוצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם פתח שירות תת־קרקעי“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שהוא פתח של מיתקן שירות תת־קרקעי.

{{ח:סעיף|55|סימוני דרך לכלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54(ב)}}, בעל רישיון ישרטט על דרך לכלי רכב, תמרורי סימון על פני הדרך שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב לרוחב הדרך בעמדת ההמתנה, לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}} לגבי קו עצירה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון ישרטט סימון צידי דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע לבן וברוחב שלא יפחת מ־0.10 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי דרך לכלי רכב החוצה מסלול הסעה – סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”taxiway and taxilane crossing“.

{{ח:סעיף|56|סימון הנחיה מחייב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}}, נוסף על שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}}, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול ההסעה – אם רוחבו עולה על 60 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} על משטח אזור התנועה – במקום שבו הורה המנהל לבעל הרישיון, אם הדבר נדרש מטעמי בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר המנהל לבעל רישיון כי הצבת שלט הנחיה מחייב אינה אפשרית, ישרטט בעל הרישיון סימון הנחיה מחייב מתאים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־9 מטרים, הסימון יהיה –
{{ח:תתתת|(א)}} לפי איור משנה ”A – taxiway for aeroplanes with OMGWS up to but not including 9 m“ באיור ”Mandatory instruction marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתת|(ב)}} במרחק שלא יפחת ממטר אחד מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
{{ח:תתתת|(ג)}} כך שמרכזו על ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כך שסימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק שלא יפחת ממטר אחד ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, ישורטטו שני סימוני הנחיה מחייבים, שיהיו –
{{ח:תתתת|(א)}} לפי איור משנה ”B – taxiway for aeroplanes with OMGWS from 9 m up to but not including 15 m“ באיור ”Mandatory instruction marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתת|(ב)}} משני צידי סימון ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} במרחק שלא יפחת ממטר אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
{{ח:תתתתת|(2)}} מסימון ציר מסלול ההסעה, לרוחב מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37(ב)}}, סימון ההנחיה המחייב יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום, ויהיה זהה לזה שעל גבי שלט ההנחיה המחייב המתאים, למעט אם מדובר בסימון הנחיה מחייב שעניינו איסור כניסה {{מוקטן|(no entry)}}, שאז הוא יורכב מכיתוב שתוכנו ”NO ENTRY“;
{{ח:תתת|(4)}} הרקע של סימון ההנחיה המחייב יהיה בצורת מלבן, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו;
{{ח:תתת|(5)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין סימון ההנחיה המחייב לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול סימון ההנחיה המחייב מסגרת מתאימה ליצירת הניגודיות, בצבע שחור או בצבע לבן, בהתחשב בצבע המשטח כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} כל תו בכיתוב לפי תקנה זו יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3 ובאורך לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־6 מטרים.
{{ח:תת|(ד)}} שורטטה עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}} על גבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 60 מטרים, ישרטט בעל הרישיון, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), סימון הנחיה מחייב שיורכב מכיתוב שתוכנו ”CAT II“‏, ”CAT III“ או ”CAT II/III“, לפי סוג הגישה למסלול שאותו משרתת עמדת ההמתנה, שיחולו עליו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון ההנחיה המחייב ישורטט במרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
{{ח:תתת|(2)}} שרטוט סימון ההנחיה המחייב יחל ממרחק של 0.90 מטרים מצד מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, לאורכו של סימון עמדת ההמתנה;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 90 מטרים – סימון ההנחיה המחייב ישורטט מספר פעמים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, ובמרווחים שלא עולים על 45 מטרים בין סימון לסימון;
{{ח:תתת|(4)}} כל תו בכיתוב האמור יהיה באורך שלא יפחת מ־1.80 מטרים, בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
{{ח:תתת|(5)}} תחול עליו גם תקנת משנה (ג)(3), (4) ו־(5).
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון לא ישרטט סימון הנחיה מחייב על גבי מסלול, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.

{{ח:סעיף|57|סימון מידע}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע {{מוקטן|(information marking)}}, נוסף על שלט מידע {{מוקטן|(Information sign)}}, במקום שבו נוכח לדעת כי הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הצבת שלט מידע אינה אפשרית או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט בעל הרישיון סימון מידע מתאים על משטח אזור התנועה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע לרוחב משטח אזור התנועה, וימקמו כך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי הטיס שאותו נועדו מסלול ההסעה או הרחבה לשמש.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37(ב)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע צהוב על רקע שחור, אם הוא בא במקום שלט שעניינו מיקום {{מוקטן|(location)}} או נוסף עליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב, אם הוא בא במקום שלט שעניינו הכוונה {{מוקטן|(direction)}} או נוסף עליו;
{{ח:תתת|(2)}} כל תו בכיתוב המרכיב את סימון המידע יהיה –
{{ח:תתתת|(א)}} באורך 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, אלא אם כן אישר לו המנהל אורך אחר, לאחר שנוכח לדעת כי הדבר נדרש בשל מגבלות מקום, ובלבד שזה לא יפחת מ־2 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} באורך 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
{{ח:תתת|(3)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין הרקע של סימון המידע לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול בסימון המידע מסגרת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע צהוב – מסגרת בצבע שחור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע שחור – מסגרת בצבע צהוב.

{{ח:סעיף|58|סימוני מסלול סגור}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט, על מסלול או קטע של מסלול סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway marking)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימוני מסלול סגור ישורטטו בתחילתו ובסופו של המסלול או של קטע המסלול הסגור, וכן לאורכו של המסלול או קטע המסלול הסגור כך שהמרחק בין הסימונים לא יעלה על 300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סימוני מסלול סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה ”closed runway marking“ באיור ”Closed runway and taxiway markings“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט, על מסלול או קטע של מסלול שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת המסלול או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|59|סימוני מסלול הסעה סגור}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט, על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול הסעה סגור {{מוקטן|(closed taxiway marking)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימוני מסלול הסעה סגור יסומנו בתחילתו ובסופו של מסלול ההסעה או של קטע מסלול ההסעה הסגור, לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} סימוני מסלול הסעה סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה ”closed taxiway marking“ באיור ”Closed runway and taxiway markings“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול הסעה סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת מסלול ההסעה או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|60|הסתרת סימונים ותאורות במסלול סגור או במסלול הסעה סגור}}
{{ח:תת|(א)}} נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם לצמיתות, יסתיר בעל הרישיון את סימוני המסלול, סימוני מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם, לא יפעיל בעל הרישיון את מערכת תאורות הגישה, תאורות המסלול, תאורות מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין, אלא לצורך תחזוקתם או לצורך מבצעי אחר.

{{ח:סעיף|61|סימוני טרום מפתן מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, על משטח סלול שלפני מפתן מסלול, שאורכו עולה על 60 מטרים ושאינו מתאים לשימוש כלי טיס, סימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימוני טרום מפתן סלול ישתרעו לכל אורכו של המשטח הסלול כאמור;
{{ח:תת|(2)}} סימוני טרום מפתן מסלול יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור ”Pre-threshold marking“ בנספח 14.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שלטים}}

{{ח:סעיף|62|הצבת שלטים}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו שלטים {{מוקטן|(signs)}} לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|63|מאפיינים כלליים של שלט}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון שלט לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}} אלא אם כן מתקיימות בשלט הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תת|(2)}} גובהו מעל פני הקרקע {{מוקטן|(installed height)}} מאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס, ובכל מקרה לא עולה על הגובה המפורט בעמודה ”installed )max“(שבטבלה שעניינה ”Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs“ לנספח 14, למעט לגבי שלט מרחק נותר להמראה או לנחיתה;
{{ח:תת|(3)}} הוא ממוקם במרחק מזערי מחלקו הסלול של מסלול או של מסלול הסעה, כמפורט בטבלה שעניינה ”Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs“ לנספח 14, לפי העניין;
{{ח:תת|(4)}} לגבי שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} או שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} – הוא מלבני, כשצלעו הארוכה אופקית;
{{ח:תת|(5)}} לא נעשה בו שימוש בצבע האדום, אלא על גבי שלט הנחיה מחייב;
{{ח:תת|(6)}} הכיתוב על גביו הוא לפי המאפיינים לעניין זה שבתוספת מספר 4;
{{ח:תת|(7)}} הוא בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“;
{{ח:תת|(8)}} אם הוא מיועד לשימוש על מסלול שמתקיים בו אחד מאלה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה:
{{ח:תתת|(א)}} ערך הראות על מסלול המזערי שהוגדר כתנאי להפעלתו, קטן מ־800 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא מסלול ממוכשר, המופעל בלילה;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, המופעל בלילה;
{{ח:תת|(9)}} אם הוא מיועד לשימוש על מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, המופעל בלילה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה או שהוא משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}.

{{ח:סעיף|64|שלט בעל תוכן משתנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב שלט בעל תוכן משתנה {{מוקטן|(variable message sign)}} אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המידע המוצג בשלט תקף רק במהלך פרקי זמן מוגדרים;
{{ח:תתת|(2)}} קיים צורך בהצגת תכנים שונים לחלופין.
{{ח:תת|(ב)}} תצוגת שלט בעל תוכן משתנה שאינו בשימוש או שאירעה בו תקלה, תהיה ריקה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשה בעל רישיון שימוש בשלט בעל תוכן משתנה אלא אם כן פרק הזמן לשינוי התוכן על גבי השלט קצר ככל האפשר, ואינו עולה על 5 שניות.

{{ח:סעיף|65|מאפיינים כלליים של שלט הנחיה מחייב}}
{{ח:תת|(א)}} שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי, בשל גורמים סביבתיים או אחרים, נדרש להדגיש את הניגודיות בין הכיתוב על גבי השלט לבין הרקע שלו, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יוסיף, סביב הקצוות החיצוניים של התווים, קו מיתאר בצבע שחור בעובי, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 10 מילימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 20 מילימטרים.

{{ח:סעיף|66|שלט כינוי מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט כינוי מסלול {{מוקטן|(runway designation sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט כינוי מסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס A2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(3)}};
{{ח:תת|(2)}} שלט כינוי מסלול ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט כינוי מסלול יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, כך שהוא מציג את כינוים מנקודת מבטו של הממתין בעמדת ההמתנה, לפי איורי משנה ”runway designation of a runway extremity“ או ”runway designation of both extremities of a runway“ באיור ”Mandatory instruction signs“, לפי העניין, ולפי איור בנספח 14.

{{ח:סעיף|67|שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III‏ {{מוקטן|(category I, II or III holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}};
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול, לכיוון המסלול;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, בתוספת הכיתוב CAT I‏, CAT II‏, CAT III‏, CAT II/III, או CAT I/II/III, לפי העניין, לפי איורי משנה ”category I hold position“‏, ”category II hold position‏“, ”category III hold position‏“, ”category II and III hold position“ או ”category I, II and III hold position“, לפי העניין, באיור ”Mandatory instruction signs“, ולפי איור ”Examples of sign positions at taxiway/runway intersections“ לנספח 14.

{{ח:סעיף|68|שלט עמדת המתנה למסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway-holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה למסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה למסלול ימוקם מכל צד של עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול לתוך האזור החודר למישורי הגבלת המכשולים או לתוך אזור חיוני ILS או אזור רגיש ILS, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה למסלול יורכב מכינוי מסלול ההסעה שעליו מקוימת עמדת ההמתנה, בתוספת מספר ייחודי לאותה עמדת המתנה, לפי איור משנה ”runway-holding position“ באיור ”Mandatory instruction signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|69|שלט אין כניסה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט אין כניסה {{מוקטן|(NO ENTRY sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט אין כניסה יוצב בכניסה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
{{ח:תת|(2)}} שלט אין כניסה ימוקם מכל צד של מסלול ההסעה, כשפניו לכיוון התנועה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
{{ח:תת|(3)}} האיור על פני שלט אין כניסה יהיה לפי איור משנה ”NO ENTRY“ באיור ”Mandatory instruction signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|70|שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road-holding position sign)}} בעמדת המתנה על דרך לכלי רכב שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב ימוקם בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק של 1.50 מטרים מצד הדרך;
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב יהיה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}}, לגבי ההוראות שעניינן ”עצור! תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה“ ויכלול גם, אם בעל הרישיון נוכח לדעת כי הדבר נדרש להבטחת בטיחות התנועה מעמדת ההמתנה, את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} כיתוב, בשפה העברית, האוסר המשך תנועה בלא מירשה ממגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(ב)}} שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}};
{{ח:תת|(3)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב המיועד לשימוש בלילה יואר או יהיה משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63|ותקנה 63(8) ו־(9)}} לא תחול לגבי שלט כאמור.

{{ח:סעיף|71|מאפיינים כלליים של שלט מידע}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות באמצעות שלט, מיקום מסוים או למסור מידע לגבי ניתוב התנועה או שהמנהל הורה לו לעשות כך, יציב שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מידע ימוקם ככל האפשר, בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
{{ח:תת|(2)}} שלט מידע שאינו שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}}, יורכב מכיתוב של תווים בצבע שחור על רקע צהוב;
{{ח:תת|(3)}} שלט מידע שהוא שלט מיקום יורכב מכיתוב של תווים בצבע צהוב על רקע שחור, ואם לא נלווה אליו כל שלט אחר – גם ממסגרת בצבע צהוב, לפי איור משנה ”location“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תת|(4)}} לא יוצב שלט מידע שאינו שלט מיקום בצד שלט הנחיה מחייב;
{{ח:תת|(5)}} שלט מידע בהצטלבות מסלולי הסעה, ימוקם לפני ההצטלבות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אם קיים סימון עמדת המתנת ביניים – בקו אחד עם סימון עמדת המתנת הביניים;
{{ח:תתת|(ב)}} אם לא קיים סימון עמדת המתנת ביניים – במרחק מציר מסלול ההסעה החוצה שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 60 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתתת|(2)}} 40 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.

{{ח:סעיף|72|שלט פינוי מסלול}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות יציאה ממסלול למסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט פינוי מסלול {{מוקטן|(runway exit sign)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא ימוקם באותו צד של המסלול שאליו פונה היציאה מהמסלול, {{ח:פנימי|סעיף 71|ותקנה 71(1)}} לא תחול לגבי שלט כאמור;
{{ח:תת|(2)}} הוא ימוקם לצד המסלול בנקודה על קו ניצב לנקודת ההשקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בתקנה 46(ג)(1)(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גביו יהיה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא יורכב מכינוי מסלול ההסעה שאליו נעשית היציאה מהמסלול ומחץ המורה את הכיוון שבו יש לנוע, שיהיה לפי אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מוטה בזווית של 45 מעלות ביחס לכינוי מסלול ההסעה – אם היציאה היא למסלול הסעה לפינוי מהיר;
{{ח:תתתת|(2)}} ניצב לכינוי מסלול ההסעה – אם היציאה היא למסלול הסעה שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא יהיה לפי איורי המשנה ”runway exit“ באיור ”Information signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|73|שלט מסלול פנוי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט מסלול פנוי {{מוקטן|(runway vacated sign)}} אחרי כל יציאה ממסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מסלול פנוי ימוקם –
{{ח:תתת|(א)}} לכל הפחות בצד אחד של מסלול ההסעה, וככל האפשר משני צידי מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(ב)}} בקו עמדת ההמתנה למסלול שעל גבי מסלול ההסעה שאליו מובילה היציאה מהמסלול, ואם היו על מסלול ההסעה כאמור מספר עמדות המתנה למסלול – בקו עמדת המתנה למסלול הרחוקה ביותר מהמסלול;
{{ח:תתת|(ג)}} כשפניו לכיוון התנועה מהמסלול לעמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תת|(2)}} הכיתוב על גבי שלט מסלול פנוי יהיה בצורה של סימון עמדת ההמתנה למסלול בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איורי משנה שעניינם ”runway vacated“ באיור ”Information signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|74|שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את מרחק ההמראה הזמין מהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות {{מוקטן|(intersection take-off sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות ימוקם בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
{{ח:תת|(2)}} המרחק בין שלט המראה זמין מהצטלבות לבין ציר מסלול ההמראה, לא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 60 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 45 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות יורכב ממספר המשקף את מרחק ההמראה הזמין במטרים בצירוף האות m, ומחץ המורה את כיוון הפנייה לצורך ההמראה, שיהיה ניצב למספר כאמור, לפי איורי משנה ”intersection take-off“ באיור ”Information signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|75|שלט יעד}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את הכיוון ליעד מסוים בשדה התעופה, כגון רחבה מסוימת או אזור פריקה וטעינה של כלי טיס, יציב שלט יעד {{מוקטן|(destination sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכיתוב על גבי שלט יעד יורכב מאותיות, ספרות או שילוב של השניים, המזהה את היעד, ומחץ המורה את כיוון היעד, לפי איור משנה ”destination“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תת|(2)}} לא יוצב שלט הכוונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|תקנה 76}} או שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}} בצמוד לשלט יעד, אלא אם כן אישר זאת המנהל.

{{ח:סעיף|76|שלט הכוונה}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות כינוי וכיוון של מסלולי הסעה בהצטלבות, יציב שלט הכוונה {{מוקטן|(direction sign)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכיתוב על גבי שלט הכוונה יורכב מאותיות, או משילוב של אותיות וספרות, המזהים את מסלול ההסעה שאליו מכוון השלט, ומחץ המורה את כיוון ההסעה למסלול ההסעה המזוהה, לפי איורי המשנה שעניינם ”direction“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תת|(2)}} מספר שלטי הכוונה שיש להציב זה בצד זה, ימוקמו בסדר כזה שזווית החיצים המורים את כיוון ההסעה שעל גביהם תלך ותגדל ביחס לאנך, לפי מסלולי ההסעה שאותם הם מזהים;
{{ח:תת|(3)}} כל שלט הכוונה שעניינו פנייה שמאלה ימוקם משמאלו של שלט המיקום, וכל שלט הכוונה שעניינו פנייה ימינה, ימוקם מימינו של שלט המיקום, למעט בצומת שאותו חוצה מסלול הסעה יחיד, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את שלט ההכוונה מימין לשלט המיקום;
{{ח:תת|(4)}} שלטי הכוונה צמודים יופרדו זה מזה באמצעות קו אנכי שחור.

{{ח:סעיף|77|שלט מיקום}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט מיקום {{מוקטן|(location sign)}},לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מיקום יוצב בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בצידו המרוחק של שלט כינוי מסלול ממסלול ההסעה, לפי איור ”Examples of sign positions at taxiway/runway intersections“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(ב)}} בצידו המרוחק ממסלול ההסעה של שלט מסלול פנוי, לפי איור משנה ”runway vacated“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(ג)}} בצד שלט הכוונה, לפי איורי המשנה שעניינם ”direction“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(ד)}} אם יש צורך מבצעי לזהות מסלול הסעה ביציאה מרחבה או לאחר הצטלבות;
{{ח:תתת|(ה)}} אם יש צורך מבצעי לזהות עמדת המתנת ביניים;
{{ח:תת|(2)}} שלט מיקום לא יוצב על מסלול, ובכלל זה בהצטלבות בין מסלולים, למעט לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בתקנה 38(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מיקום יורכב מכינוי מסלול ההסעה או הרחבה שעליה נמצא כלי הטיס, ולא יכלול חיצים;
{{ח:תת|(4)}} נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה – יורכב הכיתוב על גבי שלט המיקום מכינוי עמדת המתנת הביניים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(3)}}.

{{ח:סעיף|78|סימון צומת ”T“}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מסלול הסעה מסתיים בצומת דוגמת צומת ”T“ וקיים צורך מבצעי לזהות את סיום מסלול ההסעה, יזהה את סיומו באמצעות מחסום, שלט הכוונה או כל עזר חזותי מתאים, שימוקם מעבר לצומת כשפניו לכיוון מסלול ההסעה.

{{ח:סעיף|79|שלט עמדת בדיקת VOR}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint sign)}} בסמוך לעמדת בדיקת VOR, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת בדיקת VOR ימוקם קרוב ככל האפשר לעמדת הבדיקה שבסמוך אליה הוא מוצב, כך שהכיתוב שעל גביו ייראה מתא הטייס של כלי טיס העומד כנדרש על גבי סימון העמדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנה 51}};
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת בדיקת VOR יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט עמדת בדיקת VOR יהיה לפי איורי המשנה ”where no DME is collocated with the VOR“ או ”where a DME is collocated with the VOR“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint sign“ לנספח 14, לפי העניין.

{{ח:סעיף|80|שלט מיקום עמדת חניה}}
{{ח:ת}} ככל האפשר, בעל רישיון יציב שלט מיקום עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand identification sign)}} בכל עמדת חניה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מיקום עמדת חניה ימוקם כך שייראה בבירור מתא הטייס של כלי טיס טרם הכניסה לעמדת החניה;
{{ח:תת|(2)}} שלט מיקום עמדת חניה יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מיקום עמדת חניה יהיה כינוי עמדת החניה.

{{ח:סעיף|81|שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה}}
{{ח:ת}} החליט בעל רישיון להציב שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה {{מוקטן|(runway distance remaining sign)}} (בתקנה זו – שלטי מרחק נותר), לא יפעיל את המסלול אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלטי המרחק הנותר ממוקמים –
{{ח:תתת|(א)}} משני צידיו של המסלול לכל אורכו, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון למקמם מצד אחד של המסלול, לאחר שנוכח לדעת כי בשל תנאי המסלול וסביבתו לא ניתן למקמם משני צידי המסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} במרחק מצד המסלול, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(ג)}}, מחוץ למסלול, כמפורט בטבלה שעניינה ”Location distances for runway distance remaining signs“ לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים;
{{ח:תתת|(ג)}} במרחק אורכי של 300 מטרים לערך בין שלט לשלט מכל צד של המסלול ובמרחק שווה מציר המסלול, ואם הם ממוקמים משני צידי המסלול – גם במקביל זה לזה;
{{ח:תת|(2)}} הכיתוב על גבי שלטי המרחק הנותר מורכב מתווים בצבע לבן על רקע שחור;
{{ח:תת|(3)}} שלטי המרחק הנותר ערוכים בתצורה {{מוקטן|(configuration)}} כמפורט בצרופה א׳ לעניין ”Runway distance remaining signs (RDRSs)“, בשים לב לאורך המסלול;
{{ח:תת|(4)}} כל שלטי המרחק הנותר הם בעלי אותם ממדים, וממדיהם אינם עולים על אלה המפורטים בטבלה שעניינה ”Location distances for runway distance remaining signs“ לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים.

{{ח:סעיף|82|שלטי אזור לא שמיש וסימוני אזור לא שמיש}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה וכי יש צורך מבצעי בהצבת שלטים לצורך הפעלה בטוחה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלטי אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability signs)}}, לפי תקנה זו:
{{ח:תתת|(1)}} יש שינוי זמני במרחקים המוצהרים של מסלול;
{{ח:תתת|(2)}} יש שינוי זמני במסלול הסעה או הרחבה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יסיר שלטים קיימים המספקים מידע לא מספיק או מידע מטעה לגבי אזור לא שמיש או יכסה אותם כך שלא יספקו עוד מידע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון שלטי אזור לא שמיש אם תוכנם סותר את המידע שבפרסומי המידע התעופתי המתאימים.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יציב שלטי אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באזור התנועה, במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי בקביעתם וכך שאינם מסתירים עזרים חזותיים אחרים ואינם מספקים מידע שסותר את זה שבעזרים חזותיים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} הם מורכבים מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור ברוחב כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 10 מילימטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 20 מילימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} תוכנו של הכיתוב על גביהם מורכב מהודעה קריאה, בהירה ופשוטה, שבה המידע השימושי ההכרחי להפעלה הבטוחה;
{{ח:תתת|(4)}} הם משיבי אור;
{{ח:תתת|(5)}} בתוספת שתי תאורות בצבע אדום או צהוב, שיהבהבו בעת ובעונה אחת, שימוקמו לפי איור ”Examples of unserviceability signs“ לנספח 14 – אם נוכח בעל הרישיון לדעת שיש להגדיל את הבולטות של השלטים.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט סימון אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability marking)}} מתאים:
{{ח:תתת|(1)}} הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה – שאז ישרטט בעל הרישיון סימון אזור לא שמיש נוסף על שלטי אזור לא שמיש;
{{ח:תתת|(2)}} הצבת שלטי אזור לא שמיש אינה אפשרית.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון ישרטט סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה) על משטח אזור התנועה וימקם אותו במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי וכך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי טיס המתקרב אליו.
{{ח:תת|(ז)}} סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה), יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור, ויהיה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכיתוב יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
{{ח:תתת|(2)}} הרקע יהיה מלבני, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מסמנים}}

{{ח:סעיף|83|קביעת מסמנים}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל הרישיון מסמנים {{מוקטן|(markers)}} בשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות במסמנים הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|84|מאפיינים כלליים של מסמן}}
{{ח:ת}} מסמן יהיה –
{{ח:תת|(1)}} עצם שביר, למעט מסמן ציר מסלול הסעה שלגביו תחול {{ח:פנימי|סעיף 88|תקנה 88(ד)(4)}};
{{ח:תת|(2)}} מותקן בגובה שמאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
{{ח:תת|(3)}} בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“.

{{ח:סעיף|85|מסמני גבולות מסלול לא סלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול {{מוקטן|(unpaved runway edge markers)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול במסלול לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוצבו סביבם תאורות מסלול – הם משולבים בקיבועי התאורות;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול – הם שטוחים ומלבניים או חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את המסלול הלא סלול;
{{ח:תתת|(3)}} מסמן שטוח ומלבני יהיה באורך מזערי של 3 מטרים וברוחב מזערי של מטר אחד, והצלע הארוכה שלו תהיה מקבילה לציר המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} מסמן חרוטי יהיה בגובה מרבי של 0.50 מטרים.

{{ח:סעיף|86|מסמני גבולות שטח עצירה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח שטח העצירה לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway edge markers)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות שטח עצירה שהם שונים באופן מספק ממסמני גבולות מסלול לא סלול, כך שיובטח שאין בלבול בין שני סוגי המסמנים.

{{ח:סעיף|87|מסמני גבולות מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge markers)}}, במסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני ציר מסלול הסעה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של ”Taxiway edge lights“, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מסמן גבול מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משיב אור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע כחול;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, ושטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ־150 סנטימטרים רבועים.

{{ח:סעיף|88|מסמני ציר מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מסמני ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line markers)}} במקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני גבולות מסלול הסעה;
{{ח:תתת|(2)}} על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשיפור ההנחיה שמספקים סימוני ציר מסלול ההסעה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של ”Taxiway centre line lights“, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} על גבי סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי, שאז כל מסמן ימוקם במרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מסמן ציר מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משיב אור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע ירוק;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, וכך ששטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ־20 סנטימטרים רבועים;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון בדק ומצא כי המסמן מתוכן ומותקן כך שהוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או למסמן עצמו.

{{ח:סעיף|89|מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול הסעה לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול {{מוקטן|(unpaved taxiway edge markers)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה – הם משולבים בקיבועי התאורות;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה – הם חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את מסלול ההסעה הלא סלול.

{{ח:סעיף|90|מסמני אזור לא שמיש, תאורות אזור לא שמיש ותאורות מסלול סגור}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי חלק של מסלול הסעה, רחבה או מפרץ המתנה אינו מתאים לתנועת כלי טיס אבל ניתן לעוקפו בצורה בטוחה (להלן בתקנה זו – אזור לא שמיש), יציב בו מסמני אזור לא שמיש, ואם החלק כאמור נמצא באזור תנועה המשמש בלילה – גם תאורות אזור לא שמיש, לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש ימוקמו במרווחים קרובים, כך שיתחמו את האזור הלא שמיש, ולגבי תאורות אזור לא שמיש – גם לפי צרופה א׳ לעניין ”Lighting of unserviceable areas“;
{{ח:תתת|(2)}} מסמני אזור לא שמיש יורכבו ממספר מיתקנים ניצבים ובולטים שהם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דגל שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שטחו 0.50 מטרים רבועים לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} חרוט {{מוקטן|(cone)}}, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
{{ח:תתתת|(ג)}} לוח סימון, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} אורכו 0.90 מטרים לפחות;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוא צבוע, לסירוגין, בפסים אנכיים בצבעים אדום ולבן או כתום ולבן;
{{ח:תתת|(3)}} תאורות אזור לא שמיש יורכבו מתאורות המאירות באור קבוע בצבע אדום; עוצמת האור האדום תבטיח את בולטותו לעומת עוצמת תאורות סמוכות ולעומת רמת התאורה הכללית שלעומתה הוא נצפה בדרך כלל, ולא תפחת מ־‎10 cd;
{{ח:תתת|(4)}} במסלול שמיש או במסלול הסעה שמיש הפועל בלילה, המצטלב עם מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם שנסגר, יציב בעל הרישיון, נוסף על סימוני אזור לא שמיש, גם תאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מוצבות לאורך הכניסה לאזור הלא שמיש;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מוצבות כך שהרווח ביניהן אינו עולה על 3 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב תאורות מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway lighting)}} על מסלול סגור באופן זמני או שנאסר לנחות עליו באופן זמני, ושקיימות בו תאורות מסלול, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה או שהמנהל הורה לו לעשות כן, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן ימוקמו בכל קצה של המסלול, על ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} הן יהיו כך שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנקודת מבטו של טייס העושה שימוש במסלול הן נראות כאילו הן ניצבות בפניו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן בצורה וביחס {{מוקטן|(proportions)}} לפי איור ”Example of equivalent elevated closed runway lighting with five lights per branch“ בנספח 14, וכוללות חמש תאורות לפחות על כל זרוע; תאורות אלה ממוקמות במרווחים שווים זו מזו, ובמרווחים כמפורט בטבלה שעניינה ”Minimum interval between closed runway lights centres“ לנספח 14, לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הן יאירו באורות מהבהבים בצבע לבן לכיוון הגישה למסלול, וקצב הבהובן יהיה כך שהן דולקות למשך שנייה אחת וכבות למשך שנייה אחת, בכל פעם;
{{ח:תתת|(4)}} הן יהיו כך שבמקרה של כשל במערכת ההבהוב שלהן, הן יעברו באופן אוטומטי להאיר באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תתת|(5)}} הן יהיו כך שמערכות אספקת הכוח החשמלי שלהן והשליטה בהן יאפשרו להפעיל אותן באופן עצמאי מתאורות מסלול אחרות;
{{ח:תתת|(6)}} עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בתקנה 92(ד)}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תאורות}}

{{ח:סעיף|91|קביעת תאורות}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו תאורות {{מוקטן|(lights)}} לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|92|מאפיינים כלליים של תאורות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון תאורת מסלול, תאורת שטח עצירה או תאורת מסלול הסעה שהיא תאורה מוגבהת {{מוקטן|(elevated)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} היא מותקנת בגובה המאפשר מרווח בטוח בינה לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
{{ח:תתת|(3)}} היא מסומנת כך שתובטח בולטותה {{מוקטן|(conspicuous)}} ביום.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה והמבנים התומכים בהן הם עצם שביר, ואולם לגבי אלה המשתרעות למרחק גדול מ־300 מטרים ממפתן המסלול יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם גובה המבנה התומך כאמור גבוה מ־12 מטרים – רק התאורה הנתמכת ו־12 המטרים העליונים של המבנה התומך יהיו עצם שביר;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם המבנה התומך כאמור מוקף בעצמים לא שבירים – רק התאורה הנתמכת והחלק של המבנה התומך המיתמר מעל לגובה העצמים הלא שבירים יהיו עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי המבנה התומך כאמור אינו בולט בצורה מספקת לעומת סביבתו {{מוקטן|(conspicuous)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יסמנו כך שיבלוט ביום ובלילה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון קיבוע תאורה השקוע במשטח אזור התנועה {{מוקטן|(light fixtures inset in the surface)}} אלא אם כן בדק ומצא כי קיבוע התאורה מתוכן ומותקן כך שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או לתאורה עצמה;
{{ח:תתת|(2)}} החום הנוצר בממשק שבין התאורה שבו לבין צמיג כלי טיס, כתוצאה מהולכה או קרינה {{מוקטן|(conduction or radiation)}}, לא עולה על 160 מעלות צלזיוס לחשיפה שמשכה הוא 10 דקות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון תאורות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}, תאורות מסלול סגור לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|תקנה 90}} ותאורות שיש להוסיף לשלטי אזור לא שמיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|תקנה 82(ד)(6)}}, אלא אם כן עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם לפי תוספת מספר 2, לפי התאורה השייכת לעניין ולפי נסיבות השימוש בה, ובלבד שעוצמת האור המרבית בגבולות הצורה המגדירה את הקרן העיקרית {{מוקטן|(main beam)}} ובתוכה, לא תעלה על 3 פעמים עוצמת האור המזערית, כמוגדר שם.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ד), לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול {{מוקטן|(runway lighting)}}, אלא אם כן עוצמתן מתאימה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדו תאורות המסלול לשרת, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“;
{{ח:תתת|(2)}} לעוצמה של המקטע הסמוך של מערכת תאורות הגישה, אם קיימת, באופן שימנע מטייס בגישה לנחיתה את הרושם השגוי שלפיו תנאי הראות משתנים תוך כדי הגישה לנחיתה.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי שימוש במערכת תאורות בעוצמה גבוהה {{מוקטן|(high-intensity lighting system)}} הכרחי לצורך הפעלתו היעילה והבטוחה של שדה התעופה, לא יעשה בה שימוש אלא אם כן היא כוללת מנגנונים נפרדים לשליטה בעוצמת כל סוג תאורות המרכיב אותה, שיאפשרו התאמה של עוצמת כל סוג תאורות, לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת שדה התעופה; לעניין זה, ”סוג תאורות“ – אחד או יותר מאלה: מערכת תאורת גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}}, תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}}, תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}}, תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}}, תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(runway touchdown zone lights)}} או תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}}.
{{ח:תת|(ז)}} לא יציב בעל רישיון תאורות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} אלא אם כן הן מאירות באור בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for aeronautical ground lights“.
{{ח:תת|(ח)}} לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה על מסלול שמהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אלא אם כן מערכות התאורות השונות מקושרות {{מוקטן|(interlocked)}}, כך שתימנע האפשרות להפעלה של שני סוגי התאורות בעת ובעונה אחת.
{{ח:תת|(ט)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי תאורה שאינה תאורה תעופתית בשדה התעופה או בסביבתו, גורמת לפגיעה בבטיחות הטיסה (להלן בתקנה זו – תאורה מסכנת), יודיע על כך למנהל בסמוך ככל האפשר לגילוי הדבר, ולגבי תאורה מסכנת כאמור שממוקמת בשדה התעופה – יכבה אותה, ימסך אותה או ישנה אותה, כך שלא תהווה פגיעה כאמור.
{{ח:תת|(י)}} בעל רישיון יפעל למניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת וליישום נספח 14 לעניין ”Lights which may endanger the safety of aircraft‏“, ”Laser emissions which may endanger the safety of aircraft“ ו־”Lights which may cause confusion“, באמצעות הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניטור, באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות תאורה מסכנת בסביבת שדה התעופה הקרובה, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} לשם גילוי תאורה מסכנת;
{{ח:תתת|(3)}} הגשת התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לשם מניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת;
{{ח:תתת|(4)}} נקיטת פעולות משפטיות למניעת הקמה של תאורה מסכנת או להסרתה;
{{ח:תתת|(5)}} יידוע המנהל על תאורה מסכנת שגילה, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו־(4) ועל תוצאותיהן.
{{ח:תת|(יא)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה בבטיחות הטיסה“ – לרבות הפרעה לתאורות שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}, הסחת הדעת מתאורות כאמור, פגיעה ביעילותן, בלבול בין תאורות כאמור לבין תאורות לא תעופתיות או סנוור טייס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאורה שאינה תאורה תעופתית“ – לרבות משדר קרינת לייזר {{מוקטן|(laser emitter)}}.

{{ח:סעיף|93|משואת שדה תעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה משואת שדה תעופה {{מוקטן|(aerodrome beacon)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם את משואת שדה התעופה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא תמוקם בשדה התעופה או בסמוך לו, באזור שבו קיימת תאורת רקע חלשה;
{{ח:תתת|(2)}} היא תמוקם כך שלא תוסתר בכיוונים שלגביהם היא משמשת;
{{ח:תתת|(3)}} היא תמוקם כך שלא תסנוור טייס בגישה לנחיתה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון משואת שדה תעופה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מאירה בצבעים מהבהבים לסירוגין, לפי הפירוט הזה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי שדה תעופה יבשתי – באור בצבע ירוק ובאור בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי שדה תעופה ימי – באור בצבע צהוב ובאור בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי שדה תעופה משולב, יבשתי וימי – לפי אחד משילובי הצבעים לפי פסקת משנה (א) או לפי פסקת משנה (ב), בשים לב לחלק של שדה התעופה המשמש את עיקר פעילותו;
{{ח:תתת|(2)}} היא מהבהבת בתדירות של 20 עד 30 הבהובים לדקה;
{{ח:תתת|(3)}} האור הנראה ממנה, הוא לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נראה לכל הכיוונים במישור האופקי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בפיזור אנכי כזה שישתרע מזווית של לא יותר ממעלה אחת ביחס לאופק ועד לזווית שלדעת בעל הרישיון מספיקה כדי לספק הנחיה לכלי טיס המצוי בגובה המרבי שבו אמורה המשואה כאמור לשמש;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא כך שהעוצמה היעילה {{מוקטן|(effective intensity)}} של הבהובה לא תפחת מ־‎2,000 cd.

{{ח:סעיף|94|מערכת תאורת גישה – הוראות כלליות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה פשוטה {{מוקטן|(simple approach lighting system)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95}}, במסלול כמפורט להלן, למעט במסלול המשמש רק בתנאים של ראות טובה או, שקיימת לגביו, להנחת דעתו של בעל הרישיון, הנחיה מספיקה באמצעות עזרים חזותיים אחרים:
{{ח:תתת|(1)}} מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, שנועד לשימוש בלילה;
{{ח:תתת|(2)}} מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה I‏ {{מוקטן|(precision approach category I lighting system)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III ‏(precision approach category II and III lighting system) לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה לשרת, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“;
{{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת, ככל האפשר, במישור האופקי {{מוקטן|(horizontal plane)}} העובר דרך מפתן המסלול, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“, ובלבד שמתקיימים גם אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין חפץ החודר את המישור האמור בתוך מרחק של 60 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, למעט משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} של מיתקן עזר לטיסה מסוג ILS, שיסומן ויואר בתור מכשול;
{{ח:תתתת|(ב)}} התאורות המרכיבות אותה אינן מוסתרות, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול שלשימושו נקבעה המערכת.

{{ח:סעיף|95|מערכת תאורת גישה פשוטה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה פשוטה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאורות המשך ציר, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} קבוצות התאורות משתרעות למרחק של 420 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרווח בין קבוצת תאורות אחת לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם שיפור ההנחיה שמספקות התאורות המרווח צריך להיות 30 מטרים;
{{ח:תתתתת|(3)}} קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול ממוקמת במרחק של 60 או 30 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק בפסקת משנה (א)(2);
{{ח:תתתתת|(4)}} כל קבוצת תאורות מורכבת מאחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} תאורה אחת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 3 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היא ממוקמת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
{{ח:תתתתת|(3)}} היא באורך של 18 או 30 מטרים;
{{ח:תתתתת|(4)}} היא אופקית, ככל האפשר;
{{ח:תתתתת|(5)}} המרווחים בין התאורות לאורכה יהיו מזעריים ככל האפשר, ולגבי שורה חוצה של תאורות שאורכה 30 מטרים, ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד, ובלבד שהתאורות ייראו כקו רציף;
{{ח:תתת|(2)}} בתאורות המרכיבות אותה מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מאירות באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בצלע בסיס {{מוקטן|(base leg)}} ובצלע סופית {{מוקטן|(final approach)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת – הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בגישה סופית לנחיתה, המבוצעת בלא סטייה חריגה מתוואי הגישה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), נוכח בעל הרישיון לדעת כי אין אפשרות שתאורות המשך הציר ישתרעו למרחק של 420 מטרים ממפתן המסלול, רשאי בעל הרישיון, באישור המנהל, ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א)(2), להציב מערכת תאורת גישה פשוטה שתאורות המשך הציר שלה משתרעות למרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, ובלבד שהציב שורה חוצה של תאורות נוספת במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול, ותקנת משנה (א)(1)(ב) תחול לגביה בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|96|מערכת תאורת גישה קטגוריה I ומערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־&lt;wbr&gt;III – הוראות כלליות}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תת|(2)}} היא מוצבת בשים לב למעטפת תוואי הטיסה {{מוקטן|(flight path envelope)}} המתאימה לה, המפורטת באיור שעניינו ”Flight path envelopes to be used for lighting design for category I, II and III operations“ בצרופה א׳, לפי העניין.

{{ח:סעיף|97|מערכת תאורת גישה קטגוריה I}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I אלא אם כן היא מורכבת משני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאורות המשך ציר, המורכבות מקבוצות תאורות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קבוצות התאורות ישתרעו למרחק של 900 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} המרווח בין קבוצת תאורות לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול יהיה 30 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול תמוקם במרחק של 30 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל קבוצת תאורות תורכב מאחד מהמפורטים להלן, כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון:
{{ח:תתתתת|(1)}} מספר תאורות במרחקים לאורך המשך ציר המסלול כלהלן:
{{ח:תתתתתת|(א)}} ב־300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול – תאורה אחת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} ממרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 600 מטרים ממנו – 2 תאורות, אחת מכל צד של המשך ציר המסלול באופן סימטרי, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} ממרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 900 מטרים ממנו – 3 תאורות, שהאמצעית מביניהן ממוקמת על המשך ציר המסלול, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאורה אחת;
{{ח:תתתתת|(3)}} פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 4 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היא מוצבת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
{{ח:תתתת|(ג)}} היא באורך של 30 מטרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} היא אופקית, ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ה)}} המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה מזעריים ככל האפשר, כך שייראו כקו רציף, ואולם ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יוסיף לכל פס תאורות במערכת תאורת גישה קטגוריה I שמתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3) תאורה מהבהבת, זולת אם אישר לו המנהל שלא להוסיף את התאורה המהבהבת כאמור לאחר שנוכח לדעת כי הדבר אינו נחוץ בשים לב למאפייני המערכת ותנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} הוסיף בעל רישיון תאורות מהבהבות כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות שלהלן ואיור משנה ”barrette centre line“ באיור שעניינו ”Precision approach category I lighting systems“ בצרופה א׳:
{{ח:תתת|(1)}} כל התאורות ירצדו, בזו אחר זו, החל מהתאורה המרוחקת ביותר ממפתן המסלול ועד לזו הקרובה ביותר אליו;
{{ח:תתת|(2)}} כל תאורה תהבהב בתדירות של פעמיים בשנייה;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המהבהבות יותקנו כך שניתן להפעילן בצורה נפרדת מתאורות אחרות שהן חלק ממערכת תאורת הגישה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יוסיף שורות חוצות נוספות של תאורות למערכת תאורת גישה קטגוריה I, שלא מתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3), לפי ההוראות שלהלן, ואיור משנה ”distance coded centre line“ באיור שעניינו ”Precision approach category I lighting systems“ בצרופה א׳:
{{ח:תתת|(1)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 22.50 מטרים, שתוצב במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 37.50 מטרים, שתוצב במרחק של 450 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 45 מטרים, שתוצב במרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 52.50 מטרים, שתוצב במרחק של 750 מטרים ממפתן המסלול.
{{ח:תת|(ה)}} פסקאות משנה (א), (ג) ו־(ה) בתקנת משנה (א)(2) יחולו לגבי שורות חוצות נוספות של תאורות כאמור בתקנת משנה (ד).

{{ח:סעיף|98|מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־&lt;wbr&gt;III}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שנקבעו לגבי מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|תקנה 97}}, בתוספות ובשינויים האלה, ולפי איורים ”Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III“ ו־”Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III, where the serviceability levels of the lights specified as maintenance objectives in Chapter 10 can be demonstrated“, בנספח 14, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הוא הוסיף, בין מפתן המסלול לבין השורה החוצה של התאורות {{מוקטן|(crossbar)}} שלפי {{ח:פנימי|סעיף 97|תקנה 97(א)(2)}}, שתי שורות־צד של תאורות ({{מוקטן|side rows}}; להלן בתקנה זו – שורות־צד), אחת מכל צד של תאורות המשך הציר, שמורכבות מפסי תאורות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הם מאירים, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בתקנה 96(1)}}, בצבע אדום;
{{ח:תתת|(ב)}} עוצמת האור האדום שלהם מתאימה לעוצמת שאר התאורות המרכיבות את מערכת תאורת הגישה;
{{ח:תתת|(ג)}} אורך כל אחד מהם, המרחק בין התאורות המרכיבות כל אחד מהם והמרחק הרוחבי בין שתי שורות־הצד הם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108(ב)(2)(ב)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ד)}} המרווח ביניהם הוא 30 מטרים, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון, לאחר שנחה דעתו כי רמת השמישות של המערכת מאפשרת זאת, כי המרווח כאמור יהיה 60 מטרים;
{{ח:תתת|(ה)}} הקרובים ביותר מביניהם למפתן המסלול ממוקמים במרחק של 30 או 60 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק שנקבע בפסקת משנה (ד);
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(2)(ה)}}, המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה של התאורות, הקבועה במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, יהיו אחידים ולא יעלו על 2.70 מטרים, כך שייראו כקו רציף;
{{ח:תת|(3)}} במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול ממוקמת שורה חוצה {{מוקטן|(crossbar)}} נוספת של תאורות שיחולו עליה ההוראות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(א)}} היא לפי פסקאות משנה (ב) ו־(ד) {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} היא באורך השווה למרחק שבין שורות־הצד שלפי פסקה (1), כך שתשלים את המרווח שבין שתי שורות־הצד;
{{ח:תתת|(ג)}} המרווחים בין התאורות לאורכה אחידים ולא עולים על 2.70 מטרים, כך שהם נראים כקו רציף;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ב)}}, הותקנו תאורות מהבהבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ב)}}, הן יתווספו רק לתאורות המשך הציר הקבועות ממרחק של 900 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 300 מטרים ממנו;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(1)(ד)}}, תאורות המשך הציר ב־300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול, יכול שיהיו גם בדפוס של תאורה אחת שלאחריה פס תאורות באורך של 4 מטרים לפחות, לסירוגין, הכול כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון.

{{ח:סעיף|99|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI או מסוג APAPI – הוראות כלליות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת חזותית לציון זווית הגישה לפי תקנה זו, שתשמש בגישה למסלול, אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים האלה או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
{{ח:תתת|(1)}} המסלול נועד לשמש מטוסים המונעים במנועי טורבינה או מטוסים אחרים בעלי מאפייני גישה דומים;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון נוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קיימת הנחיה חזותית לא מספיקה לשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מגישה מעל מים או מעל פני שטח חסרי מאפיינים ביום, או מגישה בהעדר תאורות חיצוניות מספיקות באזור הגישה בלילה;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיים מידע שעלול להטעות את הטייס בשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מפני שטח או שיפועי מסלול מטעים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קיימים עצמים באזור הגישה, שעלולים ליצור סיכון משמעותי אם מטוס ירד מתחת לתוואי הגישה הרגיל {{מוקטן|(normal approach path)}}; לעניין זה על בעל הרישיון להביא בחשבון את שאלת קיומם של עזרים חזותיים או אחרים המספקים התרעה מפני עצמים כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} התנאים הפיזיים באחד מקצות המסלול או בסביבתו מהווים סיכון משמעותי לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} פני השטח או תנאי מזג האוויר הרווחים הם כאלה שכלי הטיס עשוי להיות נתון לערבול חריג {{מוקטן|(unusual turbulence)}} במהלך הגישה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מסוג PAPI, למעט לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, שאז יכול שהמערכת החזותית כאמור תהיה מסוג APAPI.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מתאימה לשימוש ביום ובלילה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא כוללת מנגנון מתאים לשליטה בעוצמת תאורות המערכת, שיאפשר התאמה שלה לתנאי הראות ולאור הרקע בשדה התעופה ומניעת סנוור.
{{ח:תת|(ה)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן בכל תאורה המרכיבה אותה מעבר הצבעים מאדום ללבן {{מוקטן|(colour transition from red to white)}} במישור האנכי, העוצמה המלאה של האור האדום {{מוקטן|(full intensity the red light)}}, פיזור עוצמת האור שלה ויכולת שינוי הזווית שלה, מפני השטח ומעלה {{מוקטן|(adjustment in elevation)}}, הם לפי נספח 14 לעניין ”PAPI and APAPI“ לגבי ”Characteristics of the light units“.
{{ח:תת|(ו)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה תוכנו {{מוקטן|(designed)}} כך שמשקעי זיהום על גביהן מפריעים רק בצורה המזערית האפשרית לאותות האור ולא משפיעים על מעבר הצבעים ועל הזווית שבה על מעבר הצבעים כאמור להיראות.
{{ח:תת|(ז)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן זווית הגישה {{מוקטן|(approach slope)}} שלה היא לפי האיור שעניינו ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, ומתאימה לכלי הטיס שאותם נועדה לשמש, בשים לב לסוג המערכת; אם המסלול מצויד במיתקן עזר לטיסה מסוג ILS – תהיה זווית הגישה של המערכת כאמור קרובה ככל האפשר לזווית הגישה של מיתקן העזר לטיסה כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה ממוקמות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתבנית ובמידת סטייה מרבית מותרת מהתקן הנדרש {{מוקטן|(installation tolerances)}}, לפי האיור שעניינו ”Siting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשים לב לסוג המערכת;
{{ח:תתת|(2)}} הן נראות, מנקודות מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, כקו אופקי;
{{ח:תתת|(3)}} הן מותקנות נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתת|(4)}} הן עצם שביר.
{{ח:תת|(ט)}} לא יפעיל בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן יש סביבה מישור הגנה ממכשולים {{מוקטן|(obstacle protection surface)}}, שאישר לו המנהל, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מבטיח מרחב נקי ממכשולים שעשויים להסתיר את תאורות המערכת החזותית לציון זווית הגישה מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מתאים לתהליכי הגישה למסלול.

{{ח:סעיף|100|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בתקנה 99}}, לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 4 תאורות, המרווחות זו מזו בצורה שווה;
{{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, זולת אם נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה תאורות כאמור בתקנת משנה (ג)(4), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה ”Desired wheel clearance“ בטבלה שעניינה ”Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה וקטנה מזווית C – את שתי התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום ואת שתי התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(2)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית C או גדולה ממנה וקטנה מזווית D – את התאורה הקרובה ביותר למסלול בצבע אדום ואת שלוש התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(3)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית D או גדולה ממנה – את כל התאורות בצבע לבן;
{{ח:תתת|(4)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B – את שלוש התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום, ואת התאורה הרחוקה ביותר מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(5)}} בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A – את כל התאורות בצבע אדום;
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”זווית A“, ”זווית B“, ”זווית C“ ו”זווית D“ – לפי איור משנה ”‎3° PAPI illustrated“ באיור ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|תקנה 99(ז)}}.

{{ח:סעיף|101|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בתקנה 99}}, לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 2 תאורות;
{{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה את התאורה כאמור בתקנת משנה (ג)(1), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה ”desired wheel clearance“ בטבלה שעניינה ”Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יוצב כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B – את התאורה הקרובה למסלול בצבע אדום ואת התאורה הרחוקה מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(2)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה – את שתי התאורות בצבע לבן;
{{ח:תתת|(3)}} בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A – את שתי התאורות בצבע אדום;
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”זווית A“ ו”זווית B“ – לפי איור משנה ”‎3° APAPI illustrated“ באיור ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|תקנה 99(ז)}}.

{{ח:סעיף|102|מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יציב מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold identification lights)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי תאורות שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול ובמרחק של כ־10 מטרים משורות תאורות צידי המסלול, מצידן החיצוני לעומת ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} שתי התאורות כאמור הן לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מאירות בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מהבהבות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} בתדירות שבין 60 לבין 120 הבהובים לדקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} כך שהבהובי שתי התאורות מתואמים {{מוקטן|(synchronized)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הן נראות מכיוון הגישה למסלול.

{{ח:סעיף|103|מערכת תאורות צידי מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}} לפי תקנה זו במסלולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול המיועד לשמש בלילה;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול המיועד לשמש ביום, להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־800 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי שורות של תאורות שממוקמות לכל אורך המסלול, ובמרחקים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במרחק שווה משני צידי ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} במרחק שלא עולה על 3 מטרים מצידי המסלול, מצידם החיצוני לעומת ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות לאורך כל אחת משורות התאורות ממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר – באופן אחיד, במרווח של 60 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – באופן אחיד, במרווח של 100 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ג)}} כך שהן בקו אחד עם התאורות שבצד השני;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות מאירות באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו, ואם מערכת תאורות צידי מסלול מיועדת לספק הנחיה בביצוע הקפה {{מוקטן|(circling guidance)}} – התאורות נראות מכל הכיוונים;
{{ח:תתת|(5)}} התאורות מאירות בזווית, מפני השטח ומעלה, שלא עולה על 15 מעלות ביחס לאופק;
{{ח:תתת|(6)}} התאורות מאירות בעוצמה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת המסלול, שלא פחותה מ־‎50 cd, למעט לגבי שדה תעופה שאין סביבו אור רקע, שאז רשאי בעל הרישיון להקטין את עוצמת התאורות בלא פחות מ־‎25 cd, כדי למנוע את סנוור הטייס.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), אם רוחב המסלול גדול מ־60 מטרים, ימקם בעל הרישיון את שורות התאורות במרחק שלא יפחת מ־30 ולא יעלה על 33 מטרים מציר המסלול.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), בהצטלבות של מסלולים רשאי בעל הרישיון לפעול לפי הוראות אלה, ובלבד שנותרת הנחיה מתאימה לשימוש הטייס:
{{ח:תתת|(1)}} לרווח את התאורות זו מזו אף שלא באופן אחיד;
{{ח:תתת|(2)}} לא לקיים את הוראות תקנת משנה (ב)(2)(ג).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מפתן המסלול מוזז – התאורות בין תחילת המסלול לבין מפתן המסלול המוזז יאירו, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, בצבע אדום;
{{ח:תתת|(2)}} במקטע הסמוך לסוף המסלול לעומת הנקודה שממנה מתחילה ריצת ההמראה, שאורכו 600 מטרים או שליש מאורך המסלול, לפי הנמוך שבהם – התאורות יאירו, מנקודת מבטו של טייס הממריא ממנו, בצבע צהוב.

{{ח:סעיף|104|מערכת תאורות מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}} במסלול שבו הוצבה מערכת תאורות צידי מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|תקנה 103(א)}}, למעט במסלול לא־ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז ושהוצבה בהם מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|תקנה 105}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מפתן המסלול נמצא בקצה המסלול, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר למפתן המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} אם מפתן המסלול מוזז, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול, במפתן המסלול המוזז;
{{ח:תתת|(3)}} היא מורכבת לפי ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו ”Arrangement of runway threshold and runway end lights“ בנספח 14:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר ולגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת, מאחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} 6 תאורות לפחות, שימוקמו במרווחים אחידים לרוחב המסלול, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} 6 תאורות לפחות, שיחולקו לשתי קבוצות תאורות בנות אותו מספר של תאורות, כך שמתקיימים בהן אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} התאורות בתוך קבוצת תאורות מרווחות במרווחים אחידים;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(ב)(2)(ג)}}, או בין זוגות פסי התאורה של תאורות אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}}, לפי העניין, ואם לא הוצבו למסלול סימוני אזור נגיעה או תאורות אזור נגיעה כאמור, לא עולה המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת – מתאורות המרווחות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול לכל רוחב המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן {{מוקטן|(beam spread)}} מתאימים לתנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|105|מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול {{מוקטן|(wing bar lights)}} במסלולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול לא־ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז, ולא הוצבה בהם מערכת תאורות מפתן מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|תקנה 104}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו ”Arrangement of runway threshold and runway end lights“ בנספח 14:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי קבוצות תאורות;
{{ח:תתת|(2)}} קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בניצב לציר המסלול ובקו אחד עם מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} כל קבוצת תאורות מורכבת מ־5 תאורות לפחות, המשתרעות 10 מטרים לפחות מצידה החיצוני של שורת תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזורן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|106|מערכת תאורות סוף מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}} במסלול שבו הוצבו תאורות צידי מסלול.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות סוף מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת מ־6 תאורות לפחות, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קבוצה אחת של תאורות, שהתאורות המרכיבות אותה מרווחות בצורה אחידה בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שתי קבוצות של תאורות, בנות אותו מספר של תאורות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הן ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול, כשהמרווחים בין התאורות בתוך כל קבוצה אחידים;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרווח ביניהן לא עולה על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, המרווחים בין תאורות סוף מסלול כאמור בתקנת משנה (ב)(2), לא עולים על 6 מטרים, למעט המרווח בין שתי קבוצות התאורות כאמור בתקנת משנה (ב)(2)(ב), שיכול שיהיה גדול יותר מ־6 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|107|מערכת תאורות ציר מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}} על מסלולים, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:תתת|(2)}} על מסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־400 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שלא כאמור בפסקאות (1) ו־(2) – אם הורה לו כך המנהל, בין השאר בשים לב למהירות ההמראה של המטוסים שאותם נועד המסלול לשמש ולמרחק בין שורות תאורות צידי המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לאורך ציר המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי הוא להסיטה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.60 מטרים מציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} ממפתן המסלול עד לסוף המסלול, במרווחים של 15 מטרים בקירוב, ואולם לגבי מסלול המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים ויותר, רשאי המנהל לאשר לבעל הרישיון, לאחר שנוכח לדעת כי רמת השמישות של תאורות ציר המסלול מאפשרת זאת, כי המרווחים יהיו 30 מטרים בקירוב;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקרה של מפתן מסלול מוזז – נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), תהיה גם מערכת תאורות שתספק הנחיה חלופית לגבי ציר המסלול מתחילת המסלול עד למפתן המסלול המוזז, באמצעות אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מערכת תאורות גישה;
{{ח:תתתתת|(2)}} המשך מערכת תאורות ציר מסלול;
{{ח:תתתתת|(3)}} פסי תאורה באורך של 3 מטרים לפחות, שמאפייניהם ועוצמתם מספקים את ההנחיה לגבי מיקום ציר המסלול במהלך ההמראה, הם לא מסנוורים את הטייס של כלי הטיס הממריא, והם לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} פסי התאורה ממוקמים בניצב לציר המסלול לאורכו;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} פסי התאורה ממוקמים במרווחים אחידים של 30 מטרים זה מזה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} לפי האיור שעניינו ”Example of approach and runway lighting for runway with displaced thresholds“ לנספח 14, לעניין ”Runway centre line barrettes“;
{{ח:תתתתת|(4)}} אם המסלול משמש לנחיתה – התאורות כאמור בפסקה (1)(ג)(1) עד (3) יכללו גם אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(א)}} אם הן לפי פסקה (1)(ג)(2) – מנגנון המאפשר את כיבוין;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} אם הן לפי פסקאות (1)(ג)(1) או (1)(ג)(3) – מנגנון המאפשר את שינוי עוצמתן;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתחילתן עד למרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול – בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} ממרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול – לסירוגין, בצבע אדום ובצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ג)}} ממרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול עד לסוף המסלול – בצבע אדום;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2)(ב) ו־(ג), לגבי מסלול שאורכו קטן מ־1,800 מטרים, אורך המקטע של תאורות ציר המסלול המאירות באור קבוע בצבע אדום ובצבע לבן לסירוגין, ישתרע מנקודת האמצע של חלק המסלול המשמש לנחיתה עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול.

{{ח:סעיף|108|מערכת תאורות אזור נגיעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(touchdown zone lights)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אזור נגיעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה משתרעות ממפתן המסלול לאורך המסלול, למרחק של 900 מטרים, למעט לגבי מסלול שאורכו קטן מ־1,800 מטרים, שאז התאורות המרכיבות אותה לא ישתרעו מעבר לנקודת האמצע של המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה הן בדפוס של זוגות של פסי תאורות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} זוגות פסי התאורות ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} המרחק הרוחבי בין זוגות פסי התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(ב)(2)(ג)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} המרחק בין זוג פסי תאורות לבין הזוג הבא אחריו, לאורך המסלול, הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי, לשם הפעלת המסלול בתנאי ראות נמוכה, המרחק כאמור צריך להיות 30 מטרים, או שהורה לו המנהל לעשות כן;
{{ח:תתתת|(ד)}} בכל פס תאורות מתקיימים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא ניצב לציר המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא מורכב מ־3 תאורות לפחות, שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוא באורך שלא פחות מ־3 מטרים ולא עולה על 4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

{{ח:סעיף|109|מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר {{מוקטן|(rapid exit taxiway indicator lights (RETILs))}} לפני מסלול הסעה לפינוי מהיר, באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה תעופה שיש בו צפיפות תנועה גבוהה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מכלול תאורות חיווי לפינוי מהיר אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מורכב מ־3 קבוצות של תאורות, שממוקמות על המסלול, באותו צד של ציר המסלול שממנו יוצא מסלול ההסעה לפינוי מהיר, לפי האיור שעניינו ”Rapid exit taxiway indicator lights (RETILS)“ בנספח 14, ובמרחקים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במרחק של 100 מטרים מנקודת ההשקה {{מוקטן|(point of tangency)}} של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבת תאורה אחת, במרחק של 2 מטרים מציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} במרחק של 200 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 2 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} במרחק של 300 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 3 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה של כשל בתאורה המרכיבה אותו או כל כשל אחר המונע את תצוגת דפוס התאורות {{מוקטן|(light pattern)}}, כמפורט בתקנה זו בשלמותו, התאורות המרכיבות אותו לא מאירות;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שבו קיימים מספר מסלולי הסעה לפינוי מהיר, מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחד לא חופף מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחר;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותו מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא מותקן כך שיהיה ניתן להפעילו בצורה נפרדת מתאורות אחרות.

{{ח:סעיף|110|מערכת תאורות שטח עצירה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway lights)}} בשטח עצירה של מסלול המיועד לשימוש בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן מורכבות מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שתי שורות תאורות מקבילות לכל אורך שטח העצירה, שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המשך ציר המסלול, בהמשך לתאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שורת תאורות לאורך סוף שטח העצירה, שממוקמות בניצב להמשך ציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף שטח העצירה מחוץ לשטח העצירה, במרחק שלא עולה על שלושה מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

{{ח:סעיף|111|מערכת תאורות ציר מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול הסעה המשמש לפינוי המסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} ובצומת של מסלולי הסעה, המיועדים לשימוש בלילה בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי מדובר בצומת מורכב של מסלולי הסעה {{מוקטן|(complex taxiway intersection)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון יציב תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה או במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בלא תלות בתנאי הראות, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נחוץ לשם בטיחות הפעלת שדה התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן לא ניתן למקמן כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיטן באופן אחיד למרחק שלא עולה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטע ישר של מסלול הסעה – הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה לאורך ציר מסלול ההסעה, ואולם במקרים האלה, יחולו על מיקום תאורות ציר מסלול ההסעה ההוראות המפורטות לצידם:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם בתנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה ניתן לתת הנחיה מספקת גם במרווחים גדולים יותר – רשאי בעל הרישיון למקמן במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} במקטע ישר וקצר – הן ממוקמות במרווחים אחידים קטנים מ־30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתת|(3)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים – הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקטע מעוקל של מסלול ההסעה – הן ממוקמות לאורך המקטע, בהמשך לתאורות ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אל העיקול, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול, ובמרווחים המספקים הנחיה לגבי העיקול;
{{ח:תתתת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), המרווחים האמורים ישתרעו גם לאורך של 60 מטרים לפני ואחרי קצות המקטע המעוקל, לאורך המקטעים הישרים המובילים אליו ויחולו גם ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים – במרווחים לפי אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ־400 מטרים – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא 400 מטרים או יותר – במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר – במרווחים לפי אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ־400 מטרים – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא בין 400 מטרים ל־899 מטרים – במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו גדול מ־899 מטרים – במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ה)}} במסלול הסעה לפינוי מהיר – כך שמתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הן מתחילות בנקודה הנמצאת במרחק של 60 מטרים לפני נקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} הן משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה לאחר סוף המקטע המעוקל, עד לנקודה שבה צפוי מטוס להגיע למהירות הסעה רגילה לאחר פינוי המסלול;
{{ח:תתתתת|(3)}} במקטע שבו ציר מסלול ההסעה מקביל לציר המסלול – הן ממוקמות במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו ”Offset runway and taxiway centre line lights“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(4)}} המרווחים בין תאורה לתאורה לא עולים על 15 מטרים, אלא אם כן לא הוצבו תאורות ציר מסלול למסלול שממנו מתבצע הפינוי, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את התאורות במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ו)}} במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול, שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר – כך שמתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} התאורות מתחילות בנקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} התאורות משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה עד לקו אחד עם שלט מסלול פנוי;
{{ח:תתתתת|(3)}} התאורה הראשונה מוצבת במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו ”Offset runway and taxiway centre line lights“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(4)}} התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ז)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, ואולם במקרים האלה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} יהיו לפי איור שעניינו ”Taxiway lighting“ בנספח 14, לעניין ”rapid exit taxiway“ ולעניין ”‎”other“ exit taxiway“, לפי העניין, ויאירו באור קבוע, בצבעים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} התאורה הראשונה בציר מסלול ההסעה המשמש לפינוי מסלול – בצבע ירוק;
{{ח:תתתתת|(2)}} התאורה הקרובה ביותר לעמדת ההמתנה למסלול – בצבע צהוב;
{{ח:תתתתת|(3)}} התאורות בין התאורות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) – בצבע צהוב ובצבע ירוק לסירוגין;
{{ח:תתתתת|(4)}} שאר התאורות לכיוון המתרחק מהמסלול – בצבע ירוק;
{{ח:תתתת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יבטיח כי מתקיימים גם אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם מסלול ההסעה מוביל למסלול – תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לציר המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם מסלול ההסעה חוצה מסלול – תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לעמדת ההמתנה למסלול שמנגד;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מוצבות כך שאין בלבול בינן לבין תאורות מפתן מסלול.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שבשדה התעופה צפיפות תנועה נמוכה, וכי מערכת תאורות צידי מסלול ההסעה וסימון ציר מסלול ההסעה מספקים הנחיה מספקת.

{{ח:סעיף|112|מערכת תאורות צידי מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge lights)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה;
{{ח:תתת|(2)}} במשטח פנייה, מפרץ המתנה או רחבה המיועדים לשימוש בלילה;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה כאמור, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שקיימת הנחיה מספקת באמצעות עזרים חזותיים אחרים, ולכן אין צורך בקביעתה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי שורות של תאורות שימוקמו לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לאורך צידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} קרוב ככל האפשר לצידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, מצידם החיצוני, ובכל מקרה במרחק שלא יעלה על 3 מטרים מהם;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה, לאורך כל אחת משורות התאורות, ממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקטע ישר של מסלול הסעה, במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, במפרץ המתנה, וברחבה – במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטע מעוקל של מסלול הסעה – במרווחים קטנים מ־60 מטרים בין תאורה לתאורה, וכך שהן מספקות הנחיה מספקת לגבי העיקול;
{{ח:תתתת|(ג)}} במשטח פנייה – במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} באור קבוע בצבע כחול;
{{ח:תתתת|(ב)}} בזווית, מפני השטח ומעלה, המגיעה ל־75 מעלות לעומת האופק לפחות, ובעוצמות שאינן פחותות מהעוצמות האלה, לפי הזווית:
{{ח:תתתתת|(1)}} ‎2 cd – בזווית מפני השטח ומעלה שבין 0 מעלות עד 6 מעלות;
{{ח:תתתתת|(2)}} ‎0.2 cd – בזווית מפני השטח ומעלה שגדולה מ־6 מעלות ועד 75 מעלות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס המסיע על מסלול ההסעה בשני הכיוונים, ואולם בהצטלבות מסלולי הסעה, במסלול הסעה לפינוי מסלול או בעיקול במסלול הסעה, הן מוסתרות בכל כיוון שבו הן עלולות ליצור בלבול ביניהן לבין תאורות אחרות.

{{ח:סעיף|113|מערכת תאורות משטח פנייה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad lights)}} במשטח פנייה למסלול המיועד לשימוש בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות משטח פנייה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות על סימון משטח הפנייה, אלא אם כן לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיט את התאורות המרכיבות אותה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון משטח הפנייה;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות לאורך ציר משטח הפנייה, במרווחים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקטע ישר של משטח הפנייה – במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטע מעוקל של משטח הפנייה – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב אל משטח הפנייה או הנמצא עליו.

{{ח:סעיף|114|מערכת תאורות עמדת המתנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה {{מוקטן|(stop bar)}} בכל עמדת המתנה למסלול המשמשת מסלול שנועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, אלא אם כן המנהל אישר לו שלא להציבה, לאחר שנוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיימים עזרים ונהלים מתאימים לסייע במניעת חדירות לא מאושרות למסלול {{מוקטן|(inadvertent incursions)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם המסלול מופעל בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, קיימים נהלים שמטרתם להגביל את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר כלי הטיס באזור התמרון, לאחד בכל זמן נתון;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר כלי הרכב באזור התמרון, למזערי ההכרחי.
{{ח:תת|(ב)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו יותר מעמדת המתנה למסלול אחת, יפעיל בעל הרישיון, בכל רגע נתון, רק את תאורות עמדת ההמתנה שבשימוש, לפי אופן הפעלת המסלול.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס, יש צורך שכלי טיס מסיע יעצור וימתין בעמדת המתנת ביניים עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב בעמדת המתנת הביניים מערכת תאורות עמדת המתנה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לכל רוחב מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפני סימון עמדת ההמתנה למסלול לכיוון התנועה למסלול;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסמוך ככל האפשר לסימון עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת משורה של תאורות שמוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר זו מזו;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
{{ח:תתת|(4)}} אם התאורות המרכיבות אותה עלולות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות 3 מטרים מצידי מסלול ההסעה לפחות, אחת מכל צד של מערכת תאורות עמדת ההמתנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
{{ח:תתת|(5)}} היא מקושרת {{מוקטן|(Interlocked)}} למערכת תאורות ציר מסלול ההסעה שממוקמת מעבר לה, כך שבשעה שמערכת תאורות עמדת ההמתנה דולקת, כל תאורה שהיא חלק ממערכת תאורות ציר מסלול הסעה שמוצבת מעבר לעמדת ההמתנה למסלול למרחק של 90 מטרים לפחות כבויה, ולהפך;
{{ח:תתת|(6)}} היא נשלטת בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} כל מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לכניסה למסלול, כוללת מנגנון לשליטה נפרדת בה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד, יכולה להישלט גם ביחד עם מערכות תאורות עמדת המתנה אחרות שהוצבו במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד או לכלול מנגנון לשליטה נפרדת בה.

{{ח:סעיף|115|מערכת תאורות אין כניסה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות אין כניסה {{מוקטן|(no-entry bar)}} במסלול ההסעה המשמש רק לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit only taxiway)}}, לכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אין כניסה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לכל רוחב מסלול ההסעה, בנקודה שאותה אסור לכלי טיס או לכלי רכב לחצות לכיוון המסלול, בקו אחד עם שלט אין כניסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|תקנה 69}} או סימון אין כניסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|תקנה 56(ג)(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת משורה של תאורות שיוצבו במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה;
{{ח:תתת|(4)}} אם התאורות המרכיבות אותה עשויות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות אחת מכל צד של מערכת תאורות אין כניסה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון התנועה שהכניסה אליו אסורה.
{{ח:תת|(ג)}} תאורות ציר מסלול ההסעה המשמשות לפינוי המסלול, שממוקמות מעבר למערכת תאורות אין כניסה, יהיו כך שלא ייראו לטייס המסיע לכיוון המסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

{{ח:סעיף|116|מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position lights)}} בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ג)}}, אם נוכח בעל הרישיון כי נדרש להבליט אותה, לשם הפעלה בטוחה של מסלולי ההסעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משורה של שלוש תאורות שממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בניצב לציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} 0.30 מטרים לכל היותר לפני סימון עמדת המתנת הביניים, לאורכו, מהכיוון שבו כלי טיס צפוי להסיע אל עמדת המתנת הביניים;
{{ח:תתתת|(ג)}} כך שאחת מוצבת על ציר מסלול ההסעה והאחרות מוצבות, אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.50 מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו.

{{ח:סעיף|117|מערכת תאורות התרעת מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול {{מוקטן|(runway guard lights)}} בחיבור של מסלול ההסעה עם מסלול שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, ולא הוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה התעופה שבו קיימת צפיפות תנועה גבוהה – אם המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול שבין 550 מטרים ל־1,200 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), נוכח בעל רישיון לדעת כי חיבור של מסלול ההסעה עם מסלול, הוא אזור סיכון {{מוקטן|(hot spot)}}, יציב בחיבור כאמור מערכת תאורות התרעת מסלול, שתשמש בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול אלא אם כן היא לפי אחת מהתצורות {{מוקטן|(configuration)}} האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”תצורה A“, שמורכבת מ־2 רמזורים, שמתקיימות בהם הוראות איור המשנה ”configuration A“ באיור שעניינו ”Runway guard lights“ בנספח 14 והוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל אחד מצידי מסלול ההסעה ממוקם רמזור אחד, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} בכל רמזור 2 תאורות, אחת לצד השנייה, שמהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב;
{{ח:תתתת|(ג)}} הבהובי רמזור אחד מסונכרנים עם הבהובי הרמזור השני;
{{ח:תתתת|(ד)}} התאורות בכל רמזור הן כך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
{{ח:תתתת|(ה)}} אם התאורות משמשות בשעות אור יום – יש מעל כל רמזור מגן שמש {{מוקטן|(visor)}}, שמונע הפרעה של קרני השמש לחיווי שהרמזור נועד לספק;
{{ח:תתת|(2)}} ”תצורה B“, שמורכבת מתאורות שמתקיימות בהן הוראות איור המשנה ”configuration B“ באיור שעניינו ”Runway guard lights“ בנספח 14 והוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות לכל רוחב מסלול ההסעה, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן מהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב, כך ששתי תאורות סמוכות לא מהבהבות בעת ובעונה אחת, וכך שתאורות שאינן סמוכות מהבהבות יחדיו;
{{ח:תתתת|(ד)}} הן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה ובנסיבות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתצורה A – אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} בתצורה A או בתצורה B – אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד)(2), לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה B במסלול הסעה שהוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה.
{{ח:תת|(ו)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, יפעיל בעל הרישיון רק את מערכת תאורות התרעת המסלול הישימה לעמדת ההמתנה למסלול הפעילה בזמן הנתון, לפי אופן הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|118|מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position light)}} בכל עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שקיימת בחיבור של דרך לכלי רכב עם מסלול המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת בסמוך לסימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב, בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק שבין מטר אחד לשני מטרים מצד הדרך;
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת מאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רמזור, נשלט בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, שמאיר בצבע אדום להוראה לעצור, ובצבע וירוק להוראה לנסוע;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאורה מהבהבת בצבע אדום, שמהבהבת בתדירות של 30 עד 60 הבהובים לדקה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מאירה באופן חד־כיווני וכך שהיא נראית לנהג של כלי רכב המסיע לכיוון המסלול, ומתקרב לעמדת ההמתנה;
{{ח:תתת|(4)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה עמדת ההמתנה כאמור לשמש, ולא מסנוורת את נהג כלי הרכב המשתמש בה.

{{ח:סעיף|119|מערכת תאורות הצפה לרחבה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות הצפה לרחבה {{מוקטן|(apron floodlighting)}} ברחבה ובעמדת חניה מבודדת המיועדות לשימוש בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות הצפה לרחבה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות ומכוונות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מספקות תאורה מספקת לכל אזור ברחבה שבו ניתן שירות לכלי טיס, תוך מזעור הסנוור האפשרי של טייס של כלי טיס באוויר או על הקרקע, של מפקח על תעבורה אווירית במגדל הפיקוח, של אדם העוסק בניהול הרחבה ושל אדם ברחבה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות כל עמדת חניה משני כיוונים לפחות, כדי למזער הצללה;
{{ח:תתת|(2)}} הפיזור הספקטרלי {{מוקטן|(spectral distribution)}} של התאורות המרכיבות אותה הוא כך שיהיה ניתן לזהות בצורה נכונה את הצבעים המשמשים לסימונים על גבי כלי טיס הקשורים במתן שירותים לכלי הטיס ואת צבעי הסימונים על הרחבה ובסביבתה, לרבות סימוני מכשולים;
{{ח:תתת|(3)}} ההארה הממוצעת {{מוקטן|(average illuminance)}} שלה היא לפי נספח 14 לעניין ”Apron floodlighting“ לגבי ”Average illuminance“, בשים לב לאזור שאותו התאורות נועדו להאיר.

{{ח:סעיף|120|מערכת הנחיה חזותית לעגינה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה ולא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system (VDGS))}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת הנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רכיב כיווני {{מוקטן|(azimuth guidance unit)}}, שיספק הנחיה בדבר כיוון התנועה;
{{ח:תתתת|(ב)}} רכיב עצירה {{מוקטן|(stopping position indicator)}}, שיספק הנחיה בדבר נקודת העצירה;
{{ח:תתת|(2)}} היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, ובלבד שאינה מסנוורת את הטייס שאותו נועדה להנחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל כלי טיס שאותו היא נועדה לשמש, אם אפשר בלי שתידרש פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם נדרשת פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים – היא מספקת חיווי בדבר טיפוס כלי הטיס כאמור, לטייס ולמפעיל המערכת;
{{ח:תתת|(3)}} היא מספקת לטייס חיווי ברור לגבי כשל ברכיב הכיווני, ברכיב העצירה או בשניהם גם יחד;
{{ח:תתת|(4)}} ניתן לכבות את הרכיב הכיווני או את רכיב העצירה, בנפרד;
{{ח:תתת|(5)}} היא ממוקמת כך שהיא מספקת לטייס הנחיה מתמשכת בין סימוני עמדת החניה לבין נקודת העצירה;
{{ח:תתת|(6)}} היא במידת דיוק שתספק הכוונה עד לגשר להולכת נוסעים לכלי טיס ולמיתקני השירותים הקבועים בעמדת החניה שאותה היא אמורה לשמש;
{{ח:תתת|(7)}} ברכיב הכיווני מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ממוקם על המשך קו הכניסה לעמדת החניה או בסמוך אליו, מול נקודת העצירה, כך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מספק חיווי חד־משמעי בהנחיה לימין או לשמאל, כך שהטייס יכול להתמיד לאורך קו הכניסה לעמדת החניה בלי להידרש לניהוג יתר {{מוקטן|(over-controlling)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} אם נעשה בו שימוש בצבעים לשם הנחיית הכיוון – צבע ירוק משמש לזיהוי קו הכניסה לעמדת החניה וצבע אדום משמש לחיווי סטייה מקו הכניסה כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} ברכיב העצירה מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ממוקם בסמוך לרכיב הכיווני, כך שטייס יכול, בעת ובעונה אחת, לראות את שני רכיבי המערכת, בלי להסיט את ראשו, וכך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מספק חיווי על נקודת העצירה המתאימה לכלי הטיס שלו מסופקת הנחיה חזותית, ואם הוא מחווה מידע בנוגע לנקודת העצירה לגבי טיפוס כלי טיס מסוים – הוא מספק מידע תוך התחשבות בטווח הצפוי של שינויים בגובה עיני הטייסים ובזווית הצפייה במידע מתא הטייס לגבי אותו טיפוס;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא מספק מידע בדבר קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} של כלי הטיס לנקודת העצירה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} החל ממרחק של 10 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
{{ח:תתתתת|(2)}} כך שמתאפשר לטייס להאט את כלי הטיס באופן הדרגתי עד לעצירה מלאה בנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם נעשה שימוש בצבעים לשם הנחיה לנקודת העצירה – צבע ירוק משמש כדי לחוות לטייס כלי הטיס כי הוא יכול להוסיף להתקדם, וצבע אדום משמש לחיווי הגעתו לנקודת העצירה ויכול שייעשה נוסף על כך שימוש גם בצבע אחר, בסמוך לנקודת העצירה, כדי להתריע על התקרבות לנקודת העצירה.

{{ח:סעיף|121|מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה, לא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, ומתקיים אחד מאלה לפחות, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(advanced visual docking guidance system (AVDGS))}}:
{{ח:תתת|(1)}} נדרש לאמת את טיפוס כלי הטיס שלו מסופקת הנחיה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עמדה שאליה מובילים מספר נתיבי הסעה – נדרש לציין את נתיב ההסעה לעמדת החניה שבשימוש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, לפי עמדת החניה שבה היא מוצבת;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל כלי טיס שאותו היא נועדה להנחות;
{{ח:תתת|(2)}} היא מספקת מידע לכל המהירויות שבהן צפוי כלי טיס להסיע במהלך תמרון העגינה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מספקת חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, כך שכלי טיס, המופעל בתנאים רגילים, לא סוטה יותר ממטר אחד מקו הכניסה לעמדת החניה כאמור, בין תחילת הסטייה לבין חיוויה;
{{ח:תתת|(4)}} אם היא מותקנת בעמדת חניה יחד עם מערכת הנחיה חזותית לעגינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|תקנה 120}}, המידע שמספקת מערכת אחת לא סותר את המידע שמספקת המערכת השנייה;
{{ח:תתת|(5)}} היא כוללת חיווי למצב דברים שבו היא לא בשימוש או תקולה;
{{ח:תתת|(6)}} היא ממוקמת כך שהיא מספקת לאדם האחראי על עגינת כלי הטיס במהלך תמרון העגינה ולכל מי שמסייע לו בכך, הנחיה בלתי מופרעת וברורה, לאורך כל תמרון העגינה;
{{ח:תתת|(7)}} היא מספקת, לכל הפחות, את המידע הזה, לפי השלב המתאים בתמרון העגינה:
{{ח:תתתת|(א)}} חיווי בדבר הצורך לבצע עצירת חירום ולהפסיק באופן מיידי את תמרון העגינה, המציג את המילה ”STOP“ באותיות בצבע אדום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הטיפוס והדגם של כלי הטיס שלו מסופקת ההנחיה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, שיסופק ממרחק של 25 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כיוון התיקון הנדרש לשם תיקון הסטייה הצידית מקו הכניסה לעמדת החניה;
{{ח:תתתת|(ה)}} חיווי של המרחק לנקודת העצירה, ושל קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} אליה, שיסופקו ממרחק של 15 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ו)}} חיווי של הגעה לנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ז)}} חיווי אזהרה בדבר תנועה מעבר לנקודת העצירה;
{{ח:תתת|(8)}} במקרה של חיווי כאמור בפסקה (7)(א), המוצג בד בבד עם כשל של המערכת המתקדמת להנחיה חזותית לעגינה – היא לא מציגה כל חיווי אחר;
{{ח:תתת|(9)}} אם חיווי המרחק לנקודת העצירה נעשה תוך שימוש בספרות, היא מציגה את המרחק כביטוי של מספר המטרים שעד לנקודת העצירה, וממרחק של 3 מטרים לפחות מנקודת העצירה, היא מציגה את המרחק כאמור ברמת דיוק של עשירית המטר;
{{ח:תתת|(10)}} היא כוללת מנגנון המאפשר לצוות האחראי על ההפעלה הבטוחה של עמדת החניה ליזום באמצעותה עצירת חירום;
{{ח:תתת|(11)}} הדיוק של המידע שהיא מציגה הוא לפי המפורט בטבלה שעניינה ”A-VDGS recommended displacement accuracy“ לנספח 14;
{{ח:תתת|(12)}} הסימנים והגרפיקה המשמשים להצגת המידע משקפים את המידע שמבוקש להציג באופן מובן וברור {{מוקטן|(intuitively representative)}}.

{{ח:סעיף|122|מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand manoeuvring guidance lights)}} ברחבה סלולה המיועדת לשימוש בתנאי ראות קשים {{מוקטן|(poor visibility conditions)}} ושלא מסופקת בה הנחיה מתאימה באמצעים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בהתאמה {{מוקטן|(collocated)}} לסימוני עמדת החניה;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה, המיועדות להאיר את קו הכניסה לעמדת החניה ואת קו היציאה מעמדת החניה, ממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעיקולים – במרווחים שלא עולים על 7.5 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטעים ישרים – במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות לכל אורך המקטע שלגביו הן אמורות לספק הנחיה, למעט התאורות המיועדות להאיר את קו העצירה, שמאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב לנקודת העצירה;
{{ח:תתת|(4)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת עמדת החניה;
{{ח:תתת|(5)}} היא כוללת מנגנון להפעלה לשם חיווי מצב שבו העמדה פעילה או כיבוי לשם חיווי מצב שבו העמדה סגורה.

{{ח:סעיף|123|מערכת תאורות מצב מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת שהדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול {{מוקטן|(runway incursions)}}, יציב מערכת תאורות מצב מסלול {{מוקטן|(runway status lights (RWSL))}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מצב מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מכל אחד מהרכיבים האלה או משילוב של שניהם:
{{ח:תתתת|(א)}} תאורות כניסה למסלול {{מוקטן|(runway entrance lights (REL))}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאורות הפסקת המראה {{מוקטן|(take-off hold lights (THLs))}};
{{ח:תתת|(2)}} תאורות הכניסה למסלול הן לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מורכבות משני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} 5 תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} לפחות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הן ממוקמות בקו אחד לאורך ציר מסלול ההסעה, בהיסט 0.60 מטרים מציר מסלול ההסעה, בצד שמנגד לצד שבו הוצבו תאורות ציר מסלול ההסעה, אם הוצבו;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הן משתרעות ממרחק של 0.60 מטרים לפני עמדת ההמתנה למסלול עד לצד המסלול {{מוקטן|(edge of the runway)}}; בפסקת משנה זו, ”עמדת המתנה למסלול“, במצב דברים שבו הוצבו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}} – עמדת ההמתנה הקרובה ביותר למסלול;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} הן מרווחות במרווחים אחידים שאינם פחותים מ־3.80 מטרים ואינם עולים על 15.20 מטרים, בשים לב לאורך המקטע של מסלול ההסעה שלאורכו הן קבועות;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאורה שקועה נוספת שתמוקם על המסלול, במרחק של 0.60 מטרים מציר המסלול, בקו אחד עם התאורות כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס או כלי רכב המתקרב למסלול ממסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן דולקות כמכלול, בכל צומת של מסלול עם מסלול הסעה, לא יותר מ־2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} תאורות הפסקת ההמראה הן לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מורכבות מזוגות של תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}}, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הן ממוקמות –
{{ח:תתתתתת|(א)}} לאורך ציר המסלול;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} כך שהתאורות בכל זוג קבועות אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.80 מטרים ממנו;
{{ח:תתתתת|(2)}} הן משתרעות מנקודה הנמצאת במרחק של 115 מטרים מתחילת המסלול עד למרחק של לפחות 450 מטרים מתחילת המסלול;
{{ח:תתתתת|(3)}} הן מוצבות במרווחים אחידים של 30 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס הממריא מהמסלול;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן נדלקות כמכלול, לא יותר מ־2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס או כלי רכב שחצו עמדת המתנה למסלול;
{{ח:תתת|(4)}} היא אוטומטית, כשפעולת השליטה היחידה על המערכת היא להשבית את תאורות הכניסה למסלול, את תאורות הפסקת המראה או את שתיהן גם יחד.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: מערכות חשמל}}

{{ח:סעיף|124|מערכות אספקת כוח חשמלי למיתקני עזר לטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן לשדה התעופה אספקה מתאימה של כוח חשמלי ראשי לצורך ההפעלה הבטוחה של מיתקני העזר לטיסה, חזותיים ולא־חזותיים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות באספקת הכוח החשמלי לשדה התעופה ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת הכוח החשמלי {{מוקטן|(electrical power)}} של שדה התעופה מתוכנת, והכוח החשמלי למיתקני עזר לטיסה, חזותיים ולא־חזותיים, בשדה התעופה מסופק, כך שבמקרה של כשל במערכות הכוח החשמלי אין מצב שבו טייס מקבל הנחיה חזותית או לא־חזותית לא מתאימה או מידע מטעה כתוצאה מכשל כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של כשל במקור הכוח החשמלי הראשי, מיתקני עזר לטיסה שלגביהם נדרשת אספקה של כוח חשמלי משני, מחוברים באופן אוטומטי לאספקת הכוח החשמלי המשני;
{{ח:תתת|(3)}} לכל אחד מהשירותים האלה מסופק כוח חשמלי משני:
{{ח:תתתת|(א)}} מנורת האיתות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 35|תקנה 35}} ואמצעי התאורה הנדרשים להמשך פעילות מגדל הפיקוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל תאורות המכשולים שלגביהן נוכח בעל הרישיון לדעת שהן חיוניות לשם הבטחת הפעלה בטוחה של כלי טיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} מערכת תאורת גישה, תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מערכת תאורות מסלול סגור לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|תקנה 90(ג)}}, אם היא מחוברת למקור הכוח החשמלי הראשי;
{{ח:תתתת|(ה)}} ציוד מטאורולוגי;
{{ח:תתתת|(ו)}} תאורות אבטחה חיוניות, ובכלל זה תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|תקנה 165}};
{{ח:תתתת|(ז)}} ציוד חיוני ומיתקנים הנדרשים לפעילות צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ח)}} מערכת תאורות הצפה לרחבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|תקנה 119}};
{{ח:תתתת|(ט)}} תאורות של אזורים ברחבה שבהם צפויים נוסעים ללכת;
{{ח:תתתת|(י)}} עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת;
{{ח:תתת|(4)}} מרווח הזמן שבין כשל של מקור כוח חשמלי ראשי לבין שחזור מלא {{מוקטן|(complete restoration)}} של כל אחד מהשירותים כאמור בפסקה (3) הוא קצר ככל האפשר, ואולם –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר ומסלול המשמש להמראה בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־800 מטרים, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הטבלה שעניינה ”Secondary power supply requirements“ בנספח 14, ובלבד שלגבי תאורה הנמנית עם השירותים בטבלה האמורה, היא פעלה, לפני הכשל כאמור, בעוצמה של 25% לפחות מעוצמתה המרבית;
{{ח:תתתתת|(ב)}} לגבי עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הוראות הטבלה שעניינה ”Power supply switch-over times for ground-based radio aids used at aerodromes“ בנספח 10.

{{ח:סעיף|125|מערכת ניטור}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן הוא משתמש במערכת לחיווי המצב המבצעי של מערכות שיש לקיים בשדה התעופה (בתקנה זו – מערכת ניטור).
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה בעל רישיון שימוש במערכת ניטור אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מערכות תאורה כמפורט בטבלה שעניינה ”Secondary power supply requirements“ בנספח 14, במערכת הניטור מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היא מנטרת באופן אוטומטי את מערכות התאורה כאמור, כך שהיא נותנת התרעה על כל תקלה בהן; התרעה כאמור תינתן –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה – בתוך 2 שניות מקרות התקלה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי כל מערכת תאורה אחרת – בתוך 5 שניות מקרות התקלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא מעבירה באופן אוטומטי מידע בדבר תקלה במערכות תאורה כאמור למגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עזרי רדיו לניווט – מערכת הניטור מספקת באופן מתמשך מידע עדכני ליחידת הנת״א המתאימה, בדבר רמת השמישות של עזרי רדיו לניווט המשמשים לגישה לנחיתה בשדה התעופה, לנחיתה בו או להמראה ממנו; מידע כאמור יוצג ביחידת הנת״א המתאימה בצורה בולטת לעין.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תחזוקת שדה התעופה}}

{{ח:סעיף|126|תוכנית תחזוקה לשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה לשדה התעופה, במטרה לשמור על כל מיתקן בשדה התעופה במצב שלא יפגע בבטיחות הטיסה, בסדירותה או ביעילותה, לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקיים בעל רישיון תוכנית תחזוקה לשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא כוללת הוראות ונהלים בעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ביצוע {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תחזוקה מונעת, שמטרתה מניעת כשל של מיתקן בשדה התעופה או גריעה שלו;
{{ח:תתתת|(ג)}} סדר הקדימות בהסרת זיהום מאזור התנועה, לגבי שדה תעופה שבו לא ניתן להסיר את הזיהום מכל חלקי אזור התנועה בו־זמנית; הוראות כאמור יכללו הנחיה ברורה שלפיה יש להסיר זיהום ראשית מהמסלול שבשימוש, ויפרטו את סדר הקדימות בהסרת הזיהום מחלקים אחרים של אזור התנועה; בעל הרישיון יחליט בדבר הוראות כאמור לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה, כגון: כוחות הצלה וכיבוי אש ומגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} ההוראות והנהלים כאמור בפסקה (1) נערכו בידי בעל הרישיון תוך התחשבות בעקרונות הגורם האנושי.

{{ח:סעיף|127|מיסעות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאשר בעל רישיון שימוש בחלק של אזור התנועה שלא נבדק, נוטר ותוחזק לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבדוק את משטח אזור התנועה ואת סביבתו הסמוכה, וינטר ויתחזק את מצבו בקביעות, במטרה להסיר כל עצם זר שעלול לגרום נזק לכלי טיס, ולמנוע את הימצאותו; בדיקה כאמור תהיה בתדירות ובעיתוי כמפורט בחלק {{מוקטן|(part)}} השמיני למסמך 9137 לגבי ”airport surface inspections“, לפי החלק מאזור התנועה שלגביו מתבצעת הבדיקה או בתדירות אחרת שאישר המנהל לבעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יתחזק את משטח המסלול כך שתימנע היווצרות אי־אחידות מזיקה {{מוקטן|(harmful irregularities)}}; לעניין זה, ”אי־אחידות מזיקה“ – פגיעה באחידות משטח המסלול {{מוקטן|(Runway surface evenness)}}, לפי צרופה א׳ לעניין ”Runway surface evenness“.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יתחזק מסלול סלול כך שתכונות החיכוך של מסלול כאמור, או של כל חלק ממנו, אינן פחותות מערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לגבי אותו מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(ג)(2)}}; לעניין זה, ”חלק“, לגבי מסלול – כל חלק באורך של 100 מטרים בקירוב.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יתחזק משטח שולי מסלול הסעה המשמש כלי טיס המונע במנועי טורבינה, כך שיהיה נקי מכל עצם זר שיכול להישאב למנוע כאמור, ובכלל זה חלק של המשטח עצמו שהתנתק ממנו כתוצאה משחיקתו.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון יבצע באופן עיתי הערכה בראייה של משטח המסלול במטרה לזהות מקומות שבהם קיימת היקוות של מים או שניקוז המים מהם אינו מספק, וינקוט פעולות מתקנות כנדרש; הערכה בראייה כאמור תתבצע בעת שעל משטח המסלול יורד גשם או תחת הדמיה של ירידת גשם על משטח המסלול {{מוקטן|(simulated rain conditions)}}.

{{ח:סעיף|128|הסרת זיהום}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במסלול, מסלול הסעה או רחבה שיש עליהם זיהום, אלא אם כן הסיר מהם את הזיהום לפני הפעלת כלי הטיס, כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יסיר זיהום מכל המשטחים המפורטים להלן ולפי ההוראות שלצידם:
{{ח:תתת|(1)}} ממשטח מסלול בשימוש – במהירות האפשרית ובאופן שלם ככל האפשר, וזאת כדי למנוע את הצטברותו;
{{ח:תתת|(2)}} ממשטח מסלול הסעה – ככל הנדרש כדי לאפשר הסעה של כלי טיס למסלול וממנו;
{{ח:תתת|(3)}} ממשטח רחבה – ככל הנדרש כדי לאפשר לכלי טיס לתמרן בצורה בטוחה, להיגרר או להידחף עליה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|129|גישור על פערי גובה במסלול בעת ריבודו מחדש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שעבודות לריבודו לא הסתיימו, אלא אם כן מתקיימות ההוראות שלהלן, והוראות נספח 14 לעניין ”Runway pavement overlays“:
{{ח:תת|(1)}} אם יש, כתוצאה מעבודות הריבוד, פערי גובה בין חלקים שונים של משטח המסלול, בעל הרישיון יגשר על פערי גובה כאמור, עד לסיום העבודות, באמצעות כבש זמני {{מוקטן|(temporary ramp)}}, שהשיפוע האורכי שלו, כשהוא נמדד ביחס למשטח שממנו הוא יוצא, הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} גדול מ־0.5% ולא יותר מ־1%, לגבי רובד {{מוקטן|(overlay)}} שעוביו הוא עד 5 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} לא יותר מ־0.5%, לגבי רובד שעוביו גדול מ־5 סנטימטרים;
{{ח:תת|(2)}} עבודות הריבוד לאורכו של המסלול מתבצעות לכיוון כזה שלרוב כלי הטיס העושים שימוש במסלול, השיפוע של הכבש הזמני הוא כלפי מטה;
{{ח:תת|(3)}} בכל שלב בעבודות הריבוד, המסלול מרובד לכל רוחבו;
{{ח:תת|(4)}} משורטטים על המסלול הסימונים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} סימון ציר מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}};
{{ח:תתת|(ב)}} אם קיים מפתן מסלול זמני – מיקומו משורטט באמצעות סימון ברוחב של 3.60 מטרים, לכל רוחב המסלול;
{{ח:תת|(5)}} כל רובד במסלול בנוי ומתוחזק כך שמתקיימים בו, לכל הפחות, ערכי החיכוך המזעריים שהורה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(ג)(2)}} לגבי המסלול שעל גביו הוא נבנה.

{{ח:סעיף|130|תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים {{מוקטן|(system of preventive maintenance of visual aids)}}, כדי להבטיח את שמישותם ואמינותם המתמשכים של מערכות תאורה וסימונים; לעניין זה, תאורה תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה היא פחות מ־50% מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2, ואולם לגבי תאורה שהעוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה, כפי שהוגדרה בידי היצרן, גדולה מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2 – זו תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית היא פחות מ־50% מהעוצמה שהוגדרה בידי היצרן כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה, אלא אם כן הוראות תוכנית התחזוקה המונעת לעזרים חזותיים מקוימות לגבי העזרים החזותיים המשמשים את המסלול כאמור.

{{ח:סעיף|131|רמת שמישות נדרשת לפי תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים}}
{{ח:ת}} תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים, תהיה לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל בקטגוריה II או בקטגוריה III, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} 95% מהתאורות שמישות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, ב־450 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תאורות ציר מסלול;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תאורות מפתן מסלול;
{{ח:תתתתת|(ד)}} תאורות צידי מסלול;
{{ח:תתתת|(2)}} 90% מתאורות אזור הנגיעה – שמישות;
{{ח:תתתת|(3)}} 85% מהתאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, מ־450 מטרים ממפתן המסלול עד ל־900 מטרים ממפתן המסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(4)}} 75% מתאורות סוף המסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(5)}} בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
{{ח:תתת|(ג)}} התוכנית תכלול הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות לגבי ביצוע בדיקות חזותיות ומדידות על המסלול {{מוקטן|(in-field measurement)}} של העוצמה, פיזור הקרן וכיוון התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה ותאורות מסלול, שיהיו לפי אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} הן יכללו, ככל האפשר, מדידה של כל התאורות כאמור כדי להבטיח את קיום ההוראות הישימות לפי תוספת מספר 2;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הן ייעשו באמצעות אמצעי מדידה נייד {{מוקטן|(mobile measuring unit)}}, בעל דיוק מספק לשם ניתוח מאפייני כל תאורה בנפרד;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הן ייעשו בתדירות המתאימה לצפיפות התנועה, רמת הזיהום המקומית, האמינות של התאורות המותקנות וההערכה המתמשכת של תוצאות המדידות, ובלבד שהתדירות לא תפחת מאלה:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} – פעמיים בשנה;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי תאורות שאינן שקועות – פעם בשנה;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות לגבי ביצוע בקרה ומדידה של המאפיינים החשמליים של כל מעגל חשמלי שהוא חלק ממערכת תאורות גישה או מתאורות מסלול;
{{ח:תתתת|(3)}} הוראות לגבי ביצוע בקרה של התפקוד התקין של כיול עוצמת התאורות ששולט בהן מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} לגבי מסלול או מסלול הסעה המיועדים לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה שהוצבה בהצטלבות עם מסלול כאמור מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אין בה יותר משתי תאורות לא שמישות;
{{ח:תתתת|(2)}} אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות, אלא אם כן המרווח בין התאורות המרכיבות את מערכת תאורות עמדת ההמתנה קטן משמעותית מזה שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ד)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מערכת תאורות ציר מסלול הסעה – אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מסלול ממוכשר בקטגוריה I, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו מסלול מופעל בקטגוריה I, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח שמתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 85% מהתאורות לפחות שמישות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תאורות מפתן מסלול;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תאורות ציר מסלול, אם קיימות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} תאורות צידי מסלול;
{{ח:תתתתת|(ה)}} תאורות סוף מסלול;
{{ח:תתתת|(2)}} בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
{{ח:תת|(4)}} לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} 95% מתאורות ציר מסלול, אם קיימות, ומתאורות צידי המסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(2)}} 75% מתאורות סוף מסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(3)}} בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות;
{{ח:תת|(5)}} לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של 550 מטרים או יותר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} 85% מתאורות צידי המסלול וסוף המסלול שמישות;
{{ח:תתתת|(2)}} בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות.

{{ח:סעיף|132|מניעת עבודות בנייה או תחזוקה}}
{{ח:ת}} לא ירשה בעל רישיון, עבודות בנייה או תחזוקה בקרבת מערכות החשמל של שדה התעופה, בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: ספר עזר מבצעי}}

{{ח:סעיף|133|ספר עזר מבצעי לשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא לפי ספר העזר המבצעי, לרבות כל שינוי בו, שאישר לו המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימציא למנהל, לאישורו, את ספר העזר המבצעי שהוא מבקש להפעיל לפיו את שדה התעופה וכל שינוי בו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יעמיד את ספר העזר המבצעי לשימוש כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יחזיק את ספר העזר המבצעי כך שיהיה קל לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר למי שלרשותו הועמד לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל נוהל שבו את תאריך העדכון האחרון שלו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יעדכן את ספר העזר המבצעי באופן מתמשך, כך שיתאים בכל עת לפעילות שדה התעופה ולתקנות אלה ויפיץ את עדכוניו למי שלרשותו הועמד.
{{ח:תת|(ו)}} ספר העזר המבצעי יכלול עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה, חתומה ביד בעל הרישיון, שלפיה ספר העזר המבצעי עומד בדרישות תקנות אלה במלואן;
{{ח:תתת|(2)}} רשימת התפוצה של ספר העזר המבצעי, תוכן העניינים ומילון מונחים וראשי תיבות שבהם נעשה שימוש;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת העדכונים שנעשו בספר העזר המבצעי ומידע ונהלים לעניין השיטה שבעל הרישיון מקיים ותיאור השיטה שבעל הרישיון מקיים כדי להבטיח שעדכונים נדרשים מוטמעים בספר העזר המבצעי, ובכלל זה הוראות לעניין עדכון ספר העזר המבצעי מוקדם ככל האפשר לאחר כל שינוי של התקנות, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת, ולעניין השימוש בו וקיום הוראותיו בידי כוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה;
{{ח:תתת|(4)}} מידע מינהלתי הנוגע לשדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} שם שדה התעופה וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} שם בעל הרישיון וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ג)}} שמו של מנהל שדה התעופה, בעל האחריות הכוללת;
{{ח:תתתת|(ד)}} שעות הפעילות של שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ה)}} דרכי יצירת קשר עם בעלי תפקיד בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ו)}} המבנה הארגוני בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(5)}} תיאור שדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} תרשים שדה התעופה, הכולל את המסלולים, מסלולי ההסעה, הרחבות וכינוייהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאור מילולי של המסלולים, מסלולי ההסעה והרחבות, ובכלל זה כינוייהם, מידותיהם, כלי הטיס שאותם הם מיועדים לשמש, שטחי בטיחות כגון רצועות ושוליים שמקוימים לגביהם וכן תנאים, מגבלות או מידע אחר הנוגע להפעלתם;
{{ח:תתתת|(ג)}} גבולות שדה התעופה, ובכלל זה גידור שדה התעופה ולרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הנמצאים מחוץ לגבולות שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ד)}} נוהל שמטרתו להבטיח כי המידע כאמור בפסקה זו מעודכן ומדויק באופן מתמשך;
{{ח:תתת|(6)}} רשימת פטורים ואישורים שניתנו לבעל הרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}} ומגבלות או תנאים שהורה לו המנהל;
{{ח:תתת|(7)}} מידע ונהלים לעניין אופן ביצוע חובות בעל הרישיון, ובכלל זה פירוט החובות והאמצעים והתהליכים לקיומן, בעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ביצוע {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות המידע}}, ובכלל זה לעניין גיבוש מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|התקנות האמורות}} ומסירתו לפרסום, והאחריות לשמירה על עדכניות המידע באופן מתמשך;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוכנית החירום לשדה התעופה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} שירותי הצלה וכיבוי אש שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, לרבות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} פירוט הציוד וכוח האדם הנדרשים לכל קטגוריית שדה תעופה ישימה, ובכלל זה הוראות לעניין קריאה לשדה התעופה של צוותי ההצלה וכיבוי האש הנדרשים בעת הצורך;
{{ח:תתתתת|(2)}} מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}}, שנועד לקבוע את היקף כוח האדם הנדרש כאמור, שייעשה לפי הוראות החלק {{מוקטן|(part)}} הראשון למסמך 9137 לעניין זה;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוראות לעניין ירידה זמנית בקטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה הגבלת הפעילות בשדה התעופה כתוצאה מכך, הבאת הדבר לידיעת טייסים וציון משך הזמן המרבי לירידה בקטגוריה כאמור;
{{ח:תתתתת|(4)}} הוראות לעניין העלאה זמנית של קטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה פעולות ותיאומים נדרשים עם כלל הגורמים;
{{ח:תתתתת|(5)}} הוראות לעניין ניטור תנועת כלי טיס בשדה התעופה לשם הזעקת שירותי הצלה וכיבוי אש;
{{ח:תתתתת|(6)}} הוראות לעניין ניטור זמן התגובה של שירותי ההצלה וכיבוי האש והבטחת עמידתם בזמן התגובה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|תקנה 143}}, ובכלל זה לעניין האופן שבו העמידה בזמן התגובה כאמור נשמרת בזמן שכוח אדם המשמש את שירותי ההצלה וכיבוי האש עוסק בפעילות אחרת;
{{ח:תתתתת|(7)}} אם לבעל הרישיון ציוד ומיתקנים ייעודיים המשמשים אותו למתן שירותי הצלה וכיבוי אש – מידע בדבר ציוד ומיתקנים כאמור, ונהלים להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, ציוד ומיתקנים אלה אינם זמינים;
{{ח:תתתתת|(8)}} אם בעל הרישיון מסתייע בגורמים אחרים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה או בסביבתו – מדיניות או כתבי הסכמה עם גורמים אלה, והוראות להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, גורמים אלה אינם זמינים לסיוע;
{{ח:תתתתת|(9)}} תיאור של הדרך שבה בעל הרישיון מבטיח את הכשירות הראשונית והמתמשכת של צוותי ההצלה וכיבוי האש שלו, ובכלל זה לגבי אימון באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, אימון בעזרי נשימה בחום ובעשן, עזרה ראשונה, תנאי ראות נמוכה, מגבלות משפטיות ומדיניות בטיחות וגהות לגבי אימון בציוד להגנה על מערכת הנשימה ובציוד להגנה אישית;
{{ח:תתתתת|(10)}} הוראות לעניין האופן שבו יש לגשת לאתר תאונת טיס שאירעה בסביבה הסמוכה של שדה התעופה, ובכלל זה לעניין שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}}, פירוט הגורמים המסייעים הנדרשים לכך, האמצעים הנדרשים להם והתיאום עימם;
{{ח:תתתתת|(11)}} אם צפוי כי כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה ישמשו במתן שירותי הצלה וכיבוי אש בחלקים של שדה התעופה המיועדים למתן שירות לנוסעים – מדיניות ברורה לגבי מתן שירותים כאמור, ובכלל זה הוראות לניהול ההשפעה של הדבר על המשך פעילות כלי טיס בשדה התעופה;
{{ח:תתתתת|(12)}} פירוט לעניין זמינות של מים נוספים לצורך מתן שירותי הצלה וכיבוי אש;
{{ח:תתתתת|(13)}} הוראות לעניין ההסדרים שמקיים בעל הרישיון להבטחת תגובת שירותי ההצלה וכיבוי האש בתנאים לא־נורמליים {{מוקטן|(abnormal conditions)}}, כגון נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה, ובכלל זה את המידע והנהלים המפורטים להלן, והכול לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”inspections of the movement area“, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה ”general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area“:
{{ח:תתתתת|(1)}} שגרת פעולות הניטור, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} פרטים לגבי מועדי הביקורות ומרווחי הזמן ביניהן;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} רשימות תיוג המשמשות לביצוע ביקורות;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} שיטות לביצוע ביקורות, ובכלל זה לגבי משטחים סלולים, רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה, סימונים, תאורות, שילוט ועצמים זרים;
{{ח:תתתתתת|(ד)}} קיום תקשורת עם מגדל הפיקוח או היחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, במהלך ביקורת, לרבות אמצעי התקשורת שישמשו לכך;
{{ח:תתתתתת|(ה)}} דיווח על תוצאות ביקורות, ומעקב אחר הטיפול בתוצאותיהן;
{{ח:תתתתתת|(ו)}} קיום יומן ביקורות ומיקומו;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביצוע ביקורת בעקבות דיווח על עצמים זרים באזור התנועה, הפסקת המראה בעקבות כשל של מנוע, צמיג או גלגל, או כל אירוע שעלול להביא לעצמים זרים שנותרים במקום שיכול לסכן כלי טיס;
{{ח:תתתתת|(3)}} טיאוט אזור התנועה;
{{ח:תתתת|(ה)}} תוכנית תחזוקה לשדה התעופה ותוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ובכלל זה תחזוקת אזור התנועה, לפי המידע והנהלים המפורטים להלן לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”inspections of the movement area“, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה ”general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area“:
{{ח:תתתתת|(1)}} תחזוקת משטחים סלולים, ובכלל זה הערכת תכונות החיכוך של מסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} תחזוקת משטחים שאינם סלולים, ובכלל זה רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה;
{{ח:תתתתת|(3)}} תחזוקת מערכות הניקוז בשדה התעופה;
{{ח:תתתתת|(4)}} תחזוקת עזרים חזותיים שיש לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, ובכלל זה מדידת העוצמה {{מוקטן|(intensity)}}, פיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} והכיוון של התאורות, ביקורות עיתיות ובדיקה פוטו־מטרית {{מוקטן|(photometric testing)}} של תאורות הגישה, תאורות המסלול ומערכות חזותיות לציון זווית הגישה, ובכלל זה תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|תקנה 130}};
{{ח:תתתתת|(5)}} תחזוקת תאורות המשמשות להארת מכשולים;
{{ח:תתתתת|(6)}} דיווח על מפגע באזור התנועה ומעקב אחר הטיפול בו;
{{ח:תתתת|(ו)}} תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} התמודדות עם תנאים מטאורולוגיים חריגים או מסוכנים {{מוקטן|(hazardous meteorological conditions)}}, כגון שלג, קרח, סופות חול ורוחות;
{{ח:תתתת|(ח)}} גיבוי אספקת כוח חשמלי לשדה התעופה, ובכלל זה דרכי פעולה במקרה של תנאי ראות נמוכה או כשל של אספקת הכוח החשמלי הראשי;
{{ח:תתתת|(ט)}} שירותי ניהול רחבה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳ לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(י)}} פיקוח על הפעלת כלי רכב באזור התנועה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳ לפרק זה}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} כללי התעבורה הישימים, ובכלל זה המהירות המרבית המותרת, והאמצעים לאכיפתם;
{{ח:תתתתת|(2)}} השיטה ואמות המידה המשמשות לעניין מתן, שלילת וחידוש היתר נהיגה, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} ברחבות;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} באזור התמרון;
{{ח:תתתתת|(3)}} הקמת קשר עם מגדל הפיקוח והיחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, לפי העניין, והימצאות בהאזנה מתמשכת;
{{ח:תתתתת|(4)}} ציוד שהימצאותו בכלי רכב היא תנאי להפעלתו באזור התנועה;
{{ח:תתתתת|(5)}} סימון כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה – הארתם;
{{ח:תתתת|(יא)}} תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים, שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(יב)}} ניטור מכשולים בתחום מישורי הגבלת המכשולים וניטור תאורה מסכנת בשדה תעופה או בסביבתו, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(1)}} מעקב אחר שינויים בתחום התכנון והבנייה בקרבת שדה התעופה, לרבות בדרך של השתתפות בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}};
{{ח:תתתתת|(2)}} דיווח ופעולות שיש לנקוט אותן בעקבות הופעה של מכשול לא מורשה או איתור של תאורה מסכנת;
{{ח:תתתתת|(3)}} הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ופירוט לגבי כל מכשול, אם הוא מואר או מסומן, ואופן הארתו או סימונו;
{{ח:תתתתת|(4)}} כיבוי, מיסוך או שינוי של תאורה הפוגעת בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(יג)}} תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו, שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היכולת לפנות כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות;
{{ח:תתתתת|(2)}} אופן פינוי כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, ובכלל זה תקשורת עם מגדל הפיקוח;
{{ח:תתתתת|(3)}} מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
{{ח:תתתת|(יד)}} טיפול, אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים בשדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(1)}} תוכנית הדרכה ראשונית ותקופתית למועסקים בבידוק ביטחוני לעניין חומרים מסוכנים וקיומה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן י״ב}};
{{ח:תתתתת|(2)}} הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחומרים מסוכנים, לאחסנתם ולהכנתם לשינוע;
{{ח:תתתתת|(3)}} אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול ונטרול חומרים מסוכנים, כפי שהגדיר בעל הרישיון לאחר התייעצות עם הנציב לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, או מי שהוא הסמיך לכך, ועם המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתתת|(טו)}} נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} קבלת מידע מטאורולוגי והפצתו, ובכלל זה ראות אופקית וראות על המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} הגנה מפני חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול בעת הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה;
{{ח:תתתתת|(3)}} הכללים שיחולו לפני, בעת ולאחר הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה, ובכלל זה מגבלות לגבי כלי רכב ואנשים הפועלים באזור התנועה;
{{ח:תתתת|(טז)}} הגנה על מיתקני עזר לטיסה בשדה התעופה ותיאור האזורים והמישורים שיש לקיים כדי להבטיח את פעולתם התקינה באופן מתמשך, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מניעת הקמת מיתקנים או מבנים העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מיתקני עזר לטיסה;
{{ח:תתתתת|(2)}} סילוק כל גורם העלול להפריע לפעילותם של מיתקני עזר לטיסה, כגון צמחייה, מבנים וקווי חשמל;
{{ח:תתתתת|(3)}} שמירה על רציפות תפעולית של מיתקני עזר לטיסה, ובכלל זה בשעה שנערכות עבודות בנייה בשדה התעופה או בעת הפסקת חשמל;
{{ח:תתתת|(יז)}} נהלים לתיאום, זיהוי, סימון והארת בנייה בשדה התעופה {{מוקטן|(work in progress – WIP)}} ודיווח עליה, ולפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”work in progress (WIP)“, והתוספות שלו שעניינן: ”reduced runway length operations‏“, ”worksite control procedures“, והצרופה להוראות אלה שעניינה ”worksite checklist“;
{{ח:תתתת|(יח)}} נוהל התאמת דירוג סיווג כלי טיס {{מוקטן|(ACR)}} לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} של כל מיסעות שדה התעופה, הכול לפי שיטת ACR-PCR כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} וידוא שדירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שהגדיר בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}};
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאי בעל רישיון, באישור המנהל, לקיים נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, לרבות הגדרת תנאים ובדיקות למניעת פגיעה במצב המיסעה;
{{ח:תתתת|(יט)}} תוכנית הדרכה לעובדי שדה התעופה שעל בעל הרישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן י״ג לפרק זה}};
{{ח:תתת|(8)}} כל עניין אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלתו הבטוחה של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ז)}} ספר עזר מבצעי, וכל נוהל או הוראה של בעל הרישיון שספר העזר המבצעי מפנה אליהם –
{{ח:תתת|(1)}} יכללו הוראות ומידע הדרושים לכוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של שדה התעופה, לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר בהתחשב בביצועי אנוש;
{{ח:תתת|(2)}} לא יסתרו את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות כל דין החל בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי מתנאי רישיון הפעלת שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלקים אחרים בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל הוראת מינהל שעניינה רישיון הפעלת שדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} יכללו הפניות להוראות החקיקה ולהוראות המינהל המתאימות.

{{ח:סעיף|134|סמכות המנהל להורות על עדכון}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל עדכון בספר העזר המבצעי, בעניינים הקשורים בקיום ההוראות לפי תקנות אלה, לרבות הוספת הוראות לספר העזר המבצעי בעניינים שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ עדכון של ספר העזר המבצעי, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות לעניין זה, בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מ־21 ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו בדבר עדכון ספר העזר המבצעי.
{{ח:תת|(ד)}} הודיע המנהל כי יש לעדכן את ספר העזר המבצעי, יעדכן בעל רישיון את ספר העזר המבצעי, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל בכתב על השלמת הביצוע מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת הביצוע ולא יאוחר מ־72 שעות לאחריה.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור; בעל הרישיון יבצע את השינוי שהורה לו המנהל מייד עם קבלת ההוראה; המציא בעל הרישיון למנהל מידע והערות כאמור, תחול תקנת משנה (ג) בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תוכנית חירום לשדה תעופה}}

{{ח:סעיף|135|תוכנית חירום לשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית חירום לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, לפי הפעילות בשדה התעופה, ובכלל זה פעילות כלי הטיס בו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבצע הערכה של אזור ההתערבות {{מוקטן|(Intervention area)}}, במטרה להגדיר מראש את דרכי הפעולה האפשריות באירוע חירום באזור זה לפי תוכנית החירום.
{{ח:תת|(ג)}} תוכנית החירום תכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט של אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סוגי אירועי החירום שתוכנית החירום נוגעת להם;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי כל סוג של אירוע חירום, יפורטו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הגורמים המסייעים לטיפול באירוע החירום, ולגבי שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}} – גם מצב המוכנות של הגורמים המסייעים המתאימים למתן מענה לאירוע חירום בתוואי השטח המורכב כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} התפקיד והאחריות של כל אחד מהגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1) ושל מרכז המבצעים בחירום ועמדת הפיקוד הניידת כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 136|בתקנה 136}};
{{ח:תתתתת|(3)}} שמות האנשים או הגורמים מקרב הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1), שאיתם יש ליצור קשר באירוע חירום ודרכי יצירת קשר איתם;
{{ח:תתתתת|(4)}} האופן שבו יש לתאם את תגובת או את השתתפות כל הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1);
{{ח:תתת|(2)}} מפה מחולקת לאזורים מוגדרים {{מוקטן|(grid map)}} של שדה התעופה ושל סביבתו הסמוכה, הכוללת גם זיהוי ומיקום אתרים שיש להם השלכה על אירוע חירום;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור של האופן שבו יש לנהל ולתאם את הפעולות שיש לנקוט אותן בסוגים שונים של אירוע חירום בשדה התעופה או בסביבתו;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי שיתוף הפעולה והתיאום הנדרשים עם מרכז התיאום לחיפוש והצלה {{מוקטן|(rescue coordination centre)}} כפי שפורסם בשירותי המידע התעופתי, המתאים למקום התרחשות אירוע החירום;
{{ח:תתת|(5)}} נהלים לבחינה עיתית של התאמת תוכנית החירום למקרי החירום האפשריים בשדה התעופה או בסביבתו, ועריכת ביקורת של תוצאות בחינה כאמור, במטרה לשפר את יעילותה, ובכלל זה בכל הנוגע לגורמים המסייעים ולציוד החירום הנדרש לשימוש באירוע חירום;
{{ח:תתת|(6)}} נהלים לטיפול מהיר ותכליתי בקורבנות תאונת טיס שאירעה בשטח שדה התעופה או באזור ההתערבות, ומשפחותיהם.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יוודא כי תוכנית החירום מביאה בחשבון את עקרונות הגורם האנושי כך שתובטח תגובה מיטבית של כל מי שמשתתף בתגובה לאירוע חירום.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין זה, ”אזור ההתערבות“ {{מוקטן|(Intervention area)}} – האזור שמעליו מתבצעים תהליכי הגישה והעזיבה של שדה התעופה, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול.

{{ח:סעיף|136|מרכז מבצעים בחירום ועמדת פיקוד ניידת}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן בשדה התעופה קיימים מרכז מבצעים בחירום {{מוקטן|(emergency operations centre)}} ועמדת פיקוד ניידת {{מוקטן|(mobile command post)}}, זמינים לשימוש באירוע חירום, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרכז מבצעים בחירום, שמתקיימים לגביו אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא במבנה קבע בשדה התעופה {{מוקטן|(fixed)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא משמש לתיאום הכולל ולהכוונה הכללית של התגובה באירוע חירום;
{{ח:תתת|(2)}} עמדת פיקוד ניידת שמתקיימים לגביה אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} היא מיתקן שניתן לנייד במהירות לאתר שבו אירע אירוע חירום; עמדה כאמור יכול שתהיה כלי רכב המשמש את כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} היא משמשת לתיאום המקומי בין הגורמים המסייעים שהגיבו לאירוע החירום.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון יכשיר וימנה מקרב עובדיו אדם שיהיה אחראי לניהול מרכז המבצעים בחירום; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, יכשיר וימנה אדם נוסף מקרב עובדיו בתור אחראי לניהול עמדת הפיקוד.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יספק מערכות תקשורת שיקשרו את מרכז המבצעים בחירום ואת עמדת הפיקוד הניידת זה עם זה ועם הגורמים המסייעים; במערכות תקשורת כאמור יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן יפורטו בתוכנית החירום לגבי כל סוג של אירוע חירום;
{{ח:תתת|(2)}} הן יתאימו לצרכים הייחודיים של שדה התעופה וסביבתו ושל אירוע החירום.

{{ח:סעיף|137|תרגילי חירום בשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבחן באופן עיתי את תוכנית החירום, באמצעות עריכת אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תרגיל חירום מלא, שייערך במרווחי זמן שלא יעלו על שנתיים בין תרגיל אחד לשני, ותרגילי חירום חלקיים במשך השנה שלאחר תרגיל חירום מלא, שמטרתם להבטיח כי ליקויים שהתגלו בתרגיל החירום המלא שקדם להם תוקנו;
{{ח:תתת|(2)}} שורה של תרגילי חירום בעניינים המוגדרים בתוכנית החירום, שייערכו באופן מחזורי, במשך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל פעם, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הראשון שבהם נערך בשנה הראשונה בפרק הזמן כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} האחרון שבהם נערך לכל המאוחר בתום שלוש השנים, והוא תרגיל חירום מלא.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב יבצע, אחת לחמש שנים לפחות, תרגיל חירום חלקי לצורך גיבוש, בחינה ותחקור של יכולת התגובה של הגורמים המסייעים המתאימים לתוואי השטח המורכב.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר כל תרגיל חירום כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), ולאחר כל אירוע חירום שאירע בשדה התעופה או בסביבתו, בעל הרישיון יפעל לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יתחקר את תרגיל החירום או את אירוע החירום, לפי העניין, במטרה לבדוק הימצאות ליקויים בהתמודדות עם אירוע החירום, ובכלל זה ביישום תוכנית החירום;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יתקן כל ליקוי שנמצא כאמור בפסקה (1) בהקדם האפשרי לאחר מציאתו.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: שירותי הצלה וכיבוי אש}}

{{ח:סעיף|138|שירותי הצלה וכיבוי אש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בשדה התעופה ניתנים שירותי הצלה וכיבוי אש, אם בידי בעל הרישיון ואם בידי מי מטעמו;
{{ח:תת|(2)}} מי שנותן שירותי הצלה וכיבוי אש, ממוקם ומצויד בצורה מתאימה לשדה התעופה, ובכלל זה שתחנת כיבוי האש ממוקמת בשטח שדה התעופה.

{{ח:סעיף|139|קטגוריית שדה תעופה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר את קטגוריית שדה התעופה להצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(aerodrome category)}}, לפי הטבלה שעניינה ”Aerodrome category for rescue and firefighting“ בנספח 14, לפי אורכו של המטוס הארוך ביותר שפועל בשדה התעופה ברגיל {{מוקטן|(aeroplanes normally using the aerodrome)}}, ואולם אם רוחבו של המטוס כאמור מחייב קטגוריה גבוהה יותר לפי הטבלה האמורה, אז קטגוריית שדה התעופה תהיה קטגוריה אחת מעל לזו שהייתה צריכה להיות לפי אורכו.

{{ח:סעיף|140|רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה מתאימה לקטגוריית שדה התעופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139|בתקנה 139}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבה צפויה פעילות מופחתת בשדה התעופה רשאי בעל הרישיון לקיים רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה שלא תפחת מזו שמתאימה לקטגוריית שדה התעופה לפי המטוס הגדול ביותר שצפוי לעשות שימוש בשדה התעופה בתקופה כאמור, בלי תלות במספר התנועות של המטוס כאמור.

{{ח:סעיף|141|חומרי כיבוי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחזיק בשדה התעופה את המפורטים להלן, לפי קטגוריית שדה התעופה שבעל הרישיון הגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|תקנה 139}}, ולפי נספח 14 לעניין: ”rescue and firefighting“ לגבי ”extinguishing agents“ ולפרק השני בחלק הראשון (1 Part) למסמך 9137 לגבי ”level of protection to be provided“:
{{ח:תתת|(1)}} חומר כיבוי עיקרי {{מוקטן|(principal)}} וחומר כיבוי משלים {{מוקטן|(complementary)}}, מסוג, בכמות, ובמאפיינים מתאימים לכיבוי שריפה, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תתת|(2)}} מלאי משלים {{מוקטן|(reserve supply)}} של חומר כיבוי עיקרי וחומר כיבוי משלים;
{{ח:תתת|(3)}} מים בכמות מספקת לייצור קצף {{מוקטן|(foam)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות תרכיז הקצף {{מוקטן|(foam concentrate)}} בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש מספיקה לפריקה של 2 מנות {{מוקטן|(loads)}} תמיסת קצף {{מוקטן|(foam solution)}}, לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} קיימת אספקת מים נוספים {{מוקטן|(supplementary water supplies)}}, לשם חידוש מהיר של מלאי המים לשימוש כלי הרכב המשמשים לכיבוי אש באתר אירוע חירום;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא צופה עיכוב משמעותי בחידוש מלאי חומרי הכיבוי והמים הנדרשים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש – הוא הגדיל את כמות המלאי המשלים הנדרש לפי תקנת משנה (א) לפי תהליכי ניהול סיכונים שביצע, לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}};
{{ח:תתת|(4)}} קצב הפריקה של תמיסת הקצף בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה ”minimum usable amounts of extinguishing agents“ בנספח 14, בשים לב לקטגוריית שדה התעופה.

{{ח:סעיף|142|ציוד מתאים להצלה וכיבוי אש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המספר המזערי של כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש בשדה תעופה הוא לפי נספח 14 לעניין ”number of rescue and firefighting vehicles“, ולפי קטגוריית שדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} קיים ציוד הצלה וכיבוי אש מתאים לקטגוריית שדה התעופה בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, לפי החלק הראשון (1 Part) למסמך 9137 לעניין ”guidance material related to rescue equipment carried on RFF vehicles“;
{{ח:תת|(3)}} למי שנמנה עם כוח האדם המשמש להצלה ולכיבוי אש יש ביגוד מגן וציוד נשימה, המאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה יעילה.

{{ח:סעיף|143|זמן תגובה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זמן התגובה של כלי הרכב המשמש להצלה ולכיבוי אש הראשון שמגיב לקריאה, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, לא עולה על שלוש דקות לגבי כל חלק של אזור התנועה, ובכלל זה כל נקודה לאורכו של מסלול בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא סיפק לכוחות ההצלה וכיבוי האש נהלים, הדרכה וציוד, שיאפשרו את עמידתם בזמן התגובה כאמור בפסקה (1) גם כשלא מתקיימים תנאי ראות ומשטח מיטביים, בדגש על זמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, בקירוב האפשרי;
{{ח:תתת|(3)}} כלי רכב המשמש להצלה ולכיבוי אש, שאינו כלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה, הנדרש להבטיח המשכיות של קצב הפריקה {{מוקטן|(continuous agent application)}}, כמפורט בטבלה שעניינה: ”minimum usable amounts of extinguishing agents“ בנספח 14, מגיע לאתר אירוע החירום בתוך ארבע דקות לכל היותר מהקריאה הראשונה לשירותי ההצלה וכיבוי האש.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים שיטה של תחזוקה מונעת {{מוקטן|(preventive maintenance)}} לגבי הציוד המשמש להצלה ולכיבוי אש, ובכלל זה כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, כדי להבטיח באופן מתמשך את יעילות הציוד ואת העמידה בזמן התגובה הנדרש לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זמן תגובה“ – משך הזמן שתחילתו בקריאה הראשונה לשירותי הצלה וכיבוי אש וסופו בכך שכלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה נמצא בעמדה מתאימה למתן מענה לאירוע החירום, כשהוא פורק קצף בשיעור של 50% מקצב הפריקה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|תקנה 141(ב)(4)}} לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי ראות ומשטח מיטביים“ – בהתקיים אלה: שעות היום, ראות טובה, העדר משקעים והעדר זיהום על פני הדרך המשמשת את כוחות ההצלה וכיבוי האש.

{{ח:סעיף|144|דרכי גישה בחירום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים דרכי גישה בחירום בשדה התעופה, לשימוש כוחות הצלה וכיבוי אש, באופן שיאפשר עמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר, ולפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בדרכי הגישה בחירום שהוא מקיים לפי תקנת משנה (א) מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן מקוימות, בשטח שדה התעופה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} הן מסוגלות לשאת את העומס שצפוי ליצור כלי הרכב הכבד ביותר שצפוי להשתמש בהן;
{{ח:תתת|(3)}} הן בנות־שימוש בכל תנאי מזג האוויר;
{{ח:תתת|(4)}} בתוך מרחק של 90 מטרים ממסלול, הן כך שנמנעת שחיקה של פני השטח וחדירה של עצמים זרים למסלול;
{{ח:תתת|(5)}} הן פנויות ממכשולים, כך שכלי הרכב הגבוה ביותר שצפוי להשתמש בהן יכול לנוע על גביהן בחופשיות;
{{ח:תתת|(6)}} משטחיהן שלא מובחנים מסביבתן, מסומנים באמצעות מסמנים שממוקמים במרחק של 10 מטרים זה מזה; {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(1) ו־(2)}} תחול לגבי מסמנים כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} אם שטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול מופרד בגדר משדה התעופה – מובטחת גישה מהירה לשטח זה, באמצעות שער או אמצעי אחר.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יכלול בתוכנית החירום שהוא מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}, הערכה לגבי היכולת של כוחות ההצלה וכיבוי האש, לרבות הגורמים המסייעים, לעמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר לשטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול, אף אם אינו בשטח שדה התעופה.

{{ח:סעיף|145|תחנות כיבוי אש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}} לעניין זמן התגובה;
{{ח:תת|(2)}} תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול;
{{ח:תת|(3)}} בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה;
{{ח:תתת|(ב)}} הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(ג)}} הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת.

{{ח:סעיף|146|מערכת תקשורת ומערכת הזעקה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן קיימות בו מערכות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מערכת תקשורת ייעודית שמקשרת בין אלה:
{{ח:תתת|(א)}} תחנות כיבוי האש;
{{ח:תתת|(ב)}} מגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(ג)}} כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש;
{{ח:תת|(2)}} מערכת הזעקה {{מוקטן|(alerting system)}} לצוותי ההצלה וכיבוי האש, שאותה ניתן להפעיל מכל תחנת כיבוי אש בשדה התעופה או ממגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|147|כוח אדם נדרש למתן שירותי הצלה וכיבוי אש}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבטיח כי כוח האדם המשמש במתן שירותי הצלה וכיבוי אש מאומן כראוי לביצוע תפקידיו בצורה יעילה, לפי תוכנית אימונים שהגדיר בעל הרישיון לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית האימונים לפי תקנת משנה (א) תכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} את העניינים המפורטים בהוראות צרופה א׳ לעניין: ”rescue and firefighting services“, לגבי ”training“;
{{ח:תתת|(2)}} אימונים באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, ובכלל זה שריפות מוזנות דלק בלחץ {{מוקטן|(pressure-fed fuel fires)}}, לפי סוגי כלי הטיס וציוד ההצלה וכיבוי האש שבשימוש בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} אימון בביצועי אנוש {{מוקטן|(human performance)}}, ובכלל זה עבודת צוות {{מוקטן|(team coordination)}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בעת פעילות כלי טיס בשדה התעופה, מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עומד לרשותו כוח אדם מאומן כאמור בתקנת משנה (א), במספר לפי מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}} שבספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} כוח האדם העומד לרשותו זמין באופן מיידי להפעלת כלי הרכב והציוד המשמשים להצלה ולכיבוי אש במלוא יכולתם {{מוקטן|(maximum capacity)}}, ובכלל זה פריסת קווי מים {{מוקטן|(hand lines)}}, סולמות וציוד אחר המשמש ברגיל למתן שירותי הצלה וכיבוי אש לגבי כלי טיס;
{{ח:תתת|(3)}} כוח האדם העומד לרשותו פרוס בדרך המבטיחה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עמידה בזמן התגובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}};
{{ח:תתתת|(ב)}} פריקה רציפה של חומרי כיבוי ומים בקצב הפריקה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|תקנה 141(ב)(4)}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: פינוי כלי טיס}}

{{ח:סעיף|148|פינוי כלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מינה אחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס כאמור, לפי החלק החמישי למסמך 9137;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא הכין ומיישם תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו לפי תקנת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא וידא כי למפעיל האווירי של כלי הטיס שעתיד לפעול בשדה התעופה יש תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו; על תוכנית כאמור תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים וכך שבמקום ”כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול“ ייקרא ”כלי הטיס שצפוי המפעיל האווירי להפעיל“.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית לפינוי כלי טיס תהיה מבוססת על מאפייני כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול בשדה התעופה, ותכלול, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשימה של הציוד ושל כוח האדם, שצריכים להיות זמינים לשם פינוי כלי טיס כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הסדרים לקליטה מהירה של ציוד כאמור, שמקורו אינו בעל הרישיון.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}}

{{ח:סעיף|149|תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, לפי החלק השלישי למסמך 9137; ולפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”Wildlife hazard management“, התוספות שלו שעניינן: ”wildlife control training“ ו־”wildlife incident reporting criteria“, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”land use on and around aerodromes“, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} יאסוף מידע לגבי הימצאות בעלי חיים שיכולים להוות סיכון אפשרי לפעילות כלי טיס בשדה התעופה או בקרבתו ובדבר פגיעת בעלי חיים בכלי טיס ממקורות שונים, ובכלל זה עובדי בעלי הרישיון, מפעילים אוויריים, מי שמספקים שירותים בשדה התעופה וגורמים אחרים הנוגעים בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} יתעד בצורה מפורטת מידע כאמור ויעבירו למנהל לפי דרישתו;
{{ח:תתת|(3)}} יקיים תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי הסיכון הנובע ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו;
{{ח:תתת|(4)}} יערוך הדרכות לכוח האדם שהוא מעסיק בפעילות שעניינה צמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, ובכלל זה קיום תהליכי ניהול הסיכונים בעניין כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(5)}} יפעל לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו, באמצעות נקיטת פעולות למזעור ההסתברות להתנגשות בין בעלי חיים לבין כלי טיס, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרחקת ציפורים ובעלי חיים אחרים משדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרתעת ציפורים ובעלי חיים אחרים מפני כניסה לשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מניעת היווצרות תנאים העלולים למשוך בעלי חיים לשדה התעופה, ובכלל זה למנוחה, קינון או תזונה;
{{ח:תתתת|(ד)}} העברה מהירה של מידע הנוגע למפגעי בעלי חיים לגורמים שייכים לעניין, ובכלל זה למגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(6)}} יקיים פגישות עיתיות עם בעלי עניין בשדה התעופה ומחוצה לו, שלדעתו צריכים להיות מעורבים בצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים; בפגישות כאמור ישתף בעל הרישיון את בעלי העניין במידע שבידיו וכן יפעל לקבלת מידע מתאים שבידיהם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינקוט את הפעולות האלה לשם מניעת הקמה או הסרה של שימוש קרקע אסור בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, אלא אם כן שוכנע שאין זה סביר ששימוש הקרקע האסור ייצור סיכון כתוצאה ממפגעי בעלי חיים:
{{ח:תתת|(1)}} ינטר את סביבת שדה התעופה הקרובה, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
{{ח:תתת|(2)}} ינטר תוכניות, שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
{{ח:תתת|(3)}} יגיש התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} ינקוט פעולות משפטיות לשם מניעת שימוש קרקע אסור או הסרתו;
{{ח:תתת|(5)}} יידע את המנהל על שימוש קרקע אסור ועל הפעולות שנקט לפי פסקאות משנה (3) ו־(4), ועל הצלחתן בהקדם האפשרי;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי שימוש קרקע אסור שלא ניתן למנוע את הקמתו או להסירו – יעריך ויצמצם את הסיכון לכלי טיס כתוצאה ממנו, ככל האפשר, באמצעות מערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנת משנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים“ – אזור שהוגדר בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה, שבו קיימות מגבלות לגבי שימושי הקרקע המותרים, שתכליתן למניעת מטרדי בעלי חיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש קרקע אסור“ – כל שימוש בקרקע שנאסר בקרבת שדה תעופה, בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: שירותי ניהול רחבה}}

{{ח:סעיף|150|שירותי ניהול רחבה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת שנפח התנועה בשדה התעופה או נסיבות ההפעלה בשדה התעופה מחייבים זאת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יספק בעל רישיון שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שירותי ניהול רחבה יסדירו את המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Apron safety“, התוספת שלו שעניינה: ”airside vehicle rules“ והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”dissemination of information to apron users“:
{{ח:תתת|(1)}} תנועה ברחבה, במטרה למנוע התנגשות בין כלי טיס ובין כלי טיס לבין כלי רכב או מכשולים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} כניסה של כלי טיס לרחבה ויציאה של כלי טיס מרחבה;
{{ח:תתת|(3)}} ניהול בטיחות ברחבה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} הקצאת עמדות חניה לכלי טיס בשים לב למאפייני העמדות וכלי הטיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} שירותי הכוונת חניה {{מוקטן|(marshalling service)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הובלת כלי טיס {{מוקטן|(follow-me (leader vehicle))}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הגנה מפני הדף סילון {{מוקטן|(jet blast/blast precautions)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} ניקוי רחבות;
{{ח:תתתת|(ו)}} התנעת כלי טיס, גרירתם או דחיפתם לאחור {{מוקטן|(pushback)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} תנועת כלי רכב ברחבה;
{{ח:תתתת|(ח)}} תפעול גשרים להולכת נוסעים לכלי הטיס {{מוקטן|(operation of air bridges)}};
{{ח:תתתת|(ט)}} משמעת המשתמשים ברחבה {{מוקטן|(apron discipline)}};
{{ח:תתתת|(י)}} הפצת מידע בנוגע למגבלות הפעלה ברחבה;
{{ח:תתתת|(יא)}} תדלוק כלי טיס, ובכלל זה תדלוק כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו;
{{ח:תתתת|(יב)}} שימוש במערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), אם ישים.
{{ח:תת|(ג)}} שירותי ניהול רחבה יסופקו בידי אחד מאלה או בדרך של שילוב ביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} גורם מטעם בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} אם מגדל הפיקוח אינו מספק את שירותי ניהול הרחבה, בעל הרישיון יעשה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יקיים נהלים לעניין העברת האחריות לניהול תנועת כלי הטיס בין מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה לבין מגדל הפיקוח של שדה התעופה בצורה מסודרת ומתואמת;
{{ח:תתת|(2)}} יפקח על יישום הנהלים כאמור בפסקה (1) בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} בשדה תעופה שבו מסופקים שירותי ניהול רחבה לפי תקנת משנה (ג)(1) או (3), לא יתיר בעל הרישיון את אספקת שירותי ניהול הרחבה, אלא אם כן לרשות מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה עומדים אמצעים מתאימים למתן שירותי ניהול רחבה, ובכלל זה אמצעי תקשורת.

{{ח:סעיף|151|הוראות לגבי ניהול הרחבה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבטיח את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, מוגבל מספר כלי הרכב והאנשים המורשים לפעול ברחבה למזער ההכרחי, והכול לפי מסמך 9476;
{{ח:תתת|(2)}} כי לכלי רכב המשמשים צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום ניתנת עדיפות על פני כל תנועה אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} כי כלי רכב הפועל ברחבה נותן זכות קדימה לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לכלי רכב המשמש צוותי חירום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
{{ח:תתתת|(ג)}} לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) – לפי כל דין הישים לעניין זה;
{{ח:תתת|(4)}} כי הקצאת רחבה או עמדת חניה לכלי טיס תבוצע רק אם היא תואמת לגודל ולמאפייני כלי הטיס, ובהתחשב באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עזרים לעמדת חניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשתיות המשמשות את עמדת החניה;
{{ח:תתתת|(ג)}} קרבה לתשתיות;
{{ח:תתתת|(ד)}} כלי טיס חונים בעמדות חניה סמוכות;
{{ח:תתתת|(ה)}} התניות להקצאת עמדות חניה;
{{ח:תתתת|(ו)}} הגנה מהדף סילון והדף מדחפים {{מוקטן|(propeller wash)}};
{{ח:תתת|(5)}} כי במקרים שבהם נדרש להקצות מקום חניה לכלי טיס בשדה, שאינו עמדת חניה או חלק מרחבה מבוצע ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}};
{{ח:תתת|(6)}} כי מסופקת הנחיה לכלי טיס שנכנס לעמדת חניה או יוצא ממנה, באמצעות מערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או סימונים;
{{ח:תתת|(7)}} כי קיים בספר העזר המבצעי נוהל לגבי עצירת חירום לכלי טיס מסיע בעמדת חניה, המנחה כיצד להורות לכלי הטיס לעצור באופן מיידי במקרה שבו הבטיחות נפגעת;
{{ח:תתת|(8)}} כי נמנעת התקרבות אנשים לכלי הטיס, למעט אנשים שמסייעים לכלי הטיס בכניסה לעמדה או ביציאה ממנה, כל עוד אורות מניעת התנגשות (-anti collision lights) של כלי הטיס ומנועי כלי הטיס פועלים;
{{ח:תתת|(9)}} כי כלי טיס חונה יעוגן, כך שתימנע תזוזה לא רצויה שלו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון עמדת חניה אלא אם כן היא מנוטרת חזותית {{מוקטן|(visually monitored)}}, על ידי אדם הממוקם בעמדה או באופן מרוחק, כדי להבטיח כי המרחק המזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}} נשמר.

{{ח:סעיף|152|מתן שירותי קרקע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתיר בעל רישיון נתינה של שירותי קרקע לכלי טיס, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירותי הקרקע ניתנים בידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} המפעיל האווירי של כלי טיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} ספק שירות שבעל הרישיון אישר לכך;
{{ח:תתת|(2)}} ציוד כיבוי וכוח אדם מיומן בהפעלתו המספיקים להתערבות ראשונית {{מוקטן|(initial intervention)}} לפחות במקרה של שריפת דלק {{מוקטן|(fuel fire)}}, זמינים, באופן מיידי;
{{ח:תתת|(3)}} קיים אמצעי המאפשר, במקרה של שרפה או שפך דלק משמעותי {{מוקטן|(major fuel spill)}}, להזעיק באופן מהיר את שירותי ההצלה וכיבוי האש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתדלק בעל רישיון כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו ולא יתיר תדלוק כלי טיס כאמור, אלא אם כן מתקיימות הוראות החלק הראשון למסמך 9137 לעניין זה, ובכלל זה שציוד על הקרקע, לרבות כלי רכב, ממוקם כך שבמקרה חירום –
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לעשות שימוש במספר מספיק של פתחי יציאה מכלי הטיס, כך שמתאפשר פינוי מהיר;
{{ח:תתת|(2)}} קיימת דרך מילוט פנויה מכל אחד מפתחי היציאה מכלי הטיס כאמור בפסקה (1).

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: תנועת כלי רכב באזור התנועה}}

{{ח:סעיף|153|שמירת הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}}}
{{ח:ת}} אין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|בסימן זה}} כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|154|חובות בעל רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתיר בעל רישיון לאדם לנהוג כלי רכב באזור התנועה אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף, בכתב, שנתן לו לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה אלא אם כן הוא מקיים שיטה לניהול היתרי הנהיגה שהוא נותן; שיטה כאמור תכלול הוראות ונהלים בעניינים האלה, הכול לפי התפקידים שעל מבקש היתר נהיגה או בעל היתר נהיגה, לפי העניין, לבצע באזור התנועה, ולפי הוראות צרופה א׳ לעניין ”Operators of vehicles“, ולהוראות החלק השני למסמך 9981 שעניינן ”Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements“, והתוספות להוראות אלה שעניינן ”framework for an airside vehicle driver training programme‏“, ”airside roads and aprons – ADP‏“, ”movement area permit“, ו־”airside driver permit records“:
{{ח:תתת|(1)}} אמות המידה למתן היתר נהיגה ולשלילתו;
{{ח:תתת|(2)}} ההדרכה וההכשרה הנדרשות לשם קבלת היתר נהיגה או לשם חידושו;
{{ח:תתת|(3)}} הרשומות שעל בעל הרישיון לקיים ולשמור לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה לאדם, אלא אם כן אותו אדם עומד באמות המידה למתן היתר נהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1) וקיבל הדרכה והכשרה כאמור בתקנת משנה (ב)(2), ולפי התפקידים שעליו לבצע.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון הנותן היתר נהיגה יקצוב את תוקפו בזמן; לא יחדש בעל רישיון היתר נהיגה אלא כן מבקש חידושו הודרך והוכשר לפי תקנת משנה (ב)(2).
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יורה דרישות מפורטות לעניין מצב כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה ותחזוקתם, יפרסמן בקרב מי שמפעיל כלי רכב וציוד באזור התנועה ויוודא את קיומן, בעניינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימונם, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה – הארתם;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקה עיתית של תקינותם;
{{ח:תתת|(3)}} תיקון ליקויים שהתגלו בהם.

{{ח:סעיף|155|חובות נהג כלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם כלי רכב באזור התנועה, אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 154|תקנה 154}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם כלי רכב, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} באזור התמרון – אלא לפי הוראות מגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} ברחבה – אלא לפי הוראות מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} נהג של כלי רכב יבצע את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יקים קשר רדיו דו־כיווני, טרם כניסה –
{{ח:תתתת|(א)}} לאזור התמרון – עם מגדל הפיקוח, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא מלווה בכלי רכב אחר שמקיים קשר רדיו דו־כיווני כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא פועל לפי הסדר שהוחלט מראש בינו לבין מגדל הפיקוח לעניין זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לרחבה – עם מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳ לפרק זה}}, אם הורה זאת בעל הרישיון לגבי הרחבה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} יימצא בהאזנה מתמשכת לתדר שהוקצה לו בכל משך שהייתו באזור התמרון או ברחבה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא פועל או מתכוון לפעול באזור התמרון – ישדר בחזרה {{מוקטן|(Readback)}} למגדל הפיקוח הוראות בענייני בטיחות {{מוקטן|(safety-related)}} שקיבל ממגדל הפיקוח, במלואן, מייד לאחר קבלתן ממגדל הפיקוח וטרם ביצוען, ובכלל זה בכל אחד מהעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות עצירה לפני מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות כניסה למסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות חציית מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול.
{{ח:תת|(ד)}} נהג כלי רכב באזור התנועה יבצע את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יציית לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לסימונים ולשלטים בשדה התעופה אלא אם כן הורשה לפעול אחרת –
{{ח:תתתתת|(1)}} באזור התמרון – בידי מגדל הפיקוח;
{{ח:תתתתת|(2)}} ברחבה – בידי מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לתאורות בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} ייתן זכות קדימה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לכלי רכב המשמשים צוותי חירום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
{{ח:תתתת|(ג)}} לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) – לפי כל דין הישים לעניין זה.
{{ח:תת|(ה)}} נהג כלי רכב שיש לו ספק לגבי מיקומו המדויק באזור התמרון, יבצע את אלה באופן מיידי, וכפי סדרם:
{{ח:תתת|(1)}} יודיע למגדל הפיקוח על נסיבות האירוע ובכלל זה על כך שאינו יודע את מיקומו המדויק, וכן ידווח את המיקום המדויק האחרון הידוע לו;
{{ח:תתת|(2)}} בד בבד עם מסירת ההודעה למגדל הפיקוח, ואלא אם כן הורה לו מגדל הפיקוח אחרת – יפנה את המסלול, מסלול ההסעה או כל חלק אחר מאזור התמרון, באופן מהיר למרחק בטוח ככל האפשר, ולאחר מכן;
{{ח:תתת|(3)}} יעצור את כלי הרכב.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}}

{{ח:סעיף|156|קיום מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מופעלת בשדה התעופה מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system – SMGCS)}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן זה}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|בסימן זה}} – מערכת SMGCS).
{{ח:תת|(ב)}} מערכת SMGCS תהיה לפי מסמך 9476 ומסמך 9830.

{{ח:סעיף|157|תיכון המערכת}}
{{ח:תת|(א)}} מערכת SMGCS תתוכן לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהתחשב באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עומס התעבורה האווירית;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי הראות שבהם מיועד שדה התעופה לפעול;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצורך לסייע לטייס בהתמצאות בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מורכבות מתווה שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ה)}} תנועת כלי רכב בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} כך שתסייע במניעת –
{{ח:תתתת|(א)}} חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול פעיל;
{{ח:תתתת|(ב)}} התנגשות, בכל חלק של אזור התנועה –
{{ח:תתתתת|(1)}} בין כלי טיס;
{{ח:תתתתת|(2)}} בין כלי טיס וכלי רכב או עצמים.
{{ח:תת|(ב)}} רכיבי העזרים החזותיים של מערכת SMGCS – הסימונים, השלטים והתאורות – יענו על {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימנים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|ו־ה׳ לפרק ד׳}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|158|מערכת עקיבה אחר תנועה קרקעית}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, כחלק ממערכת SMGCS, מערכת עקיבה {{מוקטן|(surveillance)}} אחר התנועה הקרקעית באזור התמרון, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא תקוים –
{{ח:תתת|(א)}} בשדה תעופה המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־350 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} בשדה תעופה שלא כאמור בפסקת משנה (א), אם בעל הרישיון נוכח לדעת שצפיפות התנועה והתנאים שבהם מופעל שדה התעופה אינם מאפשרים לקיים בצורה בטוחה את סדירות רצף התנועה {{מוקטן|(regularity of traffic flow)}} בשדה התעופה באמצעות נהלים או אמצעים אחרים, או אם הורה לו המנהל לקיים מערכת עקיבה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} היא טעונה את אישור המנהל בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|סעיף 35 לחוק}}, כתנאי לקיומה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: צוות בטיחות מסלול}}

{{ח:סעיף|159|צוות בטיחות מסלול}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מקיים צוות בטיחות מסלול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Runway safety“, התוספת להוראות אלה שעניינה: ”runway safety team terms of reference and composition“, והצרופות להוראות אלה שעניינן: ”best practices guide for ”hot spots“ identification, removal and promulgation‏“, ”runway safety event causal factors“, ו־”suspension or closure of runway operations“;
{{ח:תת|(2)}} הוא מפקח אחר האופן שבו פועל צוות בטיחות המסלול, במטרה לוודא כי הוא מקיים את חובותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן זה}};
{{ח:תת|(3)}} הוא מינה אדם בעל ידע וניסיון מתאימים בניהול בטיחות ובהפעלת שדה תעופה, לתפקיד מנהל צוות בטיחות מסלול, שיהיה אחראי כלפי בעל הרישיון לביצוע תפקידי צוות בטיחות המסלול.

{{ח:סעיף|160|צוות בטיחות מסלול – הרכבו, תפקידיו ואחריותו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל צוות בטיחות מסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1) או מספקים בהם שירותים, ובכלל זה בכל פעם שבה ספק שירות או גורם כאמור משתנה, מתחלף או נוסף, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות בטיחות המסלול (להלן בתקנה זו – הגופים המיוצגים); בכלל זה מנהל צוות בטיחות המסלול יפנה לגופים כמפורט להלן, לפי מאפייני הפעילות בשדה:
{{ח:תתת|(1)}} המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמספק שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(4)}} היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה;
{{ח:תתת|(5)}} היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(6)}} היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(7)}} מגדל הפיקוח בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(8)}} איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה.
{{ח:תת|(ב)}} גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול, יוודא כי התמלאו בנציגו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)#סעיף 7|תקנה 7(ה) לתקנות המנ״ב}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל צוות בטיחות מסלול –
{{ח:תתת|(1)}} יורה על נוהלי עבודת צוות בטיחות המסלול, והם ייכללו בספר המנ״ב של בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} יכנס את צוות בטיחות המסלול אחת לשישה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} צוות בטיחות מסלול, יעשה את אלה באופן מתמשך:
{{ח:תתת|(1)}} יתריע לפני בעל הרישיון ולפני הגופים המיוצגים, לפי העניין, על סיכונים בטיחותיים הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון כמפורט להלן, ויפתח אמצעי אפחות סיכון לסיכונים בטיחותיים כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} חדירה למסלול {{מוקטן|(runway incursion)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סטייה מחוץ לגבולות מסלול {{מוקטן|(runway excursion)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הימצאות גופים זרים {{מוקטן|(FOD)}} באזור התמרון;
{{ח:תתתת|(ד)}} מפגעים הקשורים לבעלי חיים {{מוקטן|(wild life hazard)}};
{{ח:תתת|(2)}} יערוך ויקיים תוכנית בטיחות מסלול, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements“, התוספת שלו שעניינה: ”runway safety team terms of reference and composition“, והצרופות לתוספות אלה שעניינן: ”best practices guide for ”hot spots“ identification, removal and promulgation‏“, ”runway safety event causal factors“, ו־”suspension or closure of runway operations“, שתכלול תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי כלל הסיכונים הבטיחותיים כאמור, ובכלל זה יעשה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יפתח ויקיים תהליכים –
{{ח:תתתתת|(1)}} לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים;
{{ח:תתתתת|(2)}} לניתוח סיכונים בטיחותיים הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ימליץ לגופים המיוצגים על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחר מימוש המלצותיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} יפעל לאיתור אזורי סיכון {{מוקטן|(hot spots)}} ולהבאתם לפרסום בידי בעל הרישיון במסגרת שירותי המידע התעופתי;
{{ח:תתת|(3)}} יפעל להתאמה בין המנ״ב של שדה התעופה לבין המנ״ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ״ב לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי סיכונים בטיחותיים כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(4)}} יפתח תוכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול, ויעקוב אחר ביצוע הדרכות לפיהן; תוכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו הוראות בקשר לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”אמצעי אפחות סיכון“, ”מנ״ב“, ”מפגע בטיחות“, ”ניהול סיכוני בטיחות“, ”סיכון בטיחותי“, ”ספק שירות“ ו”ספר מנ״ב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|בתקנות המנ״ב}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן י|סימן י׳: גידור}}

{{ח:סעיף|161|גידור}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים –
{{ח:תת|(1)}} גדר שתמנע כניסה לאזור התנועה של בעלי חיים גדולים מספיק כדי להוות מפגע בטיחותי לכלי טיס;
{{ח:תת|(2)}} גדר שתרתיע את מי שלא הורשה לכך מפני כניסה מקרית או מכוונת לחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור, ותמנע כניסה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} חסימת תעלות, מנהרות וכיוצא באלה, לרבות באמצעות סורגים, אם נדרש למניעת כניסה של בעלי חיים או אנשים באמצעותן לאזור התנועה ולחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור.

{{ח:סעיף|162|מיקום גדר}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ימקם גדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בתקנה 161}} כך שתפריד בין אזור התנועה והחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור לבין חלקים בשדה התעופה הפתוחים לכלל הציבור.

{{ח:סעיף|163|הגנה על מיתקנים מחוץ לשדה התעופה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים אמצעי הגנה מתאימים להרתעת מי שלא הורשה לכך, מפני כניסה מקרית או מכוונת למיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הממוקמים מחוץ לשדה התעופה ולמניעת כניסה כאמור.

{{ח:סעיף|164|סביבת הגדר}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, משני צידי הגדר, מתחם שיאפשר גישה לאנשי תחזוקה ותפעול של שדה התעופה, אם הדבר נדרש לביצוע תפקידם.

{{ח:סעיף|165|הארת הגדר וסביבתה}}
{{ח:ת}} אם קיימות תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה, בעל הרישיון יוודא שהן יפעלו בעוצמה המזערית הנדרשת לשם קיום תכליתן, ויהיו כך שלא יגרמו לפגיעה בבטיחות הטיסה, ובכלל זה גרימת בלבול בינן לבין תאורות תעופתיות, או סנוור טייס.

{{ח:סעיף|166|הגנה מפני הדף סילון}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים הסדרים להגנה על בני אדם ורכוש בשדה התעופה וסביבתו מפני הדף סילון של מנועי כלי טיס.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יא|סימן י״א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול}}

{{ח:סעיף|167|מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ומאפייניה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי הדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול לפי צרופה א׳ לעניין ”autonomous runway incursion warning system (ARIWS)“, לא יפעיל את שדה התעופה אלא אם כן הוא מפעיל בו מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול {{מוקטן|(autonomous runway incursion warning system (ARIWS)}}, להלן {{ח:פנימי|פרק ז סימן יא|בסימן זה}} – מערכת ARIWS), ובלבד שהמנהל אישר לו אותה בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|סעיף 35 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מערכת ARIWS אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות הכלולות בה מתוכנות {{מוקטן|(designed)}} כך שהן עונות על {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}};
{{ח:תתת|(2)}} היא מגלה באופן אוטונומי –
{{ח:תתתת|(א)}} התהוות של חדירה אפשרית למסלול {{מוקטן|(potential incursion)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} שימוש של כלי טיס במסלול בהמראה או בגישה סופית לנחיתה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מספקת אזהרה על אירוע כאמור בפסקה (2) לצוות הטיסה של כלי טיס או לנהג כלי רכב השייך לעניין;
{{ח:תתת|(4)}} היא מופעלת ונשלטת באופן עצמאי ובלתי תלוי בכל עזר חזותי אחר בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(5)}} היא תהיה כך שתקלה בה, מלאה או חלקית, לא תפריע לפעילות הרגילה של שדה התעופה ובכלל זה שיהיה ניתן לכבותה, באופן מלא או חלקי, ממגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|168|פרסום מידע לגבי מערכת ARIWS}}
{{ח:תת|(א)}} הותקנה מערכת ARIWS בשדה התעופה, ימסור בעל הרישיון לפרסום בשירותי המידע התעופתי מידע בדבר מאפייניה, מצבה, האזהרה שהיא נועדה לספק בכל מצב, סיכונים אפשריים לטייסים ונהגי כלי רכב לגבי הבנה שגויה של האזהרות כאמור, למנהל וליחידת נת״א המורשית לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 84|סעיף 84(ב) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א) במסגרת המידע לגבי ”מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system and markings)}}“ שעליו למסור לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 18|תקנה 18(א)(4)(ט) לתקנות המידע}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יב|סימן י״ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני}}

{{ח:סעיף|169|איסור העסקת מי שלא קיבל הדרכת חומרים מסוכנים}}
{{ח:ת}} לא יעסיק בעל רישיון עובד, ולא יתיר לאחר להעסיק עובד, בתפקיד ביטחוני בשדה התעופה אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אחד מאלה, לפי העניין, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן זה}}:
{{ח:תת|(1)}} הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים;
{{ח:תת|(2)}} הדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים.

{{ח:סעיף|170|חובת קיום הדרכת חומרים מסוכנים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים והדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים, לכל אדם שהוא מעסיק בתפקיד ביטחוני ולכל אדם העוסק מטעמו בתפקיד ביטחוני, לפי תפקידיו ואחריותו של המודרך, ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חומרים מסוכנים)|תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ״ה–2025}}, נספח 18 וההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יג|סימן י״ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה}}

{{ח:סעיף|171|הדרכה לעובדים שבעל הרישיון אינו מעסיק ושלא מועסקים מטעמו}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יוודא כי עובדים בשדה התעופה, שהוא לא מעסיק ולא מועסקים באמצעות מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, מודרכים בנוהלי השדה החלים עליהם.

{{ח:סעיף|172|איסור העסקת מי שלא הודרך לפי תוכנית ההדרכה}}
{{ח:ת}} לא יעסיק בעל רישיון עובד, בעצמו או על ידי מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, ולא יתיר העסקת עובד כאמור, בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, אלא אם כן אותו עובד השלים בהצלחה הדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|173|הדרכה לעובדים שמעסיק בעל הרישיון או מטעמו}}
{{ח:ת}} בעל הרישיון יעשה את כל המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Training“, התוספת שלו שעניינה: ”demonstrating competence“, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”structure of a training programme“ ({{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|בסימן זה}} – תוכנית הדרכה):
{{ח:תת|(1)}} יקיים הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שהוא מעסיק בשדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} יבטיח קיום של הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שאחר מעסיק מטעמו של בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|174|מבנה ההדרכה}}
{{ח:ת}} לא יקיים בעל רישיון ההדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}} ולא יתיר בעל רישיון קיום הדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}} אלא אם כן היא מתקיימת לפי תוכנית הדרכה שמתקיימות בה הוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} היא מבטיחה שלכל עובד, שמעסיק בעל הרישיון או אחר מטעמו של בעל הרישיון, המשמש בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, יש ידע ומיומנויות מתאימים לביצוע תפקידיו, בהתחשב, בין השאר, במורכבות המטלות שהוא נדרש לבצע במסגרת תפקידו ובסביבת עבודתו;
{{ח:תת|(2)}} היא כוללת את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} נהלים לגבי אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אופן ביצוע ההדרכה;
{{ח:תתתת|(2)}} עיתוי ביצוע ההדרכה;
{{ח:תתתת|(3)}} דרכים להבטיח כי לעובד הידע והמיומנות הנדרשים לביצוע תפקידו;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי כל נושא שכלול בה –
{{ח:תתתת|(1)}} את יעדי ההדרכה {{מוקטן|(training objectives)}} להגדרת הידע והמיומנות שעל ההדרכה להשיג ולשמר, שיבטיחו שמיומנות העובד הנדרשת מושגת ונשמרת;
{{ח:תתתת|(2)}} על בסיס יעדי ההדרכה כאמור בפסקת משנה (1) –
{{ח:תתתתת|(א)}} את תכולת ההדרכה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} את התדירות שבה יש לערוך את ההדרכה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} את השיטות שישמשו למעקב אחר התקדמות המודרך בהדרכה;
{{ח:תתתתת|(ד)}} את עריכת רשומות לתיעוד ביצוע ההדרכה ושמירתן;
{{ח:תתתת|(3)}} הדרכה עיונית {{מוקטן|(theoretical training)}};
{{ח:תתתת|(4)}} הדרכה מעשית או התנסות מעשית {{מוקטן|(practical or on-the-job training)}};
{{ח:תתתת|(5)}} מבחן עיוני או מעשי, לפי העניין, לבחינת ידיעותיו ומיומנותו של המודרך;
{{ח:תתתת|(6)}} הוראות לעניין הוכחת יכולת עיתית או הדרכה חוזרת {{מוקטן|(recurrent)}}, עיונית או מעשית, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(7)}} הדרכת ריענון {{מוקטן|(refresher training)}} שמטרתה להבטיח כי לעובד שנעדר זמן ממושך מתפקידו, ידע ומיומנות עדכניים הנוגעים לתפקידו, הכוללת הדרכה עיונית והדרכה מעשית; בעל הרישיון יפרט את אמות המידה והמשמעות להחלטה מה הוא ”זמן ממושך“ לעניין זה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יד|סימן י״ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה}}

{{ח:סעיף|175|ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם, לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי אזור התנועה – בתדירות שתצוין בתוכנית התחזוקה לשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול – נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; בפסקה זו, ”שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול“ {{מוקטן|(significant change)}} – כמשמעותו בחלק השני למסמך 9981 לעניין ”reporting format using standard runway condition report (RCR)n“ ולעניין ”runway surface condition assessment and reporting“;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה – בתדירות שתצוין בנוהל בספר העזר המבצעי.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינטר את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות כוח אדם שעבר אימון לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תוכנית אימונים שאישר לו המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה לפי הוראות צרופה א׳ לעניין ”Runway condition report for reporting runway surface condition“.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו בעקבות ניטור כאמור בתקנת משנה (א), ויעשה כן תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} dry (יבש);
{{ח:תתת|(2)}} standing water (מים עומדים);
{{ח:תתת|(3)}} wet (רטוב);
{{ח:תתת|(4)}} slippery wet (חלקלק־רטוב).
{{ח:תת|(ד)}} מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (4) לתקנת משנה (ג), לפי העניין – יבצע הערכה של היקף הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול.

{{ח:סעיף|176|פעולות שיש לנקוט בעקבות ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו}}
{{ח:תת|(א)}} ניטר בעל הרישיון את אזור התנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בתקנה 175}}, יעשה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יספק למגדל הפיקוח מידע שיש לו השפעה מבצעית מיידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי המפורטים להלן, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו:
{{ח:תתתת|(א)}} התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה;
{{ח:תתת|(2)}} יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו.
{{ח:תת|(ב)}} במילוי חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 175|תקנה 175}} ולפי תקנת משנה (א), בעל הרישיון יביא בחשבון גם כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} פעולות בינוי או תחזוקה;
{{ח:תתת|(2)}} משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה;
{{ח:תתת|(3)}} הימצאות זיהום באזור התנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בתקנה 175(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים במיקום שיוצר סיכון בטיחותי;
{{ח:תתת|(5)}} כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם;
{{ח:תתת|(6)}} כשל של מערכת אספקת הכוח הראשית או המשנית של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל – ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מסוג שלג, קרח, שלוגית {{מוקטן|(slush)}}, כפור או שילוב כלשהו שלהם – יפסיק מיידית את השימוש במסלול.
{{ח:תת|(ה)}} הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ד), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש למגדל הפיקוח, ותקנת משנה (א) תחול בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים}}

{{ח:סעיף|177|תוכנית לבקרת עצמים זרים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} (בתקנה זו – התוכנית), שמטרתה מניעת היווצרות עצמים זרים והגעתם לאזור התנועה, גילוים, הסרתם והערכת הסיכון הגלום בהם לבטיחות הטיסה, שתכלול הוראות בעניינים האלה, הכול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Foreign object debris (FOD) control“, והתוספות {{מוקטן|(appendix)}} שלו שעניינן: ”FOD training‏“, ”FOD prevention measures“ ו־”FOD detection, removal and evaluation“:
{{ח:תתת|(1)}} הגברת מודעות, הדרכה וחינוך לעניין מניעת עצמים זרים;
{{ח:תתת|(2)}} שיטות לגילוי עצמים זרים באזור התנועה ומיפוי אזורים ופעילויות שעשויים להוות מקור לעצמים זרים, בין השאר כחלק משגרת ניטור משטח אזור התנועה, הכנת עמדת חניה לקליטת כלי טיס והציוד המיועד לשמש לאלה;
{{ח:תתת|(3)}} הסרה מיידית של עצם זר שהתגלה, לפי הסיכון שהוא מהווה להערכת בעל הרישיון, ובכלל זה נוהלי תיאום עם מגדל הפיקוח בעת הסרת עצם זר ממסלול, והציוד המיועד לשמש לכך;
{{ח:תתת|(4)}} איסוף וניתוח מתמשך של מידע הנוגע לעצמים זרים בשדה התעופה לצורך זיהוי מקורות עצמים זרים ומגמות בשכיחותם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים הערכה מתמשכת של יעילות התוכנית, לרבות תחקור אירועים שבהם התגלה עצם זר באזור התנועה; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, בין השאר בשים לב לתוצרי ההערכה המתמשכת כאמור, יעדכן את התוכנית במטרה לשפר את יעילותה.

{{ח:סעיף|178|שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה ובהנחיות ACI}}
{{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה בנספחי האמנה, במסמכים לפי האמנה או בהנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהן, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} הנוסח המעודכן של הוראות נספחי האמנה, המסמכים שלפי האמנה והנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהם, יופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

{{ח:סעיף|179|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ארבעה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} לגבי שדה תעופה שערב יום פרסומן של תקנות אלה הייתה לו תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה מאושרת – תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(א) ו־(ב)}}, ביום הגשת בקשה לשינוי התוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה בעניינים כמפורט בתקנות האמורות.

{{ח:חתימות|ד׳ בסיוון התשפ״ו (20 במאי 2026)}}
* '''מירי רגב'''&lt;br&gt;שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>k3j49cc1y9lb9ujo11arjvlxzha80oi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018729</id>
      <parentid>3018710</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T09:23:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3018727]</comment>
      <origin>3018729</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="478171" sha1="gc2lmycd6drcuh0nbr30zirlxg8lhjm" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2046|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|סעיפים 33}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|35(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א)(7)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מאפיינים פיזיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מסלולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מסלולי הסעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עזרים חזותיים לניווט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: מציינים ומערכות איתות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: סימונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שלטים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מסמנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תאורות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: מערכות חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תחזוקת שדה התעופה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: ספר עזר מבצעי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תוכנית חירום לשדה תעופה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: שירותי הצלה וכיבוי אש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: פינוי כלי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: שירותי ניהול רחבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: תנועת כלי רכב באזור התנועה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: צוות בטיחות מסלול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן י|סימן י׳: גידור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יא|סימן י״א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן י״ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן י״ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יד|סימן י״ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חיוני ILS‏“ {{מוקטן|(ILS critical area)}} – אזור סביב מיתקן עזר לטיסה מסוג משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} או מסוג משדר קרן זווית גלישה {{מוקטן|(glide slope)}} שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב תגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנגיעה“ {{מוקטן|(touchdown zone)}} – החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור רגיש ILS‏“ {{מוקטן|(ILS sensitive area)}} – אזור המשתרע אל מעבר לאזור חיוני ILS, שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב עלולה לגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התמרון“ {{מוקטן|(manoeuvering area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התנועה“ {{מוקטן|(movement Area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ומהרחבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נקי ממכשולים“ {{מוקטן|(obstacle free zone)}} – המרחב האווירי מעל מישור גישה פנימי {{מוקטן|(inner approach surface)}}, מישור מעבר פנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ומישור הפסקת נחיתה {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאינו נחדר מאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סיכון“ {{מוקטן|(hot spot)}} – שטח באזור התנועה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום“ {{מוקטן|(emergency)}} – לרבות: אירוע בטיחותי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}}; פעילות חבלנית – ובכלל זה איום בהימצאות פצצה או חטיפת כלי טיס; אירוע המערב חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק}}; שרפה במבנה; אסון טבע; סיכון לבריאות הציבור ובכלל זה הפצה או התפרצות של מחלה מידבקת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי אנוש“ {{מוקטן|(human performance)}} – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות התעופה האזרחית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס הגלגלים“ {{מוקטן|(wheel base)}} – המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כני הנסע הראשיים שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גדר“ – לרבות מחסום מתאים אחר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 161|תקנה 161}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה החלטה“ {{מוקטן|(DH – Decision Height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}, לגבי גובה מפתן המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מזערי להנמכה“ {{מוקטן|(MDH – Minimum Descent Height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}, לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מעל פני הים“ {{מוקטן|(elevation)}} – גובהה של נקודה הנמדד ביחס לגיאואיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה שדה תעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|בתקנות המידע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורמים מסייעים“ – הגורמים שיכולים לסייע בתגובה לאירוע חירום מסוג מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גאואיד“ {{מוקטן|(geoid)}} – המישור שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג A‏“ {{מוקטן|(instrument approach operation type A)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 250 רגל (75 מטרים) או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג B‏“ {{מוקטן|(instrument approach operation type B)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה החלטה הנמוך מ־250 רגל (75 מטרים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך לכלי רכב“ – משטח באזור התנועה המיועד לשמש כלי רכב בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות ACI“ – ספר סימון ושילוט רחבות {{מוקטן|(”apron markings and signs handbook“)}} שפרסם ארגון Airports Council International (ACI), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום“, לגבי אזור התנועה או דרך לכלי רכב {{מוקטן|(contaminant, contamination)}} – לרבות: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן מעבר“, לגבי תאורות {{מוקטן|(switch-over time)}} – משך הזמן הנדרש, במקרה של מעבר בין מקורות אספקת כוח חשמלי {{מוקטן|(power supply changeover)}}, כדי שהעוצמה הממשית של אור הנמדד בכיוון מסוים, שירדה מתחת ל־50% מהעוצמה שבה פעל, תחזור לעוצמה של לפחות 50% מהעוצמה שבה פעל לפני הירידה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור“ – לרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה ואזורים בשדה התעופה שכניסה אליהם עלולה לפגוע בבטיחות הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפוס“, לגבי כלי טיס {{מוקטן|(type)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוח חשמלי משני“ {{מוקטן|(secondary power)}} – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כוח חשמלי ציבורי בלתי תלוי {{מוקטן|(independent public power)}} – תחנת כוח חשמלי, שאינה זו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, המספקת לו חשמל באמצעות תשתית שונה ונפרדת מזו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, כך שהאפשרות של כשל בשני מקורות הכוח החשמלי בעת ובעונה אחת קלושה ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} יחידה או יחידות כוח חלופי {{מוקטן|(standby power unit(s))}} – מקור כוח שממנו ניתן להפיק כוח חשמלי, דוגמת מחוללים מנועיים (”גנרטורים“, engine generators) או מצברים {{מוקטן|(batteries)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוח חשמלי ראשי“ {{מוקטן|(primary power)}} – כוח חשמלי שאינו כוח חשמלי משני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לילה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגדל פיקוח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישור אופקי פנימי“ {{מוקטן|(inner horizontal surface)}}, ”מישור גישה“ {{מוקטן|(approach surface)}}, ”מישור גישה פנימי“ {{מוקטן|(inner approach surface)}}, ”מישור הפסקת נחיתה“ {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ”מישור טיפוס לאחר המראה“ {{מוקטן|(take-off climb surface)}}, ”מישור מעבר“ {{מוקטן|(transitional surface)}}, ”מישור מעבר פנימי“ {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ו”מישור קוני“ {{מוקטן|(conical surface)}} – לפי פרק 4 לנספח 14;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישור הגבלת מכשולים“ {{מוקטן|(obstacle limitation surfaces)}} – כל אחד מאלה: מישור אופקי פנימי, מישור גישה, מישור גישה פנימי, מישור הפסקת נחיתה, מישור טיפוס לאחר המראה, מישור מעבר, מישור מעבר פנימי ומישור קוני, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בשדה התעופה“ – לרבות מיסעה, עזר חזותי, גדר, מערכת ניקוז, מערכת חשמל ומבנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עזר לטיסה“ – למעט מסלול או מסלול הסעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול“ {{מוקטן|(obstacle)}} – עצם, נייח או נייד, או חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מתנשא מעל מישור הגבלת מכשולים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא ניצב מחוץ למישור הגבלת מכשולים, והמנהל לא אישר את הקמתו או את קיומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול חודר“ – מכשול מתוכנן מחוץ לשדה התעופה שצפוי לחדור למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה או מכשול קיים מחוץ לשדה התעופה שחודר למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול“ {{מוקטן|(runway)}} – אזור מלבני בשדה תעופה, המשמש להמראה או לנחיתה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway)}} – דרך בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה, לרבות כל אחד מאלה: מסלול הסעה לפינוי מהיר, נתיב הסעה ברחבה או נתיב הסעה לעמדת חניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה לפינוי מהיר“ {{מוקטן|(rapid exit taxiway)}} – מסלול הסעה המחובר למסלול בזווית כזו המאפשרת למטוס נוחת לפנות את המסלול במהירות גבוהה יותר מזו הניתנת להשגה באמצעות פינוי במסלול הסעה אחר, באופן שמקטין את זמן שהותו על המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול לא־ממוכשר“ {{מוקטן|(non-instrument runway)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת ראייה, או מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר“ {{מוקטן|(instrument runway)}} – אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת“ {{מוקטן|(non-precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ־1,000 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת“ {{מוקטן|(precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג B, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I“;
{{ח:תתת|(2)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II“;
{{ח:תתת|(3)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category I)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ־200 רגל (60 מטרים), ובראות אופקית שלא תפחת מ־800 מטרים או בראות על המסלול שלא תפחת מ־550 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category II)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ־100 רגל (30 מטרים), ובראות על המסלול שלא תפחת מ־300 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category III)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה נמוך מ־100 רגל (30 מטרים) או בלא גובה החלטה, ובראות על המסלול נמוכה מ־300 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 8643“ – מסמך שעניינו ”טיפוסי כלי טיס וכינוייהם“ {{מוקטן|(”Aircraft type designators (Doc 8643)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9137“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לשירותי שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Airport services manual (Doc 9137)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9157“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לתיכון שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Aerodrome design manual (Doc 9157)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9184“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לתכנון שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Airport Planning Manual (Doc 9184)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9476“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית“ {{מוקטן|(”Manual of surface movement guidance and control systems (SMGCS) (Doc 9476)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9829“ – מסמך שעניינו ”חומר מנחה לגבי גישה מאוזנת לניהול רעש מטוסים“ {{מוקטן|{{ח:הערה|(”}}Guidance on the balanced approach to aircraft noise management {{ח:הערה|[sc. (Doc 9829)]“)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9830“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית מתקדמת“ {{מוקטן|(”Advanced surface movement guidance and control systems (A-SMGCS) manual (Doc 9830)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9981“ – מסמך שעניינו ”נהלים לשירותי טיס – שדות תעופה“ {{מוקטן|{{ח:הערה|(”}}PANS-Aerodromes (Doc 9981){{ח:הערה|“)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמן“ {{מוקטן|(marker)}} – עצם הנראה מעל פני השטח, שנועד להצביע על מכשול או להתוות גבול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר התנועות בשעת העומס היומית“ {{מוקטן|(number of movements in the mean busy hour)}} – הממוצע, על פני שנה, של מספר ההמראות והנחיתות בשדה התעופה בשעת העומס היומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת עצירה“ {{מוקטן|(arresting system)}} – מערכת המיועדת ומתוכננת לסייע בהאטת מטוס החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תאורת גישה“ {{מוקטן|(approach lighting system)}} – מערכת תאורות הממוקמת לפני מפתן המסלול ומיועדת לסייע לטייס המבצע גישה לנחיתה במסלול לזהות את המסלול מבעוד מועד ולהגיע אליו בבטחה, שהיא אחת מאלה: מערכת תאורת גישה פשוטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95}}, מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}}, או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III, לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרץ המתנה“ {{מוקטן|(holding bay)}} – אזור בשדה התעופה שאליו ניתן להפנות כלי טיס על הקרקע, לשם המתנה או לשם עקיפה, וזאת במטרה לייעל את התנועה הקרקעית של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול“ {{מוקטן|(threshold)}} – תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול מוזז“ {{מוקטן|(displaced threshold)}} – מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרווח חיצוני בין כני נסע ראשיים“ {{מוקטן|(outer main gear wheel span (OMGWS))}} – המרחק בין הקצוות החיצוניים של גלגלי כני הנסע הראשיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק האצה־עצירה זמין“ {{מוקטן|(accelerate-stop distance available (ASDA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין, ביחד עם אורך שטח העצירה {{מוקטן|(stopway)}} אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק המראה זמין“ {{מוקטן|(take-off distance available (TODA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין ביחד עם אורך השטח הפנוי ממכשולים {{מוקטן|(clearway)}}, אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נחיתה זמין“ {{מוקטן|(landing distance available (LDA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק ריצת המראה זמין“ {{מוקטן|(take-off run available (TORA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחקים מוצהרים“ {{מוקטן|(declared distances)}} לגבי מסלול – אלה: מרחק האצה־עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משואת שדה תעופה“ {{מוקטן|(aerodrome beacon)}} – תאורה, הנראית מכל הכיוונים, באופן מתמשך או לסירוגין, המיועדת לציין את מיקום שדה התעופה מהאוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח פנייה“ {{מוקטן|(runway turn pad)}} – אזור בשדה התעופה, הצמוד למסלול, המשמש כלי טיס לצורך ביצוע פנייה של 180 מעלות על המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משיב אור“ {{מוקטן|(retroreflective)}} – לפי הוראות תוספת מספר 1 לעניין ”retroreflective“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 10“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 10 לאמנה שעניינו: ”Aeronautical telecommunications radio navigation aids“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 14“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: ”Aerodromes design and operations“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 18“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בנספח 18 לאמנה שעניינו: ”The safe transport of dangerous goods by air“, לרבות ההגדרות לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת מיכוון“ {{מוקטן|(aiming point)}} – אזור על מסלול, שאליו על טייס בגישה לנחיתה לכוון כדי להשלים גישה בטוחה למסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה ברחבה“ {{מוקטן|(apron taxiway)}} – קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס דרך הרחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה לעמדת חניה“ {{מוקטן|(aircraft stand taxilane)}} – קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס לעמדת חניה בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה סטנדרטי“ {{מוקטן|(standard taxi-route)}} – נתיב שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון“ {{מוקטן|(marking)}} – סמל {{מוקטן|(symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע תעופתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון הנחיה מחייב“ {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}} – סימון שנוסף על שלט הנחיה מחייב או שמחליף שלט כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימוני מסלול“ {{מוקטן|(runway markings)}} – כל אחד מאלה: סימון כינוי מסלול, סימון ציר מסלול, סימון מפתן מסלול, סימון נקודת מיכוון, סימון אזור הנגיעה וסימון צידי מסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימוני מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway markings)}} – כל אחד מאלה: סימון ציר מסלול הסעה, סימון צד מסלול הסעה, סימון עמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנת ביניים, סימון משטח פנייה וסימון עמדת בדיקת VOR;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון מידע“ {{מוקטן|(information marking)}} – סימון שנוסף על שלט מידע או שמחליף שלט כאמור במקום שבו לא ניתן לקיים אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר העזר המבצעי“ {{מוקטן|(aerodrome manual)}} – ספר עזר מבצעי לשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סקר אווירונאוטי“ {{מוקטן|(aeronautical study)}} – מחקר של בעיה אווירונאוטית שנועד לזהות פתרונות אפשריים לבעיה ולבחור פתרון מתאים, המספק רמת בטיחות מקובלת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוצמה יעילה“ {{מוקטן|(effective intensity)}} – עוצמתה של תאורה מהבהבת כך שתהיה זהה לעוצמתה של תאורה קבועה בצבע זהה ותיראה מאותו טווח באותם תנאי ראות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת בדיקת VOR‏“ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint)}} – נקודה בשדה התעופה, שנועדה לבדיקת תקינות מכשיר ה־VOR המותקן על גבי כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנה למסלול“ {{מוקטן|(runway holding position)}} – עמדה שבה על כלי טיס מסיע ועל כלי רכב לעצור ולהמתין, עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנת ביניים“ {{מוקטן|(intermediate holding position)}} – עמדה המיועדת לבקרת תנועה בשדה התעופה, שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי טיס או כלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנה על דרך לכלי רכב“ {{מוקטן|(road holding position)}} – עמדה מסוימת על דרך לכלי רכב שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת חניה“ {{מוקטן|(aircraft stand)}} – אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם זר“ {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} – עצם דומם באזור התנועה, שלא משמש לצורך מבצעי או תעופתי, שיכול להוות מפגע בטיחותי להפעלת כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם שביר“ {{מוקטן|(frangible object)}} – עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרונות הגורם האנושי“ {{מוקטן|(human factors principles)}} – עקרונות הישימים לתכן {{מוקטן|(design)}}, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פס תאורות“ {{מוקטן|(barrette)}} – 3 תאורות תעופתיות או יותר, המקובצות יחדיו, זו לצד זו, כך שממרחק הן נראות בתור קו קצר של אור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציר מסלול“ {{מוקטן|(centre line)}} – קו הנמצא במקביל לצידי המסלול ובמרחק שווה מכל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה בינונית“ {{מוקטן|(medium aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא בין 16 ל־25 בכל מסלול, או בין 20 ל־35 בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה גבוהה“ {{מוקטן|(heavy aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 26 תנועות או יותר בכל מסלול, או 36 תנועות או יותר בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה נמוכה“ {{מוקטן|(light aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 15 תנועות או פחות בכל מסלול, או 19 תנועות או פחות בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרופה א׳“ – צרופה א׳ {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: ”Guidance material supplementary to Annex 14, volume I“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטגוריית שדה תעופה“ {{מוקטן|(aerodrome category)}} – קטגוריית שדה התעופה לעניין שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(rescue and firefighting)}} שבעל הרישיון נדרש להגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|תקנה 139}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצב פריקה“ – הכמות של חומר כיבוי עיקרי ושל חומר כיבוי משלים שעל בעל הרישיון להיות מסוגל לפרוק בדקה באירוע חירום, באופן מתמשך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראות על מסלול“ {{מוקטן|(runway visual range (RVR))}} – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחבה“ {{מוקטן|(apron)}} – אזור בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חניה או תחזוקה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 32|סעיף 32 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול“ {{מוקטן|(runway strip)}} – אזור הכולל, בין השאר, את המסלול, ואת שטח העצירה אם קיים, שמטרתו –
{{ח:תתת|(1)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
{{ח:תתת|(2)}} להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway strip)}} – אזור הכולל, בין השאר, את מסלול ההסעה, שמטרתו –
{{ח:תתת|(1)}} להגן על כלי טיס הפועל על מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(2)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג בעת תנועתו, מגבולות מסלול ההסעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב“ – לרבות שדה תעופה שחלק משמעותי מתהליכי הגישה והעזיבה שלו מתבצע מעל תוואי שטח מורכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בטיחות בקצה מסלול“ {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} – שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח עצירה“ {{מוקטן|(stopway)}} – שטח מלבני על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה {{מוקטן|(abandoned takeoff)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח פנוי ממכשולים“ {{מוקטן|(clearway)}} – אזור מלבני על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים שמעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח פעולת מד־גובה רדיו“ {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}} – אזור לפני מפתן מסלול, שנועד לאפשר, באופן בטוח, ביצוע גישה מדויקת לנחיתה תוך שימוש במד־גובה רדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלט הנחיה מחייב“ {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} – כל אחד מאלה: שלט כינוי מסלול, שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III, שלט עמדת המתנה למסלול, שלט אין כניסה ושלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלט מידע“ {{מוקטן|(information sign)}} – כל אחד מאלה: שלט מיקום, שלט הכוונה, שלט יעד, שלט פינוי מסלול, שלט מסלול פנוי, ושלט מרחק המראה זמין מהצטלבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיפוע אורכי“ – המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך ציר מסלול או מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורכו, באורכו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיפוע רוחבי“ – המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך קו ניצב לציר מסלול או לציר מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורך אותו קו, ברוחבו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי קרקע“ {{מוקטן|(Ground handling services)}} – שירותים שנחוצים לכלי טיס לשם הגעתו לשדה התעופה ועזיבתו, שאינם שירותי נת״א;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת טיס“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק ז|בפרק ז׳ לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורה תעופתית“ {{מוקטן|(Aeronautical ground light)}} – תאורה שנועדה לשמש בתור עזר לטיסה, למעט תאורה המותקנת על גבי כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות המשך ציר“ – שורה של קבוצות תאורות, לאורך המשך ציר המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות מסלול“ {{מוקטן|(runway lighting)}} – כל אחד מאלה: תאורות זיהוי מפתן מסלול, תאורות צידי מסלול, תאורות מפתן מסלול, תאורות כנפי מפתן מסלול, תאורות סוף מסלול, תאורות ציר מסלול, תאורות אזור נגיעה, תאורות חיווי לפני פינוי מהיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway lighting)}} – כל אחד מאלה: תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה, תאורות משטח פנייה, תאורות עמדת המתנה, תאורות אין כניסה, תאורות עמדת המתנת ביניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוואי שטח מורכב“ – תוואי שטח שאינו נגיש בקלות לכלי הרכב ולציוד השגרתיים של גורמים מסייעים ושל כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה, ובכלל זה: אזור מכוסה מים, ביצות, אזור הררי, אזור מדברי, אזור מועד להצפות או אזור מושלג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית חירום“ {{מוקטן|(aerodrome emergency plan)}} – תוכנית חירום לשדה תעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה“ – התוכנית של שדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לרבות תוכנית שהופקדה וטרם אושרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 1“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 1 לנספח 14 שעניינה ”Colours for aeronautical ground lights, markings, signs and panels“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 2“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 2 לנספח 14 שעניינה ”Aeronautical ground light characteristics“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 3“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 3 לנספח 14 שעניינה: ”Mandatory instruction markings and information markings“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 4“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 4 לנספח 14 שעניינה: ”Requirements concerning design of signs“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנועה“ {{מוקטן|(movement)}}, לעניין מספר התנועות בשעת העומס היומית ולעניין קביעת רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת – המראה או נחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד ביטחוני“ – תפקיד הקשור בבידוק ביטחוני של נוסעים, כבודה, מטען, דואר וצידה בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המידע“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנ״ב“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התעבורה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום בעניין מוגדר“ {{מוקטן|(modular test)}} – תרגיל חירום שמטרתו ריכוז מאמץ במרכיב מסוים של תוכנית החירום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום חלקי“ {{מוקטן|(partial emergency exercise)}} – תרגיל תכנוני, שנועד לבחון את תקפות תוכנית החירום, ואת התיאום בין הגורמים השונים הלוקחים בה חלק, בלא תרגול מעשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום מלא“ {{מוקטן|(full-scale aerodrome emergency exercise)}} – תרגיל שנועד לתרגל את תוכנית החירום של שדה התעופה, לרבות תרגול מעשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”APAPI‏“ – Abbreviated Precision Approach Path Indicator;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”PAPI‏“ – Precision Approach Path Indicator.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|2|תוכנית שדה תעופה, מיתקנים והפעלתם}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון או בעל רישיון יביא בחשבון, בהכנת תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה או בכל שינוי שלה, את שימושי הקרקע ואת השפעת שדה התעופה על הסביבה, לפי החלק השני למסמך 9184 ולפי מסמך 9829.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון או בעל רישיון יכלול בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה ובכל שינוי שלה, מישורי הגבלת מכשולים לגבי כל מסלול, בשים לב לסוג המסלול, לרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול ולשאלה אם הוא משמש להמראה אם לאו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לא יקים, ולא יתיר לאחר להקים, מכשול בשדה התעופה ויסיר מכשול שהוקם בשדה התעופה, אלא אם כן אישר המנהל את הקמתו או את קיומו של המכשול, לאחר שבעל הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את אחד מהמפורטים להלן, הכול לפי פרק 4 לנספח 14, לרבות האיורים והטבלאות בפרק זה, בשים לב לסוג המסלול ולרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים לגבי המכשול עקרון ההצללה {{מוקטן|(shielding principle)}} לפי החלק השישי למסמך 9137;
{{ח:תתת|(2)}} בטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה לא ייפגעו כתוצאה מהקמת המכשול; הוכחה לעניין זה תהיה באמצעות סקר אווירונאוטי שיבצע בעל הרישיון להנחת דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יפעל למניעת הקמת מכשול חודר ולהסרת מכשול חודר בסביבת שדה התעופה הקרובה, באמצעות הפעולות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ניטור מכשולים חודרים באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות מכשול חודר, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, תחת מישורי הגבלת מכשולים כאמור בתקנת משנה (ב), לשם גילוי מכשול חודר;
{{ח:תתת|(3)}} הגשת התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לשם מניעת הקמת מכשול חודר;
{{ח:תתת|(4)}} נקיטת פעולות משפטיות להסרת מכשול חודר או למניעת הקמתו, ובכלל זה פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לצו עשה או לצו לא־תעשה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} יידוע המנהל על מכשול חודר, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו־(4) ועל תוצאותיהן.
{{ח:תת|(ה)}} לא יאפשר בעל רישיון הפעלה של כלי טיס שממדיו חורגים מאלה המותרים לפי המאפיינים הפיזיים של שדה התעופה, כפי שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ לתקנות אלה}}, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל; המנהל רשאי לאשר הפעלה כאמור אם מתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון עשה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא העריך את מידת ההתאמה בין הפעלת כלי הטיס כאמור לבין התשתית בשדה התעופה ואופן הפעלת שדה התעופה, בין השאר לפי מסמך 9981 לעניין ”aerodrome compatibility“;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא פיתח ומקיים אמצעים במטרה לשמור על רמת בטיחות מקובלת {{מוקטן|(acceptable level of safety)}} במהלך הפעלת כלי הטיס כאמור בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל שוכנע, על בסיס בקשה שהגיש לו בעל הרישיון, שאליה צורפו ההערכה שביצע לפי פסקה (1)(א) ותיאור האמצעים שפיתח ושהוא מקיים לפי פסקה (1)(ב), כי ניתן לבצע הפעלה כאמור בצורה בטוחה תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת.
{{ח:תת|(ו)}} אישר המנהל לבעל רישיון לאפשר הפעלת כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ה), יפרסם בעל הרישיון, טרם הפעלת כלי הטיס כאמור, מידע לבעלי העניין בדבר, ובכלל זה: למפעיל האווירי של כלי הטיס ולמגדל הפיקוח של שדה התעופה; מידע כאמור יכלול מידע בדבר האמצעים המתאימים שהוא מקיים לעניין זה ומידע בדבר נהלים מבצעיים ומגבלות הפעלה שיש לקיים כתוצאה מכך, לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} לא יאפשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} לפי שיטת ACR-PCR, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}}, בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה, ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנת משנה (ז), בעל רישיון רשאי לאפשר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי של שדה התעופה יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור.
{{ח:תת|(ט)}} לא ייתן המנהל רישיון למבקש רישיון, ולא יאשר שינוי ברישיון של בעל רישיון שיש בו כדי להשפיע על תפעול רחבה, אלא אם כן נוכח לדעת כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין, תיכן {{מוקטן|(design)}} את הרחבה כך שיתאפשר לתת בה שירותי קרקע בצורה בטוחה, וכי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יש מרווח מספק בין עמדות החניה ברחבה, כך שמתאפשר מעבר בטוח ויעיל של אנשים וציוד;
{{ח:תתת|(2)}} מתאפשר שרטוט סימון, הצבת שילוט והצבת תאורות הצפה ברחבה לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} מוגדרים אזורי הצבה ואחסון מתאימים לציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(ground support equipmet (GSE))}};
{{ח:תתת|(4)}} קיימים אמצעי שירותי קרקע קבועים;
{{ח:תתת|(5)}} מוגדרים אזורי אחסון לציוד העמסה {{מוקטן|(unit load devices (ULD))}};
{{ח:תתת|(6)}} מוגדרות דרכי גישה ופינוי לכלי רכב המשמשים לתדלוק, ציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(GSE)}} וכלי רכב המשמשים לחירום;
{{ח:תתת|(7)}} מוגדרים נתיבי גישה מובחנים וברורים לנוסעים;
{{ח:תתת|(8)}} ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים;
{{ח:תתת|(9)}} דרכים לכלי רכב לא עוברות בסמוך לאזור שבו צפוי להימצא חלקו האחורי של כלי טיס חונה בעמדת החניה;
{{ח:תתת|(10)}} קיימת הגנה מספקת מהדף סילון {{מוקטן|(jet blast)}} לאנשים, תשתיות וציוד.

{{ח:סעיף|3|מספר המסלולים וכיוונם}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון יתכנן את המספר והכיוון של המסלולים כך שהשימושיות של שדה התעופה תעמוד על 95% לפחות, בין השאר בשים לב למשטר הרוחות השורר בסביבתו, לגבי המטוסים שאותם נועד שדה התעופה לשמש.
{{ח:תת|(ב)}} בתכנון המספר והכיוון של המסלולים לפי תקנת משנה (א) יביא מבקש הרישיון בחשבון את הרכיבים המרביים של הרוח הצולבת המותרת, תוך הנחה כי השימוש במסלול להמראה או לנחיתה לא יתאפשר אם רכיב הרוח הצולבת עולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 20 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא 1,500 מטרים או יותר, זולת אם בשל תכונות החיכוך של המסלול נפגמת יכולת הבלימה, שאז רכיב הרוח הצולבת לא יעלה על 13 קשרים;
{{ח:תתת|(2)}} 13 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא בין 1,200 ל־1,499 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} 10 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם קטן מ־1,200 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} בתכנון כאמור לפי תקנת משנה (א) לעניין משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, יתבסס בעל הרישיון על נתונים מהימנים בדבר משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, לאורך פרק זמן ארוך ככל האפשר ולא פחות מ־5 שנים; התצפיות שבבסיס הנתונים ייערכו 8 פעמים ביום לפחות, במרווחי זמן שווים.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אורך מסלול הייחוס“ {{מוקטן|(aeroplane reference field length)}} – לגבי מטוס: אורך המסלול המזערי הדרוש למטוס לשם המראה, במסה המרבית המורשית לו להמראה {{מוקטן|(MTOM)}}, בתנאים אלה: גובה פני הים, תנאי אטמוספרה סטנדרטית, בלא רוח ושיפוע מסלול 0, כמפורט בספר הטיסה של המטוס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אטמוספרה סטנדרטית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 18|בתקנה 18 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מאפיינים פיזיים}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: מסלולים}}

{{ח:סעיף|4|קיום מסלול והגדרת קוד ייחוס למסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון –
{{ח:תת|(1)}} לא יקיים מסלול אלא לפי כיוונים שהגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:תת|(2)}} יפרט בספר העזר המבצעי את קוד הייחוס {{מוקטן|(aerodrome reference code)}} המתאים לכל מסלול שהוא מקיים, לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}.

{{ח:סעיף|5|מיקום מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים בקצה כל מסלול מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי, בשל שיקולים מבצעיים, לקיים מפתן מסלול מוזז {{מוקטן|(displaced threshold)}}, באופן קבוע או זמני, ובכלל זה בשל מכשולים שחודרים את מישור הגישה למסלול או הימצאות מכשולים בשטח שמתחת למישור הגישה למסלול.
{{ח:תת|(ג)}} ההוראות לגבי קיום מפתן מסלול יחולו על מפתן מסלול מוזז, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), עלה צורך בקיום מפתן מסלול מוזז, בשל אי־שמישות של חלק מהמסלול, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יקיים שטח שיהיה נקי ממכשולים ומיושר {{מוקטן|(graded)}} של 60 מטרים לפחות באורכו וברוחב שלא יפחת מרוחב המסלול, בין חלק המסלול הלא־שמיש לבין מפתן המסלול המוזז;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יקיים שטח בטיחות בקצה מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}}, בשים לב למיקום מפתן המסלול המוזז.

{{ח:סעיף|6|אורך מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר אורך כל מסלול לפי המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(declared distances)}} המתאימים למאפייני ההפעלה והביצועים {{מוקטן|(operations and performance characteristics)}} של כלי הטיס שאותם המסלול נועד לשמש, תוך שהוא מביא בחשבון –
{{ח:תת|(1)}} את ההשפעה של המאפיינים המקומיים של שדה התעופה על מאפייני ההפעלה והביצועים של כלי הטיס, ובכלל זה: גובה המסלול מעל גובה פני הים, שיפועו, מאפייני משטח המסלול והטמפרטורה והלחות בשדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} את אופן השימוש במסלול, ובכלל זה אם הוא משמש להמראה או לנחיתה, והכיוונים שבהם נעשה שימוש לפעולות אלה.

{{ח:סעיף|7|רוחב מזערי של מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר את רוחבו המזערי של כל מסלול לפי נספח 14 לעניין ”width of runways“, לפי רכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול, ולפי המרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים {{מוקטן|(OMGWS)}} של כלי הטיס שאותם נועד המסלול לשמש, ובלבד שרוחב מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, לא יפחת מ־30 מטרים.

{{ח:סעיף|8|מרחק מזערי בין מסלולים מקבילים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים לא־ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו –
{{ח:תתת|(1)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 3 או 4 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 210 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 2 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 150 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 1 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 120 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש לגישה בעת ובעונה אחת באופן בלתי תלוי זה בזה {{מוקטן|(independent parallel approaches)}} יחדיו, אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 1,035 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 915 מטרים לפחות – המנהל הורה לו על הפרדת מכ״ם מזערית בין מטוסים סמוכים לאורך המשך צירי המסלולים {{מוקטן|(dependent parallel approaches)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 760 מטרים לפחות, מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת להמראה בלבד {{מוקטן|(independent parallel departures)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת, כשאחד משמש אך ורק לנחיתה ואילו השני משמש אך ורק להמראה {{מוקטן|(segregated parallel operations)}}, ואולם –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה קודם, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} – רשאי בעל הרישיון להקטין את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב־30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה, ובלבד שהמרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור לא יפחת מ־300 מטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה מאוחר, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} – יגדיל בעל הרישיון את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב־30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”מסלולים מקבילים“ – לרבות מסלולים שאינם חוצים זה את זה, שזווית ההתכנסות המרבית בין המשכי צירי המסלול שלהם היא 15 מעלות לכל היותר.

{{ח:סעיף|9|שיפועי המסלול – שיפוע אורכי מרבי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב לגבי כל מסלול את השיפוע האורכי {{מוקטן|(longitudinal slope)}} שלו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע שלו עולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 1% – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} 2% – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.25%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של המסלול – שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.5%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III – שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 2%.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול, אם ההפרש בין הערכים המוחלטים של שני שיפועים אורכיים עוקבים {{מוקטן|(consecutive)}} לאורכו עולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 1.5% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} 2% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך המסלול נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו אינו עולה על כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 – 0.1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 30,000 מטרים);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 – 0.2% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 15,000 מטרים);
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 0.4% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 7,500 מטרים).
{{ח:תת|(ו)}} לצורך תקנות משנה (א) עד (ה), יחשב בעל רישיון את המרחק בין שיפועים אורכיים עוקבים לפי השיטה המפורטת בצרופה א׳ לעניין ”Distance between slope changes“.
{{ח:תת|(ז)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F – מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B – מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A – מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות.
{{ח:תת|(ח)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אם המרחק בין שתי נקודות עוקבות שבהן השיפוע האורכי משתנה, לאורך המסלול, קטן מאחד מהמפורטים להלן, לפי הגבוה שבהם:
{{ח:תתת|(1)}} התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הערכים המוחלטים של הפרשי השיפועים בכל אחת מהנקודות באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 30,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתתת|(ב)}} 15,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתתת|(ג)}} 5,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתת|(2)}} 45 מטרים.

{{ח:סעיף|10|שיפועי המסלול – שיפוע רוחבי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המסלול קמור משני צידי ציר המסלול באופן שמאפשר ניקוז מהיר של מים מהמסלול, ומתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השיפועים הרוחביים של המסלול, משני צידי ציר המסלול, סימטריים;
{{ח:תתת|(2)}} השיפוע הרוחבי של המסלול מכל צד של ציר המסלול, יהיה לפי אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו גדול מ-
{{ח:תתתתת|(1)}} 1.5%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתתתת|(2)}} 2%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו קטן מ־1%.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם אינו קמור אם אישר לו זאת המנהל, לאחר שהוכח להנחת דעתו ששיפוע המסלול בכיוון שבו הרוח שכיחה ביותר במקרה של ירידת גשם, מבטיח ניקוז מהיר של מים מהמסלול, והשיפוע הרוחבי של המסלול עומד בדרישות תקנת משנה (א)(2), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן השיפוע הרוחבי שלו מצוי בטווח ערכים שאישר לו המנהל, לכל אורך המסלול.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), בהצטלבות של המסלול עם מסלול אחר או עם מסלול הסעה, שבה נדרש מעבר מתון בין השיפועים הרוחביים של המסלולים, ינקוט בעל הרישיון אמצעים להבטחת ניקוז מהיר של מים מהמסלול.

{{ח:סעיף|11|מאפייני מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן חוזק המסלול מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש במסגרת הפעלה שגרתית של המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן עומקו הממוצע של מרקם משטח מסלול {{מוקטן|(average surface texture depth)}}, ובכלל זה בעת הקמת המסלול ובעת כל ריבוד מחדש שלו, הוא מילימטר אחד לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטח המסלול בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לפגוע בתכונות החיכוך של המסלול או העלולים, בכל דרך אחרת, להשפיע לרעה על השימוש הבטוח של כלי טיס במסלול;
{{ח:תתת|(2)}} תכונות החיכוך של מסלול סלול הן בערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} בדיקת ערכי החיכוך של מסלול סלול כאמור בתקנת משנה (ג)(2) תיעשה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באמצעות מיתקן למדידה מתמשכת של חיכוך {{מוקטן|(continuous friction measuring device)}} העושה שימוש באמצעי הרטבה־עצמית {{מוקטן|(self-wetting features)}}, ובידי כוח אדם שאימן והכשיר לכך בעל הרישיון לביצוע בדיקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} בתדירות מספקת לשם עמידה על מגמות שינוי בתכונות החיכוך של המסלול, כפי שמוגדר בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול, או קטע ממנו, שלגביו קיים חשד כי ניקוזו אינו מהיר, תיעשה בדיקה ויזואלית, בתנאי גשם מקומי או בתנאים המדמים גשם מקומי, כדי לקבוע אם נדרש לבצע פעולת תחזוקה לשיפור הניקוז או לשיפור תכונות החיכוך של המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} תוצאות בדיקת ערכי חיכוך כאמור יתועדו ויישמרו לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לצורך מעקב מתמשך של בעל הרישיון על קיום ערכי החיכוך כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שמשטח המסלול שלו מחורץ {{מוקטן|(grooved or scored)}} אלא אם כן החריצים ניצבים לציר המסלול; אם משטח המסלול מורכב ממשטחים שונים שקווי החיבור ביניהם אינם ניצבים לציר המסלול – אלא אם כן החריצים מקבילים לקווי החיבור האמורים.

{{ח:סעיף|12|שולי מסלול ושולי שטח עצירה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D‏, E או F, אלא אם כן למסלול שולי מסלול שמתקיימות בהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} למסלול המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים – הם משתרעים לרוחב המסלול, באופן סימטרי מכל צד של ציר המסלול, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D או E;
{{ח:תתתת|(ב)}} 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי פחות מארבעה מנועים;
{{ח:תתתת|(ג)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי ארבעה מנועים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} פני השטח שלהם, הגובלים במסלול, מפולסים עם משטח המסלול, כך שהמעבר בין השוליים לבין המסלול חלק, והשיפוע הרוחבי של השוליים ממשיך את מגמת הקמירות של המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}, ולא עולה על 2.5%;
{{ח:תתת|(3)}} מצידי המסלול ועד מרחק של 30 מטרים מציר המסלול – הם מסוגלים לשאת את העומס הצפוי להיווצר במקרה שבו כלי טיס חורג מגבולות המסלול, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס כאמור, וכן מאפשרים את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים;
{{ח:תתת|(4)}} פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} ויניקתם על ידי מנועי כלי הטיס;
{{ח:תתת|(5)}} למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F – הם סלולים, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל החלק הסלול של שוליו לא יפחת מ־60 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שיש לו שטח עצירה {{מוקטן|(stopway)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}}, אלא אם כן לשטח העצירה שוליים שמתקיימת בהם תקנת משנה (א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|13|משטח פנייה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שלא מחובר אליו בכל קצה מסלול הסעה, אלא אם כן בקצה המסלול קיים משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם בצמוד למשטח המסלול, מצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן מאפייני הפעלת המסלול דורשים שהוא ימוקם מצידו הימני של המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} זווית ההצטלבות {{מוקטן|(intersection angle)}} המרבית בין ציר משטח הפנייה לבין ציר המסלול שאליו הוא צמוד היא 30 מעלות;
{{ח:תתת|(3)}} זווית ההיגוי {{מוקטן|(steering angle)}} של גלגל האף של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש אינה עולה על 45 מעלות בכל שלב של תנועתו הצפויה במשטח הפנייה;
{{ח:תתת|(4)}} אם תא הטייס של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש נמצא מעל סימוני ציר משטח הפנייה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי משטח הפנייה לא צפוי להיות פחות מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 1.50 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} 2.25 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} 3 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם קטן מ־18 מטרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם הוא 18 מטרים או יותר;
{{ח:תתתת|(ה)}} 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תתת|(5)}} הוא מאפשר למטוס להסיע לאורכו של קטע ישר, לפני ביצוע הפנייה בת 180 המעלות בחזרה למסלול; קטע ישר כאמור יוגדר במקביל לצידו החיצון של משטח הפנייה;
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי של משטח פנייה מונעים הצטברות של מים על משטח הפנייה ומסייעים בניקוז מהיר של מים ממנו; השיפועים כאמור יהיו זהים לשיפועי המסלול שאליו צמוד משטח הפנייה;
{{ח:תתת|(7)}} חוזק משטח הפנייה, יהיה לפי אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מתאים להפעלה בטוחה של כל מטוס המיועד לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמשטח הפנייה משמש מטוס הנע באיטיות, ומבצע פניות חדות, באופן שיוצר עומס {{מוקטן|(stress)}} גדול מהרגיל על משטח הפנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאליו הוא צמוד;
{{ח:תתת|(8)}} משטח הפנייה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לגרום נזק למטוסים העושים בו שימוש;
{{ח:תתת|(9)}} משטח הפנייה מספק, באופן מתמשך, תכונות חיכוך שוות, לאלה של המסלול שאליו הוא צמוד, לפחות;
{{ח:תתת|(10)}} לכל משטח פנייה שוליים ברוחב מספיק, כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים כתוצאה משחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח הפנייה וסביבתו עקב הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המטוס התובעני ביותר שאותו נועד משטח הפנייה לשמש, ויניקתם על ידי מנועי המטוס; לעניין זה, בעל רישיון המגדיר את המטוס התובעני ביותר יביא בחשבון, בחישוב המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון של המטוס, את המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כן הנסע הראשי שלו, למוטת הכנף שלו ולמיקום מנועיו על הכנף;
{{ח:תתת|(11)}} חוזק שולי משטח הפנייה מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של מטוס מגבולותיו כך שלא ייגרם נזק מבני למטוס, וכן מאפשר את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול כאמור כשקיים משטח פנייה נוסף לאורך המסלול ולא רק בקצהו, אם נוכח שהדבר דרוש להפעלה בטוחה של המסלול; תקנת משנה (א) תחול על משטח פנייה כאמור בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המטוס התובעני ביותר“ – המטוס שבעת שימוש במשטח הפנייה, המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון שלו הוא הגדול ביותר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוחב מספיק“ – כך שהשוליים ישתרעו, תחת המנוע החיצון של המטוס התובעני ביותר לפחות.

{{ח:סעיף|14|אורך ורוחב רצועת מסלול}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול רצועת מסלול {{מוקטן|(runway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא משתרעת לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, או אחרי קצה שטח עצירה, אם קיים, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 60 מטרים –
{{ח:תתתת|(1)}} למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
{{ח:תתתת|(2)}} למסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
{{ח:תתת|(ב)}} 30 מטרים – למסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
{{ח:תת|(2)}} לגבי מסלול ממוכשר – היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 140 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 70 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתת|(ג)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
{{ח:תתת|(ד)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

{{ח:סעיף|15|עצמים בתחום רצועת מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן הסיר מרצועת המסלול שלו כל עצם שמסכן כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם לא הסיר מרצועת המסלול שלו עצם נייח שמסכן כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא עזר חזותי שחייב להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובעזר החזותי מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתתת|(ב)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת – הוא לא חורג למישור המעבר הפנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}};
{{ח:תתת|(2)}} המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא ציוד חיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה שחייב להימצא על החלק הפנימי של רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתת}} בפסקה זו, ”החלק הפנימי של רצועת המסלול“ –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – השטח המשתרע עד למרחק של 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – השטח המשתרע עד למרחק של 45 מטרים מכל צד של ציר המסלול.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן אין עצמים ניידים שחורגים למישור המעבר הפנימי בעת שהמסלול משמש להמראה או נחיתה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול כשעצם טמון, כולו או חלקו, מתחת לחלק המיושר {{מוקטן|(graded)}} של רצועת המסלול שכלי טיס יכול לשקוע בו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העצם טמון כולו בעומק גדול מ־30 סנטימטרים מתחת לרצועת המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} קיים מתחת לרצועת המסלול משטח משופע, המשתרע מכל כיוון שבו תיתכן תנועת כלי טיס על רצועת המסלול לקצהו העליון הטמון של העצם, המאפשר לכלי טיס השוקע ברצועת המסלול לעבור מעל העצם באופן שממזער את הסיכון לכלי טיס כתוצאה מהיתקלות פתאומית בחלק הטמון של העצם כאמור.

{{ח:סעיף|16|רצועת מסלול – יישורה וחוזקה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
{{ח:תתת|(1)}} 75 מטרים ועד 105 מטרים, בהדרגה, למסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, לפי צרופה א׳ לעניין ”Grading of a strip for precision approach runways“;
{{ח:תתת|(2)}} 75 מטרים, למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול לא־ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
{{ח:תתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתת|(2)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
{{ח:תתת|(4)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פני השטח של רצועת מסלול, הגובלים במסלול, בשולי המסלול או בשטח העצירה, מפולסים עם המסלול, שולי המסלול או שטח העצירה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} החלק של רצועת המסלול, באורך של 30 מטרים לפחות, לפני תחילת המסלול, מוכשר למניעת שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח רצועת המסלול כתוצאה מהדף, כך שכלי טיס נוחתים יוגנו מפני הסיכון הנובע מהיווצרות הפרשי גובה ברצועת המסלול כתוצאה משחיקה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} אם החלק המוזכר בפסקה (2) סלול – חוזק החלק הסלול מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של כלי הטיס התובעני ביותר שאותו נועד המסלול לשמש; בפסקה זו, ”כלי הטיס התובעני ביותר“ – כלי הטיס, שבשים לב למאפייניו ולאופן פעולתו, מחייב את העמידה בעומס הגדולה ביותר;
{{ח:תתת|(4)}} השיפוע האורכי של החלק המיושר של רצועת מסלול, כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), הוא, לכל היותר –
{{ח:תתתת|(א)}} 1.5% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתתת|(ב)}} 1.75% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתתת|(ג)}} 2% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתת|(5)}} השתנות השיפוע האורכי של החלק המיושר מתונה ככל האפשר, ובלא שינויים או היפוכי־שיפוע פתאומיים {{מוקטן|(abrupt changes or sudden reversals)}};
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר מונע הצטברות של מים על החלק המיושר, ובפרט –
{{ח:תתתת|(א)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר לאורך 3 המטרים הראשונים מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין –
{{ח:תתתתת|(1)}} יהיה שלילי, כשהוא נמדד מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} יכול שיהיה בשיעור של עד 5%;
{{ח:תתתת|(ב)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר שלא כאמור בפסקת משנה (א) לא יעלה על –
{{ח:תתתתת|(1)}} 2.5%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתתתת|(2)}} 3%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתת|(7)}} השיפוע הרוחבי החיובי של החלק מרצועת המסלול שאינו מיושר לא עולה על 5%; בפסקה זו, ”שיפוע רוחבי חיובי“ – כשהוא נמדד מציר המסלול ואילך, לפי העניין;
{{ח:תתת|(8)}} החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול מכל צד של ציר המסלול והמשכו, במרחק שאינו קטן מהמפורט להלן, ערוך או בנוי באופן שימזער את הסיכון לכל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש, הנובע מהבדלים ביכולת נשיאת העומס {{מוקטן|(load-bearing capacity)}} של משטחים שונים המרכיבים את רצועת המסלול, במקרה של ירידה מהמסלול, ובכלל זה אינו מאפשר שקיעה של כן נסע של כלי הטיס העושה שימוש במסלול, כמפורט בחלק השלישי למסמך 9157 לעניין ”Cover thickness required per subgrade type and aircraft group“:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר –
{{ח:תתתתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתתתת|(2)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר –
{{ח:תתתתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתתתת|(2)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתתתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
{{ח:תתתתת|(4)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

{{ח:סעיף|17|שטח בטיחות בקצה מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן, בכל קצה של רצועת המסלול, יש שטח בטיחות בקצה מסלול {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} (בתקנה זו – שטח בטיחות), שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משתרע מקצה רצועת המסלול, לאורך שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 240 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה {{מוקטן|(arresting system)}} – מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 120 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה – מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 30 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} רוחבו שווה לפעמיים רוחב המסלול שבקצותיו הוא קבוע, לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא נקי מכל עצם, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על שטח הבטיחות לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מיושר;
{{ח:תתת|(5)}} השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי שלו הם כך שפני השטח שלו לא חודרים את מישור הגישה {{מוקטן|(approach surface)}} או את מישור הטיפוס לאחר ההמראה {{מוקטן|(take-off climb surface)}};
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע האורכי שלו לא עולה על 5% כלפי מטה ביחס למסלול;
{{ח:תתת|(7)}} השיפוע הרוחבי שלו לא עולה על 5% כלפי מעלה או כלפי מטה ביחס למסלול;
{{ח:תתת|(8)}} השתנות השיפוע האורכי והשתנות השיפוע הרוחבי שלו מתונים ככל האפשר ובלא שינויים או היפוכי־שיפוע פתאומיים;
{{ח:תתת|(9)}} המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי הוא ערוך או בנוי באופן –
{{ח:תתתת|(א)}} שמצמצם את הסיכון לגרימת נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמשפר את האטת כלי הטיס על גביו;
{{ח:תתתת|(ג)}} שמאפשר תנועת כלי רכב המשמשים כוחות הצלה וכיבוי אש לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, אלא אם כן בכל קצה של רצועת המסלול יש שטח, המשתרע לאורך שלא יפחת מ־240 מטרים מקצה רצועת המסלול ולרוחב שלא יפחת מ־45 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, נקי מכל עצם שיש בו כדי לסכן כלי טיס, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא בשטח זה לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עצם שביר.

{{ח:סעיף|18|שטח פנוי ממכשולים}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח פנוי ממכשולים, אלא אם כן מתקיימות בשטח הפנוי ממכשולים הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מתחיל בסוף מרחק ריצת ההמראה הזמין {{מוקטן|(TORA)}} למסלול שלו נקבע;
{{ח:תת|(2)}} אורכו לא עולה על מחצית מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול שלו נקבע;
{{ח:תת|(3)}} הוא משתרע באופן סימטרי באורכים האלה לפחות:
{{ח:תתת|(א)}} למרחק של 75 מטרים, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול ממוכשר;
{{ח:תתת|(ב)}} למרחק של מחצית מרוחב רצועת המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול לא־ממוכשר;
{{ח:תת|(4)}} בפני השטח שלו מתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} הם לא חודרים מישור בעל שיפוע חיובי של 1.25% שקצהו התחתון הוא קו אופקי, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא עובר בנקודה המצויה על ציר המסלול בקצה מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא נמצא בניצב לציר המסלול והמשכו;
{{ח:תתת|(ב)}} הם בלא שינוי־שיפוע או היפוכי־שיפוע פתאומיים;
{{ח:תת|(5)}} הוא נקי מכל עצם שמסכן כלי טיס באוויר, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על השטח הפנוי ממכשולים לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא עצם שביר.

{{ח:סעיף|19|שטח עצירה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בשטח העצירה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבו זהה לזה של המסלול שלגביו הוגדר;
{{ח:תת|(2)}} שיפועים בשטח עצירה ושינויים בשיפועים של שטח עצירה, והמעבר ממסלול לשטח עצירה עומדים {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנות 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}} לגבי המסלול שלגביו הוגדר שטח העצירה, בשינויים המחויבים, ואולם –
{{ח:תתת|(א)}} המגבלות לגבי שיעור השיפוע האורכי של כל קטע לאורכם של הרבעים הראשון והאחרון של המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} – לא יחולו לגבי שטח העצירה;
{{ח:תתת|(ב)}} בנקודת המפגש של שטח עצירה ושל המסלול שלגביו הוגדר, ולאורך שטח העצירה, שיעור השינוי המרבי של השיפוע יהיה 0.3% לכל 30 מטרים – שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 10,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תת|(3)}} הוא סלול, וערוך או בנוי באופן שיוכל לשאת את העומס של כלי טיס שאותו נועד שטח העצירה לשמש, במקרה של הפסקת המראה, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס;
{{ח:תת|(4)}} תכונות החיכוך שלו, בכל עת, הן בערך החיכוך של המסלול שאותו נועד שטח העצירה לשמש, לפחות.

{{ח:סעיף|20|שטח פעולת מד־&lt;wbr&gt;גובה רדיו}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן יש לפני מפתן המסלול ובצמוד לו שטח פעולת מד־גובה רדיו {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא משתרע –
{{ח:תתת|(א)}} לאורך המשך ציר המסלול, למרחק של 300 מטרים, לכל הפחות, לפני מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} לרוחב המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} הוא, ככל האפשר, נטול השתנות של השיפוע האורכי; אם השתנות כאמור היא בלתי נמנעת, המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ההשתנות היא לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} היא מזערית והדרגתית ככל האפשר;
{{ח:תתת|(ב)}} היא בלא שינויים או היפוכי־שיפוע משמעותיים, כך ששיעור השינוי בין שני שיפועים עוקבים בשטח פעולת מד־גובה רדיו לא יעלה על 2% לכל 30 מטרים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מסלולי הסעה}}

{{ח:סעיף|21|מסלולי הסעה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול יש מסלולי הסעה לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}}, מסלולי הסעה לכניסה למסלול {{מוקטן|(entrance taxiway)}}, ואם נפח התנועה הצפוי על המסלול גדול – מסלולי הסעה לפינוי מהיר במספר מספיק לאפשר זירוז תנועת מטוסים בפינוי המסלול לאחר נחיתה ובהתיישרות על המסלול לפני המראה, ורק אם במסלולי ההסעה מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא הגדיר לגבי כל מסלול הסעה את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} את קוד הייחוס המתאים לאותו מסלול הסעה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}, ופירטו בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(ב)}} כינוי מסלול הסעה שיורכב מאות לועזית אחת, שתי אותיות לועזיות, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר, ולא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה אחר או לכינוי עמדת חניה; אות לועזית כאמור לא תהיה אחת מאלה: I‏, O או X, וכן לא יבוצע שימוש במילים inner או outer לתיאור מסלולי הסעה;
{{ח:תת|(2)}} כל מסלול הסעה, עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, לרחבה או למסלול הסעה אחר, הוא כך שבעת שתא הטייס של כל כלי טיס שאותו נועד מסלול ההסעה לשמש מצוי מעל סימוני ציר מסלול ההסעה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי מסלול ההסעה אינו קטן מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} 1.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} 2.25 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} 3 מטרים, לגבי קטע ישר של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;
{{ח:תתת|(ד)}} 3 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו קטן מ־18 מטרים;
{{ח:תתת|(ה)}} 4 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו הוא 18 מטרים או יותר;
{{ח:תתת|(ו)}} 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תת|(3)}} במסלול הסעה עיקולים מעטים ומתונים ככל האפשר, ורדיוס כל עיקול מתאים למגבלות התמרון ולמהירות ההסעה הרגילה של כלי הטיס שאותם נועד מסלול ההסעה לשמש;
{{ח:תת|(4)}} רוחב קטע ישר של מסלול הסעה לא פחות מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} 7.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} 10.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} 15 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;
{{ח:תתת|(ד)}} 23 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תת|(5)}} המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם, לא פחות מהמפורט בטבלה שעניינה ”Taxiway minimum separation distances“ לנספח 14, לפי העניין; נוכח בעל הרישיון לדעת כי השימוש במסלול ההסעה תוך קיום המרחקים המזעריים שבטבלה משפיע לרעה על הפעלת מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה או שהדף הסילון של מנועי כלי הטיס משפיע לרעה על סביבת כלי הטיס או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יגדיל את המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם כאמור, כך שלא תהיה עוד כל השפעה כאמור;
{{ח:תת|(6)}} הערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע של מסלול הסעה לא עולה על אלה:
{{ח:תתת|(א)}} 1.5% – לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתת|(ב)}} 3% – לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תת|(7)}} המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך מסלול הסעה נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו לא עולה על הערכים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F‏ – 1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 3,000 מטרים);
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B‏ – 1% לכל 25 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 2,500 מטרים);
{{ח:תת|(8)}} קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F – מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 300 מטרים לפחות מאותה נקודה;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B – מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 200 מטרים לפחות מאותה נקודה;
{{ח:תתת|(ג)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A – מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 150 מטרים לפחות מאותה נקודה;
{{ח:תת|(9)}} השיפוע הרוחבי של מסלול הסעה מונע הצטברות של מים על מסלול ההסעה, ואינו עולה על האחוזים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} 1.5%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתת|(ב)}} 2%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תת|(10)}} חוזק מסלול הסעה הוא לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמסלול ההסעה יהיה נתון לצפיפות תנועה ולעומס {{מוקטן|(stress)}} גדולים מאלה שמתקיימים לגבי המסלול שאותו הוא משמש, כתוצאה מכך שמסלול ההסעה משמש כלי טיס הנעים באיטיות וכלי טיס עומדים;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאותו הוא נועד לשמש;
{{ח:תת|(11)}} משטח מסלול הסעה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} הגורמים נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
{{ח:תת|(12)}} תכונות החיכוך של מסלול ההסעה מבטיחות הפעלה בטוחה של כלי טיס על גביו, ובכלל זה בעת כל ריבוד מחדש שלו.

{{ח:סעיף|22|מסלול הסעה לפינוי מהיר}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה לפינוי מהיר, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רדיוס עקומת הפנייה מהמסלול {{מוקטן|(turn-off curve)}} של כלי טיס המפנה את המסלול תוך שימוש במסלול ההסעה לפינוי מהיר הוא, באורכים האלה, לפחות:
{{ח:תתת|(א)}} 550 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 275 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תת|(2)}} הוא מורחב באזור היציאה מהמסלול כך שמתאפשר, מנקודת מבטו של טייס בכלי טיס על המסלול, זיהוי מוקדם של הכניסה למסלול ההסעה לפינוי מהיר וביצוע הפינוי באמצעותו;
{{ח:תת|(3)}} הוא כולל מקטע ישר, אחרי עקומת הפנייה מהמסלול, באורך שלא יפחת מהמפורט בחלק השני למסמך 9157 לעניין ”RAPID EXIT TAXIWAYS (RETS)“, כך שכלי טיס המפנה את המסלול באמצעותו יוכל להגיע לעצירה מלאה על מסלול ההסעה כאמור, לפני התחברותו למסלול הסעה אחר;
{{ח:תת|(4)}} זווית היציאה שלו מהמסלול היא, ככל האפשר, 30 מעלות, ובכל מקרה לא עולה על 45 מעלות ולא פחותה מ־25 מעלות.

{{ח:סעיף|23|מסלול הסעה על גשר}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה על גשר, אלא אם כן מתקיימות במסלול ההסעה על גשר הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבו אינו פחות מאחד מאלה, לפי הגדול שבהם:
{{ח:תתת|(א)}} רוחב החלק המיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה של רצועת מסלול ההסעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25(א)(3)}};
{{ח:תתת|(ב)}} רוחב המאפשר פעולת כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש, בשני הכיוונים של מסלול ההסעה כאמור, בשים לב לכלי הטיס הגדול ביותר שאותו מיועד מסלול ההסעה לשמש, כך שתתאפשר עמידה {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}};
{{ח:תת|(2)}} בכל מקרה שבו מנועי כלי הטיס שאותו נועד מסלול הסעה על גשר לשמש, חורגים מגבולות מבנה הגשר – האזורים הסמוכים, מתחת לגשר, מוגנים מפני הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המנועים;
{{ח:תת|(3)}} הוא ממוקם על חלק ישר של מסלול הסעה, כשמכל קצה של הגשר יהיה קטע ישר המוביל אליו, כך שתתאפשר התיישרות עם הגשר של כלי טיס מסיע, המתקרב אל הגשר.

{{ח:סעיף|24|שולי מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F, אלא אם כן לכל מקטע של מסלול ההסעה קיימים שולי מסלול הסעה, שמתקיימות בהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם משתרעים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, באופן סימטרי, כך שהרוחב הכולל של מסלול ההסעה ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 44 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F;
{{ח:תתתת|(ב)}} 38 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא E;
{{ח:תתתת|(ג)}} 34 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D;
{{ח:תתתת|(ד)}} 25 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש כלי טיס המונעים במנועי טורבינה – פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} וימנעו יניקת חומר פני השטח באמצעות מנועי כלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מקטע“ – לרבות עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, למסלול הסעה אחר או לרחבה.

{{ח:סעיף|25|רצועת מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה, למעט נתיב הסעה לעמדת חניה, אלא אם כן למסלול ההסעה רצועת מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא משתרעת לרוחב מסלול הסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה לכל אורכו, למרחק שלא יפחת מהמפורט בעמודה שעניינה ”Taxiway, other than aircraft stand taxilane cetre line to object (meters)“, בטבלה שעניינה ”Taxiway minimum separation distances“ לנספח 14;
{{ח:תתת|(2)}} היא נקייה מכל עצם שמסכן כלי טיס מסיע, בין שהוא מעל פני הקרקע ובין שהוא מתחת לפני הקרקע, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא ברצועת מסלול ההסעה, לצורך הפעלתו הבטוחה של שדה התעופה, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(3)}} יש לה חלק מיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 10.25 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} 11 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} 12.50 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} 17 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא D;
{{ח:תתתת|(ה)}} 19 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא E;
{{ח:תתתת|(ו)}} 22 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא F;
{{ח:תתת|(4)}} פני השטח שלה מפולסים עם צידי מסלול ההסעה או עם שולי מסלול ההסעה, אם קיימים;
{{ח:תתת|(5)}} השיפוע הרוחבי בחלק המיושר שלה לא עולה על השיעורים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיפוע רוחבי חיובי כמפורט להלן; בפסקת משנה זו, ”שיפוע רוחבי חיובי“ – כשהוא נמדד בהשוואה לשיפוע הרוחבי של משטח מסלול ההסעה הצמוד אליו, ולא בהשוואה לאופק –
{{ח:תתתתת|(1)}} 2.5%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתתתת|(2)}} 3%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תתתת|(ב)}} שיפוע רוחבי שלילי, הנמדד ביחס לאופק, של 5%;
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע הרוחבי, בין חיובי ובין שלילי, של כל חלק שלה שאינו החלק המיושר של רצועת מסלול ההסעה, לא עולה על 5%, כשהוא נמדד ביחס לאופק.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מסלול הסעה“ – למעט מסלול הסעה מסוג נתיב הסעה לעמדת חניה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}

{{ח:סעיף|26|מפרץ המתנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב, מזמן לזמן, את צפיפות התנועה בשדה התעופה {{מוקטן|(aerodrome traffic density)}} על בסיס מספר התנועות בשעת העומס היומית, ויסווגה לאחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צפיפות תנועה נמוכה;
{{ח:תתת|(2)}} צפיפות תנועה בינונית;
{{ח:תתת|(3)}} צפיפות תנועה גבוהה.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי שדה תעופה שצפיפות התנועה בו בינונית או גבוהה, יקיים בעל הרישיון, מפרץ המתנה {{מוקטן|(holding bay)}} אחד לפחות, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה.

{{ח:סעיף|27|עמדת המתנה למסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן ישנה עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position)}} בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול – על מסלול ההסעה, בחיבור שלו עם המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} בהצטלבות בין מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי {{מוקטן|(standard taxi-route)}} למסלול אחר – על המסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בחיבור שלו עם המסלול האחר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שהשימוש בו של כלי טיס או של כלי רכב עלול להביא לחדירת מישורי הגבלת מכשולים או להפרעה לפעולתו של מיתקן עזר לטיסה, אלא אם כן על מסלול ההסעה, במקום שמונע חדירה או הפרעה כאמור, ישנה עמדת המתנה למסלול.

{{ח:סעיף|28|עמדת המתנת ביניים}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת כי הגדרת גבול המתנה מסוים {{מוקטן|(specific holding limit)}} נחוצה לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, יקיים לשם כך עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} עמדת המתנת ביניים תהיה על מסלול ההסעה, במקום שבו בעל הרישיון מבקש לקיים את גבול ההמתנה;
{{ח:תת|(2)}} עמדת המתנת ביניים בהצטלבות שבין שני מסלולי הסעה תהיה לרוחב מסלול ההסעה, כך שיובטח מרחק בטוח בין עמדת ההמתנה כאמור לבין כלי טיס על מסלול ההסעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(5)}};
{{ח:תת|(3)}} אם נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה – יגדיר בעל הרישיון כינוי לכל עמדת המתנת ביניים, שיורכב מכינוי מסלול ההסעה וממספר.

{{ח:סעיף|29|עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה שמתחברת אליהם דרך לכלי רכב אלא אם כן בכל חיבור שלהם לדרך לכלי רכב יש עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא נמצאת על הדרך לכלי רכב;
{{ח:תת|(2)}} קיים מרחק בטוח בינה לבין כלי טיס על המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|תקנה 30(א)}} או על מסלול ההסעה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(5)}}.

{{ח:סעיף|30|מיקום מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק ביניהם לבין כל ציר מסלול לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה ”Minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14;
{{ח:תתת|(2)}} הם יהיו כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בהם לא יפריע לפעולתם של עזרי רדיו לניווט ולא יחדור לאזור חיוני ILS או לאזור רגיש ILS, או למישור מעבר פנימי;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי עמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27(ב)}}, היא תהיה כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בה לא יחדור למישור גישה פנימי, למישור מעבר פנימי, למישור הפסקת נחיתה, למישור גישה או למישור טיפוס לאחר המראה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול הממוקם בגובה של 2,300 רגל (700 מטרים) או יותר מעל גובה פני הים, שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת ושרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, יגדיל בעל הרישיון את המרחק הנקוב של 90 מטרים, המפורט בטבלה שעניינה, ”minimum distance from the runway centre line to a holding bay runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14, באופן הזה:
{{ח:תתת|(1)}} לכל מסלול שממוקם בגובה של עד 6,600 רגל (2,000 מטרים) מעל גובה פני הים – במטר אחד לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
{{ח:תתת|(2)}} לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 6,600 רגל (2,000 מטרים) ועד לגובה של 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים – ב־13 מטרים ובעוד 1.50 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
{{ח:תתת|(3)}} לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים – ב־43 מטרים, ובעוד 2 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, שמפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול או עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שלו, גבוהים יותר מאשר סף המסלול – יגדיל בעל הרישיון את המרחק המפורט בטבלה שעניינה ”minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14, לפי העניין, ב־5 מטרים נוספים לכל מטר שבו מפרץ ההמתנה, עמדת ההמתנה למסלול או עמדת ההמתנה על דרך לכלי רכב גבוהים מסף המסלול.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR}}

{{ח:סעיף|31|רחבות ועמדות חניה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים רחבה {{מוקטן|(apron)}}, אחת או יותר, בשדה התעופה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המנהל אישר לו לקיים את הרחבה, לאחר שהוכח להנחת דעתו שמתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} השימוש ברחבה לא מפריע לתנועת כלי טיס בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(ב)}} השטח הכולל של הרחבות מאפשר ניהול בטוח ויעיל של התנועה בשדה התעופה בצפיפות התנועה המרבית הצפויה בו;
{{ח:תת|(2)}} חוזק כל חלק של רחבה יתאים לתנועת כל כלי הטיס שאותם היא נועדה לשמש, תוך הבאה בחשבון של העומסים הגבוהים הצפויים להיות מופעלים על הרחבה, עקב צפיפות תנועת כלי טיס על גביה ומהירות התנועה הנמוכה שלהם על הרחבה או עמידתם עליה;
{{ח:תת|(3)}} שיפוע רחבה, לרבות בנתיב הסעה לעמדת חניה, יהיה מתון ככל האפשר וימנע הצטברות נוזלים על הרחבה, ובעמדת חניה – לא יעלה על 1%;
{{ח:תת|(4)}} בעל רישיון יגדיר לגבי כל עמדת חניה את רכיב האות של קוד הייחוס המתאים לה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}, ויפרטו בספר העזר המבצעי;
{{ח:תת|(5)}} המרחק המזערי בין כלי טיס הנכנס לעמדת החניה או היוצא ממנה לבין כל מבנה סמוך, כלי טיס בעמדת חניה אחרת או עצם, יהיה באורכים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא A או B‏ – 3 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא C‏ – 4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא D‏, E או F‏ – 7.50 מטרים;
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5)(ג), בעל רישיון רשאי לקיים עמדת חניה שאליה מסיע כלי טיס וממנה הוא נגרר לאחור, אף אם המרחק המזערי כאמור קטן מ־7.50 מטרים לגבי אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המרחק שבין חרטומו של כלי הטיס לבין כל חלק של מבנה בשדה התעופה המשמש להעלאת נוסעים לכלי טיס או להורדתם ממנו, ובכלל זה גשר להולכת נוסעים לכלי הטיס;
{{ח:תתת|(ב)}} המרחק בין כלי הטיס הנכנס לעמדת החניה לבין כל חלק של עמדת החניה שלגביו ניתנת הנחיה כיוונית להסעת המטוס באמצעות מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system – VDGS)}}, ובלבד שהמרחק האמור לא יפחת מ־4.50 מטרים.

{{ח:סעיף|32|עמדת חניה מבודדת}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת {{מוקטן|(isolated aircraft parking position)}} בשדה התעופה, לשם חניית כלי טיס שנדרש להפרידו מהפעילות השוטפת של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עמדת חניה מבודדת תהיה רחוקה ככל האפשר מכל עמדת חניה אחרת, מבנה, שטח המשמש את באי שדה התעופה וכיוצא באלה, ובכל מקרה במרחק שלא יפחת מ־100 מטרים מכל אחד מהם;
{{ח:תתת|(2)}} עמדת חניה מבודדת לא תהיה מעל תשתיות תת־קרקעיות, ובכלל זה כאלה המשמשות לאחסון או להובלת גז או דלק לכלי טיס, וככל האפשר שלא מעל כבלי חשמל או תקשורת או בסמוך להם.

{{ח:סעיף|33|עמדת בדיקת VOR}}
{{ח:ת}} החליט בעל רישיון לקיים עמדת בדיקת VOR בשדה תעופה, ימקמה לפי נספח 10 לעניין ”Guidance material on the pre-flight checking of VOR airborne equipment“, לגבי בחירת המיקום והשימוש בעמדת בדיקת VOR בשדה תעופה {{מוקטן|(Selection and use of VOR aerodrome check-points)}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עזרים חזותיים לניווט}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: מציינים ומערכות איתות}}

{{ח:סעיף|34|מציין כיוון רוח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים בשדה תעופה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח {{מוקטן|(wind direction indicator)}}, שיאפשר לספק מידע בדבר כיוון הרוח ועוצמתה לטייס המבצע המראה או גישה לנחיתה, לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} מיקום כל מציין כיוון רוח יהיה כך שבמציין כיוון הרוח מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נראה מכלי טיס בעת טיסה, בעת גישה לנחיתה או בעת תנועה בשטח התנועה לפני ההמראה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מחווה את כיוון הרוח ועוצמתה בלא השפעה מהפרעות לתנועת האוויר הנגרמות עקב עצמים קרובים.
{{ח:תת|(ג)}} מציין כיוון רוח יהיה עשוי כך שיחווה בצורה ברורה את כיוון הרוח על פני הקרקע ובצורה כללית את עוצמתה, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} הוא בצורה של חרוט קטום, עשוי מאריג, באורך שלא יפחת מ־3.60 מטרים ובקוטר שלא יפחת מ־0.90 מטרים בקצהו הרחב;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע כזה שנראה בצורה ברורה ומובנת מגובה של 984 רגל (300 מטרים) לפחות מעל פני המסלול, בשים לב לרקע, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} ככלל, מציין כיוון הרוח יהיה בצבע אחד, לבן או כתום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוצב מציין כיוון הרוח על רקע משתנה, כך שנדרש שילוב של שני צבעים, כדי ליצור ניגודיות שלו בהשוואה לרקע המשתנה, יהיה מציין כיוון הרוח צבוע לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא יהיה צבוע באחד משילובי הצבעים האלה: כתום ולבן, אדום ולבן או שחור ולבן;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא יהיה צבוע כך שהוא מחולק לחמישה פסים צבועים, לסירוגין, באחד משילובי הצבעים כאמור בפסקה (1); הפס הראשון והפס האחרון יהיו צבועים בצבע הכהה בשילוב הצבעים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בשדה תעופה הפועל בלילה יהיה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח מוארים, לפי אופן ההפעלה של שדה התעופה.

{{ח:סעיף|35|מנורת איתות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה שקיים בו מגדל פיקוח, אלא אם כן במגדל הפיקוח מצויה מנורת איתות {{מוקטן|(signalling lamp)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מסוגלת להאיר באור בצבע אדום, ירוק ולבן, ולעבור מהארה בצבע אחד להארה באחד מהצבעים האחרים באופן מיידי;
{{ח:תתת|(2)}} היא כזו שניתן לכוונה באופן ידני, לעבר כל מטרה כפי שיידרש;
{{ח:תתת|(3)}} היא מאפשרת שידור במורס, בכל אחד מהצבעים כאמור, במהירות של 4 מילים בדקה לכל הפחות;
{{ח:תתת|(4)}} היא כזו שפיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} ועוצמת התאורה {{מוקטן|(intensity)}} שלה הם לפי נספח 14 לעניין ”Signalling lamp“.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”ירוק“ – כפי מאפייניו בתוספת מספר 1 לגבי מאפייני הצבע הירוק בנסיבות שבהן לא נדרש עמעום {{מוקטן|(Dimming)}} או נדרש להבטיח כי צופה בעל ראיית צבעים לקויה {{מוקטן|(Defective colour vision)}} יהיה מסוגל לקבוע את הצבע.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: סימונים}}

{{ח:סעיף|36|חובת סימון}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הוא מסומן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|37|צבעים ובולטות}}
{{ח:תת|(א)}} סימוני מסלול {{מוקטן|(runway markings)}} וסימוני מסלול סגור יהיו בצבע לבן.
{{ח:תת|(ב)}} סימוני מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway markings)}}, סימוני צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway side stripe marking)}}, סימוני משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad markings)}}, סימוני מסלול הסעה סגור וסימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold markings)}} יהיו בצבע צהוב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), סימון נתיבי הסעה חלופיים לעמדת חניה, יכול שיהיו בצבעים לפי הנחיות ACI לעניין ”Recommended colours“ ולעניין ”Alternative aircraft stand taxilane“.
{{ח:תת|(ד)}} סימוני קווי בטיחות לרחבה {{מוקטן|(apron safety lines)}} יהיו לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בצבע לבן – לגבי סימונים שעניינם אסדרת תנועה וחניה של כלי רכב ברחבה;
{{ח:תתת|(2)}} בצבע אדום – לגבי סימונים שעניינם ציון סכנה או קביעת גבול שאין לחצותו.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי נדרש להבליט סימון על רקע צבע המיסעה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן, תיעשה ההבלטה לפי המפורט להלן ולפי הנחיות ACI לעניין ”recommended colours“:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי סימון בצבע לבן או בצבע צהוב – יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע שחור;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי סימון בצבע אדום – יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע לבן.
{{ח:תת|(ו)}} סימונים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} יהיו בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“;
{{ח:תתת|(2)}} יהיו בסוג צבע שימזער את הפגיעה בתכונות החיכוך של המשטח.
{{ח:תת|(ז)}} בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה, סימונים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} יכילו חומרים מחזירי אור, שנועדו להגדיל את נראותם.

{{ח:סעיף|38|הגדרת כינוי מסלול ושרטוטו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הגדיר ושרטט, לגבי כל מסלול, בכל קצה שלו, את כינוי המסלול {{מוקטן|(runway designation)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כינוי המסלול יורכב ממספר דו־ספרתי, ולגבי מספר מסלולים מקבילים – ממספר דו־ספרתי בצירוף אות לועזית, שיוגדרו לפי נספח 14 לעניין ”Runway designation marking“;
{{ח:תתת|(2)}} כינוי מסלול ישורטט במיקום לפי איור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, לפי מאפייני המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} המספר והאות הלועזית המרכיבים את כינוי המסלול יהיו בצורה וביחס לפי איור ”Form and proportions of numbers and letters for runway designation markings“ בנספח 14, ובממדים שלא פוחתים מאלה המפורטים שם, אלא אם כן כינוי המסלול משולב בסימון מפתן המסלול, לפי איור משנה ”C – optional pattern“ באיור האמור, שאז יגדיל בעל הרישיון את ממדיהם, באופן יחסי, כדי למלא בצורה מתאימה את הרווחים בין הקווים המסמנים את מפתן המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} אם מפתן המסלול מוזז והמנהל הורה לבעל הרישיון מטעמים של בטיחות הטיסה כי עליו לעשות כך, יציין בעל הרישיון את כינוי המסלול שבתחילת המסלול, גם על גבי שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} שהוא שלט מיקום {{מוקטן|(location)}}, אחד לפחות, שימוקם כך שטייס המיושר על המסלול יראה אותו, לשם הנחיית כלי טיס ממריא.

{{ח:סעיף|39|סימון ציר מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, על כל מסלול סלול, סימון ציר מסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון ציר המסלול {{מוקטן|(runway centre line marking)}} ימוקם לאורך ציר המסלול, בין כינויי המסלול משני קצותיו, לפי איור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, אלא אם כן המסלול מצטלב עם מסלול אחר, שאז תחול לגבי סימון ציר המסלול באזור ההצטלבות {{ח:פנימי|סעיף 45|תקנה 45}};
{{ח:תת|(2)}} סימון ציר מסלול יהיה בצורה של פסים, המרווחים זה מזה בצורה אחידה, באופן הזה:
{{ח:תתת|(א)}} אורכם של פס ושל המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו גם יחד, לא יפחת מ־50 מטרים ולא יעלה על 75 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} אורכו של כל פס יהיה שווה, לכל הפחות, לאורכו של המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו או ל־30 מטרים, לפי הגדול שבהם;
{{ח:תת|(3)}} רוחב פס לא יפחת מהמידות האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 0.90 מטר – במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III;
{{ח:תתת|(ב)}} 0.45 מטר – במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I;
{{ח:תתת|(ג)}} 0.30 מטר – במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 ובמסלול לא־ממוכשר.

{{ח:סעיף|40|סימון מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold marking)}} על כל מסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון מפתן מסלול יחל 6 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} סימון מפתן מסלול יורכב מדפוס של פסים אורכיים, בעלי ממדים אחידים, הממוקמים, לרוחב המסלול, בצורה סימטרית לעומת ציר המסלול, לפי איורי המשנה ”A – general and all precision approach runways“ או ”B – parallel runways“, לפי העניין, באיור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(3)}} סימון מפתן מסלול יהיה כך שאורכו של כל פס יהיה 30 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.80 מטרים בקירוב, כשהרווח בין פס אחד לאחר יהיה 1.80 מטרים בקירוב; ואולם לגבי שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול – הרווח ביניהם יהיה מכפלת הרווח האמור;
{{ח:תתת|(4)}} סימון מפתן מסלול יכלול מספר פסים אורכיים לפי רוחב המסלול, ולפי טבלה זו:
{{ח:תתת}} &lt;table width=&quot;80%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;ספרור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רוחב המסלול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר הפסים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחות מ־23 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23 מטרים או יותר ופחות מ־30 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 מטרים או יותר ופחות מ־45 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45 מטרים או יותר ופחות מ־60 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 מטרים ויותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ומסלול לא־ממוכשר, שרוחבם הוא 45 מטרים או יותר – על אף האמור בפסקאות (2), (3) סיפה ו־(4), דפוס הפסים האורכיים יכול שיהיה לפי איור המשנה ”C – optional pattern“ באיור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, ובלבד שיהיו 3 פסים לפחות מכל צד של סימון כינוי המסלול, ושהרווח בין שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול יהיה 22.50 מטרים;
{{ח:תתת|(6)}} הפסים ישתרעו לרוחב המסלול, משני צידי ציר המסלול, עד למרחק הקצר מבין שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 3 מטרים מכל צד מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} 27 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
{{ח:תתת|(7)}} הסימון יכלול גם פס רוחבי {{מוקטן|(transverse stripe)}}, שישורטט לרוחב המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול, ברוחב שלא יפחת מ־1.80 מטרים, לפי איור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מפתן מסלול“ – לרבות מפתן מסלול מוזז באופן קבוע.

{{ח:סעיף|41|סימון מפתן מסלול מוזז}}
{{ח:ת}} אם מפתן המסלול מוזז, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם הוא מוזז באופן קבוע, בעל הרישיון יעשה את אלה, הכול לפי איור המשנה ”B – temporarily or permanently displaced threshold“ באיור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14:
{{ח:תתת|(א)}} ישרטט את מפתן המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|תקנה 40}};
{{ח:תתת|(ב)}} ישרטט חיצים לאורך ציר המסלול בחלק המסלול שלפני מפתן המסלול המוזז;
{{ח:תת|(2)}} אם הוא מוזז באופן זמני, בעל הרישיון יעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} יפעל לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(ב)}} ישרטט את הפס הרוחבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנה 40(א)(7)}} ואת סימון מפתן המסלול, לפי איור המשנה ”A – temporarily displaced threshold“ באיור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14;
{{ח:תת|(3)}} יסתיר את כל הסימונים שלפני מפתן המסלול המוזז, למעט סימון ציר המסלול, שהפסים הצבועים שלו יומרו לחיצים, לפי איור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|42|סימון צידי מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול {{מוקטן|(runway side stripe)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאורך מסלול סלול אם הניגודיות שבין צידי המסלול לבין שוליו או לבין סביבתו אינה מספקת;
{{ח:תתת|(2)}} לאורכו של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון צידי מסלול יורכב משני פסים, אחד בכל צד של המסלול לאורכו, כך שצידו החיצון של כל פס, לעומת ציר המסלול, יחפוף את צד המסלול, זולת אם רוחב המסלול גדול מ־60 מטרים, שאז כל פס ימוקם במרחק של 30 מטרים מציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} אם קיים משטח פנייה למסלול, יימשך סימון צידי המסלול לאורך המסלול גם ביציאה למשטח הפנייה האמור וגם בכניסה ממנו חזרה למסלול;
{{ח:תתת|(3)}} רוחבו של כל פס בסימון צידי מסלול לא יפחת מהמידות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 0.90 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו 30 מטרים או יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} 0.45 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו קטן מ־30 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”צד מסלול“ {{מוקטן|(runway edge)}} – החלק המרוחק ביותר של המסלול, לרוחבו, מציר המסלול.

{{ח:סעיף|43|קביעת נקודת מיכוון וסימונה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר וישרטט נקודת מיכוון {{מוקטן|(aiming point)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובכל מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 – אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי הדבר נדרש לשם שיפור דיוק הגישה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון נקודת מיכוון לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון נקודת המיכוון על המסלול יתחיל במקומות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול המצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(visual approach slope indicator systems{{ח:הערה|)}}}} מסוג PAPI או APAPI{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} – בנקודה על המסלול שאליה מתכנס מישור הגישה החזותי {{מוקטן|(visual approach slope)}} הנקוב לאותו מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שאינו מצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה – במרחק ממפתן המסלול לפי נספח 14 לעניין ”Location and dimensions of aiming point marking“ לגבי ”Distance from threshold to beginning of marking“, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
{{ח:תתת|(2)}} סימון נקודת המיכוון יורכב משני פסים, שאורך ורוחב כל פס והמרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים יהיו לפי נספח 14 לעניין ”Location and dimensions of aiming point marking“, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), סומן במסלול סימון אזור נגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}}, יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים כאמור שווה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון אזור הנגיעה.

{{ח:סעיף|44|הגדרת אזור הנגיעה וסימונו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר ויסמן את אזור הנגיעה {{מוקטן|(touchdown zone)}} בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 או בכל מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – אם נוכח בעל הרישיון כי סימון אזור הנגיעה נדרש לשם הבלטת אזור הנגיעה לצורך דיוק הגישה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט את סימון אזור הנגיעה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון אזור הנגיעה יורכב מזוגות של סימונים מלבניים, ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; מספר זוגות הסימונים המלבניים לאורך ציר המסלול יהיה לפי מרחק הנחיתה הזמין, או, אם סימון אזור הנגיעה נדרש לגבי שני כיווני הגישה למסלול – לפי המרחק בין מפתני המסלול, לפי נספח 14 לעניין ”Touchdown zone marking“ לגבי ”Location and characteristics“;
{{ח:תתת|(2)}} סימון אזור הנגיעה ישורטט לפי איורי המשנה ”A – basic pattern“ או ”B – with distance coding“ באיור ”Aiming point and touchdown zone markings“ בנספח 14, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין או למרחק בין מפתני מסלול, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי ”basic pattern“ – אורכו של כל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ־22.50 מטרים ורוחבו לא יפחת מ־3 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי ”with distance coding“ – אורך כל רצועה בכל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ־22.50 מטרים, רוחבה לא יפחת מ־1.80 מטרים והמרווח בין שני פסים סמוכים בסימון לא יפחת מ־1.50 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול יהיה לפי הטבלה שעניינה ”Location and dimensions of aiming point marking“ לנספח 14, לעניין ”lateral spacing between inner sides of stripes“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), נקבעה נקודת מיכוון למסלול – יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול שווה לזה של המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון נקודת המיכוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|תקנה 43}};
{{ח:תתתת|(ה)}} המרחק האורכי בין תחילת סימון מלבני אחד לאחר לאורך ציר המסלול יהיה 150 מטרים, ממפתן המסלול, ואולם סימון מלבני כאמור, שאמור להיות ממוקם במרחק של עד 50 מטרים מסימון נקודת המיכוון – לא ישורטט;
{{ח:תתת|(3)}} למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2 – יורכב, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), מזוג של סימונים מלבניים ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול, שיהיה במרחק של 150 מטרים מתחילת סימון נקודת המיכוון לכיוון המסלול, ותקנת משנה (ב)(2) תחול בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|45|סימון באזור הצטלבות}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט את סימוני המסלולים בהצטלבות בין שני מסלולים או יותר לפי חשיבותם ולפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} חשיבות מסלולים בהצטלבות, תהיה לפי הדירוג הזה: מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אחריו מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ואחריו מסלול לא־ממוכשר;
{{ח:תת|(2)}} סימוני המסלול החשוב ביותר יהיו רציפים וסימוני שאר המסלולים לא יסומנו באזור ההצטלבות, ואולם סימוני צידי המסלול {{מוקטן|(runway side stripe marking)}} של המסלול החשוב ביותר יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מסלולים בעלי אותה חשיבות לפי פסקה (1) – יגדיר בעל הרישיון את המסלול החשוב ביותר מביניהם, ופסקה (2) תחול בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(4)}} בהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, סימוני המסלול יהיו רציפים, וסימוני מסלול ההסעה לא יסומנו באזור ההצטלבות; סימוני צידי המסלול יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות.

{{ח:סעיף|46|סימון ציר מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line marking)}} על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה סלול;
{{ח:תתת|(2)}} על נתיב הסעה ברחבה, כך שיספק הנחיה מתמשכת בעת תנועה בין ציר המסלול לבין עמדות החניה שברחבה;
{{ח:תתת|(3)}} על מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אם ציר מסלול ההסעה אינו חופף את ציר המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה במקומות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקטע ישר של מסלול ההסעה – לאורך ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(2)}} במקטע מעוקל של מסלול ההסעה – לאורך המקטע, בהמשך לסימון ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אליו, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול;
{{ח:תתת|(3)}} אם סימון ציר מסלול ההסעה קבוע על המסלול, כאמור בתקנת משנה (א)(3) – לאורך ציר מסלול ההסעה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהצטלבות של מסלול הסעה עם מסלול, אם מסלול ההסעה משמש לפינוי המסלול, סימון ציר מסלול ההסעה יהיה לפי הוראות אלה, והכול לפי איור ”Taxiway markings“ בנספח 14:
{{ח:תתתת|(א)}} סימון ציר מסלול ההסעה יתעקל לכיוון סימון ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} סימון ציר מסלול ההסעה יתמשך במקביל לסימון ציר המסלול, מעבר לנקודת ההשקה לציר המסלול –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – למרחק שלא יפחת מ־30 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סימון ציר מסלול הסעה יהיה ברוחב של 0.15 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} סימון ציר מסלול הסעה ישתרע ברציפות לאורך ציר מסלול ההסעה, למעט במקרים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בתקנה 45(4)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הוא חוצה סימון עמדת המתנה למסלול או סימון עמדת המתנת ביניים, שאז סימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון העמדות כאמור, ויתחדש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
{{ח:תתת|(4)}} בסמוך לעמדת המתנה למסלול, במטרה להדגיש את הקרבה אליה, ישורטט סימון ציר מסלול הסעה מודגש {{מוקטן|(enhanced taxiway centre line marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ישתרע ממרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת המתנה למסלול, לכיוון התנועה מהמסלול ואילך למרחק של 47 מטרים לכל היותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא יהיה בממדים לפי איור המשנה ”dimensions“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתת|(ג)}} בלי לגרוע מפסקאות משנה (א) ו־(ב) –
{{ח:תתתתת|(1)}} על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה סימון עמדת המתנה אחר הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יופסק במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון עמדת ההמתנה האחרת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא יחודש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} הוא יימשך, מנקודת חידוש הסימון כאמור בפסקה (2), לאורך שלא יפחת מ־3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה ”second hold position“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(2)}} על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה מסלול הסעה הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יופסק במרחק של 1.50 מטרים לפני נקודת החיתוך של צירי מסלולי ההסעה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא יחודש במרחק של 1.50 מטרים לאחריה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} הוא יימשך לאורך שלא יפחת מ־3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה ”intersecting Taxiway“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(3)}} אם מספר מסלולי הסעה מצטלבים בעמדת המתנה למסלול או לפניה – סימון ציר מסלול ההסעה המודגש יימשך לאורך שלא יפחת מ־47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לגבי כל אחד ממסלולי ההסעה המצטלבים;
{{ח:תתתתת|(4)}} אם המרחק בין סימוני שתי עמדות המתנה למסלול, הנמצאות זו מול זו, קטן מ־94 מטרים, יסומן ציר מסלול הסעה מודגש לכל אורך המרחק האמור, לפי איור משנה ”between two holding positions“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|47|סימון צד מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט בגבול שבין משטח שאינו מיועד לשאת עומס {{מוקטן|(non-load-bearing surface)}} לבין משטח המיועד לשאת עומס {{מוקטן|(load-bearing surface)}}, סימון צד מסלול הסעה {{מוקטן|(taxi side stripe marking)}}, לפי הוראות אלה, אם נוכח לדעת כי לא ניתן להבחין ביניהם בקלות או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
{{ח:תתת|(1)}} סימון צד מסלול הסעה ישורטט לאורך קצה המשטח המיועד לשאת עומס, וקצהו החיצוני יחפוף את קצה המשטח האמור;
{{ח:תתת|(2)}} סימון צד מסלול הסעה יורכב מצמד קווים מקבילים, רציפים, ברוחב של 0.15 מטרים האחד ובמרחק של 0.15 מטרים זה מזה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח המנהל לדעת כי קיים חשש לבלבול בין סימון צד מסלול הסעה לבין סימון ציר מסלול ההסעה, לרבות בהצטלבות מסלולי הסעה או בעיקול במסלול הסעה, ובמקום שבו עלול להיווצר ספק בדבר מיקומו של כלי הטיס לעומת סימון צד מסלול ההסעה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון כי לסימון צד מסלול ההסעה לפי תקנת משנה (א) יתווספו פסים רוחביים {{מוקטן|(additional transverse stripes)}} לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט פסים רוחביים כפי שהורה לו המנהל לפי תקנת משנה (ב), לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם יהיו על גבי המשטח שאינו מיועד לשאת עומס;
{{ח:תתת|(2)}} הם יהיו בניצב לסימון צד המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} השרטוט יהיה כך שהמרחק בין פס לפס לא יעלה על האורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 15 מטרים לאורכו של עיקול במסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} 30 מטרים לאורכו של מקטע ישר במסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(4)}} בכל פס מתקיימים גם אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ברוחב של 0.90 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא באורך של 7.50 מטרים, אלא אם כן הורה המנהל לבעל הרישיון אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”משטח שאינו מיועד לשאת עומס“ – משטח בשדה התעופה, לרבות שולי מסלול הסעה, שולי משטח פנייה או חלק ממפרץ המתנה או מרחבה, שאינו מיועד לשאת עומס וששימוש בו בידי כלי טיס עלול לגרום נזק לכלי הטיס.

{{ח:סעיף|48|סימון משטח פנייה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, במשטח פנייה, סימון משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון משטח פנייה יימשך במקביל לסימון ציר המסלול, לפני נקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול באורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – למרחק שלא יפחת מ־30 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} סימון משטח פנייה יתעקל, בנקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול, ויימשך לאורך ציר משטח הפנייה;
{{ח:תת|(3)}} סימון משטח פנייה יהיה קו רציף ברוחב של 0.15 מטרים לפחות.

{{ח:סעיף|49|סימון עמדת המתנה למסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב מסלול ההסעה שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תת|(2)}} אם המסלול הוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי – סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב המסלול שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תת|(3)}} הוא יהיה בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איור ”Runway-holding position markings“ בנספח 14;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שמקוימות לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, סימון עמדת ההמתנה למסלול הקרובה ביותר למסלול יהיה בדפוס A2, וסימון עמדות ההמתנה למסלול הרחוקות יותר מהמסלול יהיה בדפוס B2 לפי איור ”Runway-holding position markings“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|50|סימון עמדת המתנת ביניים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנת ביניים, סימון עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position marking)}}; סימון עמדת הביניים יהיה לפי איור ”Taxiway markings“ בנספח 14, לגבי ”Intermediate holding position marking“.

{{ח:סעיף|51|סימון עמדת בדיקת VOR}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת בדיקת VOR, סימון עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון עמדת בדיקת VOR יורכב ממעגל בצבע לבן בקוטר של 6 מטרים, שרוחב הקו המסמן אותו יהיה 0.15 מטרים, לפי איור משנה ”without direction line“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint marking“ בנספח 14;
{{ח:תת|(2)}} סימון עמדת בדיקת VOR ימורכז בנקודה שבה על כלי טיס לעמוד כדי לקלוט באופן מדויק את אות ה־VOR המפורסם לצורך הבדיקה;
{{ח:תת|(3)}} אם נדרש כי, לצורך בדיקת ה־VOR, כלי הטיס יתיישר בכיוון מסוים, סימון עמדת בדיקת VOR יכלול גם קו בצבע לבן בכיוון האמור, לפי איור משנה ”with direction line“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint marking“ בנספח 14, שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא עובר דרך מרכז המעגל כאמור בתקנת משנה (ג);
{{ח:תתת|(ב)}} הוא נמשך למרחק של 6 מטרים מחוץ למעגל;
{{ח:תתת|(ג)}} בסופו מסומן ראש־חץ;
{{ח:תתת|(ד)}} הוא ברוחב של 0.15 מטרים.

{{ח:סעיף|52|קביעת כינוי רחבה וכינוי עמדת חניה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר לכל רחבה כינוי רחבה, ולכל עמדת חניה כינוי עמדת חניה שיורכבו מאות לועזית, אחת או יותר, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר; כינוי רחבה או כינוי עמדת חניה כאמור לא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה, לכינוי רחבה אחרת או לכינוי עמדת חניה אחרת.

{{ח:סעיף|53|סימוני עמדת חניה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת חניה, סימוני עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand markings)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימוני עמדת חניה ישורטטו כך שבהנחה שגלגל האף של כלי טיס נע על גבי הסימונים האמורים, מתקיימים בכל עת המרחקים המזעריים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}};
{{ח:תת|(2)}} סימוני עמדת חניה יכללו, לפי אופן השימוש בה, את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} קו כניסה לעמדת חניה {{מוקטן|(lead-in line)}}, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”stand lead-in line, taxiway and taxilane centre line“ או הנחיות ACI לעניין ”stand lead-in lines for multiple aircraft type parking stands“, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} אם קו כניסה לעמדת חניה משמש לתנועה חד־כיוונית – הוא כולל חיצים בכיוון התנועה, שיהיו בצבעים, בממדים ובצורה לפי הנחיות ACI לעניין ”one way arrow“;
{{ח:תתת|(ב)}} קו יציאה מעמדת חניה {{מוקטן|(lead-out line)}}, שתחול לגביו פסקת משנה (א)(1), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(ג)}} סמן תחילת פנייה {{מוקטן|(turn bar)}}, בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”power out, turn bar and alignment line“;
{{ח:תתת|(ד)}} קו התיישרות {{מוקטן|(alignment line)}}, שתפקידו להנחות את הטייס בעת ביצוע השלב הסופי של תמרון החניה, שימוקם בהמשכו של קו הכניסה לעמדת החניה ויהיה בצבעים ובממדים כאמור בפסקת משנה (א)(1);
{{ח:תתת|(ה)}} קו עצירה {{מוקטן|(stop line)}}, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”basic aircraft stop line“, הנחיות ACI לעניין ”multiple aircraft stop line“, הנחיות ACI לעניין ”basic marshaller and towing stop line“ או הנחיות ACI לעניין ”multiple marshaller and towing stop line“, והכול לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} בעמדת חניה שבה סומן יותר מקו עצירה אחד, לגבי כל קו עצירה – הוא כולל גם סימון שבו יצוין טיפוס כלי הטיס שאותו נועד קו העצירה לשמש; ציון טיפוס כלי הטיס יוגדר לפי מסמך 8643, וסימונו יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI המפורטות בפסקת משנה (ה)(1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(ו)}} סימון הכוונה לעמדת חניה, או למספר עמדות חניה, הכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI, לעניין ”direction to parking stand“ או הנחיות ACI לעניין ”direction to an area of parking stands“, לפי העניין; לסימון הכוונה לעמדת חניה החופפת עמדת חניה אחרת יתווסף ציון טיפוס כלי הטיס, שיוגדר לפי מסמך 8643;
{{ח:תתת|(ז)}} סימון מיקום עמדת חניה, שכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”stand identification on parking stand“;
{{ח:תתת|(ח)}} סימון מוטת כנף מרבית לשימוש בנתיב הסעה לעמדת חניה, בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”maximum wingspan marking“.

{{ח:סעיף|54|שרטוט קווי בטיחות לרחבה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט ברחבה, לפי אופן השימוש בה, קווי בטיחות לרחבה מהסוגים האלה, שיהיו בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} קו גבול אחריות – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”boundary of responsibility line“;
{{ח:תתת|(2)}} קו בטיחות בעמדת חניה – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”stand safety line“;
{{ח:תתת|(3)}} קו המתחם אזור מוגבל – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”stand-by areas – restricted for aircraft manoeuvres“‏, ”stand-by areas – height restricted“ או ”stand dividing line“, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} קו המתחם אזור חניית ציוד – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”equipment parking area“;
{{ח:תתת|(5)}} קו המתחם אזור אסור לחניה – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”no parking area“, או הנחיות ACI לעניין ”air bridge wheel position“, לפי העניין;
{{ח:תתת|(6)}} קו המתחם פתח שירות תת־קרקעי – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”underground services including fuel hydrant markings“;
{{ח:תתת|(7)}} סימון צידי דרך לכלי רכב – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”service road“;
{{ח:תתת|(8)}} קו גבול לתנועת כלי רכב – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”vehicle limit line“.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א)(7) ו־(8) תחול גם על דרך לכלי רכב מחוץ לרחבה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימון צידי דרך לכלי רכב“ – קווים המתחמים דרך לכלי רכב משני צידיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו בטיחות בעמדת חניה“ – קו סביב עמדת החניה, המתחם אזור, שצריך להיות נקי מאנשים, כלי רכב וציוד אם כלי טיס מסיע בכוחות עצמו או נגרר לעמדת החניה, או אם מנועיו פועלים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו גבול אחריות“ – קו המפריד בין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של בעל הרישיון לבין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של מגדל הפיקוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו גבול לתנועת כלי רכב“ – קו שאותו אסור לכלי רכב לחצות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור אסור לחניה“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו אין למקם כלי רכב וציוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור חניית ציוד“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו ניתן למקם באופן חופשי כלי רכב וציוד כך שיישמר המרחק המזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור מוגבל“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה, המצוי במרחק בטוח מכלי טיס המסיע בכוחות עצמו לעמדה, ושאין מניעה שיהיו בו אנשים, כלי רכב וציוד בשעה שכלי טיס אינו מסיע מעמדת החניה החוצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם פתח שירות תת־קרקעי“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שהוא פתח של מיתקן שירות תת־קרקעי.

{{ח:סעיף|55|סימוני דרך לכלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54(ב)}}, בעל רישיון ישרטט על דרך לכלי רכב, תמרורי סימון על פני הדרך שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב לרוחב הדרך בעמדת ההמתנה, לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}} לגבי קו עצירה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון ישרטט סימון צידי דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע לבן וברוחב שלא יפחת מ־0.10 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי דרך לכלי רכב החוצה מסלול הסעה – סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”taxiway and taxilane crossing“.

{{ח:סעיף|56|סימון הנחיה מחייב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}}, נוסף על שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}}, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול ההסעה – אם רוחבו עולה על 60 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} על משטח אזור התנועה – במקום שבו הורה המנהל לבעל הרישיון, אם הדבר נדרש מטעמי בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר המנהל לבעל רישיון כי הצבת שלט הנחיה מחייב אינה אפשרית, ישרטט בעל הרישיון סימון הנחיה מחייב מתאים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־9 מטרים, הסימון יהיה –
{{ח:תתתת|(א)}} לפי איור משנה ”A – taxiway for aeroplanes with OMGWS up to but not including 9 m“ באיור ”Mandatory instruction marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתת|(ב)}} במרחק שלא יפחת ממטר אחד מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
{{ח:תתתת|(ג)}} כך שמרכזו על ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כך שסימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק שלא יפחת ממטר אחד ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, ישורטטו שני סימוני הנחיה מחייבים, שיהיו –
{{ח:תתתת|(א)}} לפי איור משנה ”B – taxiway for aeroplanes with OMGWS from 9 m up to but not including 15 m“ באיור ”Mandatory instruction marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתת|(ב)}} משני צידי סימון ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} במרחק שלא יפחת ממטר אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
{{ח:תתתתת|(2)}} מסימון ציר מסלול ההסעה, לרוחב מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37(ב)}}, סימון ההנחיה המחייב יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום, ויהיה זהה לזה שעל גבי שלט ההנחיה המחייב המתאים, למעט אם מדובר בסימון הנחיה מחייב שעניינו איסור כניסה {{מוקטן|(no entry)}}, שאז הוא יורכב מכיתוב שתוכנו ”NO ENTRY“;
{{ח:תתת|(4)}} הרקע של סימון ההנחיה המחייב יהיה בצורת מלבן, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו;
{{ח:תתת|(5)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין סימון ההנחיה המחייב לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול סימון ההנחיה המחייב מסגרת מתאימה ליצירת הניגודיות, בצבע שחור או בצבע לבן, בהתחשב בצבע המשטח כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} כל תו בכיתוב לפי תקנה זו יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3 ובאורך לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־6 מטרים.
{{ח:תת|(ד)}} שורטטה עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}} על גבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 60 מטרים, ישרטט בעל הרישיון, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), סימון הנחיה מחייב שיורכב מכיתוב שתוכנו ”CAT II“‏, ”CAT III“ או ”CAT II/III“, לפי סוג הגישה למסלול שאותו משרתת עמדת ההמתנה, שיחולו עליו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון ההנחיה המחייב ישורטט במרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
{{ח:תתת|(2)}} שרטוט סימון ההנחיה המחייב יחל ממרחק של 0.90 מטרים מצד מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, לאורכו של סימון עמדת ההמתנה;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 90 מטרים – סימון ההנחיה המחייב ישורטט מספר פעמים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, ובמרווחים שלא עולים על 45 מטרים בין סימון לסימון;
{{ח:תתת|(4)}} כל תו בכיתוב האמור יהיה באורך שלא יפחת מ־1.80 מטרים, בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
{{ח:תתת|(5)}} תחול עליו גם תקנת משנה (ג)(3), (4) ו־(5).
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון לא ישרטט סימון הנחיה מחייב על גבי מסלול, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.

{{ח:סעיף|57|סימון מידע}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע {{מוקטן|(information marking)}}, נוסף על שלט מידע {{מוקטן|(Information sign)}}, במקום שבו נוכח לדעת כי הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הצבת שלט מידע אינה אפשרית או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט בעל הרישיון סימון מידע מתאים על משטח אזור התנועה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע לרוחב משטח אזור התנועה, וימקמו כך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי הטיס שאותו נועדו מסלול ההסעה או הרחבה לשמש.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37(ב)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע צהוב על רקע שחור, אם הוא בא במקום שלט שעניינו מיקום {{מוקטן|(location)}} או נוסף עליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב, אם הוא בא במקום שלט שעניינו הכוונה {{מוקטן|(direction)}} או נוסף עליו;
{{ח:תתת|(2)}} כל תו בכיתוב המרכיב את סימון המידע יהיה –
{{ח:תתתת|(א)}} באורך 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, אלא אם כן אישר לו המנהל אורך אחר, לאחר שנוכח לדעת כי הדבר נדרש בשל מגבלות מקום, ובלבד שזה לא יפחת מ־2 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} באורך 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
{{ח:תתת|(3)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין הרקע של סימון המידע לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול בסימון המידע מסגרת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע צהוב – מסגרת בצבע שחור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע שחור – מסגרת בצבע צהוב.

{{ח:סעיף|58|סימוני מסלול סגור}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט, על מסלול או קטע של מסלול סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway marking)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימוני מסלול סגור ישורטטו בתחילתו ובסופו של המסלול או של קטע המסלול הסגור, וכן לאורכו של המסלול או קטע המסלול הסגור כך שהמרחק בין הסימונים לא יעלה על 300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סימוני מסלול סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה ”closed runway marking“ באיור ”Closed runway and taxiway markings“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט, על מסלול או קטע של מסלול שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת המסלול או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|59|סימוני מסלול הסעה סגור}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט, על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול הסעה סגור {{מוקטן|(closed taxiway marking)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימוני מסלול הסעה סגור יסומנו בתחילתו ובסופו של מסלול ההסעה או של קטע מסלול ההסעה הסגור, לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} סימוני מסלול הסעה סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה ”closed taxiway marking“ באיור ”Closed runway and taxiway markings“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול הסעה סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת מסלול ההסעה או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|60|הסתרת סימונים ותאורות במסלול סגור או במסלול הסעה סגור}}
{{ח:תת|(א)}} נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם לצמיתות, יסתיר בעל הרישיון את סימוני המסלול, סימוני מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם, לא יפעיל בעל הרישיון את מערכת תאורות הגישה, תאורות המסלול, תאורות מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין, אלא לצורך תחזוקתם או לצורך מבצעי אחר.

{{ח:סעיף|61|סימוני טרום מפתן מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, על משטח סלול שלפני מפתן מסלול, שאורכו עולה על 60 מטרים ושאינו מתאים לשימוש כלי טיס, סימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימוני טרום מפתן סלול ישתרעו לכל אורכו של המשטח הסלול כאמור;
{{ח:תת|(2)}} סימוני טרום מפתן מסלול יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור ”Pre-threshold marking“ בנספח 14.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שלטים}}

{{ח:סעיף|62|הצבת שלטים}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו שלטים {{מוקטן|(signs)}} לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|63|מאפיינים כלליים של שלט}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון שלט לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}} אלא אם כן מתקיימות בשלט הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תת|(2)}} גובהו מעל פני הקרקע {{מוקטן|(installed height)}} מאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס, ובכל מקרה לא עולה על הגובה המפורט בעמודה ”installed (max)“ שבטבלה שעניינה ”Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs“ לנספח 14, למעט לגבי שלט מרחק נותר להמראה או לנחיתה;
{{ח:תת|(3)}} הוא ממוקם במרחק מזערי מחלקו הסלול של מסלול או של מסלול הסעה, כמפורט בטבלה שעניינה ”Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs“ לנספח 14, לפי העניין;
{{ח:תת|(4)}} לגבי שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} או שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} – הוא מלבני, כשצלעו הארוכה אופקית;
{{ח:תת|(5)}} לא נעשה בו שימוש בצבע האדום, אלא על גבי שלט הנחיה מחייב;
{{ח:תת|(6)}} הכיתוב על גביו הוא לפי המאפיינים לעניין זה שבתוספת מספר 4;
{{ח:תת|(7)}} הוא בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“;
{{ח:תת|(8)}} אם הוא מיועד לשימוש על מסלול שמתקיים בו אחד מאלה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה:
{{ח:תתת|(א)}} ערך הראות על מסלול המזערי שהוגדר כתנאי להפעלתו, קטן מ־800 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא מסלול ממוכשר, המופעל בלילה;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, המופעל בלילה;
{{ח:תת|(9)}} אם הוא מיועד לשימוש על מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, המופעל בלילה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה או שהוא משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}.

{{ח:סעיף|64|שלט בעל תוכן משתנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב שלט בעל תוכן משתנה {{מוקטן|(variable message sign)}} אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המידע המוצג בשלט תקף רק במהלך פרקי זמן מוגדרים;
{{ח:תתת|(2)}} קיים צורך בהצגת תכנים שונים לחלופין.
{{ח:תת|(ב)}} תצוגת שלט בעל תוכן משתנה שאינו בשימוש או שאירעה בו תקלה, תהיה ריקה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשה בעל רישיון שימוש בשלט בעל תוכן משתנה אלא אם כן פרק הזמן לשינוי התוכן על גבי השלט קצר ככל האפשר, ואינו עולה על 5 שניות.

{{ח:סעיף|65|מאפיינים כלליים של שלט הנחיה מחייב}}
{{ח:תת|(א)}} שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי, בשל גורמים סביבתיים או אחרים, נדרש להדגיש את הניגודיות בין הכיתוב על גבי השלט לבין הרקע שלו, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יוסיף, סביב הקצוות החיצוניים של התווים, קו מיתאר בצבע שחור בעובי, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 10 מילימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 20 מילימטרים.

{{ח:סעיף|66|שלט כינוי מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט כינוי מסלול {{מוקטן|(runway designation sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט כינוי מסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס A2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(3)}};
{{ח:תת|(2)}} שלט כינוי מסלול ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט כינוי מסלול יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, כך שהוא מציג את כינוים מנקודת מבטו של הממתין בעמדת ההמתנה, לפי איורי משנה ”runway designation of a runway extremity“ או ”runway designation of both extremities of a runway“ באיור ”Mandatory instruction signs“, לפי העניין, ולפי איור בנספח 14.

{{ח:סעיף|67|שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III‏ {{מוקטן|(category I, II or III holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}};
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול, לכיוון המסלול;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, בתוספת הכיתוב CAT I‏, CAT II‏, CAT III‏, CAT II/III, או CAT I/II/III, לפי העניין, לפי איורי משנה ”category I hold position“‏, ”category II hold position‏“, ”category III hold position‏“, ”category II and III hold position“ או ”category I, II and III hold position“, לפי העניין, באיור ”Mandatory instruction signs“, ולפי איור ”Examples of sign positions at taxiway/runway intersections“ לנספח 14.

{{ח:סעיף|68|שלט עמדת המתנה למסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway-holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה למסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה למסלול ימוקם מכל צד של עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול לתוך האזור החודר למישורי הגבלת המכשולים או לתוך אזור חיוני ILS או אזור רגיש ILS, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה למסלול יורכב מכינוי מסלול ההסעה שעליו מקוימת עמדת ההמתנה, בתוספת מספר ייחודי לאותה עמדת המתנה, לפי איור משנה ”runway-holding position“ באיור ”Mandatory instruction signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|69|שלט אין כניסה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט אין כניסה {{מוקטן|(NO ENTRY sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט אין כניסה יוצב בכניסה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
{{ח:תת|(2)}} שלט אין כניסה ימוקם מכל צד של מסלול ההסעה, כשפניו לכיוון התנועה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
{{ח:תת|(3)}} האיור על פני שלט אין כניסה יהיה לפי איור משנה ”NO ENTRY“ באיור ”Mandatory instruction signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|70|שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road-holding position sign)}} בעמדת המתנה על דרך לכלי רכב שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב ימוקם בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק של 1.50 מטרים מצד הדרך;
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב יהיה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}}, לגבי ההוראות שעניינן ”עצור! תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה“ ויכלול גם, אם בעל הרישיון נוכח לדעת כי הדבר נדרש להבטחת בטיחות התנועה מעמדת ההמתנה, את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} כיתוב, בשפה העברית, האוסר המשך תנועה בלא מירשה ממגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(ב)}} שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}};
{{ח:תת|(3)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב המיועד לשימוש בלילה יואר או יהיה משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63|ותקנה 63(8) ו־(9)}} לא תחול לגבי שלט כאמור.

{{ח:סעיף|71|מאפיינים כלליים של שלט מידע}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות באמצעות שלט, מיקום מסוים או למסור מידע לגבי ניתוב התנועה או שהמנהל הורה לו לעשות כך, יציב שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מידע ימוקם ככל האפשר, בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
{{ח:תת|(2)}} שלט מידע שאינו שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}}, יורכב מכיתוב של תווים בצבע שחור על רקע צהוב;
{{ח:תת|(3)}} שלט מידע שהוא שלט מיקום יורכב מכיתוב של תווים בצבע צהוב על רקע שחור, ואם לא נלווה אליו כל שלט אחר – גם ממסגרת בצבע צהוב, לפי איור משנה ”location“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תת|(4)}} לא יוצב שלט מידע שאינו שלט מיקום בצד שלט הנחיה מחייב;
{{ח:תת|(5)}} שלט מידע בהצטלבות מסלולי הסעה, ימוקם לפני ההצטלבות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אם קיים סימון עמדת המתנת ביניים – בקו אחד עם סימון עמדת המתנת הביניים;
{{ח:תתת|(ב)}} אם לא קיים סימון עמדת המתנת ביניים – במרחק מציר מסלול ההסעה החוצה שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 60 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתתת|(2)}} 40 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.

{{ח:סעיף|72|שלט פינוי מסלול}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות יציאה ממסלול למסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט פינוי מסלול {{מוקטן|(runway exit sign)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא ימוקם באותו צד של המסלול שאליו פונה היציאה מהמסלול, {{ח:פנימי|סעיף 71|ותקנה 71(1)}} לא תחול לגבי שלט כאמור;
{{ח:תת|(2)}} הוא ימוקם לצד המסלול בנקודה על קו ניצב לנקודת ההשקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בתקנה 46(ג)(1)(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גביו יהיה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא יורכב מכינוי מסלול ההסעה שאליו נעשית היציאה מהמסלול ומחץ המורה את הכיוון שבו יש לנוע, שיהיה לפי אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מוטה בזווית של 45 מעלות ביחס לכינוי מסלול ההסעה – אם היציאה היא למסלול הסעה לפינוי מהיר;
{{ח:תתתת|(2)}} ניצב לכינוי מסלול ההסעה – אם היציאה היא למסלול הסעה שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא יהיה לפי איורי המשנה ”runway exit“ באיור ”Information signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|73|שלט מסלול פנוי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט מסלול פנוי {{מוקטן|(runway vacated sign)}} אחרי כל יציאה ממסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מסלול פנוי ימוקם –
{{ח:תתת|(א)}} לכל הפחות בצד אחד של מסלול ההסעה, וככל האפשר משני צידי מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(ב)}} בקו עמדת ההמתנה למסלול שעל גבי מסלול ההסעה שאליו מובילה היציאה מהמסלול, ואם היו על מסלול ההסעה כאמור מספר עמדות המתנה למסלול – בקו עמדת המתנה למסלול הרחוקה ביותר מהמסלול;
{{ח:תתת|(ג)}} כשפניו לכיוון התנועה מהמסלול לעמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תת|(2)}} הכיתוב על גבי שלט מסלול פנוי יהיה בצורה של סימון עמדת ההמתנה למסלול בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איורי משנה שעניינם ”runway vacated“ באיור ”Information signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|74|שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את מרחק ההמראה הזמין מהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות {{מוקטן|(intersection take-off sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות ימוקם בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
{{ח:תת|(2)}} המרחק בין שלט המראה זמין מהצטלבות לבין ציר מסלול ההמראה, לא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 60 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 45 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות יורכב ממספר המשקף את מרחק ההמראה הזמין במטרים בצירוף האות m, ומחץ המורה את כיוון הפנייה לצורך ההמראה, שיהיה ניצב למספר כאמור, לפי איורי משנה ”intersection take-off“ באיור ”Information signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|75|שלט יעד}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את הכיוון ליעד מסוים בשדה התעופה, כגון רחבה מסוימת או אזור פריקה וטעינה של כלי טיס, יציב שלט יעד {{מוקטן|(destination sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכיתוב על גבי שלט יעד יורכב מאותיות, ספרות או שילוב של השניים, המזהה את היעד, ומחץ המורה את כיוון היעד, לפי איור משנה ”destination“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תת|(2)}} לא יוצב שלט הכוונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|תקנה 76}} או שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}} בצמוד לשלט יעד, אלא אם כן אישר זאת המנהל.

{{ח:סעיף|76|שלט הכוונה}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות כינוי וכיוון של מסלולי הסעה בהצטלבות, יציב שלט הכוונה {{מוקטן|(direction sign)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכיתוב על גבי שלט הכוונה יורכב מאותיות, או משילוב של אותיות וספרות, המזהים את מסלול ההסעה שאליו מכוון השלט, ומחץ המורה את כיוון ההסעה למסלול ההסעה המזוהה, לפי איורי המשנה שעניינם ”direction“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תת|(2)}} מספר שלטי הכוונה שיש להציב זה בצד זה, ימוקמו בסדר כזה שזווית החיצים המורים את כיוון ההסעה שעל גביהם תלך ותגדל ביחס לאנך, לפי מסלולי ההסעה שאותם הם מזהים;
{{ח:תת|(3)}} כל שלט הכוונה שעניינו פנייה שמאלה ימוקם משמאלו של שלט המיקום, וכל שלט הכוונה שעניינו פנייה ימינה, ימוקם מימינו של שלט המיקום, למעט בצומת שאותו חוצה מסלול הסעה יחיד, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את שלט ההכוונה מימין לשלט המיקום;
{{ח:תת|(4)}} שלטי הכוונה צמודים יופרדו זה מזה באמצעות קו אנכי שחור.

{{ח:סעיף|77|שלט מיקום}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט מיקום {{מוקטן|(location sign)}},לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מיקום יוצב בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בצידו המרוחק של שלט כינוי מסלול ממסלול ההסעה, לפי איור ”Examples of sign positions at taxiway/runway intersections“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(ב)}} בצידו המרוחק ממסלול ההסעה של שלט מסלול פנוי, לפי איור משנה ”runway vacated“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(ג)}} בצד שלט הכוונה, לפי איורי המשנה שעניינם ”direction“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(ד)}} אם יש צורך מבצעי לזהות מסלול הסעה ביציאה מרחבה או לאחר הצטלבות;
{{ח:תתת|(ה)}} אם יש צורך מבצעי לזהות עמדת המתנת ביניים;
{{ח:תת|(2)}} שלט מיקום לא יוצב על מסלול, ובכלל זה בהצטלבות בין מסלולים, למעט לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בתקנה 38(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מיקום יורכב מכינוי מסלול ההסעה או הרחבה שעליה נמצא כלי הטיס, ולא יכלול חיצים;
{{ח:תת|(4)}} נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה – יורכב הכיתוב על גבי שלט המיקום מכינוי עמדת המתנת הביניים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(3)}}.

{{ח:סעיף|78|סימון צומת ”T“}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מסלול הסעה מסתיים בצומת דוגמת צומת ”T“ וקיים צורך מבצעי לזהות את סיום מסלול ההסעה, יזהה את סיומו באמצעות מחסום, שלט הכוונה או כל עזר חזותי מתאים, שימוקם מעבר לצומת כשפניו לכיוון מסלול ההסעה.

{{ח:סעיף|79|שלט עמדת בדיקת VOR}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint sign)}} בסמוך לעמדת בדיקת VOR, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת בדיקת VOR ימוקם קרוב ככל האפשר לעמדת הבדיקה שבסמוך אליה הוא מוצב, כך שהכיתוב שעל גביו ייראה מתא הטייס של כלי טיס העומד כנדרש על גבי סימון העמדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנה 51}};
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת בדיקת VOR יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט עמדת בדיקת VOR יהיה לפי איורי המשנה ”where no DME is collocated with the VOR“ או ”where a DME is collocated with the VOR“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint sign“ לנספח 14, לפי העניין.

{{ח:סעיף|80|שלט מיקום עמדת חניה}}
{{ח:ת}} ככל האפשר, בעל רישיון יציב שלט מיקום עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand identification sign)}} בכל עמדת חניה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מיקום עמדת חניה ימוקם כך שייראה בבירור מתא הטייס של כלי טיס טרם הכניסה לעמדת החניה;
{{ח:תת|(2)}} שלט מיקום עמדת חניה יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מיקום עמדת חניה יהיה כינוי עמדת החניה.

{{ח:סעיף|81|שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה}}
{{ח:ת}} החליט בעל רישיון להציב שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה {{מוקטן|(runway distance remaining sign)}} (בתקנה זו – שלטי מרחק נותר), לא יפעיל את המסלול אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלטי המרחק הנותר ממוקמים –
{{ח:תתת|(א)}} משני צידיו של המסלול לכל אורכו, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון למקמם מצד אחד של המסלול, לאחר שנוכח לדעת כי בשל תנאי המסלול וסביבתו לא ניתן למקמם משני צידי המסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} במרחק מצד המסלול, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(ג)}}, מחוץ למסלול, כמפורט בטבלה שעניינה ”Location distances for runway distance remaining signs“ לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים;
{{ח:תתת|(ג)}} במרחק אורכי של 300 מטרים לערך בין שלט לשלט מכל צד של המסלול ובמרחק שווה מציר המסלול, ואם הם ממוקמים משני צידי המסלול – גם במקביל זה לזה;
{{ח:תת|(2)}} הכיתוב על גבי שלטי המרחק הנותר מורכב מתווים בצבע לבן על רקע שחור;
{{ח:תת|(3)}} שלטי המרחק הנותר ערוכים בתצורה {{מוקטן|(configuration)}} כמפורט בצרופה א׳ לעניין ”Runway distance remaining signs (RDRSs)“, בשים לב לאורך המסלול;
{{ח:תת|(4)}} כל שלטי המרחק הנותר הם בעלי אותם ממדים, וממדיהם אינם עולים על אלה המפורטים בטבלה שעניינה ”Location distances for runway distance remaining signs“ לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים.

{{ח:סעיף|82|שלטי אזור לא שמיש וסימוני אזור לא שמיש}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה וכי יש צורך מבצעי בהצבת שלטים לצורך הפעלה בטוחה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלטי אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability signs)}}, לפי תקנה זו:
{{ח:תתת|(1)}} יש שינוי זמני במרחקים המוצהרים של מסלול;
{{ח:תתת|(2)}} יש שינוי זמני במסלול הסעה או הרחבה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יסיר שלטים קיימים המספקים מידע לא מספיק או מידע מטעה לגבי אזור לא שמיש או יכסה אותם כך שלא יספקו עוד מידע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון שלטי אזור לא שמיש אם תוכנם סותר את המידע שבפרסומי המידע התעופתי המתאימים.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יציב שלטי אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באזור התנועה, במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי בקביעתם וכך שאינם מסתירים עזרים חזותיים אחרים ואינם מספקים מידע שסותר את זה שבעזרים חזותיים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} הם מורכבים מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור ברוחב כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 10 מילימטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 20 מילימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} תוכנו של הכיתוב על גביהם מורכב מהודעה קריאה, בהירה ופשוטה, שבה המידע השימושי ההכרחי להפעלה הבטוחה;
{{ח:תתת|(4)}} הם משיבי אור;
{{ח:תתת|(5)}} בתוספת שתי תאורות בצבע אדום או צהוב, שיהבהבו בעת ובעונה אחת, שימוקמו לפי איור ”Examples of unserviceability signs“ לנספח 14 – אם נוכח בעל הרישיון לדעת שיש להגדיל את הבולטות של השלטים.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט סימון אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability marking)}} מתאים:
{{ח:תתת|(1)}} הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה – שאז ישרטט בעל הרישיון סימון אזור לא שמיש נוסף על שלטי אזור לא שמיש;
{{ח:תתת|(2)}} הצבת שלטי אזור לא שמיש אינה אפשרית.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון ישרטט סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה) על משטח אזור התנועה וימקם אותו במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי וכך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי טיס המתקרב אליו.
{{ח:תת|(ז)}} סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה), יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור, ויהיה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכיתוב יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
{{ח:תתת|(2)}} הרקע יהיה מלבני, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מסמנים}}

{{ח:סעיף|83|קביעת מסמנים}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל הרישיון מסמנים {{מוקטן|(markers)}} בשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות במסמנים הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|84|מאפיינים כלליים של מסמן}}
{{ח:ת}} מסמן יהיה –
{{ח:תת|(1)}} עצם שביר, למעט מסמן ציר מסלול הסעה שלגביו תחול {{ח:פנימי|סעיף 88|תקנה 88(ד)(4)}};
{{ח:תת|(2)}} מותקן בגובה שמאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
{{ח:תת|(3)}} בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“.

{{ח:סעיף|85|מסמני גבולות מסלול לא סלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול {{מוקטן|(unpaved runway edge markers)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול במסלול לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוצבו סביבם תאורות מסלול – הם משולבים בקיבועי התאורות;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול – הם שטוחים ומלבניים או חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את המסלול הלא סלול;
{{ח:תתת|(3)}} מסמן שטוח ומלבני יהיה באורך מזערי של 3 מטרים וברוחב מזערי של מטר אחד, והצלע הארוכה שלו תהיה מקבילה לציר המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} מסמן חרוטי יהיה בגובה מרבי של 0.50 מטרים.

{{ח:סעיף|86|מסמני גבולות שטח עצירה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח שטח העצירה לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway edge markers)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות שטח עצירה שהם שונים באופן מספק ממסמני גבולות מסלול לא סלול, כך שיובטח שאין בלבול בין שני סוגי המסמנים.

{{ח:סעיף|87|מסמני גבולות מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge markers)}}, במסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני ציר מסלול הסעה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של ”Taxiway edge lights“, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מסמן גבול מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משיב אור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע כחול;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, ושטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ־150 סנטימטרים רבועים.

{{ח:סעיף|88|מסמני ציר מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מסמני ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line markers)}} במקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני גבולות מסלול הסעה;
{{ח:תתת|(2)}} על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשיפור ההנחיה שמספקים סימוני ציר מסלול ההסעה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של ”Taxiway centre line lights“, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} על גבי סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי, שאז כל מסמן ימוקם במרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מסמן ציר מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משיב אור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע ירוק;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, וכך ששטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ־20 סנטימטרים רבועים;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון בדק ומצא כי המסמן מתוכן ומותקן כך שהוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או למסמן עצמו.

{{ח:סעיף|89|מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול הסעה לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול {{מוקטן|(unpaved taxiway edge markers)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה – הם משולבים בקיבועי התאורות;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה – הם חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את מסלול ההסעה הלא סלול.

{{ח:סעיף|90|מסמני אזור לא שמיש, תאורות אזור לא שמיש ותאורות מסלול סגור}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי חלק של מסלול הסעה, רחבה או מפרץ המתנה אינו מתאים לתנועת כלי טיס אבל ניתן לעוקפו בצורה בטוחה (להלן בתקנה זו – אזור לא שמיש), יציב בו מסמני אזור לא שמיש, ואם החלק כאמור נמצא באזור תנועה המשמש בלילה – גם תאורות אזור לא שמיש, לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש ימוקמו במרווחים קרובים, כך שיתחמו את האזור הלא שמיש, ולגבי תאורות אזור לא שמיש – גם לפי צרופה א׳ לעניין ”Lighting of unserviceable areas“;
{{ח:תתת|(2)}} מסמני אזור לא שמיש יורכבו ממספר מיתקנים ניצבים ובולטים שהם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דגל שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שטחו 0.50 מטרים רבועים לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} חרוט {{מוקטן|(cone)}}, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
{{ח:תתתת|(ג)}} לוח סימון, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} אורכו 0.90 מטרים לפחות;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוא צבוע, לסירוגין, בפסים אנכיים בצבעים אדום ולבן או כתום ולבן;
{{ח:תתת|(3)}} תאורות אזור לא שמיש יורכבו מתאורות המאירות באור קבוע בצבע אדום; עוצמת האור האדום תבטיח את בולטותו לעומת עוצמת תאורות סמוכות ולעומת רמת התאורה הכללית שלעומתה הוא נצפה בדרך כלל, ולא תפחת מ־‎10 cd;
{{ח:תתת|(4)}} במסלול שמיש או במסלול הסעה שמיש הפועל בלילה, המצטלב עם מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם שנסגר, יציב בעל הרישיון, נוסף על סימוני אזור לא שמיש, גם תאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מוצבות לאורך הכניסה לאזור הלא שמיש;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מוצבות כך שהרווח ביניהן אינו עולה על 3 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב תאורות מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway lighting)}} על מסלול סגור באופן זמני או שנאסר לנחות עליו באופן זמני, ושקיימות בו תאורות מסלול, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה או שהמנהל הורה לו לעשות כן, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן ימוקמו בכל קצה של המסלול, על ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} הן יהיו כך שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנקודת מבטו של טייס העושה שימוש במסלול הן נראות כאילו הן ניצבות בפניו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן בצורה וביחס {{מוקטן|(proportions)}} לפי איור ”Example of equivalent elevated closed runway lighting with five lights per branch“ בנספח 14, וכוללות חמש תאורות לפחות על כל זרוע; תאורות אלה ממוקמות במרווחים שווים זו מזו, ובמרווחים כמפורט בטבלה שעניינה ”Minimum interval between closed runway lights centres“ לנספח 14, לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הן יאירו באורות מהבהבים בצבע לבן לכיוון הגישה למסלול, וקצב הבהובן יהיה כך שהן דולקות למשך שנייה אחת וכבות למשך שנייה אחת, בכל פעם;
{{ח:תתת|(4)}} הן יהיו כך שבמקרה של כשל במערכת ההבהוב שלהן, הן יעברו באופן אוטומטי להאיר באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תתת|(5)}} הן יהיו כך שמערכות אספקת הכוח החשמלי שלהן והשליטה בהן יאפשרו להפעיל אותן באופן עצמאי מתאורות מסלול אחרות;
{{ח:תתת|(6)}} עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בתקנה 92(ד)}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תאורות}}

{{ח:סעיף|91|קביעת תאורות}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו תאורות {{מוקטן|(lights)}} לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|92|מאפיינים כלליים של תאורות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון תאורת מסלול, תאורת שטח עצירה או תאורת מסלול הסעה שהיא תאורה מוגבהת {{מוקטן|(elevated)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} היא מותקנת בגובה המאפשר מרווח בטוח בינה לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
{{ח:תתת|(3)}} היא מסומנת כך שתובטח בולטותה {{מוקטן|(conspicuous)}} ביום.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה והמבנים התומכים בהן הם עצם שביר, ואולם לגבי אלה המשתרעות למרחק גדול מ־300 מטרים ממפתן המסלול יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם גובה המבנה התומך כאמור גבוה מ־12 מטרים – רק התאורה הנתמכת ו־12 המטרים העליונים של המבנה התומך יהיו עצם שביר;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם המבנה התומך כאמור מוקף בעצמים לא שבירים – רק התאורה הנתמכת והחלק של המבנה התומך המיתמר מעל לגובה העצמים הלא שבירים יהיו עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי המבנה התומך כאמור אינו בולט בצורה מספקת לעומת סביבתו {{מוקטן|(conspicuous)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יסמנו כך שיבלוט ביום ובלילה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון קיבוע תאורה השקוע במשטח אזור התנועה {{מוקטן|(light fixtures inset in the surface)}} אלא אם כן בדק ומצא כי קיבוע התאורה מתוכן ומותקן כך שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או לתאורה עצמה;
{{ח:תתת|(2)}} החום הנוצר בממשק שבין התאורה שבו לבין צמיג כלי טיס, כתוצאה מהולכה או קרינה {{מוקטן|(conduction or radiation)}}, לא עולה על 160 מעלות צלזיוס לחשיפה שמשכה הוא 10 דקות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון תאורות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}, תאורות מסלול סגור לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|תקנה 90}} ותאורות שיש להוסיף לשלטי אזור לא שמיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|תקנה 82(ד)(6)}}, אלא אם כן עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם לפי תוספת מספר 2, לפי התאורה השייכת לעניין ולפי נסיבות השימוש בה, ובלבד שעוצמת האור המרבית בגבולות הצורה המגדירה את הקרן העיקרית {{מוקטן|(main beam)}} ובתוכה, לא תעלה על 3 פעמים עוצמת האור המזערית, כמוגדר שם.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ד), לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול {{מוקטן|(runway lighting)}}, אלא אם כן עוצמתן מתאימה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדו תאורות המסלול לשרת, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“;
{{ח:תתת|(2)}} לעוצמה של המקטע הסמוך של מערכת תאורות הגישה, אם קיימת, באופן שימנע מטייס בגישה לנחיתה את הרושם השגוי שלפיו תנאי הראות משתנים תוך כדי הגישה לנחיתה.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי שימוש במערכת תאורות בעוצמה גבוהה {{מוקטן|(high-intensity lighting system)}} הכרחי לצורך הפעלתו היעילה והבטוחה של שדה התעופה, לא יעשה בה שימוש אלא אם כן היא כוללת מנגנונים נפרדים לשליטה בעוצמת כל סוג תאורות המרכיב אותה, שיאפשרו התאמה של עוצמת כל סוג תאורות, לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת שדה התעופה; לעניין זה, ”סוג תאורות“ – אחד או יותר מאלה: מערכת תאורת גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}}, תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}}, תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}}, תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}}, תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(runway touchdown zone lights)}} או תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}}.
{{ח:תת|(ז)}} לא יציב בעל רישיון תאורות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} אלא אם כן הן מאירות באור בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for aeronautical ground lights“.
{{ח:תת|(ח)}} לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה על מסלול שמהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אלא אם כן מערכות התאורות השונות מקושרות {{מוקטן|(interlocked)}}, כך שתימנע האפשרות להפעלה של שני סוגי התאורות בעת ובעונה אחת.
{{ח:תת|(ט)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי תאורה שאינה תאורה תעופתית בשדה התעופה או בסביבתו, גורמת לפגיעה בבטיחות הטיסה (להלן בתקנה זו – תאורה מסכנת), יודיע על כך למנהל בסמוך ככל האפשר לגילוי הדבר, ולגבי תאורה מסכנת כאמור שממוקמת בשדה התעופה – יכבה אותה, ימסך אותה או ישנה אותה, כך שלא תהווה פגיעה כאמור.
{{ח:תת|(י)}} בעל רישיון יפעל למניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת וליישום נספח 14 לעניין ”Lights which may endanger the safety of aircraft‏“, ”Laser emissions which may endanger the safety of aircraft“ ו־”Lights which may cause confusion“, באמצעות הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניטור, באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות תאורה מסכנת בסביבת שדה התעופה הקרובה, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} לשם גילוי תאורה מסכנת;
{{ח:תתת|(3)}} הגשת התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לשם מניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת;
{{ח:תתת|(4)}} נקיטת פעולות משפטיות למניעת הקמה של תאורה מסכנת או להסרתה;
{{ח:תתת|(5)}} יידוע המנהל על תאורה מסכנת שגילה, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו־(4) ועל תוצאותיהן.
{{ח:תת|(יא)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה בבטיחות הטיסה“ – לרבות הפרעה לתאורות שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}, הסחת הדעת מתאורות כאמור, פגיעה ביעילותן, בלבול בין תאורות כאמור לבין תאורות לא תעופתיות או סנוור טייס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאורה שאינה תאורה תעופתית“ – לרבות משדר קרינת לייזר {{מוקטן|(laser emitter)}}.

{{ח:סעיף|93|משואת שדה תעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה משואת שדה תעופה {{מוקטן|(aerodrome beacon)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם את משואת שדה התעופה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא תמוקם בשדה התעופה או בסמוך לו, באזור שבו קיימת תאורת רקע חלשה;
{{ח:תתת|(2)}} היא תמוקם כך שלא תוסתר בכיוונים שלגביהם היא משמשת;
{{ח:תתת|(3)}} היא תמוקם כך שלא תסנוור טייס בגישה לנחיתה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון משואת שדה תעופה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מאירה בצבעים מהבהבים לסירוגין, לפי הפירוט הזה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי שדה תעופה יבשתי – באור בצבע ירוק ובאור בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי שדה תעופה ימי – באור בצבע צהוב ובאור בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי שדה תעופה משולב, יבשתי וימי – לפי אחד משילובי הצבעים לפי פסקת משנה (א) או לפי פסקת משנה (ב), בשים לב לחלק של שדה התעופה המשמש את עיקר פעילותו;
{{ח:תתת|(2)}} היא מהבהבת בתדירות של 20 עד 30 הבהובים לדקה;
{{ח:תתת|(3)}} האור הנראה ממנה, הוא לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נראה לכל הכיוונים במישור האופקי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בפיזור אנכי כזה שישתרע מזווית של לא יותר ממעלה אחת ביחס לאופק ועד לזווית שלדעת בעל הרישיון מספיקה כדי לספק הנחיה לכלי טיס המצוי בגובה המרבי שבו אמורה המשואה כאמור לשמש;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא כך שהעוצמה היעילה {{מוקטן|(effective intensity)}} של הבהובה לא תפחת מ־‎2,000 cd.

{{ח:סעיף|94|מערכת תאורת גישה – הוראות כלליות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה פשוטה {{מוקטן|(simple approach lighting system)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95}}, במסלול כמפורט להלן, למעט במסלול המשמש רק בתנאים של ראות טובה או, שקיימת לגביו, להנחת דעתו של בעל הרישיון, הנחיה מספיקה באמצעות עזרים חזותיים אחרים:
{{ח:תתת|(1)}} מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, שנועד לשימוש בלילה;
{{ח:תתת|(2)}} מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה I‏ {{מוקטן|(precision approach category I lighting system)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III ‏(precision approach category II and III lighting system) לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה לשרת, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“;
{{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת, ככל האפשר, במישור האופקי {{מוקטן|(horizontal plane)}} העובר דרך מפתן המסלול, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“, ובלבד שמתקיימים גם אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין חפץ החודר את המישור האמור בתוך מרחק של 60 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, למעט משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} של מיתקן עזר לטיסה מסוג ILS, שיסומן ויואר בתור מכשול;
{{ח:תתתת|(ב)}} התאורות המרכיבות אותה אינן מוסתרות, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול שלשימושו נקבעה המערכת.

{{ח:סעיף|95|מערכת תאורת גישה פשוטה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה פשוטה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאורות המשך ציר, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} קבוצות התאורות משתרעות למרחק של 420 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרווח בין קבוצת תאורות אחת לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם שיפור ההנחיה שמספקות התאורות המרווח צריך להיות 30 מטרים;
{{ח:תתתתת|(3)}} קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול ממוקמת במרחק של 60 או 30 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק בפסקת משנה (א)(2);
{{ח:תתתתת|(4)}} כל קבוצת תאורות מורכבת מאחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} תאורה אחת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 3 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היא ממוקמת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
{{ח:תתתתת|(3)}} היא באורך של 18 או 30 מטרים;
{{ח:תתתתת|(4)}} היא אופקית, ככל האפשר;
{{ח:תתתתת|(5)}} המרווחים בין התאורות לאורכה יהיו מזעריים ככל האפשר, ולגבי שורה חוצה של תאורות שאורכה 30 מטרים, ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד, ובלבד שהתאורות ייראו כקו רציף;
{{ח:תתת|(2)}} בתאורות המרכיבות אותה מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מאירות באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בצלע בסיס {{מוקטן|(base leg)}} ובצלע סופית {{מוקטן|(final approach)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת – הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בגישה סופית לנחיתה, המבוצעת בלא סטייה חריגה מתוואי הגישה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), נוכח בעל הרישיון לדעת כי אין אפשרות שתאורות המשך הציר ישתרעו למרחק של 420 מטרים ממפתן המסלול, רשאי בעל הרישיון, באישור המנהל, ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א)(2), להציב מערכת תאורת גישה פשוטה שתאורות המשך הציר שלה משתרעות למרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, ובלבד שהציב שורה חוצה של תאורות נוספת במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול, ותקנת משנה (א)(1)(ב) תחול לגביה בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|96|מערכת תאורת גישה קטגוריה I ומערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־&lt;wbr&gt;III – הוראות כלליות}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תת|(2)}} היא מוצבת בשים לב למעטפת תוואי הטיסה {{מוקטן|(flight path envelope)}} המתאימה לה, המפורטת באיור שעניינו ”Flight path envelopes to be used for lighting design for category I, II and III operations“ בצרופה א׳, לפי העניין.

{{ח:סעיף|97|מערכת תאורת גישה קטגוריה I}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I אלא אם כן היא מורכבת משני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאורות המשך ציר, המורכבות מקבוצות תאורות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קבוצות התאורות ישתרעו למרחק של 900 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} המרווח בין קבוצת תאורות לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול יהיה 30 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול תמוקם במרחק של 30 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל קבוצת תאורות תורכב מאחד מהמפורטים להלן, כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון:
{{ח:תתתתת|(1)}} מספר תאורות במרחקים לאורך המשך ציר המסלול כלהלן:
{{ח:תתתתתת|(א)}} ב־300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול – תאורה אחת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} ממרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 600 מטרים ממנו – 2 תאורות, אחת מכל צד של המשך ציר המסלול באופן סימטרי, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} ממרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 900 מטרים ממנו – 3 תאורות, שהאמצעית מביניהן ממוקמת על המשך ציר המסלול, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאורה אחת;
{{ח:תתתתת|(3)}} פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 4 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היא מוצבת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
{{ח:תתתת|(ג)}} היא באורך של 30 מטרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} היא אופקית, ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ה)}} המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה מזעריים ככל האפשר, כך שייראו כקו רציף, ואולם ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יוסיף לכל פס תאורות במערכת תאורת גישה קטגוריה I שמתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3) תאורה מהבהבת, זולת אם אישר לו המנהל שלא להוסיף את התאורה המהבהבת כאמור לאחר שנוכח לדעת כי הדבר אינו נחוץ בשים לב למאפייני המערכת ותנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} הוסיף בעל רישיון תאורות מהבהבות כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות שלהלן ואיור משנה ”barrette centre line“ באיור שעניינו ”Precision approach category I lighting systems“ בצרופה א׳:
{{ח:תתת|(1)}} כל התאורות ירצדו, בזו אחר זו, החל מהתאורה המרוחקת ביותר ממפתן המסלול ועד לזו הקרובה ביותר אליו;
{{ח:תתת|(2)}} כל תאורה תהבהב בתדירות של פעמיים בשנייה;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המהבהבות יותקנו כך שניתן להפעילן בצורה נפרדת מתאורות אחרות שהן חלק ממערכת תאורת הגישה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יוסיף שורות חוצות נוספות של תאורות למערכת תאורת גישה קטגוריה I, שלא מתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3), לפי ההוראות שלהלן, ואיור משנה ”distance coded centre line“ באיור שעניינו ”Precision approach category I lighting systems“ בצרופה א׳:
{{ח:תתת|(1)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 22.50 מטרים, שתוצב במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 37.50 מטרים, שתוצב במרחק של 450 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 45 מטרים, שתוצב במרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 52.50 מטרים, שתוצב במרחק של 750 מטרים ממפתן המסלול.
{{ח:תת|(ה)}} פסקאות משנה (א), (ג) ו־(ה) בתקנת משנה (א)(2) יחולו לגבי שורות חוצות נוספות של תאורות כאמור בתקנת משנה (ד).

{{ח:סעיף|98|מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־&lt;wbr&gt;III}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שנקבעו לגבי מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|תקנה 97}}, בתוספות ובשינויים האלה, ולפי איורים ”Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III“ ו־”Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III, where the serviceability levels of the lights specified as maintenance objectives in Chapter 10 can be demonstrated“, בנספח 14, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הוא הוסיף, בין מפתן המסלול לבין השורה החוצה של התאורות {{מוקטן|(crossbar)}} שלפי {{ח:פנימי|סעיף 97|תקנה 97(א)(2)}}, שתי שורות־צד של תאורות ({{מוקטן|side rows}}; להלן בתקנה זו – שורות־צד), אחת מכל צד של תאורות המשך הציר, שמורכבות מפסי תאורות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הם מאירים, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בתקנה 96(1)}}, בצבע אדום;
{{ח:תתת|(ב)}} עוצמת האור האדום שלהם מתאימה לעוצמת שאר התאורות המרכיבות את מערכת תאורת הגישה;
{{ח:תתת|(ג)}} אורך כל אחד מהם, המרחק בין התאורות המרכיבות כל אחד מהם והמרחק הרוחבי בין שתי שורות־הצד הם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108(ב)(2)(ב)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ד)}} המרווח ביניהם הוא 30 מטרים, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון, לאחר שנחה דעתו כי רמת השמישות של המערכת מאפשרת זאת, כי המרווח כאמור יהיה 60 מטרים;
{{ח:תתת|(ה)}} הקרובים ביותר מביניהם למפתן המסלול ממוקמים במרחק של 30 או 60 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק שנקבע בפסקת משנה (ד);
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(2)(ה)}}, המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה של התאורות, הקבועה במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, יהיו אחידים ולא יעלו על 2.70 מטרים, כך שייראו כקו רציף;
{{ח:תת|(3)}} במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול ממוקמת שורה חוצה {{מוקטן|(crossbar)}} נוספת של תאורות שיחולו עליה ההוראות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(א)}} היא לפי פסקאות משנה (ב) ו־(ד) {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} היא באורך השווה למרחק שבין שורות־הצד שלפי פסקה (1), כך שתשלים את המרווח שבין שתי שורות־הצד;
{{ח:תתת|(ג)}} המרווחים בין התאורות לאורכה אחידים ולא עולים על 2.70 מטרים, כך שהם נראים כקו רציף;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ב)}}, הותקנו תאורות מהבהבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ב)}}, הן יתווספו רק לתאורות המשך הציר הקבועות ממרחק של 900 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 300 מטרים ממנו;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(1)(ד)}}, תאורות המשך הציר ב־300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול, יכול שיהיו גם בדפוס של תאורה אחת שלאחריה פס תאורות באורך של 4 מטרים לפחות, לסירוגין, הכול כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון.

{{ח:סעיף|99|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI או מסוג APAPI – הוראות כלליות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת חזותית לציון זווית הגישה לפי תקנה זו, שתשמש בגישה למסלול, אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים האלה או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
{{ח:תתת|(1)}} המסלול נועד לשמש מטוסים המונעים במנועי טורבינה או מטוסים אחרים בעלי מאפייני גישה דומים;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון נוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קיימת הנחיה חזותית לא מספיקה לשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מגישה מעל מים או מעל פני שטח חסרי מאפיינים ביום, או מגישה בהעדר תאורות חיצוניות מספיקות באזור הגישה בלילה;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיים מידע שעלול להטעות את הטייס בשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מפני שטח או שיפועי מסלול מטעים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קיימים עצמים באזור הגישה, שעלולים ליצור סיכון משמעותי אם מטוס ירד מתחת לתוואי הגישה הרגיל {{מוקטן|(normal approach path)}}; לעניין זה על בעל הרישיון להביא בחשבון את שאלת קיומם של עזרים חזותיים או אחרים המספקים התרעה מפני עצמים כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} התנאים הפיזיים באחד מקצות המסלול או בסביבתו מהווים סיכון משמעותי לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} פני השטח או תנאי מזג האוויר הרווחים הם כאלה שכלי הטיס עשוי להיות נתון לערבול חריג {{מוקטן|(unusual turbulence)}} במהלך הגישה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מסוג PAPI, למעט לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, שאז יכול שהמערכת החזותית כאמור תהיה מסוג APAPI.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מתאימה לשימוש ביום ובלילה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא כוללת מנגנון מתאים לשליטה בעוצמת תאורות המערכת, שיאפשר התאמה שלה לתנאי הראות ולאור הרקע בשדה התעופה ומניעת סנוור.
{{ח:תת|(ה)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן בכל תאורה המרכיבה אותה מעבר הצבעים מאדום ללבן {{מוקטן|(colour transition from red to white)}} במישור האנכי, העוצמה המלאה של האור האדום {{מוקטן|(full intensity the red light)}}, פיזור עוצמת האור שלה ויכולת שינוי הזווית שלה, מפני השטח ומעלה {{מוקטן|(adjustment in elevation)}}, הם לפי נספח 14 לעניין ”PAPI and APAPI“ לגבי ”Characteristics of the light units“.
{{ח:תת|(ו)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה תוכנו {{מוקטן|(designed)}} כך שמשקעי זיהום על גביהן מפריעים רק בצורה המזערית האפשרית לאותות האור ולא משפיעים על מעבר הצבעים ועל הזווית שבה על מעבר הצבעים כאמור להיראות.
{{ח:תת|(ז)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן זווית הגישה {{מוקטן|(approach slope)}} שלה היא לפי האיור שעניינו ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, ומתאימה לכלי הטיס שאותם נועדה לשמש, בשים לב לסוג המערכת; אם המסלול מצויד במיתקן עזר לטיסה מסוג ILS – תהיה זווית הגישה של המערכת כאמור קרובה ככל האפשר לזווית הגישה של מיתקן העזר לטיסה כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה ממוקמות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתבנית ובמידת סטייה מרבית מותרת מהתקן הנדרש {{מוקטן|(installation tolerances)}}, לפי האיור שעניינו ”Siting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשים לב לסוג המערכת;
{{ח:תתת|(2)}} הן נראות, מנקודות מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, כקו אופקי;
{{ח:תתת|(3)}} הן מותקנות נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתת|(4)}} הן עצם שביר.
{{ח:תת|(ט)}} לא יפעיל בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן יש סביבה מישור הגנה ממכשולים {{מוקטן|(obstacle protection surface)}}, שאישר לו המנהל, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מבטיח מרחב נקי ממכשולים שעשויים להסתיר את תאורות המערכת החזותית לציון זווית הגישה מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מתאים לתהליכי הגישה למסלול.

{{ח:סעיף|100|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בתקנה 99}}, לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 4 תאורות, המרווחות זו מזו בצורה שווה;
{{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, זולת אם נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה תאורות כאמור בתקנת משנה (ג)(4), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה ”Desired wheel clearance“ בטבלה שעניינה ”Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה וקטנה מזווית C – את שתי התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום ואת שתי התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(2)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית C או גדולה ממנה וקטנה מזווית D – את התאורה הקרובה ביותר למסלול בצבע אדום ואת שלוש התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(3)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית D או גדולה ממנה – את כל התאורות בצבע לבן;
{{ח:תתת|(4)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B – את שלוש התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום, ואת התאורה הרחוקה ביותר מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(5)}} בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A – את כל התאורות בצבע אדום;
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”זווית A“, ”זווית B“, ”זווית C“ ו”זווית D“ – לפי איור משנה ”‎3° PAPI illustrated“ באיור ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|תקנה 99(ז)}}.

{{ח:סעיף|101|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בתקנה 99}}, לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 2 תאורות;
{{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה את התאורה כאמור בתקנת משנה (ג)(1), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה ”desired wheel clearance“ בטבלה שעניינה ”Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יוצב כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B – את התאורה הקרובה למסלול בצבע אדום ואת התאורה הרחוקה מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(2)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה – את שתי התאורות בצבע לבן;
{{ח:תתת|(3)}} בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A – את שתי התאורות בצבע אדום;
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”זווית A“ ו”זווית B“ – לפי איור משנה ”‎3° APAPI illustrated“ באיור ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|תקנה 99(ז)}}.

{{ח:סעיף|102|מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יציב מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold identification lights)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי תאורות שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול ובמרחק של כ־10 מטרים משורות תאורות צידי המסלול, מצידן החיצוני לעומת ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} שתי התאורות כאמור הן לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מאירות בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מהבהבות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} בתדירות שבין 60 לבין 120 הבהובים לדקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} כך שהבהובי שתי התאורות מתואמים {{מוקטן|(synchronized)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הן נראות מכיוון הגישה למסלול.

{{ח:סעיף|103|מערכת תאורות צידי מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}} לפי תקנה זו במסלולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול המיועד לשמש בלילה;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול המיועד לשמש ביום, להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־800 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי שורות של תאורות שממוקמות לכל אורך המסלול, ובמרחקים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במרחק שווה משני צידי ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} במרחק שלא עולה על 3 מטרים מצידי המסלול, מצידם החיצוני לעומת ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות לאורך כל אחת משורות התאורות ממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר – באופן אחיד, במרווח של 60 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – באופן אחיד, במרווח של 100 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ג)}} כך שהן בקו אחד עם התאורות שבצד השני;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות מאירות באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו, ואם מערכת תאורות צידי מסלול מיועדת לספק הנחיה בביצוע הקפה {{מוקטן|(circling guidance)}} – התאורות נראות מכל הכיוונים;
{{ח:תתת|(5)}} התאורות מאירות בזווית, מפני השטח ומעלה, שלא עולה על 15 מעלות ביחס לאופק;
{{ח:תתת|(6)}} התאורות מאירות בעוצמה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת המסלול, שלא פחותה מ־‎50 cd, למעט לגבי שדה תעופה שאין סביבו אור רקע, שאז רשאי בעל הרישיון להקטין את עוצמת התאורות בלא פחות מ־‎25 cd, כדי למנוע את סנוור הטייס.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), אם רוחב המסלול גדול מ־60 מטרים, ימקם בעל הרישיון את שורות התאורות במרחק שלא יפחת מ־30 ולא יעלה על 33 מטרים מציר המסלול.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), בהצטלבות של מסלולים רשאי בעל הרישיון לפעול לפי הוראות אלה, ובלבד שנותרת הנחיה מתאימה לשימוש הטייס:
{{ח:תתת|(1)}} לרווח את התאורות זו מזו אף שלא באופן אחיד;
{{ח:תתת|(2)}} לא לקיים את הוראות תקנת משנה (ב)(2)(ג).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מפתן המסלול מוזז – התאורות בין תחילת המסלול לבין מפתן המסלול המוזז יאירו, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, בצבע אדום;
{{ח:תתת|(2)}} במקטע הסמוך לסוף המסלול לעומת הנקודה שממנה מתחילה ריצת ההמראה, שאורכו 600 מטרים או שליש מאורך המסלול, לפי הנמוך שבהם – התאורות יאירו, מנקודת מבטו של טייס הממריא ממנו, בצבע צהוב.

{{ח:סעיף|104|מערכת תאורות מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}} במסלול שבו הוצבה מערכת תאורות צידי מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|תקנה 103(א)}}, למעט במסלול לא־ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז ושהוצבה בהם מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|תקנה 105}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מפתן המסלול נמצא בקצה המסלול, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר למפתן המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} אם מפתן המסלול מוזז, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול, במפתן המסלול המוזז;
{{ח:תתת|(3)}} היא מורכבת לפי ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו ”Arrangement of runway threshold and runway end lights“ בנספח 14:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר ולגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת, מאחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} 6 תאורות לפחות, שימוקמו במרווחים אחידים לרוחב המסלול, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} 6 תאורות לפחות, שיחולקו לשתי קבוצות תאורות בנות אותו מספר של תאורות, כך שמתקיימים בהן אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} התאורות בתוך קבוצת תאורות מרווחות במרווחים אחידים;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(ב)(2)(ג)}}, או בין זוגות פסי התאורה של תאורות אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}}, לפי העניין, ואם לא הוצבו למסלול סימוני אזור נגיעה או תאורות אזור נגיעה כאמור, לא עולה המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת – מתאורות המרווחות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול לכל רוחב המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן {{מוקטן|(beam spread)}} מתאימים לתנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|105|מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול {{מוקטן|(wing bar lights)}} במסלולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול לא־ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז, ולא הוצבה בהם מערכת תאורות מפתן מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|תקנה 104}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו ”Arrangement of runway threshold and runway end lights“ בנספח 14:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי קבוצות תאורות;
{{ח:תתת|(2)}} קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בניצב לציר המסלול ובקו אחד עם מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} כל קבוצת תאורות מורכבת מ־5 תאורות לפחות, המשתרעות 10 מטרים לפחות מצידה החיצוני של שורת תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזורן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|106|מערכת תאורות סוף מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}} במסלול שבו הוצבו תאורות צידי מסלול.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות סוף מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת מ־6 תאורות לפחות, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קבוצה אחת של תאורות, שהתאורות המרכיבות אותה מרווחות בצורה אחידה בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שתי קבוצות של תאורות, בנות אותו מספר של תאורות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הן ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול, כשהמרווחים בין התאורות בתוך כל קבוצה אחידים;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרווח ביניהן לא עולה על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, המרווחים בין תאורות סוף מסלול כאמור בתקנת משנה (ב)(2), לא עולים על 6 מטרים, למעט המרווח בין שתי קבוצות התאורות כאמור בתקנת משנה (ב)(2)(ב), שיכול שיהיה גדול יותר מ־6 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|107|מערכת תאורות ציר מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}} על מסלולים, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:תתת|(2)}} על מסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־400 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שלא כאמור בפסקאות (1) ו־(2) – אם הורה לו כך המנהל, בין השאר בשים לב למהירות ההמראה של המטוסים שאותם נועד המסלול לשמש ולמרחק בין שורות תאורות צידי המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לאורך ציר המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי הוא להסיטה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.60 מטרים מציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} ממפתן המסלול עד לסוף המסלול, במרווחים של 15 מטרים בקירוב, ואולם לגבי מסלול המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים ויותר, רשאי המנהל לאשר לבעל הרישיון, לאחר שנוכח לדעת כי רמת השמישות של תאורות ציר המסלול מאפשרת זאת, כי המרווחים יהיו 30 מטרים בקירוב;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקרה של מפתן מסלול מוזז – נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), תהיה גם מערכת תאורות שתספק הנחיה חלופית לגבי ציר המסלול מתחילת המסלול עד למפתן המסלול המוזז, באמצעות אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מערכת תאורות גישה;
{{ח:תתתתת|(2)}} המשך מערכת תאורות ציר מסלול;
{{ח:תתתתת|(3)}} פסי תאורה באורך של 3 מטרים לפחות, שמאפייניהם ועוצמתם מספקים את ההנחיה לגבי מיקום ציר המסלול במהלך ההמראה, הם לא מסנוורים את הטייס של כלי הטיס הממריא, והם לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} פסי התאורה ממוקמים בניצב לציר המסלול לאורכו;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} פסי התאורה ממוקמים במרווחים אחידים של 30 מטרים זה מזה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} לפי האיור שעניינו ”Example of approach and runway lighting for runway with displaced thresholds“ לנספח 14, לעניין ”Runway centre line barrettes“;
{{ח:תתתתת|(4)}} אם המסלול משמש לנחיתה – התאורות כאמור בפסקה (1)(ג)(1) עד (3) יכללו גם אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(א)}} אם הן לפי פסקה (1)(ג)(2) – מנגנון המאפשר את כיבוין;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} אם הן לפי פסקאות (1)(ג)(1) או (1)(ג)(3) – מנגנון המאפשר את שינוי עוצמתן;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתחילתן עד למרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול – בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} ממרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול – לסירוגין, בצבע אדום ובצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ג)}} ממרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול עד לסוף המסלול – בצבע אדום;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2)(ב) ו־(ג), לגבי מסלול שאורכו קטן מ־1,800 מטרים, אורך המקטע של תאורות ציר המסלול המאירות באור קבוע בצבע אדום ובצבע לבן לסירוגין, ישתרע מנקודת האמצע של חלק המסלול המשמש לנחיתה עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול.

{{ח:סעיף|108|מערכת תאורות אזור נגיעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(touchdown zone lights)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אזור נגיעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה משתרעות ממפתן המסלול לאורך המסלול, למרחק של 900 מטרים, למעט לגבי מסלול שאורכו קטן מ־1,800 מטרים, שאז התאורות המרכיבות אותה לא ישתרעו מעבר לנקודת האמצע של המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה הן בדפוס של זוגות של פסי תאורות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} זוגות פסי התאורות ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} המרחק הרוחבי בין זוגות פסי התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(ב)(2)(ג)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} המרחק בין זוג פסי תאורות לבין הזוג הבא אחריו, לאורך המסלול, הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי, לשם הפעלת המסלול בתנאי ראות נמוכה, המרחק כאמור צריך להיות 30 מטרים, או שהורה לו המנהל לעשות כן;
{{ח:תתתת|(ד)}} בכל פס תאורות מתקיימים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא ניצב לציר המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא מורכב מ־3 תאורות לפחות, שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוא באורך שלא פחות מ־3 מטרים ולא עולה על 4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

{{ח:סעיף|109|מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר {{מוקטן|(rapid exit taxiway indicator lights (RETILs))}} לפני מסלול הסעה לפינוי מהיר, באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה תעופה שיש בו צפיפות תנועה גבוהה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מכלול תאורות חיווי לפינוי מהיר אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מורכב מ־3 קבוצות של תאורות, שממוקמות על המסלול, באותו צד של ציר המסלול שממנו יוצא מסלול ההסעה לפינוי מהיר, לפי האיור שעניינו ”Rapid exit taxiway indicator lights (RETILS)“ בנספח 14, ובמרחקים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במרחק של 100 מטרים מנקודת ההשקה {{מוקטן|(point of tangency)}} של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבת תאורה אחת, במרחק של 2 מטרים מציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} במרחק של 200 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 2 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} במרחק של 300 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 3 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה של כשל בתאורה המרכיבה אותו או כל כשל אחר המונע את תצוגת דפוס התאורות {{מוקטן|(light pattern)}}, כמפורט בתקנה זו בשלמותו, התאורות המרכיבות אותו לא מאירות;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שבו קיימים מספר מסלולי הסעה לפינוי מהיר, מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחד לא חופף מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחר;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותו מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא מותקן כך שיהיה ניתן להפעילו בצורה נפרדת מתאורות אחרות.

{{ח:סעיף|110|מערכת תאורות שטח עצירה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway lights)}} בשטח עצירה של מסלול המיועד לשימוש בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן מורכבות מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שתי שורות תאורות מקבילות לכל אורך שטח העצירה, שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המשך ציר המסלול, בהמשך לתאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שורת תאורות לאורך סוף שטח העצירה, שממוקמות בניצב להמשך ציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף שטח העצירה מחוץ לשטח העצירה, במרחק שלא עולה על שלושה מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

{{ח:סעיף|111|מערכת תאורות ציר מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול הסעה המשמש לפינוי המסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} ובצומת של מסלולי הסעה, המיועדים לשימוש בלילה בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי מדובר בצומת מורכב של מסלולי הסעה {{מוקטן|(complex taxiway intersection)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון יציב תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה או במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בלא תלות בתנאי הראות, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נחוץ לשם בטיחות הפעלת שדה התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן לא ניתן למקמן כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיטן באופן אחיד למרחק שלא עולה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטע ישר של מסלול הסעה – הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה לאורך ציר מסלול ההסעה, ואולם במקרים האלה, יחולו על מיקום תאורות ציר מסלול ההסעה ההוראות המפורטות לצידם:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם בתנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה ניתן לתת הנחיה מספקת גם במרווחים גדולים יותר – רשאי בעל הרישיון למקמן במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} במקטע ישר וקצר – הן ממוקמות במרווחים אחידים קטנים מ־30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתת|(3)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים – הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקטע מעוקל של מסלול ההסעה – הן ממוקמות לאורך המקטע, בהמשך לתאורות ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אל העיקול, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול, ובמרווחים המספקים הנחיה לגבי העיקול;
{{ח:תתתת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), המרווחים האמורים ישתרעו גם לאורך של 60 מטרים לפני ואחרי קצות המקטע המעוקל, לאורך המקטעים הישרים המובילים אליו ויחולו גם ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים – במרווחים לפי אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ־400 מטרים – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא 400 מטרים או יותר – במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר – במרווחים לפי אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ־400 מטרים – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא בין 400 מטרים ל־899 מטרים – במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו גדול מ־899 מטרים – במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ה)}} במסלול הסעה לפינוי מהיר – כך שמתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הן מתחילות בנקודה הנמצאת במרחק של 60 מטרים לפני נקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} הן משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה לאחר סוף המקטע המעוקל, עד לנקודה שבה צפוי מטוס להגיע למהירות הסעה רגילה לאחר פינוי המסלול;
{{ח:תתתתת|(3)}} במקטע שבו ציר מסלול ההסעה מקביל לציר המסלול – הן ממוקמות במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו ”Offset runway and taxiway centre line lights“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(4)}} המרווחים בין תאורה לתאורה לא עולים על 15 מטרים, אלא אם כן לא הוצבו תאורות ציר מסלול למסלול שממנו מתבצע הפינוי, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את התאורות במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ו)}} במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול, שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר – כך שמתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} התאורות מתחילות בנקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} התאורות משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה עד לקו אחד עם שלט מסלול פנוי;
{{ח:תתתתת|(3)}} התאורה הראשונה מוצבת במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו ”Offset runway and taxiway centre line lights“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(4)}} התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ז)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, ואולם במקרים האלה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} יהיו לפי איור שעניינו ”Taxiway lighting“ בנספח 14, לעניין ”rapid exit taxiway“ ולעניין ”‎”other“ exit taxiway“, לפי העניין, ויאירו באור קבוע, בצבעים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} התאורה הראשונה בציר מסלול ההסעה המשמש לפינוי מסלול – בצבע ירוק;
{{ח:תתתתת|(2)}} התאורה הקרובה ביותר לעמדת ההמתנה למסלול – בצבע צהוב;
{{ח:תתתתת|(3)}} התאורות בין התאורות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) – בצבע צהוב ובצבע ירוק לסירוגין;
{{ח:תתתתת|(4)}} שאר התאורות לכיוון המתרחק מהמסלול – בצבע ירוק;
{{ח:תתתת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יבטיח כי מתקיימים גם אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם מסלול ההסעה מוביל למסלול – תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לציר המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם מסלול ההסעה חוצה מסלול – תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לעמדת ההמתנה למסלול שמנגד;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מוצבות כך שאין בלבול בינן לבין תאורות מפתן מסלול.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שבשדה התעופה צפיפות תנועה נמוכה, וכי מערכת תאורות צידי מסלול ההסעה וסימון ציר מסלול ההסעה מספקים הנחיה מספקת.

{{ח:סעיף|112|מערכת תאורות צידי מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge lights)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה;
{{ח:תתת|(2)}} במשטח פנייה, מפרץ המתנה או רחבה המיועדים לשימוש בלילה;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה כאמור, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שקיימת הנחיה מספקת באמצעות עזרים חזותיים אחרים, ולכן אין צורך בקביעתה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי שורות של תאורות שימוקמו לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לאורך צידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} קרוב ככל האפשר לצידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, מצידם החיצוני, ובכל מקרה במרחק שלא יעלה על 3 מטרים מהם;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה, לאורך כל אחת משורות התאורות, ממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקטע ישר של מסלול הסעה, במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, במפרץ המתנה, וברחבה – במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטע מעוקל של מסלול הסעה – במרווחים קטנים מ־60 מטרים בין תאורה לתאורה, וכך שהן מספקות הנחיה מספקת לגבי העיקול;
{{ח:תתתת|(ג)}} במשטח פנייה – במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} באור קבוע בצבע כחול;
{{ח:תתתת|(ב)}} בזווית, מפני השטח ומעלה, המגיעה ל־75 מעלות לעומת האופק לפחות, ובעוצמות שאינן פחותות מהעוצמות האלה, לפי הזווית:
{{ח:תתתתת|(1)}} ‎2 cd – בזווית מפני השטח ומעלה שבין 0 מעלות עד 6 מעלות;
{{ח:תתתתת|(2)}} ‎0.2 cd – בזווית מפני השטח ומעלה שגדולה מ־6 מעלות ועד 75 מעלות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס המסיע על מסלול ההסעה בשני הכיוונים, ואולם בהצטלבות מסלולי הסעה, במסלול הסעה לפינוי מסלול או בעיקול במסלול הסעה, הן מוסתרות בכל כיוון שבו הן עלולות ליצור בלבול ביניהן לבין תאורות אחרות.

{{ח:סעיף|113|מערכת תאורות משטח פנייה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad lights)}} במשטח פנייה למסלול המיועד לשימוש בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות משטח פנייה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות על סימון משטח הפנייה, אלא אם כן לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיט את התאורות המרכיבות אותה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון משטח הפנייה;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות לאורך ציר משטח הפנייה, במרווחים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקטע ישר של משטח הפנייה – במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטע מעוקל של משטח הפנייה – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב אל משטח הפנייה או הנמצא עליו.

{{ח:סעיף|114|מערכת תאורות עמדת המתנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה {{מוקטן|(stop bar)}} בכל עמדת המתנה למסלול המשמשת מסלול שנועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, אלא אם כן המנהל אישר לו שלא להציבה, לאחר שנוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיימים עזרים ונהלים מתאימים לסייע במניעת חדירות לא מאושרות למסלול {{מוקטן|(inadvertent incursions)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם המסלול מופעל בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, קיימים נהלים שמטרתם להגביל את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר כלי הטיס באזור התמרון, לאחד בכל זמן נתון;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר כלי הרכב באזור התמרון, למזערי ההכרחי.
{{ח:תת|(ב)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו יותר מעמדת המתנה למסלול אחת, יפעיל בעל הרישיון, בכל רגע נתון, רק את תאורות עמדת ההמתנה שבשימוש, לפי אופן הפעלת המסלול.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס, יש צורך שכלי טיס מסיע יעצור וימתין בעמדת המתנת ביניים עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב בעמדת המתנת הביניים מערכת תאורות עמדת המתנה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לכל רוחב מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפני סימון עמדת ההמתנה למסלול לכיוון התנועה למסלול;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסמוך ככל האפשר לסימון עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת משורה של תאורות שמוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר זו מזו;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
{{ח:תתת|(4)}} אם התאורות המרכיבות אותה עלולות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות 3 מטרים מצידי מסלול ההסעה לפחות, אחת מכל צד של מערכת תאורות עמדת ההמתנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
{{ח:תתת|(5)}} היא מקושרת {{מוקטן|(Interlocked)}} למערכת תאורות ציר מסלול ההסעה שממוקמת מעבר לה, כך שבשעה שמערכת תאורות עמדת ההמתנה דולקת, כל תאורה שהיא חלק ממערכת תאורות ציר מסלול הסעה שמוצבת מעבר לעמדת ההמתנה למסלול למרחק של 90 מטרים לפחות כבויה, ולהפך;
{{ח:תתת|(6)}} היא נשלטת בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} כל מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לכניסה למסלול, כוללת מנגנון לשליטה נפרדת בה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד, יכולה להישלט גם ביחד עם מערכות תאורות עמדת המתנה אחרות שהוצבו במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד או לכלול מנגנון לשליטה נפרדת בה.

{{ח:סעיף|115|מערכת תאורות אין כניסה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות אין כניסה {{מוקטן|(no-entry bar)}} במסלול ההסעה המשמש רק לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit only taxiway)}}, לכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אין כניסה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לכל רוחב מסלול ההסעה, בנקודה שאותה אסור לכלי טיס או לכלי רכב לחצות לכיוון המסלול, בקו אחד עם שלט אין כניסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|תקנה 69}} או סימון אין כניסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|תקנה 56(ג)(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת משורה של תאורות שיוצבו במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה;
{{ח:תתת|(4)}} אם התאורות המרכיבות אותה עשויות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות אחת מכל צד של מערכת תאורות אין כניסה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון התנועה שהכניסה אליו אסורה.
{{ח:תת|(ג)}} תאורות ציר מסלול ההסעה המשמשות לפינוי המסלול, שממוקמות מעבר למערכת תאורות אין כניסה, יהיו כך שלא ייראו לטייס המסיע לכיוון המסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

{{ח:סעיף|116|מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position lights)}} בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ג)}}, אם נוכח בעל הרישיון כי נדרש להבליט אותה, לשם הפעלה בטוחה של מסלולי ההסעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משורה של שלוש תאורות שממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בניצב לציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} 0.30 מטרים לכל היותר לפני סימון עמדת המתנת הביניים, לאורכו, מהכיוון שבו כלי טיס צפוי להסיע אל עמדת המתנת הביניים;
{{ח:תתתת|(ג)}} כך שאחת מוצבת על ציר מסלול ההסעה והאחרות מוצבות, אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.50 מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו.

{{ח:סעיף|117|מערכת תאורות התרעת מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול {{מוקטן|(runway guard lights)}} בחיבור של מסלול ההסעה עם מסלול שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, ולא הוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה התעופה שבו קיימת צפיפות תנועה גבוהה – אם המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול שבין 550 מטרים ל־1,200 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), נוכח בעל רישיון לדעת כי חיבור של מסלול ההסעה עם מסלול, הוא אזור סיכון {{מוקטן|(hot spot)}}, יציב בחיבור כאמור מערכת תאורות התרעת מסלול, שתשמש בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול אלא אם כן היא לפי אחת מהתצורות {{מוקטן|(configuration)}} האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”תצורה A“, שמורכבת מ־2 רמזורים, שמתקיימות בהם הוראות איור המשנה ”configuration A“ באיור שעניינו ”Runway guard lights“ בנספח 14 והוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל אחד מצידי מסלול ההסעה ממוקם רמזור אחד, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} בכל רמזור 2 תאורות, אחת לצד השנייה, שמהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב;
{{ח:תתתת|(ג)}} הבהובי רמזור אחד מסונכרנים עם הבהובי הרמזור השני;
{{ח:תתתת|(ד)}} התאורות בכל רמזור הן כך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
{{ח:תתתת|(ה)}} אם התאורות משמשות בשעות אור יום – יש מעל כל רמזור מגן שמש {{מוקטן|(visor)}}, שמונע הפרעה של קרני השמש לחיווי שהרמזור נועד לספק;
{{ח:תתת|(2)}} ”תצורה B“, שמורכבת מתאורות שמתקיימות בהן הוראות איור המשנה ”configuration B“ באיור שעניינו ”Runway guard lights“ בנספח 14 והוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות לכל רוחב מסלול ההסעה, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן מהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב, כך ששתי תאורות סמוכות לא מהבהבות בעת ובעונה אחת, וכך שתאורות שאינן סמוכות מהבהבות יחדיו;
{{ח:תתתת|(ד)}} הן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה ובנסיבות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתצורה A – אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} בתצורה A או בתצורה B – אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד)(2), לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה B במסלול הסעה שהוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה.
{{ח:תת|(ו)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, יפעיל בעל הרישיון רק את מערכת תאורות התרעת המסלול הישימה לעמדת ההמתנה למסלול הפעילה בזמן הנתון, לפי אופן הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|118|מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position light)}} בכל עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שקיימת בחיבור של דרך לכלי רכב עם מסלול המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת בסמוך לסימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב, בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק שבין מטר אחד לשני מטרים מצד הדרך;
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת מאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רמזור, נשלט בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, שמאיר בצבע אדום להוראה לעצור, ובצבע וירוק להוראה לנסוע;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאורה מהבהבת בצבע אדום, שמהבהבת בתדירות של 30 עד 60 הבהובים לדקה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מאירה באופן חד־כיווני וכך שהיא נראית לנהג של כלי רכב המסיע לכיוון המסלול, ומתקרב לעמדת ההמתנה;
{{ח:תתת|(4)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה עמדת ההמתנה כאמור לשמש, ולא מסנוורת את נהג כלי הרכב המשתמש בה.

{{ח:סעיף|119|מערכת תאורות הצפה לרחבה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות הצפה לרחבה {{מוקטן|(apron floodlighting)}} ברחבה ובעמדת חניה מבודדת המיועדות לשימוש בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות הצפה לרחבה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות ומכוונות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מספקות תאורה מספקת לכל אזור ברחבה שבו ניתן שירות לכלי טיס, תוך מזעור הסנוור האפשרי של טייס של כלי טיס באוויר או על הקרקע, של מפקח על תעבורה אווירית במגדל הפיקוח, של אדם העוסק בניהול הרחבה ושל אדם ברחבה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות כל עמדת חניה משני כיוונים לפחות, כדי למזער הצללה;
{{ח:תתת|(2)}} הפיזור הספקטרלי {{מוקטן|(spectral distribution)}} של התאורות המרכיבות אותה הוא כך שיהיה ניתן לזהות בצורה נכונה את הצבעים המשמשים לסימונים על גבי כלי טיס הקשורים במתן שירותים לכלי הטיס ואת צבעי הסימונים על הרחבה ובסביבתה, לרבות סימוני מכשולים;
{{ח:תתת|(3)}} ההארה הממוצעת {{מוקטן|(average illuminance)}} שלה היא לפי נספח 14 לעניין ”Apron floodlighting“ לגבי ”Average illuminance“, בשים לב לאזור שאותו התאורות נועדו להאיר.

{{ח:סעיף|120|מערכת הנחיה חזותית לעגינה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה ולא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system (VDGS))}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת הנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רכיב כיווני {{מוקטן|(azimuth guidance unit)}}, שיספק הנחיה בדבר כיוון התנועה;
{{ח:תתתת|(ב)}} רכיב עצירה {{מוקטן|(stopping position indicator)}}, שיספק הנחיה בדבר נקודת העצירה;
{{ח:תתת|(2)}} היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, ובלבד שאינה מסנוורת את הטייס שאותו נועדה להנחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל כלי טיס שאותו היא נועדה לשמש, אם אפשר בלי שתידרש פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם נדרשת פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים – היא מספקת חיווי בדבר טיפוס כלי הטיס כאמור, לטייס ולמפעיל המערכת;
{{ח:תתת|(3)}} היא מספקת לטייס חיווי ברור לגבי כשל ברכיב הכיווני, ברכיב העצירה או בשניהם גם יחד;
{{ח:תתת|(4)}} ניתן לכבות את הרכיב הכיווני או את רכיב העצירה, בנפרד;
{{ח:תתת|(5)}} היא ממוקמת כך שהיא מספקת לטייס הנחיה מתמשכת בין סימוני עמדת החניה לבין נקודת העצירה;
{{ח:תתת|(6)}} היא במידת דיוק שתספק הכוונה עד לגשר להולכת נוסעים לכלי טיס ולמיתקני השירותים הקבועים בעמדת החניה שאותה היא אמורה לשמש;
{{ח:תתת|(7)}} ברכיב הכיווני מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ממוקם על המשך קו הכניסה לעמדת החניה או בסמוך אליו, מול נקודת העצירה, כך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מספק חיווי חד־משמעי בהנחיה לימין או לשמאל, כך שהטייס יכול להתמיד לאורך קו הכניסה לעמדת החניה בלי להידרש לניהוג יתר {{מוקטן|(over-controlling)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} אם נעשה בו שימוש בצבעים לשם הנחיית הכיוון – צבע ירוק משמש לזיהוי קו הכניסה לעמדת החניה וצבע אדום משמש לחיווי סטייה מקו הכניסה כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} ברכיב העצירה מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ממוקם בסמוך לרכיב הכיווני, כך שטייס יכול, בעת ובעונה אחת, לראות את שני רכיבי המערכת, בלי להסיט את ראשו, וכך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מספק חיווי על נקודת העצירה המתאימה לכלי הטיס שלו מסופקת הנחיה חזותית, ואם הוא מחווה מידע בנוגע לנקודת העצירה לגבי טיפוס כלי טיס מסוים – הוא מספק מידע תוך התחשבות בטווח הצפוי של שינויים בגובה עיני הטייסים ובזווית הצפייה במידע מתא הטייס לגבי אותו טיפוס;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא מספק מידע בדבר קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} של כלי הטיס לנקודת העצירה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} החל ממרחק של 10 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
{{ח:תתתתת|(2)}} כך שמתאפשר לטייס להאט את כלי הטיס באופן הדרגתי עד לעצירה מלאה בנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם נעשה שימוש בצבעים לשם הנחיה לנקודת העצירה – צבע ירוק משמש כדי לחוות לטייס כלי הטיס כי הוא יכול להוסיף להתקדם, וצבע אדום משמש לחיווי הגעתו לנקודת העצירה ויכול שייעשה נוסף על כך שימוש גם בצבע אחר, בסמוך לנקודת העצירה, כדי להתריע על התקרבות לנקודת העצירה.

{{ח:סעיף|121|מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה, לא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, ומתקיים אחד מאלה לפחות, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(advanced visual docking guidance system (AVDGS))}}:
{{ח:תתת|(1)}} נדרש לאמת את טיפוס כלי הטיס שלו מסופקת הנחיה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עמדה שאליה מובילים מספר נתיבי הסעה – נדרש לציין את נתיב ההסעה לעמדת החניה שבשימוש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, לפי עמדת החניה שבה היא מוצבת;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל כלי טיס שאותו היא נועדה להנחות;
{{ח:תתת|(2)}} היא מספקת מידע לכל המהירויות שבהן צפוי כלי טיס להסיע במהלך תמרון העגינה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מספקת חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, כך שכלי טיס, המופעל בתנאים רגילים, לא סוטה יותר ממטר אחד מקו הכניסה לעמדת החניה כאמור, בין תחילת הסטייה לבין חיוויה;
{{ח:תתת|(4)}} אם היא מותקנת בעמדת חניה יחד עם מערכת הנחיה חזותית לעגינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|תקנה 120}}, המידע שמספקת מערכת אחת לא סותר את המידע שמספקת המערכת השנייה;
{{ח:תתת|(5)}} היא כוללת חיווי למצב דברים שבו היא לא בשימוש או תקולה;
{{ח:תתת|(6)}} היא ממוקמת כך שהיא מספקת לאדם האחראי על עגינת כלי הטיס במהלך תמרון העגינה ולכל מי שמסייע לו בכך, הנחיה בלתי מופרעת וברורה, לאורך כל תמרון העגינה;
{{ח:תתת|(7)}} היא מספקת, לכל הפחות, את המידע הזה, לפי השלב המתאים בתמרון העגינה:
{{ח:תתתת|(א)}} חיווי בדבר הצורך לבצע עצירת חירום ולהפסיק באופן מיידי את תמרון העגינה, המציג את המילה ”STOP“ באותיות בצבע אדום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הטיפוס והדגם של כלי הטיס שלו מסופקת ההנחיה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, שיסופק ממרחק של 25 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כיוון התיקון הנדרש לשם תיקון הסטייה הצידית מקו הכניסה לעמדת החניה;
{{ח:תתתת|(ה)}} חיווי של המרחק לנקודת העצירה, ושל קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} אליה, שיסופקו ממרחק של 15 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ו)}} חיווי של הגעה לנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ז)}} חיווי אזהרה בדבר תנועה מעבר לנקודת העצירה;
{{ח:תתת|(8)}} במקרה של חיווי כאמור בפסקה (7)(א), המוצג בד בבד עם כשל של המערכת המתקדמת להנחיה חזותית לעגינה – היא לא מציגה כל חיווי אחר;
{{ח:תתת|(9)}} אם חיווי המרחק לנקודת העצירה נעשה תוך שימוש בספרות, היא מציגה את המרחק כביטוי של מספר המטרים שעד לנקודת העצירה, וממרחק של 3 מטרים לפחות מנקודת העצירה, היא מציגה את המרחק כאמור ברמת דיוק של עשירית המטר;
{{ח:תתת|(10)}} היא כוללת מנגנון המאפשר לצוות האחראי על ההפעלה הבטוחה של עמדת החניה ליזום באמצעותה עצירת חירום;
{{ח:תתת|(11)}} הדיוק של המידע שהיא מציגה הוא לפי המפורט בטבלה שעניינה ”A-VDGS recommended displacement accuracy“ לנספח 14;
{{ח:תתת|(12)}} הסימנים והגרפיקה המשמשים להצגת המידע משקפים את המידע שמבוקש להציג באופן מובן וברור {{מוקטן|(intuitively representative)}}.

{{ח:סעיף|122|מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand manoeuvring guidance lights)}} ברחבה סלולה המיועדת לשימוש בתנאי ראות קשים {{מוקטן|(poor visibility conditions)}} ושלא מסופקת בה הנחיה מתאימה באמצעים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בהתאמה {{מוקטן|(collocated)}} לסימוני עמדת החניה;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה, המיועדות להאיר את קו הכניסה לעמדת החניה ואת קו היציאה מעמדת החניה, ממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעיקולים – במרווחים שלא עולים על 7.5 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטעים ישרים – במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות לכל אורך המקטע שלגביו הן אמורות לספק הנחיה, למעט התאורות המיועדות להאיר את קו העצירה, שמאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב לנקודת העצירה;
{{ח:תתת|(4)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת עמדת החניה;
{{ח:תתת|(5)}} היא כוללת מנגנון להפעלה לשם חיווי מצב שבו העמדה פעילה או כיבוי לשם חיווי מצב שבו העמדה סגורה.

{{ח:סעיף|123|מערכת תאורות מצב מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת שהדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול {{מוקטן|(runway incursions)}}, יציב מערכת תאורות מצב מסלול {{מוקטן|(runway status lights (RWSL))}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מצב מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מכל אחד מהרכיבים האלה או משילוב של שניהם:
{{ח:תתתת|(א)}} תאורות כניסה למסלול {{מוקטן|(runway entrance lights (REL))}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאורות הפסקת המראה {{מוקטן|(take-off hold lights (THLs))}};
{{ח:תתת|(2)}} תאורות הכניסה למסלול הן לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מורכבות משני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} 5 תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} לפחות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הן ממוקמות בקו אחד לאורך ציר מסלול ההסעה, בהיסט 0.60 מטרים מציר מסלול ההסעה, בצד שמנגד לצד שבו הוצבו תאורות ציר מסלול ההסעה, אם הוצבו;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הן משתרעות ממרחק של 0.60 מטרים לפני עמדת ההמתנה למסלול עד לצד המסלול {{מוקטן|(edge of the runway)}}; בפסקת משנה זו, ”עמדת המתנה למסלול“, במצב דברים שבו הוצבו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}} – עמדת ההמתנה הקרובה ביותר למסלול;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} הן מרווחות במרווחים אחידים שאינם פחותים מ־3.80 מטרים ואינם עולים על 15.20 מטרים, בשים לב לאורך המקטע של מסלול ההסעה שלאורכו הן קבועות;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאורה שקועה נוספת שתמוקם על המסלול, במרחק של 0.60 מטרים מציר המסלול, בקו אחד עם התאורות כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס או כלי רכב המתקרב למסלול ממסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן דולקות כמכלול, בכל צומת של מסלול עם מסלול הסעה, לא יותר מ־2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} תאורות הפסקת ההמראה הן לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מורכבות מזוגות של תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}}, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הן ממוקמות –
{{ח:תתתתתת|(א)}} לאורך ציר המסלול;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} כך שהתאורות בכל זוג קבועות אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.80 מטרים ממנו;
{{ח:תתתתת|(2)}} הן משתרעות מנקודה הנמצאת במרחק של 115 מטרים מתחילת המסלול עד למרחק של לפחות 450 מטרים מתחילת המסלול;
{{ח:תתתתת|(3)}} הן מוצבות במרווחים אחידים של 30 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס הממריא מהמסלול;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן נדלקות כמכלול, לא יותר מ־2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס או כלי רכב שחצו עמדת המתנה למסלול;
{{ח:תתת|(4)}} היא אוטומטית, כשפעולת השליטה היחידה על המערכת היא להשבית את תאורות הכניסה למסלול, את תאורות הפסקת המראה או את שתיהן גם יחד.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: מערכות חשמל}}

{{ח:סעיף|124|מערכות אספקת כוח חשמלי למיתקני עזר לטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן לשדה התעופה אספקה מתאימה של כוח חשמלי ראשי לצורך ההפעלה הבטוחה של מיתקני העזר לטיסה, חזותיים ולא־חזותיים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות באספקת הכוח החשמלי לשדה התעופה ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת הכוח החשמלי {{מוקטן|(electrical power)}} של שדה התעופה מתוכנת, והכוח החשמלי למיתקני עזר לטיסה, חזותיים ולא־חזותיים, בשדה התעופה מסופק, כך שבמקרה של כשל במערכות הכוח החשמלי אין מצב שבו טייס מקבל הנחיה חזותית או לא־חזותית לא מתאימה או מידע מטעה כתוצאה מכשל כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של כשל במקור הכוח החשמלי הראשי, מיתקני עזר לטיסה שלגביהם נדרשת אספקה של כוח חשמלי משני, מחוברים באופן אוטומטי לאספקת הכוח החשמלי המשני;
{{ח:תתת|(3)}} לכל אחד מהשירותים האלה מסופק כוח חשמלי משני:
{{ח:תתתת|(א)}} מנורת האיתות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 35|תקנה 35}} ואמצעי התאורה הנדרשים להמשך פעילות מגדל הפיקוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל תאורות המכשולים שלגביהן נוכח בעל הרישיון לדעת שהן חיוניות לשם הבטחת הפעלה בטוחה של כלי טיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} מערכת תאורת גישה, תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מערכת תאורות מסלול סגור לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|תקנה 90(ג)}}, אם היא מחוברת למקור הכוח החשמלי הראשי;
{{ח:תתתת|(ה)}} ציוד מטאורולוגי;
{{ח:תתתת|(ו)}} תאורות אבטחה חיוניות, ובכלל זה תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|תקנה 165}};
{{ח:תתתת|(ז)}} ציוד חיוני ומיתקנים הנדרשים לפעילות צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ח)}} מערכת תאורות הצפה לרחבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|תקנה 119}};
{{ח:תתתת|(ט)}} תאורות של אזורים ברחבה שבהם צפויים נוסעים ללכת;
{{ח:תתתת|(י)}} עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת;
{{ח:תתת|(4)}} מרווח הזמן שבין כשל של מקור כוח חשמלי ראשי לבין שחזור מלא {{מוקטן|(complete restoration)}} של כל אחד מהשירותים כאמור בפסקה (3) הוא קצר ככל האפשר, ואולם –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר ומסלול המשמש להמראה בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־800 מטרים, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הטבלה שעניינה ”Secondary power supply requirements“ בנספח 14, ובלבד שלגבי תאורה הנמנית עם השירותים בטבלה האמורה, היא פעלה, לפני הכשל כאמור, בעוצמה של 25% לפחות מעוצמתה המרבית;
{{ח:תתתתת|(ב)}} לגבי עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הוראות הטבלה שעניינה ”Power supply switch-over times for ground-based radio aids used at aerodromes“ בנספח 10.

{{ח:סעיף|125|מערכת ניטור}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן הוא משתמש במערכת לחיווי המצב המבצעי של מערכות שיש לקיים בשדה התעופה (בתקנה זו – מערכת ניטור).
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה בעל רישיון שימוש במערכת ניטור אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מערכות תאורה כמפורט בטבלה שעניינה ”Secondary power supply requirements“ בנספח 14, במערכת הניטור מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היא מנטרת באופן אוטומטי את מערכות התאורה כאמור, כך שהיא נותנת התרעה על כל תקלה בהן; התרעה כאמור תינתן –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה – בתוך 2 שניות מקרות התקלה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי כל מערכת תאורה אחרת – בתוך 5 שניות מקרות התקלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא מעבירה באופן אוטומטי מידע בדבר תקלה במערכות תאורה כאמור למגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עזרי רדיו לניווט – מערכת הניטור מספקת באופן מתמשך מידע עדכני ליחידת הנת״א המתאימה, בדבר רמת השמישות של עזרי רדיו לניווט המשמשים לגישה לנחיתה בשדה התעופה, לנחיתה בו או להמראה ממנו; מידע כאמור יוצג ביחידת הנת״א המתאימה בצורה בולטת לעין.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תחזוקת שדה התעופה}}

{{ח:סעיף|126|תוכנית תחזוקה לשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה לשדה התעופה, במטרה לשמור על כל מיתקן בשדה התעופה במצב שלא יפגע בבטיחות הטיסה, בסדירותה או ביעילותה, לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקיים בעל רישיון תוכנית תחזוקה לשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא כוללת הוראות ונהלים בעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ביצוע {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תחזוקה מונעת, שמטרתה מניעת כשל של מיתקן בשדה התעופה או גריעה שלו;
{{ח:תתתת|(ג)}} סדר הקדימות בהסרת זיהום מאזור התנועה, לגבי שדה תעופה שבו לא ניתן להסיר את הזיהום מכל חלקי אזור התנועה בו־זמנית; הוראות כאמור יכללו הנחיה ברורה שלפיה יש להסיר זיהום ראשית מהמסלול שבשימוש, ויפרטו את סדר הקדימות בהסרת הזיהום מחלקים אחרים של אזור התנועה; בעל הרישיון יחליט בדבר הוראות כאמור לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה, כגון: כוחות הצלה וכיבוי אש ומגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} ההוראות והנהלים כאמור בפסקה (1) נערכו בידי בעל הרישיון תוך התחשבות בעקרונות הגורם האנושי.

{{ח:סעיף|127|מיסעות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאשר בעל רישיון שימוש בחלק של אזור התנועה שלא נבדק, נוטר ותוחזק לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבדוק את משטח אזור התנועה ואת סביבתו הסמוכה, וינטר ויתחזק את מצבו בקביעות, במטרה להסיר כל עצם זר שעלול לגרום נזק לכלי טיס, ולמנוע את הימצאותו; בדיקה כאמור תהיה בתדירות ובעיתוי כמפורט בחלק {{מוקטן|(part)}} השמיני למסמך 9137 לגבי ”airport surface inspections“, לפי החלק מאזור התנועה שלגביו מתבצעת הבדיקה או בתדירות אחרת שאישר המנהל לבעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יתחזק את משטח המסלול כך שתימנע היווצרות אי־אחידות מזיקה {{מוקטן|(harmful irregularities)}}; לעניין זה, ”אי־אחידות מזיקה“ – פגיעה באחידות משטח המסלול {{מוקטן|(Runway surface evenness)}}, לפי צרופה א׳ לעניין ”Runway surface evenness“.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יתחזק מסלול סלול כך שתכונות החיכוך של מסלול כאמור, או של כל חלק ממנו, אינן פחותות מערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לגבי אותו מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(ג)(2)}}; לעניין זה, ”חלק“, לגבי מסלול – כל חלק באורך של 100 מטרים בקירוב.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יתחזק משטח שולי מסלול הסעה המשמש כלי טיס המונע במנועי טורבינה, כך שיהיה נקי מכל עצם זר שיכול להישאב למנוע כאמור, ובכלל זה חלק של המשטח עצמו שהתנתק ממנו כתוצאה משחיקתו.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון יבצע באופן עיתי הערכה בראייה של משטח המסלול במטרה לזהות מקומות שבהם קיימת היקוות של מים או שניקוז המים מהם אינו מספק, וינקוט פעולות מתקנות כנדרש; הערכה בראייה כאמור תתבצע בעת שעל משטח המסלול יורד גשם או תחת הדמיה של ירידת גשם על משטח המסלול {{מוקטן|(simulated rain conditions)}}.

{{ח:סעיף|128|הסרת זיהום}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במסלול, מסלול הסעה או רחבה שיש עליהם זיהום, אלא אם כן הסיר מהם את הזיהום לפני הפעלת כלי הטיס, כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יסיר זיהום מכל המשטחים המפורטים להלן ולפי ההוראות שלצידם:
{{ח:תתת|(1)}} ממשטח מסלול בשימוש – במהירות האפשרית ובאופן שלם ככל האפשר, וזאת כדי למנוע את הצטברותו;
{{ח:תתת|(2)}} ממשטח מסלול הסעה – ככל הנדרש כדי לאפשר הסעה של כלי טיס למסלול וממנו;
{{ח:תתת|(3)}} ממשטח רחבה – ככל הנדרש כדי לאפשר לכלי טיס לתמרן בצורה בטוחה, להיגרר או להידחף עליה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|129|גישור על פערי גובה במסלול בעת ריבודו מחדש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שעבודות לריבודו לא הסתיימו, אלא אם כן מתקיימות ההוראות שלהלן, והוראות נספח 14 לעניין ”Runway pavement overlays“:
{{ח:תת|(1)}} אם יש, כתוצאה מעבודות הריבוד, פערי גובה בין חלקים שונים של משטח המסלול, בעל הרישיון יגשר על פערי גובה כאמור, עד לסיום העבודות, באמצעות כבש זמני {{מוקטן|(temporary ramp)}}, שהשיפוע האורכי שלו, כשהוא נמדד ביחס למשטח שממנו הוא יוצא, הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} גדול מ־0.5% ולא יותר מ־1%, לגבי רובד {{מוקטן|(overlay)}} שעוביו הוא עד 5 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} לא יותר מ־0.5%, לגבי רובד שעוביו גדול מ־5 סנטימטרים;
{{ח:תת|(2)}} עבודות הריבוד לאורכו של המסלול מתבצעות לכיוון כזה שלרוב כלי הטיס העושים שימוש במסלול, השיפוע של הכבש הזמני הוא כלפי מטה;
{{ח:תת|(3)}} בכל שלב בעבודות הריבוד, המסלול מרובד לכל רוחבו;
{{ח:תת|(4)}} משורטטים על המסלול הסימונים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} סימון ציר מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}};
{{ח:תתת|(ב)}} אם קיים מפתן מסלול זמני – מיקומו משורטט באמצעות סימון ברוחב של 3.60 מטרים, לכל רוחב המסלול;
{{ח:תת|(5)}} כל רובד במסלול בנוי ומתוחזק כך שמתקיימים בו, לכל הפחות, ערכי החיכוך המזעריים שהורה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(ג)(2)}} לגבי המסלול שעל גביו הוא נבנה.

{{ח:סעיף|130|תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים {{מוקטן|(system of preventive maintenance of visual aids)}}, כדי להבטיח את שמישותם ואמינותם המתמשכים של מערכות תאורה וסימונים; לעניין זה, תאורה תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה היא פחות מ־50% מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2, ואולם לגבי תאורה שהעוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה, כפי שהוגדרה בידי היצרן, גדולה מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2 – זו תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית היא פחות מ־50% מהעוצמה שהוגדרה בידי היצרן כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה, אלא אם כן הוראות תוכנית התחזוקה המונעת לעזרים חזותיים מקוימות לגבי העזרים החזותיים המשמשים את המסלול כאמור.

{{ח:סעיף|131|רמת שמישות נדרשת לפי תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים}}
{{ח:ת}} תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים, תהיה לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל בקטגוריה II או בקטגוריה III, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} 95% מהתאורות שמישות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, ב־450 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תאורות ציר מסלול;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תאורות מפתן מסלול;
{{ח:תתתתת|(ד)}} תאורות צידי מסלול;
{{ח:תתתת|(2)}} 90% מתאורות אזור הנגיעה – שמישות;
{{ח:תתתת|(3)}} 85% מהתאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, מ־450 מטרים ממפתן המסלול עד ל־900 מטרים ממפתן המסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(4)}} 75% מתאורות סוף המסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(5)}} בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
{{ח:תתת|(ג)}} התוכנית תכלול הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות לגבי ביצוע בדיקות חזותיות ומדידות על המסלול {{מוקטן|(in-field measurement)}} של העוצמה, פיזור הקרן וכיוון התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה ותאורות מסלול, שיהיו לפי אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} הן יכללו, ככל האפשר, מדידה של כל התאורות כאמור כדי להבטיח את קיום ההוראות הישימות לפי תוספת מספר 2;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הן ייעשו באמצעות אמצעי מדידה נייד {{מוקטן|(mobile measuring unit)}}, בעל דיוק מספק לשם ניתוח מאפייני כל תאורה בנפרד;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הן ייעשו בתדירות המתאימה לצפיפות התנועה, רמת הזיהום המקומית, האמינות של התאורות המותקנות וההערכה המתמשכת של תוצאות המדידות, ובלבד שהתדירות לא תפחת מאלה:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} – פעמיים בשנה;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי תאורות שאינן שקועות – פעם בשנה;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות לגבי ביצוע בקרה ומדידה של המאפיינים החשמליים של כל מעגל חשמלי שהוא חלק ממערכת תאורות גישה או מתאורות מסלול;
{{ח:תתתת|(3)}} הוראות לגבי ביצוע בקרה של התפקוד התקין של כיול עוצמת התאורות ששולט בהן מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} לגבי מסלול או מסלול הסעה המיועדים לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה שהוצבה בהצטלבות עם מסלול כאמור מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אין בה יותר משתי תאורות לא שמישות;
{{ח:תתתת|(2)}} אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות, אלא אם כן המרווח בין התאורות המרכיבות את מערכת תאורות עמדת ההמתנה קטן משמעותית מזה שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ד)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מערכת תאורות ציר מסלול הסעה – אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מסלול ממוכשר בקטגוריה I, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו מסלול מופעל בקטגוריה I, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח שמתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 85% מהתאורות לפחות שמישות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תאורות מפתן מסלול;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תאורות ציר מסלול, אם קיימות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} תאורות צידי מסלול;
{{ח:תתתתת|(ה)}} תאורות סוף מסלול;
{{ח:תתתת|(2)}} בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
{{ח:תת|(4)}} לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} 95% מתאורות ציר מסלול, אם קיימות, ומתאורות צידי המסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(2)}} 75% מתאורות סוף מסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(3)}} בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות;
{{ח:תת|(5)}} לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של 550 מטרים או יותר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} 85% מתאורות צידי המסלול וסוף המסלול שמישות;
{{ח:תתתת|(2)}} בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות.

{{ח:סעיף|132|מניעת עבודות בנייה או תחזוקה}}
{{ח:ת}} לא ירשה בעל רישיון, עבודות בנייה או תחזוקה בקרבת מערכות החשמל של שדה התעופה, בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: ספר עזר מבצעי}}

{{ח:סעיף|133|ספר עזר מבצעי לשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא לפי ספר העזר המבצעי, לרבות כל שינוי בו, שאישר לו המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימציא למנהל, לאישורו, את ספר העזר המבצעי שהוא מבקש להפעיל לפיו את שדה התעופה וכל שינוי בו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יעמיד את ספר העזר המבצעי לשימוש כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יחזיק את ספר העזר המבצעי כך שיהיה קל לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר למי שלרשותו הועמד לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל נוהל שבו את תאריך העדכון האחרון שלו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יעדכן את ספר העזר המבצעי באופן מתמשך, כך שיתאים בכל עת לפעילות שדה התעופה ולתקנות אלה ויפיץ את עדכוניו למי שלרשותו הועמד.
{{ח:תת|(ו)}} ספר העזר המבצעי יכלול עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה, חתומה ביד בעל הרישיון, שלפיה ספר העזר המבצעי עומד בדרישות תקנות אלה במלואן;
{{ח:תתת|(2)}} רשימת התפוצה של ספר העזר המבצעי, תוכן העניינים ומילון מונחים וראשי תיבות שבהם נעשה שימוש;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת העדכונים שנעשו בספר העזר המבצעי ומידע ונהלים לעניין השיטה שבעל הרישיון מקיים ותיאור השיטה שבעל הרישיון מקיים כדי להבטיח שעדכונים נדרשים מוטמעים בספר העזר המבצעי, ובכלל זה הוראות לעניין עדכון ספר העזר המבצעי מוקדם ככל האפשר לאחר כל שינוי של התקנות, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת, ולעניין השימוש בו וקיום הוראותיו בידי כוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה;
{{ח:תתת|(4)}} מידע מינהלתי הנוגע לשדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} שם שדה התעופה וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} שם בעל הרישיון וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ג)}} שמו של מנהל שדה התעופה, בעל האחריות הכוללת;
{{ח:תתתת|(ד)}} שעות הפעילות של שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ה)}} דרכי יצירת קשר עם בעלי תפקיד בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ו)}} המבנה הארגוני בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(5)}} תיאור שדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} תרשים שדה התעופה, הכולל את המסלולים, מסלולי ההסעה, הרחבות וכינוייהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאור מילולי של המסלולים, מסלולי ההסעה והרחבות, ובכלל זה כינוייהם, מידותיהם, כלי הטיס שאותם הם מיועדים לשמש, שטחי בטיחות כגון רצועות ושוליים שמקוימים לגביהם וכן תנאים, מגבלות או מידע אחר הנוגע להפעלתם;
{{ח:תתתת|(ג)}} גבולות שדה התעופה, ובכלל זה גידור שדה התעופה ולרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הנמצאים מחוץ לגבולות שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ד)}} נוהל שמטרתו להבטיח כי המידע כאמור בפסקה זו מעודכן ומדויק באופן מתמשך;
{{ח:תתת|(6)}} רשימת פטורים ואישורים שניתנו לבעל הרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}} ומגבלות או תנאים שהורה לו המנהל;
{{ח:תתת|(7)}} מידע ונהלים לעניין אופן ביצוע חובות בעל הרישיון, ובכלל זה פירוט החובות והאמצעים והתהליכים לקיומן, בעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ביצוע {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות המידע}}, ובכלל זה לעניין גיבוש מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|התקנות האמורות}} ומסירתו לפרסום, והאחריות לשמירה על עדכניות המידע באופן מתמשך;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוכנית החירום לשדה התעופה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} שירותי הצלה וכיבוי אש שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, לרבות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} פירוט הציוד וכוח האדם הנדרשים לכל קטגוריית שדה תעופה ישימה, ובכלל זה הוראות לעניין קריאה לשדה התעופה של צוותי ההצלה וכיבוי האש הנדרשים בעת הצורך;
{{ח:תתתתת|(2)}} מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}}, שנועד לקבוע את היקף כוח האדם הנדרש כאמור, שייעשה לפי הוראות החלק {{מוקטן|(part)}} הראשון למסמך 9137 לעניין זה;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוראות לעניין ירידה זמנית בקטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה הגבלת הפעילות בשדה התעופה כתוצאה מכך, הבאת הדבר לידיעת טייסים וציון משך הזמן המרבי לירידה בקטגוריה כאמור;
{{ח:תתתתת|(4)}} הוראות לעניין העלאה זמנית של קטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה פעולות ותיאומים נדרשים עם כלל הגורמים;
{{ח:תתתתת|(5)}} הוראות לעניין ניטור תנועת כלי טיס בשדה התעופה לשם הזעקת שירותי הצלה וכיבוי אש;
{{ח:תתתתת|(6)}} הוראות לעניין ניטור זמן התגובה של שירותי ההצלה וכיבוי האש והבטחת עמידתם בזמן התגובה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|תקנה 143}}, ובכלל זה לעניין האופן שבו העמידה בזמן התגובה כאמור נשמרת בזמן שכוח אדם המשמש את שירותי ההצלה וכיבוי האש עוסק בפעילות אחרת;
{{ח:תתתתת|(7)}} אם לבעל הרישיון ציוד ומיתקנים ייעודיים המשמשים אותו למתן שירותי הצלה וכיבוי אש – מידע בדבר ציוד ומיתקנים כאמור, ונהלים להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, ציוד ומיתקנים אלה אינם זמינים;
{{ח:תתתתת|(8)}} אם בעל הרישיון מסתייע בגורמים אחרים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה או בסביבתו – מדיניות או כתבי הסכמה עם גורמים אלה, והוראות להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, גורמים אלה אינם זמינים לסיוע;
{{ח:תתתתת|(9)}} תיאור של הדרך שבה בעל הרישיון מבטיח את הכשירות הראשונית והמתמשכת של צוותי ההצלה וכיבוי האש שלו, ובכלל זה לגבי אימון באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, אימון בעזרי נשימה בחום ובעשן, עזרה ראשונה, תנאי ראות נמוכה, מגבלות משפטיות ומדיניות בטיחות וגהות לגבי אימון בציוד להגנה על מערכת הנשימה ובציוד להגנה אישית;
{{ח:תתתתת|(10)}} הוראות לעניין האופן שבו יש לגשת לאתר תאונת טיס שאירעה בסביבה הסמוכה של שדה התעופה, ובכלל זה לעניין שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}}, פירוט הגורמים המסייעים הנדרשים לכך, האמצעים הנדרשים להם והתיאום עימם;
{{ח:תתתתת|(11)}} אם צפוי כי כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה ישמשו במתן שירותי הצלה וכיבוי אש בחלקים של שדה התעופה המיועדים למתן שירות לנוסעים – מדיניות ברורה לגבי מתן שירותים כאמור, ובכלל זה הוראות לניהול ההשפעה של הדבר על המשך פעילות כלי טיס בשדה התעופה;
{{ח:תתתתת|(12)}} פירוט לעניין זמינות של מים נוספים לצורך מתן שירותי הצלה וכיבוי אש;
{{ח:תתתתת|(13)}} הוראות לעניין ההסדרים שמקיים בעל הרישיון להבטחת תגובת שירותי ההצלה וכיבוי האש בתנאים לא־נורמליים {{מוקטן|(abnormal conditions)}}, כגון נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה, ובכלל זה את המידע והנהלים המפורטים להלן, והכול לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”inspections of the movement area“, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה ”general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area“:
{{ח:תתתתת|(1)}} שגרת פעולות הניטור, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} פרטים לגבי מועדי הביקורות ומרווחי הזמן ביניהן;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} רשימות תיוג המשמשות לביצוע ביקורות;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} שיטות לביצוע ביקורות, ובכלל זה לגבי משטחים סלולים, רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה, סימונים, תאורות, שילוט ועצמים זרים;
{{ח:תתתתתת|(ד)}} קיום תקשורת עם מגדל הפיקוח או היחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, במהלך ביקורת, לרבות אמצעי התקשורת שישמשו לכך;
{{ח:תתתתתת|(ה)}} דיווח על תוצאות ביקורות, ומעקב אחר הטיפול בתוצאותיהן;
{{ח:תתתתתת|(ו)}} קיום יומן ביקורות ומיקומו;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביצוע ביקורת בעקבות דיווח על עצמים זרים באזור התנועה, הפסקת המראה בעקבות כשל של מנוע, צמיג או גלגל, או כל אירוע שעלול להביא לעצמים זרים שנותרים במקום שיכול לסכן כלי טיס;
{{ח:תתתתת|(3)}} טיאוט אזור התנועה;
{{ח:תתתת|(ה)}} תוכנית תחזוקה לשדה התעופה ותוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ובכלל זה תחזוקת אזור התנועה, לפי המידע והנהלים המפורטים להלן לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”inspections of the movement area“, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה ”general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area“:
{{ח:תתתתת|(1)}} תחזוקת משטחים סלולים, ובכלל זה הערכת תכונות החיכוך של מסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} תחזוקת משטחים שאינם סלולים, ובכלל זה רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה;
{{ח:תתתתת|(3)}} תחזוקת מערכות הניקוז בשדה התעופה;
{{ח:תתתתת|(4)}} תחזוקת עזרים חזותיים שיש לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, ובכלל זה מדידת העוצמה {{מוקטן|(intensity)}}, פיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} והכיוון של התאורות, ביקורות עיתיות ובדיקה פוטו־מטרית {{מוקטן|(photometric testing)}} של תאורות הגישה, תאורות המסלול ומערכות חזותיות לציון זווית הגישה, ובכלל זה תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|תקנה 130}};
{{ח:תתתתת|(5)}} תחזוקת תאורות המשמשות להארת מכשולים;
{{ח:תתתתת|(6)}} דיווח על מפגע באזור התנועה ומעקב אחר הטיפול בו;
{{ח:תתתת|(ו)}} תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} התמודדות עם תנאים מטאורולוגיים חריגים או מסוכנים {{מוקטן|(hazardous meteorological conditions)}}, כגון שלג, קרח, סופות חול ורוחות;
{{ח:תתתת|(ח)}} גיבוי אספקת כוח חשמלי לשדה התעופה, ובכלל זה דרכי פעולה במקרה של תנאי ראות נמוכה או כשל של אספקת הכוח החשמלי הראשי;
{{ח:תתתת|(ט)}} שירותי ניהול רחבה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳ לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(י)}} פיקוח על הפעלת כלי רכב באזור התנועה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳ לפרק זה}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} כללי התעבורה הישימים, ובכלל זה המהירות המרבית המותרת, והאמצעים לאכיפתם;
{{ח:תתתתת|(2)}} השיטה ואמות המידה המשמשות לעניין מתן, שלילת וחידוש היתר נהיגה, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} ברחבות;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} באזור התמרון;
{{ח:תתתתת|(3)}} הקמת קשר עם מגדל הפיקוח והיחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, לפי העניין, והימצאות בהאזנה מתמשכת;
{{ח:תתתתת|(4)}} ציוד שהימצאותו בכלי רכב היא תנאי להפעלתו באזור התנועה;
{{ח:תתתתת|(5)}} סימון כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה – הארתם;
{{ח:תתתת|(יא)}} תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים, שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(יב)}} ניטור מכשולים בתחום מישורי הגבלת המכשולים וניטור תאורה מסכנת בשדה תעופה או בסביבתו, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(1)}} מעקב אחר שינויים בתחום התכנון והבנייה בקרבת שדה התעופה, לרבות בדרך של השתתפות בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}};
{{ח:תתתתת|(2)}} דיווח ופעולות שיש לנקוט אותן בעקבות הופעה של מכשול לא מורשה או איתור של תאורה מסכנת;
{{ח:תתתתת|(3)}} הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ופירוט לגבי כל מכשול, אם הוא מואר או מסומן, ואופן הארתו או סימונו;
{{ח:תתתתת|(4)}} כיבוי, מיסוך או שינוי של תאורה הפוגעת בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(יג)}} תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו, שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היכולת לפנות כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות;
{{ח:תתתתת|(2)}} אופן פינוי כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, ובכלל זה תקשורת עם מגדל הפיקוח;
{{ח:תתתתת|(3)}} מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
{{ח:תתתת|(יד)}} טיפול, אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים בשדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(1)}} תוכנית הדרכה ראשונית ותקופתית למועסקים בבידוק ביטחוני לעניין חומרים מסוכנים וקיומה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן י״ב}};
{{ח:תתתתת|(2)}} הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחומרים מסוכנים, לאחסנתם ולהכנתם לשינוע;
{{ח:תתתתת|(3)}} אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול ונטרול חומרים מסוכנים, כפי שהגדיר בעל הרישיון לאחר התייעצות עם הנציב לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, או מי שהוא הסמיך לכך, ועם המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתתת|(טו)}} נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} קבלת מידע מטאורולוגי והפצתו, ובכלל זה ראות אופקית וראות על המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} הגנה מפני חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול בעת הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה;
{{ח:תתתתת|(3)}} הכללים שיחולו לפני, בעת ולאחר הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה, ובכלל זה מגבלות לגבי כלי רכב ואנשים הפועלים באזור התנועה;
{{ח:תתתת|(טז)}} הגנה על מיתקני עזר לטיסה בשדה התעופה ותיאור האזורים והמישורים שיש לקיים כדי להבטיח את פעולתם התקינה באופן מתמשך, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מניעת הקמת מיתקנים או מבנים העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מיתקני עזר לטיסה;
{{ח:תתתתת|(2)}} סילוק כל גורם העלול להפריע לפעילותם של מיתקני עזר לטיסה, כגון צמחייה, מבנים וקווי חשמל;
{{ח:תתתתת|(3)}} שמירה על רציפות תפעולית של מיתקני עזר לטיסה, ובכלל זה בשעה שנערכות עבודות בנייה בשדה התעופה או בעת הפסקת חשמל;
{{ח:תתתת|(יז)}} נהלים לתיאום, זיהוי, סימון והארת בנייה בשדה התעופה {{מוקטן|(work in progress – WIP)}} ודיווח עליה, ולפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”work in progress (WIP)“, והתוספות שלו שעניינן: ”reduced runway length operations‏“, ”worksite control procedures“, והצרופה להוראות אלה שעניינה ”worksite checklist“;
{{ח:תתתת|(יח)}} נוהל התאמת דירוג סיווג כלי טיס {{מוקטן|(ACR)}} לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} של כל מיסעות שדה התעופה, הכול לפי שיטת ACR-PCR כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} וידוא שדירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שהגדיר בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}};
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאי בעל רישיון, באישור המנהל, לקיים נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, לרבות הגדרת תנאים ובדיקות למניעת פגיעה במצב המיסעה;
{{ח:תתתת|(יט)}} תוכנית הדרכה לעובדי שדה התעופה שעל בעל הרישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן י״ג לפרק זה}};
{{ח:תתת|(8)}} כל עניין אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלתו הבטוחה של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ז)}} ספר עזר מבצעי, וכל נוהל או הוראה של בעל הרישיון שספר העזר המבצעי מפנה אליהם –
{{ח:תתת|(1)}} יכללו הוראות ומידע הדרושים לכוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של שדה התעופה, לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר בהתחשב בביצועי אנוש;
{{ח:תתת|(2)}} לא יסתרו את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות כל דין החל בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי מתנאי רישיון הפעלת שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלקים אחרים בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל הוראת מינהל שעניינה רישיון הפעלת שדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} יכללו הפניות להוראות החקיקה ולהוראות המינהל המתאימות.

{{ח:סעיף|134|סמכות המנהל להורות על עדכון}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל עדכון בספר העזר המבצעי, בעניינים הקשורים בקיום ההוראות לפי תקנות אלה, לרבות הוספת הוראות לספר העזר המבצעי בעניינים שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ עדכון של ספר העזר המבצעי, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות לעניין זה, בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מ־21 ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו בדבר עדכון ספר העזר המבצעי.
{{ח:תת|(ד)}} הודיע המנהל כי יש לעדכן את ספר העזר המבצעי, יעדכן בעל רישיון את ספר העזר המבצעי, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל בכתב על השלמת הביצוע מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת הביצוע ולא יאוחר מ־72 שעות לאחריה.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור; בעל הרישיון יבצע את השינוי שהורה לו המנהל מייד עם קבלת ההוראה; המציא בעל הרישיון למנהל מידע והערות כאמור, תחול תקנת משנה (ג) בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תוכנית חירום לשדה תעופה}}

{{ח:סעיף|135|תוכנית חירום לשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית חירום לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, לפי הפעילות בשדה התעופה, ובכלל זה פעילות כלי הטיס בו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבצע הערכה של אזור ההתערבות {{מוקטן|(Intervention area)}}, במטרה להגדיר מראש את דרכי הפעולה האפשריות באירוע חירום באזור זה לפי תוכנית החירום.
{{ח:תת|(ג)}} תוכנית החירום תכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט של אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סוגי אירועי החירום שתוכנית החירום נוגעת להם;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי כל סוג של אירוע חירום, יפורטו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הגורמים המסייעים לטיפול באירוע החירום, ולגבי שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}} – גם מצב המוכנות של הגורמים המסייעים המתאימים למתן מענה לאירוע חירום בתוואי השטח המורכב כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} התפקיד והאחריות של כל אחד מהגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1) ושל מרכז המבצעים בחירום ועמדת הפיקוד הניידת כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 136|בתקנה 136}};
{{ח:תתתתת|(3)}} שמות האנשים או הגורמים מקרב הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1), שאיתם יש ליצור קשר באירוע חירום ודרכי יצירת קשר איתם;
{{ח:תתתתת|(4)}} האופן שבו יש לתאם את תגובת או את השתתפות כל הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1);
{{ח:תתת|(2)}} מפה מחולקת לאזורים מוגדרים {{מוקטן|(grid map)}} של שדה התעופה ושל סביבתו הסמוכה, הכוללת גם זיהוי ומיקום אתרים שיש להם השלכה על אירוע חירום;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור של האופן שבו יש לנהל ולתאם את הפעולות שיש לנקוט אותן בסוגים שונים של אירוע חירום בשדה התעופה או בסביבתו;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי שיתוף הפעולה והתיאום הנדרשים עם מרכז התיאום לחיפוש והצלה {{מוקטן|(rescue coordination centre)}} כפי שפורסם בשירותי המידע התעופתי, המתאים למקום התרחשות אירוע החירום;
{{ח:תתת|(5)}} נהלים לבחינה עיתית של התאמת תוכנית החירום למקרי החירום האפשריים בשדה התעופה או בסביבתו, ועריכת ביקורת של תוצאות בחינה כאמור, במטרה לשפר את יעילותה, ובכלל זה בכל הנוגע לגורמים המסייעים ולציוד החירום הנדרש לשימוש באירוע חירום;
{{ח:תתת|(6)}} נהלים לטיפול מהיר ותכליתי בקורבנות תאונת טיס שאירעה בשטח שדה התעופה או באזור ההתערבות, ומשפחותיהם.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יוודא כי תוכנית החירום מביאה בחשבון את עקרונות הגורם האנושי כך שתובטח תגובה מיטבית של כל מי שמשתתף בתגובה לאירוע חירום.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין זה, ”אזור ההתערבות“ {{מוקטן|(Intervention area)}} – האזור שמעליו מתבצעים תהליכי הגישה והעזיבה של שדה התעופה, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול.

{{ח:סעיף|136|מרכז מבצעים בחירום ועמדת פיקוד ניידת}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן בשדה התעופה קיימים מרכז מבצעים בחירום {{מוקטן|(emergency operations centre)}} ועמדת פיקוד ניידת {{מוקטן|(mobile command post)}}, זמינים לשימוש באירוע חירום, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרכז מבצעים בחירום, שמתקיימים לגביו אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא במבנה קבע בשדה התעופה {{מוקטן|(fixed)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא משמש לתיאום הכולל ולהכוונה הכללית של התגובה באירוע חירום;
{{ח:תתת|(2)}} עמדת פיקוד ניידת שמתקיימים לגביה אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} היא מיתקן שניתן לנייד במהירות לאתר שבו אירע אירוע חירום; עמדה כאמור יכול שתהיה כלי רכב המשמש את כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} היא משמשת לתיאום המקומי בין הגורמים המסייעים שהגיבו לאירוע החירום.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון יכשיר וימנה מקרב עובדיו אדם שיהיה אחראי לניהול מרכז המבצעים בחירום; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, יכשיר וימנה אדם נוסף מקרב עובדיו בתור אחראי לניהול עמדת הפיקוד.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יספק מערכות תקשורת שיקשרו את מרכז המבצעים בחירום ואת עמדת הפיקוד הניידת זה עם זה ועם הגורמים המסייעים; במערכות תקשורת כאמור יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן יפורטו בתוכנית החירום לגבי כל סוג של אירוע חירום;
{{ח:תתת|(2)}} הן יתאימו לצרכים הייחודיים של שדה התעופה וסביבתו ושל אירוע החירום.

{{ח:סעיף|137|תרגילי חירום בשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבחן באופן עיתי את תוכנית החירום, באמצעות עריכת אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תרגיל חירום מלא, שייערך במרווחי זמן שלא יעלו על שנתיים בין תרגיל אחד לשני, ותרגילי חירום חלקיים במשך השנה שלאחר תרגיל חירום מלא, שמטרתם להבטיח כי ליקויים שהתגלו בתרגיל החירום המלא שקדם להם תוקנו;
{{ח:תתת|(2)}} שורה של תרגילי חירום בעניינים המוגדרים בתוכנית החירום, שייערכו באופן מחזורי, במשך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל פעם, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הראשון שבהם נערך בשנה הראשונה בפרק הזמן כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} האחרון שבהם נערך לכל המאוחר בתום שלוש השנים, והוא תרגיל חירום מלא.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב יבצע, אחת לחמש שנים לפחות, תרגיל חירום חלקי לצורך גיבוש, בחינה ותחקור של יכולת התגובה של הגורמים המסייעים המתאימים לתוואי השטח המורכב.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר כל תרגיל חירום כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), ולאחר כל אירוע חירום שאירע בשדה התעופה או בסביבתו, בעל הרישיון יפעל לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יתחקר את תרגיל החירום או את אירוע החירום, לפי העניין, במטרה לבדוק הימצאות ליקויים בהתמודדות עם אירוע החירום, ובכלל זה ביישום תוכנית החירום;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יתקן כל ליקוי שנמצא כאמור בפסקה (1) בהקדם האפשרי לאחר מציאתו.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: שירותי הצלה וכיבוי אש}}

{{ח:סעיף|138|שירותי הצלה וכיבוי אש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בשדה התעופה ניתנים שירותי הצלה וכיבוי אש, אם בידי בעל הרישיון ואם בידי מי מטעמו;
{{ח:תת|(2)}} מי שנותן שירותי הצלה וכיבוי אש, ממוקם ומצויד בצורה מתאימה לשדה התעופה, ובכלל זה שתחנת כיבוי האש ממוקמת בשטח שדה התעופה.

{{ח:סעיף|139|קטגוריית שדה תעופה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר את קטגוריית שדה התעופה להצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(aerodrome category)}}, לפי הטבלה שעניינה ”Aerodrome category for rescue and firefighting“ בנספח 14, לפי אורכו של המטוס הארוך ביותר שפועל בשדה התעופה ברגיל {{מוקטן|(aeroplanes normally using the aerodrome)}}, ואולם אם רוחבו של המטוס כאמור מחייב קטגוריה גבוהה יותר לפי הטבלה האמורה, אז קטגוריית שדה התעופה תהיה קטגוריה אחת מעל לזו שהייתה צריכה להיות לפי אורכו.

{{ח:סעיף|140|רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה מתאימה לקטגוריית שדה התעופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139|בתקנה 139}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבה צפויה פעילות מופחתת בשדה התעופה רשאי בעל הרישיון לקיים רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה שלא תפחת מזו שמתאימה לקטגוריית שדה התעופה לפי המטוס הגדול ביותר שצפוי לעשות שימוש בשדה התעופה בתקופה כאמור, בלי תלות במספר התנועות של המטוס כאמור.

{{ח:סעיף|141|חומרי כיבוי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחזיק בשדה התעופה את המפורטים להלן, לפי קטגוריית שדה התעופה שבעל הרישיון הגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|תקנה 139}}, ולפי נספח 14 לעניין: ”rescue and firefighting“ לגבי ”extinguishing agents“ ולפרק השני בחלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לגבי ”level of protection to be provided“:
{{ח:תתת|(1)}} חומר כיבוי עיקרי {{מוקטן|(principal)}} וחומר כיבוי משלים {{מוקטן|(complementary)}}, מסוג, בכמות, ובמאפיינים מתאימים לכיבוי שריפה, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תתת|(2)}} מלאי משלים {{מוקטן|(reserve supply)}} של חומר כיבוי עיקרי וחומר כיבוי משלים;
{{ח:תתת|(3)}} מים בכמות מספקת לייצור קצף {{מוקטן|(foam)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות תרכיז הקצף {{מוקטן|(foam concentrate)}} בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש מספיקה לפריקה של 2 מנות {{מוקטן|(loads)}} תמיסת קצף {{מוקטן|(foam solution)}}, לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} קיימת אספקת מים נוספים {{מוקטן|(supplementary water supplies)}}, לשם חידוש מהיר של מלאי המים לשימוש כלי הרכב המשמשים לכיבוי אש באתר אירוע חירום;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא צופה עיכוב משמעותי בחידוש מלאי חומרי הכיבוי והמים הנדרשים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש – הוא הגדיל את כמות המלאי המשלים הנדרש לפי תקנת משנה (א) לפי תהליכי ניהול סיכונים שביצע, לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}};
{{ח:תתת|(4)}} קצב הפריקה של תמיסת הקצף בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה ”minimum usable amounts of extinguishing agents“ בנספח 14, בשים לב לקטגוריית שדה התעופה.

{{ח:סעיף|142|ציוד מתאים להצלה וכיבוי אש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המספר המזערי של כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש בשדה תעופה הוא לפי נספח 14 לעניין ”number of rescue and firefighting vehicles“, ולפי קטגוריית שדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} קיים ציוד הצלה וכיבוי אש מתאים לקטגוריית שדה התעופה בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, לפי החלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לעניין ”guidance material related to rescue equipment carried on RFF vehicles“;
{{ח:תת|(3)}} למי שנמנה עם כוח האדם המשמש להצלה ולכיבוי אש יש ביגוד מגן וציוד נשימה, המאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה יעילה.

{{ח:סעיף|143|זמן תגובה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זמן התגובה של כלי הרכב המשמש להצלה ולכיבוי אש הראשון שמגיב לקריאה, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, לא עולה על שלוש דקות לגבי כל חלק של אזור התנועה, ובכלל זה כל נקודה לאורכו של מסלול בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא סיפק לכוחות ההצלה וכיבוי האש נהלים, הדרכה וציוד, שיאפשרו את עמידתם בזמן התגובה כאמור בפסקה (1) גם כשלא מתקיימים תנאי ראות ומשטח מיטביים, בדגש על זמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, בקירוב האפשרי;
{{ח:תתת|(3)}} כלי רכב המשמש להצלה ולכיבוי אש, שאינו כלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה, הנדרש להבטיח המשכיות של קצב הפריקה {{מוקטן|(continuous agent application)}}, כמפורט בטבלה שעניינה: ”minimum usable amounts of extinguishing agents“ בנספח 14, מגיע לאתר אירוע החירום בתוך ארבע דקות לכל היותר מהקריאה הראשונה לשירותי ההצלה וכיבוי האש.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים שיטה של תחזוקה מונעת {{מוקטן|(preventive maintenance)}} לגבי הציוד המשמש להצלה ולכיבוי אש, ובכלל זה כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, כדי להבטיח באופן מתמשך את יעילות הציוד ואת העמידה בזמן התגובה הנדרש לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זמן תגובה“ – משך הזמן שתחילתו בקריאה הראשונה לשירותי הצלה וכיבוי אש וסופו בכך שכלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה נמצא בעמדה מתאימה למתן מענה לאירוע החירום, כשהוא פורק קצף בשיעור של 50% מקצב הפריקה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|תקנה 141(ב)(4)}} לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי ראות ומשטח מיטביים“ – בהתקיים אלה: שעות היום, ראות טובה, העדר משקעים והעדר זיהום על פני הדרך המשמשת את כוחות ההצלה וכיבוי האש.

{{ח:סעיף|144|דרכי גישה בחירום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים דרכי גישה בחירום בשדה התעופה, לשימוש כוחות הצלה וכיבוי אש, באופן שיאפשר עמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר, ולפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בדרכי הגישה בחירום שהוא מקיים לפי תקנת משנה (א) מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן מקוימות, בשטח שדה התעופה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} הן מסוגלות לשאת את העומס שצפוי ליצור כלי הרכב הכבד ביותר שצפוי להשתמש בהן;
{{ח:תתת|(3)}} הן בנות־שימוש בכל תנאי מזג האוויר;
{{ח:תתת|(4)}} בתוך מרחק של 90 מטרים ממסלול, הן כך שנמנעת שחיקה של פני השטח וחדירה של עצמים זרים למסלול;
{{ח:תתת|(5)}} הן פנויות ממכשולים, כך שכלי הרכב הגבוה ביותר שצפוי להשתמש בהן יכול לנוע על גביהן בחופשיות;
{{ח:תתת|(6)}} משטחיהן שלא מובחנים מסביבתן, מסומנים באמצעות מסמנים שממוקמים במרחק של 10 מטרים זה מזה; {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(1) ו־(2)}} תחול לגבי מסמנים כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} אם שטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול מופרד בגדר משדה התעופה – מובטחת גישה מהירה לשטח זה, באמצעות שער או אמצעי אחר.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יכלול בתוכנית החירום שהוא מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}, הערכה לגבי היכולת של כוחות ההצלה וכיבוי האש, לרבות הגורמים המסייעים, לעמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר לשטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול, אף אם אינו בשטח שדה התעופה.

{{ח:סעיף|145|תחנות כיבוי אש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}} לעניין זמן התגובה;
{{ח:תת|(2)}} תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול;
{{ח:תת|(3)}} בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה;
{{ח:תתת|(ב)}} הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(ג)}} הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת.

{{ח:סעיף|146|מערכת תקשורת ומערכת הזעקה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן קיימות בו מערכות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מערכת תקשורת ייעודית שמקשרת בין אלה:
{{ח:תתת|(א)}} תחנות כיבוי האש;
{{ח:תתת|(ב)}} מגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(ג)}} כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש;
{{ח:תת|(2)}} מערכת הזעקה {{מוקטן|(alerting system)}} לצוותי ההצלה וכיבוי האש, שאותה ניתן להפעיל מכל תחנת כיבוי אש בשדה התעופה או ממגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|147|כוח אדם נדרש למתן שירותי הצלה וכיבוי אש}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבטיח כי כוח האדם המשמש במתן שירותי הצלה וכיבוי אש מאומן כראוי לביצוע תפקידיו בצורה יעילה, לפי תוכנית אימונים שהגדיר בעל הרישיון לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית האימונים לפי תקנת משנה (א) תכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} את העניינים המפורטים בהוראות צרופה א׳ לעניין: ”rescue and firefighting services“, לגבי ”training“;
{{ח:תתת|(2)}} אימונים באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, ובכלל זה שריפות מוזנות דלק בלחץ {{מוקטן|(pressure-fed fuel fires)}}, לפי סוגי כלי הטיס וציוד ההצלה וכיבוי האש שבשימוש בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} אימון בביצועי אנוש {{מוקטן|(human performance)}}, ובכלל זה עבודת צוות {{מוקטן|(team coordination)}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בעת פעילות כלי טיס בשדה התעופה, מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עומד לרשותו כוח אדם מאומן כאמור בתקנת משנה (א), במספר לפי מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}} שבספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} כוח האדם העומד לרשותו זמין באופן מיידי להפעלת כלי הרכב והציוד המשמשים להצלה ולכיבוי אש במלוא יכולתם {{מוקטן|(maximum capacity)}}, ובכלל זה פריסת קווי מים {{מוקטן|(hand lines)}}, סולמות וציוד אחר המשמש ברגיל למתן שירותי הצלה וכיבוי אש לגבי כלי טיס;
{{ח:תתת|(3)}} כוח האדם העומד לרשותו פרוס בדרך המבטיחה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עמידה בזמן התגובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}};
{{ח:תתתת|(ב)}} פריקה רציפה של חומרי כיבוי ומים בקצב הפריקה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|תקנה 141(ב)(4)}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: פינוי כלי טיס}}

{{ח:סעיף|148|פינוי כלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מינה אחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס כאמור, לפי החלק החמישי למסמך 9137;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא הכין ומיישם תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו לפי תקנת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא וידא כי למפעיל האווירי של כלי הטיס שעתיד לפעול בשדה התעופה יש תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו; על תוכנית כאמור תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים וכך שבמקום ”כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול“ ייקרא ”כלי הטיס שצפוי המפעיל האווירי להפעיל“.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית לפינוי כלי טיס תהיה מבוססת על מאפייני כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול בשדה התעופה, ותכלול, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשימה של הציוד ושל כוח האדם, שצריכים להיות זמינים לשם פינוי כלי טיס כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הסדרים לקליטה מהירה של ציוד כאמור, שמקורו אינו בעל הרישיון.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}}

{{ח:סעיף|149|תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, לפי החלק השלישי למסמך 9137; ולפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”Wildlife hazard management“, התוספות שלו שעניינן: ”wildlife control training“ ו־”wildlife incident reporting criteria“, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”land use on and around aerodromes“, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} יאסוף מידע לגבי הימצאות בעלי חיים שיכולים להוות סיכון אפשרי לפעילות כלי טיס בשדה התעופה או בקרבתו ובדבר פגיעת בעלי חיים בכלי טיס ממקורות שונים, ובכלל זה עובדי בעלי הרישיון, מפעילים אוויריים, מי שמספקים שירותים בשדה התעופה וגורמים אחרים הנוגעים בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} יתעד בצורה מפורטת מידע כאמור ויעבירו למנהל לפי דרישתו;
{{ח:תתת|(3)}} יקיים תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי הסיכון הנובע ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו;
{{ח:תתת|(4)}} יערוך הדרכות לכוח האדם שהוא מעסיק בפעילות שעניינה צמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, ובכלל זה קיום תהליכי ניהול הסיכונים בעניין כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(5)}} יפעל לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו, באמצעות נקיטת פעולות למזעור ההסתברות להתנגשות בין בעלי חיים לבין כלי טיס, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרחקת ציפורים ובעלי חיים אחרים משדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרתעת ציפורים ובעלי חיים אחרים מפני כניסה לשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מניעת היווצרות תנאים העלולים למשוך בעלי חיים לשדה התעופה, ובכלל זה למנוחה, קינון או תזונה;
{{ח:תתתת|(ד)}} העברה מהירה של מידע הנוגע למפגעי בעלי חיים לגורמים שייכים לעניין, ובכלל זה למגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(6)}} יקיים פגישות עיתיות עם בעלי עניין בשדה התעופה ומחוצה לו, שלדעתו צריכים להיות מעורבים בצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים; בפגישות כאמור ישתף בעל הרישיון את בעלי העניין במידע שבידיו וכן יפעל לקבלת מידע מתאים שבידיהם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינקוט את הפעולות האלה לשם מניעת הקמה או הסרה של שימוש קרקע אסור בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, אלא אם כן שוכנע שאין זה סביר ששימוש הקרקע האסור ייצור סיכון כתוצאה ממפגעי בעלי חיים:
{{ח:תתת|(1)}} ינטר את סביבת שדה התעופה הקרובה, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
{{ח:תתת|(2)}} ינטר תוכניות, שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
{{ח:תתת|(3)}} יגיש התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} ינקוט פעולות משפטיות לשם מניעת שימוש קרקע אסור או הסרתו;
{{ח:תתת|(5)}} יידע את המנהל על שימוש קרקע אסור ועל הפעולות שנקט לפי פסקאות משנה (3) ו־(4), ועל הצלחתן בהקדם האפשרי;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי שימוש קרקע אסור שלא ניתן למנוע את הקמתו או להסירו – יעריך ויצמצם את הסיכון לכלי טיס כתוצאה ממנו, ככל האפשר, באמצעות מערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנת משנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים“ – אזור שהוגדר בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה, שבו קיימות מגבלות לגבי שימושי הקרקע המותרים, שתכליתן למניעת מטרדי בעלי חיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש קרקע אסור“ – כל שימוש בקרקע שנאסר בקרבת שדה תעופה, בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: שירותי ניהול רחבה}}

{{ח:סעיף|150|שירותי ניהול רחבה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת שנפח התנועה בשדה התעופה או נסיבות ההפעלה בשדה התעופה מחייבים זאת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יספק בעל רישיון שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שירותי ניהול רחבה יסדירו את המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Apron safety“, התוספת שלו שעניינה: ”airside vehicle rules“ והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”dissemination of information to apron users“:
{{ח:תתת|(1)}} תנועה ברחבה, במטרה למנוע התנגשות בין כלי טיס ובין כלי טיס לבין כלי רכב או מכשולים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} כניסה של כלי טיס לרחבה ויציאה של כלי טיס מרחבה;
{{ח:תתת|(3)}} ניהול בטיחות ברחבה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} הקצאת עמדות חניה לכלי טיס בשים לב למאפייני העמדות וכלי הטיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} שירותי הכוונת חניה {{מוקטן|(marshalling service)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הובלת כלי טיס {{מוקטן|(follow-me (leader vehicle))}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הגנה מפני הדף סילון {{מוקטן|(jet blast/blast precautions)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} ניקוי רחבות;
{{ח:תתתת|(ו)}} התנעת כלי טיס, גרירתם או דחיפתם לאחור {{מוקטן|(pushback)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} תנועת כלי רכב ברחבה;
{{ח:תתתת|(ח)}} תפעול גשרים להולכת נוסעים לכלי הטיס {{מוקטן|(operation of air bridges)}};
{{ח:תתתת|(ט)}} משמעת המשתמשים ברחבה {{מוקטן|(apron discipline)}};
{{ח:תתתת|(י)}} הפצת מידע בנוגע למגבלות הפעלה ברחבה;
{{ח:תתתת|(יא)}} תדלוק כלי טיס, ובכלל זה תדלוק כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו;
{{ח:תתתת|(יב)}} שימוש במערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), אם ישים.
{{ח:תת|(ג)}} שירותי ניהול רחבה יסופקו בידי אחד מאלה או בדרך של שילוב ביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} גורם מטעם בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} אם מגדל הפיקוח אינו מספק את שירותי ניהול הרחבה, בעל הרישיון יעשה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יקיים נהלים לעניין העברת האחריות לניהול תנועת כלי הטיס בין מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה לבין מגדל הפיקוח של שדה התעופה בצורה מסודרת ומתואמת;
{{ח:תתת|(2)}} יפקח על יישום הנהלים כאמור בפסקה (1) בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} בשדה תעופה שבו מסופקים שירותי ניהול רחבה לפי תקנת משנה (ג)(1) או (3), לא יתיר בעל הרישיון את אספקת שירותי ניהול הרחבה, אלא אם כן לרשות מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה עומדים אמצעים מתאימים למתן שירותי ניהול רחבה, ובכלל זה אמצעי תקשורת.

{{ח:סעיף|151|הוראות לגבי ניהול הרחבה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבטיח את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, מוגבל מספר כלי הרכב והאנשים המורשים לפעול ברחבה למזער ההכרחי, והכול לפי מסמך 9476;
{{ח:תתת|(2)}} כי לכלי רכב המשמשים צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום ניתנת עדיפות על פני כל תנועה אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} כי כלי רכב הפועל ברחבה נותן זכות קדימה לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לכלי רכב המשמש צוותי חירום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
{{ח:תתתת|(ג)}} לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) – לפי כל דין הישים לעניין זה;
{{ח:תתת|(4)}} כי הקצאת רחבה או עמדת חניה לכלי טיס תבוצע רק אם היא תואמת לגודל ולמאפייני כלי הטיס, ובהתחשב באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עזרים לעמדת חניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשתיות המשמשות את עמדת החניה;
{{ח:תתתת|(ג)}} קרבה לתשתיות;
{{ח:תתתת|(ד)}} כלי טיס חונים בעמדות חניה סמוכות;
{{ח:תתתת|(ה)}} התניות להקצאת עמדות חניה;
{{ח:תתתת|(ו)}} הגנה מהדף סילון והדף מדחפים {{מוקטן|(propeller wash)}};
{{ח:תתת|(5)}} כי במקרים שבהם נדרש להקצות מקום חניה לכלי טיס בשדה, שאינו עמדת חניה או חלק מרחבה מבוצע ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}};
{{ח:תתת|(6)}} כי מסופקת הנחיה לכלי טיס שנכנס לעמדת חניה או יוצא ממנה, באמצעות מערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או סימונים;
{{ח:תתת|(7)}} כי קיים בספר העזר המבצעי נוהל לגבי עצירת חירום לכלי טיס מסיע בעמדת חניה, המנחה כיצד להורות לכלי הטיס לעצור באופן מיידי במקרה שבו הבטיחות נפגעת;
{{ח:תתת|(8)}} כי נמנעת התקרבות אנשים לכלי הטיס, למעט אנשים שמסייעים לכלי הטיס בכניסה לעמדה או ביציאה ממנה, כל עוד אורות מניעת התנגשות (anti-collision lights) של כלי הטיס ומנועי כלי הטיס פועלים;
{{ח:תתת|(9)}} כי כלי טיס חונה יעוגן, כך שתימנע תזוזה לא רצויה שלו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון עמדת חניה אלא אם כן היא מנוטרת חזותית {{מוקטן|(visually monitored)}}, על ידי אדם הממוקם בעמדה או באופן מרוחק, כדי להבטיח כי המרחק המזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}} נשמר.

{{ח:סעיף|152|מתן שירותי קרקע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתיר בעל רישיון נתינה של שירותי קרקע לכלי טיס, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירותי הקרקע ניתנים בידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} המפעיל האווירי של כלי טיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} ספק שירות שבעל הרישיון אישר לכך;
{{ח:תתת|(2)}} ציוד כיבוי וכוח אדם מיומן בהפעלתו המספיקים להתערבות ראשונית {{מוקטן|(initial intervention)}} לפחות במקרה של שריפת דלק {{מוקטן|(fuel fire)}}, זמינים, באופן מיידי;
{{ח:תתת|(3)}} קיים אמצעי המאפשר, במקרה של שרפה או שפך דלק משמעותי {{מוקטן|(major fuel spill)}}, להזעיק באופן מהיר את שירותי ההצלה וכיבוי האש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתדלק בעל רישיון כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו ולא יתיר תדלוק כלי טיס כאמור, אלא אם כן מתקיימות הוראות החלק הראשון למסמך 9137 לעניין זה, ובכלל זה שציוד על הקרקע, לרבות כלי רכב, ממוקם כך שבמקרה חירום –
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לעשות שימוש במספר מספיק של פתחי יציאה מכלי הטיס, כך שמתאפשר פינוי מהיר;
{{ח:תתת|(2)}} קיימת דרך מילוט פנויה מכל אחד מפתחי היציאה מכלי הטיס כאמור בפסקה (1).

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: תנועת כלי רכב באזור התנועה}}

{{ח:סעיף|153|שמירת הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}}}
{{ח:ת}} אין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|בסימן זה}} כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|154|חובות בעל רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתיר בעל רישיון לאדם לנהוג כלי רכב באזור התנועה אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף, בכתב, שנתן לו לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה אלא אם כן הוא מקיים שיטה לניהול היתרי הנהיגה שהוא נותן; שיטה כאמור תכלול הוראות ונהלים בעניינים האלה, הכול לפי התפקידים שעל מבקש היתר נהיגה או בעל היתר נהיגה, לפי העניין, לבצע באזור התנועה, ולפי הוראות צרופה א׳ לעניין ”Operators of vehicles“, ולהוראות החלק השני למסמך 9981 שעניינן ”Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements“, והתוספות להוראות אלה שעניינן ”framework for an airside vehicle driver training programme‏“, ”airside roads and aprons – ADP‏“, ”movement area permit“, ו־”airside driver permit records“:
{{ח:תתת|(1)}} אמות המידה למתן היתר נהיגה ולשלילתו;
{{ח:תתת|(2)}} ההדרכה וההכשרה הנדרשות לשם קבלת היתר נהיגה או לשם חידושו;
{{ח:תתת|(3)}} הרשומות שעל בעל הרישיון לקיים ולשמור לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה לאדם, אלא אם כן אותו אדם עומד באמות המידה למתן היתר נהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1) וקיבל הדרכה והכשרה כאמור בתקנת משנה (ב)(2), ולפי התפקידים שעליו לבצע.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון הנותן היתר נהיגה יקצוב את תוקפו בזמן; לא יחדש בעל רישיון היתר נהיגה אלא כן מבקש חידושו הודרך והוכשר לפי תקנת משנה (ב)(2).
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יורה דרישות מפורטות לעניין מצב כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה ותחזוקתם, יפרסמן בקרב מי שמפעיל כלי רכב וציוד באזור התנועה ויוודא את קיומן, בעניינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימונם, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה – הארתם;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקה עיתית של תקינותם;
{{ח:תתת|(3)}} תיקון ליקויים שהתגלו בהם.

{{ח:סעיף|155|חובות נהג כלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם כלי רכב באזור התנועה, אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 154|תקנה 154}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם כלי רכב, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} באזור התמרון – אלא לפי הוראות מגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} ברחבה – אלא לפי הוראות מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} נהג של כלי רכב יבצע את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יקים קשר רדיו דו־כיווני, טרם כניסה –
{{ח:תתתת|(א)}} לאזור התמרון – עם מגדל הפיקוח, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא מלווה בכלי רכב אחר שמקיים קשר רדיו דו־כיווני כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא פועל לפי הסדר שהוחלט מראש בינו לבין מגדל הפיקוח לעניין זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לרחבה – עם מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳ לפרק זה}}, אם הורה זאת בעל הרישיון לגבי הרחבה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} יימצא בהאזנה מתמשכת לתדר שהוקצה לו בכל משך שהייתו באזור התמרון או ברחבה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא פועל או מתכוון לפעול באזור התמרון – ישדר בחזרה {{מוקטן|(Readback)}} למגדל הפיקוח הוראות בענייני בטיחות {{מוקטן|(safety-related)}} שקיבל ממגדל הפיקוח, במלואן, מייד לאחר קבלתן ממגדל הפיקוח וטרם ביצוען, ובכלל זה בכל אחד מהעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות עצירה לפני מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות כניסה למסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות חציית מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול.
{{ח:תת|(ד)}} נהג כלי רכב באזור התנועה יבצע את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יציית לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לסימונים ולשלטים בשדה התעופה אלא אם כן הורשה לפעול אחרת –
{{ח:תתתתת|(1)}} באזור התמרון – בידי מגדל הפיקוח;
{{ח:תתתתת|(2)}} ברחבה – בידי מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לתאורות בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} ייתן זכות קדימה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לכלי רכב המשמשים צוותי חירום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
{{ח:תתתת|(ג)}} לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) – לפי כל דין הישים לעניין זה.
{{ח:תת|(ה)}} נהג כלי רכב שיש לו ספק לגבי מיקומו המדויק באזור התמרון, יבצע את אלה באופן מיידי, וכפי סדרם:
{{ח:תתת|(1)}} יודיע למגדל הפיקוח על נסיבות האירוע ובכלל זה על כך שאינו יודע את מיקומו המדויק, וכן ידווח את המיקום המדויק האחרון הידוע לו;
{{ח:תתת|(2)}} בד בבד עם מסירת ההודעה למגדל הפיקוח, ואלא אם כן הורה לו מגדל הפיקוח אחרת – יפנה את המסלול, מסלול ההסעה או כל חלק אחר מאזור התמרון, באופן מהיר למרחק בטוח ככל האפשר, ולאחר מכן;
{{ח:תתת|(3)}} יעצור את כלי הרכב.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}}

{{ח:סעיף|156|קיום מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מופעלת בשדה התעופה מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system – SMGCS)}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן זה}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|בסימן זה}} – מערכת SMGCS).
{{ח:תת|(ב)}} מערכת SMGCS תהיה לפי מסמך 9476 ומסמך 9830.

{{ח:סעיף|157|תיכון המערכת}}
{{ח:תת|(א)}} מערכת SMGCS תתוכן לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהתחשב באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עומס התעבורה האווירית;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי הראות שבהם מיועד שדה התעופה לפעול;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצורך לסייע לטייס בהתמצאות בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מורכבות מתווה שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ה)}} תנועת כלי רכב בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} כך שתסייע במניעת –
{{ח:תתתת|(א)}} חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול פעיל;
{{ח:תתתת|(ב)}} התנגשות, בכל חלק של אזור התנועה –
{{ח:תתתתת|(1)}} בין כלי טיס;
{{ח:תתתתת|(2)}} בין כלי טיס וכלי רכב או עצמים.
{{ח:תת|(ב)}} רכיבי העזרים החזותיים של מערכת SMGCS – הסימונים, השלטים והתאורות – יענו על {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימנים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|ו־ה׳ לפרק ד׳}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|158|מערכת עקיבה אחר תנועה קרקעית}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, כחלק ממערכת SMGCS, מערכת עקיבה {{מוקטן|(surveillance)}} אחר התנועה הקרקעית באזור התמרון, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא תקוים –
{{ח:תתת|(א)}} בשדה תעופה המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־350 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} בשדה תעופה שלא כאמור בפסקת משנה (א), אם בעל הרישיון נוכח לדעת שצפיפות התנועה והתנאים שבהם מופעל שדה התעופה אינם מאפשרים לקיים בצורה בטוחה את סדירות רצף התנועה {{מוקטן|(regularity of traffic flow)}} בשדה התעופה באמצעות נהלים או אמצעים אחרים, או אם הורה לו המנהל לקיים מערכת עקיבה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} היא טעונה את אישור המנהל בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|סעיף 35 לחוק}}, כתנאי לקיומה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: צוות בטיחות מסלול}}

{{ח:סעיף|159|צוות בטיחות מסלול}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מקיים צוות בטיחות מסלול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Runway safety“, התוספת להוראות אלה שעניינה: ”runway safety team terms of reference and composition“, והצרופות להוראות אלה שעניינן: ”best practices guide for ”hot spots“ identification, removal and promulgation‏“, ”runway safety event causal factors“, ו־”suspension or closure of runway operations“;
{{ח:תת|(2)}} הוא מפקח אחר האופן שבו פועל צוות בטיחות המסלול, במטרה לוודא כי הוא מקיים את חובותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן זה}};
{{ח:תת|(3)}} הוא מינה אדם בעל ידע וניסיון מתאימים בניהול בטיחות ובהפעלת שדה תעופה, לתפקיד מנהל צוות בטיחות מסלול, שיהיה אחראי כלפי בעל הרישיון לביצוע תפקידי צוות בטיחות המסלול.

{{ח:סעיף|160|צוות בטיחות מסלול – הרכבו, תפקידיו ואחריותו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל צוות בטיחות מסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1) או מספקים בהם שירותים, ובכלל זה בכל פעם שבה ספק שירות או גורם כאמור משתנה, מתחלף או נוסף, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות בטיחות המסלול (להלן בתקנה זו – הגופים המיוצגים); בכלל זה מנהל צוות בטיחות המסלול יפנה לגופים כמפורט להלן, לפי מאפייני הפעילות בשדה:
{{ח:תתת|(1)}} המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמספק שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(4)}} היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה;
{{ח:תתת|(5)}} היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(6)}} היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(7)}} מגדל הפיקוח בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(8)}} איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה.
{{ח:תת|(ב)}} גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול, יוודא כי התמלאו בנציגו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)#סעיף 7|תקנה 7(ה) לתקנות המנ״ב}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל צוות בטיחות מסלול –
{{ח:תתת|(1)}} יורה על נוהלי עבודת צוות בטיחות המסלול, והם ייכללו בספר המנ״ב של בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} יכנס את צוות בטיחות המסלול אחת לשישה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} צוות בטיחות מסלול, יעשה את אלה באופן מתמשך:
{{ח:תתת|(1)}} יתריע לפני בעל הרישיון ולפני הגופים המיוצגים, לפי העניין, על סיכונים בטיחותיים הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון כמפורט להלן, ויפתח אמצעי אפחות סיכון לסיכונים בטיחותיים כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} חדירה למסלול {{מוקטן|(runway incursion)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סטייה מחוץ לגבולות מסלול {{מוקטן|(runway excursion)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הימצאות גופים זרים {{מוקטן|(FOD)}} באזור התמרון;
{{ח:תתתת|(ד)}} מפגעים הקשורים לבעלי חיים {{מוקטן|(wild life hazard)}};
{{ח:תתת|(2)}} יערוך ויקיים תוכנית בטיחות מסלול, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements“, התוספת שלו שעניינה: ”runway safety team terms of reference and composition“, והצרופות לתוספות אלה שעניינן: ”best practices guide for ”hot spots“ identification, removal and promulgation‏“, ”runway safety event causal factors“, ו־”suspension or closure of runway operations“, שתכלול תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי כלל הסיכונים הבטיחותיים כאמור, ובכלל זה יעשה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יפתח ויקיים תהליכים –
{{ח:תתתתת|(1)}} לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים;
{{ח:תתתתת|(2)}} לניתוח סיכונים בטיחותיים הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ימליץ לגופים המיוצגים על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחר מימוש המלצותיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} יפעל לאיתור אזורי סיכון {{מוקטן|(hot spots)}} ולהבאתם לפרסום בידי בעל הרישיון במסגרת שירותי המידע התעופתי;
{{ח:תתת|(3)}} יפעל להתאמה בין המנ״ב של שדה התעופה לבין המנ״ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ״ב לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי סיכונים בטיחותיים כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(4)}} יפתח תוכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול, ויעקוב אחר ביצוע הדרכות לפיהן; תוכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו הוראות בקשר לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”אמצעי אפחות סיכון“, ”מנ״ב“, ”מפגע בטיחות“, ”ניהול סיכוני בטיחות“, ”סיכון בטיחותי“, ”ספק שירות“ ו”ספר מנ״ב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|בתקנות המנ״ב}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן י|סימן י׳: גידור}}

{{ח:סעיף|161|גידור}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים –
{{ח:תת|(1)}} גדר שתמנע כניסה לאזור התנועה של בעלי חיים גדולים מספיק כדי להוות מפגע בטיחותי לכלי טיס;
{{ח:תת|(2)}} גדר שתרתיע את מי שלא הורשה לכך מפני כניסה מקרית או מכוונת לחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור, ותמנע כניסה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} חסימת תעלות, מנהרות וכיוצא באלה, לרבות באמצעות סורגים, אם נדרש למניעת כניסה של בעלי חיים או אנשים באמצעותן לאזור התנועה ולחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור.

{{ח:סעיף|162|מיקום גדר}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ימקם גדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בתקנה 161}} כך שתפריד בין אזור התנועה והחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור לבין חלקים בשדה התעופה הפתוחים לכלל הציבור.

{{ח:סעיף|163|הגנה על מיתקנים מחוץ לשדה התעופה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים אמצעי הגנה מתאימים להרתעת מי שלא הורשה לכך, מפני כניסה מקרית או מכוונת למיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הממוקמים מחוץ לשדה התעופה ולמניעת כניסה כאמור.

{{ח:סעיף|164|סביבת הגדר}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, משני צידי הגדר, מתחם שיאפשר גישה לאנשי תחזוקה ותפעול של שדה התעופה, אם הדבר נדרש לביצוע תפקידם.

{{ח:סעיף|165|הארת הגדר וסביבתה}}
{{ח:ת}} אם קיימות תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה, בעל הרישיון יוודא שהן יפעלו בעוצמה המזערית הנדרשת לשם קיום תכליתן, ויהיו כך שלא יגרמו לפגיעה בבטיחות הטיסה, ובכלל זה גרימת בלבול בינן לבין תאורות תעופתיות, או סנוור טייס.

{{ח:סעיף|166|הגנה מפני הדף סילון}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים הסדרים להגנה על בני אדם ורכוש בשדה התעופה וסביבתו מפני הדף סילון של מנועי כלי טיס.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יא|סימן י״א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול}}

{{ח:סעיף|167|מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ומאפייניה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי הדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול לפי צרופה א׳ לעניין ”autonomous runway incursion warning system (ARIWS)“, לא יפעיל את שדה התעופה אלא אם כן הוא מפעיל בו מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול {{מוקטן|(autonomous runway incursion warning system (ARIWS)}}, להלן {{ח:פנימי|פרק ז סימן יא|בסימן זה}} – מערכת ARIWS), ובלבד שהמנהל אישר לו אותה בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|סעיף 35 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מערכת ARIWS אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות הכלולות בה מתוכנות {{מוקטן|(designed)}} כך שהן עונות על {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}};
{{ח:תתת|(2)}} היא מגלה באופן אוטונומי –
{{ח:תתתת|(א)}} התהוות של חדירה אפשרית למסלול {{מוקטן|(potential incursion)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} שימוש של כלי טיס במסלול בהמראה או בגישה סופית לנחיתה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מספקת אזהרה על אירוע כאמור בפסקה (2) לצוות הטיסה של כלי טיס או לנהג כלי רכב השייך לעניין;
{{ח:תתת|(4)}} היא מופעלת ונשלטת באופן עצמאי ובלתי תלוי בכל עזר חזותי אחר בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(5)}} היא תהיה כך שתקלה בה, מלאה או חלקית, לא תפריע לפעילות הרגילה של שדה התעופה ובכלל זה שיהיה ניתן לכבותה, באופן מלא או חלקי, ממגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|168|פרסום מידע לגבי מערכת ARIWS}}
{{ח:תת|(א)}} הותקנה מערכת ARIWS בשדה התעופה, ימסור בעל הרישיון לפרסום בשירותי המידע התעופתי מידע בדבר מאפייניה, מצבה, האזהרה שהיא נועדה לספק בכל מצב, סיכונים אפשריים לטייסים ונהגי כלי רכב לגבי הבנה שגויה של האזהרות כאמור, למנהל וליחידת נת״א המורשית לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 84|סעיף 84(ב) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א) במסגרת המידע לגבי ”מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system and markings)}}“ שעליו למסור לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 18|תקנה 18(א)(4)(ט) לתקנות המידע}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יב|סימן י״ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני}}

{{ח:סעיף|169|איסור העסקת מי שלא קיבל הדרכת חומרים מסוכנים}}
{{ח:ת}} לא יעסיק בעל רישיון עובד, ולא יתיר לאחר להעסיק עובד, בתפקיד ביטחוני בשדה התעופה אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אחד מאלה, לפי העניין, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן זה}}:
{{ח:תת|(1)}} הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים;
{{ח:תת|(2)}} הדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים.

{{ח:סעיף|170|חובת קיום הדרכת חומרים מסוכנים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים והדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים, לכל אדם שהוא מעסיק בתפקיד ביטחוני ולכל אדם העוסק מטעמו בתפקיד ביטחוני, לפי תפקידיו ואחריותו של המודרך, ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חומרים מסוכנים)|תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ״ה–2025}}, נספח 18 וההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יג|סימן י״ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה}}

{{ח:סעיף|171|הדרכה לעובדים שבעל הרישיון אינו מעסיק ושלא מועסקים מטעמו}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יוודא כי עובדים בשדה התעופה, שהוא לא מעסיק ולא מועסקים באמצעות מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, מודרכים בנוהלי השדה החלים עליהם.

{{ח:סעיף|172|איסור העסקת מי שלא הודרך לפי תוכנית ההדרכה}}
{{ח:ת}} לא יעסיק בעל רישיון עובד, בעצמו או על ידי מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, ולא יתיר העסקת עובד כאמור, בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, אלא אם כן אותו עובד השלים בהצלחה הדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|173|הדרכה לעובדים שמעסיק בעל הרישיון או מטעמו}}
{{ח:ת}} בעל הרישיון יעשה את כל המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Training“, התוספת שלו שעניינה: ”demonstrating competence“, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”structure of a training programme“ ({{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|בסימן זה}} – תוכנית הדרכה):
{{ח:תת|(1)}} יקיים הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שהוא מעסיק בשדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} יבטיח קיום של הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שאחר מעסיק מטעמו של בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|174|מבנה ההדרכה}}
{{ח:ת}} לא יקיים בעל רישיון ההדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}} ולא יתיר בעל רישיון קיום הדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}} אלא אם כן היא מתקיימת לפי תוכנית הדרכה שמתקיימות בה הוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} היא מבטיחה שלכל עובד, שמעסיק בעל הרישיון או אחר מטעמו של בעל הרישיון, המשמש בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, יש ידע ומיומנויות מתאימים לביצוע תפקידיו, בהתחשב, בין השאר, במורכבות המטלות שהוא נדרש לבצע במסגרת תפקידו ובסביבת עבודתו;
{{ח:תת|(2)}} היא כוללת את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} נהלים לגבי אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אופן ביצוע ההדרכה;
{{ח:תתתת|(2)}} עיתוי ביצוע ההדרכה;
{{ח:תתתת|(3)}} דרכים להבטיח כי לעובד הידע והמיומנות הנדרשים לביצוע תפקידו;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי כל נושא שכלול בה –
{{ח:תתתת|(1)}} את יעדי ההדרכה {{מוקטן|(training objectives)}} להגדרת הידע והמיומנות שעל ההדרכה להשיג ולשמר, שיבטיחו שמיומנות העובד הנדרשת מושגת ונשמרת;
{{ח:תתתת|(2)}} על בסיס יעדי ההדרכה כאמור בפסקת משנה (1) –
{{ח:תתתתת|(א)}} את תכולת ההדרכה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} את התדירות שבה יש לערוך את ההדרכה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} את השיטות שישמשו למעקב אחר התקדמות המודרך בהדרכה;
{{ח:תתתתת|(ד)}} את עריכת רשומות לתיעוד ביצוע ההדרכה ושמירתן;
{{ח:תתתת|(3)}} הדרכה עיונית {{מוקטן|(theoretical training)}};
{{ח:תתתת|(4)}} הדרכה מעשית או התנסות מעשית {{מוקטן|(practical or on-the-job training)}};
{{ח:תתתת|(5)}} מבחן עיוני או מעשי, לפי העניין, לבחינת ידיעותיו ומיומנותו של המודרך;
{{ח:תתתת|(6)}} הוראות לעניין הוכחת יכולת עיתית או הדרכה חוזרת {{מוקטן|(recurrent)}}, עיונית או מעשית, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(7)}} הדרכת ריענון {{מוקטן|(refresher training)}} שמטרתה להבטיח כי לעובד שנעדר זמן ממושך מתפקידו, ידע ומיומנות עדכניים הנוגעים לתפקידו, הכוללת הדרכה עיונית והדרכה מעשית; בעל הרישיון יפרט את אמות המידה והמשמעות להחלטה מה הוא ”זמן ממושך“ לעניין זה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יד|סימן י״ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה}}

{{ח:סעיף|175|ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם, לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי אזור התנועה – בתדירות שתצוין בתוכנית התחזוקה לשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול – נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; בפסקה זו, ”שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול“ {{מוקטן|(significant change)}} – כמשמעותו בחלק השני למסמך 9981 לעניין ”reporting format using standard runway condition report (RCR)n“ ולעניין ”runway surface condition assessment and reporting“;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה – בתדירות שתצוין בנוהל בספר העזר המבצעי.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינטר את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות כוח אדם שעבר אימון לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תוכנית אימונים שאישר לו המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה לפי הוראות צרופה א׳ לעניין ”Runway condition report for reporting runway surface condition“.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו בעקבות ניטור כאמור בתקנת משנה (א), ויעשה כן תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} dry (יבש);
{{ח:תתת|(2)}} standing water (מים עומדים);
{{ח:תתת|(3)}} wet (רטוב);
{{ח:תתת|(4)}} slippery wet (חלקלק־רטוב).
{{ח:תת|(ד)}} מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (4) לתקנת משנה (ג), לפי העניין – יבצע הערכה של היקף הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול.

{{ח:סעיף|176|פעולות שיש לנקוט בעקבות ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו}}
{{ח:תת|(א)}} ניטר בעל הרישיון את אזור התנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בתקנה 175}}, יעשה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יספק למגדל הפיקוח מידע שיש לו השפעה מבצעית מיידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי המפורטים להלן, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו:
{{ח:תתתת|(א)}} התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה;
{{ח:תתת|(2)}} יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו.
{{ח:תת|(ב)}} במילוי חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 175|תקנה 175}} ולפי תקנת משנה (א), בעל הרישיון יביא בחשבון גם כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} פעולות בינוי או תחזוקה;
{{ח:תתת|(2)}} משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה;
{{ח:תתת|(3)}} הימצאות זיהום באזור התנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בתקנה 175(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים במיקום שיוצר סיכון בטיחותי;
{{ח:תתת|(5)}} כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם;
{{ח:תתת|(6)}} כשל של מערכת אספקת הכוח הראשית או המשנית של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל – ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מסוג שלג, קרח, שלוגית {{מוקטן|(slush)}}, כפור או שילוב כלשהו שלהם – יפסיק מיידית את השימוש במסלול.
{{ח:תת|(ה)}} הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ד), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש למגדל הפיקוח, ותקנת משנה (א) תחול בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים}}

{{ח:סעיף|177|תוכנית לבקרת עצמים זרים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} (בתקנה זו – התוכנית), שמטרתה מניעת היווצרות עצמים זרים והגעתם לאזור התנועה, גילוים, הסרתם והערכת הסיכון הגלום בהם לבטיחות הטיסה, שתכלול הוראות בעניינים האלה, הכול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Foreign object debris (FOD) control“, והתוספות {{מוקטן|(appendix)}} שלו שעניינן: ”FOD training‏“, ”FOD prevention measures“ ו־”FOD detection, removal and evaluation“:
{{ח:תתת|(1)}} הגברת מודעות, הדרכה וחינוך לעניין מניעת עצמים זרים;
{{ח:תתת|(2)}} שיטות לגילוי עצמים זרים באזור התנועה ומיפוי אזורים ופעילויות שעשויים להוות מקור לעצמים זרים, בין השאר כחלק משגרת ניטור משטח אזור התנועה, הכנת עמדת חניה לקליטת כלי טיס והציוד המיועד לשמש לאלה;
{{ח:תתת|(3)}} הסרה מיידית של עצם זר שהתגלה, לפי הסיכון שהוא מהווה להערכת בעל הרישיון, ובכלל זה נוהלי תיאום עם מגדל הפיקוח בעת הסרת עצם זר ממסלול, והציוד המיועד לשמש לכך;
{{ח:תתת|(4)}} איסוף וניתוח מתמשך של מידע הנוגע לעצמים זרים בשדה התעופה לצורך זיהוי מקורות עצמים זרים ומגמות בשכיחותם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים הערכה מתמשכת של יעילות התוכנית, לרבות תחקור אירועים שבהם התגלה עצם זר באזור התנועה; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, בין השאר בשים לב לתוצרי ההערכה המתמשכת כאמור, יעדכן את התוכנית במטרה לשפר את יעילותה.

{{ח:סעיף|178|שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה ובהנחיות ACI}}
{{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה בנספחי האמנה, במסמכים לפי האמנה או בהנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהן, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} הנוסח המעודכן של הוראות נספחי האמנה, המסמכים שלפי האמנה והנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהם, יופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

{{ח:סעיף|179|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ארבעה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 3.6.2026 ותחילתן ביום 3.10.2026).}}
{{ח:תת|(ב)}} לגבי שדה תעופה שערב יום פרסומן של תקנות אלה הייתה לו תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה מאושרת – תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(א) ו־(ב)}}, ביום הגשת בקשה לשינוי התוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה בעניינים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות האמורות}}.

{{ח:חתימות|ד׳ בסיוון התשפ״ו (20 במאי 2026)}}
* '''מירי רגב'''&lt;br&gt;שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>gc2lmycd6drcuh0nbr30zirlxg8lhjm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018734</id>
      <parentid>3018729</parentid>
      <timestamp>2026-06-04T10:00:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018733] הגהה</comment>
      <origin>3018734</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="478386" sha1="aqojy6brxg1hj03nci9pj78uvqbpans" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2046|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|סעיפים 33}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|35(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א)(7)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מאפיינים פיזיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מסלולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מסלולי הסעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עזרים חזותיים לניווט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: מציינים ומערכות איתות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: סימונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שלטים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מסמנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תאורות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: מערכות חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תחזוקת שדה התעופה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: ספר עזר מבצעי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תוכנית חירום לשדה תעופה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: שירותי הצלה וכיבוי אש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: פינוי כלי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: שירותי ניהול רחבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: תנועת כלי רכב באזור התנועה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: צוות בטיחות מסלול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן י|סימן י׳: גידור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יא|סימן י״א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן י״ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן י״ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יד|סימן י״ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חיוני ILS‏“ {{מוקטן|(ILS critical area)}} – אזור סביב מיתקן עזר לטיסה מסוג משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} או מסוג משדר קרן זווית גלישה {{מוקטן|(glide slope)}} שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב תגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנגיעה“ {{מוקטן|(touchdown zone)}} – החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור רגיש ILS‏“ {{מוקטן|(ILS sensitive area)}} – אזור המשתרע אל מעבר לאזור חיוני ILS, שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב עלולה לגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התמרון“ {{מוקטן|(manoeuv{{ח:הערה|&lt;s&gt;e&lt;/s&gt;}}ring area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התנועה“ {{מוקטן|(movement area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ומהרחבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נקי ממכשולים“ {{מוקטן|(obstacle free zone)}} – המרחב האווירי מעל מישור גישה פנימי {{מוקטן|(inner approach surface)}}, מישור מעבר פנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ומישור הפסקת נחיתה {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאינו נחדר מאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סיכון“ {{מוקטן|(hot spot)}} – שטח באזור התנועה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום“ {{מוקטן|(emergency)}} – לרבות: אירוע בטיחותי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}}; פעילות חבלנית – ובכלל זה איום בהימצאות פצצה או חטיפת כלי טיס; אירוע המערב חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק}}; שרפה במבנה; אסון טבע; סיכון לבריאות הציבור ובכלל זה הפצה או התפרצות של מחלה מידבקת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי אנוש“ {{מוקטן|(human performance)}} – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות התעופה האזרחית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס הגלגלים“ {{מוקטן|(wheel base)}} – המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כני הנסע הראשיים שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גדר“ – לרבות מחסום מתאים אחר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 161|תקנה 161}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה החלטה“ {{מוקטן|(DH – Decision Height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}, לגבי גובה מפתן המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מזערי להנמכה“ {{מוקטן|(MDH – Minimum Descent Height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}, לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מעל פני הים“ {{מוקטן|(elevation)}} – גובהה של נקודה הנמדד ביחס לגיאואיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה שדה תעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|בתקנות המידע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורמים מסייעים“ – הגורמים שיכולים לסייע בתגובה לאירוע חירום מסוג מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ג{{ח:הערה|י}}אואיד“ {{מוקטן|(geoid)}} – המישור שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג A‏“ {{מוקטן|(instrument approach operation type A)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 250 רגל (75 מטרים) או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג B‏“ {{מוקטן|(instrument approach operation type B)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה החלטה הנמוך מ־250 רגל (75 מטרים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך לכלי רכב“ – משטח באזור התנועה המיועד לשמש כלי רכב בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות ACI“ – ספר סימון ושילוט רחבות {{מוקטן|(”apron markings and signs handbook“)}} שפרסם ארגון Airports Council International (ACI), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום“, לגבי אזור התנועה או דרך לכלי רכב {{מוקטן|(contaminant, contamination)}} – לרבות: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן מעבר“, לגבי תאורות {{מוקטן|(switch-over time)}} – משך הזמן הנדרש, במקרה של מעבר בין מקורות אספקת כוח חשמלי {{מוקטן|(power supply changeover)}}, כדי שהעוצמה הממשית של אור הנמדד בכיוון מסוים, שירדה מתחת ל־50% מהעוצמה שבה פעל, תחזור לעוצמה של לפחות 50% מהעוצמה שבה פעל לפני הירידה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור“ – לרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה ואזורים בשדה התעופה שכניסה אליהם עלולה לפגוע בבטיחות הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפוס“, לגבי כלי טיס {{מוקטן|(type)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוח חשמלי משני“ {{מוקטן|(secondary power)}} – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כוח חשמלי ציבורי בלתי תלוי {{מוקטן|(independent public power)}} – תחנת כוח חשמלי, שאינה זו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, המספקת לו חשמל באמצעות תשתית שונה ונפרדת מזו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, כך שהאפשרות של כשל בשני מקורות הכוח החשמלי בעת ובעונה אחת קלושה ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} יחידה או יחידות כוח חלופי {{מוקטן|(standby power unit(s))}} – מקור כוח שממנו ניתן להפיק כוח חשמלי, דוגמת מחוללים מנועיים (”גנרטורים“, engine generators) או מצברים {{מוקטן|(batteries)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוח חשמלי ראשי“ {{מוקטן|(primary power)}} – כוח חשמלי שאינו כוח חשמלי משני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לילה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגדל פיקוח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישור אופקי פנימי“ {{מוקטן|(inner horizontal surface)}}, ”מישור גישה“ {{מוקטן|(approach surface)}}, ”מישור גישה פנימי“ {{מוקטן|(inner approach surface)}}, ”מישור הפסקת נחיתה“ {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ”מישור טיפוס לאחר המראה“ {{מוקטן|(take-off climb surface)}}, ”מישור מעבר“ {{מוקטן|(transitional surface)}}, ”מישור מעבר פנימי“ {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ו”מישור קוני“ {{מוקטן|(conical surface)}} – לפי פרק 4 לנספח 14;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישור הגבלת מכשולים“ {{מוקטן|(obstacle limitation surfaces)}} – כל אחד מאלה: מישור אופקי פנימי, מישור גישה, מישור גישה פנימי, מישור הפסקת נחיתה, מישור טיפוס לאחר המראה, מישור מעבר, מישור מעבר פנימי ומישור קוני, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בשדה התעופה“ – לרבות מיסעה, עזר חזותי, גדר, מערכת ניקוז, מערכת חשמל ומבנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עזר לטיסה“ – למעט מסלול או מסלול הסעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול“ {{מוקטן|(obstacle)}} – עצם, נייח או נייד, או חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מתנשא מעל מישור הגבלת מכשולים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא ניצב מחוץ למישור הגבלת מכשולים, והמנהל לא אישר את הקמתו או את קיומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול חודר“ – מכשול מתוכנן מחוץ לשדה התעופה שצפוי לחדור למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה או מכשול קיים מחוץ לשדה התעופה שחודר למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול“ {{מוקטן|(runway)}} – אזור מלבני בשדה תעופה, המשמש להמראה או לנחיתה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway)}} – דרך בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה, לרבות כל אחד מאלה: מסלול הסעה לפינוי מהיר, נתיב הסעה ברחבה או נתיב הסעה לעמדת חניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה לפינוי מהיר“ {{מוקטן|(rapid exit taxiway)}} – מסלול הסעה המחובר למסלול בזווית כזו המאפשרת למטוס נוחת לפנות את המסלול במהירות גבוהה יותר מזו הניתנת להשגה באמצעות פינוי במסלול הסעה אחר, באופן שמקטין את זמן שהותו על המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול לא־ממוכשר“ {{מוקטן|(non-instrument runway)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת ראייה, או מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר“ {{מוקטן|(instrument runway)}} – אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת“ {{מוקטן|(non-precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ־1,000 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת“ {{מוקטן|(precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג B, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I“;
{{ח:תתת|(2)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II“;
{{ח:תתת|(3)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category I)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ־200 רגל (60 מטרים), ובראות אופקית שלא תפחת מ־800 מטרים או בראות על המסלול שלא תפחת מ־550 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category II)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ־100 רגל (30 מטרים), ובראות על המסלול שלא תפחת מ־300 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category III)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה נמוך מ־100 רגל (30 מטרים) או בלא גובה החלטה, ובראות על המסלול נמוכה מ־300 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 8643“ – מסמך שעניינו ”טיפוסי כלי טיס וכינוייהם“ {{מוקטן|(”Aircraft type designators (Doc 8643)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9137“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לשירותי שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Airport services manual (Doc 9137)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9157“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לתיכון שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Aerodrome design manual (Doc 9157)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9184“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לתכנון שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Airport Planning Manual (Doc 9184)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9476“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית“ {{מוקטן|(”Manual of surface movement guidance and control systems (SMGCS) (Doc 9476)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9829“ – מסמך שעניינו ”חומר מנחה לגבי גישה מאוזנת לניהול רעש מטוסים“ {{מוקטן|{{ח:הערה|(”}}Guidance on the balanced approach to aircraft noise management {{ח:הערה|[sc. (Doc 9829)]“)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9830“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית מתקדמת“ {{מוקטן|(”Advanced surface movement guidance and control systems (A-SMGCS) manual (Doc 9830)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9981“ – מסמך שעניינו ”נהלים לשירותי טיס – שדות תעופה“ {{מוקטן|{{ח:הערה|(”}}PANS-Aerodromes (Doc 9981){{ח:הערה|“)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמן“ {{מוקטן|(marker)}} – עצם הנראה מעל פני השטח, שנועד להצביע על מכשול או להתוות גבול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר התנועות בשעת העומס היומית“ {{מוקטן|(number of movements in the mean busy hour)}} – הממוצע, על פני שנה, של מספר ההמראות והנחיתות בשדה התעופה בשעת העומס היומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת עצירה“ {{מוקטן|(arresting system)}} – מערכת המיועדת ומתוכננת לסייע בהאטת מטוס החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תאורת גישה“ {{מוקטן|(approach lighting system)}} – מערכת תאורות הממוקמת לפני מפתן המסלול ומיועדת לסייע לטייס המבצע גישה לנחיתה במסלול לזהות את המסלול מבעוד מועד ולהגיע אליו בבטחה, שהיא אחת מאלה: מערכת תאורת גישה פשוטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95}}, מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}}, או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III, לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרץ המתנה“ {{מוקטן|(holding bay)}} – אזור בשדה התעופה שאליו ניתן להפנות כלי טיס על הקרקע, לשם המתנה או לשם עקיפה, וזאת במטרה לייעל את התנועה הקרקעית של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול“ {{מוקטן|(threshold)}} – תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול מוזז“ {{מוקטן|(displaced threshold)}} – מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרווח חיצוני בין כני נסע ראשיים“ {{מוקטן|(outer main gear wheel span (OMGWS))}} – המרחק בין הקצוות החיצוניים של גלגלי כני הנסע הראשיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק האצה־עצירה זמין“ {{מוקטן|(accelerate-stop distance available (ASDA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין, ביחד עם אורך שטח העצירה {{מוקטן|(stopway)}} אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק המראה זמין“ {{מוקטן|(take-off distance available (TODA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין ביחד עם אורך השטח הפנוי ממכשולים {{מוקטן|(clearway)}}, אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נחיתה זמין“ {{מוקטן|(landing distance available (LDA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק ריצת המראה זמין“ {{מוקטן|(take-off run available (TORA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחקים מוצהרים“ {{מוקטן|(declared distances)}} לגבי מסלול – אלה: מרחק האצה־עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משואת שדה תעופה“ {{מוקטן|(aerodrome beacon)}} – תאורה, הנראית מכל הכיוונים, באופן מתמשך או לסירוגין, המיועדת לציין את מיקום שדה התעופה מהאוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח פנייה“ {{מוקטן|(runway turn pad)}} – אזור בשדה התעופה, הצמוד למסלול, המשמש כלי טיס לצורך ביצוע פנייה של 180 מעלות על המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משיב אור“ {{מוקטן|(retroreflective)}} – לפי הוראות תוספת מספר 1 לעניין ”retroreflective“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 10“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 10 לאמנה שעניינו: ”Aeronautical telecommunications radio navigation aids“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 14“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: ”Aerodromes design and operations“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 18“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בנספח 18 לאמנה שעניינו: ”The safe transport of dangerous goods by air“, לרבות ההגדרות לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת מיכוון“ {{מוקטן|(aiming point)}} – אזור על מסלול, שאליו על טייס בגישה לנחיתה לכוון כדי להשלים גישה בטוחה למסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה ברחבה“ {{מוקטן|(apron taxiway)}} – קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס דרך הרחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה לעמדת חניה“ {{מוקטן|(aircraft stand taxilane)}} – קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס לעמדת חניה בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה סטנדרטי“ {{מוקטן|(standard taxi-route)}} – נתיב שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון“ {{מוקטן|(marking)}} – סמל {{מוקטן|(symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע תעופתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון הנחיה מחייב“ {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}} – סימון שנוסף על שלט הנחיה מחייב או שמחליף שלט כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימוני מסלול“ {{מוקטן|(runway markings)}} – כל אחד מאלה: סימון כינוי מסלול, סימון ציר מסלול, סימון מפתן מסלול, סימון נקודת מיכוון, סימון אזור הנגיעה וסימון צידי מסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימוני מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway markings)}} – כל אחד מאלה: סימון ציר מסלול הסעה, סימון צד מסלול הסעה, סימון עמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנת ביניים, סימון משטח פנייה וסימון עמדת בדיקת VOR;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון מידע“ {{מוקטן|(information marking)}} – סימון שנוסף על שלט מידע או שמחליף שלט כאמור במקום שבו לא ניתן לקיים אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר העזר המבצעי“ {{מוקטן|(aerodrome manual)}} – ספר עזר מבצעי לשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סקר אווירונאוטי“ {{מוקטן|(aeronautical study)}} – מחקר של בעיה אווירונאוטית שנועד לזהות פתרונות אפשריים לבעיה ולבחור פתרון מתאים, המספק רמת בטיחות מקובלת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוצמה יעילה“ {{מוקטן|(effective intensity)}} – עוצמתה של תאורה מהבהבת כך שתהיה זהה לעוצמתה של תאורה קבועה בצבע זהה ותיראה מאותו טווח באותם תנאי ראות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת בדיקת VOR‏“ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint)}} – נקודה בשדה התעופה, שנועדה לבדיקת תקינות מכשיר ה־VOR המותקן על גבי כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנה למסלול“ {{מוקטן|(runway holding position)}} – עמדה שבה על כלי טיס מסיע ועל כלי רכב לעצור ולהמתין, עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנת ביניים“ {{מוקטן|(intermediate holding position)}} – עמדה המיועדת לבקרת תנועה בשדה התעופה, שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי טיס או כלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנה על דרך לכלי רכב“ {{מוקטן|(road holding position)}} – עמדה מסוימת על דרך לכלי רכב שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת חניה“ {{מוקטן|(aircraft stand)}} – אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם זר“ {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} – עצם דומם באזור התנועה, שלא משמש לצורך מבצעי או תעופתי, שיכול להוות מפגע בטיחותי להפעלת כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם שביר“ {{מוקטן|(frangible object)}} – עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרונות הגורם האנושי“ {{מוקטן|(human factors principles)}} – עקרונות הישימים לתכן {{מוקטן|(design)}}, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פס תאורות“ {{מוקטן|(barrette)}} – 3 תאורות תעופתיות או יותר, המקובצות יחדיו, זו לצד זו, כך שממרחק הן נראות בתור קו קצר של אור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציר מסלול“ {{מוקטן|(centre line)}} – קו הנמצא במקביל לצידי המסלול ובמרחק שווה מכל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה בינונית“ {{מוקטן|(medium aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא בין 16 ל־25 בכל מסלול, או בין 20 ל־35 בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה גבוהה“ {{מוקטן|(heavy aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 26 תנועות או יותר בכל מסלול, או 36 תנועות או יותר בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה נמוכה“ {{מוקטן|(light aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 15 תנועות או פחות בכל מסלול, או 19 תנועות או פחות בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרופה א׳“ – צרופה א׳ {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: ”Guidance material supplementary to Annex 14, volume I“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטגוריית שדה תעופה“ {{מוקטן|(aerodrome category)}} – קטגוריית שדה התעופה לעניין שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(rescue and firefighting)}} שבעל הרישיון נדרש להגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|תקנה 139}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצב פריקה“ – הכמות של חומר כיבוי עיקרי ושל חומר כיבוי משלים שעל בעל הרישיון להיות מסוגל לפרוק בדקה באירוע חירום, באופן מתמשך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראות על מסלול“ {{מוקטן|(runway visual range (RVR))}} – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחבה“ {{מוקטן|(apron)}} – אזור בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חניה או תחזוקה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 32|סעיף 32 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול“ {{מוקטן|(runway strip)}} – אזור הכולל, בין השאר, את המסלול, ואת שטח העצירה אם קיים, שמטרתו –
{{ח:תתת|(1)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
{{ח:תתת|(2)}} להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway strip)}} – אזור הכולל, בין השאר, את מסלול ההסעה, שמטרתו –
{{ח:תתת|(1)}} להגן על כלי טיס הפועל על מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(2)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג בעת תנועתו, מגבולות מסלול ההסעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב“ – לרבות שדה תעופה שחלק משמעותי מתהליכי הגישה והעזיבה שלו מתבצע מעל תוואי שטח מורכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בטיחות בקצה מסלול“ {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} – שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח עצירה“ {{מוקטן|(stopway)}} – שטח מלבני על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה {{מוקטן|(abandoned takeoff)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח פנוי ממכשולים“ {{מוקטן|(clearway)}} – אזור מלבני על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים שמעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח פעולת מד־גובה רדיו“ {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}} – אזור לפני מפתן מסלול, שנועד לאפשר, באופן בטוח, ביצוע גישה מדויקת לנחיתה תוך שימוש במד־גובה רדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלט הנחיה מחייב“ {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} – כל אחד מאלה: שלט כינוי מסלול, שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III, שלט עמדת המתנה למסלול, שלט אין כניסה ושלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלט מידע“ {{מוקטן|(information sign)}} – כל אחד מאלה: שלט מיקום, שלט הכוונה, שלט יעד, שלט פינוי מסלול, שלט מסלול פנוי, ושלט מרחק המראה זמין מהצטלבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיפוע אורכי“ – המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך ציר מסלול או מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורכו, באורכו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיפוע רוחבי“ – המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך קו ניצב לציר מסלול או לציר מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורך אותו קו, ברוחבו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי קרקע“ {{מוקטן|(Ground handling services)}} – שירותים שנחוצים לכלי טיס לשם הגעתו לשדה התעופה ועזיבתו, שאינם שירותי נת״א;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת טיס“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק ז|בפרק ז׳ לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורה תעופתית“ {{מוקטן|(Aeronautical ground light)}} – תאורה שנועדה לשמש בתור עזר לטיסה, למעט תאורה המותקנת על גבי כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות המשך ציר“ – שורה של קבוצות תאורות, לאורך המשך ציר המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות מסלול“ {{מוקטן|(runway lighting)}} – כל אחד מאלה: תאורות זיהוי מפתן מסלול, תאורות צידי מסלול, תאורות מפתן מסלול, תאורות כנפי מפתן מסלול, תאורות סוף מסלול, תאורות ציר מסלול, תאורות אזור נגיעה, תאורות חיווי לפני פינוי מהיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway lighting)}} – כל אחד מאלה: תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה, תאורות משטח פנייה, תאורות עמדת המתנה, תאורות אין כניסה, תאורות עמדת המתנת ביניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוואי שטח מורכב“ – תוואי שטח שאינו נגיש בקלות לכלי הרכב ולציוד השגרתיים של גורמים מסייעים ושל כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה, ובכלל זה: אזור מכוסה מים, ביצות, אזור הררי, אזור מדברי, אזור מועד להצפות או אזור מושלג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית חירום“ {{מוקטן|(aerodrome emergency plan)}} – תוכנית חירום לשדה תעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה“ – התוכנית של שדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לרבות תוכנית שהופקדה וטרם אושרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 1“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 1 לנספח 14 שעניינה ”Colours for aeronautical ground lights, markings, signs and panels“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 2“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 2 לנספח 14 שעניינה ”Aeronautical ground light characteristics“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 3“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 3 לנספח 14 שעניינה: ”Mandatory instruction markings and information markings“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 4“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 4 לנספח 14 שעניינה: ”Requirements concerning design of signs“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנועה“ {{מוקטן|(movement)}}, לעניין מספר התנועות בשעת העומס היומית ולעניין קביעת רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת – המראה או נחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד ביטחוני“ – תפקיד הקשור בבידוק ביטחוני של נוסעים, כבודה, מטען, דואר וצידה בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המידע“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנ״ב“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התעבורה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום בעניין מוגדר“ {{מוקטן|(modular test)}} – תרגיל חירום שמטרתו ריכוז מאמץ במרכיב מסוים של תוכנית החירום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום חלקי“ {{מוקטן|(partial emergency exercise)}} – תרגיל תכנוני, שנועד לבחון את תקפות תוכנית החירום, ואת התיאום בין הגורמים השונים הלוקחים בה חלק, בלא תרגול מעשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום מלא“ {{מוקטן|(full-scale aerodrome emergency exercise)}} – תרגיל שנועד לתרגל את תוכנית החירום של שדה התעופה, לרבות תרגול מעשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”APAPI‏“ – Abbreviated Precision Approach Path Indicator;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”PAPI‏“ – Precision Approach Path Indicator.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|2|תוכנית שדה תעופה, מיתקנים והפעלתם}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון או בעל רישיון יביא בחשבון, בהכנת תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה או בכל שינוי שלה, את שימושי הקרקע ואת השפעת שדה התעופה על הסביבה, לפי החלק השני למסמך 9184 ולפי מסמך 9829.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון או בעל רישיון יכלול בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה ובכל שינוי שלה, מישורי הגבלת מכשולים לגבי כל מסלול, בשים לב לסוג המסלול, לרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול ולשאלה אם הוא משמש להמראה אם לאו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לא יקים, ולא יתיר לאחר להקים, מכשול בשדה התעופה ויסיר מכשול שהוקם בשדה התעופה, אלא אם כן אישר המנהל את הקמתו או את קיומו של המכשול, לאחר שבעל הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את אחד מהמפורטים להלן, הכול לפי פרק 4 לנספח 14, לרבות האיורים והטבלאות בפרק זה, בשים לב לסוג המסלול ולרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים לגבי המכשול עקרון ההצללה {{מוקטן|(shielding principle)}} לפי החלק השישי למסמך 9137;
{{ח:תתת|(2)}} בטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה לא ייפגעו כתוצאה מהקמת המכשול; הוכחה לעניין זה תהיה באמצעות סקר אווירונאוטי שיבצע בעל הרישיון להנחת דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יפעל למניעת הקמת מכשול חודר ולהסרת מכשול חודר בסביבת שדה התעופה הקרובה, באמצעות הפעולות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ניטור מכשולים חודרים באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות מכשול חודר, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, תחת מישורי הגבלת מכשולים כאמור בתקנת משנה (ב), לשם גילוי מכשול חודר;
{{ח:תתת|(3)}} הגשת התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לשם מניעת הקמת מכשול חודר;
{{ח:תתת|(4)}} נקיטת פעולות משפטיות להסרת מכשול חודר או למניעת הקמתו, ובכלל זה פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לצו עשה או לצו לא־תעשה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} יידוע המנהל על מכשול חודר, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו־(4) ועל תוצאותיהן.
{{ח:תת|(ה)}} לא יאפשר בעל רישיון הפעלה של כלי טיס שממדיו חורגים מאלה המותרים לפי המאפיינים הפיזיים של שדה התעופה, כפי שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ לתקנות אלה}}, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל; המנהל רשאי לאשר הפעלה כאמור אם מתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון עשה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא העריך את מידת ההתאמה בין הפעלת כלי הטיס כאמור לבין התשתית בשדה התעופה ואופן הפעלת שדה התעופה, בין השאר לפי מסמך 9981 לעניין ”aerodrome compatibility“;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא פיתח ומקיים אמצעים במטרה לשמור על רמת בטיחות מקובלת {{מוקטן|(acceptable level of safety)}} במהלך הפעלת כלי הטיס כאמור בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל שוכנע, על בסיס בקשה שהגיש לו בעל הרישיון, שאליה צורפו ההערכה שביצע לפי פסקה (1)(א) ותיאור האמצעים שפיתח ושהוא מקיים לפי פסקה (1)(ב), כי ניתן לבצע הפעלה כאמור בצורה בטוחה תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת.
{{ח:תת|(ו)}} אישר המנהל לבעל רישיון לאפשר הפעלת כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ה), יפרסם בעל הרישיון, טרם הפעלת כלי הטיס כאמור, מידע לבעלי העניין בדבר, ובכלל זה: למפעיל האווירי של כלי הטיס ולמגדל הפיקוח של שדה התעופה; מידע כאמור יכלול מידע בדבר האמצעים המתאימים שהוא מקיים לעניין זה ומידע בדבר נהלים מבצעיים ומגבלות הפעלה שיש לקיים כתוצאה מכך, לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} לא יאפשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} לפי שיטת ACR-PCR, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}}, בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה, ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנת משנה (ז), בעל רישיון רשאי לאפשר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי של שדה התעופה יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור.
{{ח:תת|(ט)}} לא ייתן המנהל רישיון למבקש רישיון, ולא יאשר שינוי ברישיון של בעל רישיון שיש בו כדי להשפיע על תפעול רחבה, אלא אם כן נוכח לדעת כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין, תיכן {{מוקטן|(design)}} את הרחבה כך שיתאפשר לתת בה שירותי קרקע בצורה בטוחה, וכי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יש מרווח מספק בין עמדות החניה ברחבה, כך שמתאפשר מעבר בטוח ויעיל של אנשים וציוד;
{{ח:תתת|(2)}} מתאפשר שרטוט סימון, הצבת שילוט והצבת תאורות הצפה ברחבה לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} מוגדרים אזורי הצבה ואחסון מתאימים לציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(ground support equipme{{ח:הערה|n}}t (GSE))}};
{{ח:תתת|(4)}} קיימים אמצעי שירותי קרקע קבועים;
{{ח:תתת|(5)}} מוגדרים אזורי אחסון לציוד העמסה {{מוקטן|(unit load devices (ULD))}};
{{ח:תתת|(6)}} מוגדרות דרכי גישה ופינוי לכלי רכב המשמשים לתדלוק, ציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(GSE)}} וכלי רכב המשמשים לחירום;
{{ח:תתת|(7)}} מוגדרים נתיבי גישה מובחנים וברורים לנוסעים;
{{ח:תתת|(8)}} ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים;
{{ח:תתת|(9)}} דרכים לכלי רכב לא עוברות בסמוך לאזור שבו צפוי להימצא חלקו האחורי של כלי טיס חונה בעמדת החניה;
{{ח:תתת|(10)}} קיימת הגנה מספקת מהדף סילון {{מוקטן|(jet blast)}} לאנשים, תשתיות וציוד.

{{ח:סעיף|3|מספר המסלולים וכיוונם}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון יתכנן את המספר והכיוון של המסלולים כך שהשימושיות של שדה התעופה תעמוד על 95% לפחות, בין השאר בשים לב למשטר הרוחות השורר בסביבתו, לגבי המטוסים שאותם נועד שדה התעופה לשמש.
{{ח:תת|(ב)}} בתכנון המספר והכיוון של המסלולים לפי תקנת משנה (א) יביא מבקש הרישיון בחשבון את הרכיבים המרביים של הרוח הצולבת המותרת, תוך הנחה כי השימוש במסלול להמראה או לנחיתה לא יתאפשר אם רכיב הרוח הצולבת עולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 20 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא 1,500 מטרים או יותר, זולת אם בשל תכונות החיכוך של המסלול נפגמת יכולת הבלימה, שאז רכיב הרוח הצולבת לא יעלה על 13 קשרים;
{{ח:תתת|(2)}} 13 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא בין 1,200 ל־1,499 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} 10 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם קטן מ־1,200 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} בתכנון כאמור לפי תקנת משנה (א) לעניין משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, יתבסס בעל הרישיון על נתונים מהימנים בדבר משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, לאורך פרק זמן ארוך ככל האפשר ולא פחות מ־5 שנים; התצפיות שבבסיס הנתונים ייערכו 8 פעמים ביום לפחות, במרווחי זמן שווים.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אורך מסלול הייחוס“ {{מוקטן|(aeroplane reference field length)}} – לגבי מטוס: אורך המסלול המזערי הדרוש למטוס לשם המראה, במסה המרבית המורשית לו להמראה {{מוקטן|(MTOM)}}, בתנאים אלה: גובה פני הים, תנאי אטמוספרה סטנדרטית, בלא רוח ושיפוע מסלול 0, כמפורט בספר הטיסה של המטוס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אטמוספרה סטנדרטית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 18|בתקנה 18 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מאפיינים פיזיים}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: מסלולים}}

{{ח:סעיף|4|קיום מסלול והגדרת קוד ייחוס למסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון –
{{ח:תת|(1)}} לא יקיים מסלול אלא לפי כיוונים שהגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:תת|(2)}} יפרט בספר העזר המבצעי את קוד הייחוס {{מוקטן|(aerodrome reference code)}} המתאים לכל מסלול שהוא מקיים, לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}.

{{ח:סעיף|5|מיקום מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים בקצה כל מסלול מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי, בשל שיקולים מבצעיים, לקיים מפתן מסלול מוזז {{מוקטן|(displaced threshold)}}, באופן קבוע או זמני, ובכלל זה בשל מכשולים שחודרים את מישור הגישה למסלול או הימצאות מכשולים בשטח שמתחת למישור הגישה למסלול.
{{ח:תת|(ג)}} ההוראות לגבי קיום מפתן מסלול יחולו על מפתן מסלול מוזז, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), עלה צורך בקיום מפתן מסלול מוזז, בשל אי־שמישות של חלק מהמסלול, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יקיים שטח שיהיה נקי ממכשולים ומיושר {{מוקטן|(graded)}} של 60 מטרים לפחות באורכו וברוחב שלא יפחת מרוחב המסלול, בין חלק המסלול הלא־שמיש לבין מפתן המסלול המוזז;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יקיים שטח בטיחות בקצה מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}}, בשים לב למיקום מפתן המסלול המוזז.

{{ח:סעיף|6|אורך מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר אורך כל מסלול לפי המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(declared distances)}} המתאימים למאפייני ההפעלה והביצועים {{מוקטן|(operations and performance characteristics)}} של כלי הטיס שאותם המסלול נועד לשמש, תוך שהוא מביא בחשבון –
{{ח:תת|(1)}} את ההשפעה של המאפיינים המקומיים של שדה התעופה על מאפייני ההפעלה והביצועים של כלי הטיס, ובכלל זה: גובה המסלול מעל גובה פני הים, שיפועו, מאפייני משטח המסלול והטמפרטורה והלחות בשדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} את אופן השימוש במסלול, ובכלל זה אם הוא משמש להמראה או לנחיתה, והכיוונים שבהם נעשה שימוש לפעולות אלה.

{{ח:סעיף|7|רוחב מזערי של מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר את רוחבו המזערי של כל מסלול לפי נספח 14 לעניין ”width of runways“, לפי רכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול, ולפי המרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים {{מוקטן|(OMGWS)}} של כלי הטיס שאותם נועד המסלול לשמש, ובלבד שרוחב מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, לא יפחת מ־30 מטרים.

{{ח:סעיף|8|מרחק מזערי בין מסלולים מקבילים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים לא־ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו –
{{ח:תתת|(1)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 3 או 4 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 210 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 2 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 150 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 1 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 120 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש לגישה בעת ובעונה אחת באופן בלתי תלוי זה בזה {{מוקטן|(independent parallel approaches)}} יחדיו, אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 1,035 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 915 מטרים לפחות – המנהל הורה לו על הפרדת מכ״ם מזערית בין מטוסים סמוכים לאורך המשך צירי המסלולים {{מוקטן|(dependent parallel approaches)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 760 מטרים לפחות, מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת להמראה בלבד {{מוקטן|(independent parallel departures)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת, כשאחד משמש אך ורק לנחיתה ואילו השני משמש אך ורק להמראה {{מוקטן|(segregated parallel operations)}}, ואולם –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה קודם, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} – רשאי בעל הרישיון להקטין את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב־30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה, ובלבד שהמרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור לא יפחת מ־300 מטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה מאוחר, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} – יגדיל בעל הרישיון את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב־30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”מסלולים מקבילים“ – לרבות מסלולים שאינם חוצים זה את זה, שזווית ההתכנסות המרבית בין המשכי צירי המסלול שלהם היא 15 מעלות לכל היותר.

{{ח:סעיף|9|שיפועי המסלול – שיפוע אורכי מרבי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב לגבי כל מסלול את השיפוע האורכי {{מוקטן|(longitudinal slope)}} שלו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע שלו עולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 1% – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} 2% – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.25%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של המסלול – שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.5%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III – שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 2%.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול, אם ההפרש בין הערכים המוחלטים של שני שיפועים אורכיים עוקבים {{מוקטן|(consecutive)}} לאורכו עולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 1.5% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} 2% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך המסלול נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו אינו עולה על כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 – 0.1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 30,000 מטרים);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 – 0.2% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 15,000 מטרים);
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 0.4% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 7,500 מטרים).
{{ח:תת|(ו)}} לצורך תקנות משנה (א) עד (ה), יחשב בעל רישיון את המרחק בין שיפועים אורכיים עוקבים לפי השיטה המפורטת בצרופה א׳ לעניין ”Distance between slope changes“.
{{ח:תת|(ז)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F – מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B – מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A – מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות.
{{ח:תת|(ח)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אם המרחק בין שתי נקודות עוקבות שבהן השיפוע האורכי משתנה, לאורך המסלול, קטן מאחד מהמפורטים להלן, לפי הגבוה שבהם:
{{ח:תתת|(1)}} התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הערכים המוחלטים של הפרשי השיפועים בכל אחת מהנקודות באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 30,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתתת|(ב)}} 15,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתתת|(ג)}} 5,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתת|(2)}} 45 מטרים.

{{ח:סעיף|10|שיפועי המסלול – שיפוע רוחבי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המסלול קמור משני צידי ציר המסלול באופן שמאפשר ניקוז מהיר של מים מהמסלול, ומתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השיפועים הרוחביים של המסלול, משני צידי ציר המסלול, סימטריים;
{{ח:תתת|(2)}} השיפוע הרוחבי של המסלול מכל צד של ציר המסלול, יהיה לפי אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו גדול מ-
{{ח:תתתתת|(1)}} 1.5%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתתתת|(2)}} 2%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו קטן מ־1%.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם אינו קמור אם אישר לו זאת המנהל, לאחר שהוכח להנחת דעתו ששיפוע המסלול בכיוון שבו הרוח שכיחה ביותר במקרה של ירידת גשם, מבטיח ניקוז מהיר של מים מהמסלול, והשיפוע הרוחבי של המסלול עומד בדרישות תקנת משנה (א)(2), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן השיפוע הרוחבי שלו מצוי בטווח ערכים שאישר לו המנהל, לכל אורך המסלול.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), בהצטלבות של המסלול עם מסלול אחר או עם מסלול הסעה, שבה נדרש מעבר מתון בין השיפועים הרוחביים של המסלולים, ינקוט בעל הרישיון אמצעים להבטחת ניקוז מהיר של מים מהמסלול.

{{ח:סעיף|11|מאפייני מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן חוזק המסלול מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש במסגרת הפעלה שגרתית של המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן עומקו הממוצע של מרקם משטח מסלול {{מוקטן|(average surface texture depth)}}, ובכלל זה בעת הקמת המסלול ובעת כל ריבוד מחדש שלו, הוא מילימטר אחד לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטח המסלול בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לפגוע בתכונות החיכוך של המסלול או העלולים, בכל דרך אחרת, להשפיע לרעה על השימוש הבטוח של כלי טיס במסלול;
{{ח:תתת|(2)}} תכונות החיכוך של מסלול סלול הן בערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} בדיקת ערכי החיכוך של מסלול סלול כאמור בתקנת משנה (ג)(2) תיעשה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באמצעות מיתקן למדידה מתמשכת של חיכוך {{מוקטן|(continuous friction measuring device)}} העושה שימוש באמצעי הרטבה־עצמית {{מוקטן|(self-wetting features)}}, ובידי כוח אדם שאימן והכשיר לכך בעל הרישיון לביצוע בדיקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} בתדירות מספקת לשם עמידה על מגמות שינוי בתכונות החיכוך של המסלול, כפי שמוגדר בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול, או קטע ממנו, שלגביו קיים חשד כי ניקוזו אינו מהיר, תיעשה בדיקה ויזואלית, בתנאי גשם מקומי או בתנאים המדמים גשם מקומי, כדי לקבוע אם נדרש לבצע פעולת תחזוקה לשיפור הניקוז או לשיפור תכונות החיכוך של המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} תוצאות בדיקת ערכי חיכוך כאמור יתועדו ויישמרו לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לצורך מעקב מתמשך של בעל הרישיון על קיום ערכי החיכוך כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שמשטח המסלול שלו מחורץ {{מוקטן|(grooved or scored)}} אלא אם כן החריצים ניצבים לציר המסלול; אם משטח המסלול מורכב ממשטחים שונים שקווי החיבור ביניהם אינם ניצבים לציר המסלול – אלא אם כן החריצים מקבילים לקווי החיבור האמורים.

{{ח:סעיף|12|שולי מסלול ושולי שטח עצירה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D‏, E או F, אלא אם כן למסלול שולי מסלול שמתקיימות בהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} למסלול המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים – הם משתרעים לרוחב המסלול, באופן סימטרי מכל צד של ציר המסלול, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D או E;
{{ח:תתתת|(ב)}} 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי פחות מארבעה מנועים;
{{ח:תתתת|(ג)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי ארבעה מנועים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} פני השטח שלהם, הגובלים במסלול, מפולסים עם משטח המסלול, כך שהמעבר בין השוליים לבין המסלול חלק, והשיפוע הרוחבי של השוליים ממשיך את מגמת הקמירות של המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}, ולא עולה על 2.5%;
{{ח:תתת|(3)}} מצידי המסלול ועד מרחק של 30 מטרים מציר המסלול – הם מסוגלים לשאת את העומס הצפוי להיווצר במקרה שבו כלי טיס חורג מגבולות המסלול, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס כאמור, וכן מאפשרים את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים;
{{ח:תתת|(4)}} פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} ויניקתם על ידי מנועי כלי הטיס;
{{ח:תתת|(5)}} למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F – הם סלולים, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל החלק הסלול של שוליו לא יפחת מ־60 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שיש לו שטח עצירה {{מוקטן|(stopway)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}}, אלא אם כן לשטח העצירה שוליים שמתקיימת בהם תקנת משנה (א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|13|משטח פנייה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שלא מחובר אליו בכל קצה מסלול הסעה, אלא אם כן בקצה המסלול קיים משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם בצמוד למשטח המסלול, מצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן מאפייני הפעלת המסלול דורשים שהוא ימוקם מצידו הימני של המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} זווית ההצטלבות {{מוקטן|(intersection angle)}} המרבית בין ציר משטח הפנייה לבין ציר המסלול שאליו הוא צמוד היא 30 מעלות;
{{ח:תתת|(3)}} זווית ההיגוי {{מוקטן|(steering angle)}} של גלגל האף של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש אינה עולה על 45 מעלות בכל שלב של תנועתו הצפויה במשטח הפנייה;
{{ח:תתת|(4)}} אם תא הטייס של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש נמצא מעל סימוני ציר משטח הפנייה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי משטח הפנייה לא צפוי להיות פחות מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 1.50 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} 2.25 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} 3 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם קטן מ־18 מטרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם הוא 18 מטרים או יותר;
{{ח:תתתת|(ה)}} 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תתת|(5)}} הוא מאפשר למטוס להסיע לאורכו של קטע ישר, לפני ביצוע הפנייה בת 180 המעלות בחזרה למסלול; קטע ישר כאמור יוגדר במקביל לצידו החיצון של משטח הפנייה;
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי של משטח פנייה מונעים הצטברות של מים על משטח הפנייה ומסייעים בניקוז מהיר של מים ממנו; השיפועים כאמור יהיו זהים לשיפועי המסלול שאליו צמוד משטח הפנייה;
{{ח:תתת|(7)}} חוזק משטח הפנייה, יהיה לפי אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מתאים להפעלה בטוחה של כל מטוס המיועד לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמשטח הפנייה משמש מטוס הנע באיטיות, ומבצע פניות חדות, באופן שיוצר עומס {{מוקטן|(stress)}} גדול מהרגיל על משטח הפנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאליו הוא צמוד;
{{ח:תתת|(8)}} משטח הפנייה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לגרום נזק למטוסים העושים בו שימוש;
{{ח:תתת|(9)}} משטח הפנייה מספק, באופן מתמשך, תכונות חיכוך שוות, לאלה של המסלול שאליו הוא צמוד, לפחות;
{{ח:תתת|(10)}} לכל משטח פנייה שוליים ברוחב מספיק, כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים כתוצאה משחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח הפנייה וסביבתו עקב הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המטוס התובעני ביותר שאותו נועד משטח הפנייה לשמש, ויניקתם על ידי מנועי המטוס; לעניין זה, בעל רישיון המגדיר את המטוס התובעני ביותר יביא בחשבון, בחישוב המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון של המטוס, את המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כן הנסע הראשי שלו, למוטת הכנף שלו ולמיקום מנועיו על הכנף;
{{ח:תתת|(11)}} חוזק שולי משטח הפנייה מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של מטוס מגבולותיו כך שלא ייגרם נזק מבני למטוס, וכן מאפשר את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול כאמור כשקיים משטח פנייה נוסף לאורך המסלול ולא רק בקצהו, אם נוכח שהדבר דרוש להפעלה בטוחה של המסלול; תקנת משנה (א) תחול על משטח פנייה כאמור בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המטוס התובעני ביותר“ – המטוס שבעת שימוש במשטח הפנייה, המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון שלו הוא הגדול ביותר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוחב מספיק“ – כך שהשוליים ישתרעו, תחת המנוע החיצון של המטוס התובעני ביותר לפחות.

{{ח:סעיף|14|אורך ורוחב רצועת מסלול}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול רצועת מסלול {{מוקטן|(runway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא משתרעת לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, או אחרי קצה שטח עצירה, אם קיים, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 60 מטרים –
{{ח:תתתת|(1)}} למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
{{ח:תתתת|(2)}} למסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
{{ח:תתת|(ב)}} 30 מטרים – למסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
{{ח:תת|(2)}} לגבי מסלול ממוכשר – היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 140 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 70 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתת|(ג)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
{{ח:תתת|(ד)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

{{ח:סעיף|15|עצמים בתחום רצועת מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן הסיר מרצועת המסלול שלו כל עצם שמסכן כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם לא הסיר מרצועת המסלול שלו עצם נייח שמסכן כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא עזר חזותי שחייב להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובעזר החזותי מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתתת|(ב)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת – הוא לא חורג למישור המעבר הפנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}};
{{ח:תתת|(2)}} המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא ציוד חיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה שחייב להימצא על החלק הפנימי של רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתת}} בפסקה זו, ”החלק הפנימי של רצועת המסלול“ –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – השטח המשתרע עד למרחק של 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – השטח המשתרע עד למרחק של 45 מטרים מכל צד של ציר המסלול.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן אין עצמים ניידים שחורגים למישור המעבר הפנימי בעת שהמסלול משמש להמראה או נחיתה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול כשעצם טמון, כולו או חלקו, מתחת לחלק המיושר {{מוקטן|(graded)}} של רצועת המסלול שכלי טיס יכול לשקוע בו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העצם טמון כולו בעומק גדול מ־30 סנטימטרים מתחת לרצועת המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} קיים מתחת לרצועת המסלול משטח משופע, המשתרע מכל כיוון שבו תיתכן תנועת כלי טיס על רצועת המסלול לקצהו העליון הטמון של העצם, המאפשר לכלי טיס השוקע ברצועת המסלול לעבור מעל העצם באופן שממזער את הסיכון לכלי טיס כתוצאה מהיתקלות פתאומית בחלק הטמון של העצם כאמור.

{{ח:סעיף|16|רצועת מסלול – יישורה וחוזקה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
{{ח:תתת|(1)}} 75 מטרים ועד 105 מטרים, בהדרגה, למסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, לפי צרופה א׳ לעניין ”Grading of a strip for precision approach runways“;
{{ח:תתת|(2)}} 75 מטרים, למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול לא־ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
{{ח:תתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתת|(2)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
{{ח:תתת|(4)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פני השטח של רצועת מסלול, הגובלים במסלול, בשולי המסלול או בשטח העצירה, מפולסים עם המסלול, שולי המסלול או שטח העצירה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} החלק של רצועת המסלול, באורך של 30 מטרים לפחות, לפני תחילת המסלול, מוכשר למניעת שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח רצועת המסלול כתוצאה מהדף, כך שכלי טיס נוחתים יוגנו מפני הסיכון הנובע מהיווצרות הפרשי גובה ברצועת המסלול כתוצאה משחיקה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} אם החלק המוזכר בפסקה (2) סלול – חוזק החלק הסלול מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של כלי הטיס התובעני ביותר שאותו נועד המסלול לשמש; בפסקה זו, ”כלי הטיס התובעני ביותר“ – כלי הטיס, שבשים לב למאפייניו ולאופן פעולתו, מחייב את העמידה בעומס הגדולה ביותר;
{{ח:תתת|(4)}} השיפוע האורכי של החלק המיושר של רצועת מסלול, כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), הוא, לכל היותר –
{{ח:תתתת|(א)}} 1.5% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתתת|(ב)}} 1.75% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתתת|(ג)}} 2% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתת|(5)}} השתנות השיפוע האורכי של החלק המיושר מתונה ככל האפשר, ובלא שינויים או היפוכי־שיפוע פתאומיים {{מוקטן|(abrupt changes or sudden reversals)}};
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר מונע הצטברות של מים על החלק המיושר, ובפרט –
{{ח:תתתת|(א)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר לאורך 3 המטרים הראשונים מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין –
{{ח:תתתתת|(1)}} יהיה שלילי, כשהוא נמדד מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} יכול שיהיה בשיעור של עד 5%;
{{ח:תתתת|(ב)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר שלא כאמור בפסקת משנה (א) לא יעלה על –
{{ח:תתתתת|(1)}} 2.5%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתתתת|(2)}} 3%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתת|(7)}} השיפוע הרוחבי החיובי של החלק מרצועת המסלול שאינו מיושר לא עולה על 5%; בפסקה זו, ”שיפוע רוחבי חיובי“ – כשהוא נמדד מציר המסלול ואילך, לפי העניין;
{{ח:תתת|(8)}} החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול מכל צד של ציר המסלול והמשכו, במרחק שאינו קטן מהמפורט להלן, ערוך או בנוי באופן שימזער את הסיכון לכל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש, הנובע מהבדלים ביכולת נשיאת העומס {{מוקטן|(load-bearing capacity)}} של משטחים שונים המרכיבים את רצועת המסלול, במקרה של ירידה מהמסלול, ובכלל זה אינו מאפשר שקיעה של כן נסע של כלי הטיס העושה שימוש במסלול, כמפורט בחלק השלישי למסמך 9157 לעניין ”Cover thickness required per subgrade type and aircraft group“:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר –
{{ח:תתתתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתתתת|(2)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר –
{{ח:תתתתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתתתת|(2)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתתתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
{{ח:תתתתת|(4)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

{{ח:סעיף|17|שטח בטיחות בקצה מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן, בכל קצה של רצועת המסלול, יש שטח בטיחות בקצה מסלול {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} (בתקנה זו – שטח בטיחות), שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משתרע מקצה רצועת המסלול, לאורך שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 240 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה {{מוקטן|(arresting system)}} – מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 120 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה – מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 30 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} רוחבו שווה לפעמיים רוחב המסלול שבקצותיו הוא קבוע, לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא נקי מכל עצם, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על שטח הבטיחות לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מיושר;
{{ח:תתת|(5)}} השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי שלו הם כך שפני השטח שלו לא חודרים את מישור הגישה {{מוקטן|(approach surface)}} או את מישור הטיפוס לאחר ההמראה {{מוקטן|(take-off climb surface)}};
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע האורכי שלו לא עולה על 5% כלפי מטה ביחס למסלול;
{{ח:תתת|(7)}} השיפוע הרוחבי שלו לא עולה על 5% כלפי מעלה או כלפי מטה ביחס למסלול;
{{ח:תתת|(8)}} השתנות השיפוע האורכי והשתנות השיפוע הרוחבי שלו מתונים ככל האפשר ובלא שינויים או היפוכי־שיפוע פתאומיים;
{{ח:תתת|(9)}} המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי הוא ערוך או בנוי באופן –
{{ח:תתתת|(א)}} שמצמצם את הסיכון לגרימת נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמשפר את האטת כלי הטיס על גביו;
{{ח:תתתת|(ג)}} שמאפשר תנועת כלי רכב המשמשים כוחות הצלה וכיבוי אש לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, אלא אם כן בכל קצה של רצועת המסלול יש שטח, המשתרע לאורך שלא יפחת מ־240 מטרים מקצה רצועת המסלול ולרוחב שלא יפחת מ־45 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, נקי מכל עצם שיש בו כדי לסכן כלי טיס, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא בשטח זה לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עצם שביר.

{{ח:סעיף|18|שטח פנוי ממכשולים}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח פנוי ממכשולים, אלא אם כן מתקיימות בשטח הפנוי ממכשולים הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מתחיל בסוף מרחק ריצת ההמראה הזמין {{מוקטן|(TORA)}} למסלול שלו נקבע;
{{ח:תת|(2)}} אורכו לא עולה על מחצית מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול שלו נקבע;
{{ח:תת|(3)}} הוא משתרע באופן סימטרי באורכים האלה לפחות:
{{ח:תתת|(א)}} למרחק של 75 מטרים, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול ממוכשר;
{{ח:תתת|(ב)}} למרחק של מחצית מרוחב רצועת המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול לא־ממוכשר;
{{ח:תת|(4)}} בפני השטח שלו מתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} הם לא חודרים מישור בעל שיפוע חיובי של 1.25% שקצהו התחתון הוא קו אופקי, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא עובר בנקודה המצויה על ציר המסלול בקצה מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא נמצא בניצב לציר המסלול והמשכו;
{{ח:תתת|(ב)}} הם בלא שינוי־שיפוע או היפוכי־שיפוע פתאומיים;
{{ח:תת|(5)}} הוא נקי מכל עצם שמסכן כלי טיס באוויר, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על השטח הפנוי ממכשולים לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא עצם שביר.

{{ח:סעיף|19|שטח עצירה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בשטח העצירה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבו זהה לזה של המסלול שלגביו הוגדר;
{{ח:תת|(2)}} שיפועים בשטח עצירה ושינויים בשיפועים של שטח עצירה, והמעבר ממסלול לשטח עצירה עומדים {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנות 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}} לגבי המסלול שלגביו הוגדר שטח העצירה, בשינויים המחויבים, ואולם –
{{ח:תתת|(א)}} המגבלות לגבי שיעור השיפוע האורכי של כל קטע לאורכם של הרבעים הראשון והאחרון של המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} – לא יחולו לגבי שטח העצירה;
{{ח:תתת|(ב)}} בנקודת המפגש של שטח עצירה ושל המסלול שלגביו הוגדר, ולאורך שטח העצירה, שיעור השינוי המרבי של השיפוע יהיה 0.3% לכל 30 מטרים – שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 10,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תת|(3)}} הוא סלול, וערוך או בנוי באופן שיוכל לשאת את העומס של כלי טיס שאותו נועד שטח העצירה לשמש, במקרה של הפסקת המראה, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס;
{{ח:תת|(4)}} תכונות החיכוך שלו, בכל עת, הן בערך החיכוך של המסלול שאותו נועד שטח העצירה לשמש, לפחות.

{{ח:סעיף|20|שטח פעולת מד־&lt;wbr&gt;גובה רדיו}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן יש לפני מפתן המסלול ובצמוד לו שטח פעולת מד־גובה רדיו {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא משתרע –
{{ח:תתת|(א)}} לאורך המשך ציר המסלול, למרחק של 300 מטרים, לכל הפחות, לפני מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} לרוחב המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} הוא, ככל האפשר, נטול השתנות של השיפוע האורכי; אם השתנות כאמור היא בלתי נמנעת, המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ההשתנות היא לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} היא מזערית והדרגתית ככל האפשר;
{{ח:תתת|(ב)}} היא בלא שינויים או היפוכי־שיפוע משמעותיים, כך ששיעור השינוי בין שני שיפועים עוקבים בשטח פעולת מד־גובה רדיו לא יעלה על 2% לכל 30 מטרים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מסלולי הסעה}}

{{ח:סעיף|21|מסלולי הסעה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול יש מסלולי הסעה לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}}, מסלולי הסעה לכניסה למסלול {{מוקטן|(entrance taxiway)}}, ואם נפח התנועה הצפוי על המסלול גדול – מסלולי הסעה לפינוי מהיר במספר מספיק לאפשר זירוז תנועת מטוסים בפינוי המסלול לאחר נחיתה ובהתיישרות על המסלול לפני המראה, ורק אם במסלולי ההסעה מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא הגדיר לגבי כל מסלול הסעה את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} את קוד הייחוס המתאים לאותו מסלול הסעה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}, ופירטו בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(ב)}} כינוי מסלול הסעה שיורכב מאות לועזית אחת, שתי אותיות לועזיות, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר, ולא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה אחר או לכינוי עמדת חניה; אות לועזית כאמור לא תהיה אחת מאלה: I‏, O או X, וכן לא יבוצע שימוש במילים inner או outer לתיאור מסלולי הסעה;
{{ח:תת|(2)}} כל מסלול הסעה, עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, לרחבה או למסלול הסעה אחר, הוא כך שבעת שתא הטייס של כל כלי טיס שאותו נועד מסלול ההסעה לשמש מצוי מעל סימוני ציר מסלול ההסעה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי מסלול ההסעה אינו קטן מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} 1.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} 2.25 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} 3 מטרים, לגבי קטע ישר של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;
{{ח:תתת|(ד)}} 3 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו קטן מ־18 מטרים;
{{ח:תתת|(ה)}} 4 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו הוא 18 מטרים או יותר;
{{ח:תתת|(ו)}} 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תת|(3)}} במסלול הסעה עיקולים מעטים ומתונים ככל האפשר, ורדיוס כל עיקול מתאים למגבלות התמרון ולמהירות ההסעה הרגילה של כלי הטיס שאותם נועד מסלול ההסעה לשמש;
{{ח:תת|(4)}} רוחב קטע ישר של מסלול הסעה לא פחות מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} 7.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} 10.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} 15 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;
{{ח:תתת|(ד)}} 23 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תת|(5)}} המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם, לא פחות מהמפורט בטבלה שעניינה ”Taxiway minimum separation distances“ לנספח 14, לפי העניין; נוכח בעל הרישיון לדעת כי השימוש במסלול ההסעה תוך קיום המרחקים המזעריים שבטבלה משפיע לרעה על הפעלת מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה או שהדף הסילון של מנועי כלי הטיס משפיע לרעה על סביבת כלי הטיס או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יגדיל את המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם כאמור, כך שלא תהיה עוד כל השפעה כאמור;
{{ח:תת|(6)}} הערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע של מסלול הסעה לא עולה על אלה:
{{ח:תתת|(א)}} 1.5% – לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתת|(ב)}} 3% – לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תת|(7)}} המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך מסלול הסעה נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו לא עולה על הערכים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F‏ – 1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 3,000 מטרים);
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B‏ – 1% לכל 25 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 2,500 מטרים);
{{ח:תת|(8)}} קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F – מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 300 מטרים לפחות מאותה נקודה;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B – מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 200 מטרים לפחות מאותה נקודה;
{{ח:תתת|(ג)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A – מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 150 מטרים לפחות מאותה נקודה;
{{ח:תת|(9)}} השיפוע הרוחבי של מסלול הסעה מונע הצטברות של מים על מסלול ההסעה, ואינו עולה על האחוזים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} 1.5%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתת|(ב)}} 2%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תת|(10)}} חוזק מסלול הסעה הוא לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמסלול ההסעה יהיה נתון לצפיפות תנועה ולעומס {{מוקטן|(stress)}} גדולים מאלה שמתקיימים לגבי המסלול שאותו הוא משמש, כתוצאה מכך שמסלול ההסעה משמש כלי טיס הנעים באיטיות וכלי טיס עומדים;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאותו הוא נועד לשמש;
{{ח:תת|(11)}} משטח מסלול הסעה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} הגורמים נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
{{ח:תת|(12)}} תכונות החיכוך של מסלול ההסעה מבטיחות הפעלה בטוחה של כלי טיס על גביו, ובכלל זה בעת כל ריבוד מחדש שלו.

{{ח:סעיף|22|מסלול הסעה לפינוי מהיר}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה לפינוי מהיר, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רדיוס עקומת הפנייה מהמסלול {{מוקטן|(turn-off curve)}} של כלי טיס המפנה את המסלול תוך שימוש במסלול ההסעה לפינוי מהיר הוא, באורכים האלה, לפחות:
{{ח:תתת|(א)}} 550 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 275 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תת|(2)}} הוא מורחב באזור היציאה מהמסלול כך שמתאפשר, מנקודת מבטו של טייס בכלי טיס על המסלול, זיהוי מוקדם של הכניסה למסלול ההסעה לפינוי מהיר וביצוע הפינוי באמצעותו;
{{ח:תת|(3)}} הוא כולל מקטע ישר, אחרי עקומת הפנייה מהמסלול, באורך שלא יפחת מהמפורט בחלק השני למסמך 9157 לעניין ”RAPID EXIT TAXIWAYS (RETS)“, כך שכלי טיס המפנה את המסלול באמצעותו יוכל להגיע לעצירה מלאה על מסלול ההסעה כאמור, לפני התחברותו למסלול הסעה אחר;
{{ח:תת|(4)}} זווית היציאה שלו מהמסלול היא, ככל האפשר, 30 מעלות, ובכל מקרה לא עולה על 45 מעלות ולא פחותה מ־25 מעלות.

{{ח:סעיף|23|מסלול הסעה על גשר}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה על גשר, אלא אם כן מתקיימות במסלול ההסעה על גשר הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבו אינו פחות מאחד מאלה, לפי הגדול שבהם:
{{ח:תתת|(א)}} רוחב החלק המיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה של רצועת מסלול ההסעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25(א)(3)}};
{{ח:תתת|(ב)}} רוחב המאפשר פעולת כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש, בשני הכיוונים של מסלול ההסעה כאמור, בשים לב לכלי הטיס הגדול ביותר שאותו מיועד מסלול ההסעה לשמש, כך שתתאפשר עמידה {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}};
{{ח:תת|(2)}} בכל מקרה שבו מנועי כלי הטיס שאותו נועד מסלול הסעה על גשר לשמש, חורגים מגבולות מבנה הגשר – האזורים הסמוכים, מתחת לגשר, מוגנים מפני הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המנועים;
{{ח:תת|(3)}} הוא ממוקם על חלק ישר של מסלול הסעה, כשמכל קצה של הגשר יהיה קטע ישר המוביל אליו, כך שתתאפשר התיישרות עם הגשר של כלי טיס מסיע, המתקרב אל הגשר.

{{ח:סעיף|24|שולי מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F, אלא אם כן לכל מקטע של מסלול ההסעה קיימים שולי מסלול הסעה, שמתקיימות בהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם משתרעים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, באופן סימטרי, כך שהרוחב הכולל של מסלול ההסעה ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 44 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F;
{{ח:תתתת|(ב)}} 38 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא E;
{{ח:תתתת|(ג)}} 34 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D;
{{ח:תתתת|(ד)}} 25 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש כלי טיס המונעים במנועי טורבינה – פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} וימנעו יניקת חומר פני השטח באמצעות מנועי כלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מקטע“ – לרבות עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, למסלול הסעה אחר או לרחבה.

{{ח:סעיף|25|רצועת מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה, למעט נתיב הסעה לעמדת חניה, אלא אם כן למסלול ההסעה רצועת מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא משתרעת לרוחב מסלול הסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה לכל אורכו, למרחק שלא יפחת מהמפורט בעמודה שעניינה ”Taxiway, other than aircraft stand taxilane cetre {{ח:הערה|[sc. center]}} line to object (meters)“, בטבלה שעניינה ”Taxiway minimum separation distances“ לנספח 14;
{{ח:תתת|(2)}} היא נקייה מכל עצם שמסכן כלי טיס מסיע, בין שהוא מעל פני הקרקע ובין שהוא מתחת לפני הקרקע, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא ברצועת מסלול ההסעה, לצורך הפעלתו הבטוחה של שדה התעופה, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(3)}} יש לה חלק מיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 10.25 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} 11 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} 12.50 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} 17 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא D;
{{ח:תתתת|(ה)}} 19 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא E;
{{ח:תתתת|(ו)}} 22 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא F;
{{ח:תתת|(4)}} פני השטח שלה מפולסים עם צידי מסלול ההסעה או עם שולי מסלול ההסעה, אם קיימים;
{{ח:תתת|(5)}} השיפוע הרוחבי בחלק המיושר שלה לא עולה על השיעורים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיפוע רוחבי חיובי כמפורט להלן; בפסקת משנה זו, ”שיפוע רוחבי חיובי“ – כשהוא נמדד בהשוואה לשיפוע הרוחבי של משטח מסלול ההסעה הצמוד אליו, ולא בהשוואה לאופק –
{{ח:תתתתת|(1)}} 2.5%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתתתת|(2)}} 3%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תתתת|(ב)}} שיפוע רוחבי שלילי, הנמדד ביחס לאופק, של 5%;
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע הרוחבי, בין חיובי ובין שלילי, של כל חלק שלה שאינו החלק המיושר של רצועת מסלול ההסעה, לא עולה על 5%, כשהוא נמדד ביחס לאופק.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מסלול הסעה“ – למעט מסלול הסעה מסוג נתיב הסעה לעמדת חניה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}

{{ח:סעיף|26|מפרץ המתנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב, מזמן לזמן, את צפיפות התנועה בשדה התעופה {{מוקטן|(aerodrome traffic density)}} על בסיס מספר התנועות בשעת העומס היומית, ויסווגה לאחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צפיפות תנועה נמוכה;
{{ח:תתת|(2)}} צפיפות תנועה בינונית;
{{ח:תתת|(3)}} צפיפות תנועה גבוהה.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי שדה תעופה שצפיפות התנועה בו בינונית או גבוהה, יקיים בעל הרישיון, מפרץ המתנה {{מוקטן|(holding bay)}} אחד לפחות, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה.

{{ח:סעיף|27|עמדת המתנה למסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן ישנה עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position)}} בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול – על מסלול ההסעה, בחיבור שלו עם המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} בהצטלבות בין מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי {{מוקטן|(standard taxi-route)}} למסלול אחר – על המסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בחיבור שלו עם המסלול האחר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שהשימוש בו של כלי טיס או של כלי רכב עלול להביא לחדירת מישורי הגבלת מכשולים או להפרעה לפעולתו של מיתקן עזר לטיסה, אלא אם כן על מסלול ההסעה, במקום שמונע חדירה או הפרעה כאמור, ישנה עמדת המתנה למסלול.

{{ח:סעיף|28|עמדת המתנת ביניים}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת כי הגדרת גבול המתנה מסוים {{מוקטן|(specific holding limit)}} נחוצה לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, יקיים לשם כך עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} עמדת המתנת ביניים תהיה על מסלול ההסעה, במקום שבו בעל הרישיון מבקש לקיים את גבול ההמתנה;
{{ח:תת|(2)}} עמדת המתנת ביניים בהצטלבות שבין שני מסלולי הסעה תהיה לרוחב מסלול ההסעה, כך שיובטח מרחק בטוח בין עמדת ההמתנה כאמור לבין כלי טיס על מסלול ההסעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(5)}};
{{ח:תת|(3)}} אם נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה – יגדיר בעל הרישיון כינוי לכל עמדת המתנת ביניים, שיורכב מכינוי מסלול ההסעה וממספר.

{{ח:סעיף|29|עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה שמתחברת אליהם דרך לכלי רכב אלא אם כן בכל חיבור שלהם לדרך לכלי רכב יש עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא נמצאת על הדרך לכלי רכב;
{{ח:תת|(2)}} קיים מרחק בטוח בינה לבין כלי טיס על המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|תקנה 30(א)}} או על מסלול ההסעה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(5)}}.

{{ח:סעיף|30|מיקום מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק ביניהם לבין כל ציר מסלול לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה ”Minimum distance from the runway centre {{ח:הערה|[sc. center]}} line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14;
{{ח:תתת|(2)}} הם יהיו כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בהם לא יפריע לפעולתם של עזרי רדיו לניווט ולא יחדור לאזור חיוני ILS או לאזור רגיש ILS, או למישור מעבר פנימי;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי עמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27(ב)}}, היא תהיה כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בה לא יחדור למישור גישה פנימי, למישור מעבר פנימי, למישור הפסקת נחיתה, למישור גישה או למישור טיפוס לאחר המראה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול הממוקם בגובה של 2,300 רגל (700 מטרים) או יותר מעל גובה פני הים, שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת ושרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, יגדיל בעל הרישיון את המרחק הנקוב של 90 מטרים, המפורט בטבלה שעניינה ”Minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14, באופן הזה:
{{ח:תתת|(1)}} לכל מסלול שממוקם בגובה של עד 6,600 רגל (2,000 מטרים) מעל גובה פני הים – במטר אחד לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
{{ח:תתת|(2)}} לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 6,600 רגל (2,000 מטרים) ועד לגובה של 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים – ב־13 מטרים ובעוד 1.50 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
{{ח:תתת|(3)}} לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים – ב־43 מטרים, ובעוד 2 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, שמפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול או עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שלו, גבוהים יותר מאשר סף המסלול – יגדיל בעל הרישיון את המרחק המפורט בטבלה שעניינה ”Minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14, לפי העניין, ב־5 מטרים נוספים לכל מטר שבו מפרץ ההמתנה, עמדת ההמתנה למסלול או עמדת ההמתנה על דרך לכלי רכב גבוהים מסף המסלול.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR}}

{{ח:סעיף|31|רחבות ועמדות חניה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים רחבה {{מוקטן|(apron)}}, אחת או יותר, בשדה התעופה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המנהל אישר לו לקיים את הרחבה, לאחר שהוכח להנחת דעתו שמתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} השימוש ברחבה לא מפריע לתנועת כלי טיס בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(ב)}} השטח הכולל של הרחבות מאפשר ניהול בטוח ויעיל של התנועה בשדה התעופה בצפיפות התנועה המרבית הצפויה בו;
{{ח:תת|(2)}} חוזק כל חלק של רחבה יתאים לתנועת כל כלי הטיס שאותם היא נועדה לשמש, תוך הבאה בחשבון של העומסים הגבוהים הצפויים להיות מופעלים על הרחבה, עקב צפיפות תנועת כלי טיס על גביה ומהירות התנועה הנמוכה שלהם על הרחבה או עמידתם עליה;
{{ח:תת|(3)}} שיפוע רחבה, לרבות בנתיב הסעה לעמדת חניה, יהיה מתון ככל האפשר וימנע הצטברות נוזלים על הרחבה, ובעמדת חניה – לא יעלה על 1%;
{{ח:תת|(4)}} בעל רישיון יגדיר לגבי כל עמדת חניה את רכיב האות של קוד הייחוס המתאים לה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}, ויפרטו בספר העזר המבצעי;
{{ח:תת|(5)}} המרחק המזערי בין כלי טיס הנכנס לעמדת החניה או היוצא ממנה לבין כל מבנה סמוך, כלי טיס בעמדת חניה אחרת או עצם, יהיה באורכים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא A או B‏ – 3 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא C‏ – 4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא D‏, E או F‏ – 7.50 מטרים;
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5)(ג), בעל רישיון רשאי לקיים עמדת חניה שאליה מסיע כלי טיס וממנה הוא נגרר לאחור, אף אם המרחק המזערי כאמור קטן מ־7.50 מטרים לגבי אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המרחק שבין חרטומו של כלי הטיס לבין כל חלק של מבנה בשדה התעופה המשמש להעלאת נוסעים לכלי טיס או להורדתם ממנו, ובכלל זה גשר להולכת נוסעים לכלי הטיס;
{{ח:תתת|(ב)}} המרחק בין כלי הטיס הנכנס לעמדת החניה לבין כל חלק של עמדת החניה שלגביו ניתנת הנחיה כיוונית להסעת המטוס באמצעות מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system – VDGS)}}, ובלבד שהמרחק האמור לא יפחת מ־4.50 מטרים.

{{ח:סעיף|32|עמדת חניה מבודדת}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת {{מוקטן|(isolated aircraft parking position)}} בשדה התעופה, לשם חניית כלי טיס שנדרש להפרידו מהפעילות השוטפת של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עמדת חניה מבודדת תהיה רחוקה ככל האפשר מכל עמדת חניה אחרת, מבנה, שטח המשמש את באי שדה התעופה וכיוצא באלה, ובכל מקרה במרחק שלא יפחת מ־100 מטרים מכל אחד מהם;
{{ח:תתת|(2)}} עמדת חניה מבודדת לא תהיה מעל תשתיות תת־קרקעיות, ובכלל זה כאלה המשמשות לאחסון או להובלת גז או דלק לכלי טיס, וככל האפשר שלא מעל כבלי חשמל או תקשורת או בסמוך להם.

{{ח:סעיף|33|עמדת בדיקת VOR}}
{{ח:ת}} החליט בעל רישיון לקיים עמדת בדיקת VOR בשדה תעופה, ימקמה לפי נספח 10 לעניין ”Guidance material on the pre-flight checking of VOR airborne equipment“, לגבי בחירת המיקום והשימוש בעמדת בדיקת VOR בשדה תעופה {{מוקטן|(Selection and use of VOR aerodrome check-points)}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עזרים חזותיים לניווט}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: מציינים ומערכות איתות}}

{{ח:סעיף|34|מציין כיוון רוח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים בשדה תעופה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח {{מוקטן|(wind direction indicator)}}, שיאפשר לספק מידע בדבר כיוון הרוח ועוצמתה לטייס המבצע המראה או גישה לנחיתה, לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} מיקום כל מציין כיוון רוח יהיה כך שבמציין כיוון הרוח מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נראה מכלי טיס בעת טיסה, בעת גישה לנחיתה או בעת תנועה בשטח התנועה לפני ההמראה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מחווה את כיוון הרוח ועוצמתה בלא השפעה מהפרעות לתנועת האוויר הנגרמות עקב עצמים קרובים.
{{ח:תת|(ג)}} מציין כיוון רוח יהיה עשוי כך שיחווה בצורה ברורה את כיוון הרוח על פני הקרקע ובצורה כללית את עוצמתה, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} הוא בצורה של חרוט קטום, עשוי מאריג, באורך שלא יפחת מ־3.60 מטרים ובקוטר שלא יפחת מ־0.90 מטרים בקצהו הרחב;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע כזה שנראה בצורה ברורה ומובנת מגובה של 984 רגל (300 מטרים) לפחות מעל פני המסלול, בשים לב לרקע, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} ככלל, מציין כיוון הרוח יהיה בצבע אחד, לבן או כתום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוצב מציין כיוון הרוח על רקע משתנה, כך שנדרש שילוב של שני צבעים, כדי ליצור ניגודיות שלו בהשוואה לרקע המשתנה, יהיה מציין כיוון הרוח צבוע לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא יהיה צבוע באחד משילובי הצבעים האלה: כתום ולבן, אדום ולבן או שחור ולבן;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא יהיה צבוע כך שהוא מחולק לחמישה פסים צבועים, לסירוגין, באחד משילובי הצבעים כאמור בפסקה (1); הפס הראשון והפס האחרון יהיו צבועים בצבע הכהה בשילוב הצבעים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בשדה תעופה הפועל בלילה יהיה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח מוארים, לפי אופן ההפעלה של שדה התעופה.

{{ח:סעיף|35|מנורת איתות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה שקיים בו מגדל פיקוח, אלא אם כן במגדל הפיקוח מצויה מנורת איתות {{מוקטן|(signalling lamp)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מסוגלת להאיר באור בצבע אדום, ירוק ולבן, ולעבור מהארה בצבע אחד להארה באחד מהצבעים האחרים באופן מיידי;
{{ח:תתת|(2)}} היא כזו שניתן לכוונה באופן ידני, לעבר כל מטרה כפי שיידרש;
{{ח:תתת|(3)}} היא מאפשרת שידור במורס, בכל אחד מהצבעים כאמור, במהירות של 4 מילים בדקה לכל הפחות;
{{ח:תתת|(4)}} היא כזו שפיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} ועוצמת התאורה {{מוקטן|(intensity)}} שלה הם לפי נספח 14 לעניין ”Signalling lamp“.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”ירוק“ – כפי מאפייניו בתוספת מספר 1 לגבי מאפייני הצבע הירוק בנסיבות שבהן לא נדרש עמעום {{מוקטן|(Dimming)}} או נדרש להבטיח כי צופה בעל ראיית צבעים לקויה {{מוקטן|(Defective colour vision)}} יהיה מסוגל לקבוע את הצבע.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: סימונים}}

{{ח:סעיף|36|חובת סימון}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הוא מסומן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|37|צבעים ובולטות}}
{{ח:תת|(א)}} סימוני מסלול {{מוקטן|(runway markings)}} וסימוני מסלול סגור יהיו בצבע לבן.
{{ח:תת|(ב)}} סימוני מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway markings)}}, סימוני צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway side stripe marking)}}, סימוני משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad markings)}}, סימוני מסלול הסעה סגור וסימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold markings)}} יהיו בצבע צהוב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), סימון נתיבי הסעה חלופיים לעמדת חניה, יכול שיהיו בצבעים לפי הנחיות ACI לעניין ”Recommended colours“ ולעניין ”Alternative aircraft stand taxilane“.
{{ח:תת|(ד)}} סימוני קווי בטיחות לרחבה {{מוקטן|(apron safety lines)}} יהיו לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בצבע לבן – לגבי סימונים שעניינם אסדרת תנועה וחניה של כלי רכב ברחבה;
{{ח:תתת|(2)}} בצבע אדום – לגבי סימונים שעניינם ציון סכנה או קביעת גבול שאין לחצותו.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי נדרש להבליט סימון על רקע צבע המיסעה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן, תיעשה ההבלטה לפי המפורט להלן ולפי הנחיות ACI לעניין ”recommended colours“:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי סימון בצבע לבן או בצבע צהוב – יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע שחור;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי סימון בצבע אדום – יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע לבן.
{{ח:תת|(ו)}} סימונים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} יהיו בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“;
{{ח:תתת|(2)}} יהיו בסוג צבע שימזער את הפגיעה בתכונות החיכוך של המשטח.
{{ח:תת|(ז)}} בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה, סימונים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} יכילו חומרים מחזירי אור, שנועדו להגדיל את נראותם.

{{ח:סעיף|38|הגדרת כינוי מסלול ושרטוטו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הגדיר ושרטט, לגבי כל מסלול, בכל קצה שלו, את כינוי המסלול {{מוקטן|(runway designation)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כינוי המסלול יורכב ממספר דו־ספרתי, ולגבי מספר מסלולים מקבילים – ממספר דו־ספרתי בצירוף אות לועזית, שיוגדרו לפי נספח 14 לעניין ”Runway designation marking“;
{{ח:תתת|(2)}} כינוי מסלול ישורטט במיקום לפי איור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, לפי מאפייני המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} המספר והאות הלועזית המרכיבים את כינוי המסלול יהיו בצורה וביחס לפי איור ”Form and proportions of numbers and letters for runway designation markings“ בנספח 14, ובממדים שלא פוחתים מאלה המפורטים שם, אלא אם כן כינוי המסלול משולב בסימון מפתן המסלול, לפי איור משנה ”C – optional pattern“ באיור האמור, שאז יגדיל בעל הרישיון את ממדיהם, באופן יחסי, כדי למלא בצורה מתאימה את הרווחים בין הקווים המסמנים את מפתן המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} אם מפתן המסלול מוזז והמנהל הורה לבעל הרישיון מטעמים של בטיחות הטיסה כי עליו לעשות כך, יציין בעל הרישיון את כינוי המסלול שבתחילת המסלול, גם על גבי שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} שהוא שלט מיקום {{מוקטן|(location)}}, אחד לפחות, שימוקם כך שטייס המיושר על המסלול יראה אותו, לשם הנחיית כלי טיס ממריא.

{{ח:סעיף|39|סימון ציר מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, על כל מסלול סלול, סימון ציר מסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון ציר המסלול {{מוקטן|(runway centre line marking)}} ימוקם לאורך ציר המסלול, בין כינויי המסלול משני קצותיו, לפי איור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, אלא אם כן המסלול מצטלב עם מסלול אחר, שאז תחול לגבי סימון ציר המסלול באזור ההצטלבות {{ח:פנימי|סעיף 45|תקנה 45}};
{{ח:תת|(2)}} סימון ציר מסלול יהיה בצורה של פסים, המרווחים זה מזה בצורה אחידה, באופן הזה:
{{ח:תתת|(א)}} אורכם של פס ושל המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו גם יחד, לא יפחת מ־50 מטרים ולא יעלה על 75 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} אורכו של כל פס יהיה שווה, לכל הפחות, לאורכו של המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו או ל־30 מטרים, לפי הגדול שבהם;
{{ח:תת|(3)}} רוחב פס לא יפחת מהמידות האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 0.90 מטר – במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III;
{{ח:תתת|(ב)}} 0.45 מטר – במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I;
{{ח:תתת|(ג)}} 0.30 מטר – במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 ובמסלול לא־ממוכשר.

{{ח:סעיף|40|סימון מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold marking)}} על כל מסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון מפתן מסלול יחל 6 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} סימון מפתן מסלול יורכב מדפוס של פסים אורכיים, בעלי ממדים אחידים, הממוקמים, לרוחב המסלול, בצורה סימטרית לעומת ציר המסלול, לפי איורי המשנה ”A – general and all precision approach runways“ או ”B – parallel runways“, לפי העניין, באיור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(3)}} סימון מפתן מסלול יהיה כך שאורכו של כל פס יהיה 30 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.80 מטרים בקירוב, כשהרווח בין פס אחד לאחר יהיה 1.80 מטרים בקירוב; ואולם לגבי שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול – הרווח ביניהם יהיה מכפלת הרווח האמור;
{{ח:תתת|(4)}} סימון מפתן מסלול יכלול מספר פסים אורכיים לפי רוחב המסלול, ולפי טבלה זו:
{{ח:תתת}} &lt;table width=&quot;80%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;ספרור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רוחב המסלול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר הפסים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחות מ־23 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23 מטרים או יותר ופחות מ־30 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 מטרים או יותר ופחות מ־45 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45 מטרים או יותר ופחות מ־60 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 מטרים ויותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ומסלול לא־ממוכשר, שרוחבם הוא 45 מטרים או יותר – על אף האמור בפסקאות (2), (3) סיפה ו־(4), דפוס הפסים האורכיים יכול שיהיה לפי איור המשנה ”C – optional pattern“ באיור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, ובלבד שיהיו 3 פסים לפחות מכל צד של סימון כינוי המסלול, ושהרווח בין שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול יהיה 22.50 מטרים;
{{ח:תתת|(6)}} הפסים ישתרעו לרוחב המסלול, משני צידי ציר המסלול, עד למרחק הקצר מבין שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 3 מטרים מכל צד מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} 27 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
{{ח:תתת|(7)}} הסימון יכלול גם פס רוחבי {{מוקטן|(transverse stripe)}}, שישורטט לרוחב המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול, ברוחב שלא יפחת מ־1.80 מטרים, לפי איור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מפתן מסלול“ – לרבות מפתן מסלול מוזז באופן קבוע.

{{ח:סעיף|41|סימון מפתן מסלול מוזז}}
{{ח:ת}} אם מפתן המסלול מוזז, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם הוא מוזז באופן קבוע, בעל הרישיון יעשה את אלה, הכול לפי איור המשנה ”B – temporarily or permanently displaced threshold“ באיור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14:
{{ח:תתת|(א)}} ישרטט את מפתן המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|תקנה 40}};
{{ח:תתת|(ב)}} ישרטט חיצים לאורך ציר המסלול בחלק המסלול שלפני מפתן המסלול המוזז;
{{ח:תת|(2)}} אם הוא מוזז באופן זמני, בעל הרישיון יעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} יפעל לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(ב)}} ישרטט את הפס הרוחבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנה 40(א)(7)}} ואת סימון מפתן המסלול, לפי איור המשנה ”A – temporarily displaced threshold“ באיור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14;
{{ח:תת|(3)}} יסתיר את כל הסימונים שלפני מפתן המסלול המוזז, למעט סימון ציר המסלול, שהפסים הצבועים שלו יומרו לחיצים, לפי איור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|42|סימון צידי מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול {{מוקטן|(runway side stripe)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאורך מסלול סלול אם הניגודיות שבין צידי המסלול לבין שוליו או לבין סביבתו אינה מספקת;
{{ח:תתת|(2)}} לאורכו של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון צידי מסלול יורכב משני פסים, אחד בכל צד של המסלול לאורכו, כך שצידו החיצון של כל פס, לעומת ציר המסלול, יחפוף את צד המסלול, זולת אם רוחב המסלול גדול מ־60 מטרים, שאז כל פס ימוקם במרחק של 30 מטרים מציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} אם קיים משטח פנייה למסלול, יימשך סימון צידי המסלול לאורך המסלול גם ביציאה למשטח הפנייה האמור וגם בכניסה ממנו חזרה למסלול;
{{ח:תתת|(3)}} רוחבו של כל פס בסימון צידי מסלול לא יפחת מהמידות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 0.90 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו 30 מטרים או יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} 0.45 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו קטן מ־30 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”צד מסלול“ {{מוקטן|(runway edge)}} – החלק המרוחק ביותר של המסלול, לרוחבו, מציר המסלול.

{{ח:סעיף|43|קביעת נקודת מיכוון וסימונה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר וישרטט נקודת מיכוון {{מוקטן|(aiming point)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובכל מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 – אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי הדבר נדרש לשם שיפור דיוק הגישה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון נקודת מיכוון לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון נקודת המיכוון על המסלול יתחיל במקומות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול המצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(visual approach slope indicator systems{{ח:הערה|)}}}} מסוג PAPI או APAPI{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} – בנקודה על המסלול שאליה מתכנס מישור הגישה החזותי {{מוקטן|(visual approach slope)}} הנקוב לאותו מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שאינו מצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה – במרחק ממפתן המסלול לפי נספח 14 לעניין ”Location and dimensions of aiming point marking“ לגבי ”Distance from threshold to beginning of marking“, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
{{ח:תתת|(2)}} סימון נקודת המיכוון יורכב משני פסים, שאורך ורוחב כל פס והמרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים יהיו לפי נספח 14 לעניין ”Location and dimensions of aiming point marking“, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), סומן במסלול סימון אזור נגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}}, יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים כאמור שווה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון אזור הנגיעה.

{{ח:סעיף|44|הגדרת אזור הנגיעה וסימונו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר ויסמן את אזור הנגיעה {{מוקטן|(touchdown zone)}} בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 או בכל מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – אם נוכח בעל הרישיון כי סימון אזור הנגיעה נדרש לשם הבלטת אזור הנגיעה לצורך דיוק הגישה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט את סימון אזור הנגיעה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון אזור הנגיעה יורכב מזוגות של סימונים מלבניים, ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; מספר זוגות הסימונים המלבניים לאורך ציר המסלול יהיה לפי מרחק הנחיתה הזמין, או, אם סימון אזור הנגיעה נדרש לגבי שני כיווני הגישה למסלול – לפי המרחק בין מפתני המסלול, לפי נספח 14 לעניין ”Touchdown zone marking“ לגבי ”Location and characteristics“;
{{ח:תתת|(2)}} סימון אזור הנגיעה ישורטט לפי איורי המשנה ”A – basic pattern“ או ”B – with distance coding“ באיור ”Aiming point and touchdown zone markings“ בנספח 14, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין או למרחק בין מפתני מסלול, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי ”basic pattern“ – אורכו של כל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ־22.50 מטרים ורוחבו לא יפחת מ־3 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי ”with distance coding“ – אורך כל רצועה בכל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ־22.50 מטרים, רוחבה לא יפחת מ־1.80 מטרים והמרווח בין שני פסים סמוכים בסימון לא יפחת מ־1.50 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול יהיה לפי הטבלה שעניינה ”Location and dimensions of aiming point marking“ לנספח 14, לעניין ”lateral spacing between inner sides of stripes“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), נקבעה נקודת מיכוון למסלול – יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול שווה לזה של המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון נקודת המיכוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|תקנה 43}};
{{ח:תתתת|(ה)}} המרחק האורכי בין תחילת סימון מלבני אחד לאחר לאורך ציר המסלול יהיה 150 מטרים, ממפתן המסלול, ואולם סימון מלבני כאמור, שאמור להיות ממוקם במרחק של עד 50 מטרים מסימון נקודת המיכוון – לא ישורטט;
{{ח:תתת|(3)}} למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2 – יורכב, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), מזוג של סימונים מלבניים ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול, שיהיה במרחק של 150 מטרים מתחילת סימון נקודת המיכוון לכיוון המסלול, ותקנת משנה (ב)(2) תחול בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|45|סימון באזור הצטלבות}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט את סימוני המסלולים בהצטלבות בין שני מסלולים או יותר לפי חשיבותם ולפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} חשיבות מסלולים בהצטלבות, תהיה לפי הדירוג הזה: מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אחריו מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ואחריו מסלול לא־ממוכשר;
{{ח:תת|(2)}} סימוני המסלול החשוב ביותר יהיו רציפים וסימוני שאר המסלולים לא יסומנו באזור ההצטלבות, ואולם סימוני צידי המסלול {{מוקטן|(runway side stripe marking)}} של המסלול החשוב ביותר יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מסלולים בעלי אותה חשיבות לפי פסקה (1) – יגדיר בעל הרישיון את המסלול החשוב ביותר מביניהם, ופסקה (2) תחול בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(4)}} בהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, סימוני המסלול יהיו רציפים, וסימוני מסלול ההסעה לא יסומנו באזור ההצטלבות; סימוני צידי המסלול יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות.

{{ח:סעיף|46|סימון ציר מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line marking)}} על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה סלול;
{{ח:תתת|(2)}} על נתיב הסעה ברחבה, כך שיספק הנחיה מתמשכת בעת תנועה בין ציר המסלול לבין עמדות החניה שברחבה;
{{ח:תתת|(3)}} על מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אם ציר מסלול ההסעה אינו חופף את ציר המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה במקומות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקטע ישר של מסלול ההסעה – לאורך ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(2)}} במקטע מעוקל של מסלול ההסעה – לאורך המקטע, בהמשך לסימון ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אליו, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול;
{{ח:תתת|(3)}} אם סימון ציר מסלול ההסעה קבוע על המסלול, כאמור בתקנת משנה (א)(3) – לאורך ציר מסלול ההסעה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהצטלבות של מסלול הסעה עם מסלול, אם מסלול ההסעה משמש לפינוי המסלול, סימון ציר מסלול ההסעה יהיה לפי הוראות אלה, והכול לפי איור ”Taxiway markings“ בנספח 14:
{{ח:תתתת|(א)}} סימון ציר מסלול ההסעה יתעקל לכיוון סימון ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} סימון ציר מסלול ההסעה יתמשך במקביל לסימון ציר המסלול, מעבר לנקודת ההשקה לציר המסלול –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – למרחק שלא יפחת מ־30 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סימון ציר מסלול הסעה יהיה ברוחב של 0.15 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} סימון ציר מסלול הסעה ישתרע ברציפות לאורך ציר מסלול ההסעה, למעט במקרים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בתקנה 45(4)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הוא חוצה סימון עמדת המתנה למסלול או סימון עמדת המתנת ביניים, שאז סימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון העמדות כאמור, ויתחדש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
{{ח:תתת|(4)}} בסמוך לעמדת המתנה למסלול, במטרה להדגיש את הקרבה אליה, ישורטט סימון ציר מסלול הסעה מודגש {{מוקטן|(enhanced taxiway centre line marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ישתרע ממרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת המתנה למסלול, לכיוון התנועה מהמסלול ואילך למרחק של 47 מטרים לכל היותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא יהיה בממדים לפי איור המשנה ”dimensions“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתת|(ג)}} בלי לגרוע מפסקאות משנה (א) ו־(ב) –
{{ח:תתתתת|(1)}} על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה סימון עמדת המתנה אחר הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יופסק במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון עמדת ההמתנה האחרת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא יחודש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} הוא יימשך, מנקודת חידוש הסימון כאמור בפסקה (2), לאורך שלא יפחת מ־3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה ”second hold position“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(2)}} על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה מסלול הסעה הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יופסק במרחק של 1.50 מטרים לפני נקודת החיתוך של צירי מסלולי ההסעה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא יחודש במרחק של 1.50 מטרים לאחריה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} הוא יימשך לאורך שלא יפחת מ־3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה ”intersecting Taxiway“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(3)}} אם מספר מסלולי הסעה מצטלבים בעמדת המתנה למסלול או לפניה – סימון ציר מסלול ההסעה המודגש יימשך לאורך שלא יפחת מ־47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לגבי כל אחד ממסלולי ההסעה המצטלבים;
{{ח:תתתתת|(4)}} אם המרחק בין סימוני שתי עמדות המתנה למסלול, הנמצאות זו מול זו, קטן מ־94 מטרים, יסומן ציר מסלול הסעה מודגש לכל אורך המרחק האמור, לפי איור משנה ”between two holding positions“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|47|סימון צד מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט בגבול שבין משטח שאינו מיועד לשאת עומס {{מוקטן|(non-load-bearing surface)}} לבין משטח המיועד לשאת עומס {{מוקטן|(load-bearing surface)}}, סימון צד מסלול הסעה {{מוקטן|(taxi side stripe marking)}}, לפי הוראות אלה, אם נוכח לדעת כי לא ניתן להבחין ביניהם בקלות או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
{{ח:תתת|(1)}} סימון צד מסלול הסעה ישורטט לאורך קצה המשטח המיועד לשאת עומס, וקצהו החיצוני יחפוף את קצה המשטח האמור;
{{ח:תתת|(2)}} סימון צד מסלול הסעה יורכב מצמד קווים מקבילים, רציפים, ברוחב של 0.15 מטרים האחד ובמרחק של 0.15 מטרים זה מזה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח המנהל לדעת כי קיים חשש לבלבול בין סימון צד מסלול הסעה לבין סימון ציר מסלול ההסעה, לרבות בהצטלבות מסלולי הסעה או בעיקול במסלול הסעה, ובמקום שבו עלול להיווצר ספק בדבר מיקומו של כלי הטיס לעומת סימון צד מסלול ההסעה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון כי לסימון צד מסלול ההסעה לפי תקנת משנה (א) יתווספו פסים רוחביים {{מוקטן|(additional transverse stripes)}} לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט פסים רוחביים כפי שהורה לו המנהל לפי תקנת משנה (ב), לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם יהיו על גבי המשטח שאינו מיועד לשאת עומס;
{{ח:תתת|(2)}} הם יהיו בניצב לסימון צד המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} השרטוט יהיה כך שהמרחק בין פס לפס לא יעלה על האורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 15 מטרים לאורכו של עיקול במסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} 30 מטרים לאורכו של מקטע ישר במסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(4)}} בכל פס מתקיימים גם אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ברוחב של 0.90 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא באורך של 7.50 מטרים, אלא אם כן הורה המנהל לבעל הרישיון אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”משטח שאינו מיועד לשאת עומס“ – משטח בשדה התעופה, לרבות שולי מסלול הסעה, שולי משטח פנייה או חלק ממפרץ המתנה או מרחבה, שאינו מיועד לשאת עומס וששימוש בו בידי כלי טיס עלול לגרום נזק לכלי הטיס.

{{ח:סעיף|48|סימון משטח פנייה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, במשטח פנייה, סימון משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון משטח פנייה יימשך במקביל לסימון ציר המסלול, לפני נקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול באורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – למרחק שלא יפחת מ־30 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} סימון משטח פנייה יתעקל, בנקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול, ויימשך לאורך ציר משטח הפנייה;
{{ח:תת|(3)}} סימון משטח פנייה יהיה קו רציף ברוחב של 0.15 מטרים לפחות.

{{ח:סעיף|49|סימון עמדת המתנה למסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב מסלול ההסעה שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תת|(2)}} אם המסלול הוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי – סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב המסלול שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תת|(3)}} הוא יהיה בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איור ”Runway-holding position markings“ בנספח 14;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שמקוימות לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, סימון עמדת ההמתנה למסלול הקרובה ביותר למסלול יהיה בדפוס A2, וסימון עמדות ההמתנה למסלול הרחוקות יותר מהמסלול יהיה בדפוס B2 לפי איור ”Runway-holding position markings“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|50|סימון עמדת המתנת ביניים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנת ביניים, סימון עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position marking)}}; סימון עמדת הביניים יהיה לפי איור ”Taxiway markings“ בנספח 14, לגבי ”Intermediate holding position marking“.

{{ח:סעיף|51|סימון עמדת בדיקת VOR}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת בדיקת VOR, סימון עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון עמדת בדיקת VOR יורכב ממעגל בצבע לבן בקוטר של 6 מטרים, שרוחב הקו המסמן אותו יהיה 0.15 מטרים, לפי איור משנה ”without direction line“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint marking“ בנספח 14;
{{ח:תת|(2)}} סימון עמדת בדיקת VOR ימורכז בנקודה שבה על כלי טיס לעמוד כדי לקלוט באופן מדויק את אות ה־VOR המפורסם לצורך הבדיקה;
{{ח:תת|(3)}} אם נדרש כי, לצורך בדיקת ה־VOR, כלי הטיס יתיישר בכיוון מסוים, סימון עמדת בדיקת VOR יכלול גם קו בצבע לבן בכיוון האמור, לפי איור משנה ”with direction line“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint marking“ בנספח 14, שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא עובר דרך מרכז המעגל כאמור בתקנת משנה (ג);
{{ח:תתת|(ב)}} הוא נמשך למרחק של 6 מטרים מחוץ למעגל;
{{ח:תתת|(ג)}} בסופו מסומן ראש־חץ;
{{ח:תתת|(ד)}} הוא ברוחב של 0.15 מטרים.

{{ח:סעיף|52|קביעת כינוי רחבה וכינוי עמדת חניה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר לכל רחבה כינוי רחבה, ולכל עמדת חניה כינוי עמדת חניה שיורכבו מאות לועזית, אחת או יותר, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר; כינוי רחבה או כינוי עמדת חניה כאמור לא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה, לכינוי רחבה אחרת או לכינוי עמדת חניה אחרת.

{{ח:סעיף|53|סימוני עמדת חניה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת חניה, סימוני עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand markings)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימוני עמדת חניה ישורטטו כך שבהנחה שגלגל האף של כלי טיס נע על גבי הסימונים האמורים, מתקיימים בכל עת המרחקים המזעריים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}};
{{ח:תת|(2)}} סימוני עמדת חניה יכללו, לפי אופן השימוש בה, את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} קו כניסה לעמדת חניה {{מוקטן|(lead-in line)}}, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”stand lead-in line, taxiway and taxilane centre line“ או הנחיות ACI לעניין ”stand lead-in lines for multiple aircraft type parking stands“, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} אם קו כניסה לעמדת חניה משמש לתנועה חד־כיוונית – הוא כולל חיצים בכיוון התנועה, שיהיו בצבעים, בממדים ובצורה לפי הנחיות ACI לעניין ”one way arrow“;
{{ח:תתת|(ב)}} קו יציאה מעמדת חניה {{מוקטן|(lead-out line)}}, שתחול לגביו פסקת משנה (א)(1), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(ג)}} סמן תחילת פנייה {{מוקטן|(turn bar)}}, בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”power out, turn bar and alignment line“;
{{ח:תתת|(ד)}} קו התיישרות {{מוקטן|(alignment line)}}, שתפקידו להנחות את הטייס בעת ביצוע השלב הסופי של תמרון החניה, שימוקם בהמשכו של קו הכניסה לעמדת החניה ויהיה בצבעים ובממדים כאמור בפסקת משנה (א)(1);
{{ח:תתת|(ה)}} קו עצירה {{מוקטן|(stop line)}}, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”basic aircraft stop line“, הנחיות ACI לעניין ”multiple aircraft stop line“, הנחיות ACI לעניין ”basic marshaller and towing stop line“ או הנחיות ACI לעניין ”multiple marshaller and towing stop line“, והכול לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} בעמדת חניה שבה סומן יותר מקו עצירה אחד, לגבי כל קו עצירה – הוא כולל גם סימון שבו יצוין טיפוס כלי הטיס שאותו נועד קו העצירה לשמש; ציון טיפוס כלי הטיס יוגדר לפי מסמך 8643, וסימונו יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI המפורטות בפסקת משנה (ה)(1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(ו)}} סימון הכוונה לעמדת חניה, או למספר עמדות חניה, הכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI, לעניין ”direction to parking stand“ או הנחיות ACI לעניין ”direction to an area of parking stands“, לפי העניין; לסימון הכוונה לעמדת חניה החופפת עמדת חניה אחרת יתווסף ציון טיפוס כלי הטיס, שיוגדר לפי מסמך 8643;
{{ח:תתת|(ז)}} סימון מיקום עמדת חניה, שכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”stand identification on parking stand“;
{{ח:תתת|(ח)}} סימון מוטת כנף מרבית לשימוש בנתיב הסעה לעמדת חניה, בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”maximum wingspan marking“.

{{ח:סעיף|54|שרטוט קווי בטיחות לרחבה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט ברחבה, לפי אופן השימוש בה, קווי בטיחות לרחבה מהסוגים האלה, שיהיו בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} קו גבול אחריות – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”boundary of responsibility line“;
{{ח:תתת|(2)}} קו בטיחות בעמדת חניה – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”stand safety line“;
{{ח:תתת|(3)}} קו המתחם אזור מוגבל – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”stand-by areas – restricted for aircraft manoeuvres“‏, ”stand-by areas – height restricted“ או ”stand dividing line“, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} קו המתחם אזור חניית ציוד – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”equipment parking area“;
{{ח:תתת|(5)}} קו המתחם אזור אסור לחניה – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”no parking area“, או הנחיות ACI לעניין ”air bridge wheel position“, לפי העניין;
{{ח:תתת|(6)}} קו המתחם פתח שירות תת־קרקעי – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”underground services including fuel hydrant markings“;
{{ח:תתת|(7)}} סימון צידי דרך לכלי רכב – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”service road“;
{{ח:תתת|(8)}} קו גבול לתנועת כלי רכב – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”vehicle limit line“.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א)(7) ו־(8) תחול גם על דרך לכלי רכב מחוץ לרחבה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימון צידי דרך לכלי רכב“ – קווים המתחמים דרך לכלי רכב משני צידיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו בטיחות בעמדת חניה“ – קו סביב עמדת החניה, המתחם אזור, שצריך להיות נקי מאנשים, כלי רכב וציוד אם כלי טיס מסיע בכוחות עצמו או נגרר לעמדת החניה, או אם מנועיו פועלים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו גבול אחריות“ – קו המפריד בין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של בעל הרישיון לבין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של מגדל הפיקוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו גבול לתנועת כלי רכב“ – קו שאותו אסור לכלי רכב לחצות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור אסור לחניה“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו אין למקם כלי רכב וציוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור חניית ציוד“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו ניתן למקם באופן חופשי כלי רכב וציוד כך שיישמר המרחק המזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור מוגבל“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה, המצוי במרחק בטוח מכלי טיס המסיע בכוחות עצמו לעמדה, ושאין מניעה שיהיו בו אנשים, כלי רכב וציוד בשעה שכלי טיס אינו מסיע מעמדת החניה החוצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם פתח שירות תת־קרקעי“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שהוא פתח של מיתקן שירות תת־קרקעי.

{{ח:סעיף|55|סימוני דרך לכלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54(ב)}}, בעל רישיון ישרטט על דרך לכלי רכב, תמרורי סימון על פני הדרך שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב לרוחב הדרך בעמדת ההמתנה, לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}} לגבי קו עצירה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון ישרטט סימון צידי דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע לבן וברוחב שלא יפחת מ־0.10 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי דרך לכלי רכב החוצה מסלול הסעה – סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”taxiway and taxilane crossing“.

{{ח:סעיף|56|סימון הנחיה מחייב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}}, נוסף על שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}}, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול ההסעה – אם רוחבו עולה על 60 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} על משטח אזור התנועה – במקום שבו הורה המנהל לבעל הרישיון, אם הדבר נדרש מטעמי בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר המנהל לבעל רישיון כי הצבת שלט הנחיה מחייב אינה אפשרית, ישרטט בעל הרישיון סימון הנחיה מחייב מתאים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־9 מטרים, הסימון יהיה –
{{ח:תתתת|(א)}} לפי איור משנה ”A – taxiway for aeroplanes with OMGWS up to but not including 9 m“ באיור ”Mandatory instruction marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתת|(ב)}} במרחק שלא יפחת ממטר אחד מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
{{ח:תתתת|(ג)}} כך שמרכזו על ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כך שסימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק שלא יפחת ממטר אחד ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, ישורטטו שני סימוני הנחיה מחייבים, שיהיו –
{{ח:תתתת|(א)}} לפי איור משנה ”B – taxiway for aeroplanes with OMGWS from 9 m up to but not including 15 m“ באיור ”Mandatory instruction marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתת|(ב)}} משני צידי סימון ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} במרחק שלא יפחת ממטר אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
{{ח:תתתתת|(2)}} מסימון ציר מסלול ההסעה, לרוחב מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37(ב)}}, סימון ההנחיה המחייב יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום, ויהיה זהה לזה שעל גבי שלט ההנחיה המחייב המתאים, למעט אם מדובר בסימון הנחיה מחייב שעניינו איסור כניסה {{מוקטן|(no entry)}}, שאז הוא יורכב מכיתוב שתוכנו ”NO ENTRY“;
{{ח:תתת|(4)}} הרקע של סימון ההנחיה המחייב יהיה בצורת מלבן, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו;
{{ח:תתת|(5)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין סימון ההנחיה המחייב לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול סימון ההנחיה המחייב מסגרת מתאימה ליצירת הניגודיות, בצבע שחור או בצבע לבן, בהתחשב בצבע המשטח כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} כל תו בכיתוב לפי תקנה זו יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3 ובאורך לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־6 מטרים.
{{ח:תת|(ד)}} שורטטה עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}} על גבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 60 מטרים, ישרטט בעל הרישיון, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), סימון הנחיה מחייב שיורכב מכיתוב שתוכנו ”CAT II“‏, ”CAT III“ או ”CAT II/III“, לפי סוג הגישה למסלול שאותו משרתת עמדת ההמתנה, שיחולו עליו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון ההנחיה המחייב ישורטט במרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
{{ח:תתת|(2)}} שרטוט סימון ההנחיה המחייב יחל ממרחק של 0.90 מטרים מצד מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, לאורכו של סימון עמדת ההמתנה;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 90 מטרים – סימון ההנחיה המחייב ישורטט מספר פעמים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, ובמרווחים שלא עולים על 45 מטרים בין סימון לסימון;
{{ח:תתת|(4)}} כל תו בכיתוב האמור יהיה באורך שלא יפחת מ־1.80 מטרים, בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
{{ח:תתת|(5)}} תחול עליו גם תקנת משנה (ג)(3), (4) ו־(5).
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון לא ישרטט סימון הנחיה מחייב על גבי מסלול, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.

{{ח:סעיף|57|סימון מידע}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע {{מוקטן|(information marking)}}, נוסף על שלט מידע {{מוקטן|(Information sign)}}, במקום שבו נוכח לדעת כי הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הצבת שלט מידע אינה אפשרית או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט בעל הרישיון סימון מידע מתאים על משטח אזור התנועה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע לרוחב משטח אזור התנועה, וימקמו כך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי הטיס שאותו נועדו מסלול ההסעה או הרחבה לשמש.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37(ב)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע צהוב על רקע שחור, אם הוא בא במקום שלט שעניינו מיקום {{מוקטן|(location)}} או נוסף עליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב, אם הוא בא במקום שלט שעניינו הכוונה {{מוקטן|(direction)}} או נוסף עליו;
{{ח:תתת|(2)}} כל תו בכיתוב המרכיב את סימון המידע יהיה –
{{ח:תתתת|(א)}} באורך 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, אלא אם כן אישר לו המנהל אורך אחר, לאחר שנוכח לדעת כי הדבר נדרש בשל מגבלות מקום, ובלבד שזה לא יפחת מ־2 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} באורך 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
{{ח:תתת|(3)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין הרקע של סימון המידע לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול בסימון המידע מסגרת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע צהוב – מסגרת בצבע שחור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע שחור – מסגרת בצבע צהוב.

{{ח:סעיף|58|סימוני מסלול סגור}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט, על מסלול או קטע של מסלול סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway marking)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימוני מסלול סגור ישורטטו בתחילתו ובסופו של המסלול או של קטע המסלול הסגור, וכן לאורכו של המסלול או קטע המסלול הסגור כך שהמרחק בין הסימונים לא יעלה על 300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סימוני מסלול סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה ”closed runway marking“ באיור ”Closed runway and taxiway markings“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט, על מסלול או קטע של מסלול שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת המסלול או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|59|סימוני מסלול הסעה סגור}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט, על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול הסעה סגור {{מוקטן|(closed taxiway marking)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימוני מסלול הסעה סגור יסומנו בתחילתו ובסופו של מסלול ההסעה או של קטע מסלול ההסעה הסגור, לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} סימוני מסלול הסעה סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה ”closed taxiway marking“ באיור ”Closed runway and taxiway markings“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול הסעה סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת מסלול ההסעה או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|60|הסתרת סימונים ותאורות במסלול סגור או במסלול הסעה סגור}}
{{ח:תת|(א)}} נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם לצמיתות, יסתיר בעל הרישיון את סימוני המסלול, סימוני מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם, לא יפעיל בעל הרישיון את מערכת תאורות הגישה, תאורות המסלול, תאורות מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין, אלא לצורך תחזוקתם או לצורך מבצעי אחר.

{{ח:סעיף|61|סימוני טרום מפתן מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, על משטח סלול שלפני מפתן מסלול, שאורכו עולה על 60 מטרים ושאינו מתאים לשימוש כלי טיס, סימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימוני טרום מפתן סלול ישתרעו לכל אורכו של המשטח הסלול כאמור;
{{ח:תת|(2)}} סימוני טרום מפתן מסלול יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור ”Pre-threshold marking“ בנספח 14.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שלטים}}

{{ח:סעיף|62|הצבת שלטים}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו שלטים {{מוקטן|(signs)}} לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|63|מאפיינים כלליים של שלט}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון שלט לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}} אלא אם כן מתקיימות בשלט הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תת|(2)}} גובהו מעל פני הקרקע {{מוקטן|(installed height)}} מאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס, ובכל מקרה לא עולה על הגובה המפורט בעמודה ”installed (max)“ שבטבלה שעניינה ”Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs“ לנספח 14, למעט לגבי שלט מרחק נותר להמראה או לנחיתה;
{{ח:תת|(3)}} הוא ממוקם במרחק מזערי מחלקו הסלול של מסלול או של מסלול הסעה, כמפורט בטבלה שעניינה ”Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs“ לנספח 14, לפי העניין;
{{ח:תת|(4)}} לגבי שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} או שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} – הוא מלבני, כשצלעו הארוכה אופקית;
{{ח:תת|(5)}} לא נעשה בו שימוש בצבע האדום, אלא על גבי שלט הנחיה מחייב;
{{ח:תת|(6)}} הכיתוב על גביו הוא לפי המאפיינים לעניין זה שבתוספת מספר 4;
{{ח:תת|(7)}} הוא בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“;
{{ח:תת|(8)}} אם הוא מיועד לשימוש על מסלול שמתקיים בו אחד מאלה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה:
{{ח:תתת|(א)}} ערך הראות על מסלול המזערי שהוגדר כתנאי להפעלתו, קטן מ־800 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא מסלול ממוכשר, המופעל בלילה;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, המופעל בלילה;
{{ח:תת|(9)}} אם הוא מיועד לשימוש על מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, המופעל בלילה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה או שהוא משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}.

{{ח:סעיף|64|שלט בעל תוכן משתנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב שלט בעל תוכן משתנה {{מוקטן|(variable message sign)}} אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המידע המוצג בשלט תקף רק במהלך פרקי זמן מוגדרים;
{{ח:תתת|(2)}} קיים צורך בהצגת תכנים שונים לחלופין.
{{ח:תת|(ב)}} תצוגת שלט בעל תוכן משתנה שאינו בשימוש או שאירעה בו תקלה, תהיה ריקה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשה בעל רישיון שימוש בשלט בעל תוכן משתנה אלא אם כן פרק הזמן לשינוי התוכן על גבי השלט קצר ככל האפשר, ואינו עולה על 5 שניות.

{{ח:סעיף|65|מאפיינים כלליים של שלט הנחיה מחייב}}
{{ח:תת|(א)}} שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי, בשל גורמים סביבתיים או אחרים, נדרש להדגיש את הניגודיות בין הכיתוב על גבי השלט לבין הרקע שלו, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יוסיף, סביב הקצוות החיצוניים של התווים, קו מיתאר בצבע שחור בעובי, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 10 מילימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 20 מילימטרים.

{{ח:סעיף|66|שלט כינוי מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט כינוי מסלול {{מוקטן|(runway designation sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט כינוי מסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס A2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(3)}};
{{ח:תת|(2)}} שלט כינוי מסלול ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט כינוי מסלול יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, כך שהוא מציג את כינוים מנקודת מבטו של הממתין בעמדת ההמתנה, לפי איורי משנה ”runway designation of a runway extremity“ או ”runway designation of both extremities of a runway“ באיור ”Mandatory instruction signs“, לפי העניין, ולפי איור ”Examples of sign positions at taxiway/runway intersections“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|67|שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III‏ {{מוקטן|(category I, II or III holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}};
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול, לכיוון המסלול;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, בתוספת הכיתוב CAT I‏, CAT II‏, CAT III‏, CAT II/III, או CAT I/II/III, לפי העניין, לפי איורי משנה ”category I hold position“‏, ”category II hold position‏“, ”category III hold position‏“, ”category II and III hold position“ או ”category I, II and III hold position“, לפי העניין, באיור ”Mandatory instruction signs“, ולפי איור ”Examples of sign positions at taxiway/runway intersections“ לנספח 14.

{{ח:סעיף|68|שלט עמדת המתנה למסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway-holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה למסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה למסלול ימוקם מכל צד של עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול לתוך האזור החודר למישורי הגבלת המכשולים או לתוך אזור חיוני ILS או אזור רגיש ILS, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה למסלול יורכב מכינוי מסלול ההסעה שעליו מקוימת עמדת ההמתנה, בתוספת מספר ייחודי לאותה עמדת המתנה, לפי איור משנה ”runway-holding position“ באיור ”Mandatory instruction signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|69|שלט אין כניסה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט אין כניסה {{מוקטן|(NO ENTRY sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט אין כניסה יוצב בכניסה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
{{ח:תת|(2)}} שלט אין כניסה ימוקם מכל צד של מסלול ההסעה, כשפניו לכיוון התנועה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
{{ח:תת|(3)}} האיור על פני שלט אין כניסה יהיה לפי איור משנה ”NO ENTRY“ באיור ”Mandatory instruction signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|70|שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road-holding position sign)}} בעמדת המתנה על דרך לכלי רכב שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב ימוקם בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק של 1.50 מטרים מצד הדרך;
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב יהיה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}}, לגבי ההוראות שעניינן ”עצור! תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה“ ויכלול גם, אם בעל הרישיון נוכח לדעת כי הדבר נדרש להבטחת בטיחות התנועה מעמדת ההמתנה, את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} כיתוב, בשפה העברית, האוסר המשך תנועה בלא מירשה ממגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(ב)}} שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}};
{{ח:תת|(3)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב המיועד לשימוש בלילה יואר או יהיה משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63|ותקנה 63(8) ו־(9)}} לא תחול לגבי שלט כאמור.

{{ח:סעיף|71|מאפיינים כלליים של שלט מידע}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות באמצעות שלט, מיקום מסוים או למסור מידע לגבי ניתוב התנועה או שהמנהל הורה לו לעשות כך, יציב שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מידע ימוקם ככל האפשר, בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
{{ח:תת|(2)}} שלט מידע שאינו שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}}, יורכב מכיתוב של תווים בצבע שחור על רקע צהוב;
{{ח:תת|(3)}} שלט מידע שהוא שלט מיקום יורכב מכיתוב של תווים בצבע צהוב על רקע שחור, ואם לא נלווה אליו כל שלט אחר – גם ממסגרת בצבע צהוב, לפי איור משנה ”location“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תת|(4)}} לא יוצב שלט מידע שאינו שלט מיקום בצד שלט הנחיה מחייב;
{{ח:תת|(5)}} שלט מידע בהצטלבות מסלולי הסעה, ימוקם לפני ההצטלבות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אם קיים סימון עמדת המתנת ביניים – בקו אחד עם סימון עמדת המתנת הביניים;
{{ח:תתת|(ב)}} אם לא קיים סימון עמדת המתנת ביניים – במרחק מציר מסלול ההסעה החוצה שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 60 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתתת|(2)}} 40 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.

{{ח:סעיף|72|שלט פינוי מסלול}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות יציאה ממסלול למסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט פינוי מסלול {{מוקטן|(runway exit sign)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא ימוקם באותו צד של המסלול שאליו פונה היציאה מהמסלול, {{ח:פנימי|סעיף 71|ותקנה 71(1)}} לא תחול לגבי שלט כאמור;
{{ח:תת|(2)}} הוא ימוקם לצד המסלול בנקודה על קו ניצב לנקודת ההשקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בתקנה 46(ג)(1)(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גביו יהיה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא יורכב מכינוי מסלול ההסעה שאליו נעשית היציאה מהמסלול ומחץ המורה את הכיוון שבו יש לנוע, שיהיה לפי אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מוטה בזווית של 45 מעלות ביחס לכינוי מסלול ההסעה – אם היציאה היא למסלול הסעה לפינוי מהיר;
{{ח:תתתת|(2)}} ניצב לכינוי מסלול ההסעה – אם היציאה היא למסלול הסעה שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא יהיה לפי איורי המשנה ”runway exit“ באיור ”Information signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|73|שלט מסלול פנוי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט מסלול פנוי {{מוקטן|(runway vacated sign)}} אחרי כל יציאה ממסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מסלול פנוי ימוקם –
{{ח:תתת|(א)}} לכל הפחות בצד אחד של מסלול ההסעה, וככל האפשר משני צידי מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(ב)}} בקו עמדת ההמתנה למסלול שעל גבי מסלול ההסעה שאליו מובילה היציאה מהמסלול, ואם היו על מסלול ההסעה כאמור מספר עמדות המתנה למסלול – בקו עמדת המתנה למסלול הרחוקה ביותר מהמסלול;
{{ח:תתת|(ג)}} כשפניו לכיוון התנועה מהמסלול לעמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תת|(2)}} הכיתוב על גבי שלט מסלול פנוי יהיה בצורה של סימון עמדת ההמתנה למסלול בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איורי משנה שעניינם ”runway vacated“ באיור ”Information signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|74|שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את מרחק ההמראה הזמין מהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות {{מוקטן|(intersection take-off sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות ימוקם בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
{{ח:תת|(2)}} המרחק בין שלט המראה זמין מהצטלבות לבין ציר מסלול ההמראה, לא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 60 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 45 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות יורכב ממספר המשקף את מרחק ההמראה הזמין במטרים בצירוף האות m, ומחץ המורה את כיוון הפנייה לצורך ההמראה, שיהיה ניצב למספר כאמור, לפי איורי משנה ”intersection take-off“ באיור ”Information signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|75|שלט יעד}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את הכיוון ליעד מסוים בשדה התעופה, כגון רחבה מסוימת או אזור פריקה וטעינה של כלי טיס, יציב שלט יעד {{מוקטן|(destination sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכיתוב על גבי שלט יעד יורכב מאותיות, ספרות או שילוב של השניים, המזהה את היעד, ומחץ המורה את כיוון היעד, לפי איור משנה ”destination“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תת|(2)}} לא יוצב שלט הכוונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|תקנה 76}} או שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}} בצמוד לשלט יעד, אלא אם כן אישר זאת המנהל.

{{ח:סעיף|76|שלט הכוונה}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות כינוי וכיוון של מסלולי הסעה בהצטלבות, יציב שלט הכוונה {{מוקטן|(direction sign)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכיתוב על גבי שלט הכוונה יורכב מאותיות, או משילוב של אותיות וספרות, המזהים את מסלול ההסעה שאליו מכוון השלט, ומחץ המורה את כיוון ההסעה למסלול ההסעה המזוהה, לפי איורי המשנה שעניינם ”direction“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תת|(2)}} מספר שלטי הכוונה שיש להציב זה בצד זה, ימוקמו בסדר כזה שזווית החיצים המורים את כיוון ההסעה שעל גביהם תלך ותגדל ביחס לאנך, לפי מסלולי ההסעה שאותם הם מזהים;
{{ח:תת|(3)}} כל שלט הכוונה שעניינו פנייה שמאלה ימוקם משמאלו של שלט המיקום, וכל שלט הכוונה שעניינו פנייה ימינה, ימוקם מימינו של שלט המיקום, למעט בצומת שאותו חוצה מסלול הסעה יחיד, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את שלט ההכוונה מימין לשלט המיקום;
{{ח:תת|(4)}} שלטי הכוונה צמודים יופרדו זה מזה באמצעות קו אנכי שחור.

{{ח:סעיף|77|שלט מיקום}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט מיקום {{מוקטן|(location sign)}},לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מיקום יוצב בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בצידו המרוחק של שלט כינוי מסלול ממסלול ההסעה, לפי איור ”Examples of sign positions at taxiway/runway intersections“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(ב)}} בצידו המרוחק ממסלול ההסעה של שלט מסלול פנוי, לפי איור משנה ”runway vacated“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(ג)}} בצד שלט הכוונה, לפי איורי המשנה שעניינם ”direction“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(ד)}} אם יש צורך מבצעי לזהות מסלול הסעה ביציאה מרחבה או לאחר הצטלבות;
{{ח:תתת|(ה)}} אם יש צורך מבצעי לזהות עמדת המתנת ביניים;
{{ח:תת|(2)}} שלט מיקום לא יוצב על מסלול, ובכלל זה בהצטלבות בין מסלולים, למעט לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בתקנה 38(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מיקום יורכב מכינוי מסלול ההסעה או הרחבה שעליה נמצא כלי הטיס, ולא יכלול חיצים;
{{ח:תת|(4)}} נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה – יורכב הכיתוב על גבי שלט המיקום מכינוי עמדת המתנת הביניים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(3)}}.

{{ח:סעיף|78|סימון צומת ”T“}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מסלול הסעה מסתיים בצומת דוגמת צומת ”T“ וקיים צורך מבצעי לזהות את סיום מסלול ההסעה, יזהה את סיומו באמצעות מחסום, שלט הכוונה או כל עזר חזותי מתאים, שימוקם מעבר לצומת כשפניו לכיוון מסלול ההסעה.

{{ח:סעיף|79|שלט עמדת בדיקת VOR}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint sign)}} בסמוך לעמדת בדיקת VOR, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת בדיקת VOR ימוקם קרוב ככל האפשר לעמדת הבדיקה שבסמוך אליה הוא מוצב, כך שהכיתוב שעל גביו ייראה מתא הטייס של כלי טיס העומד כנדרש על גבי סימון העמדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנה 51}};
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת בדיקת VOR יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט עמדת בדיקת VOR יהיה לפי איורי המשנה ”where no DME is collocated with the VOR“ או ”where a DME is collocated with the VOR“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint sign“ לנספח 14, לפי העניין.

{{ח:סעיף|80|שלט מיקום עמדת חניה}}
{{ח:ת}} ככל האפשר, בעל רישיון יציב שלט מיקום עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand identification sign)}} בכל עמדת חניה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מיקום עמדת חניה ימוקם כך שייראה בבירור מתא הטייס של כלי טיס טרם הכניסה לעמדת החניה;
{{ח:תת|(2)}} שלט מיקום עמדת חניה יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מיקום עמדת חניה יהיה כינוי עמדת החניה.

{{ח:סעיף|81|שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה}}
{{ח:ת}} החליט בעל רישיון להציב שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה {{מוקטן|(runway distance remaining sign)}} (בתקנה זו – שלטי מרחק נותר), לא יפעיל את המסלול אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלטי המרחק הנותר ממוקמים –
{{ח:תתת|(א)}} משני צידיו של המסלול לכל אורכו, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון למקמם מצד אחד של המסלול, לאחר שנוכח לדעת כי בשל תנאי המסלול וסביבתו לא ניתן למקמם משני צידי המסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} במרחק מצד המסלול, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(ג)}}, מחוץ למסלול, כמפורט בטבלה שעניינה ”Location distances for runway distance remaining signs“ לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים;
{{ח:תתת|(ג)}} במרחק אורכי של 300 מטרים לערך בין שלט לשלט מכל צד של המסלול ובמרחק שווה מציר המסלול, ואם הם ממוקמים משני צידי המסלול – גם במקביל זה לזה;
{{ח:תת|(2)}} הכיתוב על גבי שלטי המרחק הנותר מורכב מתווים בצבע לבן על רקע שחור;
{{ח:תת|(3)}} שלטי המרחק הנותר ערוכים בתצורה {{מוקטן|(configuration)}} כמפורט בצרופה א׳ לעניין ”Runway distance remaining signs (RDRSs)“, בשים לב לאורך המסלול;
{{ח:תת|(4)}} כל שלטי המרחק הנותר הם בעלי אותם ממדים, וממדיהם אינם עולים על אלה המפורטים בטבלה שעניינה ”Location distances for runway distance remaining signs“ לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים.

{{ח:סעיף|82|שלטי אזור לא שמיש וסימוני אזור לא שמיש}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה וכי יש צורך מבצעי בהצבת שלטים לצורך הפעלה בטוחה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלטי אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability signs)}}, לפי תקנה זו:
{{ח:תתת|(1)}} יש שינוי זמני במרחקים המוצהרים של מסלול;
{{ח:תתת|(2)}} יש שינוי זמני במסלול הסעה או הרחבה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יסיר שלטים קיימים המספקים מידע לא מספיק או מידע מטעה לגבי אזור לא שמיש או יכסה אותם כך שלא יספקו עוד מידע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון שלטי אזור לא שמיש אם תוכנם סותר את המידע שבפרסומי המידע התעופתי המתאימים.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יציב שלטי אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באזור התנועה, במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי בקביעתם וכך שאינם מסתירים עזרים חזותיים אחרים ואינם מספקים מידע שסותר את זה שבעזרים חזותיים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} הם מורכבים מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור ברוחב כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 10 מילימטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 20 מילימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} תוכנו של הכיתוב על גביהם מורכב מהודעה קריאה, בהירה ופשוטה, שבה המידע השימושי ההכרחי להפעלה הבטוחה;
{{ח:תתת|(4)}} הם משיבי אור;
{{ח:תתת|(5)}} בתוספת שתי תאורות בצבע אדום או צהוב, שיהבהבו בעת ובעונה אחת, שימוקמו לפי איור ”Examples of unserviceability signs“ לנספח 14 – אם נוכח בעל הרישיון לדעת שיש להגדיל את הבולטות של השלטים.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט סימון אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability marking)}} מתאים:
{{ח:תתת|(1)}} הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה – שאז ישרטט בעל הרישיון סימון אזור לא שמיש נוסף על שלטי אזור לא שמיש;
{{ח:תתת|(2)}} הצבת שלטי אזור לא שמיש אינה אפשרית.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון ישרטט סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה) על משטח אזור התנועה וימקם אותו במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי וכך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי טיס המתקרב אליו.
{{ח:תת|(ז)}} סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה), יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור, ויהיה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכיתוב יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
{{ח:תתת|(2)}} הרקע יהיה מלבני, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מסמנים}}

{{ח:סעיף|83|קביעת מסמנים}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל הרישיון מסמנים {{מוקטן|(markers)}} בשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות במסמנים הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|84|מאפיינים כלליים של מסמן}}
{{ח:ת}} מסמן יהיה –
{{ח:תת|(1)}} עצם שביר, למעט מסמן ציר מסלול הסעה שלגביו תחול {{ח:פנימי|סעיף 88|תקנה 88(ד)(4) {{ח:הערה|[צ״ל: תקנה 88(ג)(4)]}}}};
{{ח:תת|(2)}} מותקן בגובה שמאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
{{ח:תת|(3)}} בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“.

{{ח:סעיף|85|מסמני גבולות מסלול לא סלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול {{מוקטן|(unpaved runway edge markers)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול במסלול לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוצבו סביבם תאורות מסלול – הם משולבים בקיבועי התאורות;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול – הם שטוחים ומלבניים או חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את המסלול הלא סלול;
{{ח:תתת|(3)}} מסמן שטוח ומלבני יהיה באורך מזערי של 3 מטרים וברוחב מזערי של מטר אחד, והצלע הארוכה שלו תהיה מקבילה לציר המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} מסמן חרוטי יהיה בגובה מרבי של 0.50 מטרים.

{{ח:סעיף|86|מסמני גבולות שטח עצירה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח שטח העצירה לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway edge markers)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות שטח עצירה שהם שונים באופן מספק ממסמני גבולות מסלול לא סלול, כך שיובטח שאין בלבול בין שני סוגי המסמנים.

{{ח:סעיף|87|מסמני גבולות מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge markers)}}, במסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני ציר מסלול הסעה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של ”Taxiway edge lights“, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מסמן גבול מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משיב אור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע כחול;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, ושטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ־150 סנטימטרים רבועים.

{{ח:סעיף|88|מסמני ציר מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מסמני ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line markers)}} במקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני גבולות מסלול הסעה;
{{ח:תתת|(2)}} על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשיפור ההנחיה שמספקים סימוני ציר מסלול ההסעה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של ”Taxiway centre line lights“, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} על גבי סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי, שאז כל מסמן ימוקם במרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מסמן ציר מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משיב אור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע ירוק;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, וכך ששטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ־20 סנטימטרים רבועים;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון בדק ומצא כי המסמן מתוכן ומותקן כך שהוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או למסמן עצמו.

{{ח:סעיף|89|מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול הסעה לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול {{מוקטן|(unpaved taxiway edge markers)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה – הם משולבים בקיבועי התאורות;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה – הם חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את מסלול ההסעה הלא סלול.

{{ח:סעיף|90|מסמני אזור לא שמיש, תאורות אזור לא שמיש ותאורות מסלול סגור}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי חלק של מסלול הסעה, רחבה או מפרץ המתנה אינו מתאים לתנועת כלי טיס אבל ניתן לעוקפו בצורה בטוחה (להלן בתקנה זו – אזור לא שמיש), יציב בו מסמני אזור לא שמיש, ואם החלק כאמור נמצא באזור תנועה המשמש בלילה – גם תאורות אזור לא שמיש, לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש ימוקמו במרווחים קרובים, כך שיתחמו את האזור הלא שמיש, ולגבי תאורות אזור לא שמיש – גם לפי צרופה א׳ לעניין ”Lighting of unserviceable areas“;
{{ח:תתת|(2)}} מסמני אזור לא שמיש יורכבו ממספר מיתקנים ניצבים ובולטים שהם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דגל שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שטחו 0.50 מטרים רבועים לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} חרוט {{מוקטן|(cone)}}, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
{{ח:תתתת|(ג)}} לוח סימון, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} אורכו 0.90 מטרים לפחות;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוא צבוע, לסירוגין, בפסים אנכיים בצבעים אדום ולבן או כתום ולבן;
{{ח:תתת|(3)}} תאורות אזור לא שמיש יורכבו מתאורות המאירות באור קבוע בצבע אדום; עוצמת האור האדום תבטיח את בולטותו לעומת עוצמת תאורות סמוכות ולעומת רמת התאורה הכללית שלעומתה הוא נצפה בדרך כלל, ולא תפחת מ־‎10 cd;
{{ח:תתת|(4)}} במסלול שמיש או במסלול הסעה שמיש הפועל בלילה, המצטלב עם מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם שנסגר, יציב בעל הרישיון, נוסף על סימוני אזור לא שמיש, גם תאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מוצבות לאורך הכניסה לאזור הלא שמיש;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מוצבות כך שהרווח ביניהן אינו עולה על 3 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב תאורות מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway lighting)}} על מסלול סגור באופן זמני או שנאסר לנחות עליו באופן זמני, ושקיימות בו תאורות מסלול, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה או שהמנהל הורה לו לעשות כן, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן ימוקמו בכל קצה של המסלול, על ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} הן יהיו כך שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנקודת מבטו של טייס העושה שימוש במסלול הן נראות כאילו הן ניצבות בפניו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן בצורה וביחס {{מוקטן|(proportions)}} לפי איור ”Example of equivalent elevated closed runway lighting with five lights per branch“ בנספח 14, וכוללות חמש תאורות לפחות על כל זרוע; תאורות אלה ממוקמות במרווחים שווים זו מזו, ובמרווחים כמפורט בטבלה שעניינה ”Minimum interval between closed runway lights centres“ לנספח 14, לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הן יאירו באורות מהבהבים בצבע לבן לכיוון הגישה למסלול, וקצב הבהובן יהיה כך שהן דולקות למשך שנייה אחת וכבות למשך שנייה אחת, בכל פעם;
{{ח:תתת|(4)}} הן יהיו כך שבמקרה של כשל במערכת ההבהוב שלהן, הן יעברו באופן אוטומטי להאיר באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תתת|(5)}} הן יהיו כך שמערכות אספקת הכוח החשמלי שלהן והשליטה בהן יאפשרו להפעיל אותן באופן עצמאי מתאורות מסלול אחרות;
{{ח:תתת|(6)}} עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בתקנה 92(ד)}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תאורות}}

{{ח:סעיף|91|קביעת תאורות}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו תאורות {{מוקטן|(lights)}} לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|92|מאפיינים כלליים של תאורות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון תאורת מסלול, תאורת שטח עצירה או תאורת מסלול הסעה שהיא תאורה מוגבהת {{מוקטן|(elevated)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} היא מותקנת בגובה המאפשר מרווח בטוח בינה לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
{{ח:תתת|(3)}} היא מסומנת כך שתובטח בולטותה {{מוקטן|(conspicuous)}} ביום.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה והמבנים התומכים בהן הם עצם שביר, ואולם לגבי אלה המשתרעות למרחק גדול מ־300 מטרים ממפתן המסלול יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם גובה המבנה התומך כאמור גבוה מ־12 מטרים – רק התאורה הנתמכת ו־12 המטרים העליונים של המבנה התומך יהיו עצם שביר;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם המבנה התומך כאמור מוקף בעצמים לא שבירים – רק התאורה הנתמכת והחלק של המבנה התומך המיתמר מעל לגובה העצמים הלא שבירים יהיו עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי המבנה התומך כאמור אינו בולט בצורה מספקת לעומת סביבתו {{מוקטן|(conspicuous)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יסמנו כך שיבלוט ביום ובלילה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון קיבוע תאורה השקוע במשטח אזור התנועה {{מוקטן|(light fixtures inset in the surface)}} אלא אם כן בדק ומצא כי קיבוע התאורה מתוכן ומותקן כך שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או לתאורה עצמה;
{{ח:תתת|(2)}} החום הנוצר בממשק שבין התאורה שבו לבין צמיג כלי טיס, כתוצאה מהולכה או קרינה {{מוקטן|(conduction or radiation)}}, לא עולה על 160 מעלות צלזיוס לחשיפה שמשכה הוא 10 דקות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון תאורות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}, תאורות מסלול סגור לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|תקנה 90}} ותאורות שיש להוסיף לשלטי אזור לא שמיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|תקנה 82(ד)(6) {{ח:הערה|[צ״ל: תקנה 82(ד)(5)]}}}}, אלא אם כן עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם לפי תוספת מספר 2, לפי התאורה השייכת לעניין ולפי נסיבות השימוש בה, ובלבד שעוצמת האור המרבית בגבולות הצורה המגדירה את הקרן העיקרית {{מוקטן|(main beam)}} ובתוכה, לא תעלה על 3 פעמים עוצמת האור המזערית, כמוגדר שם.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ד), לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול {{מוקטן|(runway lighting)}}, אלא אם כן עוצמתן מתאימה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדו תאורות המסלול לשרת, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“;
{{ח:תתת|(2)}} לעוצמה של המקטע הסמוך של מערכת תאורות הגישה, אם קיימת, באופן שימנע מטייס בגישה לנחיתה את הרושם השגוי שלפיו תנאי הראות משתנים תוך כדי הגישה לנחיתה.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי שימוש במערכת תאורות בעוצמה גבוהה {{מוקטן|(high-intensity lighting system)}} הכרחי לצורך הפעלתו היעילה והבטוחה של שדה התעופה, לא יעשה בה שימוש אלא אם כן היא כוללת מנגנונים נפרדים לשליטה בעוצמת כל סוג תאורות המרכיב אותה, שיאפשרו התאמה של עוצמת כל סוג תאורות, לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת שדה התעופה; לעניין זה, ”סוג תאורות“ – אחד או יותר מאלה: מערכת תאורת גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}}, תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}}, תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}}, תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}}, תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(runway touchdown zone lights)}} או תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}}.
{{ח:תת|(ז)}} לא יציב בעל רישיון תאורות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} אלא אם כן הן מאירות באור בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for aeronautical ground lights“.
{{ח:תת|(ח)}} לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה על מסלול שמהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אלא אם כן מערכות התאורות השונות מקושרות {{מוקטן|(interlocked)}}, כך שתימנע האפשרות להפעלה של שני סוגי התאורות בעת ובעונה אחת.
{{ח:תת|(ט)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי תאורה שאינה תאורה תעופתית בשדה התעופה או בסביבתו, גורמת לפגיעה בבטיחות הטיסה (להלן בתקנה זו – תאורה מסכנת), יודיע על כך למנהל בסמוך ככל האפשר לגילוי הדבר, ולגבי תאורה מסכנת כאמור שממוקמת בשדה התעופה – יכבה אותה, ימסך אותה או ישנה אותה, כך שלא תהווה פגיעה כאמור.
{{ח:תת|(י)}} בעל רישיון יפעל למניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת וליישום נספח 14 לעניין ”Lights which may endanger the safety of aircraft‏“, ”Laser emissions which may endanger the safety of aircraft“ ו־”Lights which may cause confusion“, באמצעות הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניטור, באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות תאורה מסכנת בסביבת שדה התעופה הקרובה, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} לשם גילוי תאורה מסכנת;
{{ח:תתת|(3)}} הגשת התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לשם מניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת;
{{ח:תתת|(4)}} נקיטת פעולות משפטיות למניעת הקמה של תאורה מסכנת או להסרתה;
{{ח:תתת|(5)}} יידוע המנהל על תאורה מסכנת שגילה, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו־(4) ועל תוצאותיהן.
{{ח:תת|(יא)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה בבטיחות הטיסה“ – לרבות הפרעה לתאורות שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}, הסחת הדעת מתאורות כאמור, פגיעה ביעילותן, בלבול בין תאורות כאמור לבין תאורות לא תעופתיות או סנוור טייס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאורה שאינה תאורה תעופתית“ – לרבות משדר קרינת לייזר {{מוקטן|(laser emitter)}}.

{{ח:סעיף|93|משואת שדה תעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה משואת שדה תעופה {{מוקטן|(aerodrome beacon)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם את משואת שדה התעופה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא תמוקם בשדה התעופה או בסמוך לו, באזור שבו קיימת תאורת רקע חלשה;
{{ח:תתת|(2)}} היא תמוקם כך שלא תוסתר בכיוונים שלגביהם היא משמשת;
{{ח:תתת|(3)}} היא תמוקם כך שלא תסנוור טייס בגישה לנחיתה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון משואת שדה תעופה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מאירה בצבעים מהבהבים לסירוגין, לפי הפירוט הזה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי שדה תעופה יבשתי – באור בצבע ירוק ובאור בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי שדה תעופה ימי – באור בצבע צהוב ובאור בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי שדה תעופה משולב, יבשתי וימי – לפי אחד משילובי הצבעים לפי פסקת משנה (א) או לפי פסקת משנה (ב), בשים לב לחלק של שדה התעופה המשמש את עיקר פעילותו;
{{ח:תתת|(2)}} היא מהבהבת בתדירות של 20 עד 30 הבהובים לדקה;
{{ח:תתת|(3)}} האור הנראה ממנה, הוא לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נראה לכל הכיוונים במישור האופקי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בפיזור אנכי כזה שישתרע מזווית של לא יותר ממעלה אחת ביחס לאופק ועד לזווית שלדעת בעל הרישיון מספיקה כדי לספק הנחיה לכלי טיס המצוי בגובה המרבי שבו אמורה המשואה כאמור לשמש;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא כך שהעוצמה היעילה {{מוקטן|(effective intensity)}} של הבהובה לא תפחת מ־‎2,000 cd.

{{ח:סעיף|94|מערכת תאורת גישה – הוראות כלליות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה פשוטה {{מוקטן|(simple approach lighting system)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95}}, במסלול כמפורט להלן, למעט במסלול המשמש רק בתנאים של ראות טובה או, שקיימת לגביו, להנחת דעתו של בעל הרישיון, הנחיה מספיקה באמצעות עזרים חזותיים אחרים:
{{ח:תתת|(1)}} מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, שנועד לשימוש בלילה;
{{ח:תתת|(2)}} מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה I‏ {{מוקטן|(precision approach category I lighting system)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III ‏(precision approach category II and III lighting system) לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה לשרת, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“;
{{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת, ככל האפשר, במישור האופקי {{מוקטן|(horizontal plane)}} העובר דרך מפתן המסלול, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“, ובלבד שמתקיימים גם אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין חפץ החודר את המישור האמור בתוך מרחק של 60 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, למעט משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} של מיתקן עזר לטיסה מסוג ILS, שיסומן ויואר בתור מכשול;
{{ח:תתתת|(ב)}} התאורות המרכיבות אותה אינן מוסתרות, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול שלשימושו נקבעה המערכת.

{{ח:סעיף|95|מערכת תאורת גישה פשוטה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה פשוטה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאורות המשך ציר, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} קבוצות התאורות משתרעות למרחק של 420 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרווח בין קבוצת תאורות אחת לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם שיפור ההנחיה שמספקות התאורות המרווח צריך להיות 30 מטרים;
{{ח:תתתתת|(3)}} קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול ממוקמת במרחק של 60 או 30 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק בפסקת משנה (א)(2);
{{ח:תתתתת|(4)}} כל קבוצת תאורות מורכבת מאחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} תאורה אחת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 3 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היא ממוקמת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
{{ח:תתתתת|(3)}} היא באורך של 18 או 30 מטרים;
{{ח:תתתתת|(4)}} היא אופקית, ככל האפשר;
{{ח:תתתתת|(5)}} המרווחים בין התאורות לאורכה יהיו מזעריים ככל האפשר, ולגבי שורה חוצה של תאורות שאורכה 30 מטרים, ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד, ובלבד שהתאורות ייראו כקו רציף;
{{ח:תתת|(2)}} בתאורות המרכיבות אותה מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מאירות באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בצלע בסיס {{מוקטן|(base leg)}} ובצלע סופית {{מוקטן|(final approach)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת – הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בגישה סופית לנחיתה, המבוצעת בלא סטייה חריגה מתוואי הגישה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), נוכח בעל הרישיון לדעת כי אין אפשרות שתאורות המשך הציר ישתרעו למרחק של 420 מטרים ממפתן המסלול, רשאי בעל הרישיון, באישור המנהל, ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א)(2), להציב מערכת תאורת גישה פשוטה שתאורות המשך הציר שלה משתרעות למרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, ובלבד שהציב שורה חוצה של תאורות נוספת במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול, ותקנת משנה (א)(1)(ב) תחול לגביה בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|96|מערכת תאורת גישה קטגוריה I ומערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־&lt;wbr&gt;III – הוראות כלליות}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תת|(2)}} היא מוצבת בשים לב למעטפת תוואי הטיסה {{מוקטן|(flight path envelope)}} המתאימה לה, המפורטת באיור שעניינו ”Flight path envelopes to be used for lighting design for category I, II and III operations“ בצרופה א׳, לפי העניין.

{{ח:סעיף|97|מערכת תאורת גישה קטגוריה I}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I אלא אם כן היא מורכבת משני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאורות המשך ציר, המורכבות מקבוצות תאורות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קבוצות התאורות ישתרעו למרחק של 900 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} המרווח בין קבוצת תאורות לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול יהיה 30 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול תמוקם במרחק של 30 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל קבוצת תאורות תורכב מאחד מהמפורטים להלן, כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון:
{{ח:תתתתת|(1)}} מספר תאורות במרחקים לאורך המשך ציר המסלול כלהלן:
{{ח:תתתתתת|(א)}} ב־300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול – תאורה אחת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} ממרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 600 מטרים ממנו – 2 תאורות, אחת מכל צד של המשך ציר המסלול באופן סימטרי, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} ממרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 900 מטרים ממנו – 3 תאורות, שהאמצעית מביניהן ממוקמת על המשך ציר המסלול, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאורה אחת;
{{ח:תתתתת|(3)}} פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 4 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היא מוצבת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
{{ח:תתתת|(ג)}} היא באורך של 30 מטרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} היא אופקית, ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ה)}} המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה מזעריים ככל האפשר, כך שייראו כקו רציף, ואולם ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יוסיף לכל פס תאורות במערכת תאורת גישה קטגוריה I שמתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3) תאורה מהבהבת, זולת אם אישר לו המנהל שלא להוסיף את התאורה המהבהבת כאמור לאחר שנוכח לדעת כי הדבר אינו נחוץ בשים לב למאפייני המערכת ותנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} הוסיף בעל רישיון תאורות מהבהבות כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות שלהלן ואיור משנה ”barrette centre line“ באיור שעניינו ”Precision approach category I lighting systems“ בצרופה א׳:
{{ח:תתת|(1)}} כל התאורות ירצדו, בזו אחר זו, החל מהתאורה המרוחקת ביותר ממפתן המסלול ועד לזו הקרובה ביותר אליו;
{{ח:תתת|(2)}} כל תאורה תהבהב בתדירות של פעמיים בשנייה;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המהבהבות יותקנו כך שניתן להפעילן בצורה נפרדת מתאורות אחרות שהן חלק ממערכת תאורת הגישה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יוסיף שורות חוצות נוספות של תאורות למערכת תאורת גישה קטגוריה I, שלא מתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3), לפי ההוראות שלהלן, ואיור משנה ”distance coded centre line“ באיור שעניינו ”Precision approach category I lighting systems“ בצרופה א׳:
{{ח:תתת|(1)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 22.50 מטרים, שתוצב במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 37.50 מטרים, שתוצב במרחק של 450 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 45 מטרים, שתוצב במרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 52.50 מטרים, שתוצב במרחק של 750 מטרים ממפתן המסלול.
{{ח:תת|(ה)}} פסקאות משנה (א), (ג) ו־(ה) בתקנת משנה (א)(2) יחולו לגבי שורות חוצות נוספות של תאורות כאמור בתקנת משנה (ד).

{{ח:סעיף|98|מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־&lt;wbr&gt;III}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שנקבעו לגבי מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|תקנה 97}}, בתוספות ובשינויים האלה, ולפי איורים ”Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III“ ו־”Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III, where the serviceability levels of the lights specified as maintenance objectives in Chapter 10 can be demonstrated“, בנספח 14, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הוא הוסיף, בין מפתן המסלול לבין השורה החוצה של התאורות {{מוקטן|(crossbar)}} שלפי {{ח:פנימי|סעיף 97|תקנה 97(א)(2)}}, שתי שורות־צד של תאורות ({{מוקטן|side rows}}; להלן בתקנה זו – שורות־צד), אחת מכל צד של תאורות המשך הציר, שמורכבות מפסי תאורות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הם מאירים, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בתקנה 96(1)}}, בצבע אדום;
{{ח:תתת|(ב)}} עוצמת האור האדום שלהם מתאימה לעוצמת שאר התאורות המרכיבות את מערכת תאורת הגישה;
{{ח:תתת|(ג)}} אורך כל אחד מהם, המרחק בין התאורות המרכיבות כל אחד מהם והמרחק הרוחבי בין שתי שורות־הצד הם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108(ב)(2)(ב)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ד)}} המרווח ביניהם הוא 30 מטרים, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון, לאחר שנחה דעתו כי רמת השמישות של המערכת מאפשרת זאת, כי המרווח כאמור יהיה 60 מטרים;
{{ח:תתת|(ה)}} הקרובים ביותר מביניהם למפתן המסלול ממוקמים במרחק של 30 או 60 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק שנקבע בפסקת משנה (ד);
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(2)(ה)}}, המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה של התאורות, הקבועה במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, יהיו אחידים ולא יעלו על 2.70 מטרים, כך שייראו כקו רציף;
{{ח:תת|(3)}} במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול ממוקמת שורה חוצה {{מוקטן|(crossbar)}} נוספת של תאורות שיחולו עליה ההוראות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(א)}} היא לפי פסקאות משנה (ב) ו־(ד) {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} היא באורך השווה למרחק שבין שורות־הצד שלפי פסקה (1), כך שתשלים את המרווח שבין שתי שורות־הצד;
{{ח:תתת|(ג)}} המרווחים בין התאורות לאורכה אחידים ולא עולים על 2.70 מטרים, כך שהם נראים כקו רציף;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ב)}}, הותקנו תאורות מהבהבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ב)}}, הן יתווספו רק לתאורות המשך הציר הקבועות ממרחק של 900 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 300 מטרים ממנו;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(1)(ד)}}, תאורות המשך הציר ב־300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול, יכול שיהיו גם בדפוס של תאורה אחת שלאחריה פס תאורות באורך של 4 מטרים לפחות, לסירוגין, הכול כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון.

{{ח:סעיף|99|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI או מסוג APAPI – הוראות כלליות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת חזותית לציון זווית הגישה לפי תקנה זו, שתשמש בגישה למסלול, אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים האלה או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
{{ח:תתת|(1)}} המסלול נועד לשמש מטוסים המונעים במנועי טורבינה או מטוסים אחרים בעלי מאפייני גישה דומים;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון נוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קיימת הנחיה חזותית לא מספיקה לשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מגישה מעל מים או מעל פני שטח חסרי מאפיינים ביום, או מגישה בהעדר תאורות חיצוניות מספיקות באזור הגישה בלילה;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיים מידע שעלול להטעות את הטייס בשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מפני שטח או שיפועי מסלול מטעים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קיימים עצמים באזור הגישה, שעלולים ליצור סיכון משמעותי אם מטוס ירד מתחת לתוואי הגישה הרגיל {{מוקטן|(normal approach path)}}; לעניין זה על בעל הרישיון להביא בחשבון את שאלת קיומם של עזרים חזותיים או אחרים המספקים התרעה מפני עצמים כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} התנאים הפיזיים באחד מקצות המסלול או בסביבתו מהווים סיכון משמעותי לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} פני השטח או תנאי מזג האוויר הרווחים הם כאלה שכלי הטיס עשוי להיות נתון לערבול חריג {{מוקטן|(unusual turbulence)}} במהלך הגישה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מסוג PAPI, למעט לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, שאז יכול שהמערכת החזותית כאמור תהיה מסוג APAPI.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מתאימה לשימוש ביום ובלילה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא כוללת מנגנון מתאים לשליטה בעוצמת תאורות המערכת, שיאפשר התאמה שלה לתנאי הראות ולאור הרקע בשדה התעופה ומניעת סנוור.
{{ח:תת|(ה)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן בכל תאורה המרכיבה אותה מעבר הצבעים מאדום ללבן {{מוקטן|(colour transition from red to white)}} במישור האנכי, העוצמה המלאה של האור האדום {{מוקטן|(full intensity the red light)}}, פיזור עוצמת האור שלה ויכולת שינוי הזווית שלה, מפני השטח ומעלה {{מוקטן|(adjustment in elevation)}}, הם לפי נספח 14 לעניין ”PAPI and APAPI“ לגבי ”Characteristics of the light units“.
{{ח:תת|(ו)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה תוכנו {{מוקטן|(designed)}} כך שמשקעי זיהום על גביהן מפריעים רק בצורה המזערית האפשרית לאותות האור ולא משפיעים על מעבר הצבעים ועל הזווית שבה על מעבר הצבעים כאמור להיראות.
{{ח:תת|(ז)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן זווית הגישה {{מוקטן|(approach slope)}} שלה היא לפי האיור שעניינו ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, ומתאימה לכלי הטיס שאותם נועדה לשמש, בשים לב לסוג המערכת; אם המסלול מצויד במיתקן עזר לטיסה מסוג ILS – תהיה זווית הגישה של המערכת כאמור קרובה ככל האפשר לזווית הגישה של מיתקן העזר לטיסה כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה ממוקמות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתבנית ובמידת סטייה מרבית מותרת מהתקן הנדרש {{מוקטן|(installation tolerances)}}, לפי האיור שעניינו ”Siting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשים לב לסוג המערכת;
{{ח:תתת|(2)}} הן נראות, מנקודות מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, כקו אופקי;
{{ח:תתת|(3)}} הן מותקנות נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתת|(4)}} הן עצם שביר.
{{ח:תת|(ט)}} לא יפעיל בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן יש סביבה מישור הגנה ממכשולים {{מוקטן|(obstacle protection surface)}}, שאישר לו המנהל, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מבטיח מרחב נקי ממכשולים שעשויים להסתיר את תאורות המערכת החזותית לציון זווית הגישה מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מתאים לתהליכי הגישה למסלול.

{{ח:סעיף|100|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בתקנה 99}}, לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 4 תאורות, המרווחות זו מזו בצורה שווה;
{{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, זולת אם נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה תאורות כאמור בתקנת משנה (ג)(4), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה ”Desired wheel clearance“ בטבלה שעניינה ”Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה וקטנה מזווית C – את שתי התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום ואת שתי התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(2)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית C או גדולה ממנה וקטנה מזווית D – את התאורה הקרובה ביותר למסלול בצבע אדום ואת שלוש התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(3)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית D או גדולה ממנה – את כל התאורות בצבע לבן;
{{ח:תתת|(4)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B – את שלוש התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום, ואת התאורה הרחוקה ביותר מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(5)}} בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A – את כל התאורות בצבע אדום;
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”זווית A“, ”זווית B“, ”זווית C“ ו”זווית D“ – לפי איור משנה ”‎3° PAPI illustrated“ באיור ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|תקנה 99(ז)}}.

{{ח:סעיף|101|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בתקנה 99}}, לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 2 תאורות;
{{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה את התאורה כאמור בתקנת משנה (ג)(1), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה ”desired wheel clearance“ בטבלה שעניינה ”Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יוצב כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B – את התאורה הקרובה למסלול בצבע אדום ואת התאורה הרחוקה מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(2)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה – את שתי התאורות בצבע לבן;
{{ח:תתת|(3)}} בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A – את שתי התאורות בצבע אדום;
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”זווית A“ ו”זווית B“ – לפי איור משנה ”‎3° APAPI illustrated“ באיור ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|תקנה 99(ז)}}.

{{ח:סעיף|102|מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יציב מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold identification lights)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי תאורות שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול ובמרחק של כ־10 מטרים משורות תאורות צידי המסלול, מצידן החיצוני לעומת ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} שתי התאורות כאמור הן לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מאירות בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מהבהבות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} בתדירות שבין 60 לבין 120 הבהובים לדקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} כך שהבהובי שתי התאורות מתואמים {{מוקטן|(synchronized)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הן נראות מכיוון הגישה למסלול.

{{ח:סעיף|103|מערכת תאורות צידי מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}} לפי תקנה זו במסלולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול המיועד לשמש בלילה;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול המיועד לשמש ביום, להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־800 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי שורות של תאורות שממוקמות לכל אורך המסלול, ובמרחקים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במרחק שווה משני צידי ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} במרחק שלא עולה על 3 מטרים מצידי המסלול, מצידם החיצוני לעומת ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות לאורך כל אחת משורות התאורות ממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר – באופן אחיד, במרווח של 60 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – באופן אחיד, במרווח של 100 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ג)}} כך שהן בקו אחד עם התאורות שבצד השני;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות מאירות באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו, ואם מערכת תאורות צידי מסלול מיועדת לספק הנחיה בביצוע הקפה {{מוקטן|(circling guidance)}} – התאורות נראות מכל הכיוונים;
{{ח:תתת|(5)}} התאורות מאירות בזווית, מפני השטח ומעלה, שלא עולה על 15 מעלות ביחס לאופק;
{{ח:תתת|(6)}} התאורות מאירות בעוצמה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת המסלול, שלא פחותה מ־‎50 cd, למעט לגבי שדה תעופה שאין סביבו אור רקע, שאז רשאי בעל הרישיון להקטין את עוצמת התאורות בלא פחות מ־‎25 cd, כדי למנוע את סנוור הטייס.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), אם רוחב המסלול גדול מ־60 מטרים, ימקם בעל הרישיון את שורות התאורות במרחק שלא יפחת מ־30 ולא יעלה על 33 מטרים מציר המסלול.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), בהצטלבות של מסלולים רשאי בעל הרישיון לפעול לפי הוראות אלה, ובלבד שנותרת הנחיה מתאימה לשימוש הטייס:
{{ח:תתת|(1)}} לרווח את התאורות זו מזו אף שלא באופן אחיד;
{{ח:תתת|(2)}} לא לקיים את הוראות תקנת משנה (ב)(2)(ג).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מפתן המסלול מוזז – התאורות בין תחילת המסלול לבין מפתן המסלול המוזז יאירו, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, בצבע אדום;
{{ח:תתת|(2)}} במקטע הסמוך לסוף המסלול לעומת הנקודה שממנה מתחילה ריצת ההמראה, שאורכו 600 מטרים או שליש מאורך המסלול, לפי הנמוך שבהם – התאורות יאירו, מנקודת מבטו של טייס הממריא ממנו, בצבע צהוב.

{{ח:סעיף|104|מערכת תאורות מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}} במסלול שבו הוצבה מערכת תאורות צידי מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|תקנה 103(א)}}, למעט במסלול לא־ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז ושהוצבה בהם מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|תקנה 105}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מפתן המסלול נמצא בקצה המסלול, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר למפתן המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} אם מפתן המסלול מוזז, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול, במפתן המסלול המוזז;
{{ח:תתת|(3)}} היא מורכבת לפי ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו ”Arrangement of runway threshold and runway end lights“ בנספח 14:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר ולגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת, מאחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} 6 תאורות לפחות, שימוקמו במרווחים אחידים לרוחב המסלול, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} 6 תאורות לפחות, שיחולקו לשתי קבוצות תאורות בנות אותו מספר של תאורות, כך שמתקיימים בהן אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} התאורות בתוך קבוצת תאורות מרווחות במרווחים אחידים;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(ב)(2)(ג)}}, או בין זוגות פסי התאורה של תאורות אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}}, לפי העניין, ואם לא הוצבו למסלול סימוני אזור נגיעה או תאורות אזור נגיעה כאמור, לא עולה המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת – מתאורות המרווחות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול לכל רוחב המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן {{מוקטן|(beam spread)}} מתאימים לתנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|105|מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול {{מוקטן|(wing bar lights)}} במסלולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול לא־ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז, ולא הוצבה בהם מערכת תאורות מפתן מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|תקנה 104}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו ”Arrangement of runway threshold and runway end lights“ בנספח 14:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי קבוצות תאורות;
{{ח:תתת|(2)}} קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בניצב לציר המסלול ובקו אחד עם מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} כל קבוצת תאורות מורכבת מ־5 תאורות לפחות, המשתרעות 10 מטרים לפחות מצידה החיצוני של שורת תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזורן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|106|מערכת תאורות סוף מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}} במסלול שבו הוצבו תאורות צידי מסלול.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות סוף מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת מ־6 תאורות לפחות, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קבוצה אחת של תאורות, שהתאורות המרכיבות אותה מרווחות בצורה אחידה בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שתי קבוצות של תאורות, בנות אותו מספר של תאורות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הן ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול, כשהמרווחים בין התאורות בתוך כל קבוצה אחידים;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרווח ביניהן לא עולה על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, המרווחים בין תאורות סוף מסלול כאמור בתקנת משנה (ב)(2), לא עולים על 6 מטרים, למעט המרווח בין שתי קבוצות התאורות כאמור בתקנת משנה (ב)(2)(ב), שיכול שיהיה גדול יותר מ־6 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|107|מערכת תאורות ציר מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}} על מסלולים, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:תתת|(2)}} על מסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־400 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שלא כאמור בפסקאות (1) ו־(2) – אם הורה לו כך המנהל, בין השאר בשים לב למהירות ההמראה של המטוסים שאותם נועד המסלול לשמש ולמרחק בין שורות תאורות צידי המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לאורך ציר המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי הוא להסיטה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.60 מטרים מציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} ממפתן המסלול עד לסוף המסלול, במרווחים של 15 מטרים בקירוב, ואולם לגבי מסלול המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים ויותר, רשאי המנהל לאשר לבעל הרישיון, לאחר שנוכח לדעת כי רמת השמישות של תאורות ציר המסלול מאפשרת זאת, כי המרווחים יהיו 30 מטרים בקירוב;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקרה של מפתן מסלול מוזז – נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), תהיה גם מערכת תאורות שתספק הנחיה חלופית לגבי ציר המסלול מתחילת המסלול עד למפתן המסלול המוזז, באמצעות אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מערכת תאורות גישה;
{{ח:תתתתת|(2)}} המשך מערכת תאורות ציר מסלול;
{{ח:תתתתת|(3)}} פסי תאורה באורך של 3 מטרים לפחות, שמאפייניהם ועוצמתם מספקים את ההנחיה לגבי מיקום ציר המסלול במהלך ההמראה, הם לא מסנוורים את הטייס של כלי הטיס הממריא, והם לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} פסי התאורה ממוקמים בניצב לציר המסלול לאורכו;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} פסי התאורה ממוקמים במרווחים אחידים של 30 מטרים זה מזה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} לפי האיור שעניינו ”Example of approach and runway lighting for runway with displaced thresholds“ לנספח 14, לעניין ”Runway centre line barrettes“;
{{ח:תתתתת|(4)}} אם המסלול משמש לנחיתה – התאורות כאמור בפסקה (1)(ג)(1) עד (3) יכללו גם אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(א)}} אם הן לפי פסקה (1)(ג)(2) – מנגנון המאפשר את כיבוין;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} אם הן לפי פסקאות (1)(ג)(1) או (1)(ג)(3) – מנגנון המאפשר את שינוי עוצמתן;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתחילתן עד למרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול – בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} ממרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול – לסירוגין, בצבע אדום ובצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ג)}} ממרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול עד לסוף המסלול – בצבע אדום;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2)(ב) ו־(ג), לגבי מסלול שאורכו קטן מ־1,800 מטרים, אורך המקטע של תאורות ציר המסלול המאירות באור קבוע בצבע אדום ובצבע לבן לסירוגין, ישתרע מנקודת האמצע של חלק המסלול המשמש לנחיתה עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול.

{{ח:סעיף|108|מערכת תאורות אזור נגיעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(touchdown zone lights)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אזור נגיעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה משתרעות ממפתן המסלול לאורך המסלול, למרחק של 900 מטרים, למעט לגבי מסלול שאורכו קטן מ־1,800 מטרים, שאז התאורות המרכיבות אותה לא ישתרעו מעבר לנקודת האמצע של המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה הן בדפוס של זוגות של פסי תאורות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} זוגות פסי התאורות ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} המרחק הרוחבי בין זוגות פסי התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(ב)(2)(ג)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} המרחק בין זוג פסי תאורות לבין הזוג הבא אחריו, לאורך המסלול, הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי, לשם הפעלת המסלול בתנאי ראות נמוכה, המרחק כאמור צריך להיות 30 מטרים, או שהורה לו המנהל לעשות כן;
{{ח:תתתת|(ד)}} בכל פס תאורות מתקיימים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא ניצב לציר המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא מורכב מ־3 תאורות לפחות, שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוא באורך שלא פחות מ־3 מטרים ולא עולה על 4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

{{ח:סעיף|109|מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר {{מוקטן|(rapid exit taxiway indicator lights (RETILs))}} לפני מסלול הסעה לפינוי מהיר, באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה תעופה שיש בו צפיפות תנועה גבוהה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מכלול תאורות חיווי לפינוי מהיר אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מורכב מ־3 קבוצות של תאורות, שממוקמות על המסלול, באותו צד של ציר המסלול שממנו יוצא מסלול ההסעה לפינוי מהיר, לפי האיור שעניינו ”Rapid exit taxiway indicator lights (RETILS)“ בנספח 14, ובמרחקים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במרחק של 100 מטרים מנקודת ההשקה {{מוקטן|(point of tangency)}} של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבת תאורה אחת, במרחק של 2 מטרים מציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} במרחק של 200 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 2 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} במרחק של 300 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 3 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה של כשל בתאורה המרכיבה אותו או כל כשל אחר המונע את תצוגת דפוס התאורות {{מוקטן|(light pattern)}}, כמפורט בתקנה זו בשלמותו, התאורות המרכיבות אותו לא מאירות;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שבו קיימים מספר מסלולי הסעה לפינוי מהיר, מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחד לא חופף מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחר;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותו מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא מותקן כך שיהיה ניתן להפעילו בצורה נפרדת מתאורות אחרות.

{{ח:סעיף|110|מערכת תאורות שטח עצירה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway lights)}} בשטח עצירה של מסלול המיועד לשימוש בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן מורכבות מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שתי שורות תאורות מקבילות לכל אורך שטח העצירה, שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המשך ציר המסלול, בהמשך לתאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שורת תאורות לאורך סוף שטח העצירה, שממוקמות בניצב להמשך ציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף שטח העצירה מחוץ לשטח העצירה, במרחק שלא עולה על שלושה מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

{{ח:סעיף|111|מערכת תאורות ציר מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול הסעה המשמש לפינוי המסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} ובצומת של מסלולי הסעה, המיועדים לשימוש בלילה בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי מדובר בצומת מורכב של מסלולי הסעה {{מוקטן|(complex taxiway intersection)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון יציב תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה או במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בלא תלות בתנאי הראות, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נחוץ לשם בטיחות הפעלת שדה התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן לא ניתן למקמן כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיטן באופן אחיד למרחק שלא עולה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטע ישר של מסלול הסעה – הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה לאורך ציר מסלול ההסעה, ואולם במקרים האלה, יחולו על מיקום תאורות ציר מסלול ההסעה ההוראות המפורטות לצידם:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם בתנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה ניתן לתת הנחיה מספקת גם במרווחים גדולים יותר – רשאי בעל הרישיון למקמן במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} במקטע ישר וקצר – הן ממוקמות במרווחים אחידים קטנים מ־30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתת|(3)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים – הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקטע מעוקל של מסלול ההסעה – הן ממוקמות לאורך המקטע, בהמשך לתאורות ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אל העיקול, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול, ובמרווחים המספקים הנחיה לגבי העיקול;
{{ח:תתתת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), המרווחים האמורים ישתרעו גם לאורך של 60 מטרים לפני ואחרי קצות המקטע המעוקל, לאורך המקטעים הישרים המובילים אליו ויחולו גם ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים – במרווחים לפי אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ־400 מטרים – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא 400 מטרים או יותר – במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר – במרווחים לפי אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ־400 מטרים – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא בין 400 מטרים ל־899 מטרים – במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו גדול מ־899 מטרים – במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ה)}} במסלול הסעה לפינוי מהיר – כך שמתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הן מתחילות בנקודה הנמצאת במרחק של 60 מטרים לפני נקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} הן משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה לאחר סוף המקטע המעוקל, עד לנקודה שבה צפוי מטוס להגיע למהירות הסעה רגילה לאחר פינוי המסלול;
{{ח:תתתתת|(3)}} במקטע שבו ציר מסלול ההסעה מקביל לציר המסלול – הן ממוקמות במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו ”Offset runway and taxiway centre line lights“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(4)}} המרווחים בין תאורה לתאורה לא עולים על 15 מטרים, אלא אם כן לא הוצבו תאורות ציר מסלול למסלול שממנו מתבצע הפינוי, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את התאורות במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ו)}} במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול, שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר – כך שמתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} התאורות מתחילות בנקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} התאורות משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה עד לקו אחד עם שלט מסלול פנוי;
{{ח:תתתתת|(3)}} התאורה הראשונה מוצבת במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו ”Offset runway and taxiway centre line lights“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(4)}} התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ז)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, ואולם במקרים האלה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} יהיו לפי איור שעניינו ”Taxiway lighting“ בנספח 14, לעניין ”rapid exit taxiway“ ולעניין ”‎”other“ exit taxiway“, לפי העניין, ויאירו באור קבוע, בצבעים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} התאורה הראשונה בציר מסלול ההסעה המשמש לפינוי מסלול – בצבע ירוק;
{{ח:תתתתת|(2)}} התאורה הקרובה ביותר לעמדת ההמתנה למסלול – בצבע צהוב;
{{ח:תתתתת|(3)}} התאורות בין התאורות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) – בצבע צהוב ובצבע ירוק לסירוגין;
{{ח:תתתתת|(4)}} שאר התאורות לכיוון המתרחק מהמסלול – בצבע ירוק;
{{ח:תתתת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יבטיח כי מתקיימים גם אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם מסלול ההסעה מוביל למסלול – תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לציר המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם מסלול ההסעה חוצה מסלול – תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לעמדת ההמתנה למסלול שמנגד;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מוצבות כך שאין בלבול בינן לבין תאורות מפתן מסלול.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שבשדה התעופה צפיפות תנועה נמוכה, וכי מערכת תאורות צידי מסלול ההסעה וסימון ציר מסלול ההסעה מספקים הנחיה מספקת.

{{ח:סעיף|112|מערכת תאורות צידי מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge lights)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה;
{{ח:תתת|(2)}} במשטח פנייה, מפרץ המתנה או רחבה המיועדים לשימוש בלילה;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה כאמור, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שקיימת הנחיה מספקת באמצעות עזרים חזותיים אחרים, ולכן אין צורך בקביעתה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי שורות של תאורות שימוקמו לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לאורך צידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} קרוב ככל האפשר לצידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, מצידם החיצוני, ובכל מקרה במרחק שלא יעלה על 3 מטרים מהם;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה, לאורך כל אחת משורות התאורות, ממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקטע ישר של מסלול הסעה, במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, במפרץ המתנה, וברחבה – במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטע מעוקל של מסלול הסעה – במרווחים קטנים מ־60 מטרים בין תאורה לתאורה, וכך שהן מספקות הנחיה מספקת לגבי העיקול;
{{ח:תתתת|(ג)}} במשטח פנייה – במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} באור קבוע בצבע כחול;
{{ח:תתתת|(ב)}} בזווית, מפני השטח ומעלה, המגיעה ל־75 מעלות לעומת האופק לפחות, ובעוצמות שאינן פחותות מהעוצמות האלה, לפי הזווית:
{{ח:תתתתת|(1)}} ‎2 cd – בזווית מפני השטח ומעלה שבין 0 מעלות עד 6 מעלות;
{{ח:תתתתת|(2)}} ‎0.2 cd – בזווית מפני השטח ומעלה שגדולה מ־6 מעלות ועד 75 מעלות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס המסיע על מסלול ההסעה בשני הכיוונים, ואולם בהצטלבות מסלולי הסעה, במסלול הסעה לפינוי מסלול או בעיקול במסלול הסעה, הן מוסתרות בכל כיוון שבו הן עלולות ליצור בלבול ביניהן לבין תאורות אחרות.

{{ח:סעיף|113|מערכת תאורות משטח פנייה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad lights)}} במשטח פנייה למסלול המיועד לשימוש בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות משטח פנייה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות על סימון משטח הפנייה, אלא אם כן לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיט את התאורות המרכיבות אותה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון משטח הפנייה;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות לאורך ציר משטח הפנייה, במרווחים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקטע ישר של משטח הפנייה – במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטע מעוקל של משטח הפנייה – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב אל משטח הפנייה או הנמצא עליו.

{{ח:סעיף|114|מערכת תאורות עמדת המתנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה {{מוקטן|(stop bar)}} בכל עמדת המתנה למסלול המשמשת מסלול שנועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, אלא אם כן המנהל אישר לו שלא להציבה, לאחר שנוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיימים עזרים ונהלים מתאימים לסייע במניעת חדירות לא מאושרות למסלול {{מוקטן|(inadvertent incursions)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם המסלול מופעל בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, קיימים נהלים שמטרתם להגביל את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר כלי הטיס באזור התמרון, לאחד בכל זמן נתון;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר כלי הרכב באזור התמרון, למזערי ההכרחי.
{{ח:תת|(ב)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו יותר מעמדת המתנה למסלול אחת, יפעיל בעל הרישיון, בכל רגע נתון, רק את תאורות עמדת ההמתנה שבשימוש, לפי אופן הפעלת המסלול.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס, יש צורך שכלי טיס מסיע יעצור וימתין בעמדת המתנת ביניים עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב בעמדת המתנת הביניים מערכת תאורות עמדת המתנה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לכל רוחב מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפני סימון עמדת ההמתנה למסלול לכיוון התנועה למסלול;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסמוך ככל האפשר לסימון עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת משורה של תאורות שמוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר זו מזו;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
{{ח:תתת|(4)}} אם התאורות המרכיבות אותה עלולות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות 3 מטרים מצידי מסלול ההסעה לפחות, אחת מכל צד של מערכת תאורות עמדת ההמתנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
{{ח:תתת|(5)}} היא מקושרת {{מוקטן|(Interlocked)}} למערכת תאורות ציר מסלול ההסעה שממוקמת מעבר לה, כך שבשעה שמערכת תאורות עמדת ההמתנה דולקת, כל תאורה שהיא חלק ממערכת תאורות ציר מסלול הסעה שמוצבת מעבר לעמדת ההמתנה למסלול למרחק של 90 מטרים לפחות כבויה, ולהפך;
{{ח:תתת|(6)}} היא נשלטת בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} כל מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לכניסה למסלול, כוללת מנגנון לשליטה נפרדת בה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד, יכולה להישלט גם ביחד עם מערכות תאורות עמדת המתנה אחרות שהוצבו במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד או לכלול מנגנון לשליטה נפרדת בה.

{{ח:סעיף|115|מערכת תאורות אין כניסה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות אין כניסה {{מוקטן|(no-entry bar)}} במסלול ההסעה המשמש רק לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit only taxiway)}}, לכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אין כניסה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לכל רוחב מסלול ההסעה, בנקודה שאותה אסור לכלי טיס או לכלי רכב לחצות לכיוון המסלול, בקו אחד עם שלט אין כניסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|תקנה 69}} או סימון אין כניסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|תקנה 56(ג)(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת משורה של תאורות שיוצבו במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה;
{{ח:תתת|(4)}} אם התאורות המרכיבות אותה עשויות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות אחת מכל צד של מערכת תאורות אין כניסה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון התנועה שהכניסה אליו אסורה.
{{ח:תת|(ג)}} תאורות ציר מסלול ההסעה המשמשות לפינוי המסלול, שממוקמות מעבר למערכת תאורות אין כניסה, יהיו כך שלא ייראו לטייס המסיע לכיוון המסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

{{ח:סעיף|116|מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position lights)}} בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ג)}}, אם נוכח בעל הרישיון כי נדרש להבליט אותה, לשם הפעלה בטוחה של מסלולי ההסעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משורה של שלוש תאורות שממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בניצב לציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} 0.30 מטרים לכל היותר לפני סימון עמדת המתנת הביניים, לאורכו, מהכיוון שבו כלי טיס צפוי להסיע אל עמדת המתנת הביניים;
{{ח:תתתת|(ג)}} כך שאחת מוצבת על ציר מסלול ההסעה והאחרות מוצבות, אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.50 מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו.

{{ח:סעיף|117|מערכת תאורות התרעת מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול {{מוקטן|(runway guard lights)}} בחיבור של מסלול ההסעה עם מסלול שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, ולא הוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה התעופה שבו קיימת צפיפות תנועה גבוהה – אם המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול שבין 550 מטרים ל־1,200 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), נוכח בעל רישיון לדעת כי חיבור של מסלול ההסעה עם מסלול, הוא אזור סיכון {{מוקטן|(hot spot)}}, יציב בחיבור כאמור מערכת תאורות התרעת מסלול, שתשמש בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול אלא אם כן היא לפי אחת מהתצורות {{מוקטן|(configuration)}} האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”תצורה A“, שמורכבת מ־2 רמזורים, שמתקיימות בהם הוראות איור המשנה ”configuration A“ באיור שעניינו ”Runway guard lights“ בנספח 14 והוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל אחד מצידי מסלול ההסעה ממוקם רמזור אחד, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} בכל רמזור 2 תאורות, אחת לצד השנייה, שמהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב;
{{ח:תתתת|(ג)}} הבהובי רמזור אחד מסונכרנים עם הבהובי הרמזור השני;
{{ח:תתתת|(ד)}} התאורות בכל רמזור הן כך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
{{ח:תתתת|(ה)}} אם התאורות משמשות בשעות אור יום – יש מעל כל רמזור מגן שמש {{מוקטן|(visor)}}, שמונע הפרעה של קרני השמש לחיווי שהרמזור נועד לספק;
{{ח:תתת|(2)}} ”תצורה B“, שמורכבת מתאורות שמתקיימות בהן הוראות איור המשנה ”configuration B“ באיור שעניינו ”Runway guard lights“ בנספח 14 והוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות לכל רוחב מסלול ההסעה, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן מהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב, כך ששתי תאורות סמוכות לא מהבהבות בעת ובעונה אחת, וכך שתאורות שאינן סמוכות מהבהבות יחדיו;
{{ח:תתתת|(ד)}} הן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה ובנסיבות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתצורה A – אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} בתצורה A או בתצורה B – אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד)(2), לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה B במסלול הסעה שהוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה.
{{ח:תת|(ו)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, יפעיל בעל הרישיון רק את מערכת תאורות התרעת המסלול הישימה לעמדת ההמתנה למסלול הפעילה בזמן הנתון, לפי אופן הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|118|מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position light)}} בכל עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שקיימת בחיבור של דרך לכלי רכב עם מסלול המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת בסמוך לסימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב, בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק שבין מטר אחד לשני מטרים מצד הדרך;
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת מאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רמזור, נשלט בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, שמאיר בצבע אדום להוראה לעצור, ובצבע וירוק להוראה לנסוע;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאורה מהבהבת בצבע אדום, שמהבהבת בתדירות של 30 עד 60 הבהובים לדקה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מאירה באופן חד־כיווני וכך שהיא נראית לנהג של כלי רכב המסיע לכיוון המסלול, ומתקרב לעמדת ההמתנה;
{{ח:תתת|(4)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה עמדת ההמתנה כאמור לשמש, ולא מסנוורת את נהג כלי הרכב המשתמש בה.

{{ח:סעיף|119|מערכת תאורות הצפה לרחבה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות הצפה לרחבה {{מוקטן|(apron floodlighting)}} ברחבה ובעמדת חניה מבודדת המיועדות לשימוש בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות הצפה לרחבה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות ומכוונות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מספקות תאורה מספקת לכל אזור ברחבה שבו ניתן שירות לכלי טיס, תוך מזעור הסנוור האפשרי של טייס של כלי טיס באוויר או על הקרקע, של מפקח על תעבורה אווירית במגדל הפיקוח, של אדם העוסק בניהול הרחבה ושל אדם ברחבה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות כל עמדת חניה משני כיוונים לפחות, כדי למזער הצללה;
{{ח:תתת|(2)}} הפיזור הספקטרלי {{מוקטן|(spectral distribution)}} של התאורות המרכיבות אותה הוא כך שיהיה ניתן לזהות בצורה נכונה את הצבעים המשמשים לסימונים על גבי כלי טיס הקשורים במתן שירותים לכלי הטיס ואת צבעי הסימונים על הרחבה ובסביבתה, לרבות סימוני מכשולים;
{{ח:תתת|(3)}} ההארה הממוצעת {{מוקטן|(average illuminance)}} שלה היא לפי נספח 14 לעניין ”Apron floodlighting“ לגבי ”Average illuminance“, בשים לב לאזור שאותו התאורות נועדו להאיר.

{{ח:סעיף|120|מערכת הנחיה חזותית לעגינה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה ולא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system (VDGS))}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת הנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רכיב כיווני {{מוקטן|(azimuth guidance unit)}}, שיספק הנחיה בדבר כיוון התנועה;
{{ח:תתתת|(ב)}} רכיב עצירה {{מוקטן|(stopping position indicator)}}, שיספק הנחיה בדבר נקודת העצירה;
{{ח:תתת|(2)}} היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, ובלבד שאינה מסנוורת את הטייס שאותו נועדה להנחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל כלי טיס שאותו היא נועדה לשמש, אם אפשר בלי שתידרש פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם נדרשת פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים – היא מספקת חיווי בדבר טיפוס כלי הטיס כאמור, לטייס ולמפעיל המערכת;
{{ח:תתת|(3)}} היא מספקת לטייס חיווי ברור לגבי כשל ברכיב הכיווני, ברכיב העצירה או בשניהם גם יחד;
{{ח:תתת|(4)}} ניתן לכבות את הרכיב הכיווני או את רכיב העצירה, בנפרד;
{{ח:תתת|(5)}} היא ממוקמת כך שהיא מספקת לטייס הנחיה מתמשכת בין סימוני עמדת החניה לבין נקודת העצירה;
{{ח:תתת|(6)}} היא במידת דיוק שתספק הכוונה עד לגשר להולכת נוסעים לכלי טיס ולמיתקני השירותים הקבועים בעמדת החניה שאותה היא אמורה לשמש;
{{ח:תתת|(7)}} ברכיב הכיווני מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ממוקם על המשך קו הכניסה לעמדת החניה או בסמוך אליו, מול נקודת העצירה, כך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מספק חיווי חד־משמעי בהנחיה לימין או לשמאל, כך שהטייס יכול להתמיד לאורך קו הכניסה לעמדת החניה בלי להידרש לניהוג יתר {{מוקטן|(over-controlling)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} אם נעשה בו שימוש בצבעים לשם הנחיית הכיוון – צבע ירוק משמש לזיהוי קו הכניסה לעמדת החניה וצבע אדום משמש לחיווי סטייה מקו הכניסה כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} ברכיב העצירה מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ממוקם בסמוך לרכיב הכיווני, כך שטייס יכול, בעת ובעונה אחת, לראות את שני רכיבי המערכת, בלי להסיט את ראשו, וכך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מספק חיווי על נקודת העצירה המתאימה לכלי הטיס שלו מסופקת הנחיה חזותית, ואם הוא מחווה מידע בנוגע לנקודת העצירה לגבי טיפוס כלי טיס מסוים – הוא מספק מידע תוך התחשבות בטווח הצפוי של שינויים בגובה עיני הטייסים ובזווית הצפייה במידע מתא הטייס לגבי אותו טיפוס;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא מספק מידע בדבר קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} של כלי הטיס לנקודת העצירה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} החל ממרחק של 10 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
{{ח:תתתתת|(2)}} כך שמתאפשר לטייס להאט את כלי הטיס באופן הדרגתי עד לעצירה מלאה בנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם נעשה שימוש בצבעים לשם הנחיה לנקודת העצירה – צבע ירוק משמש כדי לחוות לטייס כלי הטיס כי הוא יכול להוסיף להתקדם, וצבע אדום משמש לחיווי הגעתו לנקודת העצירה ויכול שייעשה נוסף על כך שימוש גם בצבע אחר, בסמוך לנקודת העצירה, כדי להתריע על התקרבות לנקודת העצירה.

{{ח:סעיף|121|מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה, לא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, ומתקיים אחד מאלה לפחות, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(advanced visual docking guidance system (AVDGS))}}:
{{ח:תתת|(1)}} נדרש לאמת את טיפוס כלי הטיס שלו מסופקת הנחיה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עמדה שאליה מובילים מספר נתיבי הסעה – נדרש לציין את נתיב ההסעה לעמדת החניה שבשימוש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, לפי עמדת החניה שבה היא מוצבת;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל כלי טיס שאותו היא נועדה להנחות;
{{ח:תתת|(2)}} היא מספקת מידע לכל המהירויות שבהן צפוי כלי טיס להסיע במהלך תמרון העגינה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מספקת חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, כך שכלי טיס, המופעל בתנאים רגילים, לא סוטה יותר ממטר אחד מקו הכניסה לעמדת החניה כאמור, בין תחילת הסטייה לבין חיוויה;
{{ח:תתת|(4)}} אם היא מותקנת בעמדת חניה יחד עם מערכת הנחיה חזותית לעגינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|תקנה 120}}, המידע שמספקת מערכת אחת לא סותר את המידע שמספקת המערכת השנייה;
{{ח:תתת|(5)}} היא כוללת חיווי למצב דברים שבו היא לא בשימוש או תקולה;
{{ח:תתת|(6)}} היא ממוקמת כך שהיא מספקת לאדם האחראי על עגינת כלי הטיס במהלך תמרון העגינה ולכל מי שמסייע לו בכך, הנחיה בלתי מופרעת וברורה, לאורך כל תמרון העגינה;
{{ח:תתת|(7)}} היא מספקת, לכל הפחות, את המידע הזה, לפי השלב המתאים בתמרון העגינה:
{{ח:תתתת|(א)}} חיווי בדבר הצורך לבצע עצירת חירום ולהפסיק באופן מיידי את תמרון העגינה, המציג את המילה ”STOP“ באותיות בצבע אדום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הטיפוס והדגם של כלי הטיס שלו מסופקת ההנחיה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, שיסופק ממרחק של 25 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כיוון התיקון הנדרש לשם תיקון הסטייה הצידית מקו הכניסה לעמדת החניה;
{{ח:תתתת|(ה)}} חיווי של המרחק לנקודת העצירה, ושל קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} אליה, שיסופקו ממרחק של 15 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ו)}} חיווי של הגעה לנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ז)}} חיווי אזהרה בדבר תנועה מעבר לנקודת העצירה;
{{ח:תתת|(8)}} במקרה של חיווי כאמור בפסקה (7)(א), המוצג בד בבד עם כשל של המערכת המתקדמת להנחיה חזותית לעגינה – היא לא מציגה כל חיווי אחר;
{{ח:תתת|(9)}} אם חיווי המרחק לנקודת העצירה נעשה תוך שימוש בספרות, היא מציגה את המרחק כביטוי של מספר המטרים שעד לנקודת העצירה, וממרחק של 3 מטרים לפחות מנקודת העצירה, היא מציגה את המרחק כאמור ברמת דיוק של עשירית המטר;
{{ח:תתת|(10)}} היא כוללת מנגנון המאפשר לצוות האחראי על ההפעלה הבטוחה של עמדת החניה ליזום באמצעותה עצירת חירום;
{{ח:תתת|(11)}} הדיוק של המידע שהיא מציגה הוא לפי המפורט בטבלה שעניינה ”A-VDGS recommended displacement accuracy“ לנספח 14;
{{ח:תתת|(12)}} הסימנים והגרפיקה המשמשים להצגת המידע משקפים את המידע שמבוקש להציג באופן מובן וברור {{מוקטן|(intuitively representative)}}.

{{ח:סעיף|122|מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand manoeuvring guidance lights)}} ברחבה סלולה המיועדת לשימוש בתנאי ראות קשים {{מוקטן|(poor visibility conditions)}} ושלא מסופקת בה הנחיה מתאימה באמצעים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בהתאמה {{מוקטן|(collocated)}} לסימוני עמדת החניה;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה, המיועדות להאיר את קו הכניסה לעמדת החניה ואת קו היציאה מעמדת החניה, ממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעיקולים – במרווחים שלא עולים על 7.5{{ח:הערה|0}} מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטעים ישרים – במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות לכל אורך המקטע שלגביו הן אמורות לספק הנחיה, למעט התאורות המיועדות להאיר את קו העצירה, שמאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב לנקודת העצירה;
{{ח:תתת|(4)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת עמדת החניה;
{{ח:תתת|(5)}} היא כוללת מנגנון להפעלה לשם חיווי מצב שבו העמדה פעילה או כיבוי לשם חיווי מצב שבו העמדה סגורה.

{{ח:סעיף|123|מערכת תאורות מצב מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת שהדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול {{מוקטן|(runway incursions)}}, יציב מערכת תאורות מצב מסלול {{מוקטן|(runway status lights (RWSL))}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מצב מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מכל אחד מהרכיבים האלה או משילוב של שניהם:
{{ח:תתתת|(א)}} תאורות כניסה למסלול {{מוקטן|(runway entrance lights (REL))}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאורות הפסקת המראה {{מוקטן|(take-off hold lights (THLs))}};
{{ח:תתת|(2)}} תאורות הכניסה למסלול הן לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מורכבות משני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} 5 תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} לפחות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הן ממוקמות בקו אחד לאורך ציר מסלול ההסעה, בהיסט 0.60 מטרים מציר מסלול ההסעה, בצד שמנגד לצד שבו הוצבו תאורות ציר מסלול ההסעה, אם הוצבו;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הן משתרעות ממרחק של 0.60 מטרים לפני עמדת ההמתנה למסלול עד לצד המסלול {{מוקטן|(edge of the runway)}}; בפסקת משנה זו, ”עמדת המתנה למסלול“, במצב דברים שבו הוצבו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}} – עמדת ההמתנה הקרובה ביותר למסלול;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} הן מרווחות במרווחים אחידים שאינם פחותים מ־3.80 מטרים ואינם עולים על 15.20 מטרים, בשים לב לאורך המקטע של מסלול ההסעה שלאורכו הן קבועות;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאורה שקועה נוספת שתמוקם על המסלול, במרחק של 0.60 מטרים מציר המסלול, בקו אחד עם התאורות כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס או כלי רכב המתקרב למסלול ממסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן דולקות כמכלול, בכל צומת של מסלול עם מסלול הסעה, לא יותר מ־2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} תאורות הפסקת ההמראה הן לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מורכבות מזוגות של תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}}, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הן ממוקמות –
{{ח:תתתתתת|(א)}} לאורך ציר המסלול;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} כך שהתאורות בכל זוג קבועות אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.80 מטרים ממנו;
{{ח:תתתתת|(2)}} הן משתרעות מנקודה הנמצאת במרחק של 115 מטרים מתחילת המסלול עד למרחק של לפחות 450 מטרים מתחילת המסלול;
{{ח:תתתתת|(3)}} הן מוצבות במרווחים אחידים של 30 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס הממריא מהמסלול;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן נדלקות כמכלול, לא יותר מ־2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס או כלי רכב שחצו עמדת המתנה למסלול;
{{ח:תתת|(4)}} היא אוטומטית, כשפעולת השליטה היחידה על המערכת היא להשבית את תאורות הכניסה למסלול, את תאורות הפסקת המראה או את שתיהן גם יחד.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: מערכות חשמל}}

{{ח:סעיף|124|מערכות אספקת כוח חשמלי למיתקני עזר לטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן לשדה התעופה אספקה מתאימה של כוח חשמלי ראשי לצורך ההפעלה הבטוחה של מיתקני העזר לטיסה, חזותיים ולא־חזותיים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות באספקת הכוח החשמלי לשדה התעופה ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת הכוח החשמלי {{מוקטן|(electrical power)}} של שדה התעופה מתוכנת, והכוח החשמלי למיתקני עזר לטיסה, חזותיים ולא־חזותיים, בשדה התעופה מסופק, כך שבמקרה של כשל במערכות הכוח החשמלי אין מצב שבו טייס מקבל הנחיה חזותית או לא־חזותית לא מתאימה או מידע מטעה כתוצאה מכשל כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של כשל במקור הכוח החשמלי הראשי, מיתקני עזר לטיסה שלגביהם נדרשת אספקה של כוח חשמלי משני, מחוברים באופן אוטומטי לאספקת הכוח החשמלי המשני;
{{ח:תתת|(3)}} לכל אחד מהשירותים האלה מסופק כוח חשמלי משני:
{{ח:תתתת|(א)}} מנורת האיתות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 35|תקנה 35}} ואמצעי התאורה הנדרשים להמשך פעילות מגדל הפיקוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל תאורות המכשולים שלגביהן נוכח בעל הרישיון לדעת שהן חיוניות לשם הבטחת הפעלה בטוחה של כלי טיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} מערכת תאורת גישה, תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מערכת תאורות מסלול סגור לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|תקנה 90(ג)}}, אם היא מחוברת למקור הכוח החשמלי הראשי;
{{ח:תתתת|(ה)}} ציוד מטאורולוגי;
{{ח:תתתת|(ו)}} תאורות אבטחה חיוניות, ובכלל זה תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|תקנה 165}};
{{ח:תתתת|(ז)}} ציוד חיוני ומיתקנים הנדרשים לפעילות צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ח)}} מערכת תאורות הצפה לרחבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|תקנה 119}};
{{ח:תתתת|(ט)}} תאורות של אזורים ברחבה שבהם צפויים נוסעים ללכת;
{{ח:תתתת|(י)}} עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת;
{{ח:תתת|(4)}} מרווח הזמן שבין כשל של מקור כוח חשמלי ראשי לבין שחזור מלא {{מוקטן|(complete restoration)}} של כל אחד מהשירותים כאמור בפסקה (3) הוא קצר ככל האפשר, ואולם –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר ומסלול המשמש להמראה בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־800 מטרים, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הטבלה שעניינה ”Secondary power supply requirements“ בנספח 14, ובלבד שלגבי תאורה הנמנית עם השירותים בטבלה האמורה, היא פעלה, לפני הכשל כאמור, בעוצמה של 25% לפחות מעוצמתה המרבית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הוראות הטבלה שעניינה ”Power supply switch-over times for ground-based radio aids used at aerodromes“ בנספח 10.

{{ח:סעיף|125|מערכת ניטור}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן הוא משתמש במערכת לחיווי המצב המבצעי של מערכות שיש לקיים בשדה התעופה (בתקנה זו – מערכת ניטור).
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה בעל רישיון שימוש במערכת ניטור אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מערכות תאורה כמפורט בטבלה שעניינה ”Secondary power supply requirements“ בנספח 14, במערכת הניטור מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היא מנטרת באופן אוטומטי את מערכות התאורה כאמור, כך שהיא נותנת התרעה על כל תקלה בהן; התרעה כאמור תינתן –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה – בתוך 2 שניות מקרות התקלה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי כל מערכת תאורה אחרת – בתוך 5 שניות מקרות התקלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא מעבירה באופן אוטומטי מידע בדבר תקלה במערכות תאורה כאמור למגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עזרי רדיו לניווט – מערכת הניטור מספקת באופן מתמשך מידע עדכני ליחידת הנת״א המתאימה, בדבר רמת השמישות של עזרי רדיו לניווט המשמשים לגישה לנחיתה בשדה התעופה, לנחיתה בו או להמראה ממנו; מידע כאמור יוצג ביחידת הנת״א המתאימה בצורה בולטת לעין.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תחזוקת שדה התעופה}}

{{ח:סעיף|126|תוכנית תחזוקה לשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה לשדה התעופה, במטרה לשמור על כל מיתקן בשדה התעופה במצב שלא יפגע בבטיחות הטיסה, בסדירותה או ביעילותה, לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקיים בעל רישיון תוכנית תחזוקה לשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא כוללת הוראות ונהלים בעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ביצוע {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תחזוקה מונעת, שמטרתה מניעת כשל של מיתקן בשדה התעופה או גריעה שלו;
{{ח:תתתת|(ג)}} סדר הקדימות בהסרת זיהום מאזור התנועה, לגבי שדה תעופה שבו לא ניתן להסיר את הזיהום מכל חלקי אזור התנועה בו־זמנית; הוראות כאמור יכללו הנחיה ברורה שלפיה יש להסיר זיהום ראשית מהמסלול שבשימוש, ויפרטו את סדר הקדימות בהסרת הזיהום מחלקים אחרים של אזור התנועה; בעל הרישיון יחליט בדבר הוראות כאמור לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה, כגון: כוחות הצלה וכיבוי אש ומגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} ההוראות והנהלים כאמור בפסקה (1) נערכו בידי בעל הרישיון תוך התחשבות בעקרונות הגורם האנושי.

{{ח:סעיף|127|מיסעות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאשר בעל רישיון שימוש בחלק של אזור התנועה שלא נבדק, נוטר ותוחזק לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבדוק את משטח אזור התנועה ואת סביבתו הסמוכה, וינטר ויתחזק את מצבו בקביעות, במטרה להסיר כל עצם זר שעלול לגרום נזק לכלי טיס, ולמנוע את הימצאותו; בדיקה כאמור תהיה בתדירות ובעיתוי כמפורט בחלק {{מוקטן|(part)}} השמיני למסמך 9137 לגבי ”airport surface inspections“, לפי החלק מאזור התנועה שלגביו מתבצעת הבדיקה או בתדירות אחרת שאישר המנהל לבעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יתחזק את משטח המסלול כך שתימנע היווצרות אי־אחידות מזיקה {{מוקטן|(harmful irregularities)}}; לעניין זה, ”אי־אחידות מזיקה“ – פגיעה באחידות משטח המסלול {{מוקטן|(Runway surface evenness)}}, לפי צרופה א׳ לעניין ”Runway surface evenness“.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יתחזק מסלול סלול כך שתכונות החיכוך של מסלול כאמור, או של כל חלק ממנו, אינן פחותות מערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לגבי אותו מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(ג)(2)}}; לעניין זה, ”חלק“, לגבי מסלול – כל חלק באורך של 100 מטרים בקירוב.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יתחזק משטח שולי מסלול הסעה המשמש כלי טיס המונע במנועי טורבינה, כך שיהיה נקי מכל עצם זר שיכול להישאב למנוע כאמור, ובכלל זה חלק של המשטח עצמו שהתנתק ממנו כתוצאה משחיקתו.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון יבצע באופן עיתי הערכה בראייה של משטח המסלול במטרה לזהות מקומות שבהם קיימת היקוות של מים או שניקוז המים מהם אינו מספק, וינקוט פעולות מתקנות כנדרש; הערכה בראייה כאמור תתבצע בעת שעל משטח המסלול יורד גשם או תחת הדמיה של ירידת גשם על משטח המסלול {{מוקטן|(simulated rain conditions)}}.

{{ח:סעיף|128|הסרת זיהום}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במסלול, מסלול הסעה או רחבה שיש עליהם זיהום, אלא אם כן הסיר מהם את הזיהום לפני הפעלת כלי הטיס, כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יסיר זיהום מכל המשטחים המפורטים להלן ולפי ההוראות שלצידם:
{{ח:תתת|(1)}} ממשטח מסלול בשימוש – במהירות האפשרית ובאופן שלם ככל האפשר, וזאת כדי למנוע את הצטברותו;
{{ח:תתת|(2)}} ממשטח מסלול הסעה – ככל הנדרש כדי לאפשר הסעה של כלי טיס למסלול וממנו;
{{ח:תתת|(3)}} ממשטח רחבה – ככל הנדרש כדי לאפשר לכלי טיס לתמרן בצורה בטוחה, להיגרר או להידחף עליה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|129|גישור על פערי גובה במסלול בעת ריבודו מחדש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שעבודות לריבודו לא הסתיימו, אלא אם כן מתקיימות ההוראות שלהלן, והוראות נספח 14 לעניין ”Runway pavement overlays“:
{{ח:תת|(1)}} אם יש, כתוצאה מעבודות הריבוד, פערי גובה בין חלקים שונים של משטח המסלול, בעל הרישיון יגשר על פערי גובה כאמור, עד לסיום העבודות, באמצעות כבש זמני {{מוקטן|(temporary ramp)}}, שהשיפוע האורכי שלו, כשהוא נמדד ביחס למשטח שממנו הוא יוצא, הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} גדול מ־0.5% ולא יותר מ־1%, לגבי רובד {{מוקטן|(overlay)}} שעוביו הוא עד 5 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} לא יותר מ־0.5%, לגבי רובד שעוביו גדול מ־5 סנטימטרים;
{{ח:תת|(2)}} עבודות הריבוד לאורכו של המסלול מתבצעות לכיוון כזה שלרוב כלי הטיס העושים שימוש במסלול, השיפוע של הכבש הזמני הוא כלפי מטה;
{{ח:תת|(3)}} בכל שלב בעבודות הריבוד, המסלול מרובד לכל רוחבו;
{{ח:תת|(4)}} משורטטים על המסלול הסימונים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} סימון ציר מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}};
{{ח:תתת|(ב)}} אם קיים מפתן מסלול זמני – מיקומו משורטט באמצעות סימון ברוחב של 3.60 מטרים, לכל רוחב המסלול;
{{ח:תת|(5)}} כל רובד במסלול בנוי ומתוחזק כך שמתקיימים בו, לכל הפחות, ערכי החיכוך המזעריים שהורה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(ג)(2)}} לגבי המסלול שעל גביו הוא נבנה.

{{ח:סעיף|130|תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים {{מוקטן|(system of preventive maintenance of visual aids)}}, כדי להבטיח את שמישותם ואמינותם המתמשכים של מערכות תאורה וסימונים; לעניין זה, תאורה תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה היא פחות מ־50% מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2, ואולם לגבי תאורה שהעוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה, כפי שהוגדרה בידי היצרן, גדולה מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2 – זו תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית היא פחות מ־50% מהעוצמה שהוגדרה בידי היצרן כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה, אלא אם כן הוראות תוכנית התחזוקה המונעת לעזרים חזותיים מקוימות לגבי העזרים החזותיים המשמשים את המסלול כאמור.

{{ח:סעיף|131|רמת שמישות נדרשת לפי תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים}}
{{ח:ת}} תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים, תהיה לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל בקטגוריה II או בקטגוריה III, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} 95% מהתאורות שמישות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, ב־450 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תאורות ציר מסלול;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תאורות מפתן מסלול;
{{ח:תתתתת|(ד)}} תאורות צידי מסלול;
{{ח:תתתת|(2)}} 90% מתאורות אזור הנגיעה – שמישות;
{{ח:תתתת|(3)}} 85% מהתאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, מ־450 מטרים ממפתן המסלול עד ל־900 מטרים ממפתן המסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(4)}} 75% מתאורות סוף המסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(5)}} בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
{{ח:תתת|(ג)}} התוכנית תכלול הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות לגבי ביצוע בדיקות חזותיות ומדידות על המסלול {{מוקטן|(in-field measurement)}} של העוצמה, פיזור הקרן וכיוון התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה ותאורות מסלול, שיהיו לפי אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} הן יכללו, ככל האפשר, מדידה של כל התאורות כאמור כדי להבטיח את קיום ההוראות הישימות לפי תוספת מספר 2;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הן ייעשו באמצעות אמצעי מדידה נייד {{מוקטן|(mobile measuring unit)}}, בעל דיוק מספק לשם ניתוח מאפייני כל תאורה בנפרד;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הן ייעשו בתדירות המתאימה לצפיפות התנועה, רמת הזיהום המקומית, האמינות של התאורות המותקנות וההערכה המתמשכת של תוצאות המדידות, ובלבד שהתדירות לא תפחת מאלה:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} – פעמיים בשנה;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי תאורות שאינן שקועות – פעם בשנה;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות לגבי ביצוע בקרה ומדידה של המאפיינים החשמליים של כל מעגל חשמלי שהוא חלק ממערכת תאורות גישה או מתאורות מסלול;
{{ח:תתתת|(3)}} הוראות לגבי ביצוע בקרה של התפקוד התקין של כיול עוצמת התאורות ששולט בהן מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} לגבי מסלול או מסלול הסעה המיועדים לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה שהוצבה בהצטלבות עם מסלול כאמור מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אין בה יותר משתי תאורות לא שמישות;
{{ח:תתתת|(2)}} אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות, אלא אם כן המרווח בין התאורות המרכיבות את מערכת תאורות עמדת ההמתנה קטן משמעותית מזה שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ד)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מערכת תאורות ציר מסלול הסעה – אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מסלול ממוכשר בקטגוריה I, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו מסלול מופעל בקטגוריה I, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח שמתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 85% מהתאורות לפחות שמישות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תאורות מפתן מסלול;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תאורות ציר מסלול, אם קיימות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} תאורות צידי מסלול;
{{ח:תתתתת|(ה)}} תאורות סוף מסלול;
{{ח:תתתת|(2)}} בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
{{ח:תת|(4)}} לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} 95% מתאורות ציר מסלול, אם קיימות, ומתאורות צידי המסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(2)}} 75% מתאורות סוף מסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(3)}} בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות;
{{ח:תת|(5)}} לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של 550 מטרים או יותר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} 85% מתאורות צידי המסלול וסוף המסלול שמישות;
{{ח:תתתת|(2)}} בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות.

{{ח:סעיף|132|מניעת עבודות בנייה או תחזוקה}}
{{ח:ת}} לא ירשה בעל רישיון, עבודות בנייה או תחזוקה בקרבת מערכות החשמל של שדה התעופה, בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: ספר עזר מבצעי}}

{{ח:סעיף|133|ספר עזר מבצעי לשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא לפי ספר העזר המבצעי, לרבות כל שינוי בו, שאישר לו המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימציא למנהל, לאישורו, את ספר העזר המבצעי שהוא מבקש להפעיל לפיו את שדה התעופה וכל שינוי בו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יעמיד את ספר העזר המבצעי לשימוש כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יחזיק את ספר העזר המבצעי כך שיהיה קל לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר למי שלרשותו הועמד לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל נוהל שבו את תאריך העדכון האחרון שלו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יעדכן את ספר העזר המבצעי באופן מתמשך, כך שיתאים בכל עת לפעילות שדה התעופה ולתקנות אלה ויפיץ את עדכוניו למי שלרשותו הועמד.
{{ח:תת|(ו)}} ספר העזר המבצעי יכלול עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה, חתומה ביד בעל הרישיון, שלפיה ספר העזר המבצעי עומד בדרישות תקנות אלה במלואן;
{{ח:תתת|(2)}} רשימת התפוצה של ספר העזר המבצעי, תוכן העניינים ומילון מונחים וראשי תיבות שבהם נעשה שימוש;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת העדכונים שנעשו בספר העזר המבצעי ומידע ונהלים לעניין השיטה שבעל הרישיון מקיים ותיאור השיטה שבעל הרישיון מקיים כדי להבטיח שעדכונים נדרשים מוטמעים בספר העזר המבצעי, ובכלל זה הוראות לעניין עדכון ספר העזר המבצעי מוקדם ככל האפשר לאחר כל שינוי של התקנות, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת, ולעניין השימוש בו וקיום הוראותיו בידי כוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה;
{{ח:תתת|(4)}} מידע מינהלתי הנוגע לשדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} שם שדה התעופה וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} שם בעל הרישיון וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ג)}} שמו של מנהל שדה התעופה, בעל האחריות הכוללת;
{{ח:תתתת|(ד)}} שעות הפעילות של שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ה)}} דרכי יצירת קשר עם בעלי תפקיד בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ו)}} המבנה הארגוני בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(5)}} תיאור שדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} תרשים שדה התעופה, הכולל את המסלולים, מסלולי ההסעה, הרחבות וכינוייהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאור מילולי של המסלולים, מסלולי ההסעה והרחבות, ובכלל זה כינוייהם, מידותיהם, כלי הטיס שאותם הם מיועדים לשמש, שטחי בטיחות כגון רצועות ושוליים שמקוימים לגביהם וכן תנאים, מגבלות או מידע אחר הנוגע להפעלתם;
{{ח:תתתת|(ג)}} גבולות שדה התעופה, ובכלל זה גידור שדה התעופה ולרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הנמצאים מחוץ לגבולות שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ד)}} נוהל שמטרתו להבטיח כי המידע כאמור בפסקה זו מעודכן ומדויק באופן מתמשך;
{{ח:תתת|(6)}} רשימת פטורים ואישורים שניתנו לבעל הרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}} ומגבלות או תנאים שהורה לו המנהל;
{{ח:תתת|(7)}} מידע ונהלים לעניין אופן ביצוע חובות בעל הרישיון, ובכלל זה פירוט החובות והאמצעים והתהליכים לקיומן, בעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ביצוע {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות המידע}}, ובכלל זה לעניין גיבוש מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|התקנות האמורות}} ומסירתו לפרסום, והאחריות לשמירה על עדכניות המידע באופן מתמשך;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוכנית החירום לשדה התעופה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} שירותי הצלה וכיבוי אש שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, לרבות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} פירוט הציוד וכוח האדם הנדרשים לכל קטגוריית שדה תעופה ישימה, ובכלל זה הוראות לעניין קריאה לשדה התעופה של צוותי ההצלה וכיבוי האש הנדרשים בעת הצורך;
{{ח:תתתתת|(2)}} מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}}, שנועד לקבוע את היקף כוח האדם הנדרש כאמור, שייעשה לפי הוראות החלק {{מוקטן|(part)}} הראשון למסמך 9137 לעניין זה;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוראות לעניין ירידה זמנית בקטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה הגבלת הפעילות בשדה התעופה כתוצאה מכך, הבאת הדבר לידיעת טייסים וציון משך הזמן המרבי לירידה בקטגוריה כאמור;
{{ח:תתתתת|(4)}} הוראות לעניין העלאה זמנית של קטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה פעולות ותיאומים נדרשים עם כלל הגורמים;
{{ח:תתתתת|(5)}} הוראות לעניין ניטור תנועת כלי טיס בשדה התעופה לשם הזעקת שירותי הצלה וכיבוי אש;
{{ח:תתתתת|(6)}} הוראות לעניין ניטור זמן התגובה של שירותי ההצלה וכיבוי האש והבטחת עמידתם בזמן התגובה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|תקנה 143}}, ובכלל זה לעניין האופן שבו העמידה בזמן התגובה כאמור נשמרת בזמן שכוח אדם המשמש את שירותי ההצלה וכיבוי האש עוסק בפעילות אחרת;
{{ח:תתתתת|(7)}} אם לבעל הרישיון ציוד ומיתקנים ייעודיים המשמשים אותו למתן שירותי הצלה וכיבוי אש – מידע בדבר ציוד ומיתקנים כאמור, ונהלים להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, ציוד ומיתקנים אלה אינם זמינים;
{{ח:תתתתת|(8)}} אם בעל הרישיון מסתייע בגורמים אחרים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה או בסביבתו – מדיניות או כתבי הסכמה עם גורמים אלה, והוראות להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, גורמים אלה אינם זמינים לסיוע;
{{ח:תתתתת|(9)}} תיאור של הדרך שבה בעל הרישיון מבטיח את הכשירות הראשונית והמתמשכת של צוותי ההצלה וכיבוי האש שלו, ובכלל זה לגבי אימון באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, אימון בעזרי נשימה בחום ובעשן, עזרה ראשונה, תנאי ראות נמוכה, מגבלות משפטיות ומדיניות בטיחות וגהות לגבי אימון בציוד להגנה על מערכת הנשימה ובציוד להגנה אישית;
{{ח:תתתתת|(10)}} הוראות לעניין האופן שבו יש לגשת לאתר תאונת טיס שאירעה בסביבה הסמוכה של שדה התעופה, ובכלל זה לעניין שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}}, פירוט הגורמים המסייעים הנדרשים לכך, האמצעים הנדרשים להם והתיאום עימם;
{{ח:תתתתת|(11)}} אם צפוי כי כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה ישמשו במתן שירותי הצלה וכיבוי אש בחלקים של שדה התעופה המיועדים למתן שירות לנוסעים – מדיניות ברורה לגבי מתן שירותים כאמור, ובכלל זה הוראות לניהול ההשפעה של הדבר על המשך פעילות כלי טיס בשדה התעופה;
{{ח:תתתתת|(12)}} פירוט לעניין זמינות של מים נוספים לצורך מתן שירותי הצלה וכיבוי אש;
{{ח:תתתתת|(13)}} הוראות לעניין ההסדרים שמקיים בעל הרישיון להבטחת תגובת שירותי ההצלה וכיבוי האש בתנאים לא־נורמליים {{מוקטן|(abnormal conditions)}}, כגון נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה, ובכלל זה את המידע והנהלים המפורטים להלן, והכול לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”inspections of the movement area“, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה ”general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area“:
{{ח:תתתתת|(1)}} שגרת פעולות הניטור, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} פרטים לגבי מועדי הביקורות ומרווחי הזמן ביניהן;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} רשימות תיוג המשמשות לביצוע ביקורות;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} שיטות לביצוע ביקורות, ובכלל זה לגבי משטחים סלולים, רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה, סימונים, תאורות, שילוט ועצמים זרים;
{{ח:תתתתתת|(ד)}} קיום תקשורת עם מגדל הפיקוח או היחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, במהלך ביקורת, לרבות אמצעי התקשורת שישמשו לכך;
{{ח:תתתתתת|(ה)}} דיווח על תוצאות ביקורות, ומעקב אחר הטיפול בתוצאותיהן;
{{ח:תתתתתת|(ו)}} קיום יומן ביקורות ומיקומו;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביצוע ביקורת בעקבות דיווח על עצמים זרים באזור התנועה, הפסקת המראה בעקבות כשל של מנוע, צמיג או גלגל, או כל אירוע שעלול להביא לעצמים זרים שנותרים במקום שיכול לסכן כלי טיס;
{{ח:תתתתת|(3)}} טיאוט אזור התנועה;
{{ח:תתתת|(ה)}} תוכנית תחזוקה לשדה התעופה ותוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ובכלל זה תחזוקת אזור התנועה, לפי המידע והנהלים המפורטים להלן לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”inspections of the movement area“, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה ”general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area“:
{{ח:תתתתת|(1)}} תחזוקת משטחים סלולים, ובכלל זה הערכת תכונות החיכוך של מסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} תחזוקת משטחים שאינם סלולים, ובכלל זה רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה;
{{ח:תתתתת|(3)}} תחזוקת מערכות הניקוז בשדה התעופה;
{{ח:תתתתת|(4)}} תחזוקת עזרים חזותיים שיש לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, ובכלל זה מדידת העוצמה {{מוקטן|(intensity)}}, פיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} והכיוון של התאורות, ביקורות עיתיות ובדיקה פוטו־מטרית {{מוקטן|(photometric testing)}} של תאורות הגישה, תאורות המסלול ומערכות חזותיות לציון זווית הגישה, ובכלל זה תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|תקנה 130}};
{{ח:תתתתת|(5)}} תחזוקת תאורות המשמשות להארת מכשולים;
{{ח:תתתתת|(6)}} דיווח על מפגע באזור התנועה ומעקב אחר הטיפול בו;
{{ח:תתתת|(ו)}} תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} התמודדות עם תנאים מטאורולוגיים חריגים או מסוכנים {{מוקטן|(hazardous meteorological conditions)}}, כגון שלג, קרח, סופות חול ורוחות;
{{ח:תתתת|(ח)}} גיבוי אספקת כוח חשמלי לשדה התעופה, ובכלל זה דרכי פעולה במקרה של תנאי ראות נמוכה או כשל של אספקת הכוח החשמלי הראשי;
{{ח:תתתת|(ט)}} שירותי ניהול רחבה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳ לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(י)}} פיקוח על הפעלת כלי רכב באזור התנועה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳ לפרק זה}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} כללי התעבורה הישימים, ובכלל זה המהירות המרבית המותרת, והאמצעים לאכיפתם;
{{ח:תתתתת|(2)}} השיטה ואמות המידה המשמשות לעניין מתן, שלילת וחידוש היתר נהיגה, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} ברחבות;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} באזור התמרון;
{{ח:תתתתת|(3)}} הקמת קשר עם מגדל הפיקוח והיחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, לפי העניין, והימצאות בהאזנה מתמשכת;
{{ח:תתתתת|(4)}} ציוד שהימצאותו בכלי רכב היא תנאי להפעלתו באזור התנועה;
{{ח:תתתתת|(5)}} סימון כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה – הארתם;
{{ח:תתתת|(יא)}} תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים, שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(יב)}} ניטור מכשולים בתחום מישורי הגבלת המכשולים וניטור תאורה מסכנת בשדה תעופה או בסביבתו, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(1)}} מעקב אחר שינויים בתחום התכנון והבנייה בקרבת שדה התעופה, לרבות בדרך של השתתפות בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}};
{{ח:תתתתת|(2)}} דיווח ופעולות שיש לנקוט אותן בעקבות הופעה של מכשול לא מורשה או איתור של תאורה מסכנת;
{{ח:תתתתת|(3)}} הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ופירוט לגבי כל מכשול, אם הוא מואר או מסומן, ואופן הארתו או סימונו;
{{ח:תתתתת|(4)}} כיבוי, מיסוך או שינוי של תאורה הפוגעת בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(יג)}} תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו, שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היכולת לפנות כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות;
{{ח:תתתתת|(2)}} אופן פינוי כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, ובכלל זה תקשורת עם מגדל הפיקוח;
{{ח:תתתתת|(3)}} מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
{{ח:תתתת|(יד)}} טיפול, אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים בשדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(1)}} תוכנית הדרכה ראשונית ותקופתית למועסקים בבידוק ביטחוני לעניין חומרים מסוכנים וקיומה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן י״ב}};
{{ח:תתתתת|(2)}} הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחומרים מסוכנים, לאחסנתם ולהכנתם לשינוע;
{{ח:תתתתת|(3)}} אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול ונטרול חומרים מסוכנים, כפי שהגדיר בעל הרישיון לאחר התייעצות עם הנציב לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, או מי שהוא הסמיך לכך, ועם המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתתת|(טו)}} נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} קבלת מידע מטאורולוגי והפצתו, ובכלל זה ראות אופקית וראות על המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} הגנה מפני חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול בעת הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה;
{{ח:תתתתת|(3)}} הכללים שיחולו לפני, בעת ולאחר הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה, ובכלל זה מגבלות לגבי כלי רכב ואנשים הפועלים באזור התנועה;
{{ח:תתתת|(טז)}} הגנה על מיתקני עזר לטיסה בשדה התעופה ותיאור האזורים והמישורים שיש לקיים כדי להבטיח את פעולתם התקינה באופן מתמשך, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מניעת הקמת מיתקנים או מבנים העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מיתקני עזר לטיסה;
{{ח:תתתתת|(2)}} סילוק כל גורם העלול להפריע לפעילותם של מיתקני עזר לטיסה, כגון צמחייה, מבנים וקווי חשמל;
{{ח:תתתתת|(3)}} שמירה על רציפות תפעולית של מיתקני עזר לטיסה, ובכלל זה בשעה שנערכות עבודות בנייה בשדה התעופה או בעת הפסקת חשמל;
{{ח:תתתת|(יז)}} נהלים לתיאום, זיהוי, סימון והארת בנייה בשדה התעופה {{מוקטן|(work in progress – WIP)}} ודיווח עליה, ולפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”work in progress (WIP)“, והתוספות שלו שעניינן: ”reduced runway length operations‏“, ”worksite control procedures“, והצרופה להוראות אלה שעניינה ”worksite checklist“;
{{ח:תתתת|(יח)}} נוהל התאמת דירוג סיווג כלי טיס {{מוקטן|(ACR)}} לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} של כל מיסעות שדה התעופה, הכול לפי שיטת ACR-PCR כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} וידוא שדירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שהגדיר בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}};
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאי בעל רישיון, באישור המנהל, לקיים נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, לרבות הגדרת תנאים ובדיקות למניעת פגיעה במצב המיסעה;
{{ח:תתתת|(יט)}} תוכנית הדרכה לעובדי שדה התעופה שעל בעל הרישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן י״ג לפרק זה}};
{{ח:תתת|(8)}} כל עניין אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלתו הבטוחה של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ז)}} ספר עזר מבצעי, וכל נוהל או הוראה של בעל הרישיון שספר העזר המבצעי מפנה אליהם –
{{ח:תתת|(1)}} יכללו הוראות ומידע הדרושים לכוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של שדה התעופה, לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר בהתחשב בביצועי אנוש;
{{ח:תתת|(2)}} לא יסתרו את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות כל דין החל בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי מתנאי רישיון הפעלת שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלקים אחרים בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל הוראת מינהל שעניינה רישיון הפעלת שדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} יכללו הפניות להוראות החקיקה ולהוראות המינהל המתאימות.

{{ח:סעיף|134|סמכות המנהל להורות על עדכון}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל עדכון בספר העזר המבצעי, בעניינים הקשורים בקיום ההוראות לפי תקנות אלה, לרבות הוספת הוראות לספר העזר המבצעי בעניינים שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ עדכון של ספר העזר המבצעי, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות לעניין זה, בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מ־21 ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו בדבר עדכון ספר העזר המבצעי.
{{ח:תת|(ד)}} הודיע המנהל כי יש לעדכן את ספר העזר המבצעי, יעדכן בעל רישיון את ספר העזר המבצעי, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל בכתב על השלמת הביצוע מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת הביצוע ולא יאוחר מ־72 שעות לאחריה.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור; בעל הרישיון יבצע את השינוי שהורה לו המנהל מייד עם קבלת ההוראה; המציא בעל הרישיון למנהל מידע והערות כאמור, תחול תקנת משנה (ג) בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תוכנית חירום לשדה תעופה}}

{{ח:סעיף|135|תוכנית חירום לשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית חירום לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, לפי הפעילות בשדה התעופה, ובכלל זה פעילות כלי הטיס בו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבצע הערכה של אזור ההתערבות {{מוקטן|(Intervention area)}}, במטרה להגדיר מראש את דרכי הפעולה האפשריות באירוע חירום באזור זה לפי תוכנית החירום.
{{ח:תת|(ג)}} תוכנית החירום תכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט של אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סוגי אירועי החירום שתוכנית החירום נוגעת להם;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי כל סוג של אירוע חירום, יפורטו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הגורמים המסייעים לטיפול באירוע החירום, ולגבי שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}} – גם מצב המוכנות של הגורמים המסייעים המתאימים למתן מענה לאירוע חירום בתוואי השטח המורכב כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} התפקיד והאחריות של כל אחד מהגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1) ושל מרכז המבצעים בחירום ועמדת הפיקוד הניידת כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 136|בתקנה 136}};
{{ח:תתתתת|(3)}} שמות האנשים או הגורמים מקרב הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1), שאיתם יש ליצור קשר באירוע חירום ודרכי יצירת קשר איתם;
{{ח:תתתתת|(4)}} האופן שבו יש לתאם את תגובת או את השתתפות כל הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1);
{{ח:תתת|(2)}} מפה מחולקת לאזורים מוגדרים {{מוקטן|(grid map)}} של שדה התעופה ושל סביבתו הסמוכה, הכוללת גם זיהוי ומיקום אתרים שיש להם השלכה על אירוע חירום;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור של האופן שבו יש לנהל ולתאם את הפעולות שיש לנקוט אותן בסוגים שונים של אירוע חירום בשדה התעופה או בסביבתו;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי שיתוף הפעולה והתיאום הנדרשים עם מרכז התיאום לחיפוש והצלה {{מוקטן|(rescue coordination centre)}} כפי שפורסם בשירותי המידע התעופתי, המתאים למקום התרחשות אירוע החירום;
{{ח:תתת|(5)}} נהלים לבחינה עיתית של התאמת תוכנית החירום למקרי החירום האפשריים בשדה התעופה או בסביבתו, ועריכת ביקורת של תוצאות בחינה כאמור, במטרה לשפר את יעילותה, ובכלל זה בכל הנוגע לגורמים המסייעים ולציוד החירום הנדרש לשימוש באירוע חירום;
{{ח:תתת|(6)}} נהלים לטיפול מהיר ותכליתי בקורבנות תאונת טיס שאירעה בשטח שדה התעופה או באזור ההתערבות, ומשפחותיהם.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יוודא כי תוכנית החירום מביאה בחשבון את עקרונות הגורם האנושי כך שתובטח תגובה מיטבית של כל מי שמשתתף בתגובה לאירוע חירום.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין זה, ”אזור ההתערבות“ {{מוקטן|(Intervention area)}} – האזור שמעליו מתבצעים תהליכי הגישה והעזיבה של שדה התעופה, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול.

{{ח:סעיף|136|מרכז מבצעים בחירום ועמדת פיקוד ניידת}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן בשדה התעופה קיימים מרכז מבצעים בחירום {{מוקטן|(emergency operations centre)}} ועמדת פיקוד ניידת {{מוקטן|(mobile command post)}}, זמינים לשימוש באירוע חירום, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרכז מבצעים בחירום, שמתקיימים לגביו אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא במבנה קבע בשדה התעופה {{מוקטן|(fixed)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא משמש לתיאום הכולל ולהכוונה הכללית של התגובה באירוע חירום;
{{ח:תתת|(2)}} עמדת פיקוד ניידת שמתקיימים לגביה אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היא מיתקן שניתן לנייד במהירות לאתר שבו אירע אירוע חירום; עמדה כאמור יכול שתהיה כלי רכב המשמש את כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא משמשת לתיאום המקומי בין הגורמים המסייעים שהגיבו לאירוע החירום.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון יכשיר וימנה מקרב עובדיו אדם שיהיה אחראי לניהול מרכז המבצעים בחירום; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, יכשיר וימנה אדם נוסף מקרב עובדיו בתור אחראי לניהול עמדת הפיקוד.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יספק מערכות תקשורת שיקשרו את מרכז המבצעים בחירום ואת עמדת הפיקוד הניידת זה עם זה ועם הגורמים המסייעים; במערכות תקשורת כאמור יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן יפורטו בתוכנית החירום לגבי כל סוג של אירוע חירום;
{{ח:תתת|(2)}} הן יתאימו לצרכים הייחודיים של שדה התעופה וסביבתו ושל אירוע החירום.

{{ח:סעיף|137|תרגילי חירום בשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבחן באופן עיתי את תוכנית החירום, באמצעות עריכת אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תרגיל חירום מלא, שייערך במרווחי זמן שלא יעלו על שנתיים בין תרגיל אחד לשני, ותרגילי חירום חלקיים במשך השנה שלאחר תרגיל חירום מלא, שמטרתם להבטיח כי ליקויים שהתגלו בתרגיל החירום המלא שקדם להם תוקנו;
{{ח:תתת|(2)}} שורה של תרגילי חירום בעניינים המוגדרים בתוכנית החירום, שייערכו באופן מחזורי, במשך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל פעם, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הראשון שבהם נערך בשנה הראשונה בפרק הזמן כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} האחרון שבהם נערך לכל המאוחר בתום שלוש השנים, והוא תרגיל חירום מלא.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב יבצע, אחת לחמש שנים לפחות, תרגיל חירום חלקי לצורך גיבוש, בחינה ותחקור של יכולת התגובה של הגורמים המסייעים המתאימים לתוואי השטח המורכב.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר כל תרגיל חירום כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), ולאחר כל אירוע חירום שאירע בשדה התעופה או בסביבתו, בעל הרישיון יפעל לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יתחקר את תרגיל החירום או את אירוע החירום, לפי העניין, במטרה לבדוק הימצאות ליקויים בהתמודדות עם אירוע החירום, ובכלל זה ביישום תוכנית החירום;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יתקן כל ליקוי שנמצא כאמור בפסקה (1) בהקדם האפשרי לאחר מציאתו.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: שירותי הצלה וכיבוי אש}}

{{ח:סעיף|138|שירותי הצלה וכיבוי אש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בשדה התעופה ניתנים שירותי הצלה וכיבוי אש, אם בידי בעל הרישיון ואם בידי מי מטעמו;
{{ח:תת|(2)}} מי שנותן שירותי הצלה וכיבוי אש, ממוקם ומצויד בצורה מתאימה לשדה התעופה, ובכלל זה שתחנת כיבוי האש ממוקמת בשטח שדה התעופה.

{{ח:סעיף|139|קטגוריית שדה תעופה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר את קטגוריית שדה התעופה להצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(aerodrome category)}}, לפי הטבלה שעניינה ”Aerodrome category for rescue and firefighting“ בנספח 14, לפי אורכו של המטוס הארוך ביותר שפועל בשדה התעופה ברגיל {{מוקטן|(aeroplanes normally using the aerodrome)}}, ואולם אם רוחבו של המטוס כאמור מחייב קטגוריה גבוהה יותר לפי הטבלה האמורה, אז קטגוריית שדה התעופה תהיה קטגוריה אחת מעל לזו שהייתה צריכה להיות לפי אורכו.

{{ח:סעיף|140|רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה מתאימה לקטגוריית שדה התעופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139|בתקנה 139}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבה צפויה פעילות מופחתת בשדה התעופה רשאי בעל הרישיון לקיים רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה שלא תפחת מזו שמתאימה לקטגוריית שדה התעופה לפי המטוס הגדול ביותר שצפוי לעשות שימוש בשדה התעופה בתקופה כאמור, בלי תלות במספר התנועות של המטוס כאמור.

{{ח:סעיף|141|חומרי כיבוי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחזיק בשדה התעופה את המפורטים להלן, לפי קטגוריית שדה התעופה שבעל הרישיון הגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|תקנה 139}}, ולפי נספח 14 לעניין: ”rescue and firefighting“ לגבי ”extinguishing agents“ ולפרק השני בחלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לגבי ”level of protection to be provided“:
{{ח:תתת|(1)}} חומר כיבוי עיקרי {{מוקטן|(principal)}} וחומר כיבוי משלים {{מוקטן|(complementary)}}, מסוג, בכמות, ובמאפיינים מתאימים לכיבוי שריפה, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תתת|(2)}} מלאי משלים {{מוקטן|(reserve supply)}} של חומר כיבוי עיקרי וחומר כיבוי משלים;
{{ח:תתת|(3)}} מים בכמות מספקת לייצור קצף {{מוקטן|(foam)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות תרכיז הקצף {{מוקטן|(foam concentrate)}} בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש מספיקה לפריקה של 2 מנות {{מוקטן|(loads)}} תמיסת קצף {{מוקטן|(foam solution)}}, לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} קיימת אספקת מים נוספים {{מוקטן|(supplementary water supplies)}}, לשם חידוש מהיר של מלאי המים לשימוש כלי הרכב המשמשים לכיבוי אש באתר אירוע חירום;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא צופה עיכוב משמעותי בחידוש מלאי חומרי הכיבוי והמים הנדרשים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש – הוא הגדיל את כמות המלאי המשלים הנדרש לפי תקנת משנה (א) לפי תהליכי ניהול סיכונים שביצע, לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}};
{{ח:תתת|(4)}} קצב הפריקה של תמיסת הקצף בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה ”minimum usable amounts of extinguishing agents“ בנספח 14, בשים לב לקטגוריית שדה התעופה.

{{ח:סעיף|142|ציוד מתאים להצלה וכיבוי אש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המספר המזערי של כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש בשדה תעופה הוא לפי נספח 14 לעניין ”number of rescue and firefighting vehicles“, ולפי קטגוריית שדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} קיים ציוד הצלה וכיבוי אש מתאים לקטגוריית שדה התעופה בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, לפי החלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לעניין ”guidance material related to rescue equipment carried on RFF vehicles“;
{{ח:תת|(3)}} למי שנמנה עם כוח האדם המשמש להצלה ולכיבוי אש יש ביגוד מגן וציוד נשימה, המאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה יעילה.

{{ח:סעיף|143|זמן תגובה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זמן התגובה של כלי הרכב המשמש להצלה ולכיבוי אש הראשון שמגיב לקריאה, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, לא עולה על שלוש דקות לגבי כל חלק של אזור התנועה, ובכלל זה כל נקודה לאורכו של מסלול בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא סיפק לכוחות ההצלה וכיבוי האש נהלים, הדרכה וציוד, שיאפשרו את עמידתם בזמן התגובה כאמור בפסקה (1) גם כשלא מתקיימים תנאי ראות ומשטח מיטביים, בדגש על זמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, בקירוב האפשרי;
{{ח:תתת|(3)}} כלי רכב המשמש להצלה ולכיבוי אש, שאינו כלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה, הנדרש להבטיח המשכיות של קצב הפריקה {{מוקטן|(continuous agent application)}}, כמפורט בטבלה שעניינה: ”minimum usable amounts of extinguishing agents“ בנספח 14, מגיע לאתר אירוע החירום בתוך ארבע דקות לכל היותר מהקריאה הראשונה לשירותי ההצלה וכיבוי האש.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים שיטה של תחזוקה מונעת {{מוקטן|(preventive maintenance)}} לגבי הציוד המשמש להצלה ולכיבוי אש, ובכלל זה כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, כדי להבטיח באופן מתמשך את יעילות הציוד ואת העמידה בזמן התגובה הנדרש לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זמן תגובה“ – משך הזמן שתחילתו בקריאה הראשונה לשירותי הצלה וכיבוי אש וסופו בכך שכלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה נמצא בעמדה מתאימה למתן מענה לאירוע החירום, כשהוא פורק קצף בשיעור של 50% מקצב הפריקה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|תקנה 141(ב)(4)}} לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי ראות ומשטח מיטביים“ – בהתקיים אלה: שעות היום, ראות טובה, העדר משקעים והעדר זיהום על פני הדרך המשמשת את כוחות ההצלה וכיבוי האש.

{{ח:סעיף|144|דרכי גישה בחירום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים דרכי גישה בחירום בשדה התעופה, לשימוש כוחות הצלה וכיבוי אש, באופן שיאפשר עמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר, ולפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בדרכי הגישה בחירום שהוא מקיים לפי תקנת משנה (א) מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן מקוימות, בשטח שדה התעופה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} הן מסוגלות לשאת את העומס שצפוי ליצור כלי הרכב הכבד ביותר שצפוי להשתמש בהן;
{{ח:תתת|(3)}} הן בנות־שימוש בכל תנאי מזג האוויר;
{{ח:תתת|(4)}} בתוך מרחק של 90 מטרים ממסלול, הן כך שנמנעת שחיקה של פני השטח וחדירה של עצמים זרים למסלול;
{{ח:תתת|(5)}} הן פנויות ממכשולים, כך שכלי הרכב הגבוה ביותר שצפוי להשתמש בהן יכול לנוע על גביהן בחופשיות;
{{ח:תתת|(6)}} משטחיהן שלא מובחנים מסביבתן, מסומנים באמצעות מסמנים שממוקמים במרחק של 10 מטרים זה מזה; {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(1) ו־(2)}} תחול לגבי מסמנים כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} אם שטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול מופרד בגדר משדה התעופה – מובטחת גישה מהירה לשטח זה, באמצעות שער או אמצעי אחר.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יכלול בתוכנית החירום שהוא מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}, הערכה לגבי היכולת של כוחות ההצלה וכיבוי האש, לרבות הגורמים המסייעים, לעמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר לשטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול, אף אם אינו בשטח שדה התעופה.

{{ח:סעיף|145|תחנות כיבוי אש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}} לעניין זמן התגובה;
{{ח:תת|(2)}} תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול;
{{ח:תת|(3)}} בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה;
{{ח:תתת|(ב)}} הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(ג)}} הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת.

{{ח:סעיף|146|מערכת תקשורת ומערכת הזעקה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן קיימות בו מערכות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מערכת תקשורת ייעודית שמקשרת בין אלה:
{{ח:תתת|(א)}} תחנות כיבוי האש;
{{ח:תתת|(ב)}} מגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(ג)}} כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש;
{{ח:תת|(2)}} מערכת הזעקה {{מוקטן|(alerting system)}} לצוותי ההצלה וכיבוי האש, שאותה ניתן להפעיל מכל תחנת כיבוי אש בשדה התעופה או ממגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|147|כוח אדם נדרש למתן שירותי הצלה וכיבוי אש}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבטיח כי כוח האדם המשמש במתן שירותי הצלה וכיבוי אש מאומן כראוי לביצוע תפקידיו בצורה יעילה, לפי תוכנית אימונים שהגדיר בעל הרישיון לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית האימונים לפי תקנת משנה (א) תכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} את העניינים המפורטים בהוראות צרופה א׳ לעניין: ”rescue and firefighting services“, לגבי ”training“;
{{ח:תתת|(2)}} אימונים באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, ובכלל זה שריפות מוזנות דלק בלחץ {{מוקטן|(pressure-fed fuel fires)}}, לפי סוגי כלי הטיס וציוד ההצלה וכיבוי האש שבשימוש בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} אימון בביצועי אנוש {{מוקטן|(human performance)}}, ובכלל זה עבודת צוות {{מוקטן|(team coordination)}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בעת פעילות כלי טיס בשדה התעופה, מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עומד לרשותו כוח אדם מאומן כאמור בתקנת משנה (א), במספר לפי מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}} שבספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} כוח האדם העומד לרשותו זמין באופן מיידי להפעלת כלי הרכב והציוד המשמשים להצלה ולכיבוי אש במלוא יכולתם {{מוקטן|(maximum capacity)}}, ובכלל זה פריסת קווי מים {{מוקטן|(hand lines)}}, סולמות וציוד אחר המשמש ברגיל למתן שירותי הצלה וכיבוי אש לגבי כלי טיס;
{{ח:תתת|(3)}} כוח האדם העומד לרשותו פרוס בדרך המבטיחה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עמידה בזמן התגובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}};
{{ח:תתתת|(ב)}} פריקה רציפה של חומרי כיבוי ומים בקצב הפריקה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|תקנה 141(ב)(4)}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: פינוי כלי טיס}}

{{ח:סעיף|148|פינוי כלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מינה אחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס כאמור, לפי החלק החמישי למסמך 9137;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא הכין ומיישם תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו לפי תקנת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא וידא כי למפעיל האווירי של כלי הטיס שעתיד לפעול בשדה התעופה יש תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו; על תוכנית כאמור תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים וכך שבמקום ”כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול“ ייקרא ”כלי הטיס שצפוי המפעיל האווירי להפעיל“.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית לפינוי כלי טיס תהיה מבוססת על מאפייני כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול בשדה התעופה, ותכלול, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשימה של הציוד ושל כוח האדם, שצריכים להיות זמינים לשם פינוי כלי טיס כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הסדרים לקליטה מהירה של ציוד כאמור, שמקורו אינו בעל הרישיון.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}}

{{ח:סעיף|149|תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, לפי החלק השלישי למסמך 9137; ולפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”Wildlife hazard management“, התוספות שלו שעניינן: ”wildlife control training“ ו־”wildlife incident reporting criteria“, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”land use on and around aerodromes“, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} יאסוף מידע לגבי הימצאות בעלי חיים שיכולים להוות סיכון אפשרי לפעילות כלי טיס בשדה התעופה או בקרבתו ובדבר פגיעת בעלי חיים בכלי טיס ממקורות שונים, ובכלל זה עובדי בעלי הרישיון, מפעילים אוויריים, מי שמספקים שירותים בשדה התעופה וגורמים אחרים הנוגעים בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} יתעד בצורה מפורטת מידע כאמור ויעבירו למנהל לפי דרישתו;
{{ח:תתת|(3)}} יקיים תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי הסיכון הנובע ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו;
{{ח:תתת|(4)}} יערוך הדרכות לכוח האדם שהוא מעסיק בפעילות שעניינה צמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, ובכלל זה קיום תהליכי ניהול הסיכונים בעניין כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(5)}} יפעל לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו, באמצעות נקיטת פעולות למזעור ההסתברות להתנגשות בין בעלי חיים לבין כלי טיס, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרחקת ציפורים ובעלי חיים אחרים משדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרתעת ציפורים ובעלי חיים אחרים מפני כניסה לשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מניעת היווצרות תנאים העלולים למשוך בעלי חיים לשדה התעופה, ובכלל זה למנוחה, קינון או תזונה;
{{ח:תתתת|(ד)}} העברה מהירה של מידע הנוגע למפגעי בעלי חיים לגורמים שייכים לעניין, ובכלל זה למגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(6)}} יקיים פגישות עיתיות עם בעלי עניין בשדה התעופה ומחוצה לו, שלדעתו צריכים להיות מעורבים בצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים; בפגישות כאמור ישתף בעל הרישיון את בעלי העניין במידע שבידיו וכן יפעל לקבלת מידע מתאים שבידיהם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינקוט את הפעולות האלה לשם מניעת הקמה או הסרה של שימוש קרקע אסור בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, אלא אם כן שוכנע שאין זה סביר ששימוש הקרקע האסור ייצור סיכון כתוצאה ממפגעי בעלי חיים:
{{ח:תתת|(1)}} ינטר את סביבת שדה התעופה הקרובה, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
{{ח:תתת|(2)}} ינטר תוכניות, שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
{{ח:תתת|(3)}} יגיש התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} ינקוט פעולות משפטיות לשם מניעת שימוש קרקע אסור או הסרתו;
{{ח:תתת|(5)}} יידע את המנהל על שימוש קרקע אסור ועל הפעולות שנקט לפי פסקאות משנה (3) ו־(4), ועל הצלחתן בהקדם האפשרי;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי שימוש קרקע אסור שלא ניתן למנוע את הקמתו או להסירו – יעריך ויצמצם את הסיכון לכלי טיס כתוצאה ממנו, ככל האפשר, באמצעות מערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנת משנה זו {{ח:הערה|[צ״ל: בתקנה זו]}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים“ – אזור שהוגדר בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה, שבו קיימות מגבלות לגבי שימושי הקרקע המותרים, שתכליתן למניעת מטרדי בעלי חיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש קרקע אסור“ – כל שימוש בקרקע שנאסר בקרבת שדה תעופה, בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: שירותי ניהול רחבה}}

{{ח:סעיף|150|שירותי ניהול רחבה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת שנפח התנועה בשדה התעופה או נסיבות ההפעלה בשדה התעופה מחייבים זאת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יספק בעל רישיון שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שירותי ניהול רחבה יסדירו את המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Apron safety“, התוספת שלו שעניינה: ”airside vehicle rules“ והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”dissemination of information to apron users“:
{{ח:תתת|(1)}} תנועה ברחבה, במטרה למנוע התנגשות בין כלי טיס ובין כלי טיס לבין כלי רכב או מכשולים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} כניסה של כלי טיס לרחבה ויציאה של כלי טיס מרחבה;
{{ח:תתת|(3)}} ניהול בטיחות ברחבה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} הקצאת עמדות חניה לכלי טיס בשים לב למאפייני העמדות וכלי הטיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} שירותי הכוונת חניה {{מוקטן|(marshalling service)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הובלת כלי טיס {{מוקטן|(follow-me (leader vehicle))}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הגנה מפני הדף סילון {{מוקטן|(jet blast/blast precautions)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} ניקוי רחבות;
{{ח:תתתת|(ו)}} התנעת כלי טיס, גרירתם או דחיפתם לאחור {{מוקטן|(pushback)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} תנועת כלי רכב ברחבה;
{{ח:תתתת|(ח)}} תפעול גשרים להולכת נוסעים לכלי הטיס {{מוקטן|(operation of air bridges)}};
{{ח:תתתת|(ט)}} משמעת המשתמשים ברחבה {{מוקטן|(apron discipline)}};
{{ח:תתתת|(י)}} הפצת מידע בנוגע למגבלות הפעלה ברחבה;
{{ח:תתתת|(יא)}} תדלוק כלי טיס, ובכלל זה תדלוק כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו;
{{ח:תתתת|(יב)}} שימוש במערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), אם ישים.
{{ח:תת|(ג)}} שירותי ניהול רחבה יסופקו בידי אחד מאלה או בדרך של שילוב ביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} גורם מטעם בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} אם מגדל הפיקוח אינו מספק את שירותי ניהול הרחבה, בעל הרישיון יעשה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יקיים נהלים לעניין העברת האחריות לניהול תנועת כלי הטיס בין מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה לבין מגדל הפיקוח של שדה התעופה בצורה מסודרת ומתואמת;
{{ח:תתת|(2)}} יפקח על יישום הנהלים כאמור בפסקה (1) בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} בשדה תעופה שבו מסופקים שירותי ניהול רחבה לפי תקנת משנה (ג)(1) או (3), לא יתיר בעל הרישיון את אספקת שירותי ניהול הרחבה, אלא אם כן לרשות מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה עומדים אמצעים מתאימים למתן שירותי ניהול רחבה, ובכלל זה אמצעי תקשורת.

{{ח:סעיף|151|הוראות לגבי ניהול הרחבה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבטיח את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, מוגבל מספר כלי הרכב והאנשים המורשים לפעול ברחבה למזער ההכרחי, והכול לפי מסמך 9476;
{{ח:תתת|(2)}} כי לכלי רכב המשמשים צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום ניתנת עדיפות על פני כל תנועה אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} כי כלי רכב הפועל ברחבה נותן זכות קדימה לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לכלי רכב המשמש צוותי חירום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
{{ח:תתתת|(ג)}} לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) – לפי כל דין הישים לעניין זה;
{{ח:תתת|(4)}} כי הקצאת רחבה או עמדת חניה לכלי טיס תבוצע רק אם היא תואמת לגודל ולמאפייני כלי הטיס, ובהתחשב באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עזרים לעמדת חניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשתיות המשמשות את עמדת החניה;
{{ח:תתתת|(ג)}} קרבה לתשתיות;
{{ח:תתתת|(ד)}} כלי טיס חונים בעמדות חניה סמוכות;
{{ח:תתתת|(ה)}} התניות להקצאת עמדות חניה;
{{ח:תתתת|(ו)}} הגנה מהדף סילון והדף מדחפים {{מוקטן|(propeller wash)}};
{{ח:תתת|(5)}} כי במקרים שבהם נדרש להקצות מקום חניה לכלי טיס בשדה, שאינו עמדת חניה או חלק מרחבה מבוצע ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}};
{{ח:תתת|(6)}} כי מסופקת הנחיה לכלי טיס שנכנס לעמדת חניה או יוצא ממנה, באמצעות מערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או סימונים;
{{ח:תתת|(7)}} כי קיים בספר העזר המבצעי נוהל לגבי עצירת חירום לכלי טיס מסיע בעמדת חניה, המנחה כיצד להורות לכלי הטיס לעצור באופן מיידי במקרה שבו הבטיחות נפגעת;
{{ח:תתת|(8)}} כי נמנעת התקרבות אנשים לכלי הטיס, למעט אנשים שמסייעים לכלי הטיס בכניסה לעמדה או ביציאה ממנה, כל עוד אורות מניעת התנגשות (anti-collision lights) של כלי הטיס ומנועי כלי הטיס פועלים;
{{ח:תתת|(9)}} כי כלי טיס חונה יעוגן, כך שתימנע תזוזה לא רצויה שלו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון עמדת חניה אלא אם כן היא מנוטרת חזותית {{מוקטן|(visually monitored)}}, על ידי אדם הממוקם בעמדה או באופן מרוחק, כדי להבטיח כי המרחק המזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}} נשמר.

{{ח:סעיף|152|מתן שירותי קרקע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתיר בעל רישיון נתינה של שירותי קרקע לכלי טיס, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירותי הקרקע ניתנים בידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} המפעיל האווירי של כלי טיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} ספק שירות שבעל הרישיון אישר לכך;
{{ח:תתת|(2)}} ציוד כיבוי וכוח אדם מיומן בהפעלתו המספיקים להתערבות ראשונית {{מוקטן|(initial intervention)}} לפחות במקרה של שריפת דלק {{מוקטן|(fuel fire)}}, זמינים, באופן מיידי;
{{ח:תתת|(3)}} קיים אמצעי המאפשר, במקרה של שרפה או שפך דלק משמעותי {{מוקטן|(major fuel spill)}}, להזעיק באופן מהיר את שירותי ההצלה וכיבוי האש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתדלק בעל רישיון כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו ולא יתיר תדלוק כלי טיס כאמור, אלא אם כן מתקיימות הוראות החלק הראשון למסמך 9137 לעניין זה, ובכלל זה שציוד על הקרקע, לרבות כלי רכב, ממוקם כך שבמקרה חירום –
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לעשות שימוש במספר מספיק של פתחי יציאה מכלי הטיס, כך שמתאפשר פינוי מהיר;
{{ח:תתת|(2)}} קיימת דרך מילוט פנויה מכל אחד מפתחי היציאה מכלי הטיס כאמור בפסקה (1).

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: תנועת כלי רכב באזור התנועה}}

{{ח:סעיף|153|שמירת הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}}}
{{ח:ת}} אין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|בסימן זה}} כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|154|חובות בעל רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתיר בעל רישיון לאדם לנהוג כלי רכב באזור התנועה אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף, בכתב, שנתן לו לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה אלא אם כן הוא מקיים שיטה לניהול היתרי הנהיגה שהוא נותן; שיטה כאמור תכלול הוראות ונהלים בעניינים האלה, הכול לפי התפקידים שעל מבקש היתר נהיגה או בעל היתר נהיגה, לפי העניין, לבצע באזור התנועה, ולפי הוראות צרופה א׳ לעניין ”Operators of vehicles“, ולהוראות החלק השני למסמך 9981 שעניינן ”Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements“, והתוספות להוראות אלה שעניינן ”framework for an airside vehicle driver training programme‏“, ”airside roads and aprons – ADP‏“, ”movement area permit“, ו־”airside driver permit records“:
{{ח:תתת|(1)}} אמות המידה למתן היתר נהיגה ולשלילתו;
{{ח:תתת|(2)}} ההדרכה וההכשרה הנדרשות לשם קבלת היתר נהיגה או לשם חידושו;
{{ח:תתת|(3)}} הרשומות שעל בעל הרישיון לקיים ולשמור לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה לאדם, אלא אם כן אותו אדם עומד באמות המידה למתן היתר נהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1) וקיבל הדרכה והכשרה כאמור בתקנת משנה (ב)(2), ולפי התפקידים שעליו לבצע.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון הנותן היתר נהיגה יקצוב את תוקפו בזמן; לא יחדש בעל רישיון היתר נהיגה אלא כן מבקש חידושו הודרך והוכשר לפי תקנת משנה (ב)(2).
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יורה דרישות מפורטות לעניין מצב כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה ותחזוקתם, יפרסמן בקרב מי שמפעיל כלי רכב וציוד באזור התנועה ויוודא את קיומן, בעניינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימונם, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה – הארתם;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקה עיתית של תקינותם;
{{ח:תתת|(3)}} תיקון ליקויים שהתגלו בהם.

{{ח:סעיף|155|חובות נהג כלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם כלי רכב באזור התנועה, אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 154|תקנה 154}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם כלי רכב, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} באזור התמרון – אלא לפי הוראות מגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} ברחבה – אלא לפי הוראות מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} נהג של כלי רכב יבצע את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יקים קשר רדיו דו־כיווני, טרם כניסה –
{{ח:תתתת|(א)}} לאזור התמרון – עם מגדל הפיקוח, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא מלווה בכלי רכב אחר שמקיים קשר רדיו דו־כיווני כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא פועל לפי הסדר שהוחלט מראש בינו לבין מגדל הפיקוח לעניין זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לרחבה – עם מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳ לפרק זה}}, אם הורה זאת בעל הרישיון לגבי הרחבה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} יימצא בהאזנה מתמשכת לתדר שהוקצה לו בכל משך שהייתו באזור התמרון או ברחבה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא פועל או מתכוון לפעול באזור התמרון – ישדר בחזרה {{מוקטן|(Readback)}} למגדל הפיקוח הוראות בענייני בטיחות {{מוקטן|(safety-related)}} שקיבל ממגדל הפיקוח, במלואן, מייד לאחר קבלתן ממגדל הפיקוח וטרם ביצוען, ובכלל זה בכל אחד מהעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות עצירה לפני מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות כניסה למסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות חציית מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול.
{{ח:תת|(ד)}} נהג כלי רכב באזור התנועה יבצע את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יציית לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לסימונים ולשלטים בשדה התעופה אלא אם כן הורשה לפעול אחרת –
{{ח:תתתתת|(1)}} באזור התמרון – בידי מגדל הפיקוח;
{{ח:תתתתת|(2)}} ברחבה – בידי מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לתאורות בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} ייתן זכות קדימה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לכלי רכב המשמשים צוותי חירום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
{{ח:תתתת|(ג)}} לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) – לפי כל דין הישים לעניין זה.
{{ח:תת|(ה)}} נהג כלי רכב שיש לו ספק לגבי מיקומו המדויק באזור התמרון, יבצע את אלה באופן מיידי, וכפי סדרם:
{{ח:תתת|(1)}} יודיע למגדל הפיקוח על נסיבות האירוע ובכלל זה על כך שאינו יודע את מיקומו המדויק, וכן ידווח את המיקום המדויק האחרון הידוע לו;
{{ח:תתת|(2)}} בד בבד עם מסירת ההודעה למגדל הפיקוח, ואלא אם כן הורה לו מגדל הפיקוח אחרת – יפנה את המסלול, מסלול ההסעה או כל חלק אחר מאזור התמרון, באופן מהיר למרחק בטוח ככל האפשר, ולאחר מכן;
{{ח:תתת|(3)}} יעצור את כלי הרכב.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}}

{{ח:סעיף|156|קיום מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מופעלת בשדה התעופה מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system – SMGCS)}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן זה}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|בסימן זה}} – מערכת SMGCS).
{{ח:תת|(ב)}} מערכת SMGCS תהיה לפי מסמך 9476 ומסמך 9830.

{{ח:סעיף|157|תיכון המערכת}}
{{ח:תת|(א)}} מערכת SMGCS תתוכן לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהתחשב באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עומס התעבורה האווירית;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי הראות שבהם מיועד שדה התעופה לפעול;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצורך לסייע לטייס בהתמצאות בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מורכבות מתווה שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ה)}} תנועת כלי רכב בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} כך שתסייע במניעת –
{{ח:תתתת|(א)}} חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול פעיל;
{{ח:תתתת|(ב)}} התנגשות, בכל חלק של אזור התנועה –
{{ח:תתתתת|(1)}} בין כלי טיס;
{{ח:תתתתת|(2)}} בין כלי טיס וכלי רכב או עצמים.
{{ח:תת|(ב)}} רכיבי העזרים החזותיים של מערכת SMGCS – הסימונים, השלטים והתאורות – יענו על {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימנים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|ו־ה׳ לפרק ד׳}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|158|מערכת עקיבה אחר תנועה קרקעית}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, כחלק ממערכת SMGCS, מערכת עקיבה {{מוקטן|(surveillance)}} אחר התנועה הקרקעית באזור התמרון, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא תקוים –
{{ח:תתת|(א)}} בשדה תעופה המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־350 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} בשדה תעופה שלא כאמור בפסקת משנה (א), אם בעל הרישיון נוכח לדעת שצפיפות התנועה והתנאים שבהם מופעל שדה התעופה אינם מאפשרים לקיים בצורה בטוחה את סדירות רצף התנועה {{מוקטן|(regularity of traffic flow)}} בשדה התעופה באמצעות נהלים או אמצעים אחרים, או אם הורה לו המנהל לקיים מערכת עקיבה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} היא טעונה את אישור המנהל בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|סעיף 35 לחוק}}, כתנאי לקיומה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: צוות בטיחות מסלול}}

{{ח:סעיף|159|צוות בטיחות מסלול}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מקיים צוות בטיחות מסלול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Runway safety“, התוספת להוראות אלה שעניינה: ”runway safety team terms of reference and composition“, והצרופות להוראות אלה שעניינן: ”best practices guide for ”hot spots“ identification, removal and promulgation‏“, ”runway safety event causal factors“, ו־”suspension or closure of runway operations“;
{{ח:תת|(2)}} הוא מפקח אחר האופן שבו פועל צוות בטיחות המסלול, במטרה לוודא כי הוא מקיים את חובותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן זה}};
{{ח:תת|(3)}} הוא מינה אדם בעל ידע וניסיון מתאימים בניהול בטיחות ובהפעלת שדה תעופה, לתפקיד מנהל צוות בטיחות מסלול, שיהיה אחראי כלפי בעל הרישיון לביצוע תפקידי צוות בטיחות המסלול.

{{ח:סעיף|160|צוות בטיחות מסלול – הרכבו, תפקידיו ואחריותו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל צוות בטיחות מסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1) או מספקים בהם שירותים, ובכלל זה בכל פעם שבה ספק שירות או גורם כאמור משתנה, מתחלף או נוסף, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות בטיחות המסלול (להלן בתקנה זו – הגופים המיוצגים); בכלל זה מנהל צוות בטיחות המסלול יפנה לגופים כמפורט להלן, לפי מאפייני הפעילות בשדה:
{{ח:תתת|(1)}} המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמספק שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(4)}} היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה;
{{ח:תתת|(5)}} היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(6)}} היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(7)}} מגדל הפיקוח בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(8)}} איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה.
{{ח:תת|(ב)}} גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול, יוודא כי התמלאו בנציגו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)#סעיף 7|תקנה 7(ה) לתקנות המנ״ב}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל צוות בטיחות מסלול –
{{ח:תתת|(1)}} יורה על נוהלי עבודת צוות בטיחות המסלול, והם ייכללו בספר המנ״ב של בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} יכנס את צוות בטיחות המסלול אחת לשישה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} צוות בטיחות מסלול, יעשה את אלה באופן מתמשך:
{{ח:תתת|(1)}} יתריע לפני בעל הרישיון ולפני הגופים המיוצגים, לפי העניין, על סיכונים בטיחותיים הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון כמפורט להלן, ויפתח אמצעי אפחות סיכון לסיכונים בטיחותיים כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} חדירה למסלול {{מוקטן|(runway incursion)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סטייה מחוץ לגבולות מסלול {{מוקטן|(runway excursion)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הימצאות גופים זרים {{מוקטן|(FOD)}} באזור התמרון;
{{ח:תתתת|(ד)}} מפגעים הקשורים לבעלי חיים {{מוקטן|(wild life hazard)}};
{{ח:תתת|(2)}} יערוך ויקיים תוכנית בטיחות מסלול, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements“, התוספת שלו שעניינה: ”runway safety team terms of reference and composition“, והצרופות לתוספות אלה שעניינן: ”best practices guide for ”hot spots“ identification, removal and promulgation‏“, ”runway safety event causal factors“, ו־”suspension or closure of runway operations“, שתכלול תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי כלל הסיכונים הבטיחותיים כאמור, ובכלל זה יעשה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יפתח ויקיים תהליכים –
{{ח:תתתתת|(1)}} לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים;
{{ח:תתתתת|(2)}} לניתוח סיכונים בטיחותיים הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ימליץ לגופים המיוצגים על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחר מימוש המלצותיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} יפעל לאיתור אזורי סיכון {{מוקטן|(hot spots)}} ולהבאתם לפרסום בידי בעל הרישיון במסגרת שירותי המידע התעופתי;
{{ח:תתת|(3)}} יפעל להתאמה בין המנ״ב של שדה התעופה לבין המנ״ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ״ב לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי סיכונים בטיחותיים כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(4)}} יפתח תוכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול, ויעקוב אחר ביצוע הדרכות לפיהן; תוכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו הוראות בקשר לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”אמצעי אפחות סיכון“, ”מנ״ב“, ”מפגע בטיחות“, ”ניהול סיכוני בטיחות“, ”סיכון בטיחותי“, ”ספק שירות“ ו”ספר מנ״ב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|בתקנות המנ״ב}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן י|סימן י׳: גידור}}

{{ח:סעיף|161|גידור}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים –
{{ח:תת|(1)}} גדר שתמנע כניסה לאזור התנועה של בעלי חיים גדולים מספיק כדי להוות מפגע בטיחותי לכלי טיס;
{{ח:תת|(2)}} גדר שתרתיע את מי שלא הורשה לכך מפני כניסה מקרית או מכוונת לחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור, ותמנע כניסה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} חסימת תעלות, מנהרות וכיוצא באלה, לרבות באמצעות סורגים, אם נדרש למניעת כניסה של בעלי חיים או אנשים באמצעותן לאזור התנועה ולחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור.

{{ח:סעיף|162|מיקום גדר}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ימקם גדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בתקנה 161}} כך שתפריד בין אזור התנועה והחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור לבין חלקים בשדה התעופה הפתוחים לכלל הציבור.

{{ח:סעיף|163|הגנה על מיתקנים מחוץ לשדה התעופה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים אמצעי הגנה מתאימים להרתעת מי שלא הורשה לכך, מפני כניסה מקרית או מכוונת למיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הממוקמים מחוץ לשדה התעופה ולמניעת כניסה כאמור.

{{ח:סעיף|164|סביבת הגדר}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, משני צידי הגדר, מתחם שיאפשר גישה לאנשי תחזוקה ותפעול של שדה התעופה, אם הדבר נדרש לביצוע תפקידם.

{{ח:סעיף|165|הארת הגדר וסביבתה}}
{{ח:ת}} אם קיימות תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה, בעל הרישיון יוודא שהן יפעלו בעוצמה המזערית הנדרשת לשם קיום תכליתן, ויהיו כך שלא יגרמו לפגיעה בבטיחות הטיסה, ובכלל זה גרימת בלבול בינן לבין תאורות תעופתיות, או סנוור טייס.

{{ח:סעיף|166|הגנה מפני הדף סילון}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים הסדרים להגנה על בני אדם ורכוש בשדה התעופה וסביבתו מפני הדף סילון של מנועי כלי טיס.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יא|סימן י״א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול}}

{{ח:סעיף|167|מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ומאפייניה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי הדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול לפי צרופה א׳ לעניין ”autonomous runway incursion warning system (ARIWS)“, לא יפעיל את שדה התעופה אלא אם כן הוא מפעיל בו מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול {{מוקטן|(autonomous runway incursion warning system (ARIWS)}}, להלן {{ח:פנימי|פרק ז סימן יא|בסימן זה}} – מערכת ARIWS), ובלבד שהמנהל אישר לו אותה בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|סעיף 35 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מערכת ARIWS אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות הכלולות בה מתוכנות {{מוקטן|(designed)}} כך שהן עונות על {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}};
{{ח:תתת|(2)}} היא מגלה באופן אוטונומי –
{{ח:תתתת|(א)}} התהוות של חדירה אפשרית למסלול {{מוקטן|(potential incursion)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} שימוש של כלי טיס במסלול בהמראה או בגישה סופית לנחיתה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מספקת אזהרה על אירוע כאמור בפסקה (2) לצוות הטיסה של כלי טיס או לנהג כלי רכב השייך לעניין;
{{ח:תתת|(4)}} היא מופעלת ונשלטת באופן עצמאי ובלתי תלוי בכל עזר חזותי אחר בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(5)}} היא תהיה כך שתקלה בה, מלאה או חלקית, לא תפריע לפעילות הרגילה של שדה התעופה ובכלל זה שיהיה ניתן לכבותה, באופן מלא או חלקי, ממגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|168|פרסום מידע לגבי מערכת ARIWS}}
{{ח:תת|(א)}} הותקנה מערכת ARIWS בשדה התעופה, ימסור בעל הרישיון לפרסום בשירותי המידע התעופתי מידע בדבר מאפייניה, מצבה, האזהרה שהיא נועדה לספק בכל מצב, סיכונים אפשריים לטייסים ונהגי כלי רכב לגבי הבנה שגויה של האזהרות כאמור, למנהל וליחידת נת״א המורשית לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 84|סעיף 84(ב) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א) במסגרת המידע לגבי ”מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system and markings)}}“ שעליו למסור לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 18|תקנה 18(א)(4)(ט) לתקנות המידע}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יב|סימן י״ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני}}

{{ח:סעיף|169|איסור העסקת מי שלא קיבל הדרכת חומרים מסוכנים}}
{{ח:ת}} לא יעסיק בעל רישיון עובד, ולא יתיר לאחר להעסיק עובד, בתפקיד ביטחוני בשדה התעופה אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אחד מאלה, לפי העניין, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן זה}}:
{{ח:תת|(1)}} הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים;
{{ח:תת|(2)}} הדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים.

{{ח:סעיף|170|חובת קיום הדרכת חומרים מסוכנים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים והדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים, לכל אדם שהוא מעסיק בתפקיד ביטחוני ולכל אדם העוסק מטעמו בתפקיד ביטחוני, לפי תפקידיו ואחריותו של המודרך, ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חומרים מסוכנים)|תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ״ה–2025}}, נספח 18 וההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יג|סימן י״ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה}}

{{ח:סעיף|171|הדרכה לעובדים שבעל הרישיון אינו מעסיק ושלא מועסקים מטעמו}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יוודא כי עובדים בשדה התעופה, שהוא לא מעסיק ולא מועסקים באמצעות מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, מודרכים בנוהלי השדה החלים עליהם.

{{ח:סעיף|172|איסור העסקת מי שלא הודרך לפי תוכנית ההדרכה}}
{{ח:ת}} לא יעסיק בעל רישיון עובד, בעצמו או על ידי מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, ולא יתיר העסקת עובד כאמור, בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, אלא אם כן אותו עובד השלים בהצלחה הדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|173|הדרכה לעובדים שמעסיק בעל הרישיון או מטעמו}}
{{ח:ת}} בעל הרישיון יעשה את כל המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Training“, התוספת שלו שעניינה: ”demonstrating competence“, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”structure of a training programme“ ({{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|בסימן זה}} – תוכנית הדרכה):
{{ח:תת|(1)}} יקיים הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שהוא מעסיק בשדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} יבטיח קיום של הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שאחר מעסיק מטעמו של בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|174|מבנה ההדרכה}}
{{ח:ת}} לא יקיים בעל רישיון ההדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}} ולא יתיר בעל רישיון קיום הדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}} אלא אם כן היא מתקיימת לפי תוכנית הדרכה שמתקיימות בה הוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} היא מבטיחה שלכל עובד, שמעסיק בעל הרישיון או אחר מטעמו של בעל הרישיון, המשמש בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, יש ידע ומיומנויות מתאימים לביצוע תפקידיו, בהתחשב, בין השאר, במורכבות המטלות שהוא נדרש לבצע במסגרת תפקידו ובסביבת עבודתו;
{{ח:תת|(2)}} היא כוללת את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} נהלים לגבי אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אופן ביצוע ההדרכה;
{{ח:תתתת|(2)}} עיתוי ביצוע ההדרכה;
{{ח:תתתת|(3)}} דרכים להבטיח כי לעובד הידע והמיומנות הנדרשים לביצוע תפקידו;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי כל נושא שכלול בה –
{{ח:תתתת|(1)}} את יעדי ההדרכה {{מוקטן|(training objectives)}} להגדרת הידע והמיומנות שעל ההדרכה להשיג ולשמר, שיבטיחו שמיומנות העובד הנדרשת מושגת ונשמרת;
{{ח:תתתת|(2)}} על בסיס יעדי ההדרכה כאמור בפסקת משנה (1) –
{{ח:תתתתת|(א)}} את תכולת ההדרכה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} את התדירות שבה יש לערוך את ההדרכה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} את השיטות שישמשו למעקב אחר התקדמות המודרך בהדרכה;
{{ח:תתתתת|(ד)}} את עריכת רשומות לתיעוד ביצוע ההדרכה ושמירתן;
{{ח:תתתת|(3)}} הדרכה עיונית {{מוקטן|(theoretical training)}};
{{ח:תתתת|(4)}} הדרכה מעשית או התנסות מעשית {{מוקטן|(practical or on-the-job training)}};
{{ח:תתתת|(5)}} מבחן עיוני או מעשי, לפי העניין, לבחינת ידיעותיו ומיומנותו של המודרך;
{{ח:תתתת|(6)}} הוראות לעניין הוכחת יכולת עיתית או הדרכה חוזרת {{מוקטן|(recurrent)}}, עיונית או מעשית, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(7)}} הדרכת ריענון {{מוקטן|(refresher training)}} שמטרתה להבטיח כי לעובד שנעדר זמן ממושך מתפקידו, ידע ומיומנות עדכניים הנוגעים לתפקידו, הכוללת הדרכה עיונית והדרכה מעשית; בעל הרישיון יפרט את אמות המידה והמשמעות להחלטה מה הוא ”זמן ממושך“ לעניין זה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יד|סימן י״ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה}}

{{ח:סעיף|175|ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם, לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי אזור התנועה – בתדירות שתצוין בתוכנית התחזוקה לשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול – נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; בפסקה זו, ”שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול“ {{מוקטן|(significant change)}} – כמשמעותו בחלק השני למסמך 9981 לעניין ”reporting format using standard runway condition report (RCR)n“ ולעניין ”runway surface condition assessment and reporting“;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה – בתדירות שתצוין בנוהל בספר העזר המבצעי.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינטר את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות כוח אדם שעבר אימון לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תוכנית אימונים שאישר לו המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה לפי הוראות צרופה א׳ לעניין ”Runway condition report for reporting runway surface condition“.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו בעקבות ניטור כאמור בתקנת משנה (א), ויעשה כן תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} dry (יבש);
{{ח:תתת|(2)}} standing water (מים עומדים);
{{ח:תתת|(3)}} wet (רטוב);
{{ח:תתת|(4)}} slippery wet (חלקלק־רטוב).
{{ח:תת|(ד)}} מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (4) לתקנת משנה (ג), לפי העניין – יבצע הערכה של היקף הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול.

{{ח:סעיף|176|פעולות שיש לנקוט בעקבות ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו}}
{{ח:תת|(א)}} ניטר בעל הרישיון את אזור התנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בתקנה 175}}, יעשה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יספק למגדל הפיקוח מידע שיש לו השפעה מבצעית מיידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי המפורטים להלן, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו:
{{ח:תתתת|(א)}} התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה;
{{ח:תתת|(2)}} יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו.
{{ח:תת|(ב)}} במילוי חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 175|תקנה 175}} ולפי תקנת משנה (א), בעל הרישיון יביא בחשבון גם כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} פעולות בינוי או תחזוקה;
{{ח:תתת|(2)}} משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה;
{{ח:תתת|(3)}} הימצאות זיהום באזור התנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בתקנה 175(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים במיקום שיוצר סיכון בטיחותי;
{{ח:תתת|(5)}} כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם;
{{ח:תתת|(6)}} כשל של מערכת אספקת הכוח הראשית או המשנית של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל – ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מסוג שלג, קרח, שלוגית {{מוקטן|(slush)}}, כפור או שילוב כלשהו שלהם – יפסיק מיידית את השימוש במסלול.
{{ח:תת|(ה)}} הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ד), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש למגדל הפיקוח, ותקנת משנה (א) תחול בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים}}

{{ח:סעיף|177|תוכנית לבקרת עצמים זרים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} (בתקנה זו – התוכנית), שמטרתה מניעת היווצרות עצמים זרים והגעתם לאזור התנועה, גילוים, הסרתם והערכת הסיכון הגלום בהם לבטיחות הטיסה, שתכלול הוראות בעניינים האלה, הכול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Foreign object debris (FOD) control“, והתוספות {{מוקטן|(appendix)}} שלו שעניינן: ”FOD training‏“, ”FOD prevention measures“ ו־”FOD detection, removal and evaluation“:
{{ח:תתת|(1)}} הגברת מודעות, הדרכה וחינוך לעניין מניעת עצמים זרים;
{{ח:תתת|(2)}} שיטות לגילוי עצמים זרים באזור התנועה ומיפוי אזורים ופעילויות שעשויים להוות מקור לעצמים זרים, בין השאר כחלק משגרת ניטור משטח אזור התנועה, הכנת עמדת חניה לקליטת כלי טיס והציוד המיועד לשמש לאלה;
{{ח:תתת|(3)}} הסרה מיידית של עצם זר שהתגלה, לפי הסיכון שהוא מהווה להערכת בעל הרישיון, ובכלל זה נוהלי תיאום עם מגדל הפיקוח בעת הסרת עצם זר ממסלול, והציוד המיועד לשמש לכך;
{{ח:תתת|(4)}} איסוף וניתוח מתמשך של מידע הנוגע לעצמים זרים בשדה התעופה לצורך זיהוי מקורות עצמים זרים ומגמות בשכיחותם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים הערכה מתמשכת של יעילות התוכנית, לרבות תחקור אירועים שבהם התגלה עצם זר באזור התנועה; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, בין השאר בשים לב לתוצרי ההערכה המתמשכת כאמור, יעדכן את התוכנית במטרה לשפר את יעילותה.

{{ח:סעיף|178|שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה ובהנחיות ACI}}
{{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה בנספחי האמנה, במסמכים לפי האמנה או בהנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהן, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} הנוסח המעודכן של הוראות נספחי האמנה, המסמכים שלפי האמנה והנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהם, יופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

{{ח:סעיף|179|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ארבעה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} לגבי שדה תעופה שערב יום פרסומן של תקנות אלה הייתה לו תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה מאושרת – תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(א) ו־(ב)}}, ביום הגשת בקשה לשינוי התוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה בעניינים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות האמורות}}.

{{ח:חתימות|ד׳ בסיוון התשפ״ו (20 במאי 2026)}}
* '''מירי רגב'''&lt;br&gt;שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>aqojy6brxg1hj03nci9pj78uvqbpans</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744065</id>
    <redirect title="תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)" />
    <revision>
      <id>3018711</id>
      <timestamp>2026-06-04T03:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3018711</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" sha1="7w2kb46h9w28jcaoidssjhsv6hm2rku" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]</text>
      <sha1>7w2kb46h9w28jcaoidssjhsv6hm2rku</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744066</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)" />
    <revision>
      <id>3018712</id>
      <timestamp>2026-06-04T03:00:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3018712</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131" sha1="1jsz96978axgu58wlli9mfuc7zn1o58" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]</text>
      <sha1>1jsz96978axgu58wlli9mfuc7zn1o58</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744067</id>
    <revision>
      <id>3018713</id>
      <timestamp>2026-06-04T03:00:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3018713</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/401</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744068</id>
    <revision>
      <id>3018726</id>
      <timestamp>2026-06-04T07:59:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‪830  סוף ימי סידור המשנה וחתימתה &lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt; ויהי כל דבר חתימת המשנה רק זאת לסתום דברי היחידים, ולהכריע ולעשות מזה או סתם משנה או מחלוקת יחיד ורבים או ביאורים קצרים במקום שהדברים צריכים ביאור עוד.  ונבאר את כל זה על הסדר. &lt;קטע סוף=פרק מח/&gt;  פרק מ״ט. קשיר...&quot;</comment>
      <origin>3018726</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3505" sha1="eov0kd3btrn9owl2i6bhre6169pf5vj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‪830

סוף ימי סידור המשנה וחתימתה
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
ויהי כל דבר חתימת המשנה רק זאת לסתום דברי היחידים, ולהכריע
ולעשות מזה או סתם משנה או מחלוקת יחיד ורבים או ביאורים קצרים במקום
שהדברים צריכים ביאור עוד.

ונבאר את כל זה על הסדר.
&lt;קטע סוף=פרק מח/&gt;

פרק מ״ט.
קשירת אופני המשנה יחד.
&lt;קטע התחלה=פרק מט/&gt;

עי׳ לדוגמא ב[[משנה פאה א א|ריש מס׳ פאה משנה א׳]]:

״אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים והראיון וכו'״.

ואחר זה ב[[משנה פאה א ב|משנה ב׳]] בא על זה:

״אין פוחתין לפאה מששים '''ואף על פי שאמרו''' אין לפאה שיעור וכו׳.״

וכבר נתבאר לנו בכרך שלישי וגם בדברינו בכרך זה כי הלשונות במשנה
&quot;אף על פי שאמרו&quot; &quot;ולמה אמרו&quot; &quot;מפני שאמרו&quot; &quot;ובמה אמרו&quot; ודומה לזה
הכונה שאמרו כן ביסוד המשנה.‬

ובא אחר זה ב[[משנה פאה א ג|משנה ג']]:

״נותנין פאה מתחלת השדה ומאמצעה״.

״ר׳ שמעון אומר ובלבד שיתן בסוף '''כשיעור''' ר׳ יהודה אומר אם שייר
קלח אחד סומך לו משום פאה ואם לאו אינו נותן אלא משום הפקר&quot;.

ומי לא יראה במקום הזה כל השלשה אופני המשנה זה אצל זה יחד.

ודברי ר׳ שמעון ור׳ יהודה הם באו כבר על פי הדין שאחר יסוד המשנה,
שקבעו חכמים שיעוד לפאה אחד מששים.

ודברי יסוד המשנה במקום הזה היו ״אלו דברים שאין להם שיעור הפאה
והביכורים וכו׳ נותנין פאה מתחלת השדה ומאמצעה.&quot;

ובשעה שתקנו בית דין הגדול שיעור לפאה, נקבעה המשנה השניה:

״אין פוחתין לפאה מששים ״אף על פי שאמרו (ביסוד המשנה הקבועה)
אין לפאה שיעור״.

והוכרחו לאמר ולפרש כן מפני שאז כבר הי׳ היסוד של המשנה ״אלו
דברים שאין להם שיעור הפאה&quot; קבוע וטבוע ושגור בפי כל.

והתקנה הזאת שיעור ששים לפאה גם היא קדומה מאד ככל שיעורי מעשר
ותרומה.

ובימי הדור האחרון להמשנה נחלקו ר׳ שמעון ור׳ יהודה בנוגע לדין יסוד
המשנה ״נותנין פאה מתחלת השדה ומאמצעה״ איך הדין בזה אחרי התקנה שנתנו
חכמים שיעור לפאה אחד מששים.

וסובר ר׳ שמעון שדין ״נותנין פאה מתהלת השדה ומאמצעה״ הוא רק לפי‬
‫דין יסוד המשנד‪ .‬שאין לפאה שיעור כלל‪ ,‬אבל עכשיו שכבר תקנו שיעור לפאה‬
‫הדין ״ובלבד שיתן בסוף כשיעור״ המשתייר‪.‬‬
‫ור׳ יהודד‪ .‬חולק עליו וסיבי־ תם אחד התקנה הדין כן ״דנותנין פאה‪.‬מתד‪.‬לת‬
‫השחי‪ .‬ומאמצעה״ ו'‪;1‬־ק' אז יכול להוסיף וליתן משים פאה ולא משום הפקי‬

&lt;קטע סוף=פרק מט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>eov0kd3btrn9owl2i6bhre6169pf5vj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-32974-27</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1744069</id>
    <revision>
      <id>3018731</id>
      <timestamp>2026-06-04T09:47:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|כסף משנה/הלכות קידוש החדש}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3018731</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="168" sha1="kcsv4tnya95t1sg075pohruwx9poa5n" xml:space="preserve">{{תודה|כסף משנה/הלכות קידוש החדש}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:47, 4 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>kcsv4tnya95t1sg075pohruwx9poa5n</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>